קארל מרקס - הקפיטל כרך 1

קאר ל מארק ס

הקאפיטא ל

ביקור ת הכלכל ה המדיני ת
ספ ר ראשו ן

תהלי ך הייצו ר ש ל ההו ן

ספריי ת פועלי ם / מעני ת
הוצא ת הקיבו ץ הארצ י השומ ר הצעיר , מרחבי ה

בסיו ע הוע ד הפוע ל

ש ל ההסתדרו ת הכללי ת ש ל העובדי ם העברי ם בארץ־ישרא ל

8^88 1^10( : 8)^8 8^811^8

8110111

888 ; 802 ? 8 ^ 11 € 110 < 808 ? 0811
88 \ 117 ?\ 10 088

' 5 ־ו 6 > 1 ־ו 0 /\/ \ - "ודו 0311 ק : $11x131 " ץנ 1 ( 60 ו^ 115 נ)ו 1 ק
6 ח 316$1:1 ק (־ 1-131:2311 ז 6 וח 0 ו 1-1351 ) 101 ש 6 -> 8001

ביסוד ו ש ל הנוס ח העבר י הונ ח התרגו ם
מא ת ד״ ר צב י ויסלבסקי ;

ד״ ר יצח ק מ ן השלי ם א ת הנוסח ,

ערכ ו והתקינ ו ע ל דע ת בית-ההוצאה .

חבר י המערכ ת - ש . אוורבוך ,

ד . הנגב׳ , י . חזן .

כ ל זכויו ת התרגו ם העבר י שמורו ת
נדפ ס באר ץ ישרא ל 1947
דפו ס השומ ר הצעיר , מרחבי ה

מוקד ש

לידיד י שלא־יישכ ח

החלו ץ הנועז , הנאמן , הנעל ה ש ל מלחמת-הפרולטאריו ן

וילהל ם וול ף

נול ד בטארנאו , 21 ביונ י 1809
נפט ר בגולה , במאנצ׳סטר , 9 במא י 1864 .

א ל הקור א העבר י

הכר ך הראשו ן ש ל "הקאפיטאל " לקאר ל מארקס , תרגומ ו העבר י יוצא־לאו ר במלא ת
שמוני ם שנ ה להופע ת מהדורת ו הראשונה . עובד ה זו , שההוצא ה העברי ת נתאחר ה ע ד היום ,
ג ם חיו ב בה : ר ק בתקופ ה האחרונ ה מתקרבי ם אנ ו לגיבוש ו ש ל נוסדדאחרו ן מושל ם לספר .
ובתקופ ה ז ו הגי ע הסגנו ן העבר י במד ע לדרג ה ש ל בשילות , שאיפשר ה לבצ ע תרגו ם זה .

ישל ו לספ ר "הקאפיטאל " היסטורי ה משל ו — תולדו ת מהדורותי ו הרבו ת ותולדו ת
מוציאי ו השונים . ע ם הוצאת ו בלשו ן אנגלי ת וצרפתית , ושו ב בלשו ן גרמנית , חל ו ב ו שינויי ם
ניכרים , תחיל ה על־יד י מארק ם עצמ ו ולאח ד מות ו — על־יד י אנגלס . א ך בעו ד שאנגל ס
שמ ר בהקפד ה ע ל הוראותי ו וגילוי־דעת ו ש ל יוצ ר "הקאפיטאל׳ / בא ו העורכי ם שלאחר״מכ ן
והכניס ו ב ו שינויי ם מרובים . הגדי ל לעשו ת ק . קאוטסקי , שנה ג פזדוש ם כבתו ך שלו . דב ר
ז ה הו א שהני ע א ת המכו ן ע״ ש מארקם־אנגלס־לני ן שבמוסקב ה להוצי א א ח הנוס ח האחרו ן ש ל
"הקאפיטאל " עפ״ י הטקס ט המל א והמקור י ש ל המהדור ה הרביעית , אש ר אנגל ס טר ח
בהוצאתה . נוס ח זה* , הו א המושל ם והמדויק־ביות ר כיו ם הז ה — לפי ו תורגמ ה והותקנ ה
ההוצא ה העברי ת שלפנינו .

שמוני ם שנ ה אל ה הי ו ג ם שנו ת תחיית ה ותקומת ה ש ל הלשו ן העברית . ואול ם ר ק
בתקופ ה האחרונה , לאח ר שהופיע ה בלשוננ ו ספרו ת כלכלי ת וסוציולוגי ת בהיק ף !ניכ ר
ובתוכ ה מיצירו ת הקלאסיקני ם ש ל הסוציאליז ם המדע י — ממארק ם וע ד סטאלי ן — הגענ ו
לראשי ת חתימ ה בעניינ י לשו ן ש ל מדעי־החברה . תחיית ה ש ל הלשו ן ; העברי ת — ז ו בת *
הלד ה הנאמנ ה ש ל בניי ן הבי ת הלאומ י היהוד י בארץ־ישרא ל — נתחולל ה ע ל רק ע הריכו ז
הטריטוריאל י ש ל הע ם וההברא ה הסטרוקטוראלי ת ש ל היישו ב בארץ־ישראל , ע ל חלוקת ו
המעמדית , ע ל התעשיי ה בעי ר והחקלאו ת החדיש ה בכפר , ע ל מוסדו ת החיבו ר והתרבו ת שלו .
ודא י י ש.בכ ך משו ם או ת וסימ ן לבשילו ת התנאי ם והלשו ן ג ם יחד , א ם בהוצא ת "הקאפיטאל "
בעברי ת זכ ה בית־הוצא ה סוציאליסטי , שיסוד ו בכפ ר השיתופ י החד ש שבארץ־־ישראל .

גורמי ם אל ה ה ם שעודדוג ו לחתו ר למטר ה כפול ה : להוצא ה שתה א מותקנ ת — בעקבו ת
ההישגי ם שהשי ג המכו ן ע״ ש מ . א . ל . — בדייקנו ת נאמנ ה מצ ד התוכן , ושתה א ג ם
פופולארי ת ככל־האפש ר מצ ד לשונה , צורתה , סגנונ ה ותוספות־העז ר שבה .

אש ר לעיבו ד המדע י ש ל הטקסט , מציינ ת מערכ ת ההוצא ה ש ל המכו ן ע״ ש מ , א . ל ,

* "קאר ל מארקס : הקאפיטאל , ביקור ת הכלכל ה המדינית" • יצ א לאו ר ע ל יד י פרידרי ך אבגל& י הוצ '
עממית♦ ' מותק ן ע ל יד י המכו ן ע ל ש ם מארקס־אננלס־לנק , מוסקב ה ; בית־הוצא ה לספרו ת ומדיניות .
וינ ה—ברלין • 1932 .

7 *

א ל הקור א העבר י

בהקדמתה" : "ביסו ד לכר ך הראשו ן הונח ה המהדור ה הרביעי ת שהותקנ ה על־יד י אנגל ם
( 1890 ).. . הבר ך הראשו ן הצרי ך עבוד ה מיוהד ת ורב ה לביקור ת הטקסט . 1200 שינויי־נוס ח
נקבע ו בי ן המהדור ה השניי ה ( 1872 ) ולבי ן המהדור ה הרביעית . רוב ם הגדו ל שיי ך לשיפורי ם
סגנוניי ם זעירי ם שהכני ס אנגלם , לתוספו ת מ ן ההוצא ה הצרפתי ת משנ ת 1873 ולתיקוני ם ש ל
שיבוש י כתי ב ודפו ס אש ר בציטאטו ת ! תיקוני ם אל ה נעש ו ע״ י אליאנו ר מארק ם בשבי ל
ההוצא ה האנגלית , ואנגל ם העביר ם למהדור ה הרביעי ת שבגרמנית . במקו ם שנתקל ה המערכ ת
בשגיאות־דפו ם א ו בהשמטו ת ש ל מלי ם בודדות , שתל ו בי ן המהדור ה השניי ה והרביעית ,
חזרודוקיימ ה א ת הטקס ט הראשוני . במקרי ם ש ל ספקו ת הוטל ה ההכרע ה ע ל סמ ך המהדור ה
הגרמני ת הראשונ ה א ו ע ל סמ ך ההוצא ה הצרפתית. " בכ ך נעש ה צע ד מכרי ע לקביעת־נוס ח
סופי ת מדויקת־ביות ר ש ל "הקאפיטאל" , דב ר שנהנת ה ממנ ו הוצאתנ ו העברית .

אמנ ם בהמש ך העבוד ה ע ל התרגו ם העבר י נתברר , כ י תיקוני־הטקסט , ובעיק ר בציטאטו ת
האנגליות , שביצע ה אליאנו ר אוולינג , בת ו ש ל מארק ם — ל א הועתק ו העתקה . מלא ה להוצא ה
שבגרמנית . דב ר ז ה הני ע אותנ ו להשוא ה קפדני ת ש ל טקס ט ההערו ת לטקס ט האנגל י ולהכנס ת
השינויי ם המתאימי ם בכמ ה וכמ ה מקומות . ביהו ד ראינ ו חוב ה בדבר , מאח ר שרבי ם מ ן
התיקוני ם האל ה שייכי ם לאות ו סו ג ש ל הערות , שאנגל ס ציי ן א ת חשיבות ן(בהקדמ ה להוצ ׳
האנגלי ת המצורפ ת לכאן ) בחינ ת "פירו ש נמשך־והול ך לטקסט , פירו ש לקו ח מ ן ההיסטורי ה
ש ל המדע. " השינויי ם החשובים־ביות ר מסו ג ז ה צוינ ו במדו ר "שינויי־גירסה " בשול י
ההוצא ה שלפנינו .

ואש ר לאמצעי ם שנק ט בה ם המכו ן ע״ ש מ . א . ל . בהוצא ה העממי ת של ו — הר י ראויו ת

לציו ן מיוח ד ההדגשו ת שניתנ ו בטקס ט ובהערו ת ג ם יחד , והו א חידו ש מכרי ע לגב י כ ל

המהדורו ת וההוצאו ת הקודמו ת ש ל "הקאפיטאל" , חו ץ מ ן ההוצא ה הראשונה . באות ה מהדור ה

ציי ן מארק ס א ת ההדגשו ת המרובו ת לאין־ 0 פ 1 ר על־יד י פיזו ר הטקסט . בהתא ם להוצא ת

המכו ן נתנ ו א ת תרגומ ם ש ל מקומו ת אל ה באו ת מיוחד ת ("מרים" ) בהנח ה שהדב ר עשו י
־ 1 —

להק ל ע ל הקריאה , ביהו ד במקומו ת הקשים־יותר .

וכ ן מטע ם ז ה ל א ראינ ו לת ת א ת האנגליציזמי ם והמלי ם הלועזיו ת המרובו ת בתו ך
הטקסט , ולצור ך קריא ה שוטפ ת הקדמנ ו במקר ה ז ה א ת התרגו ם למקור . הביטויי ם הלועזיים ;
שהשתמ ש בה ם מארק ס ושתורגמ ו על־יד י ההוצא ה העברי ת וכ ן ההסברו ת שנוספו ׳ ניתנ ו
בסוגריי ם מרובעים , ואל ו המקומו ת שמארק ם עצמ ו מסביר ם ניתנ ו בסוגריי ם עגולים .

בכמ ה וכמ ה מקומו ת חול ק משפ ט ארוך־ביות ר שבמקור , ומכיו ן שהעוסקי ם בדב ר ל א
רא ו עצמ ם רשאי ם לבתר 1 למשפטי ם מיוחדים , הר י חול ק המשפ ט למאמרי ם מוסגרי ם א ו
קשורי ם בסימני־הפיסו ק המקובלים . תקותנו , שאמצעי ם אל ה והקפד ה כללי ת ע ל מסיר ת
הדברי ם בלשו ן שוטפ ת ורהוט ה ככל־האפש ר יעש ו א ת "הקאפיטאל " שוו ה יות ר לכ ל נפ ש
וא ף למ י שקר א א ת הספ ר במק 1 ר 1 .

. דב ר סיגול ה ש ל הלשו ן העברי ת בדורנ ו למדע י הטבע , הטכניק ה והכלכל ה הי ה לעז ר ר ב
בהתקנת ו ש ל הספר . וא ף ע ל פ י כ ן ל א בט ל הצור ך לחפ ש אחר י מונחי ם וביטויי ם שיהי ו

* ל א צירפנ ו להוצא ה שלפנינ ו א ת ההקדמ ה(כתוב ה ע ל יד י וו . אדוראטסקי ) משו ם שחלק ה הפוליט י
הנרח ב צריך ׳ לדעתנו , עיבו ד מחדש .

* 8

א ל הקור א העבר י

הולמי ם א ת המקור * ומ ן הראו י שהקור א יעמו ד ע ל החשובי ם שבה ם מלכתחילה . ברא ש
וראשונ ה הכונ ה כא ן למונחי ם ולביטויי ם הכלכליים .

המס ד האית ן לכ ל ספר ו ש ל מארק ס ה ם תיאורייודהער ך וחוק־הערך . ואל ו הגדרת ו ש ל
העי ד קשור ה במוש ג ש ל התוצ ר ("תוצר ה ש ל העבוד ה הממוצעת , ההכרחי ת מבחינ ה
חברתית״) , בניתו ח צורת ו המפותהתיידת ר ש ל העי ד — צורת־הממון , ובהעמדת ה ש ל ז ו ע ל
יסודה , ע ל הצור ה הפשוט ה ש ל חליפייהסחורות . וכדבר י מארק ס (במכתב ו לאנגל ס מ 7 ד 22
ביונ י 1867 , מצור ף לכר ך זה ) : "האדוני ם הכלכלני ם נעל ם מעינ ם ע ד עכשי ו הדב ר הפשו ט
ביותר , היינו , כ י הצור ה : 20 אנדח ז ב ד = 1 מעי ל אינ ה אל א הבסיס , שאינ ו מפות ח עדיין ,
לצורה : 20 אמו ת ב ד = 2 לירו ת שטרלינ ג ושלפיכ ך צורת~הםחור ה הפשוט ה — ב ה ערכ ה
ש ל הסחור ה אינ ו מבוט א עדיי ן כיח ס לכ ל שא ר הסחורו ת אל א כמשה ו השונ ה ונבד ל מצורת ה
הטבעי ת ש ל עצמה , — כולל ת בתוכ ה א ת כ ל הסו ד כול ו ש ל צזרודוזמנזון , וממיל א הי א
כולל ת בתוכה , בגרעינה.. . א ת כ ל הצורו ת הבורגנ׳־ו ת ש ל תוצר־העבוד ה " ר ק לאה ד פיענו ח
סוד־מסתורי ן זה : הממו ן מהו ? — נפתח ת הדר ך לעיקר־חידוש ו ש ל מארקס , ל״טיפו ל
בעודף־הער ך בל א קש ר לצורותי ו המיוחדו ת בחזק ת ריוה , רבית , רנט ה וכד״ . ומכא ן —
לניתו ח התהוות ו ש ל ההו ן והתפתחלת ח ש ל צורתיההבר ה הקאפיטאליסטי ת בכלל .

והנ ה כ ל המונחי ם והביטויי ם שמדוב ר בהם , הח ל במונחי ם היסודייבדביות ר כגו ן תוצר ,
ממון , הון , י ש לה ם בספרותנ ו הכלכלי ת שמו ת נרדפי ם (מוצר , כסף , רכוש) , דב ר שהני ע
אותנ ו להכרי ע בקביעתם , תו ך שימחדל ב ככ ל האפש ר לגורמי ם השוני ם שטיפל ו בדב ר לפנינו .

שנ י מונחי ם השייכי ם לכאן , נציינ ם במיוחד . ל א דאינ ו לשג 1 ת מ ן המקוב ל לגב י המונ ח
"עודףיהעדך " אמנ ם י ש ובספרייכלכל ח שוני ם בעברי ת משתמשי ם ג ם ב״ערדעודף׳ / וייתכ ן
שהמונ ח הנכודביות ר יהיה : יתריערד . מכ ל מקו ם עמד ה ל ד ל״עודךיהערד " זכו ת "אזרח "
שקנ ה בתוכנו , לל א ראינ ו לערער .

. לעומ ת זא ת העמי ד אותנ ו המוש ג בפנ י הצור ך לקב ל חידו ש .לשונ י

עקרוני . ע ם שמוש ג ז ה הו א מעי ן אב־ביטוי , שהשימו ש ב ו לגב י ההו ן חוז ר ונשנ ה בצורו ת
שונו ת וברו ב פרקי ו ש ל הספר , שו ב אי־אפש ר הי ה להסתפ ק בתרגוםיהסב ד מסורבל . ש ל
המו־נח . הביטוי : שב ח דהערך ) — מוש ג תלמוד י חשוב , שאנ ו מקוי ם כ י עו ד ימצ א א ת
תיקונ ו בלשוננ ו הכלכלי ת — חו ץ ממ ה שג ם הו א אינ ו גמי ש למד י לגב י הצירופי ם השונים ,
נרא ה שמרמ ז הו א יות ר ע ל השבח ת ערךיחשימו ש ש ל הסחור ה א ו ש ל התוצ ר מאש י ע ל ערד *
החליפי ן שלהם , וב ו מדובר . ע ל כ ן ניתב ה זכו ת הבכור ה ל״שיערוך" * (שערך , השתעדך) ,
שלפ י עצ ם מבנהו , כיו ן שהו א כול ל בתוכ ו א ת היסו ד ״ערך ׳ — הריה ו עשו י להמחי ש ע ל
נקל ה א ת המוש ג הדרוש , היינו : להגדי ל א ת הערך , להוסי ף עודףיער ך לער ך המקורי ,
והו א הציו ן לתהלי ך התהוות ו ש ל ההין .

מונחי ם וביטויי ם אל ה וכיוצ א בה ם (ר ׳ המלו ן המצור ף בשול י הספר) , א ם הקור א יסגל ם
מלכתחיל ה תו ך קריא ה בפרקי ם הראשוני ם — שו ב יהי ו ביד ו בחינ ת מנגנון־לשונ י נוה ,
אחי ד וקבוע , המק ל ע ל תפיס ת החומ ד בהמש ך הקריאה .

ואול ם ל א פחו ת משחשו ב סיגול ם ש ל מבגבוךהביטויי ם והמונחים , נודע ת חשיבו ת

* חידוש ו ש ל ד״ ר י . ע ן (אבירפי) . וכ ן המשכנ ו להשתמ ש בחידוש ו : גכס , חידו ש שכבר : נתפרס ם
בתירגומ ו א ת •אנטי-דיהרינג' • לגב י השימו ש בשנ י הביטויי ם האל ה הבי ע ד״ ר צ • וויסלבסק י א ת הסתייגותו .

* 9

א ל הקור א העבר י

לסיגול ו ש ל כל ל המבנ ה והסגנו ן הדיאלקט י ש ל "הקאפיטאל" . ספ ר ז ה "מבנה ו שונ ה בכול ו
ממבניה ם ש ל ,ראשי־הפרקים ׳ וספרי־הלימו ד הבורגניינדהמקובלי ם אש ר לכלכל ה המדינית .
אי ן הו א מביא.. . תיאו ר ש ל ,הענפים ׳ א ו ,המקצועו ת המיוחדים ׳ ש ל משנ ת המש ק הלאומי ,
כפ י שה ם מופיעי ם בזה״אחר־ז ה ע ל פנ י השטה , כגו ן : תעשייה , מסחר , חקלאות , בנקאות ,
שאל ת הפועלי ם וכו׳ . אדרבה , ,הקאפיטאל ׳ הו א — כפ י שכת ב מארק ם לאנגל ם ב־ 31 ביול י
1865 — ,אחדו ת מסועפ ת הסתעפו ת דיאלקטית׳.. . תו ך שמארק ם לוק ח כנקודודמוצ א א ת
המהו ת ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי , בחזק ת ייצור־של־סחורות , שב ו כוח־העבוד ה גופ ו נעש ה
סחורה , הריה ו צועד.. . מיחסי־הייצו ר העיקריים , הפשוטים־ביותר , ש ל ייצוו״הסחורו ת ע ד
לצורות־התופע ה המורכבות־ביות ר ש ל ההון..." * *• מבנ ה ז ה שנק ט ב ו מארקם , הו א המשמ ש
בבוא ה נאמנ ה ש ל המציאו ת הכלכלי ת כמות־שהיא , והקור א שית ן א ת דעת ו ע ל כ ך יעמו ד
עד־מהרד . ע ל דרד־הניתו ח בכלל ה — המתו ד הדיאלקט י — שנוק ט ב ו המארקסיזם .

ואמורי ם הדברי ם ל א בלב ד לגב י המבנ ה הכול ל ש ל הספר , אל א ג ם לגב י מבנה ו ש ל
המשפ ט המארקסי . חו ץ מרמזי ם קלי ם (כגו ן בסוף־דב ר למהדור ה השנייה ) ומחבא ת ציטאטה ,
פזדושם , מש ל הגל , ל א תמצ א בכ ל הספ ר הגדרו ת עיוניו ת בדב ר הדיאלקטיק ה לגופה . וא ף
ע ל פ י כ ן עשו י כ ל הניתו ח באור ח דיאלקטי־קפדנ י וכ ל פיתוח־רעיו ן שב ו רוו י השתלשלו ת
אחיד ה ש ל התהלי ך בזרימתו , גילו י סתירותי ו התוכיות , הפרד ה וקשר־גומלי ן בי ן תוכ ן
לצורת־תופעה , בי ן צור ה לצורה , מעב ר מכמו ת לאיכות , והגדר ת מגמודההתפתחו ת ההכרחית ,
הבלתי־נמנעת . ר ק דרך־ניתו ח ז ה הול ם א ת דרכ ה ש ל ההני ה החברתי ת בכוללותה .

ומ ן הראו י להדגיש : פיענו ח סוד־הממו ן הו א במיד ה ז ו גופ ה קריע ת הצעי ף ש ל
סוד , מסתורי ן ונצחיות , המחפ ה ע ל חברת־הממון , והגדר ת הער ך (ועל־כ ן — ג ם הגדר ת
הממון ) כיח ס מסוי ם שבי ן חפצים , היינו , בי ן סחורות , הו א ר ק צ ד אח ד ש ל המטבע . והצ ד
השנ י הוא : הער ך כיח ס (איראציונאלי ) בי ן בני־אדם , "יח ס המסתת ר תח ת מעט ה ש ל
חפצים" , יח ס חמסתל ף ונעש ה מסתורי ן בחינ ת "חו ק טב ע המיוס ד ע ל אי־תודעת ס ש ל הנוגעי ם
בדבר"* , הו א היח ס השלי ט בי ן בני־אד ם בחבר ה הקאפיטאליסטית .

מכאן , של א בלב ד ב־ 20 אמו ת ב ד = 1 מעי ל עסקינן . אל א המדוב ר הו א ב״יחס־ההון" ,
היינו , היח ס בי ן הו ן ועבוד ה שכירה , בי ן מנצלי ם ומנוצלים , יח ס חברתי־היסטורי , שאמנ ם
אי־אפש ר לעמו ד עלי ו כראו י בל א לסג ל א ת הניתו ח היסוד י ש ל ייצור־הסחורו ת ! א ך
שלוחותי ו ש ל ניתו ח ז ה מובילו ת למלחמ ה המעמדי ת שבתחו ם החבר ה והרח ק מז ה —
למלחמ ה המעמדי ת שבתחו ם הרוח . מבחינ ה ז ו אפש ר לראו ת בפר ק "מידת־העדכיס "
שב״קאפיטאל " א ת הערכ ת המידו ת שמוחזקי ם בה ן בנ י התקופ ה הקאפיטאליסטית , ובסוגי ה
ע ל ״האופ י הפטישיסט י ש ל הסחורות ״ — א ת חזו ן האמאנציפאצי ה ש ל מעמ ד הפועלי ם מכבלי *
הרו ח ש ל המשט ר החברת י הקיים .

נמצא , כ י תו ך שמארק ם מגל ה גילו י ביקורתי־דיאלקט י א ת שרשי־קיומ ו הכלכליי ם ש ל
המשט ר הקאפיטאליסטי , הריה ו רומ ז כאח ת א ל בניין־הע ל הרוחנ י המושת ת ע ל המס ד
הכלכלי . אי ן שט ח משטח י חיי־האדם , אי ן מאב ק מעמד י בתחו ם כלכלי , פוליטי , עיוני , ואי ן

• מתו ך •המבוא * ש ל המכו ן ע ל ש ם מ • א • ל -

* • מארק ס אנגל ם בהע ׳ 28 . פרש ה ראשונה •

* 10

א ל הקור א העבר י

דרדביטו י מדעי־רוחב י (ובכל ל ז ה דרך־ביטוי ה ש ל הספרו ת היפה ) שיפס ח עליו . הר י
שהדגמת ו הכולל ת ש ל אופן־הניתו ה הדיאלקט י בולט ת כא ן במוחש . זוה י דיאלקטיק ה חיה ,
הלכה־למעשה , דוגמ ה בסיונית־מתודולוגי ת ש ל המור ה הגדול , כיצ ד י ש לגש ת לגילו י החוקיו ת
ש ל החבר ה האנושי ת רבת־הסתירו ת בכ ל זמ ן ועידן .

כוח ו ז ה ש ל "הקאפיטאל " הו א בראשמדאשונ ה שמעמי ד במבח ן כ ל תרגום . ואול ם לגב י
שט ח ז ה הולמ ת ביות ר הלשו ן העברי ת גופה , העשיר ה בצירופייביטו י דיאלקטיים , הנוקט ת
מא ז באמצעי־הלוגיק ה ש ל היק ש וגזירודשו ה וביטויי־פולמו ס כמכשי ר רב־כו ח במלחמ ת
דעות . והי א שסייע ה במסיר ת הדברי ם ורוחם , א ם בניסוח ם הדיאלקט י וא ם בכל ל ניסוח ם
הסגנוני , שי ש ב ו הרב ה משו ם אירוניה , דראמאטיות , ומשחק־מלים־ורעיובו ת — דרךיביטו י
שהית ה חביב ה כל־כ ך ע ל קאר ל מארקס .

א ם בפרקי ם הראשוני ם ש ל הכר ך שלפנינ ו בול ט אופן־החשיב ה הדיאלקט י בעיק ר לגב י
הניתו ח הכלכלי־העיוני , הד י בהמש ך הדברי ם מתגלי ת לעינינ ו הדיאלקטיק ה שלמעשה , היינו ,
כנולחמת־המעמדו ת אש ר בחבר ה המודרנית . בעזר ת חומ ר עובדתייהיסטור י עצו ם — וע ל
סמ ך ההגדרו ת ש ל יובדהעבודה , שכד־העבודה , עודף־הער ך היחסי , תחלידההצב ר ש ל ההו ן
וע ד לפר ק הנוד ע ע ל ״המגמ ה ההיסטורי ת ש ל ההצב ר הקאפיטאליסטי " — מתוא ר לעינינ ו
מעמ ד הפועלי ם כנוש א ש ל ניצו ל אל־אנגש י וכנוש א סוציאליסט י ש ל שיחרור־האדם . "המופל א
ביות ר כא ן — כות ב אנגל ס בדב ר הפרש ה המקיפ ה ש ל הצבדיההון * — זוה י ההוכחה , כ י
צעדיבצע ד ע ם ריכו ז והצב ר ההו ן מתקד ם ההצב ר ש ל אוכלוסיית־פועלי ם עודפ ת וכ י שנ י
תהליכי ם אל ה ג ם יה ד מביאי ם בסופ ו ש ל דב ר לכך , שהמהפכ ה הסוציאליסטי ת נעשית , מצ ד
אהד , בלתי־נמנעת , ומצ ד השנ י - - אפשרית. "

תו ך ריכו ז תמצית י בהרצא ה מתגלי ם הכוחו ת ש ל עולם־המח ר הפודציכדוהודסי ם א ת
מסגרת־החנ ק ש ל המשט ר הקיים . תו ך דחיי ת פראזיאולוגי ה אגארכיסטית־זעירבודגנית , ותו ך
הימנעו ת מהמצא ת "מתכוני ם בשבי ל מטב ח העתיד " מגל ה מארק ס א ת ציוני־הדר ך א ל
המשט ר הסוציאליסטי , משט ר שמארק ם רא ה אות ו בחזונ ו העילא י ושדורנ ו רוא ה אות ו
במוחש , במציאו ת הבניי ה ומלחמת־ההגנ ה ש ל בדית־יהמועצו ת וכ ן בתא י החבר ה החדש ה
הנבני ם ביד י התנוע ה הקיבוצי ת בארץ־ישראל , למרו ת שהדברי ם נכתב ו בתקופ ת "חופש ־
המסחר " ועול ם ז ה חלף־עבר , אי ן לתא ר א ת העיו ן בבעיותי ה ש ל תקופתנו־שלנו , בל י הפרקי ם
ההיסטוריי ם שב״קאפיטאל" . ר ק ע ל בסי ס אית ן ז ה יכו ל הי ה ל ד,יוצ ר המשכ ו העיונ י ש ל
המארקסיזם , ספר ו ש ל לני ן — ״האימפריאליז ם — השל ב העליו ן ש ל הקאפיטאליזם" .

המושגי ם הכלכליי ם והחברתיי ם המפותחי ם בפרקי ם אל ה קיימי ם כב ר ז ה שני ם רבו ת
בלשוננו , מאח ר שהמבנ ה המעמדי , המקצוע י והפוליטי , שבתוכ ו נתו ן מעמ ד הפועלי ם העבר י
באר ץ — העלה , בדרך־כלל , א ף כא ן א ח הצורו ת התקינו ת ש ל המלחמ ה המעמדית . ואל ו
המציאו ת המתואר ת בחל ק ההיסטור י ש ל "הקאפיטאל " הי א בכלל ה מציאותנ ו שלנו , דוק א
משו ם שהקאפיטאליז ם הליבראל י מיסוד ו ש ל "חופש־המסחר " שו ב אינ ו קיי ם בימינו . ולפחו ת
שנ י חזיונדת־חבר ה מ ן הזמ ן החד ש יבוא ו ויעיד ו ע ל הדבר .

* ברצנזי ה ע ל הכר ך הראשו ן ן מוב א עפ״ י יפ • אבגלם : ע ל ,הקאפיטאל ' לק , מארקסי * דיו** ■

•פוליטאיזדאט" , מוסקב ה 1940 , עט ׳ 20 .

11 *

א ל הקור א העבר י

האח ד נוב ע מ ן ההתפתחו ת החדיש ה ש ל האימפריאליזם , הו א "קאפיטאליז ם טפיל י
ומרקיב־ביותר " "שי ש לתאר ו כקאפיטאליזם־המעבר , א ו יות ר נכון , כקאפיטאליז ם הנוט ה
למות.״ ״ קאפיטאליזם־של־שקיע ה ז ה חז ר והעל ה בימינ ו — ברא ש וראשונ ה על־יד י עושה ־
דברו , הפאשיז ם — א ת כ ל מוראו ת ואכזריו ת התקופ ה ש ל ,,החצב ר הראשוני " המתואר ת
תיאו ר כ ה מחרי ד ב״קאפיטאל ״ ; אכן , בצור ה חדש ה ובהיק ף עצו ם פי־כמה־וכמה . השמד ת
שש ה מיליו ן מבנ י עמנו , חורב ן אירופה , הרם־לדורו ת ש ל ערכי־־תרבו ת — הנ ה "פריו " ש ל
הקאפיטאליז ם המונופוליסט י בימינו . ולגב י מעמ ד הפועלי ם שבארצו ת הקאפיטאליסטיו ת
.מנסים־מחד ש בוהו ת הפאשיז ם להשלי ם א ת "הלח ץ האיל ם ש ל היחסי ם הכלכליי ם המבי א
ליד י גיבו ש א ת שלטונ ו ש ל בעל־ההו ן ע ל הפועל, " ("הקאפיטאל" ) ע ל יד י הלח ץ האל־כלכל י
הבארבאר י בכ ל שט ח משטח י החיים . המגמ ה להרו ס א ת הנוש א הסוציאליסטי , א ת מעמ ד
הפועלים , המגמ ה לקצ ץ בעצ ם שרשי־קיומ ו — הי א מגופ י תופעותי ו ש ל הקאפיטאליז ם
המאוחר . הזיו ן זה , ב ן זמננו , מקר ב מחד ש לתודעתנו , לע ת שקיע ת הקאפיטאליזם , א ת
תיאור י הזנע ה ש ל ראשיתו . והקור א העבר י בארץ־ישראל , הח ש בגופ ו א ת אגרוף־הברז ל
ש ל המשט ר הקולוניאלי , המדכ א ומנצל , "המפריד־ומושל" , יעכ ה עד־מהרה , שסיפור ו ש ל
מארק ס בפרקי ם נרחבי ם אל ה הוא , לעצמ ו ש ל דבר , סיפורו־שלו .

החזיו ן השנ י נעו ץ בהשתקפות ם ש ל יהסי־החבר ה המודרניי ם בתודע ה המעמדית . השחיתו ת
שמחדירי ם האימפריאליז ם והפאשיז ם לתו ך שורו ת מעמ ד הפועלי ם — אות ו צ ד שנ י
ל״מארטירולוגי ה ש ל המייצר ״ בימינו , — מקימה־לתחיי ה א ת הלכי־הרו ח "המהפכניים" ־
האנארכיסטיי ם שהי ו לח ם מהלכי ם בתקופת־חיי ו ש ל מארקם . תקומת ם ש ל הלל ו מציינ ת
במיד ה הבולטת־ביות ר א ת התנוונות ו הרעיוני ת ש ל הרפורמיזם , והמלחמ ה בה ם בימינ ו מהנ ה
א ת התמצי ת הרעיוני ת שבמלחמת־המעמדות . ג ם למלחמ ה ז ו — מלחמת־המעמדו ת בתחו ם
התיאורי ה — י ש כב ר בארצנ ו היסטורי ה משלה . מו ל הסוציאליז ם המדעי , המכ ה שרשים ,
ק ם וחוזר־וק ם ה״הומאניזם " המילולי , הב ז למדע , הממוז ג במקצ ת "ירא ת שמים " חסודה ,
השוא ף לחסו ת בצל ו ש ל האימפריאליז ם ומדב ר גבוהח־גבוה ה ע ל ערכי־אד ם "נצחיים" . כמ ה
הול ם למשל , א ת ה״ניארפרודוניסטים " בימינו , לאח ר שמוני ם שנה , הפולמו ס שב״קאפיטאל "
כנג ד מורם־ורב ם : "תחיל ה שוא ב פרודו ן א ת אידיאל־הצד ק שלו , א ת אידיא ל "הצד ק הנצחי "
מתו ך היחסי ם המשפטיי ם המתאימי ם אש ר לייצור־הסחורו ת ! ואגב , על־יד י כ ך ניתנ ת
ראי ה — עריב ה כל־כ ך בשבי ל כ ל בורגנ י בעל־בעמי ו — כ י הצור ה ש ל ייצור־הסחורו ת
א ף היא , כצדק , נצחי ת היא . אחר־כ ך הופ ל הו א א ת הסד ר : א ת ייצור־הסהורו ת הממש י
וא ת המשפ ט הממש י המותא ם לו , אומ ר הו א לשנות־ולעצ ב ע ל פ י האידיא ל הזה . מ ה היינ ו
אומרי ם ע ל אות ו כימאי , שתח ת לחקו ר א ת החוקי ם האמיתיי ם ש ל חילוף־החומרי ם ולפתו ר
ע ל יסוד ם משימו ת מסוימו ת — יבו א וירצ ה לשנות־ולעצ ב א ת חילוף־החומרי ם בכו ח
"האידיאו ת הנצחיות " ש ל "הטבעיות " וש ל "חקירבה״ ז א ם אומרים , ש״הנשך ׳ סות ר א ת
"הצד ק הנצחי " וא ת "השוויו ן הנצחי " וא ת "ההדדיו ת הנצחית " וא ת כ ל שא ר "האמיתו ת
הנצחיות ״ — כלו ם יודעי ם בכ ך יות ר ע ל ״הנשד ״ משידע ו אבות־הכנסייה , כשהי ו אומרי ם :
הוא , הנשך , סות ר א ת "החס ד הנצחי" , א ת "האמונ ה הנצחית" , א ת "רצונ ו הנצח י ש ל

* לנין , •האימפריאליז ם ובו" , פר ק צ . •כתני ם נבחרים* , הוצ י ספרי ת פועלים *

א ל הקור א העבר י

אלוהים?" * המאב ק ההיסטור י שבי ן שוחרי־הדעת , המארקסיסטי ם הלוחמים , ובי ן •מאמיני ־
בנצח " למיניה ם טר ם הוכר ע עד־הסוף . ולשו ן "הקאפיטאל " בסוגי ה ז ו הי א בכול ה לשו ך
חיינו , ככ ל שחיינ ו דומי ם ביסוד ם לחי י כ ל ע ם ולשון .

ויתיר ה מזו : דוק א בתקופו ת ש ל קאטאסטרופו ת סוציאליו ת ולאומיות , בימ י מבוכ ה
רוחני ת מכאן , ו״מהפכנות״־סר ק מכאן , חוב ה היסטורי ת הי א לפרו ש א ת הדג ל ש ל הסוציאליז ם
זזמדעי , כגורם־חינו ך עיקר י ש ל הנוער , כגורכדעיצו ב מכרי ע למלחמ ת העם . למארקסיז ם
הארצישראל י נוס ף עת ה כלי־מלחמ ה רב־ע 1 צמה : ספר־הספרי ם ש ל הסוציאליז ם המדעי .
מעת ה יתנה ל הפולמו ס בדב ר מהות ו ש ל המאטדיאליז ם ההיסטורי , ע ל בסי ס ענייני . מלאכ ת
הסילו ף והקטרו ג ל א תעל ה בנקל . ואל ו הללו , שנשתחרר ו ממקס ם "האמיתו ת הנצחיות" ,
יתלו ו א ל מארק ס — פר ק אחר י פר ק — בחקירת ו הנאמנ ה ש ל חי י העובד , אשת ו וילדיו ,
בביודהחרוש ת ובביהדמגוריו , בה ף ובחינו ך ובתרבות , במלחמת ו המקצועי ת והפוליטית . תו ך
כ ך ילמד ו א ת תור ת ההומאניזכדלמעשה , הומאניז ם מפוכ ח וביקורתי־מיסודו , שאי ן ל ו ש ם
אח ר אל א ז ח : המארקמיז ם הל 1 חם .

ואף־על־פ י ש״הקאפיטאל " מדב ר בלשו ן זמננו , ולמרו ת העמ ל שהושק ע במסיר ת הטקס ט
בצור ה הקלדדביות ר לתפיסה , ל א נשל ה א ת הקורא , שקריאת ו תה א קל ה ומשעשעת . אמנ ם
רוצי ם אנ ו לקוות , כ י ההוצא ה העברי ת תה א נוחה־יות ר לקריא ה מכמ ה וכמ ה הוצאו ת לועזיות .
ואול ם א ף בצורת ו זא ת יעמי ד הספ ר א ת הקור א לפנ י מבח ן ש ל אורך~רו ח ושקידה ,
וביחו ד לגב י הפרש ה הראשונ ה שב 1 — "ממו ן וסחורה" . אי־לזא ת נצר ף דעתנ ו לעצ ה
ד,נודעה , שספ ר מדע י מעי ן ז ה רצו י לקרא ו פעמיי ם : לראשונ ה — קריא ה כוללת , ופע ם
שניי ה — תו ך עיו ן מדויק-יות ר בפרטי ו ובתוספותיו .

מכל־מקו ם יתגב ר הקור א ע ל החומ ר א ם יסתיי ע בתוספו ת שבו . מצ ד העריכ ה העברי ת
נוספ ו לספ ר מלו ן ש ל הביטויי ם העיקריים , הערו ת מסבירו ת (אל ה השייכו ת למקומו ת מ ן
המיתולוגי ה והספרו ת היפ ה מתורגמו ת עפ״ י תוספו ת המכו ן ע״ ש מ . א . ל.) , וכ ן רשימ ה ש ל
הפרשי ם בולטיבדביות ר בי ן הטקס ט הגרמני־המקורי , הטקס ט הרוס י (שבהוצ ׳ "פארטאיזדאט "
1935 , תורג ם עפ״ י ההוצא ה ש ל ק . קאוטסק י ונער ך על-יד י א . סטפאנוב) , והטקס ט האנגל י
(שתורג ם על-יד י סמוא ל מו ר ואדואר ד אוולינ ג ונער ך על-יד י אנגלס) . מדו ר ז ה יהי ה ב ו
עניי ן מיוח ד בשבי ל אות ם הקוראי ם שיגל ו "חו ש היסטורי " לגב י תולדותי ו ש ל "הקאפיטאל" .
א ך מכמ ן שההפרשי ם בי ו ההוצאו ת השונו ת חל ו ע ל פ י הרו ב במקומו ת "הסתומים " יותר ,
הר י מ ן הראו י שכ ל קור א יעיי ן בה ם משייתק ל תו ך קריא ה במקו ם ממקומו ת אלה .

בחינ ת כלי־יעז ר נוספי ם ישמש ו לו ח המונחי ם הכלליים , מפת ח הביבליוגראפי ה והשמות ,
שנערכ ו במסירו ת רב ה ובטוב־טע ם על~יד י המכו ן ע״ ש מ . א . ל . והותקנ ו ע ל ידינו . מפתד ד
הענייני ם יסיי ע ביד י הקור א שסיי ם קריאתו , למצו א בנק ל א ת העניי ן המתאי ם לש ם
עיו ן נוסף ,

בעקבו ת ההוצא ה המקורי ת צורפ ו לתוספו ת הרצנזי ה הפופולארי ת ש ל אנגל ס וחליפת ־
האגרו ת מארק ס—אנגל ם בדב ר "הקאפיטאל" . במיוח ד נדגי ש א ת ערכ ו המסבי ר ש ל "המבו א

• פרש ה ראשונה , פר ק 2 , הער ה 38 .
הקצפיטא ל 2 *

13 *

א ל הקור א העבר י

למארקסיזם " מש ל לנין , מבו א מצוין , מאי ר עיניים , להיכ ל המחשב ה המארקסיסטי ת בהללה .
בקורת־רו ח מיוחד ת תמכנ ו ביזמת ו ש ל המכו ן ע״ ש מ . א . ל " שההוצא ה העממי ת ש ל
"הקאפיטאל " "תאח ד בתוכ ה א ת שמותיה ם ש ל שלוש ת המנהיגי ם והמורי ם הגדולי ם אש ר
לפרולטאריו ן הבינלאומי" .

ספ ר "הקאפיטאל " הו א מספרי־המד ע היחידים , ששימש ו "בית־נשק " (אנגלם ) רעיונ י
בשבי ל המונ י פועלי ם במלחמת ם היום־יומית , הו א ספ ר שמיליוני ם קרא ו בו . ודאי , הקור א
העבר י ל א יהי ה האחרו ן בשור ה ארוכ ה ז ו ש ל שוחדי־דע ת צמאי־חירות . וא ם אמנ ם הקריא ה
ב״קאפיטאל ״ מחייב ת הכשרדדקודמ ת כל־שהיא , א ף הי א אינ ה אל א ראשית ה ש ל יי ד —
הכשר ה עיוני ת ראויה־לשמ ה לקרא ת המעש ה הסוציאליסט י הלוחם .

בש ם המערכ ת ש . א ו ו ר ב ו ד

מרחביה , 20 במאר ס 1947 .

ו . אי . לני ן

קאר ל מארק ס

מבו א למארקסיז ם

ו . אי . לני ן

מבו א למארקהיז ם

קאד ל מארק ם !

קאר ל מארק ם נול ד ב־ 5 במא י 1818 בעי ר טריי ר (פרוסי ה שע״ נ הריין) .

אבי ו הי ה עורך־דין , יהודי , שהמי ר דת ו בשנ ת 1824 ועב ר לסרוטסטאנטיות . הית ה
ז ו משפה ה ש ל אמידים , משכילים , א ך ל א ש ל מהפכני ם משגמ ר א ת הגימנאסי ה
בטרייר , נכנ ס מארק ס לאוניברסיטה , תחיל ה בז ו ש ל בו ן ואחר־כ ד בז ו ש ל ברלין ,
ועס ק במדע־המשפטים , וקוד ם כ ל בהיסטורי ה ובפילוסופיה • ע ם סיו ם ימי־לימודיו ,
בשנ ת 1841 , הגי ש א ת חיבורו , דיסרטאצי ה לתוא ר דוקטור , ע ל הפילוסופי ה ש ל
אפיקור . בדרד־חשיבת ו עדיי ן הי ה א ז מארק ם מחסידי־הג ל ואידיאליסט . בברלי ן
נמנ ה ע ל החו ג ש ל "חהגליאני ם השמאליים " (ברונ ו באוא ר ואחרים) , שהי ו שואפי ם
להסי ק מתו ך הפילוסופי ה ש ל הג ל מסקנו ת אתיאיסטיו ת ומהסכניות •

משגמ ר מארק ס א ת תלמוד ו באוניברסיטה , עק ר א ת דירת ו לבו ן וקיל ה להגי ע
כא ן לפרופסורה • א ד אות ה מדיניו ת ריאקציוני ת ש ל הממשלה , שנטל ה אתהקאתדר ה
מא ת לודבי ג סויארבא ד בשנ ת 1832 , ובשנ ת 1836 סירב ה שני ת להחזיר ו לאוניבר -
סיטה , ושו ב בשנ ת 1842 שלל ה מא ת הדוצנ ט הצעי ר ברונ ו באוא ר א ת הזכו ת לשמ ש
סרצד . באוניברסיט ת בו ן — הכריח ה א ת מארק ם לנת ר ע ל דרד־החיי ם ש ל מלומד .
בימי ם הה ם התקדמ ה במהירו ת רב ה התפתחות ן ש ל ההשקפות , שדגל ה בה ן אסכולת י
הג ל ו(שמאלי ת שבגרמניה . ביהו ד לודבי ג פויארבא ך עוב ר בשנ ת 1836 לביקור ת
התיאולוגי ה וא ז מתחי ל מפנה ו א ל המאטריאליזם , שהגי ע ליד י הכרע ה גמור ה אצל ו
בשנ ת 1841 (״מהות ה ש ל הנצרות״) ; בשנ ת 1843 מופי ע ג ם חיבור ו "יסודותי ה
ש ל פילוסופיית־העתיד״ . ״השפע ה משחרר ת ז ו שיצא ה מאות ם ספרי ם — יביננ ה
ר ק מ י שח י אותר״ ״ — כ ך כת ב אנגל ס אחר־כ ד ע ל כתבי ו אל ה ש ל פויארבאן .
"אנ ו (כלומר , ההגליאני ם השמאליים , ובתוכ ם מארקס ) כולנ ו נהפכנ ו ברברג ע
לחסידי־פויארבאד. " אות ו זמ ן קמ ו בקל ן בורגני ם ראדיקאליי ם אש ר בחב ל הריץ ,
שביניה ם ובי ן ההגליאני ם השמאליי ם קיימי ם הי ו קשרי־מג ע מסוימי ם — וייסד ו
עת ץ אופוזיציוג י ״רייניש ה צייטונג ״ (התחי ל מופי ע ב־ 1 ביאנוא ר 1842 ) , מארק ם
ובדונ ו באוא ר הוזמנ ו כמשתתפי ם ראשיי ם ! באוקטוב ר 1842 נתמנ ה מארק ם עוד ן

1 מאמ ר ז ה מש ל לנ ץ נכת ב בי ן יול י ונובמב ר 1914 , ונדפ ס תהיל ה במהדור ה השביעי ת
ש ל האנציקלופדי ה "גראנאס" . (המר ת המכו ן ע*< # סארקס־אנגדס־לנין. )

17 *

ו . *י . לני ן

ראש י ש ל העתו ן ועק ר א ת דירת ו מבו ן לקלן . מגמת ו ש ל העתון , מגמ ה דמוקראטית ־
מהפכנית , נתבלטה־והלכ ה יות ר דות ר בימ י עריכת ר ש ל מארק ם ! ע ד שהממשלה .
שמתחיל ה הית ה מטיל ה ע ל העתו ן חוב ה ש ל צנזור ה כפול ה ומשולשת , גזר ה ע ל
הפסקת ו המוחלט ת ש ל העתו ן ליו ם 1 באפרי ל 1843 . באות ו זמ ן רא ה מארק ם הכר ח
לעצמ ו לצא ת בדימו ם ולעזו ב א ת משרת ו כעורך , 'א ך ל א הי ה ג ם בפרישת ו כד י
להצי ל א ת העתון , שנאל ץ להפסי ק או ז הופעת ו במאר ס 1843 . בי ן המאמרי ם
החשובים־ביותר . שפידס ם מארק ס ב״רייניש ה צייטונג" , מונ ה אנגלם. * מלב ד
הניתני ם למטה 2 [ . . . ] ג ם מאמ ר ע ל מצב ם ש ל הכורמים־האיכרי ם בעמ ק מוזל .
פעולת ו העתונאי ת ש ל מארק ס הראת ה לו , כ י פרק י הכלכל ה המדיני ת אינ ם נהירי ם
ל ו כל־צרכו , ועל־כ ן פנ ה בשקיד ה רב ה לתלמו ד המקצו ע הזה .

בשנ ת 1843 נש א מארק ם אשה , בעי ר קרויצנא ך — א ת ג׳נ י פו ן ווסטפאלן ,
ידידת ו מנוער , שנתארס ה ל ו עו ד בהיות ו סטודנט . אשת ו התייחס ה ע ל משפחת ־
אצילי ם פרוסי ת ריאקציונית . אחי ה הבכו ר ש ל אשת ו היד , מיניסטר־הפני ם בפרוסי ה
באח ת מתקופותי ה הריאקציוניות־ביות ר : 1850 ע ד 1858 . בסתי ו ש ל שנ ת 1843
עב ר מארק ס לפאריס , וכאן , ע ל אדמת־נכר , הוצי א כתב־ע ת ראדיקאל י ביח ד ע ם
ארנו׳ל ד תג ה ( 1802 — 1880 ! מבי ן ההגליאני ם השמאליים ! יש ב בכל א 1825 — 1830 ]
אחר י 1848 פליט , אחר י 1866 — 1870 חסיד ו ש ל ביסמארק. ) אול ם יצא ה ר ק חובר ת
אחת , ראשונה , ש ל אות ו כתב־עת : "דויטש־פראנצזיש ה יאהרביכר " ־("שנתוני ם
גרמגיים־צרפתיים") . הופעת ו נפסק ה בהכרח , מחמ ת קשיי ם בהפצה , הסצת־סת ר
בגרמניה , ומחמ ת חילוקי־דעו ת ע ם רוגה . במאמת ם שנתפרסמ ו ב״שנתונים " כב ר
מופי ע מארק ס לעינינ ו כמהפכ ן ! המכרי ז ע ל "ביקור ת לל א משוא־פני ם נג ד כ ל
הקיים, " וע ל "ביקור ת כלי־הנשק " בפרט ! הפונ ה א ל ההמוני ם וא ל הפרולטאריון .

בספטמב ר 1844 ב א פרידת ך אנגל ם לימי ם אחדי ם לפאריס , ומאות ו יו ם ואיל ך
הי ה הו א יתד ו הקרוב־ביות ר ש ל מארקס . שניה ם כאח ד נטל ו חל ק פעיל־ביות ר
בחיי ם התוססים־א ז ש ל הקבוצו ת המהפכניו ת בפארי ס (חשיבו ת מיוחד ת נודע ה
למשנת ו ש ל פרודון , שמארק ס ב א עמ ה במשפ ט מכרי ע עד־גמירא . בחיבור ו "דלו ח
הפילוסופיה* , 1847 . ) ! תו ך מלחמ ה עז ה בתורו ת השונו ת ש ל הסוציאליז ם הזעיר ־
בורגני , הי ו מפתחים־ומעבת ם א ת התיאורי ה והטאקטיק ה ש ל הסוציאליז ם הפרול -
טאר י המהפכני , א ו הקומוניז ם (מארקסיזם) . [... ] בשנ ת 1845 גור ש מארק ס
מפאריס , כמהפכ ן מסוכ ן — ע ל פ י השתדלות ה ש ל הממשל ה הפרוסית . הו א עב ר
לבריסל . באבי ב 1847 גסתפח ו מארק ם ואנגל ם לחבר־סתרי ם לתעמולה־הסבר ה
"בת ת הקומוניסטים" , לקח ו חל ק חשו ב בוועיד ה השניי ה ש ל אות ה בת ת (נתקיימ ה
בנובמב ר 1847 בלונדון) , חיבר ו א ת ההכרז ה המפורסמ ת "המאניפס ט ש ל המפלג ה
הקומוניסטית״ , שהופי ע בפברוא ר 1848 . בבהירו ת גאוני ת ובצלילות־דע ת גאוני ת
נתפרש ה בחיבו ר ז ה תפיסת־העול ם החדשה. ־ המאטתאליז ם העקיב , המקי ף א ף

2 בביבליוגראפיד , ש ל הפארקטיזם , שהשפטמד , כאן , מונ ה לני ן : ביקור ת לויכוחי ם
במוש ב חשש י ש ל ה״לאנדטאג * הדיינ י ע ל חופש־חעתונו ת וע ל חו ק גניב ת עצי־יער , וב ן
מאמרי ם להגנ ת השתחררות ה ש ל הפוליטיק ה מ ן התיאולוגיה . (הער ת המכו ן מ . א . ל. )

* 18

קאד ל מארק ם

א ת התחו ם ש ל חיי־החברה * הדיאלקטיקה , שהי א תורת־ההתפתחו ת הרב־צדדי ת
והמעמיק ה ביותר * התיאורי ה ש ל מלחמת־המעמדו ת וש ל התפקי ד ההיסטור י העולמי ,
תפקי ד המהפכה , הנוד ע ל ו לפרולטאריו ן — יוצר ה ש ל חבר ה חדשה , ש ל החבר ה
הקומוניסטית .

כשפרצ ה מהפכ ת פברוא ר ש ל 1848 גור ש מארק ם מבלגיה . ושו ב הגי ע לפאריס ,

אל א שאחר י מהפכת־מאר ס חז ר מכא ן לגרמניה , היינו , לקלן . כא ן הופיע , מ* 1 בימ י
1848 ע ד 19 במא י 1849 , "נוי ה רייניש ה צייטמג " ("עתוךהריי ן החדש") , ועודכ ן
הראש י הי ה מארקם . התיאורי ה החדש ה נתאשר ה באור ח מזהי ר על־יד י מהל ך
המאורעו ת המהפכניי ם בשני ם 1848 ע ד 1849 , כש ם שנתאשר ה ג ם לאחר־מכ ן על ־
יד י כ ל התנועות , הפרולטאריו ת והדמוקראטיות , שחל ו בכ ל ארצות־העולם . מארק ס
נתב ע תחיל ה לדי ן על־יד י המהפכה־שכנג ד עתורת־הנצחו ן (זוכ ה ב־ 9 בפברוא ר
1849 ) , אב ל אחר־כ ך גור ש מגרמני ה ( 16 במא י 1849 ) . תחיל ה עב ר מארק ם לפאריס ,
אול ם אחר י ההפגנ ה ש ל יו ם 13 ביונ י 1849 גור ש ג ם מכא ן ונס ע ללונדון * כא ן
התגור ר ע ד יו ם מותו .

התנאי ם ש ל חי י המהגרים , כפ י שנתגל ו בהדגמ ה יתיר ה בחליפת־האגרו ת שבי ן
מארק ם לאנגל ם (הזמרו ת נתפרסמ ו ב־ 1913 ) 8 , הי ו קשי ם ע ד למאוד . רבצ ה עליו ,
ע ל מארק ם וע ל משפחתו , המצוק ה ממ ש ע ד כד י מחנק * אילמל י ל א בא ה התמיכ ה
הכספית , בהתמד ה ובהקרב ה עצמית , מצ ד א נ ג ל ס — ל א ר ק של א הית ה ל ו
היכול ת למארק ם לסיי ם א ח "הקאפיטאל" , אל א אי ן ספ ק שהית ה בא ה עלי ו כלי ה
בתוק ף המצוק ה החומרית . מלב ד ז ה — התורו ת והזרמי ם השולטי ם ש ל הסוציאליז ם
הזעירבורגני , וש ל הסוציאליז ם הלא־פרולטאר י בכלל , כס ו עלי ו ע ל מארק ם מלחמ ה
בלתי־סוסק ת ללא־רחם * ויתיר ה מזו : עתי ם אנו ס הי ה להדו ף התקפו ת אישיות ,
מ ן החריפות־ביות ר והתפלות־ביות ר ("האדו ן פוגט") . הרח ק מחוג י המהגרי ם הי ה
מארק ם מפת ח א ת משנת ו המאטריאליסטי ת בסדר ה ש ל חיבורי ם היסטוריי ם [...] ,
והי ה מרכ ז א ת כוחותי ו בעיק ר בתלמו ד הכלכל ה המדינית . במד ע ז ה הכני ם מארק ס
מהפכ ה (רא ה להלן : משנת ו ש ל מארקם ) — בחיבורי ו "לביקור ת הכלכל ה המדינית "
( 1859 ) ו״הקאפיטאל ״ (כי ד 1 , 1867 . )

תקופ ת תקומת ן ש ל התנועו ת הדמוקראטיו ת בסו ף שנו ת החמישי ם ובשנו ת
הששי ם — עורר ה שו ב א ח מארק ם לפעול ה מעשית . בשנ ת 1864 ( 28 בספטמבר )
נוס ד בלונדו ן האינטרנאציונא ל הראשו ן המפורס ם — "התאגדות־הפועלי ם הבינ -
לאומית" . מארק ם הי ה הרו ח החי ה באירגו ן זה , הו א הי ה מחב ר המאניסס ט הראשו ן
של ה וכ ן חיב ר סדר ה ארוכ ה ש ל החלטות , גילויי־דע ת וכרוזים . ע ם שמארק ם שקו ד
הי ה לאח ד וללכ ד א ת תנועת־הפועלי ם בארצו ת השונות * ע ם שהי ה שוא ף להכני ס
לתי ד מסלו ל ש ל פעול ה משותפ ת א ת צורותי ו השונו ת ש ל הסוציאליז ם הלא ־
פרולטארי , הטרום־מארקסיסט י (מאציני , פרודון , באקונין , הטרייד־יוגיוניז ם [שיט ת

8 הציטאסו ת מתו ר חליפת־האגרו ת מסומנו ת להל ן עפ״ י הוצא ת כ ל כתב י מארק ם ואעלם ,
שיצא ה לאו ר ע״ י המכו ן ע״ ש מארקם־אנגלם־לני ן(מחלק ה שלישית , כר ך ן—ץן ) * הציטאטו ח
פ ן "הקאפיטאל • ספ ר ראשו ן מסומנו ת להל ן עפ״ י ההוצא ה העברי ת שלפנינו .

19 *

ו . אי . לני ן

האגודו ת המקצועיות ] הליבראל י באנגליה , הסטיו ת הימניו ת נוסודלאסא ל בגרמניה ) 1
וע ם שנאב ק ונלח ם בתיאוריו ת ש ל כ ל אות ן כיתו ת ואסכולו ת — הר י חיש ל טכסי ם
אחי ד למלחמ ה הפרולטארי ת ש ל מעמד־הפועלי ם בארצו ת השונות . משנתמוטט ה
הקומונ ה ש ל פארי ס ( 1871 ) — שמארק ם הערי ך אות ה (בספר ו "מלחמת־האזרחי ם
בצרפ ת 1871 ״ ) הערכ ה כ ה נוקבת־וחודרת , קולעת , מזהירה , ובחזק ת אתט־המטשה ,
כמהפכ ן — ומשח ל פילו ג באינטרנאציונא ל על־יד י חסיד י באקונין , שו ב אי־אפש ר
הי ה שז ה ימשי ך א ת קיומ ו באירופה . אחר י קונגר ס האינטרנאציונא ל בהא ג ( 1872 ) ,
העבי ר מארק ס א ת ההחלטה , שהמועצ ה הכללי ת ש ל האינטרנאציונא ל תעבו ר לני ד
יורק . האינטרנאציונא ל הראשו ן סיי ם א ת תפקיד ו ההיסטור י ופינ ה מקו ם לתקופ ת
שיגשו ג גדול־יות ר לאידהשנא ה ש ל תנועת־הפועלי ם בכ ל ארצות־תב ל . — היינו ,
לתקופ ת התפתחותה ־ ברוחב , כשקמ ו מפלגות־המוני ם סוציאליסטיו ת ש ל פועלי ם
ע ל קרק ע המדינו ת הלאומיות .

פעולת ו המאומצ ת באינטרנאציונא ל וחקירותי ו העיוניו ת שהי ו מאומצו ת עו ד
יותר , עירער ו לחלוטי ן א ת בריאות ו ש ל מארקס . הו א המשי ך בעיבודה־חידוש ה ש ל
הכלכל ה המדיני ת ובעבודת־הסיו ם ש ל "הקאפיטאל" , ולש ם כ ך הי ה מכנ ם תלי־תלי ם
ש ל חומ ר חרש , הי ה אמ ד כמ ה לשונו ת (כגו ן הלשו ן הרוסית ) — א ך מחלת ו מנעת ו
מלסיי ם א ת "הקאפיסאל" .

ב־ 2 בדצסבר־ 1881 מת ה עלי ו אשתו , ב־ 14 במאר ס 1883 נרד ם מארק ס תרדמת ־
השק ט כשהו א שכו ב בכורסתו . בבי ת הקברו ת האיגיי ט שבלונדו ן מצ א א ת קברו ,
לי ד אשת ו ולי ד הלנ י דיימום , העוזר ת הנאמנה , שהית ה כמע ט בת־בית .

משנת ו ש ל מאר 9 ן ס

הנוארקסיזנ ו הו א מערכ ת השקפותי ו ומשנותי ו ש ל מארקס . שלוש ת זרמי־היסו ד
הרוחניי ם ש ל המא ה ה־ 19 , שמוצא ם משלו ש הארצו ת המתקדמות־ביוח ר ש ל
האנושו ת מארק ס הי ה ממשיכ ם ומשלימ ם הגאוני . וה ם : הפילוסופי ה הקלאסי ת
ש ל גרמניה * הכלכל ה המדיני ת הקלאסי ת של .אנגליה ! והסוציאליז ם ש ל צרפת ,
שכרוכו ת ב ו תורו ת מהפכניו ת צרפתיו ת בכלל . העקיבו ת והשלימו ת המופלאו ת אש ר
בהשקפותי ו ש ל מארקם , מעלו ת שא ף מתנגדי ו ש ל מארק ס הוד ו בה ן * השקפותיו ,
שבכללות ן מייצגו ת ה ן א ת המאטריאליז ם המודרנ י וא ת הסוציאליז ם המדע י המודרנ י
בתור ת תיאורי ה ותכני ת ש ל תנועת־הפועלי ם בכ ל ארצות־הציביליזאצי ה שבעול ם —
כ ל אל ה מחייבות , שבבואנ ו לתא ר א ת תכנ ו היסוד י ש ל המארקסיזם , ש ל משנת ־
מארק ס הכלכלית , נקדי ם ונבי א סקיר ה קצר ה ע ל השקפת־העול ם של ו בכלל .

המאטריאליז ם הפילוסופ י

מא ז השני ם 1844 — 1845 , בה ן נוצר ו ונתפתח ו השקפותי ו ש ל מארקם , הי ה הו א
מאטריאליסט , היינו , במפור ש : הי ה מחסידי ו ש ל לודבי ג פויארבאך , ועליכ ן
ג ם רא ה לאחר־מכ ן א ת ליקויי־תורת ו אך־ור ק בכך , שהמאטריאליז ם של ו חס ר
מיד ה מספיק ה ש ל עקיבו ת ורב־צדדיות . א ת חשיבות ו ש ל פויארבאך , חשיבו ת

* 20

קאר ל מארק ס

היסטורית־עולמי ת "פותה ת תקופה" , רא ה מארק ס דוק א בכך , שסויארבא ד פנזדעור ף
לחלוןזי ן לאידיאליז ם ש ל הג ל והתחי ל מבש ר א ת המאטריאליז ם — זה , שעו ד במא ה
ה־ 18 , ביהו ד בצרפת , ל א בלב ד שהקדי ש "מלחמ ה נג ד המוסדו ת המדיניי ם הקיימים ,
כגו ן נגד.. . הד ת והתיאולוגיה" , "אל א גם , ובאות ה מידה.. . נג ד כ ל מטאפיזיקה " (ז ו
במשמ ע ש ל "הספקולאצי ה המבוסמת" , להבדי ל מ ן "הפילוסופי ה המפוקחת". )
("המשפח ה הקדושה " ב״עזבו ן הספרותי". )

״אצ ל הג ל (כת ב מארקס ) תהליד־החשיב ה — והו א אפיל ו הופכ ו לנוש א עצקאי ,

המכונ ה אצל ו אידיא ה — דמיורגו ם (היוצר , המוליד ) הו א ש ל הממשי.. . אצלי , אדרבה ,

אי ן האידיאל י אל א העתק ו ש ל ההומר י ותרגומ ו במוה ו ש ל האדם. ״ (ר ׳ עט ׳ 13 . )

תו ך הסכמ ה גמור ה ע ם פילוסופי ה מאטריאליסטי ת ז ו ש ל מארק ס כת ב סר . אנגלם ,
בבוא ו לתא ר פילוסופי ה ז ו בחיבור ו ״אנטי־דיהרינג ״ [... ] — מארק ס הכי ל א ת
תכנ ו ש ל חיבו ר ז ה עו ד בכתובי ם — לאמו ר :

"אחדו ת העול ם אינ ה בחנייתו.. . האחדו ת האמיתי ת ש ל העול ם הי א בחומריותו ,

וז ו הוכחה.. . על־יד י התפתחו ת ארוכ ה וממושכ ה ש ל הפילוסופי ה ומדע י הטבע.. .

התנוע ה הי א אופ ן הניית ו ש ל הוזונזר . לעול ם ובשו ם מקו ם ל א הי ה מצו י חומ ר בל י
תנועה , וא ף ל א ייתכ ן שיהי ה כן.. . הומ ר בל א תנוע ה ל א יתואר , כש ם של א תתוא ר
תנוע ה בל א חומר".. . "וא ם נשאל : מחש ב ותודע ה מ ה ה ם לאמיתם , ומהיכ ן ה ם
נובעי ם — כ י א ז נמצא , שכ ל אל ה יצור י מוח ו ש ל האד ם הם , ושהאד ם עצמ ו יצו ר
הטב ע הוא , שהתפת ה בתו ך סביבת ו ואת ה יחד ! וא ז מסתב ר ממילא , מעצמו , כ י
יצור י מוח ו ש ל האדם , שבסופ ו ש ל דב ר א ף ה ם אינ ם אל א יצור י הטבע , אינ ם נוגדי ם
לצירוף־השלימו ת ש ל שא ר הטבע , אל א מתאימי ם לו. " "הג ל אידיאליס ט היה .

לאמור : הרעיונו ת שעל ו במוח ו ל א הי ו ל ו דמויו ת (עתי ם מדב ר אנגל ם ע ל
"העתקות"* ) מופשטות , פחו ת א ו יותר , ש ל העצמי ם והמהווי ם הממשיים , אל א להיפר ,

העצמי ם וההתפתחו ת שחל ה בה ם נרא ו ל ו ר ק כדמויו ת מוגשמו ת ש ל ה,אידיאה , ,

שהית ה קיימ ת אי־ש ם עו ד לפנ י הבריאה" 4 .

פרידרי ד אנגלם , שבחיבור ו "לודבי ג פויארבאך " הרצ ה א ת ההשקפות , של ו
וש ל מארקם , ע ל הפילוסופי ה ש ל פויארבא ך — ול א מס ר חיבו ר ז ה לדפו ס אל א
לאח ר שחז ר ועיי ן בכתב־־הי ד של ו וש ל מארק ס משנ ת 1844/45 ע ל הג ל ופויארבא ד
וע ל תפיסת־ההיסטורי ה המאטדיאליסטי ת — כות ב כא ן לאמור ;

"שאלת־היסו ד הגדול ה ש ל כ ל פילוסופי ה שהיא , ול א כ ל שכ ן ש ל החדשה , הי א
שאל ת היח ס שבי ן הסהש ב וההליה... , שבי ן הרו ה והטבע.. . מ ה קדמון , הרו ח א ו
הטב ע ז.. . ונחלק ו הפילוסופי ם לשנ י מחנו ת גדולי ם לפ י התשוב ה שהשיב ו ע ל שאל ה
זו . אל ה שהניח ו א ת קדמוניו ת הרו ה לעומ ת הטבע , כלומר , הניחו , בסופ ו ש ל דבר ,
בריאת־עול ם מאיז ה סו ג שהוא.. . — הי ו מחנ ה האידיאליזם . האחרים , שרא ו א ת
הטב ע כקדמון , משתייכי ם לאסכולו ת שונו ת ש ל המאטריאליזם." 8

* תוספ ת מש ל לנין . (ההוצ ׳ העברית )

4 לפ י ״אנטי־דיהרינג״ , בתרגו ם העבר י בהוצא ת ספרי ת פועלי ם 1943 , עמ ׳ 71 — 72 ,
88 — 89 , 62 — 63 , 51 .

5 לפ י "לודבי ג פויארבא ך וחתימ ת הפילוסופי ה הגרמני ת הקלאסית" , "כתבי ם גבוזרים "
למארקס־אנגלס , כר ד א , , הוצא ת ספרי ת פועלים , 1942 , עם ׳ 225 — 226 ,

21 *

ו . אי . לני ן

כ ל שימו ש אח ר במושגי ם אידיאליז ם ומאסריאליז ם (במובנ ם הפילוסופי ) אי ן
ב ו אל א כד י להכני ס מבוכה . מארק ם ל א ר ק דח ה לחלוטי ן א ת האידיאליז ם —
הכרו ו תמיד , בצור ה ז ו א ו אחרת , בד ת — אל א ג ם א ת ההשקפה , הנפוצ ה ביהו ד
בימינ ו אלה , ש ל יו ם וקאנט , א ת האגנוסטיציזם , קריטיציזם , פוזיטיביזם , ע ל כ ל
גילוייה ם השוני ם ! — פילוסופי ה מסו ג ז ה נחשב ה בעיני ו כוויתו ר "ריאקציוני "
לאידיאליזם , ובמקר ה הטו ב ביות ר — כ״דר ך ביישני ת לקב ל א ת המאטריאליז ם
בחשא י ולהתכח ש ל ו בפרהסיא. ״ בעניי ן הנדו ן השוו ה — מלב ד החיבורי ם הנ״ ל
ש ל אנגל ס ומארק ם — א ת מכתב ו ש ל מארק ס א ל אנגל ס מיו ם 12 בדצמב ר 1 1866
כא ן ד ן מארק ם בחוקר־הטב ע המפורס ם ת . האקסלי , ש״נתגל ה שו ב כמאטריאליס ט
יות ר מבשני ם האחרונות" , ועמ ד והצהיר : "כ ל זמ ן שאנ ו עוסקי ם באמ ת.בהסתכלו ת
ובחשיבה , שו ב ל א נוכ ל לעול ם לחזו ר מתחו ם החומרי" ! וע ם ז ה מארק ם קוב ל
עליו , שהו א "ג ם פת ח שו ב דל ת אחורית " בפנ י האגנוסטיציזם , היומיזם . ביהו ד י ש
להדגי ש א ת תפיסת ו ש ל מארק ס בדב ר היח ס שבי ן חופ ש וכורח .

״חופש״ , משמ ע — "הכר ת הכורח . ,עיוו ר הו א הכור ח ר ק במיד ה שאי ן נוביני ס
אותר. " (אנגל ס ב״אנסי־דיהרינג״) ־ א

רוצ ה לומר : הכר ה בחוקיות ו האובייקטיבי ת ש ל הטב ע ובהיפוכ ו הדיאלקט י
ש ל ההכר ח לחופ ש (יח ד ע ם היפוכ ו ש ל ״העצ ם כשלעצמו ״ — ז ה של א הוכ ר אב ל
ישנ ו בהכר ה — ל״עצ ם בשבילנו" , היפוכ ה ש ל "מהו ת העצמים " ל״תופעות") .
הליקו י שבמאטריאליז ם ה״ישן" , לרבו ת ז ה מש ל פויארבאן * (ול א כ ל שכ ן שדברי ם
אל ה אמורי ם במאטריאליז ם ה״וולגארי ״ ש ל ביבנר , פוג ט ומולשוט ) — לדעת ם
ש ל מארק ס ואנגל ס הי ה בכ ד : 1 . מאטריאליז ם ז ה הי ה "בעיקר ו מכאני " ול א הביא ־
בחשבו ן א ת ההתפתחו ת החדיש ה ש ל הכימי ה והביולוגי ה (ובימינ ו אל ה צרי ד ג ם
להוסי ף : ש ל תיאוריית־החומ ר החשמלית ) ! 2 . המאטדיאליז ם הקוד ם הי ה לא ־
היסטורי , לא־דיאלקט י (מטאפיזי , במובן : אנטי־דיאלקטי ) ול א יד ע למצו ת א ת
נקודת־הראיי ה ש ל ההתפתחו ת בעקיבו ת וברב־צדדיות ! 3 . הי ו תופסי ם א ת "מהו ת
האנושות " כ״הפשטה" , ול א כ״סד־הכל.. . ש ל היחסי ם החברתיי ם (המסוימים ,
הממשיים־ההיסטוריים)״ , ומתו ד כ ך ל א הי ו אל א ״מפרשים ״ א ת העול ם — בעו ד
שהעיק ר הוא : "לשנותו" ! כלומר , ל א הי ו מביני ם א ת חשיבות ה ש ל "הפעול ה
הממשית , המהפכנית" 8 .

הדיאלקטיק ה

הדיאלקטיק ה ש ל הגל , אות ה תורת־התפתחו ת מקיפה־ביותד , עשירה־ביות ר
בתוכ ן ומעמיקה־ביות ר — ב ה רא ו מארק ם ואנגל ם א ת ההיש ג הגדול־ביות ר ש ל
הפילוסופי ה הגרמני ת הקלאסית . כ ל ניסו ח אח ר ש ל עקרון־ההתפתחות , ש ל
האבולוציה , נרא ה לה ם חד־צדד י ודל־תוכן , נרא ה לה ם כסילו ף ועיק ש ש ל המהל ד

• י כנ״ל , עם ׳ 147 .

8 ר ׳ ״תיזו ת ע ל סויארבאל״ , ב״כתבי ם נבחרים״ , א ׳ כנ״ל , עמ ׳ 279 .

* 22

קאר ל מארק ס

האמית י ש ל ההתפתחו ת (ול א לעתי ם נדירו ת הי א מתגשמ ת בקפיצות , בקאטאסטר ר
פות* * במהפכות ) בטב ע ובחברה .

"מארק ם ואנוכ י היינ ו היחידי ם כמעט , שהצלנ ו א ח הדיאלקטיק ה הידוע ה מהו ד
משואו ת הפילוסופי ה האידיאליסטי ת שבגרמני ה והכנסנו ה לחו ן התפיס ה המאטריא ־

ליסטי ת ש ל הטב ע והחברה. " "הטב ע אבן־בוח ו הו א בשבי ל שיט ת הדיאלקטיקה ,

וייאמ ר לשבח ו ש ל מדע־הטב ע המודרני , שהו א סיפ ק בשבי ל מבח ן ז ה שפ ע ש ל
הומ ר (והדברי ם נכתב ו לפנ י התגלי ת ש ל ראדיום , ש ל אלקטרונים , ש ל הפיכ ת היסודו ת
וכר*) , המצטב ר והול ך מיו ם ליום , וכ ך הבי א א ת ההוכחה , ב י מ ה שמתרח ש בטבע ,

בסופ ו ש ל דבר , בדר ך דיאלקטי ת הו א מתרחש , ול א בדר ך מטאפיזית" 7 .

"אב־הרעיו ן הגדול ״ — כ ך כות ב אנגל ם — "שאי ן לתפו ס א ת העול ם בחינ ת
קומפלק ס ש ל עצמי ם מוגמרים , אל א בחינ ת קומפלק ס ש ל תהליכים , שהעצמי ם היציבי ם
■למראית־עין , ל א פחו ת מבבואותיה ם הרעיוניו ת שבמוחנו , היינו , המושגים , משתני ם
בה ם השתנו ת בלתי־פוסק ת ש ל התהוו ת וכלל ן ; וע ם כ ל מקריות , למראית־עין ,

והר ף כ ל נסיג ה ארעית , מפלס ת בא ן לעצמ ה דדך , בסופ ו ש ל דבר , התפתחו ת
מתקדמ ת — אב־רעיו ן גדו ל ז ה נכנס־וסדר , ביהו ד מימ י הג ל ואילך ׳ לתו ך התודע ה
הרגיל ה ע ד כד י כך , שבכללות ו ז ו אי ן עלי ו עוררי ן כמעט . א ך אינ ו דומ ה מ י שמוד ה
ברעיו ן ז ה באמיר ה בלב ד למ י שמגשי ם אות ו במציאו ת לכ ל פרטיו , בכ ל תהו ם
ותחו ם העומ ד לחקירה. "

״לגבי ה (הפילוסופי ה הדיאלקטית ) אי ן ל ך שו ם דב ר מוגמר , מוחלט , קדו ש 1
הי א מגל ה בכל־ומכ ל א ת החולף־ועוב ר * ואי ן דב ר עומ ד בפני ה — מלב ד התהלי ך
הבלתי־פוס ק ש ל התהוו ת וחדלון , ש ל התעלו ת ע ד לאין־סו ף מ ן הנמו ך א ל העליון *

והי א עצמ ה אינ ה אל א השתקפות ו ש ל אות ו תהלי ך במו ח החושב" 8 .

ובכ ן : לפ י מארק ם הדיאלקטיק ה הי א "המד ע ע ל החוקי ם הכלליי ם ש ל התנועה ,

ג ם בעול ם החיצונ י וג ם במחש ב האדם. "

צ ד מהפכנ י ז ה שבפילוסופי ה ש ל הג ל — מארק ס קיב ל הימנ ו והמשי ך לפתחו .
המאטריאליז ם הדיאלקט י "שו ב אינ ו זקו ק לפילוסופיה , שתעמו ד מע ל למדעי ם
אחרים. ״ מ ה שנשא ר עו ד מ ן הפילוסופי ה הקודמ ת — הי א ״תור ת החשיב ה וחוקי ה —
הלוגיק ה הפורמאלי ת והדיאלקטיקה. " הדיאלקטיק ה לפ י נוסח־מארקם , וג ם לפ י
נוסח־הגל , פירוש ה מ ה שאנ ו קוראי ם כיו ם תור ת ההכרה , גנוםיאולוג?ה , אל א שא ף
ז ו צריכ ה לטפ ל בנושא ה טיפו ל היסטורי , היינו , עלי ה לחקור־ולהכלי ל א ת התהוות ה
ש ל ההכר ה והתפתחותה , א ת המעב ר מאי־הכר ה א ל הכרה .

בימינ ו חד ר רעיו ן ההתפתחות , האבולוציה , כמע ט ללא־שיו ר לתו ך התודע ה
החברתית ׳ א ד חדיר ה ז ו נתרחש ה בדרכי ם אחרות , ול א ע ל דר ך הפילוסופי ה ש ל
הגל . אל א שבניסו ח זה , שנית ן לאות ו רעיו ן על־יד י מארק ם ואנגלם , ע ם שיצא ו
מא ת הג ל — הריה ו בהרב ה מקיף־יות ר ועשיר־חוכ ן יות ר מתיאורייודהאבולוצי ה
השכיחה . התפתחו ת שחוזרת־ועובר ת שני ת כביכו ל א ת השלבי ם שכב ר עברה , א ך
בצור ה אחרת ׳ ע ל בסי ם נעלה־יות ר (״שליל ת השלילה״ ) * התפתחות , המתרחשת -

* תוספ ת מש ל לנין . (ההוצ ׳ העברית )
מהי ד "אנטי־דיהרינג" , כנ״ל , עמ ׳ 37 , 49 — 50 .

ם . אנגלס : "לודבי ג פויארבא ך וחתימ ת הפילוסופי ה הגרמני ת הקלאסית" , מארקם ־

אנגלס , ״כתבי ם נבחרים״ , כר ך א׳ , עמ ׳ 247 — 248 .

23 *

ו . ןוי . ינ ץ

ועובר ת ל א בק ו ישר , אל א בצור ה לוליינית , כביכול * - * התפתחו ת מהפכנית .
בקפיצות , כרוכ ה בקאטאסטרופו ת : — "הפסקו ת בהדרגיות״ ז הפיכ ת הכפו ת
לאיכות ; — דרכי־התפתחו ת פנימיים , שבאי ם ליד י גילו י על־יד י הסתירה , על־יד י
התנגשות ם ש ל הכוחו ת והמגמו ת הניתגים־להבחנה , הפועלי ם ע ל גו ף נתו ן בתון ■
הגבולו ת ש ל תופע ה נתונה , א ו בתחומי ה ש ל חבר ה נתונ ה ; — תלות־הדדי ת וקש ר
מהודק־ביותר , קש ר ל א ינתק , ש ל כ ל הצדדי ם אש ר בכ ל תופע ה ותופע ה (וכא ן
ההיסטורי ה בא ח ומגל ה פע ם בפע ם צדדי ם חדשים) ; קשר , שי ש ב ו כד י לית ן
תהליד־עול ם אחיד , חוקיי , של •התנועה , — הנ ה קווי ם אחדי ם מקוו י הדיאלקטיק ה
כתורת־ההתפתחות , שמרובת־תוכ ן הי א יות ר מתודת־ההתפתחו ת השכיחה •(ר ׳ אגרת ו
ש ל מארק ס לאנגל ם מ־ 8 ביאנוא ר 1868 , הרצו ף לע ג ל״טריכוטומיו ת העציות " מש ל
שטיין , שא ם באי ם לערבב ן בדיאלקטיק ה המאטריאליסטי ת — אי ן כא ן אל א
בערות־רוח. )

תפיסת״ההיסטורי ה המאסריאליסטי ת

עמידת ו ש ל מארק ם ע ל אי־העקיבות , היעדר־השלימו ת והחד־צדדיו ת אש ר
במאטריאליז ם היש ן — הי א שהביאת ו ליד י הכרה , כ י י ש צורן • "להבי א ליד י
הרמוני ה א ת מד ע החברה.. . ע ם הבסי ס המאטריאליסט י ולבנו ת מד ע ז ה מחד ש
ע ל הבסי ס הזה. " א ם המאטריאליז ם בכל ל מסבי ר א ת התודע ה מתו ך הד״גיה , ול א
להיפך , הר י בשימוש ו ש ל הפאטריאליז ם לגב י החיי ם החברתיי ם ש ל האנושו ת
הדריש ה היא : להסבי ר א ת התודע ה החברתי ת מתו ך ההף ה החברתית .

"הטכנולוגי ה חושפ ת א ת זיקת ו הפעיל ה ש ל האד ם א ל השבע , א ת תהליך־הייצו ר
הבלתי־אפצע י ש ל חייו , וע ל יד י כ ד — ג ם א ת תהליך־הייצו ר ש ל יחסי ו החברתיי ם
וש ל הדימויי ם הרוחניי ם הנובעי ם מהם" 9 .

ניסו ח מושל ם ש ל עיקר י המאטריאליז ם בשימוש ו ש ל ז ה לגב י החבר ה האנושי ת
ותולדותי ה — נת ן מארק ס במבו א לחיבור ו "לביקור ת הכלכל ה המדינית" •
בדברי ם אלה :

"בדר ד הייצו ר החברת י שבחייהם , באי ם האנשי ם ביחסי ם מסוימים , הכרחיים ,
ובלתי־תלויי ם ברצונם , וה ם יחסי־ייצו ר התואמי ם לדרגת־התפתחו ת מסוימ ת אש ר
לכוחות־הייצו ר החומריי ם שלהם . הכוללו ת ש ל יחסי־הייצו ר האל ה מחו ה א ת המבנ ה
הכלכל י ש ל החברה , א ת הבסי ס הריאלי , שעלי ו מתנוס ס בניין־ע ל משפט י ומדינ י
ואוצ ר ל ו [לבסיס ] מקבילו ת צורות־תודע ה חברתיו ת מסוימות . אוםן־הייצו ר ש ל החיי ם
החומריי ם ©תנ ה בכל ל א ת תהליד־החיי ם הסוציאלי , הפוליט י והרוחני . ל א התודע ה
ש ל האנשי ם קובע ת א ת הנייתם , אלא , להיפר , הניית ם החברתי ת קובע ת א ת תודעתם .

בדרג ה מסוימ ת ש ל התפתחות ם באי ם כוחות־הייצו ר החומריי ם ש ל החבר ה ליד י
סתיר ה ע ם יחסי־הייצו ד המצויים , א ו ע ם — בעצם . א ץ ז ה לה ם אל א ביסו י יורידי ־

משפס י — יחסי־הקניץ , שבתוכ ם )זי ו חגי ם ונעי ם ע ד עתה . מצורות־התפתחו ת ש ל
כוחות־הייצו ר נהפכי ם יחסי ם אל ה לכבלי ם לאות ם הכוחות . אז י נפתח ת תקופ ה ש ל
מהפכ ה סוציאלית . ע ם השתנות ו ש ל הבסי ס הכלכלי , נהפ ד ע ל פיו , במהירו ת א ו

9

ר ׳ ענ ד 304 , הער ה 89 .

* 24

קאר ל מארק ס

באסיות , ב ל בניין־הע ל העצום . בהתבוננו ת להפיבו ת באל ה י ש ל ד,בת ק תמי ד בי ן
ההפיכ ה החומרי ת — הנקבע ת בנאמנו ת אש ר למדע־הטב ע — בתנאי־הייצו ר האק 1 ־

נומיים , ובי ן הצורו ת היוריסטיות , הפוליטיות , הדתיות , האמנותיו ת א ו הפילוסופיות ,
בקיצור : הצורו ת האידיאולוגיות , שעל־יד ן בני־אד ם תוססי ם בתודעת ם א ת הסכסו ו
הז ה ונאבקי ם עלי ו ע ד בד י הכרעה . בש ם שאי ן להוצי א משפ ט ע ל פ ה שנקר א אינדי ־
ווידואו ם לס י מ ה שהו א עצמ ו מדמ ה בלבו , ממ ש כ ך אי־אסש ר ליו ן ע ל תקופת '

הסיכ ה בז ו מתו ך התודע ה שלה , אל א ית ר ע ל כ ן : י ש להסבי ר תודע ה ז ו מתון ־
הסתירו ת ש ל החיי ם החומריים , מתו ך הסבסו ד המצו י בי ן נוחות־ייצו ר חברתיי ם וב ת
יחסי־ייצו ר חברתיים.. . בקווי ם בוללי ם אפש ר לציי ן אופני־ייצו ר אסיאתיים , עתיקים ,
פיאודאליי ם ובורגניים־מודרניי ם — כתקופו ת מתקדמו ת ש ל תצורת־החבר ה
הכלכלית״ 10 . (השוו ה נוסחת ו הקצר ה ש ל מארק ס באגרת ו לאנגל ם מ* 7 ביול י 1866 :
.התיאורי ה שלנ ו ע ל קביעת ו ש ל אירגון־העבוד ה ע״ י אמצעי־הייצור." )

תפיסת־ההיסטורי ה המאטריאליסטי ת — א ו יות ר נכון : השימו ש העקי ב
במאטריאליז ם והתפשטות ו ע ל תחו ם התופעו ת החברתיו ת — סילק ה שנ י ליקויי ם
יסודיי ם ש ל תורות־ההיסטורי ה הקודמות . ראשית : הללו , במקר ה הטו ב ביותר ,
הי ו בוחרו ת לעצמ ן כנוש א החקיר ה — ר ק א ת הגורמי ם האידיאליי ם לפעולת ם
ההיסטורי ת ש ל בגי־אד ם ; בל א לחקור־ולדרוש , מה ו שהביא־לעול ם אות ם גורמי ם 1
בל א להתחקו ת אחר י החוקיו ת האובייקטיבי ת שבהתפתחו ת מערכ ת היחסי ם
החברתיים ; בל א לית ן א ת הדע ת ע ל שרשיה ם ש ל אות ם יחסי ם וע ל שלבי ־
ההתפתחו ת ש ל הייצו ר החומרי . שנית , התיאוריו ת הקודמו ת הי ו מזניחו ת לחלוטי ן
דוק א א ת פעולותיה ם ש ל המונ י האוכלוסין , ואל ו המאטריאליז ם ההיסטור י הקנ ה א ת
האפשרות , בפע ם הראשונה , לחקו ר בדייקנו ת ש ל מדעי־הטב ע א ת תנאי־חייה ם
החברתיי ם ש ל ההמונים , וא ף לחקו ר א ת השינויי ם שחל ו באות ם תנאים . לפנ י מארק ם
הי ו מספקו ת ה״סוציולוגיה " וכתיבת־ההיסטוריה , במקר ה הטוב־ביותר , ערימ ה ש ל
עובדו ת צבורו ת למקוטעי ן ובלתי־מעובדו ת וכ ן תיאו ר ש ל צדדי ם בודדי ם בתהלי ך
ההיסטורי . המארקסיז ם ציי ן א ת הדרן • בשבי ל חקירת־גילו י מקיפה־ביות ר ורב ־
צדדי ת ביות ר ש ל תהלי ד ההתהוו ת וההתפתחו ת וההתנוונו ת בכ ל התצורו ת
החברתיות־הכלכליו ת — תו ך שהי ה חוק ר וד ן בכללות ן ש ל המגמו ת הסותרו ת ז ו
א ת זו ; תת ־ שהי ה מעמי ד א ת אל ו ע ל תנא י החיי ם והייצו ר—שאפש ר להגדיר ם
בתכלית־הדיו ק — ש ל המעמדו ת המסוימי ם שבחברה ; תו ך שהי ה מסל ק א ת
הסובייקטיביז ם והשרירו ת לגב י בחיר ת אידיאו ת יחידו ת "שליטות " א ו לגב י מסברתן ;
יתי ר שהי ה מגלה־ומוכיח , כ י שרשיה ן ש ל כ ל האידיאות , לל א יוצאו ת מ ן הכלל ,
וש ל כ ל המגמו ת השונות , נעוצי ם כול ם במצב ם ש ל כוחות־הייצו ר החמריים . ודאי ,
שהאנשי ם עצמ ם עושי ם א ת ההיסטורי ה שלה ם ! אב ל על־יד י פ ה נקבעו ת מגמותיה ם
ש ל האנשים , וביחו ד ש ל המונו ת האנשים . מ ה הסיב ה להתנגשויו ת ש ל האידיאו ת
והשאיפו ת המנוגדות , מה י מהו ת ההתנגדויו ת הלל ו בכללות ן בתו ך כ ל החברו ת
האנושיות , מ ה ה ם תנאי־הייצו ר האובייקטיביי ם ש ל החיי ם החומריים , שה ם המהווי ם
בסי ס לפ ל פעלתנו ת היסטורי ת ש ל האנשים , פח ו חו ק ההתפתחו ת ש ל התנאי ם

״כתבי ם נבחרים ״ למארקס־אנגלם , כנ״ל , עם ׳ 177 — 179 .

25 *

ו . *י . לני ן

האלה ,—ע ל כ ל אות ם ענייני ם עור ר מארק ם א ת הדע ת והרא ה א ת הדר ו לחק ר
מדע י ש ל ההיסטוריה , שע ם כ ל רב־צדדיות ה העצומ ה וע ם כ ל ניגודיות ה הריה י
תהלי ך אחי ד וחוקיי .

מלחמ ת המעמדי ת

שבתו ך חבר ה נתונ ה שאיפותיה ם ש ל אל ה מנוגדו ת מ ן הקצ ה א ל הקצ ה
לשאיפותיה ם ש ל אחרי ם < שהחיי ם ההיסטוריי ם מלאי־סתירו ת דם < שההיסטורי ה
מגל ה לפנינ ו מלחמ ה בי ן עמי ם וחברות , וכ ן מאכ ק בתו ך כ ל ע ם וחברה , ונוס ף
ע ל כ ך ג ם א ת החילופי ם הפריודיי ם ש ל מהפכ ה וריאקציה , ש ל מלחמ ה ושלום ,
ש ל קפאו ן והתקדמו ת מהיר ה א ו התנוונות , — כ ל אל ו ה ן עובדו ת ידועו ת לכל .
המארקסיז ם נת ן א ת החו ט להנחוודהדרך , שיאפש ר לגלו ת חוקיו ת בתו ך אות ו
מבו ך ותוהרוכוה ו שלמראית־עי ן — והי א התיאורי ה ש ל מלחמ ת . המעמדות . ר ק
א ם .יוקדש , החק ר לכללות ן ש ל השאיפו ת בי ן כ ל חברי ה ש ל חבר ה מסוימ ת א ו
בתו ך קבוצה , ש ל חברות , ר ק א ז תובי ל הדר ך להגדר ה מדעי ת ש ל תוצא ת השאיפו ת
הללו . א ך מקור ן .ש ל השאיפו ת המנוגדו ת נעו ץ בשונ י מצב ם ותנאי־חייה ם ש ל
המעמדו ת שלפיה ם מחולק ת כ ל חבר ה וחברה .

״דבר י ימי ה ש ל כ ל חבר ה ע ד כה ״ — כ ד כותב . מארק ם ב״מאניפס ם הקומוניסטי "

(להוצי א מקל ל ז ה א ת ההיסטורי ה ש ל העדו ת , הקמאיו ת — כ ף מוסי ף אחר־כ ך
אנגלס ) — "ה ם דברי־הימי ם ש ל מלחמו ת מעמדיות ,

בן־חורי ן ועבד , פאטריצ י וסלבאי , בארו ן וצמית , בורגני־אומ ן ושוליה . כלל ו
יש ל דבר : מדכאי ם ומדוכאי ם — עמד ו תמי ד בניגו ד ז ה לעומ ת זה , נלחמ ו ביניה ם
מלחמ ה ־בלתי־פוסקת , עתי ם נסתר ת ועתי ם גלויה , מלחמ ה שנסתיימ ה כ ל פע ם בתמור ה
מהפכני ת ש ל ההפר ה כול ה א ו בכליו ן משות ף ש ל המעמדו ת הנלחמים.. .

החבר ה הבורגני ת המודרנית , שקמ ה מתו ך חורבנ ה , ש ל החבר ה הפיאודאלית , ל א
ביטל ה א ת הניגודי ם המעמדיים . הי א ד ק העלת ה — במקו ם הישני ם — מעמדו ת
חדשים , תנאי ם חדשי ם לדיכוי , צורו ת חדשו ת למלחמה • א ך תקופתנו , תקופ ת
הבורגנות , ׳מצטיינ ת בכ ד שהכניס ה פשיטו ת לתו ך ניגודי־המעמדות . החבר ה כול ה
מתפלגת־והולכ ת יות ר ויות ר לשנ י מחנוודאויבי ם גדולים , לשנ י מעמדו ת גדולים ,
העומדי ם ז ה לעומ ת ז ה בהתנגדו ת ישיר ה — בורגנו ת ופרולטאריוך 11 .

מא ז המהפכ ה הצרפתי ת הגדול ה הביא ה ההיסטורי ה האירופי ת בשור ה ש ל
ארצו ת ליד י גילוי , תו ך הדגימ ה מיוחד ת — אות ו יסו ד אמית י ש ל המאורעות , והי א
מלחמ ת המעמדות . כב ר תקופת־הרסטאווראצי ה בצרפ ת העלת ה ע ל הבמ ה כמ ה
היסטוריוני ם (תיירי , גיזו , מינייה , תיר) 12 ׳ והלל ו ע ם שנהג ו להכלי ל א ת המאורעות ,
ל א יכל ו של א להכי ר במלחמ ת המעמדו ת כבמפת ח להבנ ת כ ל ההיסטורי ה הצרפתית .
א ך התקופ ה החדש ה ביותר , תקופ ת נצחונ ה המל א ש ל הבורגנות , תקופ ת המוסדו ת
ש ל נציגים , ש ל זכות־בחיר ה רחב ה <א ם ל א כללית) , ש ל העתונו ת הזולה , החודר ת
לתו ך ההמונים , וכו׳ ז התקופ ה ש ל איגודי־הפועלי ם הכבירים , הגאים־והולכים , וש ל

י * לפי •"כתבי ם נבחרים ״ למארקם־אנגלם , כנ״ל , זןט ׳ 298 — 299 .

12 עיי ן ע ל נוש א ז ה : וו . פלכאנו ב ״ע ל האישיו ת בהיסטוריה״ , הוצא ת ספרי ת פועלי ם ,
דורון , 1945 . (ההוצ ׳ העברית. )

? 26

קאר ל מארק ם

התאחדויות־בעלי־העסקי ם וכ ר — תקופ ה ז ו העלת ה בהדגמ ה יתיר ה (א ם ג ם לעתי ם
בצור ה חד־צדדית , "שלמה" , "קונסטיטוציונית" ) א ת מלחמת־המעפדו ת להיות ה
הדחיפ ה הפנימי ת ש ל המאורעות . הקט ע הב א מתו ך "המאניפס ט הקומוניסטי " ש ל
מארק ס מרא ה לנו , מ ה ה ן התביעו ת שמארק ס תוב ע מא ת מד ע ההיסטוריה , כד י
לבצ ע ניתו ח אובייקטיב י במצב ו ש ל כ ל מעמ ד בחבר ה המודרני ת — מ ה שכרו ך
בניתו ח תנאי־ההתפתחו ת ש ל כ ל מעמ ד ומעמד :

"מכ ל המעמדות , העומדי ם כיו ם מו ל הבורגנות , ר ק הפרולטאריו ן לבד ו הו א
מעמ ד מהפכנ י באמת . שא ר המעמדו ת מתנווני ם וכלי ם ע ם התעשיי ה הגדולה !
הפרולטארי ת הו א עצ ם תוצרת ה ש ל זו .

שכבוודהביניי ם—התעשיי ן הזעיר , הטוה ר הזעיר , האומן , האיכ ר — כול ם
אוסרי ם מלהמ ה ע ל הבורגנות , כד י להבטי ה א ת קיומ ם בהזק ת שכבות־ביניי ם ולהציל ו
מ ן הכליון . לפיכ ך : אי ן ה ם מהפכניים , אל א שמרניי ם הם . ית ר ע ל כ ן : ריאקציוניי ם
הם , מנסי ם ה ם להחזי ר א ת גלג ל ההיסטורי ה אחורנית . וא ם ה ם מהפכניי ם — הר י
אי ן ז ה אל א מתו ר שרואים , כ י עתידי ם ה ם לעבו ר לתו ך הפרולטארי ת ! הר י ל א
ע ל האינטרסי ם שלה ם בהוו ה ה ם מגינים , אל א ע ל האינטרסי ם העתידים־לבו א ; הר י
שנוטשי ם ה ם א ת עמדת ם ה ם כד י לעבו ר ולהתייצ ב ע ל ז ו יש ל הפרולטארית" 13 .

בסדר ה ש ל חיבורי ם היסטוריים 14 מעל ה מארק ם דוגמאו ת מעמיקו ת ומזהירו ת
ש ל כתיבת־ההיססורי ה המאטריאליסטית , ש ל ניתו ח מצב ו ש ל כ ל מעמ ד ומעמד ,
וא ף הוכי ח בחו ש ממש . כיצ ד ומפנ י מ ה "כ ל מלחמת־מעמדו ת הי א מלחמ ה
פוליטית. " הקט ע שהבאנ ו ©דגים , מ ה מסובכ ה אות ה רש ת ש ל יחסי ם חברתיי ם
ושלבי־מעב ר ממעמ ד אח ד לשני , מ ן העב ר א ל העתי ד — שהי ה מארק ם מנתח ,
ע ד שב א לקבוע־ולנס ח א ת תוצאותי ה ש ל ההתפתחו ת ההיסטורי ת כולה .

תורת ו ש ל מארק ם מצא ה א ת אישורה־שימוש ה המעמיקיביותר , המקיף־ביותר ,

ע ד לפרטי־הפרטי ם — במשנת ו הכלכלית .

משנת ו הכלכלי ת ש ל מארק ם

״תכלית ו האחרונ ה ש ל חיבור י זה ״ — כ ך אומ ר מארק ס בסתח־דבר (
ל״קאפיטאל ״ — "היא : לחשו ף א ת חוק־התנוע ה הכלכל י ש ל החבר ה המודרנית, "
רוצה־לומר , ש ל החבר ה הקאפיטאליסטית , הבורגנית . חקר־גילו י ש ל יחסי־הייצו ר
בחבר ה נתונה , מסוימ ת מבחינ ה היסטורית , ע ל התהוות ה והתפתחות ה וכליונ ה —
הנ ה תוכ ן משנת ו הכלכלי ת ש ל מארקם . בחבר ה הקאפיטאליסטי ת שלי ט הייצו ר
ש ל סחורות , ועליכ ן מתחי ל הניתו ח אצ ל מארק ם בניתוח ה ש ל סחורה .

הער ר

סחור ה היא . קוד ם כל , עצ ם לסיפו ק צור ך מצרכי ו ש ל האדם ! ושני ת הי א
עצם , שנית ן לחילופי ן בעצ ם אחר . יעילות ו ש ל עצ ם הופכת ו לערך ־ של ־ שימוש . שרד־ *

15 לפ י.״כתבי ם נבחרים ״ כנ״ל . עם ׳ 310 — 311

14 בביבליוגראפי ה מזכי ר לני ן קודם־כ ל : ״מלחמות־המעמדו ת בצרפת , 1848 ע ד 1850 ״

* 18 ברומיי ר ש ל לוא י בונאפארט ״ (ניריור ק 1852 . ) (עברי ת — ד,וצ ׳ הקיבוץ־ ז,מאוחד. ]
הער ת המכו ן ע״ ש ם . א . ל .

27 *

ו . אי . לני ן

החליפי ן(א ו ער ך סתם ) תחיל ה הו א יחם , פרופורציה , שלפי ה מתחל ף מספ ר מסוי ם
ש ל ערכי־שימו ש מסו ג אח ד במספ ר מסוי ם ש ל ערבי־שימו ש מסו ג אחד . חגסיו ן
ש ל יום־יו ם מרא ה לנו , כ י מעשי־חליפי ן כאלה , למיליוני ם ולמיליארדים , משווי ם
בהתמד ה כ ל מינ י ערכי־שימו ש — ויהי ו מ ן השונים־ביותר , רחוקים־ביות ר מהשןא ה
הדדית . כ ל אות ם עצמי ם בנ י סוגי ם שונים־ביות ר — מה ו הצ ד המשות ף
להם , שע ל יד ו אפש ר להשוות ם ז ה לז ה בל א הפס ק בתו ך מערכ ת מסוימ ת ש ל
יחסי ם חברתיי ם ז הצ ד המשות ף לכול ם הוא , שה ם תוצרי־עבודה . תו ך שבני־אד ם
מחליפי ם ביניה ם א ת תוצריהס , הר י ה ם מקני ם שוויו ן לסוגי־עבוד ה שוני ם ביותר .
ייצור־של־סחורו ת משמ ש שיט ה ש ל יחסי ם חברתיים , שלפי ו מייצרי ם היצרני ם
הבודדי ם תוצרי ם מסוגי ם שוני ם (חלוקת־עבוד ה חברתית ) וע ם מעשה־החליפי ן
כ ל התוצרי ם הלל ו מושווי ם אהדדי . ובכן : אות ו משותף , המצו י בכ ל הסחורות ,
אינ ו עבוד ה מעשי ת בענף־ייצו ר מסוים , אינ ו עבוד ה מאופ י מסוים , אל א עבודת־אד ם
מופשטת , עבודת־אד ם סתם . כוח־העבוד ה הכול ל ש ל חבר ה מסוימת , המיוצ ג בסכו ם
הערכי ם ש ל כ ל הסחורות , נחש ב כא ן לכוח־עבוד ה אנוש י אחד־ויחיד : ראי ה לכ ך
במיליארדי ם ש ל מעשי־חליפין . מכאן , שג ם כ ל סחור ה וסחור ה לעצמ ה אינ ה מייצג ת
אל א חל ק מסוי ם ש ל זמדהעבוד ה ההכרח י מבחינ ה חברתית . שיעוד־הער ד נקב ע
על־יד י כמו ת העבוד ה ההכרחי ת מבחינ ה חברתית , היינו , על־יד י זמן־העבוד ה
ההכרח י מבחינ ה חברתי ת להתקנת ה ש ל סחור ה נתונה , ש ל ערך־שימו ש נתון .

,ע ם שה ם (האנשים ) מביאי ם ליד י חליפי ן א ת תוצרי ה ם השונים־בסוגיה ם ומשווי ם
אות ם שו ד הדדי , בחזק ת ערכים , — הר י א ת עבודותיה ם השונו ת ה ם משווי ם "ש 1 ו י
הדדי , בחזק ת עבודודאדם . ל א יידע ו בעשות ם זאת , א ך כ ן יעשו*־! ,

הער ך הו א יח ס בי ן שנ י אנשי ם — כ ך אמ ר כלכל ן (תיק ! אל א שצרי ך הי ה
להוסי ף ולומ ר : יח ם כמו ם במעט ה ש ל עצמים . ר ק מתו ך השקפ ת השיט ה ש ל
יחסי־ייצו ר חברתיים , הקיימי ם בתו ך תצודת־חבר ה מסוימת , היסטורית * ש ל יחסים ,
הבאי ם ליד י גילו י באות ה תופעה־המוני ת ש ל החליפין , החוזרת־ונשני ת מיליוני ־
מיליוני ם פעמי ם —ר ק מתו ך השקפ ה ז ו נית ן להבי ן א ת משמעות ו ש ל הערך .

,כ ל הסחורות , בחזק ת ערבים , אינ ן אל א מיד ה מסוימ ת ש ל זמן־עבוד ה קפוא ־

ועומד. "

אחר י ניתו ח מפור ט ש ל האופ י הכפו ל שנוד ע לעבוד ה הגלומ ה בסחורות , עוב ר
מארק ס לניתו ח ש ל צורת־הער ך וש ל הממון . המשימ ה העיקרית , שמארק ס מטי ל
ע ל עצמ ו כאן , היא : חק ר התהוות ה ש ל הצור ה הממוני ת אש ר לערך ! לימוד ־
גילו י ש ל הוזהדי ך ההיסטור י בהתפתחו ת החליפין , הח ל במעשי־החליפי ן הבודדים ,
המקריי ם ("צורת־ער ך פשוטה , בודד ת א ו מקרית" : כמו ת מסוימ ת ש ל סחור ה
אח ת מחליפי ם אות ה בכמו ת מסוימ ת ש ל סחור ה אחרת ) וע ד לצורת־הער ך הכללית ,
שכא ן מחליפי ם שור ה ש ל סחורו ת שונו ת בסחור ה מסוימת , אח ת ויחידה , וע ד
לצורת ו הממוני ת ש ל הערך , שכא ן מופי ע הזה ב ומשמ ש אות ה סחור ה מסוימת ,

15 ר ׳ עם ׳ 60 .
* 28

קאר ל מארק ם

משמ ש האקויואלנ ט הכללי . הממון , ז ו תוצא ה עליונ ה ש ל התפתחו ת החליפי ן וייצור ־
הסחורות , מטשט ש ומכס ה ע ל האופ י החברת י ש ל עבודות־הפרטים , ע ל הקש ר
החברת י בי ן היצרני ם היהירי ם שהשו ק מאחד ם לחטיב ה אחת . מארק ם מנת ח א ת
תיפקודי ו השוני ם ש ל הממו ן ניתו ח מדוקד ק ומפורט , וג ם כא ן (כמ ו בכל ל בפרקי ם
הראשוני ם ש ל "הקאפיטאל" ) חשו ב ביות ר לציי ן ולקבוע , כ י צורת־ההרצא ה
המופשטת , ולעתי ם צור ה דדוקטיבית־קפדני ת למראית־עין , מביא ה עמ ה למעש ה
חומ ד עצו ם ש ל עובדו ת לתולדו ת התפתחות ם ש ל תהליד־ ד,חליפי ן וייצור־ ד,סחורות .

"הממון.. . רמ ה מסוימ ת ש ל חליפי־הסחורו ת משמש ת ל ו תנאי־קודם . צורות־הנומו ן
המיוחדות , — אקויואלנט־לסהורו ת בלבד , א ו אמצעי־מהזור , א ו אמצעי־תשלום , אוצ ר
וממון־עולמ י — כול ן מעידות , הכ ל לפ י היקפ ו השונ ה והכרעת ו היחסי ת ש ל תיפקו ד
ז ה א ו אחר , ע ל שלבי ם שוני ם ביות ר בתהליד־הייצו ר החברתי" 16 .

עודף־הער ך

משהגי ע ייצור־הסחורו ת לדרגת־התפתחו ת מסוימת , נה$ ך הממו ן להון . הנוסח ה
למחזו ר הסחורו ת היתה : ם (סחורה ) — מ (ממון ) — ם (סחורה) , היינו , נמכר ה
סחור ה על־מנ ת לקנו ת סחור ה אחרת . ואל ו הנוסח ה הכללי ת ש ל ההו ן היא :
מ— ם—מ , היינו , קניי ה לש ם ממכ ר (בריוח) . תוסס ת הער ך המקור י ש ל הממו ן
שהוט ל לתו ך המחזו ר — קרוי ה בפ י מארק ס עודף־ערך . העובדה , שהממו ן במחזו ר
הקאפיטאליסט י ״מוסיף־והולך ״ — ידוע ה לכל . אות ה "הוספה: " הי א שהופכ ת
ממו ן להון , שהו א יחס־של־ייצו ר חברתי , יח ס מיוח ד ומוגד ר מבחינ ה היסטורית .
א י אפש ר שעודף־הער ך יה א נוב ע מתו ך מחזור־ ד,סחורו ת , שכ ן מחזו ר ז ה אי ן לפני ו
אל א חליפי ן ש ל אקויואלנטי ם ! וג ם אי־אפשר , שיה א נוב ע מתו ך הוססת־המחיר ,
שהר י כ ך יתאזנ ו ההפסדי ם והרלחים , ש ל הקוני ם והמוכרי ם — א ך הדברי ם אמורי ם
דוק א בתופע ה המוני ת וממוצע ת ש ל החבר ה ול א במהוו ה אינדיווידואלי . כד י
שאפש ר יהי ה להשי ג עודף־ערך , ע ל ״בעל־הממון.. . לגלות.. . בשו ק — סחורה ,
שעצ ם ערכה־השימוש י תה א ל ו הסגול ה המיוחד ת במינה , לשמ ש מקו ר ש ל ערך " —
משמע : סחורה , שתהלי ך בילויה , יה א ברבזמ ן תהלי ך ש ל יצירת־ערך . וסחור ה
כזא ת ג ם מצוי ה : כו ח עבודת ו ש ל אדם . השימו ש בכוח־העבוד ה הו א — עבודה ,
והעבוד ה יוצר ת א ת הערך . בעל־הממו ן קונ ה א ת כוח־העבוד ה לס י ערכו , וז ה —
כערכ ה ש ל כ ל סחור ה אחר ת — נקב ע על־יד י זמן־העבוד ה ההכרח י מבחינד ,
חברתית , הדרו ש להתקנת ה (היינו , על־יד י ההוצאו ת לקיומ ו ש ל הפוע ל ומשפחתו) .
משקנ ה בעל־הממו ן א ת כוח־העבודה , הר י הרשו ת ביד ו להשתמ ש בו , היינו , להני ע
אותו , שיה א עוב ד יו ם של ם — נגי ד : 12 שעות . אב ל הפוע ל מייצ ר במש ך 6 שעו ת
(זמז־עבוד ה ״הכרחי״ ) תוצרת , שי ש ב ה כד י להחזי ר א ת מחיית ו < ואל ו במש ך
שא ד 6 השעו ת ("עודף״־זמן־העבודה ) הו א מייצ ר "עודף־תוצרת " שבעל־ההו ן ל א
שיל ם תמורת ו — היינו , הו א מייצ ר א ת עודף־הערך . יוצא , שמנקוד ת ההשקפ ה
* 7 תד׳ליו־הייצו ר עלינ ו להבחי ן בי ן שנ י חלקי ו ש ל ההו ן : ההו ן הקבוע , שמוציאי ם

• 18 יי ״ עם ׳ 137 .
*וקפויט* ; • 3

29 *

ו . *י . לני ן

ע ל אמצעי־חייצו ר (מכונות , אמצעי־עבודה , חומ ר גלמ י וכר ) — שערכ ו (א ם
בבת־אח ת וא ם למקוטעין ) עוב ר ללא־שינו י ע ל התוצ ר הגמו ר — וההו ן חמשתנה ,
שמוציאי ם ע ל כוח־העבודה . הער ך ש ל ההו ן הז ה אינ ו נשא ר ללא־שינוי , אל א
מתדבה־והול ך בתהליד־העבוד ה על־יד י יציר ת עודף־ערך . מכא ן : רוצ ה את ה לבס א
א ת דרג ת ניצול ו ש ל כוח־העבוד ה על־יד י ההון , חובי ׳ עלי ך להשוו ת א ת עודף ־
הער ך ל א א ל ההון־הכולל , אל א ר ק א ל ההו ן המשתנ ה בלבד . בדוגמ ה שהבאנ ו
יהיה , איפוא , השע ר ש ל עודף־הער ך — כ ך מכנ ה מארק ס אות ו יח ס — 6:6 ,
היינו , 100 אחוזים .

הנחת־א ב היסטורי ת להתהוות ו ש ל ההו ן היא : ראשית , הצב ר סכומי־ממו ן
מסוימי ם ביד י אנשי ם יחידים , בצ ד רמת־התפתחו ת גבוהה , במידה " יחסית , ש ל
ייצור־הסחורו ת בכלל ! ושנית , מציאות ו ש ל פוע ל ״חפשי ״ במשמעו ת כפול ה —
חפש י מכ ל מגיעו ת והגבלו ת בע ת ממכ ר כוח־עבודתו , וחפשי , נטו ל קרק ע ואמצעי ־
ייצו ר בכל ל — היינו , מציאות ו ש ל פוע ל הפק ר ["חפשי״]־כעוף־השמים , ש ל
"פרולטארי " שאינ ו יכו ל להתקיי ם אל א על־יד י מכיר ת כוזדעבודתו .

אפש ר להגדי ל א ת עודף־הער ך בשנ י מתודי ם עיקריים : על־יד י הארכ ת יום ־
העבוד ה ("עודף־ער ך מוחלט" ) ועל־יד י קיצור ו ש ל יום־העבוד ה ההכרח י ("עודף ־
ער ך יחסי") . תו ך שמארק ם מנת ח א ת המתו ד הראשון , הריה ו מגול ל לפנינ ו תמונ ה
גראנדיוזי ת ש ל מלחמ ת מעמד־הפועלי ם למע ן קיצור ו ש ל יום־העבודה , מזה , וש ל
התערבו ת שלטון־המדינ ה למע ן הארכ ת יו ם העבוד ה (המאו ת ד.־ 14 ע ד ה־ 17 ) ולמע ן
קיצור ו (תחוק ת בתי־החרוש ת במא ה ה־ 19 ) , מזה . מא ז יצא־לאו ר "הקאפיטאל " בא ה
ההיסטורי ה ש ל תנועת־הפועלי ם בכ ל ארצוודהציביליזאצי ה בעול ם והעלת ה שפ ע
ש ל עובדו ת חדשו ת להדגמ ת התמונ ה ההיא .

משב א מארק ם לנת ח א ת ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחסי , הר י הו א בוד ק א ת
שלוש ת השלבי ם ההיסטוריי ם העיקריי ם להעלא ת הפרודוקטיביו ת ש ל העבוד ה על ־
יד י הקאפיטאליזם : 1 . שיתוף־פעול ה פשוט * 2 . חלוקת־עבוד ה ומאנופאקטור ה ז
3 . מנגנון־המכונו ת ותעשיי ה גדולה . ע ד כמ ה העמי ק כא ן מארק ס לחשו ף א ת סימני ־
ההיכ ר היסודיי ם והאופייניי ם ש ל התפתחו ת הקאפיטאליז ם — מובל ט ומווער , בי ן
השאר , ג ם מתו ך כך , כ י המחקרי ם בדב ר ז ו הקרוי ה "תעשיי ה ביתית " ברוסי ה
מעלי ם שפ ע ר ב ש ל חומ ר להדגמ ת שנ י השלבי ם הראשוני ם מ ן השלוש ה שנזכר ו
למעלה . ומ ה שנוג ע להשפעת ה המהפכני ת ש ל התעשיי ה הגדולה , כפ י שתואר ה
ביד י מארק ם בשנ ת 1867 — הר י השפע ה ז ו בא ה ליד י גילוי , במש ך מחצי ת המא ה
שעבר ה מאז , בסדר ה שלימ ה ש ל ארצו ת "חדשות " (רוסיה , יאפאן , וכר) .

ועוד . חשו ב ביות ר וחד ש הניתוח , שמארק ס מנת ח א ת הצב ר ההון , היינו ,
הפיכת ו ש ל חל ק מעודף־הער ך לחו ן והשימו ש בחל ק ז ה ל א בשבי ל צרכי ו האישיי ם
א ו הקאפריסו ת ש ל בעל־ההון , אל א בשבי ל ייצו ר חדש . מארק ס גיל ה א ת הטעות .
שטעת ה קודם־כ ל הכלכל ה המדיני ת הקלאסי ת (מימ י אד ם סמית ) < ז ו הניחה , שכ ל
עודף־הער ך העתי ד ליהפ ך להו ן נספ ח להו ן המשתנה . א ך למעש ה מסתע ף הו א
לאמצעי ־ייצור , לרבו ת הו ן משתנה . חשיבו ת עצומה , בתהלי ך התפמווזת ו ש ל הקא ־

* 30

קאר ל מארק ס

פיטאליז ם ובתהלי ך הפיכת ו לסוציאליזם , נודע ת לעובדה , שחלק ו ש ל ההו ן הקבו ע
(בסכום־הכול ל ש ל ההון ) הולך־וגד ל במהירו ת יתיר ה מגידול ו ש ל ההו ן המשתנה .

ע ם שהצב ר ההו ן מחי ש א ת דחיקת ם ש ל הפועלי ם על־יד י המכונה , ומייצ ר
עוש ר בקוט ב האח ד ומצוק ה בקוט ב הנגד י — הר י הו א מייצ ר ג ם א ת הקרו י "היל -
ד,מילואי ם התעשייתי" , א ת "העוד ף היחסי " ש ל פועלי ם א ו א ת "עודף־האוכלוסיי ה
הקאפיטאליסטי" , וז ה לוב ש צורו ת מצורו ת שונו ת ומשונו ת ומקנ ה ל ו להו ן א ת
האפשרו ת להרחי ב א ת הייצו ר הרחב ה מהיר ה ויוצא ת מ ן הכלל . אפשרו ת זו , בצ ד
האשרא י והצבר־ההו ן אש ר באמצעי־הייצור , נותנ ת לנ ו בי ן השא ר א ת המפת ח
להבנ ת המשברי ם ש ל עודף־ייצור , המתפרצי ם בארצו ת הקאפיטאליסטיו ת התפרצו ת
פריודית , היינו , תחיל ה בממוצ ע פע ם לעש ר שנים , ואחד־כ ך בהפסקו ת גדולות ־
יות ר בי ן משב ר למשבר , שאינ ן קבועו ת כ ל כך . הצב ר ההו ן ע ל בסי ם הקאפיטא ־
ליז ם — י ש להבחי ן בינ ו לבי ן מ ה שקרו י ד,הצב ר הראשונ י : הפרדת־אלימו ת ש ל
הפוע ל מאמצעי־ ד,ייצור , גירו ש האיכרי ם מאדמתם , גניב ת אדמות־העדה , השיט ה
הקולוניאלית , השיט ה ש ל חובות־ ד,מדינ ה וש ל מכסי־מג ן וכר . "ההצב ר הראשוני "
הו א שמייצ ר בקוט ב האח ד א ת איש־הפרולטאריו ן "החפשי" , ובקוט ב השנ י א ת
בעל־הממון , א ת הקאפיטאליסט .

א ת אופ י "המגמ ה ההיסטורי ת ש ל ההצב ר הקאפיטאליסטי " מתא ר מארק ם
בדברי ם אלה :

"נישול ם ש ל המייצרי ם הישירי ם מבוצ ע בואנדאליו ת לא־תדע־רחמי ם מאידכמוה ,

ומתו ך יצ ר התאוו ת המתועבות־ביותר , המזוהמות־ביותר , הקטנוניות־ביות ר באר ם
משטמתן . הקניין־הפרטי , פר י עמל ו ש ל בעליו , הקניי ן המבוס ס כביכו ל ע ל התמזגות ו
ש ל היחיד־העובד , הבלתי־תלוי , ע ם תנאי־עבודת ו (ש ל האיכ ר והאומן* ) — נדה ק
על־יד י הקניין־הפרט י הקאפיטאליסטי , המיוס ד ע ל ניצול ה ש ל עבודת־אחרים , אב ל
חפשי ת מבחינ ה פורמאלית.. . מעת ה ל א הפוע ל העוב ד במשקרשל ו הו א שעומ ד
לנישו ל — אל א בעל־ההו ן המנצ ל פועלי ם מרובים .

נישו ל ז ח מתגש ם על־יד י משח ק החוקי ם האימאננטיים , הטבועי ם ב ו בייצו ר
הקאפיטאליסט י גופו , על־יד י הרכז ם ש ל ההונות . כ ל אח ד מבעלי־ההו ן קוט ל בעלי־הו ן
מרובים . י ד בי ד ע ם הרכ ז זה , א ו ע ם נישול ם ש ל בעלי־הו ן מרובי ם ביד י מועטים ,
עולים־ומתפתחי ם : הצור ה השיתופי ת ש ל תהליך־העבוד ה בקנה־מיד ה הולך־וגד ל
בתדירות ! השימו ש הטכני , שימוש־מדעת , במדע ! ניצול ה המתוכ ן ש ל האדמה !

גלגול ם ש ל אמצעי־ ד,עבוד ה באמצעי־עבוד ה שאי ן להשתמ ש בה ם אל א שימו ש משות ף !

הנהג ת מידת־החסכו ן בכ ל אמצעי־הייצור , משמשתמשי ם בה ם כבאמצעי־ייצו ר ש ל
עבוד ה מצוותת , חברתית ! שיזורם־שילוב ם ש ל כ ל העמי ם בתו ך הרש ת ש ל השו ק
העולמ י — ובכ ך מתפת ח ג ם האופ י הבינלאומ י ש ל המשט ר הקאפיטאליסטי . משפוחת ־

והול ד בתמידו ת מספר ם ש ל אילי־ההון , הנוטלים־בזרו ע א ת כ ל היתרונו ת ש ל אות ו
תהליד*הםיכ ה ועושי ם אות ם מונופולי ן לעצמ ם — גדלה־והולכ ת שפע ת המצוק ה
הלחץ , השיעבוד , הניוון , הניצול , א ך גד ל ג ם מרי ו ש ל מעמ ד הפועלים , הגוא ה
בתמידו ת והו א מאומ ן ומאוח ד ומאורג ן על־יד י המנגנו ן ש ל תהליך־הייצו ר הקאפיטא ־

ליסט י עצמו . מונופולין־ההו ן נהפ ר לכבלי ם בשבי ל אנפן־הייצור , שעל ה ופר ח יח ד
ימ י ותח ת שלטונו . הרפז ם ש ל אמצעי־הייצו ר והחברת ה ש ל העבוד ה מגיעי ם לנקודה ,

תוסס ת מש ל לני ן — מכו ן מ . א . ל .

31 *

ו . אי . לנ ץ

שאי ן להשלי ם עו ד בינ ם לבי ן קליפת ם הקאפיטאליסטית . קליפ ה ז ו תנופץ . בא ח
שעת ו האחרונ ה ש ל הקניין־השרט י הקאפיטאליסטי . המנשלי ם ינושלו" , 1 .

חשו ב מאו ד וחד ש הו א ג ם הניתו ב שמארק ם מעל ה בכר ן השנ י ש ל "הקא ־
פיטאל " — ניתו ח הרפרודוקצי ה ש ל ההון־הכול ל החברתי . ג ם פא ן נוט ל מארק ם
ל א תופע ה אינדיווידואלי ת אל א תופע ה המונית , ל א חל ק קט ן מ ן הכלכל ה ש ל
החברה , אל א אות ה כלכל ה כול ה בכללותה . תו ך שמארק ם מתק ן א ת שגיאת ם ש ל
הכלכלני ם הקלאסיים , כפ י שנזכ ר למעלה , הריה ו מחל ק א ת הייצור־הכול ל ש ל
החבר ה לשת י מחלקו ת גדולות : 1 . ייצו ר ש ל אמצעי־ייצור , ו־וו . ייצו ר ש ל אמצעי ־
צריכ ה : והריה ו בוד ק על־פ י דוגמו ת מספריו ת א ת המחזו ר ש ל ההון־הכול ל החברת י
בשלימותו , היינו , ג ם בפרופורצי ה לפ י ההיק ף הקוד ם וג ם בתו ך הצבר .

בכר ך השליש י ש ל "הקאפיטאל " נפתרת , ע ל בסי ס חוק־הערך , הבעי ה ש ל
התהוו ת שער־הרןחים־הממוצע . זוה י התקדמו ת גדול ה במד ע הכלכלה , שנקודת־מוצ א
לניתוחי ו ש ל מארק ם משמשו ת תופעות־המוניו ת בכלכלה , הכלכל ה החברתי ת
בכללותה , ול א מקרי ם בודדי ם א ו שטח־החיצו ן ש ל ההתחרות, ׳ ב ה רגיל ה להסתפ ק
הכלכלה־המדיני ת הוולגארית , א ו ה״תיאורי ה ש ל תועלת־הססר " המודרנית . תחיל ה
מנת ח מארק ם א ת התהוות ו ש ל עודף־הערך , ור ק אחר־כ ך הו א עוב ר להתפצלות ו
ש ל זה : ריוח , רבי ת ורנט ה קרקעית . הריו ח הו א היח ס שבי ן עודף־הער ך ובי ן
ההון־הכול ל שהושק ע בעסק . הו ן בע ל "הרכ ב אורגאנ י גבוה "(כלומר , שההו ן הקבו ע
עול ה ב ו ע ל ההו ן המשתנה , ובקנה־מיד ה העוב ר א ת הממוצ ע החברתי ) נות ן
שער־מחי ם נמו ך מ ן השע ר הממוצע ! ואל ו הו ן בע ל "הרכ ב אורגאנ י נמוך " נות ן
שע ר גבו ה משער־התחי ם הממוצע . ההתחרו ת שבי ן ההונות , העברתם־העתקת ם
החפשי ת מענף־ייצו ר אח ד למשנה ו — מצמצמי ם בשנ י המקרי ם א ת שער־הרנחי ם
ומעמידי ם אות ו ע ל הממוצע . סכום־הערכי ם ש ל כ ל הסחורו ת בתו ך חבר ה נתונ ה
מזדה ה ע ם סכו ם מחירי־הסחורו ת ! א ך בעסקי ם הבודדי ם ובענפי־הייצו ר הבודדי ם
נמכרו ת הסחורות , בהשפע ת ההתחרות , ל א לפ י ערכ ן אל א לס י מחירי־ייצורן ,
והלל ו מכילי ם א ת ההו ן המושק ע לרבו ת הריו ח הממוצע .

העובד ה הידוע ה לכ ל ושאי ן חולקי ם עליה , כ י המחירי ם סוטי ם מ ן הערכי ם
וכ י הרןחי ם מתאזני ם — עובד ה ז ו מארק ם מסביר ה לחלוטי ן ע ל יסו ד חוק־הערך ,
שכ ן סכו ם הערכי ם ש ל כ ל הסחורו ת מזדה ה ע ם סכו ם מחיריהן . אב ל צמצומ ו
ש ל הער ך (החברתי ) והעמדת ו ע ל המחירי ם (האינדיווידואליים ) — אינ ו מהו ה
פשוט , ישיר , אל א מהו ה מסובך־ביותר : ומוב ן לגמרי , כ י בחבר ה ש ל יצרני ־
סחורו ת מפוזרים , שאמ ם קשורי ם ז ה בז ה אל א קש ר שבשוק , ל א ייתכ ן שתתגל ה
החוקיו ת אל א בחזק ת חוקיות־המונית , ממוצעת , חברתי ת — תו ך ביטול ן ההדד י
ש ל כ ל הסטיו ת האינדיווידואליות , א ם לכא ן וא ם לכאן .

העלא ת פרודוקטיביות־העבוד ה פירושה : גידו ל מהי ר יות ר ש ל ההו ן הקבו ע
לעומ ת ההו ן המשתנה . א ך הואי ל ועודף־הער ך הו א פונקצי ה ש ל ההו ן המשתנ ה
בלבד , הר י יובן , כ י שער־המחי ם (היח ס שבי ן עודף־הער ך לבי ן ההון־הכולל , ול א

17 ר ׳ עם ׳ 629 — 630 .

* 32

קאר ל מארק ם

בי ן הראשו ן לבי ו חלק ו המשתנ ה בלבד ) י ש ל ו נטיי ה לילך־ולירד . מארק ם מנת ח
בפרוטרו ט א ת הנטיי ה הזא ת וב ן סדר ה ש ל נסיבות , שה ן מסתירו ת אות ה א ו
פועלו ת נגדה .

בל א שנתעכ ב עו ד ע ל כן , שנמנ ה ונמסו ר א ת הפרשיו ת המעניינו ת ביות ר
אש ר בכר ך השלישי , המוקדשו ת להון־הנשך , להו ן המסחר י ולהו ן הממונ י — נעבו ר
לעניי ן החשוב־ביות ר : התיאורי ה ש ל הרנט ה הקרקעית . מחי ר ייצור ם ש ל התוצרי ם
החקלאיי ם נקב ע — מחמ ת צמצו ם שטחי־הקרקעות , שכול ם נמצאי ם בארצו ת
הקאפיטאליסטיו ת בידיה ם ש ל בעלי ם יחידי ם — על־יד י הוצאו ת הייצו ר ל א ע ל
אדמ ה בינוני ת אל א ע ל אדמ ת זיבורית־שבזיבורית , ל א בתנאי ם ממוצעי ם אל א
בתנאי ם הגרועים־ביות ר בשבי ל אספק ת התוצר ת לשוק . ההפר ש בי ן מחי ר ז ה לבי ן
מחי ר הייצו ר ע ל אדמ ה טובה־יות ר (א ו בתנאי ם טובים־יותר ) קוב ע א ת רנטת ־
ההפרש , א ו הרנט ה הדיפרנציאלית . תו ך שמארק ם נית ח א ת הרנט ה הדיפרנציאלי ת
ניתו ח מעמי ק והוכיח , כ י הי א נובע ת מתי ר ההבד ל בפוריות ם ש ל חלקי־האדמד .
הבודדים . מתו ך ההבדלי ם בשיעו ר ההו ן שב א ליד י שימו ש באות ה אדמ ה — גיל ה
ג ם בשלימו ת (רא ה ג ם "תיאוריו ת בדב ר עודף־הערך" , וכא ן ראוי ה לתשומודל ב
מיוחד ת הביקור ת לגב י רו׳דברטום ) א ת טעות ו ש ל ריקארדו , כ י הרנט ה הדיפרנציא -
לי ת אינ ה אל א תוצא ה ש ל מעב ר רצו ף מאדמת־עדי ת לאדמת־זיבורית . אדרבה :
י ש וחלי ם ג ם מעברי ם היפוכיים , גלגול ו ש ל סו ג קרק ע מסוי ם לסוגי ם אחרי ם
(מחמ ת התקדמו ת בטכניק ה החקלאית , גידול ן ש ל הערי ם וכר ) ז ואות ו חו ק
מפורס ם ״חו ק ש ל יבול־האדמ ה הפוחורוהולך " — מסתב ר שאינ ו אל א טעו ת
חמורה , נסיו ן שנוטלי ם א ת הליקויי ם וההגבל ה והסתירו ת שבקאפיטאליז ם ורוצי ם
להטיל ם ע ל הטבע . ועוד : שווי ה המחי ם מניח־מראש , כ י בכ ל ענפ י התעשיי ה
ובמשק־האומ ה בכל ל קיי ם חופ ש גמו ר ש ל ההתחרות , חופ ש לזרימ ת ההו ן מענף ־
ייצו ר את ר למשנהו . ואל ו הקניי ן הפרט י בקרק ע מייצ ר מונופולץ , סיי ג בפנ י אות ה
הזרימ ה החטשית . אות ו מונופולי ן גורם , שתוצרי ה ש ל החקלאו ת — ז ו מצוינ ת
בהרכ ב נמוד־יות ר ש ל ההון , וממיל א ג ם בשעדיתחי ם אינדיווידואל י גבודדיות ר —
ז אינ ם נכנסי ם לתו ך התהלי ך החפש י לחלוטי ן ש ל איזו ן שער־הזעחי ם ! בעל־הקרקע ,
בחזק ת איש־המונופולין , מגי ע ליד י אפשרו ת לקיי ם א ת המחי ר למעל ה מ ן הממוצע ,
ואל ו אות ו מחיר־המונופולי ן מייצ ר א ת הרנט ה המוחלטת • במציאו ת ש ל אופ ך
הייצו ר הקאפיטאליסט י אי ן הרנט ה הדיפרנציאלי ת ניתנ ת לכליה , ואל ו הרנט ה
המוחלט ת ניתנ ת וניתנת , כגו ן ע ם הלאמ ת הקרקע , ע ם העבר ת הקרק ע לקניין *
המדינה . העבד ה כזא ת משמעה : ערעו ר המונופולי ן שביד י הבעלי ם היחידים !
משמעה : הגשמ ה עקיבה־יותר , מושלמת־יותר , ש ל חוסש־־ ד,התחרו ת בחקלאות .
מסע ם ז ה את ה מוצא , כפ י שמעי ר מארקס , כ י כמ ה פעמי ם בהיסטורי ה יצא ו בורגני ם
יאדיקאליי ם בתביע ה בורגנית־פרוגרסיבי ת ז ו ש ל הלאמ ת הקרקע , אל א שהי א
מעודד ת פח ד אצ ל רוב־רוב ה ש ל הבורגנות , שכ ן עתיד ה הי א במהר ה "ליל ך בקרי "
ע ם עו ד מונופולי ן אחר , שהו א חשוב־ביות ר בימינ ו אל ו ו״רגי ש מאוד" : מונופולי ן
* ל אמצעי־הייצוד . בצור ה פופולארית־מצוינת , קצר ה ובהיר ה כאחת , הבי ע מארק ם
ממ י א ת התיאורי ה של ו בדב ר הריוח־הממוצ ע מ ן ההו ן ובדב ר הרנטה־הקרקעי ת

* 33

ו . אי . לני ן

המוחלט ת — באגרת ו א ל אנגל ס מ־ 2 באוגוס ט 18 1862 . לתולדו ת הרנט ה הקרקעי ת
חשו ב ג ם להצבי ע ע ל אות ו ניתו ח ש ל מארקס , שב ו הו א מראה , כיצ ד רנטת ־
העבוד ה (כא ן מייצ ר האיכ ר א ת עודף־התוצר ת על־יד י עבודת ו שהו א עוב ד ע ל
אדמ ת אדוניי־הקרקע ) נהפכ ת לרנטת־תוצרי ם א ו לרנט ה נאטוראלי ת (האיכ ר מייצ ר
א ת עודף־התוצד ת ע ל אדמתרהו א ומוסר ה ליד י אדוני״הקרק ע בתוק ף "כפיי ה
אל־כלכלית" ) והלא ה לרנטת־ממו ן (אות ה רנט ה נאטוראלי ת אל א מגולגל ת בממון ,
"אוברוק " ברוסי ה העתיקה , היינו , בעקבו ת התפתחות ו ש ל ייצור־הסחורות ) ובסו ף
לרנט ה קאפיטאליסטית , כשבמקומ ו ש ל האיכ ר מופי ע בחקלאו ת הקבלן , שעוס ק
בעיבוד־הקרק ע בעזר ת עבודה־שכירה .

בקש ר לניתו ח ז ה ש ל "התהוו ת הרנטה־הקרקעי ת הקאפיטאליסטית " י ש להצבי ע
ע ל כמ ה מרעיונותי ו ש ל מארק ם — רעיונו ת בדוקי ם ביות ר (חשובי ם במיוח ד בשבי ל
ארצו ת מפגרות , כגו ן רוסיה ) — ע ל התפתחות ו ש ל הקאפיטאליז ם בחקלאות .

"הפיכת ה ש ל הרנט ה הנאטוראלי ת לרנט ה ממונית.. . ל א ר ק הכר ח שתה א מלווה ,

אל א ג ם הכר ח שתקד ם ל ה התהוו ת ש ל מעמ ד שכירי־יו ם חסרי־קניי ן המשכירי ם עצמ ם
בע ד שכר־ממון . במש ך אות ה תקופ ת התהוותו , כשמעמ ד חד ש ז ה אינ ו מופי ע אל א
הופע ה ארעית , נתפתח , איפוא , בהכר ח המנה ג אצ ל האיכרי ם החייבים־ברנטה , א ם
ה ם אמידי ם יותר , לנצ ל ע ל חשבונ ם שכירי ם חקלאיים , כש ם שכב ר בתקופ ה הפיא ר
דאלי ת האיכרי ם הצמיתים , משנעש ו אמידי ם יותר , הי ו מחזיקי ם לעצמ ם צמיתי ם
א ף הם . וכ ד מתפתח ת אצל ם מעט־מע ט האפשרו ת לצבו ר רכו ש מסוי ם וליהפ ד לעתיד ־

לבו א לבעלי־חון . בדי ד ז ו מתהן ה נקר ב בעלי־הקרק ע המקיימי ם עבוד ה עצמי ת —

משתל ה לחוכרי ם קאפיטאליסטיים , שהתפתחות ם מותני ת על־יד י ההתפתחו ת הכללי ת
ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י מח ת לכפרים ..." 19

"הנישו ל והגירו ש ש ל חל ק מהאוכלוסיי ה הכפרי ת ל א בלב ד שה ם משחררי ם א ת
הפוטלים , ועמ ם א ת אמצעי־מזזיית ם וחומר־עבודתנד , לצרכ י ההו ן התעשיית י — ח ם
ג ם יוצרי ם א ת השו ק הפנימי* 20 .

דלדול ם והחרבת ם ש ל האוכלוסי ן הכפריי ם מייצרי ם א ף ה ם חיל־מילואי ם ש ל
פועלי ם לצרכ י ההון . חל ק מ ן האוכלוסין־הכפריי ם בכ ל אר ץ קאפיטאליסטי ת

"עומ ד תמי ד ע ל קר ש הקפיצה , כד י לעבו ר לשורו ת הפרולסאריו ן העירוני , היינו ,

הפרולטאריו ן ש ל המאנופאקסורה.. . (מאנופאקטור ה — מובנ ה כא ן כ ל תעשיי ה לא ־
חקלאית. ) ובכ ן : מעיי ן ז ה ש ל עודף־האוכלוסי ן היחס י שופ ע תנז;ד.. . וכ ד נדח ק והול ד
הפוע ל החקלא י לשפל־המינימו ם ש ל השכר , וברגל ו האח ת כב ר הו א שקו ע ביוו ן
הדלו ת [פאופריזם]" 21 .

קניינו־הפרט י ש ל האיכ ר באדמת־ניר , שאות ה הו א מעבד , הו א היסו ד ש ל
המפעל־הזעיר , הו א התנא י לפריחתו , להתפתחות ו בצורת ו הקלאסית . א ך אות ו ייצו ר
במפעל־זעי ר אינ ו יכו ל להתקיי ם אל א בתו ך סייגי ם טבעיי ם צרי ם *ש ל הייצו ר
והחברה . ואל ו במשט ר הקאפיטאליז ם אינ ו נבד ל ניצו ל האיכרי ם

■ פ : — —

18 "זזליפת־אגרות" , כר ד ג / עפ״ י הוצ ׳ מכו ן מ . א . ל ״ עם ׳ 86 — 90 . השוו ה ג ם אגרת ו
מי 9 באוגוס ט 1862 , ש ם עם ׳ 94 — 95 .

19 "הקאפיטאל " כר ד ג / ספ ר 2 פר ק 47 , פרש ה רביעית .

20 ר ׳ עם ׳ 617 בהוצ ׳ שלפנינו .

ר , עם ׳ 529 — 530 .

* 34

21

קאר ל מארק ם

"מניצול ו ש ל הפרולטאריו ן התעשייתי.. . אל א הבדל־שבצורה . המנצ ל הו א אחד :

ההון . בעלי־ההו ן היחידי ם מנצלי ם א ת האיכרי ם היחידי ם באמצעו ת האפותיק י והנשך .

מעמ ד בעלי־ההו ן מנצ ל א ת מעמד־האיכרי ם באמצעו ת מס־המדינה'.. , "חלק ת אדמת ו
ש ל האיכ ר שו ב אינ ה משמש ת אל א אמתל ה כד י להרשו ת ל ו לבעל־ההו ן להוצי א מ ן
הני ר ריוח , רבי ת ורנט ה ולהשאי ר א ת עובד־הני ר לגורלו ׳ שידא ג בעצמו , כיצ ד
להוצי א א ת שכר־עבודתו. " ("מלחמות־המעמדו ת בצרפת". )

בדר ך כל ל מוס ר האיכ ר גופ ו ליד י החבר ה הקאפיטאליסטית , היינו , למעמ ד
בעלי־ההון , חל ק משכר־עבודתו , וכ ך יור ד הו א ״לדרגת ו ש ל החוכ ר האירי״ • —
״וכ ל ז ה באמתלה , שהו א בעלי ם פרט י לעצמו. ״ ובכ ן : היכ ן נעוצ ה "אח ת הטיבות ,
שמחיר־חתבוא ה נמוך־יות ר בארצות , ששור ר בה ן קנייך־החלקות.. . מבארצו ת ש ל
אופן־ייצו ר קאפיטאליסטי" 22 . בכך , שהאיכ ר מוס ר כמתנת־חנ ם חל ק מעודף־התוצר ת
ליד י החבר ה (היינו , למעמ ד בעלי־ההון) .

"ובכן : אות ו מחי ר נמוד " (ש ל התבוא ה וש ל שא ר תוצרי ם חקלאיים ) "הו א
תוצא ת עוניי ם ש ל היצרנים , ובשו ם פני ם ל א תוצא ת הפרודוקטיביו ת ש ל.עבודתם" 23 .

הקניי ן הקרקע י הזעיר , צורת ו התקינ ה ש ל המפעל־הזעיר , מתנוו ן על־יד י
הקאפיטאליזם , נהר ס ונשמד .

״קנייך־החלקו ת לפ י עצ ם טיב ו מוצי א מ ן הכל ל : התפתחו ת כוחוודהייצו ר
החברתיי ם ש ל העבוד ה ! צורו ת חברתיו ת ש ל העבוד ה * ריכו ז חברת י ש ל ההונו ת *

גידו ל בהמו ת בקנה־מיד ה גדול ! שימו ש פרוגרסיב י במדע .

נש ד ושיטת־המטי ם מ ן ההכר ח שיביא ו עלי ו דילדו ל בכ ל מקום . השקע ת ההו ן
במחיר־הקרק ע גודר ת בע ד השקע ת ההו ן הז ה בעיבו ד הקרקע . התפצלו ת אינסופי ת
ש ל אמצעי־הייצו ר ובידוד ם ש ל היצרני ם גופם. " (מתורי ם קואופראסיביי ם בצור ת
אגודות־שיתופיו ת ש ל איכרי ם זעירים , שה ם ממלאי ם תפקי ד גדול־ביות ר מבחינ ה
בורגנית־פרוגרסיבית , אי ן בה ם אל א בד י להחלי ש כוח ה ש ל מגמ ה זו , א ך ל א לחסל ה !

*א ף אי ן לשכוח , כ י סו ג ז ה ש ל קואופראצי ה מבי א הרב ה תועל ת לאיכרי ם האמידים ,

א ד מע ט מאוד , וכמע ט ל א כלום , להמו ן העניי ם : וא ף זא ת אי ן לשכוח , כ י האגודו ת
השיתופיות , ה ן גופן , נעשו ת מכשי ר לניצו ל עבודה־שכירה.• ) "ביזבו ז נור א ש ל כוח *

אדם . הרע ה מתקדמת־והולכ ת ש ל תנאי־הייצו ר והתייקרו ת אמצעי־הייצור ״ — הנ ה
"חו ק הכרח י ש ל קניידהחלקות" 24 .

בחקלאו ת כבתעשיי ה מתבצע ת הפיכת ו הקאפיטאליסטי ת ש ל תהליך־הייצו ר —

ר ק במחי ר "מגיל ת חיסורי ם [מארטירולוגיה ] ש ל המייצרים. "

"פיזור ם ש ל הפועלי ם החקלאיי ם ע ל פנ י שטחי ם נרחבי ם ממג ר ג ם א ת כו ח
התנגדותם , ואל ו ריכוז ם ש ל פועל י העי ר מגבי ר א ת כוח־ההתנגדו ת ש ל אלה . ומ ה
בתעשיי ה העירונית , א ף בחקלאו ת המודרני ת כ ך : העלא ת הכוח־הפרודוקטיב י והזרמ ה
יתיר ה ש ל העבוד ה אינ ן נקנו ת אל א על־יד י חורבנ ו ודילדול ו ש ל כוח־העבוד ה גופו .

וכ ל התקדמו ת בחקלאו ת הקאפיטאליסטי ת הי א ל א ר ק התקדמו ת באמנו ת ללסט ם א ת

22 ״הקאפיטאל ״ כי ד ג ׳ ספ ר 2 , פר ק 47 , פרש ה חמישית .

28 שם .

״ תוספ ת מש ל לנין . — מכו ן נו . א . ל .

35 *

ר . אי . לבי ן

הפועל , אל א ג ם באמנו ת לחמו ס א ת האדמה" . ולפיהן ־ אי ן הייצו ר הקאפיטאליסט י
מפת ח א ת הטכניק ה וא ת ציוות ו ש ל תהליד־הייצו ר החברתי , אל א ע ם שהו א מקרק ר
ברבזמ ן א ת מעיינו ת העוש ר בכללו : א ת האדמ ה וא ת העובד׳ 25 .

הסוציאליז ם

מתו ך הנאמ ר ע ד כא ן יה א מוחגר , כ י ההכר ה ללא־הימנ ע בהפיכ ת החבר ה
הקאפיטאליסטי ת לחבר ה סוציאליסטי ת — מארק ס מסי ק ע ל כ ך א ך ור ק מתו ך
חו ק התנוע ה הכלכלי ת ש ל החבר ה המודרנית . חתברת־העבודה , שצועדת־ומתקדמ ת
בצורו ת אין־ספו ר במהירו ת מתגברת־בחתמדה , ושבא ה ליד י גילו י מוחש י ביותר ,
ז ה מחצי ת המאה , למא ז מות ו ש ל מארקם , בגידול ה ש ל התעשיי ה הגדולה , בגידו ל
ההתאגדויו ת הקאפיטאליסטיו ת : הקארטלים , חסינדיקאטי ם והטרוסטים , וכ ן ג ם
בגידול ו העצו ם ש ל ההון־הפינאנסי , גידו ל בהיק ף ובכו ח — כא ן היסו ד החומר י
העיקר י לבו א הסוציאליז ם כהכר ח ללא־הימנע . ככוודדוח ף שכל י ומוסרי , כגו ף
המגשי ם א ת ההפיכ ה הזא ת — מופי ע הפרולטאריון , שחונ ך ע ל ברכ י הקאפיטאליז ם
עצמו . מאבק ו ש ל הפרולטארי ת בבורגנות , שב א ליד י בימו י בצורו ת שונו ת
ועשירות־תוכ ן יותר־־ויותר , הולך־ונהפ ך ללא־הימנ ע למלחמ ה פוליטית , המכוונ ת
לכיבו ש השלטו ן הפוליט י ביד י הפרולטאריו ן ("דיקטאטור ה ש ל הפרולטארית") .
החבדת־הייצו ר מ ן ההכר ח שתבי א להעבר ת אמצעי־הייצו ר לקניינ ה ש ל החברה ,
ל״נישו ל המנשלים" . הגברת ה העצומ ה ש ל פרודוקטיביות־העבודה , קיצור ו ש ל יום ־
העבודה , החלפ ת שרידיו־חורבותי ו ש ל המפעל־הזעי ר הפרימיטיב י והמפוצ ל בעבוד ה
הקולקטיבי ת המשוכלל ת — הנ ה תוצאותי ה הישרו ת ש ל אות ה חעברה . הקאפיטא ־
ליז ם מנת ק לחלוטי ן א ת הקש ר בי ן התעשיי ה והחקלאות , א ך בו־בזמ ן מתקין־מכי ן
הו א בהתפתחות ו העליונ ה יסודו ת חדשי ם בשבי ל החזר ת אות ו קשר ; בשבי ל
איחו ד התעשיי ה והחקלאו ת ע ל בסי ס השימו ש המוד ע במד ע והצירו ף ש ל העבוד ה
הקולקטיבית ; בשבי ל אופ ן חד ש להתיישבו ת האנושו ת (תו ך חיסול ו ש ל השממו ן
הכפרי , ש ל ההתבודדו ת מ ן העולם , ש ל בורות־בערות , מזה , וחיסו ל ההצטופפוו ד
הדחוס ת הלא־טבעי ח ש ל המוני־המוני ם בערי ם הגדולות , מזה) . על־יד י הקאפיטא ־
ליז ם המודרנ י ע ל צורותי ו העליונו ת מוכניכדומזומני ם צור ה חדש ה ש ל המשפחה ,
תנאי ם חדשי ם בעמדת ה ש ל האש ה ובחינו ך הדו ר הצעיר־הגדל : עבוד ת הגשי ם
והילדים , התפוררו ת המשפהד . הפאטריארכאלי ת על־יד י הקאפיטאליז ם — לובשו ת
בחבר ה המודרנית , בהכרח , צורו ת נוראות־ביות ר והרסניות־ביות ר ומסואבות ־
ביותר ; ואף־על־פי־כ ן

"...על־יד י כ ך שהתעשיי ה הגדול ה מוסר ת ביד י הנשים , הצעירי ס והילדי ם משנ י
המיני ם תפקי ד מכרי ע בתהליכי־ייצו ר מאורגני ם אירגו ן חברתי , מחו ץ לתחומ י
הבי ת — הר י הי א יוצר ת א ת הבסי ס הכלכלי . ׳ החד ש לצור ה נעל ה יות ר ש ל המשפח ה
וש ל היחסי ם בי ן שנ י המינים . בר י : א ף זא ת הי א איולת , שרואי ם צור ה מוחלטת ־

סופי ת בצורת־המשפח ה הנוצרית־הגרמנית ׳ א ו בצורת ה הרומאית־העתיקה , א ו בצור ה
הילגית־העתיקה , א ו בצורת ה המזרחית ; אגב , הלל ו כול ו מהוו ת שלשל ת אה ת ש ל

* ־ ר ׳ עט ׳ 416 — 417 !

* 36

קאר ל מארק ס

התפתחו ת היסטוריו ת וכ ן ברור־ומוחןר , שאות ו הרכ ב ש ל חבר־עובדי ם מצור ף
מגברי ם ונשי ם ובנ י גילי ם שונים־ביות ר — א ף ע ל ס י שבצורת ו הקאפיטאליסטית ,
הטבעית־מקורי ח האכזרית , שהפוע ל אינ ו קיי ם אל א למע ן תהליד־הייצור , ול א תהליך *

הייצו ר למע ן הפועל , משמ ש הרכ ב ז ה מקור־הפ& ת לשחיתו ת ולעבדו ת — מ ן ההכר ח
שייהפ ר בתנאי ם מתאימי ם דוק א למקו ר ש ל התפתחו ת הומאנית"* 4 .

שיט ת בתי־החרוש ת מרא ה לנ ו א ת

"הנב ט לחינו ך ש ל העתיד , ז ה שיהי ו כרוכי ם בו , בשבי ל כ ל הילדי ם שהגיע ו לגי ל
מסוים , עבוד ה פרודוקטיבי ת ותלמו ד והתעמלות , ול א ר ק בחינ ת מת 1 ד להגבר ת הייצו ר
החברתי , אל א בחינ ת המתו ד היחיד י להקמ ת דו ר ש ל בני־אד ם מפותחי ם התפתחו ת
מלאה׳ 47 .

ע ל אות ו בסי ס היסטורי , ול א בלב ד במוב ן ש ל הסבר ת העבר , אל א ג ם במוב ן
ראיי ת העתי ד מרא ש וללאירתיע ה ובמוב ן ש ל פעול ה מעשית , נועזת , מכוונ ת
להגשמ ת העתי ד הז ה — עלי ו מעמי ד הסוציאליז ם מיסוד ו ש ל מארק ם ג ם א ת
הבעיו ת ש ל הלאומיו ת והמדינה . האומו ת ה ן התוצא ה הבלתי־נמנע ת והצור ה הבלתי ־
נמנע ת ש ל התקופ ה הבורגני ת בהתפתחוודהחבדה . ומעמד־הפועלי ם אי־אפש ר הי ה
ל ו להתחזק , להיכנ ס לגיל־בגרוח ו ולערו ך א ת שורותיו , בל א "שיכונ ן עצמ ו כאומה" .
בל א שיהי ה "לאומי " ("א ם ג ם בשו ם פני ם ל א במשמע ה ש ל הבורגנות") . א ך
התפתחות ו ש ל הקאפיטאליז ם הורס ת יות ר דות ר א ת הסייגי ם הלאומיים , מכל ה
א ת ההתבדלו ת הלאומית , ובמקו ם הניגודי ם הלאומיי ם מביא ה הי א א ת הניגודי ם
המעמדיים . ועל־כ ן אמ ת לאמית ה הי א בארצו ת הקאפיסאליסטיו ת המפותחות , כ י
"הפועלי ם אי ן לה ם מולדת" * וכ י "הפעול ה המאוחדת " ש ל הפרולטאריון , לפחו ת
בארצות־הציביליזאציה , "הי א מ ן התנאי ם הראשוני ם ש ל שיחרודו " ("המאניסס ט
הקומוניסטי") . המדינה , אות ו כוודשלטו ן מאורגן , קמ ה מתו ך הכר ה בלתי־נמנ ע
בדרגת־היופתחו ת מסוימ ת ש ל החברה . משנתפרד ה החבר ה למעמדו ת שאי ן לקיי ם
שלו ם ביניהם , משאי־אפש ר הי ה ל ה להתקיי ם עו ד בל א "שררה" , העומד ת
כביכו ל מע ל לחבר ה ובמיד ה מסוימ ת נתפרד ה הימנה . ומכיו ן שהמדינ ה צומח ת ועול ה
מתו ך הניגודי ם המעמדיים , נהפכ ת הי א

"למדינ ה ש ל המעמ ד העצונדביותר , השלי ט שליט ה כלכלית , שבאמצעו ת המדינ ה
הו א נעש ה ג ם המעמ ד השלי ם מבחינ ה פוליטית , ועל־יד י כ ד הו א משי ג לעצמ ו
אמצעי ם חדשי ם להכנעת ו ולניצול ו ש ל המעמ ד המדוכא . הנ ה המדינ ה העתיק ה היתד .

29 ר ׳ עט ׳ 403 .

27 ר ׳ עם ' 398 .

* השאל ה הלאומי ת — ביהו ד מנקודת־־הראיי ה ש ל מלחמ ת העמי ם המדוכאי ם לשיחרורס ג —
ושאל ת התמורו ת שחלו ת בהתפתחו ת המדינ ה לאח ר כיבו ש השלט ת על־יד י הפרולסאריון ,
שאל ת קיומ ה ו״גוויעתה׳ , פותח ו פיתו ח עיונ י נוס ף על־יד י י . סמא ל י ן בספריו : "הלניניז ם
והשאל ה הלאומית ״ ו״בעיו ת הלניניזם ״ (עברית , ר ׳ ד.וצ ׳ ספרית־פועלים , עם ׳ 371 — 376 ) ,
יכ ן על״יד י כ . בורןכו ב בספרו : "מלחמ ת המעמדו ת והשאל ה הלאומית* .

בינתיי ם חל ה התפתחו ת נוספ ת והקומוניסטי ם מתייצבי ם ג ם בארצו ת קאפיטאליטטיו ת
כרא ש מלחמת ה המעמדי ת והלאומי ת ש ל תנועת־חפועלים , כפאטריוטים־של־אפ ת במולדתם .
(ההת ד העברית. )

ו . אי . לני ן

קודם־כ ל מדינת ם ש ל מחזיקי־ ר,עבדי ם לש ם הכנעת ם ש ל העבדים , כש ם שהמדינ ה
הסיאודאלי ת א ף הי א הית ה מכשי ר ביד י האצול ה להכנעת ם ש ל האיכרי ם העמיתי ם
והכסוםים , וכש ם שמדינת־הנציגי ם המודרני ת אינ ה אל א כל י ביד י הה ץ לניצו ל
העבודה־השכירה. " (אנגל ם ב״מוצ א המשפחה , הקניי ן הפרט י והמדינה"* , וכא ן
הו א הרצ ה א ת ההשקפו ת של ו וש ל מארקם. )

אפיל ו הצור ה החפשית־ביות ר והנאורה־ביות ר ש ל המדינ ה הבורגני ת —
הרפובליק ה הדמוקראטי ת — אינ ה מחסל ת בשו ם פני ם אות ה עובדה , ור ק א ת צורת ה
הי א משנ ה (הקש ר בי ן הממשל ה והבורסה , קורופצי ה — ישיר ה ובלתי־ישיר ה —
ש ל הפקידות , ש ל העתונו ת וכר) . תו ך שהסוציאליז ם מבי א ליד י חיסו ל המעמדות ,
הריה ו מבי א ממיל א ברבזמ ן ליד י חיסו ל המדינה .

"אות ה עליל ה ראשונה " — כות ב אנגל ם ב״אנטי־דיהרינג " — "שהמדינ ה מופיע ה
ב ה כנציג ה ש ל החבר ה כול ה באמ ת — כיבו ש הבעלו ת ע ל אמצעי״־הייצו ר בשמ ה ש ל
החבר ה — הי א ג ם העליל ה העצמאי ת האחרונ ה של ה בחזק ת מדינה . התערבות ו ש ל
כוח־שלטו ן מדינ י בתו ך יחסי ם חברתיי ם נעשי ת מיותר ת בתחו ם אה ד אח ר השני ,

ע ד שלבסו ף הי א נאלמת־ונפסק ת מאליה . במקו ם ממש ל באנשי ם באי ם עת ה פיקו ח
ע ל הפצי ם והנהל ה ש ל תהליכי־ייצור . המדינ ה — אי ן ,מחסלים , אות ה ! הי א דועכ ת
וגוועת" 28 .

"אות ה חברה , שתארג ן מחד ש א ת הייצו ר ע ל יסו ד התאחדות ם החפשי ת והשל ה
ש ל היצרנים , תעבי ר א ת כ ל מנגנון־המדינ ה למקו ם שיה א ראו י בשביל ו : לבית ־

נכא ת העתיקות , בצ ד הכישו ר וקרדום־הברונזה" 29 .

ובסוף , מ ה שנוג ע לעמדת ו ש ל הסוציאליז ם מיסוד ו ש ל מארק ם א ל האיכרו ת
הזעירה , שתישאר־ותתקיי ם ג ם בתקופ ת נישול ם ש ל המגשלים , הר י י ש להצבי ע
ע ל מימר ה ש ל אנגלם , ב ה הו א מבט א א ח רעיונ ו ש ל מארקם :

"בהגי ע כוודהשלטו ן ש ל המדינ ה לידינו , ודא י של א יעל ה ע ל דעתנ ו לנשל ־

באלימו ת א ת האיכרי ם הזעירי ם (ואי ן הבדל : א ם בפיצויי ם וא ם של א בפיצויים) ,

כפ י שנהי ה אנוסי ם לעשו ת לגב י בעלי־הקרק ע הגדולים . תפקידנ ו ביח ס לאיכר ־

הזעי ר הוא , קודם־כ ל : להעבי ר א ת מפעלו־הפדט י וא ת קניינו־הפרט י לצור ה שיתופית ,

ול א באונם , אל א על־יד י דוגמה־למופ ת והצע ת עזרת ה ש ל החבר ה למטר ה זו . ומבחינ ה
ז ו אמנ ם כב ר י ש בידינ ו אמצעי ם במיד ה מספיקה , כד י להראו ת ל ו לאיכר־הזעי ר
סיכויי ם ש ל יתרונות , שבודא י ייד ע כב ר עכשי ו לתפו ס א ת משמעותם" 30 . ־

הטאקטיק ה למלחמ ה המעמדי ת הפרולטארי ת

לאח ר שכב ר בשנו ת 1844/45 חש ף מארק ם אח ד מליקויי ו היסודיי ם ש ל
המאטריאליז ם הישן , היינו , שז ה ל א יר ד לעומ ק התנאי ם בשבי ל הפעול ה הממשית ,
המהפכנית , ול א יד ע להערי ך כראו י א ת חשיבות ה ש ל פעול ה ז ו—הר י הקדי ש מארק ם _
תשומת־ל ב בלתי־פוסק ת במש ך כ ל ימ י תיי ג בצ ד עבודותי ו העיוניות , לשאל ת
הטכסי ם במלחמ ת המעמדו ת ש ל הפרולטאריון . כ ל חיבורי ו ש ל מארקם , וביחו ד

* עברי ת בהוצא ת ספרי ת פועלים .

28 כנ״ל , עם ׳ 324 .

89 כנ״ל .

80 אנגלם , ״שאל ת האיכרי ם בצרפ ת ובגרמניה״ . ״נוי ה צייט״ , 1894 , עט ׳ 301 . 302

* 38

קאר ל מארק ס

חליפת־האגרו ת בינ ו לבי ן אנגלם , שיצאה־לאו ר בארבע ה כרכי ם בשנ ת 1913 ,
מספקי ם מבחינ ה ז ו שפ ע עצו ם ש ל חומר . כינוס ו ש ל חומ ר ז ה עדיי ן רחו ק משלימות ,
מריכו ז וחקירה־ועיבו ד כל־צרכם . ועל־כ ן נה א נאלצי ם להסתפ ק כא ן בהערו ת
כלליו ת לחלוטי ן וקצרו ת בלבד ! וכא ן נדגיש , כ י מאטריאליז ם בל א צ ד זה , מארק ס
חשבו , בצדק , לעניי ן חצא י וחד־צדד י ונטול־חיים . א ת המשימ ה העיקרי ת בטכסיס ו
ש ל הפרולטאריו ן קב ע מארק ס תו ך התאמ ה קפדני ת א ל כ ל ההנחו ת ש ל השקפת ־
עולמ ו המאטריאליסטית־הדיאלקטית . ר ק התחשבו ת אובייקטיבי ת בכללות ם ש ל
יחסי־הגומלי ן בי ן כ ל המעמדו ת כול ם בתו ך חבר ה נתונה , וממיל א ג ם התחשבו ת
בדרגת־ההתפתחו ת האובייקטיבי ת ש ל אות ה חברה , וכ ן ביחסי־הגומלי ן שבינ ה
לבי ן חברו ת אחרו ת — ר ק הי א יכול ה לשמ ש יסו ד בשבי ל טכסי ם נכו ן ש ל המעמ ד
הצועד־בראש . וע ם ז ה דני ם בכ ל המעמדו ת ובכ ל הארצו ת ל א בסטאטיק ה שלהם ,
אל א בדינאמיקה , כלומר , ל א במצ ב נוקשה , אל א בתנוע ה (וחוקי ה ש ל תנוע ה ז ו
נובעי ם מתו ר תנאי־הקיו ם הכלכליי ם ש ל כ ל מעמ ד ומעמד) . ובתנוע ה ז ו שו ב דני ם
ל א מתו ך השקפ ת העבד , אל א מתו ך השקפ ת העתי ד * וא ף ל א לפ י תפיסת ם השטחי ת
ש ל "אישי־האבולוציה" , שאינ ם רואי ם אל א שינויי ם אטיים , אל א במוב ן דיאלקטי :
בהתפתחויו ת גדולו ת כאל ו — כת ב מארק ס לאנגל ם — א ץ דינ ן ש ל 20 שנ ה אל א
כדי ו יו ם אח ד בלבד , "אף־על־פ י שאפש ר כ י שו ב עתידי ם לבו א ימים , שיקופל ו
בה ם עשרי ם שנה ״ ("חליפת־אגרות" , כר ד שלישי , עמ ׳ 138 ) . בכ ל דרגורהתפתחות ,
בכ ל שעה , חיי ב הטכסי ס ש ל הפרולטאריו ן להתחש ב באות ה דיאלקטיק ה אובייקטי -
בית , בלתי־נמנעת , בהיסטורי ה האנושית ; תו ך שייד ע לנצ ל א ת התקופו ת ש ל
שיתו ק פוליט י א ו ש ל התפתחו ת הקרוי ה "שלימד , אטית , משול ה להתקדמו ת הצב ,
לש ם התפתחו ת ההכר ה והכו ח וכושר־המלחמ ה ש ל המעמ ד הצועד־בראש , מצ ד
אח ד ; ותו ך שיבצ ע — מצ ד השנ י — כ ל אות ה עבוד ת הניצו ל בכיוו ן "המטר ה
הסופית " אא ר לתנוע ת המעמ ד הנדון , כד י להכשיר ו שיפתו ר למעש ה א ת המשימו ת
הגדולו ת בימי ם הגדולי ם "שיקופל ו בה ם עשרי ם שנה" . מבחינ ה ז ו נודע ת חשיבו ת
מיוחד ת לשת י מימרותי ו ש ל מארקס : האח ת ב״דלות ה ש ל הפילוסופיה " ע ל מלחמת ו
לכלכלי ת ש ל הפרולטאריו ן וע ל אירגוני ו הכלכליים ; השניי ה ב״מאגיפס ט הקומו -
ניסטי " — ע ל משימותי ו הפוליטיות . וז ו המימר ה הראשונה :

"התעשיי ה הגדול ה דוחק ת ומכנס ת במקו ם אח ד המו ן אנשי ם שאינ ם ידועי ם
ז ה לזה . ההתחרו ת מפריד ה ביניהם , לפ י האינטרסי ם שלהם . א ד העמיד ה ע ל השכ ר —

והו א האינטר ס המשות ף לכול ם — לעומ ת בעל־העסק.. . שו ב מלכדת ם לש ם רעיו ן
אח ד ויחי ד ש ל התנגדות : קואליצי ה [ברית]" . מתחיל ה אי ן כא ן אל א קואליציו ת
בודדות , מה ן נעשו ת קבוצות־קבוצות , ומחמ ת שההו ן הו א תמי ד אהי ד ומאוהד , הר י
נעשי ת לה ם השמיר ה ע ל ההתאגדו ת חשוב ה יות ר מ ן העמיד ה ע ל השכר . במלחמ ה
ז ו — והי א מלחמת־אזרחי ם ממ ש — מתלכדי ם ומתפתחי ם כ ל היסודו ת הדרושי ם
בשבי ל הקר ב העחיד־לבוא . ומשמגיעי ם הדברי ם ליד י נקוד ה זו , שו ב לובש ת
ההתאגדו ת אופ י פוליטי. "

הנ ה לפנינ ו תכנית ה וטכסיס ה ש ל המלחמ ה הכלכלי ת וש ל התנוע ה המקצועי ת
בשבי ל כמ ה עשדות־שני ם להבא , בשבי ל התקופ ה הארוכ ה להכנ ת הכוחו ת ש ל

ו . זני . לני ן

הפרולטאריון , "לקר ב עתיד־לבוא" . בעניי ן ז ה י ש עו ד לית ן א ת הדע ת ע ל כמ ה
וכמ ה רמיזו ת ש ל מארק ס ואנגל ם כלפ י תנועת־הפועלי ם באנגליה : כיצ ד הגיאו ת
התעשייתי ת מעורר ת נסיונו ת "לשח ד א ת הפרולטארית " ("חליפ ת אגרות" , כר ן
ראשון , עמ ׳ 142 ) , להטות ו מ ן המלחמה ! כיצ ד אות ה גיאו ת בכל ל "משחיתה "
א ת הפועלי ם (שם , כר ך שני , עמ ׳ 257 ) ! כיצ ד הפרולטארי ת האנגל י "מתברגן , ע ד
שאומ ה ז ו [האנגלית! , הבורגנית־ביות ר מכ ל האומות , רוצ ה כנרא ה להבי א א ת
הדברי ם ליד י כך , שיהי ו ל ה בצ ד הבורגנות , אצול ה בורגני ת ופרולטאריו ן בורגני. "
(שם , כר ד שני , עם ׳ 340 ) ! כיצ ד "מתנדף " מתוכ ו "המר ץ המהפכני " (שם , כר ד
שלישי , עט ׳ 135 ) ! כיצ ד צרי ך לחכו ת זמ ן רב , בהרב ה א ו בפחות , ע ד ש״הפועלי ם
האנגלי ם ישתחרר ו מנג ע הבורגנו ת כביכו ל שדב ק בהם. ״ (כר ך שלישי , עם ׳ 138 ) !
כיצ ד חס ר ל ה לתנועת~הפועלי ם האנגלי ת אות ה (רודדההתלהבות) ,

שציינ ה א ת הצ׳ארטיסטי ם הןתיקים ״ (בשנ ת 1866 ! כר ד שלישי , ענ ד 319 ) ! כיצ ד
נהפכי ם מגהיגי־הפועלי ם באנגלי ה להיו ת מי ן כו י "בי ן הבורגני ם הראדיקאלי ם ובי ן
הפועלים, ״ (ע ל הוליאיי ק ! כר ד רביעי , עט ׳ 242 ) ! כיצ ד גורמ ת עמדת־המונופולי ן
ש ל אנגלי ה — וכ ל זמ ן שאי ן נהרס ת אות ה עמדת־מוגופולי ן — ש״הפוע ל הבריטי.. .
שו ב אינ ו רוצ ה עוד, ״ (כר ד רביעי , עט ׳ 511 ) . הטכסי ם ש ל המלחמ ה הכלכלי ת
בקש ר למהלכ ה הכלל י (וסוף ־ מהלכה ) ש ל תנועת־הפועלי ם — נבד ק כא ן מתון *
השקפ ה מקיפ ה עד־להפליא , כל־צדדית , דיאלקטית , מהפכני ת באמת .

"המאניפס ט הקומוניסטי " העלה , ביח ס לטכסי ם ש ל המלחמ ה הפוליטית , א ת
העקרו ן המארקסיסט י הבא :

"ה ם (הקומוניסטים ) נלחמי ם להשג ת המטרו ה והאינטרסי ם הישירי ם והדחופי ם
ש ל מעמד־הפועלים , אב ל בתנועת־ההוו ה מייצגי ם ה ם ג ם א ת עתיד־התנועה" 81 .

בהתא ם לכ ד תמ ד מארק ס בשנ ת 1848 בפולי ן במפלג ת "המהפכ ה האגרארית" ,

״הי א המפלג ה שעורר ה בשנ ת 1846 א ת המר ד ש ל קראקוב. " בגרמני ה תמ ד מארק ם
בשני ם 1848 ר 1849 בדמוקראטי ה המהפכני ת הקיצונית , ולאחר־מכ ן שו ב ל א חז ר
ב ו לעול ם א ף במשה ו ממ ה שאמ ר א ז ע ל הטכסיס . בבורגנו ת הגרמני ת רא ה אלמנט ,
"הנוט ה מלכתחיל ה לבגיד ה בעם, " (ור ק ברי ת ע ם האיכרו ת יכול ה הית ה להבטי ח
לבורגנו ת הגשמ ה מלא ה ש ל שאיפותיה ) "ולפשר ה ע ם הנצי ג הרשמ י ש ל החבר ה
הישנה" . הנ ה הניתו ח המסכם , שנית ח מארק ם א ת מצב ה המעמד י ש ל הבורגנו ת
הגרמני ת בתקופ ת המהפכ ה הבורגנית־הדמוקראטית , — ואגב , זוה י דוגמה־למופת ,
כיצ ד ח המאטריאליז ם בחבר ה תו ך כד י תנועתה , ול א ר ק מצד־התנוע ה המכוו ן
אחורנית... : "בל א אמונ ה ב ה עצמה , בל א אמונ ה בעם , רוטנ ת כלפ י מעלה , רועד ת
כלפ י מטה.. . גרעשת־גפחד ת מחמ ת סער־העולם.. . בל א מר ץ לשו ם כיוון , פלאגיא ט
בכ ל הכיוונים.. . לל א יזמה.. .—משו ל לזקדממרה , הרוא ה עצמ ו נידו ן לכ ך שינהו ג
בזרמי־הנוע ר הראשוני ם ש ל ע ם חסו ן ובעל־& ף לטוב ת האינטר ס ש ל עצמו , אינטר ס
תשוש־כו ח מזוקן... ״ (״עתון־הריי ן החדש ״ 1848 ! "העזבו ן הספרותי" , כי ד שלישי ,

1 י ״כתבי ם נבחרים* , כנ״ל , ענ ד 334

* 40

קאר י מארק ם

עם ׳ 213 ) . בער ך עשרי ם שנ ה לאחר־מכ ן ציי ן מארק ם באגר ת א ל אנגל ם ("חליפת ־
אגרות״ , כר ך שלישי , עמ ׳ 234 ) , כ י הסיב ה לכשל ץ המהפכ ה ש ל שנ ת 1848 היא ,
שהבורגנו ת העדיפ ה שק ט מתון ־ עבדו ת ע ל עצ ם הסיכו י ש ל מלחמ ה מתו ף חירות .
משנסתיימ ה תקופ ת המהפכ ה ש ל 1848/49 , יצ א מארק ס נג ד כ ל שעשועי־מהפכ ה
(מלחמת ו נג ד שאס ר ונג ד ו . ויליד ) ודרש , שיידע ו כיצ ד לעבו ד בתקופ ה החדשה ,
שהי א מכינ ה בדר ך "שליןה" , כביכול , א ת המהפכו ת החדשות . מ ה הרוח , שצריכ ה
למל א א ת הגשמ ת העבוד ה הזא ת לפ י תביעת ו ש ל מארק ם — נוכ ל לעמו ד ע ל כ ך
מחו ך הקט ע הבא , שניתנ ה ב ו הערכ ה למצ ב בגרמני ה בימ י הריאקצי ה השחורה ־
ביותר , בשנ ת 1856 :

"כ ל העניי ן בגרמני ה יה א תלו י באפשרות , שהמהפכ ה הפרולטארי ת תמצ א ל ה
משע ן במהדור ה שניי ה כביכו ל ש ל מלחמודהאיכרים"* . ("הליסת־אגרות" , כי ד שני ,

עמ ׳ 131 — 132 . )

כ ל זמ ן שהמהפכ ה הדמוקראטי ת (הבורגנית ) בגרמני ה עדיי ן ל א בא ה ליד י
סיומה , הסנ ה מארקם , לגב י הטכסי ם ש ל הפרולטאריו ן הסוציאליסטי , א ת כ ל
תשומת־לב ו לפיתו ח המר ץ הדמוקראט י בקר ב האיכרות . לדעת ו הית ה עמידת ו ש ל
לאסא ל "מבחינ ה אובייקטיבית.. . בגיד ה בכ ל תנועודהפועלי ם ומסירת ה ביד י
הפרוסים, ״ (״חליפת־אגרות״ , כר ך שלישי , עמ ׳ 219 ) , ובי ן השא ר •דוק א משו ם
ש״סיי ע ביד י היונקרי ם והלאומיו ת הפרוסית. "

״באר ץ חקלאי ת ברוב ה המכריע״. ״ — כ ד כת ב אנגל ם בשנ ת 1865 , בחילוף ־

רעיונו ת ע ם מארקם , לרג ל התכני ת ש ל פירסו ם הצהר ה משותפ ת בעתונו ת — .הר י
ז ו שפלות.. . להתנפ ל בש ם הפרולטאריו ן התעשיית י ע ל הבורגנו ת בלבד , וע ם ז ה ל א
להזכי ר א ף במל ה אח ת א ת הניצול־במקל־חובלי ם הפאטריארכאל י ש ל הפרולטאריו ן
הכפר י על־יד י האצול ה הפיאודאלי ת הגדולה. ״ — ("חליפת־אגרות" , כר ד שלישי ,

) עם ׳ 225 . )

בשני ם 1864 ע ד 1870 , משהלכה־ונסתיימ ה תקופ ת ההשלמ ה ש ל המהפכ ה
הבורגנית־הדמוקראטי ת בגרמניה , משנסתיימ ה תקופ ת מלחמת ם ש ל מעמדות ־
המנצלי ם בפרוסי ה ובאוסטרי ה למע ן מת 1 ד ז ה א ו אחר , כיצ ד להבי א ליד י גמ ר
אות ה מהפכה־מלממלו ז — מארק ם ל א בלב ד שגינ ה א ת לאסא ל ע ל שהי ה מסז ר
אחר י ביסמארק , אל א שהוכי ח ג ם א ת ליבקנכ ט ע ל שנתפ ס לאוסטרופילי ה [חיב ה
לאוסטריה] , והי ה מגי ן ע ל הפארטיקולאריז ם < מאדק ם תב ע טכסי ס מהפכני , הקוש ר
מלחמ ה ללא־רהמי ם במיד ה שנ ה נג ד ביסמאר ק ונג ד ידידי־אוסטרי ה ג ם יח ד —
טכסים , שאינ ו מסתג ל ל״מנצח" , היוגק ר הפרוסי , אל א מי ד יוצ א כנגד ו ומחד ש
א ת המאב ק המהפכני , ודוק א ע ל אוח ו יסוד , שנוצ ר ע ם הנצחונו ת הצבאיי ם ש ל
הפרוסי ם (״חליפת־אגרות״ , כר ך שלישי , עם ׳ 144 , 145/146 , 157 , 188 , 213 , 219 ,
224 , 438 458 464 465 ) . בגילוי־הדע ת המפורס ם ש ל האינטרנאציונא ל ם־ 9
בספטמב ר 1870 הזהי ר מארק ם א ת הפרולטארי ת הצרפת י מפנ י מר ד שלפני־זמנו ז
א ך משפר ץ המרד , בכ ל זא ת ( 1871 ) , קיד ם מארק ם בברכת־התלהבו ת א ת היזמ ה

* לני ן מבי א אתהציטאט ה כלשונ ה במקור , גרמני ת ואנגלי ת במעורב . — (ההוצ ׳ העברית. )

* 41

ו . אי . לני ן

המהפכנית , "הסוער ת ע ד לב־השמים" , ש ל זזהמוני ם (אגרת י ש ל מארק ה א ל
קוגלמאן) . לפ י השקפת ו ש ל מארקה , השקפ ת המאטריאליז ם הדיאלקטי , הי ה ב ו
בכשלו ן הפעול ה המהפכני ת בהיטואצי ה זו , כמ ו בכמ ה סיטואציו ת אהרות , משו ם
תקל ה קטנה־יות ר בשבי ל המהל ך הכלל י ש ל המלחמ ה הפרולטארי ת ובשבי ל סוף ־
מהלכה , משהי ה בויתו ר ע ל העמד ה שהושג ה פעם , בכניע ה לל א קר ב : כניע ה כזא ת
עלול ה לגרו ם דמוראליזאצי ה בשורו ת הפרולטאריו ן ולערע ר א ת כושר־־המלחמ ה
שלו . מארקס , שיד ע יפ ה להערי ך הערכ ה מלא ה א ת אפשרו ת הניצו ל ש ל אמצעי ־
המלחמ ה החוקיי ם [הלגאליים] , בתקופו ת ש ל קפאו ן פוליט י וש ל שלטו ן החוקיו ת
הבורגני ת — הר י בשני ם 1877 ו־ 1878 , לאח ר שיצ א החוק־נגד־הסוציאליסטים , גינ ה
בחריפו ת יתיר ה א ת "הפראז ה המהפכנית " ש ל פלונ י מוסט ; א ך באות ה חריפות ,
א ם ל א למעל ה מזו , יצ א כנג ד האופורטוניזם , שגשתל ט א ז השתלטו ת ארעי ת במפלג ה
הרשמי ת ש ל הסוציאלדמוקראטיה , ע ם שז ו ל א גילת ה מי ד יציבו ת מספיקה , אומ ץ
מספיק , עמיד ה מהפכני ת ונכונות , כד י לעבו ר למלחמ ה בלתי־חוקי ת כתגוב ה ע ל
חוק־ההירום . ("חליפת־אגרות" . כר ך רביעי , עמ ׳ 462 470 , 487 , 495 , 497 ז השוו ה
ג ם האגרו ת א ל זורגה. )

הדיקטאטור ה ש ל ה&רולטאריוץ *

בשנ ת 1907 פירס ם מהרינ ג בכתב־הע ת ״נד ה צייט ״ ( 7 צג , 2 , עם ׳ 164 ) קטעי ם
ממכתב ו ש ל מארק ס א ל ויידמייא ר מיו ם 5 במאר ס שנ ת 1852 . במכת ב ז ה כלול ,
בי ן השאר , הדיו ן המצוי ן המוב א להלן :

"אש ר לי , הר י אי ן לזקו ף לזכות י ל א דב ר ז ה שגילית י א ת קיומ ם ש ל המעמדו ת
בחבר ה בת־זמננו , א ף ל א דב ר זה , שגילית י א ת המלחמ ה הנטוש ה ביניהם . ההיס -
טוריוני ם הבורגניי ם ה ם שקבעו , זמ ן ר ב לפני , א ת התפתחות ה ההיסטורי ת ש ל
מלחמת־מעמדו ח זו , והאקונומיסטי ם הבורגניי ם — א ת האנאטומי ה הכלכלי ת ש ל
המעמדות . החידו ש שחידשת י אנ י מונ ח בהוכח ת הדברי ם הבאים : 1 ) שקיומ ם ש ל
המעמדו ת קשו ר ר ק בשלבי־התפתחות א היססוריי ם נוסוינוי ם ש ל הייצו ר ; 2 ) שמלחמ ת
המעמדו ת מוליכ ה בהכר ח א ל הדיקטאטור ה ט ל הפרולסאריון ; 3 ) שדיקטאטור ה ז ו
עצמ ה אינ ה אל א מעב ר א ל ביטו ל כ ל המעמדות , וא ל חבר ה אל־מענדדית. "

במלי ם אל ו השכי ל מארק ס לבט א בהבלט ה מדהימה , ראשי ת — א ת ההבד ל
העיקר י והיסוד י שבי ן משנת ו לבי ן משנת ם ש ל הוגי־הדעו ת המתקדמי ם והמעמיקי ם
ביות ר ש ל הבורגנות , ושני ת — א ת תוכ ה ש ל משנת ו ע ל המדינה .

העיק ר במשנת ו ש ל מארק ם הי א מלחמ ת המעמדות . כ ך אומרי ם וג ם כותבי ם
תכופות־מאוד . אול ם אי ן ז ה נכון . ומהנח ה בלתי־נכונ ה ז ו נוב ע סילופ ו האופור ־
טוגיסט י ש ל המארקסיז ם ע ל כ ל צע ד ושעל , זיופ ו ברו ח העלו ל להתקב ל ע ל דעת ה
ש ל הבורגנות . שהר י התור ה ע ל מלחמת־המעמדו ת ל א על־יד י מארק ם נוצרה , אל א
על־יד י הבורגנו ת לפנ י מארקס , ובדר ך כל ל עשוי ה תור ה ז ו להתקב ל ע ל לבד . ש ל
הבורגנות . כ ל המכי ר ר ק במלחמת־המעמדות , עדיי ן אינ ו מארקסיס ט ! עדיי ו אפש ר

• מאמ ר זה , בש ם ״הצ ע השאל ה על-יד י מארק ם בשנ ת 1852 ״ , ציר ף לני ן לפר ק השנ י
ש ל חיבור ו "המדינ ה והמהפכה" , ע ם הוצא ת המהדור ה השנייה . (הער ת המכו ן ע״ ש מ . א . ל.) .
[התרגו ם העבר י לפ י ״ו . אי . לני ן : כתבי ם נבחרים״ , ד,וצ ׳ ספרי ת פועלים , עט ׳ 154 , 155 ] .

* 42

קאר ל מארק ם

ל ו שיישא ר תקו ע בתו ך גבולו ת המחשב ה הבורגני ת והמדיניו ת הבורגנית . לצמצ ם
א ת המארקסיז ם ולהעמיד ו ע ל התור ה ש ל מלחמ ת המעמדו ת — משמ ע לקצ ץ א ת
המארקסיזם , לסלפו , משמ ע לצמצמו־ולהעמיד ו ע ל מ ה שעש ר להתקב ל ע ל לב ה
ש ל הבורגנות . אי ן מארקסיס ט אל א מ י שמרחי ב א ת ההכר ה במלחמ ת המעמדו ת
ע ד כד י הכר ה בדיקסאטור ה ש ל הפרולטאריון . הנד . ההבד ל העמוק־ביות ר המבדי ל
א ת המארקסיס ט מ ן הבורגנ י הרגיל , הזעי ר (וג ם הגדול) . כא ן אבן־הבוח ן להבנה ־
אמ ת ש ל המארקסיז ם ולהכר ת אמ ת בו . ואי ן להתפל א ע ל כך , שבע ת שההיסטורי ה
ש ל אירופ ה קירב ה א ת מעמ ד הפועלי ם קירב ה מעשי ת לשאל ה זו , ל א בלב ד כ ל
האופורטוניסטי ם והרפורמיסטי ם יחדיו , אל א ג ם כ ל "הקאוטסקיאנים " (אנשי ם
הפוסחי ם ע ל סעיפ י המארקסיז ם והרפורמיזם ) נתגל ו כפיליסטרי ם עלובי ם ודמ ר
קראטי ם זעירבורגניים , השוללי ם א ת הדיקטאטור ה ש ל הפרולטאריון . הקונטר ס ש ל
קאוטסק י ״הדיקטאטור ה ש ל הפרולטאדיוך , שיצ א לאו ר באוגוס ט שנ ת 1918 , כלומר ,
זמ ן ר ב לאח ר מהדורת ו הראשונ ה ש ל הספ ר הזה* , הי א דוגמ ה ומופ ת לסילו ף
זעירבורגנ י ש ל המארקסיז ם והתכחשו ת בזוי ה אלי ו למעשה , ע ם צביעו ת ש ל הכר ה
מילולי ת במארקסיז ם (עיי ן בקונטר ס של י "המהפכ ה הפרולטארי ת והרנגא ט [הבוגד ]
קאוטסקי״ , פטרוגרא ד ומוסקב ה שנ ת 1918 ) .

האופורטוניז ם בן־זמננו , בדמו ת בא־כוח ו העיקרי , המארקסיסט־לשעב ר ק .
קאוטסקי , כלו ל לחלוטי ן בהגדר ה שהגדי ר מארק ם א ת העמד ה הבורגנית , כמוב א
לעיל , משו ם שאופורטוניז ם ז ה מצמצ ם א ת תחו ם ההכר ה במלחמ ת המעמדו ת
ומעמיד ו ע ל התחו ם ש ל יחסי ם בורגניים . (ואל ו בתו ר תחו ם זה , בגבולותיו . הר י ל א
יסר ב שו ם ליברא ל בעל־השכל ה להכי ר במלחמ ת המעמדו ת "מבחינ ה עקרונית"! )
האופורטוניז ם — אי ן הו א ממשיך־ומבי א א ת ההכר ה במלחמ ת המעמדו ת ע ד לעיקר ־
העיקרי ם דוקא , ע ד לתקופ ת המעב ר מ ן הקאפיטאליז ם א ל הקומוניזם , ע ד לתקופ ת
נויגור ה ש ל הבורגנו ת והשמדת ה המוחלטת . והרי , למעשה , תקופ ה ז ו הי א — ללא *
הימנ ע — תקופ ה ש ל מלחמת־מעמדו ת אכזרי ת אש ר ל א נשמע ה כמותה , אש ר
צורותי ה חריפו ת ע ד אי ן שיעור , ולפיכ ך צריכ ה בהכר ח ג ם המדינ ה ש ל תקופ ה
ז ו להיו ת מדינ ה דמוקראטי ת נוסח־חד ש (בשבי ל הפרולטאריו ן ודלודהע ם בכלל )
ודיקטאטורי ת נוסח־חד ש (נג ד הבורגנות) .

ועו ד זאת . א ת מהות ה ש ל משנ ת מארק ם ע ל המדינ ה סיג ל לעצמ ו ר ק מ י
שהשיג , כ י הדיקטאטור ה ש ל מעמ ד אח ד הי א הכר ח ל א בלב ד לגב י כ ל חבר ה
מעמדי ת בכלל , ל א בלב ד לגב י הפרולטאריון , שמיג ר א ת הבורגנות , אל א ג ם לגב י
תקופ ה היסטורי ת שלימה , המבדיל ה א ת הקאפיטאליז ם מ״החבר ה נטולת־המעמדות" .
מ ן הקומוניזם . צורותיה ן ש ל המדינו ת הבורגגיו ת שונו ת ונבדלו ת ע ד מאוד , א ך
משמעות ן אח ת הי א : א ם כ ה וא ם כה , ע ל כ ל פני ם בסופ ו ש ל חשבו ן מהוו ת מדינו ת
אל ו דיקטאטור ה ש ל הבורגנות . המעב ר מ ן הקאפיטאליז ם א ל הקומוניז ם יבי א עמו ,
כמובן , שפ ע ר ב ומגוו ן ש ל צורו ת פוליטיות , אב ל המהו ת תהי ה אז , בהכרח , אח ת
ויחידה : הדיקטאטור ה ש ל הפרולטאריון .

* ״המדינ ה והמהפכה״ . — נדכו ן גז . א . ד .

43 *

הקאפיטא ל

ספ ר ראשון :

תהלי ך הייצו ר ש ל ההו ן

פתח־דב ר למהדור ה ראשונ ה

חיבו ר זה , שא ת כרכ 1 הראשו ן הרינ י מגי ש לקהל , משמ ש המש ך לספר י "לביקור ת
הכלכל ה המדינית ״ שנתפרס ם בשנ ת 1859 . הפסק ה ארוכ ה זו , בי ן התחל ה והמשל ,
נגרמ ה ע ל יד י מחל ה ש ל שני ם רבות , של א פע ם ושתיי ם היתד . מבטל ת אות י
מעבודתי .

סיכו ם תוכנ ו ש ל אות ו ספ ר ראשו ן נית ן בפר ק הראשו ן ש ל כר ך זה . עשית י כן ,

ל א ר ק למע ן צירו ף הדברי ם ושלימותם . עצ ם ההרצא ה גשתפרה . ע ד כמ ה שהרש ה
מצב־הדברים , איך־שהוא , הוספת י ופיתחת י כא ן נקודו ת הרבה , של א בא ו ש ם אל א
ברמ ז בלבד * וכנג ד ז ה דברי ם שבא ו ש ם בהרחב ה ל א ניתנ ו כא ן אל א במרומז .
הפרשיו ת שנדונ ה בה ן ההיסטורי ה ׳ש ל תיאוריי ת הער ך והממו ן — מובן , שהושמט ו
עכשי ו בכולן . אל א שקור א חיבור י הקוד ם יכו ל למצו א עכשיו , בהערו ת לפר ק
הראשון , שנפתח ו לפני ו מקורו ת חדשי ם לתולדותי ה ש ל תיאורי ה זו .

כ ל ההתחלו ת קשו ת — יפ ה כל ל ז ה לגב י כ ל מדע . הקוש י המרובזדביותר ,
איפוא , תגרו ם הבנ ת הפר ק הראשון , וביחו ד הבנ ת הפרש ה הדנ ה בניתו ח הסחורה .
ואש ד לניתו ח ש ל עצמות־הער ך ושיעור־הער ך בפרט , הר י שיוית י ל ו צור ה
פופולארי ת ככ ל האפשר 1 . צורת־הערך , שדמות ה המוגמר ת הי א צורת־המנזון , אינ ה
אל א נטולת־תוכ ן ופשוט ה ביותר . ואף־על־פי־כ ן : לשו א שק ד רוח ו ש ל האדם , ז ה
2000 שנ ה ויותר , להגי ע לתכלי ת חקירת ה ש ל ז ו ; ואל ו מצ ד השני , הצלי ח לנת ח —
לפחו ת בקירו ב — צורו ת מלאות־יות ר בתוכנ ן ומסובכות־יותר . מפנ י מה ו מפנ י
שק ל יות ר לחקור־ולבדו ק בגו ף המפותח־המושל ם מלבדו ק בת א מתאי־הגוף . מלב ד
זה : בניתו ח הצורו ת הכלכליו ת ל א יועיל ו ל ד ל א המיקרוסקו פ ול א ©פעילי ם
כימיים . כוח־ההפשט ה הו א שצרי ד למל א א ת היעדר ם ש ל אלה . והר י צורת־הסחור ה
ש ל תוצרת־העבודה , א ו צורת־הער ך ש ל הסחור ה — הי א המשמש ת ל ה לחבר ה
הבורגני ת צור ת הת א הכלכלי . הלא־־משכי ל יחשוב , כ י כ ל אות ו ניתו ח אינ ו אל א
מסתוב ב בתו ך פלפולי־חריפו ת בלבד . ואמנ ם הדברי ם אמורי ם כא ן בפלפולי־חריפות ,
אב ל ר ק בה־במיד ה שמדוב ר בכ ך באנאטומי ה המיקרולוגית .

ובכן : פר ט לפרש ה ע ל צורת־הערך , ל א יוכל ו הבריו ת להטי ל ע ל ספ ר ז ה

1 ונדמה , שהצור ך בכ ך גדו ל עו ד יותר , משו ם שאפיל ו אות ה פרש ה בחיבור ו ש ל 6 . לאסא ל
נג ד שולצה־דליסש , ב ה הו א רוצ ה ליתן , לפ י דבריו , א ת "התמצי ת הרוחנית " ש ל התפתחות ־
דיונ י באות ם נושאי ם — מכיל ה טעויו ת מהותיו ת בהבנ ת דברי . אג ב [; 3883111 < ! 1311 ] :
א ם משפטי ו העיוניי ם הכלליי ם אש ר במחקרי ו הכלכליי ם ש ל פ . לאסאל , כגו ן ע ל אופי ו
ההיסטור י ש ל ההון , ע ל הקש ר שבי ן יחטי־הייצו ר ובי ן אופן־הייצו ר וכ ר וכר , כולם , לרבו ת
הטרמינולוגי ה שנקבע ה ע ל ידי , שאולי ם כמע ט מלה־במל ה מתו ך חיבורי , ובל א ציו ן מקורו ת —
ודא י שטעמי־תעמול ה גרמ ו למתו ד זה . ואי ן אנ י מדבר , כמובן , בפרט י מחקרי ו ובשימושי ־
תועל ת אחרים , שאי ן ל י כ ל חל ק בהם .

3

פתזדדב ר למהדור ה ראשונ ה

א ת האשמ ה ש ל קשי־הבנה . מובן , שמתכוו ן אנ י לקוראים , הרוצי ם ללמו ד משה ו
חדש , כלומר , א ף רוצי ם ה ם לחשו ב בעצמם .

הפיזיקא י — א ו שהו א מתבונ ן בתהליכי־טב ע במקו ם שה ם נגלי ם בצורת ם
המובהק ת ביותר , והשפעו ת מפריעו ת אינ ן מעכירו ת אות ם אל א במועט־שבמוע ט ;
או , א ם אפשר , הריה ו מבצ ע ניסויי ם בתנאים , שיבטיח ו א ת מהוה־התהלי ך ע ל טהרתו .
מ ה ששומ ה על י לחקוד־עד־תומ ו בחיבו ר ז ה — הו א אופן־הייצו ר הקאפיטא ־
ליססי , וכ ן יחסי־הייצו ר ויחס י המשא־ווזמת ן המתאימי ם לכך . אכסני ה קלאסי ת לייצו ר
ז ה משמש ת ע ד היו ם אנגליה . והו א הטעם , שהי א שימש ה הדגמ ה עיקרי ת בשבי ל
פיתו ח השקפות י העיוניות . אך , א ם יבו א הקור א הגרמנ י להני ד כתפי ו בצביעו ת
למצב ם ש ל פועל י התעשיי ה והחקלאו ת באנגליה , א ו שירצ ה להרגי ע רוח ו
באופטימיות , כ י בגרמני ה עדיי ן ל א הגיע ו הדברי ם ליד י תקל ה ז ו — הר י חיי ב
אנ י להכרי ז ולומ ר ל ו : ! ■ 11 !; 3,1 -דנ 8 ם, 3.131113 ^ 6 * 6 ס [עלי ך מספ ר הסיפו ר! ]

בעצ ם ל א בכ ך עוסקים , א ם אות ם הקרעי ם החברתיים , הנובעי ם מתו ך חוקי ־
הטב ע ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי , הגיע ו בהתפתחות ם ליד י דרג ה גבוהה־יות ר א ו
נמוכה־יותר . עוסקי ם באות ם חוקי ם גופם , באות ן מגמות , הפועלו ת בהכרח־ברז ל
ומגיעו ת ליד י תוקפן . האר ץ המפותחת־יות ר בתעשיית ה אינ ה אל א מגל ה ל ה לאר ץ
המפותחת־פחו ת א ת קלסת ר עתידה־היא .

זא ת ועו ד : כ ל מקו ם שהייצו ר הקאפיטאליסט י נתאזר ח אצלנ ו בשלימות , כגו ן
בבתי־החרוש ת ממש , גרועי ם אצלנ ו התנאי ם בהרב ה מבאנגליה , משו ם שחס ר
המשקל־שכנג ד מצ ד חוקי־בתי־החרושת . ואל ו בכ ל התחומי ם האחרי ם מתייסרי ם
אנו , כמונ ו ככ ל שאר ■ הארצו ת ביבש ת אירופ ה המערבית , ל א ר ק מחמ ת התפתחות ו
■ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי , אל א ג ם מחמ ת היעדר ה ש ל התפתחו ת זו . נוס ף ע ל
התקלו ת המודרניות , לוחצ ת עלינ ו סדר ה שלימ ה ש ל תקלות־מורשה , הנובעו ת
מתו ך התמדתם , התמדודסרק , ש ל אופני־ייצו ר עתיקי ם ומיושני ם ע ל הפמלי ה שלהם ,
פמלי ה ש ל יחסי ם חברתיי ם ומדיניים , הנוגדי ם לרו ח הזמן . ל א ר ק החיי ם אל א ג ם
המתי ם מציקי ם לנו . !£!ז \ 16 ; 831811 ; 1,6 11101:1 [המ ת תופ ס ל ו לחי!] .

בהשנא ה לאנגליה , הר י הסטאטיסטיק ה הסוציאלי ת בגרמני ה ובשא ר הארצו ת
ש ל יבש ת אירופ ה המערבי ת אינ ה אל א עלובה . וא ף ע ל פ י כ ן מניפ ה הי א א ת הצעי ף
במיד ה מספיק ה שתוכ ל לשער , כ י מאחור י אות ו צעי ף מסתת ר רא ש ש ל מדוזה .
איל ו העמיד ו ■ממשלותינ ו ובתי־מחוקקינו , מתקופ ה לתקופה , ועדו ת לחק ר התנאי ם
הכלכליים , כדר ך שנהו ג באנגלי ה, • איל ו הי ו מצוידו ת הועדו ת הלל ו באות ה שלימו ת
ש ל תוק ף לבירו ר האמ ת ע ד תכליתה , כדר ך ■שנהו ג באנגליה ; איל ו הי ו מצליחי ם
למצו א לתכלי ת ז ו אישי ם יודעי־דבר , שאי ן לפניה ם לא,משוא־פגי ם ול א ריתוי ,
כמפקחי ם ע ל בתי־החרוש ת באנגליה , כרופאי ה המוסרי ם דין־וחשבו ן ע ל "בריאו ת
הציבור " (" 11 ז 1 ג 6 מ 110 נ 1 גןי 1 " ) , כחבר י ועדותי ה לחקיר ת הניצו ל ש ל נשי ם וילדים ,
תנא י הדיו ר והתזונ ה — כי־א ז היינ ו נדהמי ם מתו ך חרד ה לתנא י המצ ב הז ה בתוכנו ־
אנו . פרסיאוס - זקו ק הי ה לקובע־ערפלים , שיוכ ל לבע ר מפלצות . ואנ ו — מושכי ם
אנ ו קובע־ערפלי ם ז ה משה־מט ה לכסו ת עינינ ו ואזנינו , שנוכ ל לעמו ד ולכפו ר
במציאו ת המפלצות .

4

פווח־דב ר למהדור ה ראשונ ה

כ ל אשלי ה עצמי ת בעניי ן ז ה אסורה . בש ם שע ם המלחמ ה לעצמאו ת אמריק ה
במא ה ה־ 18 צילצל ו הפעמוני ם סער ה בשבי ל המעמ ד הבינונ י באירופה . כ ך ע ם
מלחמת־האזרחי ם באמריק ה במא ה ה־ 19 צילצל ו הפעמוני ם סער ה בשבי ל מעמד ־
הפועלי ם באירופה . באנגלי ה נית ן תהליך־ההפיב ה למישו ש בידיי ם ממש . משיגי ע
לנקודת־גוב ה מסוימת , מ ן ההכר ח שיחזור־וישפי ע ע ל היבשת . א ם תנועת ו תלב ש
ש ם צורו ת אכזריות־יות ר א ו אנושיו ת יות ר — דב ר ז ה תלו י בדרגת־התפתחות ו
ש ל מעמד־הפועלי ם גופו . ובכן : א ם ג ם נסי ח דע ת מנימוקי ם עילאיים , הר י עצ ם
האינטר ס הקרוב־־ביות ר ש ל המעמדו ת השליטי ם כיו ם תוב ע מהם , שיסיר ו א ת כ ל
המכשולי ם — ע ד כמ ה שנית ן להסדיר ם הסד ר חוק י — המעכבי ם א ת התפתחות ו
ש ל מעמ ד הפועלים . לפיכ ך הקדשת י בכר ך זה , בי ן השאר , מקו ם נרח ב ב ל כ ך
לתחוקורבתי־החרוש ת האנגלית , לתולדותי ה ולתוכנ ה ולתוצאותיה . אומ ה אח ת חייב ת
ויכול ה ללמו ד מחברתה . וא ף א ם הצליח ה חבר ה לגל 1 ת א ת עקבו ת חוק־הטב ע ש ל
תנועתה , — והר י כל־עיק ר תכלית ו הסופית־הנזוחלט ת ■ש ל חיבו ר ז ה הי א לחשו ף
א ת חוק־התנוע ה הכלכל י ש ל החבר ה המודרני ת — אי ן הי א יכול ה לעבו ר בקפיצ ה
ע ל שלבי־התפתחו ת טבעיי ם [ואי ן הי א יכולה ] לעקו ד אות ם בצרגזיר ה בלבד . אב ל
י ש ביד ה לקצ ר א ת חבלי־הליד ה ולהמתי ק א ת חומרתם .

ומלי ם מועטו ת כד י להוצי א א ת האפשרו ת שיבינונ י שלא־כהלכה . אי ן אנ י
מציי ר א ת קלסתר־פניה ם ש ל בעל־ההו ן וש ל אדוני־הקרק ע בצבעי ם ורודי ם כל ־
עיקר . אול ם אי ן אנ ו עוסקי ם כא ן באישי ם אל א כ ל שה ם משמשי ם קאטגוריו ת
כלכליו ת בצורת־אדם , כ ל שה ם משמשי ם נושאי ם ליחסי ם מעמדיי ם מסוימים ־
ולאינטרסי ם מעמדיי ם מסוימים , תפיסת י שלי , התופס ת א ת התפתחות ה ש ל תצורת ־
החבר ה הכלכלי ת כתהלי ך טבעי־היסטורי , עשוי ה פחו ת מכ ל תפיס ה אחר ת להטי ל
ע ל היחי ד א ת האחריו ת בע ד יחסים , שמבחינ ה חברתי ת נשא ר הו א לעול ם יצירם ,
ואפיל ו א ם מבחינ ה סובייקטיבי ת יתרומ ם עליה ם כמ ה שיתרומם .

בתחו ם הכלכל ה המדיני ת נתק ל המחק ר החפשי־המדע י ל א ר ק באות ו אוי ב
גופ ו כמ ו בכ ל התחומי ם האחרים . טבע ו המיוח ד ש ל החומר , שהכלכל ה עוסק ת בו ,
מזעי ק כנגד ה א ל שדד , המלחמ ה א ת היצרי ם הנסערים־ביותר , הקטנונים־ביות ר
והעוינים־ביות ר אש ר בל ב האד ם — השתוללו ת הזע ם ש ל האינטר ס הפרטי . הכנסיי ה
האנגלי ת הגבוהה , למשל , תה א סלחני ת יות ר לגב י התקפ ה ע ל 38 מתו ך 39 עיקר , ־
אמונת ה משתסל ח לגב י התקפ ה ע ל י!־/ 1 מהכנסותי ה בממון . כיו ם אפיל ו האתיאיז ם
עצמ ו אינ ו אל א חט א ק ל [ 18 ע 3 16 ק 1 ט 0 ] לעומ ת הביקור ת ע ל יחסי־קניי ן מסורתיים .
וא ף ע ל פ י כ ן ל א תוב ל של א לראו ת כא ן התקדמות . הרינ י מצבי ע כאן , למשל ,
ע ל הספ ר הכחול , שנתפרס ם בשבועו ת האחרוני ם : "חליפי־מכתבי ם ע ם
משלחו ת הוד־מלכות ה בחוץ־לארץ , בנוג ע לשאלו ת תעשיי ה ואגודו ת מקצועיות. "

, 1 ) 03 ־ 1 ( 41 . 1118810118 8 '־\: 081 [.ט 1 ג • 1161 1111 ־ 11 161106 > 011 <ן 68 :דז 0 ס"" ]

| ״. 11111008 ׳ 163 >!!יר ד 1 ) 311 311681:10118 > 1 ט 1 , 1 ; 81 ט 1 ) 1 ! 1 נציג י הכת ר האנגל י בארצות *
ח ח מביעי ם כא ן בדברי ם יבשי ם א ת העובדה , כ י בגרמניה , בצרפ ת — בקיצור :
בכ ל ארצות־התרבו ת ש ל יבשת־אירופ ה — מורגש ת והכרחי ת הי א ההפיכ ה ביחסי ם
הקיימי ם בי ן ההו ן והעבודה , ממ ש;כמ ו באנגליה , מעב ר לאוקיינו ס האטלאנט י מברי ז

פתח־דב ר למהדור ה ראשונ ה

ברבזמן , באסיפו ת פומביות , מ ר ו י י ד , סגן־הנשי א ש ל ארצות־הברי ת בצפו ן
אמריקה , לאמור : משנתבטל ה העבדות , עול ה ע ל סדר־היו ם שאל ת הפיכת ם ש ל
יחס י ההו ן והקניי ן הקרקע י ! אל ה ה ם אותו ת הזמן , ול א יוכל ו להסתיר ם ל א מחלצות ־
אדגמ ן ול א מעיל־ואפו ד שחורים . ואי ן פירוש ם ש ל אותו ת אלה , שמח ר עתידי ם
להתרח ש פלאות . באי ם ה ם ללמדך , שאפיל ו במעמדו ת השליטי ם מדמדמת־ועול ה
ההשערה־ההכרה , שהחבר ה ש ל ימינ ו איננ ה אלגבי ש מוצק , אל א אורגאניז ם הי א
הנית ן לגלגולי ם והנתו ן תמי ד בתהלי ך ש ל גלגולים .

הכר ך השנ י ש ל חיבו ר ז ה יעסו ק בתהליך־המזזזו ר ש ל ההו ן (ספ ר 11 ) ובעיצו ב
צורותי ו ש ל התהליך־הכול ל (ספ ר ווו) , והכר ך השלישי , כרך־הסיו ם (ספ ר /וו) ,
יעסו ק בתולדו ת התיאוריה .

כ ל משפ ט ש ל ביקור ת מדעי ת יירצ ה לי . אש ר למשפטים־הקדומי ם ש ל מד .
שקרו י דעת־הקהל , שמעול ם ל א ויתרת י כ ל ויתו ר למענ ה — היו ם כמ ו תמי ד משמש ת
נ ר לרגל י סיסמת ו ש ל הגדו ל מפירנצי :

* ! £61111 16 • 111 ) , 138018 6 . 80 מ 00 1110 11 1 נ 86£1

לונדון , 25 ביול י 1867

קאר ל מאדק ס

[ואת ה ל ך בדרכך , והנ ח לה ם לבריו ת שידברו! ]
6

. סוף־דב ר למהדור ה השניי ה

לקורא י המהדור ה הראשונ ה חיי ב אנ י תחיל ה להגי ש רשימ ת השינויי ם שבא ו
במהדור ה השנייה . החלוק ה הבהיר ה יות ר בספ ר מזדקר ת מאליה . תוספות־להערו ת
צוינ ו בב ל מקו ם בהערות־למהדורה־השנייה . ואש ר לטקס ט עצמו , הנ ה הדברי ם
ההשובינדביות ר :

פר ק ראשון , סעי ף 1 : פיתו ח הער ר מתו ך ניתו ח המשןאות , בה ן ב א ע ל ביטוי ו
כ ל ערך־של־־חליפין , בוצ ע כא ן בית ד קפדנו ת מדעית ; וכ ן הודג ש במפור ש הקש ר
שבי ן עצמות־הער ך ובי ן הגדר ת שיעור־הער ך ע ל יד י זמן־העבוד ה ההכרח י מבחינ ה
חברתי ת—הקשר , שבמהדור ה הראשונ ה ל א נלמ ד אל א ברמ ז בלבד . סעי ף 3 (צורת ־
הערך ) בפר ק הראשו ן עוב ד כול ו מחדש , וכב ר ההרצא ה הכפול ה במהדור ה הראשונ ה
חייב ה לעשו ת כן . — אג ב על י להעיר , שאות ה הרצא ה כפול ה בא ה בעצ ת ידיד י
הד״ ר ל . קוגלמא ן בהאנובר . בבית ו הייתי , ע ם ביקור י אצל ו באבי ב שנ ת 1867 ,
כשהגיע ו עלי־ההגה ה הראשוני ם מהאמבורג , והו א שהכרי ע א ת דעתי , כ י רו ב
הקוראי ם זקוקי ם להסבר ה נוספת , דידאקטית־יותר , ש ל צורת־הערך . — הסעי ף
האחרו ן בפר ק הראשו ן "האופ י הפטישיסט י ש ל הסהור ה וכד " נשתנ ה ברוב ה
סעי ף 1 (מיד ת הערכים ) בפר ק השליש י נבד ק ותוק ן יפה־יפה , משו ם שסעי ף ז ה
נדו ן במהדור ה הראשונ ה של א ביסודיות , תו ך הסתמכו ת ע ל ההסב ר שנית ן כב ר
בספ ר ״לביקור ת הכלכל ה המדינית״ , ברלי ן 1859 . הפר ק השביעי , וביחו ד חל ק 2
שבו , עובד־ותוק ן בהרבה .

ל א יה א מ ן המועי ל לעמו ד בפרוטרו ט ע ל השינויי ם בטקסט , תכופו ת שינוי י
סגנו ן בלבד , שחל ו פ ה ושם . הלל ו משתרעי ם ע ל פנ י כ ל הספ ר כולו . וא ף ע ל פ י
כ ן מוצ א אנ י עכשיו , ע ם בדיק ת התרגו ם הצרפת י היוצ א בפאריס , שכמ ה חלקי ם
מ ן המקו ר הגרמנ י טעוני ם הי ו א ם עיבו ד יסודי־יותר , וא ם תיקוני־סגנו ן גדולים ־
יותר , א ו ג ם סילו ק קפדנ י יות ר ש ל כמ ה שגיאו ת שנשתרבב ו באקראי . ל א הית ה
שעת י פנוי ה לכך , שכ ן ר ק בסתי ו 1871 , בעמד י בתו ך עבודו ת דחופו ת אחרות ,
הגיעתנ י הידיע ה שהספ ר אז ל מ ן השוק , ואל ו הדפסת ה ש ל המהדור ה השלישית .
צריכ ה להתחי ל כב ר ביאנוא ר 1872 .

שה״קאפיטאל " מצ א עד־מהר ה הבנ ה בחוגי ם רחבי ם ש ל מעמד־הפועלי ם
בגרמני ה — זה ו השכ ר הגדו ל ביות ר בע ד עבודתי . אד ם אחד , מבחינ ה כלכלית .
בע ל השקפ ה בורגנית , מ ר מאייר , חרשת ן מוינה , הוכי ח יפ ה — בחוברת , שנכתב ה
בימ י מלחמ ת גרמניה״צרפ ת — כ י החו ש העיונ י הגדול , שנחש ב כנכס־מורש ה ש ל
הע ם הגרמני , ניט ל בול ו מאל ה הקרויי ם המעמדו ת המשכילי ם בגרמניה , ובנג ד זה •
ק ם לחיי ם חדשי ם במעמ ד הפועלים .

המד ע ש ל הכלכל ה המדיני ת נשא ר בגרמני ה ע ד היו ם יליד־חוץ . גוסטא ב פו ך

7

סוף־דב ר למהדור ה השניי ה

גילי ך בספר ו "תיאו ר היסטור י ש ל הממהר , ש ל המקצועו ת וכר" ׳ וביחו ד בשנ י
הכרכי ם הראשוני ם שיצא ו בשנ ת 1830 — כב ר ד ן היה , במיד ה מרובה , בנסיבו ת
ההיסטוריות , שעיכב ו אצלנ ו א ת התפתחות ו ש ל אופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי , וממיל א
ג ם עיכב ו א ת בניינ ה ש ל החבר ה הבורגני ת המודרנית . הר י שחס ר הי ה הקרק ע
הח י בשבי ל הכלכל ה המדינית . הי א הוכנס ה כיבו א ש ל סחור ה מוגמר ת מאנגלי ה
ומצרפ ת < הפרופסורי ם לתור ה ז ו בגרמני ה נשאר ו תלמידים . מ ה שהי ה ביטו י עיונ י
למציאות־חו ץ נתגלג ל בידיה ם באוס ף ש ל דוגמות , שנתפרש ו ע ל ידיה ם לפ י השג ת
העול ם הזעירבורגנ י אש ר מסביב ם — הוו ה אומר : נתפרשו־ונסתלפו . אות ו רג ש
ש ל אין־אוני ם מבחינ ה מדעית , שאי־־אפש ר הי ה לכבש ו לגמר י ; אות ו קו ל ש ל מצפו ן
מטריד , שחייבי ם ה ם בעל־כרח ם ללמ ד ולשגו ת מקצו ע ז ר לה ם באמ ת — ניס ו
להסתיר ו תח ת מעטה־פא ר ש ל למדנו ת ספרותית־היסטורי ת ; א ו שניס ו למזו ג
לתוכ ו חומ ר זר , לקו ח מתו ך מדעי ם הקרויי ם מדעי־פיסקו ס [קאמראליים] , בליל '
תערוב ת ש ל ידיעו ת — ואות ה א ש ש ל גיהנו ם חיי ב הי ה לצבו ר כ ל מועמ ד מלא ־
תקוו ת לביורוקראטי ה הגרמנית .

משנ ת 1848 ואיל ך נתפת ח הייצו ר הקאפיטאליסט י בגרמני ה התפתחו ת מהירה ,
וכיו ם הז ה הו א משגשג־ועול ה ע ד כד י סחרחורת . אול ם אישי־המקצו ע דנ ן — ל א
האי ר לה ם המז ל פנים , א ף ל א עכשיו . כל־זמ ן שיכל ו לעסו ק בכלכל ה המדיני ת
לל א משוא־פנים , חסרי ם הי ו במציאו ת ש ל גרמני ה התנאי ם הכלכליי ם המודרניים .
ומשקמ ו ונהי ו תנאי ם אלה , שו ב חל ו הדברי ם בתו ך נסיבות , של א נתנ ו לה ם לקיי ם
א ת חקירת ם בתחומ י האופ ק הבורגנ י לל א משוא־פנים . כ ל שהכלכלה־המדיני ת
בורגני ת היא * כלומר , כ ל שהי א תופס ת א ת הסד ר הקאפיטאליסטי , ל א כדרגת ־
התפתחו ת חולפ ת מבחינ ה היסטורית , אלא , אדרבה , כדמו ת מוחלט ת ואחרונ ה ש ל
הייצו ר החברת י — שו ב אי ן הי א יכול ה לעמו ד במדעיות ה אל א כ ל זמ ן שמלחמת ־
המעמדו ת נשאר ת כמוסה , א ו שהי א מתגלי ת בתופעו ת בודדו ת בלבד .

נקח , למשל , אנגליה . הכלכל ה המדיני ת הקלאסי ת של ה חל ה בתקופה , שמלחמת ־
מעמדו ת ל א היתד . אל א בלת י מפותחת . האחרו ן בי ן נציגי ה הגדולי ם ש ל הכלכל ה
הקלאסית , ריקארדו , נוט ל סוף־סו ף מדע ת א ת הניגו ד בי ן האינטרסי ם המעמדיים ,
הניגו ד שבי ן שכר־העבוד ה והריוח , בי ן הריו ח והמט ה הקרקעית , ועושה ו קרש ־
קפיצ ה למחקרי ו — ע ם שהו א תופ ס בתמימו ת אות ו ניגו ד כחוק־טב ע חברתי . אול ם
בכ ך ג ם הגי ע מדע־הכלכל ה הבורגנ י א ל הסייג , של א נית ן ל ו לעבור . עו ד בימי ו
ש ל ריקארדו , ובניגו ד לו , קמ ה הביקור ת — באישיות ו ש ל סיסמונד י — ועמד ה
לעומ ת מדע־הכלכל ה הבורגני 1 .

פרק־הזמ ן שב א אחר־כך , 1820 ע ד 1830 , מצטיי ן באנגלי ה בערנו ת מדעי ת
בתחו ם הכלכל ה המדינית . זוה י תקופ ת הוולגאריזאצי ה וההתפשטו ת ש ל תיאוריי ת
ריקארדו , מכאן , ותקופ ת מלחמת ה באסכול ה הישנה , מכאן . הי ו ימים , נערכ ו קרבות ־
תחרו ת מזהירים . ההישגי ם ש ל אות ם ימי ם נודע ו א ך מע ט ליבש ת אירופה , שכ ן
מפוז ר הפולמו ס ברוב ו במאמרי ם שבכתבי־עת , בכתבי ם ארעיי ם ובקונטרסים . האופ י

1 רא ה חיבורי : ״לביקור ת הכלכל ה המדינית״ , עם ׳ 39 .

8

סוף־דב ד למהדור ה השניי ה

ש ל פולמו ס ז ה לל א משוא־פני ם — א ף ע ל פ י שבאור ח,יוצ א מ ן הכל ל משמש ת כב ר
התיאורי ה ש ל ריקארד ו נש ק להתקפ ה נג ד המש ק הבורגנ י — מסתב ר ע ל יד י נסיבו ת
הזמן . מצ ד אח ד א ף התעשיי ה הגדול ה גופ ה ר ק יצא ה מתו ך גי ל ילדותה , דב ר המוכ ח
כב ר מתו ך כך , שר ק ע ם המשב ר ש ל שנ ת 1825 הי א פותח ת בסיבוב־המעג ל הפריוד י
ש ל חיי ה המודרניים . מצ ד שני , מלחמ ת המעמדו ת שבי ן ההו ן והעבוד ה נשאר ה
כשהית ה : נדחק ת הצד ה — מבחינ ה מדינית , מחמ ת המריב ה שבי ן הממשלו ת
והפיאודאלי ם המכונסי ם מסבי ב ל״ברי ת הקדושה " ובי ן המוני־הע ם המנוהלי ם ביד י
הבורגנות ; ומבחינ ה כלכלית , מחמ ת המחלוק ת שבי ן ההו ן התעשיית י ובי ן הקניי ן
הקרקע י ש ל האצילי ם — מחלוקת , שבצרפ ת נסתתר ה מאחור י הניגודי ם שבי ן קניין ־
החלקו ת ובי ן הרכו ש הקרקע י הגדול , ובאנגלי ה פרצ ה בגלו י מא ז יצא ו חוקי־הדגן .
הספרו ת ש ל הכלכל ה המדיני ת באנגלי ה מאות ה תקופ ה ©על ה ע ל זכרוננ ו א ת
תקופ ת הסער־והפר ץ הכלכלי ת בצרפ ת ע ם מות ו ש ל ד״ ר קניי ; ואול ם אי ן כא ן
אל א זכרו ן זה , ששלהי־קי ץ מזכירי ם א ת ימ י האביב . משהגיע ה שנ ת 1830 , ח ל
לחלוטי ן המשב ר המכרי ע — אחת־לתמיד .

הבורגנו ת בצרפ ת ובאנגלי ה כבש ה לעצמ ה שלטו ן מדיני . מאות ה שע ה ואיל ך
לבש ה מלחמורהמעמדות , למעש ה ולהלכה , יות ר ויות ר צורו ת מפורשו ת ומאיימות ;
והי א שצילצל ה לה , לכלכל ה המדעיתב ׳ הבורגנית , בפעמוני־המתים . שו ב אי ן עוסקי ם
בכך , א ם נכונ ה תיאורי ה ז ו א ו חברתה , אל א בכ ך עוסקי ם : א ם מועיל ה הי א להו ן
א ו ©זיקה , א ם נ 1 ח ה הי א ל 1 א ו לא־נוחה , א ם מתנגד ת הי א לתקנות־המשטר ה א ו לאו .
במקו ם חקיר ה בלתי־משוחדת , בא ה התגוששיודבשכ ר ע ד כד י חבטה , במקו ם מחק ר
מדע י לל א נגיעה־בדבר , בא ו המצפו ן הנרש ע והמזימ ה הרע ה ש ל האפולוגטיקה .
ואולם , אפיל ו המגילו ת המרדניות , שהיתר . זורק ת לתו ך חלל 1 ש ל עול ם הליג ה נג ד
חוקי״הדג ן [ 116 ^ 1,6 ^ 1 מעס 1-0 ; 1 !!.^ ] , ובראש ה החרשתני ם קובו ץ ובריי ט — א ם
©ד ע אי ן בהן , עניי ן היסטור י י ש בה ן מחמ ת הפולמו ס נג ד האצולה ' בעלת־הקרקעות .
והנ ה בא ה התחוק ה ע ל חופש־המסחר , מא ז ימ י ס ד דובר ט פיל , והוציא ה ל ה לכלכל ה
הוולגארי ת ג ם קו ץ זה .

המהפכ ה ש ל שנ ת 1848 ביבש ת אירופ ה חזר ה והשפיע ה ג ם ע ל אנגליה . נמצא ו
אנשים , שעו ד תבע ו לעצמ ם חשיבו ת מדעית , ורצ ו להיו ת יות ר מסופיסטי ם ומלחכי ־
פינכ א ש ל המעמדו ת השליטים , והשתדל ו לייש ב א ת הכלכל ה המדיני ת ש ל ההו ן
ע ם תביעותי ו ש ל הפרולטאריון , ששו ב אי־אפש ר הי ה לבטלן . מכא ן אות ו סינקרטיז ם
חסר־רוח , שנציג ו המובהק־ביות ר משמ ש ג׳ו ן סטיואר ט מיל . זוה י הכרז ה ע ל פשיטת ־
הרג ל ש ל הכלכל ה ה״אזרחית" , וכב ר האי ר זא ת באמנו ת מצוינ ת המלומ ד הגדו ל
והמבק ר הרוס י נ . צ׳רנישבסק י בחיבור ו : "דאשי־פרקי ם לכלכל ה המדיני ת

לפ י מיל" .

ובכן : אופן־ ד,ייצו ר הקאפיטאליסט י הגי ע ליד י בגדו ת בגרמני ה לאח ר שאופי ו
המנוג ד [האנטאגוניסטי ] כב ר ב א ליר י גילו י בצרפ ת ובאנגלי ה ברע ש ש ל קרבו ת
היסטוריים ; ואל ו הפרולטאריו ן הגרמנ י כב ר היתד . ל ו תודע ה מעמדי ת עיוני ת
במיד ה מכרע ת יות ר משחית ה לבורגנו ת הגרמנית . משמ ע : משנדמ ה היה , שהתחיל ה
האפשרו ת בשבי ל המד ע הבורגנ י ש ל הכלכל ה המדיני ת — שו ב נגוז ה אפשרו ת ז ו
ול א היתה .

9

סוף־דב ר למהדור ה השניי ה

בנסיבו ת אל ו נתחלק ו דברי ה ש ל הכלכל ה המדיני ת לשת י מערכות , מהם ,
פקחים , אוהב י עבודדדפרנסה , מעשיים , נאספ ו א ל דגל ו ש ל באסטיא , ז ה הנצי ג
השטחי־ביותר , ומכא ן ג ם המובהק־ביותר , ש ל האפולוגטיק ה הכלכלית־הוולגארית !
מהם , מתגאי ם במעל ת כבו ד הפרופסור ה למד ע שבידיהם , נגרר ו אחר י נסיונ ו ש ל
ג / סט . מיל , שניס ה להשלי ם בי ן דברי ם שאי ן להשלים־ביניהם . כבתקופ ה הקלאסי ת
ש ל הכלכל ה הבורגנית , א ף בתקופ ת ירידת ה — נשאר ו הגרמני ם כשהיו : תלמידי ם
בלבד , גרורי־תפיל ה וגרורי־תיפלה , רוכליכרסוכני ם זעירי ם בשבי ל בית־העס ק הגדו ל
שמחוץ־לארץ .

ובכ ן : התפתחות ה ההיסטורית , המיוחד ת במינה , ש ל החבר ה הגרמני ת הוציא ה
כא ן מכל ל אפשרו ת כ ל פיתו ח מקור י ש ל הכלכל ה ה״בורגנית" , א ך ל א הוציא ה מכל ל
אפשרו ת — ביקורת ה ש ל ז 1 . כ ל שביקור ת כזא ת מייצג ת בכל ל מעמ ד מ ן המעמדות ,
הר י ל א תוכ ל לייצ ג אל א אות ו מעמד , שיעוד ו ההיסטור י הו א להפו ך א ת אופן־הייצו ר
הקאפיטאליסט י ולהבי א בסופ ו ש ל דב ר ליד י חיסו ל המעמדו ת — והו א הפרולטאריון .

הדברי ם ש ל הבורגנו ת הגרמנית , למדני ה ובוריה , ניס ו תחיל ה ליטו ל א ת
ה״קאפיטאל ״ ולהמית ו מיתת־שתיק ה — והר י הצליח ו בכ ך לגב י חיבור י הקודמים .
משהוברר , כ י תכסי ס ז ה שו ב אינ ו מתאי ם לתנאי־הזמן , עמד ו וכתבו , באמתל ה ש ל
בקור ת לספרי , הוראו ת "להרגע ת המצפו ן הבורגני" ! ואול ם מצא ו בעתונות ־
הפועלי ם לוחמי ם עדיפי ם מה ם — השווה , למשל , מאמר ו ש ל יוס ף דיטצג ן ב״פולקס ־
שטאאט ״ — ועדיי ן ה ם חייבי ם תשוב ה ע ל דבריהם 1 .

ברוסי ת יצ א תרגו ם מצוי ן ש ל ה״קאפיטאל ״ באבי ב שנ ת 1872 בפטרבורג .
המהדור ה ש ל 3000 טפסי ם כמע ט שאזל ה עכשי ו כולה . וכב ר בשנ ת 1871 עמ ד מ ד
נ . זיב ר(ק 66 מ 3 .י־ו ) פרופסו ר לכלכל ה המדיני ת באוניברסיט ה ש ל קיוב , והוכי ח
בחיבורו : "יימקגאמ ק .,ס , גגפזממ&ז ז 4 11 ־ 100 * 1 * 42 8 מק 60 ז, , ("תיאוריי ת הער ך וההו ן
מש ל ד . ריקארדו") , כ י התיאורי ה של י ע ל הערך , הממו ן וההו ן הי א בגופי־יסודותי ה
פיתוח־המש ך הכרח י ש ל משנ ת סמית־ריקארדו . מ ה שמפתי ע א ת האירופי־המערב י
ע ם קריא ת החיבו ר המצוי ן הי א הדביקו ת העקבי ת בנקודת־ההשקפ ה העיוני ת
בטהרתה .

1 הפטפטני ם ממללי־־רברב ן ש ל הכלכל ה הוולגארי ת הגרמני ת מגני ם סגנו ן והרצא ה
בחיבורי . אי ן איש , שיכו ל לדו ן א ת הליקויי ם הספרותיי ם ב״קאפיטאל " בחומר ה יות ר ממני .
וא ף ע ל פ י כ ן ברצונ י להבי א כאן , לתועלת ם ולשמחת ם ש ל האדוני ם האל ה וש ל הציבו ר
שה ם משרתים , דע ה אנגלי ת ודע ה רוסי ת ע ל הספר . העתו ן "¥ו 16 ע £6 יע 13 ) 111 ; 831 "
["סקיר ה ש ל שבת"] , שהו א מתנג ד לחלוטי ן להשקפותי , אמ ר ע ם ההודע ה ע ל המהדור ה
הגרמני ת הראשונ ה : ההרצא ה "מקנ ה א ף לשאלו ת הכלכליו ת היבשו ת ביות ר ח ן (טדנ*ג 0.1 )
מיוחד. ״ העיתו ן""■ ד, 10 * 86,3.0 . ח . 0 .,(״ידיעו ת סט . פטרבורג״ ) פד 20 באפרי ל 1872 מעי ר בי ן
השאר : "ההרצאה , פר ט לכמ ה חלקי ם מקצועיי ם מיוחדים , מצטיינ ת בפשטו ת מובנ ת לכל ,
בבהירו ת ובחיוניו ת יתירה , ע ל א ף הרמ ה המדעי ת ש ל העניין . מבחינ ה ז ו אינ ו דומ ה המחבר.. .
אפיל ו ל א במקצ ת מ ן המקצ ת לרו ב המלומדי ם הגרמניים.. . שה ם כותבי ם א ת חיבוריה ם בלשו ן
אפל ה ויבש ה כ ל כף , שבני־תמות ה פשוטי ם ראש ם מתפוצ ץ עליהם. " אול ם קורא י הספרו ת
הפרופסוראלי ת הגרמנית־הלאומית־הליבראלי ת ש ל ימינ ו — אצל ם מתפוצ ץ משה ו אח ר לגמרי ,
ול א הראש .

10

סוף־דב ר למהדור ה השניי ה

המתו ד שהוב א ליד י שימו ש ב״קאפיטאל " ל א הוב ן כהלכה , כפ י שמוכיחות .
התפיסו ת הסותרו ת ז ו א ת ז ו בעניי ו זה .

הנד . כתב־הע ת הפאריס י "השקפ ה פוזיטיביסטיח " [" 0 ;ז 18 ז\ 8111 ס ? 116 זד 6 מ " ]

ב א על י בטענ ה מצ ד אחד , שאנ י ד ן בכלכל ה דיו ן מטאפיזי , ומצ ד השנ י — נחש ו
נא ! — שמצטמצ ם אנ י ר ק בניתו ח ביקורת י ש ל הנתון , במקו ם להתכי ן מתכוני ם
(נוסח־קונ ט ו ) בשבי ל מטב ח העתיד . אש ר לטענ ת המטאפיזיק ה מעי ר פרופ ׳ זיב ר :
"כ ל שהדברי ם אמורי ם בעצ ם התיאוריה , הר י המתו ד ש ל מארק ם הו א המתו ד
הדדוקטיב י ש ל כ ל האסכול ה האנגלית , שכ ל מעלותי ה וחסרונותי ה משותפי ם לטוב י
הכלכלני ם העיוניים׳ / מ ר מ . בלו ק — "התיאורטיקני ם ש ל הסוציאליז ם בגרמניה .
תדפי ס מכתב־הע ת ש ל הכלכלנים , יול י ואוגוס ט 1872 ״ 111 > 18 ז 10 ל) 1-1 ס 16 י' 1.68 1 ״ ]
, 8.111 (111 110111X181 (168 £00X101X1181163 ־ 8£116. £1x11 ם 1161 , ^ 611 800181181X16
[״ 1872 061 ^ 61 1011161 — מגלה , כ י המתו ד של י אנאליט י הוא , והר י הו א אומ ר
בי ן השאר : "בחיבו ר ז ה נכנ ס מארק ס לתו ך החבור ה ש ל המוחו ת האנאליטיי ם
המובהקינדביותר. " המבקרי ם הגרמני ם צווחי ם כמוב ן ע ל סופיסטיק ה הגליאנית . ואל ו
כתב־הע ת הפטרסבורג י ״ 1 ־!ת 0 קפ £ >! 111 דד 860 " (״המבש ר האירופי״ ) — במאמ ר הד ן
כול ו במתו ד ש ל ה״קאפיטאל ״ (חובר ת מא י 1872 , עט ׳ 436 — 472 ) — מוצא , כ י
במחק ר המתו ד של י ריאליסט י הו א בכ ל חומ ר הדין , כנג ד ז ה בתיאור־הדברי ם
המתו ד למרבי ת האסו ן הו א גרמגי־דיאלקטי . הו א אומ ר : "בסקיר ה ראשונה , א ם לדו ן
לפ י הצור ה החיצוני ת ש ל ההרצאה , מארק ס הו א הגדו ל בפילוסופי ם האידיאליסטיים ,
ובמשמ ע הגרמנ י דוקא , כלומר , במשמ ע הגרוע , ש ל דיבו ר זה . ואל ו למעש ה ריאליסט ן
הו א לאין־שיעו ר יות ר מכ ל קודמי ו במקצו ע זד . ש ל הביקור ת הכלכלית.. . בשו ם
פני ם אי־אפש ר לקרו א אות ו — אידיאליסטן. " אי ן בפ י תשוב ה טוב ה יות ר למחב ר
ז ה משאת ן כא ן כמ ה קטעי ם מדבר י ביקורת ו של ו ! ואפשר , שהלל ו יעניינ ו ג ם כמ ה
מ ן הקוראים , שאינ ם נזקקי ם למקו ר הרוסי .

לאח ר שהאדו ן המחב ר מבי א ציטאט ה אח ת מתו ך ההקדמ ה לספר י "לביקור ת
הכלכל ה המדינית״ , ברלי ן 1859 , עט ׳ 17 — 71 1 , ב ה הסברת י א ת היסו ד המאטריאליסט י
שבמתו ד של י — הר י הו א מוסי ף לאמו ר :

"חשו ב ל ו למארק ס ר ק דב ר אחד : למצו א א ת החו ק בשבי ל התופעות , שהו א
עוס ק בחקירתן . ע ם זא ת חשו ב ל ו ל א ר ק החו ק השלי ט באות ן התופעות , כ ל שהלל ו
לבושו ת צור ה מוגמר ת ומצויו ת בקשר־גומלין , כפ י שהו א מתגל ה ע ם שאנ ו מתבונני ם
ב ו בתקופת־זמ ן נתונה . יתיר ה מזו : חשו ב ל ו ג ם חו ק השתנותן , חו ק התפתחותן ,
כלומר , המעב ר מצור ה אח ת לחברתה , מסד ר אח ד ש ל קשר־הגומלי ן לחברו . משגיל ה
חו ק זה , הר י הו א חוק ר חקיר ה מפורט ת א ת התוצאות , שמתגל ה בה ן החו ק בחי י
החברה.. . מתו ך כ ך שקו ד מארק ם ע ל דב ר אח ד בלבד : להוכיח , ע ל יד י חקיר ה
מדעי ת מדויקת , א ת ההכר ח שבסדרי ם מסוימי ם ש ל היחסי ם החברתיים ! ולקבו ע
ככ ל האפש ר לל א דופ י א ת העובדות , שישמש ו ל ו נקודו ת מוצ א ומשען . לש ם כ ך
ד י ל ו שיוכיח , יח ד ע ם הכרחיות ו ש ל הסד ר הקיים , ג ם א ת הכרחיות ו ש ל סד ר אחר ,
שי ש לעבו ר אלי ו ללא־הימנ ע — אח ת הי א א ם הבריו ת סבורי ם וא ם אינ ם סבורי ם
כך , א ם נתו ן הדב ר לתודעת ם וא ם אינ ו נתון . בתנוע ה החברתי ת רוא ה מארק ס תהלי ך

11

סוף־דב ד למהדור ה השניי ה

טבעי־חיסטורי , שחוקי ם,מנחי ם אותו , ול א ר ק שחוקי ם אלד . אינ ם תלויי ם ל א ברצונ ם
ש ל הבריות , ל א בתודעת ם ול א בשאיפתם , אלא , אדרבה , החוקי ם ה ם שקובעי ם א ת
רצונם , תודעת ם ושאיפותיהם.. . א ם היסו ד המוד ע ממלא , איפוא , תפקי ד שני־במעל ה
בתולדו ת התרבות , הר י מסתב ר מאליו , כ י הביקורת , שנושא ה משמש ת התרבו ת
גופה , אי־אפש ר ל ה — פחו ת מכ ל דב ר אח ר שבעול ם — שתשמ ש ל ה בסי ם צור ה
כלשה י א ו תוצא ה כלשה י ש ל התודעה . פירו ש הדברי ם : ל א האידיאה , אל א התופע ה
החיצוני ת בלב ד — הי א שיכול ה לשמ ש נקודת־מוצ א לביקורת . הביקור ת תצטמצ ם
בהשנאת ה ש ל עובד ה ובהעמדת ה לש ם זיהוי , ל א לעומ ת האידיא ה אל א לעומ ת
עובד ה אחרת . ול א חשו ב ל ה אל א זאת , כ י שת י העובדו ת י ש לחקר ן בדיו ק יפ ה
ככ ל האפשר , וכ י יהו ו באמ ת שלבי־התפתחו ת שונים; ■ א ך מע ל לכ ל חשוב , כ י
ייסקרו , ובמידת־דיו ק לא־פחות ה מכן , הסד ר והרציפו ת והקשר , שאות ם שלבי ־
ההתפתחו ת באי ם בה ם ליד י גילוי.. . והנ ה יעל ה ע ל דעת ו ש ל קור א מ ן הקוראי ם
לשאו ל שאל ה ז ו : ...הר י החוקי ם הכלליי ם ש ל החיי ם הכלכליי ם תמי ד אות ם חוקי ם
הם , ואי ן הבד ל א ם תשתמ ש בה ם בשבי ל ההוו ה א ו בשבי ל העבר ? א ך דוק א בכ ך
כופ ר מארקס . לדידי ה אי ן קיימי ם חוקי ם כלליי ם [מופשטים ] כאלה . אדרב ה : לדעת ו
כ ל תקופ ה היסטורי ת י ש ל ה חוקי ם מיוחדי ם משלה.. . א ך משעבר ה שעת ה ש ל
תקופת־התפתחו ת מסוימ ת בחיים , משעוברי ם החיי ם משל ב נתו ן אח ד למשנה ו —
מי ד מתחילי ם להנחות ם חוקי ם אחרים . בקיצור : החיי ם הכלכליי ם מעלי ם לפנינ ו
כא ן תופע ה דומ ה לחלוטי ן למ ה שאנ ו רואי ם בתחומי ם אחרי ם ש ל התופעו ת
הביולוגיות.. . ל א תיתכ ן כל ל השקפת ם ש ל הכלכלני ם הנתיקי ם ע ל טבע ו ש ל החו ק
הכלכלי , שלפי ה חו ק ז ה שווה־בסוג ו לחוק י הפיזיק ה והכימיה.. . ניתו ח מעמיק־יות ר
ש ל התופעו ת הוכיח , כ י גופי ם חברתיי ם נבדלי ם ז ה מז ה הבד ל מעמי ק ל א פחו ת
משנבדלי ם גופי ם ש ל צמחי ם וחיות.. . [גדול ה מכן ] אפש ר ואות ה תופע ה גופ ה —
בדרגו ת התפתחו ת שונו ת — תה א נתונ ה למרות ם ש ל חוקי ם שוני ם לחלוטין , מתו ך
ששונ ה המבנה־הכול ל ש ל אות ם גופים , מתו ך שאיבריה ם שוני ם בסוגם , מתו ך
שנבדלי ם התנאי ם בה ם מוט ל ע ל האיברי ם למל א תיפקודי ם וכו׳ . מארקם , למשל ,
מסר ב להודות , כ י חו ק ריבוי־האוכלוסי ן אח ד הו א תמי ד ובכ ל מקום . אדרב ה : הו א
קוב ע בתוקף , שכ ל דרגת־התפתחו ת י ש ל ה חוק־אוכלוסי ן מיוח ד משלה.. . משתני ת
הפרודוקטיביות , משתנו ת ג ם תוצאותיה , ויח ד את ן משתני ם ג ם החוקי ם המסדירי ם
אותן . לפיכך , ע ם שהצי ג לעצמ ו מארק ס מטר ה ז ו : לחקו ר ע ד תומ ו א ת סדר־הכלכל ה
הקאפיטאליסט י ולהסביר ו — אי ן הו א אל א מנס ח ניסו ח מדעי־קפדנ י א ת המטרה ,
שכ ל חקיר ה מדויק ת ש ל החיי ם הכלכליי ם צריכ ה להעמי ד לעצמה.. . מטרת ו המדעי ת
ש ל מחק ר ז ה נתונ ה בהסבר ם ש ל אות ם חוקי ם מיוחדים , המסדירי ם א ת לידת ו וקיומ ו
והתפתחות ו ומות ו ש ל גו ף חברת י מסוי ם וא ת החלפת ו בגו ף אחר , עליו ן יותר . וער ך
כז ה נוד ע באמ ת לספר ו ש ל מארקס. "

ע ם שמר ן המחב ר נת ן תיאו ר קול ע כל־כ ך לז ה שקרו י בפי ו המתו ד האמית י
שלי , וע ד כמ ה שמדוב ר בחלק י האיש י של י שהשתמשת י במתו ד זה , הר י תיא ר זא ת
בסבר־פני ם יפ ה כ ל כ ך — מ ה תיא ר באמ ת א ם ל א א ת המתו ד הדיאלקטי ?

ודאי , צרי ך שאופן־התיאו ר יה א נבד ל הבדל־צור ה מאופן־המחקר . המחק ר צרי ך

12

סוף־דב ר למהדור ה השניי ה

להקנו ת לעצמ ו א ת החומ ר לפרט י פרטיו , לנת ח א ת צורות־התפתהות ו השונו ת
ולחשו ף א ת הקש ר הפנימ י שביניהן . ור ק משבוצע ה עבוד ה זו , אפש ר להבי א ליד י
תיאו ר מתאי ם א ת התנוע ה כמות־שהיא . על ה הדב ר יפה , והנ ה חי י החומ ר משתקפי ם
בכ ך השתקפו ת אידיאלי ת — אפש ר שיירא ה הדב ר כאיל ו י ש לפנינ ו מבנ ה מותק ן
מרא ש [!•!סמ ע 3 ] ,

המתו ד הדיאלקט י של י ל א ר ק שוג ה ביסוד ו מז ה ש ל הגל, ■ אל א הי א ניגוד ו
הישי ר ממש . אצ ל הג ל תהליך־החשיב ה — והו א אפיל ו הופכ ו לנוש א עצמאי ,
המכונ ה אצל ו אידיא ה — דמיורגו ס הו א ש ל הממשי , שאינ ו אל א לבוש ו החיצונ י ש ל
תהליך־החשיבה . אצלי , אדרבה , אי ן האידיאל י אל א העתק ו ש ל החומר י ותרגומ ו
במוח ו ש ל האדם .

א ת הצ ד המסתורי־המטע ה בדיאלקטיק ה ש ל הג ל ביקרת י לפנ י שלושי ם שנ ה
בערך , כשהית ה עדיי ן אופנת־היום . אול ם דוק א בזמ ן שהיית י שוק ד ע ל עיבוד ו
ש ל הכר ך הראשו ן ל״קאפיטאל׳ / בא ה האפיגוניות , הרוטנת , השחצנית , הבינונית ,
שהי א עכשי ו רא ש המדברי ם בגרמני ה המשכילה , והתחיל ה מוצא ת נחודרו ח לעצמ ה
בכך , שנהג ה בהגל , כדר ך שנה ג בימי ו ש ל לטינ ג מש ה מנדלסזו ן הטו ב בשפינוז ה —
היינו , כמ ו שנוהגי ם ב״כל ב מת" . ולפיכ ך עמדת י והודית י בגלוי , כ י תלמיד ו ש ל
אות ו הוג ה גדול־המחשב ה אני , ול א עו ד אל א שבפר ק ע ל תיאוריית־הער ך התגנדרת י
פ ה וש ם בדרך־ההבע ה המיוחד ת לו . המיסתיפיקאציה , שלקת ה ב ה הדיאלקטיק ה
בידי ו ש ל הגל , אי ן ב ה כל ל כד י לערע ר א ת עובד ת היות ו הראשו ן שתיא ר תיאו ר
מקי ף ומוד ע א ת צורות־תנועת ה הכלליו ת ש ל הדיאלקטיקה . אצ ל הג ל עומד ת הי א
וראש ה למטה . וצרי ך את ה להפכה , כד י לחשו ף א ת גרעינ ה הראציונאל י בתו ך
קליפת ה המסתורית .

הדיאלקטיק ה בצורת ה המסתוריודהמטע ה היתד , עניי ן ש ל אופנ ה גרמנית , משו ם
שנדמ ה היה , כ י מאציל ה הי א מהוד ה ע ל הקיים . בדמות ה הראציונאלי ת הריה י מקו ר
ש ל כע ס ותועב ה לבורגנו ת ולדברי ה הדוקטרינריים , משו ם שכולל ת היא , יח ד ע ם
ההבנ ה החיובי ת ש ל הקיים , ג ם א ת ההבנ ה ש ל שלילתו , ש ל כליונ ו ההכרח י ; משו ם
שכ ל צור ה שנתהוות ה תופס ת הי א בעצ ם זרימ ת התנועה , הוו ה אומר : ג ם מצד ה
החולף ; משו ם שאי ן הי א מכיר ה בשו ם דבר , שיה א ב ו להטי ל עלי ה הדרודכבו ד ;
משו ם שבעצ ם מהות ה ביקורתי ת הי א ומהפכנית .

התנוע ה רבת־הסתירו ת ש ל החבר ה הקאפיטאליסטי ת מורגש ת ביות ר בעיני ו
ש ל הבורגנ י המעש י ע ל יד י תהפוכותי ו ש ל המעג ל הפריודי , שהתעשיי ה המודרני ת
סובב ת בו , והלל ו מגיעו ת ליד י שיא ן במשב ר הכללי . משב ר ז ה שו ב ממשמ ש ובא , א ם
כ י שרו י הו א עדיי ן בראשית־שלבי ו ; ובכו ח הופעת ו בזיר ה מדובת־הצדדי ם ובעוצמ ת
פעולת ו עתי ד הו א לתפוף־ולתופ ף דיאלקטיק ה לתו ך המוחין , אפיל ו ש ל אבירי־המז ל
שצצ ו כפטריו ת בתו ך הקיסרו ת הקדוש ה החדשה , הפרוסית־גרמנית .

לונדון , 24 ביאנוא ר 1873

קארלמארק ם

13

פתח־דב ר וסוף־דב ר להוצא ה הצרפתי ת

לונדון , 18 במאר ס 1872

לאזר ח מורי ם ל ה שאט ר
*

אזר ח נכבד !

אומ ר אנ י טו ב לרעיונך , שאת ה רוצ ה להוצי א א ת תרגו ם ה״קאפיטאל " חוברות ־
חוברו ת לעתי ם מזומנות . בצור ה ז ו יהי ה החיבו ר פתו ח יות ר להפצ ה בי ן מעמד ־
הפועלים , וטע ם ז ה חשו ב על י מכ ל טעמי ם אחרים .

ע ד כא ן הצ ד הגא ה ש ל המטב ע שלך , א ך הנ ה ג ם הצ ד השנ י : המתו ד ש ל
הניתו ח שהשתמשת י בו , ושע ד כא ן ל א ב א עדיי ן לכל ל שימו ש לגב י בעיו ת כלכליות ,
מקש ה למד י א ת הקריא ה בפרקי ם הראשונים ; וי ש לחשוש , שהקה ל הצרפתי , —
סקר ן תמי ד להגי ע לסופ ו ש ל דבר , נכס ף להכיר־ולדע ת א ת הקש ר שבי ן העיקרי ם
הכלליי ם ובי ן השאלו ת המעסיקו ת אות ו במישרי ן — ייבה ל ויירת ע מהמשיך , משו ם
של א הכ ל נית ן ל ו מי ד בתחילה .

זה ו מעונ ת ל א אוכ ל לתקנ ו ; א ך ע ל כ ל פנים , אעי ר ע ל כ ך מראש , למע ן ייד ע
ויתעוד ד הקור א השוא ף לאמת . דר ך המד ע אינ ה דרך־המלך , ור ק מ י שאינ ם נרתעי ם
מפג י היגיע ה בע ת שמטפסים־ועולי ם בשבילי ם התלולי ם ש ל המד ע — תקנת ם את ם
שיגיע ו לפסגותי ו שטופות־האורה .

וקב ל נא , אזר ח נכבד , א ת הבע ת מסירותי .

קאר ל מארק ס

א ל הקור א

מ ר י . רו י נט ל ע ל עצמ ו לית ן תרגו ם מדוי ק ככ ל האפשר , ואפיל ו תרגו ם מלה ־
במל ה ; א ת תעודת ו ז ו מיל א ע ל צ ד הדיו ק המדוקד ק ביותר . אול ם דוק א דיוק ו ז ה
המדוקד ק כפ ה על י לשנו ת א ת מבנה ו ש ל הספ ר כד י לעשות ו פתו ח יות ר לקורא .
שינויי ם אל ה שנעש ו מזמ ן לזמן , שכ ן יצ א הספ ר חוברוודחוברות , ל א נעש ו במיד ה
אח ת ש ל קפדנות , והביא ו בהכר ח ליד י חוסר־אחדו ת בסגנון .

משהטלת י ע ל עצמ י עבודת־בדיק ה זו , שו ב הגעת י ליד י כך , שאביאנ ה ליד י
שימו ש ג ם לגב י הטקס ט שבמקו ר (המהדור ה הגרמני ת השנייה ) : לפש ט כמ ה
סוגיות , להשלי ם סוגיו ת אחרות , לית ן תוספ ת ש ל חומ ר היסטור י א ו סטאטיסטי ,
לצר ף הערו ת ביקורתיות , וכיוצא־באלה . ויהי ו פגמי ה הספרותיי ם ש ל מהדור ה

14

סתזדדב ר דסוףידב ר להוצא ה הצרפתי ת

צרפתי ת ז ו מ ה שיהיו , נוד ע ל ה ער ך מדע י בלתי־תלו י בעצ ם המקור , ומ ן הראו י
שיסתייע ו ב ה אפיל ו אל ה מ ן הקוראי ם היודעי ם א ת הלשו ן הגרמני ת ע ל גוריה .

להל ן מבי א אנ י אות ם קטעי ם מתו ך סוף־דב ר למהדור ה הגרמני ת השנייה ,
העוסקי ם בהתפתחות ה ש ל הכלכל ה המדיני ת בגרמניה , וכ ן במתו ד שהשתמשת י
ב ו בחיבור י זה ג .

לונדון , 28 באפרי ל 1875

קאר ל מארק ם

1 השוו ה עמ ׳ 7 , קט ע רביעי , וע ד סו ף עמ ׳ 13 במהדור ה זו . (המערכת) .

15

למהדור ה השלישי ת

ל א זכ ה מארק ם להתקי ן לדפו ס בעצמ ו א ת המהדור ה השלישי ת הזאת . ענק ־
המחשבה , שא ף מתנגדי ו מרכיני ם עכשי ו רא ש בפנ י גדולתו , נפט ר מ ן העול ם ב־ 19
במאר ס 1883 .

ואני , שאב ד ל י בז ה ידי ד ש ל ארבעי ם שנה , ידי ד טוב־ביותר , נאמן־ביותר , שאנ י
חיי ב ל ו יות ר משיכו ל הפ ה להבי ע — על י הוטל ה עכשי ו החוב ה לטפ ל ג ם בהוצא ת
המהדור ה השלישי ת שלפנינ ו וג ם בהוצא ת הכר ך השנ י מתו ך כתב־הי ד אש ר בעזבונו .
והר י על י לית ן כא ן דידוחשבו ן לקורא , כיצ ד מילאת י א ת המחצי ת הראשונ ה
מאות ה חובה .

מתחיל ה הי ה בדעת ו ש ל מארק ס לחזור־ולעב ד א ת רוב ו ש ל הטקס ט בכר ך
הראשון , לית ן לכמ ה נקודו ת עיוניו ת ניסו ח קפדנ י יותר , להכני ס נקודו ת חדשות ,
להשלי ם א ת החומ ר ההיסטור י והסטאטיסט י ע ד הזמ ן האחרו ן בכלל . מצ ב מחלת ו
וכ ן שאיפתו־דחיקת ו להגי ע ליד י גמר־עריכ ה ש ל הכר ך השנ י — כפ ו עלי ו לות ר
ע ל כך . שו ב הוחלט , שאי ן לשנו ת אל א שיגויי־הכרח , ושי ש להכני ס ר ק אות ן הוספות ,
שכב ר בכלל ו בהוצא ה הצרפתי ת . 3.1-18 ? ".£ר 131 ג £81-1 ■ 81 * 1 . 1431 ( 031 1-16 *׳ ]
[ 1873 1,30113416 שנתפרסמ ה בינתיים .

ואמנ ם נמצ א בעזבו ן טופ ס גרמנ י ש ל הספר , שכמ ה מקומו ת הי ו ב ו מתוקני ם
ע ל ידו , וא ף ניתנ ו ב ו מראי־מקומו ת להוצא ה הצרפתי ת ; וכ ן נמצ א טופ ס צרפתי ,
ב ו רש ם בדיו ק א ת המקומו ת שי ש להשתמ ש בהם . שינויי ם ותוספו ת אלה , פר ט
למועטי ם יוצאי ם מ ן הכלל , מצטמצמי ם לגב י החל ק האחרו ן ש ל הספר , בפרשה :
תהלי ך ההצב ר ש ל ההון . כא ן יות ר מבמקו ם אח ר נשא ר הטקס ט הקוד ם נאמ ן
לשירטו ט המקורי , ואל ו הפרשיו ת שלפני ה עובד ו בית ר יסודיות . וע ל כ ן ג ם הסגנו ן
הי ה כא ן יות ר חי , מעשה־מקשה , אב ל ג ם מרוש ל יותר , שופ ע שימושי־לשו ן אנגליים ,
ובכמ ה מקומו ת ג ם מעורפל ; במהל ך ההרצא ה הי ו מצויו ת פירצו ת כא ן ושם , שכ ן
אחדי ם מ ן הענייני ם החשובי ם ל א נדונ ו כא ן אל א ברמיזה .

אש ר לסגנון , הר י פרשיות־משנ ה מרובו ת חז ר ובד ק מארק ם ביסודיו ת יתירה ,
ובכך , וכ ן בהוראות־רמ ז תכופות , שניתנ ו ל י מפיו , נקבע ה בשביל י המידה , ע ד היכ ן
רשא י היית י ליל ך בניכו ש ביטויי ם טכניי ם ושא ר שימושי־לשו ן אנגליים . מכ ל מקום ,
ודאי , שמארק ס הי ה עו ד מעבד־מחד ש א ת ההוספו ת והנספחו ת והי ה נות ן במקו ם
הצרפתי ת החלק ה א ת הגרמני ת של ו המגובש ת ; עכשי ו אנ י מצוו ה היית י להסתפ ק
בתרגו ם החומ ר הזה , תו ך הסתמכו ת ככ ל האפש ר ע ל הטקס ט המקורי .

הר י שבמהדור ה שלישי ת ז ו ל א שינית י א ף דיבו ר אחד , של א ידעת י בבירו ר
גמור , כ י המחב ר גופ ו הי ה משנ ה אותו . אי־אפש ר הי ה שיעל ה ע ל דעת י להכני ס
לתו ך ה״קאפיטאל ״ א ת הז׳ארגו ן השגור , שהכלכלני ם הגרמני ם נוהגי ם להתבט א ב ו !

למהדור ה השלישי ת

לפ י אות ו בליל־לשון , למשל , קרו י נותךהעבוד ה מ י שמפעי ל אחרים , שיתנ ו ל ו א ת
עבודת ם בע ד תשלו ם במזומן , ואל ו נוקבל־העבוד ה קרו י מ י שבע ד שכ ר נוטלי ם
הימנ ו א ת עבודתו . ג ם בצרפתי ת משתמשי ם בחי י יום־יו ם במל ה 811 ע 3 * 11 [עבודה ]
במוב ן ״תעסוקה״ . אב ל א ם יבו א כלכל ן ויקר א א ת בעל־ההו ן בש ם 3,11 ז\ 3 * 16 11 ) * 1011116111 )
[נותךעבודה] , וא ת הפוע ל בש ם 16 > •נט 6 ע 606 ־ 1 [מקבל־עבודה ] — בצד ק
יחשבוה ו הצרפתי ם למטורף .

וכ ן ל א הרשית י לעצמ י להפו ך יחידו ת אנגליו ת ש ל ממון , מיד ה ומשקל , שר ק ה ן
מובאו ת בטקס ט בכ ל מקום , ולהעמיד ן ע ל האקויואלנ ט הגרמני״החדש . כשיצא ה
המהדור ה הראשונה , מרובי ם הי ו בגרמני ה סוג י מיד ה ומשק ל כמספ ר הימי ם בשנה ,
ומלב ד ז ה הי ו שנ י מינ י מארקי ם (הרייכסמאר ק מצוי ה הית ח א ז ר ק במוח ו ש ל
סטבייר , שהמצי א אות ה בסו ף שנו ת השלושים) , שנ י מינ י זהובים , ולכ ל הפחו ת
שלוש ה מינ י טאלרים , וביניה ם אח ד שיחיד ה שימש ה ל ו מטב ע בש ם "שני־שלישי ם
החדש" . במד ע הטב ע שורר ת היתד . המיד ה המטרית , ואל ו בשו ק העולמ י שליטי ם
הי ו המיד ה והמשק ל האנגליים . בנסיבו ת כאל ו הי ה ז ה מוב ן מאליו , שישתמש ו
ביחידות־מיד ה אנגליו ת בשבי ל ספר , שנאל ץ ליק ה א ת מסמכידעובדותי ו כמע ט כול ם
מתו ך יחס י התעשיי ה האנגלית . וטע ם אחרו ן ז ה מכרי ע עו ד כיום , וביחו ד שהיחסי ם
הנדוני ם אש ר בשו ק העולמ י כמע ט של א נשתנו , ודוק א בשת י התעשיו ת המכריעו ת —
ברז ל וכותנ ה — שליטי ם ע ד היו ם כמע ט לחלוטי ן מיד ה ומשק ל אנגליים .

ובסו ף כמ ה מלי ם ע ל דרכ ו ש ל מארק ס בהבא ת ציטאטות , דר ך של א הבינו ה
כהלכה . בכ ל מקו ם שעוסקי ם בנתוני־עובדו ת ובתיאורי־עובדו ת בלבד , משמשו ת
כמוב ן הציטאטות , כגו ן מתו ך הספרי ם הכחולי ם האנגליים , קטעי־מסמכי ם פשוטים .
ואינ ו כ ן במקו ם שמצטטי ם דעו ת עיוניו ת ש ל כלכלני ם אחרים . כא ן ל א צריכ ה
הציטאט ה אל א לקבו ע : היכן , אימת י וע ל יד י מ י ב א לראשונ ה ליד י ביטו י בהי ר
אות ו רעיו ן כלכל י שנדו ן במרוצ ת ההתפתחו ת המדעית . העיק ר בכאן , שאות ה
תפיס ה כלכלי ת הנדונ ה נודע ת ל ה חשיבו ת בתולדו ת המדע ; שהי א משמש ת ביטו י
עיוני , הול ם בהרב ה א ו במוע ט א ת המצ ב הכלכל י ש ל זמנה . אולם , א ם אות ה תפיס ה
עדיי ן מקובל ת ע ל המחב ר והשקפתו , לחלוטי ן א ו יחסית , א ו שנגנז ה כב ר כול ה
בגנז י ההיסטורי ה — שו ב אי ן הדב ר חשו ב כל־עיקר . מכא ן שציטאטו ת אל ו אינ ן
משמשו ת אל א פירו ש נמשך־והול ד לטקסט , פירו ש לקו ח מתו ך ההיסטורי ה ש ל מד ע
הכלכל ה ; ובאו ת ה ן לציי ן א ת ההישגי ם החשובי ם לפרטיה ם ש ל התיאורי ה הכלכלי ת
לפ י זמנ ם ומחוללם . והי ה בכ ך צור ך ר ב לגב י מדע , שמחבר י תולדותי ו ע ד כא ן אינ ם
אל א מצטייני ם בבורות , בורו ת שי ש עמ ה מגמה , וכמע ט פניי ה אישית . — ושו ב
יסתב ר ג ם ע ל דע ת הבריות , משו ם מ ה ל א נזדמ ן ל ו למארק ם אל א להבי א במקרי ם
יוצאים־מן־הכלל־לחלוטי ן מדבר י הכלכלני ם הגרמנים , כפ י שמתחיי ב מתו ך סוף ־
דב ר למהדור ה השנייה .

הכר ך השנ י יוכ ל לראו ת או ר — כ ך אנ י תקנ ה — במש ך שנ ת 1884 .
לונדון , 7 בנובמב ר 1883

■ההאפיטא ? 2

פרידרי ך אנגל ם
17

הקדמ ה להוצא ה האנגלי ת

פירסו ם ה״קאפיטאל " בהוצא ה אנגלי ת אינ ו טעו ן צידוק . אדרבה . אפשר , שצרי ך
להסביר , משונדמ ה נתאחר ה ע ד כא ן הוצא ה אנגלי ת ז ו — שהר י רואים , ב י ז ה
שני ם אחדו ת מזכירי ם תדירו ת בכתבי־הע ת ובספרות־היום , באנגלי ה ובאמריקה , א ת
התיאוריו ת המיוצגו ת בספ ר ז ה — מזכירי ם א ם להתקפ ה וא ם להגנה , א ם להסבר ה
נכונ ה וא ם לפירו ש של א כהלכה .

משנתברר , מי ד לאח ד פטירת ו ש ל המחב ר בשנ ת 1883 , כ י באמ ת י ש צור ך
בהוצא ה אנגלי ת ש ל חיבו ר זה , עמ ד מ ר סאמוא ל מור , ידי ד במש ך שני ם רבו ת
למארק ס ולכות ב הטורי ם האלה , בק י בספר ו ש ל מארק ס שמעטי ם כמות ו — והודיע , י
כ י מוכ ן הו א להטי ל ע ל עצמ ו תרגו ם הספר , שהאפיטרופסי ם הספרותיי ם ש ל עזבו ן
מארק ם שאפ ו להביא ו לפנ י הקהל . הוסכ ם בינינו , שאנ י צרי ך להשוו ת א ת כת ב הי ד
[ש ל התרגום ] א ל המקו ר ולהצי ע תיקוני ם שאמצ א לטו ב ולנכון . משהובר ר במש ך
הזמן , שעיסוקי ו המקצועיי ם ש ל מ ר מו ר מעכבי ם אות ו מלסיי ם א ת עבודת־התרגו ם
במהירו ת הרצוי ה לכולנו , קיבלנ ו בשמח ה א ת הצעת ו ש ל ד״ ר אייוולינג , שהו א יטי ל
ע ל עצמ ו מקצ ת מ ן העבודה ; אות ה שע ה הציע ה מר ת אייוולינג , בת ו הצעיר ה ש ל
מארקס , לבדו ק א ת הציטאטו ת ולהשי ב לאנגלי ת א ת הטקס ט המקור י בקטעי ם
המרובים , שלוקח ו מתו ך מחברי ם אנגלי ם ומתו ך ספרי ם כחולי ם ושניתרגמ ו ביד י
מארק ס לגרמנית . ואמנ ם נעש ה דב ר ז ה בכ ל מקום , פר ט ליוצאיכדמךהכל ל מועטי ם
שאי ן להמל ט מהם .

ואל ה חלק י הספ ר שתורגמ ו ביד י הד״ ר אייוולינג * : 1 . הפר ק העשיר י ("יו ם
העבודה״ ) והפר ק האחד־עש ר (״שע ר וכמו ת ש ל עודף־הערך׳ ) ; 2 . הפרש ה הששי ת
(״שכר־העבודה״ , כולל ת א ת הפרקי ם תשעה־עש ר ע ד עשרים־ושניים ) ; 3 . מפר ק
עשרים־וארבעה , סעי ף 4 ("נסיבו ת וכו"׳) , ע ד סופ ו ש ל הספר , כול ל א ת החל ק
האחרו ן בפר ק עשרים־וארבעה , פר ק עשרים־וחמיש ה וכ ל הפרש ה השביעי ת
(הפרקי ם עשרים־ושש ה ע ד שלושים־ושלושה ) ; 4 . שת י ההקדמו ת ש ל המחבר . ב ל
השא ר מתורג ם ביד י מ ר מור . נמצא , שכ ל מתרג ם אינ ו אחרא י אל א לחלק ו של ו
בעבוד ה זו , ואל ו האחריו ת הכללי ת לספ ר כול ו מוטל ת עלי .

המהדור ה הגרמני ת השלישית , ששימש ה בכ ל מקו ם יסו ד לעבודתנו , הותקנ ה ע ל
יד י בשנ ת 1883 בסיוע ן ש ל רשימו ת מעזבונ ו ש ל המחבר , המציינו ת אות ם מקומו ת
ש ל המהדור ה השנייה , שבמקומ ם צריכי ם לבו א מקומו ת מסומני ם בטקס ט הצרפתי ,

* החלוקה־לפרקי ם בהוצא ה האנגלי ת מתאימ ה לחלוק ה שבהוצא ה הצרפתית ; מארק ס
הפ ך כא ן א ת הסעיפי ם שבפר ק הרביע י (משמ ש ג ם פרש ה ן ן ) לפרקי ם ; א ת הפר ק עשרים ־
וארבע ה הפ ך לפרש ה 1 1 ו!\ , וא ת סעיפי ו לפרקים . (המערכ ת ש ל הוצא ת המכו ן ע״ ש מ . א . ל. )

18

הקדמ ה להוצא ה האנגלי ת

שנתפרס ם בשנ ת 1 1873 . השינויי ם שנעש ו בדי ד ז ו בתו ך הטקס ט ש ל המהדור ה
השניי ה מתאימי ם בדר ך בל ל א ל השינויים , שצעד . עליה ם מארק ס בהוראותי ו
המרובו ת בכת ב בשבי ל תרגו ם אנגלי , שתוכ ן באמריק ה לפנ י עש ר שני ם אל א נתבט ל
אחר־כך , בעיק ר מפג י שחס ר מתרג ם מובה ק ומוכשר . כתב־י ד ז ה מסר ו לנ ו ידידנ ו
ד,ןתיק , מ ר פ . א . זורג ה מהובוקן , ני ו ג׳רסיי . צוינ ו ש ם עו ד כמ ה תוספו ת מתו ך
המהדור ה הצרפתי ת ; אול ם מכיו ן שכת ב ז ה קד ם בהרב ה שני ם להוראותי ו האחרונו ת
בשבי ל המהדור ה השלישית , שו ב ל א ראית י עצמ י זכא י להשתמ ש בכ ך אל א שימו ש
יוצא־מן־הכלל , וביחו ד במקרי ם שסיי ע לנ ו אות ו כת ב לייש ב קושיו ת שונות . וכ ן
נדרשנ ו לנוס ח הצרפת י ברו ב המקומו ת הקשים , שישמ ש לנ ו נקודת־אחיז ה לש ם
הכרעה , כמ ה מוכ ן הי ה המחב ר גופ ו לות ר ע ל שלו , בכ ל מקו ם שצרי ך הי ה לות ר
למע ן התרגו ם ע ל משה ו ממשמעות ו הגמור ה ש ל המקור .

ועדיי ן נשתיי ר קוש י אחד , של א יכולנ ו לחסכ ו מ ן הקורא : השימו ש בביטויי ם
מסוימי ם של א במובנם , ל א ר ק כפ י שז ה מקוב ל בשימוש־הלשו ן ש ל חי י יום־יו ם
אל א ג ם כפ י שהו א רגי ל בכלכל ה המדינית . א ך אי־אפש ר הי ה להימנ ע מכך . כ ל
תפיס ה חדש ה במד ע מ ן המדעי ם כולל ת מהפכ ה במונחי ם המקצועיי ם ש ל אות ו מדע .
ראי ה מובהק ת לכ ך בכימיה , שכ ל עשרי ם שנ ה בער ך משני ם ב ה א ת הטרמינולוגי ה
כול ה שינו י יסודי , וכמע ט של א תמצ א שו ם תרכוב ת אורגאנית , של א עבר ו עלי ה
כמ ה וכמ ה שמו ת שונים . הכלכל ה המדיני ת בדר ך כל ל נסתפק ה בכך , שנטל ה ביטויי ם
מחי י המסה ר והתעשיי ה כמות־שה ם ונשתמש ה בהם ; וכא ן נתעל ם ממנה , שע ל יד י
כ ך צימצמד . עצמ ה בתו ך החו ג הצ ר ש ל הרעיונו ת המבוטאי ם במלי ם ההן . הנה :
אפיל ו הכלכל ה המדיני ת הקלאסית , א ף ע ל פ י שידע ה יפה , שריו ח ורנט ה אינ ם אל א
סעיפי־משנה , קטעי ם מאות ו חלק־התוצר ת שלא־בתשלום , שהפוע ל חיי ב לספ ק
למעסיק ו (הל ה אמנ ם הראשו ן בניכוס ו ש ל אות ו חלק , א ך איננ ו האחרון , היחידי ,
בקניינו ) — הר י ל א יצא ה מעול ם מחו ץ לתחומ י המושגי ם השגורי ם ש ל ריו ח ורנט ה <
ל א חקרה־ודרש ה מעול ם באות ו חלק־תוצר ת שלא־בתשלו ם (הקרו י בפ י מארק ם
עודף־תוצרת) , ע ל כרללותו ־ בחינ ת שלימות ; ולפיכ ך ל א בא ה מעול ם ליד י הבנ ה
ברור ה ל א ש ל מקור ו וטבע ו ול א ש ל אות ם חוקי ם המסדירי ם א ת חלוק ת ערכ ו לאחר ־
מכן . בדומ ה לכ ך מכלילי ם כ ל תעשיי ה — כ ל שאינ ה הקלאו ת א ו אומנו ת — לל א
הבדלה , במונ ח מאנופאקטורה , וע ל יד י כ ך נעקרת־לחלוטי ן ההבחנ ה בי ן שת י
תקופו ת גדולו ת ושונו ת ז ו מז ו במהות ן בהיסטורי ה הכלכלי ת : תקופת־המאנופאק ־
טורה־ממש , שיסוד ה בחלוקת ה ש ל עבודת־הידיים , ותקופ ת התעשיי ה המודרנית ,
שיסוד ה במנגנון־המכונות . מכ ל מקו ם מסתב ר מאליו , כ י אות ה תיאורי ה שרוא ה א ת
הייצו ר הקאפיטאליסט י המודרנ י כדרגת־מעב ר בלב ד בהיסטורי ה הכלכלי ת ש ל
האנושות , בדי ן שתשתמ ש בביטויי ם שוני ם מ ן המקובלי ם ע ל אות ם סופרים , הרואי ם
צורת־ייצו ר ז ו כצור ה בלתי־חולפ ת ומוחלטת ,

! 1 ־ £81 י 81 ?. 81 ; 11 ע 08 6 >! " . בתרגומ ו ש ל מ . י . ר 1 י , נבד ק כול ו ע ל יד י

המחבר , פאריס , ל ה שאסר . תרגו ם ז ה מכיל , ביחו ד בחלק ו האחרו ן ש ל הספר , שינויי ם מרובי ם
ותוספו ת לטקס ט שבמהדור ה ׳ הגרמני ת השנייה .

19

הקדמ ה להוצא ה האנגלי ת

דברי ם מועטי ם ע ל המתו ד ש ל המחב ר בהבא ת ציטאטו ת - ל א יהי ו שלא ־
במקומם . ברו ב המקרי ם משמשו ת הציטאטו ת ע ל הדר ך הרגילה , עדויות־של־מסמכי ם
לדברי ם הנקבעי ם בטקסט . אול ם במקרי ם רבי ם מובאו ת פסקאו ת מש ל סופר י כלכלה ,
כד י להוכיח : אימתי , היכ ן וע ל יד י מ י בא ה דע ה מסוימ ת לראשונ ה ליד י ביטו י
ברור . דב ר ז ה ח ל באות ם מקרים , שנודע ת חשיבו ת לדע ה המובא ה בהיות ה ביטו י
הולם , א ם בהרב ה וא ם במועט , א ת תנא י הייצו ר והחליפי ן השוררי ם בזמ ן מסוים !
ושו ב ל א חשו ב כל־עיקר , א ם מארק ס מוד ה בדע ה זו , וא ם הי א מקובל ת ע ל הכל .
ולפיכ ן י ש בציטאטו ת אל ו פירו ש נמשך־והול ך לטקסט , פירו ש לקו ח מתו ך ההיסטורי ה
ש ל המדע .

התרגו ם שלנ ו אינ ו כול ל אל א א ת הספ ר הראשו ן ש ל החיבור . אול ם ספ ר ז ה
משמ ש במיד ה מרוב ה חטיב ה שלימ ה בפנ י עצמה , ובמש ך עשרים ' שנ ה א ף הי ה
מקוב ל כחיבו ר עצמאי . הספ ר השני , שהוצאתי ו בגרמני ת בשנ ת 1885 , בלתי־של ם
הו א לחלוטי ן בל א הספ ר השלישי , של א יוכ ל לראו ת או ר לפנ י סו ף שנ ת 1887 .
לכשייצ א הספ ר השליש י במקור ו הגרמני , עו ד יהי ה מוקד ם כ ל צרכ ו לחשו ב ע ל
התקנ ת הוצא ה אנגלי ת ש ל שג י הספרי ם האלה .

ה״קאפיטאל " קרו י תכופו ת ביבשת־אירופ ה ה״ביבלי ה ש ל מעמד־הפועלים" .
ואמנם , שהמסקנו ת שהועל ו בספ ר ז ה נעשו ת והולכו ת יום־יו ם יות ר ויות ר עקרונות ־
יסו ד לתנוע ה הגדול ה ש ל מעמד־הפועלים , ל א ר ק בגרמני ה ובשויי ץ אל א ג ם בצרפת ,
בהולאנ ד ובבלגיה , באמריק ה ואפיל ו באיטלי ה ובספרד ! שמעמד־הפועלי ם בכל ־
מקו ם מכי ר יות ר ויות ר במסקנו ת אל ה להיות ן ביטו י מתאים־ביות ר למצב ו
ולשאיפותי ו — ל א יכפו ר בכ ך כ ל מ י שנהיר ה ל ו התנוע ה הזאת . וג ם באנגלי ה
משפיעו ת התיאוריו ת ש ל מארק ם דוק א בשע ה ז ו השפע ה עצומ ה ע ל התנוע ה
הסוציאליסטית , המתפשט ת במערכו ת ה״משכילים " ל א פחו ת מבמערכותי ו ש ל מעמד ־
הפועלים . ובכ ך עו ד ל א אמרנ ו הכל . מהר־מה ר מתקר ב היום , שחקירה־ודריש ה
יסודי ת במצב ה הכלכל י ש ל אנגלי ה תכפ ה עצמ ה ע ל המדינ ה כהכר ח לאומ י שאי ן
לעמו ד בפניו . מהלכ ה ש ל השיט ה התעשייתי ת באנגליה , של א ייתכ ן קיומ ו בל א
התפשטו ת מתמד ת ומהיר ה ש ל הייצור , וממיל א ש ל ה שנקי ם — הגי ע ליד י קפאון .
חופש־המסזז ר דל ל א ת מקורותיו ! אפיל ו מאגצ׳סט ר מטיל ה ספ ק במ ה שהי ה ל ה
קוד ם אואנגליו ן כלכלי 2 . תעשיי ת חוץ־לאר ץ המתפתח ת במהירו ת בא ה לנעו ץ עיני ה
בפרצופ ו ש ל הייצו ר האנגל י — בכ ל מקום , ל א ר ק בשנקי ם מוגני־מכ ס אל א ג ם
בשנקי ם נייטראליים , ואפיל ו מעב ר מז ה ש ל התעלה . בעו ד שכוח־הייצו ר גד ל לפ י
טו ר גיאומטרי , הר י התרחבות ם ש ל השנקי ם מתקדמ ת במקר ה הטוב־ביותר , לפ י
טו ר אריתמטי . מעג ל עשר־השני ם ש ל קפאון , גיאות , ייצור־עוד ף ומשב ר — מעג ל
שחזר־ונשנ ה בשני ם 1825 ע ד 1867 — דומה , מכ ל מקום , שסיי ם א ת מרוצ ו ! אול ם

2 באסיפ ה הרבע־שנתי ת ש ל לשכת־המסח ר במאנצ׳סטר , שנתקיימ ה היו ם אח ר ד,צ ד,דיים ,
נתלק ח ויכו ח ע ר בשאל ת חופש־המסחר . הוכנס ה הצעת־החלט ה ברו ח זו : ״במש ך 40 שנד ,
הי ו מצפי ם לשוא , ששא ר העמי ם יעש ו כדוגמ ת אנגלי ה בעניי ן חופש־המסחר ! הלשכ ה
סבורה , כ י הגיע ה השע ה לשנו ת עמד ה זו. ״ ההצע ה נדחת ה ברו ב ש ל דע ה אח ת בלב ד ; יח ם
הקולו ת הי ה : בע ד 21 , נג ד 22 . (" 3 > ■ 331 ) 1 11 ־ 81 ^מ 1 מ £¥6 " , 1 , בנובמב ר 1886 . )

20

הקדמ ה להוצא ה האנגלי ת

סיים , ע ל מנ ת לשקענ ו ביוון־היאו ש תו ך שפ ל ממוש ך וכרוני . תקופת־הגיאו ת
הנכספ ת בושש ת לבו א * במיד ה שאנ ו סבורי ם מפע ם לפעם , כ י הנ ה נראי ם הסימני ם
המבשרי ם א ת ב 1 אה , בה־במיד ה גזי ם בכ ל פע ם אות ם סימני ם ונעלמי ם בחל ל העולם ,
בינתיי ם כ ל חור ף וחור ף מגול ל שו ב א ת השאלה : "ומחוסרי־העבוד ה מ ה יהי ה
עליהם? " אב ל בעו ד מספ ר המובטלי ם גואה־והול ך משנ ה לשנה , אי ן אי ש שישי ב
ע ל השאל ה ההיא ? וכמע ט שנית ן לקש ב בדיו ק א ח הרגע , כשתיפק ע סבלנות ם ש ל
הפועלי ם הבטלי ם ויטל ו א ת גורל ם בידיהם־הם . בשע ה כז ו ודא י צרי ך להאזי ן לקול ו
ש ל איש , שכ ל התיאורי ה של ו הי א תוצא ה ש ל חקיר ד,־ולימו ד במש ך כ ל ימ י חיי ו
בהיסטורי ה הכלכלי ת ובמצב ה ש ל אנגלי ה ; איש , שע ל יסו ד חקירת־לימו ד ז ו הגי ע
ליד י מסקנה , כ י אנגלי ה הי א האר ץ היחידה , לפחו ת באירופה , שהמהפכ ה הסוציאלי ת
הבלתי־גמנע ת יכול ה להתגש ם ב ה לחלוטי ן בדרכ י שלו ם וחוק . ברו ר : מעול ם ל א שכ ח
להוסיף , כ י אי ן הו א מצפה , שהמעמ ד השלי ט באנגלי ה ייכנע , בל א נסיו ן ש ל
"התמרדו ת למע ן העבדות " נ׳ , 6111011 נו 6 י 61:71 ע. 0813 ענ[ " ] , לאות ה מהפכ ה שלינ ה
וחוקית" .

5 בנובמב ר 1886

פרידרי ך אנגל ם

* בעניי ן אות ה הגבלה , שהגבי ל מארק ס א ת התיאורי ה ע ל מהפכת־האלימות , כשמדוב ר
באנגלי ה — אומ ד לני ן בספר ו : ״המדינ ה והמהפכה ״ : ״ב־ 12 באפרי ל שנ ת 1871 , כלומר ,
בימ י הקומונ ה הפאריסי ת ממש , כת ב מארק ס א ל קוגלמן : ,בא ם תעיי ן בפר ק האחרו ן ש ל
"דד 18 בברימר " שלי , תלמ ד לדעת , כ י הנסיו ן הב א ש ל המהפכ ה הצרפתית , שאנ י מכרי ז
עליו , הוא : ל א להעבי ר מרשו ת אח ת לשניי ה א ת המכונ ה הצבאית־ביורוקראטית , כדר ו
שנהג ו לעשו ת ע ד כה , אל א לשב ר אות ה (ההדגש ה ש ל מארקס) , ודב ר ז ה — הו א התנא י
המוקד ם לכ ל מהפכ ה עממי ת ממשי ת ביבשת . דוק א זא ת מנסי ם לעשו ת חבר י מפלגתנ ו
הגיבורי ם בפאריס / [... ] במלי ם הללו : ,לשב ר א ת המכונה.. . הצבאית־ביורוקראטית ׳ כלו ל
הלק ח העיקר י ש ל המארקסיזם , המוב ע בקיצור , בשאל ת תפקידי ו ש ל הפרולטאריו ן במהפכה ,
לגב י המדינה . ולק ח ז ה דוקא , ל א ז ו בלב ד שנשכ ח לחלוטין , אל א ה,פירוש ׳ הקאוטסקיאני ־
השלי ט למארקסיז ם סילפו , פשוט ו כמשמעו ! [... ] מסקנת ו [ש ל מארקם ] מסתייג ת ביבשת .
דב ר שהי ה מוב ן בשנ ת 1871 , בעו ד שאנגלי ה שימש ה דוגמ ה ש ל מדינ ה קאפיטאליסטית ־
טהורה , א ך בל י צבאיות , ובמיד ה ניכר ת ג ם בל י ביורוקראטיה . לכ ן הוצי א מארק ס מ ן הכל ל
א ת אנגליה , שהמהפכ ה בה , ואפיל ו מהפכ ה עממית , נראת ה וג ם היתד , אפשרי ת בע ת ההי א
בל י התנא י המוקד ם ש ל שביר ת ,מכונת־המדינ ה המוכנה /

כעת , בשנ ת 1917 , בתקופ ת המלחמ ה האימפריאליסטי ת הגדול ה הראשונה , מתבטל ת
הסתייגות ו ז ו ש ל מארקם ; וג ם אנגלי ה וג ם אמריקה , הנציגו ת העצומו ת והאחרונו ת —
בכ ל העול ם כול ו — ש ל החירות ׳ האנגלו־סאכסי ת מבחינ ת היעד ר הצבאיו ת והביורוקראטיזם ,
נידרדר ו וגלש ו א ף ה ן לחלוטי ן לתו ך בצת־הדמי ם המגואל ת הכלל־אירופי ת ש ל המוסדו ת
הביורוקראטיים־צבאיים , המשעבדי ם א ת הכ ל והדורסי ם א ת הכל . כע ת ,התנא י המוקד ם לכ ל
מהפכ ה עממי ת ממש ׳ ג ם באנגלי ה וג ם באמריק ה הוא : שבירתה , הרינזת ה ש ל ,המכונ ה
המדינית / ,המוכנה ' (שהותקנ ה ושוכלל ה ש ם בשני ם 1914 — 1917 ע ד לשי א השליטו ת
,האירופית ׳ הבלל־אימפריאליסטית). ״ (כ ל כתבי , כר ו וגג , עמ ׳ 497 ואילך. ) [התרגו ם העבר י
לפ י ״ו . אי . לנין , כתבי ם נבחרים״ , ספרי ת פועלים , הוצ . הקבה״ א השומ ר הצעיר , עט ׳ 157 — 158 ] .
המערכ ת ש ל המכו ן ע״ ש נ 4 א . ל .

21

למהדור ה הרביעי ת

המהדור ה הרביעי ת חייב ה אות י לקבו ע קביע ה מוחלטת , ככ ל האפשר , א ת נוס ח
הטקס ט וההערו ת ג ם יחד , כיצ ד קיימת י חוב ה ז ו — ע ל כ ך בקיצו ר כלהל ן :

לאח ר שהשווית י שו ב א ת ההוצא ה הצרפתי ת וא ת ההערו ת בכת ב יד ו ש ל מארקס ,
לקחת י עו ד כמ ה תוספו ת מאות ה הוצא ה והכנסת י לתו ך הטקס ט הגרמני . תוספו ת אל ו
נמצאו ת בעמו ד 80 (מהדור ה שלישי ת עט ׳ 88 ) ! בעט ׳ 458 — 460 (מהד . שלישי ת
509 — 510 ) ; בעט ׳ 547 — 551 (מהד . שלישי ת עט ׳ 600 ) ? בעט ׳ 591 — 593 (מהד .
שלישי ת עט ׳ 644 ) ; ובעט ׳ 596 (מהד . שלישי ת עט ׳ 648 ) בהער ה 79 . וכ ן הכנסת י
לתו ך הטקס ט (מהדור ה רביעי ת עט ׳ 461 — 67 ) * — כדוגמ ת ההוצא ה הצרפתי ת
וההוצא ה האנגלי ת—א ת התוספ ת הארוכ ה ע ל פועלי־המכרו ת (מהד . שלישי ת עט ׳
509 — 515 ) . שינויי ם קלי ם אחרי ם אינ ם אל א טכניי ם בלבד .

ועוד : התקנת י ג ם כמ ה הערות־תוספו ת להסברה , ביהו ד במקו ם שנדמ ה הי ה
לי , כ י הנסיבו ת ההיסטוריו ת שנשתנ ו חייב ו לעשו ת כן . כ ל הערות־תוספו ת אל ה
ניתנ ו בסוגריי ם מרובעי ם וסומנ ו בראש י תיבו ת ש ל שמ י א ו באותיו ת . 0.11 ** .

ההוצא ה האנגלי ת שנתפרסמ ה בינתיי ם הצריכ ה בדיק ה מלא ה ש ל הציטאטו ת
המרובות . לש ם כ ך לקח ה ע ל עצמ ה בת ו הצעיר ה ש ל מארקם , אליאגור , א ת הטור ח
להשוו ת א ת כ ל הקטעי ם המובאי ם א ל המקו ר שבחיבורי ם ; ונמצ א שלגב י רו ב רוב ן
ש ל הציטאטות , שהובא ו מתו ך מקורו ת אנגליים , שו ב ל א הי ה צור ך ש ם [במהדור ה
האנגלית ] לחזו ר ולתרגמ ן מתו ך הגרמנית , אל א מובאו ת ה ן בטקס ט המקור י האנגל י
עצמו . הוטל , איפוא , על י להעז ר באות ו טקס ט לגב י המהדור ה הרביעית . בכ ך
נתגל ו אי־דיוקי ם קלי ם מכ ל המינים : ציוני ם ש ל מספרי־עמודי ם לא־נכונים , מה ם
שנשתרבב ו ע ם ההעתק ה מתו ך המחברות , מה ם טעויו ת דפו ס שנצטבר ו במש ך שלו ש
ההוצאות . מדכאו ת שצוינ ו של א כהלכ ה א ו כמ ה חיסורים , שאי־אפש ר להימנ ע מה ם
כשמצטטי ם המוגי־ציטאטו ת מתו ך מחברו ת המכילו ת העתקי־הדברים . פ ה וש ם מלה ,
של א ניתרגמ ה בהצלח ה יתירה . קטעי ם בודדי ם צוטט ו מתו ך מחברו ת ישנו ת מפארי ם
בשני ם 1843 — 1845 , כשמארק ם ל א יד ע עדיי ן אנגלי ת והי ה קור א חיבורי ם ש ל
כלכלני ם אנגלי ם בתרגו ם צרפת י ; ומחמ ת תרגו ם כפו ל ז ה נתהוו ה שינו י ק ל בגו ר
המלה , כגו ן לגב י סטיוארט , יו ר וכ ר — ועכשי ו אפש ר הי ה להשתמ ש בטקס ט
האנגל י גופו . וכיוצא־באל ה רבי ם מאי־הדיוקי ם והרישולי ם הקלים . והנה , א ם יבו א
מישה ו וישוו ה א ת המהדור ה הרביעי ת א ל המהדורו ת הקודמות , ייןכח , כ י כ ל אות ה
יגיע ה ש ל תהליך־התיקו ן ל א שינת ה ב ו בספ ר גופ ו א ף שינו י קל־שבקלי ם שכדא י

* בהוצא ה שלפנינ ו מצויי ם מקומו ת אלד , בעם ' 93 — 94 , 406 — 408 , 480 — 482 , 517 — 519 ,

520 ; התוספ ת ש ל אנגל ס ע ל פועל י המכרו ת — בטקס ט שלפנינ ו ענ ד 407 — 413 .

" * בהוצא ה שלפנינ ו ניתנ ו מקומו ת אל ה בסוגריי ם עגולי ם וצוינ ו תמי ד באותיו ת פ . א .

22

למהדור ה הרביעי ת

להזכירו . ר ק ציטאט ה אה ת אי־אפש ר הי ה למצאה , ציטאט ה מדבר י ריצ׳אר ד ג׳ונ ס
(מהדור ה רביעית , עט ׳ 562 , הער ה 47 *) . כנרא ה טע ה מארק ס בהעתיק ו א ת ש ם
הספר . כ ל שא ר הציטאטו ת יפ ה כוודהוכחת ן כשהי ה במילואו , א ו שז ה עו ד נתגב ר
משניתנ ה לה ן עכשי ו צורת ן המדויקת .

אול ם כא ן נאל ץ אנ י לשו ב א ל מעש ה ישן .

וזה ו : ידו ע ל י ר ק מקר ה אחד , שהטיל ו ספ ק באמיתות ה ש ל ציטאט ה אח ת אצ ל
מאדקס . והואי ל ומקר ה ז ה נתמש ך והל ך ג ם אחר י פטירת ו ש ל מארקס , שו ב אינ י
רוא ה טע ם נכו ן לפסו ח ע ל כ ך כאן .

בכתב־הע ת הברלינ י ״קונקורדיה ״ — כלי־מבטא ו ש ל איגו ד החרשתני ם
הגרמני ם — נתפרס ם ב־ 7 במאר ס 1872 מאמ ר בעילום־שם : "כיצ ד מצט ט קאר ל
מארקס״ . כא ן בא ה הטענ ה — תו ך שימו ש בעתר ת גדול ה ש ל התמרמרו ת מוסרי ת
וביטויי ם בלתי־פארלאמנטאריי ם — כ י הציטאט ה מנאוכרהתקצי ב ש ל גלאדסטו ן מ־ 16
באפרי ל 1863 (צוטט ה בגילוי־הדע ת הראשו ן [ 6836 ־ 1 1 ) 313 * 1330231 ] ש ל איגוד ־
הפועלי ם הבינלאומ י בשנ ת 1864 , ונשנת ה ב״קאפיטאל״ , כר ך 1 , עמ ׳ 617 במהד . ד׳ ,
עמ ׳ 671 במהד . ג׳** ) אינ ה אל א מזויפת . הפסוק : "ריבו י ז ה ש ל עוש ר ושררה ,
ע ד כד י לשכר.. . מוגב ל כול ו בשבי ל מעמדות־הרכו ש בלבד ״ — ל א נאמ ד א ף בדיבו ר
אח ד בדין־וחשבו ן הסטנוגראפ י (הרשמ י כביכול ) ש ל האנזארד . "אול ם פסו ק ז ה
אינ ו נמצ א בשו ם מקו ם בנאומ ו ש ל גלאדסטון . והאמו ר ב ו הו א ההיפ ר הגמור .
(ובאותיו ת שמנות ) פסו ק ז ה — מאוק ס הוסיף־ובד ה אות ו מלב ו בדי ה פורמאלי ת
וחומרי ת כאחת! "

מארקם , שנשל ח אלי ו אות ו גליו ן ש ל "קונקורדיה " בחוד ש מא י לאחר־כך , השי ב
ל ו לבן־בלי־ש ם ב־״ 011£881331 זג " מ־ 1 ביונ י : הואי ל ואי ן הו א יכו ל להיזכ ר עוד ,
לפ י איז ה עתו ן ציט ט א ת הרצא ת הדברים , הר י הו א מסתפ ק בכך , שירא ה תחיל ה
א ת הציטאטד . הנדונ ה בשנ י כתבי ם אנגליי ם ; ונוס ף ע ל כ ך ציט ט א ת ההרצא ה מתו ך
ה״טיימס״ , שלפי ה אמ ר גלאדסטו ן : "כ ך הו א מצ ב הדברי ם בנוג ע לעושר ה ש ל אר ץ
זו . אנ י כשלעצמ י חיי ב לומר , כ י היית י מבי ט כמע ט בחרדת־נפ ש ובכאב־ל ב ע ל
ריבו י ז ה ש ל עוש ר ושרר ה ע ד כד י לשכר , אילמל י האמנת י שמוגב ל הו א לגב י
המעמדו ת הנתוני ם בתנאי ם נוחים . אי ן בכ ך כד י לית ן א ת הדע ת כל־עיק ר ע ל מצב ה
ש ל האוכלוסיי ה העובדת . ריבו י ז ה שתיארתי ו — וסבורני , שהו א מיוס ד ע ל סיכומי ם
מדויקי ם — הר י מוגב ל הו א כול ו לגב י מעמדות־הרכוש."** *

* בהוצא ה שלפנינ ו נמצא ת הציטאט ה מש ל ר י צ ׳ א ר ד ג ׳ ונ ס בעמ , 492 .

* * עמ ׳ 537 ש ל ההוצא ה שלפנינו .

11118 01 17031111 1116 18 ) ־ 6831 * 1 38 6386 1116 01 81816 1116 8 ב ** *

316116118103 [ 3 [ 3 771111 3113081 10011 81103111 1 , 036 ־ 101 837 311181 1 . 7 * 0011311

33 3 171111 ]1313 3 ]3 03 11118 1310X1031138 33^3163131103 01 17631111 33(1

17110 0138868 10 1 ) 60111136 7738 11 11131 1361161 317 6 ־ 7761 11 11 ,' 101761 [
1116 01 311 31 0023123306 30 131168 11118 . 03318133068 ־ 011 6387 13 6 * 31
11376 1 3383163131103 1116 . 3131103 ([ 0 < ן 1 3 110116132 1116 01 111103 ) 603

18 , 38 ־ 16131 316 ־ 30031 303 [ 3 , 11111116 1 , 1 ) 16 ) 1033 18 17111011 1 ) 83 1 ) 16801-1116 )
[". 6117 ( 1701 [ 01 0138868 10 1 > 0031136 617 ־ 63111 3381363131103 33

23

למהדור ה הרביעי ת

ובכן , גלאדסטו ן אומ ר כאן , שהו א יצטע ר א ם יהי ה כן , אב ל הדב ר הו א באמ ת
כן : ריבו י ז ה ש ל עוש ר ושרר ה ע ד כד י לשפ ר הריה ו מצומצ ם לחלוטי ן לגב י
מעמדוודהרכוש . ואש ר להאנזארד , הרשמי־כביכול , ממשי ך מארק ס ואומר :
"במהדור ה זו , שתוקנה־והוטלא ה לאחר־מכן , נתחכ ם מ ר גלאדסטו ן בל־צרכ ו כד י
לבער־ולמחו ק א ת הקט ע הוה , שאכ ן י ש ב ו טעם־לגנא י בפי ו ש ל שר־אוצ ר אנגלי .
אג ב,.מקוב ל מכב ר מנה ג ז ה ביד י הפארלאמנ ט האנגלי , ובשו ם פני ם אי ן ז ו אמצאת ו

ש ל לאסקר־הזאטו ט נג ד בבל. "

י. * "

אות ו בן־בלי־ש ם מתכעכדוהול ד יות ר ויותר . בתשובת ו ב״קונקורדיה " מ־ 4
ביול י דוח ה הו א הצד ה מקורו ת מכלי־שנ י ותו ך ביישנו ת הו א מרמז , כ י "מנהג " הו א
לצט ט נאומי ם שבפארלאמנ ט לפ י הדין־וחשבו ן הסטנוגראפ י ; אול ם ג ם הדינים ־
וחשבונות , ז ה שב״טיימס " (ב ו מוב א הפסו ק "הבדוי" ) וז ה שבהאנזאר ד (ב ו הו א
חסר ) ״מתאימי ם בכול ם ז ה לז ה התאמה־שבחומר " ! וכ ן מכי ל הדו״ ח ש ל ה״טיימס "
א ת ״ההיפ ך הגמו ר מאות ו קט ע מפורס ם שבגילוי־הדע ת הראשון״ , — וע ם כ ל ז ה
נזה ר הא י גבר א ושותק־ומעלים , שאות ו דד ה מכי ל בפירוש , בצד ו ש ל "ההיפר "
כביכול , דוקא " ״אות ו קט ע מפורסם ״ ! ע ל א ף הכ ל מרגי ש בן־בלי־ש ם דנן , שיוש ב
הו א מסומר , ושו ם דב ר ל א יוכ ל להציל ו—אל א תחבולת־רמיי ה חדשה . ובכן : ע ם
שהו א מאפי ד א ת מאמר ו — שהו א שופ ע ותופ ח "כזבנו ת מחוצפת" , כפ י שהוכ ה ז ה
עת ה — חירופים־וגידופי ם מאליפים , כגו ן — "רמיית־זדון " [ 168 ) 1331311 ] , "חוס ד
כנות" , "נתוני ם כוזבים" , "אות ה ציטאט ה כוזבת" , "כזבנו ת מחוצפת" , "ציטאט ה
שהי א כול ה זיוף״ , ״אות ו זיוף״ , ״חוס ר בוש ה ממש״ , וכו ׳ — הר י הו א מוצ א לנחו ץ
לכשף־ולגלג ל א ת השאל ה השנוי ה במחלוק ת א ל שט ח אחד , והו א מבטי ה "להסביר ־
ולפר ט במאמ ר .אחד , מ ה חשיבו ת מייחסי ם אנ ו (היינו : אות ו בן־בלי־ש ם שאינ ו
"כזבן" ) לתוכ ן דברי ו ש ל גלאדסטון. " כאיל ו דע ה שלו , שאינ ה מוסמכ ת כלל , י ש
ל ה עניי ן כל־שהו א לעצ ם הדב ר 1 מאמ ר שנ י ז ה כתו ב ב״קונקורדיה " מ־ 11 ביולי .

ועו ד פע ם השי ב מארק ס ב־"; 331 ; £881 [ 7 0 1 ן " מ־ 7 באוגוסט , והבי א ג ם א ת
הדו״חו ת ש ל הקט ע הנדו ן מתו ך ״״ 8131 101-11111£ \ 1 ״ ומתו ך ׳׳- 1301 : >: 61 * 11 ) 4 . ■ 11111£ :נ 10 ג "
מ־ 17 באפרי ל 1863 . לפ י שנ י העתוני ם אומ ר גלאדסטון : הו א הי ה מבי ט בחרד ה וכ ד
ע ל אות ו ריבו י ש ל עוש ר ושררה , ע ד כד י לשפר , אילמל י האמי ן שמצטמצ ם הו א ר ק
לגב י המעמדו ת הנתוני ם בתנאי ם נוחי ם ( 01111181311068 ־ 011 6387 מ 013.8868 1 ) . אול ם
ריבו י ז ה הנה ו מוגב ל לגב י מעמדות־הרכו ש 0138868 10 1 ) 16 ! 11 מס ס 617 ־ 6111:11 )
( 1$7 ©<! 10 ע 1 01 ) 0536836 <! . הר י שא ף דו״חו ת אל ה מביאי ם מלה־במל ה אות ו פסו ק
ה״בדוי " כביכול . ושו ב חז ר מארק ס וקבע , ע ל יד י השנא ת הטקסטי ם ב״טיימס "
ובהאנזארד : אות ו פסוק , שמעידי ם ע ל אמירת ו שלוש ה דות״ו ת שווי ם בתוכנם ,
שנכתב ו למחר ת היו ם בשלוש ה עתוני ם בלתי־תלויי ם ז ה בז ה — חס ר בדין־וחשבו ן
ש ל האנזארד , שנבד ק לפ י ה״מנהג " המקובל , וגלאדסטו ן "סח ב אות ו לאחר־מכך ׳
לפ י דבר י מארק ס ! ובסופ ו ש ל דב ר מודי ע מארקס , שאי ן שעת ו פנוי ה לשו ב ולטפ ל
עו ד באות ו בן־בלי־שם . וכנרא ה שהל ה ג ם אמ ר ד י ; ע ל ב ל פני ם מארק ס ל א הוסי ף
עו ד לקב ל גליונו ת שלוחי ם ל ו מא ת "קונקורדיה" .

דומ ה היה , ב י בכ ך נסת ם הגול ל ע ל אות ו עניין . אל א שמכא ן ואיל ך הגיע ו אלינ ו

24

למהדור ה הרביעי ת

פע ם ושתיי ם שמועות־סתרי ם מא ת אנשים , שי ש לה ם שידדושי ג ע ם האוניברסיט ה
ש ל קיימבריג׳ : חטא ה ספרותי ת שאידלפרט ה חטא , כביכול , מארק ס ב״קאפיטאל " !
אך , ע ל א ף כ ל החקירו ת ודרישות , אי־אפש ר הי ה לחלוטי ן לגלו ת דב ר ברו ר יותר .
והנד . נד 24 בנובמב ר 1883 , שמונ ה חדשי ם לאח ד פטירת ו ש ל מארקס , נתפרס ם
ב״טיימס " מכתב , הנוש א חותמ ת "טריניט י קולג / קיימבריג" ׳ וחתו ם ביד י סיידל י
טיילוד . ברג ש זאטוט י זה , העוס ק בשיתופיו ת מתונה־ביותר , כיו ן שניתנ ה ל ו הזדמנו ת
לפרו ץ פירצה , פת ח לנ ו באות ו מכת ב פת ח דעת , סוף־סוף , ל א ר ק ע ל לחישותי ה
ש ל קיימבריג ׳ אל א ג ם ע ל אות ו בן־בלי־ש ם שב״קונקורדיה" .

״הדב ר המוזר־ביות ר הוא ״ — אומ ר ברנ ש ז ה מטריניט י קולג ׳ — "שהי ה ז ה
יעוד ו ש ל פר 1 פס 1 ר ברנטאנ ו (אות ם ימי ם בברסלאו , וכע ת בשטראסבורג).. .
לחשו ף א ת רמיית־הזדו ן [ 168 ) 111313,11 ] , ז ו שהכתיב ה כנרא ה א ת הציטאט ה מתו ך
דבר י גלאדסטו ן א ל תו ך גילוי־הדע ת [ 1 1-6586 ) 1113112111313 ] . מ ר קאר ל מארקם.. .
שהתאמ ץ להג ן ע ל הציטאטה , ע ם שהי ה נתו ן בפירכוס י גסיסת ו ( 1:8 ץ 8111 ^[ 1 ) 1163 ) ,
שלתוכ ה הטילוה ו מה ר התקפותי ו המצוינו ת ש ל ברנטאנו , ההי ן לטעון , כ י מ ר
גלאדסטו ן תיקז־סיר ס א ת הדד ח ע ל נאומ ו ב״טיימס ״ מ־ 17 באפרי ל 1863 , לפנ י
שהופי ע נאו ם ז ה בהאנזארד , כד י לבע ר ממנ ו קט ע אחד , שאכ ן י ש ב ו טעם־לגנא י
בשבי ל שר־אוצ ר אנגלי . משהוכי ח ברנטאנו , תו ך השןאת־טקס ט מפורטת , שהדינים ־
וחשבונו ת ב״טיימס " ובהאנזאר ד מתאימי ם ז ה לז ה ע ד כד י להוצי א לחלוטי ן אות ה
משמעות , שציטו ט מחוכם־מבוד ד רצ ה להכניס ה לתו ך דברי ו ש ל גלאדסטו ן — פר ש
מארק ס ונסוג־אחו ר בטענה־אמתלא , שאי ן שעת ו פנוי ה! ״

ובכן , כא ן קבו ר הכל ב 1 בדרך־תפאר ת ז ו השתק ף בדמיונ ה השיתופי ־
הפרודוקטיב י ש ל קיימבריג ׳ — אות ו קרב־מאב ק בעילום־ש ם ש ל מ ר גרנטאנ ו
ב״קונקורדיה ״ ! כ ך הי ה שכו ב וכ ך הי ה מנופ ף חרבו , "בהתקפ ה מצוינת" , אות ו
ג׳ורג ׳ הקדו ש ש ל איגו ד החרשתני ם הגרמנים , ואל ו הנחש־מפתחו־של־גיהנ ם מארק ס
כרע־נפ ל לרגלי ו ו״ממהר ״ להוצי א נשמת ו תו ך "פירכוסי־גסיסה " !

וא ף ע ל פ י כ ן ל א ב א כ ל אות ו תיאור־של־קר ב אריוסטא י אל א כד י לחפו ת ע ל
תחבולות־הרמיי ה ש ל הקדו ש ג׳ורג ׳ דנן . שו ב אי ן מדוב ר כא ן ע ל "הוספת־בדיה" , ע ל
״זיוף ״ אל א ע ל ״ציטו ט מחוכם־מבודד ״ ( 1011 :) 01.3 טן ) 1 ) 1801316 ^ 31:111 ־ 61 ) . כ ל
השאל ה הוסט ה ממקומה , וג׳ודג ׳ הקדו ש ונושא־מגינ ו מקיימבריג ׳ ידע ו יפח־יפ ה
טעמ ו ש ל היס ט זה .

אליאנו ר מארק ס השיב ה בירחו ן "?: 3 ( 10-1 ״ 1 גליו ן פברוא ר 1884 — לאח ר
שה״טיימס ״ סיר ב לקב ל א ת התשוב ה — והחזיר ה והעמיד ה א ת הוויכו ח ע ל עיקר ו
היחידי , שב ו הי ו עוסקי ם : כלו ם ״הוסיף־ובדה ״ מאדק ם אות ו פסוק , א ו לא ו ? וע ל
כ ך השי ב מ ר סידלי י טיילור : "השאלה , א ם פסו ק מסוי ם מצו י הי ה בנאומ ו ש ל
מ ר גלאדסטו ן א ו ל א הי ה מצוי ״ — לפ י דעת ו — "ל א נודע ה ל ה אל א חשיבו ת
נחותת־דרג ה ביותר ״ במחלוק ת שבי ן מארק ם וברנטאנו , — "לעומ ת השאלה , א ם
הובא ה הציטאט ה מתו ך המגמ ה למסו ר א ת כלנת ו ש ל גלאדסטו ן א ו לסלפה. " ואחר ־
כ ך הו א מודה , שהדו״ ח שנתפרס ם ב״טיימס " "מכי ל באמ ת סתיר ה במלים" * אבל ,
אב ל — א ם להסבי ר שאר־הדברי ם בצירופ ם הסב ר נכון , כלומר , ברו ח ליבראלי ־

25

למהדור ה הרביעי ת

גלאדסטזיני , י ש בכ ך כד י להעיד , מ ה רצ ה גלאדסטו ן לומר . (״ץ&ס-ס!״ , , מאר ס 1884 . )
המגוח ך שבדב ר הוא , שהא י גבר א דנ ן מקיימבריג ׳ עומ ד עכשי ו ע ל דעת ו להבי א א ת
הנאו ם ל א לפ י האנזאר ד — והר י כ ך הו א ה״מנהג ״ לפ י אות ו בן־בלי־ש ם ברנטאנ ו —
אל א לפ י הדו״ ח ב״טיימס " שאות ו ברנטאנ ו גופ ו ציינ ו כ״קאק ל בהכרח" . ומוב ן
מאליו , משו ם מ ה : הר י אות ו פסו ק פאטאל י חס ר בהאנזאר ד !

אליאגו ר מארק ס שו ב ק ל הי ה ל ה לפז ר כעש ן א ת ההנמק ה הזא ת באות ו גליו ן
ש ל "זנ&ס-סיד" . א ו שמ ר טיילו ר קר א א ת הפולמו ס משנ ת 1872 . וא ם כן , "בדה "
עכשיו , ול א ר ק "הוסיף־ובדה" , אל א ג ם "הוציא־ובדה" . א ו של א קרא , וא ם כן , חיי ב
הי ה למל א פי ו מי ם ולשתוק . מכ ל מקו ם ברור־ומוחןר , שאי ן הו א מעי ז להוסי ף ולקיי ם
א ף לרג ע ק ל א ת האשמ ה מפ י ידיד ו ברגטאנו , כ י מארק ס ״הוסיף־ובדה״ . להיפ ך —
טועני ם עכשי ו — מארק ס ל א הוסיף־ובדה , אל א העלי ם פסו ק חשוב . והר י אות ו פסו ק
גופ ו מצוט ט בעמו ד 5 ש ל גילוי־הדע ת הראשו ן נ 6836 ע 1 ) 313 זנגן? 111311 ] , שורו ת
מועטו ת לפנ י הפסו ק ״המוסף־הבדוי ״ כביכול . ואש ר ל״סתירה ״ בדבר י גלאדסטו ן —
כלו ם ל א מארק ם הוא , דוק א הוא , שמדב ר ב״קאפיטאל ״ עמ ׳ 618 (במהדור ה השלישי ת
עט ׳ 672 ) , בהער ה 105 * , ע ל "הסתירו ת הבולטו ת הנשנות־וחוזרו ת בנאומי־התקציבי ם
ש ל גלאדסטו ן בשני ם 1863 ר 1864 ״ 1 אל א שאי ן הו א מהין , כנוס ח ש ל סידלי י טיילור ,
לפתר ן ולהבליע ן בקורת־רו ח ליבראלית . והנ ה הסיכונדהסיו ם בתשובת ה ש ל אליאנו ר
מארקס : "אדרבה ! מארק ס א ף ל א העלי ם משה ו ראו י להזכ ר וא ף ל א הוסיף־ובד ה
משהו . אב ל הו א החזיר־ליושנ ו והוצי א מתו ך הנשיי ה פסו ק מסוי ם בנאומ ו ש ל
גלאדסטון , שבל י ספ ק נאמר־ונשמע , אל א שבינתיים , א ם כ ך וא ם כך , מצ א א ת
דרכ ו מתו ך האנזאר ד — החוצה. "

ובכ ך אמ ר ד י ג ם מ ר ם . טיילור , ותוצאת ה ש ל כ ל אות ה ערמומיה־פרופסוראלית ,
שנתמשכה־וגטוות ה ז ה עשרי ם שנ ה וע ל פנ י שת י ארצו ת גדולו ת — היתה : שו ב
ל א העיז ו לנגו ע נגיע ה כל־שהי א ביושר ו הספרות י ש ל מארקס ; אב ל קרו ב לודאי ,
כ י מאות ו יו ם ואיל ך ל א מ ר סידלי י טיילו ר ית ן אמו ן בהודעות־הקר ב הספרותיו ת ש ל
מ ר ברנטאנו , ול א מ ר ברגטאנ ו ית ן אמו ן בהמנע־השגיאה , נוסח־אפיפיור , ש ל
האנזארד .

לתדון , 25 ביונ י 1890

פ . אנגל ס

* עט ׳ 538 ש ל ההוצא ה , שלפנינו .

ספ ר ראשו ן

תהלי ך הייצו ר ש ל ההו ן

פרש ה ראשונ ה

סחור ה וממו ן

פר ק ראשו ן

הסחור ה

1 . שנ י גורמ י הסחור ה : ?ןדך־שימו ש יעי ד
(עצמוה־הערד , שיעור־הערף )

עוש ר החברות , שנוה ג בה ן אופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי , נרא ה לעינינ ו
כ״הצטבדו ת י עצומ ה ש ל סחורות" 1 , וכ ל אח ת מ ן הסחורו ת צורת־יסו ד {צור ה
אלמנטארית ] הי א לו . לפיכ ך פות ה מחקרנ ו בניתויח ה ש ל הסחורה .

, הסחור ה הי א קוד ם כ ל גו ף חיצוני , דב ר שי ש בו , בתכונותיו , כד י לספ ק צור ך
מצרכ י האדם . טבע ם ש ל הצרכים , בי ן שבאי ם מתו ך הקיבה , ,למשל , ובי ן שבאי ם
מ ן הדמיון , אינ ו משנ ה ול א כלום 2 . וא ף אי ן אנ ו דני ם כאן , כיצ ד מספ ק הדב ר .א ת
הצור ך האנושי , א ם במישרין , בבחינ ת אמצעי־מחיה , כלומ ר בחזק ת דב ר שבהנאה ,
וא ם.בעקיפין , .בבחינ ת אמצעי־ייצור .

׳ ב ל דב ר מועיל , כגו ן ברזל , ניי ר וכיוצ א באלה , יכו ל את ה.להתבונ ן ב ו משת י
בחינות , לפ י האיכו ת ולפ י הכמות . כ ל דב ר מדברי ם אל ה מהוו ה.שלימו ת בעל ת כמ ה
וכמ ה סגולות , ולפיכ ך יכו ל הו א להיו ת מועי ל מכמ ה צדדי ם שונים . לגלו ת צדדי ם
שוני ם אלה , וממיל א,ג ם א ת דרכי־השימו ש המרובי ם ש ל הדברי ם — הר י ז ה מעש ה
ש ל .השתלשלו ת היסטורית 3 . למשל , גילו י ש ל מידות , שהחבר ה קבעת ן למו ד בה ן
כמות ם ש ל הדברי ם המועילים . הבדל י המידו ת ש ל הסחורו ת מקצת ם נובעי ם מתו ך
הבדל י הטב ע ש ל הדברי ם שי ש למדו ד אותם , ומקצת ם עניי ן ש ל מוסכמות .

, . 1 ק א ר ל מא ד ק.ם : ,״לביקור ת הכלכל ה המדינית״ , ברלי ן 1859 , עט ' 3 .

2 "תשוק ה כולל ת בתוכ ה צור ו ; הי א התיאבו ן ש ל הרוח , וטבעי ת הי א כרע ב לגוף.. .

רוב ם (ש ל .הדברים ) ערכ ם ב א לה ם משו ם שמספקי ם ה ם א ת צרכ י הרוח. " נ י ק ו ל א ם
ב א ך ב ו ן : "מסכ ת בדב ר.הטבע ת ממו ן הד ש במשק ל קל־יותד , בתשוב ה .להגיונותי ו ש ל
מ ר ל וק י וכר. ״ לונדו ן 1696 , עמ ׳ 2 , 3 .

. 3 ,,"העצמי ם — יתרו ן ( ¥614116 — הו א הכינו י המיוה ד בפי ■בארבו ן לערך־של־שימוש )
פנימ י.להם , ובכ ל מקו ם י ש לה ם אות ו יתרון ! כמ ו.שהאב ן השואב ת י ש ל ה יתרו ן למשו ך
אלי ה ברזל ״ (שם , עט ׳ 6 . ) סגול ה ז ו ש ל המאגנ ט — למשו ך אלי ו בת ל — נעשת ה סגול ה
מועיל ה ר ק לאח ד שגיל ו באמצעות ה א ת הקוטביו ת המאגנטית .

״ 29

סחור ה וממו ן

יעילות ו ש ל דב ר הופכת ו לערך־השימוש 4 . א ך אי ן יעילו ת ז ו מרחפ ת באויר ,
הואי ל והי א תלוי ה בתכונותי ו ש ל גוף־הסחורה , שו ב אינ ה יכול ה להתקיי ם בלעדיו .
ולפיכ ן גוף־הסחור ה עצמו , — כגו ן ברזל , חיטה , יהלו ם וכ ר — ערך־שימו ש הוא ,
א ו נכס . אופי ו ז ה אינ ו תלו י בכך , א ם ניכו ם סגולותי ו השימושיו ת עול ה ל ו לאד ם
ביגיע ה מרוב ה א ו מועטה . אי ן את ה ב א לדו ן בערכי־שימוש , אל א א ם כ ן הנח ת
מלכתחילה , שי ש לה ם כמו ת קבוע ה ועומדת , כגו ן תריס ר שעונים , אמ ה ש ל בד ,
טו ן ש ל ברז ל וכיו״ב . ערכי־השימו ש ש ל הסחורו ת משמשי ם חומ ר למקצוע־לימוד י
מיוח ד — ידיע ת הסחורה 5 . אי ן ערך־השימו ש ב א ליד י מימוש ו אל א ע ם השימוש ,
היינו , ע ם הצריבה . ערכי־שימו ש מהווי ם א ת התוכ ן החומר י ש ל העושר , ותהי ה
צורת ו החברתי ת מ ה שתהיה . בצור ה חברתי ת זו , שאנ ו עומדי ם לדו ן בה , משמשי ם
ה ם ג ם הנושאי ם החומריי ם ש ל — ערך־החליפין .

ערך־החליפי ן נרא ה לנ ו תחיל ה כיח ס כמותי , כפרופורצי ה שלפי ה מתחלפי ם
ערכי־שימו ש מסו ג אח ד בערכי־שימו ש מסו ג אחר 6 , — יח ס הנתו ן לשינויי ם
מתמידים , הכ ל לפ י הזמ ן והמקום . לפיכ ך דומ ה עלינ ו ערך־החליפי ן כמשה ו מקריי ,
יחסי י בלבד , כערך־חליפי ן פנימ י ואימאננט י בסחור ה ( 1116 ) 111011186 ■ 0316111 ,
והר י ז ו סתיר ה מניה־ובי ה [ 601:0 ^ 3 מ ! 10 ; 101 ^ 3 ס! 001 ]ז . נעיי ן נ א בדב ר ז ה
יפה־יפה .

סחור ה מסוימ ת — כגו ן קוארט ר חיטי ם — מוחלפ ת ב־ צ ש ל משחת־נעליי ם
א ו נד׳ < ש ל משי , א ו ב* 2 ש ל זה ב וכד , בקיצו ר בסחורו ת אחרות , לפ י הפרופורציו ת
השונות . ביותר . נמצא , שלחימי ם ערכי־חליפי ן שוני ם ומרובים , ול א ערך־חליפי ו
אח ד ויחיד . אולם , מסיג ן ש^ נ משחת־נעליים , וכ ן ע משי , וכ ן 2 זה ב וכד , כ ל
אח ד מה ם משמ ש ערך־הליפי ן ש ל קוארט ר חיטים , הר י מ ן ההכר ח ש־ צ משחת ־
נעליים , ץ משי , 2 זה ב וכד , יהי ו ניתני ם להתחל ף ז ה בזה , א ו שיהי ו ערכי־חליפי ן
שווי ם אח ד לשני . מכא ן מתחייב , ראשי ת : ערכי־החליפי ן המקובלי ם ש ל אות ה
סחור ה עצמ ה משמשי ם ביטו י לדב ר אח ד שווה . ושני ת : אי ן ערך־החליפי ן יכו ל
לשמ ש בכל ל אל א אופן־הביטו י — ״צורת־התופעה ״ — לתוכ ן הנבד ל ממנו .

4 ,הער ך הנובע י ( 1111 ס׳ו ו 31 ־ 1131:111 ) ש ל כ ל דב ר נתו ן בכושר ו לספ ק צרכי ם בחי י
אד ם א ו לשמ ש להנאתם. ״ (ג ׳ ו ן ל ו ק : "כמ ה הגיונו ת ע ל התוצאו ת ש ל הורד ת שער ־
הרבית. ״ 1691 , ב״כתבים״ , הוצ ׳ לונדו ן 1777 , כר ך ב׳ , עם , 28 . ) במא ה ה־ 17 עו ד מוצאי ם
.אנ ו תכופות , שסופרי ם אנגלי ם משתמשי ם במונ ח "ר 11 ־ 7 01 \\ " בשבי ל ערך־של־שימו ש
ובמונ ה " ¥31116 ״ בשבי ל עוך־וזליפי ן — דב ר שהו א כול ו בדוק ה ש ל לשון , האוהב ת
להבי ע בש ם גרמנ י א ת העצ ם הבלוזי־אמצע י ובש ם רומאנ י א ת העצ ם המושכל .

5 ־ בחבר ה הבורגני ת שורר ת הבדי ה המשפטי ת ( 111-18 נ 1161:10 ) , שכ ל אדם , בחזק ת
מוכד־סחורות , י ש ל ו ידיע ה אנציקלופדי ת בעניינ י סחורות .

* "מהות ו ש ל הער ך ביוזס־החליפין , הקיי ם בי ן עצ ם אה ד למשנהו , בי ן כמו ת ש ל תוצ ר
אמ ד ובי ן כמו ת ש ל תוצ ר אחר. ״ (ל ה ט ר ו ן : "ע ל העניי ן הסוציאלי" . "פיזיוקראטם" ,
הוצא ת דייר , פארי ס 1846 , עט ׳ 889 . )

' ״אי ן דב ר שיה א ל ו ערך־תליפי ן פנימי. ״ (נ . ב א ר ב ו ן : "מסכ ת בדב ר הטבע ת ממו ן
חד ש וכד״ , ענ ד 6 ) , א ו כפ י שאומ ר ב א ט ל ר : ״ערכ ו ש ל דב ר לכי ס — בדיו ק כמ ה שיכניס. "

׳ 1111118 3 0£ 31116 ) 1 116 '!"' ]

[".^ 131111 111 ז ע 11 39 1713011 38 81 ט נ 18

30

1 . הסחור ה

ועוד : ניטו ל שת י סחורות , למשל , חיטי ם וברזל . יהיד . יחס־החליפי ן שביניה ם
מד . שיהי ה — לעול ם אפש ר לייצג ו במשלאה , שב ח כמו ת מסוימ ת ש ל חיטי ם נשווי ת
כנג ד כמו ת שהי א ש ל ברז ל ; למשל , 1 קוארט ר חיטי ם = 3 קנט ר ש ל ברזיל . מד .
פירוש ה ש ל משנא ה ז ו י פירוש ה : משה ו משותף , מאות ו גוד ל עצמו , קיי ם בשנ י
דברי ם שוני ם ז ה מזה , ב־ 1 קוארט ר חיטי ם וכ ן ב־ 3 קנט ר ש ל ברזל . הוו ה אומר :
שניה ם שמי ם לאח ד שלישי , שהו א כשלעצמ ו אינ ו ל א הראשו ן ול א השני . הר י
שכ ל אח ד משניה ם — ע ד כמ ה שהו א ערך־חליפי ן — בדי ן שאפש ר יהי ה להעמיד ו
ע ל שליש י זה .

תבו א דוגמ א גיאומטרי ת פשוט ה ותבהיר . כד י לקבו ע ולהשוו ת א ת השט ח ש ל
כ ל הצורו ת בעלו ת קווי ם ישרים , מפרידי ם אות ן למשולשים־משולשים . א ת המשול ש
עצמ ו מעמידי ם ע ל ביטו י שונ ה לחלוטי ן מצורת ו הנראי ת לעי ן — הו א מחצי ת
המכפל ה ש ל בסיס ו בגובהו . ממ ש כ ך י ש להעמי ד א ת ערכ י החליפי ן ש ל הסחירו ת
ע ל משות ף אחד , שה ם מייצגי ם שיעו ר מסוי ם הימנו , א ם גדו ל וא ם קטן .

משות ף ז ה אי־אפש ר שיהי ה סגול ה גיאומטרית , פיזיקאלית , כימי ת א ו כ ל
סגול ה טבעי ת אחר ת ש ל הסחורות . אי ן סגולותיה ן הגופניו ת באו ת בכל ל בחשבו ן
אל א במיד ה שי ש בה ן להקנו ת לסחורו ת יעילות , היינ ו — לעשות ן ערכי־שימוש .
אול ם מ ן הצ ד השנ י הר י ברו ר ומוחנר , כ י מ ה שמציי ן א ת אופי ו ש ל יחס־־החליפי ן
בי ן הסחורו ת — הי א דוק א ההתעלמו ת מערכי־השימו ש שלהן . בתחומ י יחם ־
החליפי ן יפ ה כוח ו ש ל ערך־שימו ש אח ד.ככוח ו ש ל כ ל ערך־שימו ש אחר , ובלב ד
שיה א קיי ם בפרופורצי ה מתאימה . א ו בלשונ ו ש ל אות ו זק ן בארבון : "סו ג
סחור ה אח ד יפ ה כחברו , א ם ערך־החליפי ן שלה ם שוו ה בגודלו . דברי ם בעל י ערד ־
חליפי ן שוו ה אינ ם שוני ם ז ה מז ה ואי ן להבדי ל ביניהם״ 8 . הסחורו ת — בחזק ת
ערכי־שימו ש שונו ת הן , קוד ם כל , באיכותן , ואל ו בחזק ת ערכי־חליפי ן אי ן ה ן יכולו ת
להיו ת שונו ת ז ו מז ו אל א בכמות ן בלבד , הוו ה אומ ר : שו ב אי ן בה ן א ף קורטו ב
מערך־השימוש .

והנה , א ם נסי ח א ת הדע ת מערך־השימו ש ש ל גופי־הסחורות , שו ב ל א תשתיי ר
לה ם אל א תכונ ה אחת , ז ו ש ל תוצרי־עבודה . ואולם , א ף תוצר־העבודד . כב ד נשתנ ה
בי ן אצבעותיך . א ם אנ ו באי ם ומפשיטי ם אות ו מערך־השימו ש שלו , הר י נמצאנ ו
מפשיטי ם אות ו ג ם מ ן החלקי ם הגשמיי ם ומ ן הצורו ת הגשמיות , שהם־ה ם העושי ם
אות ו ערך־של־שימוש . שו ב אי ן הו א שולח ן א ו בי ת א ו חוטי ם א ו דב ר מועי ל אחר .
כ ל תכונותי ו המוחשיו ת ניטל ו הימנו . וא ף אינ ו עו ד תוצ ר ש ל עבוד ת נגדים , א ו
בנאים , א ו טווי ם א ו תוצ ר ש ל עבוד ה יצרני ת אחר ת מסו ג מסוים . משנעל ם אופיי ם
המועי ל ש ל תוצרי־העבודה , ג ז ונעל ם ג ם האופ י המועי ל ש ל העבודו ת המיוצגו ת

8 "עופר ת א ו ברז ל בש 1 ו י ש ל מא ה לי״ש , עדך־החליפי ן שלה ם שווד , בשיעור ו לזד . ש ל
כס ף וזה ב בש 11 י ש ל מא ה לי״ש. ״ ,• 311041161 38 3 ) £00 3,8 6 י £11 68 ־ £31 ! ' 01 8014 036 *' ]
־ 11841110 ) ־ 01 06 6 11 * 111161 ) 110 18 11161 , 6 . £031 > 6 116 £3136 4116 11
1 ) 163 01 18 ) 01111 < £ 1 ) 146 ) 1103 0116 ... £3106 £031 ) 6 01 41111128 13 11 410
01 411 ־ £01 ! 18 ) 0113 ( £ 1 ) 6 ־ 1 ^ 11113 0116 38 £31116 , 3 634 ־ £1 38 01 18 , 011 ־ 11 ז ©
[״. 1 ) £01 1 ) 33 ־ 8111161 (נ . ב א ר ב ו ן , שם , עט ׳ 53 ועט ׳ 7 . )

31

סחור ה וממו ן

בהם , הר י שנעלמו ת ג ם צורותיה ן הממשיו ת השונו ת ש ל העבודו ת האלה , ושו ב
אינ ן נבדלו ת ז ו מזו , אל א כול ן עומדו ת ע ל עבוד ה אנושי ת שווה , ע ל עבודת־אד ם
שבמופשט .

נתבונ ן נ א בשיו ר ז ה שנשתיי ר מתוצרי־העבודה . ל א נשתייר ה מה ם אל א
אות ה ישו ת ערטילאית , אח ת ויחידה : מקר ש בלב ד ש ל עמל־אד ם נטול־הבדל ,
כלומר , ש ל השקע ת כוח־עבוד ה אנושי , בלי ' שי ם ל ב לצורת ה ש ל השקע ה זו . שו ב
אי ן דברי ם אל ה מייצגי ם אל א ז ה בלבד , שבייצור ם הושק ע כוזדעבוד ה אנושי ,
שנערמ ה ב ו עבודת־אדם . בחזק ת גבישי ם ש ל אות ה עצמו ת חברתית , המשותפ ת
לכולם , משמשי ם ה ם ערכי ם — ערכי־סחורות .

כשעמדנ ו ע ל יחם־החליפי ן עצמ ו ש ל הסחורות , ראינ ו א ת ערך־החליפי ן כמשה ו
בלתי־תלו י כ ל עיק ר בערך־השימו ש שלהן . והנה , א ם באי ם ומפשיטי ם באמ ת א ת
תוצרי־העבוד ה מערך־השימו ש שלהם , הר י מקבלי ם א ת ערכ ם בו־במוב ן שהוגד ר
ז ה עתה . נמצא ת אומ ר : המשות ף הב א ע ל גילוי ו ביחס־החליפי ן א ו בערך־החליפי ן
ש ל הסחור ה — הו א ערכה . המש ך חקירתנ ו יחזירנ ו א ל ערך־החליפי ן כאופן־ביטו י
הכרח י א ו כצורת־תופע ה הכרחי ת ש ל הערך , אל א שלפי־שע ה עלינ ו לדו ן בו , בערך ,
לל א זיק ה לצורת ו זו .

משמ ע : ערך־שימוש , א ו נכס , י ש ל ו ר ק ער ך אחד , משו ם שעבוד ה אנושי ת
שבמופש ט לובש ת ב ו צורת־גו ף א ו מתגשמ ת בו . וכיצ ד למו ד א ת השיעו ר ש ל ערכו ?
הוו ה אומר , ע ל יד י הכמו ת ש ל "העצמו ת היוצרודערכיב ר הטבוע ה בו , ש ל העבודה .
הכמו ת ש ל העבוד ה גופ ה נמדד ת ע ל יד י משך־הזמ ן שלה , וזמן־העבוד ה א ף ל ו .
אמת־מידת ו בחלקי־זמ ן ממוימים , כג ץ שעה , יום , וכיו״ב .

שמ א תאמרו : א ם ערכ ה ש ל סחור ה נקב ע לפ י כמו ת העבוד ה שהושקע ה בע ת
ייצורה , נמצא , כ י במיד ה שהאד ם עצ ל א ו נחש ל יותר , כ ן ייק ר ער ך סחורתו , שהר י
זקו ק הו א לית ד זמ ן בשבי ל התקנתה . ואולם , העבודה , שהי א העצמו ת ש ל הערכים ,
עבודת־אד ם שוו ה היא , היינו , השקע ת אות ו כוח־עבוד ה אנוש י גופו . כ ל כוח ־
העבוד ה כול ו ש ל החברה , הגלו ם בערכי ם ש ל עולם־הסחורות , דינ ו כא ן כדי ן מה -
עבוד ה אנוש י אח ד ויחיד , א ף ע ל פ י שמורכ ב הו א מכוחות־עבוד ה אינדיוידואליי ם
לאי ן מספר . כ ל כו ח מכוחות־עבוד ה פרטיי ם אל ה הו א ממ ש אות ו כוודעבוד ה
כמברו , ע ד כמ ה שי ש ב ו מאופי ו ש ל כוח־עבוד ה חברת י בממוצ ע והו א ג ם פוע ל
בחזק ת אות ו כוח־עבוד ה חברת י בממוצ ע ; כלומר , ע ד כמ ה שייצור ה ש ל סחור ה
אינ ו ©צרי ך אל א זמן־עבוד ה הכרח י בממוצ ע א ו הכרח י מבחינ ה חברתית . זמן־עבוד ה
הכרח י מבחינ ה חברתי ת פירוש ו — זמךעבוד ה הדרו ש לצור ך עשיית ו ש ל ערד ־
שימו ש ז ה א ו אח ר בתנאי־הייצו ר הקיימים , התקיני ם מבחינ ה חברתית , ובדרג ה
חברתי ת ממוצע ת ש ל התמחו ת ואינטנסיביות־העבודה . משהוגה ג נול־הקיטו ר
באנגליה , למשל , אפש ר והספיק ה מחצי ת העבודה , שנדרש ה קודם־לכן , כד י להפו ך
כמו ת מסוימ ת ש ל חוטי ם לאריג . אורג־י ד אנגל י — ודאי , שעבודודהפיכ ה ז ו דרש ה
ממנ ו ג ם עכשיו , כמ ו מקודם , אות ו שיעור־זמן , אל א שהתוצר ת ש ל שעת־עבודת ו
האינדיוידואלי ת שו ב ל א היתד . מייצג ת אל א מחצי ת משעת־העבוד ה החברתית , וע ל
כ ן יר ד ערכ ה ועמ ד ע ל מחצי ת מערכ ה הקודם .
32

1 . הסחור ה

מכא ן את ה למד : כמו ת העבוד ה ההכרחי ת מבחינ ה חברתית , — היינו , זמן ־
העבוד ה ההכרח י מבחינ ה חברתי ת כד י להתקי ן עו־ך־שימוש , — ר ק הי א הקובע ת
א ת שיעור־ערכו 9 . כא ן די ן הסחורה־היחיד ה בכל ל כדי ן טופס־ממוצ ע ש ל בנו ת
מינה 10 . ולפיכ ך : סחורות , שגלומו ת בה ן כמויו ת עבוד ה בשיעו ר שווה , א ו שאפש ר
להתקינ ן בזמן־עבוד ה שוו ה — י ש לה ן אות ו שיעור־ער ך עצמו . היח ס שבי ן ערך ־
סחור ה אח ת לבי ן ערכ ה ש ל כ ל סחור ה אחר ת — כיס ם שבי ן זמן־עבוד ה ההכרח י
לייצור ה ש ל הסחור ה האח ת לבי ן זמן־העבוד ה ההכרח י לייצור ה ש ל הסחור ה האחרת .
״כ ל הסחורו ת — בחזק ת ערכי ם — אינ ן אל א מידו ת מסוימו ת ש ל זמן־עבוד ה
שנקרש" 11 .

מכאן , ששיעו ר ערכ ה ש ל סחור ה היד , נשא ר קבוע , איל ו נשא ר קבו ע זמן־העבוד ה
הדרו ש לייצורה . אול ם ז ה האחרו ן משתנ ה חליפו ת ע ם כ ל תמור ה שחל ה בכוח־הייצו ר
ש ל העבודה . כוח־ ד,ייצו ר ש ל העבוד ה מותנ ה ע ל יד י נסיבו ת שונות , בי ן השא ר—ע ל
יד י הדרג ה הממוצע ת ש ל התמחו ת הפועלים , דרג ת התפתחות ו ש ל המד ע ואפשרו ת
שימוש ו הטכנולוגי , ע ל יד י הארגו ן החברת י ש ל תהלי ך הייצור , היקפ ם וכוש ר פעולת ם
ש ל אמצעי־ ד,ייצו ר וע ל יד י תנאי־הטבע . אות ה כמות־עבודד , גופ ה מיוצגת , למשל ,
בשנ ה גשומ ה ב* 8 רוטלי ם חיטי ם ובשנ ה שחונ ה ר ק ב־ 4 . אות ה כמות־עבוד ה מעל ה
יות ר מתכו ת במכרו ת עשירי ם מאש ר במכרו ת דלי־מתכ ת וכר . יהלומי ם נדירי ם
מאו ד בקרו ם האדמה , ולכ ן דורש ת העלאת ם הרב ה זמן־עבוד ה בממוצע , משו ם כ ך
מייצגי ם הם , בנפח ם הקטן , הרב ה עבודה . יעקו ב מטי ל ספ ק בדבר , א ם הגי ע
פע ם הזה ב ליד י כיסו י במלו א ערכו . וע ל אח ת כמ ה וכמ ה — היהלומים . א ש ו ו ג ה
מעיד , כ י התפוק ה הכללי ת ש ל מכרות־הי ד,לומי ם בבראזיל , במש ך שמוני ם שגה ,
ל א הגיע ה עדיי ן בשנ ת 1823 כד י מחי ר התוצר ת הממוצע ת ש ל מטע י הסוכ ר א ו
הקפ ה בבראזיל , במש ך שנ ה וחצ י בלבד , א ף ע ל פ י שהראשונ ה הית ה מייצג ת
שבוד ה מרוב ה יותר , וממיל א עד ך יותר . איל ו הי ו המכרו ת עשירי ם יותר , כי־עת ה
היתד , מיוצג ת אות ה כמות־עבוד ה ביות ר יהלומים , וממיל א הי ה יור ד ערכם . א ם
יעל ה בידנ ו להפו ך בעבוד ה מועט ה פחמי ם ליהלומי ם — אפש ר שייר ד ערכ ם ויפח ת
מערכ ן ש ל לבינים . ובדר ך כלל : ככ ל שיגד ל כוח־ ד,ייצו ר ש ל העבודה , כ ן יפח ת
זמן־העבוד ה הנדר ש להתקנת ה ש ל סחור ה מסוימת , כ ן תקט ן כמוורהעבוד ה שנתגבש ה
באות ה סחורה , כ ן יקט ן ערכה . ולהיפ ך : ככ ל שיקט ן כוזדהייצו ר ש ל העבודה , כ ן

9 הער ה למהדור ה ב׳ . "ערכ ם ש ל דברי־שימוש , משה ם מתחלפי ם ז ה בזה , נקב ע על־יד י
כמו ת העבוד ה הדרוש ה בהכר ח ו ד,מושקע ת לפ י המקוב ל לש ם ייצורם. " / 0 73136 116 י 1 " ]
0116 1116 1 ) 6 6X01131126 ־ 31 11167 11011 ־.', ' ( 11/6 ! ס 168 ־ 11606883.1 1110 ) ומ 0 ר!: 1
117 ־ 110068331 ' 13110111 / 0 11113111117 1110 7 ( 1 1 ) 62313/6 ־ 1 18 ,־ 311011161 ־!ס /
[״. 111631 130132 ) 0 ־ 01 [ 13 131063 0031130317 1 ) 33 , 1 ) 6 ־ 62311 ־ 1 ("כמ ה רעיונו ת בדב ר
רבי ת ש ל ממו ן בכלל , ובקרנו ת הציבוריו ת בפרט , ובו׳. ״ לונדון . עט ׳ 36 . ) חיבו ר מופל א זה ,
בעילום־שם , מ ן המא ה הקודמת , ל א סומ ן בשו ם תאריך . ואול ם מתוכנ ו מתברר , שיצא־לאו ר
בימ י מלכות ו ש ל ג ׳ ורג ׳ השני , בשנ ת 1739 א ו 1740 בקירוב .

10 "כ ל התוצרי ם מאות ו סו ג מהווי ם בעצ ם ר ק כמו ת אחת , שמהיר ה נקב ע בדר ך כל ל
בל י שי ם ל ב למסיבו ת המיוחדות. ״ (לה־טדון , בספר ו הנ״ל , עמ ׳ 893 . )

11 קאר ל מארק ס : ״לביקור ת הכלכל ה וכד , / עמ ׳ 6 .

ההא 3 יטא 5 3

33

סחור ה וממו ן

יגד ל זמן־העבוד ה הנדר ש להתקנ ה ש ל סחור ה מסוימת , כ ן יגד ל ערכה . שיעור ־
ערכ ה ש ל־סחור ה משתנה , איפוא , ביח ס יש ר א ל כמו ת העבוד ה שנתממש ה ב ה וביח ס
הפו ך א ל כחדהייצו ר ש ל העבודה .

יבו ל שישמ ש דב ר ערך־שימו ש ול א ישמ ש ערך . במ ה דברי ם אמורי ם ו — א ם
תועלת ו בשבי ל האד ם ל א בדר ך העבוד ה הושגה , כגו ן אויר , קרק ע בתולה , שדות ־
מרע ה טבעיים , עצי ם גידולי־פרא , וכיו״ב . יכו ל שיהי ה דב ר מועי ל ותוצ ר ש ל
עבודת־האדם , וא ף ע ל פ י כ ן ל א יהי ה סחורה . אד ם המספ ק צרכי ו בתוצר ו של ו —
מייצ ר אמנ ם ערך ־ שימוש , א ך אינ ו מייצ ר סחורה . רוצ ה הו א לייצ ר סחור ה — חיי ב
הו א ל א ר ק לייצ ר ערך־שימוש , אל א לייצ ר ערך־שימו ש בשבי ל אחרים , ערך־שימו ש
חברתי . (ול א ר ק לאחרי ם סתם . האיכ ר ש ל ימ י הביניי ם מייצ ר הי ה תבואה־מ ס
בשבי ל אדונירהפיאודאל , תבואה־מעש ר בשבי ל הכוהן . אב ל ל א תבואה־מ ס ול א
תבואה־מעש ר ל א נעש ו עדיי ן סחור ה בכך , שיוצר ו בשבי ל אחרים . כד י שהתוצ ר
יה א סחורה , צרי ך הו א להימס ר ליד י הזול ת—שבשביל ו הו א משמ ש ערך־שימו ש —
ע ל יד י מעש ה החליפין.) 11 * ולאחרונה : אי ן דב ר נעש ה ער ך אל א א ם כ ן נעש ה
דב ר שבשימוש . משחס ר הדב ר תועלת , א ף העבוד ה הגלומ ה ב ו חסרת־תועל ת היא ,
בעבוד ה ל א תתחש ב וממיל א אינ ה משמש ת ערך .

2 . אופי ה הכפו ל ש ל העכור ה המיוצג ת כסחורו ת

מתחיל ה דומ ה הי ה עלינו , כ י שת י פני ם לסחור ה : ערך־שימו ש וערך־חליפץ .
אחר י כ ן נתברר , שג ם העבודה , ע ד כמ ה שמתבטא ת הי א בערך , שו ב אי ן את ה מוצ א
ב ה אות ם סימני־אופ י הנודעי ם ל ה בהיות ה מייצר ת ערכי־שימוש . היית י הראשון ,
שהוכחת י בדר ך ביקורתי ת אות ו טב ע כפו ל ש ל העבוד ה הגלומ ה בסחורה 12 . ומכין !
שנקוד ה ז ו הו א הציר , שעלי ו סובב ת ההבנ ה הנכונ ה ש ל הכלכל ה המדינית , עלינ ו
ללבנ ה כא ן בית ר פרטות .

נק ה שת י סחורות , כגו ן מעי ל ועש ר אמו ת בד . גניה , שערכ ו ש ל הראשו ן גדו ל
פ י שניי ם מערכ ו ש ל השני , משמ ע : א ם עש ר אמו ת ב ד = ע , הר י המעי ל = 2 ע .

המעי ל הו א ערך־שימוש , המספ ק צור ך מיוחד . התקנת ו דורש ת סו ג מסוי ם ש ל
פעול ה יצרנית . פעול ה ז ו נקבע ת ע ל פ י מטרתה , אופן־עשייתה , ע ל יד י העצם ,
האמצעי ם והתוצאה . העבודה , שיעילות ה מיוצגת , איפוא , בערך־השימו ש ש ל תוצר ה
א ו מיוצג ת הי א בכך , שתוצר ה משמ ש ערך־שימו ש — קרוי ה בפינ ו למע ן הקיצו ר
שכור ה מועילה . מנקודת־ראו ת ז ו אנ ו דני ם ב ה לעול ם מבחינ ת ההיש ג התועלת י
שבה .

כש ם שהמעי ל והב ד ערכי־שימו ש ה ם השוני ם ז ה מז ה באיכות ם כ ך שונו ת ז ו
מז ו באיכות ן העבודות , שבתיווכן,בא ו הלל ו לעול ם — חייטו ת ואריגה . אילול א הי ו

" * הער ה למהדור ה ד / הכנסת י א ת המאמ ר המוסגר , משו ם שע ם השםטת ו בא ה לעתי ם
תכופו ת מאו ד הטעות , שכ ן סבורים . כ י כ ל תוצר , א ם הו א נצר ך של א ע ל יד י בעליו , נחש ב
אצ ל מארק ם לסחורה . פ . א . [פ , אנגלס] .
12 ״לביקור ת וכר״ , עם , 12 , 13 ואילך .

34

1 . הסחור ה

אות ם דברי ם ערכי־שימו ש שוני ם באיכותם , ולפיכ ך ג ם תוצרי ם ש ל עבודו ת מועילו ת
השונו ת ז ו מז ו באיכות ן — שו ב ל א הי ו יכולי ם בכל ל לעמו ד ז ה לעומ ת ז ה
כסחורות . אי ן מעי ל מוחל ף במעיל , אי ן אות ו ערך־שימו ש מוחל ף בערך־שימו ש
ז ה גופו .

בתו ך מכל ל ש ל ערכי־השימו ש א ו גופי־הסחורו ת מסוגי ם שוני ם מופי ע ג ם מכי$ ל
ש ל עבודו ת מועילות , מרובו ת ושונו ת ג ם הן , לפ י מינים , סוגים , משפחו ת , בני ־
סוגים , שינויי־סוגים , — מופיע ה חלוקת־עבוד ה חברתית . חלוק ה ז ו תנאי־קיו ם הי א
בשבי ל ייצו ר הסחורות , א ף ע ל פ י שייצור־הסחורו ת אינ ו משמש , להיפך , תנאי ־
קיו ם בשבי ל חלוקת־עבוד ה חברתית . בעד ה ההודי ת העתיק ה הית ה העבוד ה מחולק ת
הלוק ה חברתית , וא ף ע ל פ י כ ן ל א הי ו התוצרי ם לסחורות . או , מש ל הקרו ב יות ר
אלינ ו : בכ ל בית־חרוש ת מחולק ת העבוד ה חלוק ה שיטתית , אב ל אי ן חלוק ה ז ו בא ה
מתו ך כ ך שהפועלי ם מחליפי ם ביניה ם א ת תוצריה ם האינדיוידואלייס . ר ק תוצרי ם
ש ל עבודו ת פרטיות , עצמאיו ת ובלתי־תלויו ת ז ו בזו , מופיעי ם ועומדי ם אל ו מו ל
אל ו כסחורות .

נמצאנ ו למדי ם : ערך־השימו ש ש ל כ ל סחור ה — טבוע ה ב ו פעול ה מסוימ ת ש ל
*יצו ר תכליתי , היינו , טבוע ה ב ו עבוד ה מועילה . אי ן ערכי־שימו ש יכולי ם לעמו ד אל ו
מו ל אל ו כסחורות , אל א א ם כ ן טבועו ת בה ם עבודו ת מועילו ת השונו ת ז ו מז ו
באיכותן . חברה , שתוצרי ה בכלל ם לובשי ם א ת צור ת הסחורה , כלומר , חבר ה ש ל
יצרני־סחודות , כא ן את ה מוצא , שמתפת ח ב ה הבד ל איכות י ז ה ש ל העבודו ת
המועילו ת — שמקיימי ם אות ן בעסקי ם פרטיי ם ש ל יצרני ם עצמאיים , בל א שהאח ת
תה א תלוי ה בחברת ה — מתפת ח ב ה ע ד כד י היות ו מערכ ה רבת־יחוליות , ע ד
חיות ו חלוק ה חברתי ת ש ל העבודה .

אגב : חמעי ל — אח ת הי א לו , א ם לובש ו החיי ט א ו לקוח ו ש ל החייט . בי ן כ ך
ובי ן כ ך משמ ש הו א ערך־שימוש . א ף היח ס שבי ן המעי ל ובי ן העבוד ה המייצר ת
אות ו אינ ו משתנ ה אפיל ו במשהו , משו ם שנהפכ ה חחייטו ת למקצו ע מיוחד , לחולי ה
עצמאי ת בחלוק ה החברתי ת ש ל העבודה . ע ד שאד ם נתגלג ל בחיי ט הי ה מחיי ט
והול ך אלפי ם בשנים , כ ל שע ה שצור ך ההלבש ה הי ה כופ ה אות ו ע ל כך . אול ם
מציאו ת ש ל מעיל , ש ל בד , ש ל כ ל יסו ד מעוש ר החומרי ם שאינ ו נתו ן מיד י הטב ע —
תמי ד הית ה מתווכ ת לכך , בהכרח , פעול ה מיוחד ת ש ל ייצו ר תכליתי , המסגל ת
חומרי־טב ע מיוחדי ם לצרכי־אד ם מיוחדים . ולפיכך : העבודה , באש ר הי א יוצר ת
ערכי־שימו ש ובאש ר עבוד ה מועיל ה הי א — משמש ת תנאי־קיו ם לאדם , תנא י
שאינ ו תלו י בצורו ת החברתיות ; משמש ת הי א הכרח־טב ע נצחי , כד י לקיי ם א ת
חילוף־החומרי ם שבי ן האד ם והטבע , כלומר , לקיי ם א ת חי י האדם .

ערכי־השימו ש — מעיל , ב ד וכיוצ א בהם ; בקיצור , גופי־הסחורו ת — תרכבו ת
ש ל שנ י יסודו ת הם , ש ל חומר־טב ע ועבודה . ט 1 ל מכא ן א ת הסכו ם הכול ל ש ל כ ל
העבודו ת המועילו ת השונות , הגלומו ת במעיל , בב ד וכ ר — לעול ם יישא ר מצ ע
חומרי , המצ ד מיד י הטבע , לל א סיוע ו ש ל האדם . אי ן האד ם יכו ל לנהו ג במעשד ד
הייצו ר של ו אל א כדר ך שנוה ג הטב ע עצמו , היינו , אי ן הו א יכו ל אל א לשנו ת א ת

35

סחור " וממו ן

צורו ת החומרים 13 . גדול ה מכן , בעבוד ה ז ו עצמה , ש ל מתן־צורח , מסתיי ע הו א תמי ד
בכוחוודטבע . מכאן : אי ן העבוד ה המקו ר היחיד י ש ל ערכי־השימו ש המיוצרי ם מ ל
ידיה , ש ל העוש ר החומרי . העבוד ה הי א אביו , כפ י שאומ ר ויליא ם פ ט י , והאדמד .
הי א אמו .

ועת ה נעבו ר מ ן הסחורה , ע ד כמ ה שהי א חפץ־לשימוש , א ל ערך־הסחורה .

לפ י הנחתנ ו שקו ל עו־ך־המעי ל פ י שניי ם כנג ד ערך־הבד . ואול ם אי ן ז ה אל א
הפר ש כמותי , ולפ י שע ה אי ן ז ה עדיי ן מענייננו . אנ ו מזכירים , איפוא , שא ם ערכ ו
ש ל המעי ל גדו ל כפליי ם מערכ ן ש ל 10 אמו ת בד , יוצא , כ י ל־ 20 אמו ת — אות ו
שיעור־הער ך אש ר למעיל . מעי ל ובד , בחזק ת ערכים , ה ם דברי ם בנ י עצמו ת שנה ,
ביטויי ם אובייקטיביי ם לעבוד ה מסו ג שווה . אול ם חייטו ת ואריג ה ה ן עבודו ת שובו ת
באיכותן . ואול ם מוצ א את ה נסיבו ת חברתיות , שבה ן אות ו אד ם גופ ו מחיי ט ואור ג
לסירוגין , ואות ם שנ י אופני־עבוד ה שוני ם אינ ם אל א שינויי־צור ח שוני ם לעבודת ו
ש ל אות ו יחיד , א ך אינ ם עו ד תפקידי ם מיוחדים , קבועי ם ועומדים , ש ל יחידי ם שובי ם ;
ממ ש כמ ו שהמעיל , שהחיי ט שלנ ו מתקינ ו היום , והמכנסיי ם שיתקינ ם מח ר — אי ץ
בה ם אל א כד י להני ח צורו ת שונו ת ש ל אות ה עבוד ה אינדיוידואלית . ועו ד : מראה ־
עיניי ם מלמדנו , כ י בחבר ה שלנו , הקאפיטאליסטית , מוספק ת מנ ה מסוימ ת ש ל עבוד ה
אנושי ת לסירוגין , פע ם בצור ת חייטנו ת ופע ם בצור ת אריגה , הכ ל לפ י כיוונ 1 המתחל ף
ש ל ביקוש־העבודה . חילוף־צורו ת ז ה ש ל העבוד ה ודא י שאינ ו ח ל בל א חיכוכים , אב ל
מוכר ח הו א לחול . א ם נסי ח א ת הדע ת מצורת ה המיוחד ת ש ל הפעול ה היצרנית , וממיל א
מא 1 פי ה התועלת י ש ל העבודה , שו ב ל א נשא ר הימנ ה אל א זאת : השקע ה ש ל בש -
עבוד ה אנושי . חייטו ת ואריגה , אם־כ י פעולו ת יצרניו ת הן , השונו ת באיכותן , הר י
שתיה ן מהוו ת השקע ה יצרני ת ש ל מו ח האדם , ש ל שריריו , עצביו , ידי ו וכר , ומבחינ ה
ז ו שתיה ן עבודת־אד ם הן . אי ן ה ן אל א שת י צורו ת שונו ת להשקע ת כודדעבודד .
אנושי . אל א שדי ן הוא , כ י כודדהעבוד ה האנוש י גופ ו יה א מפותח , א ם בהרב ה וא ם
במעט , שאפש ר יהי ה להשקיע ו בצור ה ז ו א ו אחרת . ואול ם ערך־הסחור ה מייצ ג
עבודת־אד ם סתם , השקע ה ש ל עבוד ה אנושי ת בכלל . וכש ם שבחבר ה הבורגני ת
ממל א הגנרא ל א ו הבנקא י תפקי ד גדול , ואל ו אד ם סת ם אינ ו ממל א אל א תפקי ד
עלו ב מאוד 14 , א ף כאן , בעבוד ה האנושית , כך . משמש ת הי א השקע ה ש ל כוח־עבוד ה
פשוט , שי ש ל ו לכ ל אד ם רגיל , בממוצע , לל א התפתחו ת מיוחד ת — באורגאניז ם

13 "כ ל תופעו ת היקום , בי ן שבא ו מיד י אד ם ובי ן שבא ו על־יד י החוקי ם הכלליי ם ש ל
הפיזיקה , אינ ן נותנו ת בעצ ם מוש ג ש ל יצירו ת ממשיות , אל א ש ל שינוי־צור ה ש ל החומ ר
בלבד . הרכב ה והפרד ה ה ם היסודו ת היחידים , שרו ח האד ם חוז ר ומוצ א אות ם תו ך שהו א מנת ח
א ת הרעיו ן ש ל רפרודוקציה ! והו א הדי ן לגב י הרפרודוקצי ה ש ל הער ך (ער ך ש ל שינווש ;
א ף ע ל פ י שווד י עצמ ו אינ ו יוד ע כהלכ ה כאן , בפולמוס ו נג ד הפיזיוקראטים , באיז ה ער ך
הו א מדבר ) והעושר , בשע ה שהאדמ ה והאוי ר והמי ם אש ר בשדו ת מתגלגלי ם בדגן , א ו ג ם
בשע ה שביד י אד ם מתגלג ל הרי ר ש ל החר ק במשי , א ו כשחלקי־מתכ ת זערורי ם נסדרי ם כד י
לצו ר שעון־של־כיס. ״ ( פ י י ט ר ו ו ו ר י : ״הגיונו ת בכלכל ה מדינית ״ , נדפ ס בתחיל ה בשנ ת
1773 בהוצא ת קוסטוד י ש ל ספר י חכמי־הכלכל ה האיטלקיים , החל ק המודרני , כר ד ט״ו , עמ ׳ 22 . )

14 השוו ה הגל : ״פילוסופי ה ש ל המשפט״ . ברלי ן 1840 , עט ׳ 250 , סעי ף 190 .

36

1 . הסחור ה

הגופנ י שלו . אמנם , בארצו ת שונו ת ובתקופות־תרבו ת שונו ת משתנ ה אופי ה ש ל
העבוד ה הפשוט ה הממוצעת , מכ ל מקו ם מהנ ה הי א נתו ן מסוי ם בכ ל
חבר ה קיימת . עבוד ה מורכב ת אינ ה נחשב ת אל א כעבוד ה פשוט ה מוגברת , א ו
מוט ב שנאמ ר : מוכפלת ; ונמצא , שכמו ת קטנ ה יות ר ש ל עבוד ה מורכב ת כוח ה
יפ ה ככמו ת גדול ה יות ר ש ל עבוד ה פשוטה . שצמצו ם זהי • ח ל בתמידו ת — מוכי ח
הנסיון . אפש ר שסחור ה תהי ה תוצ ר ש ל עבוד ה מורכבת־ביותר , א ך ערכ ה הו א
המשוו ה אות ה לתוצ ר ש ל עבוד ה פשוטה , ולפיכ ך מייצג ת סחור ה ז ו כמו ת מסוי ם
ש ל עבוד ה פשוט ה בלבד 15 . יחסי־הפרופורצי ה השונים , שלפיה ם מצטמצמי ם סוגי ־
עבוד ה שוני ם ועומדי ם ע ל עבוד ה פשוט ה כיחידת ־מידתם , נקבעי ם ע ל יד י תהלי ך
חברת י מאחור י גב ם ש ל היצרנים , וע ל כ ן נרא ה להם , ליצרנים , כ י היחסי ם הלל ו
נתוני ם בעצם־מוצאם . למע ן הפשטו ת מקוב ל עלינ ו להלן , במישרין , כ ל סו ג ש ל
כודדעבודהככוח־עבוד ה פשוט , וע ל יד י כ ך נחסו ך ר ק א ת יגיע ת הצמצום .

נמצאנ ו למדי ם : כש ם שבעניי ן הערכי ם מעי ל וב ד מוסח ת הדע ת מערכי־וושימו ש
שלהם , א ף בעניי ן העבודו ת הגלומו ת בערכי ם אל ה כך : כא ן מוסח ת הדע ת מ ן
ההבד ל שבצורותיה ן המועילות , מ ן החייטו ת והאריגה . ומ ה ערכי־השימו ש מעי ל
וב ד צירופי ם ה ם ש ל פעולו ת יצרניו ת מכוונות־לתכלית ן וש ל ארי ג וחוטים , ואל ו
הערכי ם מעי ל וב ד אינ ם אל א מקרשי־עבוד ה מסו ג שווה , — א ף העבודו ת הגלומו ת
בערכי ם אל ה כך : אי ן לה ן תוק ף ע ל שו ם יחס ן היצרנ י א ל הארי ג והבד , אל א ר ק
ע ל שו ם היות ן השקעו ת ש ל כוח־עבוד ה אנושי . החייטו ת והאריג ה יסודו ת ה ם לייצו ר
ערכי־השימו ש מעי ל וב ד — דוק א ע ל שו ם איכויותיה ן השונות ; ואל ו עצמו ת ה ן ש ל
ערך״המעי ל ■וערך־הב ד — ר ק משמפשיטי ם מה ן א ת איכות ן המיוחדת , ושו ב אי ן
לה ן לשתיה ן אל א איכו ת שנה , האיכו ת ש ל עבודת־אדם .

ואולם , מעי ל וב ד אינ ם ר ק ערכי ם בכל ל אל א ערכי ם בשיעו ר מסוים , ולפ י
הנחתנו , ש 1 וי 1 ש ל המעי ל הו א פי־שניי ם משוויי ן ש ל 10 אמו ת בד . מהיכ ן ב א הבד ל
ז ה בשיעור־ערכם ? מכאן , שאי ן הב ד מכי ל בתוכ ו אלא . כד י מחצית ה ש ל העבוד ה
השקוע ה במעיל , הוו ה אומ ר : לש ם ייצור ו ש ל ז ה האחרו ן את ה צרי ך להשקי ע
כוח־עבוד ה במש ך זמ ן כפו ל מאש ר לצור ך ייצור ו ש ל הראשון .

וא ם אמרת , שלגב י ער ך השימו ש אי ן תוק ף לעבוד ה הגלומ ה ב ה בסחור ה אל א
מבחינ ה איכותית , הר י לגב י שיעור־הער ך אי ן תוק ף ל ה אל א מבחינ ה כמותית , לאח ר
שצומצמ ה כב ר והועמד ה ע ל עבודת־אד ם סתם , לל א שו ם הבד ל שבאיכות . ש ם אנ ו
דני ם בשאל ה ש ל ה״איך ״ וה״מה " ש ל העבודה , כא ן — בשאל ה ש ל ה״כמה " שלה ,
ש ל משך־זמנה . ומכיר ן ששיעור־הער ך ש ל סחור ה מ ן הסחורו ת אינ ו מייצ ג אל א
א ת כמות ה ש ל העבוד ה שהי א מכיל ה בלבד , מ ן ההכר ח הו א כ י בפרופורצי ה מסוימ ת
יהי ו סחורו ת תמי ד ערכי ם שווי ם בשיעורם .

א ם ל א נשתנ ה כוח־ ד,ייצו ר — לאמו ר : כוח־הייצו ר ש ל כ ל העבודו ת המועילות ,

15 הקור א צרי ך לית ן א ת דעת ו ע ל כך , שכא ן אינ ו מדוב ר בשכר , היינו , בער ך שהפוע ל
מקב ל בע ד יום־עבודה , למשל , אל א בערך־הסחורה , שמתגש ם ב ו יום־עבודתו . המוש ג ש ל
שכר־עבוד ה אינ ו קיי ם עדיי ן כל־עיק ר בשל ב ז ה ש ל הרצאתנו .

37

מהור ה וממו ן

הדרושו ת לש ם ייצור ו ש ל מעי ל — הר י יעל ה שיעור־הער ך ש ל המעילי ם ביח ס יש ר
לכמותם . א ם מעי ל אח ד מייצ ג צ ימי־עבודה , מייצגי ם 2 מעילי ם — א 2 ימי־עבוד ה
וכו׳ . ואול ם נניח , שהעבוד ה הנדרש ת לייצור ו ש ל מעי ל תגד ל כד י כפליים , א ו
שתפח ת ותעמו ד ע ל מחציתה . במקר ה הראשו ן יה א ערכ ו ש ל מעי ל אח ד כערכ ם
ש ל שנ י מעילי ם קודכרלכן , במקר ה השנ י ל א י ד, א ערכ ם ש ל שנ י מעילי ם אל א
כערכ ו ש ל מעי ל אח ד קודם־לכ ן — א ף ע ל פ י שבשנ י המקרי ם משמ ש המעיל ,
עת ה כמקודם , אות ם שימושים , וא ף ע ל פ י שהעבוד ה המועיל ה הגלומ ה ב ו אח ת הי א
בטיבה , עת ה כמקודם . אב ל כמות־העבוד ה המושקע ת בייצור ו — הי א שנשתנתה .

כמו ת גדול ה יות ר ש ל ערך־־שימו ש הי א כשלעצמ ה מהנ ה עוש ר חומר י ר ב
יות ר : שנ י מעילי ם — יות ר ממעי ל אחד . בשנ י מעילי ם אפש ר להלבי ש שנ י אנשים ,
במעי ל אח ד — ר ק אי ש אח ד בלבד , וכו / וא ף ע ל פ י כ ן ייתכן , שכמו ת עול ה וגדל ה
ש ל העוש ר החומר י תה א מתאימ ה בו־בזמ ן א ל יריד ת שיעור־הער ך שלו . תנוע ה
מנוגד ת ז ו נובע ת מתו ך אופי ה הכפו ל ש ל העבודה . ודאי , שכוח־ייצו ר לעול ם בוד ד
ייצו ר הו א ש ל עבוד ה מועילה , ממשית , ואי ן הו א קוב ע למעש ה אל א א ת דרגת ־
ההשפע ה ש ל פעול ה יצרני ת ותכליתי ת בפרק־זמ ן נתון . לפיכ ך משמש ת העבוד ה
המועיל ה מקור־של־תוצרים , שופ ע יות ר א ו דלי ל יותר , ביח ס יש ר לעליית ו ש ל
כוח־הייצו ר אש ר ב ה א ו לירידתו . ואל ו התמורה , שחל ה בכוח־הייצו ר כשהי א
לעצמה , אינ ה פוגע ת כ ל עיק ר בעבוד ה המיוצג ת בערך . הואי ל וכוח־הייצו ר שיי ך
לצור ה הממשי ת המועיל ה ש ל העבודה , הד י מובן , שאי ן ב ו כד י לפגו ע בעבוד ה
משמפשיטי ם אות ה מצורת ה הממשי ת המועילה . מכאן , שאות ה עבוד ה מוליד ה תמי ד
באות ם פרקי־זמ ן אות ו שיעור־ער ך — ויהי ו תמורותי ו ש ל כוח־הייצו ר מ ה שיהיו .
ואול ם מספק ת הי א באות ו פרק־זמ ן גופ ו כמויו ת שווו ת ש ל ערכי־שימוש : מרובו ת —
כשעול ה כודרהייצור, * פחותו ת — ע ם ירידת ו ש ל זה . הרי , שאות ה תמור ה בכוח ־
הייצור , המרב ה א ת פריונ ה ש ל העבוד ה וממיל א ג ם א ת הכמו ת ש ל ערכי־שימו ש
המופקי ם ע ל יד ה — הי א מפחית ה א ת שיעור־הער ך ש ל אות ה הכמו ת הכולל ת
שנתרבתה , במיד ה שתמור ה ז ו מקצר ת בסך־הכ ל א ת זמן־העבוד ה הדרו ש'לייצורה .
וכ ן להיפך .

כ ל עבוד ה היא , מצ ד אחד , השקע ת כוח־עבוד ה אנוש י מבחינ ה פיזיולוגית ,
ובתבונת ה זו , בחזק ת עבודת־אד ם שן ה א ו עמל־אד ם במופשט , יוצר ת הי א א ת
ער ך הסחורה . ומצ ד השנ י : כ ל עבוד ה הי א השקע ת כוח־עבוד ה אנוש י בצור ה מיוחד ת
ומכוונת־לתכליתה , ובתכונת ה זו , בחזק ת עבוד ה ממשי ת ומועילה , יוצר ת הי א ערבי ־
שימוש 16 .

16 הער ה למהדור ה ב / כד י להוכי ח "כ י העבוד ה בלב ד הי א אמת־המיד ה המוחלט ת
והממשית , שלפי ה אפש ר להערי ך ולהשוו ת בכ ל הזמני ם א ת ערכ ן ש ל כ ל הסחורות, " אומ ד
א . ס מ י ת : "כמויו ת שוו ת ש ל עבוד ה מ ן ההכר ח שיהי ה לה ן ער ך שוו ה בשבי ל הפוע ל
בכ ל הדורו ת ובכ ל מקום . במצב ו התקי ן מבחינ ת בריאותו , כוח ו ופעלתנות ה ויה א שהו א
מוחז ק במיד ה ממוצע ת ש ל התמהו ת — תמי ד חיי ב הו א להקרי ב אות ה מכס ה ממנוחתו ,
מחירות ו ומאושרו. ״ (״עוש ר העמים״ , ספ ר א׳ , פר ק 5 [הוצא ת א . ג . ווייקפילד , לונדו ן 1836 ,
כר ך א / עם ׳ 104 ואילך]. ) מצ ד אחד , א . ס מ י ת לוק ח כא ן (ול א בכ ל מקום ) א ת ׳הגדר ת

38

1 . הסחור ה

3 . צורת־דזןןר ך א י עיד־החליפי ן

סחורו ת באו ת לעול ם בצור ת ערכי־שימו ש א ו גופי־סחורות , כגו ן ברזל , בד ,
חיטי ם וכר . ז ו הי א צורת ן הטבעית , מליד ה ומבית . א ך אי ן ה ן משמשו ת סחורו ת
אל א משו ם שה ן כפילות : דברי־שימו ש ונושאי־ערכי ם כאחד . הרי , שמופיעו ת ה ן
כסחורות , א ו שי ש לה ן צור ה ש ל סחורו ת — ר ק ב ה במיד ה שלובשו ת ה ן צור ה
כפולה : צור ה טבעי ת וצור ה ערכית .

וז ה ההבד ל בי ן ישות־־הער ך אש ר לסחורו ת ובי ן האלמנ ה קויקלי ח : לגב י
הראשונ ה אי־את ה יודע , היכ ן להשיגה . בניגו ד גמו ר לישו ת הגס ה — הניתנ ת
להבחנודהחושי ם — ש ל גופי־הסחורות , הר י לתו ך יעות־הער ך שלה ם אינ ה נכנס ת
א ף פרוד ה אח ת מחומ ר טבעי . ולפיכך , יכו ל את ה להפו ך ולהפו ך בה , ביחיד ה ש ל
סחורה , כמ ה שתרצה , פני ם ואחור , — לעול ם ל א תה א עשוי ה להיתפ ס כדבר־ערך .
ואולם , דו ק וזכור : אי ן לסחורו ת ישות־של־ער ך אל א כ ל שה ן משמשו ת ביטו י
לאות ה יחיד ה חברתית , היינ ו לעבודת־אדם , ומשמע , שישות־ערכ ן הי א חברתי ת
בלבד ; ושו ב יסתב ר מאליו , שאי ן ז ו יכול ה להגלו ת אל א ביח ס החברת י שבי ן
סחור ה לסחורה . ובאמת , הפלגנ ו מערך־החליפי ן א ו מיחס־החליפי ן ש ל הסחורות ,
כד י לגלו ת א ת עקבו ת ערכ ן הכמו ס בהם . ועת ה חוב ה עלינ ו לחזו ר לצורת־הופעת ו
ז ו ש ל הערך .

הכ ל יודעי ם — ואפיל ו א ם יות ר מכ ך אינ ם יודעי ם מאומ ה — כ י י ש לה ן
לסחורות , בניגו ד בול ט ביות ר לצורו ת הטבעיו ת המגוןנות־המנומרו ת ש ל ערכי ־
השימו ש שלהן , צוררדער ך משותפ ת אחת : צורת־הממון . ואולם , כא ן חוב ה לעשו ת
מעשה , שתורת־הכלכל ה הבורגני ת אפיל ו ל א ניסת ה לעשותו , היינ ו — לעמו ד ע ל
סו ד התהוות ה ש ל אות ה צורת־הממון , הוו ה אומ ר : לעקו ב אחר י דד ך השתלשלות ו
ש ל ביטוי־הער ך הגנו ז ביחס־הער ך ש ל הסחורות , הח ל בדמות ו הפשוט ה ביותר ,

הער ך ע ל יד י כטות־העבח־ ה המושקע ת בייצור ה ש ל הסחור ה ומערבב ה בהגדר ת ערכי ■
הסחורו ת ע ל יד י ערך־העבודוז , ולפיכ ך שקו ד הו א להוכיח , שכמויו ת שוו ת ש ל עבוד ה לעול ם
ער ך שוו ה להן . ומצ ד השנ י עול ה ניחו ש בלבו , כ י העבודה , כ ל שהי א מתגלמ ת בער ך הסחורות ,
אי ן דינ ה אל א די ן השקע ת כודז־עבוד ה ; אל א שאות ה השקע ה הו א תופ ס ר ק בחינ ת קרב ן ש ל
מנוחה , חירו ת ואושר , ול א בחינ ת פעול ה חיוני ת תקינה . מכל־מקו ם עומ ד לנג ד עיני ו הפועל ־
השכי ר ש ל ימינו . — צד ק הרב ה יות ר אות ו מחב ר נעלם־הש ם שקד ם לא . סמי ת — מתו ך
דברי ו הבאנ ו בהער ה 9 — באמר ו : "אד ם העסי ק עצמ ו לשבו ע לש ם סיפוק ו ש ל צורך־חיי ם
זה.. . וז ה שנות ן ל ו תמורת ו צור ך אחר , אינ ו יכו ל לאמו ד על־נכונה , מ ה משמ ש אקויואלנ ט
של ם לכ ך — אל א א ם כ ן יחשב , מ ה [הדבר ] שעול ה ל ו בדיו ק באות ו שיעו ד ש ל עבוד ה
וזמן . ולמעש ה אי ן בכ ך אל א חליפין , שלוקחי ם עבוד ה ש ל אד ם ז ה בחפ ץ ז ה במש ך זמ ן
מסוי ם ומחליפי ם אות ה בעבוד ה ש ל אד ם אח ר בחפ ץ אח ר במש ך אות ו זמ ן גופו. " ("כמ ה
רעיונו ת בדב ר רבי ת ש ל ממו ן וכד. ״ עמ ׳ 39 ) . — (למהדור ה ד ׳ : יתרו ן ל ה ללשו ן האנגלית ,
שמשתמש ת הי א במלי ם שונו ת לסמ ן בה ן א ת שת י הבחינו ת השונו ת ש ל העבוד ה שנדונ ו
כאן . העבוד ה היוצר ת ערכי־שימו ש ומוגדר ת מבחינ ת האיכו ת — קרוי ה ":ל־נסע/ן " ["עבודה" ]
בניגו ד ל ־ ׳'־ 0111 ( 1,3,1 " [״עמל״ ] ; העבוד ה היוצר ת ערכי ם והי א נמדד ת ר ק מבחינ ת הכמו ת —
קרוי ה "עגז 0 נ 1,31 " ["עמל" ] בניגו ד ל־"^ע ¥0 \ " ["עבודה" ]. ר עיי ן הער ה לתרגו ם האנגל י
עמ ' 14 . — פ . א. )

39

סחור ה וממו ן

דמו ת בלתי־נתפס ת כמעט , וגמו ר בצורת־הממו ן המסנוורת . תו ך כד י כ ך תעבו ר
ג ם חידת־הממו ן מ ן הארץ .

ברו ר ומוהור , שיחנדהער ך הפשו ט ביות ר הו א יחס־הער ך ש ל סחור ה כל־שהי א
א ל סחור ה יחיד ה מסו ג אח ר — ותה א ז ו האחרונ ה מ ה שתהיה . מכאן , שיחס־העד ך
בי ן שת י סחורו ת מקנ ה לנ ו א ת ביטוי־הער ך הפשו ט ביות ר בשבי ל סחור ה כל־שהיא .

א . צורודער ך פשוטה , יחיד ה א ו מקרי ת

x סחור ה א = ץ סחור ה ב , א ו : ערכ ם ש ל צ סחור ה א כערכ ם ש ל ז י סחור ה ב .

( 20 אמ ה ב ד = מעי ל אחד ׳ א ו : 20 אמ ה ב ד ערכ ן כערכ ו ש ל מעי ל אחד. )

1 . שנ י הקטבי ם ש ל כיטוי־העדך : צורת־ער ך ידופי ת וצור ת אקויואלנ ט

כ ל צורת־ער ך — סוד ה גנו ז בצורת־ער ך פשוט ה זו . ניתוח ה ש ל ז ו — ב ה
נעו ץ עצ ם הקושי .

אי ן זא ת אל א שאות ן שת י סחורות , שונו ת בסוגן , א ו־ב , — ובדוגמ ה שלפנינ ו
ב ד ומעי ל — ממלאו ת כא ן שנ י תפקידי ם שונים • עיך־הב ד ב א ע ל ביטוי ו במעיל ו
המעי ל משמ ש חומ ר לביטוי־הער ך הזה . הסחור ה הראשונ ה ממלא ה תפקי ד פעיל ,
ואל ו הסחור ה השניי ה — תפקי ד סביל . ערכ ה ש ל סחור ה ראשונ ה מיוצ ג כער ך
יחסי , א ו שהי א שרוי ה בצורת־ער ך יחסית . הסחור ה השניי ה מתפקד ת כאקויואלנ ט
א ו שהי א שרוי ה בצור ה ש ל אקויואלנט .

צורת־ער ך יחסי ת והצור ה ש ל אקויואלנ ט ה ן יסודו ת השייכי ם ז ה לז ה ומתני ם
ז ה א ת זה , יסודו ת דבקי ם ובלת י נפרדים , א ך תו ך כדי־כ ך ה ן ג ם שנ י קצוות ,
המוציאי ם ז ה א ת ז ה א ו המנוגדי ם ז ה לזה , כלומר , — קטבי ם ה ם ש ל אות ו ביטוי ־
ער ך גופו ; לעול ם נופלי ם ח ם בחלק ן ש ל הסחורו ת השונות , שביטוי־הער ך מביא ן
ליד י זיק ה הדדית . אי ן בידי , למשל , לבט א א ת ער ך הב ד בב ה 20 אמ ה ב ד = 20 אמ ה
ב ד — כא ן אי ן ביטוי־של־ערך . אלא , אדרבה , פירוש ה ש ל משוא ה ז ו הוא : אי ן
20 אמ ה ש ל ב ד אל א 20 אמ ה ש ל בד , שיעו ר מסוי ם ש ל החפ ץ השימוש י "בד" . חוו ה
אומר : אי ן ערכ ו ש ל הב ד יכו ל לבו א ע ל ביטוי ו אל א באופ ן יחסי , כלומ ר בסחור ה
אחרת . מכאן , כ י צורת־הער ך היחסי ת ש ל הב ד — הנח ה קודמ ת לה , שסחור ה אחרת ,
איז ו שהיא , שרוי ה ביח ס אלי ה בצור ה אקויואלנטית . מ ן הצ ד השני : אות ה סחור ה
אחרת , המופיע ה כאקויואלנט , שו ב ל א תוכ ל להיו ת שרוי ה בו־בזמ ן בצורת־ער ך
יחסית . ל א הי א שמבטא ת א ת ערכ ה ש ל עצמה . הי א ר ק ממציא ה א ת החומ ר
לביטוי־הער ך ש ל סחור ה אחרת .

ודאי , שהביטוי : 20 אמ ה ב ד = מעי ל אחד , או : 20 אמ ה ב ד ערכ ן כער ך טעי ל
אחד , כול ל ג ם א ת הזיק ה ההפוכ ה : מעי ל אח ד = 20 אמ ה בד , א ו מעי ל אח ד ערכ ו
כער ך 20 אמ ה בד . א ך אם־כן , הר י חיי ב אנ י להפו ך א ת המשואה , א ם י ש ברצונ י
להבי ע א ת ערכ ו ש ל המעי ל הבע ה יחסית , ומשעשית י כ ך היה־יהי ה הב ד אקויואלנט ,
במקומ ו ש ל המעיל . מכא ן את ה אומ ר : באות ו ביטוי־ער ך עצמ ו אי ן אות ה סחור ה
גופ ה יכול ה להופי ע ברבזמ ן בשת י הצורות . אדרבה : בחזק ת קטבי ם מוציאו ת ה ן
ז ו א ת זו .

40

1 . הסחור ה

דב ר הי 1 ת סחור ה שרוי ה בצורת־ער ך יחסי ת א ו,בצוד ה אקויואלגטית , המנוגד ת
לראשונה , דב ר ז ה תלו י לחלוטי ן במקו ם שהי א תופסת , במקר ה ז ה א ו אחר , בביטוי ־
הער ך ; כלומר , תלו י בכך , א ם הי א הסחור ה שערכ ה ב א ע ל ביטויו , א ו הי א הסחור ה
שבד . מבוט א ערך . .

2 . צורדדהער ך היחסיו ת

א . תוכנ ה ש ל צורת־הער ך היחסי ת

רוצ ה אד ם לגלו ת ולמצוא , כיצ ד טבו ע ביטוי־הער ך הפשו ט ש ל סחור ה ביחס ־
הער ך שבי ן שת י סחורות , חיי ב הו א להתבונ ן תחיל ה באחרו ן [ביח ס הערך ] לל א
שו ם זיק ה א ל צד ו הכמותי , ע ל הרו ב נוהגי ם דוק א להיפך , ורואי ם ביחס־הער ך ר ק
א ת הפרופורציה , שלפי ה נקבעו ת כמויו ת מסוימו ת ■ש ל שנ י סוג י סחור ה כשוות ; ז ו
לזו . מתעלמי ם מכך , כ י שיעוריה ם ש ל עצמי ם שוני ם אינ ם יכולי ם להיו ת בני '
השנא ה מבחינ ה כמותי ת אל א לאח ר שהועמד ו ע ל אות ה יחיד ה עצמה , ר ק בחזק ת
ביטויי ם ש ל אות ה יחיד ה גופ ה נעשי ם ה ם שיעורי ם בני־שם־שווה , ובכ ן — שיעורי ם
משותפי ־ מידה 17 .

א ם 20 אמ ה ב ד = מעי ל ,אח ד א ו = 20 מעילי ם א ו = x מעילים , כלומר , א ם
ערכ ה ש ל כמות־ב ד נתונ ה כער ך של . מעילי ם רבי ם א ו מועטי ם — כ ל פרופורצי ה
כזא ת מניח ה מראש , שב ד ומעילים , כשיעורי־ערך , ביטויי ם ה ם ש ל אות ה יחיד ה
גופה , עצמי ם ח ם בנ י טב ע אחד . ב ד = מעי ל — הנ ה יסוד ה ש ל המשלאה .

ואול ם שת י הסחורו ת הללו , שקבעת י אות ן כשוו ת ז ו לז ו מבחינ ה איכותית , אינ ן
ממלאו ת תפקי ד אחד . ר ק ערכ ו ש ל הב ד ב א ע ל ביטויו . וכיצד ? תו ך זיקת ו א ל
המעי ל כ״אקויואלנט " של ו א ו כ״מ ה שנית ן להתחל ף בו" . ביח ס ז ה משמ ש המעי ל
צורת־קיו ם לערך , משמ ש חו א דבר־ערך , שכ ן ר ק בבחינ ה ז ו הו א זה ה ע ם הבד .
מ ן הצ ד השני , מתגלי ת כא ן עצ ם ישות־ערכ ו ש ל הבד , א ו שז ו מקבל ת ביטו י
עצמאי , שכ ן ר ק בהיות ו ער ך אפש ר להבי א א ת הב ד בזיק ה א ל המעי ל כא ל
אקויואלנ ט של ו א ו כא ל מ ה שנית ן להתחל ף בו . הנה , חומצ ת החמא ה ופורמאט ־
פרופי ל שנ י גופי ם שוני ם ה ם א ך שניה ם מורכבי ם אות ם יסודו ת כימיים ;
פחמ ן ( 0 ) , מימ ן (זז ) וחמצ ן ( 0 ) , ובהרכ ב שוו ה ש ל אחוזים , היינ ו 4 11 8 0 2 כ> .
והנה , איל ו היי ת משוו ה א ת חומצת־החמא ה לפורמאט־פרופיל , כ י א ז אפש ר להסיק ,
לפ י יח ס זה : ראשית־כל , שפורמאט־פרופי ל אינ ו אל א צורת־קיו ם של 0 4 11 8 0 2 ;
ושנית , היי ת קובע , כ י חומצ ת החמא ה מורכב ת א ף הי א מ־ 4 11 8 0 2 כ> . נמצ א שע ל
יד י ז ה שהיי ת משוו ה פורמאט־פרופי ל א ל חומצ ת חמאה , היי ת נות ן ביטו י לעצמות ם
הכימית , להבדי ל מצורת ם הגופנית .

בשוותנו , למשל , א ת המעי ל בחזק ת דבר־ער ך לבד , הרינ ו משווי ם א ת העבוד ה
הטבוע ה במעי ל לעבוד ה הטבוע ה בבד . אמנ ם החייטו ת העוש ה א ת המעיל , עבוד ה

17 אות ם כלכלני ם מועטים , כגו ן ס . ביילי , שעסק ו בניתו ח ש ל צורודזזערו , ל א
יכל ו להגי ע ליד י שו ם תוצאה : אחת , על־שו ם שה ם מערבבי ם צורת־הער ד בערד ;
ושנית , שמתחיל ה אי ן ה ם נותני ם את . דעת ם . אל א ע ל ההגדר ה הכמותי ת בלבד , תו ר שנתוני ם
ה ם להשפעת ו הגס ה ש ל איש־המעשה . הבורגני . "השלטו ן בכמות,. . הו א הקוב ע א ת הערך. "
(״הממו ן והליפותיו״ , לונדו ן 1837 , עמ ׳ 11 . המחב ר — ם . ביילי. )

41

סחור ה וממו ן

ממשי ת הי א השונ ה בסוג ה מ ן האריג ה העוש ה א ת הבד . אך , תו ך שהחייטו ת נקבע ת
כשו ה לאריגה , הר י הועמד ה למעש ה ע ל השוו ה באמ ת בשת י המלאכות , ע ל האופ י
המשות ף להן , הו א האופ י ש ל עבודת־אדם . בדרך־עקיפי ן ז ו נמצא ת אומר , שא ף
האריגה , כ ל שהי א אורג ת ערך , שו ב אי ן ב ה שו ם סימנ י הפר ש להבדיל ה מ ן החייטות ,
הוו ה אומר : עבודת־אד ם הי א במופשט . ר ק ביטוי ■האקויואלנטיו ת לסחורו ת מסוגי ם
שוני ם הו א המבי א ליד י גילו י א ת האופ י הסגולי י ש ל העבוד ה היוצרת־ערכים , ע ם
שהו א מעמי ד למעש ה א ת העבודו ת מסוגי ם שונים , השקועו ת בסחורו ת .מסוגי ם
שונים , ע ל המשותף . שבהן , ע ל עבודת־אד ם בכלל 17 א .

אל א של א ד י בכך , שבאי ם ומבטאי ם א ת האופ י הסגולי י אש ר לעבודה , שערכ ו
ש ל הב ד מורכ ב הימנה . כוח־עבוד ה אנוש י הנתו ן במצ ב נזיל , א ו עמל־אדם , יוצ ר
ערך , א ך אינ ו ערך , נעש ה הו א ער ך כשהו א נתו ן במצ ב קרוש , כשהו א לוב ש צור ת
חפץ . כד י לבט א א ת ערך־הב ד כמיקר ש ש ל עבודת־אדם , בדי ן הו א שיבוט א כ״ישו ת
ש ל חפץ״ , — שהי א שונ ה בממ ש מ ן הב ד גופ ו ובדבזמ ן משותפ ת הי א ל ו ולכ ל
סחור ה אחרת . ובכ ך נתיישב ה כב ר הבעיה .

ביחנרהער ך ש ל הב ד דינ ו ש ל המעי ל כשוו ה א ל הב ד מבחינ ה איכותית , כעצ ם
מאות ו טב ע גופו , — משו ם שער ך הוא . ולפיכך , דינ ו כא ן כדי ן דב ר שב ו מתגל ה
ערך , א ו שבצורת ו הטבעית , שיכו ל את ה למשש ה בידיך , מייצ ג הו א ערך . אמנם ,
המעי ל — גו ף זד , ש ל סחורת־המעי ל — אינ ו אל א ערך־שימו ש בלבד . אי ן בו ,
במעיל , כד י לבט א ערך , כש ם שאי ן כ ן בשו ם חתיכ ה ש ל ב ד איזרשהיא . ואי ן בכ ך
אל א ללמדך , כ י מרוב ה חשיבות ו ש ל המעי ל בהיות ו בתו ך יחם־הער ך א ל הב ד
מאש ר מחוצ ה לו ,—כש ם שבני־אדם , ל א אח ד מה ם מרוב ה חשיבות ו בהיות ו לבו ש
מעיל־שרד , מאש ר מחוצ ה לו .

בייצור ו ש ל המעי ל הושק ע למעש ה כוח־עבוד ה אנושי , בצור ת החייטות . הוו ה
אומ ד : נצטב ר ב ו עמל־אדם . מבחינ ה ז ו המעי ל הו א "נושא־של־ערך" , א ף ע ל פ י
שתכונת ו זו , הי א עצמה , ל א תצי ץ מבי ן התפרים , ג ם א ם יהי ה קרו ע ובלו י כאש ר
יהיה . וביחס־הער ך א ל הב ד כוח ו יפ ה ר ק מבחינ ה זו , הוו ה אומ ר : כער ך בדמו ת
גוף , כגוף־של־ערך . ע ל א ף חיצוניות ו המכופתר ת ש ל המעיל , הדגי ש ב ו הב ד א ת
נפש־הער ך היפה , הקרוב ה ל ו קרב ת משפחה . וא ף ע ל פ י כ ן אי ן ב ו במעי ל כד י
לייצ ג ער ך לגב י הבד , אל א א ם כ ן לב ש הער ך אות ה שע ה גופה , למע ן הבד , צור ה
ש ל מעיל . בדומ ה לכך , אי ן הפר ט א יכו ל לנהו ג בפר ט ב מנה ג ש ל הו ד מלכות ,

ז 1 א הער ה למהדור ה ב׳ . אח ד מחכמי־ ו־,כלכל ה הראשוני ם — אחר י ויליא ם סט י —
שיר ד לעומק ו ש ל מושג־־הערך , והו א פראנקלי ן הפפורסם , אופ ר : "כיו ן שהפסח ר בכל ל אינ ו
אל א חליפי ן ש ל עבוד ה אח ת בהכרתה , הר י ערכ ם ש ל כ ל הדברים.. . נמד ד — מיד ה נכונה ־
ביות ר — בעבודה. ״ ("כ ל כתב י ב . פר א נק ל י ן ובו , ״ , בהוצא ת ספארקם , בוסטו ן 1836 ,
כר ך ב / עמ ׳ 267 . ) ול א עמ ד פראנקלי ן ע ל כ ך שמתו ך שהו א ב א לאמו ד א ת ערכ ם ש ל כ ל
הדברי ם "בעבודה" , נמצ א מסי ח דעת ו מ ן השונ י שבעבודו ת המוחלפו ת ז ו בזו , והריה ו מעמיד ן
בכ ך ע ל עבודת־אד ם שנח . ואולם , א ת אש ר אינ ו יוד ע — הו א אומר . תחיל ה הו א ס ח ב״עבוד ה
אחת״ , אחר־כ ך ב״עבוד ה האחרת״ , ולאחרונ ה — ב״עבודה " סתם , לל א ציו ן נוסף , בחינ ת
עצמו ת הער ך ש ל כ ל הדברים .

42

1 . הסחור ה

אל א א ם כ ן ילב ש אות ה שע ה עצמ ה הוד־המלכות , למע ן א ׳ א ת צלמ ו ודמות ו
הגופני ת ש ל ב ; והו א הטעם , מפנ י מ ה מתחלפי ם קווי־הפרצוף , השערות , ועו ד דברי ם
כיוצ א באלה , כל־אימ ת שמתחל ף השלי ט במדינה .

ובכ ן : ביחס־הערך , שבו * משמ ש המעי ל אקויואלנ ט לבד , דינ ה ש ל צורת־המעי ל
כדי ן צורת־חערך . מכאן , שער ך הסחור ה "בד " מתבט א בגופ ה ש ל הסחור ה "מעיל", '
היינ ו — ערכ ה ש ל סחור ה אח ת מתבט א בערך־השימו ש ש ל סחור ה אחרת . הבד , —
בחזק ת ערך־שימוש , — הו א עצ ם שונ ה שונ י מוחש י מ ן המעי ל ; ואל ו בחזק ת
ערך , "שווה־מעיל " הוא , ולפיכ ך מראה ו כמראה־מעיל . וכ ך לוב ש הב ד צורת־ער ך
השונ ה מצורת ו הטבעית . ישות־הער ך של ו נגלי ת בשווי 1 נ 1 א ל המעיל , כש ם שטבע ־
של־כבשי ם נגל ה אצ ל הנוצר י בשוויונ ו א ל שה־האלוהים .

, הנ ה כ י כן : כ ל מ ה שהעל ה לנ ו קודכרלכ ן ניתוח ו ש ל ערך־הסחורה , זא ת
אומ ר לנ ו הב ד עצמ ו משב א במג ע ע ם סחור ה אחרת , ע ם המעיל . אל א שהוא , הבד ,
מגל ה לנ ו א ת סו ד רעיונותי ו בלשונו־הוא , הנהיר ה ר ק לו , בלשוךשל־סחורות . רוצ ה
הו א לומר , כ י העבודה , בחזק ת תכונת ו המופשט ת ש ל עמל־אדם , יוצר ת א ת ערכ ו
ש ל הב ד עצמ ו — הריה ו אומר , שהמעיל , במיד ה שדינ ו כדי ן הבד , כלומ ר במיד ה
שהו א משמ ש ערך , מורכ ב — כמוה ו כב ד — מאות ה עבוד ה גופה . רוצ ה הו א לומר ,
שישות־הער ך האציל ה שבו , שוג ה מגוף־הפשת ן הנוקש ה של ו — הריה ו אומר ,
שמרא ה ער ך כמראדדמעיל , ולפיכך , הו א [הבד ] עצמו , בחזק ת דבר־ערך , שוו ה למעיל ,
כדר ך ששנ ה ביצ ה אח ת לחברתה . אג ב : ג ם בלשון־הסחורו ת — ול א ר ק בעברי ת —
מצויי ם עו ד כמ ה ניבי ם מדויקי ם פחו ת א ו יותר . הביטו י " 86111 ; 1 ־! 76 \ " [היות ־
שווה ] בגרמנית , למשל , מבי ע בפחו ת דיו ק מ ן הפוע ל 6 ־ 73161 , ־ 73181 , * 731011
בלשונו ת הרומאניות , כ י בשיווי ה ש ל סחור ה ב לסחור ה א י ש משו ם ביטו י לער ך
העצמא י ש ל הסחור ה א . ! 6886 ! מ 6 מ ט מ 16 < 1 ; 3111 ^ 18 ־ 31 ? [פאריס , באמת ,
שונ ה מס ה!] י

מכא ן : באמצעות ו ש ל יחם־הער ך היח־תחי ה צורת ה הטבעי ת ש ל הסחור ה ב
לצור ת הער ך ש ל הסחור ה א , או : גוף־הסחור ה ב יהי ה לאספקלריית־הער ך ש ל
הסחור ה א 18 . ע ם שהסחור ה א מתייחס ת א ל הסחור ה ב כא ל גוף־של־ערך , כא ל
גילו ם חומר י ש ל עבודודאדם , הריה י עוש ה א ת ערך־השימו ש ב חומ ר כד י לבט א
ב ו א ת ער ך עצמה . ער ך הסחור ה א , כשהו א מבוט א בדר ך ז ו בערך־השימו ש ש ל
סחור ה ב , י ש ל ו צור ת הער ך היחסי .

ב . ההגדר ה הכמותי ת שבצורת־הער ך היחסי ת

ב ל סחורה , שאומרי ם לבט א א ת ערכה , הי א דבר־שימו ש בכמו ת נתונה : 15
בושלי ם חיטים , 100 פונ ט קפ ה וכד . כמו ת נתונ ה ז ו ש ל סחור ה מכיל ה כמו ת מסוימ ת

. 18 מבחינ ה מסוימ ת גורל ו ש ל האד ם כגורל ה ש ל הסחורה . אי ו הו א ב א לעול ם ל א מצוי ד
ברא י ול א כפילוסו ף נוסזדפיכט ה : אנ י הו א אנ י — וע ל כ ן רוא ה אד ם תחיל ה א ת עצמ ו באד ם
אחר . ר ק מהו ד שאד ם ראוב ן מתייה ס לאד ם שמעו ן כא ל דומ ה אליו , הר י הו א מתייח ס א ל
עצמ ו כא ל אדם . אול ם בכ ך נרא ה עלי ו שמעו ן ע ל קרב ו וע ל כרעיו , בכ ל גופיות ! השמעונית ,
כצורת־תופע ה ש ל המי ן [ 0611118 ] אדם .

43

סחור ה וממו ן

ש ל עבודת־אדם . מכאן , שע ל צורודהער ך לבט א ל א ר ק ער ך בכל ל אלא . ער ך מסוי ם
בכמות ו א ו שיעור־ערך . משמע : ביחס־הער ך ש ל הסחור ה א א ל הסחור ה ב — ש ל
הב ד א ל המעי ל — ל א ר ק משווי ם א ת סוג־יהסחור ה "מעיל׳ / בחוק ת גוף־ערך , בכלל ,
א ל ב ד מבחינ ה איכותית , אל א : א ל כמו ת מסוימ ת ש ל בד , למשל , 20 אמ ה יש ל בד ,
משווי ם כמו ת מסוימ ת ש ל גוף־הער ך א ו ש ל אקויואלנט , למשל , מעי ל אחד .

משוא ה ז ו—״ 20 אמ ה ב ד = מעי ל אחד , או : 20 אמ ה ב ד ערכ ם מעי ל אחד ״ —
מניח ה מראש , כ י במעי ל אח ד טבוע ה עצמות־ער ך בדיו ק כמ ה שטבוע ה ב־ 20 אמ ה
ש ל בד ; היינו : אות ן שת י הכמויו ת ש ל סחורו ת עולו ת בשיעו ר אח ד ש ל עבוד ה
א ו בשיעו ר שוו ה ש ל זמן־עבודה . ואולם , זמן־העבוד ה הנחו ץ לייצור ן ש ל 20 אמ ה
ב ד א ו ש ל מעי ל אח ד משתנ ה ע ם כ ל שינו י בכודדהייצו ר ש ל האריג ה א ו ש ל
החייטות . עת ה נבוא , איפוא , לחקו ר בית ר דיו ק א ת השפעת ם ש ל שינויי ם כאל ה ע ל
הביטו י היחס י ש ל שיעור־הערך .

אפשרו ת 1 . יהא , שמשתנ ה ערכ ו ש ל הבד 19 , ואל ו ער ך המעי ל נשא ר קבוע .

א ם נכפ ל זמן־העבוד ה הדרו ש לייצור ו ש ל הבד , נניח , מחמ ת שפחתדדוהלכ ה פוריות ה
ש ל הקרקע , שעלי ה גד ל הפשתן , הר י נכפ ל ג ם ערכ ו ש ל הבד . במקו ם 20 אמ ה ש ל
ב ד = מעי ל אחד , תבו א המשוא ה : 20 אמ ת ב ד = 2 מעילים , שכ ן מעי ל אח ד מכי ל
ר ק מחצית ו ש ל זמן־העבוד ה השקו ע ב־ 20 אמ ה ש ל בד . ולהיפ ך : פח ת זמן־העבוד ה
הדרו ש לייצור ו ש ל הב ד כד י מחציתו , נניח , מתו ך שהשביח ו נולי־האריגה , הר י
יור ד ערכ ו ש ל הב ד כד י מחציתו . נמצ א : 20 אמ ה ש ל ב ד = 72 מעיל . מכא ן : הער ך
היחס י ש ל הסחור ה א , כלומר , ערכ ה הב א ע ל ביטוי ו בסחור ה ב , עול ה ויור ד ביח ס
יש ר א ל ערכ ה ש ל הסחור ה א — בתנא י שערכ ה ש ל הסחור ה ב בעינ ו עומד .

אפשרו ת 1 1 . יהא , שערכ ו ש ל הב ד נשא ר קבוע , ואל ו ערכ ו ש ל המעי ל משתנה .

א ם במסיבו ת הלל ו נכפ ל זמךהעבוד ה הדרו ש לייצו ר המעיל , נניח , מתו ך שגז־הצא ן
ל א על ה יפה , הר י שבמקו ם המשוא ה : 20 אמ ה ב ד = ־ מעי ל אחד , תבו א עת ה
המשוא ה : 20 אמ ה ב ד = 4 ן מעיל . ולהיפ ך : פח ת ערכ ו ש ל המעי ל כד י מחצית ,
הר י נקב ל — 20 אמ ה ב ד = 2 מעילים . מכא ן : א ם ערכ ה ש ל הסחור ה א עומ ד
בעינו , כי־עת ה יור ד א ו עול ה ערכ ה היחס י — ז ה הב א ע ל ביטוי ו בסחור ה ב —
ביזז ס הפו ך א ל שינז י הער ך ש ל ב .

א ם נשוו ה א ת המקרי ם השוני ם שלפ י אפשרו ת 1 ו־וו , ייצא , כ י אות ו שינו י
בשיעור י הערך־היחס י יכו ל שיהי ה נוב ע מתו ך סיבו ת מנוגדו ת ז ו לזו . הנה , במקו ם
המשואה : 20 אמ ה בד = ו מעיל , בא ה המשוא ה 1 : 20 אמ ה ב ד = 2 מעילי ם —
א ם משו ם שער ך הב ד עול ה כד י כפליי ם א ו משו ם שער ך המעילי ם יור ד כד י מחציתו ;
2 : מתקבל ת המשוא ה 20 אמ ה ב ד = 4 * מעי ל — א ם משו ם שער ך הב ד יור ד כד י
מחצי ת וא ם משו ם שער ך המעי ל עול ה כד י כפליים .

אפשרו ת ווו . יהא , שכמויות־־העבוד ה הדרושו ת לייצור ם ש ל הב ד וש ל המעי ל
ישתנ ו כאחת , באות ו כיוו ן ובאות ה פרופורצי ה גופה . במקר ה ז ה נשאר ת המשוא ה

י •' 1 הביטו י ״ערך ״ אנ ו משתמשי ם ב ו כא ן — אגב , פ ה וש ם בב ר השתמשנ ו כ ך ג ם קודם ־

לכ ן — במוב ן ש ל ער ך מסוי ם מבחינ ה כמותית , כלומ ר ש ל שיעור־ערך .

44

1 . הסחור ה

כמקוד ם כ ן עתה : 20 אמ ה ב ד = מעי ל אח ד — וישתנ ו ערכיה ם ש ל אל ה כמ ה
שישתנו . א ת השינו י שח ל בער ך שלה ם נוכ ל לגלות , תו ך שנשוו ה אות ם לסחור ה
שלישית , שערכ ה נשא ר קבוע . ואיל ו הי ו עולי ם א ו יורדי ם הערכי ם ש ל כ ל ה&חורו ת
האח ת ובאות ה פרופורצי ה גופה , כי־עת ה הי ו נשארי ם ערכיה ן היחסיי ם לל א שינוי .
ושו ב היינ ו יכולי ם לעמו ד ע ל השינו י האמית י שח ל בער ך שלח ן מתו ך כך , שבאות ו
זמן־עבוד ה גופ ו הית ה מיוצרת , בדר ך כלל , כמו ת גדול ה יות ר א ו פחות ה יות ר ש ל
סחור ה מאש ר קודם־לכן .

אפשרו ת /וו . יהא , שזמנ י העבוד ה הדרושי ם לייצור ם ש ל הב ד א ו המעי ל —
וממיל א ג ם ערכיה ם שלה ם — ישתנ ו בדבזמ ן ובאות ו כיוון , א ך ל א במיד ה שנה ,
א ו שישתנ ו בכיווני ם הפוכי ם וכד . השפעת ם ש ל צירופי ם כאלה , וכיוצ א בהם , ע ל
הער ך היחס י ש ל סחור ה מ ן הסחורות , מתחייב ת בפשטו ת מתו ך היק ש המקרי ם
1 , 11 ד ו 11 .

נמצאנ ו למדים : השינויי ם הממשיי ם ש ל שיעורי־הער ך אינ ם משתקפי ם
השתקפו ת בלתי־משתמע ת לשת י פני ם וממצ ה כל־צדכ ה ל א בביטוי ם היחס י ול א
בשיעור ו ש ל הער ך היחסי . יכו ל שהער ך היחס י ש ל סחור ה יישא ר קבוע , א ף ע ל פ י
שערכ ה ישתנה . יכו ל שישתנ ה הער ך היחס י ש ל סחורה , וא ף ע ל פ י כ ן יהי ה ערכ ה
קבו ע ! ולבסוף , אי ן ז ה די ן כל־עיקר , ששינויי ם החלי ם בדבזמ ן בשיעור־העד ך
של ה ובביטו י היחס י ש ל אות ו שיעור־ערך , יהי ו חופפי ם אל ה א ת אלה 20 .

3 . הצור ה האלןויואלנטמ ת

שנינו : ע ם שסחור ה אח ת א (הבד ) מבטא ת א ת ערכ ה בערך־השימו ש ש ל
סחור ה מסו ג אח ר ב (במעיל) , הריה י מטביעה , תו ך כד י כך , ע ל הסחור ה השניי ה
צורת־ער ך מיוחד ת — צור ה ש ל אקויואלנט . סחורת־הב ד מגל ח א ת ישות־ערכ ה
של ה בכך , שמשתווי ת הי א א ל המעיל , בל א להני ח אצל ו צורת־ער ך שונ ה מצורת ו
הגופנית . הר י שבעצ ם מבט א הב ד א ת ישות־־ערכ ו בכך , שהמעי ל נית ן להתחל ף ב ו

20 הער ה למהדור ה ב׳ . אי״חפיפו ת ז ו שבי ן שיעור־הער ך ובי ן ביטוי ו היחס י שימש ה
לכלכל ה הוולגארי ת עיל ה לניצול , ני ד החריפו ת הטוב ה עליה . למש ל : "א ם תוד ו פעם ,

כ י א יורד ת משו ם שעול ה ב , ב ה מוחלפ ת א , א ף ע ל פ י שבינתיי ם הוציא ו ע ל א ל א

פחו ת עבוד ה — ועקדוךהער ך הכלל י שלכ ם מתהפ ך ע ל פיו.. . א ם הו א [דיקארדו ] הוד ה
בכך , כ י ע ם ש א עול ה בערכ ו ביח ס לב , ב יור ד בערכ ו ביח ס ל א — הר י הו א עצמ ו קיעק ע
א ת היסוד , שעלי ו כונ ן א ת משפט ו הגדול , כ י ערכ ה ש ל סחור ה נקב ע לעול ם ע ל יד י כמות ־
העבוד ה הגלומ ה בה . שכן , א ם שינו י בהוצאות־הייצו ר ש ל א ל א ר ק משנ ה א ת ערכ ו ש ל ז ה

ביח ס לערכ ו ש ל ב , ב ו הו א מוחלף , אל א ג ם משנ ה א ת ערכ ו ש ל ב ביח ס לערכ ו ש ל א ,

א ף ע ל פ י של א ח ל שינו י בכמוודהעבוד ה בשבי ל ייצור ו ש ל ב — הר י מתהפכ ת ע ל פי ה
ל א ר ק משנ ה ז ו הפוסקת , כ י כמו ת העבוד ה המושקע ת בסחור ה הי א המסדיר ה א ת עדנה ,
אל א ג ם אות ה משנ ה האומרת , כ י הוצאות־הייצו ר ש ל סחור ה מסדירו ת א ת ערכה. "
(י . ברודהארסט , ״כלכל ה מדינית ״ לונדו ן 1824 , עט ׳ 11 , 14 . )

ממ ש כ ך רשא י הי ה מ ר ברודהארס ט לומר : יבו א אד ם ויסתכ ל ביחס י המספרי ם
10/20 , 10/50 , 10/100 וכו / המספ ר 10 בעינ ו עומד , וא ף ע ל פ י כ ן פוח ת והול ך בתמידו ת
גדל ו היחסי , פוח ת והול ד גדל ו ביח ס א ל המכני ם 20 , 50 , 100 . הר י שנהפ ך ע ל פי ו העקרו ן
הגדול , שגדל ו ש ל מספ ר שלם , כגו ן 10 , "מוסדר " ע ל יד י היחידו ת הנכללו ת בו .

45

סחור ה וממו ן

חליפי ן בלתי־אמצעיים . מכאן , שהצור ה האקויואלנטי ת ש ל סחור ה הי א צור ת
החחלפות ה הבלתי־אמצעי ת בסחור ה אחרת .

א ם סוג־סחור ה אחד , כגו ן מעילים , משמ ש שווה־ער ך לסוג־סחור ה אחר , לגו ן
בד , ומתו ך כ ך מקבלי ם המעילי ם א ת הסגול ה האופייני ת להיו ת שרויי ם בצור ה ש ל
התחלפו ת בלתי־אמצעי ת בבד , — עדיי ן ל א נקבע ה בכ ך בשו ם פני ם הפרופורצי ה
שלפי ה מתחלפי ם אהדד י המעילי ם והבד . פרופורצי ה ז ו תלוי ה בשיעור־הער ך ש ל
המעילים , שהר י שיעור־הער ך ש ל הב ד כב ר נתון . בי ן א ם מתבטאי ם המעי ל
כאקויואלנ ט והב ד כער ך יחסי , ובי ן א ם להיפ ך : הב ד מתבט א כאקויואלנ ט והמעי ל
כער ך יחסי , — לעול ם נקב ע שיעור־ערכ ו ש ל המעי ל ע ל יד י זמן־העבוד ה הדרו ש
לייצורו , היינו : לל א תלו ת בצורת־ערכו . אולם , משנכנ ס סוג־הסחור ה מעי ל לתו ך
ביטוי־הער ך ותופ ס כא ן מקו ם כאקויואלנט , שו ב אי ן שיעו ר ערכ ו מקב ל ביטו י
בחזק ת שיעור־ערך . אדרב ה : במשואת־הער ך אינ ו מופי ע שיעור־הער ך אל א בחינ ת
כמו ת מסוימ ת ש ל דב ר סתם .

למש ל : 40 אמ ה ב ד ״שוות ״ — מ ה י 2 מעילים . משו ם שסוג־הסחור ה מעי ל
ממל א כא ן תפקי ד ש ל אקויואלנט , משו ם שערך־השימו ש מעי ל דינ ו לגב י הב ד
כדי ן גוף־של־ערך , — משו ם כ ך אי ן את ה צרי ך אל א כמו ת מסוימ ת ש ל מעילי ם
שתוכ ל לבט א כמות־ער ך מסוימ ת ש ל בד . לפיכ ך יכולי ם שג י מעילי ם לשמ ש ביטו י
לשיעור־הער ך ש ל 40 אמ ה בד , אב ל לעול ם ל א יוכל ו לבט א א ת שיעור־הער ך ש ל
עצמם , א ת שיעור־הער ך ש ל מעילים . עובד ה ז ו — כ י במשואת־הער ך לעול ם אי ן
צורת ו ש ל האקויואלנ ט אל א כמו ת פשוט ה ש ל דב ר סתם , ש ל ערך־שימוש , —
תפיסת ה השטחי ת הי א שהטעת ה א ת ביילי , וכ ן רבי ם מקודמי ו ומ ן הבאי ם אחריו ,
לראו ת בביטוי־הער ך ר ק יח ם כמות י בלבד . אדרבה , הצור ה האקויואלנטי ת ש ל
סחור ה אי ן ב ה ול א כלו ם מהגדרת־הער ך הכמותית .

הזרו ת הראשונה , המפליא ה אותנ ו ע ם התבוננו ת בצור ה האקויואלנטית , הי א זו :
ערך־שינזו ש נהפ ך לצורת־הופעת ו ש ל ניגודו , ש ל הערך .

צורת ה הטבעי ת ש ל הסחור ה נעשי ת צורת־ערך . ואולם , דו ק בדבר : אות ו
חילוף־נושאי ם [סט! ) סי ! ע 1 )!גז!) ] לגב י סחור ה ב (מעי ל א ו חיטי ם א ו ברז ל
וכיו״ב ) אינ ו ח ל אל א בתו ך יחס־הערך , שלפי ו מתייחס ת אלי ה איזדשהי א סחור ה
אחר ת א (ב ד וכר) , — אינ ו ח ל אל א בתחומי ה ש ל זיק ה ז ו בלבד . מכיו ן שאי ן ל ך
שו ם סחור ה שתוכ ל להזדק ק א ל עצמ ה כא ל אקויואלנט , ומתו ך כ ך ל א תוכ ל ג ם
לעשו ת א ת חיצוניות ה הטבעי ת של ה ביטו י לער ך של־עצמה , — מ ן ההכר ה שתה א
מזדקק ת א ל סחור ה אחר ת כא ל אקויואלנ ט א ו שתהפו ך א ת חיצוניות ה הטבעי ת ש ל
סחור ה אחר ת לצורת־הער ך ש ל עצמה .

יבו א מש ל וידגי ם : הנ ה מידה , שאנ ו משתמשי ם ב ה לגב י גופי־סחורות , באש ר
ה ם גופי־סחורות , כלומר , באש ר ה ם ערכי־שימוש . ראש־סוכ ר — כבד , באש ר הו א
גוף , ולפיכ ך י ש ל ו משקל , אב ל אי ן ל ך דאש־סוכ ר שתוכ ל לראו ת ב ו א ו לחו ש ב ו
א ת משקלו . והנ ה נוטלי ם אב ו חתיכו ת שונו ת ש ל ברזל , שמשקל ן קבו ע מקודם .
צורת־הגו ף ש ל הברזל , כשהי א לעצמה , אינ ה משמש ת צורת־הופע ה ש ל הכובד ,

46

1 . הסחור ה

כשי ש שצורת־הגו ף ש ל ראש־הסוכ ר אינ ה משמש ת בכך . וא ף ע ל פ י כן " משרוצ ה
אמ ה להבי ע א ת ראש־הסוכ ר בחזק ת כובד , את ה מביא ו ביחכדשל־משק ל א ל הברזל .
ביחס . ז ה דינ ו ש ל הברז ל כדי ן גוף , שאינ ו מייצ ג מאומ ה אל א מב ד בלבד ; לפיכ ך
משמשו ת במויות־של־בדז ל.מידת־משק ל בשבי ל הסוכ ר ואי ן ה ן מייצגו ת לגב י גוף ־
הסוכ ר אל א דמות־של־כוב ד בלבד , צורת־הופע ה ש ל כובד . תפקי ד ז ה ממל א הברז ל
ר ק בתחומ י ש ל אות ו יחם , שלפי ו מתייח ס אלי ו הסוכר , א ו כ ל גו ף אח ר שעלינ ו
למצו א א ת משקלו . אלמל י ל א הי ו שנ י עצמי ם אל ה בני־כובד , שו ב ל א הי ו יכולי ם
להתייח ס אהדד י לפ י אות ו יחס , וממיל א ל א הי ה יכו ל האח ד לשמ ש ביטוי . לכובד !
ש ל השני . נטי ל א ת שניה ם ע ל כפו ת המאזניי ם ונרא ה באמת , כ י בבחינ ת כוב ד
שניים־שהם־אח ד הם , ולפיכ ך ג ם בעלי־משק ל אח ד ה ם לפ י פרופורצי ה מסוימת . ומ ה
גוף־הברזל , בחזק ת אמת־משקל , אינ ו משמ ש לגב י הסוכ ר אל א מב ד בלבד , א ף
בכיגזוי־הער ך שלנ ו כך : גוף־המעי ל אינ ו מייצ ג לגב י הב ד אל א ער ך בלבד .

ואולם , מכאן . ואיל ך ת ש כוח ה ש ל גזירדדשו ה זו . בביטוי־המשק ל ש ל ראש ־
,הסוכ ר מייצ ג הברז ל תכונ ה טבעית , משותפ ת לשנ י הגופי ם — כובד ם ; ואל ו
בביטוי־הער ך ש ל הב ד מייצ ג המעי ל תכונ ה על־טבעי ת ש ל שנ י העצמי ם — ערכ ם —
משה ו חברת י לחלוטין .

ע ם שצורת־הער ך היחסי ת ש ל סחורה , כגו ן ש ל הבד , מביע ה א ת ישות־ערכ ה
בחינ ת משה ו שונ ה בכול ו מגופ ה ותכונותיו , למשל , בחינ ת שווה־מעיל , — הר י
ביטו י ז ה גופ ו מרמז , כ י גונ ז הו א בתוכ ו יח ם חברתי . והיפוכ ו ש ל דב ר בצור ה
חאקויואלנטית . שהר י כ ל עצם־מהות ה דוק א בכך , שגוף־סחורה , כגו ן המעיל , אות ו
עצ ם כמוזדשהו א — מבי ע ערך , הוו ה אומר : מיד י הטב ע ניתנ ה ל ו צורת־ערך .
אמנ ם דב ר ז ה יפ ה ר ק בתחומ י אות ו יחכרהערך , שלפי ו מובא ת הסחורה־ב ד ליד י
זיק ה א ל הסחורה־מעי ל כא ל אקויואלנט 21 . אולם , מכיו ן שתכונותי ו ש ל עצ ם אינ ן
נובעו ת מתו ך יחס ו א ל עצמי ם אחרים , אל א אדרב ה : הלל ו באו ת ר ק לכל ל פעול ה
בתו ך יח ם שכזה , — הר י דומ ה עלינו , שא ף הצור ה האקויואלנטי ת ש ל המעיל , היינו ,
תכונת ו ז ו להיו ת מוכש ר להתחל ף באופ ן בלתי־אמצעי , בא ה ל ו מיד י הטבע , כביכול ,
ממ ש כתכונת ו להיו ת כב ד א ו לשמ ר חום . בכא ן — אות ה חידת־פל א שבצור ה
האקויואלנטית , שר ק א ז נמש ך אלי ה מבט ו הבורגני־כה ה ש ל הכלכל ן המדיני ,
משניצב ת הי א לפני ו מוכנה־ומזומנ ה בדמו ת ממון . אות ה שע ה מתאמ ץ הו א לתר ץ
א ת אופיי ם המסתור י ש ל הזה ב והכסף , ע ם שהו א מכני ם במקומ ם סחורו ת פחו ת
מבריקות , והנ ה הו א מונ ה והולך , תו ך הנא ה מתחדשת־לבקרים , א ת כ ל הרשימ ה
ש ל אספסוף־הסחורות , ששימש ו בשעת ן בתפקי ד ש ל אקויואלנ ט לסחורות . ואי ן
הו א חל־ומרגיש , כ י ביטוי־הער ך הפשו ט ביותר , כגו ן : 20 אמ ה ב ד = מעי ל אח ד —
כב ר ב ו את ה מוצ א פתח־פתרו ן לחיד ה ז ו ש ל הצור ה האקויואלנטית .

גופ ה ש ל הסחורה , המשמש ת אקויואלנט , משמעות ו לעול ם התגלמו ת ש ל עבודת -

21 בהגדרות־גומלי ן כאל ה אתר . מוצ א בכל ל דב ר מוזר . למשל , אי ן אד ם זד . קרו י מל ד
אל א ע ל שו ם ששא ר בנ י אד ם מתייחסי ם אלי ו כנתינים . וה ם מאמיני ם להיפ ד : ה ם נתיני ם
משו ם שהו א מלך .

47

סחור ה וממו ן

אד ם מופשטת , ולעול ם הו א תוצ ר ש ל עבוד ה מסוימה , מועילה . מוחשית . ©שמע :
עבוד ה מוחשי ת ז ו הי א שנעשי ת ביטו י לעבודת־אד ם שבמופשט . ומ ה המעיל , למשל ,
אי ן משמעות ו אל א התגשמו ת בלבד , א ף החייטות , ז ו המתגשמ ת ב ו למעשה , כך :
אי ן משמעות ה אל א צורת־התגשמו ת בלב ד ש ל עבודוראד ם שבמופשט . בביטו י
הער ך ש ל הב ד אי ן תועלת ה ש ל החייטו ת בכך , שהי א עוש ה בגדים , וממיל א עוש ה
ג ם בני־אדם , אל א בכך , שהי א מתקינ ה גוף , שאת ה רוא ה בו , כ י בן־ער ך הוא ,
כלומר : מיקר ש ש ל עבודה , שאינ ה שונ ה ול א כלו ם מ ן העבוד ה שנתממש ה בערך ־
הבד . כד י להתקי ן אספקלריית־ער ך מעי ן זו , אי ן החייטו ת עצמ ה צריכ ה לשק ף
כלו ם — בלתי־א ם תכונת ה המופשטת , להיות ה עמל־אדם .

ה ן בצור ת החייטו ת וה ן בצור ת האריג ה מושק ע כוח־עבוד ה אנושי . הר י שז ו
וז ו י ש לה ן התכונ ה הכללי ת ש ל עבודת־אד ם ; ובמקרי ם מסוימים , איפוא , כגו ן
לגב י ייצור־של־ערכים , רשא י את ה לדו ן בה ן ר ק מתו ך נקודת־ראו ת זו . כ ל ז ה שפי ר
ואי ן בכ ך מ ן המסתורין . ל א כ ן בביטוי־הער ך ש ל הסחורה : כא ן העניי ן מסתלף .
כד י להביע , למשל , של א האריג ה בצורת ה המוחשית , בחזק ת אריגה , מהו ה א ת
ערך־הבד , כ י א ם האריג ה בתכונת ה הכללית , כעבודת־אד ם סתם , — מעמידי ם
לעומת ה א ת החייטות , אות ה עבוד ה מוחשי ת המייצר ת א ת האקויואלנט־לבד , כאיל ו
הית ה החייטו ת צור ת התגשמו ת מוחשי ת ביות ר ש ל עבוד ה אנושי ת שבמופשט .

מכא ן הזרו ת השניי ה ש ל הצור ה האקויואלנטי ת : עבוד ה מוחשי ת נהפכ ת לצורת ־
תופע ה בשבי ל ניגוד ה שלה , בשבי ל עבודת־אד ס שבמופשט .

אולם , עבוד ה מוחשי ת זו , החייטות , מכיו ן שאי ן הי א מקובל ת כא ן אל א כביטו י
בלב ד לעבודת־אד ם סתם , נטול ת הבדל , הר י שלבש ה צור ה ש ל שוויו ן א ל עבוד ה
אחרת , א ל ז ו השקוע ה בב ד ; ולפיכ ך : א ף ע ל פ י שעבוד ה פרטי ת היא , ככ ל שא ר
עבוד ה המייצר ת סחורות , מכ ל מקו ם עבוד ה הי א השרוי ה בצור ה חברתי ת במישרין ?
והו א הטעם , משו ם מ ה מיוצג ת הי א ע ל יד י תוצר , שנית ן להתחל ף במישרי ן בסחור ה
אחרת . הרי , שז ו זרו ת שלישי ת ש ל הצור ה האקויואלנטי ת : עבוד ה פרטי ת נהפכ ת
לצור ה ש ל ניגודה , לעבוד ה השרוי ה בצור ה חברתי ת במישרין .
■ שת י הזרויו ת האחרונו ת ש ל הצור ה האקויואלנטית , שהסקנ ו ז ה עתה , יהי ו
קלו ת עו ד יות ר לתפיסתנו , א ם נחזו ר ונפנ ה לחוק ר הגדול , שהי ה הראשו ן שנית ח
א ת המוש ג צורת־הערך , כש ם שראשו ן הי ה לניתוח ן ש ל כמ ה וכמ ה צורות־מחשבה ,
צורות־חבר ה וצורות־טב ע — הו א א ר י ס ט ו ט ל ס .

קוד ם כ ל מכרי ז א רי ס ט ו ט ל ס בפירוש , שצורת־המנח ן ש ל סחור ה אינ ה
אל א דמו ת מפותח ת יות ר ש ל צורת־הער ך הפשוטה , כלומר , ש ל ביטו י המבט א ער ך
ש ל סחור ה אח ת ע ל יד י סחור ה אחרת , ותה א ז ו מ ה שתהי ה ? שכ ן הו א אומ ר :

.,אי ן הבדל " בין :

״ צ כרי ם = בי ת אחד " 7.711 ) 1£ ׳\£; ה 041 ׳ת. 10 ,, )

ובי ן : ״ 5 כרי ס = כ ך וכ ך ממו ך

1 . . . 0(101! 0.1 5187X8 ז 7 ־ ט 1£ ׳ 181 נ |./) 17 ,/^, )

48

1 . הסחור ה

וכ ן הו א ב א ליד י הכרה , שיחס־הער ך שנכל ל בתוכ ו אות ו ביטףי־העוך , הו א מצד ו
מחייב , כ י נשוו ה א ת הבי ת א ל הכ ר שוויו ן איכותי , וכ י בל א שוויו ן ז ה שבמהו ת
שו ב אי־אפש ר הי ה להבי א עצמי ם אלה , השוני ם במוחשיותם , ליד י זיק ה הדדי ת
כשיעורי ם משותפי־מידה , ״אי ן חליפין ״ — הו א אומ ר — "בל י שוויון , א ך אי ן
שוויו ן בל י מדידו ת משותפת ״ ( י; 41810101 ] ט ס 5 ןוקע 0 ף 11 ;!׳רוסס ! 'דעס" ) ■ ואול ם
כא ן הו א נעמ ד ותוהה , ופור ש ושו ב אינ ו ממשי ך א ת הניתו ח ש ל צורורהערך . "אך ,
לאמית ו ש ל דב ר אי־אפשר( > 1 ^ 0 ז 01 ^;ו 8 ג)מ £1 ןןףגמ׳\ 5 ׳ £¥0 ^ ןן 1 ״) ג כ י עצמי ם שוני ם
כ ל כ ך יהי ו משותפי־מידה" , כלומר , שיהי ו שווי ם מבחינ ה איכותית . אות ו שיוו י ע ל
כרח ו שיהי ה משה ו ז ר לטב ע האמית י ש ל העצמים , היינו , ר ק "עזרה־בצ ר בשבי ל
הצור ך המעשי" .

הר י שאריסטוטל ס עצמ ו אומ ר לנו , למ ה לק ה ונפס ק ניתוחו , — הו א לק ה בדזסר ,
בהיעד ר מושג־הערך . וכ י מה ו הצ ד השוו ה בשנ י העצמים , כלומר , מה י העצמו ת

המשותפת , שאות ה מייצ ג הבי ת לגב י הכ ר בתו ך ביטוי־הער ך ש ל הכ ר י ? משה ו

כז ה — אומ ר אריסטוטל ם — "אי־אפש ר שיה א קיים , לאמית ו ש ל דבר" . מפנ י מה ל
הבי ת מייצ ג לגב י הכ ר משה ו שווה , ע ד כמ ה שהו א מייצ ג א ת השוו ה באמ ת בשניהם ,
בבי ת ובכר . והשוו ה הז ה — עבודת־אד ם הוא .

אך , עובד ה ז ו — כ י בצור ה ש ל ערכי־הסחורו ת מבוטאו ת כ ל העבודו ת כעבודת ־

אד ם שנה , וע ל כן , תוק ף אח ד לכול ן — ל א הי ה ביד ו ש ל אריסטוטל ם להעלות ה

מתו ך עצ ם צורת־הערך , משו ם שהחבר ה היןני ת עמד ה ע ל עבודת־עבדים , ועל־כ ן
בסי ם טבע י שימ ש ל ה אי־שוויונ ם ש ל בני־אד ם וש ל כוחות־העבוד ה שלהם . התעלומ ה
שבביטוי־הער ך — שוויונ ן ש ל כ ל העבודו ת ומת ן תוק ף שוו ה לכולן , משו ם וע ד
כמ ה שעבודת־אד ם בכל ל ה ן — א י אפש ר לפענח ה אל א לאח ר שהמוש ג ש ל שוויון ־
האד ם כב ר קונ ה לעצמ ו בתו ך הע ם יציבו ת ש ל משפט־קדום . ואי ן ז ה אפש ר אל א
בחברה , שצורת־הסחור ה הית ה ב ה לצור ה הכללי ת ש ל תוצרת־העבודה , ומכאן ,
שג ם יחס ם ההדד י ש ל בנ י אד ם כבעל י סחורו ת נהפ ך ליח ס החברת י השליט . ומוצ א
את ה א ת גדולת ו המזהיר ה ש ל אדיסטוטל ם דוק א בכך , שגיל ה בביטוי־הער ך ש ל
הסחורו ת יח ם ש ל שוויון . אל א שגדריה־סייגי ה ההיסטוריי ם ש ל החבר ה ב ה הו א
חי , ה ם שגדר ו בפני ו מלגלות־ולמצוא , מה ו "לאמית ו ש ל דבר ״ — מהות ו ש ל אות ו
יחס־שוויון .

4 . צורת־הער ך הפשוט ה כשלימוונד !

צורת־הער ך הפשוט ה ש ל סחור ה — נתונ ה ביחם־הער ך ש ל סחור ה ז ו א ל סחור ה
מסו ג אחר , א ו ביחס־החליפי ן בי ן ראשונ ה לשנייה . ער ך הסחור ה א ב א ע ל ביטוי ו
האיכות י בכך , שהסחור ה ב ניתנ ת לחליפי ן בלתי־אמצעיי ם בסחור ה א . והו א ב א
ע ל ביטוי ו הכמותי , ע ם שכמו ת מסוימ ת ש ל הסחור ה כ ניתנ ת לחליפי ן בכמו ת
הנתונ ה ש ל הסחור ה א . לשו ן אחר : ערכ ה ש ל סחור ה ב א ע ל ביטוי ו העצמא י ע ם
שמתארי ם אות ו כ״ערך־חליפיך . א ם ברא ש פר ק ז ה נאמר , בנוס ח השיגר ה
המקובלת : הסחור ה הי א ערך־שימו ש וערך־חליפי ן — הרי , לכשנדקד ק בדברינו ׳
הית ה כא ן טעות . הסחור ה הי א ערך־שימוש , א ו דבר־שימוש , ו״ערך" . נגלי ת הי א

סדזוויו ז וממו ן

לפנינ ו בכפילו ת זו , כפילו ת ש ל ישותה , משמקב ל ערכ ה צור ה עצמאית־מיוחדת ,
צורת־תופע ה השונ ה מצורת ה הטבעית , משמקב ל הו א צור ה ש ל ערך־חליפי ן ;
ולעול ם ל א תקב ל צור ה ז ו א ם תראנ ה כשהי א מבודדת , אל א צורת ה ז ו נתונ ה תמי ד
ר ק בתו ך יחס־הער ך א ו ביחס־החליפי ן א ל סחור ה שניי ה מסו ג אחר . א ך משהגע ת
פע ם ליד י ידיע ה זו , שו ב אי ן באות ו שימוש־לשו ן כד י לגרו ם תקלה , ב א הו א
לש ם הקיצור .

בניתוחנ ו הוכחנו , שצורודהער ך ש ל הסחורה , א ו ביטוי־הער ך שלה , נובע ת
מתו ך טבע ו ש ל ער ך הסחורה , ול א להיפך : אי ן הער ך ושיעור־הער ך נובעי ם מתו ך
אופךביטוי ה בחזק ת ערך־חליפין . והר י דוק א בכ ך שגגהדתעתועים , ה ן ש ל
המרקאנטיליסטי ם וחסידיה ם החדשים , כגו ן פריה , גאני ל וכד 22 , וה ן ש ל האנטיפודי ם
שלהם , אות ם הסוכנים־הנוסעי ם המודרניי ם ש ל המסחר־הדופשי , כגו ן באסטי א ושות , .
המרקאנטיליסטי ם עיק ר הדגשת ם נתונ ה לצ ד האיכות י ש ל ביטוי־הערך , וממיל א
לצור ה האקויואלנטי ת ש ל הסחור ה — ז ו שקיבל ה א ת דמות ה המוחלט ת בממון* ,
וכנגדם , הרוכלי ם המודרניי ם ש ל המסחר־החפשי , המצווי ם להפי ץ א ת סחורת ם
בכ ל מחי ר שיהיה , הלל ו מטעימי ם א ת הצ ד הכמות י ש ל צורת־הער ך היחסית . מכאן ,
שלדעת ם אינ ם קיימי ם ל א ערך־הסחור ה ול א שיעור־ער ך של ה — א ם ל א בביטו י
הנית ן ע ל יד י יחנדהחליפי ן בלבד , כלומר , קיימי ם ה ם ר ק באות ו פת ק אש ר בלוח *
המתירי ם יום־יום . הסקוט י מאק־ליאוד , שכ ל עיק ר תפקיד ו אינ ו אל א לקח ת מרחוב *
לומבאר ד מושגי ם מבולבלים־טרופי ם ולקשט ם ככל־האפש ר כחל־וסר ק ש ל
למדנו ת — משמ ש מזיג ה נא ה ש ל המרקאנטיליסטי ם השקועי ם בהבל י אמונתם ,
מזה , וש ל רוכל י המסח ר החפש י הנאורים , מזה .

העיו ן המעמי ק בביטוי־הער ך ש ל הסחור ה א , הכלו ל ביחס־הער ך א ל הסחור ה
ב , העלה , שבתחומ י ביטו י ז ה אי ן תוק ף לצור ה הטבעי ת ש ל הסחור ה א אל א בחזק ת
דמו ת ש ל ערך־שימו ש בלבד , ואל ו צורת ה הטבעי ת ש ל סחור ה ב אי ן ל ה תוק ף
אל א בחזק ת צורת־ער ך א ו דמות־ערך . מכאן , שהניגו ד הפנימי , הגנו ז בתו ך
הסחור ה — הניגו ד בי ן ערך־שימו ש לבי ן ער ך — מיוצ ג ע ל יד י ניגו ד חיצוני ,
היינו , ע ל יד י היח ס בי ן שת י סחורות* , ובתו ך יח ס ז ה אי ן תוק ף בלת י אמצע י
לסחור ה האחת , לז ו שערכ ה של ה צרי ך לבו א ע ל ביטויו , אל א בחזק ת ערך־שימו ש
בלבד , וכנגד ה הסחור ה האחרת , ז ו שמבוט א ב ה ערך , אי ן ל ה תוק ף בלת י אמצע י
אל א בחזק ת ערך־חליפי ן בלבד . הוו ה אומ ר : צורת־הער ך הפשוט ה ש ל סחור ה הי א
צורודהתופע ה הפשוט ה ש ל הניגו ד הגנו ז בה , הניגו ד שבי ן ערך־שימו ש ובי ן ערך .

תוצר־ ד,עבוד ה בכ ל מצב י החבר ה דבר־שימו ש הוא , אל א שר ק תקופת־התפתחו ת
היסטורי ת מסוימ ת — ז ו המתאר ת א ת העבוד ה המושקע ת בייצור ו ש ל דבר־שימו ש
להיות ה תכונת ו ״כחפץ״ , כלומר , להיות ה ערכ ו של ו — הי א שהופכ ת א ת תוצר ־
העבוד ה לסחורה . היוצ א מכאן , שצור ת הער ך הפשוט ה ש ל הסחור ה משמש ת בו־בזמ ן

22 הער ה למהדור ה ב׳ . פ . ד . א . פדיי ה (סגן־מפק ח ע ל המכס ) : "ע ל הממשל ה מבחינ ת
יחסי ה א ל המסחר. ״ פארי ס 1805 , ושאר ל גאביל : "ע ל השיטו ת ש ל הכלכל ה המדעית׳ /
מהדור ה ב / פארי ס 1841 .

50

1 . הסחור ה

ג ם צורת־ ד,סחור ה הפשוט ה ש ל תוצר־העבודה , ונמצא , שהתפתחות ה ש ל צורת ־
הסחור ה והתפתחות ה ש ל צורת־הער ך שתיה ן חלו ת כאהד .

סקירת־עי ן ראשונ ה די ה להראו ת א ת המגרע ת בצוחדהער ך הפשוט ה , צורת ־

עוב ר זו , שעלי ה לעבו ר דר ך מערכ ה שלימ ה ש ל גלגולים , ע ד שתתבג ר ותגי ע
לצורודהמחיר .

אות ו ביטוי , המבט א א ת הסחור ה א ע ל יד י סחור ה ב כ ל שהיא , אינ ו אל א
מבדי ל א ת ■ הער ך ש ל הםחור י ה א מערך־השימו ש של ה $ משמ ע : אי ן הו א אל א
מבי א אות ה ביחם־חליפי ן א ל סו ג סחור ה יחיד , כ ל שהוא , השונ ה הימנ ה — בל א
להביע , כ י שנ ה הי א [סחור ה א ] מבחינ ה איכותית , וכ י מתייחס ת הי א יח ם פרופורציו -
נאל י מבחינ ה כמותית , לכ ל שא ר הסחורות . א ת צורת־הער ך היחסית , הפשוטה ,
חופפ ת הצור ה האקויואלנטי ת היחיד ה ש ל סחור ה אחרת . הנה , המעי ל — בביטוי ־
הער ך היחס י ש ל הב ד — ניתנ ת ל ו צור ה אקויואלנטית , א ו צור ה ש ל התחלפו ת
בלתי־אמצעית , ר ק לגב י אות ו סוג־סחור ה יחיד , לגב י הבד .

ואולם , צורת־הער ך היחיד ה עובר ת מאלי ה א ל צור ה מושלמ ת יותר . באמצעות ה
של ־ ז ו מתבטא , אמנם , ערכ ה ש ל סחור ה ר ק בסחור ה אח ת מסו ג אח ה ואול ם אי ן
ז ה חשו ב כל־עיק ר מ ה סו ג ל ה לסחור ה שניי ה זו , א ם מעיל , א ם ברזל , א ם חיטי ם
וכו , . ולפיכך : ככ ל שסחור ה ז ו בא ה ביחם־ער ך א ל סחור ה אחרת , מסו ג ז ה א ו אחר ,
מתהווי ם ביטויי־ער ך פשוטי ם שוני ם ש ל אות ה סחור ה עצמה 22 * . מספ ר ביטויי ־
הער ך האפשריי ם של ה אינ ו מוגב ל אל א ע ל יד י מספ ר סוגי־הסחורו ת השוגי ם
הימנה . ביטוי־הער ך היחי ד אש ר ל ה מתגלגל , איפוא , בטו ר ש ל ביטויי־הער ך הפשוטי ם
השוני ם שלה , וטו ר ז ה עשו י לגדו ל ללא־הפסק .

ב . צורת־ער ך כולל ת א ו מורחב ת
2 סחור ה א = ח סחור ה ב א ו = ע סחור ה ג א ו = סחור ה ד
א ו = צ סחור ה ה א ו = וכד .

( 20 אמ ה בד= 1 מעי ל או= 10 פונטי ם ת ה או= 40 פונטי ם קפ ח או=קוארט ר חיטים ,

א ו = 2 אונקיו ת זהב , א ו = 1 / 2 טונ ה ברז ל א ו = וכו׳ )

1 , צורת־הער ך היחסי ת המורחב ת

ערכ ה ש ל סחורה , כגו ן הבד , ב א עכשי ו ע ל ביטוי ו ביסודו ת אחרים , לאין־מספר ׳
מעול ם הסחורות . כ ל גוף־סחור ה אח ר נהפ ך לאספקלרי ה בשבי ל ערך־הבד 23 . וכ ך

י 2 א הער ה למהדור ה ב׳ . אצ ל הומרוס , למשל , מתבט א ערכ ו ש ל עצ ם בטו ר ש ל
עצמי ם שונים .

23 לפיכן ־ מדברי ם ע ל עדך־המעי ל ש ל הבד , כשמביעי ם א ת עדנ ו במעילי ם ; ע ל ערך ־

הדג ן ■שלו , כשמבטאי ם אות ו בדגן , וכיו״ב . כ ל ביטו י מביטויי ם אל ה פירושו , שערכ ו ש ל
הב ד הו א המופי ע בערכי־השימו ש מעיל , דג ן וכר . "הואי ל וערכ ה ש ל כ ל סחור ה מציי ן א ח
יחס ה [א ל סחור ה אחר ת כל־שהיא ] בחליפין , הרשו ת בידינ ו ■לדב ר עלי ו כעל.. . ער ך הדגן ,
ערך־האריג , הכ ל לפ י הסחור ה שאלי ה משווי ם אות ה ; ולפינ ד מוצ א את ה אלפ י סוגי ם שוני ם
ש ל ערכים , ומספ ד סוגי־הערכי ם כמספ ר הסחורו ת הקיימות , וכול ם כאח ד ה ם ממשיי ם וכול ם

51

סחור ה וממו ן

נגל ה עלינ ו עת ה באמ ת ער ד ז ה גופ ו כנניקר ש ש ל עבודת־אד ם נטולת־הבדל . שכ ן
העבודה , שהתקינ ה אות ו ערך , מיוצג ת עכשי ו במפור ש כעבוד ה סתם, 4 שדינ ה כדי ן
כ ל עבודת־אד ם אחרת , ותהי ה צורת ה הטבעי ת מ ה שתהיה , ואח ת היא , איפוא , א ם
תקב ל צורת־חפ ץ ש ל מעיל , חיטים , ברז ל א ו זה ב וכיו״ב . משמ ע : הב ד — בתוק ף
צורת־הננד ך של ו — עומ ד עת ה ביח ם חברת י ל א עו ד א ל סוג־סחור ה אח ר אח ד
ויחי ד בלבד , אל א א ל עולנז־המחורו ת בכלל . הבד , בהיות ו סחורה , אזר ח הו א באות ו
עולם . ע ם ז ה מתחיי ב מתי ד אות ו טו ר אין־סופ י ש ל ביטוייו , שאח ת הי א לו , לערך ־
הסחורה , מ ה צורת ו המיוחד ת ש ל עו־ד־השימוש , שב ה הו א ב א ליד י גילוי .

בצור ה הראשונ ה : 20 אמ ה ב ד = 1 מעיל , אפש ר ואי ן ז ה אל א מקר ה בלב ה
ששת י הסחורו ת האל ה בנות־חליפי ן ה ן ביח ס כמות י מסוים . ואל ו בצור ה השניי ה
מזדק ר ומתבה ר מי ד הרקע , השונ ה ביסוד ו מ ן הגילו י המקר י — הרקע , המחיי ב
אות ה צורה . שיעור ו ש ל ערך־הב ד אח ד הוא , ואי ן הבד ל א ם הו א מיוצ ג במעיל ,
בקפ ה א ו בברז ל וכיו״ ב — בסחורו ת שונו ת לאין־ספור , השייכו ת לבעלי ם שונים .
היח ס המקר י שבי ן שנ י בעלי־סחור ה פרטיי ם ניט ל מ ן העולם . מתבר ר ומתחוור ,
של א החליפי ן מסדירי ם א ת שיעור־הער ך ש ל הסחורה , אלא , אדרב ה : שיעור ־
הער ך ש ל הסחור ה הו א המסדי ר א ת יחסי־החליפי ן שלה .

2 . הצור ה האקזיואלנטי ת המיוחד ת
כ ל סחור ה — מעיל , תה , חיטים , ברזל , וכ ד — דינ ה בביטוי־הער ך ש ל הב ד
כדי ן אקויואלנט , ולפיכ ך — כדי ן גוף־ערך . צורת־הטב ע המסוימ ת ש ל כ ל סחור ה
מ ן הסחורו ת האל ה משמש ת עכשי ו צור ה אקויואלנטי ת מיוחדת , אח ת מנ י רבות .
וכ ן דינ ם ש ל סוגי־העבוד ה המרובי ם והשונים , המסוימים , המוחשיים , המועילים ,
שה ם כלולי ם בגופי־הסחור ה השונים ; עכשי ו דינ ם כדי ן צורות־הגשמ ה מיוחדו ת
א ו צורות־גילו י מיוחדות , מרובו ת א ף הן , ש ל עבודת־אד ם סתם .

3 . הליקויי ם שבצורת־הער ך הבולל ת א ו המורחב ת
ראשית , בלתי־מוגמ ר הו א ביטוי־הער ך היחס י ש ל הסחורה , משו ם שטו ר מייצגי ו
אינ ו מסתיי ם לעולם . אות ה שרשרת , שמצטרפ ת בד , משואת־ערכי ם אח ת לשנייה ,
יכו ל את ה להאריכ ה עולמי ת ע ם כ ל סוג־סחור ה חד ש הב א לעולם , שכ ן משמ ש הו א
חומ ר לביטו י ער ך חדש . שנית , שרשר ת ז ו מהו ה מעי ן פסיפ ס ססגונ י ש ל ביטויי־ער ך
מתפרדי ם ושוני ם מאו ד בסוגיהם . ולבסוף , א ם תרצ ה לבט א א ת הער ך היחס י ש ל
כ ל סחור ה באות ה צור ה מורחב ת — והכר ח ל ך לעשו ת כ ן — הר י תקב ל בשבי ל

כאח ד מדומים. ״ (״מחק ר ביקורת י ־ע ל טבע ו ש ל הערך , מידת ו וסיבותי ו ; בעיק ר תו ך דיו ן
בכתבי ם ש ל מ ר ריקארד ו וחסידיו. " מא ת המחב ר ש ל "מסו ת ע ל התהוו ת וכ ר ש ל השקפות. "
לונדון , 1825 . עט ' 39 . ) ס . ב י י ל י — מחבר ו ש ל ספ ד אנונימ י זה , שעור ר בשעת ו שאו ן ר ב
באנגלי ה — סבור , כ י בכך , ע ם שהרא ה ע ל הרב־גוניו ת ש ל הביטויי ם היחסיי ם לאות ו ערך ־
סחורה , הר ם כ ל הגדר ת מושג ו ש ל הערך . אגב ׳ ע ם כ ל עקשות ו של ו יד ע בייל י לנעו ץ
אזמל ו במקומות־התורפ ה ש ל משנ ת ריקארדו , וע ל כ ך תעי ד ההתרגזות , שב ה התקיפוה ו
תלמיד י בית־ריקארדו , כגו ן ב״וסטמינסט ר רביו" .

52

1 . הסחור ה

צורת־הער ך היחסי ת ש ל כ ל סחור ה טו ר :אינסופ י ש ל ביטויי־ערך , שונו ! בכול ו
מצורת־הער ך היחסי ת ש ל כ ל סחור ה אחרת . — אות ם הליקויי ם אש ר בצורת־הער ך
היחסי ת המורחב ת משתקפי ם ג ם בצור ה האקויואלנטי ת המתאימ ה לה . מכיו ן שצורת ו
הטבעי ת ש ל כ ל אח ד מסוג י הסחורו ת משמש ת כא ן צור ה אקויואלנטי ת מיוחד ת
בצ ד צורו ת אקויואלנטיו ת מיוחדו ת אחרו ת לאי ן מספר , הר י שאי ן ל ך בכל ל אל א
צורו ת אקויואלנטיו ת מוגבלות , אש ר כ ל אח ת מה ן מוציא ה א ת חברתה . •וכ ן סוג ־
העבוד ה המסוים , המוחשי , המועיל , הטבו ע בכ ל אקויואלנ ט מיוח ד ש ל סחור ה —
אי ן הו א אל א צורת־תופע ה מיוחד ת בלב ד ש ל עבודת־אדם , הוו ה אומר : צורת־תופע ה
בלתי־ממצה . אמנם , י ש ל ה [לעבוד ת האדם ] צורת־תופעה ■ שלימ ה א ו כולל ת בהיק ף
הכול ל ש ל אות ן צורוודהתופע ה המיוחדות . אך , בדר ך ז ו שו ב אי ן ל ה צורו־דתופע ה
אחידה .

ואולם , צורת־הער ך היחסי ת המורחב ת — כ ל עיק ר תוכנ ה אינ ו אל א סכו ם ש ל
ביטויי־ער ך יחסיי ם פשוטי ם א ו ש ל משןאו ת בצורת ן הראשונה , כגון :
20 אמו ת ב ד = 1 מעי ל
20 אמו ת ב ד = 10 פונטי ם תה , וכ ר

ואול ם כ ל אח ת מ ן המשנאו ת האל ה מכילה , ביח ס חוזר , ג ם א ת המשןא ה הזה ה לה :
1 מעי ל = 20 אמו ת ב ד
10 פונטי ם ת ה = 20 אמו ת בד , וכו ׳ .

ואמנ ם כן : מחלי ף אד ם א ת בד ו בסחורו ת מרובו ת אחרות , ומשו ם כ ך מבט א
הו א א ת ערכ ו ש ל הב ד בטו ר ש ל סחורו ת אחרו ת — הר י מ ן ההכר ח שג ם שא ר
בעלי־הסחורו ת המרובי ם יהי ו מחליפי ם א ת סחורותיה ם ה ם בבד , ומשו ם כ ך יהי ו
מבטאי ם א ת ערכ י סחורותיה ם השונו ת באות ה סחור ה שלישי ת גופה , בבד . — א ם
נהפוך , איפוא , א ת הטור : 20 אמ ה בד = 1 מעיל , א ו = 10 פונטי ם תה , א ו = וכד ,
היינו , א ם נבי ע א ת היח ס החוזר , הכלו ל כב ר לפ י עניין־הדברי ם באות ו טור , —
הר י נקבל :

ג . צורת־ער ד כללי ת

1 מעי ל
10 פונטי ם ת ה
40 פונטי ם קפ ה

1 קוארט ר חיטי ם

2 אונקיו ת זה ב
2 / ! טונ ה ברז ל
x סחור ה א
וכ ד סחור ה

1 . נשתנ ה אופיר! 1 ש ל צורת־הער ף

מעת ה מייצגו ת הסחורו ת א ת ערכיהן : 1 ) בפשטות , שהר י ה ן מייצגו ת אות ם
בסחור ה אחת , ו־ 2 ) באחידו ת — משו ם שה ן מייצגו ת אות ם באות ה סחור ה גופה .
צורת־ערכ ן פשוט ה הי א ומשותפת , ולפיכ ך כללי ת היא .

20 אמ ה ב ד

53

סחור ה וממו ן

ול א בא ו שת י הצורו ת א [צורת־הער ך הפשוטה ] ו־ ב [צורת־הער ך המורחבת ]

אל א לבט א א ת ערב ה ש ל סחור ה בחינ ת משה ו השונ ה מערך־השימו ש ש ל עצמ ה
א ו מגו ף הסחורה .

צור ה ראשונ ה העלת ה משןאות־ערך , כגו ן : 1 מעי ל = 20 אמ ה ב ה 10 פונטי ם
ת ה = 1 / 2 טונ ה ברזל , וכר . ער ך המעי ל מבוט א כשווה־ב ה ער ך הת ה כשווה־ברזל ,
וכר < אב ל שווה־ב ד ושווה־ברזל , ביטויי־ער ך אל ה ש ל מעי ל וש ל תה , א ף ה ם
שוני ם בינ ם לבי ן עצמ ם כש ם ששוני ם ה ם ב ד וברזל . מסתבר , שצור ה ז ו מצויד ,
למעש ה ר ק בהתחלו ת הראשונו ת [ש ל החליפין] , בשתוצר י העבוד ה מתגלגלי ם
בסחורו ת תו ך כד י מעש ר,־חליפי ן שבאקרא י ולעת־מצ 1 א .

הצור ה השניי ה מבדילה , בית ר שלימו ת מ ן הראשונה , בי ן ערכ ה ש ל סחור ה
לבי ן ערך־השימו ש שלד , ; שכ ן ערכ ו ש ל המעיל , למשל , מופי ע עכשי ו — כנג ד
צורת ו הטבעי ת — בצורו ת מצורו ת שונו ת : בחזק ת שווה־בד , שווה־ברזל , שווה־ת ה
וכ ר — כ ל מ ה שתרצה , ר ק ל א שווה־מעיל . מצ ד שני , חס ר כא ן לחלוטי ן כ ל ביטוי ־
ער ך משות ף ש ל הסחורות , שכ ן בביטוי־הער ך ש ל כ ל סחור ה וסחור ה מופיעו ת
עת ה כ ל שא ר הסחורו ת האחרו ת ר ק בצור ת אקויואלנטים . למעש ה מתגלי ת לראשונ ה
צור ת הער ך המורחבת , משמתחילי ם להחלי ף תוצ ר עבוד ה מסוים , כגו ן מקנה ,
בסחורו ת שונו ת אחרות , שו ב ל א באקרא י כי־א ם כמנה ג ש ל קבע .

צור ה חדש ה ז ו [ג] , שהעלינ ו זה־עתה , מביע ה א ת הערכי ם ש ל עול ם הסחורו ת
בסוגי־סחור ה אח ד ויחי ד המופר ש מתוכו , למש ל בבד , וכ ך הי א מייצג ת א ת ערכ י
כ ל הסחורו ת ע ל יד י שוויי ם לבד . ערכ ה ש ל כ ל סחור ה — בכו ח היות ו שווה־ב ד —
ל א ר ק שהו א נבד ל עת ה מערך־השימו ש ש ל עצמה , אל א נבד ל הו א מכ ל ערך ־
שימוש , ודוק א משו ם כ ך הו א ב א ע ל ביטוי ו כמשה ו משות ף לאות ה סחור ה ולכ ל
הסחורו ת כולן . ולפיכ ך צור ה ז ו בלבד , הי א שמביא ה באמ ת א ת הסחורות , כערכים ,
ליד י זיקת־גומלין , א ו מאפשר ת הי א לה ן להופי ע כערכי־חליפי ן ז ו לגב י זו .

שת י הצורו ת הקודמו ת מבטאו ת א ת ערכ ה ש ל כ ל סחורה : א ם בסחור ה יחיד ה
מסו ג אח ר וא ם בטו ר ש ל סחורו ת רבו ת השונו ת הימנה . בי ן כ ך ובי ן כך , הר י זד ,
מעניינ ה הפרט י כביכו ל ש ל כ ל סחור ה להקנו ת לעצמ ה צורת־ערך , והי א מבצע ת
מעש ה ז ה בל י סיו ע מצ ד הסחורו ת האחרות . לעומת ה אי ן הלל ו משמשו ת אל א
בתפקי ד הסבי ל ש ל אקויואלנט . ל א כ ן צורת־הער ך הכללית . ז ו בא ה לעול ם ר ק
כמפעל ו המשות ף ש ל עולם־ ד,סחורות . אי ן סחור ה זוכ ה לשמ ש ביטוי־ער ך כלל י
אל א משו ם שכ ל שא ר הסחורו ת מביעו ת כאח ת א ת ערכ ן באות ו אקויואלנ ט עצמו ,
וכ ל סוג־סחור ה חד ש המופי ע בעול ם ע ל כרח ו שיחזו ר ע ל מעש ה זה . ובכ ך מתגלה ,
כ י ישות־העד ך ש ל הסחורו ת — הואי ל והי א מבטא ת ר ק א ת "ד,הןיד , החברתית " ש ל
הדברי ם — אינ ה עשוי ה לבו א ע ל ביטוי ה אל א ע ל יד י זיקת ה החברתי ת רבת ־
הצדדים . ולפיכ ך די ן הו א שצורת־הער ך ש ל הסחורו ת תה א צור ה בעל ת תוק ף חברתי .

,מעתה , משקיבל ו כ ל הסחורו ת צור ה ש ל שוות־בד , הריה ן מופיעות . ל א ר ק
כשו 1 ת מבחינ ת איכותן , כערכי ם בכלל , אל א ג ם כשיעורי־ער ך בנ י השוא ה מבחינ ת
כמותן . מתו ך שה ן משקפו ת א ת שיעור י ערכיה ן באות ו חומ ר אח ד גופו , בבד , שו ב

54

1 . הסחור ה

חוזרי ם ומשתקפי ם שיעורי־ער ך אל ה ז ה בזה . למש ל : 10 פונטי ם ת ה = 20 אמ ה בד ,
ו־ 40 פונטי ם קפה= 20 אמ ה בד . יוצא , כ י 10 פונטי ם תה= 40 פונטי ם קפה , או :
בפונ ט אח ד קפ ה שקוע ה ר ק 4 / ! מעצמות־הערך , היינו , עבודה , ש ל פונ ט אח ד תה .

הצור ה הכללי ת ש ל הער ך היחס י אש ר לעול ם הסחורו ת מטביע ה ע ל הסחורה ־
האקויואלנטי ת המופרש ת מתוכו , ע ל הבד , א ת חותמ ו ש ל אקויואלנ ט כללי . צורת ו
הטבעי ת ש ל הב ד הית ה לדמות־הער ך המשותפ ת לכ ל עול ם הסחורות , ולפיכ ך נית ן
הב ד להתחלף , באופ ן בלת י אמצעי , בכ ל שא ר הסחורו ת האחרות . צורת־הגו ף של ו —
הכ ל רואי ם ב ה התגשמו ת גלויה־לעין , התגלמו ת חברתי ת כללית , ש ל עבודת־האד ם
בכללה . מלאכ ת האריג ה — עבוד ה פרטי ת ז ו המייצר ת א ת הב ד —לבש ה בו־בזמ ן
צור ה חברתי ת כללית , צור ה ש ל שוויו ן לכ ל סוג י העבוד ה האחרים . המשןאו ת
לאי ן מספ ר — חלקי ה ש ל צורת־הער ך הכללי ת — באו ת וקובעות , בז ו אח ר זו , כ י
העבוד ה שנתממשד , בב ד שו ה לכ ל עבוד ה הטבוע ה בסחור ה אחרת , וע ל יד י כ ך
הופכו ת ח ן א ת מלאכ ת האריג ה לצור ת התופע ה הכללי ת ש ל עבוד ת האד ם בכלל .
נמצא , שהעבוד ה שנתגשמ ה בער ך הסחור ה מוגדרת , איפוא , ל א ר ק הגדר ה שלילי ת —
להיות ה עבוד ה שלגבי ה את ה מסי ח א ת הדע ת מכ ל הצורו ת המוחשיו ת ומכ ל התכונו ת
המועילו ת ש ל העבודות־שבממש . הפע ם מתבל ט במפור ש ג ם אופיר ! העצמי , החיובי .
הר י ז ה צמצו ם המעמי ד א ח כ ל העבודו ת הממשיו ת ע ל אופיי ן המשות ף : עבודת ־
אדם , ההשקע ה ש ל כו ח עבוד ה אנושי .

צורת־הער ך הכללית , המייצג ת א ת תוצר י העבוד ה כמיקרשי ם בעלמ א ש ל
עבודת־אד ם נטולת־הבדלי ם — עצ ם מיבנ ה מעי ד ע ל כך , שהי א הי א הביטו י החברת י
ש ל עול ם הסחורות . וכ ך הי א מגלה , כ י אופי ה האנושי־הכלל י ש ל העבוד ה מהוו ה —
בעול ם הסחורו ת — א ת אופי ה החברת י המיוח ד לה .

2 . יחס־ההתפתחו ת כי ן צורת־ער ך יחסי ת ובי ן צור ה אקויואלנטי ת

דרגת־ההתפתחו ת ש ל צורת־הער ך היחסי ת — מתאימ ה ל ה דרגודהתפתחו ת
ש ל הצור ה האקויואלנטית . אול ם — ת ן דעת ך ע ל כ ך — אי ן התפתחות ה ש ל צורת ־
האקויואלנ ט אל א ביטו י ותוצא ה להתפתחות ה ש ל צורת־הער ך היחסית .

הצור ה הפשוטה , א ו המבודדת , ש ל הער ך היחס י ש ל סחור ה כל־שהיא , הי א
העוש ה סחור ה אחר ת לאקויואלנ ט יחיד . והנ ה בא ה הצור ה המורחב ת ש ל הער ך
היחס י — ביטו י ז ה המבט א א ת ערכ ה ש ל סחור ה אח ת בכ ל שא ר הסחורו ת —
ומטביע ה עליה ן א ת הצור ה ש ל אקויואלנטי ם מיוחדי ם מסוגי ם שונים . ע ד שבסו ף
מקב ל סוג־סחור ה אח ד א ת הצור ה ש ל אקויואלנ ט כללי , משו ם שכ ל שא ר הסחורו ת
עשוה ו חומ ר בשבי ל צורת־הער ך האחידה , הכללית , שלהן .

אול ם במיד ה שמתפתח ת והולכ ת צורת־הער ך בכלל , כ ן מתפת ח והול ך הניגו ד
שבי ן שנ י קטבי ה : בי ן צורת־הער ך היחסי ת לבי ן הצור ה האקויואלנטית .

הצור ה הראשונ ה [א ] — 20 אמ ה ב ד = 1 מעי ל — כב ר גונז ת בתוכ ה ניגו ד
זה , גונז ת ואינ ה מייצבתו . הכ ל לפ י הקריא ה שאנ ו קוראי ם משנא ה זו , מפני ם א ו
מאחור , מצו י כ ל אח ד מהקטבי ם הלל ו ש ל הסחורות , כגו ן הב ד והמעיל , במיד ה

55

סחור ה וממו ן

שנה , פע ם בצור ת הער ך היחסי ת ופע ם אחר ת בצור ת האקויואלנט . כא ן עדיי ן מתקש ה
אד ם לעמו ד ע ל ניגו ד קוטב י זה .

בצור ה ב ל א יוכ ל לעול ם אל א סוג־סחור ה אח ד בלב ד להרחי ב באופ ן מל ל
א ת ערכ ו היחסי , היינו , אות ו סו ג סחור ה אי ן ל ו צור ה מורחב ת ש ל ער ך יחס י —
אל א משו ם וע ד כמד . שכ ל שא ר הסחורו ת נתונות , ביח ס אליו , בצור ה אקויואלנטית :
כא ן א י את ה יכו ל לקח ת א ת משואת־הערן ־ — כגו ן 20 אמ ה ב ד = 1 מעיל , א ו = 10
פונטי ם תה , א ו = 1 קוארט ר חיטי ם וכ ד — ולהפכ ה משנ י צדדיה , אל א א ם כ ן
תשנ ה א ת כל ל א 1 פי ה ותהפו ך אות ה מצורת־הער ך הכולל ת לצורת־הער ך הכללית .

ובסוף , הצור ה האחרונה , צור ה ג , הי א שמקנ ה לעולם־תסחורו ת צור ה כללית ־
חברתי ת ש ל הער ך היחסי , משו ם וע ד כמ ה שכ ל הסחורו ת השייכו ת לכא ן — פר ט
לסחור ה אח ת ויחיד ה — אי ן לה ן מקו ם בתו ך הצור ה האקויואלנטי ת הכללית .
ולפיכ ך : סחור ה אחת , הבד , מצוי ה בצור ה ש ל התחלפו ת בלתי־אמצעי ת בכ ל שא ר
הסחורו ת כולן , א ו בצור ה חברתי ת בלתי־אמצעי ת — משו ם וע ד כמ ה שכ ל שא ר
הסחורו ת אינ ן מצויו ת בצור ה זו 24 .

ולהיפך : אות ה סחורה , שהי א משמש ת צור ה אקויואלנטי ת כללית , אי ן ל ה
מקו ם בתו ך הצור ה האחיד ה — ועל־כ ן הצור ה הכללי ת — ש ל הער ך היחס י אש ר
לעולם־הסחורות . איל ו היד . הב ד — כלומר , כ ל סחור ה המצוי ה בצור ה אקויואלנטי ת
כללי ת — נוט ל חל ק ג ם בצור ת הכללי ת ש ל הער ך היחסי , ע ל כרח ו שהי ה משמ ש
אקויואלנ ט ג ם לעצמו . וא ם כ ן היינ ו מקבלי ם : 20 אמ ה ב ד = 20 אמ ה ב ד —
כפל־לשו ן [טאוטולוגיה ] ול א יותר , שאי ן ב ו ל א משו ם ביטו י לער ך ול א משו ם
ביטו י לשיעור־ערך . גדול ה מכן : כד י לבט א א ת הער ך היחס י ש ל האקויואלנ ט
הכללי , עלינ ו להפו ך א ת הצור ה ג . האקויואלנ ט הכלל י אי ן ל ו שו ם צורת־ער ך

24 ואמנ ם צור ה ז ו ש ל התחלפו ת כללית , בלתי־אמצעי ת — ל א תוכ ל להכי ר ב ה כל־עיק ר
פי ד בסקיר ה ראשונה , כ י זוה י צור ה קוטבי ת ש ל סחורות , שהי א בלתי־נפרד ת מ ן הצור ה
ש ל אי־התחלפו ת בלתי־אמצעית , ממ ש כש ם שהחיוביו ת ש ל צי ר מאגנט י אח ד הי א בלתי ־
נפרד ת מ ן השליליו ת ש ל הצי ר השני . ולפיכ ך עלולי ם הבריו ת לדמו ת בלבם , שאפש ר להטבי ע
ע ל כ ל הסחורות , ע ל כול ן כאחת , א ת חות ם ההתחלפו ת הבלתי־אמצעית , כש ם שעלולי ם
הבריו ת לדמו ת בלבם , כ י אפש ר למנו ת א ת כ ל הקאתולי ם כול ם לאפיפיורים . הבורגני־הזעיר ,
ז ה שרוא ה בייצור־הסחורו ת א ת השי א [, 3 ־ 11111 1160 ] ש ל חירו ת אנושי ת ועצמאו ת

אישי ת — ודא י שהי ה רצו י בעיניו , איל ו הי ה פטו ר מכ ל התקלו ת הכרוכו ת באות ה צורה ,
וביחו ד מ ן התקל ה ש ל אי־ההתחלפו ת הבלחי־אמצעי ת ש ל הסחורות . לתיאור ה ש ל אוטופי ה
פיליסטרי ת ז ו מוקד ש הסוציאליז ם ש ל פ ר ו ד ו ן ! זה , כפ י שהוכחנ ו במקו ם אחר , א ף זכו ת
ש ל מקוריו ת אי ן לו , אדרב א : זמ ן ר ב לפני ו פיתח ו סוציאליז ם ז ה בית ר הצלח ה גריי ,
ברי י ואחרים . א ך אי ן ז ה מונ ע בע ד הכמ ה כמו ת זו , שתה א מתפשט ת כיו ם הז ה בחוגי ם
מסוימי ם בש ם המיוח ד " 06 מ 016 §" . ול א הית ה עו ד אסכולה , שתשתמ ש במל ה "מדע "
ע ל ימי ן וע ל שמא ל כמ ו שעוש ה זא ת האסכול ה הפרודונית , שכ ן

£6111611 ^!!■ 36£1 נ 1¥0 "

". 6111 81011 1 ע ¥0 \ 6111 : 2611 611 ; 60111 ־ 1 ־ 2111 : 816111 13 )

["דוק א מקו ם ש ם מוש ג יחס ר
ש ם תופי ע מל ה בשע ה הנכונה. ״ *

מתו ך "פאוסט " לגתה . עברי ת יעק ב כהן. ]

56

1 . הסחור ה

יחסית , שתה א משותפ ת ל ו ולכ ל שא ר הסחורות , אל א ער ם מבוט א ביטו י יחס י
בטו ר האינסופ י ש ל כ ל גופי־הסחוח ת האחרים . וכ ך מופיע ה עכשי ו הצור ה המורחב ת
ש ל הער ך היחסי , היינ ו צור ה ב , כצורת־הער ך היחסי ת המיוחד ת ש ל הסחור ה
המשמש ת אקויואלנט .

3 . מעב ר מצורת־הער ך הכללי ת לצורודהנומו ז

הצור ה האקויואלנטי ת הכללי ת הי א צור ת הער ך בכלל . מכאן , שיכו ל את ה
להקנות ה לכ ל סחורה . מצ ד שנ י אי ן סחור ה מצוי ה בצור ה אקויואלנטי ת כללי ת
(צור ה ג) , אל א משו ם וע ד כמ ה שכ ל שא ר הסחורו ת הפרישו ת לשמ ש לה ן אקויואלנט .
ור ק מ ן הרג ע שהפרש ה ז ו נצטמצמ ה לחלוטי ן בסו ג סחור ה אחד , מיוח ד במינ ו —
א ז השיג ה הצור ה האחיד ה ש ל הער ך היחס י אש ר לעול ם הסחורו ת יציבו ת אובייק -
טיבי ת ותוק ף חברת י כללי .

והנה , סו ג סחור ה זה , מיוח ד במינו , שהצור ה האקויואלנטי ת מתמזג ת בצורת ו
הטבעי ת מזיג ה חברתית , נהפ ך לסחורת־ממו ן א ו מתפק ד בחזק ת ממון . וז ה תיפקוד ו
החברת י המיוח ד במינו , ומכא ן המונופולי ן החברת י שלו : בתו ך עולם־הסחורו ת

עלי ו לקיי ם א ת התפקי ד ש ל האקויואלנ ט הכללי . מבי ן הסחורות , שבצור ה ב
משמשו ת ה ן אקויואלנטי ם מיוחדי ם לגב י הבד , ובצור ה ג מבטאו ת ה ן במשות ף א ת
ערכ ן היחס י בב ד -י - הית ה סחור ה מסוימ ת אחת , שכבש ה לעצמ ה מקום־בכור ה זה ,
תו ך כיבו ש היסטור י : הזהב . א ם נעמיד , איפוא , בצור ה ג א ת הסחור ה זה ב במקו ם
הסחור ה בד , הר י נקב ל :

ד . צררת־הממו ן

20 אמ ה ב ד
1 מעי ל
10 פונטי ם ת ה
40 פונטי ם קפ ה
1 קוארט ר חיטי ם
2 / ג טונ ה ברז ל
* סחור ה א

2 אונקיו ת זה ב

ע ם המעב ר מצור ת א לצור ה ב , ומצור ה ב לצור ה ג , הלי ם שינויי ם מהותיים .

ואל ו הצור ה ד אינ ה נבדל ת במאו ם מ ן הצור ה ג , בלתי־א ם בכך , שעכשי ו ניתנ ת
צור ת אקויואלנ ט ל א לב ד אל א לזהב . דינ ו ש ל הזה ב בצור ה ד כדי ן הב ד בצור ה ג —
אקויואלנ ט כללי . וכ ל עיק ר ההתקדמו ת ל א חל ה אל א בכך , שצור ת ההתחלפו ת
הכללית , הבלתי־אמצעית , א ו הצור ה האקויואלנטי ת הכללית , נתמזג ה עכשי ו לחלוטין ,

תו ך נוה ג חברתי , בצורת ה הטבעי ת המיוחדת־במינ ה ש ל הסחור ה — זהב .

הזה ב איננ ו ניצ ב כנג ד שא ר הסחורו ת בחזק ת ממו ן אל א משו ם שכב ר עמ ד
כנגד ן קוד ם בחזק ת סחורה . מ ה כ ל שא ר הסחורות , א ף הו א שימ ש בתיפקו ד ש ל
אקויואלנט , א ם אקויואלנ ט יחי ד במעשי־חליפי ן בודדי ם,.וא ם אקויואלנ ט מיוח ד בי ן
שא ר סחורות־אקויואלנט . קמעה־קמע ה התחי ל משמ ש אקויואלנ ט כללי , א ם בחוגי ם

57

סחור ה וממו ן

צרי ם וא ם בחוגי ם רחבים . משכב ש לעצמ ו מונופולי ן ע ל מקו ם זד . בביטוי־הער ך
ש ל עולם־הסחורות , חריה ו נעש ח סחורה־מנוון ; ור ק מאות ו חרגע , שכב ר נעש ה
סחורה־ממון , מתחי ל ההבד ל בי ן צור ה ד לבי ן צור ה ג , היינ ו — נהפכ ת צורת־הער ד
החללי ת לצוות־הממון .

הביטו י הפשו ט ש ל הער ך היחסי , שמבטאי ם ע ל יד ן סחור ה פלונית , כגו ן ב ה
באות ה סחור ה המשמש ת כב ר סחורה־נזנוון , כגו ן הזה ב — הו א צורת־מחיר . לפיכך ,
"צורת־המחיר " ש ל הב ד היא :

20 אוו ה ב ד = 2 אונקיו ת זה ב

או , א ם 2 לי״ ש משמשו ת ש ם למטב ע ש ל 2 אונקיו ת זהב , הר י
20 אמ ה ב ד = 2 לי״ש .

המוש ג ש ל צורודהממו ן—עיק ר הקוש י שבהבנת ו אינ ו אל א בתפיס ה ש ל הצור ה
האקויואלנטי ת הכללית , הוו ה אומ ר — ש ל צורת־הער ך הכללית , ש ל צור ה ג .
ואל ו צור ה זו , ג , אפש ר שו ב לחזו ר ולהעמיד ה ע ל צור ה ב , הי א צורת־הער ך
המורחב ת ; והיסו ד המרכי ב ש ל ז ו הי א הצור ה א : 20 אמ ה ב ד = 1 מעיל , א ו צ .
סחור ה א = ץ סחור ה ב . ולפיכ ך : צורת־הסחורד . הפשוט ה היא . הנב ט ש ל
צורודהממון .

4 . האופ י הפטישיסט י ש ל הסחור ה וסוד ו

לכאורה , סחור ה הי א דב ר המוב ן מאליו , חולי־חולין . אך , תו ך ניתוח ה את ה
רואה , שהי א דב ר משונ ה ומסוב ך ע ד מאוד , שפ ע ש ל פלפו ל מטאפיז י ונקרנו ת
תיאולוגית . ע ד כמ ה שהי א ערך־שימו ש אי ן ב ה משו ם מסתורי ן כ ל עיק ר — בי ן
שתתבונ ן ב ה מתו ך השקפ ה שי ש בה , בתכונותיה , כד י לספ ק צרכי ם מצרכ י האדם ,
ובי ן א ם תה א השקפתך , שתכונותי ה אל ה באו ת ל ה ר ק כתוצא ה ש ל עבודת־אדם .
ברור , לפ י כ ל החושים , כ י האד ם משנ ה בפעולת ו א ת צורותיה ם ש ל חומר י הטב ע —
להיות ן ל ו לתועלת . העץ , למשל , צורת ו משתני ת ע ם שעושי ם ממנ ו שולחן , וא ף
ע ל פ י כ ן נשא ר השולח ן — עץ , דב ר מוחש י פשו ט בתכלי ת הפשטות . אול ם משהו א
מופי ע ועול ה בחזק ת סחורת , מי ד מתגלג ל הו א בדב ר מוחשי־על־מוחשי . ל א ז ו בלב ד
שעומ ד הו א בכרעי ו ע ל הקרקע , אל א שהו א מעמי ד עצמו , כנג ד כ ל שא ר הסחורות ,
ע ל ראשו . והר י הו א מפת ח מתו ך ראשו , רא ש ש ל בו ל עץ , תעתועי־מחשב ה מוזרי ם
להפלי א — יות ר מ ן הפל א שיפליאך , א ם הי ה פור ץ מעצמ ו ויוצ א במחולות 25 .

משמ ע : אופי ה המסתור י ש ל הסחור ה אינ ו נוב ע מתו ך עו־ך־השימו ש של ה וכ ן
אינ ו נוב ע מתוכ ן ההגדרו ת ש ל הערך . שכ ן : ראשית , יהי ו העבודו ת המועילות ,
א ו הפעולו ת היצרניות , שונו ת ביניה ן כמ ה שיהיו , הר י אמ ת פיזיולוגי ת היא , שהלל ו
מהוו ת תיפקודי ם ש ל גו ף האדם ! וכ ל תיפקו ד ותיפקו ד כז ה — יהי ו תוכנ ו וצורת ו
מ ה שיהי ו — אינ ו לפ י עצ ם מהות ו אל א השקע ה ש ל מו ח האדם , עצביו , שריריו ,
חושיו , וכר . שנית , מ ה שמונ ח ביסו ד הגדרת ו ש ל שיעור־הערך , היינו , נזשך־הזנז ן
ש ל אות ה השקעה , א ו כמות ה ש ל העבוד ה — הר י יכו ל את ה להבחי ן בחו ש ממש ,

25 זכו ר לכולנו , כ י בשע ה שנדמ ה הי ה ב י כ ל שא ר העול ם עומד־ושובת , סי ן והשולחנו ת
התחיל ו מרקדי ם — 3114168 168 ע 306 ״נ 11 ססמ 6 דנ 011 נן[כד י לעוד ד א ת האחרים] .

58

1 . הסחור ה

מד , בינה , בי ן הכמות , ובי ן האיכו ת ש ל העבודה . תמי ד ובכ ל מצ ב חיי ב הי ה האד ם
לית ן א ת דעת ו — א ם כ י ל א במיד ה של ה בדרגו ת התפתחות ו השונו ת — ע ל זמ ר
העבוד ה שהי ה נדר ש בשבי ל ייצור ם ש ל אמצע י המחיה 26 . ובסוף , משהתחיל ו בנ י
אד ם עובדים , באופ ן ז ה א ו אחר , האח ד בשבי ל השנ י — מי ד לבש ה עבודת ם צור ה
חברתית .

ובכן , מהיכ ן נוב ע אופי ו הסוד י ש ל תוצר־־העבוד ה משלוב ש הו א צורת־סחור ה ?

ע ל כרח ך את ה אומ ר : מתו ך צור ה ז ו גופה . השוויו ן ש ל עבודו ת האד ם לוב ש צורת ־
ביטו י אובייקטיבי ת בכך , שישות־הער ך שו ה בכ ל תוצר י העבודה ! המיד ה למו ד
ב ה השקעו ת ש ל כוח־עבוד ה אנוש י ע ל יד י מש ך זמנ ה — לובש ת צורת־ביטו י
בשיעור־הער ך ש ל תוצרי־העבוד ה ! לבסו ף ח , יחסי־היצרנים , שבתוכ ם מתגשמו ת
אות ן ההגדרו ת החברתיו ת ש ל עבודותיהם , לובשי ם צור ה ש ל יח ם חברת י בי ן תוצר י
העבודה .

מכאן , שהמסתור י שבצורת־הסחורות , הוא , לפ י פשוט ו ש ל דבר , בכך : האופ י
החברת י אש ר לעבוד ת בני־האד ם חוז ר ונשק ף לה ם כאיל ו מתו ך אספקלרי ה ש ל
צורודהסחורה , כאופי־של־חפ ץ אש ר לתוצרי־העבוד ה גופם , כתכונות־טב ע חברתיו ת
ש ל אות ם עצמי ם ! ולפיכ ך : ג ם היח ס החברת י ש ל היצרני ם א ל כלל־העבוד ה נרא ה
לה ם כיח ס חברת י בי ן החפצי ם הקיי ם מחוצ ה ליצרנים . ע ם התחלפו ת מושגי ם
!־סס! ) 0 •!< * 1 ) 111 *) ] ז ו נהפכי ם תוצרי־העבוד ה לסחורות , לדברי ם מוחשיים־על ־
מוחשיים , א ו לעצמי ם חברתיים . דוגמה : רושם־האו ר ש ל עצ ם ע ל ןגצב־הראיי ה
אינ ו נרא ה ל ך כגירו י סובייקטיב י ש ל עצב־הראיי ה עצמ ו אל א כצור ה אובייקטיבי ת
ש ל עצ ם הנמצ א מחו ץ לעין . אל א שבמעשה־הראיי ה נזר ק באמ ת או ר מעצ ם אחד ,
מ ן הגו ף החיצוני , ע ל עצ ם אח ר — העין . הר י כא ן יח ם פיז י בי ן עצמי ם פיזיים .
ואל ו צור ת הסחורה , וכ ן יחס־הער ך ש ל תוצר י העבוד ה שהי א מיוצג ת ב ו — אי ן
ביניה ם ובי ן הטב ע הפיז י ויחסי־העצמי ם המתחייבי ם מכא ן ול א כלום . ר ק היח ס
החברת י המסוי ם בי ן בני־האד ם עצמ ם הו א שלוב ש כאן , בעיניהם , — מעש ה
תעתועים ! — צור ה ש ל יח ם שבי ן חפצים . כד י למצוא , איפוא , גזירה־שו ה לכך ,
עלינ ו לחפ ש מפל ט בספירת־הערפ ל ש ל העול ם הדתי . כא ן דומי ם עלינ ו יציר י
מוח ו ש ל האד ם כדמויו ת עצמאיות , מחוננו ת חיי ם משלה ן ומקיימו ת יחסי ם בינ ן
לבי ן עצמ ן ובינ ן לבי ן הבריות . והו א הדי ן — ביצירי־כפי ו ש ל האד ם בתחומ י עול ם
הסחורות . לכ ך קור א אנ י — הפטישיזם , הדבו ק בתוצרי־־העבוד ה משה ם מיוצרי ם
בחזק ת סחורות , ומכא ן שאי ן להפרי ד בינ ו ובי ן ייצור־הסחורות .

אופ י פטישיסט י ז ה ש ל עול ם הסחורו ת נוב ע — כפ י שהוכי ח כב ר ניתוחנ ו
לעי ל — מתו ך אופי ה החברתי , המיוחד־במינו , ש ל העבוד ה המייצר ת סחורות .

26 הער ה למהדור ה ב / הגרמני ם הקדמוני ם הי ו מחשבי ם א ת השיעו ר ש ל "מ 1 רג ך אדמ ה
לפ י העבוד ה ש ל יום , ולפיכ ך קרו י הי ה המורג ן בש ם : 15 • 6 1 ע ד £ 1 3 ׳ (עמל־יום ) (ג ם
311116 , מי 3£ ' 1 , 11316 ־ 111 * 113118 ־ 111 * , 111713118 * 1-8 ־ 461 , 113118 ־ 01 * א ו 18 [ 3 מ־ 1101 >) ,

16 ' 1 6 ^ 11 11 ג 1 ג[ענזל־איש] , ; 1 :): 810-3 ג 1 מ 13 \[[כוח־־איש], 1 > 311 מ 81 ממ 3 ^ 31164 ,1 ת 8 טמ 313 ,

וכד . עיי ן גיאור ג לודווי ג פ 1 ן מאורר : "מבו א לתולדו ת חוקת ה ש ל ה,פארק׳ ,
החצ ר וכד. ״ מינכ ן 1854 , עט ׳ 129 והלאה .

59

סחור ה וממו ן

ובכל ל : אי ן חפצי־שימו ש נעשי ם סחורו ת אל א משו ם שתוצרי ם ה ם ש ל עבודו ת
פרטיות , המבוצעו ת לל א תלו ת הדדית . צירופ ן ש ל עבודו ת פרטיו ת אל ה מהוו ה א ת
העבודה־הכולל ת ש ל החברה . ומכינ ן שאי ן היצרני ם באי ם במג ע חברת י אל א תו ך
החליפי ן ש ל תוצר י עבודתם , הר י שג ם האופ י החברתי , המיוחד־במינו , ש ל עבודותיה ם
הפרטיות , אינ ו ב א ליד י גילו י אל א בתחומ י אות ם החליפין . במלי ם אחרות : אי ן
העבודו ת הפרטיו ת מגיעו ת ליד י פעולה , לאמית ו ש ל דבר , כחוליו ת ש ל העבודה ־
הכולל ת החברתית , אל א ע ל יד י היחסים , שמעשה־החליפי ן קוב ע בשבי ל תוצר י
העבודה , ובאמצעות ם — בשבי ל היצרנים . לפיכ ך נראי ם להם , ליצרנים , היחסי ם
החברתיי ם שבי ן עבודותיה ם הפרטיו ת כמו ת שה ם באמת , כלומ ר ל א כיססי ם חברתיי ם
בלתי־אמצעיי ם בי ן האנשי ם בתו ך עבודותיהם־הם , אל א להיפך , כיחסי־חפצי ם בי ן
האנשים , וכיחסי־חבר ה בי ן החפצים .

ור ק בתחומ י החליפי ן שלה ם מקבלי ם תוצר י העבוד ה ישות־ער ך שנ ה מבחינ ה
חברתי ת — להבדי ל מישות ם כחפצי־שימו ש השוני ם שונ י מוחשי . אות ו פילוג ,
שאת ה מפל ג א ת תוצ ר העבוד ה לדב ר מועי ל ולדבר־ערך , אינ ו מתגש ם למעש ה אל א
לאח ר שמעש ה החליפי ן כב ר הספי ק לרכו ש לעצמ ו מיד ה ניכר ת ש ל התפשטו ת
וחשיבות , ע ד כד י כ ך שמלכתחיל ה מייצרי ם דברי ם מועילי ם לש ם חליפין , היינו ,
בעצ ם ייצור ם ש ל החפצי ם כב ד מוב א בחשבו ן אופי־הער ך שלהם . מאות ה שע ה
ואיל ך מקבלו ת העבודו ת הפרטיו ת ש ל היצרני ם באמ ת אופ י חברת י כפול . מצ ד
אח ד צריכו ת הן , בחזק ת עבודו ת מועילו ת מסוימות , לספ ק צור ך חברת י מסוי ם
ולהוכי ח בכ ך א ת טיב ן כחוליו ת העבודה־הכוללת , בשיט ה הטבעית־מק 1 רי ת
ש ל חלוקת־העבוד ה החברתית . ומ ן הצ ד השנ י אי ן ה ן מספקו ת א ת הצרכי ם השוני ם
ש ל יצרניה ן אל א במיד ה שכ ל עבודה־פרטי ת מועילה , הי א בפנ י עצמה , ניתנ ת
להתחל ף בכ ל סו ג אח ר ש ל עבודה־פרטי ת מועילה , כלומ ר — שכוח ה ש ל ז ו שוו ה
לכוח ה ש ל חברתה . השוויו ן ש ל עבודו ת שונו ת ז ו מז ו לחלוטי ן [ 00610 101:0 ]
אינ ו יכו ל לעמו ד אל א ע ל הפשט ה מאי־השוויו ן שלה ן הקיי ם למעשה , אל א תו ך
צמצומ ן והעמדת ן ע ל האופ י המשותף , הנוד ע לה ן בחזק ת השקע ה ש ל מח־עבוד ת
אנושי , בחזק ת השקע ה ש ל עמל־אד ם שבמופשט . אות ו אופ י כפו ל מבחינ ה חברתית ,
הנוד ע לעבודו ת הפרטיו ת ש ל היצרני ם הפרטיי ם — מ 1 ח ם ש ל אל ה האחרוני ם חוזר ־
ומשק ף אות ו ר ק באות ן הצורו ת המופיעו ת במשא־ומת ן המעשי , בחליפי ן ש ל
התוצרים ; לאמור : האופ י ש ל יעילו ת חברתי ת אש ר לעבודותיה ם הפרטיו ת לוב ש
צורת־ביטוי , שתוצ ר העבוד ה חיי ב להיו ת מועיל , ומועי ל דוק א לאחדים ; והאופ י
החברת י ש ל שוויו ן כ ל העבודו ת השונו ת לסוגיה ן לוב ש צורת־ביטוי , שכ ל אות ם
העצמי ם השוני ם מבחינ ה חומרית , תוצרי־העבודה , מקבלי ם אופ י משות ף — אופ י
ש ל ערך .

הוו ה אומ ר : בנ י אד ם מזקיקי ם א ת תוצר י עבודותיה ם אהדדי , בחזק ת ערכים ,

ל א משו ם שאות ם חפצי ם נחשבי ם בעיניה ם ר ק לבו ש אובייקטיב י ש ל עבוד ה אנושי ת
מסו ג.אחד . ונהפו ך הו א : ע ם שה ם מביאי ם ליד י חליפי ן א ת תוצריה ם השונים ־
בסוגיה ם ומשווי ם אות ם אהדדי , בחזק ת ערכי ם — הר י א ת עבודותיה ם השונו ת

60

1 . הסחור ה

ה ם משווי ם אהדד י בחזק ת עבודת־אדם . ל א יידע ו בעשות ם זאת , א ך כ ן יעשן 27 .
משמע : אי ן ארשת־פני ו ש ל הער ך עונ ה בו , מהו . אדרבה , כ ל תוצ ר עבוד ה —
הער ך ב א והרפכו * לכתב־חרטומי ם חברתי . לימי ם באי ם הבריו ת ומתאמצי ם
לפענ ח א ת טעמ ו ש ל כתב־החרטומים , לעמו ד ע ל הסו ד שביציר ה החברתי ת שלה ם
עצמ ם ; שהר י ההגדר ה שמגדירי ם ב ה חפצי־שימו ש כערכי ם — א ף הי א יציר ה
חברתי ת הי א יש ל הבריות , ממ ש כמ ו הלשון . התגלי ת המדעית , המאוחרת , כ י תוצר י
העבודה , ע ד כמ ה שערכי ם הם , אינ ם משמשי ם אל א ביטויי ם חומריי ם לעבוד ה
האנושי ת שהושקע ה בייצור ם — תגלי ת ז ו פותח ת תקופ ה חדש ה בתולדו ת התפתחות ה
ש ל האנושות , א ך מכ ל מקו ם אי ן ב ה כד י לפז ר אות ה מראית־עין , שהתכונו ת
החברתיו ת ש ל העבוד ה מתגלמו ת בחפצים . שהאופ י החברת י המיוחד־במינ ו ש ל
העבודו ת הפרטיות , שאינ ן תלויו ת ז ו בזו , נוב ע מתו ך השוויו ן שה ן שו 1 ת כול ן
בחזק ת עמל־אדם , וכ ך לוב ש אות ו אופ י צור ה ש ל אופי־הער ך אש ר לתוצר י
העבוד ה — דב ר ז ה אי ן כוח ו יפ ה אל א לגב י צורת־ייצו ר מיוחד ת זו : ייצור ־
הסחורות ; א ך האנשים , השקועי ם כול ם בתנאי ם ש ל ייצור־הסחורו ת — דומ ה
עליהם , כ י דב ר ז ה שריר־וקיי ם לעולם , לאח ר שחל ה התגלי ת ההי א כמ ו קודם־לכ ן ;
כש ם שג ם לאח ר שנגלת ה התגלי ת המדעי ת בדב ר הפרד ת האוי ר ליסודותיו , נשאר ה
קיימ ת צורת־האוי ר כצור ה ש ל גו ף פיזיקאלי .

ראשית־עניי ן שמחליפ י התוצרי ם מעונייני ם ב ו למעש ה — הי א השאלה , כמ ה
תוצרי ם ש ל אחדי ם יקבל ו בע ד תוצריהם־הם , היינו , באיל ו פרופורציו ת יוחלפ ו
התוצרים . משנתפתח ו פרופורציו ת אל ו והגיע ו ליד י יציבו ת מסוימת , יציבות ־
שבהרגל , שו ב דומה , כביכול , שהלל ו נובעו ת מתו ך עצ ם טבע ם ש ל תוצר י העבודה ,
ע ד כד י כך , שטונ ה אח ת ש ל ברז ל ושת י אונקיו ת ש ל זהב , למשל , ער ך שוו ה לה ם ;
כש ם שפונ ט אח ד ש ל זה ב ופונ ט אח ד ש ל ברז ל שווי ם ז ה לז ה בכובדם , א ם כ י שוגי ם
ה ם ז ה מז ה בתכונותיה ם הפיזיקאליו ת והכימיות . ואמנם , ר ק משמתחילי ם תוצרי ־
העבוד ה פועלי ם כשיעורי־ערך , מתבצ ר אופי־הער ך שלהם . שיעורי־הער ך משתני ם
תדירות , ושינו י ז ה אינ ו תלו י ל א ברצונ ם ש ל המחליפים , ל א בראיית ם א ת הנולד ,
וא ף ל א בעשייתם . לגביה ם לובש ת תנועת ם החברתי ת צור ה ש ל תנוע ת חפצים ,
שלפיקוח ם ה ם כפופים , תח ת לפק ח עליהם . צריך , שייצור־של־סחורו ת ישי ג תחיל ה
א ת מלו א התפתחותו , ע ד שתעל ה מתו ך הנסיו ן גופ ו ההבנ ה המדעית , כ י העבודו ת
הפרטיות , — הלל ו מבוצעו ת כ ל אח ת בפנ י עצמה , וא ף ע ל פ י כן , בהיות ן חוליו ת
ש ל חלוקת־העבוד ה החברתי ת שצמחו־ועל ו באופ ן טבעי , תלויו ת ה ן אח ת בשניי ה
מכ ל הבחינו ת — מצטמצמו ת ומועמדו ת תמי ד ע ל מידת ן הפרופורציונאלית ,
החברתית ; וכ ל כ ך למה ? משו ם שבתו ך יחס י החליפי ן ש ל תוצר י העבודו ת
הפרטיו ת — יחסי ם מקריי ם ונתוני ם לתנודו ת מתמידו ת — מופי ע זמן־העבוד ה

27 הער ה למהדור ה ב / ולפיכך , א ם ג א ל י א נ י אופ ר : העוש ר הו א יח ם בי ן שנ י אנשי ם —
"סמספססנ ן 136 ) 3 ־ 41 3£10116 ע 3 מג 1 6 1,3. 11100116223 " , — הר י חיי ב הי ה להוסי ף :
יח ם שנסתת ר בקליפה־של־עצם . ( ג א ל י א נ י : ״ע ל המטבע״ , עם ׳ 220 , כר ך ג ׳ מתו ך האוס ף
ש ל קוסטוד י ל״כתב י הקלאסיקי ם האיטלקיי ם בכלכל ה מדינית. ״ החל ק המודרני . מילאנ ו 1803 . )

סחור ה וממו ן

הדרו ש מבחינ ה חברתי ת לייצורם , וכוב ש לעצמ ו באלימו ת עמד ה ש ל חוק־טב ע
מסדיר ; בדומ ה לחוק־הכובד , כביכול , שע ה שבית ו ש ל אד ם מתמוט ט ונופ ל ל ו
ע ל ראשו 28 . לפיכ ך : הגדרת ו ש ל שיעור־הער ך ע ל יד י זמ ן העבודה , מסתורי ן הו א
החבו י בתו ך התנועו ת הנגלו ת ש ל ערכי־הסחורו ת היחסיים . ע ם גילוי ו ש ל ^ז ה את ה
מבט ל א ת מראית־העין , שהגדר ת שיעורי־הער ך ש ל תוצר י העבוד ה אינ ה אל א
מקרי ת בלב ד — אכ ן אי ן את ה מבט ל בשו ם פני ם א ת צורת ה האובייקטיבית . .

ההתבוננו ת בצורו ת החיי ם ש ל האד ם — ובכן , ג ם הניתו ח המדע י ש ל צורו ת
אל ו — הולכת , בכלל , בדר ך הפוכ ה מז ו ש ל ההתפתחו ת האמיתית . דרכ ה לפתו ח
לאח ר מעש ה [ 1681:11111 ; 081 ? ] ועל־כ ן — בתוצאו ת הגמורו ת ש ל תהלי ך ההתפתחות .
אות ן הצורות , המובעו ת . בתוצר י העבוד ה חות ם ש ל סחורו ת — ועל־כ ן משמשו ת
ה ן הנחו ת מוקדמו ת למחזו ר הסחורו ת — מגיעו ת כב ר ליד י יציבו ת ש ל צורות־טב ע
בחי י החברה , עו ד לפנ י שבנ י אד ם מנסי ם לית ן א ת דעתם , ל א ע ל אופיי ן
ההיסטור י ש ל צורו ת אלה , שהר י הלל ו כב ר מקובלו ת עליה ן כצורו ת שאינ ן ניתנו ת
לשינויים , אל א ע ל תוכנן . וכ ך יצא , שר ק הניתו ח ש ל מחירי־הסחורו ת הו א שהבי א
ליד י הגדר ת שיעור־הערך , ור ק ביטוי־הממו ן המשות ף לסחורו ת הו א שהבי א ליד י
טביע ת אופ י ערכן . א ך דוק א אות ה צור ה גמור ה ש ל עולנדהסחורו ת — צור ת
הממו ן — הי א שמסתירה , לאמית ו ש ל דבר , א ת האופ י החברת י ש ל העבודו ת
הפרטיות , ומתו ך כ ך ג ם א ת היחסי ם החברתיי ם ש ל העובדי ם הפרטיים , תח ת להביא ם
ליד י גילו י בהיר . א ם אנ י אומר : מעיל , מגפיי ם וכו ׳ שרויי ם בזיק ה א ל בד , כא ל
התגשמו ת כללי ת ש ל עבודת־אד ם שבמופשט , מזדקר ת לעידכ ל השטו ת שבמימר ה
זו . אולם , א ם היצרני ם ש ל המעיל , המגפיי ם וכו ׳ מביאי ם א ת הסחורו ת האל ה בזיק ה
א ל בד , א ו א ל כס ף וזה ב — מ ה שאינ ו משנ ה מ ן הדב ר ול א כלו ם — כא ל
אקויואלנ ט כללי , הר י נגלי ת בעיניה ם אות ה זיק ה ש ל עבודותיה ם הפרטיו ת א ל
העבוד ה החברתי ת בכלל ה ממ ש באות ו נוסח־של־שטות .

ואמנ ם כן : צורו ת מעי ן אל ה הך־ה ן הקאטגוריו ת ש ל הכלכל ה הבורגנית . צורות ־
מחשב ה הן , מקובלו ת מבחינ ה חברתית , הוו ה אומר : אובייקטיביות , בשבי ל יחס י
הייצו ר ש ל אופן־ייצו ר חברת י זה , היסטור י ונזסוינד , ייצו ר ש ל סחורות . וע ל כ ן : כ ל
המסתורי ן ש ל עולבדהסחורות , כ ל אות ם הכשפים־והלהטי ם העוטפי ם בערפל י קס ם
א ת תוצר י העבוד ה שיסוד ם בייצור־הסחורו ת — מי ד נעלמי ם ואינ ם משפוני ם אנ ו
א ל צורות־ייצו ר אחרות .

ומכיו ן שחביבי ם עליה , ע ל הכלכל ה המדינית , מעש י רוביגזונים 29 , — יעל ה
תחיל ה ע ל הבמ ה רובינזון ט ע ל הא י שלו . ויהא , שצנו ע הו א מלידה־ומבית , מכ ל מקו ם

28 "מ ה עלינ ו לומ ר ע ל חוק , שאי ן הו א יכו ל להגי ע ליד י תוק ף אל א ע ל יד י מהפכו ת
פריודיות ? אי ן ז ה אל א חוק־טבע , המיוס ד ע ל אי־תודעת ס ש ל הנוגעים־בדבר. ' ( פ ר ידרי ך
א נ ג ל ס : "ראשי־פרקי ם לביקור ת ש ל הכלכל ה הלאומית " ב״ספרי־שנ ה גרמניים־צרפתיים" ,
בהוצא ת ארנול ד דו ג ה וקאר ל מאר ק ם , פארי ס 1844 . )

20 הער ה למהדור ה ב׳ . א ף ריקארד ו י ש ל ו פרשת־רובינוו ן משלו . "מפעי ל הו א א ת

62 ־

1 . הסחור ה

הכר ח ל ו לספ ק צרכי ם מצרכי ם שונים , וחיי ב הוא , איפוא , בעשיית ן ש ל עבודו ת
מועילו ת מסוגי ם שונים , להתקי ן כל י עבודה , לעשו ת רהיטים , לאל ף גדיים , לדו ג
דגים , לצו ד צי ד וכד . אי ן אנ ו מסיחי ם כא ן בעניינ י תפיל ה וכיוצא־באלה , שהר י
רוביגזו ן שלנ ו מתפל ל להנאת ו ופעול ה מעין־ז ו לנופ ש תיחש ב לו . וא ם כ י שוני ם
ה ם תפקידי ו היצרניים , ידוע־יידע , שאי ן הלל ו אל א צורות־התעסקו ת שונו ת ש ל
אות ו רובינזו ן גופו , הוו ה אומר : ר ק אופני ם שוני ם ה ם ש ל עבודחראדם . המצוק ה
הי א שכופ ה אותו , שיה א מחל ק א ת זמנ ו חלוק ה מדויק ת בשבי ל תפקידי ו השונים ,
א ם עבוד ה פלוני ת תופס ת יות ר מקום , ועבוד ה אלמוני ת תופס ת פחו ת מקו ם בכלל ־
פעולותי ו — דב ר ז ה תלו י במיד ת הקושי , א ם גדו ל וא ם קטן , שציי ד הו א להתגב ר
עליו , כד י שישי ג א ת ההספ ק התועלת י הרצוי . הנסיו ן מעמי ד אות ו ע ל כך , ורובינזו ן
שלנ ו — שהצי ל מתו ך הספיג ה שנטרפ ה בים , שעון , פנק ס ראשי , די ו וע ט — פות ח
מיד , כאנגל י הוגן , בהנהלת־פנקסי ם לעצמו . פנק ס האינוונטא ר של ו מכי ל רשימ ה
ש ל חפצי־השימו ש המצויי ם ברשותו , ש ל העשיו ת השונו ת הדרושו ת לייצורם ,
ואהרון־אחרון , ש ל זמן־העבוד ה שהו א צרי ך להשקי ע בממוצ ע בשבי ל כמויו ת
מסוימו ת ש ל אות ם התוצרי ם השונים . כ ל הזיקו ת שבי ן רוביגזו ן לבי ן העצמי ם —
הלל ו מהווי ם א ת העושר , שעשה ו במ ו ידי ו — כ ל כ ך פשוטו ת ושקופו ת ה ן כאן ,
שאפיל ו מ ר מ . וויר ט צרי ך לעמו ד עליה ן לל א התאמצות־מוחי ן יתירה . וא ף ע ל פ י
כ ן גנוזו ת בה ן כ ל ההגדרו ת העיקריו ת ש ל הערך .

ועת ה נסי ע עצמנ ו מאי־האורו ת ש ל רובינזו ן א ל ימי־הביניי ם האפלי ם ש ל
אירופה . במקו ם האי ש הבלתי־תלו י מוצאי ם אנ ו כאן , שהכ ל תלויי ם ז ה בז ה —
צמיתי ם ובעלי־אחוזות , ואסאלי ם ואדונים , הדיוטו ת וכמרים . תלו ת אישי ת — הנ ה
הק ו האופיינ י ג ם ליחסי ם החברתיי ם ש ל הייצו ר החומר י וג ם לרשויות־החיי ם הבנויו ת
עליו , אב ל דוק א משו ם שיחסי־תלו ת אישיי ם משמשי ם יסו ד בחבר ה הנדונה , שו ב
אי ן צור ך שהעבודו ת והתוצרי ם ילבש ו דמו ת דמיונית , השונ ה מממשותן . משתרשי ם
ה ם בתו ך אורחה־ורבע ה ש ל החבר ה כשירותים־מגופה . צורת ה הנאטוראלי ת ש ל
העבודה , ע ל ייחוד ה — ול א ע ל כלליותה , כפ י שנהו ג בחבר ה המיוסד ת ע ל ייצו ר
הסחורו ת — הי א שמש&ש ת כא ן צורת ה החברתי ת הבלתי־אמצעית . עבוד ת צמיתי ם
נמדד ת א ף הי א בזמן , כדר ך שנמדד ת העבוד ה המייצר ת סחורו ת — אל א שכ ל
צמי ת יודע , שהמדוב ר הו א בכמו ת מסוימ ת ש ל כוח־עבודת ו האיש י ואות ה הו א
משקי ע בשמש ו א ת אדוניו . המעשר , שי ש להפריש ו לכוהן , ברו ר יות ר מברכורהכוהן .
ולפיכך , נערי ך כאש ר נערי ך א ת מסיכות־האופי , שלובשי ם כא ן בני־אד ם כד י
לבו א במג ע הדד י — על־כל־פני ם היחסי ם החברתיי ם בי ן האנשים , בתחומ י

הדייג־הקדמו ן וא ת הצייד־הקדמון , בחזק ת סוחרים , שיהי ו מי ד מחליפי ם א ת הד ג והחיה , ביח ס
ש ל זמן־העבוד ה שנתגש ם באות ם ערכי־ההליפים . ובהזדמנו ת ז ו הו א נכש ל באנאכרוניזם ,
שהדייג־הקדמו ן והצייד־הקדמו ן משתמשי ם בטבלאות־לרנטות־שנתיו ת שהי ו מקובלי ם בבורס ה
ש ל לונדו ן בשנ ת 1817 — לש ם חישו ב ההוצאו ת ש ל כלי־עבודתם . נראי ם הדברים , כ י היתד ,
ידוע ה ל ו ר ק צור ה חברתי ת יחיד ה — חו ץ מ ן הבורגנות , היינו , ,המקביליו ת ש ל מ ר אואך" .
(קאר ל מארק ס ״לביקור ת וכר״ , עמ ׳ 38 , 39 . )

63

מחורו ! וממו ן

עבודותיהם , מופיעי ם כא ן ביחסי ם אישיי ם שלהם־גופם , ואי ן ח ם מוסווי ם בלבו ש ש ל
יחסי ם חברתיי ם בי ן חפצים , בי ן תוצרי־העבודה .

ברצותנ ו לעמו ד ע ל מהות ה ש ל עבוד ה משותפת , כלומר , ש ל עבוד ה מוחבר ת
באופ ן בלתי־אמצעי , שו ב אי ן אנ ו חייבי ם לחזו ר ולהפלי ג א ל צורת ה הקדמוני ת
ש ל זו , כפ י שנמצאנ ה ע ל ס ף ההיסטורי ה אצ ל כ ל עמ י התרבות 39 . דוגמ ה קרוב ה
'יות ר תשמ ש לנ ו התעשיי ה הפאטריארכאלי ת הכפרי ת ש ל משפחת־איכרי ם המייצר ת
לתצרוכתה־הי א תבואה , בקד , חוטים , בד , כלי־הלבש ה וכד , חפצי ם שוני ם אל ה
מופיעי ם לעומ ת בני־המשפח ה בתוצרי ם שוני ם ש ל עבודתם , עבוד ת המשפחה , א ך
אינ ם מופיעי ם לעומ ת עצמם , ביחס־גומלין , כסחורות . העבודו ת השונות , המייצרו ת
תוצרי ם אל ה — עבודת־אדמה , גידול־בהמות , טווייה , אריגה , חייטו ת וכ ד —
תיפקודי ם חברתיי ם ה ן מבחינ ת צורת ן הנאטוראלית , משו ם שה ן תיפקוד י המשפחה ,
שי ש ל ה חלוקת־עבוד ה משלה , טבעית־מקורית , ממ ש כמ ו ייצור־הסחורות . הבדל י
מי ן וגי ל וכ ן תנאי־הטב ע ש ל העבוד ה המשתני ם ע ם המחזו ר ש ל תקופו ת השנ ה —
ה ם שמסדירי ם א ת חלוקחדהעבוד ה בי ן בנ י המשפחה , מסדירי ם א ת זמן־העבוד ה ש ל
כ ל אח ד מהם , ואול ם השקע ה ז ו ש ל כוחות־העבוד ה הפרטיים , הנמדד ת לפ י משך ־
הזמן , גלוי ה וברור ה כא ן מלכתחיל ה בחזק ת הגדר ה חברתי ת ש ל העבודו ת גופן ,
משו ם שכוחו ת העבוד ה הפרטיי ם פועלי ם כא ן מלכתחיל ה ומיסוד ם כאיברי ם ש ל
בוח־העבוד ה המשות ף אש ר למשפח ה כולה .

ולאחרונה , נתא ר לנ ו — לש ם גיוו ן הדברי ם — קיבו ץ ש ל בני־חורין , שה ם
עובדי ם באמצעי־ייצו ר משותפים , ובהכר ה עצמי ת משקיעי ם ה ם א ת כוחות־העבוד ה
שלהם , הפרטיי ם והמרובים , בחזק ת כוודעבוד ה חברת י אחד . כ ל הגדרו ת העבוד ה
מיסוד ו ש ל רובינזו ן חוזרים־ונשני ם כאן ׳ א ך ל א בצור ה אינדיווידואלית , אל א
בצור ה חברתית . כ ל תוצרי ו ש ל רובינזו ן ל א הי ו אל א תוצר ת אישי ת של ו בלבד ,
ולפיכ ך שימש ו הלל ו חפצי־שימו ש בשביל ו במישרין . ואל ו תוצרת ו הכללי ת ש ל
הקיבו ץ — תוצר ת חברתי ת היא . חל ק מתוצר ת ז ו חוז ר ומשמ ש אמצעי־ייצור . אות ו
חל ק נשא ר ביד י החברה . אול ם חל ק אח ר ש ל התוצר ת נצרך , בחזק ת אמצעי־מחיה ,
ע ל יד י חבר י הקיבוץ . מ ן ההכרח , איפוא , לחלק ו בי ן החברים . אופ ן החלוק ה הז ו
יה א שונ ה בכ ל פעם , לפ י הסו ג המיוח ד ש ל מנגנון־הייצו ר החברת י גופ ו ולפ י רמת ־
ההתפתחו ת ההיסטורי ת המתאימ ה ש ל היצרנים . לש ם הקבל ה בלב ד א ל ייצו ר
הסחורו ת אנ ו מניחים , כ י חלק ו ש ל כ ל יצר ן באמצעי־המחי ה נקב ע ע ל יד י דמ ך

39 הער ה למהדור ה ב ׳ . "בזמ ן החד ש ביות ר נתפש ט משפ ט קדו ם מגוחך , כ י הצור ה
הטבעית־הקדנזוני ת ש ל הקניין־המשות ף הי א צור ה מיוחד ת לסלאבים , וי ש אומרי ם אפיל ו
שהי א מיוחד ת לרוסי ם בלבד . הי א הצור ה הקדמונית , שנוכ ל להוכי ח א ת קיומ ה אצ ל הרומאים ,
הגרמנים , הקלטים ׳ ואל ו אצ ל ההודי ם מצויה־וקיימ ת עו ד כיו ם מערכ ת ש ל דוגמאו ת מרובו ת
לצור ה זו , ולו א.בחלק ן בחורבנ ן בלבד . חקיר ה מדויקת־יות ר בצורו ת הקניי ן המשות ף באסיה ,
וביחו ד בהודו , היתד ׳ יכול ה להוכיח , היא ך מתו ך הצורו ת השונו ת ש ל הקניין־המשות ף הטבעי ־
הקדמונ י נובעות־ועולו ת הצורו ת השונו ת ש ל התפוררותו . הנה , למשל , הטיפוסים־ ד,מקוריי ם
השוני ם ש ל הקניין־המשות ף הרומא י והגרמנ י — נית ן להסיק ם מתו ך הצורו ת השונו ת ש ל
הקניי ן המשות ף ההודי. ״ (קאר ל מארקס : ״לביקור ת וכר״ , עט ׳ 10 . )

64

1 . הסחור ה

עבודתו . במקר ה זה , איפוא , ימל א זמן־העבוד ה תפקי ד כפול . החלוק ה החברתי ת
המתוכנ ת ש ל זמ ן ז ה מסדיר ה א ת הפרופורצי ה הנכונ ה בי ן תיפקוד י העבוד ה השוני ם
ובי ן הצרכי ם השונים . מצ ד שני , משמ ש זמן־העבוד ה בבת־אח ת ג ם מיד ה לקבו ע א ת
המנ ה הפרטי ת ש ל היצר ן בכלל־העבודה , ומכא ן ג ם א ת מנת ו באות ו חל ק מכלל ־
התוצר ת הנית ן לצריכ ה פרטית . היחסי ם החברתיי ם בי ן האנשי ם ובי ן עבודותיה ם
ותוצר י עבודותיה ם נשארים , כא ן פשוטי ם ושקופי ם בתכלית , ה ן בתחו ם הייצו ר
וה ן בתחו ם החלוקה .

עול ם הד ת אינ ו אל א בבוא ה [רפלקס ] ש ל העול ם הממשי . חבר ה ש ל יצרנ י
סחורות , שיח ם הייצו ר החברת י בכלל ו עומ ד ב ה ע ל כך , שהלל ו נוהגי ם בתוצריה ם
כבסחורות , כלומ ר נבערכים , ובצור ה אובייקטיבי ת ז ו ה ם מזקיקי ם א ת עבודותיה ם
הפרטיו ת אהדדי , כעבודת־אד ם שנ ה — צורת־הד ת ההולמ ת ביות ר חבר ה ז ו הי א
וזנצרו ת ע ל פולחן־האד ם המופש ט שבה , ובייחו ד בהתפתחות ה הבורגנית :
הפרוטסטאנטיות , הדיאיז ם וכד . באופני־ ר,ייצו ר האסיאתיים־הקדומים , העתיקי ם וכו ׳
אי ן נוד ע אל א תפקי ד שני־במעל ה לגלגו ל התוצרי ם בסחורה , וממיל א ג ם להויי ת
בני־אד ם ביצרנ י סחורו ת — אל א שתפקי ד ז ה הול ד ומוסי ף חשיבו ת ככ ל שהעדו ת
מתקרבו ת לשל ב ש ל שקיעתן . עמי־מסח ד במוב ן הנכו ן אינ ם מתקיימי ם אל א בי ן
פרצותי ו ש ל העול ם העתי ק כדומ ה לאלי ם ש ל אפיקורס , המתקיימי ם בין־העולמות ,
א ו כמ ו שמתקיימי ם היהודי ם בחורי ם וסדקי ם ש ל החבר ה הפולנית . אות ם מנגנוני ־
הייצו ר ש ל החבר ה העתיק ה פשוטי ם ושקופי ם יות ר לאין־ערו ך מאש ר החבר ה
הבורגני ת — אב ל יסוד ם א ם בחוסר־בגתת ו ש ל האדם־הפרט , שעדיי ן ל א נית ק
עצמ ו מ ן השור ר המקש ר אות ו קשרי־עד ה טבעיי ם ע ם בנ י אד ם אחרים , וא ם
ביחסי ם הישירי ם ש ל אדנו ת ועבדות . מותני ם ה ם ע ל יד י דרג ת התפתחו ת נחות ה
בכוחות־הייצו ר ש ל העבוד ה — ומ ה שנוב ע מכד , ע ל יד י היחסי ם הצרי ם ש ל בני ־
האד ם בתחומ י תהליך־היציר ה ש ל חייה ם החומריים , יחסי ם צרים , איפוא , בינ ם
לבי ן עצמ ם ובינ ם לבי ן הטבע . אות ה צרות־ממ ש חוזר ת ומשתקפ ת השתקפו ת
רעיוני ת בדתו ת העתיקות , שה ן דתו ת טב ע ועם . הבבוא ה הדתי ת ש ל העול ם הממשי ,
אי ן הי א עשוי ה לעבו ד בכל ל מ ן הארץ , אל א א ם כ ן היחסי ם ש ל חיי־המעש ה יום־יו ם
ילבש ו בעינ י בנ י האדם , מד י יו ם ביומו , דמו ת ש ל זיקות־תבונ ה שקופו ת בינ ם לבי ן
עצמ ם ובינ ם לבי ן הטבע . הדמו ת ש ל תהליד־החיי ם החברתי , כלומר , ש ל תהליך ־
הייצו ר החומרי , ר ק א ז תפשו ט א ת מעטדדהערפ ל המסתור י שלה , לכשתיהפ ך ליציר ה
ש ל בני־אד ם מוחברי ם מרצונ ם החופשי , שתה א נתונ ה לפיקוח ם המוד ע ו ד,מתוכן .
אול ם בשבי ל כ ך דרו ש בסי ס חומר י ש ל החברה , א ו דרוש ה מערכ ה שלימ ה ש ל תנאי ־
קיו ם חומריים , שג ם ה ם מצד ם אינ ם אל א תוצא ה טבעי ת ש ל דרך־התפתחו ת ארו ך
ומל א יסורים .

והנה , הכלכל ה המדיני ת אמנ ם ניתח ה — א ם ג ם ל א בשלימות 31 — א ת הער ך

31 הליקו י שבניתו ח ש ל שיעור־ווער ך אצ ל ריקארד ו — וניתו ח ז ה הו א המעולה־ביות ר —
יתבל ט בספ ר השליש י ובספ ר הרביע י ש ל חיבורנ ו זה . אש ר לער ך בכלל , הר י הכלכלה ־
המדיני ת הקלאסי ת אינ ה מבחינ ה בשו ם מקום , בפירו ש ובתודע ה צלולה , בי ן העבודה , כפ י

65

׳התאפיטא ? 5

סחור ה וממו ן

וא ת שיעור־הערך , וגילת ה א ת התוכ ן החבו י בצורו ת אלה . א ך מימי ה ל א ניסת ה
אפיל ו לשאו ל א ת השאל ה : מפנ י מ ה לוב ש תוכ ן ז ה אות ה צורה , היינ ה מפג י מ ה
מתבטא ת העבוד ה בערך , ואל ו מידת~העבוד ה הניתנ ת ע ל יד י משךיזמנה , מתבטא ת
בשיעור־הער ך ש ל תוצ ר העבודה? 32 . נוסחאות , שעצ ם ניסוח ן מעי ד עליהן , כ י

שהי א מתגלמ ת בערך , ובי ן אות ה עבוד ה עצמה , כ ל שהי א מתגלמ ת בערך־השימו- ש ש ל
תוצרתה . ודאי , שלמעש ה הי א מבחינ ה הבחנ ה זו , שכ ן בודק ? הי א א ת העבוד ה עתי ם מבחינ ת
הכמו ת ועתי ם מבחינ ת האיכות . אל א שאינ ו עול ה ע ל דעתה , כ י משמבדילי ם בי ן העבודו ת
הבד ל כמות י בלבד , הר י מניחי ם מרא ש אחדות ן האיכותי ת א ו שוויונ ן האיכותי , כלומר , העמדת ן
ע ל עבודודאד ם במופשט . ריקארדו , למשל , מודי ע ע ל הסכמת ו לדע ת ד ט י ו ד ה י ט ר א ם י "
האומר : "הואי ל וברי , שכשרונותינ ו הגופניי ם והרוחניי ם ה ם בלב ד עשרב ו המקורי , הר י
השימו ש בכשרונו ת אל ה — היינו , סו ג מסוי ם ש ל עבוד ה — הו א אתרנ ו המקורי ; ור ק מתו ך
שימו ש ז ה נוצרי ם לעול ם אות ם הדברים , שאנ ו קוראי ם לה ם עושר" . וכ ן ברי , שכ ל אות ם
הדברי ם ר ק מייצגי ם א ת העבוד ה שיצר ה אותם , וא ם ער ד לה ם לדברים , ואפיל ו שנ י ערכי ם
שונים , הר י ל א נקנ ו לה ם אל ה אל א מז ה (מ ן הערך ) ש ל העבודה , שמתוכ ה יצאו. " ( ד ט י ו
דדדטראסי : ״יסודו ת האידיאולוגיה ״ חל ק רביע י וחל ק חמישי , פארי ס 1826 , עם ׳ 35 ,
36 . השווה , ר י ק אר ד ו : ״עקרוני ה ש ל הכלכל ה המדעית״ , מהדור ה ג / לונדו ן 1821 ,
עמ ׳ 334 . ) אי ן אנ ו אל א מרמזי ם כאן , כ י ריקארד ו מכני ס א ת הבנתדהו א העמוק ה יות ר לתו ך
דבר י דטיו . אמנ ם אמת , כ י דטי ו אומר , מצ ד אהד , שכ ל הדברי ם המהווי ם א ת העוש ר "מייצגי ם
א ת העבודה , שיצר ה אותם" ; אול ם מצ ד שנ י הו א אומר , כ י ה ם מקבלי ם א ת "שנ י ערכיה ם
השונים "(ערך־יהשימו ש וערך־החליפין ) מ״ערך־העבודה" . ובכ ך הו א נופ ל לתו ך אות ה השטחיו ת
ש ל הכלכל ה הוולגארית , שהי א מניחה־טרא ש א ת ערכ ה ש ל סחור ה אח ת (כא ן — העבודה )
כנתו ן וע 1 מד , כד י לקבו ע אחר־כ ך בכוח ו ש ל ז ה א ת ערכ ן ש ל שא ר הסחורות . ריקארד ו קור א
מתו ך דבריו , שה ן בערך־השימו ש וה ן בערך־החליפי ן מיוצג ת עבוד ה (ול א ער ך העבודה) .
ואול ם הו א גופ ו מבחי ן כ ל כ ך מע ט באופי ה הדו־גונ י ש ל העבודה , שהי א מיוצג ת בשת , ־־ ־
פני ם — ע ד שבכ ל הפר ק "ער ך ועושר , תכונותיה ם השונות " הו א רוא ה צור ך להתאב ק
בדעותי ו השדופו ת ש ל אח ד י . ב . ם י י . ועל־כ ן הו א עומ ד ותוה ה בסופ ו ש ל דבר , היא ך
דטי ו מסכי ם לדעתדהו א בדב ר העבוד ה כמקור־הערך , ואף־עליפי־כ ן מסכי ם דטיו , מצ ד שני ,
לדעת ו ש ל סי י בעניי ן מושדיהערך .

32 זה ו אה ד מחסרונותי ה היסודיי ם ש ל הכלכלדדהמדעי ת הקלאסית , שמתו ך הניתו ח
ש ל הסחורה , ובפר ט ש ל ערך־ ד,סחורה , ל א הצליח ה מעול ם להעלו ת א ת צדרודהעדך , שהיא־הי א
העוש ה אות ו ערךיחליפץ . בצורודהער ך דנ ה הי א — דדדק א על־יד י טוב י נציגיה , כגו ן
א , ממי ת וריקארד ו — כבדב ר שאע ו מעל ח ואינ ו מוריד , א ו בבדב ר אש ר מחוצ ה לטב ע
הסחור ה עצמה . והטע ם לכ ך אינ ו ר ק בזה , שהניתו ח ש ל שיעור־העד ך הו א שבל ע א ת כ ל
תשומהדלבה . הטע ם עמוק־יותר . צורת־הער ך ש ל תוצרידהעבוד ה הי א הצור ה המופשט ת ביותר ,
אב ל ג ם הכללי ת ביותר , ש ל אופךחייצו ר הבורגני , ובכ ך מתאפיי ן ז ה כסו ג מיוח ד ש ל הייצו ר
ההברתי , וממיל א נית ן ל ו ג ם בדיבזמ ן מקומ ו ההיסטורי . ועל־כן , א ם טועי ם לראו ת ב ו א ת
צורודהטב ע הנצחי ת ש ל הייצו ר החברתי , הר י בהכר ח טועי ם של א לדאו ת ג ם א ת המיוה ד
שבצורחדהערך , הוו ה אומ ר א ת צורת־הסהורה , ובהתפתחות ה הנוספ ת — א ת ' צורודהממון ,
א ת צורת״ההון , וכד . מכאן : חכמי-כלכלה , שכול ם מסכימי ם ביניה ם לחלוטי ן בעניי ן מדידת ו
ש ל שיעוריהער ך על . יד י זמן־העבוד ה — את ה מוצ א אצל ם ערב־ר ב ש ל סברו ת מתנגדו ת מ ן
הקצ ה א ל הקצ ה ע ל מושג״הממון , כלומר , ע ל דמות ו המוגמר ת ש ל האקויואלנ ט הכלל י דב ר
ז ה מתבל ט ע ד כד י הכרע ה בע ת הדיו ן בבנקאות , למשל , שכא ן אי ן יכולי ם עו ד למצו א סיפו ק
בהגדרו ת הנדושו ת ש ל הממון . ולפיכ ך קמ ה בניגו ד לכ ך ; שיטה־מרקאנטיליםטי ת מחודש ת
(גאני ל וכד) , שאינ ה רוא ה בער ך אל א א ת הצור ה החברתית , א ו — מוט ב שנאמ ד — ר ק
א ת מדאיתיהעי ן של ה הנטול ה כ ל עצמות , — ונעי ר כאן , אח ת לתמיד : בש ם כלכלד ד

66

1 . הסחור ה

שייכו ת ה ן לתצור ה ש ל חברה , אש ר ב ה השתל ט תהליךיהייצו ר ע ל בני~אדם , ואל ו
האד ם עדיי ן ל א הספי ק להשתל ט ע ל תהליד־הייצור , ״ ״ נוסחאו ת אל ה מקובלו ת ע ל
התודע ה הבורגני ת ש ל אות ה הבר ה להיות ן הכרח־טבע י מסתב ר מאליו , ממ ש כמ ו
העבוד ה היצרני ת גופה . לפיכ ך דנ ה הבורגנו ת בצורו ת טרוכדבורגניו ת ש ל מנגנו ך
הייצו ר החברתי , כדר ך שאבו ת הכנסייה , למשל , הי ו דגי ם בדתו ת שלפנ י הנצרות 33 .
כמ ה גדול ה תעיי ה זו , שניתע ו מקצת ם ש ל חוקרי־הכלכל ה ע ל יד י הפטישיז ם

מדיני ת קלאסי ת אנ י קור א כ ל'תורודכלכלה , מימי ו ש ל ו . פט י ואילך , החוקרת־ומעל ה א ת
הצירו ף הפנימ י ש ל תנאי~הייצו ר הבורגניים , להבדי ל מתורודהכלכל ה הוולגארית , שאינ ה
מתגלגל ת אל א בתו ך הצירו ף שלמראיתיעי ן בלבד ? וז ו מעלודגיר ה הי א בלעיס ה מתמד ת
ש ל החומר , שזימנ ה ל ה תורת־הכלכל ה המדעי ת מזמ ן — הכ ל כד י למצו א הסברו ת נוחות '
להתקב ל לתופעו ת הגסותיביותד , כביכול , לצרכ י השימו ש ש ל בית־הבורגנו ת ; א ך חו ץ מז ה
מסתפק ת הי א בכך , שהי א לוקח ת א ת המושגי ם השדופים־התפלי ם והיהירי ם ש ל סוכנ י הייצו ר
הבורגנ י בדב ר עולמ ם הנאדדשבעולמות , מכניס ה בה ם שיטתיו ת וקפדניו ת ומכריז ה עליה ם
כע ל אמית 1 ת נצחיות .

33 "חכמי־הכלכל ה מתנהגי ם באופ ן מיוח ד במינו . לדיד ם אי ן קיימי ם אל א שב י סוגי ם ש ל
מוסדות , מלאכותיי ם וטבעיים . מוסדותי ה ש ל הפיאודאליו ת מלאכותיי ם הם , ש ל הבורגנו ת
טבעיים . בכ ד דומי ם ה ם לתיאולוגים , שא ף ה ם מ 1 ני ם שנ י סוג י דת . כ ל ד ת שאינ ה דת ם
אמצא ה אנושי ת היא , ואל ו דתס״ה ם התגלות־אלו ה היא . — ובכן , הי ה הית ה היסטוריה , אב ל
עכשי ו שו ב אינ ה קיימת. "( ק א ר ל מארקס : "דלות ה ש ל הפילוסופיה . תשוב ה לפילוסופי ה
ש ל הדלו ת מא ת מ . פרודוך , 1847 , עם ׳ 113 . ) מגוח ך באמ ת האדו ן באסטיא , המדמ ה
בלבו , כ י היוני ם והרומאי ם הקדמוני ם ל א הי ו מתפרנסי ם אל א ע ל הגז ל בלבד . אול ם א ם
חיי ם במש ך מאו ת שבי ם מרובו ת ע ל הגזל , הר י מ ן הצור ך שיהי ה כ ל הזמ ן מ ה לגזו ל א ו
שדב ר הגז ל יתחדש־וייוצ ד תמיד . דומה , איפוא , שא ף ליוני ם ולרומאי ם הי ה תהלידיייצו ר
משלהם , הוו ה אומ ר : כלכל ה משלהם , ששימש ה בסי ם חומר י לעולמכדהם , ממ ש כמ ו שהכלכל ה
הבורגני ת משמש ת בסי ם לעול ם ש ל ימינו . א ו שמ א סבו ר באסטיא , כ י אופךייצו ר המיוס ד
ע ל עבודת־עבדיכו , מיוס ד ע ל שיטת־גז ל ? א ם כן , הר י הו א מעמי ד עצמ ו ע ל מצ ע מסוכ ן
מאוד . א ם ענ ק הוגי־הדעות , כם 1 ת 1 ש ל אריסטוטלם , טע ה בהערכת ו שהערי ך א ת
עבודת־העבדי ם — משום־מ ה יצד ק ננ ס בחכמי־הכלכלה , כמות ו ש ל בא ם ט יא , בהערכת ו
שהו א מערי ך א ת העבודה־השכיר ה ן — הרינ י משתמ ש בהזדמנו ת ז ו כד י לדחו ת בקיצו ר
טענה , שטענ ו נגד י בעתו ן גרמני־אמריקנ י ע ם צא ת חיבור י "לביקור ת הכלכל ה המדינית "
בשנ ת 1859 . נאמ ד שם , כ י השקפת י — שאופךייצו ר מסוי ם ויחסי~הייצו ר המתאימי ם ל ו בכ ל
ע ת ? בקיצור , כ י "המבנ ה הכלכל י ש ל החבר ה הו א המשמ ש יסו ד ממשי , שעלי ו מוק ם בניין־ע ל
משפט י ומדיני , וכ י למבנ ה ז ה מתאימו ת צורוודתודע ה מסוימו ת ש ל החברה" , כ י "אופךהייצו ר
ש ל החיי ם החומריי ם הו א המתנ ה א ת תהליד״החיי ם החברתי , המדינ י והרוחני , בכללו, ״ —
[נאמ ד שם ] — כ י כ ל ז ה אמנ ם נכו ן לגב י עולמנ ו כיום , שמכריעי ם ב ו הענייני ם החומריים ,
אב ל אינ ו נכו ן ל א לגב י ימי־הביביי ם כששרר ה הקאתוליות , ול א לגב י אתונ א ורומ י ששלט ה
בה ן המדיניות . קוד ם כ ל : מוז ר הדבר , שנו ח ל ו למי-שהו א להגיח־מראש , כ י אמרו ת אלו ,
ידועו ת לעלמ א כולא , ע ל ימי־הביניי ם וע ל העול ם העתי ק — יכל ו להישא ר מחו ץ לתחו ם
ידיעותי ו ש ל מאן־דהו . מכ ל מקו ם ברור , שהעול ם ש ל ימי־יהביניי ם ל א נית ן ל ו לחיו ת ע ל
הקאתוליות , והעול ם העתי ק — ע ל המדיניות . אדרב א : דד ך זו , שב ה מצא ו א ת פרנסתם ,
הי א שמסביר ה לנו , מפנימ ה מילא ה כא ן המדיניו ת וש ם הקאתוליו ת א ת התפקי ד המכריע .
אגב ׳ אי ן צור ך דוק א בבקיאו ת מרובה , למשל , בתולדו ת הרפובליק ה הרומאית , כד י לדעת ,
כ י תולדו ת הקניי ן הקרקע י משמשו ת סו ד תולדותיה־היא . מצ ד אחר , הר י כב ר דו ן קיבוט י
נענ ש ע ל טעותו , שהי ה מדמ ה בלבו , כ י האבירו ת הנודד ת יכול ה להשלי ם במיד ה שנ ה ע ם
כ ל הצורו ת הכלכליו ת ש ל החברה .

67

סחור ה וממו ן

הדבו ק בעולם־הסחורות , היינו , ע ל יד י אות ה מראיודעין , שהגדרו ת העבוד ה ש ל
החבר ה לבש ו צורה־של־זזפצים , תעי ד בי ן השא ר מחלוק ת משעממת־תפל ה ז ו ע ל
תפקיד ו ש ל הטב ע בהתהוות ו ש ל ערר־החליפין . הואי ל וערך־החליפי ן נוה ג חברת י
מסוי ם הוא , להבי ע ב ו א ת העבוד ה שהושקע ה בעצ ם מ ן העצמים , שו ב אי ן הו א
יכו ל להכי ל חומר־טב ע יות ר משער־השטרות , למשל .

הואי ל וצורת־המחור ה הי א הצור ה הכללי ת ביות ר והבלת י מפותח ת ביות ר ש ל
הייצו ר הבורגנ י — ומטע ם ז ה הקדימ ה להופיע , א ם ג ם ל א נוד ע ל ה אות ו תוקף ,
ועל־כ ן ג ם ל א אות ו קדאופייני , שנוד ע ל ה בימינ ו — לפיכ ך דומ ה עלינו , שאפש ר
עו ד לחשו ף על־נקלה , במיד ה יחסית , א ת האופ י ה^טישיסט י שלה . ואל ו בצורו ת
ממשיו ת יות ר נעלמ ת אפיל ו מראית־עי ן ז ו ש ל פשטות . מהיכ ן נובעו ת אשליותי ה
ש ל שיטת־המטבעו ת ? אות ה שיט ה ל א גילת ה מתו ך ראיי ת הזה ב והכסף , כ י מייצגי ם
הם , בחזק ת ממון , יחס־ייצו ר חברתי , אל א ראת ה בה ם צור ה ש ל עצמי־טב ע בעל י
תכונו ת חברתיו ת מופלאות . והכלכל ה המודרנית , המביט ה מלמעל ה בגדלות , תו ך
ליגלוג־של־בוז , ע ל שיטת־־המטבעו ת — כלו ם אי ן טיב ה ה 9 טישיםט י נתפ ס ממ ש
בידיים , משמתחיל ה הי א לטפ ל בהו ן ? וכמ ה זמ ן עב ר מא ז נעלמ ה האשלי ה
הפיזיוקראטית , שרנטת־הקרק ע גדל ה מ ן האדמה , ול א מ ן החבר ה ן

אול ם כד י של א להקדי ם א ת המאוחר , דיינ ו שנבי א כא ן עו ד דוגמ ה אח ת בעניי ן
צורת־הסחורו ת גופה . אלמל י ניתנ ה לשו ן לסחורות , הי ו טוענו ת כ ך : אפשר , כ י
ערך־השימו ש שלג ו עניי ן הו א לבני־אד ם לענו ת בו . א ך לנו , בחזק ת עצמים , אי ן
הו א נועד . מ ה שנוע ד לנו , כעצמי ם — הר י ז ה הער ך שבנו . והא־ראי ה : המגע־ומש א
שלנ ו בחזק ת עצמי־סחורות . אי ן לנ ו זיק ה הדדי ת אל א כערכי־חליפי ן בלבד . ועתה ,
בוא ו והאזינו , כיצ ד מדב ר הכלכל ן מתו ך גרונ ה ש ל הסחור ה : "ער ך (ערך־חליפין )
תכונ ה ש ל עצמי ם הוא ; עוש ר (ערך־־שימוש ) תכונת ו ש ל אדם . ער ך במשמ ע ז ה
כול ל בהכר ח חליפי ן ; מ ה שאי ן כ ן עושר" 31 . "עוש ר (ערך־שימוש ) תאר ו ש ל אד ם
הו א ! ער ך — תאר ן ש ל סחורות . אדם , א ו ציבור , עשי ר הו א ; מרגלי ת א ו יהלו ם —
יקרי־ערך.. . מרגלי ת א ו יהלו ם — ער ך לה ם בחינ ת מרגלי ת א ו יהלום" 85 . ע ד כ ה ל א
גיל ה עדיי ן שו ם כימא י ערך־חליפי ן במרגלי ת א ו ביהלום . אול ם בעלי־התגליו ת
הכלכליים , שגיל ו עצמו ת כימי ת ז ו — וה ם תובעי ם לעצמ ם זכו ת מיוחד ת ע ל עמקו ת
ביקורתי ת — ה ם מוצאים , שערך־חשימו ש ש ל החפצי ם אינ ו תלו י ב 0 גולות־הח 9 ז
שבהם , ואל ו ערכ ם נוע ד לה ם באש ר חפצי ם הם . ואישו ר לדבריה ם משמש ת העובד ה
המוזרה , שערך־השימו ש ש ל העצמי ם מתממ ש בשבי ל האד ם בל י מעשה־חליפין ,

. 311611 01 101168 ? , 3 £ 11 1 11 ; 1 1 0 7 ; 1 ? 06 [ 0 ?< 1 3 8 1 6 11 1 3 ¥ " 34

״.; 1101 10 ) 101163 ? , 117 11111)1168 6X0 11 311£6 י 06068831 , 861186 11118 111 ¥31116
("השקפו ת לגב י ויכוחי ם מסוימי ם שבעל־פ ת בדב ר כלכל ת מדינית , בירו ד בנוג ע לער ך
ולביקו ש ואספקה. ״ לונדו ן 1821 , עט ׳ 16 . )

01 6 ; 01 ( 11 ? 31£ 1116 13 ¥3106 , 111311 01 6 ; 111 נ 11 ?;} 3£ 1116 6 ? 3 11101168 " 35

1 ) 11301011 ) 3 ? 0 1 ? 63 < £ 3 , 1011 ? 13 ^ 0 001010 011 3 ? 0 10311 £ . 1111 6 8 ) 0 0111111 0
1 ־ 1 3 6 ע 3 38 16 ( ¥31031 18 1 ) 1130100 > 3 ? 0 1 ? 63 ( ! . . 16 ( ¥31031 18

״. 1 ) 0 010 113 > ?סס , ביילי , ,,חיבו ר ביקורת י וכד״ , עם ׳ 165 .

68

1 . הסחור ה

היינו , מתממ ש בתו ך יח ס יש ר שבי ן עצ ם ואדם , ואל ו הער ך ש ל העצמי ם אינ ו
מתממש , אל א במעשה־החליפין , כלומר , בתהלי ך חברתי . מ י ל א יעל ה בזכרונ ו
כא ן א ת דוו.בריי א הטוב , ז ה שמשנ ן ל ו לשומר־הליל ה סיקול , לאמו ר : "חיצוניות ו
הנא ה ש ל אד ם מתנ ת הנסיבו ת היא ; ואל ו דע ת קרו א וכתו ב — דב ר ז ח ב א

מ ן הטבע" 36 .

פר ק שנ י

תהליך־החליפי ן

הסחורו ת ל א מאליה ן ילכ ו א ל השו ק ול א מאליה ן יתחלפ ו אהדדי . לפיכ ך מצווי ם
אג ו לחזור־וליל ך אצ ל שומריהן , ה ם בעלי־הסחורות . הסחורו ת עצמי ם הן , ומתו ך
כ ך אי ן בכוח ן להתנג ד לאדם . אי ן ה ן עושו ת רצונ ו — ביד ו להכריח ך לכך , לשו ן
אח ר : לקחתך 3 . כד י להזקי ק עצמי ם אל ה זד . לזה , כסחורות , חייבי ם שומרי־הסחורו ת
לנהו ג ז ה בז ה מנה ג אישים , שרצונ ם שוכ ן באות ם עצמים ; ונמצ א שאי ן האח ד לוק ח
א ת הסחור ה ש ל חבר ו אל א מרצונ ו ש ל ז ה ; כלומר , כ ל אח ד מהם , ע ם שהו א נפר ד
מסחורת ו שלו , מנכ ס לעצמ ו א ת הסחור ה ש ל חבר ו באמצעו ת אקט־רצונ י המשות ף
לשניהם . הר י שה ם חייבי ם להכי ר ז ה בז ה הכרת־גומלי ן כבטלי־קניי ן פרטיים . יחס ־
משפט י ז ה — צורתו : החוזה , א ם שנתפת ח באור ח חוק י וא ם לא ו — יחס ־ שברצו ן
הוא , ב ו חוזר־ומשתק ף היח ס הכלכלי . תכנ ו ש ל יח ס זה , משפט י א ו רצוני , נתו ן
ביח ס הכלכל י גופו 38 . ואי ן האישי ם קיימי ם כאן , ז ה כנג ד זה , אל א כנציגי־סתורה ,

״ 36 מהב ר ה״השקפות " ו ם . בייל י טועני ם נג ד ריקארדו , שהפ ך א ת ער ך החליפי ן
ממשה ו יחס י בלב ד למשה ו מוחלט . ונהפו ך הו א : א ת היחסיו ת שלמראית־עין , שמוחזקי ם
ב ה דברי ם אלה , כגו ן יהלו ם ומרגליות , בחזק ת ערכי~חליפין , העמי ד ריקארד ו ע ל היח ס
האמיתי , הגנו ז מאחור י אות ה מראיודיעין , ע ל יחסיות ם כביטויי ם ש ל עבודת־אד ם בלבד .
א ם תלמידי-דיקארד ו השיב ו ל ו לבייל י תשוב ה גסה , אב ל ל א תשוב ה מכרע ת — הר י ר ק
משו ם שאצ ל ריקאדד ו עצמ ו ל א מצא ו הסב ר לקש ר הפנימ י שבי ן ער ך ובי ן צורת־הער ך א ו
ערך־החליפי ך

37 במא ה דד 12 , שיצא ו ל ה מוניטי ן ש ל יראודשמים , נמצא ו תכופו ת בי ן הסחורו ת
הלל ו דברי ם עדיני ם מאוד . כ ך מ 1 נה , למשל , משור ר צרפת י ש ל אות ם ימי ם בי ן הסחורו ת
שהי ו מצויו ת בשו ק לאנד י — מלב ד אריגי־בגדים , נעליים , עורות , כלי־הרישה , גלדו ת ופ ד ;
ג ם נשים , המוכרו ת א ת גופ ן [״ 8 <ך 601 עג 61 ! 16 ) £01168 68 !מ 1 ט £6 ״ ] .

38 תחיל ה שוא ב פרודו ן א ת אידיאל־הצד ק שלו , א ת אידיא ל "הצד ק הנצחי "
[" 116116 ־ 61:61 1181:106 מתו ך היחסי ם המשפטיי ם השקולי ם כנג ד ייצו ר הסחורו ת ;
אגב , ע ל יד י כ ך ניתנ ת ג ם ראי ה — עריב ה כל~כ ך בשבי ל כ ל בורגנ י בעל-בעמי ו — כ י
הצור ה ש ל ייצו ר הסחורו ת א ף היא , כצדק , נצחי ת היא . אחר־כ ך הופ ך הו א א ת הסד ר : א ת
ייצו ר הסחורו ת הממש י וא ת המשפ ט הממשי , המותא ם לכך , אומ ר הו א לשנווד־ולעצ ב לפ י
האידיא ל הזה . מד ! היינ ו אומרי ם ע ל אות ו כימאי , שתח ת לחקו ר א ת החוקי ם האמיתיי ם ש ל
חילוף־החומרי ם ולפתו ר ע ל יסו ד אל ה משימו ת מסוימו ת — יבו א וירצ ה לשנוודולעצ ב
א ת חילוף־החומרי ם בכו ח "האידיאו ת הנצחיות " ש ל "הטבעיות " [" 111:6 גי 131:111 ! " ]
דש ל "הקירבה " נ״ 6 ; 11 מ 8,91 ״ ] י . א ם אומרים , ש״הנשך " סות ר א ת "הצד ק הנצהי "
[ 116116 * 61:61 1181106 [^] , וא ת ״השוויו ן הנצחי ״ [ ,, 16116 [־ 6<3111£6 61;6x " ] וא ת "ההדדיו ת

69

סחור ה וממו ן

וע ל כ ן — כבעלי־סחנחת . בהמש ך ההתפתחו ת נמצ א בכלל , כ י מסיכוודהאופ י
הכלכליו ת ש ל האישי ם אינ ן אל א הפרזוניפיקאציו ת ש ל היחסי ם הכלכליים ,
ובנושאיה ם ש ל אל ה באי ם האישי ם בזיק ה הדדית .

מ ה שמבדיל , בעצם , בי ן בעל־ ד,סחור ה ובי ן הסחור ה הר י ז ו העובדה , שבשביל ה
כ ל גוף־סחור ה אח ר אינ ו אל א צורת־תופע ה לערכ ה שלה . בהיות ה משווה־הכ ל
[י 01161 ׳\ 1,6 ] וציניקן־מל׳־ד ה הריה י מוכנת־ומזומנ ת להתחלף , ל א ר ק חילופי־נפ ש
אל א ג ם חילופי־גוף , בכ ל סחור ה אחר ת — ואפיל ו א ם י ש ב ה יות ר מ ן הכיעו ר
והמיאו ס מאש ר אצ ל מאריטודנ ה יב . חסרו ן זה , שחס ר ל ה לסחור ה החו ש לגב י
הממשו ת ש ל גוף־הסחור ה — ב א בעל־הסחור ה ומשלימ ו בחמש ת חושי ו ויותר .
סחורת ו של ו — אי ן ל ה בשביל ו שו ם ערך־שימו ש במישרין . שאלמלי־כן , ל א הי ה
מולי ך אות ה לשוק . ערך־שימו ש י ש ל ה — בשבי ל אחריט . בשביל ו אי ן ל ה במישרי ן
אל א ערך־שימו ש זה , שמשמש ת הי א נושא־לערך־חליפין , וממיל א הי א אמצעי ־
חליפין 39 . לפיכ ך רוצ ה הו א להעביר ה מרשות ו תמור ת סחור ה אחרת , שערך־שימוש ה
מני ח א ת דעתו . כ ל הסחורו ת כול ן ה ן לא־ערכי־שינזו ש בשבי ל בעליה ן וערכי ־
שימו ש ה ן לשאינם־בעליהן . הר י שעליהן , ע ל כולן , לעבו ר,מי ד ליד . ואול ם מעב ר
ז ה מי ד א ל י ד הו א המהוו ה א ת החליפי ן שלהן , וחליפי ן אל ה מזקיקי ם אות ן אהדד י
כערכי ם ומממשי ם אות ן כערכים . מכא ן שהסחורו ת צריכו ת להתממ ש תחיל ה
כערכים , לפנ י שיוכל ו להתממ ש כערכי־שימוש .

מצ ד השנ י עליה ן להוכי ח תחיל ה א ת תכונת ן כערכי־שימו ש לפנ י שיוכל ו
להתממ ש כערכים . שכ ן אי ן העבוד ה האנושי ת המושקע ת בסחור ה עול ה במניין , אל א
א ם כ ן הוצא ה בצור ה שי ש עמ ה תועל ת בשבי ל אחרים . ואול ם ר ק החליפי ן עשויי ם
להעיד , א ם מועיל ה הי א העבוד ה לאחרי ם וא ם יש , איפוא , בתוצר ה כד י לספ ק א ת
צרכיה ם ש ל אחרים .

אי ן בעל־סחורו ת רוצ ה להעבי ר א ת סחורת ו מרשות ו תמור ת סחור ה אחרת ,

אל א א ם כ ן ערך־השימו ש ש ל ז ו מספ ק צור ך שלו . מבחינ ה ז ו אי ן החליפי ן משמשי ם
ל ו אל א תהלי ך אינדיווידואל י בלבד . מצ ד השנ י רוצ ה הו א לממ ש א ת סחורת ו
כערך , כלומר , לממש ה בכ ל סחור ה אחרת , רצוי ה לו , בעל ת אות ו ער ך גופו , בי ן א ם
י ש ל ה ובי ן א ם אי ן ל ה לסחורת ו משו ם ערך־שימו ש בשבי ל בע ל הסחור ה האחרת .

־הנצחית " [" 6116 ט־ 6161 1111111131116 " ] וא ת כ ל שא ר "האמיתו ת הנצחיות "
[״ 61611161168 11:68 ־ ¥61 ״ ] — כלו ם יודעי ם בכ ך יות ר ע ל ה״נשך " משידע ו אבות־הכנסייה ,
כשהי ו אומרים : הוא , הנשך ׳ סות ר א ת ״החס ד הנצחי ״ [״ 116116 ־ 61:61 3, 06 * £1 ״ ] ,א ת האמונ ה
הנצחית ״ [״ 116116 ־ 6161 £01 "] , ״א ת רצונ ו הנצח י ש ל אלוהים ״ 116116 ־ 6161 ¥0101116 ״ ]

? [״ 11611 > 16 >

39 ״שכ ן שניי ם ה ם השימושי ם ש ל כ ל נכס . — שימו ש ראשו ן מיוח ד לכ ל חפ ץ באש ר
הו א חפץ , ואל ו השימו ש השני , לא ו ! כגון , שימושי ו ש ל הסנד ל : לשמ ש לנעיל ה ולהיו ת
.ניח ן לחליפין . שניה ם עדכי־שימו ש ה ם ש ל הסנדל , שכ ן ג ם מ י שמחלי ף א ת הסנד ל בי׳יב ד
החס ר לו , כגו ן במזונות , משתמ ש בסנדלי ם באש ר ה ם סנדלים . אל א שהו א משתמ ש בה ם
של א באופךהשימו ש הטבע י שלהם . שכ ן אי ן הסנד ל קיי ם לש ם חליפין. " (אריסטדטלס ,
״הרפובליקה״ , ספ ר ראשון , פר ק 9 . )

70

2 . תהלידיוזחליפי ז

מבחינ ה ז ו משמשי ם ל ו החליפי ן תהלי ך חברת י כללי . והר י ל א ייתכן , שאות ו תהלי ך
גופ ו ישמ ש ברבזמן , בשבי ל כ ל בעלי־הסחורו ת כול ם — ג ם תהלי ך אינדיווידואל י
בלב ד וג ם תהלי ך חברת י כלל י בלבד .

הב ה נסתכ ל בדב ר בית ר עיון . בעל־הסחור ה רוא ה בכ ל סחור ה זר ה אקויואלנ ט
מיוח ד לסחורת ו שלו , ולפיכ ך רוא ה הו א א ת סחורתו־הו א כאקויואלנ ט כלל י בשבי ל
כ ל שא ר הסחורות . ואולם , מכיו ן שכ ל בעלי־סחורו ת נוהגי ם א ף ה ם כך , שו ב אי ן
שו ם סחור ה משמש ת אקויואלנ ט כללי , ומכא ן שאי ן את ה מוצ א אצ ל הסחורו ת צור ה
כללי ת ש ל ער ך יחס י — צורה , שלפי ה אפש ר לקבע ן כשוו ת בחזק ת ערכי ם
ולהשוות ן ז ו לז ו בחזק ת שיעורי־ערך . ולפיכ ך שו ב אי ן ה ן עומדו ת בכל ל ז ו מו ל
ז ו כסחורות , אל א כתוצדי ם א ו כערכי־שימו ש בלבד .

עומדי ם בעלי־הסחורו ת שלנ ו במבוכת ם ומהרהרי ם בנוס ח פאוס ט : ע בראשי ת
הי ה המעשה , ועל~כ ן כב ר עמד ו הלל ו ועש ו מעש ה לפנ י שהתחיל ו מהרהרים . החוקי ם
אש ר בטבע־הסחור ה מגיעי ם ליד י פעול ה ביצרם־הטבע י ש ל בעלי־הסחורות . אי ן ה ם
יכולי ם להזקי ק א ת סחורותיה ם אהדד י בחזק ת ערכים , וממיל א בחזק ת סחורות , אל א
א ם כ ן יזקיק ו א ת סחורותיה ם א ל סחור ה אחר ת כלשהי , וכנגדה , כא ל אקויואלנ ט
כללי . דב ר ז ה שנינ ו מתו ך ניתו ח הסחורה . ואולם , ר ק מעש ה חברת י בלב ד יכו ל
להפו ך סחור ה מסוימ ת לאקויואלנ ט כללי . מכאן , שהפעול ה החברתי ת ש ל כ ל שא ר
הסחורו ת מפריש ה מ ן הכל ל סחור ה אח ת מסוימת , שב ה ייצג ו הלל ו כול ן א ת ערכיהן .
ובכ ך נבחר ת צורת־הטב ע ש ל סחור ה ז ו ונית ן ל ה תוק ף חברת י לשמ ש צור ה
אקויואלנטית . נמצאנ ו למדים : ע ל יד י התהלי ך החברת י מקבל ת אות ה סחורה ,
שהופרש ה מ ן הכלל , א ת התיפקו ד החברת י המיוח ד — לשמ ש אקויואלנ ט כללי .
וכ ך נהיי ת הי א — ממון . "י ש לה ם דע ה אח ת וה ם יתנ ו מכוח ם ומגדולת ם לחיה , ול א
.יוכ ל אי ש לקנו ת ולמכו ר בלתי־א ם יש א א ת החותם , והו א ש ם החי ה א ו מספ ר שמה" .
(אפוקאליפסה) .

גבי ש הממו ן הו א תוצא ה הכרחי ת ש ל תהליך־החליפין , שע ל ידי ו מושווי ם
למעש ה תוצרי־עבוד ה מסוגי ם שונים , ומשום־כ ך נהפכי ם ה ם למעש ה לסחורות . ע ם
התרחבותו־התעמקות ו ההיסטורי ת ש ל תהליך־החליפין , מתפת ח הניגו ד הרדו ם
בטמדהסחורה , הניגו ד שבי ן ערך־השימו ש לבי ן הערך . ההכר ח לשוו ת לניגו ד ז ה
ביטו י חיצוני , לצרכ י משא־ומתן , מבי א ליד י קביע ת צור ה עצמאי ת ש ל ערך־הסחורה ,
ואות ו הכר ח ל א ינו ח ול א ישקו ט עד־א ם הושג ה אות ה צור ה בשלימות ה : נכפל ה
הסחור ה והית ה לסחור ה ולממון . ולפיכך : ב ה במיד ה שתוצרי־העבוד ה מתגלגלי ם
בסחורו ת — מתחול ל הגלגו ל ש ל סחור ה בממון 40 .

כשמחליפי ם תוצרי ם חליפי ן בלתי־אמצעיים , הר י י ש כאן , מצ ד אחד , צור ה

40 מכא ן בוא ו ושפטו־נ א ע ל חריפות ו ש ל הסוציאליז ם הזעירבורגני , האומ ר להנצי ח
א ת ייצור־הסחורו ת ולסל ק בו־בזמ ן א ת "הסתיר ה שבי ן ממו ן וסחורה" , כלומר , לבט ל א ת
הממו ן גופו , שכ ן אי ן הו א קיי ם אל א בתו ך אות ה סתירה . כיוצ א בכ ד אפש ר הי ה לבט ל א ת
כהונ ת האפיפיו ר ולקיי ם א ת הקאתוליות . בפרטו ת יות ר ע ל כ ד רא ה בחיבור י : "לביקור ת
הכלכל ה המדינית״ , עמ ׳ 61 יאילד .

71

סחור ה וממו ן

ש ל ביטוי־הער ך הפשוט , ומצ ד שנ י חסר ה עדיי ן צור ה זו . אות ה צור ה [כפ י שראינ ו
למעלה ] הית ה : צ סחור ה א = ׳ < סחור ה ב . הצור ה ש ל חליפי־תוצרי ם בלתי ־
אמצעיי ם הי א : צ חפץ־שימו ש א = ץ חפץ־שימו ש ב 41 . כא ן אי ן החפצי ם
א ר ב משמשי ם סחורו ת לפנ י מעשה־החליפי ן אל א נעשי ם ה ם סחורו ת ע ל יד י
מעשה־החליפין . אופ ן ראשון , שתינת ן ל ו לחפץ־שימו ש האפשרו ת ליהפ ך לערך ־
חליפין , הו א היות ו בחינ ת לא־ערך־שינזוש , בחינ ת כמו ת.עודפ ת ש ל ערך־שימו ש
למעל ה מצרכי ו הישירי ם ש ל בעליו . העצמי ם כשלעצמ ם מעב ר לאד ם הם , ולפיכ ך
ניתני ם ה ם להעברה . כד י שז ו תהי ה העברת־גומלין , אי ן בני־אד ם צריכי ם אל א לעמו ד
ז ה בפנ י זה , בהסכמה־שבשתיקה , כבעלים־פרטיי ם ש ל אות ם העצמי ם הניתני ם
להעברה , ודוק א ע ל יד י כ ך — כאישי ם בלתי־תלויי ם ז ה בזה . ואולם , יה ס כז ה ש ל
נכריו ת הדדי ת אינ ו מצו י אצ ל חברי ה ש ל קהיל ה טבעית־מקורית , בי ן א ם צורת ה
ש ל ז ו משפח ה פאטריאדכאלית , א ו עד ה הודי ת עתיקה , מדינת־אינקה , וכד . חליפין ־
של־סחורו ת מתחילי ם במקו ם ש ם מסתיימו ת הקהילות , היינ ו — בנקודות־מגע ן ע ם
קהילות־אחרות , א ו ע ם חברי ם ש ל קהילו ת אחרות . אול ם משנעשי ם פע ם עצמי ם
לסחורו ת כלפ י חוץ , שו ב ה ם חוזרי ם ונעשי ם סחורו ת ג ם כלפ י פנים , בחי י הקהיל ה
עצמה . מתחיל ה יחס־החליפי ן הכמות י שלה ם אינ ו אל א מקרי י לחלוטין . נעשי ם ה ם
בני־חליפי ן תו ך מעשה־רצו ן ש ל בעליהם , שרוצי ם להעביר ם אהדדי . בינתיי ם הולך ־
ומשתרש , מעט־מעט , צור ך ז ה לחפצי־שימו ש ש ל אחרים . החזר ה התדיר ה ע ל מעשה ־
החליפי ן הופכת ו לתהלי ך חברת י סדיר . ולפיכ ך עול ה במש ך הימי ם ההכרח , שיהי ו
מייצרים , בכונה־תחילה , לפחו ת חל ק מתוצרי־העבוד ה לצור ך חליפין . מאות ה שע ה
ואיל ך מתחזקת , מצ ד אחד , ההפרד ה שבי ן יעילות ם ש ל דברי ם בשבי ל הצריכ ה
הישיר ה ובי ן יעילות ם בשבי ל החליפין . ערך־שימוש ם מתפר ד מערך־החליפי ן שלהם .
ואל ו היח ס הכמותי , שלפי ו ה ם מתחלפי ם ז ה בזה , — מצ ד השנ י — נעש ה ליח ס
התלו י בעצ ם ייצורם . ב א ההרג ל ומייצב ם כשיעורי־ערך .

בחליפי ן הבלתי־אמצעיי ם ש ל תוצרי ם משמש ת כ ל סחור ה אמצעי־חליפי ן י ש י ר
לבעלי ה ומשמש ת הי א אקויואלנ ט לשאינו־בעלי ה — א ך ר ק במיד ה שהי א
ערך־שימו ש בשבי ל האחרון . הר י שסחורת־חליפי ן ז ו אינ ה מקבל ת עדיי ן צורת־עד ך
בלתי־תלוי ה בערך־השימו ש ש ל עצמה , א ו בלתי־תלוי ה בצור ך האינדיווידואל י ש ל
המחליפים . ההכר ח בצור ה ז ו מתפת ח ע ם גידו ל כמות ן וריבו י סוגיה ן ש ל הסחורו ת
הנכנסו ת לתו ך תהליך־החליפין . התפקי ד והאמצעי ם לפתרונ ו כרוכי ם בא ו לעולם .
ל א יחו ל לעול ם משא־ומתן , שלפי ו מחליפי ם בעלי־הסחורו ת א ת סחורותיה ם
בסחורו ת שונו ת אחרו ת ומשווי ם אות ן אל ה לאל ה — בל א שיוחלפ ו בתחומי ו ש ל
.אות ו משא־ומת ן סחורו ת שונו ת ש ל בעלי ם שוני ם בסוג־סחור ה שלישי . אח ד ויחיד ,
ובל א שהלל ו יושו ו אלי ו בחזק ת ערכים . אות ה סחור ה שלישית , ע ם שהי א משמש ת
שווה־ער ך לסחורו ת שונו ת אחרות , הריה י לובש ת במישרין , ולו א בתחומי ם

41 כ ל זמ ן שאי ן מחליפי ם שנ י חפצי־שימו ש שוני ם ז ה בזה , אל א — כפ י שמוצאי ם זא ת
תכופו ת אצ ל הפראי ם — מציעי ם כמו ת ש ל עצמי ם בערבובי ה כאקויואלנ ט לעצ ם שלישי ,
הר י ג ם חליפי־התוצרי ם במישרין , ה ם גופם , עדיי ן בתחילת ם עומדים .

72

2 . תהליך־החליפי ן

מצומצמים , צור ה ש ל אקויואלנ ט כלל י א ו חברתי . צור ה ז ו ש ל אקויואלנ ט כלל י
עול ה ושוקע ת ע ם עליית ו ושקיעת ו ש ל המג ע החברת י המקר י שהבי א אות ה לעולם .
נודע ת היא , חליפו ת וארעית , לסחור ה ז ו א ו לחברתה . א ך ע ם התפתחות ם ש ל חליפי ־
הסחורו ת נצמר ת היא . לחלוטי ן א ל סוגי־סחורו ת מיוחדים , א ו שהי א מתגבש ת בצורת ־
ממון . מתחיל ה אי ן ז ה תלו י אל א במקר ה בלבד , מ ה יה א אות ו סוג־סחורה , שתישא ר
דבוק ה בו . ואול ם שת י נסיבו ת מכריעו ת כא ן בדר ך כלל . צורת־הממו ן א ו שהי א
נצמד ת א ל מחורות־חליפי ן החשובו ת ביות ר הבאו ת מ ן החוץ ; הלל ו משמשו ת
למעש ה צורות־תופע ה טבעיות־מקודיו ת לערך־החליפי ן ש ל התוצרי ם המקומיים .
א ו שהי א נצמד ת א ל אות ו חפץ־השימוש , שהו א היסו ד העיקר י בקניי ן המקומ י
הניתן־להעברה , כגו ן מקנה־בהמות . עמי ם נודדי ם מקדימי ם לפת ח א ת צודת־הממון ,
משום , שכ ל קניינם־ורכוש ם מצויי ם בצור ה ש ל מטלטלים , היינו , בצור ה הניתנ ת
להעבר ה בלתי־אמצעית ! .ומשו ם שאזרח־חייה ם מבי א אות ם ליד י מגע־ומש א תדי ר
ע ם קהילו ת זרו ת ומזמינ ם ע ל יד י כ ך לעסו ק בחליפי ן ש ל תוצרים . בני־אד ם הפכ ו
תכופו ת א ת האד ם עצמו , בדמות ו ש ל העבד , לחומר־ממו ן ראשוני י — אב ל לעול ם
ל א א ת המקרקעין . רעיו ן כז ה עלו ל הי ה לעלו ת ע ל הדע ת ר ק בחבר ה בורגני ת
שהיתר , כב ר מפותח ת כל־צרכה . תחילת ו בשלי ש האחרו ן ש ל המא ה ה־ 17 , והנסיו ן
הראשו ן להגשימ ו באמת־מיד ה לאומי ת ח ל ר ק כמא ה שני ם לאחר־מכן , במהפכ ה
הבורגני ת ש ל הצרפתים .

במיד ה שחליפי־הסהורו ת פורצי ם א ת גבולותיה ם המקומיים־בלבד , וע ל יד י כ ך
מתרח ב עו־ך־הסחורו ת ע ד היות ו גילום־חומר י ש ל עבודת־אד ם בכלל , ב ה במיד ה
עובד ת צורת־הממו ן ונדבק ת באות ן סחורות , המסוגלו ת מטבע ן לשמ ש בתפקי ד
החברת י ש ל אקויואלנ ט כלל י — וה ן המתכו ת היקרות .

כ י ע ל כן : "א ף ע ל פ י שזה ב וכס ף מטבע ם אינ ם ממון , הר י הממו ן מטבע ו
כס ף וזה ב הוא״ 42 — תבו א ותעי ד ע ל כ ך חפיפו ת זו , שחופפו ת תכונותיה ם הטבעיו ת
א ת תיפקודי ו ש ל הממון 43 . אול ם ע ד כא ן אי ן אנ ו יודעי ם אל א א ת התיפקו ד האח ד
ש ל הממו ן — לשמ ש צורת־תופע ה לערך־הסחורה , א ו לשמ ש חומר , שב ו יבוא ו
שיעורי־הער ך ש ל הסחורו ת ע ל ביטוי ם החברתי . לשמ ש צורת־תופע ה ההולמ ת א ת
הערך , א ו גילום־חומר י ש ל עבודת־אד ם מופשטת , וממיל א שווה , — מסוג ל לכ ך
אות ו חומ ר בלבד , שכ ל טפסי ו ה ם בעל י איכו ת חדגוני ת אחת . ומהצ ד השני , הואי ל
וההבד ל בשיעורי־הער ך אינ ו אל א כמות י בלבד , על־כרח ה שתה א סחורת־הממו ן
נתונ ה להבחנ ה לפ י הבדלי־כמו ת בלבד , היינו , שאפש ר יהי ה לחלק ה חלוק ה
שרירותי ת ולהרכיב ה מחד ש מתו ך חלקיה . והר י תכונו ת אל ה ניתנ ו לזה ב ולכס ף
מטבעם .

וכ ך נכפ ל ערך־השימו ש ש ל סחורת־הממון . חו ץ מערך־שימוש ה המיוח ד בחזק ת
סחור ה — הזהב , למשל , משמ ש לסתימ ת שיניי ם חלולות , משמ ש חומר־גלמ י לדברי ־

42 קאר ל מאר קס : .״לביקור ת ונו׳״ , עט ׳ 135 . "המתכות.. . ממו ן ה ן מטבען. "

( ג א ל י א נ י : . ״ע ל המטבע ״ באוס ף ש ל קוסטודים . החל ק המודרני . כר ך ג׳ . עט ׳ 72 . )
43 פרטי ם ע ל כ ך בחיבורי , שהזכרת י ז ה עתה , פרשה : "המתכו ת היקרות" .

73

סחור ה וממו ן

מותרו ת וכיוצ א באל ה — מקבל ת סחור ה ז ו עדן־שימו ש רשמי , הנוב ע מתי ד
תיפקודי ה החברתיי ם המיוחדים .

הואי ל וכ ל שא ר הסחורו ת האחרו ת אינ ן אל א אקויואלנטי ם מיוחדי ם לממון .

ואל ו הממו ן אקויואלב ט כלל י הו א להן , הר י יחס ן א ל הממו ן כיח ס ש ל סחורו ת

מיוחדו ת א ל הסחור ה הכללית 44 .

שנינו ; אי ן צורת־הממו ן אל א בבוא ה ש ל היחסי ם בי ן כ ל שא ר הסחורו ת —
^בוא ח הצמוד ה א ל סחור ה אחת . משמע , שהממו ן הו א סחורה 45 — אי ן ז ו תגלי ת
אל א בשבי ל מ י שנקודודמוצ א משמש ת ל ו דמדת ד ש ל הממו ן בגמירתה , ומכא ן
הו א חוז ר ופות ח בניתוחה . תהלידחחליפי ן מקנ ה ל ח לסחורה , שהו א הופכ ה לממון ,
ל א א ת ערכה , אל א א ת צורתיערכ ה המיוחדת . עירבוב ן ש ל שת י הגדרו ת אל ה הבי א
ליד י כך , שהי ו רואי ם א ת ערכ ם ש ל הזה ב וש ל הכס ף כדמיוני 46 . מתו ך שבתיפקודי ס
מסוימי ם יכולי ם לבו א במקומ ו ש ל הממו ן סימני ו בלב ד — הגיע ו ליד י טעו ת אחרת ,
שאי ן הו א עצמ ו אל א סימ ן בעלמא . מצ ד השנ י הית ה גנוז ה כא ן הכרת־ראשית ,
שצורת~הממו ן ש ל העצ ם צור ה חיצוני ת הי א לו , ואיב ה אל א צורת־תופע ה ליחסי ם
אנושיי ם המסתתרי ם מאחוריה . מבחינ ה ז ו נית ן לומר , שכ ל סחור ה סימ ן היא ,
שכ ן בחזק ת ער ך איב ה אל א מעטה־של־חפ ץ לעבוד ה אנושי ת שהושקע ה בה 47 . א ך

44 ״הממו ן משמ ש הסחור ה הכללית ״ (דורי ; ״הגיונו ת בדב ר כלכל ה מדינית׳־ / עמ ׳ 46 )

45 "כס ף וזה ב גופם , שאנ ו יכולי ם לכנו ת אות ם בש ם הכלל י ,מתכו ת יקרות/. . סחורו ת
הם.. . העולו ת ויורדו ת ב.. . ערכן . וע ל כ ן יכול ה מתכ ת יקר ה להיו ת נחשב ת בבעל ת ער ך
גבדזדיותר , א ם בע ד חל ק קט ן יות ר ממשקל ה אפש ר לרכו ש כמו ת גדולהייות ד ש ל תוצר ת
המדינ ה — א ו ש ל תוצרי־התעשיי ה וכר. " ("סוגי ה בדב ר הדעו ת הכלליו ת ע ל ממון , מסה ר
וחליפי ן מבחינ ת יחסיה ם ז ה לזה . מא ת סוחר. ״ לונדו ן 4695 עפ ׳ 7 . ) "אמנ ם זה ב וכסף , בי ן
בצור ת מטב ע ובי ן של א בצור ת מטבע , משמשי ם קנדדמיד ה לכ ל שא ר עצמים , וא ף ע ל פ י כ ן
סחור ה ה ם ביין , שמן , טבק , בג ד א ו אריג. " ("סוגי ה בדב ר מסהר , דביחו ד המסח ר ש ל הוד ו
המזדהי ת וכר״ , לונדו ן 4689 עמ ׳ 2 . ) "רכוש ה ועושר ה ש ל הממלכ ה אינ ם יכולי ם לעמו ד
ע ל ממו ן בלבד , כש ם שאי־את ה יכו ל לומר , שוה ב וכס ף אינ ם סחורות. " ("סהר ה ש ל הודו ־
המזרחי ת — סח ר גושא־רדהי ם ביותד. ״ לונדו ן 4677 עמ ׳ 4 . )

46 "זה ב וכס ף י ש לה ם עד ך בחינ ת מתכו ת לפנ י שנעש ו ממו ך ( ג א ל י א ב י ; "ע ל
המטבע׳ / עט ׳ 72 ) , לו ק אומר : "ההסכ ם הכלל י ש ל הבריו ת הקנ ה ל ו לכסף , ע ל שו ם
איכויותי ו שהכשירוה ו לשמ ש ממון , ער ך נזדומה. " ואל ו לא ו אומר : "כיצ ד הי ו יכולו ת
אומו ת שובו ת להקנו ת ל ו לחפ ץ מסוי ם ער ך מדומה" . א ו כיצ ד הי ה יכו ל להתקיי ם אות ו עד ך
מדומה? " אול ם כמ ה גדול ה בערות ו של 1 כעניי ן זה : "הכס ף הי ה מוחל ף לפ י ערך־השימו ש
שנוד ע לו , חוו ה אומ ר לפ י ערכ ו הממשי ; משבוע ד לשמש.. . ממון , קיב ל ער ך נוס ף
( 1110116116 ) 0 ^ 3 ־ 316111 ־ ? 11116 ) " (ג ׳ י ז לאו : "הגיונו ת בדב ר ממול־המטבעו ת והמסחר. "
בהוצאת ו ש ל א . דיי ר ש ל ״כלכלני ם פינאנסיי ם מהמא ה ה־ 18 ׳ / עכ ר [ 469 ] 470 . )

47 הממו ן הו א סימנ ן(ש ל הסחורות ) ("ו . ד ה פו ר ב ונח ; "יסודו ת המפחד. " מהדור ה
חדשה , לייד ן 4766 כר ך ב ׳ עמ ׳ 143 . ) "בחזק ת סימ ן הו א נמש ך ע ל יד י הסחורות " (שם ,
עמ ׳ 155 . ) ״הממו ן הו א סימנ ו ש ל חפ ץ ושלוחו ״ ( מ ו ב ט ס ק י ה : "רו ח החוקים" , כ ל כתביו ,
לונדון , 4767 כר ך ב / עמ ׳ 2 . ) ״אי ן הממו ן סימ ן פשוט , שכ ן הו א עצמ ו עוש ר ; הו א אינ ו
ב א במקו ם הערכים , הו א שווה־ער ך להם. ״ (לה־טרוו : ״העניי ן החברתי״ , עמ ׳ 910 . )
"משניתנ ת הדע ת ע ל מוש ג הערך , שו ב אי ן החמ ץ עצמ ו נדו ן אל א כסיכון , ואי ן הו א נחש ב
ע ל שו ם עצמ ו אל א ע ל שו ם מ ה שעול ה ערכו. ״ (הגל : ״פילוסופי ה ש ל המשפט׳ / עמ ׳ 100 . )

74

2 , תוןליד־הח׳^יפי ן

א ם באי ם וקובעי ם : התבונו ת החברתיו ת חניתבו ת לחפצים , א ו תכונות־החפצי ם
הניתנו ת להגדרו ת החברתיו ת ש ל העבודה , ע ל יסו ד אופן־ייצו ר מסוים , כול ן אי ן
ה ן אל א סימני ם בלב ד — נמצאי ם מכריזי ם בו־בזמן , שאי ן תכונו ת אל ו אל א פר י
מחשבת ו השרירותי ת ש ל האדם . ואמנ ם כ ך הי ה הנוה ג החבי ב ע ל ההשכל ה ש ל
המא ה דד 18 : מתו ך של א יכל ו עדיי ן לפענ ח א ת תהלי ך התהוות ן ש ל דמויות ־
־התעלומ ה אש ר ביחס י בני־האדם , התאמצ ו ליטו ל מהן , לפחות , לפ י שעה , א ת
מראית־העי ן ש ל זרות .

צוי ן למעלה , שהצור ה האקויואלנטי ת ש ל סחור ה אינ ה כולל ת א ת הגדרת ו
הכמותי ת ש ל שיעור־יערכה . יוד ע אדם , שהזה ב הו א ממון , וע ל כ ן נית ן הו א לחליפי ן
בלתי־אמצעיי ם בכ ל שאר־הסחורו ת — ועדיי ן אינ ו יוד ע מכא ן נזו ז ערכ ם ש ל 10
פונטי ם זהב , למשל . א ף חזהב , ככ ל סחור ה אחרת , אינ ו יכו ל להבי ע א ת שיעור־ערכ 1
אלא ־ באופ ן יחסי , בסחורו ת אחרות . ערכו־הו א נקב ע ע ל יד י זמךהעבוד ה הדרו ש
לייצורו . והר י הו א ב א ע ל ביטוי ו בכמות ה ש ל כ ל סחור ה אחרת , שגקרש ה ב ה
אות ה מיד ה ש ל זמן־עבודה 48 . קביע ה ז ו ש ל שיעור־ערכ ו היחס י חל ה במקו ם ייצורו ,
תו ך סחר־החליפי ן הבלתי־אמצעי . משנכנ ס הו א לתו ך מחזו ר המסח ר בחזק ת ממון ,
כב ר נתו ן ערכו . א ם כב ר בעשרו ת השני ם האחרונו ת ש ל המא ה דד 17 התקדמ ה
בהרב ה התחל ת ניתוח ו ש ל הממון , ע ד כד י לדעת , כ י הממו ן מחור ה הו א — א ף ע ל
פ י כ ן מכל ל התחל ה ל א יצ א הדבר . ואי ן הקוש י בעצ ם התפיסה , שהממו ן חו א סחורה ,
אל א בכך : כיצד , מדו ע וע ל יד י מ ה נעשי ת הסחור ה ממון 49 .

זמ ן ר ב קוד ם לחכמייהכלכל ה עמד ו חכמי־הנושפ ט והפיצ ו א ת הרעיון , שהממו ן אינ ו אל א סימ ן
בלב ד ושנוד ע לה ן למתכו ת היקרו ת ר ק ער ך מדומ ה — מתו ד שידות־בוגדי ם לטוב ת שלפי ד
המלוכד! / שא ת זכות ו לזיי ף מטבעו ת תמכ ו הלל ו במש ך כ ל ימ י הביניי ם ביתדו ת המסור ה
ש ל מלכו ת רומ י ובמושג י הממו ן שבספרייהזזוקי ם [הפאגדקטי ם ש ל יוסטימאנוס] . "אי ן
אי ש יכו ל ואינ ו רשא י להטי ל ספ ק בדבר׳ , ■ — אומ ר תלמיד ם הנאמן / פילי ם ד ה ולאלוא ה
בצ ד משנ ת 1346 — "כ י ר ק לב ו ולהו ד מלכותנ ו ניתנ ת הרשות" . לעסו ק בעסק־המטבעית ,
:בטביעתן , בקביע ת טיבן , בצבירת ן ובכ ל התקנו ת הנוגעו ת להפצת ן ש ל המטבעו ת במחי ר
כ ך וכ ך — ׳ כראו ת עינינ ו וכעול ה ע ל דעתנו. " הית ה ז ו ד 1 גמ ה במשפ ט הרומי , שהקיס ר קוב ע
א ת ערך־הממו ן לפ י פקודתו . נאס ר בפירו ש לנהו ג בממו ן מנה ג סחורה . "ואי ן שו ם אד ם
דשא י לקמ ת ממון , שכ ן ז ה מצ ד לשימו ש הכל ל ואסו ר שייהפ ך סהור ה " פולמו ס יפ ה ע ל כ ך
מת ן אצ ל ג . פ . פא ב י נ י : ״אנ י מהרה ר בדב ר המהי ר הצוד ק ש ל החפצים. ״ 1751 , אצ ל
קוסטודי , החל ק המודרני , כר ך ב׳ . וביחו ד רא ה פולמוס ו ש ל פאנינ י נג ד הכמ י המשפטי ם
בחל ק ב ׳ ש ל חיבורו .

48 "א ם אד ם יכו ל להבי א ללונדו ן אונקי ה אה ת ש ל כס ך ממעב י האדמ ה שבפר ו באות ו

פרק״זמ ב שהי ה נדר ש ל ו לייצור ו ש ל בוש ל דגן , הר י האח ד הו א מחיר ו הטבע י ש ל השבי ?
והנה , א ם מחמ ת גילו י מכרו ת חדשי ם א ו נוחימייות ר יכו ל אד ם להעלו ת שת י אונקיו ת
ש ל כס ף באות ו מאמ ץ שהעל ה קוד ם ד ק אונקי ה אחת , הר י המחי ר ש ל 10 שילינגי ם לבוש ל
דג ן יה א א ף הו א זו ל כ ל כ ך כשהי ה קוד ם המחי ר ש ל 5 שילינגי ם - בא ם שא ר התמד ם
בעינ ם עומדי ם ( ו י ל י א ם פ ט י : "חיבו ר ע ל מסי ם ותשלומים. "

לונדו ן 1667 , עט ׳ 31 ) .

49 לאח ר שהאדו ן הפרופסו ר ר 1 ש ר מלמדנו , לאמו ר : "ההגדרו ת הכוזבו ת ש ל הממו ן
מתג י להתהל ק לשנ י סוגי ם עיקריים : אל ו המחשיבו ת אות ו "ות ר מסחורה , ואל ו המחשיבי ת

75

סחור ה וממו ן

ראינו , כב ר מתו ך ביטוי־הער ך הפשו ט ביות ר — ץ סחור ה א = x סחור ה ב -
כ י אות ו עצם , שמיוצ ג ב ו שיעור־ערכ ו ש ל עצ ם אחר , דומ ה שסיג ל לעצמ ו א ת.צורתו ,
צור ת אקויואלנט , כתכונת־טב ע חברתית , כביכול , לל א תלו ת בזיק ה הזאת . ראינו ,
כיצ ד הלכ ה ונתבצר ה מראית־עי ן כוזב ת זו . הי א הגיע ה ליד י שלימו ת משנתמזג ה
צור ת האקויואלנ ט הכלל י ע ם צורת ו הטבעי ת ש ל סוג־סחור ה מיוחד , היינו .
משנתגבש ה לצורת־ממון . דומ ה שסחור ה נעשי ת ממון , ל א משו ם שהסחורו ת האחרו ת
כול ן מייצגו ת ב ה א ת ערכיהן , אל א להיפך , דומ ה שהלל ו בכלל ן מייצגו ת א ת ערכיה ן
בה־בסחורה , משו ם שכזנזו ן היא . התנוע ה המתווכ ת נבלע ת בתוצא ה ש ל עצמה , ושו ב
אי ן הי א משאיר ה שו ם עקבו ת אחריה . בל א סיוע ה ש ל תנוע ה ז ו מוצאו ת הסחורו ת
א ת דמות־ערכ ן מוכנת־ומזומנ ת לפניה ן בצור ת גוף־סחורה , הקיי ם מחוצ ה לה ן וסמו ך
להן . אות ם עצמים , הזה ב והכסף , כפ י שה ם עולי ם ממעב י האדמה , ה ם ג ם ההתגשמו ת
הישיר ה ש ל כ ל עבודת־אדם . מכא ן — המאגי ה שבממון . התנהגות ם ש ל בני־האד ם
בתהליך־הייצו ר החברת י שלהם , שאינ ה אל א התנהגו ת אטומיסטי ת בלבד ! ומכאן ,
יחסי־הייצו ר שלהם , שקיבל ו דמו ת ש ל יחסי־חפציס , בלתי־תלוי ה בפיקוח ם ובעשיית ם
האינדיווידואלי ת המודע ת — הם־ה ם שמתגלי ם קודם־כ ל בכך , שתוצרי־עבודת ם ש ל
בני־האד ם לובשי ם כול ם א ת צורת־הסחורה . נמצאנ ו למדים : החיד ה ש ל פטי ש
הממו ן אינ ה אל א החיד ה ש ל פטי ש הסחורה , שנגלת ה בעלי ל—ע ד כד י לסנוו ר עיניים .

פר ק שליש י

הממו ן א ו מחזור־הסחורו ת

1 . מידת־הערכי ם

לית ר פשטו ת מני ח אנ י בכ ל מקו ם בחיבו ר ז ה זה ב כסחורת־הממון .
תיפקוד ו הראשו ן ש ל הזה ב הוא , להמצי א לעולם־הסחורו ת א ת החומ ר לביטו י
ערכיו , היינ ו — לייצ ג א ת ערכי־הסחורות , כשיעורי ם בני־מכנה־משותף , שווי ם
מבחינ ה איכותי ת וניתני ם להשנא ה מבחינ ה כמותית . וכ ך מתפק ד הו א כמיד ת
כללי ת לערכים , וקודם־כ ל ר ק בכו ח תיפקוד ו ז ה נהפ ך לפי־שע ה זה ב — אות ה
סחור ה אקויואלנטי ת מיוחדת־במינ ה — לממון .

אי ן הסחורו ת נעשו ת משותפות־מיד ה ע ל יד י הממון . להיפך . מתו ך שכ ל

אות ו פחו ת הימנה ״ — ב א קאטאלו ג ע ם ערב־ר ב ש ל חיבורי ם ע ל עניינ י ממון , שמתוכ ו אינ ו
בוקע־ועול ה א ף שמ ץ ש ל התבוננו ת בתולדותי ה האמיתיו ת ש ל תיאוריי ת הממו ן ! ואחר י
כ ן ב א מוסר־ההשכל : "אג ב אי ן להכחיש , שחכמ י הכלכל ה המדיני ת המודרניי ם ברוב ם ל א
נתנ ו א ת דעת ם כל־צרכ ם ע ל התכונו ת המיוחדות , המבדילו ת א ת הממו ן מסחורו ת אחרו ת
(הר י בכ ל זא ת יות ר מסחור ה א ו פחו ת הימנ ה ד).. . מבחינ ת ז ו הר י הנסיג ה המרקאנטיליסטית ־
לחצאי ן ש ל גאניל.. . אינ ה מחוסר ת יסו ד לחלוטין. " ( ו י ל ה ל ם ר ושר , "יסודו ת הכלכל ה
המדינית. ״ מהדור ה ג / 1858 , עמ י 207 — 210 . ) יות ר — פחו ת — לא־כל־צרכ ם — מבחינ ה
ז ו — ל א לחלוטי ן ! איל ו הגדרות־מושגי ם ! ופטפטנות־פרופסוראלי ת אקלקטי ת מסו ג ז ה
מבנ ה האדו ן דוש ר ברו ב צניעות ו : ״השיט ה האנאטומית־פיזיולוגית ״ ש ל הכלכל ה המדיני ת !
א ך בוא ו ונחזי ק ל ו טוב ה ע ל גילו י אחד , היינו , כ י הממו ן הו א "סחור ה נעימה" .

76

3 . הממו ן א ו מחזוד־הסזוורו ת

הסחורות , בחזק ת ערכים , עבודת־אד ם ה ן שנתגשנזה־בחפ ץ ומשו ם כ ך משותפות ־
מיד ה הן , כשלעצמ ן — לפיכ ך י ש ביד ן למו ד א ת ערכיהן , במשותף , באות ה סחור ה
יחיד ה ומיוחדת , ולהפכ ה מתוך־כ ך למידת־ער ך משותפ ת,להן , היינו , להפכ ה לממון .
הממון , בחזק ת מידת־ערך , צורת־תופע ה הכרחי ת הו א למידת־הער ך האימאעטי ת
בסחורות , לזמן־העבודה 50 .

ביסווי־ערכ ה ש ל סחור ה בזה ב — צ סחור ה 8 = ׳לסחורת־ממו ן — הו א צורת ־
הממו ן של ה א ו מחירה . מעת ה די ה משוא ה בודדת , כגון : 1 טו ן ברז ל = 2 אונקיו ת
זהב , כד י לבט א א ת ערך־הברז ל ביטו י חברת י מקובל . שו ב אי ן משנא ה ז ו צריכ ה
לצעו ד רג ל ברג ל ע ם משנאות־הער ך ש ל שא ר הסחורות , שכ ן אות ה סחורה ־
אקויואלנ ט — הזה ב — כב ר קנת ה לעצמ ה תכונ ת הממון . משמ ע : הצור ה הכללי ת
ש ל הער ך היחס י אש ר לסחורו ת עומד ת עכשי ו שו ב בדמות ה המקורית : בצור ה
הפשוט ה א ו הבודד ת ש ל הער ך היחסי . מצ ד השנ י נהפ ך הביטו י המורח ב ש ל הער ך
היחסי , א ו הטו ר האינסופ י ש ל ביטויי־ער ך יחסיי ם — לצור ה המיוחד ת ש ל הער ך
היחס י אש ר לסחורת־הממון . ואול ם אות ו טו ר כב ר נתו ן עת ה מבחינ ה חברתי ת —
במחירי־הסחורות . יקר א אד ם א ת הפרטי ם ברשימת־מחירי ם קריא ה הפוכ ה לכתיבתם ,
וימצ א מי ד א ת שיעור־הער ך ש ל הממו ן המבוט א בכ ל מינ י סחורות . כנג ד ז ה הממו ן
אי ן ל ו שו ם מחיר . איל ו צרי ך הי ה הממו ן ליטו ל חל ק בצור ה אחיד ה ז ו ש ל הער ך
היחס י אש ר לשא ר הסחורו ת - כי־עת ה מוכר ח הי ה להתייח ם א ל עצמ ו כא ל
אקויואלנ ט שלו .

מחי ר הסחורות , א ו צורת־הממו ן שלהן , כצורת־הער ך שלה ן בכלל , הו א צור ה
נבדל ת מצורת ן הגופנית , הממשי ת ע ד כד י מישוש ה בידיים , הוו ה אומ ר : המחי ר
אינ ו אל א צור ה אידיאלית , מדומה . ערכ ם ש ל ברזל , בד , חיטי ם וכיוצ א באלה , א ם
כ י אינ ו נרא ה לעי ן — קיי ם בעצמי ם אל ה גופ ם : הו א ב א ליד י דימו י תו ך כד י
שוויונ ם ש ל אל ה לזהב , היינו , ע ל יד י זיק ה לזה ב המנסר ת ר ק בראשם , כביכול .
ולפיכ ך חיי ב שומ ר הסחורו ת לנעו ץ א ת לשונ ו לתו ך ראשן , היינ ו לתלו ת עליה ן
פתקאות־ניי ר כד י להכרידולהודי ע ע ל מחיריה ן לעול ם שמחוצ ה להן 51 . הואי ל

50 השאל ה : מפנ י מ ה אי ן הממו ן מייצ ג במישרי ן א ת זמן־העבוד ה גופו , שיה א שטד־כס ף
מגלם , למשל , * שעורדעבוד ה — עומד ת מפשיטו ת ע ל השאל ה ; מפנ י מ ה צריכי ם תוצרי י
העבודה , ע ל יסו ד ש ל ייצור־הסחורות , להתלב ש בדמו ת סחורו ת ן שהר י ההתלבשו ת ברמו ת
סחיר ה מחייב ת הסתעפות ה הכפול ה לסחורו ת ולסחורודממון . א ו : מפנ י מ ה אי ן דני ם בעבודד ד
פרטי ת די ן היפוכ ה ש ל זו , די ן עבודה־חברתי ת במישרי ן ? במקו ם אח ר עמדת י במפור ט ע ל
האוט*פיז ם השטח י שב״ממון־עבודה " ע ל יסוד ו ש ל ייצדר־הסחודות . (קאר ל מארקם :
לביקור ת וכד , עמ ׳ 61 ואילך. ) כא ן יצוי ן עוד , כ י "ממוךהעבדדה " ש ל א ו א ן , למשל , א ץ
ב ו משו ם "■ממוך / ממ ש כש ם שאי ן משו ם ממון , נגיד , בכרטי ס התיאטרון . אוא ן מני ח
למפר ע דב ר קיומ ה ש ל עבוד ה מוחבר ת במישרי ן — צורת־ייצו ר המנוגד ת ניגו ד ק 1 טב י
לייצור־הסהדרות . אי ן שובר־העבוד ה אל א מעי ד ע ל הלק ו האישי י ש ל היצר ן בעבוד ה
המשותפ ת וע ל זבו ת תביעת ו האישיי ת בחל ק מ ן התוצר ת המשותפ ת המיוע ד לתצרוכת . א ך ל א
על ה כל ל ע ל דעת ו ש ל אראן , שיה א מני ח א ת קיומ ו ש ל ייצוריהסחורות , דא ף ע ל פ י פ ן
ירצ ח לעקו ף ע ל תנאי ו ההכרחיי ם ש ל אות ו ייצו ר על־יד י תעתועל־ממון .

51 הפר א א ו הפדא־למחצ ה משתמ ש בלשונ ו שימו ש אחד . הקצי ן קפיט ן פר י סח ,
למשל , ע ל תושב י ההו ף המערב י ש ל מיצד־בפיב ם ; "במקר ה זד . (ע ם חליפי־התוצרים).. . הי ו

77

סחור ה וממו ן

וביטוי ם ש ל ערכי־הסחורו ת בזה ב ביטו י אידיאל י הוא , דור י שלגב י פעול ה ז ו אפש ר
להשתמ ש ר ק בזה ב מדומ ה א ו אידיאלי . כ ל שומדיסחור ה יודע , כ י רחו ק הו א עדיי ן
מלהפו ך א ת סחורותי ו לזה ב ע ם שהו א נות ן לערכ ם צור ה ש ל מחי ר א ו צור ה ש ל
זה ב מדומה ; וא ף זא ת הו א יודע , שאי ן הו א זקו ק לקורטו ב ש ל זה ב ממש , כד י
לאמו ד בזה ב ערכי־סחורו ת למיליונים . מכאן , שהזהב , בתיפקוד ו ש ל מידת־ ד,ערכי ם ,
אינ ו משמ ש אל א ממו ן מדומ ה א ו אידיאל י בלבד . והו א שהבי א ליד י תורו ת מטורפו ת
ביותר 52 . א ף ע ל פ י שר ק ממו ן מדומ ה משמ ש בתיפקו ד ש ל מידת־ערך , הר י המחי ר
תלו י לחלוטי ן בחומר־הממו ן הממשי . הער ך — כלומר , כמות ה ש ל עבודת־אד ם
הגנוזה , למשל , בטו ן ש ל ברז ל — מבוט א בכמו ת מדומ ה ש ל סחורת־ממון , המכיל ה
אות ה כמו ת ש ל עבודה . וע ל כן , מקב ל ער ך הטו ן ש ל ברז ל ביטויי־מחי ר שונים , הכ ל
לפ י המתכ ת המשמש ת מידה־לערכים , א ם כסף , א ם זה ב וא ם נחוש ת — א ו נמצ א
מיוצ ג בכמויו ת שונו ת ש ל זהב , כס ף א ו נחושת .

מכאן , שא ם שת י סחורו ת שונות , כגו ן זה ב וכסף , משמשו ת כאח ת מידות־ער ך —

הר י מקבלו ת כ ל הסחורו ת שנ י ביטויי־מחי ר שונים , מחירי־זה ב ומחירי־כסף , הדרי ם
בשלנ ה ז ה בצ ד זה , כ ל זמ ן שיהם־הער ך ש ל הזה ב א ל הכס ף בעינ ו עומד , למש ל
= 1 : 15 . אול ם כ ל שינו י ביחם־ערכי ם ז ה מקפ ח א ת היח ס שבי ן מחירי־הזה ב
ומחירי־הכס ף ש ל הסחורו ת — ראי ה חותכ ת לכך , שכפילות ה ש ל מידת־הערכי ם
סותר ת א ת תיפקודה 53 .

מלקקי ם (א ת המוצ ע להם ) פעמי ם בלשונם , ואח ר מעש ה ז ה הי ו סבורים , כנראה , שהעס ק
נסתיי ם במיד ה מניח ה א ת הדעת. ״ וכ ן אצ ל האסקימוסי ם המזרחיי ם : הקונ ה הי ה מלק ק
א ת הסחור ה ע ם קבלתה . והנה , א ם בצפו ן משמש ת הלשו ן מכשי ר לקבלודהקניין , שו ב אי ן
תימה , שבדרו ם משמש ת הכר ם מכשי ר לקניי ן המוצבר , והקאפ ר אומ ד א ת עשר ו ש ל אד ם
לפ י שומן־כרס ו ש ל זה . הקאפרי ם הלל ו פקחים־מפוכחי ם ה ם : בעו ד שהדין־וחשבו ן הרשמ י
מ ל הבריאו ת בבריטני ה משנ ת 1864 קוב ל ע ל חוס ר חומרי ם מעלי־שומ ן אצ ל חל ק גדו ל
ש ל מעמד־הפועלים , עמ ד אח ד ד " ר הארווי י — ואי ן ז ה אות ו ד״ ר הארווי י שגיל ה א ת
מחזו ר הד ם — והגי ע לעשירו ת ע ל יד י תרופות־עורמה , שהבטיח ו לבורגנו ת ולאצולד , ליטו ל
מה ם א ת מעמס ת עודף־השומן .

52 רא ה קאר ל מארקס : "לביקור ת וכו׳" , "תיאוריו ת ע ל יחידודהמיד ה ש ל הממון. "

עמ ׳ 53 ואילך .

53 הער ה למהדור ה ב / "כ ל מקו ם שזה ב וכס ף משמשי ם שניהם , ז ה בצ ד זה , ממו ן לפ י
החוק , כלומד , משמשי ם מידה־לערכי ם — ש ם את ה מוצ א תמיד , שנעש ה לבטל ה הנסיו ן
לדו ן בשניה ם די ן חומ ר אחד־יחיד . ואמנם , א ם מניחים , שאות ו זמן־עבוד ה גופ ו לוב ש צורת ־
חפץ , לל א כ ל שינוי , באות ה פרופורצי ה ש ל כס ף וש ל זה ב — הר י מניחי ם באמת , שזה ב
וכס ף אות ו חומ ר הם , ■ושכנ וו ת מסוימ ת ש ל המתכ ת הפחות־יקרה , היינו , ש ל הכסף , שקול ה
כנג ד חל ק בלתי־משתנ ה ש ל כמות־זה ב מסוימת . מימ י מלכות ו ש ל אדואר ד השליש י ע ד
ימ י ג׳ורג , השנ י עבד ו תולדו ת ענייני־הממו ן באנגלי ה דר ך שרשר ת רצופ ה ש ל הפרעות ,
שנבע ו מתו ך ההתנגשו ת שבי ן קביע ת החו ק ליחם־הערכין . ש ל זה ב וכס ף ובי ן התנודו ת
הממשיו ת בערכ ם ש ל אלה . עתי ם נאמ ד הזה ב ועתי ם נאמ ד הכס ף יתר־על־המידה . המתכ ת
שנאמד ה למטה־מן־המיד ה הוצא ה מתו ך המחזור , הותכ ה שו ב והוצא ה א ל מחו ץ למדינת .
וא ז שו ב ב א החו ק ושינ ה א ת יחס־הערכי ן שבי ן שת י המתכות , אול ם ל א עבר ו ימי ם מרובי ם
והער ך הנומינאל י החד ש נכנס , כמקודם , בסתיר ה א ל יחס־הערכי ן הממש י שביניהן . —
בימינדאנ ו בא ה היריד ה הקלה־מאו ד והארעי ת בער ך הזה ב ,ביחס ו לכס ף — בגל ל הביקו ש

78

3 . הממו ן א ו מחזור־ ד,סחורו ת

הסחורו ת הנקובו ת במחיר ן מיוצגו ת כול ן בצור ה זו : * סחור ה א = * זהב ,

* 1 סחור ה ב = 2 זה ב ; ס סחור ה ג = ץ זה ב וכ ד ; בעו ד אש ר * , ל , ס מייצגו ת
כמויו ת מסוימו ת ש ל סוגי־הסחורו ת א , ב , ג , ס . . 7 , ץ . מייצגו ת כמויו ת מסוימו ת
ש ל זהב . ערכי־הסחורו ת נתגלגלו , איפוא , בכמויות־זה ב מדומו ת בשיעורי ם שונים ,
הוו ה אומר : ע ל א ף עירבוב ם הרבגוג י ש ל גופי־הסחורות , ניתני ם ה ם בשיעורי ם
בני־מכנה־אחד , בשיעורי־והב . בחזק ת כמויות־זה ב שונו ת אל ה מושווי ם ערכי ־
הסחורו ת ז ה לז ה ונמדדי ם אהדדי , ע ד שצ ף ועול ה הצור ך הטכנ י להזקיק ם א ל כמות ־
זה ב יציבה , שתשמ ש לה ם יזזידת־מידת . ושו ב מתפתחת־והולב ת יחידת־מיד ה ז ו עצמ ה
ונעשי ת — תו ך התחלקו ת נוספ ת לחלקי־יסו ד — לאמת־מידה . זהב , כס ף נחוש ת —
עו ד קוד ם שנהפכ ו לממון , — את ה מוצ א בה ם כב ד אמות־מיד ה כאל ה בדמו ת
משקלותיה ם המתכתיים ; וא ם הפונט , למשל , משמ ש יחידת־מידה , הר י מצ ד אח ד
הו א נחל ק שו ב לאונקיות , ומצ ד שנ י הו א מומיף־ומתחב ר לקנטארי ם וכד 54 . מכאן ,
שהשמו ת המצויי ם ש ל אמת־המיד ה למשקלי ם משמשי ם בכ ל מחזו ר מתכת י ג ם
שמו ת מקוריי ם ש ל אמת־המידה־לממון , א ו ש ל אמת־המידה־למחירים .

הממון , בחזק ת מידה־לערכי ם ובחזק ת אמת־מיד ה למחירים , ממל א שנ י
תיפקודי ם שוני ם לחלוטין . משמ ש הו א מידה־לערכים . בחזק ת התגשמו ת חברתי ת
ש ל עבודת־האד ם ומשמ ש הו א אמת־מיד ה למחירי ם בחזק ת משקל־מתכ ת קבו ע
ועומד . תפקיד ו כמידודהערכי ם — להפו ך א ת ערכ י הסחורו ת השונו ת והמגוונו ת
למחירים , לכמויות־זה ב מדומות ; כאמת־מיד ה למחירי ם הר י הו א מוד ד אות ן
כמויות־זהב . במידת־הערכי ם נמודו ת הסחורו ת כערכים , ואל ו אמודהמיד ה ש ל
המחירי ם מודד ת א ת כמויות־הזה ב בכמות־זה ב אחת , ול א א ת ערכ ה ש ל כמות־זה ב
אח ת במשקל ה ש ל כמות־זה ב אחרת . בשבי ל אמודהמיד ה ש ל המחירי ם צרי ך שייקב ע
משק ל מיוח ד ש ל זה ב כיחידת־מידה . כאן , כבכ ל שא ר הגדרות־המיד ה ש ל שיעורי ם

ההודי־סינ י אחר י כס ף — והולי ד אות ו חזיו ן גופ ו בקנה־מיד ה גדול־יות ר בצרפ ת : יצו א ש ל
בס ף מ ן המדינ ה ודחיקת ו מ ן המחזו ר ע ל יד י הזהב . במש ך השני ם 1855 , 1856 , 1857 ;ול ח
העוד ף ש ל יבו א הזה ב לצרפ ת ע ל יצוא־הזה ב מצרפ ת כד י 41.580.000 לי״ ש ; ואל ו עוד ף
יצוא־הכס ף ע ל יבוא־הכס ף על ה כד י 14.704.000 לי״ש . ואמנם , בארצו ת שבה ן שת י המתכו ת
משמשו ת כדי ן מידות־לערכי ם חוקיות , היינו , חוב ה לקב ל שתיה ן כאמצעי־תשלום , אל א שכ ל
אה ד הרשו ת ביד ו לשל ם בכס ף א ו בזה ב — בארצו ת אל ה נושא ת המתכ ת העולה־בערכ ת
אג׳יו . [תוספת] , וככ ל סחור ה אחר ת א ף הי א מחיר ה נמד ד במתכ ת הנערכ ת למעלה־מן־המידה ,
ונמצ א שר ק מתכ ת אחרונ ה ז ו משמש ת מידה־לערכים . כ ל הנסיו ן ההיסטור י במקצו ע ז ה נית ן
להעמיד ו ע ל עובד ה פשוטה , שבכ ל מקו ם ששת י סחורו ת ממלאו ת לפ י החו ק א ת התיפקו ד
ש ל מידת־הערכים , הר י תמי ד ר ק אח ת מה ן מקיימ ת למעש ה מקו ם זה. "(קאר ל מארקם :
״לביקור ת וכד״ , עם ׳ 52 , 53 . )

54 הער ה למהדור ה ב' . העובד ה המוזרה , כ י אונקי ת זה ב המשמש ת יחיד ה במידת־הממו ן
באנגלי ה אינ ה מתחלק ת לחלקי־יסו ד שווים , מוצא ת א ת ביאור ה בכ ך : "מעדבת־הפטבעו ת
שלנ ו הותאמ ה בתחילת ה לשימו ש בכס ף בלבד , ולפיכ ך אונקיי ת כס ף יכול ה תמי ד להתחל ק
למספ ר מסוי ם ש ל מטבעו ת מתאימו ת ; אך , משהוכנ ם הזה ב בזמ ן מאוחר־מכ ן לתו ך מערכ ת
המטבעות , שהותאמ ה ר ק לכס ף בלבד , שו ב אי ן אונקיית־זה ב עשוי ה להטב ע במספ ר מתאי ם
ש ל מטבעות. " מאקלארן : "סקיר ה ע ל ההיסטורי ה ש ל מחזו ר המטבעות" . לונדו ן
1858 ׳ ענ ד 16 ,

79

סחור ה וממו ן

בני־מכנה־אחד , מכרי ע הקב ע ש ל יחםי־המירד, . אמודהמיד ח ש ל המחירי ם תיטי ג
איפוא , למל א א ת תיפקודה , ככ ל שאות ה כמו ת גופ ה ש ל זה ב תתמי ד בשימוש ה
כיחידת־מיד ה ללא־שינויים . ואל ו כמידדדלערכי ם אי ן זה ב יכו ל לשמש , אל א משו ם
שהו א גופ ו תוצ ר ש ל עבוד ה הוא , ומתו ך כ ך הוא , בכוח , ער ך משתנה 55 .

ברור , קוד ם כל , שאי ן בשינוי־ער ך ש ל הזה ב לקפ ח בשו ם פני ם א ת תיפקוד ו
כאמת־מיד ה למחירים . ישתנ ה ערך־הזה ב כאש ר ישתנ ה — לעול ם יישא ר אות ו
יחס־הער ך בי ן כמויו ת שונו ת ש ל זהב . יהא , שיר ד ערך־הזה ב ב־ 1000% , הר י עת ה
כמקוד ם יהי ה עדכ ן ש ל 12 אונקיו ת זה ב פ י 12 מערכ ה ש ל אונקי ה אח ת 5 ובמחירי ם
אי ן הדברי ם אמורי ם אל א ביח ס ההדד י שבי ן כמויות־זה ב שונות . ומצ ד השני :
מכיו ן שאונקי ה אח ת ש ל זה ב אינ ה משנ ה א ת משקל ה ע ם עליי ת ערכ ה א ו ע ם
ירידתו , הר י ג ם חלקי־היסו ד של ה אינ ם משני ם א ת משקלם ? ונמצ א שהזהב ,
כאמת־מיד ה יציב ה ש ל המחירים , משמ ש לעול ם בתיפקוד ו — וישתנ ה ערכ ו כאש ר
ישתנה .

וא ף שינוי־ערכ ו ש ל הזה ב אינ ו גוד ר בפני ו מלשמ ש בתיפקוד ו השנ י כנוידת ־
הערך . הר י שינו י ז ה פוג ע בכ ל הסחורות 'כאחת ? הוו ה אומר : א ם שא ר התנאי ם
שווי ם [ 118 ( 531-11 036101-18 ] , משאי ר הו א א ת ערכיה ן היחסיי ם ההדדיי ם ללא ־
שינוי , א ף ע ל פ י שעכשי ו מבוטאי ם ה ם כול ם במחירי־זה ב גבוהי ם א ו נמוכי ם יות ר
משהי ו מבוטאי ם קודם־לכן .

ומ ה לגב י ייצו ג ערכ ה ש ל סחור ה אח ת בערך־השימו ש ש ל כ ל סחור ה אחרת ,

א ף כשאת ה ב א לאמו ד סחורו ת בזה ב כ ך : אי ן את ה צרי ך להני ח אל א שבזמ ן הנתו ן
עול ה ייצור ה ש ל כמות־זה ב מסוימ ת בכמו ת נתונ ה ש ל עבודה . לגב י תנוע ת מחירי ־
הסחורו ת בכלל , יפ ה כוח ם ש ל אות ם החוקים , שהוסק ו למעל ה לגב י הביטו י הפשו ט
ש ל הער ך היחסי .

עומ ד ערך־הממו ן בעינ ו — אי ן מחירי־הסחורו ת עשויי ם לעלו ת בכללם , אל א
א ם כ ן עולי ם עדכי־הסחורו ת ? וא ם ערכי־הסחודו ת בעינ ם עומדים , עולי ם המחירי ם
ע ם ירידת־הממון . ולהיפ ך : עומ ד ערך־הממו ן בעינ ו — אי ן מחירי־הסחורו ת יכולי ם
ליר ד בכללם , אל א א ם כ ן יורדי ם ערכי־הסחורו ת ? וא ם ערכי־הסחורו ת בעינ ם
עומדים , יורדי ם המחירי ם ע ם עליי ת ערך־הממון . הרי , שאי ן את ה מסי ק בשו ם פנים ,
כ י עליי ת ערך־הממו ן גורר ת אחרי ה יריד ה פרופורציונאלי ת במחירי־סחורות , וכ י
יריד ת ערך־הממו ן גורר ת אחרי ה עליי ה פרופורציונאלי ת במחירי־הסחורות . כ ל ז ה
כוח ו יפ ה ר ק לגב י סחורות , שאי ן ערכ ן משתנה . ואל ו סחורות , למשל , שערכ ן עול ה
בה־במיד ה ובו־בזמ ן ע ם ערך־הממון , אי ן מחיריה ן משתנים . עול ה ערכ ן ש ל הסחורו ת
במהירו ת פחות ה א ו יתיר ה מערך־הממון , הר י ירידת ם א ו עליית ם ש ל מחיריה ן
נקבע ת ע ל יד י ההפר ש שבי ן תנועחדערכ ן לבי ן תנועת־ערכ ו ש ל הממון , וכד .

נחזו ר ונעיי ן בצורת־המחיר .

53 הער ה למהדור ה ב / בהיבורי ם האנגליי ם אי ן לתא ר א ת גוד ל הערבובי ה ש ל הידו ד
הערכי ם ( 6 ג 311 י \ 0£ 038111-6 מ 1 ) וש ל קנה־המיד ה למחירי ם ( 3.1116 0£ 1 )' 31 [) 81311 ) .

התיפקודים , ומכא ן ג ם שמותיהם , מעורבבי ם תמי ד אל ה באלה .

80

3 . הממו ן א ו מהזור־הסחורו ת

כינויי־הממו ן ש ל משקלות־המתכו ת נפרשי ם והולכי ם קמעה־קמע ה מ ן הכינויי ם
המקוריי ם ש ל משקלם . וכמ ה טעמי ם לכך , מה ם טעמי ם שהכריע ו הכרע ה היסטורי ת :
1 . הנהג ת מסון־חו ץ אצ ל עמי ם נחשלי־ההתפתחו ת % ברומ א העתיקה , למשל , הוכנס ו
לראשונ ה מטבעות־כס ף ומטבעות־זה ב למחזו ר כסחורות־חוץ . כינויי ו ש ל אות ו
ממון־חו ץ שוני ם מכינוי י המשקלו ת שבארץ . 2 . ע ם התפתחו ת העוש ר נדחק ת
המתכ ת היקרה־פחו ת ע ל יד י המתכ ת היקרה־יות ר מ ן התיפקו ד ש ל מידת־הערכים :
נחוש ת נדחי ת מפנ י כסף , כס ף נדח ה מפנ י זה ב — ויהא , שסד ר ז ה סות ר כ ל לור ד
הזמני ם שמצינ ו בפיוט 56 . הפונ ט [לי״ש] , למשל , הי ה כינוי־ממו ן לפונ ט ממ ש ש ל
כסף . משדח ק הזה ב א ת הכס ף ממעמד ו כמידת־הערך , אפש ר ואות ו כינו י נדב ק
ב־־■!/ 1 וכ ר מפונ ט ש ל זה ב — הכ ל לפ י יחם־הער ך שבי ן זה ב וכסף . עת ה נבדלי ם
ז ה מז ה הפונ ט ככינוי־של־ממו ן והפונ ט ככינו י פשו ט למשק ל הזהב 57 . 3 . זיוף ־
המטבעו ת ביד י הנסיכי ם שנמש ך מאו ת שנים , והו א של א שיי ר בעצ ם מ ן המשק ל
המקור י ש ל המטבעו ת אל א א ת שמ ו בלבד 68 . .

תהליכי ם היסטוריי ם אל ה הופכי ם אות ה הפרדה , שכינוי־הממו ן אש ר למשקלות ־
המתכו ת נפר ד מכינוי־המשקלו ת המקובל , להרגל־עם . הואי ל ואמת־המיד ה הממונית ,
מצ ד אחד , אינ ה אל א דב ר שבמוסכמות , ומצ ד שנ י זקוק ה הי א לתוק ף כללי , סופ ה
שהי א מוסדר ת בדר ך חוקית . חלק־משק ל מסוי ם ש ל המתכ ת היקרה , כגו ן אונקי ה
אח ת ש ל זהב , נחל ק רשמי ת לחלקי־יסוד , המתברכי ם בשמו ת כדין , כגו ן פונט ,
דולא ר וכר . חלק־יסו ד כזה , אש ר לימי ם נקנ ה ל ו תוק ף ש ל יחידת־מיד ה ממונית ,
נחל ק שו ב לחלקי־יסוד , א ף ה ם קרויי־ש ם כדין , כגו ן שילינג , פנ י וכר 59 . כמקוד ם
כ ן עת ה משמשי ם משקלי־מתכ ת מסוימי ם אמת־מיד ה לממון־מתכת . ול א נשתנ ו
אל א החלוק ה ומת ן השמו ת בלבד .

ולפיכ ך : המחירים , א ו כמויות־הזה ב שערכי־הסחורו ת נתגלגל ו בה ן גלגו ל
אידיאלי , באי ם עכשי ו ע ל ביטוי ם בכינויי־הממון , א ו בכינויי־זזישוב , בנ י תוק ף
חוקי , ש ל אמת־המיד ה בזהב . נמצא , שבמקו ם לומר : קוארט ר חיטי ם שוו ה לאונקי ה
אח ת ש ל זה ב — יאמר ו עכשי ו באנגליה , כ י שוו ה הו א 3 לי״ש , 17 שילינגים ,
10% פנס . וכ ך מסיחו ת הסחורו ת ז ו לז ו בכינויי־הממו ן שלהן , מ ה שווי ן ; והממו ן

56 אגב , כרונולוגי ה ז ו [ש ל משורר י תו ר הזה ב והכסף ] אי ן ל ה תוק ף היסטור י כללי .

57 הער ה למהדור ה ב / "המטבעות , ששמותיה ן אינ ם כיו ם אל א ש ם אידיאל י בלבד , ה ן

העתיקו ת ביות ר אצ ל כ ל העמי ם ! ואולם , כול ן הי ו בשעת ן מטבעו ת ממש , ודוק א משו ם שהי 1
ממשיו ת הי ו מתחשבי ם בהן. ״ ( ג א ל י א נ י : ״ע ל המטבע״ , עם , 153 . )

38 הער ה למהדור ה ב / הנ ה הלי״ ש האנגלי ת מציינ ת פחו ת משלי ש ש ל משקל ה הראשו ן ;
הליר ה הסקוטי ת מלפנ י האיחו ד מציינ ת ר ק 36 / ג ממשקלה ; הליוו ר הצרפת י — !ז/ 1 ;
המארוד י הספרד י פחו ת מ ־ מ> 0 !/ נ והרי י הפורטוגיז י — פרופורצי ה עו ד פחות ה מזו .

59 הער ה למהדור ה ב / מ ר דו ד אורקוואר ט בחיבור ו "אמרו ת פשוטות " עומ ד ע ל זרות(! )

זו , כ י בימינ ו הלי״ ש (פונ ט שטרלינג) , ז ו היחיד ה ש ל מידת־הממו ן באנגליה , אינ ה שקול ה
אל א בקירו ב 4 / ! אונקי ה ש ל זהב , ומעי ר : "הר י ז ה זיו ף ש ל מיד ה ול א קביעת ה ש ל אמת־מידה" .
ב״כינו י מזויף " ז ה ש ל משק ל הזה ב הו א רואה , כבכ ל שא ר הדברים , א ת יד ה המזייפ ת ש ל
הציביליזאציה .

הקאפיטא ל 0

81

סחור ה וממו ן

משמ ש ממוךחישוב , כל־אימ ת שב א הצור ך לייצ ב איז ה דב ר בחזק ת ערך , היינו ,
לייצב ו בצורת־ממון 60 .

שמ ו ש ל הדב ר — חיצו ן הו א לחלוטי ן לגב י טבע ו ש ל הדבר . א ם אינ י יוד ע
ע ל אד ם אל א ז ה בלב ד שיעק ב שמ ו — מ ה אנ י יוד ע ע ל אות ו אד ם ? פיוצא־בז ה
נבלע ו בכינויי־הממו ן — פונ ט , טאלר , פראנק , דוקא ט וכ ר — כ ל עקבותי ו ש ל
יחס־הערכים . ועו ד יות ר תגד ל המבוכ ה לגב י מובנ ם הנסת ר ש ל סימנ י רזץ־דרזי ן
אלה , משו ם שכינויי־הממו ן משמשי ם כאח ד ביטו י לער ך הסחורו ת וג ם לחלקי־יסו ד
ש ל משקל ־ מתכתי , ש ל אמת־המיד ה לממון 61 . מצ ד שנ י הכר ח בכך , שהער ך —
להבדי ל מ ן הגופי ם הרבגוניי ם ש ל עולם־הסחורו ת — ילך־ויתפת ח לאות ה צור ה
חומרי ת לל א משמעו ת שהי א ג ם הצור ה החברתי ת הצרופה 62 .

המחי ר הו א כימי־הממו ך לעבוד ה שנתגשמ ה התגשמות־חפ ץ בסחורה . לפיכך ,
האקוי־ואלנטיו ת ש ל הסחור ה וש ל כמות־הממון , שכינוי ה משמ ש מחיר ה ש ל הסחורה ,
אינ ו אל א כפל־לשוף 6 [טאוטולוגיה ] — כש ם שבכל ל ביטוי־הער ך היחס י ש ל סחור ה
אחת , לעול ם משמ ש ביטו י לאקויואלנטיו ת ש ל שח י סחורות . ואול ם ג ם א ם המחיר ,
כנציג ו ש ל שיעור־הער ך אש ר לסחורה , משמ ש נצי ג ש ל יחם־חליפי ה בממו ן —
שו ב אינ ו מתחיי ב מבא ן היפוכ ו ש ל דבר , היינו , שהנצי ג ש ל יחס־חליפי ה בממו ן
משמ ש בהכר ח הנצי ג ש ל שיעור־ערכה . יהא , שעבוד ה הכרחי ת מבחינ ה חברתית ,

60 הער ה למהדור ה ב / כששאל ו ל ו לאנאכארסי ס : לשם־מ ה משתמשי ם היוני ם בממו ן ? —
השיב : לש ם חשבון . (את י ג י אום : "דאיפוסופיסטאי" , ספ ר 4 , 49 , כר ך ב ׳ [עמ ׳ 120 ]
הוצא ת שווייגהויזר , 1802 . )

61 הער ה למהדור ה ב / "מתו ך שהממון , בחזק ת קנזדמיד ה למחירים , מופי ע באות ם מנויי־ ־
חשבו ן כמחירי־הסחורות , לאמור , אונקי ה אח ת ש ל זה ב וערכ ה ש ל טונ ה אח ת ברז ל שביה. !
מבוטאי ם ב־ 3 לי״ש , 17 שילינ ג ד^ 10 פנסי ם — ׳ לפיכ ך עמד ו וקרא ו לכינוי ו החשבונ י הז ה
בש ם וווזיר־וזנזטבט . מכא ן ב א הרעיו ן המשוב ה כאיל ו הזה ב (א ו הכסף ) נאמ ד בחומ ר ש ל
עצמו , ובהבד ל מכ ל שא ר הסחורו ת נית ן ל ו מחי ר יצי ב מטע ם המדינה . טע ו הבריו ת בקביעת ם
ש ל כיבויי־החשבו ן למשקלי ם מסוימי ם ש ל זה ב ורא ו בה ם קביעת ו ש ל עד ך המשקלי ם האלה. "
(קאר ל מארקס : ״לביקור ת וכר״ , עמ ׳ 52 . )

62 השוו ה : "תיאוריו ת ע ל יחידוודיהמיד ה ש ל הממו ך בחיבו ר "לביקור ת הכלכל ה
המדינית״ , עמ ׳ 53 ואילך . אש ר להזיו ת בדב ר העלאת ו ש ל "מחי ר המטבע " א ו הורדתו , הר י
כ ל מהות ן איב ה אל א בכך , שלוקחי ם א ת כינוי י הממו ן החוקיים , המצייני ם חלקי־משקל ,
קבועי ם לפ י החוק , ש ל זה ב א ו ש ל כסף , ומטילי ם אות ם מטע ם המדינ ה ע ל חלקי־משק ל
גדוליפ-יות ר א ו קטניםייותר , ובהתא ם לכ ך יכולי ם לטבו ע להבא , בגיד , םר 1/ 4 אונקי ה זה ב
40 שילינ ג במקו ם 20 . הזיו ת אל ו — כ ל שאי ן בה ן משו ם תחבולו ת בלתיימתוקני ת נג ד
בעלי־חובו ת ממלכתיי ם ופרטיים , אל א משו ם ״תרופות־פלא ״ כלכליו ת — הר י ד ן בה ן פ ט י
דיו ן ממצ ה כ ל כ ך בספר ו ״משה ו ע ל ממון . א ל הלור ד המארקי ז האליפאכס״ , 1682 , ע ד
שאפיל ו אל ה שבא ו מי ד אחריו , ס ר דאדלי י נור ת ודו ן ל וק , ואי ן צור ך לומ ר
המאוחרים־יותר , ל א יכל ו אל א להכני ס שטחיו ת לתו ך דבריו . וכ ך הו א אומ ר בי ן השא ר :
"אלמל י אפש ר הי ה להגדי ל א ת עושר ה ש ל אומ ה פ י עשר ה בכוח ה ש ל הכרזה , שו ב מופל א
הי ה הדבר , שהכרזו ת כאל ה ל א נתפרסמ ו כב ר מזמ ן מטע ם ממשלותינו. ״ (שם , עט ' 36 . )

63 "א ד שנצטר ך באי ן בריר ה להודו ת בכך , שמיליו ן בממו ן שוו ה יות ר מער ך שקול־כיגד ו
בסחורות ״ ( להפטרון : ״ע ל העניי ן הסוציאלי׳ / עט ׳ 922 ) , הוו ה אומ ר : "שער ך אח ד שוו ה
יות ר מער ך אח ר שקול־כנגדו "

82

3 . הממו ן א ו מחזור־הסחורו ת

באות ו שיעור , מיוצג ת ב־ 1 קוארט ר חיטי ם וב־ 2 לי״ ש (בקירו ב 2 / ג אונקי ה ש ל
זהב) . 2 הלי״ ש ביטוי־ממו ן ה ן לשיעור־־הער ך ש ל קוארט ר חיטים , חייגו , מחיר ו הן .
וא ם כשרו ת הנסיבו ת לנקו ב מחי ר ז ה ב־ 3 לי״ ש א ו שכופו ת ה ן לנקו ב אות ו ב־ 1
לי״ ש — כי־עת ה 1 לי״ ש ר 3 לי״ ש משמשו ת ביטו י קט ן מד י א ו גדו ל מד י לגב י
שיעור־הער ך ש ל החיטים ; וא ף ע ל פ י כ ן יישאר ו מחיריה ם ש ל החיטים , שכן ,
ראשית , ה ן צורות־ערכם , היינ ו ממון , ושגית , משמשו ת ה ן נציגי ם ש ל יחס־חליפיה ם
בממון . א ם עומדי ם בעינ ם תנאי־הייצו ר א ו א ם עומד־בעינ ו כוח־הייצו ר ש ל
העבוד ה — הר י י ש להוציא , עת ה כמקודם , אות ה כמו ת ממ ש ש ל זמן־עבוד ה חברתי ,
כד י לחזור־ולייצ ר א ת קוארט ר החיטים . דב ר ז ה אינ ו תלו י ל א ברצונ ו ש ל יצר ך
החיטי ם ול א ברצונ ם ש ל שא ר בעלי־הסחורות . מכאן , ששיעור־הער ך ש ל הסחור ה
מבי ע יח ם הכרחי , אימאננט י בתהלי ך התהוותה , א ל זמן־העבוד ה החברתי . ע ם
הפיכת ו ש ל שיעור־הער ך למחיר , מתגל ה יח ם הכרח י ז ה כיחס־־חליפי ה ש ל סחור ה
אח ת בסחורודממו ן אש ר מחוצ ה לה . אול ם בתו ך יח ס ז ה אפש ר שיתבטא ו כאח ד
ג ם שיעור־הער ך ש ל הסחור ה וג ם אות ו "יותר " א ו "פחות" , שלפי ו ניתנ ת הסחור ה
להעבר ה בתו ך הנסיבו ת הנתונות . האפשרו ת ש ל אי־חפיפו ת כמותי ת בי ן המחי ר
ובי ן שיעור־הערך , א ו הסטי ה ש ל המחי ר משיעור־הער ך — גנוזה , איפוא , בצורת ־
המחי ר גופה . ודב ר ז ה אינ ו פג ם בשבי ל אות ה צור ה אלא , אדרבה , הו א שעוש ה
אות ה לצור ה מותאמ ת כל־צרכ ה לאופן־ייצור , שר ק חוק־ממוצע , הפוע ל בעורו ן
בתו ך אנדרלמוסי ה ללא־חוק , הו א שיכו ל להגי ע ב ו ליד י תוק ף ש ל כלל .

ואולם , צורת־המחי ר ל א ז ו בלב ד שהי א מקיימ ת אפשרו ת ש ל אי־חפיפו ת
כמותי ת בי ן שיעור־ער ך לבי ן מחיר , כלומר , בי ן שיעור־הער ך לבי ן ביטוי־הער ך
של ו עצמ ו — אל א עלול ה הי א ג ם לאכס ן בתוכ ה סתיר ה איכותית , ע ד שהמחי ר
חד ל מלהיו ת בכל ל ביטוי־ערך , א ף ע ל פ י שאי ן הממו ן אל א צורת־הער ך ש ל
הסחורות . דברים , שה ם כשלעצמ ם אינ ם סחורות , כגו ן מצפון , כבו ד וכיו״ב , עשויי ם
להיו ת לבעליה ם עניי ן הנמכ ר בממון , וכ ך עלולי ם ה ם ללבו ש במחיריה ם צור ה ש ל
סחורה . לפיכך , אפש ר ויהי ה ל ו לדב ר מחי ר רשמי , בל א שיהי ה ל ו ערך . ביטוי ־
המחי ר נעש ה כא ן דמיוני , כדוגמ ת גדלי ם מסוימי ם במתמטיקה . מצ ד אח ר אפשר ,
שג ם צורת־המחי ר הדמיונית , כגו ן מחיר ה ש ל אדמת־בור , שאי ן ל ה שו ם ערך , משו ם
של א נתגש ם ב ה שו ם עמל־אד ם — תה א גונז ת בתוכ ה יחס־ער ך ממש י א ו זיק ה
הנגזר ת מיח ס זה .

מ ה צורת־הער ך היחסי ת בכלל , כ ך מבי ע המחי ר א ת ערכ ה ש ל סחורה , כגו ן
טונ ה ש ל ברזל , בכך , שכמו ת מסוימ ת ש ל אקויואלנט , כגו ן אונקי ה זהב , ניתנ ת
לחליפי ן בלתי־אמצעיי ם בברז ל — ובשו ם פני ם ל א היפוכ ו ש ל דב ר : שהברז ל
נית ן לחליפי ן בלתי־אמצעיי ם בזהב . מכאן : כד י שהסחור ה תקיי ם למעש ה פעול ה
ש ל ערך־חליפין , עלי ה לפשו ט א ת לבוש־גופ ה הטבע י וליהפ ך מזה ב מדומ ח בלב ד
לזה ב ש ל ממ ש — ויהא , שגלגול־עצמו ת ז ה יהי ה עלי ה "מ ר כלענה" , יות ר משקש ה
עלי ו ע ל ה״מושג " ש ל הג ל לעבו ר מ ן ההכר ח א ל החירות , א ו משקש ה ע ל סרטן־הי ם
לשבו ר י א ת קליפתו , א ו משקשר , הי ה ע ל אבי־הכנסיי ה הירונימו ס לפשו ט א ת לבוש ו

83

םח 1 ר ה וממו ן

ש ל אד ם הראשון 64 . אפשר , ובצ ד צורת ה הממשי ת ש ל הסחורה , כג ת ברזל , תהי ה
ל ה — ע ל יד י המחי ר — ג ם דמות־ער ך אידיאלי ת א ו דמוודזה ב מדומה , אול ם אי ן
הי א יכול ה לשמ ש כאח ת ברז ל ממ ש וזה ב ממש . רוצי ם להקנו ת ל ה מחיר , ד י א ס
משווי ם אות ה א ל זה ב מדומה . ואול ם כד י שתוכ ל לשמ ש לבעלי ה שימו ש ש ל
אקויואלנ ט כללי , י ש להמיר ה בזה ב ממש . איל ו הופי ע בע ל הברזל , למשל , לפנ י
בעלי ה ש ל סחור ה שמחה־בע 1 למה , והי ה מרא ה ל ו ע ל מחיר־הברזל , שהר י ז ה משמ ש
צורת־הנומו ן — הי ה משי ב ל ו אות ו סוח ר שמ ח בעולמו , כדר ך שהשי ב ל ו בשמי ־
מרו ם הקדו ש פטרו ם לדאנטה , משחז ר ז ה לפני ו ע ל עיקרי־האמונ ה :

1 ; 3 ' 18001 ׳>' 1 ז 6 6116 ( 1 8831 ^ל "

, £680 61 16£3 , 1$ £13 3 ; 101161 מ 3 ;) 68 י ס
*". 83 ־ 1101 1:33 116113 1131 ' 1 ט 4 86 511111111 13 ג

צורת־המחי ר כולל ת בתוכ ה א ת תכונת ן ש ל הסחורו ת להיו ת מועברו ת תמור ת
ממו ן וא ת ההכר ח בהעבר ה זו . מצ ד אח ר אי ן הזה ב פוע ל כמידת־ערכי ם אידיאלי ת
אל א משו ם שכב ר סוב ב הו א בתהליך־החליפי ן כסחורת־ממון . אמ 1 ר מעת ה : מאחור י
מידת־הערכי ם האידיאלי ת אורב ת המטב ע המצלצלת .

2 . אמצעי־מחזו ר

א . גלגול ן ש ל הסחורו ת

ראינו , כ י תהליך־החליפי ן ש ל הסחורו ת כול ל בתוכ ו זיקו ת סותרו ת ומבטלו ת
ז ו א ת זו , התפתחות ה ש ל הסחור ה אינ ה עוקר ת סתירו ת אלה , אב ל יוצר ת הי א א ת
המסגר ת ב ה יוכל ו להתנועע . והר י ז ו הדרך , בכלל , ליישו ב סתירו ת ש ל ממש , סתיר ה
היא , למשל , שגו ף נופ ל תמי ד ע ל גו ף אח ר ותמי ד הו א בור ח ממנו . האליפס ה הי א
אח ת מצורות־ ר,תנועה , שב ה סתיר ה ז ו מתממש ת וגפתר ת כאחת .

ע ד כמ ה שתהליך־החליפי ן מעבי ר סחורו ת מי ד לי ד — ממ י שה ן משמשו ת
אצל ו לא־ערכי־שינזוש , למ י שח ן משמשו ת אצל ו ערכי־שימו ש — הר י הו א חילוף ־
חמרי ם חברתי . התוצר ת ש ל דרך־עבוד ה מועיל ה אחת , בא ה במקו ם התוצר ת ש ל
דרך־עבוד ה אחרת . משהגיע ה הסחור ה למקו ם ש ם הי א משמש ת ערך־שימוש , פורש ת
הי א מ ן התחו ם ש ל חליפי־סחורו ת ונכנס ת לתחו ם הצריכה . ואנ ו — דעתנ ו נתונ ה
כא ן ר ק לעניי ן הראשון . הד י שעלינ ו להתבונ ן בתהלי ך ז ה כול ו מצ ד צורתו , כלומר ,
בחילוף־צורותיה ן א ו בגלגוליה ן [מטאמורפהות ] ש ל הסחורות , — גלגולי ם המתווכי ם
בחילוף־החומדי ם החברתי .

64 א ם הירונימו ס נאל ץ בצעירות ו ל ד,אב ק רבו ת ע ם בשר־החומ ר שלו , כפ י שמעיד ה
ע ל כ ך מלחמת ו במדב ר בדמויותיה ן ש ל נשי ם יפות , הר י בזקנות ו נאב ק ע ם בשד־הדוח , כ ן
הו א אוסר , למשל : "ברוח י ראית י עצמ י עומ ד לפנ י שופט־כל־הארץ" . "מ י את הו " — שמעת י
קו ל שואל . ״נוצר י אני״ . ״משק ר אתה ״ — רע ם על י קול ו ש ל שופט־בל־הארץ . "א ץ את ה
אל א תלמי ד ש ל ציצר ו! ״

* "יפ ה חזר ת ע ל טביעת ה ומשקל ה ש ל מטב ע זו , א ך אמור־נ א לי , א ם הי א ג ם שמור ה
באמתחת ו ? ״ י

3 . הממו ן א ו מהזור־הסחורו ת

התפיס ה הלקויה־לחלוטי ן ש ל חילוף־צור ה זד , — חו ץ מאי־הבהירו ת בעצ ם
מושג־הער ך — נובע ת מכאן , שכ ל חילוף־צור ה ש ל סחור ה אח ת מתרח ש במעשה ־
חליפי ן ש ל ■שת י סחורות , סחור ה פשוט ה מכא ן וסחורודממו ן מכאן . דב ק אד ם במומנ ט
חומר י ז ה בלבד , בחליפי ן ש ל סחור ה בממון , נמצ א מתעל ם הו א דוק א מאות ו דבר ,
שחיי ב הו א לראות ו — מ ה מתרח ש ב ה בצורת . מתעל ם הו א מכך , שהזה ב בחזק ת
סחור ה בלב ד אינ ו ממון , ואל ו שא ר הסחורות , ה ן גופן , מתייחסו ת במחיריה ן א ל
הזה ב כא ל דמות ־ ממו ן שלה ן עצמן .

מתחיל ה נכנסו ת הסחורו ת א ל תהליך־החליפי ן כמ 1 ת שה ן מטב ע בריית ן , בלתי ־
מוזהבו ת ובלתי־ממותקות . ואל ו תהליד־החליפי ן מבי א לעול ם א ת התכפלות ה ש ל
הסחור ה לסחור ה ולממו ן — ניגו ד חיצוני , שה ם מגלמי ם ב ו א ת הניגו ד האימאננט י
שבתוכ ם : להיות ם ערך־שימו ש וערך . בתחומ י ניגו ד ז ה באו ת הסחורו ת בחזק ת ערכי ־
שימו ש ועומדו ת כנג ד הממו ן בחזק ת ערך־חליפין . מצ ד השני , הר י שנ י קצותי ו ש ל
הניגו ד [היינו , סחורו ת — ממון ] סחורו ת הן , הוו ה אומ ר : אחדויו ת ש ל ערכי־שימו ש
וערך . אול ם אחדות־של־ניגודי ם ז ו מיוצג ת בכ ל קוט ב משנ י הקטבי ם האל ה באופ ן
הפוך , וע ל יד י כ ך מייצג ת הי א ג ם א ת יחסי־הגומלי ם שביניהם . הסחור ה ערך־שימו ש
הי א בממש , ואל ו הניתה־כער ך אינ ה נגלי ת במחי ר אל א במופשט , וז ה מזקי ק אות ה א ל
הזהב , העומ ד כנגד ה כדמות־ערכ ה בממש . ולהיפ ך : חומר־הזה ב אי ן דינ ו אל א די ן
גילום־חומר י ש ל הערך , די ן ממון . ולפיכך , ערך־חליפי ן הו א בממש . ערך־השימו ש
של ו שו ב אינ ו מופי ע אל א במופש ט בלב ד : באות ו טו ר ש ל ביטויי־הער ך היחסיים ,
שלפיה ם מתייח ם הו א א ל הסחורו ת העומדות־כגגד ו כא ל היק ף דמויות־השימו ש של ו
הממשיות . צורו ת ניגודיו ת אל ו ש ל הסחורו ת ה ן הצורו ת הממשיו ת לוזנוע ת תהליך ־
חליפיהן .

בוא ו ונילוו ה לאח ד מבעלי־הסחורו ת — למשל , למיודענ ו הותיק , אודג־הבד , —
בדרכ ו א ל הבמ ה ש ל תהליך־החליפין , א ל שוק־הסחורות . סחורתו , 20 אמ ה בד ,
מחיר ה נקבע . 2 לי״ ש מחירה . הו א מחלי ף אות ה תמור ת 2 לי״ ש ! ב ן הדו ד היש ן
כמותו , חוז ר הו א ומחלי ף אות ן 2 לי״ ש בתנ״ך־למשפחה , באות ו מחיר , הבד , שאינ ו
בשביל ו אל א סחור ה בלבד , נושא־ער ך — במכ ר בזהב , הו א דמות־ערכו , ומדמו ת
ז ו חת ר הו א ונמכ ר בסחור ה אחרת , בתנ״ך , העוש ה עכשי ו א ת דרכ ו בחזק ת ערך ־
שימו ש לבית ו ש ל האורג , כד י לספ ק ש ם א ת צרכ י הלב . הר י שתהליך־החליפי ן ש ל
הסחור ה מתבצ ע כא ן בשנ י גלגולי ם מנוגדי ם ומשלימי ם ז ה א ת ז ה — גלגול ה ש ל
הסחור ה בממו ן וגלגולה־החוז ר מממו ן בסחורה 65 . שלב י הגלגו ל ש ל הסחור ה ה ם ג ם
מעש י משא־ומת ן ש ל בעל־הסחורה : ממכר , חליפ י סחור ה בממון ; מיקח , חליפ י
ממו ן בסחור ה ; ואיחוד ם ש ל שנ י המעשי ם : ממכ ר לצור ך מיקח .

נות ן אורג־הב ד א ת דעת ו ע ל סוף־־התוצא ה ש ל משא־ומת ן ז ה — הר י הו א מחזי ק
עכשי ו בכתבי־הקוד ש תח ת בד ; במקו ם סחורת ו המקורי ת י ש ביד ו סחור ה אחרת ,

65 "אול ם מתוך.. . הא ש יהי ה הכל , אמ ר הראקליטום , ומהכ ל תהי ה אש , כש ם שמזה ב
יהי ו נכסי ם ומנכסי ם זהב. " (פ . לאסאל ; "הפילוסופי ה ש ל הראקליטו ס האפל" . ברלי ן
* 185 , כי ד א / עט ׳ 222 . ) לאסאל , בהערת ו לקט ע זה , עם , 224 , הער ה 3 , מסבי ר בטעו ת א ת
הממו ן כסימן־ער ך בלבד .

85

מוזור ה וממו ן

של ה אות ו ער ך אב ל יעילו ת אחרת . בדומ ה לכ ך הו א קונ ה לעצמ ו שא ר צרכי ו :
אמצעי־מחיד . ואמצעי-ייצור . מנקוד ת ראותרהוא , אי ן בכ ל אות ו תהלי ך אל א כד י
לתוו ך בחליפי ן ש ל תוצר ת עבודתדשל ו בתוצר ת עבודת ו ש ל אחר , היינו , בחליפי ן
ש ל תוצרים .

מכאן , שתהליך־החליפי ן ש ל הסחור ה ב א ע ל ביצוע ו תו ך חילופי־צורו ת אל ה :

סחור ה — ממו ן — סחורה .

ם - מ - ם ,

התנוע ה 0 — 0 היא , לפ י תוכנ ה החומרי , חליפי ן ש ל סחור ה בסחור ה , חילוף ־
חומרי ם ש ל העבוד ה החברתית , ובתוצאת ו מסתיי ם התהלי ך עצמו .

0 — 0 . גלגו ל ראשו ן ש ל הסחור ה א ו ממכר . קפיצ ה ז ו ש ל ערך־הסחור ה —
מגוף־הסחור ה א ל גוף־הזה ב — היא , כפ י שכנית י אות ה במקו ם אחר , קפיצת־המוו ת
[ 001-1:316 ! 8311:0 ] לסחורה . ל א עלת ה הקפיצ ה יפ ה — ל א נתקפח ה אמנ ם הסחורה ,
א ך נתקפ ח בעל־הסחורה . החלוק ה החברתי ת ש ל העבוד ה הי א שעוש ה א ת עבודת ו
חד־צדדית , וא ת צרכי ו רבי־צדדים . ובש ל כ ך דוק א אי ן תוצר ו משמ ש ל ו אל א
ערך־חליפי ן בלבד . ואל ו צור ה אקויואלגטי ת כללית , צור ה שתה א מקובל ת מבחינ ה
חברתית , לוב ש תוצר ו ר ק בממו ן בלב ד—והממו ן נמצ א בכיס ו ש ל אחר . כד י
להוציא ו משם , צריכ ה הסחורה , קוד ם כל , לשמ ש ש־ך־שימו ש בשבי ל בעל־הממון ;
והעבוד ה השקוע ה ב ה צריכה , איפוא , להיו ת עבוד ה מושקע ת באור ח מועי ל מבחינ ה
חברתית , היינו , שתוכי ח א ת טיב ה כחולי ה בשרשר ת ש ל חלוקת־העבוד ה החברתית .
אול ם חלוקת־העבוד ה הי א מנגנון־לייצור , שצמו ד והתפת ח באופ ן טבע י ושחוטי ו
נרקמו , וא ף נרקמי ם והולכים , מאחור י גב ם ש ל יצרני־הסחורות . אפשר , שהסחור ה
תה א תוצר ת ש ל דרך־עבוד ה חדשה , האומר ת לספ ק צור ך מקרובדבא , א ו שרוצ ה
להביא־לעול ם בכוחה־הי א צור ך חדש . פעולת־עבוד ה מיוחדת , שעו ד אתמו ל הית ה
משמש ת אח ד השימושי ם המרובי ם ש ל אות ו יצרן־הסחורו ת האח ד — אפשר , כ י
היו ם תנת ק עצמ ה מצירו ף זה , תקנ ה עצמאו ת לעצמ ה ודוק א מתו ך כ ך תה א משלח ת
א ל השו ק א ת תוצרת ה החלקי ת בחזק ת סחור ה עצמאית . ויהא , שהנסיבו ת כשרו ת
א ו אינ ן כשרו ת בשבי ל תהלי ך ז ה ש ל הפרדה . התוצר ת מספק ת היו ם צור ך חברתי .
מח ר אפש ר ותידח ק ממקומה , כול ה א ו מקצתה , ע ל יד י סוג־תוצר ת דומ ה לה . וא ם
ג ם משמש ת העבוד ה—כגו ן ז ו ש ל אורג־הב ד דנ ן—חולי ה רשמי ת בחלוקת־העבוד ה
החברתית , הר י אי ן בכ ך כל־עיק ר משו ם ערוב ה לערך־השימו ש ש ל אות ן 20 האמ ה
מבד ו ישל ו דוקא . נתמל א כב ר הצור ך החברת י בכ ך — וצור ך ז ה גבו ל י ש ל ו כמ ו
לכ ל שא ר הצרכי ם — על־יד י אורגי ם מתחרים , הר י תוצרת ו ש ל ידידנ ו נעשי ת
תוצרודעודפת , מיותרת , וממיל א חסר ת תועלת . סוסים־בחינ ם אי ן בודקי ם בשינ ם —
אב ל אי ן הוא , ידידנו , יוצ א א ל השו ק לקל ק מתנות . אול ם נניח , שערך־השימו ש
ש ל תוצרת ו מחזי ק מעמד , ועל־כ ן נמש ך הממו ן א ל הסחורה . אב ל כא ן נשאל ת
השאלה : כמ ה ממון? ■ תאמר : התשוב ה כב ר הקדימ ה וניתנה־מרא ש במחיר־הסחורה ,
באות ו נצי ג ש ל שיעור־ערכה . ול א נבו א לדו ן כא ן באפשרו ת ש ל טעויות־חשבו ן
סובייקטיביו ת מצ ד בעל־הסחורה , שהר י הלל ו מתוקנו ת מי ד בשו ק תיקו ן אובייקטיבי .

86

3 . הממו ן א ו ■ מחזזריהסחורו ת

ואי ן אנ ו מניחי ם אל א שהשקי ע בתוצרת ו ׳שיעור־ממוצע , הכרח י מבחינ ה חברתית ,
ש ל זמן־עבודה . מכאן , שהמחי ר ש ל הסחור ה אינ ו אל א כינוי־ממו ן לכמות־עבוד ה
חברתי ת שנתגשמ ה ב ה בסחורה . אול ם של א מרשות ו ש ל אורג־הב ד שלנ ו ומאחור י
גב ו חל ה תסיס ה בתנאי־הייצו ר הותיקים־המובהקי ם ש ל אריגת־הבד . והנ ה כ ל
שהי ה אתמול , לל א ספק , זמן־עבוד ה הכרח י מבחינ ה חברתי ת לייצור ה ש ל אמ ה
אח ת בד , פק ע כוח ו היו ם — ובעל־הממו ן שקו ד להוכי ח זא ת ע ל יסו ד רשימות ־
המחירים , שמפרסמי ם מתחרי ו השוני ם ש ל ידידנו . לאסונו , י ש בעול ם כמ ה וכמ ה
אורגים . ונניח , לאחרונה : כ ל חחיכת־ב ד מצוי ה בשוק , אינ ה מכיל ה אל א זמן־עבוד ה
הכרח י מבחינ ה חברתית . וא ף ע ל פ י כ ן אפשר , שבסך־הכ ל יהי ו מכילו ת כ ל אות ן
חתיכות־הב ד זמן־עבוד ה שהושק ע לבטלה . א ם אי ן איצטומכת־השו ק יכול ה לעכ ל
א ת הכמו ת הכולל ת ש ל הבד , במחי ר הרגי ל ש ל 2 שילינגי ם לאמה , הר י מכא ן ראיה ,
שבאות ה צור ה ש ל אריגת־הב ד הושק ע חל ק גדו ל מד י מכל ל זמךהעבוד ה החברתי .
והתוצא ה הי א ממ ש כאיל ו הי ה כ ל אח ד מאורגי־הבד , בפנ י עצמו , משקי ע יות ר
זמן־עבוד ה בתוצרת ו הפרטי ת משדרו ש מבחינ ה חברתית . ע ל כגו ן ז ה יאמר ו
הבריות : אחי ם לשביה , אחי ם לתליה . כ ל הב ד אש ר בשו ק דינ ו כדי ן סוג־סחור ה
אחד , כ ל חתיכ ת ב ד — כחלק־יםו\ש ל אות ו סוג־סחורה . ובאמת , הר י ערכ ה ש ל
כ ל אמ ה יחיד ה אינ ו אל א גילום־חומר י לאות ה כמו ת — מסוימ ת מבחינ ה חברתי ת —
ש ל עבודת־אד ם מסו ג שווה* .

עינינ ו הרואות : אוהב ת הסחור ה א ת הממון , אב ל — 11-116 0£ 00111-86 1:116 ״
" 11 ; 1001 מ 8 מס ע 1068 > ■ 61 ־\ 110 @׳\ 10 [מעול ם ל א הית ה דר ך האהב ה האמיתי ת סוג ה
בשושנים] . טבעיודספונטאני ת ומקרי ת הי א ההסתעפו ת הכמותי ת — כהסתעפו ת
האיכותי ת — ש ל מנגנון־הייצו ר החברתי , ז ה שמגל ם א ת איברי ו המפולגי ם
[ 3 ; 601 (; 115 > ג* 1 ג 11 מ 6 מ 1 ] בשיט ת חלוקת־העבודה . בעלי־הסחורו ת שלנ ו באים , איפוא ,
ומגלי ם א ת הסוד : אות ה חלוקת־העבודה , העוש ה אות ם יצרני ם פרטיי ם עומדי ם
ברשו ת עצמם , הי א שעוש ה א ת תחליך־הייצו ר החברת י וא ת יחסיהם־ה ם בתו ך
התהלי ך הז ה בלתי־תלויי ם בה ם עצמם ; ואי־תלו ת ז ו ש ל האישי ם ז ה בז ה בא ה ע ל
השלמת ה בשיט ה ש ל תלו ת כל־צדדי ת ע ל יד י חפצים .

חלוקת־העבוד ה הופכ ת א ת תוצרודהעבוד ה לסחורה , ועל־יד י כ ך הי א מוליד ה
א ת ההכר ח ש ל הפיכת ה לממון . ע ם ז ה גורמ ת הי א לכך , שהצלחת ו ש ל גלגול־עצמו ת
ז ה — אינ ה אל א דבר־שבמקרה . ואול ם כא ן חייבי ם אנ ו להתבונ ן בתופע ה ז ו
בטהרתוו , הוו ה אומר , עלינ ו להני ח מרא ש א ת מהלכ ה התקין . אגב , א ם אות ה תופע ה
מתרחש ת בכלל , היינו , א ם הסחור ה אינ ה בלתי־נמכרת , הר י לעול ם יחו ל חילוף ־
צורת ה ש ל הסחור ה — ויה א גם , שע ם חילוף־צור ה זה , במקרי ם בלתי־תקיגים ,
תהקפ ח א ו תתוס ף עצמות , היינ ו שיעור־ערך .

בעל־סחור ה אח ד הזה ב ב א ל ו במקו ם סחורתו , ובעל־הסחור ה השנ י הסחור ה

* מארקס , במכת ב מ־ 28 בנובמב ר 1878 לג . פ . דניאלסון , המתרג ם הרוס י ש ל "הקאפיטאל " —
משנ ה א ת הפסו ק האחרון , לאמו ר : "ואמנ ם ערכ ה ש ל כ ל אמ ה יחיד ה .אינ ו אל א הגילו ם
החומר י ש ל חל ק מכמות־העבוד ה המושקע ת בכמו ת הכולל ת ש ל האמות. " הע ׳ מכו ן מ.א.ל .

87

סחור ה וממו ן

בא ה ל ו במקו ם זהבו . התופע ה לכך , שהחושי ם יכולי ם לעמו ד עליה ׳ הי א חילוף ־
ידיי ם א ו חילוף־מקו ם ש ל הסחור ה והזהב , ש ל 20 אמ ה ב ד ושת י לי״ש , כלומ ר
זזליפיה ם ש ל אלה . אול ם במ ה מוחלפ ת הסחור ה ז בדמות־העד ך הכללי ת ש ל עצמה .
ובמ ה מוחל ף הזה ב י בדמו ת מיוחד ת ש ל ערך־השימו ש שלו . מפנ י מ ה עומ ד הזה ב
בחזק ת ממו ן כנג ד הבד ? משו ם שמחיר ו ש ל הב ד — שת י לי״ ש — כלומד , כינוי ו
הממוני , כב ר הזקיק ו א ל הזה ב כא ל ממון . חילו ף צורת ה המקורי ת ש ל הסחור ה ח ל
ע ם העברתה־החלפת ה ש ל הסחורה , היינו , בו־ברג ע שערך־השימו ש של ה מוש ך
אלי ו בממ ש א ת הזהב , ז ה שבמחיר ה אינ ו אל א זה ב מדומה . משמע : התממשות ו ש ל
מחיר־הסחורה , א ו ש ל צורת־ערכ ה האידיאלי ת בלבד , הי א כאח ת ג ם היפוכ ה —
התממשו ת ערך־השימו ש האידיאל י בלב ד ש ל הממון, • גלגו ל הסחור ה בממו ן הו א
כאח ד גלגול ו ש ל הממו ן בסחורה . תהלי ך יחי ד ז ה — אח ד שהו א שניי ם ; מ ן הקוט ב
ש ל בעל־הסחור ה — ממכ ר ; מ ן הקוטב־שכנג ד ש ל בעל־הממו ן — מיקח . א ו ממכ ר
הו א מיקח , ם— מ הו א כאח ד מ—ם 06 .

ע ד כא ן ל א נודע ה לנ ו שו ם זיק ה כלכלי ת אחר ת בי ן בני־אד ם מלב ד הזיק ה
שבי ן בעלי־סחורות , — זיקה , שב ה אי ן הבריו ת רוכשי ם לעצמ ם תוצר־עבוד ה מש ל
אחרי ם אל א ע ם שה ם מוסרי ם לאתרי ם מש ל עצמם . משמע : האחר , שב א ועומ ד
מו ל בעל־סחורה , אי ן הו א יכו ל לעשו ת כ ן אל א כבעל־ממון , א ם משו ם שתוצרת ־
עבודת ו ניתנ ה ל ה צורת־הממו ן מטב ע ברייתה , כלומ ר משמש ת הי א חומר־של־ממון ,
זהב , וכיו״ ב ; א ו משו ם שסחורת ו כב ר שינת ה א ת עור ה וכב ר הספיק ה לפשו ט א ת
צורת ה המקורית , צורת־השימוש . צרי ך הזה ב לשמ ש בתיפקו ד ש ל ממו ן — מ ן
ההכרח , כמובן , שייכנ ס א ל שוק־הסחורו ת בנקוד ה ז ו א ו אחרת . ומצוי ה נקוד ה ז ו
במקור־ייצורו , במקו ם שהו א מוחלף , כתוצר־עבוד ה ישיר , בתוצר־עבוד ה אח ר שוו ה
כערכו . אול ם מאות ו רג ע ואיל ך מייצ ג הו א תמי ד מחירי־מזזזרו ת שבא ו ע ל מימושם 67 .
פר ט לחילופ י הזה ב בסחור ה במקור־ייצור ו — הר י הזה ב בידי ו ש ל כ ל בעל־סחור ה
אינ ו אל א חילוף־דמו ת ש ל סחורת ו המועברת־ ד,מוחלפ ת,ס י היינו , תוצאת־הממכ ר
הוא , א ו תוצא ת הגלגו ל הראשו ן ש ל הסחור ה ס—מ 68 . הזה ב נעש ה ממו ן אידיאל י
א ו מידת־הערכים , משו ם שכ ל הסחורו ת הי ו מודדו ת ב ו א ת ערכיהן , וכ ך עשוה ו
להיפוכד , המדומ ה ש ל דמות־שימושן , עשוה ו לדמות־ערכן . והזה ב נעש ה ממו ן
ממש , משו ם שהסחורות , תו ך העברתן־החלפת ן הכללי ת מי ד ליד , עשוה ו דמות ־
שימושן , עצמות , שבאמ ת נתחלפ ה א ו נהפכ ה — ותו ך כ ך עשוה ו לדמות־ערכ ן
האמיתית . משקיבל ה הסחור ה דמות־ערכה , הריה י פושט ת כ ל שריד־שיו ר מערך ־
שימוש ה הטבעי־מקור י ומהעבוד ה המועיל ה המיוחדת , שע ל ידי ה בא ה לעול ם —

66 "כ ל ממכ ר הו א מיקח. " (ד " ד קיניי : "דיאלוגי ם ע ל המסח ר וע ל עבודת ם ש ל
בעלי־המלאכה״ . ״פיזיוקראטים״ , הוצא ת דייר , חל ק א' , פארי ס 1846 , עמ ׳ 170 ) , א ו כפ י שאומ ר
קיני י ב״חוקי ם כלליים ״ של ו : "למכו ר משמ ע לקנות" .

67 "אי ן לשל ם א ת מחיר ה ש ל סחור ה אח ת אל א במחיר ה ש ל סחור ה אחרת. " ( מ ר ס י ה
ד ה לד , ר י ו ו י י ה : "הסד ר הטבע י והמהות י ש ל חברו ת פוליטיות. " "פיזיוקראטים" , הוצא ת
דייר , חל ק ב / עמ ׳ 554 . )

69 ״כד י שיהי ה ביד י אד ם ממו ן זה , מ ן ההכר ח שכב ר מכ ר משהו. ״ (שם , עם ' 543 . )

88

3 . הממו ן א ו מחזור־הסחורו ת

כד י להתגל ם כגילום־חומר י חדגונ י וחברת י ש ל עבודת־אד ם גטולת־הבדל . ולפיכ ך
ל א תכי ר ב ו בממון , מ ה טיב ה ש ל סחור ה ז ו שנתגלגל ה בו . בצורת־הממו ן — פרצופ ה
ש ל סחור ה אח ת ממ ש בפרצופ ה ש ל חברתה . יכול , איפוא , שהממו ן יהי ה ד 1 מן , א ף
ע ל פ י שרומ ן אינ ו ממון . נניח , כ י שת י מטבעות־הזהב , שאורג־הב ד שלנ ו מכ ר בה ן
א ת סחורתו , ה ן גלגול־דמו ת ש ל קוארט ר החיטים . ממכ ר הב ד ם— מ הו א ג ם מקח 1 ,
מ—ס . אול ם בחזק ת ממכו־הב ד פות ח תהלי ך זד . בתנועה , המסתיימ ת בניגודו ,
במיק ח ספ ר התנ״ך ; ואל ו בחזק ת מיק ח הב ד מסיי ם התהלי ך תנועה , שהתחיל ה
בניגודו , בממכ ר החיטים . ס— מ (ב ד—ממון) , של ב ראשו ן ז ה ש ל ם— מ— 0
(ב ד—ממו ן—ספ ר התנ״ך ) — הו א כאח ד מ— 0 (ממו ן—בד) , השל ב האחרו ן ש ל
תנוע ה אחרת : ם— מ— 0 (חיטי ם—ממו ן—בד) . גלגו ל ראשו ן שח ל בסחורה , חילופ ה
מצורת־הסחור ה לממון , לעול ם משמש ת הי א כאח ד גלגו ל שנ י מנוג ד שח ל בסחור ה
אחרת , חילופה־־החוז ר מצורת־הממו ן לסחורה 69 .

מ— 0 . גלגו ל שנ י א ו גלגול־מיו ם ש ל הסחורה : מיקח . הואי ל והממו ן משמ ש
חילוף־דמו ת לכ ל שא ר הסחורות , א ו תוצא ה ש ל העברתן־החלפת ן הכללי ת — לפיכ ך
משמ ש הו א הסחור ה הניתנת־להעבר ה במוחלט . במחיר י כ ל הסחורו ת קור א הו א
קריא ה הפוכה , וכ ך משתק ף הו א בכ ל גופי־הסחורו ת ורוא ה בה ן חומ ר ציית ן בשבי ל
שהו א עצמ ו יהי ה לסחורה . ע ם ז ה מצייני ם המחירי ם—אות ן עיני־אהבה , ש ד,סחורו ת
קורצו ת אלי ו—כ י י ש גבו ל לכושר־חילופו , והוא : כמות ו ש ל עצמו . הואי ל והסחור ה
נעלמ ת ע ם היות ה לממון , א י את ה מכי ר ב ו בממון , כיצ ד הגי ע ליד י בעליו , א ו מ ה
נתגלג ל בו . ; 0161 מס א [אי ן ריח ו נודף] , ויה י מקור ו מ ה שיהיה . וא ם הו א מייצ ג
סחור ה מכורה , מכאן , הר י מכא ן הו א מייצ ג סחור ה בת־מיקח 70 .

מ—ם , כלומ ר המיקח , הו א ג ם ממכר , א ו ס—מ ; הר י שגלגול ה האחרו ן ש ל
סחור ה אח ת משמ ש כאח ד גלגו ל ראשו ן ש ל סחור ה אחרת . לגב י אורג־הב ד שלנ ו
מסתיימ ת פרשת־חיי ה ש ל סחורת ו בספ ר התנ״ך , שחזד־וגלג ל ב ו א ת שת י הלי״ש .
אול ם מוכ ר התנ״ ך נת ן א ת שת י חלי״ ש שנט ל מא ת אורג־הב ד — ביי׳י׳ש . מ— 0 ,
שלב־הסיו ם ש ל ם— מ — 0 (ב ד—ממו ן—תנ״ך ) — הו א כאח ד ם—מ , של ב ראשו ן
ש ל ם— מ— ם (תנ״ ך—ממו ן—יי״ש) . הואי ל ויצרן־הסחורו ת אינ ו מבי א לשו ק אל א
תוצ ר חד־צדדי , הר י הו א מוכ ר אות ו תכופו ת בכמויו ת גדולות , ואל ו צרכי ו מרובי ־
הצדדי ם כופי ם אותו , שיה א פורט־והול ך א ת המחי ר שנתממש , א י א ת סכובדהממו ן
מדמ י הפדיון , בקניו ת מרובות . הר י שממכ ר אח ד נשפ ך לתו ך קניו ת מרובו ת ש ל
סחורו ת שונות . נמצא , שגלגול־הסיו ם ש ל סחור ה אחת , משמ ש סך־הכ ל ש ל גלגולי ם
ראשוני ם ש ל סחורו ת אחרות .

וא ם נתבונ ן בכלל־גלגולי ה ש ל סחור ה אחת , כגו ן הבד , הר י נמצא , קוד ם כל ,
שמורכבי ם ה ם משת י תנועו ת מנוגדו ת המשלימו ת ז ו א ת זו , ם— מ ו־ מ— 0 . שנ י

60 יוצ א מכל ל ז ה — כפ י שהעירות י לעי ל — יצר ן הזה ב א ו הכסף , שהו א מחלי ף א ת
תוצרת ו בל א שמכ ר אות ה קודם־לכן .

70 "א ם הממו ן אש ד בידינ ו מייצ ג א ת הדברים , שי ש בידינ ו לרצו ת בקנייתם , הר י הו א
מייצ ג ג ם א ת הדברי ם שמכרנ ו אות ם בע ד ממו ן זה. " ( פ ר ס י ה ד ה ל ה ריווייה : "הסד ר
הטבע י וכר״ , עמ ׳ 586 . )

89

סחור ה וממו ן

חילופי ם מנוגדי ם אל ה ש ל הסחור ה מתבצעי ם בשנ י תהליכי ם חברתיי ם מנוגדי ם ש ל
בעל־הסחור ה ומשתקפי ם ה ם בשת י תכונותי ו ש ל זה , שה ן תכונו ת כלכליו ת מנוגדות .
כסוכ ן הממכר , הו א נעש ה מוכ ר ; כסוכ ן המיק ח — קונה . אולם , כש ם שבכ ל חילו ף
ש ל הסחור ה קיימו ת כאח ת שת י צורותיה , צורת־הסחור ה וצורת־הממון , אל א שקיימו ת
ה ן בשנ י קטבי ם מנוגדים , כ ך עומ ד לעומ ת בעל־הסחורה , כשהו א מוכ ר — קונ ה אח ר 1
וכשהו א קונ ה — מוכ ר אחר . כש ם שאות ה סחור ה גופ ה עובר ת א ת שנ י הגלגולי ם
האל ה בז ה אח ר ז ה — מסחור ה לממון , ומממו ן לסחור ה — כ ך מחלי ף אות ו בעל ־
סחור ה א ת שנ י תפקידיו : ש ל מוכ ר וש ל קונה . נמצאנ ו למדים : תכונו ת אל ו אינ ן
קבועוודועומדות , אל א בתו ך מחזוד־ ד,סחורו ת מחליפו ת ה ן תמי ד א ת אישיהן .

מתו ך כלל־גלגולי ה ש ל סחור ה אחת , בצורת ם הפשוט ה ביותר , עול ה ההנחה ,

כ י י ש כא ן ארבע ה קיצוני ם ושלוש ת אישי ם פועל , ־□ ־ [ 118 גמ 81 ע ^ 6 ^ 618011 ?] .
לראשונה : כנג ד הסחור ה ניצ ב הממו ן כדמות־ערכה , ז ו שי ש ל ה ממשות־של־חפ ץ
נוקש ה מעב ר לסחורה , בכיס ו ש ל אחר . וכ ך ב א בעל־ממו ן וניצ ב כנג ד בעל־הסחורה .
עתה , משנהפכ ה הסחור ה לממון , שו ב נעש ה הממו ן לצור ה האקויואלנטי ת הנעלמ ת
של ה * ואל ו ערך־שימושו , א ו תוכנו , קיי ם מעב ר מזה , בגופי־סחורו ת אחרים . הממון ,
כסוף־פסו ק ש ל גלגול־סחור ה ראשון , משמ ש כאח ד נקודת־מוצ א לגלגו ל שני . נמצא ,
שהמוכ ר מ ן המערכ ה הראשונ ה נעש ה קונ ה במערכ ה השנייה , וכא ן ניצ ב כנגד ו בעל ־
סחור ה שליש י כמוכר 71 .

שנ י שלב י התנוע ה בגלגול־ ד,סחורה , שכ ל אח ד מה ם היפוכ ו ש ל השנ י הוא ,
מחווי ם ביח ד סיבוב ־ של ־ מעג ל : צורת־סחורה , שיב ה לצורת־הסחורה . אל א שהסחור ה
גופ ה מוגדר ת כא ן הגדר ה מנוגדת . מתחיל ה הי א לא־ערך־שימו ש לבעליה , בסופ ה
ערך־שימו ש הי א לו . וכ ך ג ם הממון : מתחיל ה נרא ה הו א כגביש־הער ך המוצק ,
שהסחור ה מתגלגל ת בו , ואחר־כ ך מתמסמ ס הו א כצורת ה האקויואלנטית .

שג י הגלגולים , המהווי ם א ת סיבוב־מעגל ה ש ל סחור ה אחת , משמשי ם כאח ד
גלגולי ם חלקיים , הפוכים , ש ל שת י סחורו ת אחרות . אות ה סחור ה (בד) , הי א גופה ,
פותח ת במערכ ת גלגוליה־הי א ומסיימ ת א ת כלל־גלגולי ה ש ל סחור ה אחר ת
(החיטים) . בחילופ ה הראשון , בממכר , ממלא ת היא־עצמ ה שנ י תפקידי ם אלה . ואל ו
משנהפכ ה לפרפר־של־זה ב — וכא ן הי א הולכ ת בדר ך כ ל בש ר — הר י הי א מסיימ ת
ג ם א ת הגלגו ל הראשו ן ש ל סחור ה שלישית . סיבוב־המעג ל לטור־הגלגולי ם ש ל כ ל
סחור ה משתלב , איפוא , שילו ב שאי ן להתיר ו בתו ך סיבובי־המעגלו ת ש ל סחורו ת
אחרות . ת ד,לי ד ז ה בשלימות ו מופי ע לפנינ ו כמחזור־הסחורות .

מחזור־הסחורו ת נבד ל מחליפי־התוצרי ם הישירי ם ל א ר ק הבד ל ש ל צור ה
אל א הבד ל ש ל מהות . נחזור־־ונסקו ר מהל ך זה . אורג־הב ד עמ ד והחלי ף לחלוטי ן ב ד
בספר־תנ״ך , החלי ף סחורתו־של ו בסחור ה אחרת . אול ם אי ן אמ ת בחזיו ן ז ה אל א
לגביו . הסוכ ן ש ל ספרי־הקודש , המעדי ף חמי ם ע ל צוננים , ל א על ה ע ל דעת ו כל ל
להחלי ף תנ״ ך בבד , כש ם שאי ן אורג־הב ד יוד ע ול א כלום , שכב ד של ו הי ו מוחלפי ם

■ 71 ״לפ י ז ה קיימו ת ארב ע נקודות־סיום . ( 168 * £1-1 ; } ) ושלוש ה צדדים־שבחוזה , ביניה ם
אה ד המשתת ף פעמיים. ״ (ל ה מרון : ״ע ל העניי ן הסוציאלי״ , עמ ׳ 908 . )

90

3 . הממו ן א ו מחזור־הסחורו ת

חיטים , ובו׳ . סחורת ו ש ל ב בא ח במקו ם סחורת ו ש ל א , אול ם אי ן א ר ב מחליפי ם
א ת סחורותיח ם חליפי־גומלין . אמנם , אפש ר דקר ה כן , ש־ א ר ב יחי ו קוני ם זד ,
מז ה חליפות , אול ם זיק ח בזאת , מיוחדת־במינה , אינ ה מותני ת כל־עיק ר בתנאי ם
הכלליי ם ש ל מחזור־הסחורות . מצ ד אח ד רואי ם כאן , כיצ ד חליפי־הסחורו ת פורצי ם
א ת המחיצו ת הפרטיו ת והמקומיו ת ש ל חליפי־התוצרי ם הישירים , כיצ ד ה ם מפתחי ם
ומרחיבי ם א ת מחזור־ ד,חומרי ם ש ל עבודת־האדם . מצ ד שנ י מתפת ח חו ג גדו ל ש ל
צירופי־טב ע חברתיים , שאינ ם נתוני ם לפיקוח ם ש ל האישי ם הפועלים . אי ן האור ג
יכו ל למכו ר א ת הב ד אל א משו ם שהאיכ ר כב ר מכ ר חיטים , ואי ן אות ו רתחן־שתיי ן
יכו ל למכו ר א ת התנ״ ך אל א משו ם שהאור ג כב ר מכ ר בד , ואי ן מוקק־היי ן יכו ל
למכו ר א ת המי ם השרופי ם אל א משו ם שהל ה כב ר מכ ר א ת המים־לחיי־עולם , וכר .

מכא ן גם , שאי ן תהליך־־המחזו ר פוס ק — כדר ך שפוסקי ם חליפי־התוצרי ם
הישירי ם — ע ם חילופי־מקו ם א ו חילופי־רשויו ת ש ל ערכי־השימוש . אי ן הממו ן
נעל ם משו ם שיצ א סוף־סו ף מתו ך טוד־הגלגולי ם ש ל סחור ה אחת . לעול ם הו א נשק ע
בנקוד ה מ ן הנקודו ת ש ל המחזור , שגתפנת ה ע ל יד י הסחורות . קלים , למשל , גלגולי ו
הכוללי ם ש ל הבד : ב ד—ממו ן—ספ ר התנ״ ך — הר י פור ש תחיל ה הב ד מתו ך
המחזור , נכנ ם הממו ן במקומ ו ן אחר־כ ך פור ש התנ״ ך מתו ך המחזור , נכנ ס הממו ן
במקומו . ע ם החלפת ה ש ל סחור ה אח ת בחברתה , נשאר ת בו־בזמ ן סחורת־הממו ן
דבוק ה בידי ו ש ל השלישי 72 . המחזו ר מזיע־ופול ט תמי ד ממון .

אי ן ל ך שטו ת גדול ה מז ו האמונה , שמחזו ר הסחורו ת מתנ ה בהכר ח שיווי ־
משק ל ש ל המכירו ת והקניו ת — משו ם שכ ל ממכ ר מיק ח הוא , וחוז ר חליל ה
[ 61-53 ^ 100 ־<] . א ם הכלנ ה לכך , שמספ ר המכירו ת שבוצע ו למעש ה שוו ה למספ ר
הקניו ת שכנגד ן — הר י אי ן כא ן אל א כפל־דברי ם תפל . אול ם הכלנ ה הי א להוכיח ,
שהמוכ ר מבי א את ו א ת לקוח ו א ל השוק . מיק ח וממכ ר מעשה־זהו ת ה ם בחזק ת זיקת ־
גומלי ן בי ן שנ י אישי ם מנוגדי ם ניגו ד קטבי , בי ן בעל־הסחורד . ובי ן בע ל הממון .
ומשמשי ם ה ם שנ י מעשי ם מנוגדי ם ניגו ד קטב י בחזק ת פעולו ת ש ל אות ו אי ש גופו .
מכאן , שזהו ת ז ו ש ל ממכ ר ומיק ח כולל ת בתוכה , כ י הסחור ה מאבד ת א ת תועלתה ,
א ם נזרק ה לתו ך כור־ההיתו ך האלכימיסט י ש ל המחזו ר ואיננ ה יוצא ה מש ם כממון ,
אינ ה נמכר ת על־יד י בעל־הסחורה , ומתו ך כ ך אינ ה נקני ת ביד י בעל־הממון . ועו ד
מכיל ה אות ה זהו ת : א ם תהליך־החליפי ן עול ה יפה , הר י הו א מבי א בשבי ל הסחור ה
גקודת־מרגוע , פדשת־חיי ם הנמשכ ת זמ ן ר ב א ו מועט . הואי ל והגלגו ל הראשו ן ש ל
הסחור ה משמ ש כאח ד ממכ ר ומיקח , הר י אות ו תהלי ך חלק י הו א בדבזמ ן תהלי ך
עצמאי . ביד י הקונ ה — הסחור ה ! ביד י המוכ ר — הממון , כלומ ר סחורה , השומר ת
ע ל צורת ה הגוחה־למחזור , בי ן א ם תקדי ם ובי ן א ם תאח ר לחזו ר ולהופי ע בשוק .
אי ו אד ם יכו ל למכו ר אל א א ם כ ן יקנ ה אחר . אול ם אי ן אד ם חיי ב לקנו ת מיד , משו ם
שהו א עצמ ו מכד . המחזו ר פורץ־והור ם א ת המחיצו ת הזמניות , המקומיו ת
והאינדיווידואליו ת ש ל חליפי־התוצרי ם — דוק א בכך , שאות ה זהו ת ישירה , הקיימ ת

העד ה למהדור ה ב׳ . א ף ע ל פ י שתופע ה ז ו בולט ת לעי ן כל , נעלמ ת הי א ע ל הרו ב
מעיניה ם ש ל חבמי־הבלכל ה המדינית , וביהו ד מעינ י אי ש חופש־המסח ר הוולגארי .

91

סוזור ה וממו ן

כא ן [בחליפין] , זהו ת ש ל מסיר ת תוצרת־עבוד ה ש ל עצמ ו ע ם קבל ת תוצרת־עבוד ה
מש ל אחרים , ב א המחזו ר וחוצ ה אות ה לניגו ד : לממכ ר ומיקח . אומ ר אתה , כ י
שנ י התהליכי ם העומדי ם ז ה מו ל ז ה עמיד ה עצמאי ת מהווי ם אחדו ת פנימי ת — הר י
כאיל ו אמרת , כ י אחדות ם הפנימי ת מתגשמ ת בתנוע ה ש ל ניגודי ם חיצוניים .
התעצמאוי ת חיצוני ת ז ו ש ל נטולי־עצמאו ת מבפני ם — שכ ן משלימי ם ה ם אהדד י —
משהי א מתקדמ ת ע ד לנקוד ה מסוימת , הר י אות ה אחדו ת בא ה ע ל ביטויה ־
התפרצות ה — במשבר . הסתיר ה האימאננטי ת הטבוע ה בסחור ה — סתיר ה בי ן ערך ־
השימו ש לבי ן הער ך ן סתיר ה שעבוד ה פרטי ת הכר ח ל ה להיו ת מיוצג ת בו־בזמ ן
בחזק ת עבוד ה חברתי ת ישיר ה ; סתיר ה שעבוד ה מיוחדת , מוחשית , אי ן כוח ה יפ ה
ברבזמ ן אל א בחזק ת עבוד ה כללי ת במופש ט ; סתיר ה שבי ן מת ן דמות־אד ם לחפ ץ
ובי ן מת ן דמוודחפ ץ לאד ם — הניגודי ם שבגלגול־הסחור ה מקני ם לה , לסתיר ה
אימאננטי ת זו , צורו ת מפותחו ת לתנועתה . ולפיכ ך צופנו ת צורו ת אל ה בתוכ ן א ת
האפשרו ת ש ל המשברים , אב ל ר ק אפשרו ת בלבד . התפתחות ה ש ל אפשרו ת ז ו כדי ־
מציאות , מחייב ת תנאי ם מרובי ם בהיק ף גדול , שמבחינ ת המחזו ר הפשו ט ש ל
הסחורו ת עדיי ן אינ ם קיימי ם כלל 73 .

הממון , בהיות ו מתוו ך במחזור־ ד,סחורו ת , מקב ל א ת התיפקו ד ש ל אמצעי ־
המחזור .

ב . סיבו ב הממ 1 ן

חילוף־הצורות , שע ל יד ו מתבצ ע חילוף־החומרי ם ש ל תוצרי־העבודד , —

0 — מ— 0 — מחייב , שאות ו ער ך גופ ו ישמש , בחזק ת סחורה , נקודת־מוצ א ש ל
התהלי ך ושיה א חוז ר לאות ה נקוד ה בחזק ת סחורה . ולפיכ ך : תנוע ה ז ו ש ל הסחורו ת
סיבוב־סעג ל היא . מצ ד השנ י מוציא ה אות ה צור ה גופ ה מכל ל אפשרו ת א ת סיבוב ־
המעג ל ש ל הממון . סופ ה ש ל תנוע ה ז ו — התרחקו ת מתמד ת ש ל הסמו ן מנקודת ־
מוצאו , ול א חזירת ו אליה . כל־אימ ת שהמוכ ר מחזי ק בדמות ה המוחלפ ת ש ל סחורתו ,
היינ ו בממון , שרוי ה הסחור ה בשל ב ש ל הגלגו ל הראשון , כלומר : עבר ה ר ק א ת
המחצי ת הראשונ ה ש ל מחזורה . משנשל ם תהלי ך ז ה — ממכ ר צור ך מיק ח — שו ב
נתרח ק ג ם הממו ן מיד י בעלי ו הראשונים . אמנם , א ם אורג־הבד , לאח ר שקנ ה א ת
ספר־התנ״ך , ש ב ומוכ ר ב ד מחדש , חוז ר א ף הממו ן לידיו . אב ל ממו ן ז ה אינ ו חוז ר

73 השוו ה א ת הערות י ע ל ג ׳ י י מ ס מיל : ״לביקור ת וכר״ , עמ ׳ 74 — 78 . שת י נקודו ת
אופייניו ת ה ן כא ן לגב י המתו ד ש ל הסניגורי ה [אפולוגטיקה ] הכלכלית . ראנסית , זיהו י ש ל
מחזוד־סחורו ת וש ל הליפי־סחורו ת ישירי ם — פשו ט תו ך שמפשיטי ם שנ י מושגי ם אל ה מ ן
ההבדלי ם שביניהם , שנית , הנסיו ן לכפו ר בסתירו ת שבתהליך־וזייצו ר הקאפיטאליסט י — תו ך
'שמפרידי ם א ת היחסי ם שבי ן עסקנ י הייצו ר הז ה ומעמידי ם אות ם ע ל הזיקו ת הפשוטות ,
הנודעות . מתו ך מחזור־הסחודות . והר י ייצור־הסחורו ת ומהזור־הסחורו ת ה ם תופעו ת הנמנו ת
ע ל אלפגי־הייצו ד השוני ם ביותר , ולו א ג ם בהיק ף שוב ה ובמשק ל שונה , הר י שאי ן אנ ו יודעי ם
עדיי ן ע ל ההבד ל הסגול י , 61x1:13 ־ 61 ^ 1 ^ ] ש ל אופבי־ייצו ר אלה , ומתו ך כ ך

אי ן בידינ ו להוצי א משפ ט עליה ם — א ם נד ע ר ק א ת הקאטגוריו ת המופשטו ת ש ל מחזור ־
הסחורות , המשותפו ת להם . אי ן את ה מוצ א בשו ם מדע , הו ץ מתור ת הכלכל ה המדינית ,
התגנדרו ת מרוב ה כליכ ך בדברי ם נדושים , מ ן הפשוטי ם ביותר . י . ב , ס י י , למשל , מעי ז
להוצי א משפ ט ע ל המשברי ם ר ק מתו ך שהו א יוד ע זא ת בלבד , כ י הסהור ה הי א תוצרת .

92

3 . הממו ן א ו מהזור־הסחורו ת

תו ך מחזור ן ש ל 20 אמ 1 ת־ב ד הראשונות , שכ ן על־יד י מחזו ר ז ה דוק א נתרח ק הממו ן
מידי ו ש ל אורג־הב ד והגי ע לידי ו ש ל מוכ ר התנ״ך . אי ן הממו ן חוז ר אל א תו ך
חידזש ז ש ל תהליך־המחזוד , א ו תו ך חזר ה ע ל אות ו תהלי ך גופ ו בסחור ה חדשה ,
וסופ ו ש ל התהלי ך עת ה כסופ ו קודם־לכן . ולפיכך : צורת־תנוע ה זו , שמחזור ־
הסחורו ת הקנ ה ל ו לממו ן במישרין , הי א תנוע ה ש ל התרחקות ו המתמד ת מנקודת ־
המוצא , פרש ת מרוצ ו מידי ו ש ל בעל־סחור ה אח ד לידי ו ש ל חבר ו — היינו , סיבוב ו

( 111011113,16 ׳ 13 16 ) 001118 , 01107 ^־ 0111 ) ,

סיבו ב הממו ן — את ה מוצ א ב ו חזר ה תמידית , חדגונית , ע ל אות ו תהלי ך גופו .
לעול ם הסחור ה עומד ת בצד ו ש ל המוכר , והממו ן כאנזצעי־לקניי ה לעול ם עומ ד בצד ו
ש ל הקונה . הממו ן מתפק ד כאמצעי־קנייה , ע ם שהו א מממ ש א ת מחיר ה ש ל הסחורה .
וע ם מימו ש ז ה הו א מעבי ר א ת הסחור ה מידי ו ש ל המוכ ר לידי ו ש ל הקונה , ואות ה
שע ה הו א עוק ר א ת עצמ ו מידי ו ש ל הקונ ה ומגי ע לידי ו ש ל המוכר , ע ל מנ ת לחזו ר
ע ל תהלי ך ז ה גופ ו בסחור ה אחרה . נעל ם מעינ י הבריות , שצור ה חד־צדדי ת ז ו ש ל
תנועת־הממו ן נובע ת מתו ך תנוע ת הצור ה הדו־פרצופי ת ש ל הסחורה . עצ ם טבע ו
ש ל מחזור־הסחור ה הו א שמוליד , למראיודעין , א ת ההיפ ך מכך . גלגול ה הראשו ן
ש ל הסחור ה נרא ה לעיניי ם ל א ר ק כתנוע ת הממו ן אל א ג ם כתנוע ת הסחור ה עצמה ,
ואל ו הגלגו ל השנ י נרא ה כתנוע ה ש ל הממו ן בלב ה במחצי ת הראשונ ה ש ל המחזו ר
מחליפי ם הסחור ה והממו ן א ת מקומם . ע ל יד י כ ך נמצא ת ג ם פורש ת דמות־השימו ש
ש ל הסחור ה מתו ך המחזו ר ונכנס ת לתו ך הצריכה 74 . במקומ ה בא ה דמות־ערכ ה א ו
פרפר־הממון . א ת המחצי ת השניי ה ש ל המחזו ר עובר ת הסחור ה ל א בעור ה הטבע י
אל א בעור־הזהב . הר י שהמשכ ה ש ל התנוע ה נופ ל כול ו ע ל צד ו ש ל הממון ! ואות ה
התנועה , הכולל ת בתוכ ה שנ י תהליכי ם מנוגדי ם ז ה לז ה לגב י הסחורה , כולל ת לעולם ,
בחזק ת תנוע ה עצמי ת ש ל הממון , אות ו תהלי ך גופו : ממו ן וסחור ה — ובכ ל פע ם
סחור ה אחר ת — מחליפי ם א ת מקומם . התוצא ה ש ל מחזור־הסחורות , היינו , החלפת ה
ש ל סחור ה אח ת בחברתה , נראית , איפוא , כאיל ו ל א נגרמ ה ע ל יד י חילו ף צורתה ־
היא , אל א ע ל יד י ודפ ק וד ו ש ל הממו ן כאמצעי־המזזזו ר — ז ה המבי א א ת הסחורות ,
שאינ ן בנות־תנוע ה כשלעצמן , ליד י סיבו ב ! המעבי ר אות ן מיד , שה ן ב ה לא־ערכי ־
שימוש , לי ד שה ן נעשו ת ב ה ערכי־שימו ש ! ותמי ד בכיוו ן הפו ך לסיבובו־הוא . הממו ן
מרחי ק תמי ד א ת הסחורו ת מתחו ם המחזור , ע ם שהו א ב א תמי ד במקומ ן שהי ה לה ן
במחזורן , ונמצ א מתרח ק הו א עצמ ו מנקודת־מוצאו . ולפיכך : א ף ע ל פ י שתנועת ־
הממו ן אינ ה אל א ביטו י למחזור־הסחורות , הר י נדמה , להיפך , שמחזו ר הסחורו ת
הו א ר ק תולד ה ש ל תנועת־הממון 75 .

מצ ד השנ י ל א נית ן ל ו לממו ן תיפקו ד ז ה ש ל אמצעי־מחזו ר אל א משו ם שהו א
ערך־הסחורו ת — ער ך שנהפ ך לגור ם עצמאי . ולפיכ ך : תנועת ו כאמצעי־מחזו ר אינ ה

74 וא ם ג ם תימכ ר הסחור ה ותחזור־ותימכ ר — תופע ה שאינ ה קיימ ת לגבינ ו לפ י שעד , —

הר י יוצא ת הי א ע ם המכיר ה האחרונה , המוחלטת , מתחו ם המחזו ר ונכנס ת לתחו ם הצריכה ,
ע ל מנ ת לשמ ש כא ן א ם כאמצעי־מחי ה וא ם כאמצעי־ייצור .

73 ״אי ן ל ו(לזהב ) שו ם תנוע ה אחר ת חו ץ מז ו הנקני ת ל ו ע ל יד י התוצרים. ״ ( ל ה ־ ט ר ו ן :

״ע ל העניי ן הסוציאלי״ , עמ ׳ 885 . )

93

סחורד . וממו ן

בעצ ם אל א תנועת־צורת ן ש ל הסחורות . בדין , איפוא , שדב ר ז ה ג ם יחזור־וישתק ף
במוח ש בסיבוב־הממון . כך , למשל , ממי ר הב ד תחיל ה א ת צורת־הסחור ה של ו בצורת ־
הממון . הקצ ה האחרו ן בגלגול ו הראשון , ס—מ , היינו , צורת־הממון , נעש ה אחר־כ ך
קצ ה ראשו ן בגלגול ו האחרון , מ—ם , היינו , בחילופו־החוז ר לספ ר התנ״ך . אול ם
ב ל אח ד משנ י חילופי־צור ה אל ה מתגש ם תו ך מעש ה חליפי ן ש ל סחור ה בממון , תו ך
חילופי־מקו ם ש ל ז ו וזה . אות ן מטבעות־ממון , משהגיע ו ליד י המוכר , הריה ן בחזק ת
דנזות־הסחור ה שנתחלפה ; ומשפרש ו הימנו , ה ן דמותה־של־הסחזרה , הניתנ ת
להטברה־החלפ ה לחלוטין . הגלגו ל הראשו ן ש ל הב ד מבי א מטבעו ת אל ה לתו ך כיס ו
ש ל אורג־הבד , הגלגו ל השנ י מוצי א אות ן שו ב מתו ך כיסו . משמע : אות ם שנ י
חילופי־צור ה מנוגדי ם ש ל אות ה סחורה־גופ ה חוזרי ם ומשתקפי ם בכך , שהממו ן
מבצ ע חילוף־מקו ם כפו ל בכיווני ם הפוכים .

ואל ו א ם אי ן חלי ם אל א גלגולי־סחורו ת חד־צדדיים , ר ק מכירו ת א ו ר ק קניו ת —

הכ ל לפ י הבחיר ה — שו ב אי ן הממו ן מחלי ף א ת מקומ ו אל א פע ם אח ת בלבד . ח ל
ב ו חילוף־מקו ם שני , הר י ז ה מבי א תמי ד ליד י ביטו י א ת גלגול ה השנ י ש ל הסחורה ,
א ת גלגולה־החוז ר מ ן הממון . וא ם חילוף־המקו ם ש ל אות ן מטבעות־הממו ן חוז ר
ונשנ ה תדירות , הר י משתק ף בכ ך ל א ר ק טור־הגלגולי ם ש ל סחור ה אח ת יחידה , אל א
ג ם שילוב ם ש ל גלגולי ם לאין־מספ ר החלי ם בעולם־הסחורו ת בכלל . אג ב : מסתב ר
מאליו , שכ ל ז ה ל א נאמ ר אל א לגב י הצור ה ש ל מחזור־הסחורו ת הפשוט , שאנ ו
דני ם ב ה כאן .

כ ל סחורה , לאח ר שפסע ה פסיעת ה הראשונ ה לתו ך המחזור , משביצע ה חילוף ־

צור ה ראשו ן — מי ד הי א פורש ת מתו ך המחזור , וכא ן נכנסת־ובא ה מפעם־בפע ם
סחור ה חדשה . ואל ו הממון , בחזק ת אמצעי־מחזור , שוכ ן תמי ד בתחום־המחזו ר ומהל ך
ב ו עולמית . א ם כ ן נשאל ת השאלה : כמ ה ממו ן קול ט וחוזר־וקול ט תחו ם זח ?

בכ ל אר ץ מתרחשי ם כ ל יו ם הרב ה גלגולי־סחורו ת חד־צדדיי ם — חלי ם ה ם בו ־

בזמן , ועל־כ ן ז ח בצ ד ז ח מבחינ ת המקו ם — א ו לשו ן אח ר : מתרחשו ת מכירו ת בלב ד
מכאן , וקניו ת בלב ד מכאן . במחיר י הסחורו ת כב ר נשתו ו הלל ו א ל כמויו ת מסוימו ת
ש ל ממו ן מדומה , ומכינ ו שצורת־המחזו ר הישירה , שאנ ו דני ם ב ה כאן , מעמיד ה
לעול ם סחור ה וממו ן ז ו לעומ ת ז ה בגופיה ם ממש , האח ת ע ל קוט ב המכיר ה והשניי ה
ע ל תקוטב־הנגד י ש ל הקניי ה — הר י שכמו ת אמצעי־המחזור , הדרוש ה בשבי ל
תהליך־המחזו ר ש ל עולם־הסחורות , כב ר קבוע ה ע ל יד י סכום־וזנחזירי ם ש ל הסחורות .
ואמנ ם אי ן הממו ן אל א מייצ ג בממ ש א ת סכום־הזהב , ז ה שנתבט א כב ר אידיאלי ת
בסכום־המחירי ם ש ל הסחורות . מסתבר , איפוא , מאליו , כ י סכומי ם אל ה שווי ם ז ה
לזה . ואולם , כב ר יודעי ם אנו , שא ם ערכ ן ש ל הסחורו ת בעינ ו עומד , משתני ם מחיריה ן
ע ם שינוי י ערך־הזה ב (חומר־הממון) , היינו , עולי ם ה ם עליי ה יחסי ת ע ם ירידת ו
ש ל ז ה ויורדי ם יריד ה יחסי ת ע ם עליית ו ש ל זה . בי ן א ם סכום־המחירי ם ש ל הסחורו ת
עול ה ובי ן א ם הו א יורד , כנ״ל , מ ן ההכר ח שכמו ת הממו ן שבמחזו ר תעל ה א ו תר ד
בו־ביחס . אל א שהשינו י בכמות ם ש ל אמצעי־המחזו ר נוב ע כא ן מתו ך הממו ן עצמו ,
אב ל ל א מתו ך תיפקוד ו כאמצעי־מוזזו ר אל א מתו ך תיפקוד ו כמידת־הערך . תחיל ה

94

3 . הממו ן א ו מחוור־ ר,סתורו ת

משתנ ה מחי ר הסחורו ת ביח ס הפו ך א ל ער ך הממון , ואחר־כ ך משתני ת הכמו ת
ש ל אמצעי־המחזו ר ביח ס יש ר א ל מחי ר הסחורות . ממ ש כדב ר הז ה יקר ה ג ם אם ,
למשל , ל א ייר ד ערכ ו ש ל הזהב , אל א יבו א במקומ ו כס ף כמידת־הערכי ם ; א ו של א
יעל ה ער ד הכסף , אל א הזה ב ידח ק א ת רגלי ו מתיפקוד ו כמידת־הערכים . במקר ה
הראשו ן מ ן הדין , שיה א עכשי ו במחזו ר יות ר כס ף משהי ה קודם־לכ ן זה ב ; במקר ה
השנ י — פחו ת זה ב משהי ה קודם־לכ ן כסף . בי ן כ ך ובי ן כ ך ישתנ ה הער ך ש ל חומר ־
הממון , כלומר , ש ל אות ה סחורה , המשמש ת מידה־לערכים ; ומכא ן שישתנ ה ביטו י
מחיריה ם ש ל ערכי־ ד,סחורו ת ; ומכא ן שתשתנ ה כמו ת הממון־שבמחזור , הנוע ד
למימוש ם ש ל מחירי ם אלה . ראינו , שתחום־המחזו ר ש ל הסחורו ת פירצ ה ב 1 , שדרכ ה
נכנ ס לתוכ ו זה ב (כס ף — בקיצו ר : חומר־הממון ) כסחור ה בעל ת ער ך נתון . מניחים ־
מראש , שער ך ז ה נתו ן ע ם שנכנ ס הממו ן לתיפקוד ו כמידת־הערך , הוו ה אומר , ע ם
קביע ת המחירים . והנה , א ם ירד , למשל , ערכ ה ש ל מידת־הער ך גופה , תתגל ה יריד ה
ז ו תחיל ה בשינוי־מחיריה ן ש ל הסחורות , שמחליפי ם אות ן במישרי ן במתכו ת היקרות ,
בחזק ת סחורות , במקו ם ייצור ן ש ל אלה . ביחו ד בתנאי ם פחו ת מפותחי ם ש ל החבר ה
הבורגני ת יקרה , שחל ק גדו ל ש ל שא ר הסחורו ת יה א נאמ ד עו ד זמ ן ר ב לפ י אות ו
ער ך ש ל מידת־ ד,ערכים , שעת ה כב ר נתייש ן ואינ ו אל א מטע ה בלבד . בינתיי ם
מדבק ת סחור ה אח ת א ת חברתה , תו ך שהי א מזקיק ה א ת עצמ ה אלי ה זיק ה ש ל
ערך ; מחיר י הסחורות , בזה ב א ו בכסף , משתווי ם והולכי ם קמעה־קמעה , לפ י
הפרופורציו ת הנקבעו ת ע ל יד י ערכי־הסחורו ת עצמם , ע ד שבסופ ו ש ל דב ר נאמדי ם
כ ל ערכי־ ד,סחורו ת אומד ן מתאי ם לערכ ה החד ש ש ל מתכת־הממון . תהליד־השתוו ת
זד , מלוו ה אות ו הריבו י המתמי ד ש ל המתכו ת היקרות , הזורמות־ונכנסות , כד י למל א
א ת מקו ם הסחורו ת המוחלפו ת בה ן במישרים . ולפיכך : במיד ה שמת ן מחירי ם
מתוקני ם לסחורו ת הול ך ומקב ל תוק ף כללי , היינו - במיד ה שערכי־הסחורו ת הולכי ם
ונאמדי ם לפ י ערך־המתכ ת החד ש — שכב ר יר ד וממשי ך ליר ד ע ד לנקוד ה מסוימ ת —
ב ה במיד ה מצוי ה כב ר כמות־ית ר ש ל אות ה מתכת , הדרוש ה למימוש ם ש ל המחירי ם
החדשים . הסתכלו ת חד־צדדי ת בעובדות , שבא ו לאח ר גילוי ם ש ל מקורו ת הזה ב
והכס ף החדשים , הביא ה במא ה ה־ 17 וביחו ד במא ה ה־ 18 ליד י מסקנת־טעות , כאיל ו
על ו מחירי־ ד,סחורות , משו ם שיות ר כס ף וזה ב הי ו משמשי ם אמצעי־מחזור . בדברי ם
הבאי ם אנ ו מניחי ם א ת ערכ ו ש ל הזה ב כנתון־ועומד , כפ י שהו א נתו ן באמ ת ברג ע
ש ל אומדן־ ד,מהירים .

לפ י הנח ה זו , איפוא , נקבע ת כמות ם ש ל אמצעי־המחזו ר ע ל יד י סכו ם המחירי ם
ש ל הסחורות , שי ש לממשו . וא ם אנ ו מוסיפי ם ומניחי ם א ת מחיר ו ש ל כ ל סוג־סחור ה
כנתו ן מראש , הר י ברור , שסכו ם המחירי ם ש ל הסחורו ת תלו י בכמות־הסחורו ת
המצוי ה במחזור . ואי ן נדרש ת יגיעת־מוחי ן מרובה , כד י להבין , שא ם קוארט ר חיטי ם
עול ה 2 לי״ש , 100 קוארט ר עולו ת 200 לי״ש , 200 קוארט ר עולו ת 400 לי״ ש וכ ד —
הר י הכר ת הוא , שע ם ריבו י החיטי ם תגד ל כמות־הממון , שהי א והחיטי ם מחליפו ת
א ת מקומ ן בשע ת מכיר ת החיטים .

ואל ו א ם מניחי ם א ת כמות־הסחורו ת כנתונ ה ועומדת , הר י כמו ת הממו ן שבמחזו ר

95

סחור ה וממו ן

תה א זורמת־ועולה , זורמת־ויורד ת ע ם התנודו ת במחיר י הסחורות . הי א עול ה ויורדת ,
משו ם שסכו ם המחירי ם ש ל הסחורו ת מוסי ף והול ד א ו פוח ת והול ד מחמ ת שינויי *
המחירים . לש ם כ ך אי ן צור ך כלל , שמחיר י הסחורו ת כול ם כאח ד יעל ו א ו יירדו .
עליית־המחירי ם במספ ר מסוי ם ש ל סוגי־סחורות , מ ן החשובי ם שבהם , מכאן , א ו
יריד ת מחיריהם , מכאן , די ה להעלות , א ו להורי ה א ת םכום־המחירי ם העומ ד
למימוש ן ש ל כ ל הסחורו ת שבמחזור , הוו ה אומר : ג ם להכני ס יות ר ממו ן א ו פחו ת
ממו ן לתו ך המחזור . בי ן שהשינו י במחירי־הסחורו ת משתקפי ם ב ו שינויי־ער ך
ממשיי ם ובי ן שמשתקפי ם ב ו ר ק תנודו ת ש ל מחיר י השו ק בלבד , השפעת ו ע ל כמות ם
ש ל אמצעי־המחזו ר בעינ ה עומדת .

יהא , שנתו ן מספ ר מסוי ם ש ל ממכרי ם לל א קש ר הדד י ביניהם , החלי ם בדבזמ ן
ועל־כ ן ג ם ז ה בצ ד זד . מבחינ ת המקו ם — היינ ו גלגולי ם חלקיי ם — כגו ן ממכרי ם
ש ל 1 קוארט ר חיטים , 20 אמ ה בד , 1 ספר־תנ״ך , 4 גלוני ם יי״ש . א ם מחי ר כ ל סחור ה
הו א 2 לי״ש , ועל־כ ן סכום־המחירי ם העומ ד למימו ש הו א 8 לי״ש , הר י מ ן ההכר ח
שתיכנ ס לתו ך המחזו ר כמות־ממו ן ש ל 8 לי״ש . כנג ד זה , א ם אות ן הסחורו ת משמשו ת
חוליו ת בטור־הגלגולי ם הידו ע לנו : 1 קוארט ר חיטי ם— 2 לי״ ש— 20 אמ ה ב ד— 2
לי״ ש—ספר־תנ״ ך— 2 לי״ ש— 4 גלוני ם יי״ ש— 2 לי״ש , הד י שאות ן 2 לי״ ש מביאו ת
ליד י סיבו ב א ת הסחורו ת השונו ת בז ו אח ר זו , ע ם שה ן מממשו ת א ת מחיריה ן ש ל
אל ה בז ו אח ר זו , וממיל א ג ם א ת סכום־המחירי ם ש ל 8 לי״ש , ע ד שה ן נחות , בסופ ו
ש ל דבר , ביד ו ש ל המזקק . מבצעו ת ה ן ארבע ה סיבובים . חילוף־מקו ם חוז ר ז ה ש ל
אות ן מטבעו ת גופן , מייצ ג א ת חילוף־הצור ה הכפו ל ש ל הסחורה : תנועת ה דר ך
שנ י שלבי־מחזו ר מנוגדי ם ושילוב־הגלגולי ם ש ל סחורו ת שונות 76 . שלבי ם אלה ,
מנוגדי ם ז ה לז ה ומשלימי ם ז ה א ת זה , שאות ו תהלי ך עובר , א י אפש ר שיהי ו חלי ם
ז ה בצ ד ז ה מבחינ ת המקו ם אל א חלי ם ה ם ז ה אח ר ז ה מבחינ ת הזמ ן בלבד . ולפיכ ך
■משמשי ם פרקי־זמ ן מיד ה למשכ ו ש ל אות ו תהליך ! לשו ן אחר : מספ ר סיבוכיה ן
ש ל אות ן מטבעו ת גופ ן בזמ ן מסוי ם משמ ש מיד ה למהירות ו ש ל סיבוב־הממון . יהא ,
שתהליך־המחזו ר ש ל אות ן ארב ע סחורו ת נמשך , למשל , יו ם אחד . הר י שסכום *
המחירי ם העומ ד למימו ש יהי ה כא ן 8 לי״ש ; מספ ר הסיבובי ם ש ל אות ן מטבעו ת
גופ ן במש ך היו ם — 4 ! וכמות־הממו ן שבמחזו ר — 2 לי״ ש ! א ו לגב י פרק־זמ ן
נתו ן בתהליך־המחזו ר :

סבובדהמחידי ם ש ל הסחורו ת
מספ ר הס׳יבובי ם ש ל מטבעו ת בנות־שם־אח ד

כמו ת הממו ! המתפק ד כאמצעי ־ מחז 1 ה

חו ק ז ה כוח ו יפ ה בכ ל מקום . אמנ ם בתהליך־המחזו ר ש ל אר ץ אח ת את ה מוצ א
בפרק־זמ ן מסוי ם תופעו ת שונו ת : מצ ד אח ד מכירו ת (א ו קניות ) מרובות , מפורדות ,
החלו ת בזמ ן אח ד ועוברו ת ז ו בצ ד ז ו מבחינ ת המקו ם—היינו , גלגולים־חלקיי ם —
שאות ן מטבעו ת אינ ן משנו ת בה ם א ת מקומ ן אל א פע ם אח ת א ו מבצעו ת ה ן ר ק

76 "התוצרי ם הם־ה ם המביאי ם אות ו (א ת הממון ) ליד י תנועה , שיה א נחו ן במחזו ר וכר .
מהירו ת תנועת ו(ש ל הממון ) משמש ת תחלי ף לכמותו . כשי ש צור ך בנד , אי ן הו א אל א מתגלג ל
מי ד לי ד בל א לנו ח א ף שע ה קלה. ״ ( ל ה ־ ט ר ו ן , שם , עם ׳ 915 ׳ 916 . )

96

3 . הממו ן א ו מחזור־הסחורו ת

סיבו ב אח ד ; ומצ ד שנ י טורי־גלגולי ם מרובים , עתירי־חוליו ת א ם בהרב ה וא ם
במעט , שמקצת ם עוברי ם ה ם ז ה בצ ד ז ה ומקצת ם משתלבי ם,ה ם ז ה בתו ך זה , ובה ם
מבצעו ת אות ן מטבעו ת גופ ן סיבובי ם מרובי ם א ם בהרב ה וא ם במעט . אולם , מתו ך
הסך־הכ ל ש ל סיבוב י כלי . המטבעו ת בנות־שם־אח ד המצויו ת במחזור , נוכ ל להעלו ת
א ת המספר־הממוצ ע ש ל סיבוב י המטב ע האח ת א ו א ת המהירות־הממוצע ת ש ל סיבוב ־
הממון . כמות־הממו ן הנכנס ת לתו ך המחזור , — נגיד , למשל , ע ם תחיל ת התהלי ך ש ל
מהזור־היו ם — נקבעת , כמובן , על־יד י סכום־המחירי ם ש ל הסחורו ת המצויות ־
במחזו ר בזמ ן אח ד וז ו בצ ד ז ו מבחינ ת המקום . אול ם בתו ר התהלי ך גופ ו עושי ם
מטב ע אח ת — א ם לומ ר כ ך — אחראי ת לחברתה . מחיש ה מטב ע אח ת א ת מהירות ־
סיבובה , הר י נחשל ת כנגד ה מהירו ת סיבוב ה ש ל חברתה , א ו שהי א נדחק ת ויוצא ת
לגמר י מתחום־המחזו ר ז שכ ן ל א יוכ ל תחו ם ז ה לקלו ט אל א אות ה כמות־ממון , שא ם
תכפילנ ה במספר־הסיבובי ם הממוצ ע ש ל יחידת־היסו ד שלה , תקב ל מכפל ה שנ ה
לסכום־המחירי ם העומ ד למימוש . ולפיכ ך : א ם גד ל מספ ר הסיבובי ם ש ל המטבעות ,
הר י פוחת ת כמות ן אש ר במחזור . וא ם פוח ת מספ ר סיבוכיהן , גדל ה כמותן . א ם
נתונ ה מהירות־ממוצעת , נתונ ה בכ ך ג ם כמות־הממו ן העשוי ה לתפק ד כאמצעי ־
מחזור ; וא ם כ ך שו ב אי ן צור ך אל א להטי ל לתו ך המחזור , למשל , כמו ת מסוימ ת
ש ל שטר י לי״ ש אחת , כד י לשו ב ולהוצי א מתוכ ו מטבעו ת ש ל לי״ ש אח ת באות ו
מניי ן — מעשה־להטי ם ידו ע יפ ה לכ ל בתי־הבגקים .

כש ם שבסיבוב־הממו ן בכל ל ב א ליד י גילו י תחליך־המחזו ר ש ל הסחורות , כלומר ,
סיבוב־המעג ל שלהן , ר ק בתו ך גלגולי ם מנוגדי ם — א ף במהירו ת ש ל סיבוב־הממו ן
כך : כא ן מתגלי ת המהירו ת ש ל חילופ י צורות־הסחורו ת ; מתגלי ת ההשתלבו ת
הרצופ ה ש ל טורי־הגלגולי ם ! מתגלי ת הבהילו ת בחילוף־החומרים , היעלמות ן
המהיר ה ש ל הסחורו ת מתו ך תחום־המחזו ר והחלפתן , המהיר ה א ף היא , בסחורו ת
חדשות . מכאן , שבמהירו ת ש ל סיבוב־הממו ן בא ה ליד י גילו י אחדות ן , אחדות ־
שבשטף , ש ל השלבי ם המנוגדי ם ז ה לז ה והמשלימי ם ז ה א ת ז ה — חילופ ה ש ל דמות ־
השימו ש בדמות־הער ך וחילופה־החוז ר ש ל דמות־הער ך בדמות־השימו ש — א ו ש ל
שנ י התהליכים : מיק ח וממכר . ולהיפך , בהאטת ו ש ל סיבוב־הממו ן נגל ה הקר ע
שבי ן התהליכי ם האלה , כשכ ל אח ד מה ם נעש ה עצמא י לעצמ ו ומנוג ד לחברו , נגל ה
הקפאו ן שח ל בחילוף־הצור ה וממיל א ג ם בחילוף־החומרים . מהיכ ן נוב ע קפאו ן ז ה —
ארשת־פני ו ש ל המחזו ר עצמ ו אינ ה עונ ה בו , כמובן . אי ן בו , במחזור , אל א כד י
להעי ד ע ל התופע ה עצמה . ההשקפ ה ההמונית , הרגיל ה לחשוב , כ י ע ם האט ת סיבוב ־
הממו ן פוחת ת ג ם תדירו ת הופעת ו ש ל הממו ן ותדירו ת היעלמות ו בהיק ף המחזו ר
ע ל כ ל נקודותי ו — בדוח ה ש ל השקפ ה ז ו יהי ה לתלו ת תופע ה ז ו בחוס ר כמות ם
ש ל אמצעי־המחזור 77 .

7 י "מכיו ן שהממון.. . משמ ש מידה . מקובל ת למיקודוממכר , הר י כ ל מ י שי ש ל ו למכו ר
משה ו ואינ ו יכו ל למצו א לקוחו ת לכך , מי ד הו א נוט ה לחשוב , שמחסו ר בממו ן בממלכ ה א ו
במחו ז הו א הגור ם לכך , שאי ן תפוצ ה לסחורתו ; וכ ך הכ ל צועקים : מחסו ר בממון ! ואול ם
אי ן ל ד טעו ת גדול ה מזו.. . מ ה רוצי ם הבריו ת הלל ו הצועקי ם לממון?.. . החוכ ר (ינסרוד!^ )

סחור ה וממו ן

נמצאנ ו למדים : הכמות־הכולל ת ש ל הממון , המשמ ש בכ ל פרק־זמ ן אמצעיי ־
המחזור , נקבע ת מצ ד אח ד ע ל יד י סכונרהמחירי ם ש ל עול ם הסחורו ת אש ר במחזור .
ומצ ד השנ י ע ל יד י הזרם , המוא ט א ו המוא ץ יותר , ש ל תהליכי־המחזו ר המנוגדי ם
אש ר בעולם־ ד,סחורו ת ! וזר ם ז ה הו א המכרי ע בדבר , איז ה חל ק מסכונדהמחירי ם
הנ״ ל יוכ ל לבו א ע ל מימוש ו באות ן מטבעו ת גופן . אול ם סכום־הנזחירי ם ש ל הסחורו ת
תלו י ה ן בכמות ו ש ל כ ל סוג־סחור ה וה ן במחיריו . והר י שלוש ת הגורמי ם : תנועו ר
המחיריס , כמות־הסחורו ת שבמחזור , ולאחרונ ה מהירות־סיבוב ו ש ל הממו ן — עשויי ם
להשתנו ת שינויי־מגמ ה ושיגויי־תנאי ם ? ונמצא , שסכום־הנזזזירי ם העומ ד למימוש ,
וממיל א ג ם כמו ת אמצעי־המזחו ר המותני ת ע ל יד ו — עשויי ם לעבו ר כמ ה וכמ ה
צירופים . אי ן אנ ו מוני ם כא ן אל א א ת הצירופי ם החשובי ם ביות ר בתולדו ת מחירי ־
הסחורות .

א ם מחירי־הסחורו ת בעינ ם עומדים , אפש ר שתגד ל כמות ם ש ל אמצעי־המחזו ר —

א ם משו ם שכמו ת הסחורו ת שבמחזו ר מוסיפה־והולכת , וא ם משו ם שמהירו ת הסיבו ב
ש ל הממו ן פוחתת־והולכת , וא ם משו ם ששתיה ן פועלו ת כאחת . ולהיפך : אפש ר
שתפח ת הכמו ת ש ל אמצעי־המחזור , ע ם שפוחת ת כמו ת הסחורו ת א ו שגדל ה מהירו ת
המחזור .

א ס מחירי־הסחורו ת עולי ם בכללם , אפש ר שכמו ת אמצעי־המחזו ר תעמו ד בעינה .

ע ם שפוחת ת כמו ה הסחורו ת שבמחזו ר בדביח ס שמחיריה ן עולים , א ו שגדל ה
מהירוה־סיבוב ו ש ל הממו ן בו־בשיעו ר שגדל ה עליית־המחירים , בעו ד שכמות ־
הסחורו ת שבמחזו ר קבוע ח ועומדת . ואפשר , שתפח ת כמו ת אמצעי־המחזור , משו ם
שכמות־הסחורו ת פוחת ת במהירו ת יתיר ה משפוחתי ם המחירים , א ו משו ם שמהירות ־
הסיבו ב גדל ה בית ר האצ ה מהאמר ת המחירים .

מתאונן.. . הו א סבור , שאילמל י הי ה מרוב ה הממו ן במדינה , היד , יכו ל לקב ל מחי ר טו ב בע ד
תוצרתו . א ם ב ן יוצא , של א לממו ן תשוקת ו אל א למחי ר טו ב בע ד דגנ ו ובהמתו , שהי ה רוצ ה
במכירת ם אל א שאינ ו יכו ל למכו ר אותם.. . ומפנ י מ ה אי ן הו א יבו ל להשי ג מחי ר טו ב ז.. .
( 1 ) א ם משו ם שי ש במדינ ה תבוא ה ובהמ ה יתר־על־המידה , ונמצ א שרו ב הבריו ת הבאי ם
לשו ק צריכי ם למכו ר כמוהו , ור ק מעטי ם צריכי ם לקנו ת ; ( 2 ) וא ם משו ם שה ל שיתו ק
במכיר ה הרגיל ה לחוץ־לאר ץ ע ל יד י יצוא.. . ( 3 ) וא ם שיורד ת הצריכה , כשהבריו ת במצוקת ם
אינ ם מוציאי ם למחיי ת בית ם מ ה שהוציא ו קוד ם ; ונמצ א של א ריבוי ו ש ל ממו ן מיוח ד הי ה
עשו י לסיי ע ל ו לחוכ ר במכיר ת תוצרתו , אל א י ש לחס ל אח ד משלוש ת הגורמי ם האלה , שה ם
המדכאי ם באמ ת א ת השוק.. . ב ה במיד ה ג ם הסוח ר והחנןנ י צריכי ם לממון , כלומר , רוצי ם
ה ם במכיר ת הסחורו ת בה ן ה ם סוחרים , מתו ך שהל ה יריד ה בשוקים.. . אומ ה אינ ה מצליח ה
יות ר אל א דוק א בזמני ם שהעוש ר עוב ר מי ד ליד. " (ס ר דאדל י נורת : "סוגיו ת ע ל
מסחר״ . לונדו ן 1691 , עט ׳ 11 — 15 ואילך. ) כ ל תחבולותי ו ש ל הרנשוואנ ד בול ן
עומדו ת ע ל כך : הסתירו ת שה ן נובעו ת מטבע ה ש ל הסחורה ׳ וממיל א באו ת ה ן ליד י גילו י
במחזור־הסחודו ת — אפש ר לחסל ן ע ם ריבוי ם ש ל אסצעי־המחזור . אגב , מתו ך האשלי ה העממית ,
כ י א ת הסיב ה לשיתוקי ם בתהליך־הייצו ר ובתהליך־המחזו ר י ש לראו ת במחסו ר אמצעי־המחזור .
אי ן ללמו ד כל־עיק ר א ת ההיפ ך — היינ ו שמחסו ר אמית י באמצעי־מחזור , כגו ן מחמ ת מעשי ־
תככי ם רשמיי ם ע ם ״הסדר ו ש ל סיבו ב המסו ך ["זגסגנסזנעגז ס : 01 1 011 ; 1 א 11 ן 6£ ע" ] ,אינ ו
עשו י א ף הו א להבי א ליד י שיתוקי ם כאלה .

98

3 . הממו ן א ו מחזור־הסוזורו ת

א ס מחירי־רוסחורו ת יורדי ם בכללם , אפש ר שכמו ת אמצעי־חמחזו ר תעמו ד געינה ,

ע ם שגדל ה כמו ת הסחורו ת ברביח ם שיור ד מחירן , א ו שפוחת ת מהירו ת הסיבו ב ש ל
הממו ן ברביח ס שיורדי ם המחירים . ואפש ר שתגד ל כמו ת זו , ע ם שגדל ה כמות ־
הסחורו ת בית ר האצ ה משיורדי ם המחירים , א ו שפוחת ת מהירות־ ד,מחזו ר בית ר האצ ה
משיורדי ם המחירים .

ואפשר , כ י שינוי י הגורמי ם השוני ם ישלימ ו אהדדי , ע ד כד י כ ך שע ל א ף אי ־
יציבות ם המתמד ת ש ל אלה , יישא ר קבו ע הסך־הכ ל ש ל מחיר י הסחורו ת העומ ד
למימוש , הוו ה אומר : א ף כמות־הממו ן שבמחזו ר תישא ר קבועה . ולפיכ ך מוצ א
אתה , ביחו ד א ם מדוב ר בתקופות־זמ ן ממושכו ת יותר , קביעו ת יתיר ה ברמ ה תמנווצע ת
ש ל כמות־הממו ! אש ר במחחרו ז ש ל כ ל אר ץ ואר ץ ; וחו ץ מזעזועי ם קשים , הפורצי ם
באופ ן פריוד י מתו ך משברי ם בייצו ר ובמסחר , ולעתי ם נדירו ת יות ר מתו ך שינויי ם
בערכ ו ש ל הממו ן גופ ו — את ה מוצא , כ י הסטיו ת מאות ה רמ ה ממוצע ת קלו ת יות ר
מכפ י שאפש ר הי ה לצפו ת לכ ך לפ י מראית־עי ן בלבד .

אות ו חוק , שלפי ו נקבע ת כמו ת אמצעי־ ד,מחזו ר ע ל יד י סכום־ ד,מחירי ם ש ל
הסחורו ת שבמחזו ר וע ל יד י המהירות־הממוצע ת ש ל סיבוב־הממוף 7 — יכו ל אד ם
לנסח ו ג ם ניסו ח ז ה : א ם נתוני ם סכום־הערכי ם ש ל הסחורו ת וכ ן המהירו ת הממוצע ת
ש ל גלגוליהן , הר י הכמו ת ש ל הממון־שבמחזור , א ו ש ל חומר־הממון , תלוי ה בערכ ו
ש ל זה . דמיון־שו א הו א לחשוב , להיפר , שמחירי־הסתורו ת נקבעי ם על־יד י כמו ת
אמצעי־המחזור , וכמו ת ז ו נקבע ת שו ב על־יד י הכמו ת ש ל חומר־הממו ן המצו י

78 "קיימו ת מיד ה מסוימ ת ופרופורצי ה מסוימ ת ש ל הממו ן הדרו ש כד י לנה ל מסחר ה ש ל
אומ ה ; ית ר ע ל כ ד א ו הס ר מכ ד עשויי ם להזי ק לו . ממ ש כמ ו בבית־מסח ר קמעונ י קטן ,
שהו א צרי ד לפרופורצי ה מסוימ ת ש ל פרוטות , כד י לפרו ט א ת מטבעו ת הכס ף ולאז ן חישובי ם
כאלה , שאי־אפש ר הי ה לעשות ם א ף במטבעו ת הכס ף הקטנות־ביותר.. . והנה , כש ם שא ת
הפרופורצי ה ש ל מספ ר הפרוטו ת הדרושו ת בבית־מסח ר י ש לקבו ע לפ י מספ ר הקונים , לפ י
תכיפו ת קניותיהם , וכ ן בעיק ר לפ י ער ך מטבעו ת הכס ף הקטנו ת ביות ר — ממ ש כ ך י ש
לקבו ע א ת הפרופורצי ה ש ל הממו ן (היינו , כס ף וזהב) , הדרו ש בשבי ל המסח ר שלנו , לפ י
התכיפו ת ש ל מעשי־החליפי ן ולפ י גוד ל התשלומים. " ( ו י ל י א ם פ ט י : "חיבו ר ע ל מסי ם
ותשלומים׳ / לונדו ן 1667 , עמ ' 17 . ) ע ל התיאורי ה ש ל י ו ם לימ ד זכו ת — כנג ד ג , . ס ט י ו א ר ט
ואחדי ם — א . יונ ג בספר ו ״אריתמתיק ה פוליטית ״ (לונדו ן 1774 ) , שנית ן ב ו פר ק מיוח ד
״מחירי ם תלויי ם בכמות־הממו ך ["יגסמסמ ! 0£ מ ס 6116 גן 66 11008 ?״ ],עמ י 112

ואילך . העירות י בספר י ״לביקור ת וכר״ , עם ׳ 149 : "הו א (א . סמית ) מסל ק מהי ד שתיק ה
א ת השאל ה ע ל כמו ת המטבעו ת שבמחזור , תו ך שהו א ד ן בכס ף בטעו ת די ן סחור ה פשוטה. "
אי ן דב ר ז ה אמו ר אל א כ ל שא . סמי ת ד ן בממו ן דיו ן רשמ י [ 061010 * 6 ] . ואול ם פ ה ושם ,
כגו ן ע ם הביקור ת שהו א מות ח ע ל השיטו ת הקודמו ת ש ל הכלכל ה המדינית , הר י הו א מבי ע
דעו ת נכונו ת : "כמו ת ממודהמטבעו ת מוסדר ת בכ ל מדינ ה ע ל יד י ערכ ן ש ל הסחורות ,
שהממו ן צרי ד להביא ן ליד י מחזור.. . ער ד הנכסים , הנמכרי ם והנקני ם במש ך שנ ה באר ץ שהיא ,
דור ש כמו ת מסוימ ת ש ל ממון , כד י להבי א א ת הנכסי ם במחזו ר ולחלק ם בי ן צרכניה ם
הממשיי ם 1 א ך אינ ו יכו ל לאפש ר שימו ש ש ל כמו ת גדול ה מזו . צינו ר המחזו ר מוש ך אלי ו
בהכר ח סכו ם מסוי ם שי ש ב ו כד י למל א אותו , ולעול ם אינ ו קול ט יות ר מכן. "("עוש ר העמים" ,
ספ ד רביעי , פר ק א ' [כר ד ג׳ , עמ ׳ 87 , 89 ]. ) בדומ ה לכ ד פות ח א . ס מ י ת א ת חיבורו , באופ ן
רשמי , בשיר־תהיל ה לחלוקת־העבודה . ואחר־כך , בספ ר האחרון , ע ל מקורו ת הכנסותי ה ש ל
המדינה , הר י הו א חוז ר פ ה וש ם ע ל גינוי ה ש ל חלוקת־העבוד ה מפ י מור ו א . פ ר ג ו ס ו ן .

99

סחור ה ומצגו ן

במחזור ה ש ל אר ץ מסוימת 79 ; מקור ו ש ל דמיו ן זה , אצ ל הראשוני ם מ ן הדוגלי ם בו ,
נעו ץ בהנח ה התפלה , כ י לתו ך תהלי ך המחזו ר נכנסי ם סחורו ת ללא־מזזי ר ונכנ ס
ממו ן ללא־ערך , וכאן , במחזור , מוחל ף הל ק ידו ע ש ל דייסת־הסחורו ת בחל ק מתאי ם
ש ל תל־המתכות 80 ,

79 "ברור , שמחיר י החפצי ם יעל ו אצ ל כ ל אומ ה ככ ל שיתרב ו הזה ב והכס ף ביד י הבריו ת <
מכא ן מתחייב , שא ם מתמעטי ם הזה ב והכס ף ביד י אומה ׳ יורדי ם מחיר י כ ל הסחורי ת
בפרופורצי ה לאות ה התמעטו ת הממון. " (יעק ב ואנדרלינט : "הכס ף יענ ה א ת הכל. "
לונדו ן 1734 , עמ ׳ 5 . ) השנא ה מדוקדק ת יות ר ש ל דבר י ואנדרליב ט א ל "מסותיו " ש ל יו ם
אינ ה משאיר ה בלב י שו ם ספק , כ י יד ע יו ם א ת חיבור ו — אגב , חיבו ר מצוי ן — ש ל ואנדרליב ט
וא ף השתמ ש בו . דע ה זו , שכמות ם ש ל אמצעי״המחזו ר הי א הקובע ת א ת המחירים , מצוי ה
כב ר אצ ל בארבו ן ואצ ל מחברי ם שקדמ ו לפני ו בהרבה . "אי ן שו ם טירד ה יכול ה לבו א מתו ך
מסח ר בלתי־נזוגבל " — אומ ר ואנדרלינ ט — "אל א תועל ת מרוב ה מאו ח שכן , א ם תאמ ר
שע ל יד י כ ך ייר ד שיעו ר המזומני ם ש ל האומה , וההגבלו ת מכוונו ת למנו ע זא ת — הר י ברור ,
שאות ן אומו ת שיקבל ו א ת המזומני ם יגלו , כ י הכ ל על ה במחי ר בה־במיד ה שגד ל שיעור •
המזומני ם שבידיהן . ואלו.. . אצלנ ו כ ל תוצר י המאנופאקטור ה ושא ר הסחורו ת יוזל ו וילכ ו
ע ד כד י כך , שהמאז ן המסחר י שלנ ו שו ב ייהפ ך עלינ ו לטוב ה ויתפו ס א ת הממו ן בחזר ה
לידינו. ״ (ש ם עט ׳ 44 . )

־ י 80 ברו ר מאליו , שכ ל סוג־סחור ה משמש , ע ל יד י עצ ם מחירו , אח ד היסודו ת בסכום־ ■
המחירי ם ש ל הסחורו ת אש ר במחזור . ואולם , כיצ ד ערכי־שינזו ש שאינ ם בני־־מיד ה משותפ ת
ז ה לגב י ז ה יגיע ו בהמוניה ם [ 121886 * 1 611 ] ליד י חליפי ן בכמו ת הזה ב והכסף , המצוי ה
במדינ ה מ ן המדינו ת — דב ר ז ה אינ ו מוב ן כל־עיקר . א ם מבליעיכדבעורמ ה א ת עולם־הסחורל ת
בסחורה־כולל ת אח ת ויחידה , שכ ל סחור ה יחיד ה אינ ה אל א חלקייסו ד ממנ ה — הר י מגיעי ם
ליד י דוגמ ה חשבוני ת נאה : הסחותדהכדלל ת = . צ קנטארי ם זה ב ? סחור ה א = חלקךיסו ד
ש ל הסחורה־הכולל ת = אות ו חלק־יסו ד ש ל צ קנטארי ם'זהב . דברי ם אל ה מפורשי ם באמונ ה
אצ ל מובטסקייה : "א ם משווי ם א ת כמו ת הזה ב והכס ף המצויי ם בעול ם א ל סכו ם
הסחורו ת המצויות , הר י אפש ר בודא י להשו 1 ת כ ל תוצ ר א ו סחור ה א ל כמו ת מסוימ ת ש ל ממון .
נני ח לרגע , שאי ן מצו י בעול ם אל א תוצ ר אחד־ויחי ד א ו סחור ה אחת־ויחיד ה בלבד , א ו שאי ן
קוני ם אל א סחור ה אחת , ושג ם הי א ניתנת־לחלוק ה ממ ש כמ ו"ממון : חל ק מסוי ם מאות ה
סחור ה יה א א ז שקוליכנג ד חל ק מסוי ם מכמות־הממון , מחצ ה מסך־הכ ל ש ל הסחורו ת תה א
שקול ה כנג ד מחצ ה מ ן הכמות־הכולל ת ש ל הממון.. . בעצם , קביע ת המחירי ם לסחורו ת תלוי ה
לעול ם ביה ם זה , שמתייחס ת הכמוודהכולל ת ש ל הסחורו ת א ל הכמותיהכולל ת ש ל סימני ־
הממון. ״ (מונטסקייה : ״רו ח החוקים״ , ״כתבים״ , כר ך ג / עמ ׳ 12 — 13 . ) ע ל המשך ־
ההתפתחו ת ש ל תיאורי ה ז ו אצ ל ריקארדו , תלמיד ו ג׳יימ ס מיל , לור ד אוברסטו ן וכ ד —השוו ה
״לביקור ת וכד״ , עמ ׳ 140 — 146 , וכ ן עם , 150 ואילך . מ ר ג / סט . מי ל יודע , בעזר ת ההגיו ן
האקלקט י המקוב ל עליו , לקיי ם דעת ו ש ל אבי ו ג / מיל , וא ת הדע ה המתנגד ת לכ ך ביחד . א ם
נשוו ה א ת הטקס ט בליקוט ו "עיקרי ם ש ל הכלכל ה המדינית " ע ם הקדמת ו לספ ר ז ה (מהדור ה
ראשונה) , — כא ן חוא־גופ ו מכרי ז ע ל עצמ ו בע ל אד ם סמי ת ש ל הדו ר הז ה — שו ב אי־את ה
יוד ע ע ל מ ה לתמו ה יות ר : ע ל תמימות ו ש ל אד ם ז ה א ו ע ל תמימות ו ש ל הקהל , שקיב ל
אות ו בת 1 ם ובאמונ ה בחזק ת אד ם סמית * והר י רחו ק הו א מסמי ת כרחוק , למשל , הגנרא ל
ויליאמ ס קאר 0 :איש־קאר ס מ ן הדוכ ס ולינגטון . וכ ל חקירותי ו המקוריו ת ש ל מ ר ג׳ . סט . מי ל
בשד ה הכלכל ה המדינית , שאינ ן עשירו ת ל א בהיק ף ול א בתוכ ן — הל א ה ן מכונסות , טו ר
לטו ר וד ף לדף , בקונטרס ו "כמ ה בעיו ת בלתי־מיושבו ת ש ל הכלכל ה המדינית" , שנתפרס ם
בשב ת 1844 . ל ץ ק מבט א במפור ש א ת הקש ר שבי ן היעדר־הער ך ש ל הזה ב וכס ף לבי ן
קביע ת ערכ ם סל־יד י כמותם . "לאח ר שהבריו ת בא ו ליד י הסכם , שי ש להקנו ת לזה ב ולכס ף

3 . הממו ן א ו מהזור־ ד,סמורו ת

ג . המטבע . סמל־העד ך

מתו ך תיפקוד ו ש ל הממו ן כאמצעי־המחזו ר נובע ת דמות־המטג ע שלו . אות ה
משקול ת ש ל זהב , שהמחי ר א ו כינוי־הממו ן ש ל הסחורו ת מעל ה אות ה בדמיוננו , מ ן
ההכר ח שתעמו ד לעומת ן בתו ך המחזו ר כחטיבת־זה ב ב ת אות ו כינו י גופו , א ו בחזק ת
מטבע . ומ ה קביע ת מידת ן ש ל המהירי ם מסור ה ביד י המדינה , א ף עס ק ז ה ש ל טביע ת
מטבעו ת כן . מדי ם לאומיי ם שונים , שמתלבשי ם בה ם הזה ב והכס ף בחזק ת מטבעות ,
ושו ב פושטי ם אות ם.בשו ק העולמ י — בכ ך נגל ה ההבד ל שבי ן התחומי ם הפנימיי ם
א ו הלאומיי ם ש ל מחזור־הסחורו ת לבי ן תחומ ו הכללי , תחו ם השו ק העולמי .

מכאן , שמטבעות־זה ב וזהב־בככרו ת אינ ם שוני ם ז ה מז ה מטב ע בריית ם אל א
בדמות ם בלבד , והזה ב יכו ל תמי ד לפשו ט צור ה אח ת וללבו ש צור ה שנייה 81 . אול ם
הדר ך מבית־היציק ה מוביל ה תמי ד בו־בזמ ן א ל כור־ההיתוך . מטבעוהדהזה ב דרכ ן
שה ן נשחקות־והולכו ת בסיבוב , מה ן פחו ת ומה ן יותר . תואר־הזה ב ועצמות־הזהב ,
התוכ ן הנומינאל י והתוכ ן הממשי , פותחי ם בתהלי ך ש ל היפרדו ת ז ה מזה . מטבעות ־
זה ב שכינו י אח ד להן , הולכו ת ומקבלו ת ער ך בלתי־שווה , משו ם שמשקל ן שונה .
הזה ב כאמצעי־המחזו ר שו ב סוט ה מ ן הזה ב כאמודמיד ה למחירים , ובכ ך הו א פוס ק
ג ם מלשמ ש אקויואלנ ט אמית י לסחורות , שהו א ב א לממ ש א ת מחיריהן . תולדו ת
המבוכו ת הלל ו ה ן תולדותי ה ש ל המטב ע בימי־הביניי ם ובזמן־החדש , ע ד המא ה ה־ 18
וע ד בכלל . הנטיי ה הטבעית־מקורי ה ש ל תחליך־המחזו ד : להפו ך א ת מהות־הזה ב
ש ל המטב ע לכסות־של־זהב , היינ ו להפו ך א ת המטב ע ר ק לסמ ל ש ל תוכנ ה המתכת י
הרשמי , בנטיי ה ז ו הוד ו אפיל ו החוקי ם המודרניי ם ביות ר בדב ר הדרג ה ש ל הפסד '
המתכת , שי ש ב ה כד י לפסו ל מטבע־זה ב בשבי ל שער־הממון , היינו , לבט ל א ת
תפקיד ה הממוני .

וא ם סיבוב־הממו ן עצמ ו מפרי ד בי ן התוכ ן הנומינאל י לבי ן התוכ ן הממש י ש ל
המטבע , בי ן הויית ה המתכתי ת לבי ן הןיית ה התיפקודית , הר י שכב ר גנוז ה ב ו
האפשרות־שבכו ח להחלי ף א ת הממו ן המתכת י בסימני ם מש ל מתכ ת אחר ת א ו

ער ך מדומה.. . שו ב אי ן הער ר הפנימי , שמניחי ם במתכו ת אלו , אל א כנווה. " ("כמ ה הרהורי ם
וכר״ , 1691 , כתביו , מהדור ה ש ל שנ ת 1777 , כר ך ב / עמ ׳ 15 . )

81 אי ן ז ה מתכלית י כל־עיקר , כמובן , שאבו א לדו ן בפרטי ם כמ ו מס־הכת ר ע ל טביע ת
מטבעו ת וכיוצ א באלה . אך , כד י להשי ב לו , לאות ו סיקופאנ ט רומאנטי , אד ם מילר ,
המתפע ל מ ן ״הליבראליו ת הנפלאה״ , ש״הטטשל ה האנגלי ת טובע ת מטבעו ת בחנם ״ — הנ ה
הות־דעת ו ש ל ס ר דאדל י נורת , כדלקמן : "כס ף וזהב , כשא ר הסחורות , שפ ל וגיאו ת להם .
משמגיעו ת כפויו ת מספרד, " מי ד מביאי ם אות ן למגד ל [תטיווס , ! ] וש ם טובעי ם מה ן מטבעות .
ל א זמ ן מרוב ה לאחר־מכ ן תבו א דריש ה למטיל י [המתכת] , לצרכ י היצוא . וא ם אי ן מטילים ,
אל א בדדך־מקר ה הכ ל נטב ע 'למטבעו ת — מ ה לעשות ן חוזרי ם ומתיכי ם א ת המטבעות ;
דב ר ז ה אינ ו כרו ך בהפסד , שהר י טביע ת המטבעו ת אינ ה עול ה ל ו לבע ל המטבעו ת ול א
כלום . וכ ך נעש ה עוו ל לאומ ה — עלי ה לשל ם בע ד קליע ת הק ש הנוע ד למאכ ל חמורים .
איל ו הוט ל ע ל הסוח ר (נור ת עצמ ו היד , מ ן הסוהרי ם הגדולים־ביות ר בימ י צ׳ארל ס השני )
לשל ם מחי ר בע ד הטביעה , ל א הי ה שול ח א ת כספ ו למגד ל בל א שיקול־הדע ת ; וא ף ממו ן
במטבעו ת הי ה מקיי ם תמי ד ער ד למעל ה מערכ ו ש ל כס ף בלתי־טבוע. " (נורת , "סוגיו ת
זכו׳״ , עמ ׳ 18 . )

101

סחור ה וממו ן

בסמלים , שה ם ישמש ו בתיפקוד־של־מטבע . הקשיי ם הטכניי ם בטביע ת משקלו ת
זערורו ת ש ל זה ב א ו כס ף ; וכ ן העובדה , שמתחיל ה המתכו ת הנמוכות־בדרגת ן הי ו
משמשו ת מידת־הערכים , תח ת המתכו ת היקרות , כס ף תח ת זהב , נחוש ת תח ת כסף ,
ועל־כ ן הי ו מצויו ת במחזו ר בחזק ת ממון , ע ד לרג ע שבא ה המתכ ת היקר ה והורידת ו
מכיסא־כהונת ן — כ ל אל ה נותני ם הסב ר היסטור י לתפקיד ם ש ל סימני־כס ף וסימני ־
נחוש ת כתחלי ף למטבע־הזהב . סימני ם אל ה ממלאי ם א ת מקומ ו ש ל הזה ב באות ם
המעגלו ת ש ל מחזור־הסחורות , שבה ם עוברת־וחוזר ת המטב ע במהירו ת יתיר ה ועל ־
כ ך הי א נשחק ת מה ר ע ד מאוד , כלומר , במקו ם שהמיקח־והממכ ר חוזרי ם ונשני ם
ללא־הפס ק בקנה־מיד ה קט ן ביותר . כד י לגדו ר גד ר בפנ י משרתי ם אלה , של א יקנ ו
שבית ה במקומ ו ש ל הזה ב עצמו , עומדי ם וקובעי ם בתקנוודהחו ק א ת הפרופורציו ת
הקטנו ת מאוד , שר ק לפיה ן חייבי ם הבריו ת לקבל ם בתשלו ם תח ת זהב . מוב ן
שמשתלבי ם ז ה בז ה המעגלו ת המיוחדים , שבה ם מסתובבי ם אות ם סוגי־המטבעו ת
השונים . בצד ו ש ל הזה ב מופיע ה מטבע־של־פרוטות , שמשתמשי ם ב ה לש ם תשלו ם
חלקי־שברי ם ש ל מטבע־זה ב הקטנ ה ביותר ; אמנ ם נכנ ס הזה ב ללא־הפס ק לתו ך
המחזו ר הקמעוני , אול ם תו ך שפורטי ם אות ו למטבעות־של־פרוטו ת הו א נדחק־וגור ק
מתו ך המחזור , ושו ב ללא־חפסק 82 .

תוכן־המתכ ת שבסימנ י הכס ף א ו הנחוש ת נקב ע מצ ד החו ק קביע ה שרירותית .
בסיבו ב נשחקי ם הלל ו בית ר מהירו ת משנשחק ת מטבע־הזהב . ולפיכ ך : תיפקוד ם כמטב ע
שו ב אינ ו תלו י כל־עיק ר במשקלם , כלומר , אינ ו תלו י בכ ל ער ך בכללו , ישות־המטב ע
ש ל הזה ב נפרד ת לגמר י מעצמות־ערכו . דברי ם חסרי־ערך , במיד ה יחסית , כגו ן
9 הקי־נייר , עשויים , איפוא , לשמ ש ■מטב ע במקומו . בסימני־ממו ן מתכתיי ם עדיי ו חבו י
במקצ ת אופי ם הסמלי , ואל ו בממון־ניי ר בול ט הו א ומזדק ר לעין־כל . צ א וראה :
46 ט 00 1 גו! > • 101 מ 61 ע ע 16 6 טן > נ 681 י מ 06 [ר ק הפסיע ה הראשונ ה הי א הקשה] .

אי ן הדברי ם אמורי ם כא ן אל א בשטרי־ממז ן שהמדינ ה קובע ת לה ם שער־חובה .

ממו ן ז ה צומ ח ועול ה במישרי ן מתו ך המחזו ר המתכתי . ואל ו ממון־אשרא י אינ ו ב א
לעול ם אל א א ם כ ן קדמ ו ל ו תנאים , שאינ ם ידועי ם לנ ו עדיי ן כל־עיקר , כ ל זמ ן שאנ ו
עומדי ם במחזור־הסחורו ת הפשוט . ואול ם ייאמ ר כא ן דר ך אג ב : כש ם שממודניי ר
כפשוט ו עול ה מתו ך תיפקוד ו ש ל הממו ן כאמצעי־מחזור , כ ך נעוצי ם שרשי ו
חטבעיים־מקוריי ם ש ל ממון־אשרא י בתיפקוד ו ש ל הממו ן כאנוצעי־תשלום 83 .

82 "א ם כס ף אינ ו עול ה לעול ם ע ל מ ה שדרו ש בשבי ל פרעונו ת קטנים , שו ב אי־אפש ד
לאספ ו בכמויו ת מספיקו ת בשבי ל הפרעונו ת הגדולים.. . שימוש ו ש ל זה ב בשבי ל פרעונו ת
גדולי ם מחיי ב בהבר ה א ת שימוש ו בשבי ל המסח ר הקמעונ י : מ י שי ש לה ם מטבעות־זה ב
נותני ם אות ן בע ד קניו ת זעירות , ויח ד ע ם הסחור ה הנרכש ת ה ם מקבלי ם א ת עודף־החשבו ן
במטבעות־כסף . ע ל יד י כ ך מוציאי ם א ת עודף־הכס ף מיד י הקמעונ י — אחרת , הי ה נשא ר
למעמס ה עלי ו — ומפיצי ם אות ו במחזו ר הכללי , א ך א ם י ש כס ף בכמו ת הדרושה , כד י
להגשי ם א ת הפרעונו ת הקטנים , לל א תלו ת בזהב , הר י מ ן ההכר ח שהסוח ר הקמעונ י יקב ל
מטבעות־כס ף בע ד קניו ת זעירות ; והמטבעו ת הלל ו מוכרחו ת ליל ד ולהצטב ר בידו. " (דו ד
ב י ו ק א נ א ן : "חקיר ה בהטלת־המסי ם ובמדיניו ת המסחרי ת ש ל בריטני ה הגדולה. " אדינבור ג
1844 , עט ' 248 , 249 . )

83 המאנדארי ן לעניינ י כספים , ואן־מאאו־אין , התי ר לעצמ ו להגי ש לבן־השמי ם
102

3 . הממו ן א ו מחזור־הסחורו ת

פתקי־נייר , שמדפיסי ם עליה ם שמוורממון , כגו ן 1 לי״ש , 5 לי״ ש וביוצ א
באל ה—המדינ ה מטילת ם לתו ך תהליך־המחזו ר מבחוץ . במיד ה שהלל ו שרויי ם
למעש ה במחזור , במקומ ו ש ל סכום־הזה ב בע ל אות ו שם , הר י אי ן משתקפי ם בתנועת ם
אל א החוקי ם ש ל סיבוב־הממו ן גופו . קיי ם חו ק מיוחד־במינ ו .לגב י מחזו ר שטרי ־
הממון , שאינ ו יכו ל לנבו ע אל א מתו ך יחס ם א ל הזהב , יח ם ש ל נציגיו . חו ק זה ,
כפשוטו , הוא* , י ש להגבי ל א ת הוצא ת שטרי־הממו ן ולהעמיד ם ע ל אות ה כמוןז ,
שהית ה צריכ ה להיו ת ג ם כמות ו ש ל הזה ב (א ו הכסף ) המסומ ל ע ל ידם , איל ו הי ה
הוא־עצמ ו משמ ש במחזור . והנ ה אות ה כמות־הזהב , שתחוברהמחזו ר יכו ל לקלו ט
לתוכו , אמנ ם עול ה ויורד ת תמיד , א ם למעל ה מרמה־ממוצע ת מסוימ ת וא ם למט ה
הימנה . א ך לעול ם ל א תר ד כמו ת האמצעי־שבמחזו ר באר ץ מסוימ ת למט ה ממינימו ם
מסוים , שנית ן לקבע ו לפ י הנסיון . ודאי , אות ה כמות־מינימו ם משתנ ה תמי ד בחלקיה ־
המרכיבים , היינ ו כ ל פע ם מורכב ת הי א ממטבעוודזה ב אחרות ! א ך אי ן בכ ך כד י
לשנו ת ול א כלו ם מהיקפ ה ומסיבוב ה הקבו ע בתו ך תחומי־המחזור . ולפיכ ך יכולי ם
לבו א במקומ ה סמלי־נייר . כנג ד זה , א ם תמל א היו ם בנייר־ממו ן א ת כ ל צינורות ־
המחזו ר במלו א דרג ת יכלת ם לקליטת־הממו ן — הר י עשויי ם ה ם מחר , ע ם התנודו ת
במחזור־הסחורות , להתמל א יתר־על־המידה . כ ל גבו ל ש ל מיד ה הול ך לטמיון . וא ם
הניי ר יעבו ר א ת גבו ל מידתו , כלומר , יעבו ר א ת כמו ת מטבעות־הזה ב בנו ת אות ו
כינוי , שהית ה יכול ה להימצ א במחזור , הר י — מלב ד הסכנ ה ש ל אי־אמו ן כלל י —
אי ן הו א מייצ ג בתו ך עולם־הסחורות , בבל־זאת , אל א אות ה כמות־הזהב , הנקבע ת
ע ל יד י החוקי ם האימאננטיי ם ש ל עול ם זה , היינו , ר ק אות ה כמות־זה ב בלב ד שאפש ר
למלא־מקומה . למשל , א ם כמו ת פתקי־הניי ר מייצג ת עת ה 2 אונקיו ת ש ל זהב , תח ת
לייצ ג 1 אונקיה , הר י 1 לי״ש , למשל , משמש ת למעש ה כינוי־ממו ן — נגי ד —
בשבי ל 8 / ! אונקיה , ול א בשבי ל 4 / ! אונקיה . התוצא ה הי א כאיל ו ח ל שינו י בתיפקוד ו
ש ל הזה ב כמיד ת המחירים . לאמור : אות ם ערכים , שנתבטא ו קוד ם במחי ר ש ל 1
לי״ ש מתבטאי ם עכשי ו במחי ר ש ל 2 לי״ש .

ממון־ניי ר הו א סימן־לזה ב א ו סימן־לממון . יחס ו א ל ערכי־הסחורו ת אינ ו אל א
זה : אות ן כמויות־זה ב עצמן , שהניי ר מייצג ן בדר ך סמלית־מוחשי ת—ערכי־הסחורו ת

תכנית , שמטרת ה הנסתר ת הית ה להפו ך א ת האסיגנאטי ם ש ל הבת ר בסי ן לשטרות־מפו ן
הניתנים־לחליפין . בדו״ ח ש ל ועדת־האסיגנאטי ם מאפרי ל 1854 שק ל למטרפסי ה ע ל כ ך כהלכה .
א ם קיב ל ג ם א ת מניין־המלקו ת המסורת י במקל־במבו ק — ל א פורש . ״הועדה ״ — כ ך נאמ ר
ע ם סיו ם הדין־וחשבו ן — "שקלה־ודנ ה א ת תבנית ו בכוב ד ראש , והי א מוצאת , שתכני ת ז ו
הכ ל מכוו ן ב ה לטוב ת הסוחרים , ואי ן ב ה מאומ ה לטוב ת הכתר. " ("חיבורי ם מא ת הצירו ת
הקיסרי ת הרוסי ת בפקינ ג ע ל סין . תירגמ ו מרוסי ת ד " ר ק . אב ל ו פ . א . מ ק ל נ ב ו ר ג" .
כר ך ראשון . ברלי ן 1858 , עמ ׳ 47 ואילך. ) ע ל הפחתת־המתכ ת הנותמד ת במטבעוודהזה ב ע ם
סינובד־במחזו ר — אומ ר אח ד המנהלים • ["־ 1101 ־נ 6 ע 00 " ] בבנ ק ש ל אנגליה , בעדות ו לפנ י
״ועד ת בי ת הלורדים ״ (ע ל "חוקי־בנקים " [״ 018 ^ £111 , 1 " ] ) , כדלקמ ן : "כ ל שנ ה נעשי ת
קל ה למטה־מן־המשק ל קבוצ ה חדש ה ש ל ,סובריינים ׳(ל א פוליטיים , חלילה ! אל א סובריי ן —
שמד , ש ל לירה־שטרלינ ג בזהב) . קבוצ ה הסובב ת שנ ה אח ת במלו א משקלה , מפסיד ה ע ל יד י
מחיקה־ושחיק ה ע ד כד י כך , שבשנ ה לאחד־מכ ן כף־המאזניי ם נוט ה לרעתה. " (ועד ת בי ת
הלורדי ם 1848 ׳ מס ׳ 429 . )

103

סחור ה וממו ן

מבוטאי ם בה ן ביטו י אידיאלי . ר ק במיד ה שממון־הגיי ר מייצ ג כמויות־זהב, ■ שה ן
ג ם כמויות־ערכי ם — כדר ר שכ ל שא ר כמויו ת ש ל סחורות . ה ן במויות־ערכי ם ן —
.גוימן־של־ער ך הוא 84 .

ולבסו ף ישא ל השוא ל : כיצ ד אפשר , שבמקומ ו ש ל הזה ב יבוא ו סת ם סימני ם
חסרי־ער ך שלו י אולם , כפ י שראינו , אי ן הו א ניתךלהחלפ ה בדר ך ז ו אל א במיד ה
שתיפקוד ו כמטב ע א ו כאמצעי־מחזו ר מב 1 דד ו בפנ י עצמו , היינו , מקנ ה ל ו עצמאות .
והנה , אות ו תהליך , שתיפקו ד ז ה מגי ע ליד י עצמאות , אינ ו ח ל אמנ ם לגב י מטבעוו ד
זה ב יחידות , א ף ע ל פ י שהו א ב א ליד י גילו י בכך , שמטבעות־זה ב שחוקו ת עדיי ן
מוסיפו ת להל ך במחזור . אי ן חתיכות־זה ב סת ם משמשו ת מטב ע א ו אמצעי־מחזו ר
אל א כל־זמ ן שמצויו ת ה ן באמ ת בסיבוב , ול א יותר . אול ם כ ל שאי ן כוח ו יפ ה לגב י
מטבע־הזה ב היחידה , יפ ה כוח ו לגב י כמות־המינימו ם ש ל זהב , הניתנ ת להחלפה , ע ל
יד י ממון־הנייר . ז ו שוכנ ת תמי ד בתחומי־המחזור , הי א מתפקד ת כאמצעי־מחזו ך
ועל־כ ן כ ל עיקר־קיומ ה אינ ו אל א בחזק ת נושא ו ש ל תיפקו ד זה . מכא ן שתנועת ה
אינ ה מייצג ת אל א א ת התהפכות ם המתמד ת ז ה בז ה ש ל התהליכי ם המנוגדי ם
בגלגול־הסחורו ת ס— מ— ם ; ולעומ ת הסחור ה מופיע ה כא ן דמות־ערכ ה ר ק ע ל מג ת
להיעל ם מיד . הייצו ג העצמאי , הנית ן לערך־החליפי ן ש ל הסחורה , אינ ו כא ן אל א
מאור ע חול ף בלבד . מי ד בא ה במקומ ו שו ב סחור ה אחרת . בתהליך , המרחי ק תמי ד
א ת הממו ן מיד י פלונ י ליד י אלמוני , די , איפוא , שהממו ן יה א קיי ם קיו ם סמל י בלבד ,
,קיומ ו התיפקוד י בול ע כביכו ל א ת קיומ ו החומרי . הממון , בבוא ה חולפת , שנעשת ה
׳אובייקטיבית , למחירי־הסחורו ת — שו ב אינ ו משמ ש אל א סימ ן לעצמו , ולפיכ ך
יכולי ם ג ם לבו א סימני ם ולהחליפו 85 . אל א שסימ ן הממו ן זקו ק לתוק ף אובייקטיב י
מבחינ ה חברתית , ותוק ף ז ה נית ן לסמל־של־ניי ר על־יד י שקובעי ם שער־חובה . כפיי ה

84 הער ה למהדור ה ב׳ . ע ד כמ ה ג ם המהברי ם הטובי ם ביות ר בענייני־ממו ן אינ ם תופסי ם
א ת תיפקודי־הממו ן השוני ם אל א תפיס ה בלתי־ברור ה — מעיד , למשל , הקט ע הב א אצ ל
פ ו ל א ר ט ו ן : ״אמנ ם — במיד ה שהדברי ם אמורי ם בשער־הכספי ם שלנ ו בארצנ ו — כ ל
התיפקודי ם המטבעיים , שממלאו ת אות ם כרגי ל מטבעו ת זה ב וכסף , אפש ר שיקיימ ם באות ה
יעילו ת מחזו ר ש ל שטרי־ממו ן בלתי־ניתני ם לחליפין , שאי ? לה ם ער ד משלהם , חו ץ מאות ו
ער ך מלאכות י ומוסכ ם שנית ן לה ם מטע ם החוק . ז ו עובדה , שאי ן אי ש יכו ל לדעת י לכפו ר בה .
ער ך כזה , כפ י שתואר , הי ה יכו ל לקיי ם א ת כ ל המטרו ת שתולי ם בער ך פנימי , ואפיל ו
הי ה יכו ל לעשו ת א ת ההכר ח באמת־מיד ה למיות ר — א ם ר ק הכמו ת ש ל מהדור ת השטרו ת
תה א מוחזק ת בתו ך גבולו ת נכונים. ״ ( פ ו ל א ר ט ו ן : "הסד ר ש ל מדחורי־ממונות" , מהדור ה
ב׳ , לונדו ן 184 , עמ ׳ 21 . ) ובכן : משו ם שאפש ר לההלי ף א ת סחורת־הממו ן ולית ן במקומ ה
סימני־ער ך בלב ד במחזו ר — שו ב תה א מיותר ת כמידת־הערכי ם וכקנזדמיד ה למחירי ם !

83 מתו ך העובדה , שזה ב וכסף , בחזק ת מטבע , א ו בתיפקוד ם היחיד י כאמצעי־מחזור ,
נהפכי ם לסימני ם ש ל עצנונ ז — מכא ן מסי ק ניקולא ם באדבו ן א ת זכות ן ש ל הממשלות ,
שיכולו ת ה ן להעלו ת א ת עד ך הממו ן ['׳^ממסמ ז 186 ^ 1 ס* , *] , כלומר , יכולו ת ה ן להקנו ת
לכמו ת כסף , הקרוי ה גרוש , .א ת הש ם הנוע ד לכמות־הכס ף גדולה־יותר , כגו ן סלע , ובכ ך
׳יוכל ו להחזי ר .לבעלי־החו ב גרושי ם במקו ם סלעים . "ממו ן נשח ק ומפסי ד במשקל ו על־יד י
שמוני ם אות ו תכופות.. . שמ ו ש ל הממו ן והשע ר של ו — ע ל כ ך נותני ם הבריו ת א ת דעת ם
בעסקי־מסחר , ול א ע ל כמו ת הכסף.. . הסמכו ת הציבורי ת שמטילי ם ע ל המתכ ת הי א שעוש ה
אות ה ממון. ״ (נ . ב א ר ב ו ן : ״מסכ ת בדב ר הטבע ת ממו ן וכו״ / עט ' 29 , 30 . )

104

3 . הממון ׳ א ו מחזור־הסחורו ת

ז י מטע ם המדינ ה אי ן כוח ה יפ ת אל א בתו ך גבולותי ח ש ל חבר ת מסוימ ת א ו בתחומי ־
המחזו ר הפנימיים , ור ק כא ן בלב ד נבל ע הממו ן כול ו בתו ך תיפקוד ו כאמצעי־מתזו ר
א ו כמטב ע ; ולפיכ ך יכו ל הוא , בהיות ו ממון־נייר , לקנו ת לעצמ ו דרך־קיו ם נפרד ת
הפרד ה חיצוני ת מעצמות ו המתכתית , דיך־קיו ם תיפקודי ת בלבד .

3 . ממו ן

. . אות ה סחורה , המשמש ת נזידת־ערכי ם וממיל א ג ם אמצעי־מחזו ר — א ם היא ־
בגופ ה וא ם ע ל יד י שליחי ה — הי א ממון . ועל־כ ן זה ב (א ו כסף ) ממו ן הוא . מצ ד
אח ד משמ ש הו א ממון , משהו א חיי ב להופי ע בגופו־ובעצמ ו של־זה ב (א ו ש ל כסף) ,
כלומר , מזחותז־ממון , חוו ה אומר : — ל א מבחינ ה אידיאלי ת בלבד , כגו ן בחזק ת
מידת־הערכים , ול א מבחינ ת היות ו ניתן־לייצוג , כגו ן בחזק ת אמצעי־המחזו ר ! ומצ ד
השנ י משמ ש הו א ממון , א ם תיפקוד ו — ויה א שהו א מבצע ו בו־בעצמ ו א ו ע ל יד י
שליחי ו — קובע ו להיו ת דמות־הער ך היחידה , היינו , ישו ת מתאימה־יחיד ה ש ל
ערך־החליפין , כנג ד כ ל שא ר הסחורו ת שאינ ן אל א ערכי־שימו ש בלבד .

א . צביר ת אוצ ר

ממץ־המעג ל המתמי ד ש ל שנ י גלגולי״ ד,סחור ה המנוגדים , היינו , ההתחלפו ת
השוטפ ת ש ל הממכ ר והמיקח , ב א ליד י גילו י בסיבוב ו הבלתי־פוס ק ש ל הממון , היינו ,
בתיפקוד ו לשמ ש תנועת־נצ ח [ 116 נו 10 מ 1 ז 1 ג 1 ג 1 ;> 6 (ן' 61 ק ] ש ל המחזור . משנפס ק טור ־
הגלגולים , והממכ ר אינ ו ב א ע ל השלמת ו על־יד י המיק ח שאחריו , שו ב נעש ה הממו ן
לא־נייד , א ו שנהפ ך הוא , לפ י דבר י ב ו א ג י י ב ר , מדב ר נ ע לבלתי־נ ע [מ' 16 נ 1 ג 161 מ
ל ־ 16 < ! 1 ז 6 מ 11 מ 1 ] , ממטב ע לממון ,

ע ם ראשי ת התפתחות ו ש ל מחזור־הסחורו ת גופו , מתפתחי ם ההכר ח והיצ ר
להחזיק־ולקיי ם א ת התוצא ה ש ל הגלגו ל הראשון , א ת דמות־חילופ ה ש ל הסחור ה
א ו א ת גולם־הזח ב שלה 86 . שו ב אי ן מוכרי ם סחור ה כד י לקנו ת סחור ה אחרת , אל א
כד י שתבו א צורת־ממו ן במקומ ה ש ל צורת־סחורה . שינוי־צור ה זח , של א שימ ש אל א
מתוו ך בלב ד בחילוף־החומרים , נעש ה תכלי ת בפנ י עצמה . אות ה דמוחדהסחור ה
שנתחלפ ה — נמנ ע הימנ ה לשמ ש דמותה־של־םחור ה שנית ן להעבירה־להחליפ ה
לחלוטין , היינ ו נמנ ע הימנ ה לשמ ש דמות־ממו ן חולפ ת בלבד . ע ל יד י כ ך מתאב ן
הממו ן ונעש ה אוצר , ומובר־הסחורו ת נהפ ך לצובר־אוצרות .

דוק א בתחילת ו ש ל מחזור־ ד,סחורו ת אינ ו נהפ ך לממו ן אל א העוד ף ש ל ערכי ־
השימוש . וכ ך נעשי ם זה ב וכס ף מאליה ם ביטו י חברת י לשפ ע א ו לעושר . צור ה פשוט ה
ז ו ש ל צבירת־אוצרו ת נעשי ת קב ע בתו ך עמים , שקיי ם אצל ם אופן־ייצו ר מסורת י
ומכוו ן לתצרוכת־עצמית , מקבי ל לחו ג מסוג ר לחלוטי ן ש ל צרכים . כגו ן אצ ל בני ־
אסיה , ביחו ד אצ ל ההודים . ו א נ ד ר ל י נ ט , זד . שמדמ ה בנפשו , כ י מחירי־חסחורו ת

86 "עשירו ת ש ל ממו ן אינ ה אלא.. . עשירו ת-ש ל תוצרים , שנהפכ ו לנומון. " (מד ם יד ,

ד ה ל ה ריוו ייה : ״הסד ר הטבע י וכר״ , עמ ׳ 557 . "ערך , בדמו ת תוצרים , ל א שינ ה אל א
א ת צורת ו בלבד. ״ (שם , עמ ׳ 486 . )

105

סחור ה וממו ן

נקבעי ם ע ל יד י כמו ת הזה ב א ו הכס ף המצויד . באר ץ — עומ ד ושוא ל : מפנ י מד י
זולו ת כ ל כ ך הסחורו ת ההודיות ? והר י הו א משיב : משו ם שההודי ם טומני ם א ת
ממונ ם באדמה . וכ ד הו א מספר : משנ ת 1602 ע ד 1734 גנז ו הלל ו 150 מיליו ן לי״ ש
בכסף , שמתחיל ה הי ה ב א מאמריק ה לאירופה 87 . משנ ת 1856 ע ד 1866 ׳ כלומ ר בעש ר
שנים , הביא ה אנגלי ה להוד ו ולסי ן (רו ב המתכ ת המובא ה לסי ן זורמ ת שו ב להודו )
120 מיליו ן לי״ ש בכסף , שמקוד ם הי ו מחליפי ם אות ו כזה ב אוסטראלי .

משגד ל ומתפת ח ייצור־הסחורות , מוכר ח כ ל יצר ן ש ל סחורו ת להבטי ח לעצמ ו
א ת עצ ב הדברי ם נמ 111 ־ 61 י 1 פגזעעפמ] , א ת "הערוב ה החברתית" 88 . צרכי ו מתחדשי ם
והולכי ם בלי־הפס ק וכופי ם אות ו שיהי ה קונ ה וחוז ר וקונ ה סחורו ת ש ל אחרים , ואל ו
ייצור ן ומכירת ן ש ל סחורותי ו מצריכי ם זמ ן ותלויי ם בנסיבו ת המקרה . כד י שיהי ה
ביד ו לקנו ת בל א למכור , מ ן ההכר ח שקודם־לכ ן מכ ר בל א לקנות . פעול ה זו , משהי א
מבוצע ת בדרג ת נוה ג כללי , דומ ה שסותר ת א ת עצמה . אלא , במקו ם ייצור ן ש ל
המתכו ת היקרו ת מוחלפו ת ה ן במישרי ן בסחורו ת אחרות . כא ן ח ל ממכ ר (מצ ד
בעל־ ד,סחורות ) לל א מיק ח (מצ ד בעל י הזה ב והכסף) 89 . ומעשי־ממכ ר החלי ם אחר ־
כך , שאי ן אחריה ם מעשי־מיקח , באי ם ר ק לתוו ך בחלוק ה הנוספ ת ש ל המתכו ת
היקרו ת בי ן כ ל בעלי־הסחורות . וכ ך מתהווי ם בכ ל מקומו ת המשא־והמת ן אוצרו ת
זה ב וכס ף בשיעו ר שונה . ע ם האפשרו ת להחזי ק בסחור ה בחזק ת ערך־חליפי ן א ו
להחזי ק בערך־החליפי ן בחזק ת סחור ה — מתעור ר ג ם יצר־הזהב . משמתפש ט מחזור י
הסחורות , גד ל כוח ו ש ל הממו ן — אות ה צור ה חברתי ת מוחלט ת ש ל העושר , המוכנ ה
ומזומנ ה תמי ד לפעולה . ״זה ב הו א דב ר מופל א ! מ י שי ש ביד ו זה ב — אדו ן הכ ל
הוא , מ ה שחשק ה נפשו . בזה ב אפש ר אפיל ו לשלו ח נשמו ת לגן־העדן. " (קולומבו ס
במכתב ו מיאמאיקה , 1503 ) . הואי ל ול א ניכ ר ב ו בזה ב מ ה נתגלג ל בו , הר י נהפ ך
הכל , סחור ה א ו ל א סחורה , לזהב . הכ ל ישנ ו בממכ ר וישנ ו במיקח . המחזו ר בעש ה
כור־ההיתו ך הגדו ל ש ל החברה , שהכ ל נזר ק לתוכו , כד י לחזו ר ולצא ת מתוכ ו כגביש ־
של־ממון . בפנ י אלכימי ה ז ו אי ן יכולו ת לעמו ד אפיל ו עצמות־קדושים , ול א כל־שכ ן
דברי ם פחו ת ממשיים־גסי ם 1 11011111111111 מ 0111 ע 11116 ( 001 0 * 8 011 013,6, 6x11 ס ע 10 > 8 68 !
[דברים־קדושינרומקודשים , מנותקי ם מכ ל משא־ומת ן ש ל הבריות] 90 . כש ם שבממו ן

87 "עלייד י תקג ה ז ו ה ם יכולי ם לקיי ם שער־מחירי ם נמו ך כז ה בשבי ל כ ל נכסיה ם
ותוצריהם. ״ ( ו א נ ד דל י בט : ״הכס ף יענ ה וכר״ , עמ ׳ 95 , 96 . )

88 ״ממון.. . הו א ערובה. ״ (ג ׳ ו ן ב ל ר ס : "מסו ת ע ל העניים , היצרנים , המסחר , המטעי ם
ושחיתותיהמידות. " לונדו ן 1699 , עכ ר 13 . )

89 שהד י מיקח , במוב ן הקאטגורי , כב ר י ש ב ו משו ם הנחה , שזה ב וכס ף ה ם סחור ה
בשינוי־דמותה , א ו ה ם תוצא ה ש ל ממכר .

90 הנד י השלישי , המל ך הנוצרי־שבנוצרי ם ש ל צרפת , גוז ל מא ת המנזרי ם וכ ר א ת
שכיוודהקדוש ה שבהם , כד י להפכ ם לכסף . הכ ל יודעים , מ ה תפקי ד מיל א בהיסטורי ה היוני ת
אות ו גזל , שגזל ו הפוקיאי ם א ת אוצרות־המקד ש בדלפי . כידוע , עש ו הקדמוני ם א ת המקדשי ם
למקום־משכנ ם ש ל אלוה י הסחורות . מקדשי ם אל ה הי ו ״בנקי ם קדושים״ . בעינ י הפיניקי ם —
עבדמסח ר לדוגמ ה [ 6x061161106 ע 0 גן ] — נחש ב הממו ן לדמו ת המוחלפ ת ש ל כ ל הדברי ם
שבעולם . הי ה ז ה כשורה , איפוא , שהבתולו ת שהי ו מוסרו ת א ת גופן , בחגי ה ש ל אלתיהאהבה ,
לזרי ם — הי ו מקריבו ת לאל ה א ת מטבעתיהאתנ ן שקיבלו .

106

3 . הממו ן א ו מחזור־הסחורו ת

דועךמכב ה כ ל הבד ל איכות י ש ל הסחורות , ב ך מכב ה הו א עצמו , באש ר הו א משווה -
הכ ל [־ 61161 ^ 6 * 1 ] ע ד ליד י קיצוניות , א ת כ ל ההבדלים 91 , אל א שהממו ן הו א גופ ו
סחורה , דב ר חיצוני , שנית ן ליהפ ך לקניינ ו הפרט י ש ל כ ל אח ד ואחד . וכ ך בעש ה
הכו ח החברת י לכוח ו הפרט י ש ל האד ם הפרטי . ולפיכ ך גינת ה אות ו החבר ה העתיקה ,
וראת ה ב ו פרוט ה לפרו ט ב ה א ת הסד ר הכלכל י והמוסר י ג ם יחד 92 . החבר ה המודרנית ,
שעו ד בשחרות ה ביקש ה להוצי א א ת פלוטוסט ז בשערותי ו מקר ב האדמה 93 , מקלס ת
א ת הזהב , בדמו ת ה״גראל " הקדוש , כהתגשמו ת המזהיר ה ש ל עיקר־החיי ם היק ר ל ה
ביותר .

הסחור ה בחזק ת ערך־שימו ש בא ה לספ ק צור ך מיוחד , ומהו ה הי א יסו ד מיוח ד
בעוש ר החומרי . אול ם בערכ ה ש ל הסחור ה את ה מוד ד א ת הדרג ה ש ל כוודמשיכת ה
לגב י כ ל היסודו ת ש ל העוש ר החומרי , היינו , את ה מ 1 ד ד א ת העוש ר החברת י ש ל
בעליה . בעיני ו ש ל בעל־הסחור ה הפשו ט מ ן הבארבארים , ואפיל ו בעיני ו ש ל איכ ר
ב ן מערב־אירופה , אי ן להפרי ד א ת העי ד מצורת־העדך , ולפיכ ך דומ ה עלי ו ריבוי ו
ש ל אוצ ר הזה ב והכס ף כריבוי ו ש ל הערך . ודאי , שערך~הממו ן משתנה , א ם כתוצא ת
חילוףיהער ך ש ל הממו ן עצמ ו וא ם ע ל יד י חילוף*הער ך ש ל הסחורות . אול ם כ ל ז ה
אינ ו גוד ר מצ ד אח ד בפנ י העובדה , כ י 200 אונקיו ת זה ב יכילו , עת ה כמקודם , יות ר

91 זהב ? זה ב צהוב , נוצץ , רב־יקרותי.. .
יתרב ה — ויהפו ך שחו ר ללבן , מאד ם להדור ,

רש ע לצדיק , בקל ה לנכבד , זק ן לצעיר , פחד ן לגיבור .

הה , אלים , למ ה ז ה ? למ ה כך , אלי ם ? הגה , יבו א
וידי ח כדהניכם־משרתיכ ם מע ל מזבהכם ,

וא ל אנשי ם בריאי ם יבו א ויסה ב א ת הכ ר ממראשותם ;

אות ו עב ד צהו ב —

יהול ל דתו ת וימוטטן , יבר ך א ת הארור ,

שחי ן פור ה יעט ה הו ד והדר , יושי ב גנבי ם
בסו ד סנאטורי ם וא ף יחל ק לה ם
כבו ד ויק ד וקידתיאפיים ; הנ ה הו א
שישד ך אלמנ ה בל ה ויובילנ ה לחופה .

את , מתכ ת ארור ה !

א ת זונ ה המוני ת לגז ע האנוש י י.. .

(שקספי ר — "טימו ן אי ש אתונה". )

92 "פ י אי ן דב ר אש ד יולי ד סדרי ם רעי ם
לבני־תמות ה ככסף . הו א ערי ם יהרי ב
ואנשי ם מבתיה ם הו א יגרש .

הוא־הו א המלמ ד והו א אש ד הופ ך
לב 1 ת האצילי ם לנהו ג בנבלה ;

לבנ י תמות ה יור ה כ ל תועב ה
וילמד ם חל ל קדוש ת כ ל מעשה. "

( ם ו פ וקל ם — "אנטיגובה". )

93 ״תאוודהבצ ע מצפה , שתוצי א א ת פלוטו ן עצמ ו מתו ך בטךחאדמה. ״ ( א ת י ב י א ו ס :

"דאיפוסופיסטאי") ,

107

סחור ה וממו ן

ער ך מ־ 100 , כ י. 300 יכיל ו יות ר ערך ■ מ־ 200 , וכ ר ; ומ ן הצ ד השנ י אי ו ז ה מונע ,
שצורה־הטב ע המתכתי ת ש ל עצ ם זד . [הזהב ] נשאר ה ועומד ת בחזק ת הצור ה
האקויואלנטי ת הכללי ת לכ ל הסחורות , הצור ה החברתי ת לייצ ג ב ה במישרי ן כ ל
עבודת־אדם . היצ ר לצביר ת אוצרו ת אינ ו יוד ע מטבע ו גבו ל וקץ , הממון , מבחינ ת
האיכו ת א ו מבחינ ת צורתו , אי ן לפני ו כ ל סיי ג וגדר , כלומר , הוא . משמ ש נציג ו
הכלל י ש ל עושר־החומרים , משו ם שנית ן להחליפ ו במישרי ן בכ ל סחורה . וא ף ע ל פ י
כ ן כ ל סכו ם ש ל ממו ן בממ ש מוגב ל בכנוותו , ולפיכ ך ג ם מוגב ל כוח ו כאמצעי־מיקח .
סתיר ה ז ו שבי ן סיי ג לממו ן מבחינ ת הכמו ת ובי ן היעד ר כ ל סיי ג מבחינ ת האיכו ת —
הי א הדוחפ ת א ת מ י שצוב ר אוצרו ת לחזו ר ולשוב . לעבודת־סיזיפו ס ש ל ההצב ה
משו ל לאות ו כובש־עולמות , שע ם כ ל אר ץ חדש ה אי ן הוא . כוב ש לעצמ ן אל א
גבו ל חדש ,

רוצ ה אד ם להחזי ק בזה ב בחזק ת ממון , וממיל א בחזק ת יסו ד לצבירודאוצר , חיי ב
הו א למנו ע בעד ו של א יה א נתו ן במחזור , היינו , של א יתפר ד בהיות ו אנזצעי־נזיקח ,
לאמצעי־הנאה . משמ ע ; מ י שצובר־אוצ ר מבי א א ת תאות־הבש ר של ו קרב ן לפטיש *
הזהב . שוק ד הו א לקיי ם בחומר־הדי ן א ת מצו ת הפרישו ת ש ל האגאנגליון . מצ ד שנ י
אי ן הו א יכו ל להוצי א מתו ך המחזו ר משה ו בממון , אל א א ם כ ן מחזי ר הו א ל ו למחזו ר
בסחורה . ככ ל שיה א מוסי ף לייצ ר כ ן יהי ה ביד ו להרבו ת בממכר . ולפיכ ך : חריצות ,
חסכו ן וכילו ת — אל ה ה ם עיקר י מידותי ו הטובו ת * מכו ר הרב ה וקנ ה מע ט — כ ל
תורת ו כול ה בכלכל ה המדינית 94 .

בצ ד הצור ה הישיר ה ש ל האוצ ר מהלכ ת צורת ו האסתטית , קניי ן ש ל
סחורו ת זה ב וכסף . קניי ן ז ה גד ל והול ך ע ם עושר ה ש ל החבר ה הבורגנית .
״. 101168 • ! 8 מ 880 גט״נ. 3 נ נ ט ס 101168 • ! 8 מ 8070 " ["בוא ו ונהי ה עשירי ם א ו נירא ה
עשירי ם בעינ י הבריות ״ — ד י ד רו] . וכ ך מתהוו ה מכא ן שו ק נרחב־והול ך לכס ף
ולזהב , בלתי־תלו י בתיפקוד ם ש ל אל ה כממו ן , • ומכאן , מתהוו ה מקו ר מוצנ ע לזרימ ת
הממון , השופ ע ביחו ד בימ י סער ה וזעזועי ם ש ל החברה .

צבירת־האוצרו ת ממלא ה תפקידי ם שוני ם במשק־המחזו ר המתכתי . תיפקוד ו
הראשו ן עול ה מתו ך תנאי־הסיבו ב ש ל מטבע־הזה ב א ו מטבע־הכסף . ראינו , כ י ע ם
תנודותי ו התמידיו ת ש ל מחזור־הסחורו ת : בהיקף , במחירים , במהירו ת — יורד ת
ועול ה ללא־הפסק , מעי ן שפ ל וגיאות , כמות־הסיבו ב ש ל הממון . מכא ן ההכרח , שתה א
מוכשר ת להתכווצו ת ולהתפשטות . עתי ם צריך , שיהי ה נמש ך הממו ן בחזק ת מטבע ,
ועתי ם שתה א נדחק ת המטב ע בחזק ת ממון . בד י שכמות־הממו ן המצוי ה באמ ת
בסיבו ב תה א תמי ד בהתאמ ה ע ם דרגת־השוב ע ש ל תחום־המחזו ר — מ ן ההכרח ,
שכמו ת הזה ב א ו כמו ת הכס ף המצוי ה במדינ ה תעל ה ע ל הכמו ת המשמש ת בתיפקוד ־
המטבע . תנא י ז ה ב א ע ל קיומ ו ע ם צורת־האוצ ר ש ל הממון . מיכלי־האוצרו ת משמשי ם

94 "להרבו ת ככ ל האפש ר א ת מספ ר המוכרי ם לגב י כ ל סחור ה ולהמעי ט ככ ל האפש ר א ת
מספ ר קוני ה — אל ה הצירי ם שעליה ם מסתובבו ת כ ל הפעולו ת בכלכל ה המדינית. ״ ( ו ר י :
״הרהורי ם וכו״ / עט ׳ 52 . )

108

3 . הממו ן א ו מחזור־ ד,סחורו ת

בדבזמ ן צינורות־הוצא ה וצייורות־הובא ה בשבי ל חממוךשבמחזור , ולפיכן ־ א ץ בכ ך
לעול ם כד י להגדי ש אתצינורות־מיבובו 85 ,

ב . אמצעי־תשלו ם

' מחזור־ ד,סחורו ת , בצודת ו הבלתי־אמצעי ת שנדונ ה ע ד כא ן — הי ה מצו י ב ו
תמי ד אות ו שיעור־ער ך בשתיים : ע ל הקוט ב האח ד — סחורה ! וע ל הקוט ב
שכנגד ו — ממון . ולפיכ ך ל א בא ו בעלי־הסחורו ת במגע־ומש א ז ה ע ם ז ה אל א
כנציגי ם ש ל אקויואלנטי ם המצויי ם בידיהם , האח ד כנג ד השני . אול ם ע ם התפתחות ו
ש ל מחזור־הסחור ה באי ם לעול ם תנאים , שבעקבותיה ם נפרד ת העבר ת הסחור ה
ממימוש־מחיר ה הפרדה־שבזמן . ד י לרמ ז כא ן ע ל הפשוטי ם שבתנאי ם אלה . סוג ־
סחור ה אח ד צרי ך לייצור ו משך־זמ ן ארוך־יות ר וסוג־סחורה ׳ שנ י צרי ך משך־זמ ן
קצר־יותר . ייצור ן ש ל סחורו ת שונו ת תלו י בעונות־שנ ח שובות . סחור ה אח ת נולד ה
בשןקה , ואל ו סחור ה שניי ה הכר ח לד , לנסו ע לשו ק רחוק . יכול , איפוא , שיופי ע
בעל־סחור ה אח ד כמוכר , לפנ י שיופי ע השנ י כקונה . וא ם חוזריכרונשני ם תמי ד אות ם
עסקי ם בי ן אות ם אישים , הר י נסדרי ם תנא י מכירת ן ש ל הסחורו ת לפ י תנאי־ייצורן .
!מצ ד שנ י נמכ ר השימו ש בסוגי־סחורו ת מסוימים , כגו ן השימו ש בבית , לפרק־זמ ן
מסוים . ר ק משעב ר פרק־זמ ן זה , קיב ל הקונ ה באמ ת א ת ערך־השימו ש ש ל הסחורה .
נמצא , שהו א קונ ה אות ה לפנ י ששיל ם א ת דמיה . בעל־סחור ה אח ד מוכ ר סחור ה
מצויה , השנ י קונ ה אות ה ר ק כנצי ג ש ל ממון , א ו כנציג ו ש ל ממו ן לעתיד־לבוא .
המוכ ר נעש ה מלווה , הקונ ה — לווה . הואי ל ומשתנ ה כא ן גלגול ה ש ל הסחורה , א ו
שמשתני ת התפתחות ה ש ל צורודערכה , הר י ג ם הממון ' מקב ל תיפקו ד אחר . הממו ן
נעש ה — אמצעי־תשלום 96 .

טי ב ז ה ש ל מלוו ה א ו לוו ה נוב ע כא ן מתו ך מחזור־־הסחור ה הפשוט . שינוי ־
צורת ו הו א שטוב ע ע ל המוכ ר והקונ ה חות ם חד ש זה . הוו ה אומ ר : מתחיל ה אי ן

05 "לצדכ י הטיפו ל במסחר ה ש ל האומ ה נדר ש סכו ם מסוי ם ש ל ממו ן מתכת י
[ 110.7 סמ 1 0 ב) 601 ע 3 ' 0± ] , וסכו ם ז ה משתנה , עתי ם הו א גדול־יות ר ועתי ם קטן־יותר , הכ ל
לפ י דריש ת התנאי ם שאנ ו נתוני ם בהם.. . תנוע ה ז ו ש ל .שפ ל וגיאו ת בממו ן מספק ת צרכ י
עצמ ה וג ם מסדיר ה עצמ ה בל א כ ל עזר ה מצ ד פוליטיקנים.. . הדליי ם ■ י עובדי ם לסירוגי ן :
נדי ר הממו ן — טובעי ם מטבעו ת ממטילי־המתכ ת ! נדירי ם המטילי ם — מתיכי ם מטבעות. "
(ס ר ד . נורת : ״סוגיו ת ע ל המסחר״ , עב ר 22 . [נספחות , עט , 3 ]. ) ג ׳ ו ן ס ט יוא ר ט
מיל , ששימ ש זמ ן הרב ה פקי ד ש ל "חבר ת הוד ו המזרחית" , מאשר , כ י בהוד ו מוסיפי ם
עדיי ו לשמ ש תכשיטי־כס ף בחזק ת אוצ ר ישיר . "מביאי ם א ת תכשיט י הכס ף לטבו ע מה ם
מטבעו ת א ם שער־הרבי ת גבוה , וא ם ז ה יור ד חוזרי ם התכשיטי ם ומובאי ם הביתה. " (עדות ו
ש ל ג / סט . מיל . ״דינים־והשבונו ת ע ל חוקי־הבאנקים. " 1857 , מם , 2084 . ) לפ י תעוד ה
פארלאמנטארי ת משנ ת 1864 ע ל היבו א והיצו א ש ל זה ב וכס ף בהודו , על ה בשנ ת 1863
היבו א ש ל זה ב וכס ף ע ל היצו א בס ך 19.367.764 לי״ש . ב־ 8 השני ם האחרונות , לפנ י 1864 ,
הית ה יתר ה ז ו נ 088 ס^ 1 ] 109.652.917 לי״ש . במא ה הזא ת [המא ה ה־ 19 ] נטבע ו מטבעו ת
בהוד ו בס ד 200.000.000 לי״ ש ויות ר בהרבה . .

86 ל ות ר יד ע להבדי ל בי ן ממו ן כאמצעי־מיק ח לבי ן ממו ן כאנזצעי־תשלוס . "את ה
טופ ל ל י א ת נושך־הנש ך נז 3011 עע 6 ג> 80113 ] : כא ן איננ י יכו ל לשל ם וש ם איננ י יכו ל לקנות. "
( מ א ד ת י ן ל ו ת ר : ״לאנשי־הכהונה , שיטיפ ו דברי ם נג ד הנשר״ , ויטנבר ג 1540 ) .

109

סחור ה וממו ן

כא ן אל א תפקידי ם חולפים ׳ הניתני ם חליפו ת ביד י אות ם סוכגי־מחזו ר גופם , כש ם
שכ ך הדי ן לגב י תפקידיה ם ש ל המוכ ר וש ל הקונה . מכל־מקו ם נרא ה עכשי ו הניגו ד
הז ה מתחילת ו ל א כ ל כ ך פשוט־ונוח , ופתו ח הו א לית ר גיבוש 97 . אול ם תפקידי־אופ י
אל ה עשויי ם להופי ע ג ם בל א תלו ת במחזור־הסחורות . בעול ם העתיק , למשל , מתגלי ת
מלחמתיהמעמדו ת בעיק ר בצור ת מאב ק בי ן מלווי ם ולווים , וברומ י מסתיימ ת מלחמ ה
ז ו בחורבנ ו ש ל הלוו ה הפליביי , שבמקומ ו ב א העבד . בימי־הביניי ם מסתיימ ת מלחמ ה
ז ו בחורבנ ו ש ל הלוו ה הפיאודאלי , המפסי ד בכ ך א ת כוח ו המדינ י יח ד ע ם אבד ן
בסיס ו הכלכלי . ואולם , צורת־הממו ן — והיח ס שבי ן המלוו ה והלוו ה נודע ת ל ו צור ה
ש ל יחם־ממונ י — אינ ה משקפ ת כא ן אל א א ת ניגוד ם ש ל תנאי־חיי ם כלכליים ,
ששרשיה ם עמוקי ם יותר .

בוא ו ונחזו ר לתחו ם מחזור־הסחורה . פסק ו להופי ע בזמן־אח ד אות ם אקויואלנטי ם
הנתוני ם בשנ י קטבי ו ש ל תהלירהממכ ר — סחור ה וממון . הממו ן משמ ש עכשיו .
ראשית , נזידת־הערכי־ ם ע ם קביע ת מחיר ה ש ל הסחור ה הנמכרת . מחיר ה הקבו ע ע ל
יסו ד ש ל חוז ה — נמדד ת ב ו התחייבות ו ש ל הקונה , כלומ ר אות ו סכום־ממון , שהו א
חיי ב לפרו ע במועד־זמ ן מסוים . ושגית , משמ ש הממו ן אמצעי־מיקד ז אידיאלי . וא ף
ע ל פ י שאי ן הו א קיי ם אל א בהבטחת ו הממוני ת ש ל הקונה , מבי א הו א ליד י העבר ת
הסחור ה מיד־ליד . ר ק משא ל מועד־הפרעון , נכנ ס באמ ת אמצעי־התשלו ם לתו ך
המחזור , כלומר , עוב ר הו א מיד י הקונ ה ליד י המוכר . אמצעי־התשלו ם נהפ ך לאוצר .
משו ם שתהליך־המחזו ר נפס ק ע ם שלב ו הראשון , היינו , משנתחלפ ה דמות ה ש ל
הסחורה , מי ד הוצא ה מתו ך המחזור . אנזצעי־התשלו ם נכנ ס לתו ך המחזור , אב ל ר ק
לאח ר שהסחור ה כב ר פרש ה הימנו . שו ב אי ן הממו ן מתוו ך בתהליך . הממו ן מביא ו
ליד י סיו ם באופ ן עצמאי , כהוי ה מוחלט ת ש ל ערך־החליפין , א ו כסחור ה כללית .
המוכ ר המי ר סחור ה בממון , כד י לספ ק בממו ן ז ה צור ך מ ן הצרכי ם ז מ י שצוב ר
אוצר , עש ה כ ן כד י לשמ ר א ת הסחור ה בצורת־ממו ן ; הקונה־הלווד , — כד י שיהי ה
ביד ו לפרוע . ל א פר ע — מוכרי ם א ת נכסי ו מכירת־אונם . נמצא , שדמות־ערכ ה ש ל
הסחור ה — ממו ן — נעשי ת עכשי ו בשבי ל הממכ ר תכלי ת בפנ י עצמה , מתו ך הכר ח
חברתי , הנוב ע מעצ ם תנאי ו ש ל תהליך־המחזור .

הקונ ה חוזר־וממי ר ממו ן בסחורה , לפנ י שהמי ר סחור ה בממון ; היינו , מבצ ע
הו א א ת גלגול־הסחור ה השנ י לפנ י גלגול ה הראשון . אב ל סחורת ו ש ל המוכ ר בא ה
במחזו ר ומממש ת א ת מחיר ה ר ק בדמו ת תביע ה חוקית־פרטי ת ע ל ממון . הופכ ת הי א
לערך־שימו ש לפנ י שנהפכ ה לממון . ד ק לאחר־מכ ן ח ל ביצוע ו ש ל הגלגו ל הראשון 98 .

97 [הנ ה קטע ] ע ל היחסי ם בי ן הלווי ם והמלווי ם בקר ב סוחר י אנגלי ה בתחיל ת המא ה
הי״ ח : "בי ן אנשי־המסח ר כאן , באנגליה , שורר ת רו ח ש ל אכזריו ת כזאת , שאי ן את ה מוצ א
דוגמת ה ל א בשו ם חבר ה אחר ת ול א בשו ם ממלכ ה אחר ת בעולם. " ("מס ה ע ל האשרא י וחו ק
פשיטת־הרגל״ , לונדו ן 1707 , עט , 2 . )

98 הער ה למהדור ה ב ׳ . הקט ע הבא , הלקו ח מתו ך חיבור י שנתפרס ם בשנ ת 1859 ,
יוכיח , למ ה בטקס ט שלמעל ה ל א הבאת י בחשבו ן א ת הצור ה ההפוכ ה : "ולהיפד . בתהלי ך
מ— ם אפש ר שהממו ן יחליף־צורת ו כאמצעי־תשלו ם אמיתי , וכ ך יתממ ש מחיר ה ש ל הסחורה ,
עו ד לפנ י שנתממ ש ערך־השימו ש ש ל הממון , היינו , לפנ י שהסחור ה ר,וחלפה־והועברה . דב ר

110

3 . הממו ן א ו מהזור־הסחורו ת

בכ ל פרק־זמ ן מסוי ם ש ל תהליר־המחזו ר מייצגו ת ההתחייבויות , שח ל מ(עד ־
פרעונן , א ת סכום־המחירי ם ש ל הסחורות , שמכירת ן גרמ ה לאות ן התחייבויות . כמות *
הממו ן הדרוש ה למימוש ו ש ל סכום־מחירי ם ז ה תלויה , קוד ם כל , במהירות־כזיבוב ם
ש ל אמצעי־התשלוס . ומותני ת הי א ע ל יד י שנ י גורמי ם : השתלבו ת היחסי ם שבי ן
המלוו ה והלווה , — היינו , שראובן , המקב ל ממו ן מבעל־חוב ו שמעון , פור ע באות ו
ממו ן למלוו ה שלו , ללוי , ובו׳ ; ואוו־ך־הזמ ן שבי ן מועדי־הפרעו ן השונים . אות ה
שרשר ת רצופ ה ש ל פרעונות , היינו , ש ל גלגולי ם ראשוני ם החלי ם לאחר־מעש ה —
שונ ה בעיקר ה מ ן ההשתלבו ת ש ל טורי־הגלגולים , שעמדנ ו עלי ה קודם. , הקש ר שבי ן
המוכרי ם והקוני ם ל א בלב ד שמוצ א הו א א ת ביטוי ו בסיבוב ו ש ל אמצעי־המתזור .
הקש ר גופ ו נול ד ר ק ע ם סיבו ב ז ה ובתוכו . כנג ד ז ה מביע ה תנועת ו ש ל אמצעי ־
התשלו ם קש ר חברתי , שכב ר הי ה קיים־ועומ ד לפניה .

מתו ך שקיימו ת מכירו ת החלו ת בו־בזמ ן וז ו בצ ד זו , מצטמצמ ת השלמת ה ש ל
כמות־המטבעו ת ע ל יד י מהידות־הסיבוב . אדרבה , עובד ה ז ו משמש ת מנו ף חד ש
לחסכו ן באמצעי־התשלום . ע ם ריכו ז התשלומי ם במקו ם אח ד מתפתחי ם בדרך־הטב ע
מוסדו ת מיוחדי ם ודרכי ם מיוחדו ת לאיזונם . הנה , למשל , ה* 8 ; 6111 מ 61 ־! 1 ז ץ (זקיפ ה ע ק
חשבו ן ומחיק ה מ ן החשבון ) שכעי ר ליאו ן בימי־הביניים . א ם י ש ל ו לראוב ן תביעות ־
חו ב משמעון , לשמעו ן מלוי , ללו י מראובן , וכ ד — הר י אי־את ה צרי ך אל א להעמיד ן
ז ו מו ל זו , כד י שאח ת תבט ל א ת השנייה , ע ד לסכו ם ידוע , בחזק ת גדלי ם חיוביי ם
ושליליים . ול א נשאר , איפוא , אל א לסל ק א ת מאזן־החובו ת בלבד . ככ ל שיגד ל
בכמות ו ריכו ז הפרעונות , כ ן יקט ן במיד ה יחסי ת המאזן , כלומר , תקט ן כמו ת אמצעי ־
התשלו ם אש ד במחזור ,

תיפקוד ו ש ל הממו ן כאמצעי־תשלו ם מכי ל בחוב ו סתיר ה שאי ן ליישבה . במיד ה
שהתשלומי ם מתאזנים , אי ן הממו ן משמ ש אל א תיפקו ד אידיאל י — ממוךלחשבו ן
א ו מידה־לערכים . ובמיד ה שי ש לבצ ע תשלומי ם ממש , אי ן הממו ן מופי ע כאמצעי ־
מחזור , כצור ה חולפ ת ומתווכ ת בלב ד בחילוף־החומרים , אל א מופי ע הו א כהתגשמו ת
אינדיווידואלי ת ש ל עבוד ה חברתית , כהני ה עצמאי ת ש ל ערך־החליפים , כלומר ,
כסחור ה מוחלטת . סתיר ה ז ו בא ה ליד י התפרצות ה באות ו של ב ש ל משברי־ייצו ר
א ו משברי־מסחר , הקרו י נזשבר־מנזתי 90 . אי ן משב ר ז ה ח ל אל א במקום , שהשרשר ת
הרצופ ה ש ל התשלומי ם ושיט ה מלאכותי ת לאמונ ם הגיע ו למלו א התפתחותם .

ז ה חל , למשל , בצור ת ההחתמה־ ד,מוקדמת , שהי א מעש ה בכ ל יום . א ו בצור ה ז ו שהממשל ה
האנגלי ת נוהג ת לפי ה ע ם קניי ת אופיו ם מא ת הריאוטי ם בהודו.. . אל א שבדר ך ז ו פוע ל
הממו ן ר ק בצורת ו ש ל אמצעי־מיקה , וצור ה ז ו כב ר ידוע ה לגו.. . מוב ן מאליו , שהו ן ניתן ־
כמפרע ה ג ם בצור ת ממון.. . א ך תפיס ה ז ו יוצא ת מגד ר האופ ק ש ל המחזו ר הפשוט. " ( ק א ד ל
מאדקס : ״לביקור ת וכד״ , עט ׳ 119 , 120 . )

09 המשב ר הממוני , שנקב ע בטקס ט כשל ב מיוה ד בכ ל משב ר כלל י שבייצו ר ובנזסח ר -
ברור , שי ש להבחי ן בינ ו לבי ן אות ו משב ר מסו ג מיוחד , שא ף הו א קרו י משב ר ממוני , אל א
שהו א יכו ל להו ל בדר ך עצמאית , ע ד שאי ן הו א משפי ע ע ל תעשיי ה ומסח ר אל א השפע ה
חוזר ת בלבד . הלל ו ה ם משברים , שמרכ ז תנועת ם משמ ש הון־הממון , ומכא ן שתהומ ם הישי ר
ה ם בנק , בורסה , מערכת־הפינאנסים . (הער ת מארק ס למהדור ה ג׳) .

111

סחור ה וממו ן

משחלו ת הפרעו ת כלליו ת במנגנו ן ז ה — ויה א מקור ן מ ה שיהי ה — נהפ ך הממון ,
פתאו ם ובלא־מעב ר מ ן הדמו ת האידיאלי ת בלב ד ש ל ממוךלהשבון , לממו ן מזומ ן
ממש . שו ב אי ן את ה יבו ל למל א א ת מקומ ו בסחורות־הולין . ערך־השימו ש ש ל
הסחור ה ניט ל ערכו , וערכ ה נעל ם בפג י צורת־הער ך של ו עצמו . עו ד לפנ י שע ה
קל ח עמ ד האזר ח והכריז , מתו ך יהירוודההשכל ה שיכורת־השגשוג , כ י הממו ן'אינ ו
אל א הבל־שבדמיון . ר ק הסחור ה הי א ממון . ר ק הממו ן הו א סחור ה ! — מנס ר עכשי ו
קול־צעק ה בשו ק העולמי . כאי ל תערו ג ע ל אפיק י מי ם כ ן תערו ג נפש ו א ל הממו ן ־ -
העוש ר היחידי" 10 . בשע ת משב ר מתגב ר הניגו ד שבי ן הסחור ה ובי ן דמות־ערכה ,
הממון , ומגי ע ע ד ליד י סתיר ה מוחלטת . ועל־כ ן ג ם אי ן כא ן חשיבו ת לצורת־תופעת ו
ש ל הממון . מצוקת־הרע ב לממו ן אח ת היא , בי ן שחייבי ם לשל ם בזה ב ובי ן בממון * י
אשראי , נגי ד בשטרי־ממון 101 .

והנה , א ם נית ן א ת דעתנ ו ע ל סכום־הכול ל ש ל הממו ן הנמצא־בסיבו ב בפדק־זמ ן
מסוים , וא ם נתונ ה מהירו ת הסיבו ב ש ל אמצעי־המחזו ר ואמצעי־התשלו ם — נעלה ,
כ י סכום־כול ל ז ה שוו ה : סכו ם מחירי־הסחורו ת שי ש לממשם , פלו ס סכו ם התשלומי ם
שק ל סועז־־פרשנם , מינו ס התשלומי ם המתאזנים , ולאחרונ ה מינו ס מספר ם ש ל
אות ם הסיבובים , שבה ם משמש ת אות ה מטב ע גופ ה עתי ם אמצעי־מחזו ר ועתי ם
אמצעי ־תשלום . למש ל : מוכ ר האיכ ר א ת תבואת ו במחי ר 2 לי״ש , וכ ך משמשו ת דג ן
אמצעי־מחזור . ביו ם הפרעו ן משתמ ש הו א בה ן לפרו ע א ת חוב ו בע ד הב ד שסיפ ק ל ו
האורג , הר י שאות ן שת י לי״ ש גופ ן משמשו ת עכשי ו אמצעי־תשלום . והנ ה ב א האור ג
וקונ ה בממו ן ז ה ספ ר תנ״ ך במזומני ם — ושו ב משמ ש הממו ן אמצעי־תשלום , וחוז ר
חלילה . ולפיכך , אפיל ו א ם נתוני ם המחירים , מהירו ת סיבוב ו ש ל הממו ן והחסכו ן
בתשלומי ם — שו ב אינ ן שקולו ת ז ו כנג ד ז ו כמות־הממו ן המסתובב ת וכמו ת
הסחורו ת אש ר במחזו ר במש ך תקופ ה מסוימת , למש ל ביו ם אחד . סוב ב ממון , המייצ ג

100 "אות ה הפיכת־פתאו ם משיטודאשרא י לשיט ה מטבעי ת מוסיפ ה אימ ה עיוני ת ע ל
המהומ ה המעשי ת : וסוכני־המחזו ר מזדעזעיס־ורועדי ם בפנ י המסתורין , שאי ן לחדו ר לתוכם ,
אש ד ביחסיהם־ה ם עצמם. ״ (קארלמארקס : ״לביקור ת וכר״ , עמ ׳ 126 . ) "העניי ם מובטלים ,
מפנ י שאי ן ביד י העשירי ם ממו ן כד י להעסיק ם — א ף ע ל פ י שי ש לה ם אות ו קרק ע ואות ן
ידיי ם שהי ו לה ם מקוד ם לספ ק מזו ן ובגדים.. . והר י הלל ו משמשי ם עושר ה - האמית י ש ל
האומה , ול א הממון. ״ (ג ׳ ו ן ב ל ר ס : ״הצעו ת להקמ ת בית־מדר ש לתעשייה״ , לונדו ן 1696 ,
עט ׳ 3 . )

101 [הנ ה דוגמה ] כיצ ד יודעי ם ״ידיד י המסחר ״ [ 0 ס־ 01 מז 1 מס ס 111 ) 3.0118 ] לנצ ל מצבי ם
כאל ה : ״פע ם אח ת (בשנ ת 1839 ) יש ב בנקא י אח ד (ש ל הסיטי) , זק ן רודף־בצע , לי ד שולחן ־
הכתיב ה בחדר ו הפרט י ע ם ידידו . והנ ה הרי ם א ת מכס ה המכתב ה וגול ל צרורו ת ש ל שטרי ־
ממון ; בהנא ה יתיר ה אמר : י ש ל ו כא ן 600.000 לי״ ש והו א מחזיק ן כד י לעור ר מחסו ר
בממו ן ; בו־ביו ם בשלו ש אחה״ צ יטי ל הכ ל לתו ך השוק. " ("משנ ת שער־הכספים . החו ק ע ל
מגילת־הזכויו ת ש ל הבנקי ם משנ ת 1844 . ״ לונדו ן 1864 , עמ ׳ 81 . ) הבטאו ן הרשמי־למחצ ה
״אובסרוור ״ מ־ 24 באפרי ל 1864 מעי ר : "מתהלכו ת כמ ה שמועו ת מוזרו ת מאו ד ע ל האמצעי ם
שנקט ו כד י לעור ר מחסו ר בשטרי־ממון.. . וא ם ג ם נדמה , שי ש להטי ל ספ ק באות ה השערה ,
שאפש ר להשתמ ש בתחבול ה ממי ז זה , הר י הידיע ה נפוצ ה ברבי ם כ ל כך , שהי ה צור ך באמ ת
להזכיר ה כאן. "

3 . הממו ן א ו מחזור־ ד,סחורו ת

סחורו ת שהוצא ו ז ה כב ר מ ן המחזור . סובבו ת סחורות , שהאקדואלנ ט שלה ן בממו ן
יופי ע ר ק אי־פע ם בעתיד . מצ ד שני , הר י התשלומי ם שנתחייב ו לה ם ביו ם אה ד
.והתשלומי ם שזמ ן פרעונ ם ח ל ברביו ם — אינ ם בשו ם פני ם שיעורי ם משותפי ־
מידה 102 .

ממוךאשוא י נוב ע במישרי ן מתיפקוד ו ש ל הממו ן כאמצעי־תשלום , שכ ן שמרי י
חו ב ע ל סחורו ת שנמכרו , הם־עצמ ם מתחילי ם להסתוב ב שוב , כד י להעבי ר א ת
תביעות־החו ב ליד י אחרים . מצ ד שנ י : ככ ל שמתפשטתיוהולכ ת שיטת־האשראי , כ ן
מתרח ב תיפקוד ו ש ל הממו ן כאמצעי־תשלום . בתיפקוד ו ז ה מקב ל הממו ן צורות ־
קיו ם מיוחדו ת לעצמו ׳ וכ ד הו א מוצ א א ת משכנ ו בתחו ם ש ל עסקי־המסח ר הגדולים ,
בעו ד שמטבעו ת הזה ב והכס ף נדחקו ת בעיק ר לתו ך תחו ם המסח ר הזעיר 103 .

משהגי ע ייצור־הסחורו ת לדרג ה מסוימת , ברמ ה ובהיקף , מתרח ב תיפקוד ו ש ל
הממו ן כאמצעי־תשלו ם ומשתר ע א ל מעב ר לתחו ם מחזור־הסחורות . נעש ה הו א

102 "סכו ם הקניו ת א ו החוזים , שנעש ו במש ך יו ם מסוי ם אחד , ל א ישפי ע ע ל כמו ת
הממו ן אש ר במחזו ר באות ו יו ם מיוחד ; אלא , ברו ב המקרים , יתפרד ו , הלל ו [הקניו ת א ו
החוזים ] לכמ ה וכמ ה שטרו ת ע ל חשבו ן כמות־הממו ן שתהי ה במחזו ר בתאריכי ם הבאים ,
רחוקי ם הרב ה א ו פחות.. . השטר • שאושר ו היום , א ו חשבונות־האשרא י שנפתח ו היום , אי ן
כ ל הכר ח שתהי ה לה ם שייכו ת כ ל שהי א — ל א בכמות , ל א בסכו ם ול א במש ך — א ל אות ם
השטרו ת וחשבונות־האשרא י שיאושר ו א ו שיוסכ ם עליה ם מח ר א ו מחרתיים . ית ר ע ל כ ן :
כמ ה מ ן השטרו ת וחשבונות־האשראי ■ ש ל היום , משיגי ע מוע ד פרעונם , יחול ו ביח ד ע ם המו ל
התחייבויות , שמועד ן המקור י מחול ק בשור ה ש ל תאריכי ם קודמי ם בלתי־נקבעי ם לחלוטין ,
שטרו ת בזמן־פרעו ן ל־ 12 , 6 , 3 חדשים , א ו אפיל ו לחוד ש אחד , לעתי ם תכופו ת יצטבר ו יחד ,
ע ד כד י לצופ ף א ת ההתחייבויו ת הרגילו ת ביו ם מסוי ם אחד... " ("משנ ה מעובד ת יע ל מחזור י
הכספי ם ; מכת ב לאנש י סק 1 טיה . ע ל יד י בנקא י באנגליה. ״ אדינבור ג 1845 , עט ׳ 29 , 30 ואילך. )

103 כד י להדגים , כמ ה מוע ט הממו ן הממשי , שנכנ ס לתו ך פעולות־המסח ר האמיתיו ת —
תינת ן כא ן הסכימ ה ש ל אח ד מבתי־העס ק למסח ר הגדולי ם ביות ר בלונדו ן (מוריסון , דילו ן
ושות׳ ) ע ל הכנסותי ו ותשלומי ו הממוניי ם לשנה . עסק י הבי ת הז ה בשנ ת 1856 , המקיפי ם כמ ה
מיליוני ם לי״ש , נצטמצמ ו כא ן והועמד ו ע ל קנדדמיד ה ש ל מיליו ן אח ד בלבד .

לי״ ש

תשלומי ם

לי״ ש

הכנסו ת

302.674

שטרו ת בני־פרעו ן בתארי ך

מסוי ם ...... .

533.596

שטרו ת ש ל בנקאי ם וסוחרים ,
בנייפרעו ן בתארי ך מסוי ם
המחאו ת ש ל בנקאי ם יוכו ׳

663.672

המחאו ת ע ל בנקי ם בלונדו ן

357.715

בנות־פדעו ן לפ י דריש ה .

שטרייממו ן מא ת "הבנ ק

9.627

שטרות־ממו ן לאומיי ם . .

22.743

ש ל אנגליה ״ .. . .

68.554

שטרות־ממו ן מא ת "הבנ ק
ש ל אנגליה ״ .. . .

9.427

זה ב . . . . . . .

28.089

זה ב ־ . . . . ... .

1.484

כס ף ונחוש ת י . . . . .

1.486

933

כס ף ונחוש ת .... .
המחאות־דוא ר . . . . .

1.000.000

סך־הכ ל . . . .

1.000.000

סךיהכ ל . . ... . .

(״די ן וחשבו ן ש ל הועד ה הנבחר ת ע ל חוקי־הבנקים , יול י 1858 ״ , עמ ׳ וצ^ 1 . )

הקאפימא ? 8

113

סחור ה וממו ן

הסחור ה הכללי ת ש ל חוזי־המסחר 104 . רנטות , מסי ם וכיו״ ב — הכ ל נהפכי ם מארנוגות ־
שבעי ן לתשלומי־ממון . ע ד כמ ה מותני ת הפיכ ה ז ו על־יד י פרצופ ו הכלל י ש ל
תהליך־הייצו ר — תוכי ח העובדה , למשל , כ י פעמיי ם נכש ל הנסיו ן ש ל הקיסרו ת
הרומאי ת לגבו ת א ת כ ל המסי ם בממון . המצוק ה האיומ ה ש ל האוכלוסיי ה הכפרי ת
בצרפ ת בימ י לוא י ה־ 14 — מצוק ה שדורשי ם אות ה לגנא י בדברי ם נמלצי ם כ ל כ ך
בואגייבר , מארשא ל ואובא ן וכו , — נגרמ ה ל א ר ק ע ל יד י גוב ה המסי ם בלב ד אל א
ג ם ע ל יר י חילופ י המסים־הנאטוראליי ם במסי־ממוף 10 . ואם , מצ ד השני , נשתמר ה
באסי ה הצור ה הנאטוראלי ת ש ל רגטת־הקרק ע — כא ן ג ם משמש ת רנט ה ז ו היסו ד
העיקר י ש ל מסי־המדינ ה — הר י הי א מבוסס ת בא ן ע ל תנאי־ייצור , החוזרים־ונשני ם
בקביעו ת ש ל תנאי־טב ע בלתי־משתני ם ; אות ה צורת־תשלו ם חוזר ת ומשפיע ה
אף־הי א לקיי ם א ת צורודהייצו ר העתיקה . כא ן כמו ם אח ד הסודו ת להשתמרות ה ש ל
הקיסרו ת התורכית . וא ם סחר־החוץ , שאירופ ה כפת ה אות ו ע ל יאפאן , עתי ד לגרו ר
אחרי ו א ת הפיכת ה ש ל הרנט ה הנאטוראלי ת לרנטה־של־ממון , שו ב יקי ץ הק ץ ע ל
החקלאות־למופ ת שבמדינ ה זו . וכ ך עתידי ם להתפור ר תנאי־הקיו ם הכלכליי ם הצרי ם
ש ל אר ץ זו .

בכ ל אר ץ משתרשי ם מועדי־פועל ו מסוימי ם ומקבלי ם תוק ף כללי . מקצת ם
מבוססי ם — א ם נסי ח א ת הדע ת משא ר תנועו ת מהעריו ת ש ל הרפרודוקצי ה — ע ל
התנאי ם הטבעיי ם ש ל הייצור , הכרוכי ם בשינויי ם ש ל תקופו ת השנה . מ 1 עדי ם אל ה
מסדירי ם ג ם א ת התשלומים , שאינ ם נובעי ם במישרי ן מתו ך מחזור־הסהורות , כגו ן
מסים , רנטו ת וכר . כמות־הממו ן הדרוש ה בימי ם מסוימי ם ש ל השנ ה בשבי ל תשלומי ם
אלה , שה ם פזורי ם ע ל פנ י כ ל שטח ה ש ל החברה , מביא ה ליד י הפרעו ת מחזוריות ,
א ם ג ם שטחיו ת מאוד , במש ק ש ל אמצעי־התשלום 106 . מתו ך החו ק ע ל מהירו ת

104 "מהל ך העסקי ם נשתנ ה ע ד כד י כך , שתח ת הליפי ן ש ל נכסי ם בנכסים , א ו אספק ה
ומיקח , חלי ם עכשי ו ממכ ר ותשלו ם ; וכ ל העסקים.. , עומדי ם עכשי ו ע ל הבסי ס ש ל מהי ר
בממון. ״ (״מס ה ע ל אשרא י ציבורי״ , מהדור ה ג׳ , לונדו ן 1710 , עט ׳ 8 . )

105 "הממו ן נעש ה עכשי ו תליי ן לכל. " אמבות־הפינאבסי ם משמש ת בזי ו נ 6 ;}זנ 116£0 ] ,
שבתאד ו ב ו המו ן נכסי ם וסחורו ת — ע ד כד י להטי ל אימ ה — ע ל מנ ת להוצי א מה ם אות ה
תמצי ת הרת־אסון. " "הממו ן מקד ש מלחמ ה ע ל כ ל הגז ע האנושי. " (בואגייבר : "מס ה
ע ל טב ע העושר , הזה ב והמסים. ״ הוצא ת דיי ר ״כלכלני ם פינאנסיים״ . פארי ס 1843 , כר ך א /
עמ ׳ 413 , 419 , 417 . )

106 ״ביו ם ב ׳ ש ל שבועו ת 1824 ״ — מספ ר מ ר קריי ג לפנ י ועדת־החקיד ה הפארלאמבטארי ת
משנ ת 1826 — "הי ה הביקו ש לשטרות־ממו ן בבנקי ם שבאדיבבור ג עצו ם כל*כך , ע ד שבשע ה
11 ל א נשא ר בשמירת ם א ף שטר־ממו ן אה ה שלח ו לכ ל שא ר הבנקי ם וביקש ו שישאיל ו להם ,
א ך ל א יכל ו להשי ג מאומ ה * וכמ ה עסקי ם הוסדר ו ע״ י סיסות־ניי ר [־ €1 < £1 < ! 0£ 8 ע 811 ]
בלב ה והנ ה בשלו ש אחה״ צ הוחזר ו לבנקי ם כ ל שטדייהממו ן שנלקח ו מהם ! ל א הית ה כא ן
אל א העבר ה פשוט ה מי ד ליה " א ף ע ל פ י שהמחזו ר הממשי , בממוצע , ש ל שטרותיהממו ן
בסקוטי ה אינ ו אל א פחו ת מ־ 3 מיליוני ם לי״ ש — הבה , בכ ל זאת , במועדי־פרעו ן שוני ם
אש י במש ך השנ ה נקר א לפעילו ת כ ל שטד־ממו ן אש ר ביד י הבנקאים , בסך־הכ ל 7 מיליוני ם
לי״ש , בערך . במועדי ם אל ה צריכי ם שטרי־הממו ן לקיי ם תיפקו ד יחי ד ומיוח ד — ומשקיימוה ו
שו ב ה ם חוזרי ם א ל אות ם הבנקי ם שמתוכ ם יצאו ״ (ג ׳ ו ן פ ו ל א ר ט ו ן : "הסד ר שע ר

114

3 . הממו ן א ו מחזור־הסחורו ת

סיבוב ם ש ל אמצעי־חתשלו ם מתחייב ׳ ׳שכמו ת אמצעי־התשלום , הדרוש ה בשבי ל כ ל
התשלומי ם העונתיי ם—ויהי ה מקור ם מ ה שיחי ה — נמצא ת ביח ס יישר * א ל אורכ ן
ש ל מונות־התשלומים 107 .

התפתחות ו ש ל הממו ן כאמצעי־תשלו ם ׳מצריכ ה בהכר ח הצברי־ממו ן בשבי ל
מועדי־הפרעו ן ש ל סכומי־ההובות . בעו ד שצבירת־־האוצרות , כצור ה עצמאי ת ש ל
התעשרות , נעלמ ת ע ם קידמת ה ש ל החבר ה הבורגני ת — הר י כנג ד זה ׳ בצור ת קרן ־
עתודו ת ש ל אמצעי־תשלום , הי א הולכת־וגדל ה ע ם אות ה קידמה .

ג . ממו ן עולמ י

משיוצ א הממו ן מתו ך התחו ם הפנימ י ש ל המחזור , הריה ו חוזר־ופוש ט א ת
הצורו ת המקומיות , שצמחו־ועל ו ש ם — קנה־מיד ה למחירים , מטבעות , פרוט ה
לפורטה , סימן־ער ך — ושב־ולוב ש א ת צורת ו המקורית , צור ת ככרו ת ש ל המתכו ת
היקרות . בסחר־העול ם מפתחו ת הסחורו ת א ת ערכ ן להיו ת ל ו תוק ף בהיק ף עולמי .
ועל־כ ן ג ם דמוודערכ ן העצמאי ת ניצב ת כא ן לעומת ן בחזק ת ממון־עולמי . ר ק בשו ק
העולמ י מתפק ד הממון , במלו א היקפו , כאות ה סחורה , שצורתה־הטבעי ת הי א בו ־
בזמ ן צור ה בלתי־אמצעי ת להגשמ ה החברתי ת ש ל עבודת־אד ם שבמופש ט
[ 0 ; 301 -ז; 51 < 31 111 ] . דרד־קיומ ו הול ם עת ה א ת מושגו .

בתחונרהמחזו ר הפנימ י יכול ה ר ק סחור ה אח ת להיו ת מיד ה לערכים , וממיל א
לשמ ש ממון . ואל ו בשו ק העולמ י שולט ת מידת־ערכי ם כפול ה : זה ב וכסף 108 .

הממון׳ / מהדור ה ב׳ , לונדו ן 1845 , עם ' 85 ׳ הערה. ) לש ם הבנ ת הדברי ם י ש להוסיף , כ י
בזמ ן חיבור ו ש ל פולארטו ן ל א הי ו אנש י סקוטי ה מושכי ם א ת פקדונותיה ם נ 8 ; 0811 ק 6 !) ]
מ ן הבנקי ם ע ל יד י המחאו ת [ 11168 ) 0116 ] , אל א ע ל יד י שטרות־ממון .

* במקו ר כתו ב : "ביח ס הפוך" , א ך ברו ר כ י נשתרבב ה כא ן שגיאה . הט ׳ נוכו ן נו . א . ל .

107 ע ל השאל ה : ״איל ו ניתנ ה ההזדמנו ת לית ן במחזו ר 40 מיליוני ם לשנה , כלו ם אות ם
6 מיליוני ם (זהב).. . יספיק ו בשבי ל הסיבובי ם והמחזורים , שהמסח ר יצטר ך לה ם ז " — משי ב
פ ט י , כדר ך חקירת ו המצוינ ת : ״הרינ י אומ ר : הן . שהרי , א ם ההוצאו ת בכל ל 40 מיליוני ם
הן , וא ם הסיבובי ם ה ם במחזורי ם קטנים , היינ ו שבועיי ם — כפ י שנהו ג אצ ל בעלי־מלאכ ה
ופועלי ם עניים , שה ם מקבלי ם ומשלמי ם (ממון ) בכ ל ער ב שב ת — שו ב יספיק ו למטרו ת אל ו
40/52 ש ל 1 מיליו ן ממון . א ך א ם המחזורי ם יהי ו בנ י רבע־שנה , לפ י הנוה ג שלנ ו בתשלו ם
שכר־דירה , בתשלו ם מסי ם — הר י יידרש ו 10 מיליונים . ועל־כ ן : א ם נני ח שהתשלומי ם
בכלל ם חלי ם במחזו ר מעורב , משבו ע אח ד ע ד 13 שבועות , הר י י ש להוסי ף ׳ 10 מיליוני ם
ל־ 40/52 , ומחצי ת הסכו ם הז ה תהי ה 2 / ג 5 ; הר י שא ם י ש בידינ ו 2 / נ 5 מיליוני ם — דיינו. "
( ו י ל י א ם פ ט י : ״אנאטומי ה פוליטי ת ש ל אירלאנ ד 1672 ״ , הוצ ׳ לונדו ן 1691 , עט ׳ 14,13 . )

108 מכא ן תפלות ה ש ל כ ל תחוקה , המטיל ה חוב ה ע ל הבנקי ם הלאומיי ם לצבו ר כאוצ ר
ר ק א ת המתכ ת היקרה , המשמש ת ממו ן ברחב י המדינה . ידועים , למשל , "הקשיי ם החינניים" ,
שהבנ ק ש ל אנגלי ה יצ ר לעצמ ו בדר ך זו . בדב ר התקופו ת הגדולו ת שבהיסטורי ה בשבי ל אות ם
חליפי־הערכי ן היחסיי ם ש ל זה ב וכס ף — עיי ן קאר ל מארקס : "לביקור ת וכו , " , עט ׳
136 ואיל ה — תוספ ת למהדור ה ב׳ : ס ר רובר ט פי ל ניסה , בחוק־הבנקי ם משנ ת 1844 ,
לתק ן א ת התקל ה ע ל יד י כך , שהרש ה לבנ ק ש ל אנגלי ה להוצי א שטרי־ממו ן ע ל יסו ד ש ל
מטילי־כס ף — בתנא י שמלאי־הכס ף ל א יעל ה לעול ם ע ל רב ע ממלאי־הזהב . וכא ן נאמ ד ערד ־
הכס ף לפ י מחיר ו (בזהב ) בשו ק שבלונדון . (למהדור ה די . — ושו ב אנ ו שרויי ם בתקופ ה ש ל

115

סהוד ה וממו ן

הממו ן מעולמ י משמ ש אמצעי־תשלו ם כללי , אמצעי ־ מיק ח כלל י וגילום־חונזו י
חברת י לחלוטי ן ש ל העוש ר בכלל ו ( 11 ^ 691 ^ 831 י 61 ע 1 מ 1 ז ) . א ך העיק ר הו א תיפקוד ו
כאמצעייתשלו ם לאיזו ן המאזני ם הבינלאומיים . מכא ן סיסמת ה ש ל השימ ה
המרקאבטילית : וזאזן־הנזסח ר! 109 כאנזצעי־מיק ח בינלאומ י משמשי ם בעיק ר זה ב

שינוי־עדכי ן גדו ל ביח ס שבי ן זה ב וכסף . לפנ י 25 שבי ם בקירו ב הי ה יחס־הערכי ן ש ל זה ב
א ל כס ף = 2 / ג 15 : ח ועכשי ו הריה ו בקירו ב 22 א ל 1 ? והכס ף מתמי ד לילד״וליר ד ביח ס
א ל זהב . זוה י בעיק ר תוצא ה ש ל מהפכ ה באופ ן ייצור ן ש ל שת י המתכות , תחיל ה הי ו מפיקי ם
זה ב כמע ט ע ל יד י שטיפ ה בלב ד — שטיפ ה ש ל שכבות־אלוביאליו ת מהזיקוודזהב , היינו ,
ש ל תוצר י ההתרווחו ת במחצבי ם מהזיקי־זהב , עכשי ו שו ב אי ן מספי ק מתו ר ז ה ונדחק '
לאחו ר ע ל יד י עיבוד ם ש ל עורקי־ ד,חלמי ש [ 2 :־ 3113,1 > ] עצמ ם המחזיקי ם זה ב — עיבוד ,
שמקוד ם ל א עסק ו ב ו אל א במקו ם שני־במעלה , א ם כ י ידו ע הי ה יפה־יפה , לקדמונים .
(דיודורוס , .ן.! ■ן: , 12 — 14 . ) מצ ד שני , ל א ד ק שנתגל ו תועפו ת ש ל שכבות־כס ף חדשו ת בהררי ־
הסל ע שבמערב־אמריקה , אל א שג ם הלל ו וכ ן מכדות־הכס ף שבמקסיק ו נכבש ו לתפוק ה ע ל יד י
מסילות־הברזל , ונתאפשר ה אספק ת מכובו ת מודרניו ת והמרי־דלק , ובכ ך בא ה תפוקת־הכס ף
בקנזדמיד ה גדולייביות ר ובהוצאו ת פחותו ת ביותר . אב ל י ש הבד ל גדו ל בצורת־המצאות ן
ש ל שת י המתכו ת בעורקי־המחצבים . הזה ב ע ל הרו ב טהור , אל א כנג ד ז ה הו א מפוז ר בכמויו ת
זעירו ת בתו ך החלמי ש ; וע ל כ ן צרי ך לכתו ש א ת כ ל המחצ ב ולשטו ף מתוכ ו א ת הזהב , א ו
שמוציאי ם אות ו בעזר ת כספית . וכ ך מקבלי ם תכופו ת מ־ 1.000.000 , גרא ם חלמי ש בקוש י
1 — 3 גדא ם זהב , לעתי ם נדירו ת מאו ד — 30 ע ד 60 גראם . ואל ו הכס ף מצו י לעתי ם רחוקו ת
בטהרתו , א ך כנג ד ז ה במחצבי ם מיוחדים , שק ל באופ ן יחס י להפריד ם מ ן העורק , וה ם
מחזיקי ם ע ל הרו ב 40 ע ד - 90 אחוזי ם כס ף ; א ו שהו א מצו י בכמויו ת קטבות־יות ר בתו ך
המחצבי ם ש ל נחושת , עופר ת וכר , שכב ר מטעם־עצמ ם ראויי ם ה ם לעיבוד . כנ ר מכא ן יוצא ,
כ י בעו ד שעבודודהייצו ר ש ל הזה ב נתרבת ה בעצם , הר י ז ו ש ל הכס ף הלכ ה ונתמעט ה במיד ה
מכרעת , וכ ך מסתבר ת באור ח טבע י לחלוטי ן ירידת־עדכ ו ש ל הכסף . אות ה ירידת־הער ך
עשוי ה להתבט א ביריד ה גדול ה עו ד יות ר ש ל המהיר , איל ו ל א הי ו שוקדי ם ג ם עכשי ו להעלו ת
א ת רמת־המהי ר ש ל הכס ף באמצעי ם מלאכותיים . א ך אוצרות־הבס ף שבאמריק ה ל א בפתח ו
לתפוק ה ע ד כא ן אל א בחלק ם הקט ן בלבד , וכ ך י ש סיכויי ם למדי , שעדך־הכס ף ימשי ך עו ד
לקיי ם זמ ן ר ב א ת מצ ב ירידתו . ועו ד יות ר תשפי ע ע ל כ ך העובדה , שצריכ ת הכס ף בשבי ל
סחורו ת שימושיו ת וחפצי־מותרו ת פוחת ת במיד ה יחסית , ע ם תחלי ף הכס ף ע ל יד י סחורות ־
רידוד , אלומיניו ם וכד . לפ י ז ה תוכ ל לשפו ט ע ל האוטופיז ם שבתפיס ה הדדמתכתית , ששער ־
חוב ה בינלאומ י עתי ד להעלו ת שו ב א ת הכס ף ולהחזי ר א ת יחס־ ד,ערכי ן הקוד ם ש ל 4 : 1 ^ 15 .
קרו ב יות ר לודאי , כ י הכס ף עתי ד להפסי ד יות ר ויות ר א ת איכות ו הממוני ת ג ם בשו ק
העולמי . — פ . א. )

109 השיט ה המרקאנטילי ת היתד , רוא ה א ת תכלית ו ש ל המסח ר העולמ י בכך, . שעלי ו
לאז ן ע ל יד י זה ב וכס ף א ת העוד ף במאז ן המסחר י * והנ ה בא ו מתנגדי ה ושו ב נתעל ם מה ם
לחלוטי ן תיפקוד ו ש ל הממו ן העולמי . כיצ ד אות ה תפיס ה מוטעי ת בדב ר החוקים , המסדירי ם
א ת כמות ם ש ל אמצעי־המחזור , אינ ה אל א משתקפ ת בתפיס ה המוטעי ת בדב ר תנועת ן
הבינלאומי ת ש ל המתכו ת היקרו ת — דב ר ז ה הוכחת י בפרוטרו ט בדוגמת ו ש ל ריקארדו .
(״לביקור ת ובו״ / עט ׳ 150 ואילו. ) יובן , איפוא , שהדוגמ ה המוטעי ת של ו : "מאז ן בלתי־נו ח
במסח ר אינ ו מתהוו ה לעול ם אל א מתו ך שפ ע ית ד ש ל אמצעי־מחזור.. . יצו א ש ל מטבעו ת
נגר ם ע ל יד י זולות ן * אי ן הו א תוצא ה ש ל מאז ן בלתי־בוח , אל א סיב ה לד ׳ — מצוי ה כב ר
אצ ל באדבון : "מאזן־־המסחר , א ם קיי ס כזה , אינ ו משמ ש סיב ה לכ ה שאומ ה שולח ת
למרחקי ם א ת ממונ ה ; אל א דב ר ז ה נוב ע מתו ך הפר ש הער ך ש ל מטילי״המתכ ת בכ ל אר ץ
וארץ, ״ (ג . ב א ר ב ו ן : ״סוגי ה בדב ר הטבע ת ממו ן ובו׳״ , עט ׳ 59 , 60 . ) מ א ק ־ ק ו ל ו ך
בספר ו ״הספרו ת ש ל הכלכל ה המדיני ת — קאטאלו ג ממוין׳ / לונדו ן 1845 , מחל ק ל ו לבארבו ן

116

3 . הממו ן א ו מחזור־ ד,סחורו ת

וכסף , כ ל שעה ־ שמתערע ר פתאו ם שיוויי־המשק ל ד,מקוב ל ש ל חילוף־ ד,חומדי ם בי ן
האומו ת השונות . ולאחרונ ה : הזה ב והכס ף משמשי ם גילום־חומר י חברת י לחלוטי ן
ש ל העושר , במקו ם שאי ן הדברי ם אמורי ם ל א במיק ח ול א בתשלו ם אל א בהעבר ת
העוש ר ממדינ ה אח ת לחברתה ! ובמקו ם שמ ן הנמנ ע לקיי ם העבר ה ז ו בצורת ־
סחורות , א ם מחמ ת הנסיבו ת הקוניונקטוריו ת בשו ק העולמ י וא ם מחמ ת עצ ם המטרד ,
שי ש להשיגה 0 ״ . ;

ומ ה בשבי ל המחזו ר הפנימי , א ף בשבי ל המחזו ר ש ל השו ק העולמ י זקוק ה כ ל
מדינ ה לקרן־עתודות . מכאן , שתיפקוד י האוצרו ת נובעי ם קצת ם מתו ך תיפקו ד הממו ן
כאמצעי־מחזו ר ואמצעי־תשלו ם לצרכי ם פנימיים , וקצת ם מתו ך תיפקוד ו כממון ־
עולמי 110 א . לתיפקו ד האחרו ן דרוש ה תמי ד סחורת ־ ממו ן אמיתית , זה ב וכס ף ממש ,
וע ל שו ם כ ך כינ ה ג ׳ יימ ס סטיואר ט במפור ש זה ב וכס ף בש ם ממונו־של־עול ם
[ג> 1 י 01 זמ ■ © 11 * 01 ־׳ 65 מ 10 מ ] , להבדיל ם מתחליפיה ם המקומיי ם בלבד .

תנוע ת זרמ ם ש ל הזה ב והכס ף כפול ה הי א : מצ ד אח ד גוה ר הזר ם מתו ך מקורותי ו
ומשתפ ך ע ל פנ י השו ק העולמ י כולו , וכא ן הו א נקל ט בשיעורי ם שוני ם בתו ך תחומי ־
המחזו ר ש ל העמי ם השונים , ע ל מנ ת להכנ ס א ל צינורו ת מחזוריה ם הפנימיים ,
להחלי ף א ת מטבעו ת הזה ב והכס ף שנשחקו , לספ ק חומ ר בשבי ל סחורות־מ 1 תר 1 ת
ולהקדי ש בדמו ת אוצרות 111 . תנוע ה ראשונ ה ז ו נסדר ת ע ם שהעמי ם מחליפי ם
במישרי ן א ת עבודותיהם , הממומשו ת בסחורות , בעבודת ן ש ל הארצו ת המייצרו ת
זה ב וכס ף — עבוד ה הממומש ת במתכו ת יקרות . ומצ ד שני , משוטטי ם זה ב וכס ף

פר ס בע ד נבואזדקדומ ה זו ! אך , בפקחו ת מובנת , הו א נמנ ע מלהזכי ר אפיל ו א ת
הצורו ת הנאיביות , שנתלבש ו בה ן לפ י ב . אות ן הנהות־הב ל ש ל "עקרו ן מחזור־הממו ך
[" 16 ון 01 מ 1 ענ ן זגסמסעתסס" ] . היעדר־הביקור ת ואפיל ו היעדר־היוש ר שבקאטאלו ג ההו א
מגיעי ם ליד י שי א בפרקי ם המוקדשי ם לתולדו ת תורת־הממון , משו ם שכא ן מאק־קולו ך כורע ־
ומשתחוו ה בחנופ ה לפנ י לור ד אוברסטו ן (מ י שהי ה בנקא י ש ל ללויד ) וקור א ל ו "מנהי ג
מפורס ם ש ל אישי־הבנקים " .[" 1 מט: 101 ע, 3 ; 86111 :נ 8 8 ( 111061 ע< ן 0110 ^£" ] .

110 למשל , א ם מדוב ר בהקצבות־לתמיכה , במילוו ת מבנקי ם לצרכי־מלהמ ה א ו לש ם חידו ש
השלומים־במזומני ם ע ל יד י הבנקי ם וכ ר — ייתכן , שנדר ש מתן־הער ך דוק א בצורת־הממון .

1,110 הער ה למהדור ה ב׳ : "ואמנ ם ל א היית י יכו ל לבחו ר לעצמ י ראי ה משכנעת־יות ר
לכך , כ י המנגנון־של־צבירת־אוצ ר בארצו ת המשלמות־במטבעו ת מסוג ל . לקיי ם כ ל תיפקוך ,
הדרו ש לש ם סילו ק התחייבויו ת בינלאומיות , בל א שתה א מורגש ת עזר ה כלשה י מצ ד המחזו ר
הכלל י — מעובד ה ז ו : צרפת , שר ק עת ה התחיל ה מתנער ת מ ן הזעזו ע ש ל פלישת־אוי ב
הרסנית , באיז ו קלו ת הספיק ה לשל ם למעצמות־הברי ת במש ך 27 חדשי ם א ת סך־ ד,פיצויי ם
ש ל 20 מיליוני ם בקירוב , והל ק ניכ ר במטבעות , — בל א שהית ה מורגש ת איז ו הגבל ה א ו
הפרע ה במחזו ר הפנימי , בל א תנוד ה מסכנ ת בשער־הממו ן שלה. ״ ( פ ו ל א ר ט ו ן : "הסד ר
שער־הממוך , עמ ׳ 134 . ) (למהדור ה ד׳ . — דוגמ ה חותכ ת עו ד יות ר אנ ו מוצאי ם בקלו ת זו ,
שהית ה מסוגל ת אות ה צרפת , בתקופ ת 1870/73 , לסל ק בד 30 חדשי ם פיצויי־מלחמ ה גדולי ם
פ י עשר ה ויותר , וא ף כא ן חל ק חשו ב בממו ן מתכתי . — פ . א. )

111 "הממו ן מתחל ק בין־האומו ה לפ י צרכיהן.. . ע ם שהו א נמש ך תמי ד על־יד י התוצרים. "

( ל ד,־טר ו ן : ״ע ל העניי ן הסוציאלי״ , כנ״ל , עמ ׳ 916 . ) "המכרות , המספקים־והולכי ם
בתמידו ת זה ב וכסף , מספיקי ם דיי ם כד י למל א א ת צרכ י מאזנ ה ש ל כ ל אומ ה ואומה. "
(י . ואנדרלינט : .״הכס ף יענ ה וכד״ , עם ' 40 . )

117

סחור ה וממו ן

גלא־הפס ק הנ ה והנה , בי ן תהומי־המחזו ר ש ל העמי ם השובי ם — תנוע ה הבא ה
בעקבו ת התנודו ת הבלתייפוסקו ת ש ל שעו*הזזליפין 112 י

ארצות , שמפות ח בה ן ייצו ר בורגני , מצמצמו ת א ת האוצרו ת המרוכזי ם בשפ ע
בבתי~הגנזי ם ש ל הבנקי ם ומעמידו ת אות ם ע ל המינימו ם הדרו ש לקיו ם תיפקודיה ם
המיוחדים 113 . וא ם בתי~גנזי ם אל ה מתמלאי ם ונגדשי ם ית ר ע ל המיד ה ועוברי ם א ת
רמת ם הממוצעת , הר י י ש בכ ך — פר ט למקרי ם מסוימי ם יוצאיברמךהכל ל — משו ם
עדו ת לקפאו ן במחזור״הסחורות , היינו , להפסק ה שחל ה בזר ם ש ל גלגול־הסחורות 114 .

112 "שערי~ממו ן עולי ם ויורדי ם שבוע־שבוע , ובמש ך השנ ה ה ם קלפציכדועולי ם : עתי ם
לרעת ה ש ל אומד . אחת , ועתי ם לטובת ה ש ל אומ ה זו ״ (ב . ב א ר ב ו ן : "מסכ ת בדב ר הטבע ת
ממו ן וכד" , עמ , 39 . )

113 תיפקודי ם שוגי ם אל ה עלולי ם להסתב ך בסב ך מסובן , משנוס ף עליה ם התיפקו ד לשמ ש
קרדלהחלפ ה בשבי ל שטרי־ממון .

114 ״כ ל מ ה שי ש מ ן הממו ן יות ר משדרו ש בהכר ח בשבי ל סחר־הפבי ם — איב ו אל א
הו ן מת" . ואינ ו מבי א כ ל מ ח לאות ה מדינ ה המחזיק ה א ת הממון , אל א א ם כ ן משתמשי ם ב ו
לצרכ י המסחר , ביצו א ויבו א ג ם יחד. ״ (ג ׳ ו ן ב ל ד ס : ״מסו ת וכד״ , עמ ׳ 12 . ) "ומ ה א ם
י ש לנ ו מטבעו ת יתר־על־המיד ה ? נוכ ל להתי ך א ת הכבדו ת ביות ר ולהפכ ן לתפאר ת ש ל
בלי־שולחן.. . א ו שנוכ ל לשלח ן לחוץ־לאר ץ כסחורה , במקו ם שדורשי ם אות ן א ו רוצי ם בה ן *
א ו שנוכ ל להלוות ן ברבית , במקו ם שי ש שער־רבי ת גבוה. ״ (ו . פ ט י : ״משה ו וכד״ . עם ׳ 39 . )
״ממו ן אינ ו אל א שומ ן בשבי ל גוף־של״מדינ ה : מרובדדמד י מפרי ע תכופו ת א ת זריזו ת תנועתו ,
כש ם שמועטימד י מחלישו.. . ומ ה השומ ן מרכ ך א ת תנוע ת השרירים , מזי ן בע ת מחסו ר בצרכי *
מזון , ממל א א ת השקערורי ת הבלתיחזלקות , ומייפ ה א ת הגו ף — א ף הממו ן במדינ ה כ ך :
הו א מחי ש א ת תנועתה , מכלכ ל במזונותיחו ץ בע ת רע ב בארץ , מאז ן חשבונות.. . ומייפ ה הכל ,
א ם גם ״ — כ ך הו א מסיי ם באירוני ה — "ביחוד־וביחו ד אות ם האישים , (זיחידי־םגולוז , שי ש
לח ם הרב ה ממנו. ״ (ו . פ ט י : ״אנאטומי ה פוליטי ת ש ל אירלאנד״ , עמ ' 14 . )

118

פרש ה שנייד ■

הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

פר ק רביע י

הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

1 . הנוסח ה הכללי ת ש ל ההו ן

מחזור־הסחורו ת — נקודודמוצא ו ש ל ההו ן הוא . ייצור־של־סחורו ת ומחזור־של *
סחורו ת מפותח , היינו , מסחר , — הנ ה המקדמו ת ההיסטוריו ת להתהוותו . מסחר *
עולמ י ושוק־עולמ י פותחי ם במא ה ה־ 16 א ת פרשת־החיי ם המודרני ת ש ל ההון .

א ם נסי ח א ת הדע ת מתוכנ ו החומר י ש ל מחזור־הסחורות , מ ן החליפי ן ש ל ערכי ־
השימו ש השונים , ול א נדו ן אל א בצורו ת הכלכליות , שבא ו לעול ם ע ם תהלי ך ז ה —
נמצא , כ י תולדת ו האחרונ ה הו א הממון . אות ה תולדת־אחרי ת ש ל מחזור־הסחורו ת
הי א צורת־גילוי ו הראשונ ה ש ל ההון .

מבחינ ה היסטורי ת מופי ע ההו ן בכ ל מקו ם לעומ ת הרכו ש הקרקעי , קודם־כ ל
בצור ה ש ל ממון , כנכסי־ממון , כהון־סוחדי ם והון־נשך 1 . ואולם , אי ן אנ ו זקוקי ם
לסקירת־העב ר בתולדות־התהוות ו ש ל ההון , כד י לעמו ד ע ל צורת־גילוי ו הראשונ ה —
בממון . אות ה פרש ה מתרחש ת יום־יו ם לעינינו . כ ל הו ן חד ש בשלב ו הראשו ן עול ה
ע ל הבמה , כלומר , ע ל השו ק — שוק־הסחורות , שוק־העבוד ה א ו שוק־הממו ן — ע ד
היו ם הז ה כממון , ממו ן שצרי ך ליהפך , ע ל יד י תהליכי ם מסוימים , להון .

מתחיל ה אי ן בי ן ממו ן בחזק ת ממו ן לבי ן ממו ן בחזק ת הו ן אל א צורת ־ מחזור ם
השונ ה בלבד .

הצור ה הבלתי־אמצעי ת ש ל מחזור־הסחור ה הי א ם— מ— 0 , הפיכת ה ש ל סחור ה
לממו ן והפיכה־חוזר ת ש ל ממו ן לסחורה ; מכו ר ע ל מנ ת לקנות . אול ם בצ ד צור ה
ז ו מוצאי ם אנ ו צור ה שנייה , הנבדל ת מ ן הראשונ ה הבד ל מיוח ד — הצור ה ש ל
מ— ס—מ , הפיכת ו ש ל ממו ן לסחורה , והפיכה־חוזר ת ש ל סחור ה לממון ; קנ ה ע ל
מנ ת למכור . ממון , העוב ר בתנועת ו מחזו ר אחרו ן זה , נהפ ך להון , נעש ה הו ן ולפ י
עצ ם יעוד ו הו א כב ר הון .

1 הניגו ד שבי ן שלטונ ו ש ל הקניי ן הקרקעי , שיסוד ו ביחסי ם אישיי ם ש ל עבדו ת ואדנות ,

ובי ן שלטונ ו הבלתי־אישי י ש ל הממו ן — מנוס ח יפ ה בשנ י הפתגמי ם הצרפתיי ם : "אי ן ל ד
אדמ ה של א יה א ל ה אדוז."[״־ 6111 נ 861£1 88118 6 ־ 1 ־ 1:6:1 11116 יא:״ ] ; "הממו ן אי ן ל ו אדונים. "

|" 6 ץ 111 ׳>ו מ 16 > 38 ק 3 ׳ מ ; 86111 ־ 81 יו 1 ** ] .

119

הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

בוא ו ונעיי ן יפ ר,־יפ ה במחזו ר ז ה : מ— ם—מ . הריה ו עובר , כדר ך שעוב ר מחזור ־
הסחורו ת הפשוט , שנ י שלבי ם מנוגדים . בשל ב ראשו ן מ— 0 , בקנייה , נהפ ך הממו !
לסחורה . בשל ב שנ י : ם—מ , במכירה , חוזר ת הסחור ה ונהפכ ת לממון . אול ם איחוד ם
ש ל שנ י השלבי ם — הי א התנועה־בכללה , שמתחל ף ב ה ממו ן בסחורה , ושו ב מתחלפ ת
אות ה סחור ה גופ ה בממון , סחור ה נקני ת ע ל מנ ת להימכר , א ו — א ם נסי ח א ת דעתנ ו
מהבדלי־הצור ה שבי ן קניי ה ומכיר ה — קוני ם בממו ן סחור ה ובסחור ה קוני ם ממון 2 .
והתוצא ה — שמסתיי ם ב ה כ ל התהלי ך כול ו — חליפ י ממו ן בממו ן : מ—מ . א ם
ב־ 100 לי״ ש קנית י 2000 פונ ט כותנ ה ושו ב מכרת י אות ם 2000 פונ ט כותנ ה ב־ 110
לי״ש , סוף־סו ף ל א החלפת י אל א 100 לי״ ש ב־ 110 לי״ש , החלפת י ממו ן בממון .

והנ ה אמנ ם גלו י לכל , שתחליך־המחזו ר מ— ם— מ יחי ה מחוסר־טע ם ונטול *
תוכן , איל ו הי ו רוצי ם להחלי ף בעקיפי ן אות ו ערך־ממו ן בערך־ממו ן ז ה גופו , למש ל
100 לי״ ש ב־ 100 לי״ש . הר י פשוט ה יות ר ובטוח ה יות ר תה א דרכ ו ש ל אוגר־האוצרות ,
השוכ ב ע ל 100 הלי״ ש שלו , תח ת להעמיד ן בסכנ ת המחזור . מצ ד שני , בי ן א ם
הסוח ר חוז ר ומוכ ר ב־ 110 לי״ ש א ת הכותנה , שנקנת ה ב־ 100 לי״ש , ובי ן א ם נאל ץ
הו א להפט ר הימנ ה ב־ 100 לי״ ש ואפיל ו ב־ 50 לי״ ש — מכ ל מקו ם עב ר ממונ ו תנוע ה
מיוחד ת במינ ה ומקורית , שונ ה לחלוטי ן בסוג ה מ ן התנוע ה שבמחזור־הסחורו ת
הפשוט , כגו ן המחזו ר שביד י האיכר , המוכ ר א ת הדג ן כד י לקנו ת בממון־הפדיו ן
בגדים . הר י שקוד ם כ ל עלינ ו לעמו ד ע ל טיב ם ש ל הבדלי־הצורו ת בי ן הסיבו ב
מ— ם— מ לבי ן הסיבו ב ם— מ— 0 . מכא ן יתחיי ב ג ם ההבד ל שבתוכן , האור ב מאחור י
הבדלי־צור ה אלה .

. בוא ו ונרא ה תחיל ה מה ו הצד־השוו ה שבי ן שת י הצורו ת האלה .

י . שנ י סיבובי ם אל ה נחלקי ם לאות ם שנ י שלבי ם מנוגדים : 0 —מ , ממכר , ו מ — 0 ,
מיקח . בכ ל אח ד משנ י השלבי ם האל ה עומדי ם ז ה לעומ ת ז ה אות ם שנ י יסודות *
מפצי ם עצמם , סחור ה וממו ן * וכ ך עומדי ם ז ה לעומ ת ז ה שג י אישי ם וע ל פניה ם
אות ן מסיכות־אופ י כלכליו ת : קונ ה ומוכר . כ ל אח ד משנ י הסיבובי ם האל ה מהוו ה
איחו ד ש ל אות ם שנ י השלבי ם המנוגדי ם גופם , וכ ל פע ם מתמצ ע איחו ד ז ה ע ל יד י
זימונ ם ש ל שלוש ה צדדים־שבחוזה , מה ם אח ד מוכ ר בלבד , אח ד קונ ה בלבד , ואל ו
השליש י קונ ה ומוכ ר לסירוגין .

ואולם , מ ה שמבדי ל בי ן שנ י סיבובי־המעג ל ס— מ— 0 ו־ מ — 0 — מ מתחילתם ,

הו א מדר ס ההפו ך ש ל אות ם שלבי־מחזו ר מנוגדים . מחזור־הסחורו ת הפשו ט פות ת
בממכ ר ומסיי ם במיקח , ואל ו המחזו ר ש ל ממו ן בחזק ת הו ן פות ח במיק ח ומסיי ם
בממכר . ש ם משמש ת הסחור ה נקודת־מוצא ה וסיומ ה ש ל התנועה , כא ן — הממון .
בצור ה ראשונ ה מתוו ך הממו ן בכ ל המהל ך כול ו ע ד תומו , ואל ו בצוד ה השניי ה —
הסחורה ,

במחזו ר ם— מ— ס נהפ ך הממון , בסופ ו ש ל דבר , לסחורה , המשמש ת ערך ־
שימוש . הר י שהממו ן ב א ע ל הוצאת ו לחלוטין . כנג ד ז ה בצור ה ההפוכ ה מ-ס-פ ו

2 "בממו ן קוני ם סחורו ת ובסחורו ת קוני ם ממון. " ( מ ד ם י ה ד ה ל ה ריווייה :
״הסד ר הטבע י והמהות י ש ל חברו ת פוליטיות״ , עמ ׳ 543 . )

120

4 . הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

מוצי א הקונ ה ממו ן ע ל מנ ת להכני ס ממו ן בחזק ת מוכר . ע ם מיק ח הסחור ה הו א
מזרי ם ממו ן לתו ך המחזור , ע ל מנ ת למשכ ו שו ב ע ם מכירת ה ש ל אות ה סחורה . אי ן
הו א פול ט א ת הממו ן אל א מתו ך עורמה־מזימ ה לחזו ר ולתפסו . הוו ה אומר : הממו ן
נית ן ר ק כמפרע ה בלבד 3 . ,

בצוד ה 0 — מ— 0 משג ה אות ה מטב ע פעמיי ם א ת מקומה . המוכ ר מקב ל אות ה
מיד י הקונ ה ופורע ה למוכ ר אחר . התהליך־בכללו , הפות ח בהכנסת־ממו ן בע ד סחורה ,
מסתיי ם במסידודממו ן בע ד סחורה . והיפוכ ו ש ל דב ר בצור ה מ— 0 —מ . ל א אוח ה
מטב ע אל א אות ה סחור ה משנ ה פעמיי ם א ת מקומה . הקונ ה מקב ל א ת הסחור ה מיד י
המוכ ר ומוסר ה ליד י קונ ה אחר . כש ם שבמחזור־חסחורו ת הפשו ט מבי א חילוף־המקו ם
הכפו ל ש ל אות ה מטב ע גופ ה לידי־כך , שעובר ת הי א לחלוטי ן מרשו ת אח ת לרשו ת
שנייה ׳ — כ ך גור ם כא ן חילוף־המקו ם הכפו ל ש ל אות ה סחור ה גופה , שהממו ן חתר ־
.ונזר ם א ל נקודת־מוצא ו הראשונה .

אות ה זרימה־חוזר ת ש ל הממו ן לנקודת־מוצא ו אינ ה תלוי ה בכך , א ם הסחור ה
נמכר ת במחי ר גדו ל משנקנתה . אי ן בכ ך אל א להשפי ע ע ל שיעור ו ש ל סכום־הממו ן
הנזרם־וחוזר . אות ה תופע ה ש ל זרימודחוזר ת דול ה לאח ר שנמכר ה שו ב הסחור ה
■שנקנתה , כלומר , כשנסג ר סיבוב־המעג ל מ— 0 — מ בשלימותו . הר י שהבד ל זה , בי ן
מחזור ו ש ל הממו ן כהו ן לבי ן מחזור ו כממו ן בלבד , את ה יכו ל לעמו ד עלי ו
מחו ש ממש .

הסיבו ב ם— מ— ם ב א ע ל סיומ ו הגמור , משעב ר ממכר ה ש ל סחור ה והכני ס
-ממון , שקניית ה ש ל סחור ה אחר ת שו ב חוציאתו . וא ם בכ ל זא ת קר ה והממו ן חזר ־
׳וזר ם א ל נקודת־מוצאו , אי ן זא ת אל א שנתחד ש א ו נישנ ה אות ו מהל ך כולו . מכרת י
׳קוארט ר דג ן ב־ 3 לי״ ש וקנית י ב־ 3 לי״ ש אל ה בגדים , הר י בשביל י בא ו 3 לי״ ש אל ו
ע ל הוצאת ן לחלוטין . שו ב אי ן ל י ולה ן ול א כלום . הלל ו בידי ו ש ל סוחר־הבגדי ם
הן . וא ם מכרת י קוארט ר שנ י ש ל דגן , הר י חוזר־וזור ם ממו ן לידי , אול ם ל א מתו ך
עס ק ראשו ן הו א בא , אל א מתו ך השנות 1 פעמיים . שו ב פור ש ממג י הממון , משאבי א
עס ק שנ י ליד י סיומ ו ושו ב אהי ה קונה . הר י שבמחזו ר ס— מ— 0 אי ן כ ל קש ר בי ן
הוצא ת הממו ן ובי ן זרימתרהחוזרת . ואל ו ב־ מ— ם— ס מותני ת זרימתו־החוזר ת ש ל
הממו ן ע ל יד י עצ ם אופ ן הוצאתו . ל א בא ה זרימה־חוזר ת לו , הר י נתקפח ה כ ל אות ה
■פעולה , היינו , נפס ק התהלי ך באמצ ע ועדיי ן ל א נשלם , משו ם שחס ר שלבו , הו א
הממכר , ז ה המשלי ם ומסיי ם א ת המיקח .

הסיבו ב ם— מ— ם פות ח בקיצו ן ש ל סחור ה אח ת וחות ם בקיצו ן ש ל סחור ה
:אחרת , הנפלט ת מ ן המחזו ר ונקלט ת ע ל יד י הצריכה . נמצא ת אומ ר : תכלית ו —
צריכה , סיפו ק ש ל צרכים , בקיצו ר — ערך־של־ישימוש , ואל ו הסיבו ב מ— ם— מ יוצ א

3 ״א ם קובי ם דב ר ע ל מב ת למכר ו שו ב — הסכו ם המושק ע בכ ך קרו י : ממו ן שניתן ־
כמפרעה ! וא ם קוני ם דב ר של א ע ל מנ ת למכר ו שו ב — אפש ר לקרו א לסכו ם זה : ממו ן
׳שהוצא. " (ג׳״ס ס ס ט יוא ר ט : "כתבי ם ובר. " הוצא ו ע ל יד י בנ ו הגנרא ל ס ר ג׳יימ ם
פטיוארט . לונדו ן 1801 , כר ך ן . עם ׳ 274 . )

121

הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

מתון • הקיצו ן ש ל הממו ן וסופ ו שהו א חוז ר א ל קיצו ר ז ה גופו . הר י שהגור ם לתנועת ו
ומטרת ו המכוונ ת — משמ ש ערך־החליפי ן עצמו .

במחזור־הסחורו ת הפשו ט צור ה כלכלי ת אח ת לשנ י הקיצונים . שניה ם סחור ת
הם , וא ף סחורו ת ה ם באות ו שיעור־הערך . אול ם ערכי־שימו ש ה ם השוני ם באיכותם ,
כגו ן דג ן ובגדים . חליפי־התוצרים , חילופ ם ש ל חומרי ם שונים , שמיוצג ת בה ם העבוד ה
החברתית , — הנ ה תוכנ ה ש ל התנוע ה כאן . מ ה שאי ן כ ן במחזו ר מ — ם —מ . ע ם
ראיי ה ראשונ ה נדמ ה עלינו , שהו א חסר־תוכן , שכ ן י ש ב ו כפל־מלי ם לעניי ן אח ד
[טאוטולוגיה] . שנ י הקיצוני ם צור ה כלכלי ת אח ת להם . שניה ם ממו ן הם , משמ ע :
ל א ערכי־שימו ש שוני ם באיכותם , שהר י ממו ן משמ ש דוק א הדמות־שנתחלפ ה ש ל
הסחורות , שנמחק ו ב ה לגמר י ערכי־השימו ש המיוחדי ם שלהן . להחלי ף תחיל ה 100
לי״ ש בכותנ ח ולחזו ר ולהחלי ף אות ה כותנ ה ב־ש 1 לי״ש , כלומ ר להחלי ף בעקיפי ן
ממו ן בממון , היינו־ה ך בהיינו־ה ך — דב ר ז ה נרא ה כמעש ה חסר־תכלי ת ותפ ל
כאחד 4 . ובכל ל אי ן ל ך הבד ל בי ן סכום־ממו ן אח ד לבי ן סכום־ממו ן אח ר אל א שיעור ם
בלבד . ולפיכ ך : התהלי ך מ— ם—פ ! לפ י עצ ם תוכנו , אינ ו מחיי ב הבד ל איכות י ש ל
קיצוניו , שהר י שניה ם ממו ן הם , אל א א ת שינוי ם הכמות י בלבד , בסופ ו ש ל דב ר
נמצא , שמוציאי ם מ ן המחזו ר יות ר ממו ן משהכגיס ו לתוכ ו מתחילה . הכותנ ה שנקני ת
ב־ 100 לי״ ש נמכר ת שוב , למשל , ב־ 10+100 לי״ש , א ו בד 110 לי״ש . ולפיכ ך תה א
צורת ו השלימ ה ש ל תהלי ך זה : מ— 0 —מ / וכא ן נ 7 =מ+ ^ מ , כלומר : מ ׳ שוו ה
לסכום־הממו ן המקורי , שנית ן כמפרעה , ועו ד תוספת . אות ה תוספ ת — א ו העוד ף ש ל
הער ך הראשו ן — אנ י מכנ ה אות ה בשם : עודף־הער ך ( 18 ¥£11116 ו 1 נדנג 81 ) . ולפיכך :
הערך , שנית ן בראשית ו כמפרעה , ל א ר ק משתמ ר במחזור , אל א ב ו במחזו ר משנ ת
הו א א ת שיעור־ערכו , מוסי ף הו א עודף־ער ך א ו משתעוך . ותנועת ו ז ו הי א
שהופכת ו להון .

אמנ ם ייתכ ן גם , שנד ם— מ— ם יהי ו שג י הקיצוני ם ס דם , למש ל דג ן ובגדים ,

4 "אי ן מחליפי ם ממו ן בממון" , מטי ח מרכזי ה ד ה ל ה ריוויי ה בפנ י המרקאנטי ־
ליסטים . (״הסד ר הטבע י ופו׳״ . עמ ׳ 486 . ) בחיבו ר אה ד הד ן דיו ן מקצוע י [ 0£6880 ע ע
ב״מסחר " וב״ספסרות" , אנ ו קוראים : "כ ל מסח ר עומ ד ע ל חליפי ן ש ל עצמי ם מסוגי ם שונים ;
והיתרו ן (בשבי ל הסוח ר י ) נוב ע מתו ך שונ י זה . א ם מחליפי ם פונ ט לח ם בפונ ט לחם.. . אין ׳
לצפו ת לשו ם יתרון.. . מכא ן ניגודדיתרונ ו ש ל המסח ר לגב י המשחק , שאי ן ב ו באחרו ן אל א
משו ם חליפי ן ש ל ממו ן בממון. " (ת . קורבט : "חקיר ה בסיבותי ו ובאופני ו ש ל עושר ־
היחידי ם < א ו מוסברי ם עקרונותיה ם ש ל המסח ר והספסרות. ״ לונדו ן 1841 , עט ׳ 5 . ) א ף ע ל פ י
שאי ן קורב ט תופס , כ י מ—מ , חליפ י ממו ן בממון , צורת־המחזו ר הי א האופייני ת ל א ר ק
להון־המסחר י אל א לכ ל הו ן — הר י מוד ה הו א לפחו ת בכך , שצור ה ז ו משותפ ת ל ו למשח ק
ולאח ד מסוג י המסחר , לספסרות ; א ך הנ ה ב א מאק־קולו ך ומוצא , כ י מ י שב א לקנות :
כד י למכור , לספס ר הו א ב א — וכ ך נגו ז ונעל ם ההבד ל בי ן מסח ר לבי ן ספסרות . "כ ל עסק ,
שב ו אד ם קונ ה תוצר , מ ל מנ ת לשוב־ולמכרו , הו א למעש ה ספסרות. " ( מ א ק ק ו ל רך : "מלו ן
מעש י וכ ר למסחר. ״ לונדו ן 1847 , עט ׳ 1009 . ) תמי ם יות ר הו א פינטו , אות ו פינדא ר ש ל הבורס ה
באמסטרדא ם : "המסח ר משח ק הו א (פסו ק ז ה שאו ל אצ ל לוק) , א ך ל א תרוי ח ול א כלו ם אם :
תשח ק ע ם קבצנים . משעב ר זמ ן ר ב וכב ר הי ה סיפ ק להוצי א הכ ל מיד י הכל , הר י צרי ך הי ה
להחזי ר מתו ך הסכ ם ש ל רצו ן טו ב א ת רו ב רוב ם ש ל הרןחים , כד י שאפש ר יהי ה להתחי ל א ת
המשח ק מחדש. ״ ( פ י נ ט ו : ״מסכ ת ע ל המחזו ר והאשראי״ , אמסטרדא ם 1771 , עט ׳ 1 ג 2 . )

122

4 . הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

שיעורי ־ ער ך ׳שוני ם בכמותם . יכו ל שהאיכ ר ימכו ר א ת דגנ ו למעל ה מערכ ו ויקנ ה
א ת הבגדי ם למט ה מערכם . ואפש ר ג ם שירמ ה אות ו מוכר־הבגדים . אול ם לגב י
צורת־מזזזו ר ז ו כשלעצמה , אי ן הבדל־ערכי ן ז ה אל א מקר ה בלבד . כא ן אי ן לומ ר —
כפ י שאת ה אומ ד לגב י התהלי ך ש ל מ— ם— מ — שאות ה צור ה יוצא ת מטעמ ה
ומדעתה , כביכול , א ם שנ י קיצוניה , למשל , דג ן ובגדים , אקויואלגטי ם הם . ית ר ע ל
כן , כא ן שוויוךהער ך — תנא י הו א למהל ך כתיקונו .

ע ם השנות ו א ו חידוש ו ש ל הממכ ר לש ם מיק ח נתונו ת מידת ו ומטרת ו — כמ ו
בתהלי ך ז ה גופ ו — בתכלי ת הסופי ת אש ד מחו ץ לתחומי ו : בצריכה , בסיפו ק צרכי ם
מסוימים . ואל ו במיק ח לש ם ממכ ר — ראשי ת ואחרי ת היינו־ה ך הן : ממון , ערך ־
חליפין , ומטע ם ז ה בלב ד התנוע ה אינסופי ת היא . ודאי : מ הי ה ל-מ + ג מ , 100
לי״ ש הי ו ל־ 10+100 . אולם , לכשתעיי ן בדב ר מבחינ ה איכותי ת בלבד , הר י 110
לי״ ש ר 100 לי״ ש חיינרח ך הן , כלומ ר ממון . ולכשתעיי ן בכ ך מבחינ ת הכמות , הר י
110 לי״ ש אינ ן אל א סכום־ערכי ם מוגבל , ממ ש כ־ 100 לי״ש . איל ו הי ו מוציאי ם א ת
110 לי״ ש כממון , כ י א ז הי ו יוצאו ת מכלל־תפקידן . כ י א ז חדל ו מלהיו ת הון .
משנפלט ו מתו ך המחזו ר שו ב ה ן מתאבנו ת ונעשו ת אוצר , וא ף פרוט ה ל א תצמ ח
מתוכן , ואפיל ו יהי ו מונחו ת ע ד שיבו א אליהו . ובכ ן : א ם בשיערוך־הער ך הדברי ם
אמורים , הר י קיי ם ועומ ד אות ו צור ך ש ל שיערו ך ג ם בשבי ל 110 לי״ ש וג ם בשבי ל
100 לי״ש , שכ ן סכומי ם אל ה שניה ם ביטויי ם מוגבלי ם ה ם ש ל ערך־חליפין , הוו ה
אומ ר : שניה ם שליחו ת אח ת לה ם — להתקר ב תו ך גידו ל כמות ם לעוש ר סתם .
אמנ ם לשע ה קל ה נבד ל הער ך שנית ן תחיל ה כמפרעה , 100 לי״ ש — מעודף־הער ך
שנתוס ף עלי ו בתו ך המחזור , 10 לי״ ש ; אול ם הבד ל ז ה שו ב חוזר־ונמ ס מיד . בסופ ו
ש ל התהלי ך אינ ם מסתכמים־ועולי ם : מצ ד אח ד הער ך המקור י ש ל 100 לי״ש , ומצ ד
השנ י עודף־הער ך ש ל 10 לי״ש . מ ה שמסתכם־ועול ה מתו ך המחזו ר הו א ער ך אחד ,
110 לי״ש , ז ה המצו י כול ו באות ה צור ה ראוי ה לו , ע ל מנ ת שיפת ח שו ב בתהלי ך
ש ל שיערוך , כ־ 100 לי״ ש המקוריות . ע ם אחרית ה ש ל התנוע ה יוצ א ממו ן שו ב בחזק ת
ראשיתה 5 . הרי , שאחרית ו ש ל כ ל סיבוב , שמתגש ם ב ו מיק ח לש ם ממכר , משמש ת
מאלי ה ראשית ו ש ל סיבו ב חדש . מחזור־הסחורו ת הפשו ט — ממכ ר לש ם מיק ח —
משמ ש אמצע י לתכלי ת שמחו ץ לתחומי־המחזור , אמצע י לרכיש ת ערכי־שימוש , סיפו ק
צרכים . ואל ו מחזור ו ש ל הממו ן בחזק ת הו ן הו א תכלי ת לעצמו , שכ ן שיערו ך הער ך
אינ ו קיי ם כל ל אל א בתו ך תנוע ה ז ו המתחדש ת תמיד . מכאן : תנועודההו ן אי ן
ל ה תכלה 6 .

5 ״ההו ן נחלק.. . להו ן ראשונ י ולריו ח — גידול ו ש ל ההון.. . א ף ע ל פ י שהמעש ה
] 3x18 ־ 01 ] עצמ ו מצר ף מי ד ריו ח ז ה א ל ההו ן ומזרימ ו יח ד אתו״ . פ . א נ ג ל ס : "ראשי *
פרקי ם לביקור ת הכלכל ה הלאומית " ב״ספרי־השנ ה הגרמניים־צרפתיים , יוצאי ם ע״ י א ר נ ו ל ד
הוג ה וקאר ל מאר קס. ״ פארי ס 1844 , עם ׳ 99 . )

6 אריסטוטל ס מעמי ד כנג ד הכרימאטיסטיק ת [תורת־הממון ] א ת האקונומיק ה
:[הכלכלה] . נקודת־המוצ א משמש ת ל ו האקונומיקה . במיד ה שז ו הי א אומנות־רכישה ,
הריה י מצטמצמ ת בהשג ת הנכסים , הדרושי ם בשבי ל החיי ם ומועילי ם לבי ת א ו למדינה .
״העוש ר האמית י (? 0 זו< 01 .? ה ; 0 ׳ 1 ־ 1 0 ( 6 0X1 ) עומ ד ע ל ערבי־שימו ש כאלה ! שכ ן כמו ת

123

הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

בעל־ ן*,ממון . כנוש א תנוע ה ז ו ביודעים , נעש ה בעל־תון . אישיות ו — א ו מוט ב
שנאמ ר : כיס ו — משמש ת אכסניה , שממנ ה יוצ א הממו ן ואלי ה הו א חוזר . התוכ ן
האובייקטיב י ש ל אות ו מחזו ר — שיערו ך הער ך — הו א תכלית ו הסובייקטיבית ;
ור ק במיד ה שניכו ם גדל־והול ך ש ל העוש ר המופש ט הו א הכוודהדוח ף היחיד י
לפעולותיו , משמ ש הו א בתיפקוד ו כבעל־הון , א ו כהון־בצורת־אד ם מחונ ן רצו ן והכרה .
מכאן , שאי ן לראו ת לעול ם בערך־השימו ש א ת מטרת ו הבלתי־אמצעי ת ש ל בעל '
התוך . וא ף ל א בריו ח יחי ד פלוני , אל א בתנוע ה בלתי־פוסק ת להרווידדולהרוויח 8 ,
יצ ר מוחל ט ז ה להתעשרות , תאנ ה ז ו ש ל רדיפ ה אחר י הערך 9 — משותפי ם לבעל '

הקניי ן מסו ג ז ה — כמו ת מספיק ה בשבי ל חיי־רןח ה — אינ ה בלתי־נווגבלת . אול ם י ש סו ג
שנ י באמנות־הרכישה , שמבכרי ם לכנות ו ובצד ק — כריסאטיסטיק ה ; ודומ ה שלפ י סו ג ז ה
אי ן קיימי ם גבולי ן לעוש ר ולקניין . המסחר־בסחורו ת ("!סט^ןסס * ף■ ״ בדיוק ו — מסה ר
קמעוני , ואריסטוטל ס בוח ר בצור ה ז ו משו ם שמכרי ע ב ה ערך־השימוש ) מטבע ו אינ ו שיי ד
לכרימאטיסטיקה , שחר י כא ן אי ן מתייחסי ם החליפי ן אל א א ל הדרו ש להם־עצמ ם .(לקונ ה
ולמוכר). ״ ולפיכ ך — ממשי ך אריסטוטל ם לפת ח א ת רעיונ ו — הי ה סחר־החליפי ן צורת ו
הראשונ ה ש ל המסחר־בסחורות , ואול ם ע ם התפשטות ו נתהוו ה בהכר ח הטסט . ע ם אמצאת .
הממו ן ב א ההכרח , שסחר־החליפי ן יתפת ה למסהד־בסהורו ת ף* 1 גןדזט 40 ו , וז ה האחרו ן —
בניגו ד למגמת ו המקורי ת — נהפ ך לכרימאטיסטיקה , הי א האמנו ת לעשו ת ממוך . והנה ,
הכרימאטיסטיק ה נבדל ת מ ן האקונומיק ה בכך , כ י "בשביל ה המחזו ר הו א מקור־העוש ר
($ןז 501 |ט 51 ץ 0 ) 11 >:ז 17 \\ד 0 ץ 6101 . . . '\ו_ 0 ;ו'/) 1 ן [ 11 ). 7 ן 7 >ו 1 דןו 01 :מ) . ודומ ה שכול ה מסבי ב
להממו ן סובבת , שכ ן הממו ן הו א ראשית ו וסופ ו ש ל סוג־חליפי ן ז ה 1 נ> 1 ןז 10 ג) 0 ׳ ו ס ס ך סד )
(׳ר 1 זו 80 ;>\דך. 0 \ 01 % ד 0 15 § 6 : ח ׳ 0101x6101 . ומכא ן שג ם העושר , אלי ו שואפ ת

הכרימאטיסטיקה , בלתי־מוגב ל הוא . שהר י כ ל אמנות , שמטרת ה אינ ה משמש ת ל ה אמצע י
אל א תכלי ת קיצוני ת ואחרונה , — בלת י מוגבל ת הי א בשאיפתה , שכ ן שקוד ה הי א תמי ד
להתקר ב יות ר ויות ר אלי ה ! ואל ו אות ן אומנויות , שאינ ן מבקשו ת אל א אמצעי־לתכלית ,
אינ ן בלתי־מוגבלות , שכ ן התכלי ת עצמ ה הי א התוחמ ת לה ן תחומי ם ! וכ ך גם , אי ן סיי ג
למטרת ה ש ל כרימאטיסטיק ה זו , אל א מטרת ה הי א התעשרו ת מוחלטת . האקונומיקה , ולא .
הכרימאטיסטיקה , י ש ל ה גבול.. . תכלית ה ש ל הראשונ ה — משה ו השונ ה מ ן הממו ן גופו ,
ותכלית ה ש ל השניי ה — ריבוי ו ש ל זה.. . עירבוב ן ש ל שת י צורו ת אלה , הנבלעו ת ז ו בזו ,
מבי א לכך , שי ש ורואי ם א ת השמיר ה ע ל הממו ן וא ת ריבוי ו לאין־סו ף כמטר ה סופי ת ש ל
האקונומיקה. ״ (אריסטוטלס : ״ע ל הרפובליקה״ , ד,וצ . בקר , ספ ר ן , פר ק 8 ד 9 ואילך. )

7 "ל א הסחורו ת (כא ן במשמעו ת ש ל ערכי־שימוש ) ה ן התכלי ת המכרע ת לגב י בעל ־

ההו ן המטפ ל בעסקים.. . תכלית ו המכרע ת — ממון. ״ (ת . צ ׳ א ל מ ר ס : "ע ל כלכל ה מדינית .
וכד. ״ הוצ . ב / לונדו ן 1832 . עט ' [ 165 ] 166 . )

8 "הסוח ר כמע ט שאיננ ו מחשי ב א ת הריו ח שכב ר השיג , אב ל מבט ו פונ ה תמי ד לריוזז .
העתיד־לבוא. ״ (א . ג׳נובזי : ״הרצאו ת בכלכל ה אזרחית. ״ ( 1765 ) . הוצ . הכלכלנים ;
האיטלקיי ם ע״ י קוסטודי , החל ק המודרני , כר ך 7111 , עט ׳ 139 . )

9 ״תאות־הבצ ע שאי ן לכבותה , הרע ב הקדו ש לזה ב [ £211168 : 1 320111 ־ 201 ] — תנחה ,
תמי ד א ת הקאפיטאליסט. " ( מ א ק ק ו לוך : ״עקרונ י הכלכל ה המדינית״ , לונדו ן 1830 . עט ׳
179 . ) השקפ ה ז ו אינ ה מונעת , כמובן , אות ם מאק־קולו ך ושות , , שע ה שה ם נתוני ם במבוכה ,
תיאורטית , כגו ן ע ם הדיו ן בעודף־הייצו ר — להפו ך אות ו קאפיטאליס ט גופ ו לאזר ח טוב :
וישר , שאי ן דעת ו נתונ ה אל א לערך־השינזו ש בלבד , ול א עו ד אל א שהו א מגל ה רע ב ש ל
זאב־טר ף ממ ש לנעליים , לכובעים , לביצים , לאריגי ם ולסוגי ם אחרי ם ש ל ערכי־שימוש, -
רגילי ם ביותר .

124

4 . הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

ההו ן ולצובר־חאוצ ר ג ם יחד , אל א שצובר־חאוצ ר אינ ו אל א בעל־הו ן מטורף , ואל ו
בעל־הו ן הו א צובר־אוצדו ת ראציונאלי . הריבו י הבלתי־פוס ק ש ל הערר ׳ — אות ה
מטרה , שצובר־האוצ ר שוא ף להשיגה , הי ד שהו א רוצ ה להצי ל א ת הממו ן מפנ י
המחזור 10 — בעל־ההון , שהו א פיק ח מחברו , משי ג מטרד י זו , ע ם שהו א מוס ר א ת
הממו ן ומזרימ ו תמי ד מחד ש לתו ך המחזו ר 10 א .

הצורו ת העצמאיות , צורות־הממון , שבה ן מתלב ש ער ך הסחורו ת בתו ך המחזו ר
הפשוט , אינ ן אל א מתווכו ת בחליפי־הסחורות , ושו ב ח ן נעלמו ת ע ם תוצא ה אחרונ ה
ש ל התנועה . ואל ו במחזו ר מ— ם— מ משמשי ם שניהם , הסחור ה והממון , ר ק אופני ־
קיו ם שוני ם ש ל הפר ך גופ ו : הממו ן משמ ש אופ ן כלל י לקיו ם הערך , והסחור ה —
אופ ן מיוח ד ומוסוו ה בלבד , כביכול 11 . הער ך ©תמי ד ללבו ש צור ה ולפשו ט צורה ,
ואינ ו נבל ע כול ו בתנוע ה זו , וכ ך הו א הול ך ונהפ ך לנוש א אוטומאטי . וא ם תרצ ה
לקבוע־ולייצ ב אות ן צורות־ההופע ה המיוחדות , שהער ך המשתער ך לוב ש אות ן בז ו
אח ר ז ו במעג ל חיי ו — הר י תגי ע ליד י הסברי ם אל ה. ־ הו ן הו א ממון , הו ן הו א
סחורת 12 . אול ם לאמית ו ש ל דב ר נהי ה כא ן הער ך נוש א ש ל תהליך , שב ו הו א עצמ ו
משתנ ה בשיעור ו בהשפע ת החילו ף המתמי ד ש ל צורותיו , הממו ן והסחורה ? ב ו
הו א מפרי ש א ת עצמ ו כעודף־ער ך מע ם עצמ ו כער ך מקורי ? ב ו הו א משער ך א ת
עצמו . שכ ן תנוע ה וו , שב ה הו א מוסי ף עודף־ערך , הי א תנועת ו ש ל עצמו , ועל־כ ן
השיערו ך של ו הו א השתערכו ת עצמית . וכ ך קנ ה א ת הכו ח המאג י להוסי ף ער ך משו ם
שער ך הוא . מעמי ד הו א ולדו ת חיי ם או , לפחות , מטי ל הו א ביצי־זהב .

בתהלי ך כזה , ב ו משמ ש הער ך נוש א פורץ־גבולות : עתי ם הו א לוב ש ועתי ם
הו א פוש ט צור ה ש ל ממו ן וש ל סחורה , אב ל בתו ך חילו ף ז ה הו א מקיי ם עצמ ו ומחל ץ
עצמותי ו ? בתהלי ך כז ה זקו ק הוא , קוד ם כל , לצור ה עצמאית , שעל־יד ה תה א נקבע ת
זהות ו של ן ע ם עצמו . וצור ה כזא ת נודע ת ל ו ר ק בממון . ולפיכ ך משמ ש הממו ן נקודת ד
ראשי ת ונקודת־אחרי ת בכ ל תהליך־של־שיערוך . הנ ה הי ה 100 לי״ש, ־ ועכשי ו הו א
110 לי״ש , וכר . אול ם הממו ן גופ ו כוח ו יפ ה כא ן ר ק כצור ה אח ת ש ל הערך , שהד י
ז ה שת י צורו ת לו . א ם ל א ילב ש הממו ן צורה־של־סחורה , ל א יהי ה לעול ם הון . ובכן :
כא ן אי ן הממו ן מופי ע בפולמו ס ע ם הסחורה , כמ ו בצבירודהאוצרות . יוד ע בעל ־
ההון , שכ ל הסחורו ת כולן , — ויהי ו רעות־מרא ה ונודפו ת רי ח ר ע כאש ר יהי ו —
באמונ ה ובאמ ת ממו ן הן , כאיל ו נולד ו גמולי ם בתוך־תוכן , ונוס ף ע ל כך : מכשי ר
עושה־נפלאות , שי ש ב ו כד י לעשו ת מממו ן יות ר ממון .

10 "׳?־ 61 ^ 203 ״ [להציל ] — הו א אח ד הביטויי ם האופייניי ם ש ל היוני ם בשבי ל "צבור ־
אוצרות״ . וכ ן " 6 ע 88 10 ״ משמע ו הצ ל והסו ד כאחד .

10 ־ 1 ״אינסופיות , שאי ן העצמי ם משיגי ם ע ם התקדמות ם — ישיגו ה בסיבוב־המעגל. "

( ג א ל י א נ י : ״ע ל המטבע״ . עמ ׳ 156 . )

11 ״ל א החומ ר מהוו ה א ת ההון , אל א — ערכ ם ש ל החמדי ם הללו. ״(י . ב . ס י י : "מסכ ת
הכלכל ה המדינית״ . ד,וצ . ג / פארי ס 1817 . כי ד 11 , עט , 429 . )

12 "אמצעי־מחזור(! ) שמשתמשי ם ב ו לייצו ר סחורות.. . הו א הון. " ( מ א ק ליאוד :
״ההלכ ה והמעש ה ש ל הבנקאות. ״ לונדו ן 1855 . כר ד ן . פר ק 1 . [עמ ׳ 55 ]. ) ״הו ן — ה ן סחורות. "
(ג 'יימ ס מיל : ״יסודו ת ש ל כלכל ה מדינית״ , לונדו ן 1821 , עם ׳ 74 . )

125

הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

בעו ד שבמחזו ר הפשו ט לוב ש ער ך הסחורות , לכ ל היות ה א ת הצור ה העצמאי ת
ש ל הממון , לעומ ת ער ך השימו ש שלהן , — הר י כא ן מתגל ה הו א פתאו ם נעצמו ת
מגיע ה א ת עצמה , כעצמות־של־תהליך , שלגבי ה שניהם , הסחור ה והממון , אינ ם אל א
צורו ת בלבד . גדול ה מכן . תח ת לייצ ג יחסי־סחוד ה הו א נכנ ס עכשיו , כביכו ל , ביזזם ־
פרט י א ל עצמו . עכשי ו נבד ל הוא , בחזק ת ער ך מקורי , מעצמ ו בחזק ת עודף־ערך ,
נבד ל הו א בחינ ת אל־א ב מעצמ ו בחינ ת אל־ב ן — והר י שניה ם גי ל אח ד להם , ובעצ ם
אינ ם אל א אישיו ת אחת ! שכ ן ר ק ע ם עודף־הער ך ש ל 10 לי״ ש נהפכ ו להו ן 100
הלי״ ש שניתנרכמפרעה , ומשנעש ו הון , משנול ד הב ן וע ל יד י הב ן נול ד האב , שו ב
נעל ם ההבד ל שביניה ם ושניה ם אח ד הם : 110 לי״ש .

הר י שהער ך נהי ה ערך־של־תחליך , ממון־של־תהליך , וכ ך יהי ה להון . מתו ך
המחזו ר יצ א וא ל המחזו ר ישוב , בתוכ ו יתקיי ם וב ו יתרבה , ושו ב ייצ א מתוכ ו מוגד ל
ע ל מנ ת לחזו ר ולפתו ח אות ו סיבוב־מעגל , וחוז ר חלילה 2 * * * * * * * * * * 13 . מ—מ / ממו ן המולי ד
ממו ן — 1101167 ! 8 ; 6£61 < ן 111011 ע ז 11101167 — כז ה הו א תיאור ו ש ל ההו ן בפ י פרשני ו
הראשונים , המרקאנטיליסטים .

לקנו ת ע ל מנ ת למכור , א ו בית ר דיוק : לקנו ת ע ל מנ ת למכו ר בריוח ,

מ— ם—מ ׳ — אמנ ם דומה , שאי ן צור ה ז ו מיוחד ת אל א לסו ג אח ד ש ל הון , להו ן
המסחרי . אול ם א ף ההו ן התעשיית י ממו ן הוא , שנהפ ך לסחור ה וחוז ר ונהפ ך ע ם ממכ ר
הסחור ה ליותר־ממון . מעשי ם החלי ם מחו ץ לתחום־המחזור , בי ן המיק ח ובי ן הממכר ,
אינ ם משני ם ול א כלו ם בצור ה ז ו ש ל התנועה . ולאחרונה : בהו ן המעלה־רבי ת נית ן
המחזו ר מ— 0 —מ ׳ בקיצורו , ניתנ ת התוצא ה בל א תיווך , בסגנו ן קצר־מקוצ ר
כביכול , בנוסחה : מ—מ ׳ — ממו ן שהו א מי ד יתר־ממון , ער ך גדו ל מעצמרהוא .

שמ ע מיניה : מ — 0 —מ ׳ הי א הנוסח ה הכללי ת ש ל ההון , כפ י שהו א נגל ת
במישרי ן בתחום־המחזור .

2 . סתירו ת כנוסח ה הכללי ת

צורת־המחזור , שב ה נהפ ך הממו ן ומתגל ם כהון , סותר ת כ ל החוקים , שנתפרש ו

למעל ה ע ל טבע ם ש ל הסחורה , ש ל הערך , ש ל הממו ן וש ל המחזו ר גופו . כ ל ההבד ל

בינ ה לבי ן מחזור־הסחורו ת הפשו ט אינ ו אל א היפו ך סדר־המערכ ת ש ל אות ם שנ י

התהליכי ם המנוגדי ם : הממכ ר והמיקח . וכיצ ד עשו י הבד ל כזה , שאינ ו אל א הבדל ־

צור ה בלבד , לשנות , כאיל ו במעשה־קסמים , א ת טבע ם ש ל תהליכי ם אל ה ו

גדול ה מכן . היפו ך ז ה קיי ם ר ק לגב י אח ד משלוש ת האישים , בעלי־העסק ,

הנושאי ם ונותני ם ז ה ע ם זה . בהיות י בעל־הו ן הרינ י קונ ה סחור ה מא ת א וחוז ר
ומוכר ה ל־ב , ואל ו בהיות י בעל־סחורו ת פשו ט הרינ י מוכ ר סחור ה ל־ ב ואחר־כ ך
קונ ה אנ י סחור ה מא ת א . לגב י רעי־העסק , א ו־ב , אי ן הבד ל ז ה קיי ם כ ל עיקר .

אי ן ה ם מופיעי ם אל א כקוני־סחורו ת וכמוכרי־סחורות . וא ף אנ י עצמ י עומ ד לעומת ם

כ ל שעה , א ם כבעל־ממו ן פשו ט א ו כבעל־סחור ה פשוט , א ם כקונ ה וא ם כמוכר !
כלומר , מופי ע אנ י בשת י המערכו ת האל ה לעומ ת האי ש האח ד ר ק כקונ ה ולעומ ת

18 "הון.. . ער ך המכפי ל עצמ ו ללא־הפסק. " ( ם יסט ו נדי : "עקרונו ת חדשי ם ש ל

הכלכל ה המדינית״ . [פארי ס 1819 ] , כר ך 1 . עט ׳ [ 88 ] 89 . )

126

4 . הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

האי ש השנ י ר ק במוכ ר בלבד , לגב י האח ד אי ן אנ י אל א ממו ן בלב ד ולגב י השנ י ר ק
סחור ה בלבד ; וא ף לגב י אח ד מה ם אינ י משמ ש הו ן א ו בעל־הו ן א ו נציג ו ש ל
משהו , שי ש ב ו יות ר מממו ן א ו יות ר מסחורה , א ו שי ש ביד ו להבי א ליד י תוצא ה
אחר ת חו ץ מממו ן א ו סחורה . המיק ח מא ת א והממכ ר ל־ ב משמשי ם בשביל י מערכ ה
אחת . אול ם צירופ ם ש ל שנ י'המעשי ם האל ה אינ ו קיי ם אל א בשבילי . א ל א איכפ ת
ל ו כל ל העס ק שבינ י לבי ן ב , ואל ו ב ל א איכפ ת ל ו כל ל עסק י ע ם א . אילמל י
היית י רוצ ה להסבי ר להם , כ י זכו ת יתיר ה נתגלגל ה ע ל ידי , ע ם היפו ך ז ה שבמערכות ,
יבוא ו ה ם ויוכיח ו לי , שטוע ה אנ י בעצ ם סדר־המערכ ה ושכ ל העס ק הז ה כול ו ל א
נפת ח במיק ח ונסתיי ם בממכר , אל א להיפך : נפת ח בממכ ר ונסתיי ם במיקח . ואמנ ם
כ ן : מעש י הראשון , המיקח , מנקוד ת השקפת ו ש ל א ממכ ר היה , ומעש י השני ,
הממכר , הי ה מיק ח מנקודת־השקפת ו ש ל ב . ול א ד י לה ם בכ ך אל א שיבוא ו א ו־ ב
ויכריזו , שכ ל סדר ה ש ל המערכ ה ל א הי ה אל א מיותר , מעשה־להטי ם גמור . יכו ל
א למכו ר א ת הסחור ה יש ר ליד י ב , ר ב יקנ ה אות ה יש ר מיד י א . וכ ך יתכוו ץ כ ל
אות ו עס ק מורכ ב ויעמו ד ע ל מעש ה חד־צדד י ש ל מחזור־סחורו ת שכי ח : מנקודת ־
השקפת ו ש ל א ממכ ר בלבד , ומנקודת־השקפת ו ש ל ב מיק ח בלבד . הוו ה אומר :
ע ם היפוכ ו ש ל סדר־המערכו ת ל א יצאנ ו כל ל מתחומי ו ש ל מחזור־הסחורו ת הפשוט .
וגדול ה מכן , חייבי ם אנ ו לבחון , א ם י ש בטבע ו כד י לית ן מקו ם לשיערו ך הערכי ם
הנכנסי ם בו ׳ היינו , לשמ ש מקו ר לעודף־ערך .

ניטו ל א ת תהליך־המחזו ר בצורה , שב ה הו א עול ה לפנינ ו כחליפי־סחורו ת בלבד .

צור ה ז ו מצוי ה תמי ד כל־אימ ת ששנ י בעלי־הסחורו ת קוני ם סחורו ת ז ה מז ה ומאז ן
תביעותיה ם הכספיו ת ההדדיו ת מתאז ן ביו ם הפרעון . הממו ן משמ ש כא ן ממון־חשבו ן
בלבד , הב א לבט א א ת ערכ י הסחורו ת במחיריהן , א ך אי ן הו א מופי ע לעומ ת הסחורו ת
גופ ן בדמו ת ש ל עצם . ע ד כמ ה שהדברי ם אמורי ם בערך־השימוש , הר י ברור , ששנ י
המחליפי ם עלולי ם כא ן להרויח . שניה ם מוציאי ם מידיה ם סחורות , שחסרות־תועל ת
ה ן כעדכי־שימו ש בשבילם , ומקבלי ם סחורות , שה ם צריכי ם להן . ואפש ר שאי ן ז ו
התועל ת היחידה . א , המוכ ר יי ן וקונ ה תבואה , אפש ר והו א מייצ ר יות ר יי ן משיכו ל
הי ה לייצ ר האיכ ר ב ב א ות ו זמן־עבודה , ואפש ר שהאיכ ר ב מייצ ר באות ו זמן ־ עבוד ה
יות ר תבוא ה משיכו ל הי ה לייצ ר הכור ם א . נמצא , שבע ד אות ו ערך־חליפי ן גופ ו
מקב ל א יות ר תבוא ה ו־ ב יות ר יין , משהי ו משיגי ם איל ו הי ו צריכי ם כ ל אח ד ואח ד
מה ם לייצ ר לעצמ ו יי ן ותבוא ה בל א חליפין . הר י שבנוג ע לערך־השימו ש אפש ר
לומר , כ י "מעשה־החליפי ן עס ק הוא , שנשברי ם ב ו שנ י הצדדים" 14 . מ ה שאי ן כ ן
לגב י ערך־החליפין . "אד ם שי ש ל ו הרב ה יי ן ואי ן ל ו תבואה , נוש א ונות ן ע ם אדם ,
שי ש ל ו הרב ה תבוא ה ואי ן ל ו יין ! הלל ו מחליפי ם ביניה ם חיטי ם בשוו י ש ל 50
ביי ן בשוו י ש ל 50 . חליפי ן אל ה אי ן בה ם משו ם ריבו י ש ל ערך־החליפי ן ל א לגב י
האח ד ול א לגב י חברו ; שכ ן עו ד קוד ם לחליפי ן הי ה ביד י כ ל אח ד מה ם ער ך שוו ה

14 ״ההליפי ן — עס ק מופל א הם , ב ו שנ י הצדדים־שבחוז ה נשכרי ם תמיד(!). " ( ד ט י ו
ד ה ט ר א ס י : ״מסכ ת ע ל הרצו ן ותוצאותיו. ״ פארי ס 1826 , עמ ׳ 68 . ) אות ו ספ ר הופי ע
אח ר כ ד בשם : "מסכ ת הכלכל ה המדינית. "

127

הפי־כת ו של . ממו ן .,להו ן

לאות ו ערך , שקנ ה לעצמ ו באמצעו ת פעול ה זו" 15 . דאי ן זד . משג ה מ ן הדב ר ול א
כלום , א ם הממו ן כאמצעי־מחזו ר ייכנ ס ויפרי ד בי ן הסחורות , ומעש י המיק ח והממכ ר
יהי ו מעשי ם נבדלי ם ז ה מז ה במוחש 16 . ערכ ם ש ל הסחורו ת מיוצ ג במחיריהן . לפנ י
שה ן נכנסו ת לתו ך המחזו ר ז מכא ן : תגאי־קוד ם הו א למחזו ר ול א תולדתו 17 .

מבחינ ה מופשטת , כלומ ר משמסיחי ם דע ה מנסיבות , שאינ ן נובעו ת מתו ך
החוקי ם האימאננטיי ם של , מחזור־הסחורו ת הפשוט , הר י ל א ח ל ב ו — חו ץ מהחלפ ת
עדך־שימו ש אח ד בחבר ו — אל א גלגו ל בלבד , חילוף־צור ה בלב ד ש ל הסחורה .
אות ו ער ד גופו , — כלומר , אות ה כמו ת גופ ה ש ל עבוד ה חברתי ת בלבוש־חפץ , —
נשא ר ביד י אות ו בעל־סחור ה עצמ ו : תחיל ה בדמו ת סחורת ו של ו ; אחר־כ ך בדמו ת
הממו ן שב ו נתגלגל ה ; ולאחרונ ה בדמו ת הסחורה , שהממו ן חז ר ונתגלג ל בה . אי ן
חילוף־צור ה ז ה ׳מכי ל בתוכ ו שו ם שינו י ש ל שיעור־הערך . ואל ו אות ו חילוף ׳ שח ל
בערך־הסחור ה גופ ו בתו ך התהלי ך הזה , מצטמצ ם בחילו ף צורת ו הממוני ת בלבד .
מתחיל ה קיימ ת צור ה ז ו במחיר ה ש ל הסחור ה המוצע ת למכירה ? אח ר כ ך בסכו ם
ש ל ממון , אל א שז ה כב ר ב א ע ל ביטוי ו במחיר ! ולאחרונ ה במחיר ה ש ל סחור ה
אקויואלנטית . חילוף־צוד ה זה , הו א לכשעצמו , אינ ו מכי ל בתוכ ו שינו י ש ל שיעור ־
הערך , כש ם שאי ן שינו י ז ה ח ל ע ם שאת ה פור ט שט ר ב ן חמ ש לי״ ש למטבעו ת ש ל
לי״ש , ש ל חצא י לי״ ש וש ל שילינגים . ובכ ן : במיד ה שמחזור־חסחור ה אינ ו מחיי ב
אל א חילו ף ־צור ה ש ל ערכה , הר י הו א מחייב , — כ ל שתופע ה ז ו חל ה בטהרת ח —
חליפי ן ש ל אקויואלנטים . אפיל ו הכלכלרדהוולגארי ת — אף־על־פ י של א תמצ א ב ה
א ף רמ ז ק ל שבקלי ם ע ל מהות ו ש ל הער ך — נמצא ת מניחה , כל־אימ ת שרוצ ה הי א
לעמו ד ע ל תופע ה זו , לפ י דרכ ה היא , שביקו ש ואספק ה שקולי ם ז ה כנג ד זו , כלומ ר
שפעולת ם בטילודופוסק ת בכלל . נמצ א שא ם מבחינ ת ערך־השימו ש עלולי ם שנ י
המחליפי ם להיו ת נשכרים , הר י מבחינ ת ערך־החליפי ן אי ן שניה ם יכולי ם להרוי ח
כאחד . אדרבה , כא ן יפ ה כוח ו ש ל הדיבו ר : ״א ם שוויו ן כא ן — ריו ח אי ן כאן" 18 .
אמנ ם יכו ל שהסחורו ת יימכר ו במחירי ם סוטי ם מערכיהן , אול ם סטי ה ז ו נראי ת
בפגיע ה בחו ק חליפי־הסחורות 19 . א ם מדוב ר בצורת־החליפי ן ע ל טהרתה , הר י חליפי ן
ש ל אקויואלנטי ם הם , הוו ה אומד : אי ן בה ם משו ם אמצע י להתעש ר בערך 20 .

15 מר ס י ה ד ה ל ה ריווייה : ״הסד ר הטבע י ונו״׳ , עמ ׳ 544 .

16 ״א ם אח ד משנ י הערכי ם הלל ו ממו ן הוא , א ו שניה ם סהורו ת רגילו ת ה ם — דב ר ז ה

לכשעצמ ו נטול־השיבו ת לחלוטין. ״ (מר ס י ה ד ה ל ה ריווייה : שם , עמ ׳ 543 . )

17 ״העי ד — אי ן הצדדים־שבהוז ה מכריעי ם ע ל כך ! עו ד לפנ י העס ק כב ר הו א קיים ־
ועומד. ״ (ל ה טירון : ״ע ל העניי ן הסוציאלי״ , עמ ׳ 906 . )

18 ׳ '. 11101-0 6 מסו !,, 68:0111:0 6 076 ( 1 " (ג א ל י א ני : "ע ל המטבע" , באוס ף
קוסטודי , החל ק המודרני , כר ך * 1 , עט ׳ 244 . )

19 "החליפי ן נהפכי ם לעס ק ר ע בשבי ל אח ד משנ י הצדדים , א ם גור ם מגורמי־חו ץ מורי ד
א ת המחי ר א ו מעל ה אות ו : אות ה שע ה חל ה פגיע ה בשוויו ן ; ואול ם פגיע ה ז ו נגרמ ה ע״ י
אות ה סיב ה ול א ע״ י ההליפין. ״ (ל ה טרון. ־ ״ע ל העניי ן הסוציאלי״ , עט ׳ 904 . )

20 "החליפי ן לפ י טבע ם חוז ה ש ל שוויו ן הם , הוז ה המתגש ם בי ן ער ד אח ד ובי ן ער ך

השוו ה ל ו לזה . מכאן , שאי ן החליפי ן אמצע י להתעשרות , שכ ן שנ ה הנתינ ה ללקיחה. " (ל ה

מרון , שם , עט ׳ 903 . )

128

4 . הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

ולפיכ ך : אות ם הנסיונות , המנסי ם לתא ר א ת מחזור־הסחורו ת כמקו ר ש ל עודף -
ערך , מאחוריה ם מסתתר ת לרו ב התחלפו ת ש ל נושאי ם [סטףסע מ 1 ) 111 !> ] , ערבו ב
ש ל ערך־שימו ש וערך־חליפין . מוצ א את ה כגו ן ז ה אצ ל ק ו נ ד י י א ק . "טעו ת היא ,
שבהליפי־הסחורו ת מחליפי ם ערך־שוו ה בער ך שווה . אדרבה . כ ל אח ד מאישי־העס ק
נות ן תמי ד ער ך קט ן חמור ת ער ך גדו ל ממנו.. . אילמל י הי ה הדב ר כ ך באמת ,
שמחליפי ם תמי ד ערכי ם שווים , שו ב ל א הי ה אח ד מ ן הצדדי ם יכו ל להגי ע ליד י
ריוח . אב ל הר י שניה ם כאח ד מרויחים , א ו לפחו ת צרי ך שירויחו . מפנ י מ ה י כ ל
עיק ר ערכ ם ש ל הדברי ם קיי ם ר ק בזיקת ם א ל צרכינו . כ ל שהו א ית ר לגב י האחד ,
חס ר הו א לגב י השני , ולהיפך.. . אי ן להעלו ת ע ל הדע ת שנבו א ונצי ע למכיר ה דברי ם
הנדרשי ם בהכר ח בשבי ל צריכתנו.. . רוצי ם אנ ו להוצי א מידינ ו חפ ץ חסר־תועל ת
לעצמנו , ע ל מנ ת לקב ל חפ ץ שי ש לנ ו צור ך בו ; רוצי ם אנ ו להחלי ף פחו ת ביותר.. .
טבע י הי ה לחשוב , שבמעשה־החליפי ן אנ ו מחליפי ם ער ך שוו ה בער ך שווה , כ ל
עו ד כ ל אח ד מ ן הדברי ם המוחלפי ם שוו ה הי ה בערכ ו לאות ה כמו ת גופ ה ש ל ממון.. .
אול ם בדי ן שנהי ה נותני ם א ת דעתנ ו עו ד ע ל דב ר אח ד ; השאל ה הי א : א ם שנינ ו
מחליפי ם משה ו מיות ר במשה ו הכרחי" 21 . הכ ל רואים , כ י קונדייא ק ל א ר ק
מערב ב ערך־שימו ש וערך־חליפי ן ז ה בזה , אל א — מעש ה ילדו ת ממ ש — עומ ד הו א
ומייח ס לחבר ה בעל ת ייצו ר מפות ח ש ל סחורו ת מצב , שב ו היצר ן עצמ ו מייצ ר
א ת אמצעי־קיומ ו ואינ ו מטי ל לתו ך מחזור־הסחור ה אל א א ת העוד ף מתצרכתו ,
א ה המיותר 22 . וא ף ע ל פ י כ ן חוזרי ם חכמי־הכלכל ה האחרוני ם תכופו ת ע ל טענת ו
ש ל ק ו נ ד י י א ק , וביחו ד כשצרי ך לתא ר א ת המסח ר — ז ו הדמו ת המפותח ת ש ל
חליפי־סחורות , — כמייצ ר עודף־ערך . ״המסחר ״ — כ ך אומרים , למש ל — "מוסי ף
ער ך לתוצרת , שהר י אות ם התוצרי ם גופ ם מרוב ה ערכ ם ביד י הצרכני ם מערכ ם
ביד י היצרנים , ולפיכ ך די ן שנרא ה אותו , א ת המסחר , בכ ל חומ ר הדיו ק [ 101:17 * 81 ] ,
כמעשה־יצרגי" 23 . אולם , הר י אי ן משלמי ם פעמיי ם בע ד הסחורה , תשלו ם ראשו ן בע ד
ערך־השימו ש של ה ותשלו ם שנ י בע ד ערכה . וא ם ערך־השימו ש ש ל הסחור ה מועי ל
יות ר לקונ ה מאש ר למוכר , הר י צורת־הממו ן של ה מועיל ה יות ר למוכ ר מאש ר לקונה .
שא ם ל א כן , כלו ם הי ה מוכר ה ? א ם כן , נית ן לומ ר ממ ש כך , בכ ל חומ ר הדיו ק
[ 811101:17 ] , שהקונ ה עוש ה "מעשה־יצדני " תו ך הפיכ ה שהו א הופך , למשל , א ת
הפוזמקאו ת ש ל הסוח ר לממון .

א ם מחליפי ם סחורו ת א ו סחורו ת וממו ן שאות ו ערך־חליפי ן להם , כלומר , א ם

21 ק ו נ ד י י א ק : ״המסח ר והממשלה ״ ( 1776 ) . הוצ . דיי ר ומולינאר י ב״שונו ת בכלכל ה
מדינית״ . פארי ס 1847 , עמ ׳ 267 ([ 291 ] .

22 ולפיכ ך משי ב ל ה ט ד 1 ן בצד ק גמו ר לידיד ו ק ו נ ד י י א ק : "בחבד ה המפותח ת
אי ן שו ם דב ר מיותר. ״ בו־בזמ ן מתגר ה הו א ב ו בחידו ד ז ה : "א ם שנ י המחליפי ם מקבלי ם
יותר־במידה־שן ה תמור ת פחות־במידה־שוה , נמצ א כ י שניה ם מקבלי ם שווודבשווה. " ומשו ם
ש ק ו נ ד י י א ק חס ד עדיי ן מוש ג קל־שבקלי ם מטבע ו ש ל עדך־החליפין , דוק א משו ם כ ך
משמ ש הו א איש־עצת ו הטו ב ביות ר לאדוננ ו י הפרופ ' ו י ל ה ל ם ר ו ש ר בשבי ל מושגי ו
הילדותיי ם שלו . עיי ן בספר ו : ״יסודו ת הכלכל ה הלאומית״ . הוצא ה ג , . 1858 .

23 ס . פ . נ י ו מ א ן : ״יסודו ת ש ל כלכל ה מדינית״ . אנדוב ד וניו־יוד ק 1835 . עמ ׳ 175 .

129

הקאפיטא ל 9

הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

מחליפי ם אקויואלנטים , הר י ברור , שאי ן שו ם אח ד מוצי א מתו ך המחזו ר יות ר ער ך
ממ ה שהכני ס בו . שו ב אינ ה חל ה יציר ת עודף־ערך . והר י תהליד־המחזו ר ש ל
הסחורו ת בצורת ו הטהור ה מחיי ב חליפי ן ש ל אקויואלנטים . אל א שבמציאו ת אי ן
הדברי ם מתרחשי ם ע ל טהרתם . א ם כן , נני ח חליפי ן ש ל לא־אקויואלנטים .

בי ן כ ך ובי ן כך , בשוק־הסחורו ת עומ ד ר ק בעל־סחור ה מו ל בעל־סחורה , וכ ל
תוקפ ם ש ל אות ם האישי ם בהשפעת ם ההדדי ת אינ ו אל א כו ח ש ל סחורותיה ם בלבד .
ההבדל־שבחומ ר בי ן הסחורו ת הו א המני ע החומר י המבי א ליד י חליפין , והו א שמכני ס
א ת בעל י הסחורו ת בתלות־גומלין , שכ ן א ף אח ד מה ם אינ ו מחזי ק ביד ו א ת החפ ץ
בשבי ל צריכתדהו א וכ ל אח ד מה ם מחזי ק ביד ו א ת החפ ץ בשבי ל צריכת ו ש ל חברו .
חו ץ מהבד ל חומר י ז ה שבי ן ערכי־השימו ש ש ל הסחורות , אי ן ביניה ן אל א עו ד
הבד ל אח ד בלבד , הו א ההבד ל שבי ן צורת ן הטבעי ת לבי ן צורת־הגלגו ל שלהן ,
ההבד ל שבי ן סחור ה לבי ן ממון . וכ ך אי ן נבדלי ם בעלי־הסחורו ת אל ה מאל ה אל א
בהבד ל שבי ן המוכרי ם שי ש ביד ם סחור ה לבי ן קוני ם שי ש ביד ם ממון .

נני ח עתה , שזכו ת יתיר ה לא־גדע־פשר ה ניתנ ה למוכר , שיה א מוכ ר א ת סחורת ו
למעל ה מערכה , ב־ 110 לי״ש , בזמ ן שערכ ה הו א 100 לי״ש , הוו ה אומר : בתוספת *
מחי ר נומינאלי ת ש ל 10% . נמצא , שהמוכ ר מכני ס לתו ך קופת ו עודף־ער ך ש ל 10 .
אול ם לאח ר שהי ה מוכר , נעש ה הו א קונה . עכשי ו פוג ע ב ו בעל־סחור ה שליש י
המשמ ש מוכ ר וא ף הו א נהנ ה מזכו ת יתירה , שיכו ל הו א למכו ר א ת סחורת ו, 10%
למעל ה מערכה . נמצא , שהלח , האי ש שלנו , הרוי ח כמוכ ר 10 ע ל מנ ת להפסי ד 10
בחזק ת קונה 24 . וסופ ו ש ל דבר , שב ל בעלי־הסחורו ת מוכרי ם ז ה לז ה א ת סחורותיה ם
באמ ת ב־ 10% למעל ה מערכ ן — והר י ז ה ממ ש כאיל ו מכר ו א ת סחורותיה ם לפ י
ערכן . תוספ ת כללי ת כזאת , נומינאלית , במחי ר הסחורו ת — תוצאת ה ממ ש כאיל ו
הי י אומדי ם א ת ערכי־הסחורו ת בכסף , למשל , תח ת לאמד ם בזהב . ונמצ א , שכינויי ־
הממון , כלומ ר מחירי־הסחורות , יגדל ו ויעלו , ויחסי־הערכי ם ש ל הסחורו ת בעינ ם
יעמדו .

נני ח להיפך , שמזכות ו ש ל הקונ ה הי א לקנו ת א ת הסחורו ת למט ה מערכן . כא ן
אי ן מ ן הצור ך אפיל ו להזכיר , שהקונ ה חוז ר ונעש ה מוכר . ול א עו ד אל א שהי ה
מוכ ר לפנ י שהי ה לקונה . הו א כב ר הפסי ד בחזק ת מוכ ר , 10% , לפנ י שהו א מרוי ח
, 10% בחזק ת קונה 25 . נשא ר הכ ל כשהיה .

מכאן : התהוות ו ש ל עודף־ער ך — וממיל א היפוכ ו ש ל הממו ן להו ן — אי ן
את ה יכו ל להסביר ה ל א ע ל יד י כך , שהמוכרי ם מוכרי ם א ת סחורותיה ם למעל ה
מערכ ן ול א בכך , שהלקוחו ת קוני ם אות ן למט ה מערכן 26 .

24 "על־יד י שמעלי ם א ת הער ך הנומינאל י ש ל התוצרת.. . אי ן המוכרי ם מתעשרים.. . שכן ,

מ ה שה ם מרויחי ם בחזק ת מוכרים , מוציאי ם ה ם בדיו ק בחזק ת קונים. " ("העקרונו ת היסודיי ם
ש ל עוש ר האומו ת וכד״ . לונדו ן 1797 , עט ׳ 66 . )

25 ״א ם נאלצי ם למכו ר בע ד 18 ליברי ם כמו ת ש ל תוצרי ם שערכ ה בעצ ם 24 ליברים ,

שו ב יקבל ו — א ם ישתמש ו באות ו סכו ם ש ל ממו ן לש ם קניי ה — בע ד 18 ליברים , אות ה
כמו ת עצמ ה שהי ו מקבלי ם בע ד 24 ליברים. ״( ל ה ט ר 1 ן : ״ע ל העניי ן הסוציאלי״ , עמ ׳ 297 . )

26 "ולפיכך , אי ן שו ם מוכ ר יכו ל ברגי ל להעלו ת א ת מחי ר סחורותיו , בל א שיצטר ך

130

4 . הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

ואי ן הבעי ה נעשי ת בשו ם פני ם פשוטה־יותר , א ם מבריחים־ומכניסי ם לתוכ ה
זיקו ת זרות , א ם אומרים , למשל ׳ בלשונ ו ש ל הקצי ן ט ו ר נ ס : "הביקו ש האמית י
יסוד ו ביכולת ם ובנטייתם(! ) ש ל הצרכני ם לת ת בע ד סחורות , א ם בחליפי ן ישירי ם
וא ם בעקיפין , מנ ה מסוימת.. . ש ל ההון , ע ל כ ל ענפיו , יות ר משעול ה ייצור ן ש ל
הסחורות" 27 . בתו ך המחזו ר עומדי ם היצרני ם והצרכני ם אל ה מו ל אל ה ר ק בחזק ת
מוכרי ם וקוני ם בלבד . כ ל האומר : עודף־הער ך בשבי ל היצר ן ב א מתו ך שהצרכני ם
משלמי ם בע ד הסחור ה למעל ה מערכ ה — אינ ו אל א !מסוו ה א ת המאמ ר הפשו ט : בעל ־
הסחור ה ניתנ ת לו , בחזק ת מוכר , זכו ת יתיר ה למכו ר למעל ה מ ן השווי . המוכ ר —
א ו שיצ ר בעצמ ו א ת הסחורה , א ו שהו א נציג ו ש ל ז ה שיצ ר אות ה ; והר י א ף הקונה ,
ממ ש כמוכר , א ו שהו א עצמ ו יצ ר א ת הסחור ה המיוצג ת בכספ ו א ו שהו א נציג ו ש ל
ז ה שיצ ר אותה . חד י שעומדי ם כא ן יצר ן,מו ל יצרן . ואי ן ביניה ם אל א שהאח ד קונ ה
והשנ י מוכר . ול א נוכ ל להתקד ם א ף פסיע ה אח ת א ם נאמר , שבעל־הסחור ה מוכ ר
א ת הסחור ה למעל ה מערכ ה משנית ן ל ו הש ם יצרן , והו א משל ם בעד ה למעל ה משווי ה
משנית ן ל ו הש ם צרכן 28 .

משמע : נציגי ה המסקניי ם ש ל האשליה , שעודף־הער ך נוב ע מתו ך תוספת־מחי ר
נומינאלי ת א ו מתו ך זכו ת יתיר ה ש ל המוכ ר למכו ר א ת סחורת ו למעל ה מ ן השוו י —
מניחים , כ י י ש מעמ ד ש ל קוני ם בלב ד בל א למכור , הוו ה אומ ר : מעמ ד ש ל צרכני ם
בלבד , בל א לייצר . מתו ך ההשקפה , שהגענ ו אלי ה ע ד כאן , מתו ך המחזו ר הפשוט ,
עדיי ן אי־אפש ר להסבי ר קיומ ו ש ל מעמ ד כזה . אך , בוא ו ונקדי ם א ת המאוחר . ממון ,
שמשתמ ש ב ו מעמ ד כז ה כד י לקנו ת תמיד , מ ן ההכר ח שיהי ה זור ם אלי ו תמי ד
לל א מעשה־חליפין , חינ ם — א ם בחו ק וא ם באלימו ת — מיד י בעלי־הסחורו ת עצמם .
וא ם באי ם ומוכרי ם למעמ ד ז ה א ת הסחורו ת למעל ה משווין , אי ן ז ה אל א שמחזירי ם
בעורמ ה מקצ ת מ ן הממו ן שנית ן לאות ו מעמ ד חינם 29 . הנה , ער י אסי ה הקטנה ,
למשל , הי ו משלמו ת מ ס שנת י בממו ן לרומ י העתיקה . בממו ן ז ה הית ה קונ ה מה ן
רומ י סחורו ת והיתד , קונ ה אות ן למעל ה משווין . אנש י אסי ה הקטנ ה מרמי ם הי ו א ת
הרומאים , ע ם שהי ו חוזרינדומפקיעי ם מיד י הכובשים , בדר ך מסחר , מקצ ת מ ן המם .
וא ף ע ל פ י כ ן הי ו אנש י אסי ה הקטנ ה המרומים . בע ד סחורותיהם־ה ם הי ו משלמי ם
להם , לפנ י מעש ה ולאח ר מעשה , מ ן הממו ן שלהם־עצמם . לא , אי ן ז ו דר ך להתעשרו ת
א ו להתהוו ת עודף־ערך .

ג ם הו א לשל ם בית ר יוק ר בע ד סחורותיה ם ש ל מוכרי ם אחרי ם ; ומאות ו טע ם גופ ו אי ן שו ם
צרכ ן יכול , ברגיל , לקנו ת בזו ל יותר , בל א שיצטר ך ג ם הו א להורי ד א ת מחיר ן ש ל הסחורו ת
שהו א מוכר. ״ ( מ ר ס י ה ד ה ל ה ריווייה : ״הסד ר הטבע י וכד״ , עמ ׳ 555 . )

27 ר . ט ו ר נ ס : ״מס ה בדב ר ייצו ר ש ל עושר. ״ לונדו ן 1821 , עמ ׳ 349 .

28 "הדעה , כ י א ת המחי ם משלמי ם הצרכנים , דע ה בטל ה הי א לל א ספק . מ י ה ם הצרכני ם
הלל ו ז ״ (ג . ר א מ ז י י : ״מס ה ע ל חלוקת ו ש ל העושר״ . אדינבור ג 1836 , עמ ׳ 183 . )

29 "א ם חס ר אד ם ביקו ש [לסחורותיו] , כלו ם מייע ץ ל ו מ ר מאלתוס , שיה א משל ם
לאחר . ע ל מנ ת שז ה יקנ ה א ת סחורותי ו ז * — שוא ל בריתח ה אח ד מחסידי־ריקארד ו א ת
מ א ל ת ו ס , ז ה שבדומ ה לתלמיד ו הכומ ר צ ׳ א ל מ ר ס , מערי ץ מבחינ ה כלכלי ת א ת מעמ ד
האנשי ם שאינ ם אל א קוני ם א ו צרכנים . עיי ן : "חקיר ה באות ם עקרונו ת ע ל טבע ו ש ל הביקו ש
והכר ח הצריכה , שהמלי ץ עליה ם בע ת האחרונ ה מ ר מאלתו ם וכו/ ״ לונדו ן 1821 , עט ׳ 55 .

131

הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

ולפיכ ך מוטב , שנהי ה עומדי ם בתחומ י המסגר ת ש ל חליפי־הסחורות , כשזזמוכרי ם
קוני ם ה ם והקוני ם — מוכרים . ושמ א נובע ת המבוכ ה שלנ ו מתו ך כך , שתפסנ ו א ת
האישי ם האל ה ר ק כמושגי ם בלבוש־אישים , ול א כיחידי ם פרטיים .

יכול , שבעל־הסחור ה א יהי ה ערמומ י ומזור ז כ ל כך , שיצלי ח להערי ם ע ל
חבריו , ב א ו ג , ואל ו הלל ו — ירצ ו כמ ה שירצ ו — ל א יוכל ו לנהו ג ב ו מיד ה כנג ד
מידה . א מוכ ר יי ן בשוו י ש ל 40 לי״ ש ל־ ב וקונ ה לעצמו , בדר ך ש ל חליפין , תבוא ה
בשוו י ש ל 50 לי״ש . א הפ ו א ת 40 לי״ ש של ו ל־ 50 לי״ש , עש ה יותר־ממו ן מפחות ־
ממון , וכ ך הפ ך סחורת ו להון . בוא ו ונבדו ק יפה־יפה . לפנ י החליפי ן הי ו לנו : יי ן
בשוו י ש ל 40 לי״ ש ביד י א , ותבוא ה בשוו י ש ל 50 לי״ ש ביד י ב — בסך ־הכ ל ער ך
ש ל 90 לי״ש . לאח ר החליפי ן י ש לנ ו אות ו סך־הכ ל גופ ו ש ל 90 לי״ש . הערך ־
שבמחזו ר ל א גד ל א ף בפרוד ה אתת , ואל ו חלוקת ו בי ן א ר ב נשתנתה . ע ל צ ד אח ד
מופי ע כעודף־ער ך מ ה שמשמ ש בצ ד השנ י פחת־ערך , ע ל הצ ד האח ד מופי ע בחינ ת
פלו ס מ ה שנרא ה ע ל הצ ד השנ י בחינ ת מינוס , אות ו שינו י גופ ו הי ה מתרחש , איל ו
הי ה ב א א וגוז ל יש ר מיד י ב 10 לי״ש , בל א להזדק ק לצורת־החיפו י ש ל החליפין .
ברור , שסכו ם הערכיבדשבמחזו ר אינ ו עשו י להתרבו ת ע ל יד י שינו י כ ל שהו א
בחילוקם , כש ם שאי ן יהוד י מרב ה א ת כמות ן ש ל המתכו ת היקרו ת במדינ ה ע ל יד י
שהו א מוכ ר פרת׳ינ ג [פרוטה ] מימ י המלכ ה אננ ה בגיניא ה [מטב ע ש ל זהב] , המעמ ד
ש ל בעלי־ההו ן בכלל ו אש ר באר ץ מסוימ ת — ל א ייתכ ן שיעשי ר א ת עצמ ו תו ך
רמאו ת עצמית 30 .

ובכ ן : יכו ל אד ם להתפת ל ולהתפרכ ס כאש ר ירצ ה — התוצא ה אח ת היא . א ם
מחליפי ם אקויואלנ ט באקויואלנ ט — אי ן עודף־ערך . ב א לעולם ! וא ם מחליפי ם
לא־אקויואלנ ט בלא־אקויואלנ ט — א ף כא ן אי ן עודף־ער ך ב א לעולם 31 . המחזו ר —
א ו חליפי־הסחורו ת — אינ ו מייצ ר ערך 32 .

וכ ך יובן , מפנ י מ ה הסחנ ו א ת דעתנ ו לפ י שע ה היס ח גמו ר מדמויות־ההו ן

30 ד ט י ו ד ה ט ר א ס י , א ף ע ל פ י — ואפש ר דוק א משו ם כ ך — שהו א חב ר המכו ן
נ; 1 ג 81111 מ 1 ץ 16 ) 6 ־?נוגנ 61 ] 1 ] , דעת ו הית ה הפוכ ה מזו . בעלי־ההו ן התעשייתיי ם — הו א
אומ ר — עושי ם רווחיה ם ע ל יד י כך , ש״ה ם מוכרי ם א ת הכ ל בית ר יוק ר משעל ה ייצורו . ולמ י
ה ם מוכרים ? ראשית , ז ה לזה. ״ (״מסכ ת ע ל הרצו ן החפש י וכד״ . עמ ׳ 239 . )

31 "חליפי ן ש ל שנ י ערכי ם שווי ם ל א מרבי ם ול א מפחיתי ם א ת כמו ת הערכי ם המצויי ם
בחברה . וג ם חליפי ן ש ל ערכי ם בלתי־שווים.. . אינ ם משני ם בסכו ם הערכי ם החברתיים , א ף
ע ל פ י שמוסיפי ם ה ם לרכוש ו ש ל פלונ י מ ה שה ם נוטלי ם מרכוש ו ש ל אלמוני. " (י . נ . סיי :
״מסכ ת הכלכל ה המדינית״ , כר ך ןן , ענ ד 443 ואילך. ) סי י שא ל מאמ ר זה , כמע ט מלדדבמלה ,
מא ת הפיזיוקראטים , וכמוב ן — בל א שית ן דעת ו ע ל המסקנו ת המתחייבו ת הימנו . דר ך זו ,
כיצ ד הי ה מנצל , להגדל ת ״ערכו ״ הוא , א ת כתביה ם ש ל הפיזיוקראטים , שהי ו גנוזי ם בימי ו —
תעי ד ע ל כ ך הדוגמ ה הבא ה : הפסו ק "המפורסם־ביותר " ש ל מ ו נ ם י י ר ם י י "אי ן קוני ם
תוצרי ם אל א בתוצרים ״ [" 11111:8 ) 0 ינ ע 168 ) 60 ז\ 3 'גז! > 8 ; 11111 > 0 ־ 1 ( 1 16 > 6 ; 301161 ' מ 011 " ]
(שם , כר ך 11 , עט ׳ 441 ) — ז ו לשונ ו במקו ר אצ ל הפיזיוקראטי ם : "אי ן יכולי ם לשל ם בע ד תוצרי ם

אל א בתוצרים. " [". 11101:10118 ) 0 ־ 1 ( ! 168 ) 3¥60 ' 11 ! ) : 216111 ( ! 06 116 1110110118 ) 10 ( ! 1,68 " ]

( ל ה טר 1 ן : ״ע ל העניי ן הסוציאלי״ , עמ ׳ 899 . )

32 ״החליפי ן אינ ם מעניקי ם בכל ל שו ם ער ך לתוצרים. ״ (פ . ו י י ל א נ ד : "היסודו ת
ש ל כלכל ה מדינית״ , בוסטו ן 1853 , עמ ׳ 168 . )

132

4 . הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

.העממיות , מלפנ י דו ר המבול , כביכו ל — הון־המסח ר והון־נש ך — כשעמדנ ו בניתו ח
צורת־היסו ד ש ל ההון , אות ה צור ה שע ל יד ה קוב ע ההו ן א ת ר,ארגו ן הכלכל י ש ל
ההבר ה המודרנית .

בהו ן המסחר י — במובנ ו האמית י — מופיע ה בכ ל שהרת ה הצור ה מ— 0 —מ /

קנ ה ע ל מנ ת למכו ר ביוקר . מצ ד שנ י עובר ת כ ל תנועת ו ש ל הו ן ז ה בתו ך תחום ־
המחזור . אול ם מכיו ן שאי ן להסבי ר א ת גלגול ו ש ל הממו ן בהון , היינו , א ת התהוות ו
ש ל עודף־הערך , מתו ך המחזו ר גופו , — שו ב דומ ה עלינו , כ י ההו ן המסחר י בלתי ־
אפשר י הוא , א ם מדוב ר בחילופי ן ש ל אקויואלנטים 33 , כ י ע ל כ ן אי ן ההסב ר יכו ל
לבו א אל א מתו ך ההונא ה הדרצדדית , שמרמ ה הסוח ר א ת יצרני־הסחורו ת המוכרי ם
והקוני ם ג ם יחד , ע ם שהו א דוח ק עצמ ו הטפי ל ביניהם . וז ו הי א כונ ה דברי ו ש ל
פר א נ ק ל י ן : ״המלחמ ה גז ל היא , המסח ר — הונאה" 34 . וא ם י ש ברצונ ך להסבי ר
א ת השיערז ך ש ל ההו ן המסחרי , בל א לראו ת ב ו מעשה־שליאונא ה בלב ד כד י לרמו ת
א ת יצרני־הסחורו ת — הר י צרי ך את ה לש ם כ ך לשור ה ארוכ ה ש ל חוליות־ביניים ,
וז ו הסר ה עדיי ן כאן , כשאי ן בידינ ו הנח ה מוקדמ ת אחר ת אל א ז ו ש ל מחזור־הסחודו ת
ע ל שלבי ו הפשוטים .

ומ ה שנאמ ר לגב י ההו ן המסחרי , יפ ה כוח ו עו ד יות ר לגב י הון־הנשך . בהו ן
המסחר י הר י הקיצונים , הממו ן המוט ל לתו ך השו ק והממו ן המוגד ל שמוציאי ם מתו ך
השוק , מתמצעי ם לפחו ת ע ל יד י מיק ח וממכר , ע ל יד י תנוע ת המחזור . ואל ו בהון ־
הנש ך נתקצר ה הצור ה מ— 0 —מ ׳ ועמד ה ע ל הקיצוני ם שאי ן תיוו ך ביניהם :
מ—מ ׳ — ממו ן שמחליפי ם אות ו ביות ר ממון ; וזוה י צור ה המתנגד ת לטבע ו ש ל
הממון , ומכא ן שאי ן להסביר ה מנקוד ת ההשקפ ה ש ל חליפי־הסחורות . ועליכ ן יאמ ר
א ר י ם ט ו ט ל ם : ״הואי ל וכרימאטישטיק ה שנ י פני ם ל ה : הפ ן האח ד שיי ך למסח ר
והפ ן השנ י לכלכלה ; הפ ן השנ י הכר ח ב ו וראו י הו א לשבח , והפ ן הראשו ן מבוס ם
ע ל המחזו ר ונית ן לגנאי , ובצדק , (שכ ן שרש ו ל א בטב ע אל א באונא ה הדדית) ,
ולפיכ ך שנו א הנש ך בצד ק גמור , משו ם שכא ן הממו ן גופ ו משמ ש מקו ר לקניין , ואי ן
משתמשי ם ב ו לתפקי ד שלמענ ו המציאוהו . שכ ן למע ן חליפי ן ש ל סחורו ת נוצר ,
ואל ו הרבי ת עוש ה מממו ן יות ר ממון . מכא ן ג ם שמ ו ( 05 %0 רבי ת וג ם נולד) .
שכ ן הוולדו ת דומי ם לאבותיהם . והר י הרבי ת — ממו ן מממו ן היא , ועליכן , מכ ל
ענפ י התעסוק ה הי א המנוגד ת ביות ר לדרך־הטבע" 35 .

בהמש ך חקירתנ ו נמצא , כ י ג ם ההו ן הנושא־רבית , כמ ו ההו ן המסחרי , אינ ן
אל א צורו ת נגזרות ; וכ ן נראה , מפנ י מ ה מופיעו ת צורו ת אל ה מבחינ ה היסטורי ת
לפנ י צורת־היסו ד המודרני ת ש ל ההון .

33 ׳.איל ו הי ו שולטי ם אקויואלנטי ס בלתי־משתנים , מ ן הנמנ ע הי ה לקיי ם מסחר. "

(ג . א ו פ ד י י ק : ״משנ ה בכלכל ה מדינית״ . ניריור ק 1851 , עמ ׳ 69 . ) "ההבד ל שבי ן העיד ־
הממש י לבי ן ערך־ ד,חליפי ן — גנוז ה ב ו עובד ה אחת , והיא , שערכ ו ש ל דב ר שונ ה ממ ה שקרו י
אקויואלנ ט הנית ן תמורת ו במסחר ; משמע : אות ו אקויואלנ ט שו ב אינ ו אקויואלנט. "
(פ . אנגלם : ״ראש י פרקי ם לביקור ת הכלכל ה הלאומית״ , שם , עם ׳ 96 . )

34 בנימי ן פראנקלין : "כתבים" . כר ך ןן . הוצא ת ספאר ק ב : "הנחו ת בדב ר
עושר־האומ ה שצריכו ת בחינה. ״ [עט , 376 . ]

35 אריסטוטלס : ״ע ל הרפובליקה״ , ספ ר 1 , פר ק 10 .

133

.הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

נתברר , כ י עודף־הער ך אי־אפש ר שיה א נוב ע מתו ך המחזו ר ; ע ל כרח ך את ה
אומר , שע ם התהוות ו יתרח ש משה ו מאחור י גב ו ש ל המחזור , משה ו שאינ ו נרא ה
ב ו גופו 36 . אול ם כלו ם אפשר , שיה א נוב ע עודף־הער ך ממקו ם אח ר ול א מתו ך המחזו ר ו
המחזו ר הו א סך־הכ ל ש ל כ ל יחסי־הגומלי ן שבי ן בעלי־הסחורות . מחו ץ לתחומ ו
אי ן בעל־הסחור ה מצו י בזיק ה אל א לסחורת ו הו א בלבד . אש ר לערכה , מצטמצ ם
היח ס בכך , שהסחור ה מכיל ה כמו ת מעבודת ו שלדעצמו , הנמדד ת לפ י חוקי ם חברתיי ם
מסוימים . כמו ת ז ו ש ל עבוד ה מתבטא ת בשיעור־הער ך ש ל סחורת ו ; והואי ל ושיעור ־
ער ך מיוצ ג בממון־חשבוני , הר י מתבטא ת כמות־העבודד . במחיר , כגון , 10 לי״ש .
אול ם עבודת ו אינ ה מיוצג ת בער ך הסחור ה לרבו ת עוד ף ע ל ער ך עצמה ; אינ ה
מיוצג ת במחי ר ש ל 10 לי״ש , שהו א כאח ד ג ם מחי ר ש ל 11 לי״ש ; אינ ה מיוצג ת
בער ך שיה א גדו ל מעצמו . בעל־הסחור ה יכו ל ליצו ר בעבודת ו ערכים , אב ל ל א
ערכי ם המשערכי ס עצמם . יכו ל הו א להעלו ת א ת ערכ ה ש ל סחורה , ע ם שהו א מוסי ף
לער ך הקיי ם ער ך חד ש ע ל יד י עבוד ה חדשה , כגון , שהו א מתקי ן נעליי ם מעור .
אות ו חומ ר גופ ו נוס ף ל ו מעכשי ו ערך , משו ם שהו א מכי ל כמו ת יות ר גדול ה ש ל
עבודה . לפיכ ך גדו ל ערכ ה ש ל הנע ל מערכ ו ש ל העור , אול ם ערכ ו ש ל העו ר בעינ ו
עומד . ער ך ז ה ל א השתערך , ל א הצמי ח עודף־ער ך ע ם ייצור־הנעליים . אי־אפשר ,
איפוא , שיצרן־הסחור ה יה א משער ך ערך , היינו , יהפו ך ממו ן א ו סחור ה להון , מחו ץ
לתחומי־המחזור , כלומר , בל א לבו א במג ע ע ם בעלי־סחור ה אחרים .

משמע : אי־אפש ר שההו ן יה א נוב ע מתו ך המחזור , כש ם שאי־אפש ר לו , של א
יה א נוב ע מתו ך המחזור . הכר ח לו , שיה א נוב ע ממנ ו ושל א יה א נוב ע ממנו .

הושגה , איפוא , תוצא ה כפולה .

היפוכ ו ש ל חממון . לחו ן — י ש לפתח ו מתו ך חוקי ם אימאננטיי ם בחילופי ־
הסחורו ת , ע ם ש נק ודודמוצ א לכ ך ישמ ש ו החליפי ן ש ל אקויואלנטים 37 . בעל־הממו ן

36 ״ריו ח — בתנאי ם הרגילי ם בשו ק — אינ ו ב א ע ל יד י חליפין . אילול א נתקיי ם קוד ם
לעס ק זה , שו ב ל א הי ה יכו ל לבו א לאחריו. ״( ר א מ ז י י : ״מס ח ע ל חלוק ת העושר״ , עט ׳ 184 . )

37 לאח ר הבירו ר המוב א לעי ל יבי ן הקורא , שאי ן פירו ש הדברי ם האל ה אל א ז ה : צריך ,
שהתהוו ת ההו ן תה א אפשרי ת ג ם א ם מחיר־הסחורו ת שוו ה לערך־הסחורות . א י את ה יכו ל
להסביר ה מתו ך הסטיה , שסוטי ם מחירי־הסחורו ת מערכי־הסחודות . וא ם באמ ת סוטי ם המחירי ם
מ ן הערכים , י ש לצמצמם־ולהעמיד ם תחיל ה ע ל האחרוני ם ; כלומר , צרי ך להסי ח דע ת מנסיב ה
זו , שאינ ה אל א ארעית , כד י שאות ה תופע ה ש ל התהוות־ההו ן ע ל יסו ד חליפי־הסחורו ת
תירא ה לעינינ ו בטהרתה , וע ם הדיו ן ב ה ל א נבו א במבוכ ה ע״ י נסיבות־טפלות , שה ן מפריעו ת
וזרו ת למהל ך האמיתי . אגב , הכ ל יודעים , שאי ן צמצו ם ז ה בשו ם פני ם דרך־עבוד ה מדעי ת
בלבד . התנודו ת התמידיו ת ש ל מחירי־השוק , עליית ם וירידתם , משלימו ת אהדדי , מבטלו ת
אל ה א ת אל ה ומצטמצמות־ועומדו ת מאליה ן ע ל המחיר־הממוצ ע בחזק ת כלל־ההסד ר הפנימ י
שלהם . זה ו הכוכ ב המורה־דר ו בשבי ל הסוחר , למשל , א ו בשבי ל החרשת ן בכ ל עס ק שהוא ,
המקי ף פרק־זמ ן ממוש ך יותר . הו א יודע , איפו א — א ם להתבונ ן בתקופ ה ארוכ ה יות ר
בשלימות ה — כ י אי ן הסחורו ת נמכרו ת למעש ה ל א למט ח מערכ ן ול א למעל ת מערכן , אל א
לפ י עדכ ן הממוצע . ובכן : אילמל י הי ה ז ח מעניינ ו בכל ל להגו ת מחשב ה נטולת־עניין־פדטי ,
הי ה מוכר ח להעמי ד לפני ו א ת הבעי ה בדב ר התהוות ו ש ל ההו ן בצור ה ז ו : כיצ ד עשו י
ההו ן להתהוות , כשתמחירי ס מוסדרי ם ע״ י המחיר־הממוצע , ז״ א בחשבו ן אחרו ן : ע״ י ער ך
הסחור ה ? אומ ר אנ י "בחשבו ן אחרון" , משו ם שהמחירי ם הממוצעי ם אינ ם חופפי ם במישרי ן
א ת שיעורי־ערכיה ן ש ל הסחורות , כפ י שסבורי ם א . ספיח , ריקארד ו וכר .

4 . הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

שלנו , שעדיי ן אי ן הו א אל א עובר־גול ס ש ל בעל־הון , חיי ב לקנו ת א ת הסחורו ת לפ י
שווין , למכר ן לפ י ש 1 וין , — וא ף ע ל פ י כ ן יוכ ל להוצי א לעצמו , בסופ ו ש ל תהלי ר
זה , יות ר ער ך ממ ה שהטי ל לתוכו . התפתחות ו לפרפ ר מגודל , על־כרח ה שתחו ל
בתחום־המחזו ר וע ל כרח ה שתחו ל ל א בתחום־המחזור . אל ה ה ם תנאי ה ש ל הבעיה .

* ! 8 211 % 1110 , 1118 ) 11110 1110

3 . מירן ח וממכ ר ש ל כוח־העכוד ה

שימי־ערכ ו ש ל הממון , שצרי ך לי ד,פ ך להון , אינ ו יכו ל לחו ל בר־בממו ן גופו ;

שכ ן בהיות ו אמצעי־מיק ח ואמצעי ־תשלום , אי ן הו א אל א מממ ש א ת מחי ר הסחורה ,
שהו א קונ ה א ו משל ם בעדה , ואל ו בהיות ו נח־ועומ ד בצורת ו ש ל עצמ ו הו א קופ א
ע ד כד י התאבנות ו ש ל שיעור־הער ך המתמי ד ללא־שינוי 88 . וכ ן אי־אפשר , שיה א
נוב ע שינו י ז ה מתו ך המעש ה השנ י שבמחזור , היינו , מתו ך שחוזרים־ומוכרי ם א ת
הסחורה , שכ ן אי ן ב ו במעש ה ז ה אל א כד י לחזור־ולהפו ך א ת הסחור ה מצורת ה
הטבעי ת לצורת־ממון . על־כרח ך את ה אומר , שהשינו י ח ל באות ה סחורה , הנקני ת
במעש ה ראשו ן מ— 0 ; א ך אינ ו ח ל בערכה , שכ ן מתחלפי ם אקויואלנטים , הסחור ה
משתלמ ת לפ י ערכה . נמצא ת אומר : אפש ר ר ק שהשינו י יהי ה נוב ע מתו ך ערך ־
השימוי ש של ה כמו ת שהוא , כלומר , מתו ך צריכתה . כד י שבעל־הממו ן שלנ ו יוכ ל
להפי ק ער ך מתו ך צריכ ת הסחורה , צרי ך שישח ק ל ו המז ל לגלו ת בתו ך תחומי ־
המחזו ר גופ ו — היינו , בשו ק — סחורה , בעל ת ערך־שימו ש ע ם סגול ה מיוחד ת
להיו ת מקו ר ש ל ערך , היינו , שבצריכת ה הממשית , ב ה עצמה , יה א משו ם התגשמות ה
ש ל עבוד ה בחפ ץ — לאמור : משו ם יצירת־ערך . ובע ל הממו ן מוצ א בשו ק סחור ה
מיוחד ת ממי ן ז ה — כושר־העבוד ה א ו כוח־העבודה .

בש ם כודדהעבוד ה א ו כושר־העבוד ה אנ ו כוללי ם א ת כ ל הכשרונו ת הגופניי ם
והרוחניים , הקיימי ם בגופ ו ש ל אדם , באישיות ו החיה , שהו א מפעי ל אות ם כל־אימ ת
שהו א מייצ ר ערכי־שימו ש מכ ל סו ג שהוא .

אול ם כד י שיוכ ל בעל־הממו ן למצו א א ת כוח־העבוד ה בחזק ת סחור ה בשוק ,

בדי ן שיהי ו קיימי ם תנאי ם שוני ם לכך , חליפי־הסחורו ת לכשעצמ ם אינ ם כונסי ם
בתוכ ם שו ם יחסי ־ תל ו ת אחרים , אל א א ם כ ן מתחייבי ם הלל ו מעצ ם טבע ם ש ל
החליפין . משהנח ת הנח ה זו , שו ב אי ן כוח־העבוד ה יכו ל להופי ע בשו ק בחזק ת
סחורה , אל א בה־במידה ־ ומשו ם שבעלי ו גופ ו — האיש , שכוח־העבוד ה של ו הו א —
מביא ו ליד י הצ ע א ו מוכר ו בחזק ת סחורה . כד י שבע ל כוח־העבוד ה ימכו ר אות ו
מכירת־סחורה , מ ן ההכר ח שיוכ ל לעשו ת ב ו כרצונ ו — הוו ה אומ ר : שיה א בן־חורי ן
בקניינו־שלו , בכושר ־עבודתו , שיה א אדו ן לעצמו 39 . הו א ובעל־הממו ן מזדמני ם בשו ק

* [כא ן רודו ס — כא ן קפו ץ!] .

38 "בצור ה ש ל ממון.. . אי ן ההו ן מעל ה ריוח. " (ריקארדו : "עקרונו ת ש ל כלכל ה
סדינית״ , עג ׳ 267 )

39 באנציקלופדיו ת ע ל המציאו ת בזמ ן העתיק־הקלאס י את ה מוצ א דברי־שטו ת כאל ה —

כ י בעול ם העתי ק הי ה ההו ן מפות ה לחלוטין , "אל א שחסרי ם הי ו הפוע ל החפש י ומערכת ־
האשראי. " א ף מ ד מ ו מ ז ן בספר ו "תולדו ת רומי " טוע ה מפע ם לפע ם בחילופי־נושאי ם

[סנז! ) סימ ן 1 )!נ 1 ( >! .

135

הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

ובאי ם ביחם־גומלי ן כבעל י סחורו ת שווי ם בזכויותיהם , ואי ן ביניה ם אל א שהאח ד
קונ ה והשנ י מוכר , הוו ה אומר : מבחינ ה משפטי ת שניה ם אישי ם שווי ם הם . התמדת ו
ש ל יח ס ז ה דורשת , שבע ל כודדהעבוד ה ל א ימכרה ו לעול ם אל א לזמ ן מסוי ם בלבד ,
■שהר י איל ו הי ה מוכר ו כול ו לצמיתות , נמצ א מוכ ר הו א א ת עצמ ו כולו , נמצ א נהפ ך
הו א מבן־חורי ן לעבד , מבעל־סחור ה לסחורה . הו א בחזק ת אי ש חיי ב להתייח ם תמי ד
א ל כוח־עבודת ו כא ל קניינו , וממיל א כא ל סחורת ו ש ל עצמו , ול א יוכ ל לנהו ג כ ך
אל א א ם כ ן יה א מוס ר אות ו כ ל פע ם לרשות ו ש ל הקונה , לצריכתו , מסיר ת ארע י
בלבד , לפרק־זמ ן מסוים , הוו ה אומ ר : ע ם העברת ו אי ן הו א מות ר ע ל זכות־הקניי ן בו 40 .

תנא י עיקר י שנ י לכך , שיהי ה בעל־הממו ן מוצ א א ת כוח־העבוד ה בשו ק בחזק ת
סחורה , הוא : צרי ך שבע ל כוודהעבוד ה ל א יוכ ל למכו ר סחורות , שבה ן נתגשמ ה
עבודתו , אלא , אדרבה , יה א אנוס , הו א עצמו , להצי ע כסחור ה א ת מח־עבודת ו של ו
עצמו , ז ה הקיי ם ר ק בגופ ו החי .

כד י שיוכ ל אד ם למכו ר סחורו ת שונו ת מכוח־עבודתו , צריך , כמובן , שיהי ו
ברשות ו אמצעי־ייצור , כגו ן חומרי־גלם , מכשירי־עבוד ה וכיו״ב . באי ן ל ו עו ר ל א
יוכ ל להתקי ן נעליים . מלב ד ז ה זקו ק הו א לאמצעי ־מחיה . אי ן אדם , ואפיל ו א ם משמי ע
הו א מוזיק ה לעתי ד לבוא , יכו ל להתפרנ ס מתוצרי ם העתידי ם לבו א ! משמ ע : א ף ל א
מערכי־שימו ש שעדיי ן ל א נסתיי ם ייצורם ! וכמ ו ביו ם הראשו ן לצא ת האד ם ע ל
במת־העולם , כ ן עת ה הכר ח ל ו לצרו ך מד י יו ם ביומ ו עו ד לפנ י שהו א מייצ ר ובשע ה
שהו א מייצר . א ם התוצרי ם לש ם סחורו ת מיוצרים , הר י מ ן ההכר ח שיהי ו נמכרי ם
לאח ר שיוצרו , ול א יוכל ו לספ ק א ת צרכיה ם ש ל היצר ן אל א לאח ר שנמכרו . ע ל
זמן־הייצו ר מת 01 ף הזמ ן הדרו ש לממכר .

משמע : כד י שהממו ן ייהפ ך להון , צרי ך שבעל־הממו ן ימצ א בשוק־הסחורו ת
א ת הפוע ל החפשי , חפש י — שניי ם משמע : כאד ם בן־חורי ן יכו ל הו א לעשו ת
בכוח־עבודת ו כרצונו , כבסחור ה של ו עצמ ו ! מצ ד שנ י —סחור ה אחר ת אי ן ל ו
למכור , הו א מחוסר־כ ל ואי ן ל ו כל , חפש י ונק י מכ ל החפצי ם הדרושי ם להגשמ ת
בוח־עבודתו .

40 ולפיכ ך קובעו ת תחוקו ת שונו ת מועד־מאקסימו ם בשבי ל חוזה־העבודה . כל י ספר י
החוקי ם ש ל עמי ם בנ י עבוד ה חפשי ת מסדירי ם א ת התנאי ם לסיו ם החוזה . בארצו ת שונות ,
ביהו ד במקסיק ו (קוד ם למלחמת־האזרחי ם האמריקנית , ג ם בשטחי ם שנכבש ו מידי . מקסיקו ,
ולמעש ה — א ף במחוזו ת הדאנוב ה ע ד מהפכ ת קוזה ) קיימ ת העבדות , כשהי א מוסתר ת בצור ת
"פיאזנאג"׳ . ע ל יד י מת ן מפרעו ת שצרי ך לסלק ן בעבודה , הנמסרות־ועוברו ת מדו ר לדו ר —
נהפ ך למעש ה ל א ר ק הפוע ל אל א כ ל משפחת ו לקניינ ם ש ל אנשי ם אחרי ם ובתי־אבותיהם .
ג ׳ ואר ץ ביט ל א ת הפיאונאג / מ י שהי ה קרו י קיס ר מאקסימיליא ן חז ר והנהיג ו ע״ י חוק ־
פקודה , שנתגנ ה בצד ק בבית־הנבחרי ם בואשינגטו ן בשם : דקר ט לחידו ש העבדו ת במקסיקו .
"מכשדונות י המיוחדים , הגופניי ם והרוחניים , ומאפשרויותי־לפעול ה יכו ל אני.. . למסור ־
ולהעבי ר לאח ר א ת השימו ש בה ם המוגבל־בזמ ן ; שכ ן משהגבלת י הגבל ה זו , שו ב מקבלי ם
הלל ו יח ס חיצונ י א ל שלימות י וכוללותי . ואולם , אילמל י מסרת י לאח ר א ת כל . זמני , הנהפ ד
יזנזשו ת תו ך כד י עבודתי , וכ ל הכוללו ת ש ל פעולת י היצרנית , שו ב היית י עוש ה לקניינ ו ש ל
:אח ר א ת עצמות ה ש ל תוצר ת זו , היינ ו א ת פעולת י ומציאות י בכלל , א ת.אישיותי. " (הגל :
״פילוסופי ה ש ל המשפט. ״ ברלי ן 1840 , עט ׳ 104 . ם ׳ 67 . )

136

4 . הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

בעל־חממוו, < המוצ א ^פניו^אמי־שוקיחעבוד ה כמחלק ח מיוחד ת בשוק־הסחורות ,

אינ ו מתעניי ן כל ל בשאל ה : מפנ י מ ה מופי ע לעומת ו בתחום־המחזו ר אות ו פוע ל
חפשי . ולפ י שע ה א ף אנ ו ל א נמצ א עניי ן באות ה שאלה . נוקטי ם אנ ו בעובד ה ז ו
להלכה , כדר ך שנוק ט ב ה בעל־הממו ן למעשה . מכ ל מקו ם דב ר אח ד ברור : אי ן
הטב ע מגד ל בעלי־ממו ן א ו בעלי־סחורה , מכאן , ובעלי ם שאי ן לה ם אל א כודדעבוד ה
בלבד , מכאן . אי ן ז ה יח ס שב א מ ן הטב ע וא ף ל א יח ס חברתי , שיהי ה משות ף לכ ל
התקופו ת ההיסטוריות . הו א עצמו , כנראה , אינ ו אל א תוצא ה ש ל התפתחו ת היסטורי ת
שקדמ ה לו , תולד ה ש ל מהפכו ת כלכליו ת רבות , ש ל אבד ן מערכ ה שלימ ה ש ל
תצורו ת עתיקות־ימי ם אש ר לייצו ר החברתי .

א ף הקאטגוריו ת הכלכליות , שדנ ו בה ן למעלה , ניכרי ם בה ן עקבו ת ההיסטורי ה
משלהן . עצ ם ישות ו ש ל התוצ ר כסחורה , כמוסי ם ב ה תנאי ם היסטוריי ם מסוימים . כד י
שהתוצ ר יהי ה לסחור ה אסו ר לייצר ו כאמצעי ־ מחיית ו הישי ר ש ל היצר ן עצמו . אילמל י
היינ ו ממשיכי ם וחוקרי ם : מ ה ה ם התנאים , שבה ם לובשי ם כ ל התוצרים , א ו לפחו ת
ר ק רובם , א ת לבו ש הסחורה , — היינ ו מעלים , שאי ן דב ר ז ה מתרח ש אל א ע ל יסו ד
ש ל אופן־ייצו ר מסו ג מיוחד־במינו , הו א אופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי . אול ם חקיר ה
כזא ת ל א היתד , כל ל מתכלית ו ש ל ניתו ח הסחורה . ייצור־סחורו ת ומחזור־סחורו ת
יכו ל שיחולו , א ף ע ל פ י שהמו ן התוצרים , ברוב ם המכריע , מכווני ם במישרי ן לסיפו ק
הצריכ ה העצמי ת ואינ ם נעשי ם סחורה , כלומר : כשתהליו־הייצו ר החברת י עדיי ן
אינ ו נתו ן כל־עיקר , בכ ל רוחב ו ועומקו , למרות ו ש ל ערך־ ד,חליפין . ייצוג ו ש ל
התוצ ר כסחור ה מחיי ב חלוקת־עבוד ה מפותחת־ומקיפ ה כ ל כ ך בתו ך החברה , ע ד
שנסתיימ ה ב ה כב ר ההפרד ה בי ן ערך־השימו ש לבי ן ערך־החליפין , — ז ו שבסחר ־
החליפי ן הבלתי־אמצע י אי ן את ה מוצ א אל א א ת ראשיתה . אול ם דרגת־התפתחו ת
כז ו שותפו ת ב ה תצורו ת כלכליו ת ש ל החבר ה השונות־ביות ר מבחינ ה היסטורית .

או , בוא ו ונפנ ה לחק ר המנוו ן — הר י רמ ה מסוימ ת ש ל חליפי־סחורו ת משמש ת
ל ו תנאי־קודם . צורותי ו המיוחדו ת ש ל הממו ן — סת ם אקויואלנ ט לסחורה , א ו אמצעי ־
מחזור , א ו אמצעי־תשלום , אוצ ר וממו ן עולמ י — כול ן מעידות , הכ ל לפ י היקפ ו
השונ ה והכרעת ו היחסי ת ש ל תיפקו ד ז ה א ו אחר , ע ל שלבי ם שוני ם ביות ר בתהליך ־
הייצו ר החברתי . וא ף ע ל פ י כ ן מוכי ח הנסיון , כ י מספי ק מחזו ר ש ל סחורו ת
בהתפתחו ת קלושה , במיד ה יחסית , כד י שיתהו ו כ ל אות ן הצורות . מ ה שאי ן כ ן
בהון . תנאי־קיומ ו ההיסטוריי ם ל א ניתנ ו עדיי ן כל־עיק ר ע ם מחזו ר הסחורו ת ומחזור ־
הממו ן בלבד . אי ן הו א ב א לעול ם אל א במקו ם שבע ל אמצעי־חייצו ר ואמצעי־המחי ה
מוצ א בשו ק מזומ ן לפני ו א ת הפוע ל תחפש י בחזק ת מ י שמוכ ר ■א ת כוח־עבודת ו —
ואות ו תנא י היסטור י אח ד כונ ס בתוכ ו תולדות־עולם . הר י שההו ן מבש ר מלכתחיל ה
תקופ ה חדש ת בתהליך־הייצו ר החברתי 41 .

41 הוו ה אומ ר : מ ה שמאפיי ן א ת התקופ ה הקאפיטאליסטי ת הר י ז ו העובדה , שכוח ־
העבוד ה לוב ש בשבי ל הפוע ל גופ ו א ת הצור ה ש ל סחור ה השייכ ת לו , שעבודתו , איפוא ,
לובש ת א ת הצור ה ש ל עבודה־שכירה . מצ ד השני , ר ק מרג ע ז ה ואיל ך נעשי ת צורת־הסחור ה
ש ל תוצרי־העבוד ה לצור ה הכללית .

137

הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

סחור ה ז ו מיוחד ת במינה , כוזז־זזעבודה , — עת ה מוט ל עלינ ו לעיי ן ב ה עיו ן
מעמיק . מ ה כ ל הסחורו ת כולן , א ף סחור ה ז ו ער ך לה 42 , כיצ ד נקב ע אות ו ערד ?

ערכ ו ש ל כוח־ ד,עבוד ה נקבע , כדר ך שנקב ע ערכ ה ש ל כ ל סחור ה אחרת , ע ל
יד י זמן־העבוד ה ההכרח י לייצורו , הוו ה אומר , ג ם לרפרודוקצי ה,ש ל אות ו סוג ־
סחור ה מיוח ד במינו . במיד ה שכוח־עבוד ח ער ך הוא , הו א גופ ו מייצ ג ר ק כמו ת
מסוימ ת ש ל עבוד ה חברתי ת ממוצע ת שנתגשמ ה בו . אי ן כוח־העבוד ה קיי ם אל א
בחזק ת כוש ר ש ל הפר ט החי . הר י שייצור ו ש ל כוח־העבוד ה מותנ ה בקיומ ו ש ל
הפרט . משנתו ן קיומ ו ש ל הפרט , שו ב עומ ד ייצור ו ש ל כוזדהעבוד ה ע ל הרפרודוקצי ה
ש ל הפר ט עצמ ו א ו ע ל החזקתו . להחזקת ו זקו ק הפר ט הח י לסכו ם מסוי ם ש ל אמצעי ־
מחיה . הר י שזמן־העבוד ה ההכרח י לייצור ו ש ל כוח־העבוד ה מצטמצם־ועומ ד ע ל
זמן־העבוד ה ההכרח י לייצור ם ש ל אמצעי־מחי ה אלה , או : ער ך כוח־העבוד ה הו א
הער ך ש ל אמצעי־המחי ה ההכרחיי ם להחזקת ו ש ל בע ל כוודהעבודה . אול ם אי ן כוח ־
העבוד ה מתממ ש אל א ע ם גילויו , אי ן הו א פוע ל אל א בעבודה . אב ל בפעולת ו ש ל
כי ח זה , בעבודה , מוצי א אד ם כמו ת מסוימ ת ש ל שרירים , עצבים , מוח , וכר , ומ ן
ההכר ח שתה א כמו ת ז ו מוחזרת . אות ה הוצא ה מוגבר ת מחייב ת הכנס ה מוגברת 43 .
עב ד בע ל כוח־העבוד ה היו ם — צרי ך שיוכ ל לחזו ר מח ר ע ל תהלי ך ז ה באות ם תנאי ם
עצמ ם ש ל כו ח ובריאות . הר י שצריכ ה להיו ת כמו ת מספק ת ש ל אמצעי־המחיה , כד י
לקיי ם א ת הפר ט העובד , בחזק ת פר ט עובד , במצב־חיי ו כתיקונו . הצרכי ם הטבעיי ם
גופם , כגו ן מזונות , מלבושים , הסקה , דיר ה וכיוצ א באל ה — שוני ם הם , הכ ל לפ י
סגולותי ה האקלימיו ת ושא ר הסגולו ת הטבעיו ת ש ל כ ל אר ץ וארץ . מצ ד שני :
ההיק ף ש ל הצרכים , הקרויי ם צרכי ם הכרחיים , וכ ן אופ ן סיפוק ם — א ף הלל ו עצמ ם
תולד ה היסטורי ת הם , וע ל הרו ב תלויי ם בדרגת־התדבו ת ש ל אות ה ארץ ; ובי ן
השא ר תלויי ם ה ם בחרב ה בתנאים , וממיל א ג ם במנהגי ם ודרישות־החיים , שבה ם
הל ך ונתהוו ה מעמ ד הפועלי ם החפשיים 44 . מכאן , שבניגו ד לכ ל שא ר הסחורו ת
מוצ א את ה בקביע ת ערכ ו ש ל כוח־העבוד ה יסו ד היסטור י ומוסרי . אול ם לגב י אר ץ
מסוימ ת ובתקופ ה מסוימ ת ההיקף־הממוצ ע ש ל אמצעי־המחי ה ההכרחיי ם הו א
גוד ל נתון .

בע ל כוזדהעבוד ה בן־תמות ה הוא . וא ם צריך , שהופעת ו בשו ק תה א מתמד ת
ורצופ ה — כפ י שמחייב ת ההנח ה בדב ר גלגול ו המתמי ד ש ל הממו ן בהו ן — הר י
צרי ך שמוכ ר כוח־העבוד ה יוכ ל להנצי ח עצמו , "כש ם שכ ל פרט י ח י מנצי ח א ת
עצמו , ע ל יד י רביה״ 45 . כוחוחרהעבוד ה הנעדרי ם מתו ך השו ק ע ל יד י בלייד . ומיתה , —

* 7

42 ״ערכ ו [ 111 ־ 01 ^ ע ס 11116 * 0 ש ל אד ם — כערכ ם ש ל כ ל דברי ם אחרי ם — הו א
מחירו : פירוש ו ש ל דבר , שוו ה הו א כמ ה שמשלמי ם בע ד השימו ש בכוחו. " ת . הובס :
״לוויית ך ב״כתבים" , הוצ ׳ מולסוורת . לונדון , 1839 — 1844 , כר ך וו ה עט ׳ 76 .

43 משו ם כ ך ד ד 11110118 ^ ברומ י העתיק ה — סוכ ן המש ק שעמ ד ברא ש העבדי ם
החקלאיים , — הי ה מקב ל "שכר .זעוכדיות ר משהי ו מקבלי ם העבדים , משו ם שעבודת ו הית ה
קל ה משלהם. ״ (ת . מומזן : ״תולדו ת רומי״ . [כר ד ן , מהד ׳ ב / ברלין] , 1856 , עט ׳ 810 . )

44 השווה : "עודף~אוכלוסי ן ותרופתו. ״ לונדו ן 1846 , מא ת ו . ת . תורבטדן .

45 פ ט י ,

138

4 . הפיכת ו ש ל -ממו ן להו ן

מ ן ההכר ח למל א תמי ד מקומ ם לכ ל הפחו ת במספ ר שוו ה ש ל כוחות־עבוד ה חדשים .
הר י שסכו ם אמצעי־המחי ה ההכרחיי ם לייצור ו ש ל כוודהעבוד ה מכי ל בתוכ ו א ת
אמצעי־המחי ה בשבי ל ממלאי־מקומם , כלומר , בשבי ל ילדיה ם ש ל הפועלים , וכ ך
יה א מנצי ח עצמ ו בשו ק העולמ י אות ו גז ע ש ל בעלי־סחורות , מיוחדי ם במינם 46 .

כד י לאמן־ולשנו ת א ת הטב ע האנוש י בכללו , שיוכ ל להגי ע להתמחו ת וזריזו ת
בענף־עבודד . מסוי ם ולפתחו , ע ד שיהי ה לכוח־עבוד ה מיוח ד במינ ו — לש ם כ ך
נדר ש לימו ד מסוים , א ו חינוך , וז ה עול ה בסכו ם גדו ל א ו קט ן ש ל אקויואלנטי ם
בסחורות . הוצאות־הכשר ה אל ה שונו ת הן , הכ ל לפ י טיב ו המורכב , א ם הרב ה וא ם מעט ,
ש ל כוח־העבודה . לגב י כוח־העבוד ה הרגיל , מועטו ת הוצאות־הכשר ה אל ה ע ד כד י
ביטול , וה ן נכנסו ת לתו ך היק ף הערכים , שמוציאי ם אות ם ע ל ייצור ו ש ל כוח־העבודה .

ערכ ו ש ל כוח־העבוד ת מצטמצם־ועומ ד ע ל הער ך יש ל סכו ם מסוי ם ש ל אמצעי ־
מחיה . ולפיכ ך ג ם משתנ ה אות ו ער ך ע ם ערכ ם ש ל אמצעי־מחי ה אלה , כלומר , ע ם
שיעור ו ש ל זמן־העבוד ה הדרו ש לייצורם .

אמצעי־המחיה , קצת ם — כגו ן צרכי־אוכל , צרכי־הסק ה וכיו״ ב — נאכלי ם
והולכי ם יום־יום , וחיי ב את ה יום־יו ם לית ן במקומ ם חדשים . אמצעי־מחי ה אחרים ,
כגו ן כלי־הלבשה , כלי־בי ת וכיו״ב , בלי ם והולכי ם בפרקי־זמ ן ארוכי ם יותר , ואי ן
חייבי ם לחד ש אות ם אל א בפרקי־זמ ן ארוכים . י ש סחורו ת שחיי ב את ה לקנות ן א ו
לשל ם בעד ן יום־יו ם ! סחורו ת אחרו ת — שבו ע שבוע , א ו בכ ל רבע־שנ ה וכר . א ך
יתחל ק סכו ם כ ל ההוצאו ת האל ה אי ך שיתחל ק במש ך השנ ה — מ ן ההכר ח לפרע ו
ע ל יד י ההכנס ה הממוצעת , יום־יום . יהא , שכמו ת הסחורו ת הדרושו ת יום־יו ם
לייצור ו ש ל כוח־העבוד ה = א ! כמו ת הסחורו ת הדרושו ת פע ם לשבו ע = ב *
׳והסחורו ת הדרושו ת פע ם לרב ע שנ ה = ג , וכר , — כ י א ז יהי ה הממוצ ע היומ י ש ל
365 א + 52 ב + 4 ג + וכר .

כ ל הסחורו ת האל ה וא ם נניח , כ י באות ה כמו ת

365

הסחור ה הדרוש ה בשבי ל הממוצ ע היומ י גלומו ת 6 שעו ת עבוד ה חברתיות , הר י
מתגשמ ת יום־יו ם בכוח־העבוד ה מחצית־היו ם ש ל עבוד ה חברתי ת ממוצעת , כלומ ר :
'לייצור ו ש ל כוח־עבוד ה יום־יו ם דרוש ה מחצית ו ש ל יום־עבודה . אות ה כמות־עבודה ,
הדרוש ה לייצור ו ש ל כודרהעבוד ה יום־יום , הי א ערכ ו היומ י שלו , א ו ערכ ו ש ל כוח "
העבוד ה החוזר־ומיוצ ר בכ ל יום . וא ם מחצית־היו ם ש ל עבוד ה חברתי ת ממוצע ת
מיוצג ת א ף הי א בכמות־ממו ן ש ל 3 שילינגים , א ו ש ל טאל ר אחד , ייצא , כ י טאל ר
אח ד הו א המחי ר השקו ל כנג ד ערכ ו היומ י ש ל כוח״העבודה . וא ם בע ל כוח־העבוד ה
מצי ע אות ו למכיר ה במחי ר ש ל טאל ר אח ד ליום , הר י מחיר־ממכר ו שוו ה לערכו ,
ובהתא ם להנחתנ ו משל ם בעל־הממון , הלהו ט להפו ך א ת הטאלרי ם של ו להון , ער ך זה .

הגבו ל האחרו ן א ו הגבו ל המינימאל י לער ך כוח־־העבוד ה נקב ע ע ל יד י ערכ ה

46 "מהיר ה הטבע י (ש ל העבודה).. . נתו ן באות ה כמו ת ש ל אמצעי־מהי ה ואמצעי־הנא ה
( 8 נ 1 ־ 01 } 1 מ 00 ) , שי ש ב ה משו ם הכרה , — לפ י אקלימ ה ש ל האר ץ ולפ י מנהגי ה — כד י לקיי ם
א ת הפועל ; וא ף תאפש ר ל ו אות ה כמו ת להעמי ד משפחה , ע ד שתוכ ל להבטי ח בשו ק אספק ה
בלתי־פוסק ת ש ל עבודה. ״ ר . תו רנס : ״מס ה ע ל מסחר־החו ץ בדגן" . לונדו ן 1815 , עמ ׳
62 . המל ה "עבודה " ניתנ ה כא ן בטעו ת במקו ם "כוח־עבודה" .

139

הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

ש ל כמות־סחורות , שא ם ל א תינת ן אספקת ה יום־יום , ל א יוכ ל נושא ו ש ל כוח ־
העבודה , הו א האדם , לחד ש א ת תהליך־חייו , הוו ה אומר : אות ו גבו ל נקב ע ע ל יד י
ערכ ם ש ל אמצעי־המחי ה ההכרחיי ם מבחינ ה גופנית . משיור ד המחי ר ש ל כוח־העבוד ה
ע ד כד י מינימו ם זה , הר י ■הו א יור ד למט ה מערכו ; שכ ן אי ן כוח־העבוד ה עשו י
להתקיי ם ולהתפת ח בכ ד אל א בצור ה מנוונת . והר י ערכ ה ש ל סחור ה נקב ע ע ל יד י
זמן־העבוד ה הדרו ש כד י לספק ה בטיב ה התקין .

אי ן ז ו אל א רגשנו ת זול ה ביותר , א ם ■חושבים , כ י הגדר ה ז ו לערכ ו ש ל כוח ־
העבודה , הנובע ת מטב ע הדברים , גס ה היא , ומקונני ם וקובלי ם ע ל כך , כגו ן רוסי :
״לתפו ס א ת כושר־העבוד ה [ 111 ;י\ 3 י 1 ז 10 ) 188111106 סנן] , תו ך היסח־דע ת מאמצעי ־
קיומ ה ש ל העבוד ה בעצ ם תהליך־הייצו ר — פירוש ו רעות־רו ח [ 318011 • ! 36 6 ־ש 6 ] .
מ י שאומ ר עבודה , מ י שאומ ר כושר־עבודה , אומ ר כאחת : פועל .ואמצעי־קיום , פוע ל
ושכר־עבודה" 47 . מ י שאומ ר כושר־עבודה , ל א אמ ר עבודה , כש ם.שמ י שאומ ר כושר ־
העיכו ל ל א אמ ר עדיי ן עיכול . לתהלי ך ז ה דרושה , כידוע , ל א ר ק קיב ה טוב ה בלבד .
מ י שאומ ר כושר־העבודה , אינ ו מסי ח דעת ו מאמצעי־המחי ה הדרושי ם לקיומו .
אדרבה : ערכ ם ש ל אל ה מוב ע בערכו־הוא . ל א נמכ ר כושר־העבודה , שו ב אי ן ? ו
מ ן המועי ל לעוב ד ; גדול ה מכ ן : מרגי ש הו א הכרח־טב ע אכזר י בכך , שכושר ־
העבוד ה של ו כב ר הצרי ך כמו ת מסוימ ת.ש ל אמצעי־קיו ם לייצורו , וא ף חוזר־ומצרי ד
מחד ש לרפרודוקצי ה שלו . אות ה שע ה הו א מגלה , כדר ך שגיל ה ,סיסמונדי , כי :
"כושר־העבודה.. . א ם ל א נמכר , אינ ו ול א כלום" 48 .

טבע ה הסגול י ש ל סחור ה מיוחדת־במינ ה זו , ש ל כוח־העבודה , מבי א ליד י כך ,

שע ם כרית ת החוז ה בי ן הקונ ה והמוכ ר עדיי ן ל א עב ר ערך־שימוש ה ליד י הקונה .
ערכ ה ש ל זו , כערכ ה ש ל כ ל סחורה , כב ר נקב ע קוד ם שנכנס ה אות ה סחור ה לתו ך
המחזור , שכ ן הושקע ה כמו ת מסוימ ת ש ל עבוד ה חברתי ת בייצור ו ש ל כוח־העבוד ה 5
ואל ו ערך־שימוש ה אינ ו קיי ם אל א בגילוי־הכו ח שב א אחר־כך . לפיכך : העברתו ־
מכירת ו ש ל הכו ח וגילוי ו האמיתי , כלומר , קיומ ו כערך־שימוש , נפרדי ם ז ו מז ה
מבחינ ת הזמן . א ך סחורו ת כאלה 40 , שריוח־זמ ן מפרי ד בי ן העבר ת ערך־השימו ש
שלה ן להלכ ה ע ם ממכר ו לבי ן מסירת ו למעש ה ליד י הקונ ה — אצל ן משמ ש אמצעי ־
תשלום , לרוב , הממו ן ש ל הקונה . בכ ל הארצות , שקיי ם בה ן אופן־ייצו ר קאפיטאליסטי ,
אי ן כוח־העבוד ה ב א ע ל שילוח ו אל א לאח ר שמיל א כב ר א ת תפקיד ו במוע ד הקבו ע
לפ י חוזה־המיק ח — למשל , בסו ף כ ל שבוע . הר י שבכ ל מקו ם נות ן הפוע ל לבעל ־
ההו ן א ת ערך־השימו ש ש ל כוח־העבוד ה למפרע ; הו א נות ן ל ו לקונ ה להשתמ ש
ב ו לפנ י שקיב ל ממנ ו א ת חשלום־מחירו ; משמע : בכ ל מקו ם נות ן הפוע ל אשרא י

47 רוסי : ״שיעורי ם בכלכל ה מדינית״ . בריס ל 1842 , עט ׳ 370 .

48 ס י ם מ ו נ ד י : ״עקרונו ת חדשי ם וכו״ / כר ך ן , עט ׳ 113 .

49 "כ ל עבוד ה בא ה ע ל תשלומ ה לאח ר שנסתיימה. " ("חקיר ה באות ם עקרונו ת בדב ר
טבע ו ש ל הביקו ש וכו״ / עם ׳ 104 . ) "א ת תחילת ו ש ל האשרא י המסחר י י ש לייח ס לאות ה
שעה , שהפוע ל — אבי־אמני־הייצו ר — הגי ע ליד י כך , שיכו ל הי ה לחכות , מחמ ת החסכונו ת
שחסך , לתשלו ם שכר־עבודת ו ע ד סו ף.השבוע , א ו כעבו ר שבועיים , חודש , רבע־שנ ה וכר. "
(ש . גאניל : ״ע ל השיטו ת ש ל הכלכל ה המדינית״ , הוצ ׳ ב ׳ . פארי ס 1821 . כר ך ןן . עט ׳ 150 . )

140

4 . הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

לבע ל ההון . שמתךאשרא י ז ה אינ ו דב ר בדל י מ ן הל ב — מעי ד ל א מ ק ההפסד ,
שפעמי ם מפסי ד הפוע ל א ת אשראי~שכר 1 ע ם פשיטת־הרג ל ש ל בע ל ההון 50 , אל א
ג ם שור ה ש ל תוצאו ת מחמירו ת ומתמידו ת יותר 51 . ואולם , בי ן שהממו ן הו א אמצעי ־
מיק ח ובי ן שהו א אמצעי־תשלו ם — אי ן בכ ך כד י לשנו ת מטבע ם ש ל חליפי־הסחורו ת
גופם . מחיר ו ש ל כוזדהעבוד ה קבוע־ועומ ד ע ל יד י חוזה , כמ ו שכר־דיר ה ש ל בי ת —
א ף ע ל פ י שאינ ו מתממ ש אל א לאחר״כך . כוח־העבוד ה מכו ר הוא , א ף ע ל פ י שאינ ו

50 "הפוע ל מלוו ה א ת שקידת ו [ 7 י 811 ג 11 ) 111 ] " * אבל , מוסי ף שטור ך בעורמה : הו א
"אינ ו מסכ ן כלום " חו ץ "מאבד ן שכרו.. . אי ן הפוע ל מוס ר שו ם דב ר חומרי. " (שטורך :
״קור ם לכלכל ה המדינית׳ / פטדבור ג 1815 , כר ך ן! , עם ׳ 37 . )

51 דוגמ ה אחת . ישנ ם בלונדו ן שנ י סוג י אופים , ״בעלי־המחי ר המלא ״ [״ 1 ) 106 ־ £1 £1111 ״ ]

המוכרי ם א ת הלח ם לפ י ערכ ו המלא , ו״מוריד י שער ״ [״ 8 * 861161 ־ 161 ) 1111 ״ ] המוכרי ם אות ו
למט ה מער ך זה . הסו ג האחרו ן מונ ה % ויות ר מהמספד־הכול ל ש ל האופים . (עט׳ - 8 x 11 ( ב״די ן
וחשבון " ש ל חב ר הועד ה הממשלתי ת ה . ם . ט ר ימנ ה י ד ע ל ה״קובלנו ת שקבל ו שוליו ת
האופי ם וכד״ . לונדו ן 1862 . ) מ ורידי ־ ש ע ד אל ה מוכרי ם כמע ט ר ק לח ם מזוי ף ע ל יד י שמערבבי ם
ב ו אלום , םב 1 ן , אשלג , סיד , קמה־אבבי ם מדרבישייר , וכיוצ א באל ה מ ן הסממנים , שח ם נעימים ,
מזיני ם ובריאי ם לגוף . (ר ׳ בספר־הבדזו ל המוב א למעלה , וכ ן בחיבור ו ש ל ד״ ד האסא ל
״נתגל ו הזיופים״ . הוצ ׳ ב / לונדו ן 1861 . ) ס ר ג ׳ ו ן ג ו ר ד ו ן הצהי ר בפנ י הועד ה

משנ ת 1855 , כ י "מחמ ת זיופי ם אל ה הר י העני , הח י ע ל שנ י פונטי ם לה ם ליום , אינ ו מקב ל
עכשי ו ג ם רב ע ממזונותיו , ואפילו ■ נסי ח דע ת מ ן התוצאו ת המזיקו ת לבריאותו. " כטע ם לדבר ,
ש״חל ק גדו ל ש ל מעמ ד הפועלים״ , — א ף ע ל פ י שיוד ע הו א יפ ה יפ ה ע ל הזיופי ם — מסכי ם
לקב ל אלום , קמח־אבני ם וכד , מסבי ר טרימנהי ר (שם , עם ׳ ! 11 ^ 1X1 כ י בשבי ל הפועלי ם
״דב ר שבהכר ח הו א שיקה ו מאצ ל האופ ה שלה ם א ו מיד י הבוני~המכולת[ 8110£ 8 ** 1161 ). מ 011 ]
אות ו להם , שהלל ו בוחרי ם לספק. " מפיו ן שה ם באי ם ע ל שכר ם ר ק בסו ף שבוע *

העבודה , אי ן ביד ם "לשל ם בע ד הלהס , שבני־בלת ם צורכי ם במש ך השבוע , אל א בסו ף
השבו ע בלבד" ; וטרימנהיר , לאה ד שהבי א גביית־עדו ת לדבריו , מוסי ף ואומר : "מ ן

המפורסמות , שהלח ם המורכ ב מאות ן תערובו ת נאפ ה במיוח ד בשבי ל קוני ם מסו ג זה. "

[ " 11 18 1101 : 01*10118 £ 113 , 1 ; 111 * 63.(1 0001 £ 086(1 0 £ 111086 011 x 1111 * 6 , 18 1113.(16

[״.־ 00111061 11118 111 83,16 * £01 68817 ־ £1 צ 6 "בכמ ה וכמ ה אזורי ם חקלאיי ם באנגלי ה
(ומרובדדמכ ן בסקוטיה ) משלמי ם א ת שכר־העבוד ה אה ת לשבועיי ם ואפיל ו אח ת לחודש .

בהפסקו ת ארוכו ת אל ה שבי ן התשלומים , נאל ץ הפוע ל החקלא י לקנו ת סחורותי ו בהקפה.. .
עלי ו לשל ם מחירי ם גבוהי ם יות ר ולמעש ה כבו ל הו א לחנו ת שב ה מוכרי ם ל ו בהקפה . הנ ה
בהורנינגש ם אש ר בווילטס , למשל , שהתשלומי ם ש ם ה ם חודשיים , משל ם הו א 2 שיל . 4 פנ ס
בע ד ״סטו ך ש ל קמ ה שבמקו ם אח ר משל ם הו א בעד ו 1 שיל . 10 פנס. " ("דו״ ח ששי " ע ל
״בריאו ת הציבור ״ מא ת ״קצי ן הרפוא ה ש ל מועצת־הסתרי ם וכד. ״ 1864 . עט ׳ 264 . ) "צובע י
בדתנת־הוד ו שבפייסל י וקילמארנו ק (במער ב סקוטיה ) השיג ו ע ל יד י שבית ה בשנ ת 1853
השלומי ם אה ת לשבועיי ם במקו ם אח ת לחודש. " ("דו״חו ת ש ל מפקח י בתייההרוש ת מ־ 31
באוקטוב ר 1853 ״ , עט ׳ 34 . ) ועו ד דוגמ ה נא ה להתפתחו ת האשראי , שהפוע ל נות ן לבעל ־
ההון , אפש ר לראו ת במתו ד המקוב ל ע ל רבי ם מבעל י מכרות־הפח ם שבאנגלי ה ; לפיה ו ב א
הפוע ל ע ל שכר ו ר ק בסו ף החוד ש ובתקופודהביניי ם מקב ל הו א מא ת בעל־ההו ן מפרעות ,
תכופו ת בסחורות , שעלי ו לשל ם תמורת ן למעל ה ממחיר ן בשו ק [ 37816111 :)!סת־זי!] . הר י ז ה
נוה ג כלל י אצ ל חרשתני־הפח ם [ 8 * 8161 ^ 111 00311 ] לשל ם לפועליה ם אח ת לחודש , ולת ת
מפרעו ת במזומ ן בסופ ו ש ל כ ל שבו ע העוב ר בינתיים . המזומני ם ניתני ם בחנו ת (היינו ,
ב '( 10011117-81101 — הנות־המרכול ת השייכ ת לבעלי ם אל ה גופם) . ונמצא , שהפועלי ם
לוקחי ם א ת המזומני ם בצ ד ז ה ש ל החנו ת ומוציאי ם אות ם בצ ד השנ י ש ל החנות. " ("הועד ה
להעסק ת ילדים , די ן וחשבו ן 1 )!״ . לונדו ן 1864 , עמ ׳ 38 . מם ׳ 192 . )

141

הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

ב א ע ל תשלומ ו אל א לאחר־מכן . מוטב , איפוא , בשבי ל התפיס ה הטהור ה ש ל יח ס
זה , שנני ח לפ י שעה , כ י בע ל כוח־העבוד ה מקב ל תמי ד א ת מחיר ו המוסכ ם בחוז ה
מי ד ע ם מכירתו .

א ם כן , יודעי ם אגו , מ ה הו א אופ ן קביעת ו ש ל הערך , שבע ל הממו ן משל ם לבעלי ה
ש ל אותר , סחור ה מיוחדת־במינה , ש ל כוח־העבודה . ערך־השימוש , שבעל־הממו ן
מקב ל בדר ך ש ל חליפין , נגל ה ר ק ע ם השימו ש ממש , ע ם תהלי ך הצריכ ה ש ל כש -
העבודה . כ ל הדברי ם הדרושי ם לתהלי ך זה , כגו ן חמרי־גל ם וכיד׳ב , קונ ה בעל־הממו ן
בשוק־הסחורו ת ומשל ם בעד ן א ת מחיר ם המלא . תהליך־הצריכ ה ש ל כוח־העבוד ה
הו א כאח ד תהליך־הייצו ר ש ל סחור ה וש ל עודף־ערך . צריכת ו ש ל כוח־העבודה ,
כצריכת ה ש ל כ ל סחור ה אחרת , נעשי ת מחו ץ לשו ק א ו מחו ץ לתחום־המחזור . ולפיכ ך
פורשי ם אנ ו מתחו ם סוא ן זה , השוכ ן ר ק ע ל פני־הדברי ם ופתו ח לעינ י כ ל הבריות ,
יח ד ע ם בעל־הממו ן ובע ל כוח־העבודה , ע ל מנ ת ליל ך אחריה ם א ל מקום־הסת ר ש ל
הייצור , שע ל סף־הכניס ה אלי ו רשו ם : 683 מ 1181 ג 1 מ ס 06 6x0654 מ 1:3 ;> 11 מ 1 ) 2 0 ז> 1
[אי ן נכנסי ם אל א בעניינ י עסק] , כא ן יתגלה , ל א ר ק כיצ ד מייצ ר ההו ן אל א ג ם —
כיצ ד הו א עצמו , אות ו הון , מתייצר . הסו ד ש ל תעשיית־הרןחי ם מוכרח , סוף־סוף ,
להתגלות .

התחו ם ש ל המחזו ר א ו ש ל חליפ י סחורות , שבתו ך גבולותי ו חל ה תנוע ת המיקו ד
והממכ ר ש ל כוח־העבודה , הי ה באמ ת גן־עד ן ממ ש לזמיות־מליד ה יש ל האדם . כא ן
אי ן שולטי ם אל א חירות , שוויון , קניי ן ובנתאם . חירות ! שכ ן קונ ה ומוכ ר ש ל
סחורה , למש ל ש ל כוח־העבוד ה — ר ק רצונ ם החפש י מביא ם ליד י כך . ה ם כורתי ם
חוז ה ז ה ע ם ז ה כאישי ם בני־חורין , שווי ם בזכויותיה ם לפ י החוק . החוז ה הו א גמר ־
תוצאה , ב ו מגיעי ם רצונותיה ם ליד י ביטו י משפט י משותף . שוויון ! שכ ן אי ן ה ם
מזדקקי ם ז ה לז ה אל א בחזק ת בעלי־סחורה , וה ם מחליפי ם ביניה ם אקויואלנ ט
באקויואלנט . קניין ! שכ ן כ ל אח ד אינ ו עוש ה אל א בשלו . בנתאם ! שכ ן כ ל אח ד
מה ם אינ ו נות ן א ת דעת ו אל א ע ל עצמו . הכו ח היחידי , ז ה שמזמ ן אות ם יח ד יומייח ס
אות ם ז ה לזה , הו א הכו ח ש ל בצע ם העצמי , ש ל רווח ם המיוחד , ש ל ענייניה ם
הפרטיים . ודוק א משו ם כך , מפנ י שכ ל אח ד דוא ג ר ק לעצמ ו בלב ד ושו ם אח ד מה ם
אינ ו דוא ג לחברו , מקיימי ם ה ם כול ם כאח ד — בזכו ת הארמוני ה גזור ה מרא ש ש ל
הדברים , א ו בהנהגת ה ש ל השגח ה ערמומית־ביות ר — ר ק א ת המפע ל ש ל רווחי ־
הגומלי ן שלהם , ש ל תועל ת הרבים , ש ל עניי ן הכלל .

ע ם שאנ ו פורשי ם מתחו ם ז ה ש ל מחזור־הסחור ה הפשוט , א ו ש ל חליפי ־
הסחורות , — אות ו תחום , שאיש־חופש־המסח ר ההדיו ט ן 18 י 31 'ז} 1 ט 0 י ■ 161 ) 3 ־ 06-1: 1 ־ 1 יי 1 ]
שוא ב מתוכ ו דעו ת ומושגי ם וא ף קנה־מידה , כד י לחרו ץ משפט ו ע ל החבר ה ש ל
הקאפיטא ל והעבודה־בשכ ר — הר י דומ ה עלינו , שכב ר נשתנ ה במקצ ת קלסתר ־
פניה ם ש ל אישי־המחז ה שלנ ו [ 6 ^ 5618011 13 ; 11:311131 >] . בעל־הממון־לשעב ר צוע ד
ברא ש כקאפיטאליסט , בעקבותי ו הול ך בע ל כוח־העבוד ה כפועל ו ; האח ד מהל ך מזור ז
לעסקי ו ובת־צחו ק רבת־חשיבו ת ע ל פניו * השנ י ביישן־חרד , סרבן , משו ל לאד ם
שהולי ך לשו ק א ת עור ו ש ל עצמו , ועת ה שו ב אי ן הו א רוא ה לפני ו ולא־כלו ם בלתי ־
א ם — פשיט ת עורו .
142

פרש ה שלישי ת

ייצור ו ש ל עודף־הער ך ׳המוזזלע ו

פר ק חמיש י

תהליו־העבוד ה ותהלי ך השיערו ך

1 . תהלי ך העפוד ח

השימו ש בכודרהעבוד ה הו א העבוד ה גופה . הקונ ה ש ל כוח־העבוד ה צורכו , ע ם
שהו א מעבי ד א ת מוכרו . ע ל יד י כ ך נעש ה האחרו ן בפוע ל [ 80111 ] כוח־עבוד ה פעיל ,
פועל , מ ה שהי ה קודם־לכ ן בכו ח [ 01011118 !! ] בלבד . כד י שיהי ה ביד ו לגל ם א ת
עבודת ו בסחורות , עלי ו לגלמ ה קודם־כ ל בערכי־שימוש , בחפצי ם הנועדי ם לספ ק
צרכי ם מכ ל סו ג שהוא . הר י שהפוע ל מצוו ה להתקי ן בשבי ל בעל־ההו ן ערך־שימו ש
מיוחד , סוג־סחור ה מסוים . ייצור ם ש ל ערכי־שימוש , א ו ש ל נכסים , אינ ו משתנ ה
בטבע ו הכלל י ע ל יד י כך , שייצו ר ז ה נעש ה בשבי ל בעל־ההו ן ובפיקוחו . מכאן , שי ש
לדו ן קודם־כ ל בתהלי ך העבוד ה לל א תלו ת בצור ה חברתי ת מסוימ ת כ ל שהיא .

העבוד ה הי א קודם־כ ל תהלי ך שבי ן האד ם והטבע ; בתהלי ך ז ה מתוו ך האד ם
ע ל יד י מעשהו־הו א בחילוף־החומרי ם בינ ו ובי ן הטבע , מסדיר ו ומפק ח עליו . הו א
גופ ו מופיע־ועומ ד בחזק ת כוח־טב ע לעומ ת החומר־שבטבע . הו א מני ע א ת כוחות ־
הטב ע הטבועי ם בגופו , ה ם זרועותי ו ורגליו , מוח ו וידו , כד י לנכ ס לעצמ ו א ת חומר ־
הטב ע בצור ה נאות ה לחיידשלו . ע ם שהו א משפי ע בתנוע ה ז ו ע ל הטב ע שמחוצ ה
ל ו ומשנ ה אותו , משתנ ה כאח ד ג ם טבע ו ש ל עצמו . הו א מפת ח א ת הכשרי ם הרדומי ם
בטבע ו וכופ ה א ת מרות ו ע ל משחק־כוחותי ו ש ל זה . ואי ן הדברי ם אמורי ם כא ן בצורו ת
ראשונו ת ש ל העבודה , הבאו ת מתו ך נטיות־שביצרים , דוגמ ת החיה . משאנ ו עומדי ם
במצב , שהפוע ל מופי ע בשוק־הסחורו ת בחזק ת מוכ ר כודרהעבוד ה ש ל עצמ ו — כב ר
נדח ק א ל תקופ ת הזמ ן הקמא י אות ו מצב , ב ו ל א פשט ה עדיי ן העבוד ה האנושי ת
א ת צורת ה הראשונה , ז ו שבא ה מתו ך נטיות־שביצרים . אנ ו מניחי ם א ת העבוד ה
בצורת ה ז ו המיוחד ת לאד ם בלבד . עכבי ש מבצ ע כמ ה עשיות , שי ש בה ן משו ם
דמיו ן לפעולו ת האור ג ! ודבור ה בונד . א ת תאי־השען ה שלה , ומבייש ת בכ ך ל א אח ד
מ ן הבנאי ם מבני־אדם . ואול ם גדו ל כוח ו ש ל הגרו ע בבנאי ם מכוח ה ש ל המעול ה
בדבורי ם — בכך , שהל ה עמ ד ובנ ה כב ר א ת הת א במוחו , לפנ י שהו א ב א לבנות ו
בשעןה . בסופ ו ש ל תהלי ך העבוד ה בא ה לעול ם תוצאה , שע ם תחיל ת התהלי ך כב ר

143

ייצור ו ש ל עודף־הער ד המוחל ט

הית ה קיימ ת בדימוי ו ש ל הפועל , רוו ה אומר , כב ר הית ה ל ה הןי ה אידיאלית , ול א זד .
בלב ד שגור ם הו א ליד י שינו י צורת ו ש ל הטבע י ז מגשי ם הו א בטבע י ז ה ג ם א ת
תכליתו־הוא , הידוע ה לו , והי א הקובע ת א ת דר ך עשיית ו ואופנ ה בגזיר ת חו ק ועלי ו
לכו ף א ת רצונ ו בפניה . וכפיפו ת ז ו אינ ה מעש ה בוד ד בלבד . בצ ד יגיע ת איברי ו
הפועלים , דרו ש לכ ל משך־העבוד ה הרצו ן התכליתי , ז ה שמתגל ה כשימת־ל ב ; ואות ה
שימת־הל ב דרוש ה במיד ה יתירה , ככ ל שעצ ם תוכנ ה ש ל העבוד ה ואופ ן ביצוע ה
עשויי ם פחו ת למשו ך א ת לב ו ש ל הפועל , היינו , ככ ל שפוחת ת הנאת ו בעבוד ה
כמשח ק כוחותיו־הוא , הגופניי ם והרוחניים .

היסודו ת הפשוטי ם ש ל תהליך־העבוד ה הם : הפעול ה התכליתי ת א ו העבוד ה
גופה , נושא־העבוד ה ואנזצעי־העבודה .

האדמ ה (ומבחינ ה כלכלי ת א ף המי ם בכלל) , ז ו המצייד ת א ת האד ם מימי ם
קדומי ם במזונו ת ובאמצעי־מחי ה מ ן המוכן 1 , קיימ ת בל א תוספ ת עשייתרהו א כנושא ה
הכלל י ש ל העבוד ה האנושית . כ ל הדברים , שהעבוד ה אינ ה אל א תולש ת אות ם מ ן
המחוב ר א ל האדמה־כול ה ממש , ה ם נושאי־עבוד ה המזומני ם לאד ם מיד י הטבע .
כגו ן הדג , שעוקרי ם אות ו ממקו ם חיותו , מ ן המים , ודגי ם אות ו ; וכ ן העץ , שגודעי ם
אות ו ביער י עד ; וכ ן המתכת, -;שכורי ם אות ה מתו ך גיד י האדמה . ואל ו א ם ■נושא ־
העבוד ה גופ ו כב ר נסתנן , כביכול , מתו ך עבוד ה קודמ ת — הר י הו א קרו י בפינ ו
חומר ־גלם . כגו ן המתכ ת לאחר,שכרוה , הטעונ ה עכשי ו שטיפה־הפרדה . כ ל חומר ־
גל ם נושא־עבוד ה הוא , א ך ל א כ ל נושא־עבוד ה משמ ש חומר־גלם . ואיזה ו נושא ־
העבוד ה המשמ ש חומר־גל ם י — כ ל שח ל ב ו כב ר שינו י ע ל יד י העבודה .

- אמצעי־העבוד ה הו א עצם , א ו הרכ ב ש ל עצמים , שהפוע ל נותנ ו בינ ו לבי ן
נושא־העבודה , שישמ ש ל ו מדרי ך לפעולת ו בנושא־העבודה . משתמ ש הפוע ל בתכונו ת
המכאניות , הפיזיקאליות , הכימיו ת ש ל העצמים , כד י להפעיל ן לפ י תכליתו־הו א
כאמצע י להשתל ט ע ל עצמי ם אחרים 2 . העצ ם,.שעלי ו משתל ט הפוע ל שליט ה בלת י
אמצעית , אינ ו נושא־העבודה , אל א אמצעי־העבוד ה — פר ט א ם הו א נוט ל לעצמ ו
אמצעי־מחי ה מוכנים , כגו ן פירות , שכא ן ר ק איבר י גופ ו בלב ד משמשי ם אמצעי ־
עבודה . וכ ך נעש ה הטבע י גופ ו למכשי ר פעולתו , :איבד , שהאד ם מוסי ף ע ל איברי ־
גופו , להארי ך א ת דמות ו הטבעי ת — בניגו ד לכתבי־־הקודש . כש ם שהאדמ ה משמש ת
אס ם קדמו ן למזונו ת האדם , כ ך הי א משמש ת בית־נש ק מקור י לאמצעי־עבודה . הי א
מזמנ ת לו , למשל , א ת האבן , שהו א זורקה , וב ה הו א שוחק , לוחץ , גוזר , וכד . האדמ ה

1 "מכיו ן שתוצרוודהאדמ ה המקוריו ת אינ ן מצויו ת אל א בכמו ת מועטה , לל א תלות ־
באד ם — על־כ ן דומ ה עלינו , כביכול , כאיל ו ניתנ ו מיד י הטבע , כדר ך שנותני ם ל ו לצעי ר סכו ם
מועט , כד י להעלות ו ע ל דר ך החריצו ת שיוכ ל למצו א א ת אושרו. " (ג ׳ י ימ ס סטיוארט :
״עקרונו ת ש ל כלכל ה מדינית״ , הוצ ׳ דובלי ן 1770 , כר ך ן , עט ׳ 116 . )

2 ״ערמומיות ה ש ל התבונ ה — כע 1 צנותה . הערמומיו ת נתונ ה בכל ל בפעולת־המיצו ע :

הנ ה נותנ ת הי א [התבונה ] לעצמים , שיהי ו משפיעי ם ז ה ע ל ז ה ושיהי ו פועלים־ונפעלי ם ז ה
מז ה לפ י טבעם־הם , בל א שהי א מתערב ת במישרי ן בתהלי ך ז ה — ואף־על־פי־כ ן אי ן הי א
מביא ה ליד י הגשמ ה אל א א ת תכלית ה של ה בלבד. " (הגל : "אנציקלופדיה " חל ק ראשון .
״הלוגיקה״, . ברלי ן !) 184 , עמ י 382 . )

144

5 . תהליד־העבוד ה ותהלי ך השיע רו ך

עצמ ה נהפכ ת לאמצעי־עבודח , אל א כד י שתשמ ש אמצעי־עבודד , בחקלאו ת דרוש ה
כב ר שור ה שלימ ה ש ל אמצעי־עבוד ח אחרים , וכ ן דרג ת התפתחו ת , גבוהה , במיד ה
יחסית , ש ל כוח־העבודה 3 . ובכלל , משנתפת ח תהליך־העבוד ח במיד ה מסוימת , הר י
הו א זקו ק כב ר לאמצעי־עבוד ה מעובדים . במחילו ת המופלגו ת ביות ר ש ל בני־־אדם :
אנ ו מוצאי ם כלי־עבוד ה וכלי־זי ן ש ל אבן . חו ץ מאבן , עץ , עצמו ת וצדפים , המעובדי ם
כולם , נית ן בראשי ת תולדותי ה ש ל האנושו ת התפקי ד הראש י ש ל אמצעי־העבוד ה
לחי ה המאולפת , כלומ ר — החיה , שהי א גופ ה כב ר נשתנת ה ונתרבת ה ע ל יד י
העבודה 4 . השימו ש באמצעי־עבוד ה ויצירת ם ש ל אל ה — א ף ע ל פ י שהלל ו מצויי ם
כב ר בצור ת נב ט אצ ל סוגי־חיו ת מסוימי ם — אופייני ם ה ם בשבי ל תהליך־העבוד ה
המיוחד־במינ ו ש ל האדם , ולפיכ ך מגדי ר פראנקלי ן א ת האד ם בהגדר ת "בעל ־
ח י המייצ ר כלי־עבודה ״ [״ 131 מ 1 מ 3 ^ 111 ^ 3 1001-111 ״ ] . אות ה חשיבו ת הנודע ת
למיבג ה ש ל שרידי־עצמות , כד י לעמו ד ע ל הארגו ן ש ל דודות־של־חיו ת שעבר ו מ ן
העולם , נודע ת ג ם לשרידי ם ש ל אנזצעי־עבדדה , כד י לעמו ד ע ל תצודות־חבדד .
כלכליו ת שחלפו . אי ן תקופו ת כלכליו ת נבדלו ת ז ו מז ו מבחינ ת מ ה שנעש ה בהן ,
אל א מבחינ ת איך , באיל ו אמצעי־עבודה , נעש ה בהן 5 . אמצעי־העבוד ה ל א ר ק
שמשמשי ם ה ם קנה־מיד ה להתפתחו ת כוח־העבוד ה ש ל האדם , אל א ג ם מצייני ם
ה ם א ת היחסי ם החברתיים , שבתוכ ם נעשי ת העבודה . מבי ן אמצעי־העבוד ה גופ ם
מוצ א אתה , כ י מכשירי־העבח־ ה המכאניי ם — הלל ו בסיכומ ם ראויי ם להקר א בש ם
מערכ ת העצמו ת והשרירי ם ש ל הייצור , — י ש בה ם סימני ם מובהקי ם להכרת ה ש ל
תקופת־ייצו ר חברתית , יות ר משי ש באמצעי־העבודה , שאינ ם משמשי ם אל א כלי ־
קיבו ל בשבי ל נושאי־העבודד . ; הלל ו בסיכומ ם ראויי ם להקר א בדר ך כל ל בש ם
מערכ ת העורקי ם ש ל הייצור , כגו ן צינורות , חביות , סלים , כדים , וכיוצ א בהם . ר ק
בתעשיי ה הכימי ת נוד ע להם , לאחרונים , תפקי ד חשוב 5 א .

תהליך־העבודה , ע ל משמעות ו הרחבה־יותר , מונ ה ע ם אמצעי ו — בצ ד העצמים ,
המתווכי ם בהשפע ת העבוד ה ע ל נושא ה ומשמשים , איפוא , מדריכ י הפעול ה בדר ך ז ו
א ו אחר ת — א ת כ ל התנאי ם החומריים , שה ם דרושי ם לעצ ם הןית ו ש ל התהלי ך
בכללו . הלל ו אינ ם נכנסי ם יש ר לתו ך התהליך , אל א שבלעדיה ם אי ן הו א יכו ל לחו ל
כל־עיק ר א ו ר ק בצור ה פגומה . אמצעי־חעבוד ה הכלל י מסו ג ז ה משמש ת שו ב

3 בחיבור ו העלו ב בכלל ו : ״התיאורי ה ש ל הכלכל ה המדינית״ , פארי ס 1815 — מונ ה
ג א נ י ל — בפולמוס ו ע ם הפיזיוקראטים , ובצדק , שור ה ארוכ ה ש ל תהליכי־עבודה , המשמשי ם

מיקדמ ה לחקלאות־ממש .

4 בחיבו ר ״הרהורי ם ע ל התהוו ת העוש ר וחלוקתו ״ ( 1766 ) מפת ח סורג ו יפ ה א ת
חשיבות ם ש ל בעלי־הה י המאולפי ם בשבי ל התחלותי ה ש ל התרבות .

5 דברי־סותרו ת ממ ש ה ם הבלתי־חשובי ם ביות ר מכ ל סוג י הסחורו ת בשבי ל ההשנא ה
הטכנולוגי ת ש ל תקופות־ייצו ר שונות .

5 א הער ה למהדור ה ב / א ם כ י כתיבודההיסטורי ה ע ד כא ן יודע ת מע ט כל־כ ך ע ל התפתחות ו
ש ל הייצו ר החומרי , הוו ה אומר , ע ל.היסו ד ש ל כ ל החיי ם החברתיים , וממיל א ש ל כ ל היסטורי ה
אמיתי ת — הר י א ת הזמ ן הטרום־היסטורי , לפחות , חוקרי ם ע ל יסו ד ש ל מדעי־הטב ע ול א ע ל
יסו ד מ ה שקרו י מחק ר היסטורי ; וכ ך חילק ו א ת הזמ ן הזה , לפ י החומ ר ש ל כלי־ייצו ר וכלי ־
זין , לתקופת־האבן , לתקופת־הברונז ה ולתקופת־הברזל .

הקאפיטא ? 10

145

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

האדמ ה גופו! , שכ ן הי א מקנ ה לפוע ל א ת מקום־עמידת ו [ 11 ) 811 * 8 100118 ] והי א מקנ ה
לתהליך־עבודת ו א ת חלל־הפעול ה (* 1 ז 16 !מ 10 שמ 61 * 1 0 ) 661 ) . אמצעי־העבודד , מסו ג
זה , שהם־גופ ם כב ר תוצאת־עבוד ה הם , משמשים , למשל , בנייני־עבודה , תעלות ,
כבישים , וכר .

נמצאנ ו אומרים : בתהליך־העבוד ה מביא ה פעולת ו ש ל האד ם בעזרת ם ש ל
אמצעי־העבוד ה ליד י שינוי ו ש ל נושא־העבוד ה מתו ך כננה־תחילה . התהלי ך מסתיי ם
בתוצרת . תוצרת ו — ערך־שינווש , חומר־טבע , שע ם שינו י צורת ו נתכש ר לצרכי *
האדם . העבוד ה נזדווג ה א ל נושאה . נתגשמ ה העבוד ה בחפץ , והנושא־החפ ץ עובד .
מ ה שראי ת אצ ל הפוע ל בצור ה ש ל חוסר־מנוח ה — נרא ה עכשיו , בתוצרת , כתכונ ה
נחה , בצור ה ש ל הניה . הפוע ל טווה , ותוצרת ו — מטווה .

לכשנסתכ ל בתהלי ך כול ו מתו ך האספקלרי ה ש ל תוצאתו , ש ל התוצרת , נמצא ,

כ י שניהם , אנזצעי־העבוד ה ונושא־העבודה , אמצעי־ייצו ר הם 6 , והעבוד ה עצמ ה הי א
עבוד ה יצרנית 7 .

יוצ א ערך־שימו ש מתו ך תהלי ך העבוד ה בחזק ת תוצר , שו ב נכנסי ם לתוכ ו
ערכי־שימו ש אחרים , תוצריה ם ש ל תהליכי״עבוד ה קודמים , בחזק ת אמצעי־ייצור .
אות ו ערך־שימו ש גופו , שהו א תוצרת ה ש ל עבוד ה אחת , משמ ש אמצעי־ייצו ר
לעבוד ה אחרת . מכא ן שתוצרי ם ה ם ל א ר ק תוצא ה ש ל תהלי ך העבוד ה אל א משמשי ם
ה ם בדבזמ ן תנא י לו .

מלב ד התעשייה ־של־תפוק ה [ 6 ז \ 1 * 2,0 • !; 6x1 ] המוצא ת א ת נושא־עבודת ה מזומ ן
מ ן הטבע , כגון , מכרות , ציד , דיו ג וכ ר (החקלאו ת — ר ק במיד ה שהי א פולח ת
בפע ם הראשונ ה קרקע־בתולה ) — הר י עוסקי ם כ ל ענפ י התעשיי ה בנוש א המשמ ש
חונזר־גלם , היינו , בנושא־עבודה , שנסתנ ן כב ר מתו ך העבודה , שהו א גופ ו כב ר
תוצ ר ש ל עבודה . כגו ן הזרעי ם בחקלאות . בהמו ת וצמחים , שרגילי ם לראו ת בה ם
תוצרי־הטבע , ל א ר ק שה ם תוצא ה ש ל עבודת־אד ם אול י מ ן השנ ה שעברה , אל א
בצורותיה ם ש ל היו ם ה ם תוצא ה ש ל תמורו ת מתמידות־ונמשכו ת דורו ת ע ל דורות ,
שנעש ו בפיקוח ( ש ל האדם , בעבודת ו ש ל האדם . ואש ר לאכוצעי־העבוד ה ביהוד , הר י
ברוב ם המכרי ע תגל ה אפיל ו סקיר ה שטחית־ביות ר א ת רישומי ה ש ל עבודה־לשעבר .

חומר־גל ם אפש ר שישמ ש חומר־יסו ד לתוצר , ויכו ל שישתת ף בייצור ו כחומר ־

עז ר בלבד . אות ו חומר־עז ר נאב ל ע ל יד י אנזצעי־העבודה , כדר ך שנאכלי ם פח ם ע ל
יד י המכונה , שמ ן ע ל יד י גלגל , חצי ר ע ל יד י סונדמש א ; א ו משמ ש הו א תוספ ת
לחומר־הגלם , כד י לעור ר ב ו שינו י בחומר , כדר ך שמוסיפי ם כלו ר לב ד לא־מלובן ,
פח ם לברזל , צב ע לצמר ; א ו שהו א מסיי ע לעשיי ת העבוד ה גופה , כגו ן חומרי ם
לצרכ י האר ה א ו הסק ה בבית־המלאכה . אות ו הבד ל בי ן חומר־היסו ד לבי ן חומר־עז ר

6 דומה , כ י פאראדוק ס הו א שקורים , למשל , א ת ד,ד ג של א ניצו ד עדיי ן בש ם אמצעי *
ייצו ר בשבי ל ציד־הדגים . ואולם , עדיי ן ל א המציא ו הבריו ת אמצאה , שיהי ו צדי ם דגי ם
במי ם שאי ן בה ם דגים .

7 הגדר ה ז ו ש ל עבוד ה יצרנית , כפ י שהי א עול ה מתו ך נקודת־ההשקפ ה ש ל תהליך *
העבוד ה הפשוט , אינ ה מספיק ה כליעיק ר לגב י תהליך־הייצו ר הקאפיטאליסטי .

146

5 . תהליך־העבוד ה ותהלי ך השיערו ך

מיטשט ש לגמר י בתעשיי ה הכימי ת ממש , שב ן א ף אח ד מ ן החומרי ם הגלמיי ם
שנשתמש ו כא ן אינ ו חוזר־ומופי ע כחומ ר ש ל התוצר 8 ,

הואי ל וכ ל עצ ם תכונו ת מרובו ת ל ו ונתו ן הו א לשימושי־תועל ת שונים , הר י
יכו ל אות ו תוצ ר גופ ו לשמ ש חומר־גל ם לתהליבי־עבוד ה שוני ם ביותר . דגן , למשל ,
משמ ש חומר־גל ם לטוחן , לחרשת ן ש ל עמילן , ליינאי , למגדל־בהמות , וכר . בחזק ת
זרעי ם נעש ה הו א חומר־גל ם לייצור ו ש ל עצמו . הנד . הפח ם יוצ א כתוצ ר מתו ך
תעשיית־המכרו ת ונכנ ס אלי ה באמצעי־ייצור .

וי ש שאות ו תוצ ר גופ ו משמ ש בתהליד־עבוד ה אח ד ג ם אמצעי־עבוד ה וג ם
חומר־גלם . ע ם פיטו ם הבהמות , למשל , משמ ש הבקר , אות ו חומר־גל ם העומ ד לעיבוד ,
ג ם אמצע י להתקנ ת הזבל .

תוצר , שצורת־קיומ ו מוגמר ת לצריכה , יכו ל שייהפ ך שו ב לחומד־גל ם בשבי ל
תוצ ר אחר , כגו ן הענבים , שה ם חומר־גל ם בשבי ל יין . וי ש שהעבוד ה מוציא ה א ת
תוצרת ה בצורו ת כאלו , שאי ן הי א ניתנ ת לשימו ש אל א כחומר־גל ם בלבד . חומר ־
גל ם השרו י במצ ב בז ה נקר א גלם־תוצ ר — ומוט ב שייקר א תוצר ־ שבהדרג ה — בגו ן
צמר־גפן , חוטים , וכר . וא ף ע ל פ י שהו א גופ ו תוצ ר הוא , י ש שאות ו חומר־גל ם
ראשו ן צרי ך לעבו ר סולם־דרגו ת ש ל תהליכי ם שונים , ע ל מנ ת לחזור־ולשמ ש בה ם
כחומר־גלם , וכ ל פע ם בשינוי־צור ה חדש , ע ד שיגי ע לתהליך־עבוד ה אחרון , שיוציאה ו
החוצ ה בחזק ת אמצעי־מחי ה מוגמ ר א ו אמצעי־עבוד ה מוגמר .

נמצאנ ו למדים : א ם ערך־שינוו ש יופי ע כחומר־גלם , א ם כאמצעי־עבוד ה וא ם
כתוצ ר — דב ר ז ה תלו י לחלוטי ן בתיפקוד ו הנוע ד ל ו בתהליך ־העבודה , בעמד ה
שהו א תופ ס בו , ומשח ל שינו י בעמד ה זו , משתני ם אות ם היעודים .

ולפיכך : משנבנסי ם תוצרי ם בחזק ת אמצעי־ייצו ר לתו ך תהליבי־עבודד . חדשים ,

שו ב מקפחי ם ה ם א ת אופיים , אופ י ש ל תוצר . שו ב אי ן ה ם משמשי ם אל א גורמים ־
חפצי ם בשבי ל העבוד ה החיה . אי ן הטוו ה רוא ה בפל ך אל א אמצעי־לטוויי ה ואי ן
הו א רוא ה בפשת ן אל א נוש א לטווייה . ודאי : אי־אפש ר לטוו ת בל י חומר־טוויי ה
ובל י פלך . ועל־־כן , משמתחילי ם בטוויי ה מניחי ם מרא ש א ת מציאות ם ש ל אות ם
תוצרים . אול ם בתו ך תהלי ך ז ה גופ ו שו ב ל א איכפת , א ם הפשת ן והפל ך ה ם תוצרי ם
ש ל עבודה־לשעבר , כש ם של א איכפ ת בשע ת אכילת ו ש ל לח ם א ם הו א תוצ ר
עבודות־לשעב ר ש ל האיכר , הטוחן , האופה , וכר . להיפך . א ם אמצעי־יייצו ר מביאי ם
ליד י כ ך שבתהליך־העבוד ה ניגל ה טיב ם בתוצרי ם ש ל עבודה־לשעבר , הר י
בחסרונותיה ם ה ם נגלים . סכי ן שאינ ה חותכ ת מעל ה יפה־יפד . בזכרוננ ו א ת הסכינ ר
א ; חוטי ם הנקרעים־והולכי ם תמי ד — א ת השז ר ב . על ה התוצ ר יפה , נעלמ ה ב ו
לחלוטי ן עובד ת התיווך , שתכונותי ו השימושיו ת בא ו ל ו מעבודה־שלעבר .

מכונה , שאינ ה בא ה ליד י שימו ש בתהליך־העבודה , אינ ה אל א חסרת־תועלת .

חו ץ מכ ן סופ ה ליהר ס ע ל יד י חילוף־החומרי ם הטבעי . הברז ל מעל ה חלודה , הע ץ

8 שטור ך מבחי ן בי ן חומר־הגל ם ממ ש ; " 3 ץ 161 ; 131 ת " , ובי ן חומרי־העז ר

"^ז 13 ת 1310 מ " ; שרבולי ה מכנ ה א ת חומר־העז ר בש ם "חומרים־מכשירים " 68 ־ 131:161 * 1 '' )

147

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

מרקיב , הוטי־אריגה , שאינ ם נארגי ם ואינ ם נשזרים , שו ב אינ ם אל א כותנ ה מקולקלת .
העבוד ה החי ה חייב ת למשוך־ולאחו ז דברי ם אלה , לעורר ם לתחיי ת המתים , ולהפכ ם
מערכי־שימו ש בכו ח לערכי־שימו ש ממשיי ם ומממשים . משליחכ ה אות ם א ש העבודה ,
משהוכשר ו לשמ ש בחזק ת גופי ם שלח , משהופ ח בה ם רו ח למל א תיפקודיח ם בתהליך ־
העבודה , לפ י מושג ם ושליחות ם — אמנ ם ג ם עכשי ו ה ם נאכלים־והולכים , אב ל לש ם
תכלית , שישמש ו יסודו ת ליצירת ם ש ל ערכי־שימו ש חדשים , ש ל תוצרי ם חדשים ,
הראויי ם להכנם , א ם כאמצעי־מחי ה לתצרוכת ו ש ל הפרט , וא ם כאמצעי־ייצו ר לתו ך
תהליד־עבוד ה חדש .

ובכן , א ם תוצרי ם מצויי ם — ל א ר ק תוצאותי ו ש ל תחליך־העבוד ה הם , אל א ג ם
תנאי־קיומו , הר י מצ ד השנ י הכנסת ם לתוכו , כלומר , מגע ם ע ם העבוד ה החיה ,
משמש ת הדר ך היחיד ה לקיי ם ולממ ש אות ם תוצר י עבודה־לשעב ר בחזקת ס כערכי ־
שימוש .

העבוד ה מבל ה א ת יסודותי ה החומריים , א ת נושא ה ואמצעה , הי א מואיל ה
אותם , ונמצא , שהי א תהליך־של־צריבה . אות ה צריכ ה יצרני ת נבדל ת מ ן הצריכ ה
האינדיווידואלי ת בכך , שהאחרונ ה אוכל ת א ת התוצרי ם כאמצעי־מחי ה ש ל הפר ט
החי , ואל ו הראשונ ה אוכל ת אות ם בחיב ת אמצעי־מחי ה בשבי ל העבודה , בשבי ל
כוח־עבודת ו הפעי ל ש ל הפרט . מכאן , שתוצ ר הצריכ ה האינדיווידואלי ת הו א הצרכ ן
גופו , ואל ו תוצא ת הצריכ ה היצרני ת — תוצ ר הו א השונ ה מ ן הצרכן .

כ ל שאמצעי־העבוד ה ונושא ה הם־גופ ם כב ר תוצרי ם הם , יוצ א שהעבוד ה מבר ה
תוצרי ם לצור ך ייצור ם ש ל תוצרים , כלומ ר שהי א מבל ה תוצרי ם בחזק ת אמצעי ־
ייצו ר ש ל תוצרים . אול ם : מ ה בראשית ו אי ן תהליך־העבוד ה מתרח ש אל א בי ן האד ם
ובי ן האדמ ה הקיימ ת בל י תוספת־עשייתו , כ ך ג ם עכשי ו עדיי ן ממשיכי ם לשמ ש ב ו
אמצעי־ייצו ר כאלה , הבאי ם ל ו מ ן הטב ע ואי ן בה ם משו ם צירו ף ש ל חומר־טב ע
ועבודת־אדם .

תהליך־העבודה , כפ י שתיארנוה ו ע ל יסודותי ו הפשוטי ם והמופשטים , הריה ו
פעול ה תכליתי ת להתקנ ת ערכי־שימוש , ניכוס ו ש ל הטבעי י בשבי ל צרכי־אדם , תנא י
כלל י לחליפי־החומרי ם שבי ן האד ם והטבע , תנאי־טב ע נצח י לחיי־אדם , ולפיכ ך אי ן
הו א תלו י בשו ם צור ה מצודותיה ם ש ל חיי ם אל ה ; ית ר ע ל כן , משות ף הו א לכ ל
צורותיה ם החברתיו ת כאחת . הר י של א הי ה כ ל צור ך לתא ר א ת הפוע ל בזיקת ו
א ל פועלי ם אחרים . האד ם ועבודת ו מכאן , הטב ע וחמרי ו מכאן , — דיינו . כש ם שאי ן
את ה יכו ל לנח ש לפ י ריח ם ש ל החיטים , מ י גידלם , כ ך ל א תוכ ל לגלות , תו ך
הסתכלו ת בתהליך־העבודה , באיל ה תנאי ם הו א מתרחש , א ם בלח ץ השו ט האכזר י
ש ל נוגש־העבדי ם א ו בהשגח ת עינ ו החרד ה ש ל בעל־ההון , א ם מבצ ע אות ו
צינצינאטוס , תו ך שהו א מעב ד פדאני ם [. 61-3 ^ 0 □ אחדי ם ש ל אדמתו , א ו שמבצע ו
הפר א ע ם שהו א ממי ת חי ה באב ן שבידו 9 .

ואפש ר כ י מטע ם ז ה — שי א ש ל הגיו ן — מגל ה קולונ ל ט ו ר נ ס באב ן ש ל הפר א
א ת ראשית ו ש ל ההון . ״אב ן ראשונ ה זו , ש ד,פר א זור ק בחי ה הרדופ ה ; מק ל ראשו ן שהו א
תופ ס כד י להוריד־ולקטו ף א ת הפר י התלו י למעל ה משתשי ג יד ו — בכ ך רואי ם אנ ו א ת

148

5 . תהליך־העבוד ה ותהלי ך השיערו ך

נחזו ר א ל בעל־התו ן שלנ ו בהתהוות ו [הקאפיטאליס ט 6 <ן 8 מ 1 ].פרשנ ו ממנו ,
לאח ר שקנ ה בשוק־הסחורו ת א ת כ ל הגורמי ם ההכרחיי ם לתהליך־עבודה : א ת
הגורמים־החפצי ס א ו אמצעי־הייצור , א ת חגור ם האיש י א ו בוח־העבודה . כמומח ה
בע ל עי ן חד ה בח ר ל ו א ת אמצעי־הייצו ר וכוחות־העבוד ה הנאי ם לעסק ו המיוח ד —
טווייה , תעשיית־נעליים , וכיוצ א באלה . והנ ה ניג ש בעל־ההו ן שלנ ו לצרו ד א ת
הסחור ה הקנוי ה ע ל ידו , א ת כודו־העבוד ה ; כלומר , נות ן הו א לנושא ו ש ל כוח ־
העבודה , לפועל , לצרו ך א ת אמצעי־הייצו ר תו ך כד י עבודתו . מוב ן מאליו , שטבע ו
הכלל י ש ל תהליך־העבוד ה אינ ו משתנ ה ע ל יד י כך , שהפוע ל מבצע ו בשבי ל בעל ־
ההון , תח ת לבצע ו לעצמו־הוא . אול ם ג ם הדר ך ואופ ן העבוד ה המסוימי ם — היא ך
מתקיני ם נעליי ם והיא ך שוזרי ם חוטי ם — א ף ה ם אינ ם עשויי ם להשתנו ת לפ י שע ה
ע ל יד י שנדח ק לכא ן בעל־ההון . מתחיל ה אנו ס הו א לקח ת א ת כוח־העבוד ה כפ י
שהו א מוצא ו בשוק , הוו ה אומ ר : א ף א ת עבודת ו ש ל זה , כפ י שהתפתח ה בתקופת ־
זמ ן שעדיי ן ל א הי ה קיי ם בעל־הו ן בעולם . השתנות ו ש ל אופן־הייצו ר גופ ו ע ם
כפיפות ה ש ל העבוד ה למרות ו ש ל ההון , אינ ה יכול ה לחו ל אל א במאוחר , ועל־כ ן
י ש לדו ן ב ה ר ק אחד־כך .

והנה , תהליך־העבודה , כפ י שהו א מתבצ ע כתהליך־צריכת ו ש ל כוח־העבוד ה
ביד י בעל־ההון , מתגלו ת ב ו שת י תופעו ת מיוחדות־במיגן .

הפוע ל עוב ד בפיקוח ו ש ל בעל־ההון , ול ו שייכ ת עבודת ו ש ל הפועל . בעל־ההו ן
מקפי ד ע ל כך , שהעבוד ה תה א מבוצע ת כהלכתה , שישתמש ו באמצעי־הייצו ר
לתכליתם , היינו , של א יתבזב ז חומר־גל ם וישתמ ר מכשיר־העבודה , כלומר , של א
יתבל ה יות ר מכפ י צור ך שימוש ו בעבודה .

והשני ת : התוצ ר — קניינ ו ש ל בעל־ההו ן הוא , ול א ש ל היצר ן הבלתי־אמצעי ,

הו א הפועל . בעל־ההו ן משלם , למשל , א ת הער ך היומ י ש ל מח־העבודה . הר י שיי ד
ל ו ליו ם אח ד שימוש ו ש ל זה , כשימוש ה ש ל כ ל סחור ה אחרת , כגו ן ש ל סו ס ששכ ר
לעבוד ת יום . מ י שקנ ה א ת הסחורה , ל ו שיי ך השימו ש בסחור ה < ואכן , בע ל כוח ־
העבודה , ע ם שהו א נות ן א ת עבודתו , אינ ו נות ן אל א א ת ערך־השימו ש שמכר . למ ן
הרג ע שנכנ ס לבית־המלאכ ה ש ל בעל־ההו ן נשתיי ך ערך־תשימו ש ש ל כוח־עבודתו ,
כלומר , שימוש ו ש ל זה , הי א העבודה , לבעל־ההון . ע ם קניי ה זו , שקנ ה בעל־ההו ן
א ת כוזז־העבודה , הר י ציר ף א ת העבוד ה גופה , חומד־תוס ם ח י זה , א ל היסודו ת
המתים , להתהוות ה ש ל התוצרת , שא ף ה ם שייכי ם לו . מנקודת־השקפת ו של ו אי ן
תהליך־העבוד ה אל א צריכת ה ש ל הסחור ה שקנה , הו א כוח־העבוד ה ! אל א שאי ן הו א
יכו ל לצרו ך אות ה סחור ה אל א א ם כ ן יוסי ף ל ה עו ד אמצעי ־ ייצור . תהליך־העבוד ה
הו א תהלי ך המתרח ש בי ן עצמים , שקנ ה בעל־ההון , בי ן עצמי ם השייכי ם לו . לפיכ ך

ניכוס ו ש ל חפ ץ אח ד כד י להסתיי ע ב ו לש ם רכישת ו ש ל חפ ץ אחר , וכ ד נמצאנ ו מגלי ם
א ת ראשית ו ש ל ההון. ״ (ר . ט ו ר נ ס : ״מס ה ע ל ייצו ר העוש ר וכר״ , עם ׳ 70 , 71 . ) נרא ה
הדב ר כ י מתו ד אות ו מק ל (? 81001 ) ראשו ן מסתב ר גם , מפנ י מ ה : 81:0011 בלשו ן האנגלי ת
שם־נרד ף הו א להון .

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

תוצרת ו ש ל תהלי ך זה , של ו היא , כש ם ששייכ ת ל ו התוצר ת ש ל תהליך־התסיס ה
במרת ף היינו ת אש ר לו 10 .

2 . תהלי ך השיערו ד

התוצ ר — קניינ ו ש ל בעל־ההו ן — ערך־שינוו ש הוא , חוטים , נעליים , וכר . א ך
א ף ע ל פ י שנעליים , למשל , מהוו ת במיד ה מסוימ ת בסיס ה ש ל הקידמ ה החברתית ,
והקאפיטאליס ט שלנ ו איש־הקידמ ה הו א לחלוטי ן — אי ן הו א מייצ ר א ת הנעליי ם
לשמן . ובכלל , בייצור־הסוזורו ת אי ן ערך־השימו ש עצם , שאוהבי ם אות ו לשמ ו ולמענ ו
,נ 16 מ 16 מ- 11 ז 1 עהסנ ן 16 מ!, 8 מ 0 ׳חר>] . כא ן אי ן מייצרי ם ערכי־שימו ש בכל ל אל א משו ם
וכ ל שה ם מצ ע חומרי , נושאי ו ש ל ערך־החליפין . ובעל־ההו ן שלנ ו — שת י מטרו ת
לו . ראשית , רוצ ה הו א לייצ ר ערך־שימו ש שיה א ל ו ערך־חליפין , חפ ץ שיה א מוע ד
למכיר ה — סחורה , ושנית , רוצ ה הו א לייצ ר סחורה , שערכ ה יה א מרוב ה מסכום ־
הערכי ם ש ל הסחורו ת הדרושו ת לייצורה , ש ל אמצעי־הייצו ר וכוח־העבודה ,
שתמורת ם שילם־למפר ע ממיט ב כספ ו בשוק־הסחורות . רוצ ה הו א לייצ ר ל א ערך ־
שימו ש בלב ד אל א סחורה , ל א ערך־שימו ש בלב ד אל א ערך , ול א ער ך בלב ד אל א
ג ם עודף־ערך .

ולאמית ו ש ל דבר , הואי ל ומדוב ר כא ן בייצור־סחורות , הר י ברו ר הו א של א
דגינ ו ע ד כא ן אל א בצ ד אח ד ש ל התהליך . מ ה הסחור ה גופ ה אחדו ת הי א ש ל ערך ־
שימו ש וערך , א ף ההלי ך ייצור ה חיי ב להיו ת אחדו ת ש ל תהליך־עבוד ה ותהלי ך
ליצירת־ערך .

בוא ו ונדון , איפוא , בתהליך־הייצו ר ג ם בחזק ת תהלי ך ליצירת־ערך .

יודעי ם אנו , שערכ ה ש ל כ ל סחור ה נקב ע ע ל יד י כמו ת העבוד ה שנתגשמ ה
בערך־השימו ש שלה , ע ל יד י זמן־העבוד ה ההכרח י לייצור ה מבחינ ה חברתית . דב ר
.ז ה כוח ו יפ ה ג ם לגב י התוצר , שהשי ג בעל־ההו ן שלנ ו כתוצא ה מתהליך־העבודה ,
הר י שי ש לחש ב תחיל ה א ת העבוד ה שנתגשמ ה באות ו תוצר .

נקה , למשל , חוטים .

להתקנ ת החוטי ם דרו ש הי ה קוד ם כ ל חומר־הגל ם שלהם , למש ל 10 פונ ט כותנה .

אי ן את ה צרי ך לבו א ולבדו ק א ת שווי ה ש ל הכותנה , שכ ן בעל־ההו ן קנ ה אות ה

10 "ניכוס ם [■ 131:1011 לנ<ן 10 קק^ ] ש ל התוצרי ם ח ל קוד ם לגלגול ם בהון ; גלגו ל ז ה
אינ ו פוט ר אות ם מאות ו ניכוס. ״ (שר בוליה : ״עשי ר א ו עני״ , ד!וצ ׳ פארי ס 1841 , עט ׳
53 , 54 . ) "ע ם שהפרולטאד י מוכ ר א ת עבודת ו תמור ת כמו ת מסוימ ת ש ל אמצעי־מחי ה
(: 1 מ 16 מ 181011116 זו 1 , 0 ( 1 ח, 8 ) , נמצ א הו א מות ר ויתו ר גמו ר ע ל כ ל חל ק בתוצרת . ניכוס ם ש ל
התוצרי ם נשא ר אות ו ניכו ם כמקוד ם ; אי ן הו א משתנ ה כל ל וכל ל ע ל יד י ההסכ ם הנ״ל . התוצ ר
שיי ך כול ו לבעל־ההון , שסיפ ק א ת חומרי־הגל ם ואמצעי־המחיה . זוה י מסקנ ה קפדני ת ש ל
חוקיהניכוס , שעקרון־היסו ד שב ו היה , ההיפ ר מכ ך : כ ל פוע ל מיוהד ת ל ו זכו ת קניי ן גמור ה
בתוצרתו־הוא. ״ (שם , עט ׳ 58 . ) ג ׳ י י מ ם מיל : ״יסודו ת ש ל כלכל ה מדיני ת וכד" , עט ׳ 70 :
"א ם הפועלי ם מקבלי ם שכ ר בע ד עבודתם.. . הר י הקאפיטאליס ט בעל־קניי ן הו א ל א ר ק ש ל
ההו ן (כננתו : ש ל אמצעי־הייצור) , אל א ג ם ש ל העבוד ה ( £1150 •!טסנז& ן 16 ( 01 1 ) . א ם
המוש ג הו ן כול ל בתוכ ו ג ם מ ה שמשלמי ם כשכר־עבודה , צדר ד שנוהגי ם לעשות , שו ב חוסר ־
טע ם הו א לדב ר ע ל עבוד ה לחו ד וע ל הו ן לחוד . במשמעו ת ז ו כולל ת המל ה ,חיו ך א ת שניהם ,
עבוד ה והון. "

5 . תהליד״העבוד ה ותהלי ך השיערו ך

בשו ק לפ י ערכה , למשל , ב־ 10 שילינגים . במחיר ה ש ל הכותנ ה כב ר גלומ ה העבודה ,
שנדרש ה להתקנתה , בחזק ת עבוד ה חברתי ת כללית . ועו ד נניח , שחומר־הפל ך!שנאכ ל
ע ם עיבו ד הכותנ ה — חומ ר ז ה מייצ ג בשבילנ ו ג ם שא ר אמצעי־עבוד ה שבא ו ליד י
שימו ש — ערכ ו 2 שילינגים . וא ם נניח , כ י כמוודזה ב ש ל 12 שילינגי ם הי א תוצר ת
ש ל 24 שעות־עבודה , א ו ש ל שנ י ימי־עבודה , הר י יוצ א קוד ם כ ל שבחוטי ם נתגשמ ו
שג י ימי־עבודה .

וא ל תביאנ ו במבוכ ה העובדה , שהכותג ה .שינת ה א ת צורת ה ושחומך־הפל ך
שנאכ ל נעל ם כל־עיקר . לפ י חוק־הערך , הר י 10 פונטי ם חוטים , למשל , אקויואלנ ט
ה ם ל־ 10 פונטי ם כותנ ה ועו ד 1/4 פל ך — בא ם הער ך ש ל 40 פונטי ם חוטי ם = לער ך
ש ל 40 פונטי ם כותנ ה. +הער ך ש ל פל ך שלם , כלומר , א ם דרו ש אות ו זמן־עבוד ה
לייצו ר הערכי ם אש ר משנ י אגפ י המשואה . במקר ה שלפנינ ו מיוצ ג אות ו זמן־עבוד ה
גופ ו פע ם בערך־השימו ש "חוטים" , ופע ם בעדכי־השימו ש "כותנה " ו״פלך" . הד י של א
איכפ ת ל ו לערך , א ם הו א מתגל ה בחוטים , בפל ך א ו בכותנה . שהפל ך והכותנה , תח ת
שיהי ו מונחי ם בשק ט ז ה לי ד זה , נתקשר ו ז ה לז ה בתו ך תהליך־הטוויי ה קשר־גומלין ,
המשנ ה א ת צורו ת שימוש ם והופכ ם לחוטי ם — אי ן דב ר ז ה נוג ע בערכם , כש ם שאי ן
משו ם נגיע ה בערכם , איל ו הי ו מוחלפים , תו ך מעשה־חליפי ן פשוט , באקויואלנ ט
ש ל חוטים .

זמן־העבוד ה הדרו ש לייצור ה ש ל הכותנ ה הו א חל ק מזמן־העבוד ה הדרו ש לייצו ר
החוטים , שהכותנ ה משמש ת לה ם חומר־גלם , ולפיכ ך גנו ז הו א בתו ך החוטים . והו א
הדי ן בזמן־העבוד ה הדרו ש לייצור ו ש ל חומד־הפלך , שבל י בילזי ו א ו צריכת ו אי ־
אפש ר לטוו ת א ת הכותנה 11 .

הוו ה אומר : במיד ה שאנ ו דני ם בער ך החוטים , היינו , בזמן־העבוד ה הדרו ש
להתקנתם , הר י אות ם תהליכי־עבוד ה מיוחדים , שוני ם ונבדלי ם ז ה מז ה מבחינ ת
הזמ ן והמקום , שצריכי ם לחו ל כד י לייצ ר א ת הכותנ ה גופ ה וא ת חומר־הפל ך הבלוי ,
וכד י להתקי ן אחר־כ ך חוטי ם מכותנ ה ופל ך — הרשו ת בידינ ו לראו ת בה ם שלבי ם
שוני ם ורצופי ם ש ל תהליך־עבוד ה אח ד ויחיד . כ ל העבוד ה השקוע ה בחוטים , עבודה ־
לשעב ר היא . ואי ן ז ו אל א עובד ה נטולת־חשיבו ת לחלוטין , א ם זמן־העבודה , שדרו ש
הי ה לייצו ר היסודו ת להתהוות ם ש ל החוטים , ח ל קודם־לכן , וזמנ ו "עבר־של־עבר "
[ 11111 נ £601 ע 6 נ 1111 ^ 11181111 ?] , ואל ו העבוד ה שנשתמש ו ב ה במישרי ן בתהליך־הסיום ,
ע ם הטווייה , קרוב ה יות ר א ל ההוו ה [ 686118 *£?? ] וזמנ ו "עבר " נ 1 מ 1 ז*ס £6 מ 0 ?] .
א ם בניי ת בי ת מצריכ ה כמו ת מסוימ ת ש ל עבודה , נאמ ר 30 ימי־עבודה , שו ב אי ן
ז ה משנ ה ול א כלו ם בסכום־הכול ל ש ל זמן־העבוד ה שהושק ע בבית , א ם יום־העבוד ה
דד ס 3 נכנ ם לתו ך הייצו ר 29 ימי ם לאח ר כניסת ו ש ל יום־העבוד ה הראשון . וכ ך
רשאי ם אנ ו לקח ת א ת זמן־העבודה , הנכל ל בחומר־העבוד ה ובאמצעי־העבודה , ולדו ן
ב ו ממ ש כאיל ו הוצ א ר ק בדרג ה קודמ ת ש ל תהליך־הטווייה , לפנ י אות ה העבוד ה
שנתו ספ ה לאחרונ ה בצור ה ש ל טווייה .

11 "ער ד הסחורו ת מושפ ע ל א ר ק ע ל יד י העבוד ה המושקע ת בה ן במישרין , אל א ג ם
ע ל יד י אות ה עבוד ה שהושקע ה בכלים , מכשירי ם ובניינים , שהעבוד ה הראשונ ה מסתייע ת
בהם. ״ ( ר י ק א ר ד ו : ״עקרונו ת ש ל כלכל ה מדינית״ , עט ' 16 . )

151

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

נמצא : הערכי ם ש ל מכשירי־הייצו ר—ש ל הכותנ ה והפל ך—הבאי ם ע ל ביטוי ם
במחי ר ש ל 12 שילינגים , ה ם חלקים־מרכיבי ם ש ל ערך־החוטי ם א ו ש ל ער ך התוצרת .

אל א שי ש לקיי ם שנ י תנאים . ראשית , חוב ה היא , שהכותנ ה והפל ך נועד ו באמ ת
לייצור ו ש ל ערך־שינ׳ווש . במקר ה שלפנינ ו חוב ה היא , שנעש ו מה ם חוטים . ואי ן ז ה
חשו ב ל ו לערך , מה ו אות ו ערך־השימו ש המשמ ש ל ו נוש א ; אב ל הכר ח הוא , שהנוש א
יהי ה ערך־שימוש . ההנח ה השניי ה היא , של א הושק ע אל א אות ו זמן־עבודה , שהו א
הכרח י לפ י תנאי־הייצו ר החברתיי ם הנתונים . ובכן : א ם אינ ו נדר ש אל א פונ ט אח ד
כותנה , כד י לטוו ת פונ ט אח ד חוטי ם — הר י איסו ר הוא , שבהתקנ ת פונ ט אח ד
חוטי ם יצרכ ו למעל ה מפונ ט אח ד כותנה . והו א הדי ו לגב י הפלך . וא ם דמיונ ו ש ל
בעל־ההו ן ©שיא ו להשתמ ש בפל ך ש ל זהב , ול א ש ל ברז ל — א ף ע ל פ י כ ן אי ו
מביאי ם בחשבו ן בשבי ל ערך־החוטי ם אל א א ת העבוד ה ההכרחי ת מבחינ ה חברתית ,
כלומר , א ת זמן־העבוד ה ההכרח י לייצור ם ש ל פלכי־ברזל .

עת ה יודעי ם אנו , מ ה חלק ם ש ל אמצעי־הייצור , כותנ ה ופלך , בער ך החוטים .

שוו ה הו א 12 שילינגים , א ו גילום־חומר י ש ל שנ י ימ י עבודה . ושו ב אי ן לנ ו אל א
לדו ן בחלק־הערך , שהטת ה עצמ ו ב א ומוסי ף לכותנ ה בעבודתו .

עבוד ה ז ו — עלינ ו לדו ן ב ה עכשי ו מנקודת־ראו ת שונ ה לחלוטי ן מז ו שנדונ ה
בשע ת תהליך־העבודה . כשעמדנ ו בתהליך־העבודה , מדוב ר הי ה בפעול ה תכליתי ת :
להפו ך כותנ ה לחוטים . ככ ל שהעבוד ה תכליתי ת יותר , כ ן משובחי ם יות ר החוטי ם —
בהנחה , שכ ל שא ר התנאי ם בעינ ם עומדים . עבודת ו ש ל הטוו ה שונ ה הית ה שינו י
סגול י מכ ל שא ר העבודו ת היצרניות , ושונ י ז ה ב א ליד י גילו י סובייקטיב י ואובייקטיב י
במטר ה המיוחד ת ש ל הטווייה , באופן־עשיית ה המיוחד , בטבע ם המיוח ד ש ל אמצעי ־
ייצו ר שלה , בערך־השימו ש המיוח ד ש ל תוצרתה . כותנ ה ופל ך ה ם בחינ ת אמצעי ־
מחי ה לעבוד ת הטווייה , אול ם אי־אפש ר לעשו ת בה ם תותחים־סליליים . כנג ד זה , כ ל
שעבודת ו ש ל הטוו ה יוצרת־ערכים , כלומר , כ ל שהי א משמש ת מקור־של־ערך , אי ן
הי א שונ ה בשו ם פני ם מעבודת ו ש ל קודח־התותחים , א ו — מ ה שקרו ב כא ן
לענייננ ו — מעבודותיה ם ש ל מגדל־הכותנ ה ומתקין־הפלך , שנתממש ו באמצעי ־
הייצו ר ש ל החוטים . ר ק מחמ ת זהות ם ז ו עלולו ת מלאכו ת אל ה — גידול־כותנה ,
התקנת־פל ך וטוויי ה — לשמ ש חלקים , שאינ ם שוני ם ז ה מז ה אל א מבחינ ה כמותית ,
ש ל אות ו ערך־כול ל גופו , ש ל ער ך החוטים . שו ב אי ן הדברי ם אמורי ם כא ן באיכות ה
ש ל העבודה , בטיב ה ובתוכנה , אל א בכמות ה בלבד , וכמו ת ז ו ניתנ ה למניי ן פשוט .
מניחי ם אנו , שהטוויי ה הי א עבוד ה פשוטת , עבוד ה חברתי ת ממוצעת . להל ן נראה ,
שא ם נקב ל הנח ה נוגד ת לזו , אי ן בכ ך כד י לשנו ת בדב ר ז ה ול א כלום .

בשע ת תהליך־העבוד ה עוברת־והולכ ת העבוד ה תמי ד מצור ה ש ל חוסר־מנוח ה
לצור ת ההויה , מצור ת התנוע ה לצור ה ש ל התגשמוודבחפץ . בסופ ה ש ל שע ה אח ת
מיוצג ת תנועת־הטוויי ה בכמו ת מסוימ ת ש ל חוטי ם * הר י שבכותנ ה נתגשמ ה ׳כמו ת
מסוימ ת ש ל עבודה , שעת־עבוד ה אחת . אנ ו אומרי ם : שע ה ש ל עבודה , היינו , השקע ת
כוח־החיי ם ש ל הטוו ה במש ך שע ה אח ת < שכ ן עבודת־הטוויי ה חשוב ה כא ן ר ק במיד ה
שי ש ב ה משו ם השקע ת כוח־עבודה , ול א במיד ה שי ש ב ה משו ם עבודת ה הסגולי ת
ש ל הטווייה .
152

5 . תהליך־העבוד ה ותהלי ך השיערו ך

חשיבו ת מכרע ת נודע ת לכך , שבמשך , התהליך , כלומר , במש ך גלגול ה ש ל

פותנ ה בחוטים , ל א יה א נצר ך אל א זמן־המבוד ה ההכרח י מבחינ ה חברתית . א ם,חוב ה
היא , כ י בתנאי ם תקינים , כלומ ר בתנאי־ייצו ר חברתיי ם ממוצעים , ייהפכ ו במש ך
שע ה אח ת ש ל עבוד ה א פונ ט כותנ ה ל־ ב פונ ט חוטים , הר י ר ק אות ו יום־עבוד ה
נחש ב ליום־עבוד ה ש ל 12 שעות , אם. , נהפכי ם ב ו 12 א א.פונ ט כותנ ה ל־ 12 >< ב פונ ט
חוטים . שכ ן ר קזמן־העבוד ה,ההכרח י מבחינ ה חברתי ת נחש ב כיוצר־ערך .

ומ ה העבוד ה גופה , א ף חומר־הגל ם והתוצר ת נראי ם כאן , באו ר אח ר לגמרי ,
משה ם נראי ם מתו ך האספקלרי ה ש ל תהליך־העבוד ה עצמו . אי ן דינ ו ש ל חומד־הגל ם
כא ן אל א די ן מפג ן ש ל כמות־עבוד ה מסוימת . ע ם ספיג ה ז ו נהפ ך הו א למעש ה לחוטים ,
משו ם שהושקע . ב ו ונתוס ף ל ו כוח־העבוד ה בצור ת הטווייה . ואל ו התוצרת , החוטים ,
אינ ה משמש ת עכשי ו אל א קנה־מיד ה לעבודה , שהכותנ ה ספג ה בתוכה . א ם נטו ו
.בשע ה אח ת 1 2 /3 פונ ט .כותנ ה א ו נהפכ ו הלל ו ל־ 1 2 /3 פונ ט חוטים , הר י מצייני ם
10 פונטי ם חוטים , כ י נספג ו בה ם 6 שעות־עבודה . כמויו ת מסוימו ת ש ל תוצרת ,
שאת ה קוב ע אות ן לפ י הנסיון , שו ב אינ ן מייצגו ת אל א כמויו ת מסוימו ת ש ל עבודה ,
כמויו ת מסוימו ת ש ל זמן־עבוד ה שנקרש . אי ן הלל ו אל א גילום־חומר י ש ל שע ה
אחת , ש ל שת י שעות , ש ל יו ם אח ד לעבוד ה חברתית .

שהעבוד ה הי א עבודת־טוויי ה דוקא , שחומר ה כותנ ה ותוצרת ה חוטי ם — כא ן
ל א איכפ ת בכך , כש ם של א איכפת , א ם נושא־העבוד ה גופ ו תוצר ת הוא , כלומר ,
חומר־גלם . אילמל י הי ה עסו ק הפוע ל ל א בבית־הטוויי ה אל א במכרות־הפחם , כ י א ז
חי ה נושא־העבודה , הפחם , מזומ ן מיד י הטבע . ובכל־זא ת הי ה כן , שכמו ת מסוימת ,
נגיד , קנטא ר ש ל פחם , שנכר ה ונתל ש מערוצו , מייצג ת כמו ת מסוימ ת ש ל עבוד ה
ספוגה .

ע ם מכיר ת כוח־העבוד ה הנחנו , שערכ ו היומ י = 3 שילינגים , ובתוכ ם נתגשמ ו
6 שעו ת עבודה , לאמו ר : נדרש ת כמות־עבוד ה ז ו כד י לייצ ר א ת הכמו ת הממוצע ת
ש ל אמצעי־המחי ה בשבי ל הפוע ל ליו ם אחד . והנה , א ם הטוו ה שלנ ו הופ ך בשעה ־
עבוד ה אח ת 1 2 /8 פונ ט כותנ ה ל־ 1 2 /3 פונ ט חוטי ם 12 , הר י בש ש שעו ת יהפו ך 10 פונ ט
כותנ ה ל־ 10 פונ ט חוטים . ובכן : במש ך שהות ו ש ל תהליך־הטוויי ה סופג ת הכותנ ה
לתוכ ה 6 שעות־עבודה . אות ו זמן־עבוד ה מיוצ ג בכמות־זהב , שערכ ו 3 שילינג . נמצא ,
שעל־יד י עצ ם מעשה־הטוויי ה נוס ף ל ה לכותנ ה ער ך ש ל 3 שילינג .

ועת ה בוא ו ונתבונ ן בערך־הכול ל ש ל התוצרת , ש ל 10 פונ ט חוטים . נתגשמ ו
בה ם 2 /ן 2 ימ י עבודה , 2 ימי ם כלולי ם בכותנ ה ובחומר־חפלך , 2 / ! יום־עבוד ה נספ ג
ע ם תהליך־הטווייה . אות ו זמן־עבוד ה מיוצ ג בכמות־זה ב ש ל 15 שילינג . א ם כ ן
עול ה המחי ר השקו ל כנג ד ערכ ם ש ל 10 פונ ט חוטי ם — כד י 15 שילינג , ומחיר ו
ש ל פונ ט אח ד חוטי ם עול ה 1 שילינ ג ר 6 פנס .

בעל־החו ן שלנ ו עומ ד ותוהה . ער ך התוצר ת שוו ה לער ך ההו ן שניתן־כמפרעה .

אות ו ער ך שניתן־כמפרע ה ל א השתערך , ל א העמי ד עודף־ערך , ונמצ א שממו ן ל א
נהפ ך להון . מחיר ם ש ל 10 פונ ט חוטי ם הו א 15 שילינג , ו־ 15 שילינ ג הוצא ו בשוק -

12 המספרי ם כא ן שרירותיי ם בהחלט ,

153

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

הסחורו ת ע ל היסודות־לחתהוות ה ש ל התוצרת , א ו — וז ה היינו־ה ך — ע ל הגורמים ■
ש ל תהליך־העבוד ה : 10 שילינ ג ע ל כותנה , 2 שילינ ג ע ל חומר־הפל ך שנאכ ל ו* 3
שילינ ג ע ל כוח־העבודה . ל א יועי ל כא ן ול א כלום , שתפ ח הער ך ש ל החוטים , שכ ן
אי ן ערכ ו של ו אל א סכו ם הערכים , שנתחלק ו קודם־לכ ן בי ן הכותנה , הפל ך וכוח ־
העבוד ה ז מתו ך חיבו ר פשו ט בלבד , מעין־זה , ש ל ערכי ם מצויי ם — אי ן צומ ח
ול א יצמ ח לעול ם עודף־ערך 13 . ערכי׳ ם אל ה רוכז ו עכשי ו בעצ ם אחד , א ך ג ם קודם ־
לכ ן הי ו הלל ו מרוכזי ם בסכום־הממו ן ש ל 15 שילינג , לפנ י שסכו ם ז ה נתפור ר
בשלוש ה מקוזי־סחורות .

התוצאה , כשהי א לעצמה , אי ן ב ה כד י להתמיה . ערכ ו ש ל פונ ט אח ד חוטי ם
שוו ה 1 שילינ ג ו־ 6 פנס , הר י שבע ד 10 פונ ט חוטי ם חיי ב בעל־ההו ן שלנ ו לשל ם
בשוק־הסחורו ת 15 שילינג . בי ן שהו א הול ך לשו ק וקונ ה א ת בית ו הפרט י בנוי ־
וגמו ר ובי ן שהו א עצמ ו מעמי ד פועלי ם לבנות ו — לעול ם ל א תוכל , ל א פעול ה
ראשונ ה ול א פעול ה שנייה , להרבו ת א ת סכום־הממו ן שהושק ע ברכיש ת הבית .

ואפש ר שבעל־ההון , שהו א יוד ע פר ק בכלכל ה הוולגארית , יבו א ויטען : והר י
ז ו היתד , כןנת י כשנתתי־במפרע ה א ת ממוני , לעשו ת ממנ ו יות ר ממון . ואול ם הדר ך
א ל ד,גי ד,נו ם רצופ ה כונו ת טובות , וממ ש כ ך אפש ר שהית ה כןנת 1 לעשו ת ממו ן בל א
לייצר 14 . הו א מאיים : שו ב ל א יתפס ו אות י בקלקלתי . להבא . אקנ ה א ת הסחור ה
מן־המוכ ן בשוק , ול א אעסו ק עו ד אני־גופ י בייצורה . אול ם א ם כ ל בני־בריתו , בעלי ־
ההון , יעש ו כמותו , מהיכ ן ימצ א סחור ה בשו ק ? והממו ן שביד ו — ל א לאכיל ה ניתן .
והר י הו א מתחי ל מדב ר נמלצות : תנ ו דעתכ ם ע ל מיד ת הפרישו ת שלי : יכו ל
היית י לבזב ז א ת 15 השילינ ג שבידי . תח ת ז ה צרכת י אות ם צריכ ה יצרני ת והתקנת י
מה ם חוטים . א ך בזכו ת ז ו מחזי ק הו א עכשי ו ברשות ו חוטים , ול א מוסר־כליות .
וחליל ה ל ו ליפו ל שו ב לתו ך תפקיד ו ש ל צובר־אוצרות , שהר י הל ה הור ה לנו , מ ה
פירו ת מביא ה הנזירות . ועו ד : במקו ם שאי ן כלו ם א ף המל ך מקפ ח א ת זכותו . תהי ה
זכו ת פרישות ו מ ה שתהי ה — הר י אי ן כא ן ול א כלו ם לית ן פר ס בעדה , שכ ן ערכ ה
ש ל התוצרת , שנתקבל ה מתו ך התהליך , אינ ו שקו ל אל א כנג ד סכו ם ערכי־הסחורו ת
שהוטל ו לתוכו . יירגע , איפוא , בכך , ששכ ר מצל ה מצלה . תח ת זא ת מתחי ל הו א דוחק -

13 הר י ז ה המשפ ט היסודי , שעלי ו מושתת ת משנת ם ש ל הפיזיוקראטים , שכ ל עבוד ה ל א
חקלאי ת בלתי־פרודוקטיבי ת היא , ובשבי ל הכלכל ן המקצוע י הר י ז ה משפ ט קיים־ועומד . "דר ך
זו , שמייחסי ם לחפ ץ אח ד א ת ערכ ם ש ל הרב ה חפצי ם אחרי ם ; שמייחסים , למשל , לב ד א ת
פרנסת ו ש ל אורג־הב ד ! הוו ה אומר , שצוברים־ומצרפי ם שכבות־שכבו ת ש ל ערכי ם שוגי ם
א ל ער ד אח ד — דר ך ז ו גורמת , שהער ר תופח־והול ך בהיק ף מתאים.. . הכינו י "חיבור " מתא ר
כהלכ ה א ת הדרך , ב ה מתהוו ה נזדזיר ם ש ל תוצרי־העבוד ה ; אי ן מחי ר ז ה אל א הסכום־הכול ל
ש ל ערכי ם רבים , שנצרכ ו ושחובר ו לחשבו ן אחד ! ואולם , לסב ר אי ן פירוש ו להכפיל. "
( מ די ם י ה ד ה ל ה ריוו י יה : ״הסד ר הטבע י וכר״, 'עם ׳ 599 . )

14 הנה , בשני ם 1844 ע ד 1847 , למשל , הוצי א מתו ך עסק ו הפרודוקטיב י חל ק מהונו , כד י
להטיל ו לתו ך ספסרו ת במניו ת ש ל מסילות־ברזל . והנ ה בימ י מלחמת־האזרחי ם באמריק ה עמ ד
ונע ל א ת בית־ ד,חרושת , והשלי ך א ת פוע ל החרוש ת לרחוב , כד י לשח ק בבורס ת הכותנ ה
שבליברפול .

5 . תהליד־העבוד ה ותהלי ך השיערו ך

ותובע : אי ן ל י תועל ת בחוטים . והר י יצרת י אות ם לש ם ממכר . — ילד ׳ איפוא ,
וימכרם , א ו — בפשיטו ת יתר ה — א ל ייצ ר להב א חפצי ם אל א לצרכ י עצמ ו בלב ד —
אות ה תרופה , שכב ר הגי ש ל ו רופא־הבי ת של ו מאק־קולו ך בתור ת אמצע י בדוק ־
ומנוס ה כנג ד מגיפ ת עודף־הייצור . א ך הו א מתמר ד ונעמ ד ע ל רגלי ו האחוריו ת : כלו ם
יוכ ל הפוע ל להתקי ן תצורות־עבודה , לייצ ר סחורו ת באיברי־גופ ו של ו בלבד , בתו ך
האווי ר הצח ? כלו ם ל א אנ י נתת י ביד ו א ת החומר , שבאמצעות ו ור ק ב ו בלב ד יכו ל
הו א לית ן דמות־של־גו ף לעבודתו ? ומכיו ן שהדובדה , ברובד . הגדול , מצויי ם בד .
ברנשי ם חסרי־כ ל כמות ו — כלו ם ל א אנ י שתרמת י באמצעי־הייצו ר שלי , בכותנ ה
של י ובפל ך שלי , תרומת־שירו ת חשוב ה לאין־ערו ך לחבר ה כולה , ול א ר ק לפוע ל
בלבד , שנוס ף ע ל כ ך פרנסתי ו עו ד באמצעי־מחי ה ? וכ י אי ן אנ י רשא י לחש ב שכ ר
בע ד שית ת ז ה ? — אולם , כלו ם ל א גמ ל ל ו הפוע ל שירו ת תח ת שירות , ע ם שהפ ך
א ת הכותנ ה וא ת הפל ך לחוטי ם ? ועו ד : הר י אי ן הדברי ם אמורי ם כא ן כל ל
בשירותים 13 . אי ן שירו ת אל א פעול ה מועיל ה ש ל ערך־שימוש , א ם ש ל סחור ה וא ם
ש ל עבודה 16 . וכא ן הר י הדברי ם אמורי ם בערך־תחליפין . הו א שיל ם לפוע ל ער ך ש ל
3 שילינג . והפוע ל החזי ר ל ו אקויואלנ ט בדיוק , תו ך שהוסי ף לכותנד . ער ך ש ל 3
שילינ ג — החזי ר ל ו ער ך תח ת ערך . ידידנו , זחוודדע ה ע ד עכשי ו בתוק ף ההו ן
שבידו , עוב ר פתאו ם לעמדת ו הצנוע ה ש ל פועל ו : כלו ם אנ י עצמ י ל א עבדת י ? ל א
עשית י עבוד ה ש ל מפקח , ש ל משגיודעליו ן ע ל עבודת־הטוו ה ? כלו ם אי ן ג ם עבודת י
ז ו יוצר ת ער ך ? משגיודהעבוד ה [• 5:61 [ 61-100 ע 0 ] של ו גופ ו וכ ן ג ם המנה ל [- £61 ג 1 ז 1£ מ ]
של ו מושכי ם כתפיהם . ובינתיי ם כב ר חז ר הל ה ולב ש תו ך בת־צחו ק מאיר ה א ת
פרצופ ו הקודם . אות ה דרש ה שדר ש בפנינ ו ל א הית ה אל א אחיזת־עיגיים . אי ן היא .
של ה בעיני ו אפיל ו פרוט ה אחת . כ ל אות ם תירוצי ם תפלי ם ודברי־הבא י שדופים ,
כאל ה וכיוצ א באלה , מני ח הו א בשבי ל הפרופסורי ם ש ל הכלכל ה המדינית , שע ל כ ך
פרנסתם . הו א עצמ ו — אי ש מעש ה הו א ! אפשר , שמחו ץ לעסקי ו ל א תמי ד ישקו ל
כ ל מל ה היוצא ת מפיו , א ך בעסקי ו ידוע־ייד ע תמי ד מ ה עלי ו לעשות .

בוא ו ונעיי ן בדב ר בית ר דיוק . ערכו־היומ י ש ל כוח־וועבוד ה על ה 3 שילינגים ,
משו ם שנתגשמ ה ב ו גופ ו מחצי ת יום־עבודה , כלומר , משו ם שאמצעי־המחי ה הדרושי ם
יום־יו ם לייצור ו ש ל כוח־ ד,עבוד ה עולי ם מחצי ת יום־עבודה . אול ם העבודדדלשעבר ,

15 "התפאר , התעט ר והתקשט.. . ואולם , כ ל מ י שנוט ל יות ר א ו טוב־יות ר (משנתן ) וזר י
ז ה נש ך ; ופירושו , של א עש ה שירו ת לחבר ו אל א נזק , כדר ך שעושי ם ע ל יד י גניב ה וגזל ,
ל א כ ל מ ה שקרו י "לעשו ת שירו ת וחס ד לחברו " הו א באמ ת שירו ת וחסד . הל א אשת־האי ש
הנואפ ת והנוא ף גורמי ם שירו ת ר ב והנא ה זר , לזו . פר ש עוש ה במקצוע ו שירו ת ר ב לרוצ ח
ושולדדא ש ע ל יד י שעוז ר ל ו ללסט ם בדרכים , לשדו ד אדמ ה ובני־אדם . חסיד י האפיפיו ר
גומלי ם שירו ת ר ב לאנש י שלומנ ו בכך , של א א ת י כול ם ה ם מטביעים , שורפים , מרצחים, '
משאירי ם שירקב ו בבית־הכל א : אל א משאירי ם הם , בכ ל זאת , אחדי ם מאתנ ו בחיים , מגרשי ם
אותם , א ו נוטלי ם מה ם א ת כ ל אש ר להם . אפיל ו השט ן עצמ ו עוש ה לעבדי ו שירו ת ר ב לאין ־
שיעור.. . סך־הכל : העול ם מל א מעשר , שירו ת וחס ד גדולי ם ומצויני ם הנעשי ם יום־יום. "
(מארטי ן ל ו תר : ״א ל כוהני־הדת , שיטיס ו נג ד הנש ך וכר״ . ויטנבר ג 1540 . )

16 מעי ר אנ י ע ל כ ך ב״לביקור ת הכלכל ה המדינית״ , עט , 14 , בי ן השא ר : "יובן , איפוא ,

מ ה ישירות , שהמוש ג ,שירות , ( 106 ע״ז 86 ) חיי ב לגמו ל לסו ג מסוי ם ש ל כלכלנים , כגו ן
י . ב . סי י וס . באסטיא. "

155

ייצור ו ש ל עודף־־הער ד המוחל ט

ז ו הגלומ ה בכוח־העבודה , והעבוד ה החיה , שי ש בכוח־העבוד ה לעשות ה — היינו ,
ההוצאו ת להחזקת ו יום־יו ם מזה , והשקעת ו יום־יו ם מז ה — שנ י שיעורי ם שוני ם
הם . עבוד ה ראשונ ה קובע ת א ת ערך־החליפי ן שלו , עבוד ה שניי ה מהנ ה ערך־השימו ש
שלו . שדרוש ה מחצי ת יום ־ עבוד ה כד י לקיי ם א ת חיי ו ש ל הפוע ל 24 שעו ת — אי ן
בכ ך בשו ם פני ם כד י לעכ ב ביד ו מלעבו ד יו ם תמים . מכא ן : ערכ ו ש ל כוודהעבוד ה
ושיעחכ ו ע ם תהליך־העבוד ה — שנ י שיעורי ם שוני ם הם . אות ו הפרש־בערכי ם —
ע ל כ ד נת ן בעל־ההו ן א ת דעתו , כשב א וקנ ה א ת כוח־העבודה . תכונת ו המועיל ה ש ל
ז ה האחרון , שיכו ל הו א להתקי ן חוטי ם א ו נעליים , ל א היתד . אל א תנאי־שבהכר ח
[מס ת *ט! ) © 8111 11110 >מ 00 ] , משו ם שהכר ח ל ה לעבוד ה שתה א מושקע ת בצור ה
מנעילה , כד י שתוכ ל ליצו ר ערך . ואולם , מ ה שהכרי ע בשבי ל בעל־ההו ן הי ה ערך ־
השימו ש הסגול י ש ל אות ה סחור ה : לשמ ש מקו ר לערך , וליות ר ער ך משי ש ב ה
עצמה . הוא־הו א השירו ת הסגולי , שבעל־ההו ן רוצ ה לקב ל מכוח־העבודה . ובכ ך
הו א נוה ג לפ י חוקי־־עול ם ש ל חליפי־הסחורות . ואמנ ם כן : המוכ ר כוח־עבודה , כמ י
שמוכ ר כ ל סחור ה אחרת , מממ ש א ת ערך־החליפי ן של ו ומעבי ר א ת ערך־השימו ש
שלו . אי ן הו א יכו ל לקב ל א ת הער ך הראשו ן אל א אבדכ ן מס ר א ת העי ד השני . ערך *
השימו ש ש ל כוודהעבודה , היינ ו העבוד ה עצמה , שו ב אינ ו שיי ך למוכרו ; כש ם
שערך־השימו ש ש ל השמ ן הנמכ ר שו ב אינ ו שיי ך לסוחר־השמנים . בעל־הממו ן
שיל ם א ת ערכ ו היומ י ש ל כוח־העבודה . ולפיכ ך שיי ך ל ו שימוש ו למש ך היום ,
שייכ ת ל ו העבוד ה ש ל יו ם תמים . העובדה , שהחזק ת כוח־העבוד ה ליו ם עול ה
ר ק במחצי ת יו ם עבודה , א ף ע ל פ י שכוח־העבוד ה יכו ל לפעול , לעבוד , יו ם תמים ,
ונמצא , שהער ך הנוצ ר ע ם השימו ש ב ו במש ך היו ם גדו ל כפליי ם כערכ ו היומ י —
הצלח ה מיוחד ת הי א שהצלי ח הקונה , א ך אי ן בכ ך כל־עיק ר משו ם קיפו ח לגב י
המוכר .

בעל־ההו ן שלנ ו ראה־מרא ש אות ו מצב , וז ה שהביא ו ליד י בת־צחוק . ולפיכ ך
מוצ א הפוע ל בסדנ ה א ת אמצעי־הייצו ר הדרושי ם לתהליך־עבוד ה ל א לש ש שעו ת
בלבד , אל א לשתים־עשר ה שעות . א ם 10 פונ ט כותנ ה ספג ו לתוכ ם 6 שעו ת עבוד ה
ונהפכ ו ל־ 10 פונ ט חוטים , הר י 20 פונ ט כותנ ה יספג ו 12 שעות־עבוד ה וייהפכ ו ל־ 20
פונ ט חוטים . ומ ה תה א תוצרת ו ש ל אות ו תהליך־עבוד ה מוארך ? ב* 20 פונ ט חוטי ם
נתגשמ ו עכשי ו 5 ימי־עבוד ה ! 4 ימי ם בחומ ר הנאכ ל ש ל הכותנ ה והפלך , יו ם אח ד
נספ ג בכותנ ה ע ם מהל ך הטווייה . והר י ביטוי־הזה ב ש ל 5 ימ י עבוד ה הו א 30 שילינ ג
א ו 1 לי״ ש 10 שילינג . זהו , איפוא , המחי ר ש ל 20 פונ ט חוטים . פונ ט חוטי ם
עול ה עכשי ו כמקוד ם 1 שילינ ג 6 פנס . אב ל סכום־הערכי ם ש ל הסחורו ת שהוטל ו
לתו ך התהליך , ל א הי ה אל א 27 שילינג ; ואל ו ער ך החוטי ם הו א 30 שילינג . ער ך
התוצר ת על ה כד י 9 / ג ע ל הער ך שניתן־במפרע ה.לש ם ייצורה . וכ ך נהפכ ו 27 שילינ ג
ל־ 30 שילינג . ה ם הביא ו עודף־ער ך ש ל 3 שילינג . סוף־סו ף הצלי ח אות ו מעשה ■
להטים . ממו ן נהפ ך להון .

נתיישב ו כ ל תנאי ה ש ל הבעיה , ובשו ם פני ם ל א נתקפח ו החוקי ם ש ל חליפי '
הסחורות . אקויואלנ ט הוחל ף באקויואלנט . בעל־ההון , בחזק ת קונה , שיל ם בע ד כ ל
סחור ה כערכה , בע ד הכותנה , בע ד חומר־הפלך , בע ד כוח־העבודה . אחר־כ ך עש ה
156

5 . תהליד־העבודד . ותהלי ך השיערו ך

בסחור ה מ ה שעוש ה כ ל מ י שקונ ה סחור ה : הו א צר ך א ת ערך־שימושה . תהליך ־
הצריכ ה ש ל כוח־העבודה , שהו א כאח ד תהליך־ייצו ר ש ל הסחורה , הבי א לעול ם
תוצר ת ש ל 20 פונ ט חוטי ם ששווי ם 30 שילינג . והנ ה חוז ר בעל־ההו ן א ל השו ק
ומוכ ר סחור ה לאח ר שקנ ה ב ו תחיל ה סחורה . הו א מוכ ר פונ ט חוטי ם בשילינ ג אח ד
ד 6 פנס , א ף ל א פרוט ה אח ת למעל ה מערכ ם א ו למט ה מערכם . וא ף ע ל פ י כ ן הו א
מוצי א מתו ך המחזו ר 3 שילינ ג יות ר משהכני ם תחיל ה לתוכו . כ ל אות ו מהל ך —
הפיכ ת ממונ ו להו ן — מתרח ש ב ו בתחום־המחזו ר ואינ ו מתרח ש בו . בתיווכ ו ש ל
המחזו ר , — משו ם שמותנ ה הו א ע ל יד י מיק ח כוח־העבוד ה בשוק־הסחורות . של א
במחזור , משו ם שהמחזו ר ר ק פות ח בתהלי ך השיערוך , וז ה מתרח ש בתחוס־הייצור .
וכ ך "הכ ל ב א ע ל מקומ ו בשלו ם ובטוב , בעול ם הטו ב ביות ר שבעולמו ת האפשריים "
.[ 163 ( 03311 ( ! 168 ) 111011 0168 • 1116111601 16 12118 > צ 11611 מ 10 • 0111 < ! ; 40111 ]

בעל־ההון , ע ם שהו א הופ ך ממו ן לסחורות , המשמשות ' יסודו ת חומריי ם בשבי ל
תוצר ת חדשה , א ו גורמי ם ש ל תהליך־העבוד ה ; ע ם שהו א מחדי ר כוודעבוד ה ח י
לתו ך גופיות ן הדוממת , הר י הו א הופ ך ערך , הי א עבודה־לשעבר , הי א עבוד ה
שנתגשמה , עבוד ה מת ה — להון , היינו , לער ך המשער ך עצמו , שד־מפלצ ת בע ל רוח ־
חיים , שמתחי ל "עובד " כאיל ו הי ה תוכ ו רצו ף אהבה .

ועת ה בוא ו ונשוו ה א ת התהלי ך ש ל יצירת־ער ך א ל תהליך־השיערו ך ; נמצא ,

כ י תהלי ך השיערו ך אינ ו אל א תהלי ך ש ל יצירת־ערך , שהואר ך ויצ א מעב ר לנקוד ת
מסוימת . ל א נמש ך התהלי ך אל א ע ד לאות ה נקודה , שב ה נשל ם אקויואלנ ם חד ש
להחזי ר א ת ערכ ו ש ל כוח־העבוד ה שההו ן שיל ם בעד ו — הר י הו א תהלי ך פשו ט ש ל
יצירת־ערך . נמש ך התהלי ך ש ל יציר ת ער ך מעב ר לנקוד ה ז ו והלאה , הר י הו א הופ ך
לתהליך־השיערוך .

ושו ב נשוו ה א ת התהלי ך ש ל יצירת־ער ך א ל תהליך־העבוד ה — ונמצא , כ י טיב ו
ש ל האחרו ן הו א בעבוד ה המועילה , המייצר ת ערכי־שימוש . כא ן נדונ ה התנוע ה
מבחינ ת האיכות , לפ י דרכ ה המיוחדת , לפ י תכלית ה ותוכנה . ואל ו בתהלי ך ש ל
יצירת־ער ך מתגל ה אות ו תהליך־עבוד ה גופ ו מצד ו הכמות י בלבד . שו ב אי ן מדוב ר
כא ן אל א בזמן , שהעבוד ה צריכ ה בשבי ל פעולתה , א ו מדוב ר במשך־של־הזמ ן ב ו
מושק ע כוח־העבוד ה באופ ן מועיל . וג ם הסחורו ת הנכנסו ת בתהליך־העבוד ה שו ב
אינ ן נדונו ת כא ן בחזק ת גורמי ם חומריים , מסוימי ם בתיפקודם , ש ל כוח־העבודד .
בפעולת ו התכליתית . אי ן הלל ו נחשבו ת אל א ככמויו ת מסוימו ת ש ל עבוד ה שנתגשמה ־
בחפצים . והעבודה , בי ן שהי א שקוע ה באמצעי־הייצו ר ובי ן שהי א נוספ ת ע ל יד י
כוח־העבוד ה — אי ן הי א נחשב ת כא ן אל א לפ י מידת־זמנה . עול ה הי א כ ך וכ ך
שעות , ימי ם וכד .

ואולם , עול ה הי א במניי ן ד ק במיד ה שהזמן , שנצר ך לייצור ו ש ל ערך־השימוש ,

הכרח י מבחינ ה חברתית . וכמ ה דברי ם מקופלי ם בכך . כוח־העבוד ה צרי ך שיפע ל
•בתנאי ם תקינים . משמש ת מכונת־הטוויי ה אמצעי־העבוד ה המקוב ל בחבר ה בשבי ל
טוויי ה — שו ב אי ן לית ן ביד י הפוע ל פלך־יד . תח ת שיקב ל הפוע ל כותנ ה תקינ ה
בטיבה ׳ אסו ר שיקב ל פסולת , שכ ל נגיע ה — קריעה . בשנ י המקרי ם יצרי ך הפוע ל

157

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

זמךעבוד ה ית ר ע ל ההכרח י מבחינ ה חברתי ת לייצור ו ש ל פונ ט אח ד חוטים , ויתר ־
זמ ן ז ה שו ב ל א יה א יוצ ר ער ך א ו ממון . אל א שאות ו אופ י תקי ן לגורמים־ ד,חפצי ם
ש ל העבוד ה שו ב אינ ו תלו י אל א בבעל־ההו ן ול א בפועל . תנא י נוס ף הו א אופי ו
התקי ן ש ל כוח־העבזד ה גופו . צרי ך שיה א בודדהעבוד ה מוחז ק בשיעו ר הממוצ ע ש ל
התמחו ת וכוש ר וזריזות , כפ י שהו א מקוב ל באות ו מקצו ע שלמענ ו משתמשי ם בו .
שהר י בעל־חחו ן שלנ ו קנ ה בשוק־העבלד ה כוח־עבוד ה תקי ן בטיבו . מ ן הדין , שכו ח
ז ה יושק ע בשיעו ר הממוצ ע ש ל ההתאמצו ת השכיחה , בדרגת־האינטנסיביו ת
המקובל ת בחברה . ע ל כ ך שומ ר בעל־ההו ן שמיר ה מעולה , כש ם שהו א חר ד ע ל כ ל
טיפ ת זמ ן של א תצ א לבטלה . הו א קנ ה א ת כוזדהעבוד ה לפרק־זמ ן מסוים . והו א
עומ ד ע ל כך , שיקב ל א ת המגי ע לו . אי ן הו א רוצ ה שילסטמוהו . ולאחרונ ה — ולש ם
כ ך התקי ן אות ו אדו ן ספר־עונשי ן 16 ) 00 ] מיוח ד — אסו ר לצרו ך חומד ־

גלמ י ואמצעי־עבוד ה צריכ ה שלא־לתכלית , שכ ן כ ל בזבו ז ש ל חומ ר א ו ש ל אמצעי ־
עבוד ה משמעו : כמויו ת ש ל עבודה־שנתגשמ ה שהוצא ו לבטלה , ומשו ם כ ך אי ן ה ן
עולו ת במניי ן ואינ ן נכנסו ת לתו ך התוצר ת ש ל יצירודהערך 1 .

17 זה ו אה ד הגורמי ם המייקרי ם א ת הייצו ר המבוס ם ע ל עבוד ת עבדים . כא ן — לפ י
מימר ה קולע ת ש ל הקדמוני ם — אי ן הפוע ל נבד ל מ ן הבהמ ה ומכלי־העבוד ה הדומ ם אל א
בכך , שהראשו ן הו א מכשי ר בעל־קו ל י( 0£116 סז< 1 מ 611111 מ 1 גן 1 ; 11181 ) , והשניי ה הי א מכשי ר
בעל־קו ל למחצ ה ( 11¥003,16 מ 136 מ 6111:11 ן 11 ג 1 ^ 18 ז 1 ) , והשליש י הו א מכשי ר חסר־קו ל
( 1 מ 11 ; 1 ג 11 מ 1 מ 1 ן: 6111 מ 111 זנ: 81 מ 1 ) . א ך הו א עצמ ו [הפועל ] שוק ד ע ל כד , שירגיש ו הבהמ ה
וכלי־ ד,עבודה , כ י אי ן הו א כמות ם אל א אד ם הוא . ע ם שהו א רוד ה בה ם בלא״רהמי ם ומשחית ם
מתו ך תאנ ה (©עסמב&מסס) , הריה ו קונ ה לעצמ ו אות ה הרגש ה עצמי ת שנבד ל הו א מהם .
מכא ן העקרו ן הכלכלי , המקוב ל באופךייצו ר זה , שאי ן להשתמ ש אל א במכשירי־עבוד ה גסי ם
ביותר , כבדייחומ ר ע ד מאוד , שדוק א מחמ ת כבדו ת מסורבל ת ז ו שבה ם א ץ ה ם ניתני ם להריס ה
על־נקלה . במדינו ת ש ל עבודת-עבדי ם אש ר לי ד מפר ץ מקסיק ו ל א יכול ת למצוא , איפוא ,
ע ד שפרצ ה מלחמתי ד,אזרחי ם — אל א מחרשו ת במבנ ה סיני־־עתיק , שה ן נוברו ת באדמה ,
כדר ך שעוש ה חזי ר א ו הפרפרת , בל א ל ד,בקיע ה ולהפכה . השוו ה י . א . קרנם : "כוח ה ש ל
העבדות״ , לונדו ן 1862 , עמ ׳ 46 ואילך . אולמסט ד בספר ו "מדינו ת ש ל עבודודעבדי ם
לי ד ח 1 פי־ד!ים " [עמ ׳ 46 ואילך ] מספר , בי ן השא ר : "הרא ו ל י כא ן בלי־יעבודה , שאצלנ ו
שו ם אד ם נבו ן ל א הי ה מרשה , כ י יפל ו למעמס ה ע ל פועלו , שהו א משל ם ל ו שכר־עבודד״ ן
משקל ם המופר ז וכבדות ם מוסיפים , ע ד כמ ה שיכולנ י לשפוט , לפחו ת עשר ה אחוזי ם עבוד ה
ע ל העבוד ה בכלי ם הנהוגי ם אצלנו . והכ ל טועני ם בודאות , כ י מהמ ת הטיפו ל הרשלנ י והג ם
ש ל העבדי ם בכלי ם אלה , אי־אפש ר למסו ר להם , מטעמ י חסכו ן נבון , דברי ם קלי ם יות ר א ו
פחו ת גסים * וכ י כלי־עבוד ה כאלה , שאנ ו מוסרי ם אות ם בהתמד ה ביד י פועלינו , ומוצאי ם
דיו ח בעשותנ ו כן , ל א הי ו יכולי ם להתקיי ם א ף ל א יו ם אח ד בשדה־דג ן שבודירג׳יני ה —
א ף ע ל פ י שהו א נוהייות ר ואבני ם ב ו פחו ת יות ר מבשדותינ ו אנו . וא ף כשאנ י שוא ל : מדו ע
נוהגי ם כאן , בכ ל מקום , להשתמ ש בחנ ה חקלאי ת בפרדו ת במקו ם סוסי ם — הר י נית ן טע ם
ראשו ן לכ ה ועל י להודו ת שזה ו טע ם מכרי ע ביותר , כ י אי ן הסוסי ם יכולי ם לעמו ד בהתנהגו ת
זו , שנוהגי ם בה ם תמי ד הכושי ם ; הלל ו תמי ד מטילי ם בסוסי ם בזמ ן קצ ר הבלו ת ומומים ,
ואל ו הפרדו ת יכולו ת לספו ג מכו ת ולקפ ה פ ה וש ם סעוד ה אח ת א ו שתיים , בל א ל ד,נז ק נז ק
רציני , וא ף אי ן ה ן מצטבנו ת וחולו ת תו ך הזנח ה ועבוד ה קשה . א ך אינ י צרי ך ליל ך הרב ה
אל א לגש ת לחלו ן חדרי , שב ו אב י יוש ב וכותב , כד י לדאו ת כמע ט בכ ל שע ה ביום , כיצ ד
מטפלי ם כא ן בבהמו ת — טיפול , שבצפו ן הי ה גור ר אחריו , לל א ספק , פיטורידלאלת ר ש ל
הפועל־המטפל , וכמע ט כ ל איב ר הי ה נוה ג ב ן לגב י שבידו. "

158

5 . תהליך־העבוד ה ותהלי ך השיערו ד

נמצאנ ו למדי ם : הבד ל זה , שהעלינ ו קוד ם מתו ך הניתו ח ש ל הסחור ה : ההבד ל
שבי ן העבוד ה כ ל שהי א ערך־שימו ש לבי ו אות ה עבוד ה גופה , כ ל שהי א יוצר ת
ער ך — נתגל ה לנ ו עכשי ו כהבד ל שבי ן צדדי ם שוני ם ש ל תהליך־הייצור .

תהליך־הייצור , בחזק ת אחדו ת ש ל תהליך־מבוד ה וש ל תהלי ך ליצירת־ערך , הו א
תהלי ך לייצו ר סחורות ! בחזק ת אחדו ת ש ל תהליך־עבוד ה וש ל תהלי ך לשיערוך ,
הו א תהליך־ייצו ר קאפיטאליסטי , צור ה קאפיטאליסטי ת ש ל ייצור־הסחורות .

העירונ ו למעלה , שלגב י תהליך־השיערו ך לא־איכפ ת לחלוטין , א ם אות ה עבודה ,
שבעל־ההו ן מנכ ס לעצמו , עבוד ה פשוט ה היא , עבוד ה חברתי ת ממוצעת , א ו ננכוד ה
מורכבת , שי ש ל ה משק ל סגולי י גבו ה יותר . אות ה עבודה , הנחשב ת לעבוד ה גבוהה ־
יות ר בדרגתה , מורכבת־יותר , בניגו ד לעבוד ה החברתי ת הממוצע ת — הי א ביטוי ו
ש ל כוח ־ עבודה , שהושקע ו ב ו הוצאות־הכשר ה גדולו ת יותר , שייצור ו על ה יות ר זמן ,
עבודה , ולפיכ ך גדו ל ערכ ה מערכ ו ש ל כוח־עבוד ה פשוט . גד ל יות ר ערכ ו ש ל כו ח
ז ה הר י מתבט א הו א ג ם בעבוד ה גבוהה־יות ר בדרגתה , ולפיכ ך הו א מתגש ם באותנ ו
פרקי־ומ ן — בערכי ם גבותים־יות ר במיד ה יחסית . אך , יהי ה מ ת שיהי ה ההבדל ־
שבדרג ה בי ן עבודת־הטוויי ה לבי ן עבוד ת הצור ף — אות ה מנודהעבוד ה שהצור ף
משתמ ש ב ה ר ק כד י להחזי ר א ת הער ך ש ל כודדעבודתו־הוא , אינ ה נבדל ת כל־עיק ר
מבחינ ת האיכו ת מ ן המנ ה הנוספ ת ש ל עבודה , שב ה הו א יוצ ר עודף־ערך . כמקוד ם
כ ן עתה , אי ן עודף־ער ך ב א לעול ם אל א מתו ך תוספ ת כמותי ת ש ל עבודה , מתו ך
מש ך מואר ך ש ל אות ו תהליך־העבוד ה גופ ו : כא ן ש ל התהלי ך לייצור־חוטים , וכא ן
ש ל התהלי ך לייצור־תכשיטים*! .

18 ההבד ל בי ן עבוד ה מורכב ת ועבוד ה פשוטה , בי ן עבוד ה "מאומנת " ו״בלתי־מאומנת "

(''• 1 18110111 ) 1111810116 " 1 ) £11 '' 1 ) 810116 " ) בנו י קצת ו ע ל אשליו ת בלבד , א ו לפחו ת ע ל
הבדלות , שכב ר מזמ ן חדל ו להיו ת ממשיות , ושו ב אי ן ה ן ממשיכו ת להתקיי ם אל א תו ך
מוסכמות־שבמסור ת ! וקצת ו נוב ע הו א מתו ך כך , ששכבו ת מסוימו ת ש ל מעמד־הפועלי ם
נתונו ת במצ ב ש ל חוסר־יש ע יות ר מ ן האחרות , וע ל כ ן ד ל יות ר כוח ן להשיג־בתוק ף א ת מלוא ־
ערכ ו ש ל כוח־עבודתן . נסיבו ת מקריו ת ממלאו ת כא ן תפקי ד גדול , ע ד שאות ם סוגי־עבוד ה
עצמ ם מחליפי ם א ת מקומ ם ז ה בזה . למש ל : במקו ם שנחלש ה הויית ו הפיזי ת ש ל מעמד ־
הפועלים , ונידלדל ה ע ד כד י אפיסת־כוחו ת יחסית , — בגו ן בכ ל הארצות , שמצו י בה ן ייצו ר
קאפיטאליסט י מפות ח נהפכו ת בדר ך כל ל עבודו ת גסות , הדורשו ת הרב ה כוח־שרירים ,
ונעשו ת לעבודו ת מורכבו ת לעומ ת עבודו ת עדינו ת יות ר בהרבה , היורדו ת לדרג ת עבוד ה
פשוטה ! הנ ה באנגליה , למשל , תופס ת עבודת ו ש ל בנא י (• 61 זנ 13 :} 1 :> 1 :נכ 1 ) דרג ה גבוה ה יות ר
בהרב ה משתופפ ת עבודת ו ש ל רוק ם רקמת־דמשק . מצ ד השנ י נמני ת עבודת ו ש ל גוז ז כותנת ־
קטיפ ה (' 001161 £ 1181 : 1311 ) , אף־על־פ י שעול ה הי א ■במאמ ץ גופנ י ר ב וע ם ז ה מזיק ה הי א
מאו ד לבריאו ת — ע ל עבוד ה "פשוטה" . אגב , אי ן אד ם צרי ך להעלו ת ע ל דמיונו , כ י מ ה
שקרו י ״עבוד ה מאומנת ״ ["• 1 18110111 ) 810116 " ] תופ ס מבחינ ת הכמו ת היק ף חשו ב בעבודת ו
ש ל כ ל ע ם ועם . לפ י חישוב ו ש ל ליינג , מבוס ס קיומ ם ש ל 11 מיליוני ם ויות ר באנגלי ה
(ובוולם ) ע ל עבוד ה פשוטה . לאח ר שמנכי ם ממספ ר האוכלוסיי ה ש ל 18 מיליוני ם — כז ה הי ה
המספ ד בימי ם שהו א כת ב א ת חיבור ו — מיליו ן אצילי ם ומיליון־ומחצ ה קבצנים , אורחים ־
פורחים , פושעים , זונו ת וכד , הר י נשארי ם 4.650.000 נפ ש במעמ ד הבינוני , לרבו ת מקבל י
רנטה , פקידים , סופרים , אמנים , מורי ם וכר . כד י להגי ע לאות ו מספ ר ש ל 4 2 /3 מיליונים ,
הי י הו א מונ ה ע ל החל ק העוב ד שבמעמ ד הבינונ י — מלב ד בנקאי ם וכ ר — א ת כ ל "פועלי ־

159

ייצור ו ש ל עודף־הער ד המוחל ט

מצ ד שני , חייבי ם אנ ו בכ ל תהליך־ליצירת־ער ך לצמצ ם א ת העבוד ה
חגבוהדדיות ר בדרגת ה ולהעמיד ה ע ל עבוד ה חברתי ת ממוצעת . נגיד : יו ם ש ל
עבוד ה גבוהה־בדדג ה י ש להעמי ד ע ל x ימי ם ש ל עבוד ה פשוטה* 19 . הר י שחוסכי ם
פעול ה ללא־צור ך ומכניסי ם פשיטו ת לתו ך הניתוח , א ם מניחים , שהפוע ל העומ ד
לשימוש ו ש ל ההו ן מבצ ע עבוד ה פשוט ה לפ י הממוצ ע החברתי .

פר ק שש י

הו ן קבו ע והו ן משתנ ה

הגורמי ם השוני ם ש ל תהליך־העבוד ה — שונ ה חלק ם ביצירת ו ש ל ערך־התוצרת .

ע ם שהפוע ל מוסי ף לנושא־העבוד ה כמו ת מסוימ ת ש ל עבוד ה — ואי־את ה
צרי ך לית ן א ת הדע ת ע ל תוכנ ה המסוי ם ש ל עבודתו , מטרת ה וטיב ה הטכנ י — הר י
הו א מוסי ף לאות ו נוש א ער ך חדש . מצ ד השני , ערכיה ם ש ל אמצעי־הייצו ר שנצרכ ו —
אנ ו חוזרים־ומוצאי ם אות ם בחזק ת חלקים־מרכיבי ם ש ל ערן־התוצרת , כגון : ערכ י
הכותנ ה והפל ך אנ ו מוצאי ם בערך־החוטים . נמצא , שערכ ם ש ל אמצעי־הייצו ר
:משתמ ר תו ך שמעבירי ם אות ו ע ל התוצרת . העבר ה ז ו חל ה בזמ ן שהופכי ם א ת אמצעי ־
הייצו ר לתוצרת , חל ה הי א בשע ת תחליך־העבודה . ההעבר ה נעשי ת ע ל יד י העבודה .
א ך כיצד ?

באות ו זמ ן גופ ו אי ן הפוע ל עוש ה שת י עבודו ת : אח ת כד י להוסי ף בעבודת ו ער ך
לכותנה , ואח ת כד י לשמר־לקיי ם א ת ערכ ה הראשון , א ו בנוס ח אחר , כד י להעבי ר
א ת ער ך הכותנ ה שהו א מעבד ה וא ת ער ך הפל ך שב ו הו א עוב ד — ע ל התוצרת , ע ל
החוטים . אלא : ע ל יד י תוספ ת בלב ד ש ל ער ך חד ש נמצ א הו א מקיי ם א ת הער ך
הישן . אולם , מתו ך שהוספ ת ער ך חד ש לנושא־העבוד ה וקיו ם הערכי ם הישני ם בתו ך
התוצר ת ה ם שת י תוצאו ת שונו ת בכול ן ז ו מזו , שהפוע ל מביא ן לעול ם באות ו זמ ן

התעשייה ״ המקבלי ם שב ר יפהייותר ! וא ף הבנאי ם [ 8 ^^ 1 ^ 10 * 01 [ ] ל א יחסר ו בי ו "הפועלי ם
העליונים״ . וכ ך נשארים , לפ י שיטתו , 11 המיליוני ם האמורים . (ס . ליינג : "דחקו ת לאומי ת
וכד״ , לונדו ן 1844 [עמ ׳ 51 ואילך]. ) "המעמ ד המרובה , שאי ן ל ו מ ה לית ן בע ד מזונותי ו אל א
עבוד ה רגילה , הו א רדנדרדב ו ש ל העם. "(ג ׳ י י מ ס מ י ל במאמ ר "מושבה׳ / "נספחו ת לאנציקלו -
פדי ה בריטאניקה״ , 1831 [עמ ׳ 8 ]. )

* בכמ ה הוצאו ת ש ל הספ ר נוס ף במקו ם ז ה הקט ע הב א מש ל מארק ס : "א ם כלכלני ם
שיצא ו לה ם מוניטי ן בא ו וטענ ו נג ד "דע ה שרירותית " זו , הר י ל א רא ו א ת היע ר מרו ב
עצים . מ ה שה ם מכריזי ם עלי ו כע ל תחבול ה ש ל הניתו ח העיוני , הריז ו בפשיטו ת גמור ה דר ך
שמשתמשי ם ב ה למעש ה יום־יו ם בכ ל קצוו י תבל . ערכ י הסחורו ת השונו ת ביות ר באי ם ע ל
ביטוי ם בכ ל מקו ם לל א שו ם הבד ל — בממון , היינו , בכמו ת מסוימ ת ש ל זה ב א ו כסף . והר י
בכ ך כב ד נצטמצמ ו סוגי-העבוד ה השוני ם המיוצגי ם בערכי ם אל ה ועומדי ם ה ם בפרופורציו ת
שדנו ת ע ל כמויו ת מסוימו ת ש ל עבוד ה פשוט ה מסו ג אח ד ויחיד , היינו , אות ה עבוד ה המייצר ת
א ת הזה ב א ו הכסף. " (ההוצ ׳ העברית. )

19 "כ ל מקו ם שנזכר ת עבוד ה כקנדדמיד ה ש ל ערך , הכ!ע ה בהכר ח לסו ג אח ד מסוי ם ש ל
עבודה. " הפרופורציה , לפי ה מתייחסי ם שא ד סוגי־העבוד ה א ל אות ו סוג , אפש ר לחש ב על '
נקלה. ״ (״ראש י פרקי ם ש ל כלכל ה מדינית״ , לונדו ן 1832 , עמ ׳ 22 , 23 . )

160

6 . הו ן קבו ע והו ן משתנ ה

גופו , א ף ע ל פ י שאי ן הו א עוב ד באות ו זמ ן אל א פע ם אח ת — הר י ל א ייתכ ן
להסבי ר דו ־ צדדיו ת ז ו שבתוצא ה אל א מתו ך דו ־ צדדיו ת ■שבעבודת ו עצמה . על־כרח ך
את ה אומר , כ י באות ו פרק־זמ ן גופו , עבודת ו יוצר ת ער ך לפ י תכונת ה האחת , ואל ו
לפ י תכונת ה השניי ה הי א מקיימ ת ער ך א ו מעביר ה ערך .

כיצ ד מוסי ף כ ל פוע ל זמן־עבודה , וממיל א מוסי ף ער ך ן לעול ם אי ן הו א עוש ה
כ ן אל א בצור ת אופן־העבוד ה היצרנ י המיוח ד לו . אי ן הט 1 ו ה מוסי ף זמן־עבוד ה אל א
ע ם שהו א טווה , האור ג ע ם שהו א אורג , הנפ ח ע ם שהו א עוס ק בנפחות . ה ם מוסיפי ם
עבוד ת בכלל , וממיל א ערך־חדש , בתו ך הצור ה התכליתי ת הזאת : הטווייה , האריגה ,
הנפחות ; ואולם , ע ל יד י כ ך נהפכי ם אמצעי־הייצו ר — כותנ ה ופלך , חוטי ם ונול ,
ברז ל וסד ן — ליסודורדהתהוו ת ש ל תוצר , ש ל ערך־שימו ש חדש 20 . חולפת־ועובר ת
הצור ה הישנ ה ש ל ערך־השימו ש שלה ם — אב ל ר ק כד י לחזור־ולהופי ע בצור ה
חדש ה ש ל ערך־שימוש . והנ ה העלינ ו ע ם הדיו ן בתהלי ך ש ל יצירת־הערך , כ י במיד ה
שבל ה ערך־שימו ש בילו י תכלית י לש ם ייצור ו ש ל ערך־שימו ש חדש , הר י זמן ־
העבוד ה הדרו ש להתקנת ו ש ל ערך־השימו ש הבלה , הו א חל ק מזמן־העבוד ה הדרו ש
להתקנת ו ש ל ערך־השימו ש החדש ; הוו ה אומר : זה ו זמן־עבודה , שאמצעי־הייצו ר
הבל ה מעביר ו ע ל התוצ ר החדש . הר י שהפוע ל משמר־מקיי ם א ת הערכי ם ש ל אמצעי ־
הייצו ר הבלים , היינו , שהו א מעבי ר אות ם בחזק ת חלקים־מרכיבי ם ש ל הער ך ע ל
התוצ ר — ל א מתו ך שהו א מוסי ף עבוד ה בכלל , אל א מתו ך אופיר ! התועלת י המיוחד ,
מתו ך צורת ה הסגוליית־היצרני ת ש ל אות ה עבוד ה נוספת . העבודה , בחזק ת פעול ה
יצרנית־תכליתי ת כזא ת — טווייה , אריגה , נפחו ת — מעורר ת בעצ ם מגע ה בלב ד
א ת אמצעי־הייצו ר לתחיית־המתים , נותנ ת בה ם רו ח שישמש ו גורמי ם לתהליך ־
העבוד ה ומתמזג ת את ם כד י להוו ת תוצרים .

איל ו ל א הית ה טוויי ה עבודת ו הסגוליית־היצרני ת ש ל הפועל , שו ב ל א הי ה יכו ל
להפו ך א ת הכותנ ה לחוטים , וא ף ל א להעבי ר א ת ערכ י הכותנ ה והפל ך ע ל החוטים .
כנג ד ז ה : החלי ף אות ו פוע ל א ת אומנות ו והי ה לנגר , שו ב יה א מוסי ף ערך , עת ה
כמקודם , לחומ ר שיתעס ק ב ו ביום־עבודתו . הר י שהו א מוסי ף אות ו עד ך בעבודת ו
ל א כ ל שהי א עבודת־טוויי ה א ו נגרות , אל א כ ל שהי א עבוד ה מופשטת , חברתי ת
בכלל ; והו א מוסי ף שיעו ר מסוי ם ש ל ערך , ל א משו ם שי ש בעבודת ו תוכ ן מועי ל
מיוחד ׳ אל א משו ם שהי א נמשכ ת זמ ן מסוים . נמצא ת אומ ר : עבודת ו ש ל הטווה ,
בתכונת ה הכללי ת המופשטת , היינו , בחזק ת הוצא ת כוח־עבוד ה ש ל אדם , מוסיפ ה
הי א ערך־חד ש לערכ י הכותנ ה והפלך ; ובתבונת ה המוחשית , המיוחדת , המועילה ,
היינו , בחזק ת תהלי ך ש ל טווייה , מעביר ה הי א א ת ערכ ם ש ל אמצעי־ייצו ר אל ה ע ל
התוצר , וכ ך הי א מקיימ ת א ת ערכ ם בו , בתוצר . מכא ן דו־צדדיו ת ז ו ש ל תוצאת ה
באות ו פרק־זמ ן גופו .

ע ל יד י הוספ ת כמותי ת בלב ד ש ל עבוד ה נוס ף ער ך חד ש ; ע ל יד י איכות ה ש ל
העבוד ה הנוספ ת מתקיימי ם הערכי ם הישני ם ש ל אמצעי־הייצו ר — בתוצר . תוצא ה

20 "עבוד ה מביא ה יציר ה חדש ה במקומ ה ש ל אחר ת שנהרסה. " ("מסד , ע ל כלכל ה מדיני ת
ש ל האומות״ , לונדו ן 1821 , עם , 13 . )

.!*קאפיטא ? 11

161

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

דדצדדי ת ז ו ש ל אות ה עבוד ה גופה , מחמ ת אות ה דדצדדיו ת שבא 1 פיה , מתגלית ־
בעלי ל בתופעו ת שונות .

צ א והניח : המצא ה כל־שהי א מכשיר ה א ת הטוו ה לטוו ת ב־ 6 שעו ת כמו ת ש ל
כותנה , שקוד ם הי ה טוו ה אות ה ב־ 36 שעות . עבודתו , בחזק ת פעול ה תכליתית ־
מועילה , יצרנית , הגדיל ה א ת בוה ה פ י ששה . תוצרת ה עלת ה עכשי ו פ י ששה , 36
פונ ט חוטי ם במקו ם 6 . אל א שאות ם 36 פונ ט כותנ ה סופגי ם עכשי ו ר ק כמו ת ז ו ש ל
זמך־עבודה , שספג ו קודם־לכ ן 6 פונטים . הר י שנוס ף לה ם עכשי ו שיעו ר מוקט ן פ י
שש ה ש ל עבודה־חדש ה משנוס ף לפ י המתו ד היש ן — ומכאן , שנוס ף ר ק אחד־משש ה
•ש ל הער ך הקודם . מצ ד השנ י קיי ם עכשי ו בתוצרת , ב־ 36 פונ ט חוטים , ער ך כפול ־
שש ת ש ל כותנה . ב־ 6 שעו ת טוויי ה מתקיי ם עכשי ו ער ך גדו ל פי־שש ה ש ל חומר ־
גל ם והו א מועב ר ע ל התוצרת , א ף ע ל פ י שנוס ף לו , לאות ו הומר־גלם , ערך־חד ש
מוקט ן פי־ששה . מכא ן ראיה , כמ ה שונ ה מעיקר ה אות ה תכונה , שבכוח ה מקיימ ת
העבוד ה ערכי ם במש ך אות ו תהלי ך אח ד שאינו־בחלוקה , מ ן התכונה , שבכוח ה
יוצר ת העבוד ה ערך . ככ ל שירב ה זמך־העבוד ה ההכרח י שמשקיעים ־ תו ך פעולת ־
הטוויי ה באות ה כמו ת גופ ה ש ל כותנה , כ ן יגד ל הערך־הוזד ש שמוסיפי ם לכותנ ה ן
אב ל ככ ל שתרב ה כמו ת הפונטי ם ש ל הכותנ ה הנטווי ת באות ו זמן־עבוד ה גופו , כ ן
יגד ל הער ך היש ן המתקיי ם בתוצר .

וא ם נני ח להיפך , שהפרודוקטיביו ת ש ל מלאכ ת הטוויי ה ל א נשתנתה , היינו ,
שזקו ק הטוו ה עת ה כמקוד ם לאות ה מנת־זמ ן כד י להפו ך פונ ט אח ד כותנ ה לחוטים ,
אל א שערן־החליפי ן ש ל הכותנ ה גופ ה נשתנה : מחיר ו ש ל פונ ט אח ד כותנ ה על ה
א ו יר ד פ י שש ה — בי ן כ ך ובי ן כ ך ממשי ך הטוו ה להוסי ף לאות ת כמו ת כותב ה
אות ו זמן־עבודה , היינו : אות ו ערך ; בי ן כ ך ובי ן כ ך מייצ ר הו א בזמ ן שוו ה כמו ת
שנ ה ש ל חוטים . וא ף ע ל פ י כ ן : הערך , שהו א מעבי ר מ ן הכותנ ה ע ל החוטים , ע ל
התוצ ר — במקר ה אח ד מוקט ן פי־ששה , ובמקר ה שנ י גדו ל פי־שש ה מאש ר קודם ־
לכן . והו א הדי ן כשאמצעי־העבוד ה מתייקרי ם א ו מוזלים , אל א שמשמשי ם ה ם
תמי ד אות ו שימו ש בתהליך־העבודה .

ל א נשתנ ו התנאי ם הטכניי ם ש ל תהליך־הטוויי ה וא ף ל א ח ל שינוי־ערכי ם
באמצעי־הייצו ר שבתהלי ך זה , הר י צור ך הטווה , עת ה כמקודם , בזמני־עבוד ה שווים .
כמויו ת שוו ת ש ל חומר־גל ם ומכונו ת שערכיה ם שווים . נמצא , כ י הערך , שמקיי ם
הטוו ה בתוצר , עומ ד ביח ס יש ר א ל הערך־החדש , שהו א מוסיף . בשנ י שבועו ת הו א
מוסי ף עבוד ה פי־שניי ם מבשבו ע אחד , היינו , הו א מוסי ף פי־שניי ם עדך , ובו־בזמ ן
הו א מעב ד חומ ר פי־שניי ם בע ל ער ך פי־שניים , ומבל ה פי־שניי ם ממנגנון־המכונות .
שי ש ל ו ער ך פי־שניים , הר י שהו א מקיי ם בתוצ ר ש ל שבועיי ם ער ך כפו ל לעומ ת
התוצ ר ש ל שבו ע אחד . עמדו־בעינ ם תנאי־הייצו ר הנתונים , הר י מרב ה הפוע ל לקיי ם
ער ך ככ ל שירב ה להוסי ף ערך . אול ם אי ן הו א מקיי ם יות ר ער ך ע ל שו ם שהו א
מוסי ף יות ר ערך , אל א משום • שהו א מוסי ף ער ך בתנאי ם שנשאר ו שווי ם ובלתי *
תלויי ם בעבודת ו ש ל עצמו .

ודאי , ניתנ ה רשו ת לומ ר במשמעו ת יחסית , שהפוע ל מקיי ם לעול ם ערכי ם ישני ם
באות ה פרופורצי ה שהו א מוסי ף ערך־חדש . בי ן א ם הכותנ ה עלת ה משילינ ג אח ד

162

6 . הו ן קבו ע והו ן משתנ ה

לשניי ם ובי ן א ם ירד ה לשש ה פנסים , לעול ם הו א מקיי ם בתוצר ת ש ל שע ה אח ת ר ק
מחצי ת מערך־הכותנ ה — וישתנ ה ער ך ז ה כמ ה שישתנ ה — שהו א מקיי ם בתוצר ת
ש ל שת י שעות . ועוד , א ם משתני ת הפרודוקטיביו ת ש ל עבודתרהוא , בי ן א ם הי א
עול ה ובי ן א ם הי א יורדת , הר י יעבד־ויטווה , למשל , בשעת־עבוד ה אחת , פחו ת א ו
יות ר כותנ ה משהי ה מעב ד תחילה , ולפ י ז ה יקיי ם בתוצר ת ש ל שעת־עבוד ה אח ת
פחו ת א ו יות ר מערך־הכותנה . בי ן כ ך ובי ן כ ך יקיי ם בשת י שעות־עבוד ח ער ך כפול ־
שניי ם מבשעת־עבוד ה אחת .

ער ך — א ם מסיחי ם א ת הדע ת מייצוג ו הסמל י בלב ד בסיטן־הער ך — אינ ו
קיי ם אל א בש־ך־שימוש , בעצ ם מ ן העצמים . (האד ם עצמו , משרואי ם ב ו ר ק ישו ת
ש ל כוח־עבוד ה בלבד , הו א חפץ־של־טבע , עצם , א ם ג ם עצ ם חי , בע ל הכר ה עצמית ,
והעבוד ה גופ ה הי א ביטו י מעוצ ם ש ל אות ו כוח) . מכאן , שא ם נתקפ ח ערך־השימוש ,
נתקפ ח א ף הערך . ואל ו אמצעי־הייצו ר אינ ם מתקפחי ם בערכ ם ע ם קיפו ח ערר ־
שימושם , משו ם שלמעש ה אי ן הלל ו פושטי ם בתהליך־העבוד ה א ת הדמו ת המקורי ת
ש ל ערך־שימוש ם אל א ע ל מנ ת ללבו ש דמו ת ש ל ערך־שימו ש חד ש בתוצרת . אול ם
כ ל כמ ה שחשו ב לגב י הער ך שיה א קיי ם באיזה־שהו א ערך־שימוש , כ ן אי ן ז ה חשו ב
כל־עיקר , מה ו אות י ערך־שימוש , שב ו הו א מתקיים . וע ל כ ך מעי ד גלגול ן ש ל
הסחורות . מכא ן אנ ו למדים , שבתהליך־הייצו ר מועב ר ר ק א ז הער ך מאמצעי ־
הייצו ר ע ל התוצרת , א ם אות ו אמצעי־חייצו ר מקפ ח יח ד ע ם ערך־שימוש ו העצמא י
ג ם א ת ערך־החליפי ן שלו . אי ן הו א מוס ר לתוצר ת אל א אות ו ערך , שהו א מאב ד
בחזק ת אמצעי־ייצור . א ך הגורמי ם ■החפצי ם [הגורמי ם החומריים ] ש ל תהליך־העבוד ה
נוהגי ם מבחינ ה ז ו כ ל אח ד לפ י דרכ ה

הפחם , שב ו מוסק ת המכונה , נעל ם כול ו לל א שיור . וכ ן השמן , שב ו סכי ם א ת
הגלגל , וכידב . צבעי ם ושא ר חמדי־עז ר נעלמים , אל א שה ם מתגלי ם בסגולותי ו ש ל
התוצר . החומ ר הגלמ י משמ ש עצמו ת לתוצרת , אב ל הו א משנ ה א ת צורתו . הר י
שחומר־גל ם וחומרי־עז ר מקפחי ם א ת צורת ם העצמאית , שהית ה לה ם ע ם כניסת ם
לתו ך תהליו־העבוד ח בחזק ת ערכי־שימוש . ואינ ו כ ן באמצעי־העבוד ה ממש . מכשיר ,
מכונה , בניי ן מבנייני־החרושת , כלי , וכ ר — משמשי ם א ת תהליך־העבוד ה ר ק כ ל
זמ ן שנשתמר ה בה ם צורת ם הראשונה , ומח ר עתידי ם ה ם להיכנ ס לתו ך תהליך ־
העבוד ה בצורת ם ז ו ממ ש כדר ך שנכנס ו אתמול . וכש ם שמשמרי ם ה ם א ת צורת ם
העצמאי ת לעומ ת התוצר ת בחייהם , בתהליך־העבודה , כ ך ה ם משמרי ם אות ה ג ם
לאח ר מותם . פגרי ם ש ל מכונות , ש ל מכשירי־עבודה , בנייני־עבוד ה וכר , עדיי ן
ממשיכי ם להתקיי ם במפור ד מ ן התוצרים , שה ם סייע ו ביצירתם . ועת ה בוא ו ונתבונ ן
בכ ל תקופת־הימים , שבה ם משמ ש אמצעי־עבודד . מסו ג זה , מיו ם כניסת ו א ל תו ך
הסדנ ה ע ד ליו ם שנידו ן לגניז ה במחסן־הגרוטאות . במש ך אות ה תקופ ה נאכ ל לחלוטי ן
כ ל ערך־השימו ש של ו ע ל יד י העבודה , וממיל א עב ר כ ל ערך־החליפי ן של ו ע ל
התוצר ת לל א שיור . למשל , א ם מכונודטוויי ה יצא ה מ ן העול ם אח ר 10 שנים , הר י
בתהליך־העבוד ה במש ך 10 שני ם עב ר ערכה־הכול ל ע ל חתוצר ת ש ל עש ר השנים .
הר י שתקופת־חיי ו ש ל אמצעי־עבוד ה כולל ת מספ ר מסוים , א ם גדו ל וא ם קטן , ש ל
תהליכי־עבוד ה שחזרו־ונשנ ו בו . וכ ך אנ ו למדים , כ י חיי ו ש ל אמצעי־העבוד ה —

ליצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

כחי י האד ם הם . כ ל אד ם — יום־יו ם הולכים־וכלי ם חיי ו ב־ 24 שעות . אל א שאי ן ל ד
אדם , שתוכ ל להכי ר ב ו בדיוק , כמ ה ימי ם כב ר הלכדוכל ו מחייו . וא ף ע ל פ י כ ן אי ן
ז ה גוד ר בפנ י חברות־ביטו ח להסי ק מתו ך הממוצ ע שבחיי־אד ם מסקנו ת בטוחו ת
ביותר , וגדול ה מכן , מסקנו ת מכניסות־רןחי ם ביותר . וכ ך ג ם באמצעי־עבודה . יודעי ם
מתו ך הנסיון , כמ ה זמ ן מחזי ק מעמ ד בממוצ ע אמצעי־עבודה , למשל , מכונ ה מסו ג
מסוים . נניח , שערךיהשימו ש של ה בתהליך־העבוד ה נמש ך ר ק שש ה ימים . נמצא ,
שבממוצ ע הי א מאבד ת בכ ל יום־עבוד ה 6 / ג מערך־שימושה , ולפיכ ך הי א מוסר ת
יום־יו ם לתוצר ת ־/ 1 מערכה . בדר ך ז ו מחשבי ם א ת בלות ם ש ל כ ל אמצעי־העבודה ,
הוו ה אומר , למשל , מ ה הפסד ם יום־יו ם בערך־השימוש , ובהתא ם לכ ך מד . הער ך שה ם
מוסרי ם יום־יו ם לתוצרת .

וכ ך רואי ם בעליל , שאמצעי־ייצו ר לעול ם אינ ו מוס ר לתוצר ת יות ר ער ך ממ ה
שהו א מפסי ד בתד׳ליך־העבוד ה ע ל יד י הריס ת ערך־השימו ש ש ל עצמו . אילמל י ל א
הי ה ל ו שו ם ער ך להפסיד , כלומר , אילמל י ל א הי ה הו א עצמ ו תוצ ר ש ל עבודודאדם ,
שו ב ל א הי ה יכו ל למסו ר שו ם ער ך לתוצרתו . כי־א ז הי ה משמ ש יוצר־ערך־שימוש ,
בל א להיו ת יוצר־ערך־חליפין . והו א הדין , איפוא , בכ ל אמצעי־הייצור , המצויי ם מיד י
הטב ע בל י סיוע ו ש ל האדם , כגו ן אדמה , רוח , מים , ברז ל שבמכרה , ע ץ שביערות *
בראשית , וכר .

וכא ן מזדקר ת ועול ה לעינינ ו עו ד תופע ה מעניינת . נניח , למשל , שערכ ה ש ל
מכונ ה הו א 1000 לי״ש , והי א מתבלי ת במש ך 1000 יום . כא ן עוב ר יום־יו ם ~ ש ל
ער ך המכונ ה ע ל תוצרת ה היומית . ע ם ז ה פועל ת תמי ד בתהליך־העבוד ה המכונ ה
בכללה , א ם ג ם פוחת־והול ך כו ח חייה . הר י שמוכ ח מכאן , כ י גור ם אח ד ש ל תהליך־ ■
העבודה , הו א אמצעי־ייצור , נבל ע כול ו בתהליך ־העבודה , ור ק חל ק ממנ ו בלב ד
נבל ע בתו ך תתליך־השיערוך , ההבד ל שבי ן תהליך־העבוד ה לבי ן תהליך־השיערו ך
משתק ף כא ן בגורמיהם־מן־החפצים , ע ם שאות ו אמצעי־ייצו ר גופ ו נמנ ה בכול ו כיסו ד
ש ל תהליך־העבודה , ואל ו כיסו ד ליצירת־הער ך באות ו תהלידהייצו ר גופ ו אי ן הו א
נמנ ה אל א למקוטעין 21 .

21 ואי ן הדברי ם אמורי ם בא ן בתיקוני ם ש ל אמצעי־עבודה , ש ל מכונות , בנייני ם ובו׳ .
מכונ ה העומד ת בתיקונ ה שו ב אינד , משמש ת אמצע י עבוד ה אל א חומר־עבודה . שו ב אי ן עבוד ה
נעשי ת בעזרת ה אל א עבוד ה חל ה בה , כד י להטליא־ולתק ן א ת ערד־שימושה . לתכלי ת ענייננ ו
אפש ר להניח , כ י עבודות־תיקו ן כאל ו נכללו ת תמי ד בעבוד ה הנדרש ת לייצור ו ש ל אמצעי ־
העבודה . הנדו ן בטקס ט הו א הבילוי , שאי ן רופ א בעול ם יכו ל לרפאותו , ושמבי א קמעה־קמע ה
ליד י כלי ה ; הנדו ן הו א "הבילו י מאות ו סוג , שאי ן להחזיר ו עו ד מזמ ן לזמן , בילו י שמבי א
סכין , למשל , ליד י מצב , שהסכינא י יאמ ר עלי ה : שו ב ל א כדא י להתקי ן ל ה לה ב חדש; "
ראינ ו בטקס ט למעלה , כ י מכונה , למשל , נכנס ת בכול ה לתו ך כ ל תהליך־עבוד ה להוד , אב ל
אי ן הי א נכנס ת אל א למקוטעי ן לתו ך תהליך־השיערו ך הח ל בו־בזמן . ומכא ן צ א ושפו ט ע ל
עירבוב־מושגי ם ז ה : "מ ר ריקארד ו אומר , כ י חל ק מעבודת ו ש ל בונ ד,־מכונו ת [לגרביים] '
נכללת , למשל , בערכ ו ש ל זו ג גרביים . "והר י העבודה־בשלימותה , שייצר ה כ ל זו ג וזו ג ש ל
גרביים.. . מכיל ה בתוכ ה א ת כ ל עבודת ו ש ל בונה־המכונות , ול א ר ק חל ק הימנ ה ; שכ ן מכונ ה
אח ת עוש ה כמ ה זוגות , ושו ם זו ג מאות ם הזוגו ת אי ן להתקינ ו א ם יחס ר חל ק אח ד במכונה. "
("הערו ת בדב ר ויכוחי ם מסוימי ם בעל״פ ה ע ל כלכל ה מדינית , ביחו ד בקש ר לערר , לביקו ש

164

6 . הו ן קבו ע והו ן משתנ ה

מצ ד השנ י יכו ל שיהי ה להיפך , שאמצעי־ייצו ר יה א נבל ע כול ו בתהליך ־
השיערוך , א ף ע ל פ י של א יה א נבל ע אל א למקוטעי ן בתו ך תהליך־העבודה . צ א
והנח : ע ם טוויי ת הכותנ ה נושר ת פסול ת ש ל 15 פונטי ם מכ ל 115 פונטים , והלל ו
אינ ם חוטי ם אל א אבק־צמ ר [* 3118 8 ינ 1 זג 16 > ] בלבד . וא ף ע ל פ י כן , א ם פסול ת ז ו
ש ל 15% הי א כתיקונה , פסול ת הכרוכ ה בכ ל עיבוד־ממוצ ע ש ל הכותנ ה — הר י ערכ ם
ש ל אות ם 15 פונטי ם כותנה , שאינ ם מים 1 ד החוטים , נכנ ס כול ו לתו ך ער ך החוטים ,
ממ ש כש ם שנכנ ס לתוכ ו ערכ ם ש ל 100 הפונטים , המשמשי ם עצמו ת ש ל החוטים .
מ ן ההכרח , שילך־לאיבו ד ערך־השימו ש ש ל 15 פונטי ם כותנ ה כאבק , כד י להעלו ת
100 פונטי ם חוטים . הר י שכליונ ה ש ל אות ה כותנ ה [ 15 פונט ] — תנא י הו א לייצור ם
ש ל החוטים . דוק א משו ם כ ך מעביר ה אות ה כותנ ה א ת ערכ ה ע ל החוטים . והו א הדי ן
לגב י כ ל מינ י פסול ת ש ל תהליך־העבודה , לכ ל הפחו ת במיד ה שאות ם דברי־פסול ת
אינ ם חוזרים־ומשמשי ם אמצעי־ייצו ר חדשים , היינו , אינ ם מולידי ם ערכי־שימו ש
עצמאיי ם חדשים . הנה , בבתי־החרוש ת הגדולי ם למכונו ת אש ר במאנצ׳סט ר אפש ר
לראו ת תלי־תלי ם ש ל פסולת־ברזל , שמכונות־ענ ק קילפ ו אות ם כשבבים־של־עץ ,
היא ך ה ם מוסעי ם בערבי ם ע ל גב י עגלו ת גדולו ת מתו ך בית־החרוש ת א ל בית ־
היציקה , ע ל מנ ת לחזו ר למחר ת היו ם מביודהיציק ה לבית־החרוש ת בדמו ת מטילי ם
ש ל ברזל־יציקה .

ר ק במיד ה שאמצעי־ייצו ד מפסידי ם במש ך תהליך־העבוד ה מערכ ם בדמות ם
הקודמת , כערכי־שימוש , מעבירי ם ה ם ער ך ע ל הדמו ת החדש ה ש ל התוצרת . הכ ל
רואים , כ י המאקסימו ם ש ל הפסד־הערך , שה ם עלולי ם להפסי ד בתהליך־העבודה ,
מוגב ל ע ל יד י שיעור־ערכ ם המקור י ע ם כניסת ם לתו ך תהליך־העבודה , היינו , ע ל
יד י זמן־העבוד ה הדרו ש לייצורם . ולפיכ ך אי ן אמצעי־ייצו ר יכולי ם להוסי ף לתוצר ת
ער ך יות ר משי ש לה ם ללא־תלו ת בתהליך־העבודה , שאות ו ה ם משמשים . תה א מ ה
שתה א תועלת ו ש ל חומר־עבודה , ש ל מכונה , ש ל אמצעי־ייצור , א ם מחיר ו עול ה
150 לי״ש , למשל , א ו 500 ימ י עבוד ה — לעול ם אי ן הו א מוסי ף לתוצר ת הכוללת ,
שא ת יצירת ה הו א משמש , יות ר מ־ 150 לי״ש . ערכ ו נקב ע ל א ע ל יד י תהליך ־
העבודה , שהו א נבל ע בתוכ ו בחזק ת אמצעי־ייצור , אל א ע ל יד י תהליך־העבודה ,
שפעתוכ ו הו א יוצ א בחזק ת תוצרת . בתו ך תהליך־העבוד ה אי ן הו א משמ ש אל א ערך ־
שימוש , עצ ם בע ל תכונו ת מועילו ת ; ומכאן , של א הי ה יכו ל להעבי ר שו ם ער ך ע ל
התוצרת , איל ו ל א הי ה מוחז ק כער ך קוד ם כניסת ו לתו ך התהליך 22 .

ולאספקה. " לונדו ן 1821 , עמ ׳ 51 . ) המחבר , "מתחכם " (" 8£301-6 מז" ) זחודדל ב בלתי־מצוי ,
ל א צד ק במבוכתו , ועל־כ ן ג ם בפולמוסו , אל א בכך , של א ריקארד ו ול א שו ם כלכל ן אחר ,
לפני ו א ו אחריו , ל א הבדיל ו בדיו ק בי ן שנ י צדדי ה ש ל העבודה , וע ל אח ת כמ ה וכמ ה של א
ניתחו , כמובן , א ת תפקיד ם השונ ה ביציר ת הערך .

22 אפש ר לעמוד , איפוא , ע ל . תפלות ו ש ל איש־השיעמו ם י . ב . ס י י , שחצ ה
להעלו ת א ת עודף־הער ד (רבית , ריוח , רנטה ) מתי ר "השירותי ם הפרודוקטיביים "
[" 8 * 1 * 1 110 ) 1-0 ק 1068 ^־ 861 " ] , שאמצעי־הייצו ר — האדמה , המכשירים , העו ר וכ ר — משרתי ם
א ת תהליו־העבודה . מ ר ויל ה ל ם רושר , שאינ ו מחמי ץ א ת ההזדמנו ת לילך־ולרשו ם
שחו ר ע ל גב י לב ן אמצאות־מוחי ו נא 1 ת מש ל אפולוגפים , קור א לאמור : "נכו ן מאו ד מעי ד
י , ב . סי י (״מסכת״ , כי ד 1 , פר ק 4 ) , כ י "הער ר שמפיקי ם בבית־הבד , לאח ר שמנכי ם א ת כ ל

ייצור ו ש ל עודף~הער ך המוחל ט

ע ם שהעבוד ה היצרני ת הופכ ת אמצעי-ייצד ר ליסודוחרהתהוו ת ש ל תוצר ת חדשה ,

יה ל בערכ ם מעי ן גלגולעשמות . ער ך ז ה עוב ר מתו ך הגו ף הנאכ ל א ל הגו ף שנוצ ר
מ!חדש , אל א שאות ו גלגול־נשמו ת עובר , כביכול , מאחור י גב ה ש ל עצ ם העבודה .
.אי ן הפוע ל יכו ל להוסי ף עבוד ה חדשה , כלומר , אינ ו יכו ל ליצו ר ער ך חדש , בל א
־שיה א מקיי ם ערכי ם קודמים ; שהר י חיי ב הו א להוסי ף תמי ד עבודה ־ בצור ה מועילה ,
.מסוימת , ואי ן הו א יכו ל להוסיפ ה בצור ה מ 1 עילה , בל א שיק ה תוצרי ם ויעש ם אמצעי י
ייצו ר בשבי ל תוצר ת חדשה , וכ ך יעבי ר א ת ערכ ם ש ל הקודמי ם ע ל התוצ ר החדש .
הנ ה כ י כן : סת ת טב ע הי א לכוזדהעבוד ה בפעילותו , לעבוד ה החיה , שיכו ל הו א
<קיי ם ער ך ע ם שהו א מוסי ף ערך ; מתת־טב ע היא , שאינ ה עול ה לפוע ל ול א כלום ,
א ך לבעל־ההו ן הי א מכניס ה הרבה , היינו , הי א מקיימ ת א ת ערכ ו ש ל ההו ן המצוי 22 א -
כ ל זמ ן שהעס ק פורח , בעליההו ן שקו ע כ ל כ ך בעשיית־עודפים , שאי ן הו א מסוג ל
־לראו ת מתנודחנ ם ז ו ש ל העבודה . הפסקות־אונ ס בתחליךיהעבודה , משברים ,
מעמידי ם אות ו ע ל כ ך ע ד כד י שירגיש 23 .

ההוצאו ת — הר י הו א משה ו חדש , השונ ה במהות ו מ ן העבוד ה שייצר ה א ת בית־הב ד עצמו. "
(״יסודו ת הכלכל ה המדעית׳ / מהדור ה 3 . 1858 , עט ׳ 82 , הערה. ) נכו ן מאו ד ! ח״שמן " העול ה
-מבית־הב ד — הר י ז ה משה ו שונ ה בהרב ה מ ן העבודה , שעול ה בניית ו ש ל ביודהבד .
ומ ר ר וש ר באמר ו "ערך " כדנת ו למיבי־דברי ם כאל ה כגו ן "שמך , שהר י "שמ ך נוד ע ל ו
•"ערך" , ואל ו "בטבע " את ה מוצ א שמן־של״נפט , א ם ג ם במיד ה יחסי ת ל א "הרב ה מאוד " ן
וכנרא ה שלכ ך מכוונ ת הער ה אחר ת משלו : "הו א (הטבע! ) כנזע ט שאינ ו מעל ה ול א כלו ם
.מערכי־החליפין " [עמ ׳ 79 ] . עול ה ל ו לטב ע בבוסדדרוש ר ולערך־ ד,חליפין , כמ ו שעל ה לאות ה בתול ה
נופש ה ולתינוק ה "של א הי ה אל א זעיר , זעי ר מאוד" . אות ו "מלומד " ("^ 61 מ© 3
בעי ר עוד , בהזדמנו ת הנזכר ת לעי ל : "וכ ד ג ם רגיל ה האסכול ה ש ל ר י ק א ר ד ו לכלו ל בתו ך
המוש ג עבוד ה א ת ההו ן בחזק ת ,עבוד ה הסוכה / אי ן זד , מוצלח(!) , שכן(! ) הרי(! ) בעל־ההון(!) ,
באמת(!) , עש ה יותר(! ) מאש ר סת ם (?! ) להפיק(? ) ואף(?? ) לקיי ם אות ו (א ת מה?) : דוקא(לו? )
פר ש עצמ ו מהנאתדשלו , ובשכ ר ז ה הו א דורש , למשל,(!!! ) רבית. " (שם ) במ ה ״מוצלח ״ ! אות ו
"מתו ר אוטומאטי־פיזיולוגי " ש ל הכלכל ה המדינית , שכ ן מפת ח הו א באמ ת מ״תשוקה " בלב ד
׳דוק א "ערך" .

22 א "מכ ל המכשירי ם אש ר במקצו ע האיכ ר הד י עבוד ת־האדם־.. . עלי ה צרי ך הו א לסמו ך
:ביותר , שתחזי ר ל ו א ת הונו . שנ י המכשירי ם האחרים.. . — האינוונטא ר ש ל בהמות־העבודה.. .
זהעגלות , המחרשות , האתי ם וכ ד — אינ ם ול א כלום , באי ן חל ק נתו ן מ ן המכשי ר הראשון. "
<אדמונ ד ברק : "הגיונו ת ועובדו ת ע ל מחסור , הוג ש לראשונ ה לאדו ן הנכב ד ו . פי ט
בחוד ש נובמב ר 1795 ״ , הוצא ת לונדו ן 1800 , עם ׳ 10 . )

23 חרשתן , שבית־טוויית ו מעסי ק 800 פועלי ם ואוכ ל כ ל שבו ע בממוצ ע ׳ 150 גלילי ם ש ל
'כותנ ה הודית , א ו בער ך 130 גלילי ם ש ל כותנ ה אמריקנית , קוב ל מר ה לפנ י הקה ל — ב״טיימס "
בד 26 בנובמב ר 1862 — ע ל ההוצאו ת השנתיו ת שנגרמו ת ל ו ע ל יד י שיתו ק ביודהדשתו . הו א
מערי ך אות ן בס ך 6000 לי״ש . בי ן ההוצאו ת האל ו מצויי ם כמ ה סעיפים , שכא ן אי ן . לנ ו כ ל
עניי ן בהם , כגו ן דבטות״קרקע , מסים , דמי־ביטוח , משכרו ת לפועלי ם . שכירי״שנה , למנה ל
[• 61 ^ 1 !^מ 1 ] , לפנקסן , למהנד ס וכד . ,אול ם אחמכ ך הו א מחש ב 150 לי״ ש בע ד פח ם כד י
לחמ ם א ת ביודההרוש ת מזמ ן לזמ ן ולהבי א מפע ם לפע ם א ת מכונ ת הקיטו ר ליד י תנועה ?
מלב ד ז ה הו א מחש ב שכ ר בשבי ל הפועלי ם שעובדי ם מפע ם לפע ם כדי י לקיי ם א ת המכונו ת
ב״מהלכך . ובסו ף הו א מכני ס כא ן 1200 לי״ ש בע ד קילקו ל המכונות , שכ ן "האוי ר והעקדו ן
^הטבע י ש ל התמוהו ת אינ ם מפסיקי ם א ת פעולת ם דוק א משו ם שמכונת־הקיטו ר הפסיק ה א ת
סיבובה. " מדגי ש הו א במפורש , כ י סכו ם ז ה ש ל 1200 לי״ ש בקצ ב במיד ה פחות ה כל״כך , משו ם
׳שהמכובד ת שרויו ת כב ר במצ ב בלו י ע ד מאוד .

166

6 . הו ן קבו ע והו ן משתנ ה

בכלל , כ ל מד , שנאכ ל מאמצעי־! ־,ייצו ר הו א ערך־שימושם , שע ם צריכת ו יוצר ת
העבוד ה תוצרים . ואל ו ערכ ם אינ ו ב א ליד י צריכ ת למעשה 24 , ומכאן , שאי ן ער ך ז ה
נית ן ג ם לרפרודוקציה . הו א משתמר , אב ל ל א משו ם שבתו ך תהליד־העבוד ה מתרחש ת
עמו־גופ ו פעול ה כל־שהיא , אל א משו ם שערך־השימוש , שהוא , הערך , הי ה קיי ם ב ו
מתחילתו , — א ף ע ל פ י שהו א נעלם , אינ ו נעל ם אל א בתו ך ערך־שימו ש אחר . הרי ,
שערכ ם ש ל אמצעי־ ד,ייצו ר חוזר־ונוופי ע בערכ ו ש ל התוצר , אב ל — לדיוק ו ש ל
דב ר — אינ ו הוור־ומיוצד . מ ה שמיוצ ר — הו א ערך־השימו ש החדש , שב ו חוח־ ־
ומופי ע ערך־החליפי ן הקודם 25 .

ול א כ ן הדב ר לגב י הגור ם הסובייקטיב י ש ל תהליך־העבודה , לגב י כוח־ ד,עבוד ת
בפעילותו . בעו ד שהעבוד ה מעביר ה ע ל יד י צורת ה התכליתי ת א ת ערכ ם ש ל אמצעי ־
הייצו ר ע ל התוצ ר ומקיימתו , הר י כ ל רג ע ורג ע שבתנועתד , יוצ ר תוספת־ערך , ער ך
חדש . נניח , שתהליך־ ו־,ייצו ר פוס ק ב ו ברג ע שהפוע ל לצ ר אקויואלנ ט לערכ ו ש ל כוח ־
עבודתדהוא , נאמר , שע ם עבודת ו במש ך 6 שעו ת הוסי ף ער ך ש ל 3 שילינגים . ער ך
ז ה הו א היתר ה ש ל ערך־התוצרת , מע ל לאות ם החלקיכרהמרכיבים , שבא ו ל ו לערך ־
התוצר ת מערכ ם ש ל אמצעי־הייצור . זה ו — הער ך המקור י היחידי , ׳שנתה! ה בתו ך
עצ ם התהליך , הו א חלק־הער ך היחיד י שבתוצרת , שהתהלי ך גופ ו יצרו . אמנם , אי ן
הו א אל א מחזי ר אות ו ממון , שנתנ 1 בעל־ההו ן כמפרע ה ע ם שקנ ה א ת כווד ד,עבוד ה ,
והפוע ל עצמ ו הוצי א ממו ן ז ה ע ל אמצעי־מחיה . הער ך החד ש ש ל 3 שילינגי ם —
ביחס ו ל־ 3 השילינגי ם שהוצא ו—נרא ה ר ק כייצור־חחר . ואולם , באמ ת חור־ויוצר ,
ול א למראיודעי ן בלבד , כמ ו ז ה הער ך ש ל אמצעי־הייצור . החזרת ו ש ל ער ך אח ד
ע ל יד י ער ך אח ר בא ה כא ן בתיווכ ה ש ל יצירת־ער ך חדשה .

א ך כב ר יודעי ם אנו , שתהליך־הייצו ר נמשך ־ ומתמי ד מנגבו ־ לאות ה נקודה , שב ה
ר ק חוזר־ומיוצ ר אקויואלנ ט לערכ ו ש ל כוח־העבוד ה ונוס ף ע ל נושא־ ד,עבודה . לש ם כ ך
בלב ד מספיקו ת 6 שעות , אב ל התהלי ך נמשך , למשל , 12 שעות . הוו ה אומ ר : ע ם

24 "צריכ ה פרודוקטיבי ת היא. " כ ל מקו ם שצריכת ה ש ל סחור ה הי א חל ק נזחהליד ־
הייצור.. . במקרי ם כאל ה אי ן ל ד צריכ ה ש ל ערך. " (ם . פ . נ י ומן : "יסודו ת ש ל כלכל ה
מדינית׳ / עמ ׳ 296 . )

25 בילקו ט אמריקנ י אהד , שזכ ה אול י ל־ 20 מהדורות , יכו ל את ה לקרו א : "ל א חשו ב
כל־עיקר , מ ה הצור ה ב ה חוזר־ומופי ע ההון. " ולאה ר שנמבים־והולכים , באריכוודמלים , כ ל
מינ י הומרי~תוספ ת לייצור , שערכ ם חוזד־ומופי ע בתוצרת , גאמ ר בסיו ם הדברי ם : "הסוגי ם
השוני ם ש ל מזלן , הלבש ה ושיפון , הנדרשי ם לקיומ ו ולנוחיות ו ש ל האד ם — א ף ה ם משתני ת
והולכים . ה ם נצרכי ם מזמ ן לזמן , וערכ ם מופי ע שו ב באות ו כו ח הדש , שה ם מחלקי ם לגופ ו
ולנפשו , וכ ד נוצ ר הו ן חדש , שיבו א שו ב ע ל עיסוק ו בתהליד־הייצור. " (פ . ו י י ל א נד :
״יסודו ת ש ל כלכל ה מדינית״ , עמ , ׳ 31 , 32 . ) בל א לית ן א ת הדע ת ע ל כ ל שא ר הזרויות , הד י
אי ן ז ה מחיר ו ש ל הלחם , למשל , שהוזר־ומופי ע בכו ח המחודש , אל א יסודותי ו שי ש בה ם
כד י ליצו ר דם . וכנג ד זה , מ ה שחוזר־ומופי ע כערכ ו ש ל הכו ח — אי ן אל ה אמצעי־מהיה ,
אל א ערכ ם שלהם . אות ם אמצעיימחיה , א ף א ם אי ן משלמי ם בעד ם אל א מחצי ת המחיר ,
מייצרי ם ממ ש אות ו שיעו ד ש ל שרירים , עצמ 1 ת וכ ר — בקיצו ר : אות ו כוח , אל א שאי ן
ל י לכו ח ז ה אות ו ער ך [כמקודם] . גילגו ל ז ה ש ל "עדך " ב״כוח " וכ ל אות ה סתמיות־של *
צביזגו ת אינ ם באי ם אל א להסתי ר א ת הנסיו ן — אמנ ם אי ן זד . אל א נסיוךשו א — להעלות •
בלהטי ם עודף־ער ך ר ק מתו ד כ ך שחוזרים־ומופיעי ס ערכי ם שניתנדבמפרעה .

167

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

פעולת ו ש ל כוח־העבוד ה ל א ר ק חוזר־־ומיוצ ר ערכו־הוא , אל א מיוצ ר ג ם ער ך נוסף .
עודף־ער ך זד , — הו א היתר ה ש ל עו־ך־התוצות , מע ל לערכ ם ש ל טרכיבי־התוצר ת
שנאכלו , כלומר , ש ל אמצעי־הייצו ר וש ל כוח־העבודה .

ע ם שתיארנ ו א ת התפקידי ם השונים , הנודעי ם לגורמי ם השוני ם ש ל תהליך ־
העבוד ה ביציר ת פרך־התוצרת , הר י ציינו , לאמית ו ש ל דבר , א ת אופ י התיפקודי ם
ש ל החלקים־המרכיבי ם השוני ם ש ל ההו ן בתהלין־השתערכות ו ש ל עצמו . הערך ־
הכול ל ש ל התוצר ת מע ל לסכום־הערבי ם ש ל חלקיו־היסודיי ם — הנ ה היתר ה ש ל
ההו ן שנשתער ך מע ל לעו־ך־ההו ן הראשו ן שניתן־כמפרעה . אמצעי־ייצו ר מכאן , וכוח ־
עבוד ה מכא ן — אינ ם אל א צורות־קיו ם שונות , שלב ש ערך־ההו ן הראשון , ע ם
שפש ט א ת צורודהממו ן של ו ונהפ ך לגורמי ו ש ל תהליך־העבודה .

משמע : חלק־ההו ן המושק ע באמצעי־ייצור , כלומר , בחומר־גלם , חומרי־עז ר
ואמצעי־עבוד ה — אינ ו משנ ה א ת שיעור־ערכ ו בתו ך תהליך־העבודה . ולפיכ ך אנ י
מכנ ה אותו : חלק־ההו ן הקבוע , א ו בית ר קיצור : הו ן קבוע .

כנג ד ז ה חלק־ההו ן המושק ע בכוח־העבודה , משנ ה א ת ערכ ו בתו ך תהליך ־
העבודה . הו א חוזר־ומייצ ר א ת האקויואלנ ט של ו ותוספ ת למעל ה מזה , עוד ף ־ערך ,
וז ה גופ ו נתו ן לשינויים , עתי ם יגד ל ועתי ם יקטן . חל ק ז ה ש ל ההו ן נהפך־והול ך
תמי ד מגוד ל קבו ע לגוד ל משתנה . ולפיכ ך אנ י מכנ ה אותו : חלק׳ההו ן המשתנה , א ו
בית ר קיצור : הו ן משתנה . אות ם הוזלקים־המרכיבי ם ש ל ההון , שמבחינ ת תהליך ־
העבוד ה ה ם נבדלי ם ז ה מז ה בחזק ת גורמי ם אובייקטיביי ם וגורמי ם סובייקטיביים ,
אמצעי־ייצו ר וכוח־עבוד ה — ה ם גופ ם נבדלי ם מבחינ ת תהליך־השיערו ך בחזק ת
הו ן קבו ע והו ן משתנה .

מוש ג ההו ן הקבו ע אינ ו מוצי א בשו ם פני ם אפשרו ת למהפכת־הערכי ם ש ל
חלקיו־המרכיבים . צ א והנ ח : מחיר ו ש ל פונ ט אח ד כותנ ה היו ם הו א 6 פנסים , ומח ר
יעל ה מחירו , מחמ ת יריד ה ביבול־הכותנה , ע ד ל־ 1 שילינג . הכותנ ה הקודמת ,
שממשיכי ם בעיבודה , נקנת ה בשוו י ש ל 6 פנסים . ואל ו עכשי ו הי א מוסיפ ה לתוצר ת
חלק־ער ך ש ל 1 שילינג . והכותנ ה שכב ר נטוותה , ואפש ר והי א מהלכ ת כב ר בשו ק
בדמו ת חוטים , א ף הי א מוסיפ ה לתוצר ת פי־שניי ם מערכ ה הראשון . אב ל הכ ל
רואים , כ י שינויי ־ ער ך אל ה אינ ם תלויי ם בשיערוך־הכותנ ה בתו ך תהליך־הטתיי ה
גופו . •אילמל י ל א נכנס ה הכותנ ה הישנ ה כל־עיק ר לתו ך תהליך־העבודה , שו ב אפש ר
הי ה למכר ה עכשי ו ב־ 1 שילינ ג במקו ם 6 פנסים . אדרב ה : כ ל כמ ה שפוחתי ם
תהליכי־העבודה , שעלי ה עו ד לעבו ר — כ ן מובטחת־יות ר אות ה תוצאה . ולפיכך :
חו ק הו א לספסרו ת בע ת מהפכות־ער ך כאלו , שהי א מספסר ת בחומד־הגל ם בצורת ו
הבלתי־מעובד ת ביותר , היינו , מעדיפ ה הי א א ת החוטי ם ע ל האריג , וא ת הכותנ ה
ע ל החוטים . שינו י הער ך נוב ע כא ן מ ן התהלי ך המייצ ר א ת הכותנה , ול א מ ן התהלי ך
שהי א מתפקד ת ב ו כאמצעי־ייצור , וממיל א כהו ן קבוע . אמנם , ערכ ה ש ל סחור ה נקב ע
ע ל יד י כמו ת העבוד ה הכלול ה בה , ואול ם כמו ת ז ו גופ ה נקבע ת מבחינ ה חברתית .
נשתנ ה זמן־העבוד ה הדרו ש מבחינ ה חברתי ת לייצור ה ש ל אות ה סחור ה — ואות ה
כמו ת גופ ה ש ל כותנה , למשל , מייצג ת בשנו ת בצ 1 ר ת כמו ת גדול ה יות ר ש ל עבוד ה
מבשנו ת ברכ ה — שו ב חל ה השפע ת חוזר ת ע ל הסחור ה הישנ ה ; ז ו שלעול ם אי ן

168

6 . הו ן קבו ע והו ן משתנ ה

כוח ה יפ ה אל א בחזק ת טופ ס אח ד מתו ך כלל־מינה 26 , וא ת ערכ ו את ה מוד ד תמי ד
לפ י העבוד ה ההכרחי ת מבחינ ה חברתית , הוו ה אומ ר : לפ י העבוד ה הדרוש ה בתנאי ם
החברתיי ם הקיימי ם בשע ה זו .

ומ ה ערכ ו ש ל חומר־הגלם , כ ן אפש ר שישתנ ה ג ם ערכ ם ש ל אמצעי־העבוד ה
המשמשי ם כב ר בתהליך־הייצור , כגו ן מנגנו ן המכונו ת וכד . היינו , אפש ר שישתנ ה
ג ם חלק־הערך , שה ם מוסרי ם לתוצרת . אם , למשל , מחמ ת המצא ה חדש ה חוזר ־
ומיוצ ר מנגנוךמכונו ת מאות ו סו ג בהשקע ה פחות ה ש ל עבודה , שו ב פוח ת ערכ ו
ש ל מנגנון־המכונו ת הישן , א ם בהרב ה וא ם במעט , וממיל א ג ם מעבי ר הוא , במיד ה
יחסית , פחו ת ער ך ע ל התוצרת . ואולם , א ף כא ן ח ל שינוי־הער ך מחו ץ לתהליך ־
הייצור , שהמכונ ה משמש ת ב ו אמצע י ייצור . בתהלי ך ז ה שו ב אי ן הי א פורס ת מערכ ה
יות ר ממ ה שהי ה ל ה בל י כ ל זיק ה בתהלי ך זה .

כש ם ששינוי־הער ך ש ל אמצעי־הייצור , — א ם ג ם משפי ע הו א השפע ה חוזר ת
לאח ר שהלל ו כב ר נכנס ו לתו ך התהלי ך — אינ ו משנ ה מאופיי ם בחזק ת הו ן קבוע ,
כ ך ג ם שינו י שבפרופורצי ה בי ן ההו ן הקבו ע ובי ן ההו ן המשתנ ה אינ ו פוג ע כל ־
עיק ר בהבדל ם התיפקודי . ויה א שהתנאי ם הטכניי ם ש ל תתליך־העבוד ה ישתנ ו ע ד
כד י כך , שאם , למשל , 10 פועלי ם ב־ 10 כלי־מלאכ ה בעל י ער ך זעו ם הי ו מעבדי ם
קודם־לכ ן כמו ת קטנה , יחסית , ש ל חומר־גלם , הר י עכשי ו פוע ל אח ד במכונ ה יקר ה
מעב ד פ י מא ה חומר־גלם . כא ן יעל ה בהרב ה ההו ן הקבוע , כלומר , כמו ת הערכי ם ש ל
אמצעי־ייצו ר שמשתמשי ם בהם , ואל ו החל ק המשתנ ה ש ל ההון , ז ה שניתן־כמפרע ה
בע ד כוח־העבודה , ייר ד בהרבה . ואולם , שינו י ז ה אינ ו משנ ה אל א א ת יחס־השיעורי ם
שבי ן ההו ן הקבו ע ובי ן ההו ן המשתנה , א ו משנ ה הו א א ת הפרופורציה , שלפי ה נחל ק
ההוךהכול ל לחלקים־מרכיבי ם קבועי ם ולחלקים־מרכיבי ם משתני ם — א ך אי ן בכ ך
כד י לפגו ע בעצ ם ההבד ל שבי ן קבו ע לבי ן משתנה .

פר ק שביע י

השע ר ש ל עודף־הער ך

1 . דרגת־הניצו ל ש ל כו ח העבוד ה

עוד ף ־הערך , שההו ן שגיתן־כמפרע ה — נקר א להו ן ז ה ה — הוליד ו בתהליך ־
הייצור , א ו שיערוכ ו ש ל ערך־ההו ן ה שניתן־כמפרעה , נגל ה קוד ם כ ל כיתר ת ערכ ה
ש ל התוצר ת למעל ה מסכום־הערכי ם ש ל ימודות־ייצורה .

ההו ן ה נפר ד לשנ י חלקים , לסכום־ממו ן ק , שמוציאי ם אות ו ע ל מכשירי ־
הייצור , ולסכום־ממו ן אח ר מ , שמוציאי ם אות ו ע ל כוודהעבוד ה ; ק הו א חלק־הער ך
שנהפ ך להו ן קבוע . מ הו א החל ק שנהפ ך להו ן משתנה* . משמע : מתחיל ה ה=ק+מ ז

26 "כ ל התוצרי ם מסו ג אח ד אינ ם בעצ ם אל א ערימה , שמהיר ה נקב ע בכללות ה ובל א
לית ן א ת הדע ת ע ל נסיבו ת מיוחדות. ״ ( ל ה ־ ט ר 1 ן : ״ע ל העניי ן הסוציאלי״ , עמ ׳ 893 . )

* כד י להק ל ע ל הבנ ת הדברים , ניתנ ו הנוסחאו ת הבאו ת בצור ה שהשתמ ש ב ה אנגל ם
בשבי ל ההוצא ה האנגלית . (הער ת המכו ן ע״ ש מארקם־אנגלם־לנין )

169

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

למשל , ההו ן שניתן־כמפרע ה בסכו ם 500 לי״ש= 410 לי״ ש (ק ) + 90 לי״ ש (מ) .
בסופ ו ש ל תהליך־הייצו ר באה־לעול ם סחורה , שערכ ה ( ק + מ ) + ע , ופא ן ע הו א
עודף־הערך ; למשל , ( 410 לי״ ש (ק ) + 90 לי״ ש (מ) ) + 90 לי״ ש (ע) . ההו ן
הראשו ן ה נהפ ך ל־ה / 500 לי״ ש נהפכ ו ל־ 590 לי״ש . ההפר ש שבי ן שניה ם = ע ,
עודף־ער ך ש ל 90 . והואי ל וערכ ם ש ל יסודות־הייצו ר שוו ה לער ך ש ל ההו ן שנית ך
כמפרעה , אי ן זו , לאמית ו ש ל דבר , אל א טאוטולוגי ה א ם נאמר , שהתוספ ת בערר ־
התוצר ת מע ל לערכ ם ש ל יסודות־ייצור ה שנ ה לשיערו ך ש ל ההו ן שניתן־כמפרעה ,
א ו של ה לעודף־הער ך שיוצר .

וא ף ע ל פ י כ ן אומר ת טאוטולוגי ה ז ו דרשני , ובית ר עיון . מ ה שאנ ו משווי ם
א ל ערך־התוצדת , הר י זה ו ערכ ם ש ל יסודות־הייצו ר שנאכל ו ע ם התהוותו . ואולם ,
הר י ראינו , שאות ו חל ק מההו ן הקבו ע הב א ליד י שימוש , שהו א מורכ ב מאמצעי ־
העבודה , אינ ו מוס ר לתוצר ת אל א התיכ ה מערכו , ואל ו חתיכ ה אחר ת ממשיב ה
להתקיי ם בצורת־קיומ ו הישנה . א ך הואי ל וחתיכ ה זו , האחרונה , אינ ה ממלא ה שו ם
תפקי ד ביצירת־הערך , הר י שי ש להסי ח דע ת הימנ ה כאן . איל ו הבאנו ה בחשבון , שו ב
ל א הי ה משתנ ה דבר . צ א והנ ח : ק = 410 לי״ ש •והו א מורכ ב מחומד־גל ם בשנו י
312 לי״ש , מחומרי־עז ר בשוו י 44 לי״ש , וממכונו ת העומדו ת להיכלו ת בתהלי ך כד י
54 לי״ש , ואל ו ערכ ן ש ל המכונו ת שהשתמש ו בה ן בפוע ל הו א 1054 לי״ש . בחינ ת
מפרע ה להולדת ו ש ל ערך־התוצר ת אי ן אנ ו מחשבי ם אל א א ת הער ך ש ל 54 לי״ש ,
שמגגנון־המכונו ת מפסי ד ע ם תיפקוד ו ונמצ א מוסר ו לתוצרת . איל ו היינ ו מכניסי ם
לחשבו ן ג ם א ת 1000 הלי״ ש הממשיכו ת להתקיי ם בצורת ן הישנה , בדמו ת מכונת ־
קיטו ר וכיוצ א בכך , הר י היינ ו מצווי ם לזקו ף אות ן ע ל שנ י הצדדים , ע ל צד ו ש ל הער ך
שגיתן־כמפרע ה וע ל צד ו ש ל ערך־התוצר ת 26 א , וא ז היינ ו מעלי ם 1500 לי״ ש מבא ן
ו־ 1590 מכאן . ההפרש , א ו עודף־הערך , הי ה ג ם עת ה כמקוד ם : 90 לי״ש . ולפיכ ך :
באמרנ ו הו ן קבו ע שניתן־כמפרע ה לש ם ייצור־ערכים , הרינ ו מביני ם לעול ם ר ק א ת
ערכ ם ש ל אמצעי־הייצו ר שנאכל ו ע ם הייצו ר — פר ט א ם מתבר ר מתו ך צירוף ־
הענייני ם ההיפ ך מכך .

משהנחנ ו כד , שו ב אנ ו חוזרי ם א ל הנוסח ה ה=ק+מ , שנהפכ ת ל־ה'=(ק+מ)+ע ,

וע ל יד י כ ך דוק א נהפ ך ה ל־ה , . בידוע , שער ך ההו ן הקבו ע אינ ו אל א חוזר־ומתגל ה
בתוצרת . משמע : תוצרת־הערכי ם החדשה , ז ו המיוצר ת באמ ת בתהליך , שונ ה
מערך־התוצר ת שאנ ו מקבלי ם מתו ך התהליך ; ולפיכ ך אי ן תוצרת־הערכי ם — כפ י
שידמ ה ל ך ע ם סקיר ה ראשונ ה — ( ק +מ ) + ע , א ו( 410 לי״ ש (ק ) + 90 לי״ ש (מ)) +
90 לי״ ש (ע) , אל א מ +ע , א ו 90 לי״ש+ 90 לי״ ש ; כלומר , ל א 590 לי״ש , אל א 180
לי״ש . אילמל י הי ה ק , ההו ן הקבוע , = 0 , במלי ם אחרות : איל ו הי ו מצויי ם ענפ י
תעשיי ה כאלה , שבה ם אי ן בעל־ההו ן משתמ ש באמצעי־ייצו ר שיוצרו , ל א
בחומר־גל ם ול א בחומרי־עז ר ול א במכשירי־עבודה , אל א בחומרי ם שמ ן הטב ע

26 ״א ם חושבי ם א ת ערכ ו ש ל ההו ן היציב , הב א ליד י שימוש , לחל ק מ ן המפרעו ת —

הר י עלינ ו לחש ב א ת הער ך הנשא ר מאות ו הו ן לסו ף השנ ה כחל ק ש ל ההכנס ה השנתית. "
( מ א ל ת ו ס : ״עיקרי ם ש ל כלכל ה מדינית״ , מהדור ה 2 , לונדו ן 1836 , עמ ׳ 269 . )

170

7 . השע ר ש ל עודף־הער ך

ובכוח ־ עבודה , שו ב ל א צרי ך הי ה להעבי ר שו ם חלק־ער ך קבו ע ע ל התוצרת . אות ו
יסו ד ש ל ערך־התוצרת , ובדוגמ ה שלנ ו 410 לי״ש , הי ה נשמ ט לגמרי , אול ם תוצרת -
הערכי ם ש ל 180 לי״ש , המכיל ה 90 לי״ ש עודף־ערך , היתד . עומד ת בשיעור ה ממ ש
כאיל ו הי ה. ק מייצ ג א ת סכום־הער ד הגדו ל ביותר , היינ ו מעלי ם ה=( 0 +מ)=מ ;
רה׳ , ההו ן שנשתערך,=מ+ע ; הר י ה ' —דז=ע , כמקודם . ולהיפד , איל ו הי ה
ע= 0 , ובלשו ן . אחר , איל ו כוח־העבודה , שערכ ו ניתן־כמפרע ה בהו ן המשתנה , ל א
הי ה מייצ ר אל א אקויואלנ ט בלבד , היינ ו מקבלי ם ה=ק+מ , ו־ה ' (ערך־התוצרת ) =
( ק +מ )+ 0 , ולפיכ ך ו ! = = ה / ההו ן שניתן־כמפרע ה ל א הי ה משתערך .

ואמנם , יודעי ם אנ ו כבר , שעודף־הער ך אינ ו אל א תולדה . ש ל שינוי־הער ך הח ל
ב־מ , בחלק־ההי ן המושק ע בכוח־העבודה , ומכאן : מ+ע-מ+* מ ( מ ועו ד תוספ ת
ש ל מ) . אלא . ששינוי־הער ך הממש י והיח ס ש ל אות ו שינו י מתערפלי ם ע ל יד י כך ,
שמחמ ת גידו ל חלק ו המשתנ ה ש ל ההון , גד ל ג ם ההון־הכול ל שניתן־כמפרעה .
תחילת ו 500 .לי״ ש וסופ ו 590 לי״ש . משמע : הניתו ח הצרו ף ש ל התהלי ך מחייב ,
שנסי ח דע ת לגמר י מאות ו חל ק ש ל ערך־התוצרת , שב ו אינ ו אל א חוזר־ומופי ע
ערכ ו ש ל ההו ן הקבוע ; היינו , שנקבע , כ י ההו ן הקבו ע ק= 0 ! ובכ ך אי ן אנ ו אל א
משתמשי ם בחו ק המתימטיקה , כל־אימ ת שהי א עוסק ת בגדלי ם משתני ם ובגדלי ם
קבועים , כשאי ן הגוד ל הקבו ע קשו ר א ל הגוד ל המשתנ ה אל א ע ל יד י חיבו ר א ו חיסור .

קוש י אח ד נוב ע מתו ך צורת ו הראשוני ת ש ל ההו ן המשתנה . הנ ה בדוגמ ה
שהבאנ ו : ה'= 410 לי״ ש הו ן קבוע+ 90 לי״ ש הו ן משתנ ה+ 90 לי״ ש עודף־ערך .
והר י תשעי ם לי״ ש גוד ל נתו ן הן , ועל־כ ן גוד ל קבוע , ולכאור ה תמו ה הדבר , כיצ ד
אנ ו באי ם ונוהגי ם ב ו כבגוד ל משתנה . אב ל אות ו (מ) , א ו הו ן משתנה , בס ך 90
לי״ ש —באמ ת אינ ו משמ ש כא ן אל א סמ ל לתהליך , שעוב ר ער ך זה . חלק־ההון ,
הניתן־כמפרעד , ע ם מיק ח כוח־העבודה , הו א כמו ת מסוימ ת ש ל עבוד ה שנתגשמה ,
משמע : שיעור ־ ער ך קבוע , כערכ ו ש ל כוודהעבוד ה שנקנה . ואל ו בעצ ם תהליך ־
הייצו ר בא . במקו ם 90 הלי״ ש שניתנ ו כמפרע ה — כוח־העבוד ה בפעולתו , במקו ם
עבוד ה י מת ה בא ה עבוד ה חי ה ; במקו ם גוד ל נ ח — גוד ל נזי ל ; במקו ם גוד ל קבו ע —
גוד ל : משתנה . התוצא ה הי א הרפרודוקצי ה ש ל מ , לרבו ת תוספ ת ש ל מ . מנקודת ־
השקפת ו ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי , כ ל אות ו מהל ך הו א תנוע ה עצמי ת ש ל הער ך
הקלו ע בתחילתו , שנהפ ך לכוח־עבודה , לזכות ו זוקפי ם א ת התהלי ך וא ת תוצאתו .
וא ם בשבי ל כ ך נדמי ת עלינ ו אות ה נוסח ה — 90 לי״ ש הו ן משתנ ה א ו ער ך
משתער ך — כמלאת־סתירות , הר י אי ן הי א מביע ה אל א סתיר ה אימאננטית , הטבוע ה
בייצו ר הקאפיטאליסטי .

אות ה קביעה , שההו ן הקבו ע= 0 , י ש ב ה כד י לעור ר תמיה ה בסקיר ה ראשונה .
ואול ם את ה מבצ ע קביע ה ז ו תמיד , בחי י יום־יום . רוצ ה אד ם לחשב , למשל , א ת
רווח ה ש ל אנגלי ה בתעשיי ת הכותנה , הר י הו א מנכה , קוד ם כל , א ת מחיר־הכותנח ,
שמשלמי ם לארצות־הברית , הודו , מצרי ם וכ ר ; כלומר , הו א קובע , כ י ערך־ההון ,
שאינ ו אל א חוזר־ומופי ע בתו ך ערך־התוצרת= 0 .

ודא י שנודע ת חשיבו ת כלכלי ת גדול ה משל ו ליח ס ש ל עודף־הערך , ל א ר ק
א ל חלק־ההון , שממנ ו הו א נוב ע במישרי ן ושהו א מייצ ג א ת שינוי־הער ך שח ל ב ו —

171

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

אל א ג ם ליחס ו א ל ההון־הכול ל שניתן־כמפרעה . ולפיכ ך דני ם אנ ו ב ו ביח ס ז ה
בפרטו ת בספ ר השלישי . כד י לשער ך חל ק מ ן ההון , ע ם השקעת ו בכוודעבודה , מ ן
ההכר ח שחל ק אח ר ש ל ההו ן ייהפ ך לאמצעי־ייצור . כד י שיפע ל ההו ן המשתנ ה
בתיפקודו , מ ן ההכר ח שיינת ן כמפרע ה הו ן קבו ע בפרופורציו ת מתאימות , הכ ל לפ י
אופי ו הטכנ י המסוי ם ש ל תהליך־העבודה . ואולם , העובדה , שבשבי ל תהלי ך כימ י
את ה זקו ק לאביקי ם ולמיכלי ם אחרים , אינ ה גודר ת בפניך , שבאנאליז ה תסי ח דעת ך
מ ן האביק־גופו . כ ל שדני ם ביצירת־ער ך ובשינוי־ער ך כשה ם לעצמם , כלומר , כ ל
שדני ם בה ם ע ל טהרתם , שו ב אי ן בה ם באמצעי־הייצו ר — אל ה דמויות־החומ ר ש ל
ההו ן הקבו ע — אל א כד י לספ ק א ת החומ ר לש ם ייצוב ו ש ל כוודהעבוד ה הנזיל ,
היוצ ר ערכים . ולפיכ ך ג ם טבע ו ש ל אות ו חומ ר אינ ו מעל ה ואינ ו מוריד , א ם כותנ ה
וא ם ברזל . א ף ערכ ו ש ל אות ו חומ ר אינ ו מעל ה ואינ ו מוריד , ובלב ד שיהי ה החומ ר
מצו י בכמו ת מספיק ה כד י שיוכ ל לספו ג לתוכ ו א ת כמות־העבוד ה שתבו א ליד י השקע ה
בשע ת תהליך־הייצור . נתונ ה כמו ת ז ו ש ל חומר , הר י יכו ל שיעל ה א ו שייר ד ערכה ,
ויכו ל אפיל ו שתה א נטולודערך , כגו ן אדמ ה וים , התהלי ך ש ל יצירת־ער ך ושינוי ־
ער ך אינ ו נפג ע ע ל יד י כך 27 .

ובכן , משווי ם אנו , לפ י שעה , א ת חלק־ההו ן הקבו ע לאפם . ולפיכ ך מצטמצ ם
ההו ן שנית ן כמפרעה , ק+מ , ועומ ד ע ל מ ; וערך־התוצר ת (ק+מ)+ ע מצטמצ ם
ועומ ד ע ל תוצרת־הערכי ם (מ+ע) . נניח : תוצרודהערכים= 180 לי״ש , ב ה מיוצג ת
העבוד ה הנזיל ה במש ך כ ל זמנ ו ש ל תהליך־הייצור , הר י עלינ ו לנכו ת מכא ן א ת
הער ך ש ל ההו ן המשתנה= 90 לי״ש , ונקב ל א ת עודף־הערך= 90 לי״ש . המספ ר 90
לי״ש=ע , מבי ע כא ן א ת הגוד ל המוחל ט ש ל עודף־הער ך שיוצר , ואל ו גדל ו הפרו ־
פורציונאלי , כלומר , היח ס שלפי ו משתער ך ההו ן המשתנה , ברו ר שהו א נקב ע ע ל

ץ

יד י היח ס ש ל עודף־הער ך א ל ההו ן המשתנה , א ו שהו א מוב ע ע ל יד י — הר י שבדוגמ ה

מ

הנ״ ל - 100% . אות ו שיערו ך יחס י ש ל ההו ן המשתנה , א ו שיעור ו היחס י ש ל

90

עודף־הערך , אנ י מכנה : השע ר ש ל עודף־הערך 28 .

ראינו , שבמש ך פרש ה אח ת ש ל תהליך־העבוד ה אי ן הפוע ל מייצ ר אל א א ת
הער ך ש ל כוודעבודתדהוא , כלומר , א ת הער ך ש ל אמצעי־מחיית ו ההכרחיים . ומכיו ן
שהו א מייצ ר במצ ב המבוס ס ע ל חלוק ה חברתי ת ש ל העבודה , הר י אי ן הו א מייצ ר
א ת אמצע י מחיית ו במישרין , אל א בדמות ה ש ל סחור ה מיוחדת , כגו ן חוטים , מייצ ר
הו א ער ך שוו ה לערכי ם ש ל אטצעי־מחייתו , א ו ער ך שוו ה לממון , כד י לקנותם .
אות ו חל ק ש ל יום ־ עבודתו , שהו א צורכ ו לש ם כך , יכו ל שיהי ה גדו ל א ו קטן , הכ ל

. 27 הער ה למהדור ה ב׳ . מוב ן מאליו , כ י — בפתגמ ו ש ל לוקרציו ם — }ע&סע ס 0886 < ! 11 ת "

״. 16 11111110 > אי ן ליצו ר מאומ ה מאין . "יצירת־ערך " אינ ה אל א גילגול ו ש ל כוח־עבוד ה
בעבודה . וכוח־העבוד ה שו ב הוא , קוד ם כל , חומ ר טבע י שנתגלג ל באורגאניז ם ש ל אדם .

28 באות ו אופ ן משתמ ש האנגל י בביטויים : ״שע ר הרןחי ם (" 51:0111:8 [ 131:6 0£ " ) ,
״שע ר הרבית ״ (": 10161681 } ס 8,1:6 •!" ) וכד . בספ ר השליש י נראה , שק ל להבי ן א ת שער ־
הרעת , משיודעי ם א ת החוקי ם בדב ר עודף־הערך . בדר ך ההפוכ ה אי ן מביני ם ל א ז ה ול א ז ה

[ 81111 : 6 ' ! 1 ם,מט׳ 01 1 ] .

172

7 . השע ר ש ל עודף־הער ד

לפ י ערכ ם ש ל אמצעי־מחיית ו הממוצעי ם ליום , הוו ה אומר : לפ י זמן־העבוד ה
היומ י בממוצ ע הדרו ש לייצורם . א ם ערכ ם ש ל אמצעי־מחיית ו ליו ם מייצ ג בממוצ ע
6 שעו ת עבוד ה בדמות־חפצים , הר י חיי ב הפוע ל לעבו ד בממוצ ע 6 שעו ת ליו ם כד י
לייצ ר אות ו ער ה איל ו הי ה עוב ד ל א לבעל־ההו ן אל א לעצמ ו בלב ה באור ח
עצמא י — בעו ד שכ ל שא ר התנאי ם בעינ ם עומדי ם — הר י ג ם א ז חיי ב הי ה כמקוד ם
לעבו ד בממוצ ע אות ו חלק־ימו ד ש ל היום , כד י לייצ ר א ת הער ך ש ל כוח־עבודתו ,
וע ל יד י כ ד לרכו ש א ת אמצעי־המחי ה הדרושי ם לקיומ ו א ו לרפרודוקצי ה המתמיד ה
שלו . אולם , מכינ ן שבאות ו חל ק ש ל יום־העבודה , שהו א מייצ ר ב ו א ת הערך־היומ י
ש ל כוח־העבודה , נאמ ר 3 שילינגים , אי ן הו א מייצ ר אל א אקויואלננ ו לאות ו ערך ,
שבעל־ההו ן כב ר שיל ם בעדו 28 א • ונמצא , שבער ך ז ה שחזר־ויוצ ר אי ן הו א אל א
מחזי ר א ת ש־ך־התו ן המשתנ ה שניתן־כמפרע ה — הר י אות ו ייצו ר ש ל ער ך נרא ה
לנ ו ר ק כרפרודוקצי ה בלבד . והנה , אות ו חל ק ש ל יום־העבודה , שחל ה ב ו רפרודוקצי ה
זו , אנ י מכנ ה זמן־עבוד ה הכרחי , וא ת העבוד ה המוצא ת במש ך זמ ן ז ה — עבוד ה
הכרחית 20 . הכרחי ת הי א למע ן הפועל , משו ם שאינ ה תלוי ה בצור ה החברתי ת ש ל
עבודתו . הכרחי ת הי א למע ן הקאפיטא ל ועולמו , משו ם שקיומ ו המתמי ד ש ל הפוע ל
משמ ש לה ם יסוד .

התקופ ה השניי ה ש ל תהליך־העבודה , שהפוע ל ממשי ך ב ה מעב ר לגבולי ן ש ל העבוד ה
ההכרחית , אמנ ם עול ה ל ו בעבודה , בהוצא ת כוודעבודה , אב ל אינ ה יוצר ת בשביל ו
שו ם ערך . תקופ ה ז ו מוליד ה עודף ־ערך , הקוס ם ל ו לבעל־ההו ן בכ ל חנ ה ש ל יצירת ־
י ש מאין . חל ק ז ה ש ל יו ם עבוד ה אנ י מכנ ה תוספ ת זמן־עבודה , והעבוד ה המושקע ת
ב ה בתוספ ת ז ו — עודף־עבוד ה (־ 1 ט 0 ג 1118 131 < 1 ע 811 ) . כש ם שלגב י תפיס ת הער ך
בכל ל חשו ב שנבין , שאי ן הו א אל א מקר ש ש ל זמךעבודה , שאי ן הו א אל א עבוד ה
בדמות־חפץ , כ ך ג ם לגב י תפיס ת עוד ף־הערך : חשו ב שנבין , כ י אי ן הו א אל א מקר ש
ש ל תוספת־זמן־עבוד ה בלבד , שאי ן הו א אל א עודף־עבוד ה בדמות־חפץ . ר ק הצורה ,
כיצ ד נסח ט אות ו עודף־עבוד ה ממייצר ו הישיר , מ ן הפועל , הי א שמבדיל ה בי ן
תצורותי ה הכלכליו ת ש ל החברה , למש ל בי ן החבר ה ש ל עבדו ת לבי ן ז ו ש ל
עכודה־שכירה" 3 .

28 א (הער ה למהדור ה ג / המחב ר משתמ ש כא ן בלשון־הכלכל ה השכיחה . הקור א יזכור ,

נ י בעמודי ם 140 — 141 הוכח , שבמציאו ת ל א בעל־ההו ן "נותן־במפרעה " לפועל , אל א הפוע ל
לבעל־ההון . — פ . א. )

29 בחיבורנ ו ז ה השתמשנ ו ע ד כא ן בביטו י "זמן ־ עבוד ה הכרחי " לגב י זמן־העבוד ה
הדרו ש בכל ל מבחינ ה חברתי ת לש ם ייצור ה ש ל סחורה . מכא ן ואיל ך אנ ו משתמשי ם ב ו
ג ם לגב י זמן־העבוד ה הדרו ש לייצור ה ש ל סחור ה סגולי ת ז ו : כוח־עבודה . השימו ש באות ם
מונחי ם טכניי ם [ 1111111 1601111101 ־ 1 ^ 1 ] בהוראו ת שונו ת — אינ ו נוח , א ך בשו ם מד ע א י
את ה יכו ל להימנ ע מכ ך לחלוטין . השווה , למשל , ענפ י המתימטיק ה הגבוה ה וענפ י המתימטיק ה
הפשוטה .

50 מ ר ו י לה ל ם תי ק י ד יד ם ר 1 ש ר תגלי ת גילה , ממ ש בגאוניו ת נוסח־גוטש ד :

א ם מצ ד אחד , התהוות ו ש ל עודף־ערך , א ו ש ל עודף־תוצר ת — ומ ה שכרו ך בכך , ההצב ר —
בא ה בימינ ו תודו ת ל״חסכנותו ״ ש ל בעל־ההון , שבשכ ר ז ה ״הו א דור ש רבית , למשל ״ —
הר י כנג ד ז ה "בדרגות־התרבו ת הנמוכות־ביותר.. . נאלצי ם החלשים־יות ר לחסכנו ת ע ל יד י

173

ייצור ו ש ל עודף־הער ד המוחל ט

הואי ל וער ך ההו ן המשתנ ה = לער ך כוח־העבוד ה הקנו י ע ל יד ו ; והואי ל וערכ ו
ש ל כוח־עבודד . ז ה קוב ע א ת החל ק ההכרח י ביוכדהעבודה , ואל ו עודף־הער ך נקב ע
מצד ו ע ל יד י החל ק העוד ף ש ל יום־העבוד ה — הר י נמצאנ ו למדי ם : עוד ף הער ך
מתייח ם א ל ההו ן המשתנ ה כדר ך שמתייח ס עודף־העבוד ה א ל העבוד ה ההכרחית .

א ו שע ר עודף~הערך 1 =. . 1 נ דף ' עבוד -- . שת י הפרופורציו ת הלל ו מביעו ת אות ו יח ם

מ עבוד ה הכרחי ת

גופו , א ך בצורו ת שונות , אח ת בצור ת עבוד ה שלבש ה דמות־חפ ץ ואח ת בצור ת
עבוד ה נזילה .

משמע : השע ר ש ל עודף־הער ך משמ ש ביטו י מדוי ק לדרגת־הניצו ל ש ל כוח ־
העבוד ה על־יד י הקאפיטאל , א ו לדרגת־הניצו ל ש ל הפוע ל ביד י הקאפיטאליסט 80 א .

לפ י הנחתנ ו הי ה ערכ ו ש ל התוצ ר שוו ה ( 410 לי״ ש (ק )+ 90 לי״ ש (מ))+ 90
לי״ ש (ע ), • ההו ן שניתן־כמפרע ה= 500 לי״ש . והואי ל ועודף־הערך= 90 לי״ש , וההו ן
שניתךכמפרעה = 500 לי״ש , הר י לפ י דרך־החישו ב המקובל ת אפש ר להעלות , כ י
שע ר עודף־הער ך (שמערבבי ם אות ו בשע ר הרוחינו)= 18% — יח ס מספר י שרמת ו
הנמוכ ה עלול ה לנגו ע ע ד לב ם ש ל קארי י וכ ל שא ר חכמי־ההארמוניה . אך .

לאמית ו ש ל דבר , אי ן שע ר עודף־הער ך = ~ א ו אל א = ע ׳ הוו ה אומ ר :

ה ק+ מ מ

ל א . 90 אל א ^ = 100% , גדו ל פי־חמיש ה ויות ר מדרגת־הניצו ל שלפ י מראית ־

500 90

עין . וא ף ע ל פ י שבמקר ה הנדו ן אי ן אנ ו יודעים , מ ה גדל ו המוחל ט ש ל יום־העבודה ,
וא ף ל א מ ה פרק־הזמ ן ש ל תהליך־העבוד ה (יום , שבוע , וכד) , ולאחרונ ה א ף ל א מ ה
מספ ר הפועלים , שההו ן המשתנ ה ש ל 90 לי״ ש מביא ם ליד י תנוע ה בבודאחת , —

הנ ה השע ר ש ל עורף־הער ך על־יד י שאפש ר להמיר ו בנוסח ה : עוד ף 5 בודר ' ■ .

מ עבוד ה הכרחי ת

מור ה לנ ו בדיו ק א ת היח ס שבי ן שנ י חלקידחמרכיבי ם ש ל יוכדחעבודה . יח ס ז ה

הו א . 100% . מכאן , שעב ד הפוע ל מחצי ת היו ם לעצמ ו ומחצי ת היו ם לבעל־ההון .

זהו , איפוא , מתוד־החישו ב לשע ר ש ל עודף־יהער ך בנוס ח קצר : נוטלי ם אנ ו

א ת כ ל ערך־התוצר ת ומשווי ם לאפ ס א ת ערך־ההו ן הקבוע , ז ה שאינ ו אל א חוזר ־

ומופי ע בעי ר ההוא . סכום~הערכי ם הנשא ר הו א תוצרחרהערכי ם היחיד ה שנוצר ה

החזקי ם מהם ״ (״היסודו ת וכו״ / עט ' 78 . ) לחסכנו ת נמה ? בעבודה ? א ו בתוצרי ם עודפי ם
שאינ ם קיימים ? בצד ה ש ל בורו ת ממ ש י ש כא ן משו ם ירא ה אפולוגטי ת מפנ י ניתו ח כ ן
ש ל הער ך ועודף־הער ך — יראה , . שמ א תהי ה התוצא ה מסוכנ ת ומנוגד ת לחוק י המשטרה ?
והי א המכריח ה אד ם כרוש ר ושותפיו , שיטוי ל א ת הטעמים , המתקבלי ם על־הדע ת א ם בהרב ה
וא ם במוע ט — בה ם כעליההו ן ב א להצדי ק א ת ניכוסו , שהו א מנכ ס עודפי־יער ך קיימי ם —
ויסלפ ם לטעמי ם ש ל התהוו ת עודף״הערך .

30 א הער ה למהדור ה ב׳ . א ף ע ל פ י ששע ר עודף־הער ך משמ ש ביטו י מדוי ק בשבי ל
דרגת־הניצו ל ש ל כוודהעבודה , הר י אי ן ב ו משו ם ביטו י בשבי ל שיעור ו המוחל ט ש ל הניצול .
למש ל : א ם העבוד ה ההכרחי ת = 5 שעות , ועודף־העבוד ה = 5 שעו ת — הד י דרגת *
הניצו ל = 100% . שיעור ו ש ל הניצו ל נמד ד כא ן ב־ 5 שעות . ואל ו א ם העבוד ה ההכרחי ת = 6
שעות , ועודף־העבוד ה = 6 שעו ת — הר י דרגודהניצו ל נשארת , בלא־שינוי , , 100% ? ואל ו
שיעור ו ש ל הניצו ל גדל׳־ב־ 20% , מי 5 שעו ת ל* 6 ,שעות .

174

7 . השע ר ש ל עודף־הער ך

באמ ת בתהיליך־יצירת ה ש ל הסחורה . א ם נתו ן עודף־הערך , עלינ ו לנכות ו מאות ה
תוצרת־הערכים , ע ל מנ ת למצו א א ת ההו ן המשתנה . ובדר ך הפוכ ה אנ ו נוהגי ם —
א ם נתו ן ההו ן המשתנ ה ועלינ ו לחפ ש א ת עודף־העדך . וא ם שניה ם נתונים , שו ב
אי ן לנ ו אל א לבצ ע פעולת־סיו ם — לחש ב א ת יחס ו ש ל עודף־הער ך א ל ההו ן

המשתנה , - .
מ

וא ף ע ל פ י שפשו ט הו א מתו ד זה , מכ ל מקו ם נרא ה לי , שמ ן הראו י יהי ה להבי א
כמ ה דוגמאות , כד י שהקור א יתרגל־ויתאמ ן באות ה דרך־של־תפיסה , בלת י רגיל ה
עליו , הגנוז ה ביסוד ו ש ל מת 1 ד זה .

תחיל ה דוגמ ה ש ל בית־טוויי ה בע ל 10.000 פלכי ם אוטומאטיים , הטוו ה חוטי ם
מס , 32 מכותנ ה אמריקנית , וכ ל פל ך מייצ ר פונ ט אח ד חוטי ם לשבוע . הפסול ת הי א
בשיעו ר ש ל 6% . הר י שמעובדי ם שבוע־שבו ע 10.600 פונטי ם כותנ ה ל־ 10.000 פונטי ם
חוטי ם ד 600 פונטי ם פסולת . באפרי ל 1871 הי ה מחיר ה ש ל כותנ ה ז ו % ך פנמי ם
לפונט , הר י ש־ 10.600 פונ ט כותנ ה על ו בקירו ב 342 לי״ש . 10.000 הפלכים , לרבו ת
מנגנון־המכונו ת לטוויי ה מוקדמ ת ומכונת־הקיטור , עולי ם 1 לי״ ש לפלך , ובס״ ה
10.000 לי״ש . בילד ם השנת י הו א כד י 10% = 1000 לי״ש , א ו 20 לי״ ש לשבוע . דמי ־
חכיר ה לבניי ן החרוש ת עול ה 300 לי״ ש לשנה , א ו 6 לי״ ש לשבוע . פח ם ( 4 פונטי ם
לשע ה ולכוח־־סו ס ; נמצא , שבשבי ל 100 כוחות־סום , לפ י אינדיקאטור , ד 60 שעו ת
לשבוע , לרבו ת הסקת־הבגיין ) 11 טו ן לשבוע , במחי ר 8 שילינגי ם 6 פנסי ם הטון ,
עולי ם בקירו ב : 4 1 / 2 לי״ ש לשבו ע ; הר י שכ ל חומרי־העז ר עולי ם 10 .לי״ ש לשבוע .
חלק־חער ך הקבו ע הוא , איפוא , 378 לי״ ש לשבוע . שכר־העבוד ה עול ה 52 לי״ ש
לשבוע . מחי ר החוטי ם הו א 12% פנסי ם לפונט , א ו 10.000 פונטים= 510 לי״ש ;
עודף־הער ך הוא : 510 בניכו י — 430 = 80 לי״ש.יח . אנ ו משווי ם לאפ ם א ת חלק ־
-הער ך הקבו ע ש ל 378 לי״ש , שכ ן אי ן הו א נוט ל חל ק ביצירודהער ך השבועית .
נשאר ת תוצרת־ערכי ם שבועי ת בשוו י 132 לי״ ש = 52 (מ ) + 80 (ע) . הר י שהשע ר
ש ל עודף־הער ך הוא : 80 = ־/ ״ 11 153 . וא ם מדוב ר ביום־עבוד ה ש ל עש ר שעו ת

32 13 .

־בממוצע , נקב ל : עבוד ה הכרהית = 21 3 שעו ת : עודף־עבוד ה ■ 1 6 שעות 31 .

33 33

והנ ה חשבון , שמבי א יעק ב לשנ ת 1815 , בהנחה , שמחי ר החיטי ם הו א 80
עדלינגי ם לקוארט ר ושהיבו ל הממוצ ע לאק ר הו א 22 בושלים , ונמצ א שאק ר אח ד
מכני ם 11 לי״ש . אמנ ם חשבו ן ז ה לקו י במיד ה יתיר ה — מחמ ת שהמחב ר תיקן־וסיג ל
קודם־לכ ן סעיפי ם שוני ם — א ך מספי ק הו א לצרכינ ו כאן .

31 הער ה למהדור ה ב׳ . הדוגמה , שניתנ ה במהדור ה 1 , בדב ר בית־טווייד , לשנ ת 1860 —
נשתרבב ו ב ה כמ ה טעויו ת עובדתיות . הנתוני ם שהובא ו בטקסט ׳ מהימני ם ביותר , נמסר ו ל י
מא ת חרשת ן במאנצ׳סטר . — י ש להעיר , כ י באנגלי ה חישב ו תחיל ה כוה־סו ס ש ל מכונ ה
לפ י קוטר ו ש ל הגליל , ואל ו כוח־הסו ס החד ש נקב ע לפ י הכוח־הממשי , כפ י שמסמ ך
האינדיקאטור .

175

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

זרעי ם לחיט ה
זבלי ם

שכר־עבוד ה

סך־הכ ל

הער ך

1 לי״ ש 9

2 ״ 10

3 ״ 10

המיוצ ר
שיל . 1

//

בכ ל אק ר

מעשר , מסי ם וארנונו ת 1 לי״ ש 1
רנט ה 1 ״ 8

רווח ו ש ל החוכ ר

ורבי ת 1 ״ 2

שיל .

//

7 לי״ ש 9 שיל .

סך־הכ ל 3 לי״ ש 11 שיל .

עודף־העוך , — ובהנח ה תמיד , שמחי ר התוצרת=לערכ ו — נתחל ק כא ן בסעיפי ם

שוני ם : ריוח , רבית , מעשר , וכף . סעיפי ם אל ה אינ ם מעלי ם ואינ ם מורידי ם לגבינו .

אנ ו חיברנו ם יח ד וקיבלנ ו עודף־ער ך אח ד ש ל 3 לי״ ש 11 שילינג . 3 לי״ ש 19 שילינג ,

שהוצא ו ע ל זרעי ם וזבלים , אנ ו משווי ם לאפ ס בחזק ת חל ק ההו ן הקבוע . נשארו ,

איפוא , 3 לי״ ש ו־ 10 שילינגי ם שניתנדכמפרע ה בחזק ת הו ן משתנה , ותחת ן יוצ ר

ער ך חד ש ש ל 3 לי״ ש ו־ 10 שילינגי ם + 3 לי״ ש 11 שילינג . נמצא , כ י

_ ? = 3 ^ 11 ש • , 100% ויותר . הפוע ל מוצי א יות ר ממחצי ת יו ם עבודת ו לייצור ו
מ 3 לי׳ ש 10 ש .

ש ל עודף־ערך , שאנשי ם שוני ם מחלקי ם אות ו ביניה ם לבי ן עצמ ם באמתלאו ת
שונות 31 א .

2 . ביטוי ו ש ל ז&דך־־התוצר ת בחלקי ם פרופורציונאליי ם ש ל התוצר ת

בוא ו ונחזו ר אצ ל הדוגמ ה שהראת ה לנו , כיצ ד עוש ה הקאפיטאליס ט הו ן מממון .
העמד ה ההכרחי ת ש ל הטוו ה העוב ד אצל ו הית ה 6 שעות , עודף־העסד ה א ף הו א
כשיעו ר הזה , ולפיכ ך הית ה דרגת־הניצו ל ש ל כוורהעבוד ה 100% .

התוצר ת ש ל יום־עבוד ה ב ן שתים־עשר ה שעו ת הי א 20 פונטי ם חוטי ם בשוו י
30 שילינג . ל א פחו ת מ־י> 8 /1 ש ל ער ך ז ה אש ר לחוטי ם ( 24 שילינג ) מורכבי ם מהער ך
החוזר־ומופי ע בלב ד ש ל אמצעי־הייצו ר שנאכל ו ( 20 פונטי ם כותנ ה במחי ר 20
שילינג , פל ך וכף , בשיעו ר 4 שילינגים) , היינו , מורכבי ם ה ם מהו ן קבוע . שא ר 2 /10
ה ם הער ך החדש , שנול ד ע ם תהליך־הטווייד , בשיעו ר 6 שילינגים ) מה ם מחצית ם
משמשי ם כד י להחזי ר ערכרהיומ י ש ל כודרהעבוד ה — ז ה שניתדכמפרע ה — היינו ,
א ת ההו ן המשתנה , והמחצי ת השניי ה הי א עודף־ער ך ש ל 3 שילינגים . הר י שהערך *
הכול ל ש ל 20 פונטי ם חוטי ם מורכ ב כך :

ער ך החוטי ם ש ל 30 שילינ ג = 24 שילינגי ם (ק ) + ( 3 שילינגי ם (מ ) + 3
שילינגי ם (ע)) .

הואי ל והערך־הכול ל הז ה מתגל ם בתוצרת־הכולל ת ש ל 20 פונטי ם חוטים , הר י
א ף יסודות־הער ך השוני ם על־כרח ם שיהי ו ניתני ם לתיאו ר ע ל יד י חלקי ם פרופור -
ציונאליי ם ש ל התוצר .

א ם ערך־החוטי ם ש ל 30 שילינ ג קיי ם ב־ 20 פונטי ם חוטים , הר י ש־ 8 /10 ש ל ער ך
זה , היינו , חלק ו הקבו ע בשיעו ר 24 שילינג , קיי ם ב־ 8 /10 ש ל התוצרת , היינו , ב* 16

81 החישובי ם שניתנ ו לעי ל אינ ם משמשי ם אל א הדגמה . שכ ן ההנח ה היא , כ י
המחירי ם = לערכים . בספ ר השליש י ירא ה הקורא , כ י קביעת־שיוו י ז ו אינ ה נעשי ת בדר ך
פשוט ה כ ל כך , אפיל ו ל א לגב י המחירי ם הממוצעים .

176

7 . השע ר ש ל עודף־הער ך

פונ ט חוטים . מה ם מייצגי ם 1373 פונ ט א ת ערכ ו ש ל חומר־הגלם , היינ ו ש ל הכותנ ה
המעובד ת בשיעו ר 20 שיל ״ ואל ו 273 פונ ט חוטי ם מייצגי ם א ת העי ר ש ל תומרי ־
העז ר וש ל אמצעי־העבודה , פל ד וכו , , שנאכלו , בשיעו ר 4 שילינגים .

הר י שבתוצרת־הכולל ת ש ל 20 פונטי ם חוטי ם מייצגי ם 1373 פונ ט חוטי ם א ת
כ ל הכותנ ה שנטוותה , היינו , א ת חומר־הגל ם ש ל התוצרת־הכולל ת — וא ף ל א קורטו ב
יותר . אמנ ם שקועי ם בה ם ר ק 1373 פונ ט כותנ ה בשוו י * 137 שיל " אב ל הער ך הנוס ף
שלה ם בשיעו ר * 67 שיל . משמ ש אקויואלנ ט לכותנ ה שנטוות ה ב־ 678 פונ ט חוטי ם
האחרים . דומ ה הדבר , כאיל ו נמר ט הצמ ר מתו ך אות ם החוטי ם האחרונים , וכ ל הצמ ר
בשבי ל התוצרת־הכולל ת נתקפ ל כול ו בתו ך 1373 פונ ט חוטים . כנג ד ז ה אי ן ה ם
מחזיקי ם עכשי ו אפיל ו ל א פרוד ה אח ת מ ן הער ך ש ל חומרי־העז ר וש ל אמצעי ־
העבוד ה שנאכלו , וא ף ל א פרוד ה מ ן הער ך החד ש שנוצ ר בתהליך־הטווייה .

ועו ד 273 פונ ט חוטים , שבה ם שקו ע שיור ו ש ל ההו ן הקבו ע ( 4 שיל.) , ג ם ה ם
אינ ם מייצגי ם ול א כלו ם אם־ל א א ת ערכ ם ש ל חומרי־עז ר ואמצעי־עבוד ח שנאכל ו
בשבי ל התוצרת־הכולל ת ש ל 20 פונ ט חוטים .

ובכ ן : שמונה־עשיריו ת ש ל התוצרת , א ו 16 פונ ט חוטי ם — א ף ע ל פ י שמבחינ ה
גופנית , כשרואי ם בה ם ערך־שימוש , חוטים , ג ם ה ם תצורו ת ש ל עבודת־הטווייה ,
כשא ר חלק י התוצר ת — הר י מבחינ ת הצירו ף שלפנינו , אי ן ה ם מכילי ם שו ם עבודת ־
טווייה , שו ם עבוד ה שנספג ה בעצ ם תהליך־הטווייה . דומה , כאיל ו נהפכ ו הלל ו לחוטי ם
ללא־טווייה , וכאיל ו ל א הי ה לבוש־החוטי ם שלה ם אל א שק ר וכזב . ואמנם , משב א
בעל־ההו ן למכר ם ב־ 24 שילינג , ובממו ן ז ה הו א חוזר־וקונ ה בשביל ו א ת אמצעי ־
הייצור , הר י מתגלה , ש־ 16 פונ ט חוטי ם אינ ם אל א מסוו ה ש ל כותנה , פלך , פחם ,
וכיו״ב .

ולהיפך , ״! 7 ש ל התוצ ר שנשארו , א ו 4 פונ ט חוטים , אינ ם מייצגי ם עכשי ו
אל א א ת הערך־החדש , בשיעו ר 6 שיל ״ שיוצ ר בתהליך־הטוויי ה במש ך 12 שעות .
כ ל מ ה שהי ה כלו ל בה ם מ ן הער ך ש ל חומרי־הגל ם ואמצעי־העבוד ה שנתבל ו —
כב ר ניצלוה ו כול ו והכניסוה ו לתו ך 16 הפונ ט הראשוני ם ש ל חוטים . עבודת־הטוויי ה
הגלומ ה ב־ 20 פונ ט החוטי ם — נתרכז ה נד״ג 7 ש ל התוצרת . דומ ה הדבר , כאיל ו
טנ ה הטוו ה 4 פונטי ם חוטי ם מ ן האויר , א ו שטנ ה אות ם בכותנ ה ובפל ך המצויי ם
מיד י הטבע , בל א כ ל סיו ע בעבוד ת אדם , וה ם אינ ם מוסיפי ם שו ם ער ך לתוצרת .

אות ם 4 פונטי ם חוטים , שבדר ך ז ו נתקפל ה בה ם כ ל תוצרת־הערכי ם ש ל תהליך ־
הטוויי ה היומי , הר י מחצית ם האח ת מייצג ת ר ק א ת הער ך להחזר ת כוח־העבודד ,
שנאכל , היינו , א ת ההון־המשתג ה בשיעו ר 3 שילינגים , ואל ו 2 הפונטי ם הנותרי ם
ש ל החוטי ם מייצגי ם ר ק א ת עודף־הער ך בשיעו ר 3 שילינגים .

הואי ל ד 12 שעוודהעבוד ה ש ל הטוו ה מקבלו ת דמות־חפ ץ ב־ 6 שילינגים , הר י
בערך־החוטי ם ש ל 30 שילינ ג קיבל ו דמות־חפ ץ 60 שעו ת עבודה . ה ן קיימו ת ב־ 20
פונ ט חוטים , שמה ם ״! 7 , א ו 16 פונט , משמשי ם גילום־חומר י ש ל 48 שעות־עבודה ,
שעבר ו עו ד לפנ י תהליך־הטווייה , היינו , ש ל העבוד ה שנתגשמ ה באמצעי־ ד,ייצו ר
ש ל החוטי ם ; ואל ו "י 7 , א ו 4 פונטי ם חוטים , משמשי ם גילום־חומר י ש ל 12 שעות ־
עבוד ה שהוצא ו בתהליך־הטוויי ה גופו .

הי!אפיטא 5 12

177

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

למעל ה ראינו , כ י ערך־החוטי ם שוו ה לסכו ם ז ה : הערך־החד ש שנוצ ר ע ם
׳ייצו ר החוטי ם + הערכי ם שהי ו קיימי ם עו ד קודם־לכ ן באמצעי־הייצור . ועכשי ו הוכח ,
כיצ ד חלקיו־המרכיבי ם ש ל ערך־התוצרת , השוני ם ז ה מז ה א ם מבחינ ה תיפקודי ת
וא ם מבחינ ת מושג ם — ניתני ם לתיאו ר בחלקי ם פרופורציונאליי ם ש ל התוצר ת גופה .

התפרקו ת ז ו ש ל התוצר ת — תולדת ו ש ל תהליר־הייצו ר — לכמות־של־תוצרת ,
המייצג ת ר ק א ת העבוד ה הכלול ה באמצעי־הייצור , א ו א ת חל ק ההו ן הקבוע ; ולכמו ת
אחרת , המייצג ת ר ק א ת תוספ ת העבוד ה ההכרחית , א ו א ת חלק־ההו ן המשתנה ;
ולאחרונה : לכמות־של־תוצרת , המייצג ת ר ק א ת התוספ ת ש ל עודף־העבוד ה באות ו
תהליך , א ו א ת עודף־הער ך — התפרקו ת ז ו פשוט ה הי א וחשוב ה כאחת , כפ י שיוכ ח
אח ר כ ך.ע ם שנשתמ ש ב ה בשבי ל בעיו ת מסובכות , של א בא ו עדיי ן ע ל פתרונן .

ז ה עת ה היינ ו דני ם בתוצרת־הכולל ת בחזק ת תוצא ה מוגמר ת ש ל יום־עבוד ה
ב ן שתיכרעשר ה שעות . אול ם נוכ ל ג ם לעקו ב אחרי ה בתהלי ך התהוותה , וא ף ע ל פ י
כ ן אפש ר יהי ה לתא ר א ת התוצרות־ ה חלקיו ת בחזק ת חלקי־תוצר ת שוני ם ז ה מז ה
מבחינ ה תיפקודית .

הטוו ה מייצ ר ב־ 12 שעו ת 20 פונ ט חוטים , ונמצ א שבשע ה אח ת הו א מייצ ר
־־/ 1 2 פונט , וב־ 8 שעו ת 3 / ג 13 פונ ט — כלומ ר תוצרת־חלקי ת שערכ ה שוו ה לערך ־
הכול ל ש ל הכותנה , שנטוות ה במש ך כ ל יום־העבוד ה כולו . לפ י אות ה דר ך תמצ א
ג ם שהתוצרודהחלקי ת ש ל השע ה ו־ 36 דקו ת לאחר־מכ ן = 2 2 /3 פונטי ם חוטים ,
ולפיכ ך מייצ ג הו א א ת ערכ ם ש ל אמצעי־העבוד ה שנפסד ו במש ך 12 שעו ת עבודה .

־ וכ ן מייצ ר הטוו ה בשע ה ר 12 דקו ת שלאחריה ן 2 פונטי ם חוטי ם = 3 שיל. , ערד ־
של־תוצר ת השוו ה לכ ל תוצרודהערכים , שהו א מייצ ר בש ש שעו ת ש ל עבוד ה
הכרחית . ובסוף , ג ם ב־ 6 /5 השעו ת האחרונו ת מייצ ר הו א 2 פונטי ם חוטים , שערכ ם
שוו ה לעודף־הער ך הנוצ ר ע ל יד י עודף־עבודת ו במחצית־היום . דר ך ז ו ש ל חישובי ם
מקובל ת ע ל החרשת ן האנגל י והו א משתמ ש ב ה יום־יום , וכ ך יגיד , למשל , שב־ 8
-השעו ת הראשונות , א ו ב־ 2 /3 ש ל יו ם העבודה , הו א מחזי ר לעצמ ו א ת הכותנ ה שלו ,
וכר . הכ ל רואים : הנוסח ה נכונה ; בעצ ם ז ו הי א הנוסח ה הראשונ ה עצמה , שניטל ה
מ ן החלל , ב ו מונחי ם חלקי־התוצר ת הגמורי ם ז ה ע ל י ד זה , והועתק ה א ל הזמן ,
שב ו ה ם באי ם ז ה אח ר זה . אול ם י ש ומצטרפו ת א ל הנוסח ה ג ם דעו ת בארבאריו ת
ביותר , ביחו ד בתו ך מוחותיה ם ש ל אלה , שה ם מוצאי ם עניי ן בתהלי ך השיערו ך
מבחינ ה מעשית , כש ם שה ם מעונייני ם בסילו ף תפיסת ו מבחינ ה עיונית . הנה , יכו ל
מישה ו לדמו ת בלבו , למשל , שהטוו ח שלנ ו מייצ ר א ו מחזי ר ב* 8 השעו ת הראשונו ת
ש ל יום־עבודת ו א ת ערכ ה ש ל הכותנ ה ! בשע ה וב־ 36 הדקו ת הבאו ת — א ת ערכ ם
ש ל אמצעי־העבוד ה הנפסדי ם ; בשע ה ר 12 הדקו ת הבאו ת — א ת ערכ ו ש ל שכר ־
העבודה ; ור ק ה״שע ה האחרונה" , המפורסמ ת ברבים , אות ה הו א מקדי ש לחרשתן ,
לייצור ו ש ל עודף־הערך . וכ ך מעמיסי ם ע ל כתפ ו ש ל הטוו ה א ת הפל א הכפול :
כותנה , פלך , מכונת־קיטור , פחם , שמן , וכיו״ ב — עלי ו לייצר ם בו־ברג ע שהו א טוו ה
באמצעותם ; ויום־עבוד ה אח ד בדרגת־אינטנסיביו ת מסוימ ת — עלי ו לעשו ת ממנ ו
חמיש ה ימי ם כאלה . שהר י בנדו ן שלנו , הייצו ר ש ל חומר־הגל ם וש ל אמצעי־הייצו ר
דור ש 24 /6 = 4 ימי־עבוד ה בנ י 12 שעות , והפיכת ם ש ל אל ה הראשוני ם לחוטי ם

178

7 . השע ר ש ל עודף־הער ך

דורש ת עו ד יום־עבוד ה אח ר ב ן 12 שעות . שונאו ת הגז ל מאמינ ה בנסי ם כאלה ,
ולעול ם אי ן הי א חסר ה א ת הדוקטרינר־החנפ ן שיבי א ראי ה ע ל כ ך — תעי ד דוגמה ,
שקנת ה ל ה פרסו ם היסטורי .

3 . "השע ה האחרונה " ש ל סניו ר

בבוק ר יו ם בהי ר אח ד בשנ ת 1836 , והנ ה נאסא ו ה סניור , נודע־לשמצ ה
ג ם בלמדנות ו בתורת־הכלכל ה וג ם בסגנונ ו היפה , במיד ה ידועה , מעי ן קלווי ן
בי ן הכמי־הכלכל ה האנגליי ם — הוזמ ן מאוקספור ד למאנצ׳סטר , ע ל מנ ת ללמו ד
כא ן תור ת הכלכל ה המדיני ת במקו ם ללמ ד תור ה ז ו באוקספורד . החרשתני ם מינוהו ,
שישמ ש לה ם לודר־מנצ ח בקר ב נג ד חו ק בתי־החרוש ת [^'׳ 301013 '׳!] , שנתפרס ם
ז ה עתה , ונג ד התעמול ה ששאפ ה ליותר־מכ ן — ליום־עבוד ה ש ל 10 שעות . בשנינות ם
המעשי ת שנתמח ו בה , הכיר ו הללו , שהאדו ן הפרופסו ר "זקו ק עו ד לא־מע ט לליטוש "
[ 6111811108 ! 0 1631 > 1 ) 8-00 3 1 ) ¥3010 !] . ולפיכ ך עמד ו ושלחוה ו למאנצ׳סטר . מר ן
הפרופסו ר א ף הו א קיב ל א ת הלק ח מפ י החרשתני ם אש ר במאנצ׳סט ר וסגננ ו בחובר ת
מיוחדת : "מכתבי ם בדב ר חו ק בתי־החרושת , במיד ה שהו א משפי ע ע ל תעשיי ת
הכותנה . לונדו ן 1837 . ״ 1116 366018 11 38 ^■ 630101 1116 ס ס 8 * 6,61161 ** ]

[׳׳. 1837 013001301006. 1,00600 001100 וכא ן מוצ א את ה בי ן השא ר דברי ם
אלה , מאלפי ם ומשובבי ם א ת הנפש :

״לפ י החו ק הקיי ם אי ן שו ם בית־חרושת , המעסי ק פועלי ם למט ה מגי ל 18 שנה.. .
רשא י לעבו ד יות ר מ־^/יו ו שעו ת ליום , היינו , 12 שעו ת ליו ם בחמש ת ימ י השבו ע
הראשוני ם ד 9 שעו ת בערב־שבת . והנ ה מוכי ח הניתוח(! ) הבא , כ י בבית־חרוש ת
כז ה ב א כ ל הריו ח הנק י מ ן השע ה האחרונה . אנ י מניח , כ י החרשת ן משקי ע 100.000
לי״ ש : 80.000 לי״ ש בבניי ן ביודהחרוש ת ובמכונו ת ; 20.000 בחומרי־גל ם ובשכר ־
עבודה . מחזו ר השנ ה ש ל בית־החרוש ת — א ם נניח , שההו ן עוש ה א ת מחזור ו פע ם
לשנ ה והריו ח ברוט ו הו א 15% — צרי ך שית ן סחורו ת בשוו י 115.000 לי״ש.. . כ ל
מחצי ת שעת־עבוד ה מ־ 23 המחציו ת מייצר ת ־״/ 5 א ו 3 /23 מאות ן 115.000 לי״ש .
מ־ 23 /23 אלה , המהווי ם א ת כ ל 115.000 לי״ ש [ £115.000 6016 * 000811101108 168 11 ] ,
הר י 2 %3 , כלומר , 100.000 לי״ ש מתו ך 115.000 לי״ ש באי ם ר ק להחזי ר א ת ההון !
3 ־/ 1 , א ו 5000 לי״ ש מתו ך 115.000 לי״ ש באי ם כתמור ה בע ד הבלא י ש ל ביודהחרוש ת
ומנגנון־המכונות . 2 /23 הנותרים , היינו , שנ י חצאי־השע ה האחרוני ם ש ל כ ל יום ,
מייצרי ם א ת הריו ח הנק י בשיעו ר 10% . ולפיכך : א ם (בתנא י שהמחירי ם בעינ ם
עומדים ) יה א בית־החרוש ת רשא י לעבו ד 13 שעו ת במקו ם 11% , — בתוספ ת ש ל
2600 לי״ ש בקירו ב להו ן החוז ר — כ י א ז ירב ה הריו ח הנק י פי־שניי ם ויותר , ומ ן
הצ ד השני , א ם יפחית ו א ת שעות־העבוד ה בשע ה אחת , ייהר ס הריו ח הנקי ; וא ם
יפחיתו ן בשע ה וחצי , ייהר ס אפיל ו הדיוח־ברוטו" 32 .

32 ס נ י ו ר , שם , עט ׳ 12 , 13 . אי ן אנ ו נכנסי ם כא ן בדיו ן בדב ר הזרויות , שאינ ן חשובו ת
בשבי ל מטרתנ ו ! כגו ן הטענה , שא ת הער ד המוחז ר ש ל המכונו ת הבלויו ת וכר , היינו , ש ל
חל ק יסוד י מ ! ההזן , מכניסי ם ההדשתני ם בחשבו ן הדוחים , א ם ברוט ו וא ם נטו , א ם בטומא ה

179

ייצור ו ש ל עודף־העד ך המוחל ט

וכזא ת ייקר א בפ י מר ן הפרופסו ר "ניתוח" ! א ם האמי ן בטענוודומענו ת ש ל
החרשתנים , שהפועלי ם מבזבזי ם א ת מיט ב זמנ ו ש ל היו ם ע ל הייצור , ומכא ן ג ם
ע ל הרפרודוקצי ה ש ל בניינים , מכונות , כותנה , פח ם וכר , א ו ע ל החזר ת ערכ ם —
כ י א ז הי ה כ ל ניתו ח לבטלה . ול א הי ה צרי ך אל א להשי ב בפשיטו ת : מור י ורבות י !
א ם תעביד ו 10 שעות , במקו ם 111/2 , שו ב יופח ת הבילו י היומ י ש ל כותנ ה , מנגנון ־
המכונו ת וכ ר ב* 4 ! 1 שעו ת — בא ם כ ל שא ר התנאי ם בעינ ם יעמדו . ונמצאת ם
מרויתי ם בדיו ק ממ ש כשיעו ר הפסדכם . להב א יבזבז ו פועליכ ם שע ה וחצ י פחו ת ע ל
הרפרודוקצי ה א ו ע ל החזר ת ערכ ו ש ל ההו ן שניתן־כמפרעה . וא ם ל א האמי ן סניו ר
לחן־צדק ם אל א סבו ר היה , כבק י ומומחה , שהדב ר טעו ן ניתוח , הר י הי ה צרי ך לומ ר
לה ם לחרשתגים , קוד ם כל : בטובכם , רבותי , בשאל ה זו , שכ ל עיק ר המדוב ר ב ה
הו א ר ק היח ס שבי ן הריוח־הנק י לבי ן שיעו ר יוברהעבודה , אל־נ א תערבב ו יח ד
בכל־מכל־כ ל : א ת מנגנון־המכונו ת ובניינ י החרוש ת וחומרי־הגל ם וג ם א ת העבוד ה !
אל א הואיל ו להעמי ד א ת ההו ן הקבוע , ז ה שנכל ל בבניינים , במנגנון־המכונות ,
בחומרי־הגל ם וכר , מכאן , וא ת ההו ן הניתן־כמפרע ה לתשלו ם שכר־העבודה , מכאן .
וא ם הי ה עול ה אז , למשל , כ י לפ י חישוב י בעלי־החרוש ת חוזר־ומייצ ר הפוע ל א ו
מחזי ר א ת שכר־עבודת ו ב־// - שעות־עבודה , היינו , בשע ה אח ת — הי ה צרי ך בעל ־
הניתו ק להמשי ך ולומר :

לפ י דבריכם , מייצ ר הפוע ל בשעת־העבוד ה שלפני־האחרונ ה א ת שכר־עבודתו ,

ואל ו בשע ה האחרונ ה מייצ ר הו א א ת עודף־הער ך שלכ ם א ו א ת הריוח־הנקי . אך ,
הואי ל ובפרקי־זמ ן שווי ם הו א מייצ ר ערכי ם שווים , הר י התוצר ת ש ל השע ה שלפני ־
האחרונ ה של ה בערכ ה לתוצר ת ש ל השע ה האחרונה . ועוד : אי ן הו א מייצ ר ער ך

וא ם בטהרה . וכ ן ל א נדו ן באמיתות ם א ו באי־נכונות ם ש ל ד,נתונים־ ד,מספרים . שהלל ו אי ן
לה ם ער ך יות ר משי ש למ ה שקרו י ״ניתוח ״ — זא ת הוכי ח ליאונר ד הורנ ר ב״מכת ב
למ ר סניו ר וכר״ , לונדו ן 1837 . ליאונר ד הורנר , מחבר י ועדת־החקיר ה ש ל בתי־החרוש ת
[ 8 ־ 00111111188101161 ^־ 11111 ) 111 017 ; £01 י?נ ] משנ ת 1833 , ששימ ש מפקח , א ו למעש ה
נובק ר ראשי , ע ל בתי־החרוש ת ע ד לשנ ת 1859 — רכ ש לעצמ ו זכויות־נצ ח במפעל ו למע ן
מעמד־הפועלי ם באנגליה . ל א ר ק בחרשתני ם המתמרדי ם נלח ם : כ ל ימי ו ניה ל קר ב נג ד
המיניסטרים , שבשביל ם הי ה חשו ב יות ר למנו ת א ת "הקולות " ש ל אילי־התעשיי ה בבית ־
הנבחרי ם מלמנו ת א ת שעות־העבוד ה ש ל "הידיים " בבית־החרושת .

תוספ ת להער ה 32 . מלב ד הזיו ף בתוכן , עצ ם הרצאת ו ש ל סניו ר אינ ה אל א מבולבלת .

וז ה מ ה שרצ ה בעצ ם לומר : החרשת ן מעסי ק א ת הפועלי ם 10/2 א ו 23 /2 שעו ת ביום . ומ ה
יום־עבוד ה אחד , א ף עבודת־השנ ה מכיל ה 10/2 א ו 23 /2 שעו ת (מוכפלו ת במספ ר ימי־העבודד ,
במש ך השנה) . מש ד,נחנ ו זאת , הר י 23 /2 שעות־ ד,עבוד ה מייצרו ת תוצר ת שנתי ת ש ל 115,000
לי״ש ; 2 / י שעת־עבוד ה מייצר ת 23 / ג * 115.000 לי״ש ; 23 /< 21 שעות״עבוד ה מייצרו ת
20 / 23 > < 115.000 = 100.000 לי״ש , כלומר , אי ן ה ן מחזירו ת אל א א ת ההו ן שניתן־במפרעה .
נשארו ת 3 /2 שעות־עבודה , המייצרו ת 3 /23 א 115.000 = 15.000 לי״ש , כלומר , א ת הרמה ־
ברוטו . מאות ן 3 /2 שעות־ ד,עבוד ה מייצר ת 2 / ג שעת־עבוד ה 23 / י א 115.000 = 5.000 לי״ש ,
כלומר , מייצר ת הי א ר ק א ת החזר ת הבלא י ש ל בית־החרוש ת ומכונותיו . שת י המחציו ת
הנשארו ת ש ל שעת־עבודה , כלומר , שעת־־העבוד ה האחרונה , מייצרו ת 2 /23 א 115.000 = 10.000
לי״ש , היינו , א ת הריוח־נטו . בטקס ט הופ ר סניו ר א ת 2 /23 הנשארי ם ש ל התוצר ת לחלקי ו ש ל
יום־ ד,עבוד ה גופו .

180

7 . השע ר ש ל ערדףיהעד ך

אל א כ ל שהו א מוצי א עבודה , וכמו ת עבודת ו נמדד ת בזנזן־עבודתו . אות ו זמ ן עולה ,
לפ י חשבונכם , 2 /! 11 שעו ת ביום . חל ק אח ד מאות ן 111/2 שעו ת הו א מבל ה כד י לייצ ר
א ו להזזזי ר א ת שבר־עבודתו , והחל ק השנ י—כד י לייצ ר א ת הריו ח שלכם . ר ק זא ת
הו א עוש ה במש ך יום־העבוד ה — ות ו לא . ואולם , הואי ל ולפ י החשבו ן שכרו־הו א
ועודף־הער ך שהו א מבי א ה ם שנ י ערכי ם שווי ם בגדלם , הר י ברור , שהו א מייצ ר א ת
שכר־עבודת ו ב* 5% שעו ת וא ת הריוח־הנק י שלכ ם ב־ 5% שעו ת אחרות . ועוד :
מכינ ן שער ך תוצרת־החזטי ם בשת י שע 1 ת שוו ה לסכום־הערכי ם ש ל שכר־עבודת ו
והריוודהנק י שלכם , מ ן ההכרח , שאות ו ערך־וזחוטי ם יהי ה נמו ד ב* 4 ,! 11 שעות ־
עבודה , היינו , תוצר ת השע ה שלפני־האחרוג ה נמדד ת ב~ 5% שעות־עבודה , וא ף
התוצר ת ש ל השע ה האחרונ ה — כך . וכא ן אג ו מגיעי ם לקו ץ שבאליה . ופימ ו לב ,
איפוא ! שעת־העבוד ה שלפני־האחרונ ה שעת־עבוד ה רגיל ה היא , כראשונה .
. 1101118 ! 11 ! 8 גו 1 ע 1 ^ 1 [ל א יתיר ה ול א פחות ה הימנה] . אם~כן , כיצ ד יכו ל הטוו ה
לייצ ר בשעת־עבוד ה אח ת — ערך־של־חוטים , המייצ ג 5% שעות־עבוד ה ? לאמית ו
ש ל דבר , אי ן הו א עוש ה מעש י נסי ם כאלה . אות ו ערך־השיסו ש שהו א מייצ ר בשע ה
אחת , הו א כמו ת מסוימ ת ש ל חוטים . ערכ ם ש ל חוטי ם אל ה נמד ד ב־ 5% שעות־ י
עבודה ; מה ן שקועו ת 4% שעות , של א בסיו ע משלו , באמצעי־הייצו ר המחבלי ם
שעה־שעה : בכותנה , במנגנו ן המכונות , וכר ; ואל ו 4 / 4 , א ו שע ה אחת , הו א עצמ ו
מוסיף . והואי ל ושכר־עבודת ו מיוצ ר ב־ 5% שעות , ותוצרת־החוטי ם בשע ה אח ת ש ל
טוויי ה א ף הי א מחזיק ה 5% שעוודעבוד ה — שו ב אי ן ז ה מעשה־כשפי ם כלל , שתוצרת ־
הערכי ם של 1 ב־ 5% שעות־טתייה־של ו שנ ה לערך־התוצר ת ש ל שעת־טוויי ה אחת .
אול ם נמצאת ם הולכי ם בדר ך לא־דרך , א ם סבורי ם אתם , שהו א מאב ד אפיל ו פרוד ה
אח ת ש ל זמ ן מיום־עבודת ו ע ל רפרודוקצי ה א ו ע ל "החזרתם " ש ל ערכ י הכותנה ,
מנגנון־המכונות , וכר . ע ל יד י כך , שעבודת ו עוש ה חוטי ם מכותנ ה ומפלך , ע ל יד י
כ ך שהו א טווה , עוב ר מאלי ו ער ך ש ל כותנ ה ופלכי ם ע ל החוטים . כ ל ז ה ב א מאיכות ה
ש ל עבודתו , ול א מכמותה . ודא י : בשע ה אח ת יעבי ר יות ר ער ך ש ל כותנ ה וכ ר ע ל
החוטי ם משיעבי ר ב~ 1 / 2 שע ה — ואול ם ר ק משו ם שבשע ה אח ת הו א מעב ד ומטוו ח
יות ר כותנ ה מאש ר ב* 2 / ! שעה . ברו ר לכם , איפוא : דיבו ר ז ה שלכם , שבשע ה
שלפנ י האחרונ ה מייצ ר הפוע ל א ת ער ך שכר־עבודתו , ואל ו בשע ה האחרונ ה הו א
מייצ ר א ת הריו ח הנקי , אי ן פירוש ו אל א ז ה בלבד , שבתוצרת־החוטי ם ש ל שת י שטו ת
מיום־טבודת ו — ואח ת היא , א ם הלל ו שת י שעו ת ראשונו ת ה ן א ו שת י שעו ת
אחרונו ת — גלומו ת 4 ! 11 שעות־עבודה , בדיו ק כמניי ן השעו ת ש ל כ ל יום ־ עבודתו .
ואל ו הדיבור , שב־ 5% השעו ת הראשונו ת הו א מייצ ר א ת שכר־עבודת ו של ו וב־ 53,4
השעו ת האחרונו ת הו א מייצ ר א ת הריוח־הנק י שלכם , שו ב אי ן משמע ו אל א ז ח
בלב ד : בע ד 5% שעו ת הראשונו ת את ם משלמים , ובע ד 4 ! 5 השעו ת האחרונו ת אי ן
את ם משלמים . אומ ר אני : תשלו ם העבודה , ול א תשלו ם כודדהעבודה , כד י לדב ר
אתכ ם בלשון־הקלוק ל שלכם . וא ם תשו ו עכשיו , רבותי , א ת זמן־העבודה , שאת ם
משלמי ם שכרו , לזמן־העבודה , שאי ן את ם משלמי ם שכרו , — תמצאו , כ י זה ו יח ם
ש ל מחצית־היו ם למחציודהיום , הוו ה אומ ר, 100% ; והר י כאן , בודא י ובודאי , שער *
רבי ת נא ה והגון . וא ף אי ן הדב ר מוט ל בספ ק ק ל מ ן הקל , שא ם תהי ו מעבידים *

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

ומייגעי ם א ת ה״ידיים ״ שלכ ם 13 שעו ת במקו ם 4 * 11 , וא ת 2 /! 1 השעו ת העודפו ת
תצרפ ו — דב ר ז ה מקוב ל עליכם , כמקוב ל ע ל החמו ר אבו ס בעלי ו — א ל עודף ־
העבוד ה בלבד , הר י יגד ל אות ו עודף־העבוד ה מ־ 5% ע ד !/ 1 ד שעות , וכ ך יעל ה השע ר
של , עודף־הער ך מ־ 100% ל־ 126 2 /23% . כנג ד ז ה אינכ ם אל א חמומי־מו ח וקלי ־
אמונה , א ם משתעשעי ם את ם בתקנה , כ י ע ל יד י תוספ ת ש ל 2 ץ 1 שעו ת יגד ל אות ו
שע ר מ־ 100% ע ד כד י - 200% , ואפיל ו למעל ה מ־ 200% , כלומר , ש״יתרב ה פי־שניי ם
ויותר״ . מאיד ך—כמ ה נפל א לב ו ש ל אדם , וביהו ד א ם נוש א הוא . א ת לב ו בכיס ו —
הר י את ם רואי־שחורו ת ע ד כד י טירוף , א ם חוששי ם אתם , כ י ע ם צמצומ ו ש ל יום ־
העבוד ה והורדת ו נד 4 ל 11 שעו ת ל־ 2 /י 10 שעו ת יתערע ר כ ל הריוודהנק י שלכ ם ויוכ ה
לרסיסים . ח י פרעה , לא ! בהנחה , שכ ל שא ד הנסיבו ת בעינ ן יעמדו , ייר ד עודף ־
העבוד ה מ־ 5 3 / 4 ל־ 434 שעות , ומכ ל,מקו ם י ש בכ ך כד י להעלו ת שע ר ראוי־להתכב ד
ש ל עודף־הערך , היינו , 82 14 /23% . ואות ה "השמ ה האחרונה " המוכנ ה לפורענות ,
שהיית ם דורשי ם עלי ה דרשות־אגד ה יות ר משדרש ו ה״כיליאסטים " ע ל ק ץ העולם ,
אינ ה אל א הבל־הבלי ם [ 130311 11 <] . הפסד ה ל א יפג ע ל א ב״ריוח־הנקי " שלכ ם ול א
ב״נקיון־הדעת " ש ל הילדים , משנ י המיני ם ג ם יחד , המועבדי ם ע ל ידכם 32 * :

... . 32 א א ם סניו ר הוכיח , כ י ב״שעת־העבוד ה האחרונה " תלויי ם רווחיה ם הנקיי ם ש ל
החדשתנים , קיומ ה ש ל תעשיית־הכותנ ה האנגלית , גדולת ה ש ל אנגלי ה בשו ק העולמ י —
הר י ב א שו ב ד״ ר א נד ר י י יו ר והוכיח , שא ם אי ן כולאי ם ילדי־חרוש ת וצעירי ם למטה ■
מגי ל 18 במש ך 12 שעו ת תמימו ת בתו ך אויר־המוס ר הה ם והטהו ר אש ר בחד ר החרשתי ,
אל א מגרשי ם אות ם "שע ה אחת " קוד ם א ל העול ם החיצוני , קר־המז ג וקל־הדעת , הר י
תקופ ח שלות־נפש ם מהמ ת הבטל ה והשחיתות . משנ ת 1848 ואיל ך ל א ייעפ ו מפקח י בתי־ ■
החרוש ת — ב״דינים־וחשכונות " שה ם מפרסמי ם בכ ל מחצית־שנ ה — לקנט ר א ת החרשתני ם
בגל ל אות ה "שע ה אחרונה" , אות ה "שע ה ש ל פורענות" . הנ ה אומ ר מ ר האוו ל בדין ־
וחשבו ן של ו ע ל בתי־החרוש ת מ־ 31 במא י 1865 : "איל ו נכו ן הי ה החישו ב החרי ף הב א (הו א
מצט ט א ת סניור) , הי ה יוצא , כ י כ ל בית־חרוש ת לכותנ ה בממלכ ה המאוחד ת עבד , משנ ת
1850 ואיל ך — בהפסד. " ("דינים־וחשבונות , :ש ל המפקחי ם ע ל בתי־חרושת . למחצית־השנ ה
המסתיימ ת ב־ 30 באפרי ל 1855 ״ , עט ׳ 19 , 20 . ) משנתקבל ה בבית־הנבחרי ם בשנ ת 1848 הצעת ־
החו ק בדב ר עש ר שעו ת [עבודה] , עמד ו ההרשתני ם ש ל בתי־הטווייה־לפשת ן הכפריים ,
המפוזרי ם במחוזו ת שבי ן דורס ט וסומרסט , והוציאו־במרמ ה מא ת כמ ה מפועליהם , העובדי ם
יום־עבוד ה תקין , כתב־בקש ה נג ד החו ק ! כא ן נאמ ר בי ן השא ר : "מגיש י כת ב ז ה סבורים ,
כהורים , כ י שעד , נוספ ת ש ל חופ ש עתיד ה לנוו ן א ת הילדי ם יות ר מאש ר קודם , שכ ן מאמיני ם
אנחנו , כ י הבטל ה הי א א ם כ ל עבירה. " ע ל כ ך מעי ר הדין־וחשבו ן ע ל בתי־חחרוש ת מ־ 31
באוקטוב ר 1848 : האויר ה בבתי־חטוויי ה לפשתן , שעובדי ם בח ם ילדיה ם ש ל אות ם אבו ת
חסודיכדענוגים , רווי ה כל־כ ך פרודו ת אב ק וסיבי ם מהחומ ר הגלמי ׳ שקש ה מאו ד להשא ר
בחדרי־הטוויי ה אפיל ו 10 רגעי ם בלב ד ; שכ ן ל א תוכל ו לעשו ת כ ן בל א שיתקפכ ם רג ש
ש ל כאב , מתו ך שהעיניים , האזניים , נחירי־הא ף והפ ה מתמלאי ם מי ד עננ י אב ק ש ל פשת ן —
ואי ן מה ם מפלט . העבוד ה גופ ה דורשת , מחמ ת מהירות ן הקדחתני ת ש ל המכונות , ׳מאמ ץ
בלתי־פוס ק בזריזו ת ובתנועה , וע ל כ ך י ש לפק ה בתשומת־ל ב בל י ליאו ת ; ודומ ה.שי ש כא ן
מקצ ת מ ן האכזריות , א ם מניעי ם הורי ם שישתמש ו בביטו י "עצלנים " לגב י ילדיהבדהם ,
הכבולי ם במש ך 10 שעי ת תמימו ת — אחר י ניכו י הזמ ן , לארוחו ת — א ל התעסקו ת כזאת ,
בתו ך אוירה ' כזאת.. . ילדי ם אל ה עובדי ם יות ר זמ ן משעובדי ם המשרתינדהפלחי ם בכפרי ם
הסמוכים.. . דברי־שטו ת אלה , הנאמרי ם לל א חמלה , ע ל ,,עצלו ת ועבירה ״ — אי־את ה יכו ל
אל א לגנות ם כצביעי ת ( 03111 ) פשוטה־שבפש־ט ה וכחניפ ה לל א שמ ץ ש ל בושה.. . אות ו

182

7 . משע ר ש ל עודף־הער ך

וכשתגי ע ביו ם מ ן הימי ם "השע ה האחרונה " באמת , שלכ ם עצ&כם׳■ ■חעלדנ א
ע ל לבכ ם א ת זכר ו ש ל הפרופסו ר מאוקספורד . סו ף דבר : בעול ם שכול ו טו ב אקוו ה
ליהנו ת יות ר מחברתכ ם הנכבדה . שלום! 33 .. . אות ה תקיעת־שופ ר להכרז ת /<השע ה
האחרונה׳ / תגלית ו ש ל סניו ר בשנ ת 1836 , הז ר ותקע ה ב* 15 באפרי ל 1848
בעתו ן ״לונדו ן אקונומיסט׳ / ע ם הפולמו ס נג ד החו ק ש ל עשר*שעו ת עבוד ה ביו ם : —
ג׳יימ ס ו י ל ס ר ן , אח ד מראשי״המאנדאריני ם הכלכליים .

4 ♦ ןןדדןמ־חו*דצד ת

אות ו חל ק מהתוצר ת (ס!/ 1 מ־ 20 פונ ט חוטי ם א ו שנ י פונטי ם חוטים ,
בדוגמ ה שבסעי ף 2 ) , שמיוצ ג ב ו עודף־חערך , אנ ו מכני ם בש ם עודףיהתוצר ת
( 11106 ) 0 * £1 1118 ח* 8111 , 116£ ; 041111 * £1 ) . כש ם שהשע ר ש ל עודף״הער ך נקב ע ל א לפ י
יחס ו א ל הסכונדהכול ל ש ל ההון , אל א לפ י היח ס א ל החל ק המשתנ ה שב ה כ ן נקב ע
גדל ו ש ל עודף־החוצרת , ל א לפ י יחס ו א ל שיור ה ש ל התוצדת־הכוללת , אל א לפ י
■ייחסו ׳ א ל אות ו חל ק התוצרת , שמיוצג ת ב ו העבוד ה ההכרחית . כש ם שייצו ר עודף ־
הער ך משמ ש המטר ה המניע ה בייצו ר הקאפיטאליסטי , כ ך עלינ ו למדו ד א ת דרגת *

הל ק מ ן הקהל , שהופת ע לפנ י 12 שני ם בער ך מ ן הבטיחות , שהכריז ו ב ה בפומב י ובמלו א
הרצינות , תו ך אישור ה ש ל אוטוריט ה עליונה , כ י כ ל "הריו ח הנקי " ש ל החרשת ן נוב ע מתו ך
העבוד ה ש ל "השע ה האחרונה׳ / ועל־כ ן עתי ד אות ו צמצו ם ש ל יוטיהעבוד ה בשע ה אח ת
לעקו ר א ת הריו ח הבקי ; אות ו הל ק מ ן הקהל , אומרי ם אנו , כמע ט של א יאמי ן למרא ה עיניו ,
א ם ימצ א.עכשיו , כ י אות ה תגלי ת מקורי ת ע ל מידותי ה ש ל "השע ה האחרונה " נשתכלל ה מא ז
ע ד כד י כך , שהי א מקיפ ה ג ם "מוסר " וג ם "ריוד ד כאחד ; ע ד שא ם יצמצמ ו א ת הזמ ן ש ל
עבודודילדי ם לי 10 שעו ת תמימו ת בלבד , יבול ע ל ו לחוס ר ש ל הילדי ם בדבזמ ן שיבול ע
לריו ח הנק י ש ל מעבידיה ם — כ י שניה ם תלויי ם באות ה שעודפורענו ת אחרונה . (עיין :
"דינים־וחשבונו ת ש ל המפקחי ם ע ל בתייההרוש ת ל~ 31 באוקטוב ר 1848 ״ , עם ׳ 101 . ) אות ו
דידוחשבו ן מבי א אהד-כ ך דוגמאו ת ש ל ״מוסר ״ ו״מידות ״ אצ ל אות ם האדוני ם ההרשתני ם —
דוגמאו ת ש ל ערמומיות , ש ל תחבולות , פיתויים , אמצעייאיום , זיופים , וכר / שה ם השתמש ו
בהם , כד י להוצי א מפועלי ם מועטים , עזובי ם לחלוטין , חתימו ת ע ל כתבי״בקשו ת כאלו , ע ל
מנ ת להגיש ם אחריכ ד לבית־הנבחדי ם בטענה , שאל ה ה ם כתבי־בקש ה ש ל ענף־תעשיי ה שלם ,
ש ל מחוזו ת שלמים . ונשאר ת העובדה , האופייני ת כ ל כ ך בשבי ל מעמד ו כיו ם ש ל מ ה שקרו י
״מדע ״ כלכלי , כ י ל א סניו ר עצמ ו — וייאמ ר לזכותו , שאחריכ ך נלח ם במר ץ למע ן
התחוק ה החדשתי ת — ול א מתנגדיו , הראשוני ם והאהרובים , ל א ידע ו כיצ ד להתי ד א ת
מסקנות־הכז ב ש ל "התגלי ת המקורית" . ה ם פנדלעזר ה א ל הנסיל ז המציאותי . א ך הלמ ה והמדו ע
67 ^ 1:116 ] נשאר ו מסתורי ן כשהיו .

33 ובכ ל זאת , הר י האדו ן הפרופסו ר הרוי ה משה ו ע ם טיול ו למאבצ׳סט ר ! ב״מכתבי ם ע ל
חוק־בתייהחרושת " הו א קובע , שכ ל הרת ח הנק י — ה״ריוח " ו״הרבית " ואפיל ו "משה ו יותר "
[״ 6 ינ 0 מ ז 161111118 * 801 ״ ] — תלו י בשעת־עבוד ה אח ת שעוב ד הפוע ל ללא־תשלום ! שג ה
, אח ת קודכדלכן , בחיבור ו ״ראשי-פרקי ם לכלכל ה מדינית ״ — לית ן לק ח טו ב לתלמידי •
האוניברסיט ה באוקספור ד דלקרתבי ם [פיליסטרים ] משכילי ם — עמ ד ו״גילה" , בביגו ד לדעת ו
ש ל ריקארד ו בדב ר הגדר ת הער ך ע ל יד י זמךהעבודה , כ י הדיו ה מוצא ו מעבודת ו ש ל בעל ־
ההון , והרבי ת מוצא ה חסיגופ ו ש ל זה , מתו ך "פרישותו" . הבדי ה עצמ ה ישנה , אב ל התיב ה
״פרישות ״ [״ 631:11161106 ^* ] חדשה . מ ר ר 1 ש ר מתרג ם אות ה לגרמני ת אל*בכו ן בש ם
" 11112 ; 11£111 ; 3111 נ " [פרישות] . א ך בנייארצו , של א הי ו בקיאי ם כמות ו ברומי ת — הווירטים ,
השולצים , ומיכלי ם אחרי ם ■ — הלבישו ה לבוש־נזירי ם והפכו ה ל ־ ״^ 1111 ^ 11:8 !£ ״ [הינזרות] .

183

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

רמת ו ש ל העוש ר ל א בגוד ל המוחל ט ש ל התוצר ת אל א בגוד ל היחס י ש ל עוד ף
התוצרת 34 .

הסכו ם ש ל העבוד ה ההכרחי ת ועודף־העבודה , היינו , סכו ם פרקי־הזמן , שבה ם
מייצ ר הפוע ל א ת הער ך המוחז ר ש ל כוח־עבודת ו וא ת עודף־הער ך — מהוו ה א ת
הגוד ל המוחל ט ש ל זמן־עבודתו : יום־העבוד ה 30 * 1 > £מ״ 1 ע 70 ז) .

פר ק שמינ י

יום־העבוד ה

1 . גבולו ת יו ם העבוד ה

יצאנ ו מתו ך ההנחה , שכוודהעבוד ה נקנ ה ונמכ ר לפ י ערכו . ערכו , כער ך כ ל
סחור ה אחרת , נקב ע ע ל יד י זמן־העבוד ה הדרו ש לייצורו . לאמור : א ם ייצור ם ש ל
אמצעי־המחי ה בשיעו ר ממוצ ע לפרנס ת היו ם ש ל הפוע ל דור ש 6 שעות , הר י עלי ו
לעבו ד בממוצ ע 6 שעו ת ליו ם כד י לייצ ר יום־יו ם א ת כוח־עבודתו , א ו כד י לחזו ר
ולייצ ר א ת הער ך שקיב ל ע ם מכיר ת כוח־עבודתו . נמצא , שהחל ק ההכרח י ש ל יו ם
עבודת ו מכי ל ש ש שעות , ולפיכ ך — א ם שא ר הנסיבו ת בעינ ן עומדו ת — גוד ל נתו ן
הוא . אב ל בכ ך ל א נתו ן עדיי ן גדל ו ש ל יום־העבוד ה גופו .

נניח , שהק ו א ב מתא ר א ת מש ך זמן־העבוד ה ההכרחי , א ו א ת

ארכו , נאמ ר 6 שעות . והנה , א ם העבוד ה נארכ ת מעב ר ל־ א ב והלא ה בשע ה אחת ,
ב־ 3 א ו 6 שעות , וכר , הר י נקב ל 3 קווי ם שוני ם אל ה :

יו ם עבוד ה 1 : א ב — ג ,

יו ם עבוד ה 11 : א ב ג ׳

יו ם עבוד ה ווו : א ב ג ,

הלל ו מסמני ם שלוש ה ימי־עבוד ה שוני ם : ש ל 7 , 9 , 12 שעות . הק ו המואר ך ב ג

34 ״יחיד , בעל־הו ן ש ל 20.000 לי״ש , שרנחי ו לשנ ה יהי ו 2000 לי״ש , הר י ל א איכפ ת ל ו
כל־עיקר , א ם הונ ו יעסי ק 100 א ו 1000 פועלים , א ם הסחור ה שייצ ר תימכ ר ב־ 10.000 א ו
ב־ 20.000 לי״ ש ! ובלב ד שבכ ל המקרי ם ל א יפח ת רווח ו למט ה מכד י 2000 לי״ש . כלו ם אי ן
הדב ר כ ן לגב י האינטר ס הממש י ש ל האומ ה ? בהנחה , שהכנסת ה הממשי ת נט 1 ׳ הרנט ה
והדוחי ם שלה , תישא ר כשהית ה — אי ן כ ל חשיבו ת בכך , א ם אות ה אומ ה מונ ה 10 א ו 12
מיליונ י תושבים. ״ ( ר י ק א ר ד ו : ״יסודו ת וכר״ , עט ׳ 416 . ) זמ ן ר ב לפנ י ריקארד ו אמ ר
א ר ת ו ר י א נ ג , הקנא י לעודף־התוצר ת — אגב , סופ ר פטפטן־רברבן , נטו ל חו ש ש ל
ביקורת , שפירסומ ו עומ ד ביח ס הפו ך להישג ו — בי ן השאר , לאמור : "מ ה תועל ת תצ א
בממלכ ה מודרני ת מחבל־אר ץ שיהי ה מחול ק באופ ן ז ה [בנוס ח רומי־עתיק , בי ן איכרים ־
זעירי ם עצמאיים] , ג ם א ם יה א מעוב ד כראו י — מלב ד התכלי ת ש ל העמד ת ולדו ת סת ם
(" 11611 ! 086 (ך 1 סט 6 ע 6 מ ! 1116 ") , ודב ר ז ה כשלעצמ ו אינ ו אל א תכלי ת

נטולת־תועל ת ביותר ״ (" 086 <ך 1 גן ע 11861688 ; 11081 ! 8 18 " ) . א ר ת ו ר י א נ ג : "אריתמטיק ה
פוליטי ת וכר״ , לונדו ן 1774 , עט ׳ 47 .

תוספ ת להער ה 34 . מוזר ה מאו ד ״הנטיי ה החזקה.. . לתא ר עוש ר עוד ף ( 681111 ^ 61 מ )
כמבי א ברכ ה למעמ ד העובד.. . והר י ברור־ומוחור , כ י אי ן ז ה משו ם שהו א עודף. " (ת .
ה ו פ ק י נ ם : ״ע ל רנט ה קרקעי ת וכר״ , לונדו ן 1828 , עמ ׳ 126 . )

184

8 . יום־העבוד ה

מתא ר א ת ארב ו ש ל עודף־העבודה . הואי ל ויום־העבוד ה = א ב + ב ג ׳ א ו א ג ,
משמ ע שהו א משתנ ה ע ם הגוד ל המשתנ ה בג . מכיו ן ש־א ב נתון , הר י יחס ו ש ל
ב ג א ל א ב נית ן תמי ד למדידה . יח ס ז ה הוא : ביוכדהעבוד ה 1 % ש ל א—ב ן
ביום־עבוד ה 11 3 /6 ; וביום־עבוד ה 1 1 1 6 / 6 . ועוד , מכיו ן שהפרופורצי ה :

- הזמ ו ■ ש ל עוד ף העבו - ד — הי א הקובע ת א ת עודף־הערך , הר י שז ה נית ן לנ ו מתו ך
הזמ ן ש ל העבודה־ההכרחי ת

היח ס הנ״ל . באות ם שלוש ת ימי־העבוד ה השוני ם יה א שע ר ז ה : , 16 2 / 3 % , א ו 50% ,
א ו, 100% . א ך להיפך , א ם נד ע ר ק א ת שער־עודף־חער ך בלבד , ל א יה א בכ ך בד י
לקבו ע א ת גדל ו ש ל יו ם העבודה . למשל , א ם שע ר ז ה הו א , 100% , הר י אפש ר
שיהי ה יום־העבוד ה ב ן 8 , 10 , א ו 12 שעות , ובו / י ש ב ו בשע ר ז ה בד י להעיד , ב י
שנ י חלקידהמרכיבי ם ש ל יום־העבודה , היינו , עבוד ה הכרחי ת ועודף־עבודה , שווי ם
בגדלם , אב ל אי ן ב ו כד י להעיד , מ ה גדל ו ש ל כ ל חל ק וחלק .

הר י שיום־עבוד ה אינ ו גוד ל קבוע , אל א גוד ל משתנה . אמנ ם חל ק אח ד מחלקי ו
נקב ע ע ל יד י זמן־העבוד ה הדרו ש לרפרודוקצי ה המתמיד ה ש ל הפוע ל גופו . אב ל
גדלרהכול ל ש ל יום־העבוד ה משתנ ה ע ם ארכ ו ש ל עודף־העבוד ה א ו משכו . ולפיכ ך :
יום־העבוד ה נית ן להיקבע , אול ם הו א לכשעצמ ו אינ ו קבוע 35 .

וא ף ע ל פ י שיו ם העבוד ה אינ ו גוד ל מוצ ק אל א גוד ל נזיל , הר י מצ ד השנ י אי ן
הו א עשו י להשתנו ת אל א בתו ך גבולו ת מסוימים . ואול ם גבול־המיגימף ם של ו אינ ו
בית ן להקבע . ודאי : א ם נניח , כ י הק ו המואר ך ב ג א ו עודף־העבוד ה = 0 , שו ב
בקב ל גבול־מינימום , היינו , אות ו חלק*של*יום , שהפוע ל חיי ב לעבו ד למע ן קיומו *
הוא . אול ם ע ל הבסי ס ש ל אופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י אי־אפש ר לעול ם אל א
שהעבוד ה ההכרחי ת תהוו ה חל ק אח ד מיום*עבודת ו ; משמ ע : לעול ם ל א יוכ ל יום *
העבוד ה להתקצ ר ולעמו ד ע ל אות ו מינימום . כנג ד ז ה קיי ם גבול־מאקסימו ם ליום ־
העבודה , אי ן הו א נית ן להארכ ה מעב ר לגבו ל מסוים . אות ו גבול־המאקסימו ם נקב ע
כפל־קביעה . ראשית , ע ל יד י הסיי ג הפיז י ש ל כוח־העבודה . במש ך מעת־לע ת ש ל
24 שעות , לפ י הטבע , אי ן אד ם יכו ל להוצי א אל א כמו ת מסוימ ת מכוח־חיותו . בידו ע
שג ם סו ס אינ ו יכו ל לעבו ד אל א 8 שעו ת מד י יו ם ביומו . בחל ק אח ד מ ן היו ם זקו ק
הכו ח למנוחה , לשינ ה ! ובחל ק אח ר מ ן היו ם חיי ב האד ם לספ ק צרכי־גו ף אחרים ,
להתפרנס , להתרחץ , להתלבש , וכר . ח ח מאות ו סיי ג פיז י לחלוטין , נתקל ת הארכ ת
יום־העבוד ה בסייגי ם מומרייס . הפוע ל זקו ק לזמן , כד י לספ ק א ת צרכי ו הרוחניי ם
והחברתיים , שהיקפ ם ומספר ם נקבעי ם על־יד י המצ ב התרבות י הכללי . הר י שתנוע ת
השינויי ם ש ל יום־העבוד ה מוגבל ת על־יד י סייגי ם פיזיי ם וחברתיים . אל א שאות ם
שנ י הסייגי ם גמישי ם ביות ר לפ י טבעם , ועדיי ן ה ם משיירי ם מקו ם ר ב לחופש ־
התנועה . וכ ך אנ ו מוצאי ם יום־עבוד ה ש ל 8 , 10 , 14 ,12 , 16 , א ו 18 שעו ת — הר י
שארכ ו שונ ה ע ד מאוד .

בעל־ההו ן קנ ה א ת כוח־העבוד ה לפ י ערכ ו היומי . ל ו שיי ך ערך־השימו ש ב ו
למש ך יום־עבודה . הוו ה אומר : הו א קנ ה זכו ת לעצמ ו להעבי ד למענ ו א ת הפוע ל

35 ״עבודה־ליו ם אינ ה אל א ביטו י סתו ם — יכו ל שיהי ה יום־עבוד ה ארו ך ויבו ל שיהי ה
קצר. ״(״מס ה ע ל מלאכ ה ומסחר , לרבו ת הערו ת ע ל הטלת־בסי ם וכר״ , לונדו ן 1776 , עמ ' 73 . )

185

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

במש ך יו ם אחד . ואולם , מה ו יום־עבוד ה ? 36 בר י : פחו ת ממעת־לע ת אח ד בחיים .
בכמ ה פחות ? בעל־ההו ן י ש ל ו דע ה משל ו ע ל אות ו גבו ל אחרו ן [ 111111113 1111116 ] ,
ע ל הסיי ג ההכרח י של . יום־וזעבודוז . כבעל־הו ן אי ן הו א אל א הון־בדמות־אדם . נפשו —
נפש־הקאפיטא ל היא . וההו ן י ש ל ו יצר־חיי ם אח ד ויחיד , היצ ר לשער ך עצמו , לייצ ר
עודף־ערך , לספו ג לתוכ ו בעזר ת חלק ו הקבוע , ה ם אמצעי־ ד,ייצור , כמו ת גדולה ־
ביות ר ש ל עודף־עבודה 37 . ההו ן הו א עבוד ה מתה , שאיננ ה מתעורר ת לחיים , מעי ן
ערפד , אל א ע ם מציצ ת עבוד ה חיה , וכ ל שהי א מרב ה למצו ץ ולספו ג לתוכ ה הימנה ,
כ ן ירב ו חייה . אות ו זמן , שהפוע ל עוב ד א ת עבודתו , הו א הזמן , שבעל־ההו ן צור ך
א ת כוח־חעבוד ח הקנו י ע ל ידו 38 . מכל ה הפוע ל א ת הזמ ן העומ ד לרשות ו לצרבי־עצמו ,
הר י הו א מלסט ם א ת בעל־ההון 39 .

בעל־ההו ן מסתמך , איפוא , ע ל חו ק חליפ י הסחורות . הוא , ככ ל קונ ה אחר , שקו ד
להוצי א א ת התועל ת הגדול ה ביותר , ע ד קצ ה האפשרות , מערך־השימו ש ש ל סחורתו .
אול ם פתאו ם נוש א הפוע ל א ת קולו , שנאל ם בשאון־והמול ה ש ל תהליך־הייצור ,
לאמור :

סחור ה זו , שמכרתיד , לך , שונ ה הי א מאות ו ערב־ר ב ש ל הסחורו ת האחרו ת
בכך , ששימוש ה יוצ ר ערך , וער ך גדו ל מז ה שנית ן בעדה . הנ ה הטעם , שקמ ת וקני ת
אותה . מ ה שנרא ה בעיניך־את ה כשיערו ך ש ל הון , הו א בעיני־אנ י הוצא ה עודפ ת
ש ל כהדעבודה . את ה ואנ י אי ן אנ ו יודעי ם בשו ק אל א חו ק אחד , הו א חו ק חליפי ־
הסחורות . וצריכת ה ש ל הסחור ה נתונ ה ל א למוכר , מ י שמעביר־ומחלי ף אותה , אל א
לקונה , למ י שרוכ ש אותה . ועל־כ ן מגי ע ל ך השימו ש בכוח־עבודת י ליום . אול ם
במחיר־ממכר ו ליום , חיי ב אנ י לחזור־ולייצ ר אות ו יוס־יום , שיהי ה ביד י לחזו ר
ולמכרו . מלב ד הבילו י הטבעי , מחמ ת זקנ ה וכד , צרי ך שאהי ה מוכש ר לעבו ד
מח ר באות ו מצ ב תקי ן ש ל כוח , בריאו ת ורעננות , כמ ו שעבדת י היום . תמי ד את ה
ב א ודור ש באזנ י דרשו ת בתור ת ה״חסכו ך וה״פרישות" . יפ ה דרשת ! אם־כן , רוצ ה
אני , כבעל־מש ק נבו ן וחסכני , לכלכ ל א ת מש ק הרכו ש היחיד י אש ר לי , הו א כוח -

36 שאל ה ז ו חשובה , ללא־השןאה , משאלת ו המפורסמ ת ש ל ס ר רובו ט פי ל בפנ י לשכת ־
המסח ר בבירמינגהאם : ״ליר ה שטרלינ ג מהי? ״ ■["? 1 >מגן 0 < ן 3 17113118 " ] — ור ק משו ם
כ ך הועמד ה אות ה שאלה , מפנ י שטבע ו ש ל הממו ן ל א הי ה ברו ר ל ו לפי ל עצמו , ממ ש כש ם
ל א הי ה ברו ר ל״אנש י השילינגי ם הקטנים ״ [" 8111111118 111611 111116 " ] אש ר בבירמינגהאם .

37 "מתפקיד ו ש ל בעל־הח ס להשי ג בהונ ו המושק ע סכום־עבוד ח גדו ל ככ ל האפשר. "
3,7011 ־ 11 16 ) 801111116 16 ־ £01 11118 [ 10 6036 ( 161 ) 1131 (ן 63 111 ) • 161111 ( 01 '<!" )

(". 16 נ 08811 ק י . ר . קורסל־סנייל : "משנ ה עיוני ת ומעשי ת ע ל מפעלי ם תעשייתיים׳ /
מהדור ה 2 , פארי ס 1857 , עמ ׳ 62 .

38 ״עבוד ה ש ל שע ה אח ת ביו ם — הפסד ה מהוו ה נז ק עצו ם בשבי ל מדינ ה מסחרית. "
"גדול ה הצריכ ה ש ל מותרו ת בקר ב העניי ם העובדי ם בממלכ ה ז ו—ביהו ד בקר ב האספסוף -
שבמאנופאקטור ה — וע ל יד י כ ך ה ם ג ם צורכי ם א ת רמנס , וד ו הצריכ ה המסוכנ ת ביות ר מכ ל
הצריכות. ״ (״מס ה ע ל מלאכ ה ומסח ר וכרי , לונדו ן 1770 , עם , 47 ו־ 153 . )

39 "א ם הפועל , החפשי , נ ח שע ה קלה , הר י החסכנו ת המזוהמת , העוקב ת אחרי ו בעיני ־
חרדה , אומר ת : הו א גונ ב ממנה. ״ (נ . ל י נ ג ה : "ההלכ ה ש ל החוקי ם האזרחיי ם וכר" , לונדון ■
1767 , כר ך 11 , עט ׳ 466 . )

186

8 . יום־העבודר ,

עבודתי , ולהנזר־ולהזה ר של א אבזבזנ ו בזבו ז ש ל טירוף־הדעת . רוצ ה אני , של א
אבי א ממנ ו יום־יו ם ליד י זרימה , ליד י תנועה , של א אהפו ך לעבודה , אל א אות ו חלק ,
שהו א בהתאמ ה א ל קיומ ו התקי ן והתפתחות ו הבריאה , ואל ו ע ם הארכ ת יום־העבוד ה
ללא־מיד ה עלו ל את ה ביו ם אח ד להבי א ליד י זרימ ה כמו ת גדול ה ש ל כוח־עבודתי ,
יות ר משיכו ל אנ י להחזיר־ולהשלי ם במש ך שלוש ה ימים . וכ ך ייצא , שברבשיעו ר
שאת ה תרוי ח בעבוד ה אפסי ד אנ י בעצמות ה ש ל עבודתי . אי ן השימו ש בכוח־עבודת י
וגזילת ו כל ל וכל ל שניי ם שה ם אחד . א ם התקופ ה הממוצעת , שפוע ל ממוצ ע יכו ל
לחיו ת בעבוד ה הגעשי ת במיד ה ובחשבון , הי א 30 שנה , הד י ער ך כוח־עבודתי , שאת ה
משל ם ל י מד י יו ם ביומו , הו א — 1 — א ו - — ש ל כלל־ערכו . וא ם את ה צור ך

30 * 365 10950

אות ו ב־ 10 שנים , הר י את ה משל ם ל י — במקו ם — ש ל כל ל ערכו , היינו ,

10950 3650

את ה משל ם ר ק מערכ ו ליום . ולפיכ ך את ה מלסטמנ י יום־יו ם ב־ 2 /3 מער ך סחורתי .
.את ה משל ם ל י שכר־עבוד ה ליו ם אח ד — והב ה צור ך את ה עבוד ה ש ל שלוש ה ימים .
זוה י פגיע ה בחוז ה שלנו , עביר ה ע ל החו ק ש ל חליפי־הסחורות . ועל־כ ן דור ש אנ י
יום־עבוד ה שארכ ו אור ך תקין . והרינ י דור ש זא ת ל א תו ך פניי ה שאנ י פונ ה א ל
לבך , שכן . בעניינ י ממונו ת ..נידוני ם לשתיק ה רגשות־שבלב . אפש ר ואת ה . אזר ח
למופת , ואול י חב ר את ה בחבר ת צער־בעלי־חיים , ונוס ף ע ל כ ך נוד ף ממ ך רי ח
ש ל ירא ת שמים , — אב ל דב ר ז ה . שאת ה מייצג ו לעומתי , אי ן ל ב דופ ק בחזהו , וא ם
נדמ ה שדופ ק ש ם משה ו — הר י דפיקו ת לב י הן . דור ש אנ י א ת יום־העבוד ה התקין ,
משו ם שא ת ערכ ה ש ל סחורת י אנ י דורש , כדר ך שדור ש כ ל מוכ ר אחר 40 .

הנ ה הכ ל רואי ם : א ם נסי ח דע ת מ ן הסייגי ם הגמישי ם מאוד , הר י מתו ך עצ ם
טבע ם ש ל הליפי־הסחורו ת אינ ו עול ה כ ל גבו ל לתחו ם ב ו א ת יום־העבודה , הוו ה
.אומר : אי ן כ ל גבו ל לעודף־העבודה . בעל־ההו ן ע ל זכות ו עומד , בחזק ת קונה ,
״ כשהו א שוק ד להארי ך ככל . האפש ר א ת יום־העבודה , וא ם ר ק אפש ר — לעשו ת
מיום־עבודד . אח ד שנ י ימים . מצ ד שגי , טבע ה המיוח ד ש ל הסחור ה המכור ה כול ל
בתוכ ו סיי ג להגבי ל א ת צריכת ה ע ל יד י הקונ ה ! והפוע ל עומ ד ע ל זכותו , בחזק ת
מוכר , כשהו א דור ש לצמצ ם ולהעמי ד א ת יום־העבוד ה ע ל גוד ל תקי ן מסוים . הר י
שך!ל ה כא ן אנטינומיה , זכו ת לעומ ת זכות , ושתיה ן ג ם יח ד כתובו ת וחתומו ת ע ם
החו ק ש ל חליפי־הסחורות . ובמקו ם שעומד ת זכו ת שנ ה לעומ ת זכו ת שנ ה — בא ה
האלימו ת ומכריע ה ביניהן . וכ ך עול ה לפנינו , בפרש ת תולדותי ו ש ל אופך־הייצו ר
הקאפיטאליסטי , הנסיו ן לקבו ע יום־עבודו ז תקי ן כנזלחחו ז ע ל סייגי ו ש ל יום ־
העבוד ה — מלחמ ה בי ן בעל־ההון־בכללו , כלומר , מעמ ד בעלי־ההון , מכאן , ובי ן
הפועל־בכללו , היינו , מעמד־הפועלים , מכאן .

40 בע ת השבית ה הגדול ה ש ל פועלי״הבניי ן בלונדו ן [ 1111 01 כ 1011 1 ) 1,011 ] 1860 ע ד
1861 , בע ד הורד ת יום־העבוד ה ע ד 9 שעות , פירס ם ועד־השובתי ם הצהרה , המכיל ה —
מחצ ה במחצ ה — א ת דברי״הסניגודי ה ש ל הפוע ל "דגן , ל א בל י אירוני ה מרמז ת הצהר ה ז ו ע ל
בך , שרודף־הבצ ע הקנא י ביות ר בי ן קבלני~הבניי ן 1111£ > 1 ! 11 נ 1 ״ ] — אח ד פלוני ׳

ס ד מ . פטו ־ — ״רי ח ש ל קדושה ״ נוד ף הימנו . (אות ו פט 1 ב א סופו , , אחר י 1867 , ע ם סופ ו ש ל —
-גוטראוסברג■! )

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

2 . הרעכו ן לעודף־עגודה . חרשת ן ובויא ר
ל א ההו ן המצי א א ת עודף־וועבודה . כ ל מקו ם שחל ק מ ן החבר ח מחזי ק ביד 1
מונופולי ן ע ל אמצעי־חייצור , אנו ס הפועל , א ם בן־חורי ן וא ם משועבד , להוסי ף
ע ל זמן־העבוד ה הדרו ש לקיומו־של ו ולית ן עוד ף ש ל זמן־עבוד ה כד י לייצ ר
אמצעי־מחי ה בשבי ל מ י שמחזי ק ביד ו א ה אמצעי־הייצור 41 - א ם ז ה אצי ל
ש ל אתונ א ;ס(!*)* , א ו כוהן־מוש ל ש ל אטרוסקיה , א ם אזר ח רומא י

[פטמ&גרנס ! 18 ע 01 ] א ו בארו ן נורמאנדי , א ו בעל־עבדי ם אמריקני , א ו בויא ר
בואלאכיה , א ם לורד־מקרקעי ן מודרנ י וא ם בעל־הון 42 . ואולם , ברו ר הדבר , שא ם
בתו ך תצור ה כלכלי ת ש ל החבר ה מכרי ע ל א ש־ך־החליפי ן אל א ערן־השימו ש ש ל
התוצר , הר י מוגב ל עודף־העבוד ה ע ל יד י היק ף — צ ר א ו רח ב — ש ל צרכי ם 5 א ך
בתו ך עצ ם אופי ו ש ל הייצו ר ל א מצא ת אות ו צור ך בעודף־עבוד ת שאינ ו יוד ע סייג .
לפיכ ך נרא ה יתר־העבוד ה כאיום־ביות ר בהיסטורי ה העתיקה , ר ק כשמדוב ר הי ה
בהשג ת ערך־החליפי ן בדמות ו הממונית־העצמאית , היינ ו בייצו ר ש ל זה ב וכסף . כפיי ה
לעבודת־פר ך ע ד יציא ת נשמ ה — ז ו הית ה א ז הצור ה הרשמי ת ש ל יתר־העבודה . ד י
לך , א ם תעיי ן בספר ו ש ל דיודורו ס סיקולוס 43 . א ך ל א הי ו הלל ו אל א מקרי ם יוצאי ם
מ ן הכל ל בעול ם העתיק . אול ם כ ל אות ם העמים , שייצור ם נ ע עדיי ן בתחומ י הצורו ת
הנמוכות־יות ר ש ל עבודת־עבדי ם ועבודת־צמיתים , וכד ,—משנמשכיםהםלת 1 ךהשו ק
העולמי , שנשתל ט עלי ו אופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי , ז ה השו ק המפת ח א ת ממכ ר
הסחורו ת לחוץ־לאר ץ ורוא ה בכ ך א ת עניינ ו המכריע־ביותר , מי ד באי ם ומרכיבי ם
ע ל הזנעו ת הפראיו ת ש ל העבדות , שיעבוד־הגו ף וכו / א ת הזוע ה הציביליזאציוני ת
ש ל יתר־עבודה . לפיכ ך את ה מוצא , שעבוד ת הכושי ם אש ר במדינות־הדרו ם ש ל
ארצות־הברי ת באמריק ה נשתמ ר ב ה אופ י פאטריארכאל י ממוזג , כ ל זמ ן שהייצו ר
הי ה מתכוו ן בעיק ר כלפ י הצריכ ה העצמי ת במישרין . אול ם במיד ה שיצוא־ ד,כותנ ה
נעש ה לעניי ן החיונ י ביות ר ש ל אות ן מדינות , הר י העבדת ו היתיר ה ש ל הכוש י —
פ ה וש ם ע ד כד י איכו ל חיי ו בשב ע שנות־עבוד ה — הפכ ה גור ם בשיט ה מחושבת *
ומחשבת . שו ב ל א נתכוונ ו להוצי א ממנ ו כמו ת מסוימ ת ש ל תוצרי ם מועילים . אל א
לכ ך נתכוונו : לייצור ו ש ל עודף־הער ך עצמו . כיוצ א בז ה את ה מוצ א בעבודת ־
הצמיתים , למשל , בנסיכויו ת הדאנובה .

41 "ב ל מ י שעובדים" . מפרנסי ם באמ ת ג ם א ת בעלי־הקצבה.. . (הקרויי ס העשירים ) וג ס
א ח סצנוס. ״ ( א ד מ ו נ ד ברק : ״הרהורי ם ועובדו ת בדב ר המחסור , / לונדו ן ׳ 1800 , עמ ׳ 2 . )

42 בתמימו ת יתיר ה מעי ר ניבו ר בספר ו "ההיסטורי ה ש ל רומי , / לאמור : "א י את ה
יכו ל להתעל ם מכן , שמפעלי ם המ ו מפעלי־האטרוסקים , שג ם בחורבנ ם מעוררי ם ה ם
התפלאו ת — הנח ה קודמ ת לה ם במדינו ת קטנות(! ) : אדוני־קרק ע ועבדים. " בהתעמקו ת
יתיר ה מז ו אמ ר ס י ם מ ו נ ד י , כ י ״תחרי־בריסל ״ — ־ הנח ה קודמ ת לה ם : אדוני־שכ ר
ועבדי־שכר .

43 "האומללי ם הלל ו (בנוכרות־הזה ב בי ן מצרים , כו ש וערב) , שאי ן ביכולת ם אפיל ו לשמו ר
ע ל טהר ת גופ ם ולכסו ת מערומיה ם — אי־את ה יכו ל לראותם , בל א שתחו ם ע ל גורל ם האומלל .
כ י כא ן אי ן חמל ה ואי ן חנינ ה לחולים , לבעלי־מום , לזקנים , לנשי ם תשושות־כוח . הכ ל
חייבי ם — ומכו ת יבריחו ם לכ ד — להמשיד־ולעבוד , ע ד שב א המוו ת וש ם ק ץ לעינוייה ם
ולצרותיהם. ״ ד י ו ד ו ר ו ס ם י ק ו ל ו ם , ״ספרי ה היסטורית״ , ספ ר 3 , פר ק 13 , [עט , 260 ] .

188

8 . יום־ ד,עבוד ה

בוא ו תשוו ה א ת הרעבו ן ליתר־עבוד ה אש ר בנסיכויוודהדאנוב ה א ל רעבו ן ז ה
אש ר בבתי־החרוש ת ש ל אנגליה ! וי ש בכ ך משו ם עניי ן מיוחד , שכ ן בעבודת ־
הצמיתי ם ניתנ ה ל ו ליתר־העבוד ה צור ה עצמאית , הנתפס ת במוחש .

נניח , שיום־העבוד ה הו א ב ן ש ש שעו ת ש ל עבוד ה הכרחי ת וש ש שעו ת ש ל
עודף־עבודה . נמצא , שבמש ך שבו ע מבי א הפוע ל לבעליו , לבע ל ההון , עודף־עבוד ה
ש ל 36=6x6 שעות . הר י ז ה ממ ש כאיל ו הי ה עוב ד 3 ימי ם בשבו ע לעצמו , ו־ 3
ימי ם בשבו ע עוב ד הו א חנ ם בשבי ל בעל־ההון . אל א שאי ן דב ר ז ה נגל ה לעין־כל .
עודף־עבוד ה ועבוד ה הכרחי ת מובלעי ם ז ה בזה . ויכו ל אנ י להבי ע אות ו יחם , למשל ,
ג ם כ ך : הפוע ל עוב ד בכ ל דק ה 30 שניו ת לעצמ ו ו־ 30 שניו ת לטוב ת בעליו , וכד .
מ ה שאי ן כ ן בעבודת־הצמיתים . העבוד ה ההכרחית , שהאיכ ר בואלאכי ה למשל ,
עוש ה לקיומדהוא , נפרד ת הפרדת־מקו ם מיתר־ ד,עבוד ה שהו א עוש ה לטוב ת הבויאר .
א ת העבוד ה הראשונ ה הו א מבצ ע בשדה ו ש ל עצמו , ואל ו העבוד ה השניי ה —
באחוז ת אדוניו . הר י ששנ י חלקי ו ש ל זמן־העבודד . קיימי ם קיו ם עצמאי , ז ה בצ ד
זה . בצור ה ש ל עבודת־הצמיתי ם נפר ד עודף־העבוד ה בדיו ק גמו ר מ ן העבוד ה
ההכרחית . ודא י : לגב י היח ס הכמות י ש ל עודף־העבוד ה א ל העבוד ה ההכרחית , אי ן
בה , באות ה צורת־תופע ה שונה , כד י לשנו ת ול א כלום . שלוש ה ימי ם ש ל עודף ־
עבוד ה בשבו ע ה ם שלוש ה ימי ם ש ל עבודה , שאי ן ב ה כד י לשמ ש אקויואלנ ט בשבי ל
הפוע ל עצמו , בי ן א ם הי א עבודת־צמי ת ובי ן א ם הי א עבודת־שכיר . אך , אות ו רעבו ן
לעודף־עבוד ה צורת ו אצ ל בעל־ההו ן — התאנ ה להארי ך א ת יו ם העבוד ה ללא ־שיעור ,
ואל ו אצ ל הבויא ר — צורת ו פשוט ה יותר : צי ד ישי ר ע ל ימי ם ש ל עבודת ־
צמיתים 44 .

עבודת־ ד,צמיתי ם בנסיכויו ת הדאנוב ה כרוכ ה היתד , ברנט 1 ת־מגופ ח ובכ ל שא ר
אביזרי ו ש ל שיעבוד־הגוף . אול ם עבוד ה ז ו הית ה עיק ר המם , שהי ו מעלי ם למעמ ד
השליט . בכ ל מקום , ששר ר ב ו מצ ב זה , ר ק לעתי ם רחוקו ת נבע ה עבודת־־הצמיתי ם
מתו ך שיעבו ד הגוף , אל א להיפך , ע ל הרו ב נב ע שיעבוד־חגו ף מתו ך עבודת ־
הצמיתים 44 * * כ ך הי ה הדב ר במחוזו ת רומניה . אופן־הייצו ר המקור י אש ר בה ם
נתבס ס ע ל קניין־משותף , אב ל ל א באות ה צור ה ש ל קניי ן משות ף שהיתר , מצוי ה
אצ ל הסלאבי ם א ו ההודים . הקרקעו ת בחלק ם עובדו , בחזק ת רכו ש פרטי , ע ל יד י
חבר י העד ה עיבו ד עצמאי , ובחלק ם—הני ר הציבור י [ 118 :> 11 נ 1 גז ס • 61 ^, 8 ] — עובד ו ע ל

44 הדברי ם האמורי ם להל ן דני ם בתנאים , שהי ו קיימי ם בגלילו ת רומגי ה לפנ י המהפכ ה
שהל ה מא ז מלחמת״קרים .

44 א הער ה למהדור ה ג / דב ר ז ה אמו ר ג ם לגב י גרמני ה וביחו ד לגב י פרוסי ה שממזר ח
לאלבה . במא ה ה־ 15 הי ה האיכ ר הגרמני , כמע ט בכ ל מקום , כפו ף לשירותי ם מסוימים , בתוצר ת
ובעבוד ה — אב ל חו ץ מז ה הי ה אי ש בן־חוריו , לפתו ת למעשה . ית ר ע ל כ ן : המתיישבי ם
הגרמני ם בבראנדנבורג , בפ 1 מרן , בשלזי ה ובפרוסי ה המזרחי ת — החו ק הכי ר בה ם כבבני ־
חורין . ב א נצחו ן האצול ה במלחמת־האיכרי ם — והקי ץ הק ץ ע ל כך . ל א בלב ד שהאיכרי ם
המנוצחי ם שבגרמני ה הדרומי ת נעש ו שו ב צמיתים . כב ר מאמצ ע המא ה דד 16 הורד ו לדרג ת
צמיתי ם האיכרי ם החפשי ם שבפרוסי ה המזרחית , בבראנדנבורג , בפומר ן ובשלזיה , ומי ד לאחר ־
כ ך ג ם בשלזוויג־הולשטין . (מאורר : ״חצרו ת ש ל צמיתים״ , כר ך ן\ן . — מ י צ ן : "הקרק ע
במדינ ה הפרוסית״ . — האנסן : ״צמיתו ת בשלזוויג־הולשטיך. ) — פ . א. )

189

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

ידיה ם עיבו ד משותף . תוצרי ה ש ל עבוד ה משותפ ת ז ו שימש ו קצת ם קרן־שמור ה
לשנות־בצור ת ושא ר פגעים , וקצת ם שימש ו אוצר־המדינ ה להוצאו ת ש ל מלחמה ,
פולח ן ושא ר הוצאו ת העדה . במרוצ ת הימי ם בא ו אנשי־מעלה , מ ן הצב א ומ ן
הכהונה , ונטל ו לעצמ ם בזרו ע א ת הרכו ש המשות ף וע ם ז ה א ת שירות י החוב ה
עליו . עבודת ם ש ל האיכרי ם החפשי ם ע ל אדמת־עדת ם שלה ם נהפכ ה לעבודת ־
כפיי ה לטוב ת החמסני ם שחמס ו א ת אדמת־העדה . ע ל יד י כ ך נתפתח ו כאח ד יחסי ם
ש ל שיעבוד־הגוף , ואול ם היתד . ז ו התפתחות־למעש ה בלבד , ול א בדי ד חוקית ,
ע ד שבא ה רוסי ה משחררת־העול ם והעלת ה אות ם יחסים , תו ך אמתל א ש ל ביטו ל
שיעבוד־הגוף , למעל ת חוק . ספר־החוקי ם (הקודקס ) לעבודת־הצמיתים , שפירס ם
הגנרא ל קיסל ב בשנ ת 1831 — ברי , שהכתיבוה ו הבויארי ם עצמם . וכ ך כבש ה
,רוסי ה לעצמה , במחי־י ד אחד , ג ם א ת אילי־הממו ן בנסיכויות־הדאנוב ה וג ם א ת
רע ש מחיאות־הכפיי ם ש ל האוילי ם הליבראלי ם בכ ל אירופ ה כולה .

לפ י ״התקנו ן האורגאני ״ ףי 116 !) 1 מ 3 ^ע 0 ; 6£161116111 מ ״ ] — כ ך נקר א אות ו
ספ ר חוקי ם לעבודת־הצמיתי ם — חיי ב כ ל איכ ר נאלאכי , נוס ף ע ל כמ ה וכמ ה
מסים־מגופ ם המפורטי ם בספ ר החוקים , בעבודו ת אלו , בשבי ל מ י שקרו י בעל ־
הקרק ע כביכול : 1 ) 12 ימי־עבוד ה בכלל , 2 ) יו ם אח ד ש ל עבודת־שדה , 3 ) יו ם
אח ד הובל ת עצים . ובסך־הכל : 14 ימי ם בשנה . אלא , שמתו ך הסתכלו ת מעמיק ה
בתורת־הכלכל ה המדינית , אי ן יום־העבוד ה נדר ש כפשוטו , כי־א ם זה ו יו ם ש ל
העבוד ה ההכרחי ת לייצור ו ש ל תוצ ר ממוצ ע ליום , אב ל אות ו תוצ ר ממוצ ע ליו ם
נקב ע בערמומיו ת יתיר ה כזאת , שאפיל ו ענ ק מ ן הקיקלופי ם ל א ישלימ ו עד־גמיר א
ב־ 24 שעות . מתו ך כ ך ב א אות ו "תקנון " עצמ ו ומסבי ר ל ך במלי ם יבשו ת ש ל
אירוני ה רוסי ת מובהקת , כ י 12 ימ י עבוד ה משמעותם : תוצר ת ש ל עבודת־י ד
ב־ 36 ימי ם ; יו ם אח ד ש ל עבודת־שד ה פירוש ו 3 ימי ם ; ויו ם אח ד להובלת־עצי ם
א ף הו א משמע ו פי־שלושה . בס ך הכ ל : 42 ימי ם ש ל עבודת־צמיתים . אול ם נוספ ו
לכ ך שירותי־חובה , המכוני ם £16 גנ 101 , שחייבי ם בה ם לבעל־הקרק ע בשבי ל
צרכי־ייצו ר מיוחדים . כ ל כפר , לפ י גוד ל האוכלוסיי ה שבו , חיי ב להעמי ד מכס ה
מסוימ ת ש ל עובדי ם בשבי ל שירותי ם אלה . אות ה תוספ ת ש ל עבודת־צמיתי ם

נערכ ת ב־ 14 יו ם ע ל כ ל איכ ר ואלאכי . וכ ך עול ה עבודודצמיתים , זו , הקבוע ה

בחוק , 56 יו ם לשנה . ואול ם בואלאכי ה ע ל אקלימ ה הקש ה מונ ה השנ ה החקלאי ת
ר ק 210 יום , ומה ם י ש להחסי ר 40 יו ם לשבתו ת ומועדים , 30 יו ם למז ג אווי ר

קשה , וביח ד 70 יום . נשארי ם 140 ימי־עבודה . היח ס ש ל עבודת־הצמיתי ם א ל

העבוד ה ההכרחי ת — !-% = א ו 66 2 /3 אחוז , נות ן שע ר ש ל עודף־ער ך קט ן בהרב ה
מז ה שמסדי ר א ת עבוד ת הפוע ל בחקלאו ת א ו בתעשיי ה שבאנגליה . ואול ם אות ה
עבודת־צמיתי ם אינ ה אל א כפ י שהי א מצון ה מטע ם החוק . וברו ח "ליבראלי " עו ד
יות ר מתחוק ת בתי־החרוש ת האנגליי ם יד ע "התקנו ן האורגאני " להק ל א ת הדר ך
להערמ ה ע ל תקנו ת עצמו . לאח ר שהפ ך 12 ימי ם ל־ 56 ימים , שו ב עמ ך וקב ע א ת
ההספק־ליו ם הנומינאל י בכ ל אח ד מ* 56 ימי־עבודת־הצמיתי ם בנוס ח כזה , .שביצוע ו
מוכר ח ליטו ל תוספ ת מ ן הימי ם הבאים . למשל , ביו ם אח ד חיי ב האיכ ר לנכ ש
חלקת־אדמה , א ך פעול ה ז ו דורשת , ביחו ד במטעי־התירס , פי־שגיי ם זמן . ההספק ־

190

8 . יום־העבוד ה

ליום , שהחו ק קוב ע בשבי ל כמד י עבודו ת חקלאיות , את ה יכו ל לפרש ו ולדרש ו כפ י
שאת ה רוצה , ע ד שהיו ם מתחי ל במא י ומסתיי ם באוקטובר . ועו ד יות ר חמורו ת
התקנו ת לגב י נזולדאביה . ״ 12 ימ י עבודת־הצמיתי ם לפ י התקנו ן האורגאני ״ —
כ ך הכרי ז אח ד הבויארי ם שיכור־הנצחו ן — ״ה ם 365 ימי ם בשנה" 45 .

א ם "התקנו ן האורגאני " בנסיכויות־הדאנוב ה שימ ש ביטו י ע ל דר ך החיו ב
לאות ו רעבו ן לעודף־עבודה , וכ ל סעי ף וסעי ף שבתקנו ן מתי ר אות ו רעבו ן הית ר
כלץ , הר י חוקי״בתי־החרוש ת [ £ 8 0 ^ ־?־ ! 0 ; 0 1 3 י 1 ] !;אנגליי ם משמשי ם ביטויי ם
שליליי ם לאות ו רעבון . חוקי ם אל ה מרסני ם א ת יצר ו ש ל ההון , הו א היצ ר למצו ץ
א ת כוודהעבוד ה לל א גבו ל ומידה , תו ך שה ם מגבילי ם א ת יום־העבוד ה הגבל ה
של־כפיי ה מטע ם המדינה , — ודוק א מדינ ה ששולטי ם ב ה בעל־ההו ן ואדוגי־הקרקע .
א ם נסי ח א ת הדע ת מתנוע ת הפועלי ם שגאתה־והלכ ה מד י יו ם ביומ ו ע ד כד י להטי ל
אימ ה—הר י נגזר ה הגבל ה ז ו ש ל העבוד ה החרשתי ת בתוק ף אות ו הכרח , שהצי ף
א ת שדו ת אנגלי ה זב ל מלאכות י ש ל גואנו . היא־היא ' תאות־הגז ל העיוור ת האחת :
הי א שמצת ה ש ם א ת לש ד האדמ ה ע ד תומו ! והי א שפגע ה כא ן בשרש י כוח ה
החיונ י ש ל האומה . מבחינ ה ז ו מעידו ת עדו ת ברור ה מגיפו ת פריודיות , כמ ו שמעיד ה
ע ל כ ך הפחת ת מידת־קומת ם ש ל החיילי ם בגרמני ה ובצרפת 46 .

חוק־בתי־החרוש ת משנ ת 1850 , העומ ד בתוקפ ו היו ם ( 1867 ) , מתי ר בממוצ ע
10 שעו ת לכ ל יו ם מימות־החול ; לאמור , לחמש ת ימות־החו ל הראשונים , — 12
שעו ת ליום , מ־ 6 בבוק ר ע ד 6 בערב , אל א שלפ י החו ק י ש להקצי ב בתוכ ן % שע ה
לפת־שחרי ת ושע ה אח ת לארוחת־צהריים , וכ ך נשאר ו 10% שעו ת עבוד ה ! לערב ־
שב ת — 8 שעות , מ־ 6 בבוק ר ע ד 2 אחרי־הצהריים , ומה ן % שע ה לפת־שחרית .
נשארות , איפוא , 10% שעו ת לכ ל יו ם . מחמש ת ימות־החו ל הראשונים ,. 7% שעו ת
ליום־החו ל האחרון , ובסך־הכ ל 60 שעות־עבודה 47 . נתמנ ו שומרי־חו ק מיוחדים ,
ה ם מפקח י בתי־החרושת , הכפופי ם במישרי ן למיניסטריו ן לענייני־פנים , והדינים -

43 פרטי ם נוספי ם י ש למצו א בספר ו ש ל א . דנו : "היסטורי ה מדיני ת וסוציאלי ת ש ל
גלילות־הדאנובה. ״ פארי ס 1855 , [עמ ' 303 , 321 ואילך] .

46 "ע ל התפתחות ם ש ל יצורי ם אורגאניי ם מעיד ה בדר ך כלל , בתו ך גבולו ת מסוימים ,
העובד ה,שעוברי ם ה ם א ת מידת־הקומ ה הממוצע ת ש ל סוגם . אצ ל האד ם מתקטנ ת קומת־גופו ,
א ם מתקפח ת התפתחות ו מחמ ת תנאי ם פיזיי ם א ו סוציאליים . בכ ל ארצו ת אירופה , שהונהג ה
בה ן חובת־הגיוס , פח ת מא ז שיעו ר קומת ם הבינונ י ש ל הגברי ם המבוגרים , ובדר ך כל ל
נתמעט ה מיד ת כושר ם לצבא־המלחמה . לפנ י המהפכ ה ( 1789 ) הי ה בצרפ ת המינימו ם בשביל .
רגל י 165 0 ״ מ ! בשנ ת 1818 (לפ י החו ק מ־ 10 במארס ) — 157 ס״ מ ! אחר י החו ק מ־ 21 במאר ס
1832 — 156 ס״מ ; .בממוצ ע נתפטר ו מ ן הגיו ס בצרפ ת למעל ה מ ן המחצית , מחמ ת מיעוט ■
קומ ה ומומים . שיעו ר הקומ ה . בשבי ל הצב א בסאקסוני ה הי ה : בשנ ת 1780 — 178 0 ״ מ !
כיו ם — 155 ס״מ . בפרוסי ה שיעו ר הקומ ה הו א 157 ס״מ . לפ י ידיעותי ו ש ל ד״ ר מאי ר
ב׳העתו ן הבאווארי ׳ מ־ 9 במא י 1862 יוצא , אחר י שסוכ ם הממוצ ע במש ך 9 שנים , כ י בפרוסי ה
הי ו ע ל 1000 חייבי־הגיו ס 716 בלתי־כשרי ם לשירות־הצב א : 317 מחמ ת מיעוט־קומ ה ו־ 399 '
מחמ ת מומים.. . העי ר ברלי ן ל א יכל ה להעמי ד בשנ ת 1858 א ת מכס ת טירוציה , חסר ו עו ד
156 איש. ״ (י . פ ו ן ל י ב י ג : ״הכימי ה ושימוש ה בחקלאו ת ובפיזיולוגיה. ״ 1862 , מהדור ה
7 , כר ך ן , עמ ׳ 117 , 118 . )

47 תולדותי ו ש ל חוק־בתי־החרוש ת משנ ת 1850 נתונו ת להל ן בהמשכ ו ש ל פר ק זה .

191

ייצור ו ש ל עודף־הער ד המוחל ט

והחשבונו ת שלה ם מתפרסמי ם בב ל מחצית־שנ ה מטע ם הפארלאמנט . וי ש בהם ,
איפוא , משו ם סטאטיסטיק ה מתמיד ה ורשמי ת ע ל רעבונ ם ש ל בעלי־ההו ן לעודף ־
עבודה .

בוא ו ונאזי ן שע ה קל ה לדבריה ם ש ל מפקח י בתי־החרושת 48 .

״החרשת ן הרמא י מתחי ל א ת העבוד ה רב ע שע ה לפנ י 6 בבוקר , עתי ם במוקד ם
ועתי ם במאוח ר מכך ; והו א מסיימ ה רב ע שע ה אחר י 6 בערב , עתי ם במוקד ם
ועתי ם במאוח ר מבך . הו א מחסי ר 5 דקו ת מתחילת ה ומסופ ה ש ל מחצית־השע ה
המיועד ת רשמי ת לפודשחרית , וכ ן הו א נוט ל 10 דקו ת מתחילת ה ומסופ ה ש ל
השע ה המוקדש ת לארוחת־הצהריים . בערב י יום־שב ת הו א עוב ד רב ע שע ה אחר י
2 בצהריים , עתי ם יות ר ועתי ם פחות . וכ ך הו א מרוי ח :

לפנ י 6 בבוק ר . .. . 15 דקו ת
לאח ר 6 בין־הערביי ם . . 15 "

מ ן הזמ ן לפת־שחרי ת . . 10 "

מ ן הזמ ן לארוחת־צהריי ם . 20 "

60 דק ה

בימ י ערב־שב ת

לפנ י 6 בבוק ר . .. . 15 דקו ת
מ ן הזמ ן לפת־שחרי ת . . 10 "

אחר י 2 בצהריי ם . . . 15 "

סן־וזכ ל ב־ 5 ימים :
300 דקה .

ריוח־כול ל לשבוע :

340 דקה .

5 שעו ת ו־ 40 דק ה לשבוע , א ם תכפיל ן ב־ 50 שבועות־עבוד ה — י ש לנכו ת 2
שבועו ת למועדי ם א ו להפסקו ת ארעיו ת — תקב ל 27 ימי־עבודוז" 48 .

״תוספת־עבוד ה ב־ 5 דקו ת ליום , כשמכפילי ם אות ה בשבועות , נותנ ת 21/2

48 בתקופ ת התעשיי ה הגדול ה באנגליה , מתחילת ה וע ד שנ ת 1845 , אי ן אנ י ד ן אל א פ ה ושם ,
ובעניי ן ז ה הרינ י מפנ ה א ת הקור א לספר : "מצב ו ש ל המעמ ד העוב ד באנגליה " לפ ר י ד ר י ד
אנגלם , לייפצי ג 1845 . כמ ה העמי ק אנגל ם ליר ד לסו ף רוח ו ש ל אופן־הייצו ר הקאפי ־
טאליסט י — מוכיחי ם הדינים־וחשבונו ת ע ל בתי־החרושת , הדינים־וחשבונו ת ע ל המכרו ת
[ 011 11111163 3 ; 1 ־ 01 נן 6 ^, 8 ; 01 , 1 נן 6 מ ^•!סנוס&יי! ] וכר , שהופיע ו מא ז שנ ת 1845 ; וכמ ה
הפלי א לתא ר א ת מצבי־הדברי ם בפרטות ם — תעי ד השנאה , ול ו ג ם שטחי ת ביותר , ש ל חיבור ו
א ל הדיגים־וחשבונו ת הרשמיי ם ש ל הנעד ה להעסקת־ילדי ם ; 1 מ 1€ מץ 10 גןמ £1 8 'מ 6 ־ €1111011 " ]
[" 11881011 מ 1 מ 0 כ > ( 1863/67 ) , שנתפרסמ ו 18 ע ד 20 שנ ה לאחר־מכן . כ י הלל ו דני ם בענפי ־
תעשייה , שהתחוק ה החרשתי ת עדיי ן ל א הונהג ה בה ם אל א לאח ר 1862 , ובמקצ ת מה ם עדיי ן
ל א הונהג ה ע ד היום . הוו ה אומ ר : כא ן ל א הוטל ה עליהם , ע ל המצבי ם המתוארי ם ע ל יד י
א נ ג ל ם , שו ם תמור ה גדולה , א ם בהרב ה וא ם במועט , מ ן החוץ . דוגמות י לקוחו ת בעיק ר
מ ן התקופו ת ש ל חופש־המסחר , אחר י שנ ת 1848 , אות ה תקופ ת גן־עדן , שעלי ה מרבי ם
להפיח' " בפנ י הגרמני ם סיפורי־בדיו ת לאין־שיעו ראות םרוכלינרנוסעי ם מטע ם חופש־המסחר ,
שה ם ג ם ממללי־רברב ן וג ם בורי ם מוזנחי ם מבחינ ה מדעית . — אג ב : הטעם , שאנגלי ה
עומד ת כא ן בחזית , אינ ו אל א מפנ י שהי א נציג ה הקלאס י ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי , והי א
היחיד ה שמפרסמ ת ברציפו ת סטאטיסטיק ה רשמי ת ע ל הענייני ם הנדונים .

49 "הצעו ת וכו ׳ מא ת מ ר ל . ה ו ר נ ר , מפק ח ע ל בתי־חרושת" , ב״חו ק ע ל תקנו ת בתי ־
החרושת . נדפ ס לפ י פקוד ת בית־הנבחרי ם מ־ 9 באוגוס ט 1859 ״ , עט ׳ 4 , 5 .

192

8 . יום־העבוד ה

ימי־ייצו ר לשנה" 50 . "תוספ ת ש ל שע ה ליום , שזוכי ם ב ה בשיעורי ם קטני ם לפנ י
6 בבוקר , אחר י 6 בערב , וכ ן בתחילת ם ובסופ ם ש ל הזמני ם שנקבע ו בחו ק בשבי ל
.הארוחו ת — כמע ט שמסתכמ ת ע ל יד י כ ך עבוד ה ש ל 13 חדשי ם בשנה" 51 .

משברים , הגורמי ם להפסק ת העבודה , ושו ב אינ ם עובדי ם אל א "זמ ן קצר" ,

ר ק ימי ם אחדי ם בשבו ע — ברי , שאי ן בה ם כד י לשנו ת במשה ו א ת היצ ר להארי ך
א ת יוכרהעבודה . ככ ל שפוחתי ם ■העסקים , כ ן צרי ך להרבו ת א ת הריו ח ש ל העס ק
שנעשה . ככ ל שפוח ת הזמ ן שנית ן לעבו ד בו , כ ן צרי ך לעבו ד יות ר בזמ ן ש ל עודף ־
העבודה . ואמנם , מפקח י בתי־החרוש ת מודיעי ם ע ל תקופת־המשב ר ש ל 1857 — 1858 ,
לאמו ר :

"יכו ל שיה א בכ ך משו ם אי־מסקניות , כ י יחו ל יתור־עבוד ה בע ת שעסקי ־
המסח ר רעי ם כ ל כך ; אול ם דוק א מצ ב ד ע ז ה מדרב ן בריו ת חסרי־מצפו ן לפרו ץ
סייגים ; בדר ך ז ו ה ם מבטיחי ם לעצמ ם תוספת ־ ריוזז... " ״במחצית־השנ ה האחרונה ״ —
אומ ר ליאונאר ד הור ג ר — ״נתבטל ו במחוז , הנתו ן לפיקוחי , 122 בתי ־
חרוש ת ; 143 נמצא ו עומדי ם באבטלה" , וא ף ע ל פ י כ ן נמש ך יתור־העבוד ה למעל ה
מ ן הזמ ן הקבו ע בחוק 52 . ״מחמ ת היריד ה בעסקים ״ — אומ ר מ ר האוו ל — "הי ו
כמ ה בתי־חרוש ת סגורי ם לגמר י במרבי ת הזמן , ועו ד יות ר בתי־חרוש ת ל א עבד ו
אל א זמ ן קצר . וא ף ע ל פ י כ ן הרינ י מקב ל עת ה קובלנו ת כמספר ן מקודם , שנחטפו ת
( 1 > 8113,1:0116 ) מ ן הפועלי ם יום־יו ם 2 / ! שע ה א ו % שעה , תו ך פגיעו ת ש ל הפקרו ת
בזמ ן המובט ח לה ם לפ י החו ק לארוחו ת ולנופש" 53 .

אות ה תופע ה חוזרת־וחל ה בזעיר־אנפי ן בימ י משבר־הכותנ ה האיו ם בשני ם
1861 ע ד 54 1865 .

"עתים , כשאנ ו מוצאי ם א ת הפועלי ם בעבודת ם בבית־החרושת , א ם בשעות ־
הארוחו ת א ו בשא ר שעו ת בלתי־חוקיות , הר י שומעי ם אנ ו א ת התירוץ , כ י הלל ו
אינ ם רוצי ם כל ל לעזו ב א ת בית־החרוש ת לזמ ן הקבוע , וכ י צרי ך להכרי ח אות ם
להפסי ק א ת עבודת ם (ניקו י המכונו ת וכר) , וביחו ד בערב י יום־שב ת אחרי־הצהריים .
אול ם א ם ה,ידיים ׳ נשארו ת בבית־החדושת , לאח ר שנדמ ו המכונות.. . הר י ל א הי ו
מעסיקי ם אות ן בכך , איל ו נקב ע זמ ן מספיק , ביחו ד בשבי ל ניקו י המכונו ת וכר ,
א ם לפנ י 6 בבוק ר (כך! ) א ו לפנ י 2 אחרי־הצהריי ם בימ י ערב־שבת" 55 .

50 "דינים־וחשבונו ת ש ל המפקחי ם ע ל בתי־החרושת , 31 באוקטוב ר 1856 ״ , עט ׳ 35 .

51 ״דיגים־וחשבזנו ת ובו / 30 באפרי ל 1858 ״ , עם ׳ 9 .

52 שם , עם ׳ 43 .

53 שם , עט ׳ 25 .

54 ״דינים־וחשבונו ת וב ר למחצית־השנ ה המסתיימ ת ב־ 30 באפרי ל 1861 . ״ רא ה נספ ח
מם ׳ 2 ; ״דו״חו ת וכ ד 31 באוקטוב ר 1862 ״ , עמ ׳ 7 , 52 , 43 . העבירו ת [ע ל החוק ] שו ב הולכו ת
ונעשו ת מרובו ת ע ם מחצית־השנ ה האחרונ ה ש ל 1863 . השוו ה ״דו״חו ת וכ ד 31 באוקטוב ר
1863 " , עם ׳ 7 .

55 ״דינים־וחשבונו ת וכ ד 31 באוקטוב ר 1860 ״ , עט ׳ 23 . כמ ה גדול ה קנאות ם ש ל ה״ידיים "
בבתי־החרושת , שה ם מתנגדי ם לכ ל הפסק ה בעבוד ה החרשתי ת — לפ י עדות ם ש ל החרשתני ם
בבתי־הדי ן — תוכי ח עובד ה מוזר ה זו : בתחיל ת יונ י 1836 נמסר ו ידיעו ת חשאיו ת לשופטי ־
השלו ם [ 31 : 68 • ! : 51 נ 13 £ ג ] בדסבר י (שביורקשייר) , כ י הבעלי ם ש ל 8 בתי־חרוש ת גדולי ם

193

הקאפיטא ? 13

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

"הריו ח שאפש ר להרוי ח על־יד י כ ך (עודף־עבוד ה תו ך פגיע ה בחוק ) — נראה ,
שבשבי ל חרשתבי ם רבי ם י ש ב ו משו ם פתיו ן גדולימדי , ע ד שאי ו ה ם יכולי ם לעמו ד
בפניו . סומכי ם ה ם ע ל הסיכו י של א יתפס ו אות ם במעשה * ובראותם , כמ ה קט ן
סכו ם הקנסו ת וההוצאות , שצריכי ם הי ו לשל ם מ י שנמצא ו דדיביםיבדין , הד י ה ם
מוצאים , כ י ג ם א ם ייתפס ו בעביר ה יישא ר עו ד עוד ף הגו ן ש ל חזדזן"• 6 .
"בכ ל המקרים , שמרדחי ם א ת תוספודיהזמ ן ע ל יד י כפ ל ש ל גניבו ת זעירו ת
( 110£±8 נ 1811 1 * 81 1011 01 ^ 110 ^ 3 1x111111 ) במש ך היו ם — הר י נתקלי ם המפקחי ם
בקשיי ם מרובינדביותר , ברצות ם להכי ן א ת המשפ ט כראוי" 57 . אות ן "גניבו ת
זעירות " שההו ן גונ ב מזמךהסעוד ה והמנוח ה ש ל הפועלים , קרויו ת בפ י מפקח י בתי *
חרוש ת ג ם בש ם ״חיטוטי־סחיב ה ש ל רגעים״ 58 ( ״ 168 ג 1 ג 111 מ 01 88 מ 1 זנ 1£6 ג ע 6117 <!״ ) ,
״חטיפ ת כמ ה רגעים״ 59 (״ 8!131011111£ 3 16^ 1x111111168 " ) , א ו לפ י המונ ח הטכנ י ש ל
הפועלי ם ״נקיר ה וגריד ה בשעו ת הנועדו ת לאכילה ״ 1 ) 311 1111£ כ!נן 1 מ ]

. 60 [ 111631 1111168

הכ ל רואים , שבאויר ה ז ו שו ב אי ן ז ה סו ד כל״עיקר , כ י על־יד י עודף־עבוד ה
סתחוו ה עודף־הערך . ״א ם תתי ר לי ״ — כ ך אמ ר ל י חרשת ן מכוב ד מאו ד — "לעבו ד
יתריזמ ן ר ק 10 דקו ת ליום , תכני ס לכיס י 1000 לי״ ש לשנה" 61 . "פרודו ת ש ל זמ ן
יסודותי ו ש ל הריו ח הן 62 .

מבחינ ה ז ו אי ן ל ד אופיינ י יות ר מ ן הכינוי , המכנ ה א ת הפועלי ם העובדי ם

אש ר בסביב ת בטלי י פגע ו בחו ק בתייהחרושת . מקצת ם מ ן האדוני ם האל ה נתבע ו לדין , ע ל
שהעביד ו 5 נערים , מבנ י 12 ע ד בנ י 15 , פד 6 בבוק ר יו ם ד וע ד 4 אחה״ צ ש ל יו ם שבת ,
בל א להרשו ת לה ם שו ם נופש , מלב ד זמ ן לארוחו ת ושע ה אח ת ש ל שינ ה בחצותיהלילה .
והילדי ם הלל ו נצטרפ ו לבצ ע א ת עבודת ם במש ך 30 שע ה לל א הפסק ה ב״מאור ת הסחבות "
[״ 11016 ־ 17 ) 1 ) 8110 ״ ] — כ ד נקרא ה אות ה מאור ה — שב ה פורמי ם סהבות־צמ ר ואויר ה ספו ג
י ם ש ל אבק , פסול ת וכד , ע ד שאפיל ו הפוע ל המבוג ר נאל ץ לקשו ר תמי ד פי ו בממחטות , כד י
להג ן ע ל ריאותיו ! האדוני ם הנתבעינדלד ץ הצהיר ו במקו ם שבוע ה — כקווייקרי ם הי ו אנשי י
ד ת קפדנים־ביות ר ול א יכל ו להשב ע שבוע ה — כ י בחמלת ם הרש ו לילדי ם המסכני ם 4 שעו ת
לשינה , אב ל אות ם קשייעורף , הילדים , ל א רצ ו בשו ם פני ם ליל ך לישו ן י האדוני ם הקווייקרי ם
בתהייב ו לקנסיממו ן ש ל 20 לי״ש . ד ר י י ד ן רא ה בחזונ ו א ת הקווייקרי ם הלל ו :

831101:11:7 ־ 8661111112 מ ג 11111

. 116 1 ) 1 ג 01 ^ \ 11 זג 16 ) 1116 6 ^ 03111, 13111 111 311 1 ) 6 ־ 1631 ; 11131 ׳

1061% 11017 1 1116 ) 113 1 ) 311 , 6111 ) 1 1114:0 1 } 1131 10014 7 * 1
* 3761 ־ £1 1118 1 ) 831 116 6 ־ 136101 ! 8111 1101 81 * 1111 ) 1 ) 11 ^

[״שוע ל עמל ם הסידות־צביעו ת / יר א שבועה , ושקר ן כשט ן עצמו , / פני ו כאיל ו יש ב בתעני ת
ועיני ו פוזלו ת ביראה , / אינ ו מעי ז לחטו א — לפנ י שסיי ם תפילת ו!״ ]

56 ״דו״ ה וכ ד 31 באוקטוב ר 1856 ״ , עט ׳ 34 .

57 שם , עם ׳ 35 .

58 שם , עמ ׳ 48 .

59 שם .

60 שם י

61 שם , עט ׳ 48 .

62 " 0414 ־ 11 ! 0£ 48 מ 6 מ 6161 4116 6 ־ 8,1 161148 מ 0 ]׳ג" . "דו״ ח ש ל המפקחי ם וכי' , 30
באפרי ל 1860 ״ ׳ עט ׳ 56 .

194

8 . יום־העבוד ה

במלו א זמנם , בש ם ״ 8 ע 16 מ 1:1111 11 ״ [מלאי־זמן] , והילדי ם למט ה מגי ל 13 , שאינ ם
רשאי ם לעבו ד אל א 6 שעו ת — ״ £111: 1111101-8 11 ״ [חצאי־זמן] 63 . שו ב אי ן הפוע ל
כא ן אל א זמן־עבוד ה בדמות־אדם . כ ל ההבדלי ם האישיי ם מיטשטשי ם ונבלעי ם
בתו ך "מלאי־זמן " ו״חצאי־זנזך ,

3 . ענפי־תעשיי ה אנגליי ם לל א סיי ג חוק י כפנ י ניצו ל

יצ ר ז ה ש ל הארכ ת יוס־העבוד ה — רעבתנו ת ז ו ש ל זאבי־טר ף לעודף־עבוד ה —

ע ד כא ן עקבנ ו אחרי ו בתחו ם שחל ו ב ו מעשי־עוול ה ללא־קץ , ע ד של א על ו עליה ם
אפיל ו מעשי־האכזריו ת שנהג ו הספרדי ם באדומי־העו ר אש ר באמריק ה — כ ד
אומ ר חוקר־כלכל ה אנגל י מ ן הבורגנים 64 — וה ם שכבל ו סוף־סו ף א ת ההו ן בכבל י
ההסד ר החוקי . עכשי ו בוא ו ונשי ם עי ן בעגפי־ייצו ר אחדים , שמיצו י כוזדהעבודד .
בה ם א ו שהו א עודנ ו כיום , א ו שעו ד הי ה אתמול , חפש י לל א כ ל כבלים .

"מ ר בדאוטו ן צ׳ארלטון , שופט־שלו ם מחוז י שישב ־

רא ש באסיפ ה שנתקיימ ה באולבדהעי ר בנוטינגא ם ב־ 14 ביאנוא ר 1860 — הכרי ז
לאמו ר : "בקר ב אות ו חל ק מ ן האוכלוסיי ה העסו ק בתעשיי ת המלמל ה שוררי ם מצוק ה
וסב ל במיד ה שאי־את ה מוצ א דוגמת ם ל א בשא ר חלק י הממלכה , וית ר מכ ן : ל א בכ ל
העול ם התרבותי.. . סמו ו ל־ 2 , 3 , 4 שעו ת אח ר חצו ת מוציאי ם ילדי ם בנ י 9 — 10
מתו ך מיטותיה ם המזוהמו ת וכופי ן אות ם לעבו ד ע ד 10 , 11 , 12 בער ב בע ד קיו ם
מחיית ם הדלה ; איבריה ם מתנווני ם והולכים , דמות ם מצטמקת , פניה ם הולכי ם
ומתקהי ם ומיטמטמים , וכ ל מהות ם האנושי ת שוקע ת ויורד ת לתי ד קהות־של ־
טימטום , משול ה לאב ן — ולמרא ה עיני ך בלב ד פלצו ת תאחזך.. . אי ן אג ו מופתעי ם
מזה , שמ ר מאל ט וחרשתני ם אחרי ם קמ ו ומיח ו נג ד כ ל ויכוח.. . שיט ה זו , כפ י
שמתא ר אות ה הכה ן מו ג ט א ג י ו ו ולפי , הי א שיט ה ש ל עבדו ת לל א סיי ג
וגבול , עבדו ת חברתית , גופנית , מוסרי ת ושכלית.. . מ ה דמו ת נערו ך לעי ר המכנס ת
אסיפ ה פומבי ת כד י לבקש . שזמן־העבוד ה לגברי ם יה א מוגב ל ועומ ד ע ל 18 'שעות!.. .
אנ ו מצהירי ם הצהרו ת כנג ד בעלי־המטעי ם ש ל וירג׳יני ה וקארולינה . אך , כלו ם
שוק־הכושי ם ש ל אל ה ע ל כ ל הזןעו ת ש ל ש 1 ט , ש ל סחר־מכ ר בבשר־אדם , מתוע ב
יות ר משחיטת־אד ם ז ו הנעשית־והולכ ת לאט־לאט , כד י שייוצר ו צעיפי ם וצוארוני ם
למע ן בצע ם ש ל בעלי־ההון 65 ך "

חרושת־הקדרו ת 1:6130 * 0 ? ) אש ר בסטאפורדשיי ר שימש ה במש ך 22 שני ם

63 אות ו ביטו י קנ ה לעצמ ו זכות־אזר ח רשמי ת ג ם בבית־החרוש ת וג ם בדינינדוחשבונו ת
ע ל בתי־החרושת .

64 "תאות־הבצ ע ש ל בעלי־החרושת , שמעשיה ם האכזריי ם ברדיפת ם אחר י הדוחי ם במע ט
של א על ו עליה ם מעשיה ם ש ל הספרדים , ע ם כיבו ש אמריקה , ברדיפת ם אחר י הזהב. " (ג ׳ ו ן
ווייד : ״תולדו ת המעמ ד הבינונ י ומעמ ד הפועלים״ , מהדור ה ג / לונדו ן 1833 , עמ ׳ 114 . )
החל ק העיונ י בספ ר זה , מעי ן ראשי־פרקי ם לכלכל ה מדינית , מכי ל כמ ה דברי ם מקוריי ם —
בשבי ל זמנ ו — כגו ן בדב ר משברי ם מסחריים . ואל ו החל ק ההיסטור י לקו י בגניבה־ספרותי ת
לל א בושה , בפלאגיא ט מתו ך ״תולדו ת העניים ״ לס ר מ . אידן , לונדו ן 1799 .

05 ״דייל י טלגראף ״ ש ל לונדון , מ־ 17 ביאנוא ר 1860 .

195

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

האחרונו ת נוש א לשלו ש חקירו ת פארלאמנטאריות . תוצאו ת החקירו ת האל ה נמסרו :
בדיךוחשבו ן ש ל מ ר סקרייוו ן משנ ת 1841 ל״נציבי ם ע ל העסק ת ילדים "
(״ 8 ־ 000101188101161 ;) 111611 ז 103 ממ £1 8 י 11 ־ 161 ) 01111 ״ ) ; בדין־וחשבו ן ש ל ד״ ר
גרינהא ו משנ ת 1860 , שנתפרס ם בפקוד ת קצידהרפוא ה ש ל מועצת־הסתרי ם
( 113 — 112 , 1 ,";)־ 01 ( 361 1 >־ 31 , 1111 * 36 110 ( £111 " ; 001111011 ■׳ 110 ־ 1 ? ) ; ולאחרונ ה
בדין־וחשבו ן ש ל מ ר ל ו נ ג ׳ משג ת 1863 : "דין־וחשבו ן ראשו ן ש ל הועד ה בדב ר
העסק ת ילדים ״ מ־ 13 ביונ י 1863 - 1051 ( £011 8 י 611 ־ 1 1 ) 01111 01 1116 ;)• 01 ק 36 ;) 8 ־ 11 ? ]
.[״ 00011111881011 ;) 0160 לצור ך תפקיד י של י דייני , א ם אבי א מתו ך הדינים ־
וחשבונו ת ש ל 1860 ד 1863 עדויו ת אחדו ת מפ י הילדי ם המנוצלי ם עצמם . דבר י
הילדי ם — ע ל המבוגרי ם יצא ו ללמד , וביחו ד ע ל בחורו ת ונשים : ומדוב ר כא ן
.בענ ף .תעשייתי , שלעומת ו טוויי ת כותנ ה וכיוצ א בה , נראי ת בתעסוק ה נוח ה
ובריא ה ביותר 60 .

ו י ל י א מ ו ו ד , בן־תשע , הי ה ב ן 7 שני ם ו־ 10 חדשי ם כשהתחי ל לעבוד .

הו א הי ה ״ 18 ) 3111110111 ־ 1 ״ (הי ה מבי א סחורה , שנגמר ה צורתה , א ל חדר־הייבוש ,
ואחד־כ ך הי ה מחזיר־ומבי א מש ם א ת התבני ת הריקה) . בכ ל יו ם מימות־השבו ע
הו א ב א ב־ 6 בבוק ר ומפסי ק עבודת ו בער ך ב־ 9 בערב . "עוב ד אנ י שש ה ימי ם
בשבו ע ע ד 9 שעו ת בער ב : כ ן נהגת י במש ך 7 ע ד 8 השבועו ת האחרונים" . משמע :
עבוד ה ש ל 15 שעו ת ביו ם בשבי ל יל ד בן־שב ע ! י . מוריי , נע ר ב ן שתים־עשרה ,
מעיד : ״ 18 ) 010111 סטי ! 1 ) 30 ־!ס^! [ 11 ־ 1 1111 ״ [אנ י מסוב ב א ת הגלג ל ונוש א

תבניות] , "ב א אנ י ב־ 6 בבוקר , עתי ם ב־ 4 בבוקר . בליל ה האחרו ן עבדת י כ ל הליל ה
ע ד 6 בבוקר . .מלי ל שלשו ם ל א שכבת י במיטתי . מלבד י עבד ו כא ן כ ל אות ו ליל ה
האחרו ן,שמונ ה א ו השע ה .נערים . כולם , פרט . לאחד , חזר ו הבוק ר לעבודה . א! י
.מקב ל 3 שילינגי ם ר 6 פנסי ם :(לשבוע) . ואינ י מקב ל יות ר בע ד העבוד ה בלילות .
בשבו ע האחרו ן עבדת י בשנ י לילות. ״ פרניהאו , יל ד ב ן 10 , אומר : "ל א תמי ד
ניתנ ת ל י שעד , שלימ ה לארוחת־הצהריי ם ; לפעמי ם ר ק מחצית־שע ה — כ ל יו ם
חמישי , שש י ושבת" 67 .

ד״ ר גרינהא ו מבי ע א ת.דעתו , שימ י חי י אד ם במחוזו ת הקדרו ת סטוק ־
אפון־טת ד מולסטאנטו ן קצרי ם ע ד מאוד . א ף ע ל . פ י שבמחו ז סטו ק עסוקי ם בקדרו ת
ר ק . 30,6% ובמחו ז וולסטאנטו ן ר ק 304% ש ל הגברי ם למעל ה מגי ל העשרים , הר י
במניי ן מקרי־המוו ת ממחלות־הריאו ת בקר ב הגברי ם מאות ו סו ג י ש לזקו ף ע ל
חשבו ן הקדרים : במחו ז הראשו ן למעל ה ממחצי ת ובמחו ז השנ י בקירו ב % .
ד " ר ב ות ר ו יד , רופ א כלל י בהנליי , מעיד : "כ ל דו ר חד ש ש ל הקדרי ם ננס ־
יות ר וחלוש־יות ר מ ן הדו ר שלפניו" . כ ן אומ ר רופ א אחר , מ ר מק־בין : "מ ן היו ם
שהתחלת י בעבודת י הרפואי ת בי ן הקדרים ! לפנ י 25 שנים , יכולת י לראו ת התנוונו ת
ברורה , שנתבלט ה ביחו ד בהפחת ה מוסיפה־והולכ ת ש ל קומת ם ומשקלם" . עדויו ת
אל ה לקוחו ת מתו ך הדין־וחשבו ן ש ל ד״ ר גרינהא ו משנ ת 68 1860 .

66 השוו ה : ״מצב ו ש ל וכד ״ ל א נ ג ל ס . עט ׳ 249 — 251 .

07 ״הועד ה להעסקת־ילדים . דו״ ח ראשו ן וכו ׳ 1863 ״ , עדו ת עם , 16 , 19 , 18 .

68 ״בריאו ת הציבור , דו״ ח שליש י וכר״ , עס ׳ 102 , 104 , 105 .

196

8 . יום־העבוד ה

והנ ח הדברי ם חבאי ם לקוחי ם מתו ך הדין־וחשבו ן ש ל חברי־הועד ה משנ ת
' 1863 . ד״ ר ג ׳ . ט . ארלידג / רופ א ראש י בבית־החולי ם אש ר בצפו ן סטאפורדשייר ,
אומר : "הקדרים , כמעמד , ג ם גברי ם וג ם נשים , ה ם אוכלוסיי ה מנוונ ת מבחינ ה
גופני ת ומוסרי ת כאחת . בדר ך כל ל ה ם מגומדים , מבנ ה גופ ם לקוי , ותכופו ת מגובני ם
בחזיהם . ה ם מזקיני ם לפנ י זמנ ם וע ל כ ל פני ם חייה ם אינ ם אל א קצרים ? קהי ם
ומחוסרי־דם , חולשת ם הגופני ת מתגלי ת בהתקפו ת עקשניו ת ש ל מחלת־עיכול , ש ל
הפרעו ת בכב ד ובכליו ת וש ל שגרון . אול ם ביחו ד לוקי ם ה ם במחלו ת בית־החזה ,
כגו ן דלקת־הריאות , שחפת , דלק ת הסמפונו ת וקצרת . צור ה אח ת ש ל הקצר ת
מיוחד ת ר ק להם , ומפורסמ ת הי א בש ם קצרת־הקדרי ם א ו שחפת־הקדרים . מחלת ־
סקרופולה , הפוגע ת בשקדים , בעצמו ת א ו בחלק י גו ף אחרים , הי א מחל ת הקדרי ם ?
חולי ם ב ה שני־שלישי ם מה ם ויותר.. . וא ם ההתנוונו ת ( 68061106 *ג 6£6116 !) )
ש ל האוכלוסיי ה באות ו מחו ז ל א גדל ה יותר , הר י ז ה מחמ ת הגיר ה מתמד ת ש ל
כוחו ת חדשי ם מ ן המחוזו ת הסמוכי ם ומחמ ת ההתחתנו ת בגזעי ם בריאי ם יותר" .
מ ר צ׳ארל ס פאר ם ו נ ס , מ י ששימ ש עו ד לפנ י זמן־מ ה דופא־בי ת
[ 8111-86011 1101186 ] באות ו בית־חולים , כות ב במכת ב לנצי ב לונג , בי ן השא ר : "אי ן
ביד י לדב ר אל א מתו ך הסתכלות י האישית , ול א מתו ך נתוני ם סטאטיסטיים , אול ם
אינ י מהס ס מלהצהיר , כ י התמרמרו ת תקפתנ י בכ ל פע ם ופע ם למרא ה אות ם
הילדים , שבריאות ם הובא ה עול ה לתאו ת הבצ ע ש ל ההורי ם א ו ש ל נותני־העבודה" .
והר י הו א מונ ה א ת סיבותיה ן ש ל מחלות־הקדרי ם ומסיי ם בסיב ה השקול ה כנג ד
כולן : ״שעות־עבוד ה ארוכות ״ (״מסס! !*סס,!״ ) . בדין־וחשבו ן מביע ה הועד ה
א ת תקנתה , כ י "תעשייה , שהגיע ה לעמד ה חשוב ה כל־כ ך בכ ל העולם , ל א תוסי ף
עו ד להיו ת נתונ ה לביקורת , שהצלחת ה הגדול ה מביא ה עמ ה התנוונו ת פיזית ,
סבלו ת גופניי ם מרובי ם וקיצור־ימי ם ש ל אוכלוסיית־הפועלים.. . שבעמל ם
ובמומחיות ם הושג ו הישגי ם גדולי ם כל־כך" 69 . וכ ל שנאמ ר לגב י חרושת־הקדרו ת
באנגליה , כוח ו יפ ה לגב י ז ו שבסקוטיה 70 ,

תעשיי ת הגפרורי ם תחילת ה בשנ ת 1833 , משבא ה האמצא ה ולימדה , כיצ ד
מעלי ם א ת הזרח ן ע ל הגפרו ר גופו . משנ ת 1845 ואיל ך נתפשטה־והלכ ה ז ו בצעדי ם
מהירי ם באנגליה , ומחלקי־העי ר הצפופי ם ש ל לונדו ן נתפשט ה וחדר ה לתו ך
מאנצ׳סטר , בירמינגהם , ליוורפול , בריסטול , נורווייץ / ניוקאסל , גלאזגו ? את ה
הלכ ה ונתפשט ה ג ם עווית־הפה , שעו ד בשנ ת 1845 עמ ד עלי ה רופ א וינא י וגילה ,
׳שזוה י מחל ה מיוחד ת לעובדי ם בתעשיית־הגפרורים . מחצי ת הפועלי ם ה ם ילדי ם
למט ה מ־ 13 שני ם וצעירי ם למט ה מ־ 18 . תעשיי ה ז ו מפורסמ ת לגנא י ע ל שו ם
סכנת־הבריאו ת והתיעו ב הכרוכי ם בה , ע ד כד י כ ך שר ק המנוונים־ביות ר במעמ ד
הפועלים , אלמנו ת מזות־רע ב למחצ ה וכו׳ , ה ם שמוסרי ם ל ה א ת ילדיה ם "ילדי ם
קרועים־ובלויים , מזי־רע ב למחצה , מוזנחי ם ופרועים" 71 . בי ן העדים , שחבר־הועד ה
ויי ט ( 1863 ) גב ה מה ם א ת עדותם , הי ו 270 למט ה מ־ 18 , 50 למט ה מ־ 10 , 10 _בנ י

69 ״הועד ה להעסקת־ילדים , 1863 ״ , עמ ׳ 24 , 22 וכ ו וא .

70 שם , עמ׳וו/\_וא .

71 שם , עם ׳ /' 1 .! .

197

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

8 בלבד , ר 5 בנ י 6 בלבד . יום־העבוד ה בגבולו ת ש ל 12 ע ד 14 ו־ 15 שעו ת ? עבודת *
לילה , ארוחו ת של א כסדרן , ע ל הרו ב בתו ך בתי־העבוד ה גופם , המורעלי ם רע ל ש ל
זרחן . דאנט ה הי ה מוצ א בתעשיי ה ז ו תמונות , העולו ת ע ל כ ל מוראות־התופ ת
שרא ה בחזונו .

בתעשיי ת הטפיטי ן נדפסי ם המיני ם הגסי ם יות ר במכונות , והמיני ם העדיני ם
נדפסי ם בי ד ( 8 ט 1 ; 111 מ ע 13100 ) . חודש י התעסוק ה הער ה ביות ר ה ם מתחיל ת
אוקטוב ר וע ד סו ף אפריל . באות ה תקופ ה נמשכ ת העבוד ה הזא ת תכופו ת וכמע ט
ללא־הפסק ה מ־ 6 בבוק ר ע ד 10 בערב , ולמעל ה מכן .

י • ל יץ ׳ מעיד : ״מ־ 19 בחורו ת חסר ו 6 בחור ף האחרו ן ( 1862 ) , מחמ ת
מחלו ת שבא ו לח ן ע ל יד י יתר־עבודה . אנו ס אנ י לנזוף־ולגעו ר בהן , של א תתקפ ן
שינה" . ו . דאפי : "תכופו ת ל א יכל ו הילדי ם לפקו ח א ת עיניה ם בשבי ל העבודה ,
מרו ב עייפות ? ואמנם , א ף אח ד מאתנ ו ל א יכו ל לעמו ד בכך. " י . לייטבורן :
״הר י אנ י ב ן י״ג.. . בחור ף האחרו ן עובדי ם היינ ו ע ד 9 (בערב) , ובחור ף שקד ם ל ו
ע ד 10 בערב . כמע ט כ ל ער ב בחור ף האחרו ן היית י בוכ ה מכאב , שרגל י העל ו
פצעים. ״ ג . א פ ס ד ן : ״הנ ה הנע ר שלי.. . כשהי ה ב ן 7 , היית י בוטל ו ע ל כתפ י
ונושא ו ע ל פנ י השל ג לכא ן ובחזרה ? עוב ד הי ה כא ן 16 שעות!.. . תכופו ת היית י
כור ע לפני ו כד י להאכיל ו כשהו א מעומ ד לי ד המכונה , שכ ן אסו ר הי ה עלי ו לעזב ה
א ו להשביתה. " סמ ית , מנהל־שות ף לבית־חרוש ת במאנצ׳סטר : "אנ ו עובדי ם
(כלבת ו ה,ידיים ׳ שלו , העובדי ם ל׳מעננו׳ ) לל א הפסק ה בשבי ל ארוחות , ונמצ א
שהעבוד ה ש ל 10 שעו ת וחצ י ליו ם נגמר ת ב־ 4 וחצ י אחר־הצהריים , וכ ל הנות ר
ה ן ׳שעו ת נוספות 72 . (כלו ם אות ו מ ר סמי ת עצמ ו אינ ו אוכ ל שו ם ארוח ה במש ך
10 שעו ת וחציו) . אנ ו (אות ו סמי ת גופו ) ר ק לעתי ם רחוקו ת מפסיקי ם א ת עבודתנ ו
(כלבת ו : השימו ש במכונות־כוודהעבוד ה ,שלנו , ) לפנ י 6 בערב , ונמצ א שבעצ ם אנ ו
( 8 ג 1 מ 1 ס 01 , 18 !תגוע©! ! [ושו ב אות ו קריםפינום טי 1 ] ) עובדי ם כ ל השנ ה כול ה שעו ת
נוספות.. . הילדי ם והמבוגרים , ( 152 ילדי ם וצעירי ם למט ה מ־ 18 ד 140 מבוגרים )
אל ה ואל ה עבד ו במש ך 18 החדשי ם האחרונים , בממוצע , לפחו ת 7 ימי ם ו־ 5 שעו ת
בשבוע , א ו 78 1 / 2 שעו ת בשבוע . ב־ 6 השבועות , שנסתיימ ו בשני־למא י שנ ה ז ו
( 1863 ) , הי ה השיעו ר הממוצ ע עו ד יות ר גדו ל — 8 ימי ם א ו 84 ׳שעו ת בשבוע! "
ואולם , מוסי ף אות ו מ ר ס מ י ת , ז ה שנתחב ב עלי ו כינוי־הרבי ם ש ל הו ד מלכות ו
[ 18 * 631:3 נ 13 מ 1:3118 ט 1 ק ] בחיו ך ע ל שפתיו : "העבוד ה במכונו ת אינ ה קש ה ביותר. "
ואל ו החרשתני ם המשתמשי ם בדפוס־י ד [^ 111 ; 1 מ 1 •! ? 5100 ] טועני ם : "עבודת־י ד
בריא ה מעבודת־מכונה. " בדרך־כל ל מתמרמרי ם בעלי־החרוש ת ומוחי ם נג ד ההצע ה

72 אי ן להבי ן דברי ם אל ה במוב ן ש ל המוש ג עודף־זסן־העבודה , שאנ ו משתמשי ם בו . אות ם
האדוני ם רואי ם בעבוד ה ש ל ^ 16 שעו ת א ת יוס־העבוד ה התקין , המכיל , איפוא , ג ם א ת
עודף־העבוד ה התקין . ר ק אחד־כ ך מתחי ל "י־זור־הזמך ׳ [שעו ת נוספות] , .שמשלמי ם בעד ו
שכ ר טוב־יות ר במקצת . בהזדמנו ת מאוחר ת נראה , כ י השימו ש בכוודהעבוד ה במש ך מ ה
שקרו י היום־התקי ן משלמי ם בעד ו למט ה נוערכו , וכ ר "יתור־הזמ ך אינ ו אל א עורמ ה קאפיטא ־
ליסטי ת כד י לסחו ט יות ר ״עודף־עבודה ״ ; ואגב , ז ו נשאר ת עורמה , אפיל ו א ם בע ד השימו ש
בכוח־העבוד ה במש ך "היו ם התקין " משלמי ם באמ ת א ת השכ ר המלא .

198

8 . יום־העבוד ה

"להשבי ת א ת המכונו ת לפחו ת בשעו ת הארוחות" . מ ר א ו טל י י , מנה ל בית י
חרוש ת לטפיטי ן בבורא ו (לונדון) , אומר : "חוק , שיתי ר שעוודעבוד ה מ־ 6
בבוק ר ע ד 9 בערב.. . ודא י שהי ה מני ח א ת דעתנו(! ) ; אב ל השעו ת לפ י חוק -
העבודה , מ־ 6 בבוק ר ע ד 6 בערב , אינ ן נוחו ת בשבילנו(!) . המכונ ה שלנ ו מושבת ת
בשע ת ארוחת־הצהריי ם (כמ ה גדול ה נדיבו ת הלב!) . ההשבת ה אינ ה מביא ה הפס ד
ניכר , ל א בניי ר ול א בצבע. ״ ״אב ל — הו א מוסי ף ואומ ד ברג ש ש ל השתתפו ת —
"מבי ן אני . שההפס ד הכרו ך בכ ך אינ ו אהוב. " הדידוחשבו ן ש ל הועד ה קוב ע
בתמימות : החש ש ש ל "בתי־עס ק מ ן הראשוגים־במעלה ״ מפנ י •הפס ד זמן , —
כלומ ר הפס ד בחטיפת־הזמ ן ש ל עבוד ת הזול ת — ו״הפס ד ריוח " הכרו ך בו , אינ ו
"טע ם מספיק " כד י "לית ך לילדי ם למט ה מ־ 13 וצעירי ם וצעירו ת למט ה נד 18
״׳לקפח ״ א ת ארוחת ם במש ך 12 ע ד 16 שעות ; א ו כד י להגיש ה לה ם — כדר ך
שמגישי ם פח ם ומי ם למכונת־הקיטור , סבו ן לצמר , שמ ן לגלגל , וכו ׳ — בעצ ם
תהלי ך הייצו ר גופו , בחזק ת חומר־עז ר בלב ד בשבי ל אמצעי־העבודה 73 .

שו ם ענף־תעשיי ה באנגלי ה (אנ ו מסיחי ם דע ת מאפיית־לח ם במכונות ,
שהתחיל ה חודר ת ר ק לפנ י זמ ן קצר ) ל א נשתמ ר ב ו ע ד היו ם הז ה אופךייצו ר
עתיק־ימי ם — וגדול ה מכן : אופן־ייצו ר מלפני־הנצרו ת (עיי ן בדבר י המשוררי ם
ש ל תקופ ת הקיסרי ם ברומי ) — כמ ו באפייה . א ך ההו ן — כפ י שהעירונ ו לעי ל —
מתחילת ו מתייח ס באדישו ת א ל אופי ו הטכנ י ש ל תהליך־העבודה , שהו א כוב ש
לעצמו . תחיל ה נוטל ו ההו ן ממ ש כמ ו שמצאו .

זיוף־הלח ם — ממ ש ל א ייאמ ן כ י יסופ ר — ביחו ד בלונדון , נתגל ה לראשונ ה
ע ל יד י נעד ה מטע ם הבית־התחתו ן ״ע ל זיו ף צרכי־המזון ״ ( 56 ־ 1855 ) ומתו ך חיבור ו ש ל
ד״ ר ה א ם א ל : ״נתגל ו הזיופים ״ [״ 1 ) 161601:6 > 10118 ; 31 ע 6 ; 11111 > 4 ." ] 74 . תוצא ת הגילויי ם
האל ה הו א החו ק מ־ 26 באוגוס ט 1860 "למניע ת זיופי ם ש ל צרכי־מאכ ל ומשתה "
[" 11110 ־ 11 > 1 ) 3.11 1 ) 100 0£ 10 8 סוד ו 1 ז 1 04 ז 10 :ו 3 ' 11:01 ג 11 ) 1 ז 1116 0 ! 00011 1:111 ' ! י ז פס}" ] —

חו ק של א השי ג א ת מטרתו , שכ ן נוה ג הי ה עדינו ת יתיר ה כלפ י כ ל דוג ל בחופש ־
המסח ר [■ 161 >ג־ 1 ; 661 ־ 1 ד] , שרוצ ה ״להרוי ח פרוט ה ביושר ״ : 11 5111 1100681 * 1111 ס! , 1 ]
[״ 611117 < ! ע ם קניי ת סחורו ת מזויפו ת ומכירתן 75 . הועד ה עצמ ה ניסח ה פחו ת א ו
יות ר בתמימו ת א ת דעתה־הכרתה , שחופש־המסח ר משמעו , בעיקר , מסח ר בחומרי ם
מזויפים , — א ו כפ י שאומ ר האנגלי , תו ך חידו ד ר ב — "חומרי ם סופיסטיקאליים "
נ!> 11181:1031:6 ק 80 ] . ואמנ ם כן , סו ג ז ה ש ל "ס 1 פיסטיקר 1 " יפ ה כוח ו מכוח ו ש ל

73 ״הועד ה להעסקת־ילדים ״ 1863 , עדויות , עט ׳ 123 , 124 , 125 , 140 רכ ן עו 1 .

74 אלום , שחו ק יפה־יפה , א ו מעור ב במלח , משמ ש סחור ה תקינ ה במסחר , הנושא ת א ת
הש ם האופיינ י ״חומר־לאפייה ״ [״ 81:1111 3 *נ 31£6 < 1 ״ ] .

75 פי ח משמש , כידוע , צור ה ש ל אנרגי ה מרוכז ת מאו ד מ ן הפחמן ; זה ו חומר־זיבול ,
שמנקי־ארובו ת קאפיטאליסטיי ם מוכרי ם אות ו לחוכרי ם חקלאיים . והנה , במשפ ט אח ד בשנ ת
1862 צרי ך הי ה ה״מושבע " [" 1 311 מ ז ג־נ 11 ז>" ] הבריט י לפסו ק הלכה : פיח , שמוסיפי ם עלי ו
90% אב ק וחול , בל א שהקונ ה יוד ע ע ל כך , מה ו ו הא ם ז ה פי ח "ממשי " במוב ן "המסחרי" ,
א ו אינ ו אל א פי ח "מזויף " במוב ן "החוקי " ו "ידיד י המסחר " [" 06 ־ 61 מ 1 מ 001 ג 11 > 11 מ 3 " ]
הכריעו , כ י זה ו פי ח "ממשי " מסחרי , ודח ו א ת תביעת ו ש ל החוכר , ונוס ף ע ל כ ך נתחיי ב
הל ה לשל ם א ת הוצאו ת המשפט .

199

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

פרוטאגורא ס להלבי ן א ת השחו ר ולהשחי ר א ת הלבן , יפ ה כוח ו מכוח ם ש ל חכמי ־
אליא ה להראו ת לעיני־כ ל [ 10011108 )<] , שכ ל הממש י אינ ו אל א נוראית־עי ן

בלבד 76 .

מכ ל מקו ם פקח ה הועד ה א ת עינ י הבריו ת ע ל "לחם־חוקם" , וממיל א ע ל עסקי ־
האפייה . אות ה שע ה גופ ה התחי ל מנס ר בלונדון , באסיפו ת פומביו ת ובבקשו ת
לבית־המחוקקים , קול־שוועת ם ש ל שוליות־האופי ם מיתור־העבודה , וכד . שוועת ם
גבר ה והחמיר ה ע ד כד י כך , שהאדו ן ה . ם . טרמנהיר , א ף הו א חב ר לועד ה משנ ת
1863 , — שהזכרתיד . כמ ה פעמי ם — נתמנ ה קצין־חוק ר מטע ם הכתר . הדידוחשבו ן
שלו 77 , בצירו ף גביורדעדות , הרגי ז מאו ד א ת הקה ל — ל א א ת לבו , אל א א ת
קיבתו . אמנ ם ייד ע בן־אנגליה , הבק י בכתבי־הקודש , כ י אד ם — כ ל של א נבח ר
בחמד־ההשגח ה להיו ת בעל־הו ן א ו אדוני־קרק ע א ו בע ל סינקור ה — נוע ד לכך ,
כ י בזיע ת אפי ו יאכ ל לחם , אב ל ל א יידע , שעלי ו לאכו ל בלחמ ו יום־יו ם מג ה
מסוימ ת ש ל זיעת־אדם , בתוספ ת הפרשו ת ש ל מוגלת־מורסה , קור י עכביש , פגרי ־
מקקי ם ורקבי־שמרי ם גרמניים , מלב ד אלום , אבן־חול , ושא ר סממני ם מינראליי ם
טובים . לפיכ ך : בל א להקפי ד ע ל מעל ת קדושת ו ש ל "חופש־המסחר" , נמס ר
ענף־המאפיות , שהי ה "חפשי " ע ד כה , לפיקוח ם ש ל מפקחי ם ממשלתיי ם (ע ם
נעיל ת מוש ב הפארלאמג ט 1863 ) , ובאות ו חו ק ש ל הפארלאמנ ט נית ן הצו , כ י
שוליות־אופי ם למט ה מ־ 18 אסו ר לה ם לעבו ד משע ה 9 בער ב ע ד שע ה 5 בבוקר .
סעי ף אחרו ן ז ה מעי ד יות ר ממא ה עדי ם ע ל יתור־עבוד ה בענ ף עס ק זה , שנוד ף
ממנ ו ריח־חמי ם מימי ם קדמונים .

"שולי ה ש ל אופי ם בלונדו ן מתחי ל בעבודתו , בדר ך כלל , ב־ 11 בלילה . אות ה
שע ה הו א מתקי ן א ת העיסה , — עבוד ה מפרכת , הנמשכ ת ממחצי ת שע ה ע ד %
שעה , הכ ל לפ י גדל ו ש ל המאפ ה וטיב ו ולפ י העמ ל שמקדישי ם לו . משגמר , הד י
הו א שוכ ב ע ל דף־הלישה , המשמ ש ג ם מכס ה לעריב ה שב ה הוכנ ה העיס ה — וכא ן
הו א יש ן כשת י שעות , ש ק אח ד משמ ש מצ ע וש ק שנ י מקופ ל משמ ש ל ו כ ר
למראשותיו . אחרי־כ ן מתחיל ה עבוד ה מהיר ה ובלתי־נפסק ת למש ך 5 שעו ת בער ך :
"זורק " הו א א ת העיסה , שוקלה , צ ר צורותיה , מכניס ה לתו ך התנור , מתקי ן כעכי ם
ומעשי־אופה , רוד ה א ת הפ ת מתו ך התנור , מכני ם א ת הלח ם לתו ך החנות , וכר ,
וכר . מידת־החו ם בבית־מאפ ה עול ה כד י 75 ע ד 90 ' מעלו ת [ 24 ע ד 32 מעלו ת
צלסיוס] , ובבת י המאפ ה הקטני ם א ף למעל ה מזה . נסתיימ ה העבוד ה ש ל עשיי ת

78 הכימיק ן הצרפת י שוואליי ה — במאמר ו ע ל זיופ י [ 10118 ; 1031 ; 11181 <! 80 ]
סחורו ת — הולך־ומונד , 600 ויות ר סחורו ת בז ו אח ר זו , שבשבי ל כמ ה מה ן י ש 10 , 20 , 30 ,
דרכי־זיו ף שונות . הו א מוסי ף : הו א עצמ ו אינ ו יוד ע א ת כ ל המתוחים , וא ף אי ן הו א מזכי ר
במאמר ו א ת כ ל המתודי ם הידועי ם לו . בשבי ל סוכ ר י ש 6 סוגי־זיוף , בשבי ל שמן־זי ת 9 ,
בשבי ל חמא ה 10 , בשבי ל חל ב 19 , בשבי ל לח ם 20 , בשבי ל יי״ ש 23 , בשבי ל קמ ח 24 , בשבי ל
שוקולאד ה 28 , בשבי ל יי ן 30 , בשבי ל קפ ה 32 , וכד . ואפיל ו אלוהים , בכבוד ו ובעצמו , אינ ו
נמל ט מגור ל זה . רא ה דוא ר דד , ק א ר ד : "ע ל הזיו ף ש ל חומרי ם לתשמישי־קדושה" ,
פארי ס 1856 .

77 ״דץ־וחשבו ן וכ ד בקש ר לתלונו ת שקבל ו שוליות־חאופי ם וכר. ״ לונדו ן 1852 , וכ ן
״הדו״ ה השנ י וכד ״ לונדו ן 1863 .

200

8 . יונדהעבוד ה

לחם , לחמניות , ובו ׳ — מתהיל ה עבודת־החלוק ה ; רבי ם מ ן השוליו ת בעס ק זה ,
לאח ר שהשלימ ו א ת עבודת ם הקש ה בלילה , כמתואר , מעסיקי ם כמ ה שעו ת במש ך
היו ם א ת רגליה ם — לשא ת סלי־לח ם א ו לגרו ד עגלות־יד , ולפעמי ם חוזרי ם שו ב
א ל בית־המאפ ה גופו ; מסיימי ם ה ם א ת העבוד ה בשעו ת שונות , בי ן 1 ו־ 6 אחר י
הצהדיי ם — הכ ל לפ י תקופו ת השנ ה ולפ י היקפ ו וטיב ו ש ל העס ק ; ואל ו חל ק
אח ר מ ן השוליו ת עסוקי ם שו ב בבית־המאפ ח ברדיי ת ,מנות ׳ חדשו ת ש ל ככרות ־
לח ם ע ד שע ה מאוחר ת אחרי־הצהריים 78 " . שוליו ת ש ל אופי ם ,מקבלי־מחירים ־
מלאים ׳ אש ר במער ב העי ר [ 5 ) £11 ; ¥681 !] , מתחילי ם עבודתם , בימי ם הקרויי ם
,העונ ה הלונדונית׳ , בדר ך כל ל ב־ 11 בלילה ; והר י ה ם עסוקי ם באפיית־הלחם ,
ח ח מהפסק ה אח ת א ו שתיים , ע ל הרו ב לזמ ן קצ ר בלב ד — ע ד 8 שעו ת למחרת ־
הבוקר . אחר־כ ך מעסיקי ם אות ם במש ך כ ל היו ם כול ו ע ד 4 , 5 , 6 ולפעמי ם אפיל ו
ע ד 7 בערב , בחובלת־הלחם , א ו לפעמי ם מעסיקי ם אות ם שו ב בבית־המאפ ה לסיי ע
באפיי ת צנימים . משסיימ ו א ת מלאכתם , אפש ר שנשארו ת לה ם לשינ ה עתי ם 5
א ו 6 שעות , ועתי ם ר ק 4 , 5 שעות , ושו ב עליה ם להתחי ל א ת עבודתם . ביו ם השש י
מתחיל ה העבוד ה במוקדם , עתי ם ב־ 10 בערב , והי א נמשכ ת לל א הפסקה , א ם
בהתקנ ת הלח ם וא ם בחלוקתו , ע ד השב ת ב־ 8 בערב , ע ל הרו ב ע ד 4 א ו 5 בבוקר ו
ש ל יו ם ראשון . במש ך היו ם הראשו ן חייבי ם הפועלי ם לבו א לבית־המאפ ה 2 — 3
פעמי ם ליום , כ ל פע ם לשע ה אח ת א ו שתיים , כד י לעשו ת עבודות־הכנ ה בשבי ל
הלח ם ליו ם הבא.. . שוליו ת ש ל ,אופים־מורידי־השער ׳ " 3 ת 6 ; 1£81 מ 8611111£ ע 16 ) 11 גז "
(המוכרי ם א ת הלח ם למט ח מ ן המחי ר המלא ) — וכב ר צוי ן שהלל ו ה ם יות ר
משלושת־רבעי ם ש ל אופ י לונדו ן — ל א ר ק שעליה ם לעבוד , בממוצע , שעו ת
מרובו ת יותר , אל א שכמע ט כ ל עבודת ם נעשי ת בבתי־האפיי ה גופם . אופי ם מורידי ־
השער , ע ל הרוב , מוכרי ם א ת הלחם.. . בחנויותיהם . א ם ה ם מוכרי ם אות ו החוצ ה —
ואי ן ז ה מקובל , אל א א ם מספקי ם ה ם לח ם לחנוני ם זעירי ם — הר י ה ם מעסיקי ם
ע ל הרו ב פועלי ם אחרי ם לש ם כך.. . משמתקר ב סו ף השבוע.. . מתחילי ם הפועלי ם
בעבודת ם ביו ם החמיש י ב־ 10 בליל ה וממשיכי ם אותה , בהפסק ה קל ה בלבד , ע ד
השב ת בשע ה מאוחר ת בערב" 79 .

אש ר ל״אופי ם מורידי־השער" , הר י א ף ההשקפ ה הבורגני ת תופסת , כ י "עבוד ת
השוליו ת שאי ן משלמי ם בעד ה ( 11611 ! 4116 04 עט 0 נ 1 131 > 11 !ממ ע 4116 ) הי א המשמש ת
יסו ד לכוח־התחרותם" 80 . והאופ ה מ״מקבלי־מחיר־מלא " [״• 61 ^ £1 < ! 1 > 1-166 ( ן £1111 ״ ]
מלשי ן בפנ י ועדת־החקיר ה ע ל מתחרי ו "מורידי־השער" , שהלל ו חומסי ם עבודת ־
אחרי ם ומזייפים . "אי ן הלל ו מתקיימי ם אלא , ראשית , ע ם שה ם מרמי ם א ת הציבור ,
ושגית , ע ם שה ם סוחטי ם מפועליה ם עבוד ה ש ל 18 שעו ת תמור ת שכ ר שה ם
משלמי ם בע ד 12 שעות" 81 .

78 שם , "הדו״ ח הראשו ן וכר" , עמ ׳ ¥1 .

79 ש ם עמ׳וא>ט .

80 ג ׳ ו ר ג , ר י ד : ״תולדו ת האפייה׳ / לונדו ן 1848 , עם ׳ 16 .

81 "הדו״ ח (הראשון ) וכף , גביית־עדות" , עדות ם ש ל האופי ם "המוכרי ם במחי ר מלא" ,
צ׳יסמן . עמ ׳ 108 .

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

זיופ ו ש ל הלח ם והתהוו ת מעמ ד ש ל אופים , המוכרי ם א ת הלח ם למט ה מ ן
המחי ר המלא , נתפתח ו באנגלי ה ע ם תחיל ת המא ה ה־ 18 , משנתנוו ן במקצו ע ז ה
האופ י ש ל איגוד־האומני ם ומאחור י גב ו ש ל האופה־האומ ן הנומינאל י עמ ד בעל ־
ההו ן בדמות ו ש ל הטוח ן א ו סוכן־הקמח 82 . בכ ך הונ ח היסו ד לייצו ר הקאפיטאליסטי ,
להארכ ה בלתי־מרוסג ת ש ל עבוד ת היו ם ועבוד ת הלילה , א ף ע ל פ י שז ן האחרונ ה
קנת ה שבית ה באמ ת אפיל ו בלונדו ן ר ק בשנ ת 83 1824 .

לאח ר כ ל האמו ר למעל ה יוב ן יפה , מפנ י מ ה מ 1 נ ה הדין־וחשבו ן ש ל הועד ה
א ת שוליות־האופי ם בי ן הפועלי ם קצרי־הימים ! הללו , לאח ר שעמ ד לה ם מזל ם
וניצל ו מתמותת־הילדים , ז ו התופע ה השכיח ה בקר ב כ ל סוג י הפועלים , — מגיעי ם
ר ק לעתי ם דחוקו ת לגי ל ש ל 42 . וא ף ע ל פ י כ ן מקצוע־האפיי ה מל א וגדו ש תמי ד
מועמדים . המקורות , המספיקי ם "כוחות־עבודה " אל ה ללונדון , הם : סקוטיה ,
המחוזו ת החקלאיי ם ש ל מערב־אנגליה , וג ם — גרמניה .

בשני ם 1858 ע ד 1860 ארגנ ו שוליות־האופי ם באירלאנד , ע ל חשבונ ם הם ,
אסיפות־תעמול ה גדולו ת נג ד העבוד ה בלילו ת וביו ם א ׳ בשבוע . הקה ל — למשל ,
באסיפת־מא י ש ל 1860 בדובלי ן — עמ ד ע ל צד ם בהתלהבו ת המיוחד ת לאירים .
ואמנ ם הצליח ה תנוע ה ז ו להשי ג עבודת־יו ם בלב ד — בערי ם ווקספורד , קילקני ,
קלוגמל , ווטרפורד , וכו׳ . ״בלימריק , — והוכח , כ י סבלותיה ם ש ל השוליו ת עבר ו
כא ן כ ל גבו ל — נכשל ה התנוע ה מחמ ת התנגדות ם ש ל הנחתומים־האומנים , וביחו ד
מחמ ת התנגדות ם ש ל הנהתומים־הטוחנים . דוגמ ת לימרי ק הביא ה ליד י נסיג ה ג ם
באני ם ובטיפרארי . בקורק , שרגשו ת הציבו ר הובע ו ב ה בהפגנ ה עצומ ה עד־מאוד ,
הכשיל ו הנחתומי ם א ת התנועה , תו ך שהשתמש ו בתוקף־יכלת ם לפט ר א ת השוליות .
בדובלי ן גיל ו הנחתומי ם התנגדו ת תקיפה־ביותר , ועל־יד י שהמס ו ככ ל שיכל ו א ת
ל ב השוליו ת שעמד ו ברא ש התעמולה , הצליח ו להבי א א ת הפועלי ם ליד י כך ,
שיסכימ ו לעבוד ה יו ם א ׳ בשבו ע ולעבודת־ליל ה — כנג ד הכרת ם ש ל הפועלים"** .
הממשל ה האנגלי ת באירלאנד , המזוינ ת מכ ף רגל ה וע ד ראשה , קובל ת מר ה בבכי ־
ובמספ ד ע ל הנחתומי ם הסרבני ם בדובלין , לימריק , ק 1 רק , וכו׳ : "הנעד ה סבורה ,
כ י שעות־העבוד ה מוגבלו ת ע ל יד י חוקי־טבע , שאי ן לעבו ר עליה ם ללא־עונשין .
ע ם שהנחתומי ם משפיעים־וכו׳פי ם א ת פועליהם , שמתו ך פח ד ש ל אבטל ה בעבודת ם
יהי ו עוברי ם ע ל דעותיה ם הדתיו ת וע ל רגשו ת לבם , שיהי ו מסרבי ם לחוקי־המדינ ה
ומזלזלי ם בדעת־הקה ל (כ ל ז ה נאמ ר כלפ י העבוד ה ביו ם א׳ ) — הר י מעשיה ם

82 ג ׳ ו ר ג ׳ ר י ד , שם . בסו ף המא ה ה־ 17 ובתחיל ת המא ה ד,־ 18 עו ד הי ו מרשיעי ם רשמי ת
א ת הסוכני ם [^ס^ס&י!] , שדחק ו עצמ ם לתו ך כ ל המקצועו ת למיניהם , והי ו רואי ם בה ם
"מזיקי־הציבור " [" 18£111068 טא : 110 נ 1 ג 1 ?"] . הנה , למשל , בית־הדי ן ש ל מושבעי ם
[ 7 ־ 1111 ■ 3 ) 811 ־ 1 ?) ] במחו ז סומדס ט — באח ד ממושבי ו הדמדשנתיי ם — הגי ש תזכי ר
נ״; 1116111 ; 686111 ע<! " ] א ל בית־הנבחרים , וב ו נאמ ר בי ן השא ר : "שאות ם הסוכני ם מבלקו ל
הו ל משמשי ם מזיקי־הציבו ר וגורמי ם נז ק לעסק־האריגים , וי ש להרחיק ם כמזיקים. " ("העניי ן
ש ל הצמ ר האנגל י שלנ ו וכו״׳ , לונדו ן 1685 , עט ׳ 6 , 7 . )

83 ״הדו״ ח הראשו ן וכו״׳ , עט ׳ 0/1 11

84 ״דין־וחשבו ן ש ל הנעדר , ע ל עסק־האפיי ה באירלאנד , לשנ ת 1861 ״ .

8 . יום־העבוד ה

מכווני ם לעור ר קנאה־שנא ה בי ן ההו ן לבי ן העבודה.. . וי ש בכ ך משו ם דוגמה ,
הרת־סכנ ה לדת , למוס ר ולסד ר החברתי.. . הנעדר . סבורה , שהארכ ת יום־העבוד ה
למעל ה מ ן 12 שעו ת הי א התפרצו ת ש ל אלימו ת לתו ך היי ו הפרטיים־הביתיי ם ש ל
הפועל ; הי א מביא ה ליד י תקלו ת מוסריו ת חמורות , ע ל יד י שהי א מתערב ת בחי י
בית ו ש ל האד ם ופוגע ת במילו י חובת ו כלפ י המשפחה , כבן , אח , בע ל ואב . עבוד ה
למעל ה מ־ 12 שעו ת — דרכ ה לערע ר א ת בריאות ו ש ל הפועל , להזקי ן א ת האד ם
קודם־זמנ ו ולקצ ר א ת ימיו , ומתו ך כ ך הי א ממיט ה אסו ן קש ה ע ל משפחות־הפועלים ,
שמתקפחו ת (״ 1 ) 6 זו 1 -נ< 161 ) 31-6 " ) דאגת ו ותמיכת ו ש ל ראש־המשפח ה — ובשע ה
שה ן זקוקו ת לכ ך ביותר" 85 .

ע ד כא ן פרש ת אירלאנד . מעב ר השנ י ש ל התעלה , בסקוטיה , עומ ד הפוע ל
החקלאי , אי ש המחרשה , ורוגז־ומתמרמ ר ע ל תנא י עבודתו : עוב ד הו א 13 — 14
שעו ת ביום , באקלי ם קש ה ביותר , בתוספ ת ש ל 4 שעו ת עבוד ה בראשון־בשב ת
(באר ץ ז ו ש ל מקדשי־השבת!) 86 ; וברבזמ ן עומדי ם לפנ י בית־די ן ש ל מושבעי ם
71 • ! 111 > ן> 111 ר! 0 ן בלונדו ן שלוש ה פועלי־הרכבת : אח ד מפקח־הקרו ן ברכב ת ש ל
נוסעים , אח ד נהג־הקטר , ואח ד מאותת . תאונת־רכב ת חמור ה העביר ה מאו ת
נוסעי ם א ל ביודהעולם . סיב ת האסו ן — רשלנות ם ש ל פועל י מסילת־הברזל . והר י
ה ם עומדי ם ומכריזי ם פה־אח ד בפנ י השופטי ם המושבעים : לפנ י 10 — 12 שני ם
ל א נמשכ ה עבודת־יומ ם יות ר מ־ 8 שעות . במש ך 5 — 6 השני ם האחרונו ת הי ו
״מבדיגים״־ומעלי ם א ת זמן־עבודת ם ע ד כד י 14 , 18 , ואפיל ו 20 שעו ת ליו ם ; ובשע ה
ש ל דוח ק גדו ל מצ ד הטיילים־הגוסעים , כגו ן בימי ם שמוסיפי ם רכבות־טיו ל מיוחדות ,
נמשכ ת עבודת ם לעתי ם קרובו ת 40 ע ד 50 שעו ת ללא־הפוגה . בנ י אד ם בינוני ם
הם , ול א ענקיכרקיקלופים . משהגיע ו לגבו ל מסוי ם כש ל כוח־עבודתם . קהות־של ־
טמטו ם תקפתם . חד ל מוח ם מלחשו ב ועינ ם טח ה מראות . ע ל כ ך עונ ה השופט ־
המושב ע הבריט י המכוב ד [׳׳מ&מזזגינט! , 1 11811 ־ £51 16 נ 3.1 ; 601 ח 65 י 1:116 1 ׳* ] בפסק־דין ,
המעמי ד אות ם בפנ י הישיב ה הקרוב ה ש ל בית־המשפ ט הפליל י בעוו ן "הריג ת
נפשות ״ (״ע 6 ; 111 ^ 81311 מ^ 1 מי* ) ; ובתוספ ת עדינ ה לפסק־הדי ן מובע ת המשאל ה
התמימה : יואילדנ א האדונים , אילי־הממו ן ש ל מסילת־הברזל , לנהו ג בעתי ד ית ר
הרחב ה ברכיש ת המספ ר הדרו ש ש ל ״כוחות־עבודה ״ ; יואילרנ א לנהו ג "ית ר הדרת ־

85 שם .

86 אסיפ ה פומבי ת ש ל הפועלי ם החקלאיי ם בלאסודייד , לי 1 גלאזגאו , פד 5 ביאנוא ר
1866 . (רא ה ״פרקליט ו ש ל הפועל ״ כד 13 ביאבוא ר 1866 . ) יסוד ה ש ל אגוד ה מקצועי ת
[ 68 17111011 !) £1 ־ 11 ׳ ] — מא ז שנ ת 1865 — בקר ב הפועלי ם החקלאיים , לראשונ ה בסקלטיה ,
הי ה מאור ע פותדדתקופה . באח ד ממחוזות־ההקלאו ת הנדכאיכדביות ר שבאנגליה , בבאקיגג "
האמשייר , ערכ ו הפועלים־השכירי ם במאר ס 1867 שבית ה גדולה , כד י להשי ג עליי ה בשכרם ,
מ~ 9 ע ד 10 שילינגי ם ל־ 12 שילינ ג לשבוע . — (מתו ך האמו ר לעי ל רואים , כ י תנוע ת
הפרללטאריו ן החקלא י באנגליה , שנשבר ה לחלוטי ן מא ז דוכא ו הפגנותי ו התקיפו ת אחר י
1830 , וביחו ד מא ז הונה ג חוק־העניי ם החד ש — התהיל ה שו ב מתעורר ת בשנו ת הששים , ע ד
שבסופ ו ש ל דבר , בשנ ת 1872 , הגיע ה ליד י תקופ ה חדשה . בכר ך ן ן אחזו ר לדו ן בכך , וכ ן
בספדיכדהכחולי מ בדב ר מצב ו ש ל הפוע ל החקלא י באנגליה , שהופיע ו משנ ת 1867 ואילך .
תוספ ת למהדור ה 3 . )

203

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

הנאה / א ו "ית ר פרישות / א ו "ית ר חסכון " בסחיטתו־מציצת ו ש ל כוח־העבוד ה שה ם
משלמי ם בעדו 87 .

מתו ך ההמו ן המגוו ן ש ל פועלים , בנ י כ ל האומנויות , כ ל הגילים , כ ל המינים ,
שנדחקי ם אלינ ו בית ר תקיפו ת משנדחק ו נשמו ת הנרצחי ם ש ל אודיסיאו ם ■טי ,
שעצ ם חזות־פניה ם מעיד ה ע ל יתור־עבודתם , בל א שנזדק ק ל״ספרי ם כחולים " אש ר
מתח ת לביודשחיי ם — בוא ו ונק ה מתוכ ו עו ד שת י דמויות , והניגו ד הבול ט שביניה ן
י ש ב ו כד י ללמדך , כ י בפנ י הקאפיטא ל שווי ם כ ל בני־אדם : תופרת־כובעני ת
ונפח־פשוט .

בשבועו ת האחרוני ם ש ל חוד ש יונ י 1863 הביא ו כ ל העתוני ם היומיי ם ש ל
לונדו ן ידיעה , שניתנ ה ל ה הכותר ת ה״סנסאציונית ״ : "מקרה־מוו ת מחמ ת יתור ־
עבוד ה בלבד " (": 15 י 01 ע\־ 61 ע 0 16 ( 0111 811111 ־ £1 63111 ס " ) מדוב ר הי ה במות ה ש ל
התופרת־הכובעני ת מר י אנ י ואוקליי , ב ת עשרים , שעבד ה בבית־מלאכ ה
מכובד־ביות ר לעשיית־שמלות , מספק י חצר־המלכות , ונוצל ה ביד י גברת , שהית ה
קרוי ה בש ם חבי ב מאו ד — עליזה . ושו ב נתגל ה כא ן אות ו סיפור־המעש ה יש ך
נושן , שכב ר סופ ר וסופ ר פעמי ם רבות 88 — מעש ה בצעירו ת העובדו ת בממוצ ע 4 * 16
שעות , ובמש ך העונ ה לפעמי ם ע ד 30 שעו ת ללא־הפסקה ; נחלש־והול ך "כוז ד
העבודה " ש ל הצעירות , מתאמצי ם להחזיק ו בתנועת ו תו ך שמגישי ם לה ן מזמ ן
לזמ ן יי״ש , יין , א ו קפה . אות ו זמ ן הי ו עומדי ם דוק א בעיצומ ה ש ל העונה . צרי ך
הי ה להתקי ן תו ך כד י הרף־עין , כבמטה־קסמים , שמלות־פא ר בשבי ל גבירו ת אצילו ת
לנשף־הריקודים , לכבוד ה ש ל הנסיכ ה מוול ס — יבו א חד ש מחוץ־לארץ . מר י אנ י
ואוקלי י הית ה עובד ת 2 /! 26 שעו ת לל א הפסקה , יח ד ע ם עו ד 60 צעירו ת ; שלושים ־
שלושי ם צעירו ת הי ו יושבו ת בחד ר אחד , שנמצ א ב ו בקוש י אח ד משלוש ה משיעו ר

87 ״עתונ ו ש ל ר י י נ ו ל ד ם ״ , יאנוא ר 1806 . מי ד אח ר כ ך מבי א אות ו שבועו ן —

בכותרו ת רעשניו ת [״ 11118:8 ) 1163 8611831101131 "] , כגו ן "תאונות־אסו ן נוראות "
[" 161118 ) 3601 £8181 1 ) 811 , "טראגדיו ת מחרידות " 2 מ 311 שס.^" ]

[״ 1163 ) 0 ^ 8 ־ 11 וכ ר — מד י שבו ע בשבו ע רשימ ה ארוכ ה ש ל אסונו ת חדשי ם במסילות ־
הברזל . ע ל כ ך עונ ה פוע ל מק ו מסילת־הברז ל נורת־סטאפוארד , לאמו ר : "הכ ל יודעים , מ ה
יכולו ת להיו ת התוצאו ת א ם הנה ג והמסי ק במכונ ת הקט ר ל א יעמד ו כ ל הזמ ן ע ל משמרתם .
וכיצ ד אפש ר לדרו ש זא ת מאיש , לאח ר שכב ר עש ה עבוד ה ז ו במש ך 20 א ו 30 שעה , נתו ן
להשפע ת האויר , ובל א שעו ת מנוח ה ז הנ ה דוגמה , החל ה לעתי ם תכופו ת ביות ר : מסי ק
אח ד התחי ל א ת עבודת ו ביו ם ב ׳ בבוקר , בשע ה מוקדמ ת ביותר . משסיי ם מ ה שקרו י עבודת ־
יום , עבר ו עלי ו בשירות ו 14 שע ה ו־ 50 דקות . לפנ י שסיפ ק ל ו הזמ ן לשתו ת א ת הת ה שלו ,
נקר א שו ב לחזו ר לשירותו.. . משסיי ם פע ם שניי ה זו , עבר ו ע ל שירות ו 14 שעו ת ו־ 25 דקות ,
הר י בסך־חכ ל 29 שעו ת ו־ 15 דקות . א ת שא ר עבודת־השבו ע מיל א כלהל ן : יו ם ד ׳ 15 שעות ,
יו ם ה ׳ 15 שעו ת ד 35 דקו ת ; יו ם ר ^ 14 שעו ת ; יו ם ז ׳ 14 שעו ת ד 10 דקו ת — הר י
בסך־הכ ל במש ך השבו ע 88 שעו ת ו־ 40 דקות . והנה , אדוני , תא ר לעצמ ך א ת השתוממותו ,
כשנית ן ל ו שכ ר בסך־הכ ל בע ד 4 /! 6 ימים . בחשבו , כ י חל ה כא ן טעות , פנ ה א ל המשגיח ־
על־הזמן.. . ושאל , מ ה ה ם חושבי ם לעבודת־יום , וקיב ל תשוב ה : 13 שעות.. . הר י 78 שעו ם
בשבוע.. . אחר־כ ך שאל , לש ם מ ה עב ד למעל ה מאות ן 78 שעו ת עבוד ה לשבוע , וסירב ו
לענו ת לו . אך , בסופ ו ש ל דב ר אמר ו לו , כ י יקב ל עו ד 10 פנס. ״ (שם , גליו ן מ־ 4 בפברוא ר 1866 . )

88 הש ׳ פ . א נ ג ל ם : ״מצב ו ש ל וכד״ , ע ט 253 , 254 .

204

3 . יום־העבודה ■

האמו ת המעוקבו ת ש ל אווי ר הדרו ש לאדם ; ובלילד , תי ו ישבו ת שתיים־ישתיי ם
במיט ה אחת , באח ת מאות ן המאורו ת הצרות , שבאי ם ומתקיני ם ב ה מחיצ ה ש ל
קרשי ם וכ ך מדחיקי ם לתוכ ה חדר־משכב 89 . והי ה ז ה אח ד מבתי־המלאכ ה המתוקני ם
לקישוט־גברו ת אש ר בלונדון . מר י אנ י ואוקלי י חלת ה בששי־בשב ת ומת ה ביו ם א /
לא ף ל א נזדרזה , לתמהונ ה הר ב ש ל הגבר ת עליזה , לסיי ם עבודודקישו ט אחרונה .
הרופא , שהוזמ ן במאוח ר לבו א א ל החול ה הגוססת , מ ר קייס , העי ד בפנ י בית ־
הדי ן לחקיר ת מקרי־מוו ת 71 ־ 111 ז * 8 ? ״ 1161 ס״!ס 0 ] במלי ם יבשו ת אלה ; "מר י אנ י
ואוקלי י מת ה מהמ ת שעות־עבוד ה ארוכות , שהית ה עובד ת בחדר־עבוד ה צפו ף יתר ־
על־המיד ח [וישנה ] בחדר־משכ ב צ ר ביותר , של א נתאוור ר כהלכה" . כד י ללמ ד לרופ א
פר ק בהלכו ת דרד־ארץ , עמ ד בית־המשפ ט והכרי ז כנגדו : ,,הנפטר ת סת ת מהתקפת ־
שבץ , אול ם י ש יסו ד לחשוש , שמיתת ה הקדימ ה לבו א מחמ ת יתור־עבוד ה בבית י
מלאכ ה צפו ף למעל ה מ ן הראוי , וכר״ . הב ה ״עבדינ ו הלבנים ״ — קר א "מורנינ ג
סטאר" , כלי־מבטא ם ש ל חסיד י חופש־חמסח ר קובד ן ובריי ט — "עבדינ ו הלבני ם
מועבדיבדומועברי ם לקבר , נובלי ם בלא־ה ה ומתי ם באי ן מספד" 90 .

89 ד ״ ר לתבי , ששימ ש רופא־מיע ץ בשירו ת הבריאו ת [ 01 11631111 !)* 5031 ]
הצהי ר : "שיעור־המינימו ם ש ל אוי ר בשבי ל מבוג ר צרי ך להיו ת : בדזדר־שיב ה 300 רג ל
מעוקבת , ובחדר־דיד ה ׳ 500 רג ל ■מעדקבת. " ד״ ר ריצ׳ארדסון , רופ א דאש י באח ד מבתי־החולי ם
בלונדון , אומר : "תופרו ת מכ ל המינים , לרבו ת כובעניות־קשטניות , תדפרותדשמלו ת וסת ם
חייטו ת — סבלותיה ן שלוש ה ; יתור־עבודה , חוטריאוי ד והוסר־מזו ן א ו חוס ר עיכול.. . מקצו ע
התפירה , בדדך~כלל.. . הול ם יות ר לחלוטי ן בשי ם מגברים . אך , אל ו ה ן תקלותי ו ש ל מקצו ע זה ,
ביהו ד בעיר־הבירה , שהו א נעש ה עניין ■ ש ל מונופולי ן ביד י עשרי ם ושש ה בעלי־הון ,
המשתמשי ם ביתרונו ת מיסוד ו ש ל ההו ן ( 31 ; 11 ק 03 0111 * £1 #תד ! (! 11131 8 ) וי ש ביכולת ם
להשקי ע הו ן ע ד שיוציא ו בתוק ף חסכו ן מתו ך העביד ה (־ 1350111 0111 0£ 6001101117 06 * 101 ;
כןבת ו : להשי ג חסכו ן בהוצאו ת ע ל יד י בזבו ז כוה״העבודה) . כו ח ז ה [ש ל ההון ] שול ט
בכ ל המעמ ד כולו . יכול ה תופר ת לרכו ש לעצמ ה חו ג ש ל לקיחו ת — הר י ז ה תוקפ ה ש ל
ההתחרות , שנאלצ ת הי א לעבו ד בבית ה ע ד מוו ת כד י להחזי ק מעמד , וא ף נאלצ ת היא ,
בהכרח , להטי ל יתור־עבוד ה ז ה ע ל כ ל אח ת מעוזרותיה . וא ם הי א נכשלת , א ו שאי ן הי א
מנס ה לעמו ד ברשו ת עצמה , עלי ה להצטר ף כעובד ת לבית־עסק , וכא ן אינ ה פוחת ת עבודתה ,
אל א שממוךשכר ה בטו ה יותר . במצ ב ז ה נהפ ך מעמד ה למעמ ד ש ל עב ד מנדש , שהתנודו ת
בהבר ה מטלטלו ת אות ה לכא ן ולשם . הב ה הי א בביתה , בחד ר אחד , רעב ה ללחם , א ו כמע ט
במצ ב ז ה * והג ה הי א עסוק ה 15 , 16 , ואפיל ו 18 שעו ת מתו ך 24 השעו ת ש ל היממה , נתונ ה
באוי ד שאי ן לשאת ו כמעט , ניזונ ה במזון , שאפיל ו א ם טו ב הוא , אינ ו יכו ל לבו א ע ל עיכול ו
מחוס ר אוי ר בקי . ע ל קרביו ת אל ו עולדדכפורח ת השחפ ת שאינ ה אל א מחל ה ש ל אוי ר נפסד. "
(ד״ ר ריצ׳ארדסון : ״עבוד ה ויתור־עגודה " ב״סקיר ה ע ל המד ע הסוציאלי״ , 18 ביול י
1863 . )

90 ״ מ ו ר נ י ב ג ס ט א ר ״ כד 23 ביונ י 1863 . ה״טיימס " משתמ ש בהזדמנו ת זו , כד י
להג ן ע ל מחזיקי־חעבדי ם האמריקניי ם נג ד בריי ט וחברי ו : "רבי ם בתוכנ ו חושבים , כ י בעו ד
אב ו מעבידי ם א ת הנשי ם הצעירו ת שלב ו עד־מוות , ומכשי ר הנגיש ה משמ ש לנ ו פרגו ל הרעב ,
תח ת צליפ ת השי ט — קש ה לומר , שי ש לנ י הזכו ת לשסות , בא ש ובחרב , במשפחו ת ש ל מ י
שנולד ו מחזיקי־עבדים , שה ם לפחו ת מפרנסי ם א ת עבדיה ם כראו י ומעבידי ם אות ם עבוד ה קלה. "
(״טיימס׳ / 2 ביול י 1863 . ) באות ו אופ ן ב א ה " ם ט א ב ד א ר ד " , עתו ן טור י [שמרני] , ומטיף ־
מוס ר לכומ ר ביומ ן הו ל : "הו א ד ן בנידו י מחזיקי-עבדים , א ד מתפל ל הו א בקה ל יח ד ע ם אות ם
האנשי ם הטובים , המעבידי ם ללא־רהמי ם נהגי ם ומפקחי ם גאומניבוסי ם שבלונדו ן וכ ר 16

205

ייצור ו ש ל עודף־הער ד המוחל ט

"לעבוז־ולעבו ר לקב ר — זה ו סד ר דימ ם ל א ד ק בבתי־המלאכ ה ש ל הקשטניו ת
אל א באלפ י מקומות , — וא ף היית י אומ ר : בכ ל מקו ם שהעס ק צרי ך ,לפרוח/ " בוא ו
ונק ה לדוגמ ה א ת הנפח . א ם להאמי ן לדבר י הפייטנים , אי ן ל ך אד ם חסי ן ועלי ז
בחיי ו — כנפח . משכי ם הו א קו ם ע ם שחר , ומי ד מתחי ל הו א מתי ז גצי־א ש עו ד
לפנ י עלו ת החמ ה ; אוכ ל הו א ושות ה ויש ן — ואי ן כמוה ו בעולם . ואמנם , מבחינ ה
גופני ת — א ם ר ק עוב ד הו א במיד ה — הר י מצב ו נמנ ה ע ל העמדו ת האנושיו ת
הטובות־ביותר . אול ם נל ך בעקבותי ו העיר ה ונתבונ ן בעומס־חעבוד ה שהוט ל ע ל
שכמ ו ש ל אות ו גברתן , ומ ה מקו ם הו א תופ ס בשיעור־התמות ה ש ל המדינה ?
במריליבו ן (אח ד הרבעי ם הגדולי ם ביות ר ש ל העי ר לונדון ) מתי ם שנה־שנד .
נפחי ם בשיעו ר ש ל 31 לאלף , א ו 11 למעל ה מ ן התמות ה הממוצע ת ש ל גברי ם
באנגלי ה בכללה . אות ה פעול ה ללא־פג ם כמלאכ ה ממלאכו ת האדם , אמנו ת כמע ט
אינסטינקטיבי ת ש ל האנושו ת — תו ך הפרז ה ש ל עבוד ה נהפכ ה הי א לתקל ה
המחבל ת א ת עושיה . יכו ל הו א להקי ש כ ך וכ ך הקשוודקורנ ם ליום , לפסו ע כ ך וכ ך
פסיעות , לנשו ם כ ך וכ ך נשימות , לייצ ר כ ך וכ ך תוצרי ם — ולחיו ת בממוצע ,
נאמר , 50 שנה . והר י כופי ם אותו , שיהי ה מקי ש כ ך וכ ך ית ר הקשות , לפסו ע כ ך
וכ ך ית ר פסיעות , לנשו ם ביו ם תכופו ת יות ר כ ך וכ ך ית ר נשימות , ולהוסי ף בסך ־
הכ ל יוס־יו ם רב ע ע ל הספק־חייו . הו א מנס ה לעשו ת כ ן — וסו ף דבר : במש ך
תקופ ה מצומצמ ת עוש ה הו א רביעי ת יות ר עבודה , אל א שהול ך הו א למו ת בהיות ו
ב ן 37 , ול א ב ן 50 " 91 .

4 . עבוד ת יו ם ועבוד ת לילה . שיט ת המשמרו ת

מבחינ ת תהליך־השיערו ך ל א ב א ההו ן הקבו ע — היינו , אמצעי־הייצו ר —

אל א כד י לספו ג לתוכ ו עבודה , וע ם כ ל טיפ ת עבוד ה לספו ג בפרופורצי ה כמו ת
מסוימ ת ש ל עודף־עבודה . אי ן אמצעי־הייצו ד עושי ם כן , שו ב י ש בעצ ם קיומ ם
משו ם הפס ד שליל י לבעל־ההון , שכ ן כ ל זמ ן שהלל ו בשיתוק ם עומדים , אי ן ה ם
משמשי ם אל א מפרעזדשל־הו ן שנפרע ה לבטלה , והפס ד ז ה נעש ה חיוב י כשהפס ק
העבוד ה מחיי ב הוצאו ת נוספו ת לש ם חידושה . ואל ו הארכ ת יום־העבוד ה מעב ר
לגבולו ת היו ם הטבע י לתו ך הלילה , אי ן ב ה אל א משו ם הטבודשעה , ואי ן הי א
ממ ה אל א במקצ ת א ת צמאונ ה ש ל העלוק ה לדם־ח י ש ל העבודה . ולפיכך : ניכו ם

שעו ת ליו ם תמור ת שכ ר הראו י לכלב. " ובסו ף דיב ר החוזה , מ ד תומא ם ק א ר ל י ל ,
שעו ד בשנ ת 1850 כתבת י עלי ו : ״לעזאז ל הל ך הגאו ן — נשא ר הפולחן" . במש ל קצ ר הו א
מפחי ת אות ו מאור ע גדול , יחיד י בהיסטורי ה ש ל זמננ ו — מלהמת־האזרחי ם באמריק ה —
ומעמידה ו על־כ ך : כרת י מ ן הצפו ן רוצ ח בכ ל תוק ף לרצ ץ א ת גולגלת ו ש ל פלת י מ ן הדרום ,
משו ם שכרת י מ ן הצפו ן שוכ ר א ת פועל ו ,בכ ל יום / ואל ו פלת י מ ן הדרו ם שוכ ר א ת פועל ו
,לכ ל ימ י חייו׳. ״ (״כתב־ע ת ש ל מאקמילאן״ . איליא ס ש ל אמריק ה — בקליפת־אגוז .
[. 0 סט מ מ ג 03112 ג־ 1 נ>מז 3 11138 ] חובר ת אוגוס ט 1863 [עמ ׳ 301 ]. ) וכ ך נתפקעה , סו ף סוף ,
שלפוחית־הקצ ף ש ל האהדה , שהטורי ם רוחשי ם ל ו לשכיר־העבוד ה העירונ י — ח ס וחליל ה
ל א לשכי ר הכפר י ! והגרעי ן שמ ו — עבדו ת !

91 ד״ ר דיצ׳ארדסון : ״עבוד ה ויתוד־עבודה״ , ב״סקיד ה ע ל המד ע הסוציאלי״ , 18
ביול י 1863 [עמ ׳ 476 ואילך] .

206

8 . יום־העבוד ה

העבוד ה במש ך כ ל 24 השעו ת ש ל היממ ה — הו א היצ ר האימאננט י הטבו ע בייצו ר
הקאפיסאליסטי . מפיו ן שאי ן דב ר ז ה אפשר י מבחינ ה גופנית , איל ו הי ו סוחטי ם
אות ם כוחות־עבוד ה עצמ ם ללא־הפס ק יו ם ולילה , — הר י צריך , לש ם התגברו ת
ע ל עיכו ב פיז י זה , שיהי ו מתחלפי ם כוחות־העבוד ה הנאכלי ם ביו ם בכוחות־עבודד ,
הנאכלי ם בלילה ! והתחלפו ת ז ו כמ ה דרכי ם פתוחו ת לפניה , כגון : מקצת ם ש ל
הפועלי ם עובדי ם שבו ע אח ד ביום , ושבו ע שנ י בלילה , וכד . הכ ל יודעים , כ י
שיטת־משמרו ת ז ו — אות ו משק־של־התחלפו ת — הית ה רווח ת בתקופ ת פריחת ה
וגדולת ה ש ל תעשיי ת הכותנ ה באנגליה , והי א פורח ת כעת , בי ן השאר , בבתי ־
החרוש ת לטודיודכותנ ה אש ר בפל ך מוסקבה . תהליך־ייצו ר ז ה במש ך 24 שעו ת
קיי ם ע ד היום , כשיטה , בכמ ה ענפי־תעשייה , "זזפשיים " לפ י שעה , אש ר בבריטני ה
הגדולה , בי ן השא ר : בכבשונות־הברזל , בבתי־החישול , במפעלי־הרידו ד ובתעשיות ־
מתכ ת אחרו ת אש ר באנגליה , וול ס וסקוטיה . תהליך־העבוד ה מקי ף כאן , מלב ד 24
שעו ת ש ל שש ת ימי־המעשה , ג ם א ת 24 השעו ת ש ל יוט־השבתון . הפועלי ם ה ם
גברי ם ונשים , מבוגרי ם וילדי ם משנ י המינים . גיל ם ש ל הילדי ם והצעירי ם הוא :
מ־ 8 (במקרי ם אחדי ם מגי ל 6 ) ע ד 92 18 . בכמ ה ענפי־תעשיי ה עובדו ת ג ם הנערו ת
והנשי ם בלילה , יח ד ע ם הגברים 93 .

ואפיל ו נסי ח דע ת מ ן התקלו ת הכלליו ת ש ל עבודת־לילה 94 , י ש ב ו בתהליך ־
ייצו ר זה , שאינ ו פוס ק במש ך 24 שעות , משו ם הזדמנו ת נוחה־ביות ר להסגת ־

92 ״הועד ה להעסקת־ילדים. " דיךוחשבו ן שלישי . לונדו ן 1864 , עמ ׳ עו , ע , ו/ו .

93 "בססאפודדשיי ר וג ם בוול ס הדרומי ת מועסקו ת נערו ת צעירו ת דגשי ם בפכמת־הפח ם
ובערימות~הקוקם , ל א ר ק ביו ם אל א ג ם בלילה . נוה ג ז ה נזכ ר לעתי ם תכופו ת בדינים ־
והשנונו ת שהוגש ו לפארלאמגט , והודג ש שדב ר ז ה כרו ך בתקלו ת גדולו ת ומפורסמו ת לכל .
נשי ם אלה , בצוות א ע ם גברים , וכמע ט שאי ן להבדי ל ביניה ם הבדל־שבלבוש , מזוהמו ת בסח י
ובפי ה — נתונו ת להשהתודהאופי , תו ך שה ן מאבדו ת א ת רג ש הכבו ד העצמי , ואי ן להימנ ע
מכ ך כתוצא ה מעיסוק ן הבלתי־נשי. " שם , עמ ׳ 194 , השוו ה : דץ־והשבו ן רביע י ( 1865 ) ,
61 , עם ׳ וכ ך ג ם המצ ב בבתי־תחרוש ת לזכוכית .

34 חרשתדלפלדה , המעסי ק ילדי ם בעבודת־לילה , העיר : "הד י ז ה מוב ן מעצמו , כ י
נערי ם העובדי ם בליל ה אינ ם יכולי ם למצו א שיב ה ומנוה ה נכונ ה ביום , אל א רגילי ם ה ם
להסתוב ב ולנוע. ״ שם , דיךוהשבון ־ רביעי , 63 , עמ ׳ 1 ו 1 ג . ע ל השיבות ו ש ל אור־החמ ה בשבי ל
קיומ ו ש ל הגו ף והתפתחות ו מעי ר רופ א אח ד בי ן השא ר : "האו ר משפי ע ג ם במישרי ן ע ל
רקמו ת הגוף , לחזק ן ולהוסי ף לה ן גמישות . שריריה ם ש ל בעלי־היים , ששוללי ם מה ם א ת
הכמו ת התקינ ה ש ל אור , נעשי ם ממוסמסי ם ובלתי־גמישי ם ; כו ח העצבי ם מקפ ה א ת מתח ו
מחוס ר גירוי , והולך־ומתנוו ן עיבוד ו ש ל כ ל מ ה שנמצ א בגידול.. . לגב י ילדי ם חשו ב מאו ד
בשבי ל בריאותם , שתינת ן לה ם אספק ה ש ל או ד בשפ ע במש ך היום , וכ ן אספק ה ישיר ה ש ל
קדני־השמשבהל ק מ ן היום . האו ר מסיי ע בעיבו ד הד ם הטוב , הפלאסטי , ומחז ק א ת הסי ב ע ם
התהוותו . האו ר פוע ל ג ם כגירו י ע ל איברי־הדאייה , ובכ ך מעור ר הו א א ת תיפקודייהמוו ז
השוני ם לית ר פעילות. " מ ד וו . ם ט ר י י נ ג / רופ א ראש י ב״ביודההולי ם הכללי' 7
שבוודצ׳סט ר — הקט ע הנ״ ל לקו ח מתו ך חיבור ו ״הבריאות ״ ( 1864 ) — כות ב במכתב ו למ ר
דוייט , אה ד מחבר י ועדת־ההקירה , לאמו ר : "בהיות י ג ם קוד ם בלאנקשיי ר הית ה ל י ההזדמנו ת
לראו ת א ת השפעת ה ש ל עבודת־ליל ה ע ל ילדים , ואינ י מהס ס לומ ד — בניגו ד למ ה שכמ ה
ממבידי ס אוהבי ם להצהי ר — כ י אות ם הילדי ם שהוטל ה עליה ם עבודדדלילה , מי ד לק ו
בבריאותם. ״ (שם , 284 , עמ ׳ 55 . ) כ י אפשר , שדברי ם כאל ה ישמש ו בכל ל נוש א להילוקיידעו ת

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

הגבולי ן ש ל יו ם העבוד ה הרשמי . למש ל בענפי־ התעשיי ה שהוזכר ו למעלה ,
המצריכי ם עבוד ה מאומצת־ביותר , עומ ד יו ם העבוד ה הרשמ י על־הרו ב ע ל 12
שעות , א ם שעות־יו ם וא ם שעות־לילה . אול ם עודף־העבודה , מעב ר לגבו ל זה , הו א
במקרי ם רבי ם — א ם נתפו ס לשו ן הדיךוחשבו ן הרשמי , האנגל י — "ממ ש איום "
(" £111 - 11 > 16 11 - 1117 ״ ) " . ״אי ן ל ד אד ם בעל־נפ ש — כ ך נאמ ר ש ם — "שיהרה ר
באות ה כמוודהעבודה , שמבצעי ם אות ה ילדי ם בנ י 9 ע ד 12 , — כפ י שמתוא ר
בדברי ם הבאים.. . ול א יגי ע ליד י מסקנה , שאי ן להרשו ת עו ד עוו ל זה , שהורי ם
ונותנ י העבוד ה משתמשים־לרע ה בכו ח אש ר ברשותם" 96 .

"עצ ם הדר ך ש ל העבד ת נערי ם יו ם וליל ה לסירוגין , א ם במהל ך התקי ן ש ל
העסקי ם וא ם בימי ם דחופים , מביא ה בהכר ח ליד י כך , שלעתי ם ל א רחוקו ת יהי ו
עובדי ם שעו ת ארוכו ת שלא־כדין . ואמנם , לגב י ילדי ם אות ה הארכ ת השעו ת ל א
בלב ד שהי א אכזרי ת במקרי ם רבי ם — אל א ממ ש אי ן להאמי ן בכך . בקר ב כ ך וכ ך
ילדי ם יקר ה לל א ספק , ול א לעתי ם רחוקות , שאח ד מה ם א ו שניי ם ל א יבוא ו
לעבוד ה מסיב ה ז ו א ו אחרת . וא ז מכריחי ם אח ד מ ן הילדי ם א ו רבי ם מהם , מעובד י
המשמר ת האחרת , להשלי ם א ת עבודת ם ש ל החסרים . שאמנ ם שיט ה ז ו ידוע ה
יפודיפה.. . יוצ א מתו ך התשוב ה שהשי ב ל י המנה ל ש ל אח ד המפעלי ם הגדולי ם
לרידו ד ; ע ל שאלת י : כיצ ד הו א ממל א מקומ ם ש ל הילדי ם החסרי ם ממשמרת ם ו —
השיבנ י לאמור : ,יודענ י בך , אדוני , שאת ה יוד ע א ת הדב ר יפ ה כמוני׳ ; ובכ ך
איש ר א ת העובד ה הזאת" 97 .

"בבית־חרוש ת אח ד לרידוד־פלדה , ששעות־העבוד ה הרגילו ת ב ו הי ו מ־ 6
בבוק ר ע ד 2 /! 5 בערב , נמצ א נע ר אח ד שעב ד בכ ל שבו ע 4 לילות , לפחות , ע ד
שע ה 2 /! 8 בערב.. . וכ ך נמש ך הדב ר במש ך שש ה חדשים . יל ד אחר , ב ן תשע , הי ה
עוב ד לפעמי ם שלו ש משמרות־עבוד ה רצופו ת ש ל 12 שעו ת כ ל אחת , ובהיות ו ב ן
עש ר עב ד שנ י ימי ם ושנ י לילו ת רצופים״ . יל ד שלישי , ״כע ת ב ן 10 , עב ד מ* 6 בבוק ר
ע ד 12 בליל ה במש ך שלוש ה לילו ת רצופים , ובשא ר הלילו ת ע ד 9 בערב" . "ילד י
אחר , כע ת ב ן 13 .. . עב ד במש ך שבו ע תמי ם מ־ 6 בער ב ע ד למחרת־היו ם ב־ 12
בצהריים , ועתי ם הי ה עוב ד שלו ש משמרו ת בזו־אחר־זו , כגו ן מיו ם ב ׳ בבוק ר ע ד
יו ם ג ׳ בלילה״ . ״יל ד אחר , כע ת ב ן 12 , פוע ל בבית־חרוש ת ליציקת־ברז ל אש ר
בסטאוולי , הי ה עוב ד במש ך 14 ימי ם רצופי ם מ־ 6 בבוק ר ע ד 12 בלילה , ועכשי ו
שו ב אי ן בכוח ו לעבו ד כך" . ג׳ורג ׳ אלינסוורת , ב ן תשע : "באת י לכאן.. . ביו ם
ו ׳ שעבר . למחרת־היו ם צריכי ם היינ ו להתחי ל בעבוד ה ב־ 3 לפנו ת בוקר , ועל־כן ׳
נשארת י כא ן כ ל אות ו הלילה . ד ר אנ י במרח ק 5 מילי ן מכאן . ישנת י ע ל הרצפ ה
בחדר־הכבשן , מצע י הי ה סינר־עו ר ומעי ל זעי ר שימ ש ל י שמיכה . בשנ י הימי ם
האחרי ם באת י לכא ן ב־ 6 בבוקר . הוי , ח ם כא ן מאוד ! ג ם לפנ י שהגעת י לכאן ,

רציניי ם — מעי ד כמא ה עדים , כיצ ד משפי ע הייצו ר הקאפיטאליסט י ע ל "תיפקודי־המוח " ש ל
הקאפיטאליסטי ם ובושאי־כליר ם [ 8 * 6 1 מ 61:3,1 ־ 1 ] .

95 שם , 57 , עט ׳ וו*. ■

96 ש ם (דו״ ח רביעי , 1865 ) 58 , עמ < 11 \ .

97 שם .

208

8 . יונדהעבוד ה

היית י עוב ד במש ך שנ ה תמינז ה במפעלי ם כאל ה בכפר . ג ם ש ם התחיל ה העבוד ה
בשב ת ב־ 3 בבוקר , — תמי ד כך , אל א שהיית י קרו ב לבית י ויכולת י לישו ן שם .
בשא ר הימי ם התחיל ה העבוד ה ב* 6 בבוק ר ונסתיימ ה ב־ 6 א ו בי 7 בערב׳ / וכד 98 .

ועת ה בוא ו ונשמע , כיצ ד תופ ס ההו ן עצמ ו אות ה שיט ה ש ל עבוד ה במש ך 24
שעות . מובן , שהו א עוב ר בשתיק ה ע ל תקלותידדהפרזותי ה ש ל השלטה , ע ל השימוש *

98 שט , עמ , ןןןץ . מוב ן מאליו , כ י דרג ת השכלת ם ש ל "כוחוהדעבודח " אל ה מ ן ההכר ח
שתהי ה כזו , כפ י שהי א מתבטא ת בדרשיחי ם הבאי ם ע ם אח ד מחברי־חועדה ! ירמיה ו
ה י י ג ס , ב ן 12 : ״ארב ע פע ם ארב ע ה ן 8 ? 4 מספרי ם 4 ( 8 * 0111 * 4 ) ה ן 16 . מל ד הו א א ת זה ,
של ו כ ל הממו ן וכ ל הזה ב (. 1 ) £01 1 ) 311 67 בנ 10 מ £111 1416 113,8 ; £1112 13 1111111:1131 ! ^) .
י ש לנ ו מל ך (אומרים , שהו א מלכה ) ; קוראי ם אות ה הנסיכ ה אלכסבדרה . אומרים , שהי א נישא ה
לבנ ה ש ל המלכה . נסיכ ה זה ו גבר ״ ו י ל י א ם ט ר נ ר , ב ן 12 : "אינ י ג ר באנגליה . חושבני ,
שז ו ארץ , אב ל ל א ידעת י ע ל כ ך קודמילכן. " ג ׳ ו ן מורים , ב ן 14 : ״שמעת י אומרי ם :
אלוהי ם בר א א ת העולם , כ ל האנשי ם נטבע ו מלב ד אח ד * שמעת י אומרי ם : אח ד מה ם חי ה
אפרו ח קטן. ״ ו י ל י א ם ס מ י ת , ב ן 15 : "אלוהי ם עשר , אדם , אד ם עש ה אשד!. " א ד ו א ר ד
טיילור , ב ן 15 : ״אינ י יוד ע ול א כלו ם ע ל לונדון. ״ ה נר י מ ת יומן , ב ן 17 : "היית י
פע ם בכנסייה , אב ל אהדיכ ך שו ב ל א הלכת י כמ ה פעמים . ש ם אהד , שהי ו מזכירי ם בדרשותיהם ,
הי ה ש ל פלונ י יש ו הנוצרי , א ד אינ י יוד ע שו ם ש ם אחר , ואינ י יוד ע ול א כלו ם ע ל ישו . הו א ל א
נהרג , אל א מ ת כדר ך כ ל העולם . מבחינ ה ידוע ה הו א ל א הי ה דומ ה לשא ר הבריות , מפנ י
שבמיד ה ידוע ה הו א הי ה דתי , ושא ר הבריו ת אינו . * 01:1161 38 6 מ 831 4116 : 1101 38 ע ע 116 )
1 ) 311 , 378 ע ז 38 1*611^10118 111 80X116 ־^ 1 116 6031186 ( 1 601)16 111 801X16 ( !

(״.*״ מ 18 ״ 1161 * 0 (שט , 74 , עט ׳ ו\ג. ) "השט ן הו א אי ש טוב ; אינ י יוד ע היכ ן הו א גר. "
״יש ו הנוצר י הי ה אי ש רע. ״ עעסנס ! ; 101/1 > 1 . 8011 * 361 [ . £006 3 18 11 ע 16 ) 1116 "* )
( ן /מ 113 ז 1 > £6 [ 10 ע ג 3 33 ^ י: 0111:181 ״ י/ 11¥63 116 6 :נ 116 ע ע ״ילד ה ז ו (ב ת 10 ) מנת ה א ת
אותיו ת התיב ה י 1 > 00 / נמ ו ש ל התיב ה ' 0£ ( 1 ול א ידע ה א ת שמ ה ש ל המלכה. " (הועד ה
להעסקת־ילדים , דו״ ח ץ , 1866 , עמ ׳ 55 , מם ׳ 278 . ) אות ה שלטה , הנהוג ה במאנופאקטורוו ד
המתכ ת האמורות , שלט ת בבתי־וזחרוש ת לזכוכי ת ולנייר . בבתי־חחרוש ת לגייר , שהניי ר מיוצ ר
בה ם ע ל יד י מכובות , הר י כל ל הוא , שעובדי ם עבודתדליל ה בכ ל התהליכים , מלב ד במיו ן
הסחבות . וי ש מקרים , שעבודת־לילה , ע ל יד י משמרות , נמשכ ת כ ל השבו ע כול ו בל א הפסקה ,
והמקוב ל הו א — מיו ם א ׳ בליל ה ע ד 12 בהצותרליל ה ש ל יו ם ז ׳ הבא . חב ר הפועלי ם אש ר
במשמרודהיו ם עוב ד בכ ל שבו ע 5 ימי ם ש ל 12 שעו ת וליל ה אח ד ש ל 6 שעות . ול ש מקרים ,
שכ ל משמר ת עובד ת 24 שעו ת בז ד אח ר זו , לסירוגין . משמר ת אח ת עובד ת ביו ם ב ׳ 6 שעו ת
וביו ם ז ׳ 18 שעות , כד י להשלי ם א ת המכס ה ש ל 24 שעות . במקרי ם אחרי ם נהוג ה שיט ה
ש ל משמרותיביניים , שלפי ה כ ל אח ד מ ן העסוקי ם לי ד המכונו ת לעשיי ת ניי ר עוב ד בכ ל
יו ם במש ך השבו ע 15 — 16 שעות . שיט ח ז ו — כ ך אומ ר חב ר הועד ה לור ד — דומה , שמאוחדו ת
ב ה כ ל התקלו ת ש ל שיטת־חמשמר ת ב ת 12 שעו ת וש ל שלטת־המשמר ת ב ת 24 שעות .
במשמר ת ליל ה ז ו עובדי ם ילדי ם למט ה מבנ י 13 , צעירי ם למט ה מבנ י 18 תשים . עתי ם קר ה
בשיט ת המשמר ת ש ל 12 שעות , שהלל ו נצטרכ ד לעבו ד משמר ת כפול ה ש ל 24 שעות , מתו ך
של א בא ו מחליפיהם . עדוי 1 ת מוכיחות , כ י בערי ם ונערו ת לעתי ם תכופו ת מאו ד עובדי ם
יתור־עגודה , שמתרח ב ל א לעתי ם נדירו ת ע ד כד י 24 ואפיל ו 36 שעותיעבוד ח לל א הפסקה .
בתחלי־ ד ״הרצי ף והבלחיימשתנה ״ אש ר בחדרי־הליטו ש את ה מוצ א נערו ת בבו ת 12 , העובדו ת
במש ך כ ל החוד ש 14 שעו ת ליו ם ״בל א מנוח ה תקינ ה א ו הפוג ה כ ל שהיא , פר ט להפסקו ת 2
אי ו 3 , ש ל מחצית־שע ח לארוחות" . בכמ ה בתייחרושת , שפסק ה בח ם לחלוטי ן עבודתיליל ח
סדירה , עובדי ם יתור־עבוד ה במיד ה איומ ה — "ולעתים־תכופו ת בתהליכי ם המזוהמים־ביותר ,
החמים־ביות ר וחחד־גונימדביותר. ״ (הועד ה להעסקת־ילדים , דיךוחשבו ן 1¥ , 1865 , עט ׳ 1 1 1 /ו xxx
י־או^ )

הקאפיטא ? 14

209

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

לרע ה בה , ע ל הארכ ת יום־העבוד ה ע ד כד י עוו ל "אכזר י ע ד אי ן לשער" . הוא , ההון ,
מדב ר בשיט ה ז ו ר ק בצורת ה ה״תקינה" .

האדוני ם ניילו ר א ת ויקרם , חרשתני־פלדה , המעסיקי ם 600 ע ד 700
פועלים , וביניה ם ר ק 10% למט ה מבנ י 18 , ובתוכ ם שו ב ר ק 20 נערי ם במשמרות ־
לילד , — מצהירי ם לאמור : "אי ן הנערי ם סובלי ם כל ל מ ן החום . מידת־החו ם היא ,
קרוב־לודאי , 86 ע ד 90 מעלות.. . במפעלי ם לחישו ל ולרידו ד עובדו ת ה,ידיים ׳ יומ ם
וליל ה במשמרות , א ך כ ל שא ר העבודו ת אינ ן אל א עבודודיום , מש ש בבוק ר וע ד
ש ש בערב . במפע ל החישו ל שעות־העבוד ה ה ן מ־ 12 ע ד 12 . כמ ה מ ן ח,ידיים '
עובדו ת בתמידו ת בלילה , בל א להתחל ף פע ם בעבודת־יו ם ופע ם בעבודת־לילה.. .
ל א מצאנו , כ י קיי ם איז ה הפר ש מבחינ ת הבריאו ת (ש ל האדוני ם ניילו ר א ת
ויקרסי) , א ם עובדי ם בתמידו ת בליל ה א ו א ם עובדי ם בתמידו ת ביום , וכנרא ה יפ ה
יות ר שנת ם ש ל בריו ת שזמן־מנוחת ם קבו ע משנת ם ש ל בני־אד ם שזמנ ה מתחלף.. .
כ־ 20 נערי ם למט ה מ־ 18 עובדי ם במשמרת־לילה.. . ל א היינ ו יכולי ם לסד ר עבוד ה
כהלכ ה ( 10 > 611 ^ 101 ! ) בל י להעסי ק נערי ם למט ה מ־ 18 בעבודת־לילה . וטעמנו ־
ונימוקנ ו עמנ ו — א ם ל א כן , הי ו מתרבו ת הוצאו ת הייצור.. . ,ידיים׳־מומחי ם וראש י
מחלקו ת שונו ת קש ה להשיג , אב ל נערי ם יכולנ ו להשי ג בכ ל מספ ר שרצינו.. . מובן ,
בשי ם ל ב לפרופורצי ה המועט ת ש ל נערי ם העובדי ם אצלנו , שו ב אי ן ל ו לדב ר ז ה
(היינו : הגבל ת עבודת־לילה ) אל א מע ט חשיבו ת א ו עניי ן בשבילנו" 99 .

מ ר י . א ל י ס , מבית־העס ק ש ל האדוני ם ג ׳ ו ה ן בדאו ן ו ש ו ת׳ , למפעל י
פלד ה וברזל , שעסוקי ם בה ם 3000 גברי ם ונערים , וחל ק [אחד ] מ ן העבוד ה הקש ה
בפלד ה ובברז ל נעש ה בה ם "יומ ם וליל ה במשמרות" , מצהיר , ש״במפעלי־הפלד ה
הקשי ם עובדי ם בצד ם ש ל שניי ם א ו יות ר מבוגרי ם — נע ר אח ד א ו שניים . בבית ־
עסק ם נמצאי ם 500 נערי ם למט ה מ־ 18 , ושלי ש מה ם בער ך א ו 170 למט ת מגי ל 13 .
ואש ר להצע ה בדב ר שינו י בחו ק סבו ר מ ר אלים : "אי ן אנ י חושב , שי ש למצו א
הרב ה גנא י בכ ך( 16 נ 31 מ 60110 ננ 01 0617 , שיאסר ו להעבי ד נערי ם למט ה מ־ 18 יות ר
מ־ 12 שעו ת מתו ך 24 שעו ת שביממה . אול ם אי ן אנ ו סבורי ם כ י אפש ר למתו ח ק ו
ולקבוע , שבעבוד ת ליל ה אפש ר לנת ר ע ל עבודת ם ש ל נערי ם למעל ה מ־ 12 . ואפיל ו
היינ ו נוטי ם יותר , שיאסר ו עלינ ו להעסי ק בכל ל נערי ם למט ה מ־ 13 ואפיל ו למט ה
מגי ל 14 , משל א יתיר ו לנ ו להעבי ד בליל ה א ת הילדי ם הנמצאי ם כב ר אצלנו .
הנערי ם העסוקי ם במשמרת־יו ם בדי ן שיעבד ו לסירוגי ן ג ם במשמרת־לילה , שכ ן
הגברי ם אינ ם יכולי ם לעבו ד בהתמד ה ר ק עבודודלילה ; דב ר ז ה הי ה מקפ ח א ת
בריאותם.. . ואול ם מאמיני ם אנו , שעבודת־ליל ה לסירוגין , אח ת לשבועיים , אי ן ב ה
כד י להזיק . (ואל ו האדוני ם ניילו ר א ת ויקרם , תו ך התאמ ה א ל טוב ת עסקם־הם ,
שו ב הי ו סבורים , להיפך , כ י דוק א עבודת־ליל ה לסירוגי ן עלול ה להזי ק יות ר
מעבודת־ליל ה בהתמדה) . רואי ם אנו , שאות ם הפועלי ם העובדי ם עבודת־ליל ה
לסירוגי ן בריאים־ושלמים , כאל ה העובדי ם עבוד ה אחר ת ביו ם בלבד.. . נג ד האיסו ר
להעסי ק נערי ם למט ה מ־ 18 בעבודת־לילה , היינ ו יכולי ם לטעון , שי ש בכ ך כד י

99 ״דין־וחשבו ן רביע י וכו , ״ , 1865 , 79 , עם ׳ 00/ 1
210

8 . יום־העבודד ,

להרבו ת א ת ההוצאות ; ואמנ ם זה ו הטע ם היחיד י להתנגדותנ ו (איז ו תמימו ת
ציני ת 1 ) . סבורי ם אנו , שריבו י ז ה בהוצאו ת היד . עול ה ע ל מד . שהעס ק ( 16 ) 3 ־ 1:1 116 * )
יכו ל לשא ת בהגינות , ע ם שחייבי ם להביא־בחשבו ן א ת הנהלת ו בהצלח ה
(!־ 13631 17 ־ 11 13 1 ) 00111 . 616 10 1 ) ־ 1 3 £ 6 ־ 1 6 1 11 > ¥1111 \ 16 ) 3 ־ 11 1116 4 . 8 ;
איז ו פראזיאולוגי ה מרחיבודפ ה!) . נדירי ם כא ן כוחות־העבודה , ובהשפע ת תקנות ־
הגבל ה אל ו עתידי ם ה ם להתמע ט עו ד יותר " (כלומר , האדוני ם אליס , בדאו ן ושות ׳
עתידים , חלילה , להגי ע ליד י מבוכ ה פאטאלית , שיצטרכ ו לשל ם א ת ערכ ו ש ל כוח ־
העבוד ה במילוא 1 ) 100 .

"בתי־החרוש ת לפלד ה ולברזל , קיקלופס" , ש ל האדוני ם קאמ ל ושות , ,
מתנהלי ם א ף ה ם בקנה־מיד ה גדו ל כמפעל י יוה ן בדאו ן ושות ׳ שנזכר ו למעלה .
הדירקטור , מנהל־העסקים , מס ר בעצ ם ידי ו לקצי ן מטע ם הממשלה , מ ר ווייט , א ת
עדות ו בכתב ; אך , לאח ר שהוחזר ה ל ו עדות ו לביקורת , מצ א נאה־וטו ב לעצמ ו
להצני ע א ת כתב־היד . אב ל מ ר וויי ט מחונ ן זכרו ן יפה . נזכ ר הו א בדיו ק נמרץ ,
כ י בשבי ל אות ם האדוני ם הקיקלופי ם האיסו ר להעסי ק ילדי ם וצעירי ם בעבודת ־
ליל ה ״איננ ו בגדר־האפשרו ת כל־עיק ר ! הר י ז ה ממ ש כאיל ו הי ו סוגרי ם א ת
בתי־החרושת ״ — וע ם כ ל ז ה אי ן העס ק מעסי ק אל א כד י, 6% נערי ם למט ה מ־ 18
וכד י , 1% ילדי ם למט ה מ־ 13 ! 101

באות ו נוש א מעי ד מ ר א . פ . ס א נדר ם ו ן מביודהעס ק האחי ם סאנדרסו ן
ושות׳ , בית־חרוש ת לחישו ל פלד ה ולרידוד ה אש ר באטרקליף , לאמור : "איסו ר ז ה
להעבי ד נערי ם למט ה מגי ל 18 בעבודת־ליל ה עתי ד להבי א קשיי ם מרובים , והגדו ל
שבקשיי ם — ריבו י ההוצאות , בהכרח , ע ם החלפ ת עבודת ם ש ל הנערי ם בעבודת ם
ש ל מבוגרים . בכמ ה יעל ה ריבו י זה ? — אי ן ביד י לומר , אב ל קרו ב לודאי , של א
יהי ה שיעור ו ר ב כל־כך , ע ד שהחרשת ן יוכ ל להעלו ת א ת מחיר־הפלדה , ונמצ א
שההפס ד יפו ל ר ק ע ל שכמו־הוא , הואי ל והפועלי ם (איז ה ע ם קשדדעור ף! ) יסרבו ,
כמובן , לשא ת בעול" . אי ן מ ר סאנדרסו ן יודע , כמ ה הו א משל ם לילדים , אב ל "אפש ר
והנערי ם הצעירי ם מקבלי ם 4 ע ד 5 שילינגי ם לשבוע.. . טיב ה ש ל עבודת־הנערי ם
הו א בזה , שבדר ך כל ל (כמובן , ״ 3117 ־ £61161 ״ , ול א תמי ד ב״מיוחד" ) כו ח הנערי ם
מספי ק לש ם כ ך לחלוטין ; מכאן , ׳שמתו ך כוח־הגברים , הגדו ל יותר , ל א יצמ ח
ריוח , כד י למל א א ת ההפסד ; א ו אול י — ר ק במקרי ם מועטי ם מאוד , כשעוסקי ם
במתכ ת כבד ה ביותר . ועוד : הגברי ם דעת ם ל א תה א נוח ה ביותר , א ם ל א יעבד ו
בתוכ ם נערים , שכ ן הגברי ם פחו ת צייתני ם הם . מלב ד ז ה מוט ב שהנערי ם יתחיל ו
בצעירותם , כד י שיתאמנ ו בעבודה . ואל ו צמצו ם עבודת ם ש ל הנערי ם בעבודח־יו ם
בלב ד אינ ו עשו י לקיי ם מטר ה זו. " וכ ל כ ך למה ? מפנ י מ ה אי ן הנערי ם יכולי ם
ללמו ד א ת אומנות ם ביום ? מ ה טע ם לדבריך ? "משו ם שהפועלי ם העובדי ם
לסירוגין , שבו ע עבודת־יו ם ושבו ע עבודת־לילה , יהי ו נפרדי ם במחצי ת הזמ ן הז ה
מ ן הנערי ם העובדי ם במשמרתם , ונמצאי ם מתקפחי ם במחצי ת הריו ח שה ם מוציאי ם

100 שם , 80 , עמ ׳ 1 )\ג .

101 שם , 82 , עם ׳ ו ¥1 צ .

211

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

מתו ך עבודת־הנערים . שכ ן הדרכ ה זו , שה ם מדריכי ם א ת השוליה , משתלמ ת בחל ק
משכר־העבוד ה ש ל אות ו שוליה , וכ ך הי א נותנ ת לגברי ם א ת ההזדמנו ת להשי ג
עבוד ה ז ו במחי ר זו ל יותר . נמצא , שכ ל אח ד מ ן הפועלי ם האל ה יפסי ד א ת מחצי ת
רווחו. " במלי ם אחרו ת ז האדוני ם םאנדרסו ן יהי ו חייבי ם לשל ם חל ק משכר *
העבוד ה ש ל הפועלי ם המבוגרי ם מכיס ם הם , תח ת לשלמ ו בעבודת־הליל ה ש ל
הנערים . מוח ם ש ל האדוני ם סאנדרסון , איפוא , הו א שיפח ת במקצ ת ע ל יד י כך ,
וזה ו טע ם מספי ק בשבי ל הסאנדרסונים , מפנ י מ ה אינ ם יכולי ם הנערי ם ללמו ד
א ת אומנות ם ביום 102 , , מלב ד זה , הר י אות ה עבודת־ליל ה כתיקונ ה תה א מועמס ת
כול ה ע ל שכ ם המבוגרים , שע ד כא ן הי ו הנערי ם באי ם במקומם , והמבוגרי ם ל א
יוכל ו לעמו ד בכך . קיצור ו ש ל דבר : הקשיי ם הכרוכי ם בכ ך יהי ו עצומי ם כ ל כך ,
שעתידי ם ה ם להביא , כנראה , ליד י ביטול ה הגמו ר ש ל עבודת־לילה . "מ ה שנוג ע
לעצ ם ייצור־הפלדה " — כ ך אומ ר א . פ . סאנדרסו ן — "הו א ל א ישתנ ה ע ל יד י כ ך
א ף במשהו , אב ל! ״ אב ל האדוני ם סאנדרסו ן עסוקי ם במשה ו יותר , ול א ר ק בעשיי ת
פלד ה בלבד . אי ן עשיי ת הפלד ה אל א אמתל ה לעשיי ת עודפים . כבשני־ההיתוך ,
מפעלי־הרידוד , וכד , הבניינים , המכונות , הברז ל והפחמי ם וכ ד — עסוקי ם במשה ו
יות ר מליהפ ך לפלד ה בלבד . ה ם קיימי ם כד י לספוג־לתוכ ם עודף־עבודה . ומוב ן שה ם
סופגי ם יות ר ב־ 24 שעו ת מב־ 12 שעות . ואמנם : מטע ם הא ל ומטע ם החו ק נותני ם
הלל ו ביד י הסאנדרסוני ם המחא ה ע ל השימו ש בזמן־עבודת ם ש ל כ ך וכ ך ידיי ם
עובדו ת ב־ 24 שעו ת מלאו ת שביממ ה ; הלל ו מאבדי ם א ת אופיים , אופי־ההו ן שבהם ,
משחל ה הפסק ה בתיפקודם , התיפקו ד ש ל ספיג ת עבודה , ושו ב אי ן בה ם אל א הפס ד
נק י בשבי ל הסאנדרסונים . "אבל , יה א בכ ך משו ם הפסד , א ם מכונו ת יקרו ת כל־כ ך
יהי ו בטלו ת מעבודת ן מחצי ת הזמן ; וא ם להוצי א אות ה כמו ת ש ל עבודה , ׳שאנ ו
מסוגלי ם לעשות ה לפ י שיטתנ ו עכשיו , היינ ו צריכי ם להגדי ל פ י שניי ם א ת הבנייני ם
ומנגנו ן המכונות , ודב ר ז ה יכפי ל א ת תקצי ב ההוצאות. " אבל , מפנ י מ ה תובעי ם
דוק א סאנדרסוני ם אל ה לעצמ ם זכות־יתיר ה לגב י שא ר בעלי־ההון , שאינ ם רשאי ם
להעבי ד אל א ביו ם בלבד , ומשו ם כ ך בנייניה ם ומכונותיה ם וחומד־הגל ם "בטלי ם
מעבודה " בליל ה י ע ל כ ך משי ב א . פ . סאנדרסו ן בש ם כ ל הסאנדרסוני ם
שבעולם : "נכו ן הדבר , שהפס ד ז ה במכונו ת בטלות־מעבודת ן פוג ע בכ ל ענפי ־
התעשייה , שעבודת ם עבודת־יו ם בלבד . אב ל במקר ה שלנ ו מבי א השימו ש בכבשני ־
היתו ך ליד י הפס ד נוסף . א ם מקיימי ם אנ ו א ת הכבשני ם במהלכם , הר י מבזבזי ם
חומרי־הסקד , (ואל ו עכשי ו מבזבזי ם חומר־החיי ם ש ל הפועלים ) ; וא ם מכבי ם אותם ,
הר י י ש כא ן הפס ד ש ל זמן , הדרו ש לחידו ש הא ש ולהשג ת מידת־החו ם הדרוש ה
(ואל ו הפס ד בזמ ן השינה , אפיל ו ש ל ילדי ם בנ י שמונה , ריו ח הו א בזמן־העבוד ה
בשבי ל שב ט הסאנדרסונים ) ! וא ף הכבשני ם עצמ ם יהי ו נפסדי ם ע ל יד י השינויי ם

102 "בתקופתנ ו העשיר ה בהסתכלויו ת ובהתוכחולת , ודא י של א הגי ע אד ם להיש ג רב ,

א ם אי ן הו א יוד ע להבי א טע ם טו ב לכ ל דבר , ויהי ה הגרוע־ביות ר והעיקש־ביותר . כ ל מ ה
שנתקלק ל בעולמנו , ל א נתקלק ל אל א מתו ך טעמי ם טובים. ״ (הג ל : "אנציקלופדיה , חל ק
ראשו ן : ד,לוגיקה״ , עט ' 249 . )

212

8 . יום־העבודד ■

במידת־החום. " (ואל ו אות ן מכונו ת גופ ן אינ ן נפסדו ת כל ל פזזילופי־משמרו ת ש ל
עבודת־יו ם ועבודת־לילה) 3 " 1 .

5 . המאב ק ע ל יום־עפוד ה תקין . חוקי־כפיי ה להארכ ת יום־העבוד ה
מאמצ ע המא ה ה־ 14 ע ד סו ף המא ה ה־ ד 1

״מה ו יום־העבוד ה ? ״ מ ה שיעור ו ש ל הזמן , ב ו רשא י ההו ן לצרו ך א ת כוח ־
העבודה , שא ת ערכרהיומ י שיל ם י ע ד היכ ן אפש ר להארי ך א ת יום־העבודה , מעב ר
לזמן־העבוד ה הדרו ש לש ם רפרודוקצי ה ש ל כוח־העבוד ה גופו ? ע ל שאלו ת אל ו
משי ב הקאפיטא ל — כפ י שראינ ו — כך : יום־עבוד ה הו א ב ן 24 שעו ת שלימות ;
חו ץ משעו ת מועטו ת למנוחה , שבלעדי ה ל א יוכ ל כוח־ ד,עבוד ה בשו ם פני ם לקיי ם
א ת שירות ו המחודש . קוד ם כ ל מוב ן מאליו , שבמש ך כ ל יום־תיי ו אי ן הפוע ל אל א
כוח־עבוד ה בלבד , ולפיכ ך כ ל הזמ ן הנמצ א ברשות ו זמן־טבוד ה הוא , לפ י הטב ע
ולפ י החוק , ומכאן , שמיוע ד הו א כול ו להשתערכות ו ש ל ההון , פנא י להשכלת ו ש ל

103 "הועד ה להעסקת־ילדים , דין־וחשבו ן ע ן 1865 ״ , עט ׳ 85 . ע ל חששו ת עדיני ם כאלה ,

מצ ד האדוני ם חרשתני־הזכוכית , שאי־אפש ר לקיי ם "ארוחו ת סדירות " ש ל הילדים , משו ם
שע ל יד י כ ד תיהפ ך כמו ת ידוע ה ש ל חו ם הק 1 ר ן מ ן התנורי ם ל״וזפס ד נקי" , היינו , כמו ת ז ו
״תל ך לטמיון ״ — עונ ה חב ר נעדת־החקיר ה ו י י ט , שרגישות ו שונ ה לחלוטי ן מז ו ש ל יור ,
סניו ר וכ ד והנוכחי ם הקטני ם העוני ם אמ ן אחריה ם מבי ן הגרמני ם כגו ן ר 1 ש ר וכיוצ א בו , לגב י
"פרישותם׳• / ו״נזירותם" , ו״חסכנותם " ש ל הקאפיטאליסטי ם בהוצא ת ממונ ם ו״בזבזנותם׳ /
בנוס ח טימור־טאמרלאן , לגב י חיי־אד ס : "ייתכן , שכמו ת ידוע ה ש ל חו ס למעל ה מ ן השיעו ר
הרגי ל כיו ם תל ך לטמיון , איל ו הובטח ו זמנים־לארוחו ת במקרי ם אלה ; אבל , ג ם בער ך ש ל
ממו ן אי ן להשוו ת הפס ד ז ה א ל הטמי ע ש ל כו ח חיי ם ("־!©זמ-סנ ן 1111 1111 3,1 ? 0 6 ;? 738 ז ■ 116 ;?" ) ,
הנהו ג כיו ם במפעלי־הזכוכי ת בתז ץ הממלכ ה המאוחדת , שהולכי ם וגדלי ם בה ם נערי ם בל א
שיה א לה ם זמן־מנוח ה מספי ק לאכו ל א ת ארוחת ם בנוחיו ת ובל א שיה א לה ם נופ ש מע ט
אהר־כ ך לעיכו ל מזונותיהם. ״ (שם , עמ ׳ ע. 1 א. ) ודברי ם אל ה נאמר ו ב״שנת־הקידמה ״ 1865 !
מלב ד השקעת־הכו ח כד י להרי ם משאו ת ולשאתם , הר י יל ד העסו ק במפעלים , שמייצרי ם
בקבוקי ם וזכוכית־צור , ע ם שהו א מבצ ע עבודת ו המתמד ת — עוב ר מרח ק ש ל 15 ע ד 20
מילי ן (אנגליים ) במש ך 6 שעו ת ! ועבודת ו נמשכ ת לעתי ם תכופו ת 14 ע ד 15 שעו ת ! ברבי ם
ממפעלי־זכוכי ת אלה , כמ ו בבתי־הטוויי ה שבמוסקבה , קיימ ת השיט ה ש ל משמרו ת בכ ל ש ש
שעות . "במש ך זמךהעבוד ה ש ל השבו ע הר י תקופ ת המנוח ה הארוכ ה ביות ר לל א הפסקה ,
שהושג ה בזמ ן מ ן הזמני ם — מקיפ ה 6 שעו ת ; ומכא ן צרי ך לבו א הזמ ן בשבי ל להגי ע א ל
העבוד ה ולחזו ר ממנה , להתרחץ , להתלבש , לאכו ל — וכ ך נשאר ת תקופ ה קצר ה ע ד מאו ד
למנוח ה ממש , ול א נשא ר ול א כלו ם בשבי ל אוי ר צ ח ומשחק , בלתי־א ם ע ל חשבו ן השינה ,
שהי א נחוצ ה כל־כ ד בשבי ל נערי ם צעירים , ביחו ד אחר י עבוד ה כז ו בחו ם ובמאמ ץ מעייף.. .
ברור , שג ם השינ ה הקצר ה עלול ה להיפסק , א ם שהנע ר עצמ ו צרי ד להתעור ר בלילה , וא ם
שמעורר ו ביו ם שאו ן מ ן החוץ. ״ מ ר [יי ט מבי א מקרים , שנע ר עב ד בל א הפסק ה 36 שעות ;
במקרי ם אחרי ם עבד ו נערי ם בנ י 12 ט ד 2 בלילה , ואחר־כ ך הי ו ישני ם בבתי־החרוש ת ע ד
5 בבוק ר ( 3 שעות!) , כד י להתחי ל שו ב בעבודת־היום ! ״כמו ת העבודה ״ — כ ך אומרי ם
טרמנהי ר וטאפנל , עורכ י הדין־וחשבו ן.הכלל י — "שביצעו ה נערים , נערו ת ונשי ם בלה ט
עבודת ם (": 13110111 0£ 611 ע 8 ") , ביו ם א ו בלילה , עצומ ה לאין־ערוך. " (שם , 11 ! 1 \ ר/\ 11 ^. )
ובינתיי ם אפשר , שבער ב אח ד עוז ב מ ר קאפיטאל־הזכוכי ת "רב־הפרישות " א ת הקלו ב בשע ה
מאוחרת , והול ד בצעדי ם לא־בטוחי ם הביתה , מבוס ם משתיי ת יין־פודט , ומזמז ם ל ו בטפשו ת א ת
הפזמו ן : " ! 68 ע 813 6 נ 1311 1 ־ 81 ע 6 ע 6 מ ,ע 6 ז\ 6 מ 81:110118 " [הבריטי ם ל א יהי ו עבדי ם לעול ם ! ]

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

אדם , להתפתחות ו הרוחנית , לקיו ם תפקידי ם ציבוריים , לחבר ת ריעים , למשח ק
חפש י ש ל הכוחו ת הגופניי ם והרוחניים , וא ף זמ ן השבתו ן ש ל אחד־בשב ת — ויה א
ז ה אפיל ו באר ץ שומרי־השבת 104 — הבל־הבלי ם ממש ! אל א שההו ן — ביצר ו
העיוו ר ללא־גבול , בתאנודרעבונו , רעבו ן ש ל זאבי־ערבה , לעודף־עבודה , — פור ץ
ועוב ר ל א ר ק א ת הגדרי ס המוסריים , אל א ג ם א ת הסייגי ם הגופניי ם למאקסימו ם
ש ל יום־העבודה . הו א כוב ש לעצמ ו א ת הזמ ן הדרו ש לגידול ו ש ל הגוף , להתפתחות ו
ולקיומ ו הבריא . הו א חומ ם א ת הזמ ן הדרו ש לצריב ת אוי ר צ ח ואו ר החמה . הו א
נוג ס וצוב ט משעת־הארוח ה ומבלי ע אות ה ככ ל האפש ר בתו ך תהליך־הייצו ר גופו ,
ונמצ א שמגישי ם ל ו לפוע ל מזונו ת ר ק כאמצעי־לייצור , כדר ך שמגישי ם פח ם לדוד ־
הקיטו ר א ו משח ה ושמ ן למנגנודהמכונות . השינ ה הבריאה , הדרוש ה לריכוז ם
ש ל כוחות־החיים , לחידוש ם ולריענונ ם — ההו ן מפחית ה ומעמיד ה ע ל מספר־שעו ת
ש ל קפאון , במיד ה שי ש בה ן הכר ח דחוף , כד י לשוב־ולהחיו ת גו ף מיוג ע לחלוטי ן
ע ד לאפיסת־כוחות . ל א שימור ו ש ל כוח־ ד,עבוד ה כתיקונ ו קוב ע כא ן סיי ג ליום ־
העבודה , אל א להיפך : ההשקע ה הגדולה־ביות ר ככ ל האפש ר ש ל כוח־העבוד ה —
ותה א ז ו כרוכ ה בכפיי ה ע ד כד י מכאובי ם ובעינויי ם כאש ר תהי ה — הי א הקובע ת
סיי ג לזמן־מנוחת ו ש ל הפועל . אי ן הקאפיטא ל שוא ל ודור ש באריכו ת ימי ו ש ל כוח ־
העבודה . הדב ר היחידי , שהו א מוצ א ב ו עניין , הו א מאקסימו ם ש ל כוח־העבוד ה
שנית ן להזרימ ו במש ך יום־העבודה . א ת מטרת ו ז ו הו א משיג , תו ך קיצו ר ימי ו
ש ל כוזז־העבודה , כאיכ ר רודף־בצ ע ז ה הזוכ ה לעליי ת יבול־אדמת ו ע ל יד י הגז ל
שהו א גוז ל א ת פדיונה .

הייצו ר הקאפיטאליסטי , העומ ד בעיק ר ע ל ייצור ו ש ל עודף־עדך , ע ל ספיג ה
ש ל עודף־עבוד ה — מבי א ע ם הארכ ת יום־העבוד ה ל א ר ק ליד י דלדו ל כוח־עבודת ו ש ל
האדם , שנוטלי ם ממנ ו א ת התנאי ם התקינים , המוסריי ם והגופניים , להתפתחות ו
ולפעולתו . הו א המייצ ר ומבי א אפיס ת כוח־העבוד ה גופ ו וחורבנ ו קוד ם זמנו 105 .
הו א מארי ך א ת ימי־ייצור ו ש ל הפוע ל במש ך תקופ ה מסוימ ת ע ם שהו א מקצ ר א ת
ימי־חייו .

104 באנגליה , למשל , את ה מוצ א עו ד פ ה ושם ׳ שפוע ל בכפ ר נידו ן לעונש־מאס ר ע ל
שחיל ל א ת השבת , לפ י שעב ד בגינ ה שלפנ י ביתו . ואות ו פוע ל גופ ו נענ ש ע ל הפרודההוזה ,
א ם אי ן הו א ב א בלו ם א ׳ לעבוד ה — ואפיל ו מחמ ת קאפריסו ת דתיו ת — במפע ל למתכת ,
לניי ר א ו לזכוכית . הפאדלאמנ ט האדו ק אוט ם אזנ 1 משמו ע ע ל הילול־השבת , א ם ז ה ה ל
ב״תהליד״השיערוך " ש ל ההון . וכ ך נאמ ר בתזכי ר (אוגוס ט 1855 ) , ששכירי־יו ם בחנויו ת
לדגי ם ולעופו ת דורשי ם ב ו ביטו ל העבוד ה ביו ם א ׳ : עבודת ם נמשכת , במש ך שש ת ימל ־
המעש ה הראשונים , בממוצ ע 15 שעו ת ליום , וביו ם הראשו ן 8 ע ד 10 שעות . ועו ד את ה לומ ד
מתו ך אות ו תזכיר , כ י איסטניסי־הקיב ה העדיני ם בי ן הצבועי ם האצילי ם ש ל אכסטר־הו ל
ה ם שהמריצ ו בעיק ר אות ה "עבודת־יום־א׳" . ה״קד 1 שים " הללו , שה ם שוקדי ם כל־כ ך ע ל הדאג ה
לעורם־ה ם ["^ 1 ) 11 ^* 0111 0111:6 מ 1 " ] י מראי ם א ת נצרות ם בכך , שה ם מקבלי ם באהב ה א ת
יתור־העבוד ה ויסורי־העונ י והרע ב — ש ל אחרים . 18118 18 ־ 6111:1 ־ ? 3 6 311 111111 ( 01
(לפועלים ) 681 3 גן 61:11101030 ג![בשביל ם (הפועלים ) מסובךיות ר פיטו ם הבטן] .

105 "בדיבים־וחשבונו ת שלנ ו הקודמי ם הבאנ ו הצהרו ת ש ל כמ ה חרשתני ם מנוסים , כ י
שעות־עבוד ה נוספות.. . מביאו ת לל א ספק , ליד י אפיס ת כודרהעבוד ה ש ל האנשי ם קודם־זמנה "
״הועד ה להעסקת־ילדים , דידוחשבו ן ¥! , 1865 ״ , 64 , עט ׳ ווןץ .

214

8 . יום־העבוד ה

ואול ם ערכ ו ש ל כוח־העבוד ה כול ל ג ם א ת ערכ ן ש ל הסחורות , הדרושו ת
לרפרודוקצי ה ש ל הפוע ל א ו לרביית ו ש ל מעמ ד הפועלים . והנה , א ם אות ה הארכ ה
ש ל יום־העבוד ה בניגו ד לטב ע — שההו ן שוא ף אלי ה בהכרח , מתו ך תאות־יצר ו
הבלת י מרוסנ ת להשתערכו ת — מקצר ת א ת תקופת־חייה ם ש ל הפועלי ם היחידי ם
וממיל א ג ם א ת משך־קיומ ו ש ל כוח־עבודתם , שו ב בדרש ת בהכר ח השלמ ה מהירה ־
יות ר ש ל כוחות־העבודו ת שבלו , כלומר , צרי ך להשקי ע הוצאות־־בלא י גדולות־יות ד
לש ם רפרודוקצי ה ש ל כוהוודהעבוד ה ; ממ ש כמ ו המכונה , שצרי ך לחזור־ולייצ ר
חלק־ער ך הימנ ה יום־יום , וחל ק ז ה גדול־יות ר ככ ל שמתמה ר תהליך־בילוי ה ש ל
המכונה . דומה , איפוא , שטוב ת עניינ ו ש ל ההו ן עצמ ו מביא ה אות ו ליד י קביע ת
יום ־ עבוד ה תקין .

בעל־עבדי ם קונ ה א ת פועל ו כדר ך שהו א קונ ה א ת סוסו . הפסי ד א ת עבד ו —
הפסי ד הון , שצרי ך להשלימ ו ע ל יד י חשקע ה חדש ה בשוק־העבדים . אב ל "יהא ,
ששדות־האור ז בג׳ורג׳יד , ושהבצו ת במיסיסיפ י מביאי ם הר ס קטלנ י ע ל מבגה־הגו ף
ש ל האדם , א ף ע ל פ י כ ן אי ן חורב ן ז ה ש ל חיי־אד ם גדו ל כ ל כך , שא י אפש ר יהי ה
למל א אות ו מתו ך בתי־הדביי ה השורצי ם אש ר בווידג׳יני ה ובקגטוקי . ויתיר ה מזו :
לפ י השיט ה הטבעי ת הי ו עשויי ם חשבונו ת כלכליי ם לשמ ש מעי ן ערוב ה להתנהגו ת
אנושית , ע ם שטובת־ענייני ו ש ל האדו ן הית ה מזדהי ת ע ם שימור ו ש ל העב ד —
עתה , משהונה ג פע ם סחר־העבדים , משמשי ם הם , להיפך , טענרויסו ד לכך , שיהי ו
מגבירי ם א ת יגיע ו ש ל העב ד ע ד ליד י מצוק ה קיצוני ת ; שכן , משניתנ ה האפשרו ת
למל א א ת מקומ ו מי ד על־יד י יבו א מתו ך תחומי־הרביי ה ש ל הכושי ם אש ר בחי ד
לארץ , שו ב פחות ה חשיבות ו ש ל אור ך ימי ו מחשיבות ו ש ל כוח־ייצור ו כ ל זמ ן
שהו א חי . ולפיכ ך כל ל הו א במשק־יהעבדי ם בארצות , שי ש בה ן יבוא־עבדי ם
מ ן החוץ : זוה י הכלכל ה הפורייה־ביותר , הסוחט ת מתו ך אות ו מקנה־אד ם
( 16 ^ 1101112111 011 ) בזמ ן הקצ ר ביותר , ככ ל האפשר , א ת הכמו ת ש ל הספ ק הגדול ה
ביות ר שי ש ביכולת ו ליתן . בארצו ת ש ל גידולי ם טרופיים , שהועחי ם השנתיי ם
עולי ם בה ן לעתי ם קרובו ת כד י סכו ם כ ל ההו ן המושק ע במטעי ם — דוק א כא ן
מקריבי ם א ת חי י הכושי ם באופ ן אכזר י ביותר . החקלאו ת בהוד ו המערבי ת —
אות ה ארץ , המשמש ת ז ה מאו ת שני ם ער ש ש ל עוש ד אגד י — הי א שבלע ה מיליוני ם
ש ל הגז ע האפריקני . ובימינ ו קובה , שרווחי ה עולי ם למיליוני ם ובעלי־המטעי ם
כנסיכי ם הם , — כא ן אנ ו מוצאי ם בתו ך מעמד־העבדי ם : ל א ר ק מזונו ת גסים ־
ביותר , ל א ר ק עבודת־פר ך בלתי־פוסק ת ע ד כד י אפיסת־הכוחות , אל א ג ם עדי ־
ראיי ה אנ ו שנה־שנ ה לחורב ן גמו ר ש ל חל ק מ ן העבדים" 6 " 1 .

ג ם בשינוי־ש ם — ב ך הדברי ם אמורים ! , 16 1:6 £3,131118 > 11116 מ 0 ם 0 ;ן 1:3 גו 1 \נ ]
[!• 1 ג 1 *, 3 עע, 8 מ א ל תקרא : סחר־עבדי ם — קרא : שוק־העבוד ה ! א ל תקרא :
קנטוק י ווירג׳יני ה — קרא : אירלאנ ד והמחוזו ת החקלאיי ם באנגליה , בסקוטי ה
ובוול ם : א ל תקר א : אפריק ה — קר א : גרמני ה ! ראינו , כיצ ד יתור־העבוד ה קוצ ר
א ת קציר ו בקר ב א 1 פ י לונדון , וא ף ע ל פ י כ ן מל א וגדו ש תמי ד שוק־העבוד ה ש ל

106 ק ר גם : ״כו ח העבדות״ , עם ׳ 110 , 111 .

215

ייצור ו ש ל עודר-־הער ך המוחל ט

לונדו ן במועמדים־למית ה בשבי ל בתי־המאפה , גרמני ם ואחרים . הקדרות , כפ י
שראינו , הי א אח ד מענפי־התעשייד , קצרי־החיי ם ביותר . כלו ם משו ם כ ד י ש מחסו ר
בקדרים ? י א שי ה ו ו ג ׳ ו ו א ' ו ד , מייסד ה ש ל הקדרו ת המודרנית , הו א עצמ ו פוע ל
פשו ט לפ י מוצאו , הכרי ז בשנ ת 1785 בפנ י בית־התחתון , שכ ל התעשיי ה הזא ת
מעמיק ה 15.000 ע ד 20.000 איש 107 . בשנ ת 1861 הגיע ה האוכלוסיי ה במרכזי ם
העירוניי ם בלב ד ש ל תעשיי ה ז ו בבריטני ה הגדול ה ע ד כד י 101.302 נפש . "תעשיית ־
הכותנ ה היתד , קיימ ת 90 שנה.. . הי א היתד . קיימ ת ז ה שלוש ה דורו ת ש ל הע ם האנגלי ,
וסבורנ י שמות ר ל י לומר , כ י בתקופ ה ז ו הספיק ה אות ה תעשיי ה לבלו ת תשע ה
דורו ת ש ל עובדי־הכותנה" 108 . ודאי : פ ה ושם , בתקופו ת בודדו ת ש ל שגשו ג
קדחתני , ניבע ו פרצות־סכנ ה בשוק־ ד,עבודה . כ ך היה , למשל , בשנ ת 1834 .
אול ם כא ן בא ו האדוני ם החרשתגי ם והציע ו לפנ י המפקחי ם ע ל חוק־העניי ם
נ 8 ע 116 ס 1881 מ 11 מס 0 ^, 1 • 001 ? ] לשל ח א ת "עוד ף האוכלוסייה " מ ן המחוזו ת
החקלאיי ם א ל הצפון , תו ך הכרזה , כ י "וזחרשתני ם יוכל ו לקלו ט ולצרו ך עוד ף זה" 109 .
אל ה ה ם דבריה ם ממש . "בהסכמת ם ש ל המפקחי ם הנ״ ל נתמנ ו סוכנים.. . נפתח ה
לשכ ה במאנצ׳סט ר ונשלח ו לכא ן רשימו ת ש ל הפועלי ם מ ן המחוזו ת החקלאיי ם
המחפשי ם עבוד ה ושמותיה ם נרשמ ו בספרים . החרשתני ם נזדרז ו לבו א א ל הלשכו ת
ובחר ו באש ר בחרו . לאח ר שהספיק ו לבחו ר א ת האנשי ם ה׳הוגני ם לצרכיהם׳ ,
ניתנ ו הוראו ת להביא ם למאנצ׳סטר ; והלל ו נשלח ו מסומני ם בתויות , כאות ם
צרורו ת ש ל סחורות , דר ך תעלות־מי ם ובקרונות־משא , וקצת ם שרכ ו א ת דרכ ם
ברג ל ע ל פנ י הכבישים , א ך רבי ם נמצא ו תועי ם בדר ך ורעבים־למחצה . שיט ה ז ו
נתפתח ה ועלת ה ע ד לענ ף מסחר י ממש . בית־הנבחרי ם כמע ט של א יאמי ן כ י יסופ ר
לו , א ך אומ ר אנ י לכ ם : אות ו סחר־מכ ר בבש ר אד ם נמש ך והלך , והאנשי ם נמכר ו
לאות ם החרשתני ם (במאנצ׳סטר) , ממ ש כמ ו שנמכרי ם הכושי ם לבעל י מטעי ־
הכותנ ה בארצות־הברית.. . בשנ ת 1860 ,הגיע ה תעשיית־הכותנ ה לשיאה/. . ושו ב
הורג ש מחסו ר בידיי ם עובדות.. . החרשתני ם חזרו־ופנ ו א ל ,סוכנ י בשר־אדם ׳
[ 86311 3261118 ] — כ ך הי ו נקראים . הלל ו שלח ו שליחיה ם א ל החולו ת הדרומיי ם
באנגליה , א ל שדות־המרע ה ש ל דורסטשייר , א ל נאות־היערו ת ש ל דיוונשייר , א ל
מגדל י סנאיו ת אש ר בווילטשיי ר — א ך חיפש ו ול א מצאו . עוד ף האוכלוסיי ה כב ר
,נקלט ׳ כולו״ . העתו ן ״ם 113 )־! 13 ו 0 ^• 8111 ״ בכד , תמרורים , ע ם חתימ ת החוז ה
המסחר י בי ן אנגלי ה וצרפת , כ י ״בליינקשיי ר אפש ר לקלו ט 10.000 ידיי ם נוספות ,
ויצטרכ ו לעו ד 30.000 א ו 40.000 ״ . לאח ר ש״סוכנ י בשר־אד ם ושליחיהם " חזר ו
ובילש ו לשו א א ת המחוזו ת החקלאיי ם בשנ ת 1860 , "הגיע ה משלח ת ללונדו ן ופנת ה
א ל האדו ן המכוב ד מאו ד מ ר ו י ל י ר ס , נשי א הועד ה המפקח ת ע ל חוקי־העניים ,
כד י להשי ג בשבי ל בתי־החרוש ת בלאנקשיי ר ילדי־עניי ם מכמ ה בתי־מחסה" 110 .

י 107 ג ׳ ו ן וארד : ״תולדו ת העייר ה סטוק־אפודטרנט" . לונדו ן 1843 , עט ׳ 42 .

198 נאומ ו ש ל פראנ ד בבית־הנבוזרים , מ־ 27 באפרי ל 1563 .

109 ״.ק ט 1 1186 11 ) 11 311 !!•[ 8,1180 1 ) 11 1 68 ־ 1 ט 111361 מ 13 מ 1116 11131 , " ״ — הנ ה

דבריהם , מל ה במלה , ש ל חרשתני־הכותנה. " (שם. )

110 שם . ו י ל י ר ם , ע ם כ ל רצונ ו הטוב , הי ה נתו ן "מבחינ ה חוקית " במצ ב כזה , שנאל ץ
216

8 . יום־העבוד ה

וז ה מ ה שמעל ה ל ו הנסיו ן לבעל־ההו ן בדר ך כלל : לעול ם קיי ם עודף־של ־
אוכלוסין , היינו , עוד ף ביח ס א ל הצור ך הזמנ י ש ל שיערוך~ד.הון , א ף ע ל פ י שזרמ ו
ש ל עוד ף ז ה נוב ע מתו ך דורו ת ש ל בנייאד ם מנוונים , ממהרי ם לעבו ר א ת חייהם ,
דוחפיכדודוחקי ם ז ה א ת ז ה במהירות , כביכו ל פירו ת הנקטפי ם לפנ י גמ ר בישולם 111 .
אל א מצ ד שב י מור ה הבסיו ן לכ ל מסתכ ל בבון , מ ה מהיר ה ומ ה עמוק ה פגיעת ו

הי ה לדחו ת א ת בקש ת החרשתנים . א ך האדוני ם הלל ו השיג ו א ת מטרותיה ם בעזר ת
.אדיבות ם ש ל שלטונות־העניי ם המקומיים . מ ר א . ר ד ג ד י י וו , המפק ח ע ל בתי־החרושת ,
מבטיחנו , כ י השיט ה הזאת , שלפי ה יתומי ם וילדי ם עזובי ם נחשבי ם "לפ י החוק " כשוליו ת
( 1068 ; 6111 ־ 1 עע 3 ) — הפע ם "ל א היתד , מלוו ה מעשי~שרירו ת כמקודם. " (ע ל "מעשי־שרירות "
.אל ה השוו ה אנג ל ס "מצב ו ש ל המעמ ד העוב ד וכר") ; ואף־על־פי־כ ן במקר ה אח ד ח ל
"מעשה־שרירו ת לפ י שיט ה ז ו לגב י כמ ה בחורו ת ונשי ם צעירות , שהובא ו מ ן המחוזו ת
החקלאיי ם ש ל סקוטי ה א ל ליינקשיי ר וצ׳שייר. " לפ י "שיטה " ז ו עור ך החרשת ן חוז ה ע ם
:השלטונו ת ש ל בתי״העניי ם לתקופו ת מסוימות . הו א מכלכ ל א ת הילדים , מלביש ם ודוא ג
לשיכונם , וא ף נות ן לה ם קצב ה קטנ ה ש ל ממון . מוזר ה מאו ד הערת ו הבא ה ש ל מ ר
י ד ד גר י י ו ו , ביהו ד א ם זוכרים , שג ם בי ן שנוודהפריה ה ש ל תעשיית־הכותנ ה באנגלי ה
מצוינ ת שנ ת : 1860 במיוחד ת במינ ה ; ונוס ף ע ל כ ך הי ה השכ ר גבו ה משו ם שהביקו ש היוצא ־
מן־הכל ל אחר י עבוד ה נתק ל בירידת־אוכלוסיי ה באירלאנד , בהגיר ה שאיךדוגמת ה מ ן
המחוזו ת החקלאיי ם שבאנגלי ה ובסקוטי ה א ל אוסטראלי ה ואמריקה , בהפחת ה מוחלט ת ש ל
האוכלוסיי ה בכמ ה מחוזו ת חקלאיי ם באנגליה , במקצ ת מפנ י שהוכתר ה בהצלח ה השאיפ ה ש ל
שביר ת הכו ח החיוני , ובמקצ ת מפנ י שהסוחרי ם בבשר־אד ם כב ר הספיק ו קוד ם לכ ן להרי ק
א ת האוכלוסיי ה שעמד ה לרשו ת העבודה . וע ל א ף כ ל אל ה אומ ר מ ר ד ד ג ר י י ד ו : "אך ,
סו ג ז ה ש ל עבוד ה (ש ל ילדי ם מבתי־העניים ) רגילי ם לחזו ר אחרי ו ר ק לאח ר שא י אפש ר
להשי ג עבוד ה מסו ג אח ר — שכ ן זוה י עבוד ה בשכ ר יק ר(• 1350111 11 ^ 111 ) . השכ ר

הרגי ל הנית ן לנע ר ב ן 13 הי ה 4 שיל . בער ך לשבו ע * ואל ו לשכן , להלביש , לכלכ ל ולספ ק
שירו ת רפוא י ופיקו ח מתאי ם בשבי ל 50 א ו 100 נערי ם כאלה , ונוס ף ע ל כ ך להקצי ב לה ם
תשלומי ם ידועי ם — אי־אפש ר הי ה להגשי ם בתקצי ב ש ל 4 שילינגי ם לגולגול ת לשבוע, "
<״דו״ ח ש ל מפקח י בתהח״ ר ל־ 30 באפרי ל 1860 ״ , עמ ׳ 27 . ) ושוכ ח מ ר ר ד ג ר י י ו ו לומד ,
׳כיצ ד יכו ל הפוע ל עצמ ו לספ ק כ ל זא ת לנערי ו של ו בע ד 4 שיל . שה ם מקבלי ם בשכר *
־עבודת ם — א ם החרשת ן אינ ו יכו ל לעשו ת כ ן בשבי ל 50 א ו 100 בערים , שנית ן לה ם שיכון ,
■כלכל ה ופיקו ח במשותף , כד י למנו ע בע ד מסקנו ת מוטעו ת מתו ך מ ה שנאמ ר בטקסט , על י
1 להוסי ף ולהעי ר כאן , כ י תעשייח־המתנ ה האנגלית , מא ז נכנע ה למרות ו ש ל חו ק בתי *
החרוש ת משב ת 1850 ע ל הסד ר זמ ן העבוד ה אש ר ב ו וכ ד — י ש לראו ת ב ה תעשיי ה אנגלי ת
לדוגמהתמופת . פדעל־הכותנ ה באנגלי ה עומ ד מכ ל הבחינו ת ע ל רמ ה גבוה ה יות ר מהבר ד
״לגור ל אש ר ביבשת . ״הפוע ל החרשת י בפרוסי ה עוב ד לפחו ת 16 שעו ת בשבו ע יות ר ממתחר ד
חבר ו באנגלי ה ; וא ם הו א עוב ד במנורר־הו א בביתו , הר י נופ ל ג ם סיי ג ז ה בפנ י עבודת ו
הנוספת. ״ (״דו״ ח ש ל מפקח י בתהח״ ר לי 31 באוקטוב ר 1855 ״ , עמ ׳ 103 . ) המפק ח הנ״ ל ע ל
בתי־החרושת , מ ר רדגרייוו , נס ע ע ם תו ם התערוכ ה החקלאי ת ש ל שנ ת 1851 ליבש ת
:אירופה , וביחו ד עש ה בצרפ ת ובפרוסיה , כד י לחקו ר א ת מצב ם ש ל הפועלי ם החרשתיי ם
בארצו ת אלו . ע ל הפוע ל החרשת י בפרוסי ה הו א אומר : "מקב ל הו א תשלום , המספי ק למזונו ת
פשוטי ם וכד י לספ ק ל ו מע ט ,נוחיות , שהו א רגי ל לה.. . ח י הו א ע ל מזונותי ו הצנועי ם ועוב ד
עבוד ה קשה , ואל ו מעמד ו נמו ך ממעמד ו ש ל הפוע ל באנגליה. " ("דו״ ח ש ל מפקח י בתחח״ר ,
31 באוקטוב ר 1853 ״ . עט ׳ 85 .) .

111 העובדי ם למעל ה מ ן המיד ה ״מתי ם וכלי ם במהירו ת מוזר ה ; א ך מקומ ם ש ל אל ה
נתפסי ם ע ל יד י אחרים , וחילופי־גבר א תכופי ם אינ ם . מביאי ם כ ל שינו י בעצ ם החזיון. "
״אנגלי ה ואמריקה״ , לונדו ן 1833 , כר ך 1 , עמ ׳ 55 . (המחב ר א , ג . וי י ק פ י לד. )

217

ייצור ו ש ל עודף־העד ך המוזזל ט

ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י — ז ה שר ק תמו ל נולד , א ם נתפו ס לשו ן ההיסטורי ה —
בשרשי ם ההיוניי ם ש ל כוח־הע ם ; כיצ ד אות ה התנוונו ת ש ל האוכלוסיי ה התעשייתי ת
אינ ה אל א מאטד , א ת מהלכה , על־יד י שהי א סופג ת בהתמד ה יסודו ת חיוניי ם
ראשוניים־טבעיי ם מ ן הכפר ! וכיצ ד כב ר הולכים־וכלי ם אפיל ו הפועלי ם
הכפריי ם — א ם ג ם חיי ם ה ם באד ר החפשי , וע ל א ף עקרו ן הבריר ה הטבעי ת
[ 31 861604103 ־ 16 04 !134x11 ת 1301 ע ע 4116 ] הפוע ל בתוכ ם בתוק ף עצו ם כל־כך ,
שאינ ו נות ן לצמוח־ולגדו ל אל א לאישי ם החזקי ם ביותר 112 . ההו ן — ודאי , ש״טעמ ו
ונימוקו " עמ ו להתכח ש לסבלו ת דור־הפועלי ם אש ר מסביבו ; וחזו ן ההתנוונו ת
העתיד ה ש ל האנושו ת — וממיל א גם , בסופ ו ש ל דבר , חיסו ל האוכלוסי ן שאי ן
לעצו ר בעד ו — משפי ע ע ל תגועת־ההו ן למעש ה ל א פחו ת ול א יות ר משמשפיע ה
עלי ה האפשרו ת ש ל נפיל ת האדמ ה לתו ך השמש . בכ ל רמאות־של־מניו ת יודעי ם
הכל , שסוף־סו ף מ ן ההכר ח שתתפר ץ הסופ ה וירע ם הרעם , אול ם כ ל אח ד משעש ע
עצמ ו בתקנה , ש ד,רע ם יפג ע ברא ש חברו , לאח ר שהו א עצמ ו כב ר יספי ק לאסו ף א ת גשם ־
הזה ב ולהביא ו במסתרי־מבטחים . ״אחר י — המבול! ״ [! £6 ג 1611 > 01 16 מ 681 ע<!^ ] —
הנ ה הסיסמ ה בשבי ל כ ל קאפיטאליסט , בשבי ל כ ל אומ ה קאפיטאליסטית . ולפיכ ך ל א
ית ן ההו ן א ת לב ו לבריאות ו ואור ך ימי ו ש ל הפועל , אל א א ס כ ן תה א החבר ה כופ ת
אות ו ע ל כך 113 . עומדי ם וקובלי ם בפני ו ע ל ניוו ן גופנ י ורוחני , ע ל מית ה קוד ם
זמנה , ע ל עינויי ם שביתור־ ד,עבוד ה , הר י הו א עומ ד ומשי ב ! היא ך תציקתנ ו מצוק ה
ז ו —והי א מגביר ה א ת ששוננ ו (א ת מחנו ) י ואולם , בכלל ו ש ל דבר , אי ן ז ה ג ם
תלו י כל ל ברצונ ו הטו ב א ו הר ע ש ל בעל־ההו ן היחיד . החוקי ם האמזאננטיינ ו
הטבועי ם בייצו ר הקאפיטאליסט י — ההתחרו ת החפשי ת בא ה ונותנ ת לה ס תוקף ׳
לגב י בעל־ההו ן היחיד , בחזק ת חוק־כפיי ה הב א נז ן החוץ 114 .

• 112 ראה : ״בריאו ת הציבור . דו״ ח שש י ש ל הקצי ן הרפוא י ש ל מועצת־הסתרי ם 1863 . ״

נתפרס ם בלונדו ן 1864 . דיך־וחשבו ן ז ה ד ן בעיק ר בפועלי ם החקלאיים . "סאותרלנד.. . מתואר ת
ע ל יד י רבי ם כחבל־אר ץ מפותה־ביותר.. . אבל.. . חקירו ת בזמ ן האחרו ן גילו , שג ם כאן ,
במחוזו ת שחי ו מפורסמי ם פע ם בגברי ם חזקי ם ובחיילי ם אמיצים , נתנוונ ה האוכלוסייה .
ונעשת ה גז ע כחו ש וננסי . בתנאי ם הבריאים־ביותר , ע ל מורדי־ ד,גבעו ת לי ד חופי־הים , פניה ם
ש ל הילדי ם מזי־הרעב , חוורי ם וחלשים , כמ ו באויר ה המזוהמ ת שבמבו א סתו ם בלונדון. "
(תו ר נ טון : ״עוד ף ש ל אוכלוסיי ה וכר״ , עם ׳ 74 , 75 . ) . דומי ם ה ם באמ ת לאות ם 30.000
יושבי־הה ר האמיצי ם נ' , 8 י 161 )מ £1113 } 0 £311334 ״ ] , שגלאזגא ו משכינ ה אות ם בסמטאותי ה
ובחצרותי ה [ 1 010868 ) 33 18 >מז 3 ע\ ] ביח ד ע ם זונו ת וגנבים .

113 "אד , א ף ע ל פ י שבריאו ת האוכלוסי ן משמש ת גור ם חשו ב כ ל כ ך בהונ ה ש ל האומה ,

אנ ו חוששי ם שמ ן ההכר ח לומר , כ י מעמ ד מעסיקי־העבוד ה ל א דאג ו ביות ר לקיי ם אוצ ר
ז ה ולהוקיר ו כראוי.. . נתינודהדע ת ע ל בריאו ת הפועלי ם הוטל ו־,־באונ ם ע ל בעלי־ההרושת. "
(״טיימס״ , 5 בנובמב ר 1861 . ) "האנשי ם יושב י ווסטביירינ ג נהפכ ו למתקינ י אריגי ם בשבי ל
האנושו ת כולה , ...לש ם כ ך הובא ה קרב ן בריאות ם ש ל הפועלים , ובמש ך דורו ת אחדי ם הי ה
גז ע ז ה נידו ן להתנוונו ת גמורה . אב ל חל ה תגוב ה לטובה . החו ק ש ל לור ד שפטסבור י הגבי ל
א ת שעות־העמד ה בשבי ל ילדי ם וכר״ . (״דין־וחשבו ן ש ל הדפתר ן הכלל י לאוקטוב ר 1861 ״. )

114 ועל־כ ן את ה מוצא , למשל , כ י 26 בתי־עסק , המחזיקי ם בידיה ם בתי־חרוש ת גדולי ם
לקדרו ת בסטאפורדשייר , ביניה ם ג ם י . ווג׳וואו ד ובגיו , הגיש ו בתחיל ת 1863 תזכי ר ודרש ו
ב ו "התערבו ת מסוימ ת ש ל התחוקה. " ההתחרו ת ע ם בעלי־הו ן אחרי ם אינ ה מרש ה להם ,

218

8 . יום־העבוד ה

קביעת ו ■ש ל יום־עבוד ה תקי ן הי א תולדת ו ש ל מאב ק בי ן בעל־הו ן לבי ן פוע ל —
מאב ק הנמש ך מאו ת שנים . ואול ם בתולדו ת המאב ק הזד , את ה מוצ א שנ י זרמי ם
מנוגדי ם ז ה לזה . ישוו ה אדם , למשל , א ת התחוק ה החרשתי ת באנגלי ה ש ל ימינ ו
א ל תקנות־העבוד ה האנגלי ת מ ן המא ה ה־ 14 ע ד לעיצומ ה ש ל המא ה ה־ 115 18 . בעו ד
שהחו ק החרשת י המודרנ י כופ ה לקצ ר א ת יום־ ד,עבודה , הר י אות ן תקנו ת מנסו ת
להאריכ ו בדר ך ש ל כפייה . אל א שבימי ם ההם , כשעדיי ן שרו י הי ה החו ן במצב־של ־
עובר , כשר ק התחי ל מתהווה , וממילא ' ג ם חיי ב הי ה להבטי ח לעצמ ו א ת הזכו ת
לספו ג לתוכ ו כמו ת מספיק ה ש ל עודף־עבודה , ל א בתוק ף התנאי ם הכלכליי ם בלבד ,
אל א ג ם בעזרת ו ש ל שלטו ן המדינ ה — בימי ם הה ם הי ו תביעותי ו צנועו ת מתחילת ן
וע ד סופן , א ם נבו א להשוות ן א ל הויתורים , שהו א אנו ס לות ר עתה , בשנות־ ד,עמיד ה
שלו , תו ך ריגו ן וסרבנות . דרושו ת הי ו מאו ת שנים , ע ד שבעקבו ת אופן־הייצו ר
הקאפיטאליסט י המפותח , יסכי ם הפוע ל " ד,חפשי " מרצון , כלומר , יה א אנו ס מבחינ ה
חברתית , למכו ר א ת כ ל הזמ ן תפעי ל ש ל חייו , ואפיל ו א ת כ ל כושר־העבוד ה שלו ,
במחי ר אמצעי־המחי ה הדרושי ם לצרכי ו הרגילי ם — למכו ר א ת בכורת ו בנזיד ־
עדשים . ולפיכ ך טבע י הדבר , שאות ה הארכ ה ש ל יום־העבודה , כפ י שהתאמ ץ ההון ,
מאמצ ע המא ה ד,־ 14 ע ד סופ ה ש ל המא ה ד,־ 17 , לכפו ת ע ל הפועלי ם המבוגרי ם
בתוק ף שלטון־מדינ ה — מזדהי ת בקירו ב ע ם הסיי ג בזמן־העבודה , שמעמיד ה
המדינ ה פ ה וש ם במחצי ת השניי ה ש ל המא ה ה־ 19 בפנ י הפיכ ת דם־ילדי ם לקאפיטאל .
אות ו סייג , שהוכר ז עלי ו היום , למשל , במדינ ת מאמאצ׳וסטס , — ז ו נחשב ה ע ד
לזמ ן האחרו ן כמדינ ה החפשית־ביות ר ש ל הרפובליק ה הצפון־אמריקני ת — כסיי ג
מטע ם המדינ ה בפנ י עבודת ם ש ל ילדי ם למט ה מגי ל 12 , שימ ש באנגלי ה עו ד
במחצי ת המא ה ה־ 17 יום־ ד,עבוד ה התקי ן בשבי ל בעלי־מלאכ ה מובהקי ם , פועלי ־
אחוזו ת גברתני ם ונפחי ם בני־ענק 116 .

שיגביל ו "מרצונ ם הטוב " א ת זמן־העבוד ה בשבי ל ילדי ם וכד . "וא ף ע ל פ י שאנ ו מצטערי ם
מאו ד ע ל התקלו ת שהוזכר ו לעיל , ל א תה א אפשרו ת למנו ע בעד ן ע ל יד י איז ו תכני ת ש ל
הסכ ם בי ן החרשתניס.. . מתו ך שאנ ו מביאי ם בחשבו ן א ת כ ל הטעמי ם האלה , הגענ ו ליד י
הכרה , שנדרש ת כא ן התערבו ת מסוימ ת ש ל התוזוקה. " ("הועד ה להעסקודילדים , דו״ ח
ראשון , 1863 ״ , עם ׳ 322 . )

תוספ ת להער ה 114 . דוגמ ה מפתיע ה יות ר נזדמנ ה בעב ר הקרוב . גוב ה המחירי ם ש ל
הכותנה , בתקופ ת הפריח ה הקדחתני ת ש ל העסק , הני ע א ת הבעלי ם ש ל בתי־האריג ה לכותנ ה
בבלקבורן , שיבוא ו ליד י הסכ ם משות ף ויקצר ו א ת זמן־העבוד ה בבתי־החרוש ת שלה ם במש ך
עונ ה מסוימת . עונ ה ז ו נסתיימ ה בער ד בסו ף נובמב ר ( 1871 ) . החרשתני ם העשירים־יותר ,
הכורכי ם במפעליה ם טוויי ה ואריג ה ביחד , השתמש ו בינתיי ם ביריד ת הייצו ר שנגרמ ה ע ל יד י
אות ו הסכ ם — כד י להרחי ב א ת מפעליהם־הם , וכ ך הרויח ו רוחי ם גדולי ם על־השבו ן הבעלי ם
הקטנים , בצ ר לה ם פנ ו הלל ו א ל — הפועלי ם החרשתיים , עורר ו אות ם להרחי ב ברצינו ת
א ת התעמול ה למע ן עבוד ה ש ל תש ע שעות , והבטיח ו ל ד, ם להעמי ד לרשות ם לשם־כ ד
סכומי־ממו ן !

115 תקנות־עבודד , אלו , המצויו ת ברבזפ ן ג ם בצרפת , בהולאנד ׳ וכד , נתבטל ו רשמי ת
באנגלי ה ר ק בשנ ת 1813 , לאח ר שנעקד ו מזמ ן ע ל יד י יחס י הייצור .

116 ״שו ם יל ד למט ה מגי ל 12 אי ן להעסיק ו במפע ל תעשיית י כל־שהו א יות ר מ־ 10 שעו ת
ליום, ״ ״תקנו ת כלליו ת ש ל מאסאצ׳וסטם" , 63 , פר ק 12 . (תקנו ת אל ו נתפרסמ ו בשני ם 1836

219

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

"חוק־ ד,פועלים " 1:111:6 01 ^ 8 ״ ] הראשו ן ( 23 . אדואר ד ווו ,

1349 כ ) — אמתל ה כלתי־אמצעי ת לכ ך (ול א סיבה , שכ ן תחוק ה מסו ג ז ה דרכ ה
להתמי ד מאו ת שנים , ג ם לאח ר שבטל ה האמתלה ) שימש ה המגיפ ה הגדולה , שקצר ה
קציר ה בעם ; ומתו ך כך , לפ י דבר י סופ ר טורי , "גד ל באמת , ע ד ללא־נשוא , הקוש י
להשי ג פועלי ם לעבוד ה במחירי ם מתקבלי ם ע ל הדעת" , (כלומר , במחירים , שהי ו
משיירי ם למעבידיה ם כמו ת מתקבל ת ע ל הדע ת ש ל עודף־העבודה) 117 . ולפיכ ך עמד ו
וגזרו , בתוק ף חוקי־כפייה , שכרי־עבוד ה המתקבלי ם ע ל הדע ת וכ ן נקב ע סיי ג
ליום־ ד,עבודה . תקנ ה אחרונ ה זו , שר ק הי א מענייננ ו כאן , חזר ה ונשנת ה בחו ק
משנ ת 1496 (בימ י הנר י השביעי) . יו ם העבוד ה לכ ל האומני ם ( 3 ת 11106 ; 314 )
והפועלי ם החקלאיים , בשבי ל העוג ה מחוד ש מאר ס ע ד ספטמבר , נקב ע א ז להלכ ה —
א ך מעול ם ל א נתגש ם הדב ר למעש ה — מ־ 5 בבוק ר ע ד 7 א ו 8 בערב , א ך הופרש ו
שעו ת אל ו לארוחות : שע ה לפת־שחרית , שע ה וחצ י לארוחת־הצהריי ם וחצ י שע ה
לסעודת־מנחה ? הוו ה אומר , בדיו ק פי־שניי ם מאש ר לפ י החו ק החרשת י הנהי ג
עכשיו 118 . בחור ף צריכ ה היתד . העבוד ה להיעשו ת מ־ 5 בבוק ר ע ד חשיכה , ובאות ן
ההפסקו ת כמ ו בקיץ . חו ק המלכ ה אלישבע ת משנ ת 1562 בשבי ל כ ל הפועלים , "שכיר י
יו ם א ו שכיר י שבוע" , אינ ו משנ ה ולא־כלו ם משיעור ו ש ל יום־העבודה , אל א שכןנת ו
לצמצ ם א ת ההפסקו ת ולהעמיד ן ע ל 2% שעו ת בקי ץ וע ל 2 שעו ת בחורף . ארוחת *
הצהריי ם צריכ ה היתד . להימש ך ר ק שע ה אח ת בלבד , ו״שנת־יצהריי ם ש ל 72 שעה "
תה א מותר ת ר ק מאמצ ע חוד ש מא י ע ד אמצ ע אוגוסט . החסי ר הפוע ל שע ה ש ל

ע ד 1858 . ) ״עבודה , שמבצעי ם אות ה בפר ק זמ ן ש ל 19 שעו ת ליו ם בכ ל בתי־החרוש ת ש ל
כותנה , צמר , משי , נייר , זכוכי ת ופשת ן א ו בתעשיו ת ברז ל ופלי ז — תיחש ב לעבודת־יו ם
חוקית . וכ ן ניתנ ת הפקודה , כ י כ ל צעיר , המועס ק בבית־חרוש ת איזזדשהוא , אסו ר מעת ה
ואיל ך להחזיק ו בעבוד ה — א ו לדרו ש ממנ ו עבוד ה — יות ר מ־ 10 שעו ת ליום , א ו 60
שעו ת לשבוע ! ועוד , מעת ה ואיל ך א ץ לקב ל שו ם צעי ר למט ה מגי ל 10 לעבודד , בביו ד
חרוש ת איז ה שהו א בתהומ י המדינ ה הזאת. " "מדינ ת נידג׳רסי . חו ק להגבל ת שעו ת העבודה ,
וכר , 61 ר 62 . ״ — (חו ק מ־ 11 במאר ס 1855 ) . ״שו ם צעי ר בגי ל ש ל 12 ע ד 15 — אי ן להעסיק ו
בשו ם מפע ל תעשיית י יות ר וז־ 11 . שעו ת ליום , ול א לפנ י 5 בבוק ר ול א אחר י 7.30 בערב. "
״תקנו ת מתוקנו ת ש ל מדינ ת ר 1 ד*איילנ ד וכר. ״ פר ק 38 , סעי ף 23 . 1 ביול י 1857 .

117 ״סופיזמי ם ש ל חופ ש המסחר. ״ מהדי , ד , לונדו ן 1850 , . עמ ׳ 205 . אגב , אות ו טור י
מודה : "חוק י הפארלאמנ ט המסדירי ם א ת שכר־העבודה , א ך כנג ד הפוע ל ולטוב ת האדון ,
קיימי ם הי ו תקופ ה ארוכ ה ש ל 464 שנים . האוכלוסיי ה גדלה . וא ז נעש ו חוקי ם אל ה מיותרי ם
ומטרידים. ״ (ש ם עם ׳ 206 . )

118 י . ו י י ד מעי ר ע ל תקנ ה ז ו בצדק : "מתו ך הדברי ם הנ״ ל (כלומר , לגב י התקנה )

יוצא , כ י בשנ ת 1496 נחשב ה מכס ת המזונו ת אקויואלנ ט לשלי ש מהכנסותי ו ש ל האומ ן
ולמחצי ת מהכנסת ו ש ל הפוע ל החקלא י ! דב ר ז ה מציי ן דרג ה גבוה ה יות ר ש ל אי־תלו ת
הפועלים , משהי א קיימ ת כע ת ! שכ ן מכס ת המזונו ת ש ל הפועלים , ג ם בחקלאו ת וג ם
במאנופאקטורה , נקבע ת כיו ם בפרופורצי ה גדול ה יות ר בהרב ה א ל שכרם. " (י . ו י יד :
״תולדו ת וכר״ , עמ ׳ 24 , 25 ו־ 577 . ) הסברה , באיל ו הפר ש ז ה נוב ע מתו ך ההפר ש ביחס י
המחירי ם ש ל אמצעי־מחי ה וצרכי־הלבשה , בזמ ן הז ה ובימי ם הה ם — מופרכ ת ע ם סקיר ה
שטחית־ביות ר ע ל הספ ר "כרוניק ה ש ל מתכו ת יקרו ת וכר " מא ת ה ה ג מ ו ן פ ל י ט ו ו א ו ד .
'מהד ׳ 1 , לונדו ן 1707 . מהד ׳ 2 , לונדו ן 1745 .

ר/סר ־

8 . יום־העבוד ה

עבודה , ינוכ ה משכר ו פנ י אחד . ואול ם למעש ה הי ה מצב ו ש ל הפוע ל יפ ה יות ר
ליות ר מאש ר לפ י ספר־התקנות . אבי ה ש ל הכלכל ה המדיני ת ומבחינ ה מסוימ ת
הממצי א ש ל תור ת הסטאטיסטיקה , ויליא ם פ טי , אומ ר באח ד מחיבוריו ,
שפירס ם בשלי ש האחרו ן ש ל המא ה ה~ 17 : ״הפועלי ם ( 111€11 ^ 111 עס 0 כן^ 1 ; באות ם
הימי ם הכננ ה בעצ ם לפועלי ם חקלאיים ) עובדי ם 10 שעו ת ליו ם ואוכלי ם 20 ארוחו ת
בשבוע , היינו , שלוערשלו ש סעודו ת בכ ל יובדעבוד ה ושת י סעודו ת בשבת . והר י
ברו ר ומוחור , כ י אילמל י הי ו רוצי ם לצו ם בערבי ם ש ל יו ם שש י ולבלו ת בארוחת ־
הצהריי ם שע ה וחצי , תח ת שת י השעו ת שה ם מבלי ם ב ה עכשיו , מ ־ 11 ע ד ו בצהריים ,
כלומר , אילמל י עבד ו ב־ 1 /20 יות ר והי ו אוכלי ם ב־^ 1 פחו ת — שו ב הי ה בכ ך כד י
לאסו ף א ת המ ס שנזכ ר למעלה" 119 . וכלו ם ל א צד ק ד״ ר א נדר י י יו ר בגנות ו
א ת הצעודהחו ק משנ ת 1833 בדב ר שתים־עשר ח שעות־עבוד ה כנסיג ה א ל ימי ־
האפל ה שבעבר ? ודאי , התקנו ת בחוקי־חפועלי ם וכ ן אל ו שמזכיר ן פט י כלח ן יפ ה
ג ם לגב י שוליו ת ואול ם ע ל המצ ב האמית י ש ל עבוד ת ילדי ם

עו ד בסופ ה ש ל חמא ה ה־ 17 אפש ר ללמו ד מדברי־חקובלנ ח הבאים ; "ואל ו בני ־
;הנעורי ם שלנו , כא ן באנגליה , ל א נתחנכ ו לשו ם דבר , לפנ י שה ם עומדי ם להיו ת
שוליות , ולפיכ ן התקדמות ם אינ ה אל א אטי ת וזקוקי ם להרב ה זמ ן — (שב ע
שנים)," ־ ע ד שיתאמנ ו להיו ת אומני ם מובהקים" . כנג ד ז ה מוני ם בשבח ה ש ל
גרמני ה שב ה "מחנכי ם א ת הילדי ם עו ד מעריסה , לפחות , להתעסקו ת כלשהי" 120 .

119 ו . פ ט י : ״אבאטומי ה ש ל אירלאנד" . 1672 . מהד ׳ 1691 , עס ׳ 10 .

120 ״סוגי ה ע ל הצור ך לעוד ד תעשיי ה מכאנית. ״ לונדו ן 1689 , עמ ׳ 13 . מאקוליי ,
שזייף־והתקי ן א ת ההיסטורי ה האנגלי ת לטוב ת ענייניה ם ש ל הויגי ם והבורגנים , מדקל ם
כדלהל ן : "המנהג־למעשה , שמושיבי ם ילדי ם לעבוד ה קוד ם זמנם.. . שור ד הי ה במא ה ה־ 17

י בהיק ף ל א ישוע ר — א ם להשוות ו א ל היק ף תפוצת ה ש ל שיט ת המאבופאקטלרה . בנודדויי ף ל ־
;■מקו ם מושב ה העיקרי , של ; תעשיית־האליגי ם — ; נךזש ב,יצו ר קט ן ש ל , 6 .,שנים, • מסוג ל לעבויה .

. כמ ה סופרי ם מאות ו זמן , וביניה ם ,מ י שנחשבי ם כרבייחס ד ע ד מאו ה מזכירי ם "בהתפעלות "

. (" 1011 '; 811 נ 1111 ש £3 ") ' יתיר ה א ת העובדה , כ י באות ה עי ר יחיד ה בלב ד הי ו נערי ם ונערו ת
בגי ל ר ך ביותר , מייצרי ם — נוס ף ע ל מ ה שדרו ש הי ה בשבי ל קיומ ם — עוש ר ש ל 12.000
לי״ ש לשנה . ככ ל שנדב ה לחקו ר בזהירו ת יתיר ה א ת תולדו ת העבר , כ ן נגל ה יות ר ויות ר
נימוקי ם של א להסכי ם לדעת ם ש ל אלה , שחושבי ם כ י ׳תקופתנ ו שופע ת תקלו ת סוציאליו ת
הדשות . מ ה שחד ש עת ה — הר י ז ה הכוש ר השכל י וההומאניו ת לרפ א א ת התקלו ת הללו. "
(״תולדו ת אנגליה׳ / כר ך 1 , עמ ׳ 419 . ) מאקולי י יכו ל הי ה להמשי ך ולספר , כ י ידידי ־
המסד ר [" 181€6 מ 1 מ 00 * 11 > 8 ! 1 מ 3 " ] "דבי'החס ד ע ד מאוד " ש ל המא ה : ה־ 17 מספרי ם
"בהתפעלות" , פ י במוסדיל־עניי ם בהולאנ ד הי ו מעסיקי ם יל ד ב ן ארבע , וכ י דוגמ ה ז ו ש ל
״מידהיטוב ה שנהפכ ה להרגלישבמעשה " 611 1186 מ 16 ן;}* 61 זץ " ] נזכרת '

והולכ ת כדוגמה־למופ ת בכ ל הכתבי ם ש ל אוהבי־הבריו ת מסוג ו ש ל מאקולי י ע ד לזמנ ו ש ל
א . סמית . נכו ן הדבר , כ י ע ם צמיחת ה ש ל המאנופאקטורה , בניגו ד לאומנות , נראי ם עקבו ת
ש ל ניצול'ילדים , שבמיד ה ידוע ה קיי ם הי ה אצ ל האיכרי ם מא ז . ומתמי ד ? ויות ר מפות ח הי ה
אות ו ניצול , ככ ל שהכבי ד יות ר העו ל שהועמ ס ע ל איש־האדמה , מגמת ו ש ל ההו ן אי־את ה
יכו ל לטעו ת בה ? אב ל העובדו ת עצמ ן עדיי ן בודדו ת הן , כמו ;שבודדו ת התופעות . ש ל ילדי ם
בנ י שנ י ראשים . ועל־כ ן רשמ ו אות ן "ידידי־המסחר " רואי־העתידו ת ב״התפעלות" , כדוגמאו ת
ראויו ת לתשומודל ב ולהערצה , מצ ד בני־זמנ ם והעתידי ם לבו א אחריהם , וא ף המליצ ו לעשו ת
כמתכובתן . אות ו מלחךיפינכ א וממלל־רברבן , הסקוט י מאקוליי , אומר : "כיו ם אי ן אנ ו

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

עו ד ברוב ה הגדו ל ש ל המא ה ה־ 18 וע ד לתקופ ת התעשיי ה הגדולה , ל א הצלי ח
ההו ן באנגלי ה להבטי ח לעצמ ו—ע ל יד י ז ה ששיל ם בע ד הער ך השבו ע ש ל פוח -
ד,עבוד ה — שלטו ן ע ל כ ל ימו ת השבו ע ש ל הפוע ל ; א ך יוצאי ם מכל ל ז ה הפועלי ם
החקלאיים . העובדה , שבשכר־עבוד ה ש ל 4 ימי ם יכולי ם הי ו הפועלי ם להתפרנ ס כ ל
השבו ע כולו , ל א שימש ה להם , כנראה , טע ם מספי ק לכך , שיבוא ו לעבו ד בשבי ל בעלי -
ההו ן ג ם בשנ י הימי ם הנותרים . כ ת אח ת בי ן חכמי־הכלכל ה באנגליה , אל ה שהי ו
משמשי ם א ת ההון , הי ו מגני ם בשצף־קצ ף ■סרבנו ת ז ו ; זר ם אח ר טע ן לזכות ם
ש ל הפועלים . בוא ו ונשמע , למשל , לפולמו ס שבי ן פוסטלתוויי ט —
ש,<המלו ן המסחרי " של ו זכ ה בשעת ו לאות ו פרסו ם שזכ ו ל ו בימינ ו החיבורי ם
מסו ג ז ה ש ל מק־קולו ך ומק־גרגו ר — לבי ן מחב ר "המס ה ע ל מלאכ ה ומסחר "
[ 61 , 06 מ 1 במ 1 00 )מ 3 16 ) 3 ע 1 ח ס ׳ג £883 ] , שכב ר הבאנ ו למעל ה מתו ך דבריו 121 .

פוסטלתוויי ט אומ ר בי ן השאר : "ל א נוכ ל לסיי ם הערו ת מעטו ת אלה ,

בל א לית ן א ת הדע ת ע ל אות ה אמר ה נדושה , השגור ה בפ י רבים , שא ם יקבל ו
הפועלי ם (•!סס ס 10118 ־ 1 ; 11181 > 1 ! 116 1 * ) בעבוד ת חמיש ה ימי ם לשבו ע ד י מחייתם , שו ב
ל א ירצ ו לעבו ד כ ל שש ת הימי ם בשבוע . מכא ן ה ם באי ם ליד י מסקנה , שי ש
צור ך לייק ר אפיל ו א ת אמצעי״המחי ה ההכרחיים , א ם בעזר ת מסי ם א ו
באמצעי ם אחרים , כד י לכפו ת ע ל האומני ם ופועלי־ ד,תעשיי ה שיעבד ו שש ת ימי ם
בשבו ע בל א הפסקה . על י לבק ש רשו ת לחלו ק ע ל דעת ם ש ל אות ם המדינאי ם
הגדולים , הנלחמי ם למע ן עבדות־עול ם ש ל אוכלוסיי ת הפועלי ם בממלכ ה ז ו
(" 16 נן 60 נ ן 111118 ע 0 ז \ 116 * } ס 61 , 3 1 עי 813 31 ג\ 61 נ[י 61 נ ן 116 *" ) ; שכח ו הלל ו א ת הפתג ם
העממ י:[, 11111 1107 ) 3 ^ז ־ 68 ^ 13 מ... ] ״^ 513 0 מ 1 >מ 3 8,11 ״ (עבוד ה שאי ן עמ ה

משח ק — מביא ה ליד י טמטום) . כלו ם ל א הי ו מתפארי ם האנגלי ם בשכל ם וחריצות ם
ש ל האומני ם והפועלי ם החדשתיים , וסגולו ת אל ו ה ן שהקנ ו ע ד עכשי ו לסחורו ת
הבריטיו ת פרסו ם וש ם טו ב בכ ל העול ם ן בזכו ת מ ה זכ ו לכך ? קרו ב לודאי : ר ק
בזכו ת זו , שעם־העמלי ם שלג ו יוד ע למצו א נופ ש לעצמ ו בדר ך המיוחד ת לו . אילמל י
אנוסי ם הי ו לעבו ד כ ל השב ה כולה , כ ל שי ש ת הימי ם בשבוע , אות ה עבוד ה חוזרת ־
ונשנית , כלו ם ל א הי ה בכ ך כד י לטמט ם א ת שכלם , לעשות ם קהים־נרפי ם ול א

שומעי ם אל א ע ל נסיגה־לאחו ר — ואי ן אנ ו רואי ם אל א התקדמות. " איז ה עיניים , וביחו ד
איז ה אזניים !

121 בי ן המקטרגי ם ע ל הפועלי ם הר י הקטיגו ר הזועף־ביות ר הו א ז ה שנזכ ר בטקסט ,
המחב ר בעילום־ש ם ש ל "מס ה ע ל תעשיי ה ומסחר , המכיל ה הערו ת ע ל שיטת־המסי ם ונו׳" ,
לונדו ן 1770 . ועו ד קוד ם לכ ן בחיבור ו ״השקפו ת ע ל שיטת־המסים" , לונדו ן 1765 . ג ם
פולוניוסכ א ארתו ר י א נ ג , אות ו פטפט ן לאין־שיעו ר בעניינ י סטאטיסטיקה , הול ך
וממשי ך בק ו זה . בי ן הסניגורי ם ש ל הפועלי ם עומ ד במקו ם הראשו ן : יעק ב ואנדרלינ ט
בספר ו ״הכס ף יענ ה א ת הכל״ , לונדו ן 1734 ! הכומ ר נתנא ל פורסטר , דוקטו ר
לתיאולוגיה , בספר ו : ״מחק ר בדב ר הסיבו ת ש ל מחיר־המחי ה היק ר בזמננו״ , לונדו ן 1767 <
ד ״ ר פריים , וביחו ד ג ם פוסטלתוויי ט — ה ן בתוספ ת לחיבור ו "מלו ן כלל י
לתעשיי ה ולמסחר " וה ן בספר ו "עניינ ה המסחר י ש ל בריטני ה הגדולה , מוסב ר ומתוקן" ,
מהד ׳ 2 , לונדו ן 1755 . העובדו ת עצמ ן בא ו ע ל אישור ן אצ ל הרב ה סופרי ם אחרי ם מאות ו
זפן , בי ן ד,שא ד אצ ל יהוש ע טאקר .

222

8 . יום־העבוד ה

ערי ם וזריזים ! וכלו ם הי ו יכולי ם העובדי ם שלנ ו לקיי ם ול א לקפ ח א ת שמ ם הטו ב
בעטי ה ש ל עבדות־עול ם זו?.. . מ ה חריצו ת ומ ה אומנות־י ד היינ ו יכולי ם לצפו ת
מבהמותיפר ך כאל ה ( 611 3111111318 ז \ 111 >- 1 )ת. 113 )?.. . רבי ם מה ם יעש ו בארבע ה ימי ם
עבוד ה שהצרפת י יעשנ ה בחמיש ה א ו שש ה ימים . אול ם א ם האנגלי ם יהי ו לעובדי -
פר ך עולמי ת י ש לחשוש , שיתנוונ ו ( 1-316 © £611 © 1 ! ) ויירד ו לדרג ה נמוכ ה מ ן
הצרפתים . א ם יצ א ש ם עמנ ו לתהיל ה ע ל שו ם גבורת ו במלחמה , כלו ם אי ן אנ ו
אומרים , שעלינ ו להחזי ק טוב ה ע ל כ ך לאומצות־הבש ר האנגליו ת ולפודינגי ם אש ר
בגופו , מכאן , ל א פחו ת מאש ר לרו ח החירו ת הקונסטיטוציונאלי ת אש ר בנפשם ,
מכא ן ו ומפנ י מ ה א י את ה אומר , שאות ה שכליו ת יתירה , אות ם מר ץ וחריצו ת ש ל
אומנינ ו ופועלינ ו החרשתיי ם מקור ם בחופ ש ז ה ובחירות , שה ם יכולי ם לשעש ע
עצמ ם כדרכם ? אנ י מקווה , כ י לעול ם ל א יקפח ו זכויות־נזיוזזזו ת אלה , ול א א ת
(תנאי־)חייה ם הטובינו , שמה ם שופעי ם חריצות ם האומנותי ת ועוז־חייה ם כאחד" 122 .

ע ל כ ך משי ב מחב ר ה״מס ה ע ל מלאכ ה ומסחר " לאמור : "א ם מניחים , כ י
שבתו ן בכ ל יו ם שביע י בשבו ע תקנ ה אלוהי ת הוא , וכ ן מוכ ח מכאן , כ י שא ר ימות '
החו ל לעבוד ה (הו א מתכוו ן — לקאפיטאל , כפ י שנרא ה מיד ) ניתנו , הר י ודא י אי ן
לגנו ת זא ת כאכזריו ת א ם רוצי ם לכפו ת ע ל כך.. . שהאנושו ת נוט ה בדר ך כלל ,
מטבעה , לנוחיו ת ולעצלו ת — למדי ם אנ ו מ ן הנסיו ן הפאטאל י ש ל התנהגו ת
האספסו ף התעשיית י אצלנו , שהו א עוב ד בממוצ ע ל א יות ר מארבע ה ימי ם בשבוע ,
חו ץ ממקר י התייקרו ת ש ל אמצעי־המחיה.. . סכ ם א ת כ ל צרכי־מחיית ו ש ל הפועל -
במכנ ה אחד ! למשל , כנ ה א ת כול ם — חיטים , א ו יהא.. . שבוש ל חיטי ם עול ה 5
שילינגים , והו א (הפועל ) נשכ ר בעבודת ו שילינ ג אחד . הר י שאי ן הו א צרי ך לעבו ד
אל א 5 ימי ם בשבוע ! וד ק 4 ימי ם — א ם בוש ל חיטי ם עול ה 4 שילינגים ! אך ,
הואי ל ושכר־העבוד ה בממלכ ה ז ו גדו ל בהרבה , במיד ה יחסית , מ ן המחי ר ש ל צרכי '
המחיה.. . הר י שפועל־התעשיי ה העוב ד 4 ימי ם בשבו ע י ש ל ו עוד ף ש ל ממון , שיוכ ל
להתפרנ ס ב ו שא ר ימו ת השבו ע בחיבוק־ידיים.. . מקוו ה אני , כ י מ ה שאמרת י די ו
להסבי ר לכל , שעבוד ה בינוני ת בשש ת ימ י ההו ל אינ ה עבדות . הפועלי ם החקלאיי ם
שלנ ו נוהגי ם כן , ולפ י כ ל הסימני ם שבידינ ו ה ם המאושרים־יביות ר בי ן כ ל פועלינ ו
( 001 < 111£1 -נ 011 < 31 [ ) 123 , ואל ו ההולאנדי ם עובדי ם כ ך בבתייהחרושת , וכנרא ה ה ם
ע ם מאוש ר מאוד . כ ן נוהגי ם הצרפתים , כ ל זמ ן שאי ן ימי־חגי ם באמצע 124 .. . אול ם
האספסו ף שלנ ו נתק ע במוח ו הרעיון , כאיל ו זכו ת מיוחד ת נודע ת להם , באש ר ה ם
אנגליכרמלידה , להיו ת חפשיי ם ובלתי־תלויי ם יות ר (מ ן הפועלים ) בכ ל אר ץ אחר ת

122 פ ו ם ט ל ת ו ו י י ט : שם . ״סוגיית־פתיח ה ראשונה״ , עט , 14 .

123 ״מס ה וכר״ . הו א עצמ ו מספ ר בעט , 96 , במ ה התבטא , כב ר בשנ ת 1770 , "אושרם "

ש ל הפועלי ם החקלאיי ם באנגליה . ״כוחות־העבוד ה שלה ם (" 61-8 זוו 0 ע 1112 ; 15 -נ 0 זה י ■ 11611 !■" )
נתוני ם תמי ד במת ח קיצונ י ('' 61011 ־ 811 1116 מס" ) ; שו ב אי ן ה ם יכולי ם לחיו ת עו ד יות ר
בזו ל (״ 10 ) 111311 11167 • 161 ן 01163 6 ע 03111101 11 11167 " ) א ו לעבו ד עו ד יות ר בפר ך
(": 161 )ל 1131 ;^עסז ע • 1101 " ) משה ם עושי ם כ ן עכשיו .

124 הפרוטסטאנטיו ת — ולו א ג ם משו ם כך , שהי א הפכ ה א ת ב ל ימי־הח ג המסורתיי ם
לימי־עשיי ה — ממלא ה תפקי ד חשו ב בתולדו ת התהוות ו ש ל ההון .

223

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

באירופה . והנה , כ ל שרעיו ן זד . משפי ע ע ל רו ח הגבור ה ש ל חיילינו , אפש ר וי ש ב ו
מקצ ת מ ן התועלת ! אול ם ברו ר ומוחלר , ב י פועלי־התעשיי ה בכ ל שימעט ו לנקו ט
ברעיו ן זה , כ ן ייט ב לה ם וכ ן ייט ב למדינה . לעול ם א ל ירא ו עצמ ם הפועלי ם בלתי ־
תלויי ם בעומדי ם ע ל גב ם ( 611018 <ן 811 • 11611 ; ! 04 ; 16111 ) 611 ( 161 ) 111 ) .. . מסוכ ן מאו ד
:לעוד ד א ת האספסו ף במדינ ה מסחרי ת בארצנו , שאפש ר ושבע־שמיניו ת ש ל
האוכלוסי ן ב ה ה ם בעל י רכו ש מוע ט א ו אי ן לה ן רכו ש כ ל עיקר 125 .. . ואי ן תקנ ה
שלימ ה לכ ך אל א א ם כ ן יסכימ ו העניי ם התעשייתיי ם שלנ ו ויעבד ו שש ה ימי ם
בשבו ע בשכ ר שח ם נשכרי ם עכשי ו בארבע ה ימים" 126 . לתכלי ת ז ו וכ ן "לעקיר ת
העצלות , השחיתו ת והקיצוניות " וא ף לפיתו ח רוח ה ש ל התעשייה , "להנמכ ת שכר ־
העבוד ה בתעשיו ת שלג ו ולשיחרו ר ארצותינ ו מ ן המעמס ה הכבד ה ש ל מסי ם למע ן
העניים" , מצי ע אות ו "אקר ט הנאמן " ש ל ההו ן אמצע י בדו ק זה : אות ם פועלים ,
המזקיקי ם עצמ ם לקופת־הצדק ה הציבורית , בקיצור , קבצני ם [ 613 עג 31 נ 1 ] , י ש לכלו א
"בבית ־ עבוד ה אידיאלי ״ ( 01111101186 ^ 15631 מ 3 ) . בי ת כז ה י ש להפכ ו ל״בית ־
אימים״( 61101 ? 04 1101186 ) 127 . ב״בית־אימים " זה , אות ו "אידיא ל ש ל בית־עבודה" ,
״יעבד ו הפועלי ם 14 שעו ת ביום , בהפסקו ת מספיקו ת בשבי ל זמנ י הארוחו ת וכ ך
יישאר ו ביו ם 12 שעות־עבוד ה נקיות" 128 .

שתים־עשר ה שעות־עבוד ה ליו ם ב״בית־העבוד ה האידיאלי׳ / ב״בית־האימים "
משנ ת 1770 ! ששי ם ושלו ש שני ם לאח ר מכן , בשנ ת 1833 , משהפחי ת בית־הנבחרי ם
הבריט י א ת זמן־העבוד ה בארבע ה ענפי־תעשיי ה והעמיד ו ע ל 12 שעו ת מלאו ת
בשבי ל ילדי ם מבנ י 13 ע ד 18 — נדמ ה היה , באיל ו בק ע ועל ה יום־הדי ן ע ל התעשיי ה
האנגלית ! בשנ ת 1852 , בשרצ ה ל . בונאפארט ה להכו ת שרשי ם בקר ב הבורגנו ת
ע ל יד י מעש ה פגיע ה ביום־העבוד ה כחוק , ק ם עם־העובדי ם הצרפת י וקר א פה־אח ד
קו ל גדו ל : ״החוק , המקצ ר א ת יום־העבוד ה ע ד 12 שעות , הו א הנכ ס היחיד י שנשא ר
לנ ו ממערכת־החוקי ם ש ל הרפובליקה" 126 . בצירי ך צומצ ם זמן־העבוד ה בשבי ל

125 ״מס ה וכד״ , עט ׳ 41 ,15 , 96 , 97 , 55 , 57 .

126 שם , עמ ׳ 69 . יעק ב ו א נ ד ר ל י נ ט הצהי ר עו ד בשנ ת 1734 : הסו ד בקובלנת ם
ש ל בעלי־ההו ן ע ל עצלות ו ש ל ע ם העמלי ם — הו א פשו ט בבד , שתובעי ם ה ם [בעלי־ההון ]
בע ד אות ו שכ ר 6 ימי־עבודה , במקו ם 4 .

127 ״מס ה וכד״ , עט ׳ 242 : "בית ־ עובדי ם אידיאל י כז ה מ ן ההכר ח שייהפ ך לבית־אימים ,

ול א למקל ט בשבי ל העניים , שיקבל ו ב ו אוב ל בשפע , בגדי ם חמי ם והגונים , ול א יעבד ו
אל א מעט. "

128 3 111 1101118 14 70110 ? ■ 811311 001 ק 4116 111101186 ע 0 ? ז 15631 41118 ת 1 "
411610 41134 1113111161 811011 111 , 1116318 401 411116 61 (ן 10 ע 1112 ^ 31101 , 537
".!■ 1311011 11634 04 1101118 12 161113111 811311 (שם. ) ״הצרפתים ״ — כ ך הו א אומ ר —
״לועגי ם לרעיונותינ ו הנלהבי ם ע ל החופש. ״ (שם , עט ׳ 78 . )

129 "וביחו ד התנגד ו לעבו ד יות ר מ־ 12 שעו ת ליו ם משו ם כך , שהחו ק שקב ע שעו ת
אל ו משמ ש הטוב ה היחיד ה שנשאר ה לה ם מתחוק ת הרפובליקה. "("דו״ ח ש ל מפקח י בתהח״ר ,
31 באוקטוב ר 1856 ״ , עמ ׳ ! 80 . ) החו ק הצרפת י ע ל 12 שעו ת [ליום־עבודה ] מ־ 5 בספטמב ר
׳ 1850 , מהדור ה מבורגנ ת ש ל הפקוד ה [דקרט ] מטע ם הממשל ה הארעי ת מ־ 2 במאר ס 1848 —
כוח ו יפ ה -בשבי ל כ ל הנופעלי ס [ 44611618 . ] לל א הבדל . לפנ י חו ק ז ה ל א חל ה בצרפ ת שו ם

224

8 . יונדהעבוד ה

ילדי ם למעל ה מגי ל 10 והועמ ד ע ל 12 שעות ; באארגא ו הוקטנ ה בשנ ת 1862 עבוד ת
הילדי ם בגי ל 13 ע ד 16 , נז־ 2 /י 12 ע ד 12 שעות , וכ ן הועמד ה באוסטרי ה בשנ ת 1860
העבוד ה לילדים , בגי ל 14 ע ד 16 , א ף הי א ע ל 12 טעות 130 . כמ ה גדול ה "ההתקדמו ת
משנ ת 1770 ״ — יכו ל הי ה . מ א קו ל י י לצהו ל ב״התלהבות" !

״בית־האימים ״ בשבי ל קבצנים , שעו ד בשנ ת 1770 ל א הי ה אל א חלומ ה ש ל
נפש־הקאפיטאל , על ה שני ם מועטו ת אחר י כ ן ונתגש ם כ״בית־עבודה " עצו ם בשבי ל
פועלי־התעשיי ה גופם . ושמ ו —בית־חרוש ת [פאבריקה] . והפע ם דיוור ו פנ י האידיא ל
בפנ י המציאות .

6 . המאב ק ע ל יום־העבוד ה התקין . חוקי־בפיי ה להגבל ת זמן־העכודה .

התחוק ה החרשתי ת באנגלי ה משנו ת 1833 — 1864
לאח ר שההו ן זקו ק הי ה לכמ ה מאו ת שנים , כד י להארי ך א ת יונו־העבוד ה ע ד
לגבולותי ו התקיני ם דומאקסימאליים , ואחר־כ ך מעב ר להם , ע ד לגבולו ת היו ס
הטבע י ש ל 12 שעות 131 , .נתחולל ה עכשיו , בשלי ש האחרו ן ש ל המא ה ה־ 18 , ע ם
לידת ה ש ל התעשיי ה הגדולה , — התפרצו ת ללא־מעצור , מעי ן התמוטטו ת ש ל הר ־
שלג . נעקר ו כ ל גדר י נימו ס וטבע , גי ל ומין , יו ם ולילה . אפיל ו המושגי ם ש ל יו ם
ולילה , מוגדרי ם בפשטות־איכרי ם בתקנו ת הישנות , ניטשטש ו ע ד כד י כך , שעו ד
בשנ ת 1860 צרי ך הי ה השופ ט האנגל י לגלו ת חריפו ת תלמודי ת ממש , כד י להכרי ע
"הכרע ת בית־דיך , מה ו יו ם ומ ה לילה 132 . ההו ן ער ך הילול א וחינגא .

. משנתפכח ה במקצ ת דעת ו ש ל מעמ ד הפועלי ם מתדהמודהעורמה , שהממ ו שאון ־

הגבל ה ע ל יום־העבודה . הו א נמש ך בבתי־החרוש ת 14 , 15 שעו ת ויותר . רא ה : "ע ל המעמדו ת
העובדי ם בצרפ ת בסש ד שנ ת 1848 . מא ת מ . ב ל א נ ק י. ״ מ ר בלאנק י — אי ש המשק , ול א
המהפכ ן — הוט ל עלי ו מטע ם הממשל ה לערו ד חקיר ה במצב ם ש ל הפועלים .

130 בלגי ה מצטיינת , ג ם מבחינ ת ההסד ר ש ל יום־העבודה , כמדינ ה בורגני ת למופת . לור ד
האואר ד דה־וולדן , נציג ה ש ל אנגלי ה בבריסל , מוס ר למיניסטריו ן החו ץ [ 00106

ב־ 12 במא י 1862 : "מ ר ר ו ג ׳ ר , המיניסטר , הסבי ר לו , כ י עבודת־ילדי ם אינ ה מוגבל ת
ל א ע ל יד י חו ק כלל י ול א ע ל יד י שו ם תקנו ת מקומיו ת ; כ י במש ך שלו ש השני ם האחרונו ת
רצת ה הממשלה , בכ ל עונ ה [ש ל הפארלאמנט] , להצי ע חו ק ע ל עניי ן זה , אל א שתמי ד נתקל ה
במכשו ל שאי ן להתגב ר עלי ו — בהתנגדו ת הקנאי ת לכ ל תחוקה , שתה א מתנגד ת לעקרו ן
ש ל חופש־העבוד ה כשלימות" ! י' 5 ' ,

131 "י ש להצטע ר ע ל.כ ך מאוד , לל א ספק , כ י מעמד־אוכלוסי ן כל־שהו א יצטר ך לעמו ל
12 שעו ת ליו ם ; וא ם נכלו ל ג ם א ת הזמ ן שה ם צריכי ם לאמהותיה ם ולהליבת ם לעבודה ,
הלו ך והזו ר — הר י ימנ ה יו ם העבודה , למעשה , 14 שעו ת מתו ך 24 .. . בל א להכנ ס לבירו ר
שאל ת הבריאות , חושבני , שכ ל אח ד יוד ה לל א היסוס , כ י ספיג ה מוחלט ת כז ו מזמנ ם ש ל
מעמדות־העובדים , בל א הפסקה , הה ל בגי ל המוקד ם ש ל 13 — ובמקצועו ת שאינ ם כפופי ם
להגבלה : עו ד קוד ם לכ ן בהרב ה — מ ן ההכר ח שיה א ב ה מנקודת־השקפ ה מוסרי ת משו ם
נז ק רב ; זוה י תקל ה מכאיב ה ביותר.. . ועל־כן : למע ן המוס ר הציבורי , למע ן החינו ך ש ל
אוכלוסיי ה תקינה , למע ן נבטי ח לרוב ו הגדו ל ש ל הע ם מיד ה הגונ ה ש ל נוחיות־החיי ם —
עלינ ו לתבו ע נמרצות , כ י בכ ל המקצועו ת יה א נוע ד שיעו ר מסוי ם ש ל יום־העבודד , למנוח ה
ולנופש. ״ ( ל י א ו נר ד הורנ ר ב״דו״ ח ש ל מפקח י בתהה״ ר ל־ 31 בדצמב ר 1841 .״ )

132 ראה : ״פסק־דינ ו ש ל מ ר אוטוויי , בלפאסט , ישיבו ת הילארי , מחו ז אנטרים , 1860 . ״

זזקאפיטא ל 15

225

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

הייצור , התחיל ה תנוע ת התנגדותו , תחיל ה באנגליה , מולדת ה ש ל התעשיי ה הגדולה .
אול ם במש ך שלו ש עשרות־שני ם ל א הי ו הויתורים , שהשי ג במלחמת ו העקשנית ,
אל א להלכ ה בלבד . בית־הנבחרי ם חק ק משנ ת 1802 ע ד 1833 חמיש ה חוקי־עבודה ,
אל א שהיד , ערמומ י למד י ול א הקצי ב א ף פרוט ה אח ת להוצאתם־לפוע ל בכו ח הכפיי ה
ול א העמי ד חבר־פקידי ם הדרו ש לכך , וכר 133 . ול א הי ו החוקי ם אל א אותיו ת מתו ת
בלבד . ״עובד ה היא , כ י לפנ י מתן־החו ק משנ ת 1833 הועבד ו ( 1 ) 6 * 01 ^ 6 ־ 061
ילדי ם צעירי ם כ ל הליל ה כולו , כ ל היו ם כולו , א ו שניה ם כאחד , תו ך שרירות־הל ב
[ 111111:11111 1 ) 2 ] " 134 .

ור ק ע ם מת ! חוק־התעשיי ה ש ל שנ ת 1833 — מקי ף תעשיי ת הכותנה , הצמר ,
הפשת ן והמש י — מתחי ל יוס־עבוד ה תקי ן בתעשיי ה המודרנית • אי ן ל ד עדו ת
אופייני ת יות ר בשבי ל רוח ו ש ל ההו ן מתולדו ת חוקי־התעשיי ה האנגליי ם ש ל השני ם
1833 ע ד 1864 !

החו ק משנ ת 1833 קובע : יום־העבוד ה הרגי ל בבתי־החרוש ת צרי ך להתחי ל
בשע ה 5% בבוק ר ולהסתיי ם ב־ 8% בערב ! ובגבולו ת אלה , היינו , בפרק־זמ ן ש ל
15 שעות , יה א מות ר לפ י החו ק להשתמ ש בעבודת ם ש ל אנשי ם צעירי ם (כלומר ,
בגי ל שבי ן 13 ו־ 18 שנים ) בכ ל שע ה משעו ת היו ם — בתנאי , שאות ו צעי ר ל א יעבו ד
יות ר מ־ 12 שעו ת במש ך יו ם אחד , חו ץ ממקרי ם מסוימי ם מפורטי ם בחוק . חל ק ו ׳
ש ל החו ק קוב ע הלכה : "במש ל כ ל יו ם י ש לית ן לפחו ת שע ה וחצ י לסעודות־היו ם
לכ ל אח ד מ ן הפועלי ם שזמן־עבודת ם מוגב ל כנ״ל" . הוט ל איסו ר להעסי ק ילדי ם
למט ח מגי ל 9 , חו ץ ליוצ א מ ן הכל ל אחד , שעלי ו ידוב ר להל ן ; עבודת ם ש ל ילדי ם
מגי ל 9 ע ד 13 צומצמ ה והועמד ה ע ל שמונ ה שעו ת ליום . נאסר ה עבודת־לילה ,
היינו , לפ י חו ק זה , מ־^ 8 בער ב ע ד 2 /נ 5 בבוקר , בשבי ל כ ל הצעירי ם בנ י 9 ע ד 18 .

המחוקקי ם הי ו רחוקי ם כ ל כ ך מ ן הרצו ן לפגו ע בחופש־ההו ן לספו ג לתוכ ו א ת
כוח־העבוד ה ש ל המבוגרים , — או , כפ י שה ם קוראי ם לכך : ,,חופש־העבודה ״ —
שהתחכמ ו והמציא ו שיט ה מיוחד ת כד י לגדו ר מרא ש בפנ י מסקנת־מפלצ ת כזאת ,
העלול ה להתחיי ב מתו ך החו ק החרשתי .

״תקלת ה הגדול ה ש ל שיט ת בתי־החרושת , כפ י שהי א נוהג ת עכשיו ״ — כ ך
נאמ ר בדין־וחשבו ן הראשו ן מטע ם המועצ ה המרכזי ת ש ל הועדה , מיו ם 25 ביונ י

133 הר י ז ה אופיינ י ביות ר בשבי ל המשט ר ש ל לוא י פילים , אות ו מל ך בורגנ י
ן £6018 - 0111 נ } 01 ־ 1 ] , שהחו ק היחיד י ע ל בתי־החרוש ת שיצ א בימיו , החו ק מ־ 22 במאר ס
1841 — ל א נתגש ם לעולם . וחו ק ז ה אינ ו נוג ע אל א בעבודת־ילדיס . הו א קוב ע שמונ ה
שעו ת בשבי ל ילדי ם בגי ל 8 1 ־ 12 ; שתים־עשד ה שעו ת בשבי ל ילדי ם בגי ל 12 ד 16 . וכדי ו
ומרובו ת ב ו תקנו ת יוצאות־מך־הכלל , המרשו ת עבודת־ליל ה אפיל ו בשבי ל ילדי ם בנ י שמונה .
ובאר ץ זו , שכ ל עכב ר נמצ א ב ה תח ת פיקו ח המשטרה , השאיר ו א ת הפיקו ח ע ל אות ו חו ק וא ת
הגשמתו־בכו ח — לרצונ ם הטו ב ש ל ״ידיד י המסחר ״ ['' 06 ע 1116 מ 001 10 > 3,11118 "] . ר ק משנ ת
1853 ואיל ך קיי ם במחו ז אח ד ויחיד , הו א מחו ז הצפו ן [!)•!סזו ! 111 ) ; 61116111 ; 1 ־ 31 ע 6 ס] ,
מפקח־בשכ ר מטע ם הממשלה . ול א פחו ת אופיינ י הדב ר בשבי ל התפתחות ה ש ל החבר ה
הצרפתי ת בכלל , שבתו ך אות ו ביודחרוש ת לעשיי ת חוקי ם ע ל ד א וע ל ה א וע ל הכ ל —
נשא ר עומ ד החו ק ש ל לואי־פילי פ כחו ק יחי ד ע ד למהפכ ה ש ל 1848 !

134 ״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהת״ר , 30 באפרי ל 1860 ״ , עם ׳ 51 .

8 . יום־וזעבוד ה

1833 — "נעוצ ה לדעתנ ו בכך , שאות ה שיט ה על־כרח ה מאריכ ה א ת עבודת ם ש ל
הילדי ם ע ד לאור ך הקיצונ י ש ל עבוד ת המבוגרים , התקנ ה היחיד ה לתקל ה זו , —
בל א להגבי ל א ת עבודת ם ש ל המבוגרים , ׳שהר י מכא ן עלול ה לצמו ח תקל ה גדול ה
מז ו שאנ ו רוצי ם בתקנת ה — נראי ת בתכני ת להעמי ד משמרו ת כפולי ם
ש ל ילדי ם עובדים" . "תכנית " ז ו הוצא ה א ל הפוע ל בש ם "שיט ה ש ל משמרות "
[״ 1561378 ? 0 1 ם 6 ;> 8 ע 8 " ] ; (באנגלי ת ובצרפתי ת פירוש ה ש ל ^ 8013 : החלפ ת סוסי ־
הדוא ר בתחנו ת השונות) , למשל , משע ה 4 ן 5 בבוק ר ע ד 1 % אחר־הצהריי ם נרתמ ת
לעבוד ה משמר ת אח ת ש ל ילדי ם בנ י 9 ע ד 13 שנים , ומ* 4 * 1 אחה״ צ ע ד 8 1 /2
בער ב בא ה המשמר ת השנייה , וכר .

בשכ ר זה , שהאדוני ם החרשתני ם התכחשו , במש ך עשרי ם ושתיי ם השני ם
האחרונות , בחוצפ ה שאי ן כמותה , לחוקי ם בדב ר עבוד ת הילדים , המתיק ו לה ם ג ם
עכשי ו א ת הגלול ה שעליה ם לבלוע . ביודהנבחרי ם קב ע הלכה , שמאח ד במאר ס

1834 ואיל ך אסו ר ל ו ליל ד למט ה מ־ 11 שני ם לעבו ד בבי ת חרוש ת יות ר מ־ 8 שעות ;
מא ׳ במאר ס 1835 ח ל איסו ר ז ה ע ל ילדי ם למט ה מ־ 12 ; ומא ' במאר ס 1836 ג ם ע ל
ילדי ם למט ה מ־ 13 ! אות ה ״ליבראליות״ , שנזהר ה כ ל כ ך מלפגוע , חלילה , ב״הו ף —
ראוי ה להוקר ה יתירה , ביחו ד לאח ר שהד״ ר פארה , ס ר א , קארלייל , ס ר ב . בדודי ,
ס ר ס . בל , מ ר גותר י ואחרים , בקיצו ר כ ל הרופאי ם והמנתחי ם 1 ) 311 81013118 י׳ 115 ק ]
[ 8111860118 המפורסמים־ביות ר ש ל לונדו ן הכריז ו בעדויותיה ם בפנ י בית־הנבחרים ,
שכ ל איחו ר כרו ך בסכנה ! [ י 3 ׳! 10 מ 1 111 תג 11 ג 61-101 ק] . ד״ ר פאר ה הבי ע א ת דעת ו
עו ד בית ר חריפות : "וכ ן נדרש ת תחוק ה כד י למנו ע בפנ י כ ל מקרה־מו ת קודם ־
זמנו , בכ ל צור ה שאפש ר לגרו ם לכך , ודב ר 1 ה (היינו , השיט ה הנהזג ה בבתי ־
החרושת ) ודא י שי ש לראות ו כאח ת הדרכי ם האכזריו ת ביות ר המקצר ת א ת ימי ו
ש ל האדם" 135 . אות ו בית־הנבחרי ם ה״מתוקן" , שמתו ך רגישו ת יתיר ה כלפ י האדוני ם
החרשתני ם המשי ך עו ד לכלו א במש ך שני ם רבו ת ילדי ם למט ה מגי ל 13 בגיהנו ם
ש ל 72 שעות־עבוד ה לשבו ע — מ ן הצ ד השני , הו א עצמ ו גז ר מלכתחיל ה בחוק ־
השחרו ר [חו ק האמאנסיפאציה ] שלו , שא ף ז ה ל א הי ה מעני ק א ת החידו ת אל א
טפין־טפין , כ י בעלי־המטעי ם אסו ר לה ם להעביד־בפר ך שו ם עב ד כוש י יות ר מ־ 45
שעו ת בשבוע !

ואול ם ההון , של א נתרצ ה כל־עיק ר לכך , עמ ד ופת ח בתעמול ה צעקנית , שנמשכ ה
שני ם רבות . הי א היתד . מנסר ת בעיק ר מסבי ב לשאל ת גיל ם ש ל אות ם סוגי־עובדים ,
שנקרא ו בש ם ילדי ם ועל־כ ן נאס ר עליה ם לעבו ד יות ר נד 8 שעו ת ביום ■ וא ף הוטל ה
עליה ם חוב ה מסוימ ת ש ל תלמו ד בבית־הספר . לפ י האנתרופולוגי ה הקאפיטאליסטי ת
פוס ק גי ל הילדי ם בשנת ם העשירית , ולכ ל היות ר בשנ ה ה־ 11 . ככ ל שקרב ה והלכ ה
שע ת הוצאתו־לפוע ל הגמור ה ש ל חוק־העבודה , הי א שנ ת 1836 המוכנ ה לפורענות ,
הלכ ה וגבר ה השחוללות ו הפראי ת ש ל האספסו ף הז ה מבעלי־התעשייה . ואמנ ם א ף

135 ׳ 1 [; 1631 ) 01 676111 : 1011 ־ £1 1116 ־ £01 7 ־ 11606383,1 1113117 ) 6 18 ££ 18131 : 1011 !!' *
1 : 311117 ־ 061 1 ) 311 !) 111101 : 6 * 1 617 * 1 111 3117 £ 01*111 111 \ 71110]1 11 : 0311 1)6 £? 61 X 131:11
״! 1 ^ 11111101:111 0 £ 16 ) 1110 1 6 11 ? 0 : 111081 3 38 1 ) 76 ^ 716 6 ( 1 : 1111181 8 1 11 £

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

על ה ביד ו להטי ל אימ ה ע ל הממשל ה ע ד כד י כך , שבשנ ת 1835 הציע ה להנמי ך א ת
גבו ל הגי ל ש ל הילדי ם מ־ 13 ל־ 12 • אך , בינתיי ם הל ך וגד ל הלח ץ מבחו ץ
נ: 1 ט 110 ; 711 ! ו 1 מ 0 •! * 6 עגן 688 עע ] . בית־הנבהרי ם ל א ק ם ב ו עו ד רוח . הו א סיר ב לזרו ק
ילדי ם בנ י 13 תח ת אופנ י ה״ג׳אגרנאוט״כ ב ש ל ההו ן ליות ר מ־ 8 שעו ת ביום , ופקוד ת
1833 נכנס ה למלו א תקפה . הי א עמד ה בעינ ה ע ד חוד ש יונ י 1844 .

באות ו עשו ר השנים , שחו ק ז ה הי ה מסדיר , תחיל ה מקצת ם ואחר־כ ך כולם , א ת
עניינ י העבוד ה בבתי־החרושת , ל א פסק ו הדינים־והחשבונו ת הרשמיי ם ש ל משגיח י
בתי־החרוש ת מלגוב ב קובלנו ת ע ל קובלנות , שאי ן כביכו ל לקיי ם א ת החו ק כהלכתו .
מכינ ן שהחו ק משנ ת 1833 נת ן לאדונ י ההו ן א ת הרשו ת לפסו ק כרצונ ם — בתו ך
פרק־הזמ ן ש ל 15 שעות , היינו , מ־ 2 / ג 5 בבוק ר ע ד 8% בער ב—אימת י ע ל כ ל
״צעיר ״ וע ל כ ל ״ילד ״ להתחי ל א ת עבודתו , הי א עבוד ה ש ל 12 א ו ש ל 8 שעות ,
להפסיק ה ולסיימה ? וכ ן ניתנ ה לה ם הרשו ת להקצי ב לפועליה ם השוני ם שעו ת
אכיל ה שונו ת כרצונם ? על־כ ן עמד ו האדוני ם האל ה והמציא ו "שיטת־משמרות "
[ 18-8781:6111 * 861 ] אחרת ? לפי ה אי ן סוסי־העבוד ה מוחלפי ם בתחנות־דוא ד
מסוימות , אל א חוזרי ם ונרתמי ם תמי ד בתחנו ת שונו ת ומתחלפות . ל א נתעכ ב יות ר
ע ל יופי ה ש ל שיט ה זו , שכ ן עו ד נשו ב לטפ ל בכ ך להלן . א ך ברו ר כב ר מתו ך
ראיי ה ראשונה , שאות ה שיט ה ביטל ה א ת כ ל החוק ה החרשתית , ל א ר ק לפ י רוח ה
אל א ג ם פשוטה־כמשמעה . ע ם קיומ ה ש ל פנקסנו ת מורכב ת כז ו לגב י העבוד ה ש ל
כ ל יל ד לחו ד וכ ל צעי ר לחו ד — כיצ ד יכל ו מפקח י בתי־החרוש ת לעמו ד בתוק ף
ע ל זמךהעבוד ה הקבו ע בחו ק וע ל מת ן הארוחו ת לפ י החו ק ? ל א ארכ ו הימי ם
וברו ב בת י החרוש ת שו ב עלת ה כפורח ת השחיתו ת האכזרי ת הישנה , שאי ן עונשי ם
בצדה . בפגיש ת המפקחי ם ע ם המיניסט ר לענייני־פני ם ( 1844 ) הוכיח ו הללו , כ י
"בשיט ת המשמרות " המפולפל ת שהומצא ה ז ה עת ה ל א תיתכ ן שו ם השגח ה שהיא 136 .
ואול ם בינתיי ם ח ל שינו י ר ב במצ ב העניינים . פועלי־התעשיי ה הכריזו , ביהו ד
משנ ת 1838 , ע ל תוכנית ם לבחירות : סיסמת ם הכלכלי ת — חו ק ש ל עש ר שעות ־
עבודה . וסיסמת ם המדיני ת — הצ׳ארטר . כמ ה מהחרשתני ם עצמם , שתיקנ ו א ת
הנהל ת בתי־ההרוש ת לפ י החוק . משנ ת 1833 , הציפ ו א ת בית־הנבחרי ם בשפ ע ש ל
תזכירי ם נג ד ה״התחרות " הבלתי־מוסרי ת מצ ד "האחי ם הצבועים" , שחוצפת ם היתיר ה
א ו שתנאי ם מקומיי ם מוצלחים־יות ר הכשיר ו אות ם לעבו ר ע ל החוק . ועוד : כ ל
כמ ה שיחידי ם מ ן החרשתגי ם הי ו רוצי ם לקרו א דרו ר לתאוו־רהבצ ע שלה ם כמקודם ,
הר י דברי ו ומנהיגי ו המדיניי ם ש ל מעמ ד בעלי־התעשיי ה דרש ו התנהגו ת אחר ת
ולשו ן אחר ת כלפ י הפועלים . הלל ו פתח ו במסע־קר ב למע ן ביטול ם ש ל חוקי ־
הדגן, . ולש ם נצחונ ם הי ו זקוקי ם לעזרת ם ש ל הפועלי ם ! ולפיכ ך הבטיח ו לה ם ל א
ר ק הכפל ת משקל ו ש ל ככר־הלח ם אל א ג ם אישו ר הצעת־החו ק בדב ר עשר ־
שעות־עבודה , לכשתגי ע לשלטו ן , מלכוודאלף־השני ם ש ל "חופ ש המסחר "
נ 16 ) 3 עי 66 1 י 1 י?נ ] 137 . וקל־וחומ ר של א יכל ו להלח ם בתקנה , שעיק ר מטרת ה הית ה

130 ״דו״חו ת ש ל מפקח י בתחח״ר . 31 באוקטוב ר 1849 ״ , עט ׳ 6 .

137 ״דו״חו ת ש ל מפקח י בתחח״ר , 31 באוקטוב ר 1848 ״ , עט ׳ 98 .

228

8 . יום־ ד,עבוד ה

ר ק להפו ך א ת החו ק משנ ת 1833 למציאות , ולאחרונה , בא ו הטורים , שאיימ ה עליה ם
סכנ ה בעניינ ם הקדו ש ביותר , ברנסת־הקרקע , והתחיל ו רוטגים־ורועמי ם בזע ם ש ל
אהבת־הבריות , ע ל "המעשי ם המחפירים" 138 ש ל אויביהם .

וכ ך ב א לעול ם חוק־בתי־החחש ת הנוס ף מ־ 7 ביע י 1844 . הו א נכנ ס לתוקפ ו
ב־ 10 בספטמב ר 1844 . חו ק ז ה קב ע סו ג חד ש ש ל פועלים , הנזקקי ם להגנה , היינו ,
נשים־פועלו ת למעל ה מ־ 18 . הלל ו נשתו ו בכ ל א ל הצעירים , זמ ן עבודת ן הוגב ל
ל־ 12 שעות , נאסר ה עליה ן עבוד ת לילה , וכיו״ב . וכ ך רא ו המחוקקי ם בפע ם הראשונ ה
הכר ח לעצמ ם להטי ל השגח ה ישר ה ורשמי ת ג ם ע ל עבוד ת המבוגרים . בדין ־
וחשבו ן ש ל התעשיי ה משני ם 45 — 1844 נאמ ר ע ל כ ך באירוניה : "ל א הגי ע
לידיעתנ ו א ף מקר ה אחד , שהנשי ם המבוגרו ת יגיש ו קובלנ ה ע ל התערבו ת ז ו
בזכויותיה!׳׳ 139 . עבוד ת ילדי ם למט ה מ־ 13 צומצמ ה והועמד ה ע ל ■^ 6 שעות , ובתנאי ם
מסוימי ם ע ל 7 שעו ת ביום 140 .

כד י לעקו ר א ת השימוש־לרע ה ב״שיטת־הרמיי ה ש ל המשמרות" , קב ע החו ק
בי ן השא ר פדטי־תקגו ת חשובי ם אל ה : "יום־העבוד ה לילדי ם ולצעירי ם מתחי ל
ברגע , שיל ד מ ן הילדים , א ו צעי ר מ ן הצעירים , מתחי ל לעבו ד בבוק ר בביודהחרושת" .
נמצא , שא ם יל ד א , למשל , התחי ל עבודת ו ב־ 8 בבוק ר והיל ד ב ב־ 10 , צרי ך יו ם
העבוד ה להסתיי ם בשבי ל ב אות ה שע ה גופ ה כמ ו בשבי ל א . התחלת־העבוד ה
תסומ ן לפ י שעו ן ציבורי , כגו ן השעו ן ש ל תחנת־הרכב ת הקרובה , ולפי ה י ש לכוו ן
א ת הפעמו ן ש ל ביודהחרושת . החרשת ן חיי ב לתלו ת ע ל קי ר בית־החרוש ת מודע ה
מודפס ת באותיו ת גדולות , ב ה יירשמ ו שעו ת הפתיחה , הנעיל ה והנופ ש ש ל העבודה .
ילדי ם שהתחיל ו בעבודת ם לפני־הצהריים , לפנ י 12 , אסו ר להעביד ם שו ב אחרי ־
הצהריים , משע ה 1 ואילך . המשמר ת ש ל אחרי־הצהריי ם צריכ ה לכלו ל ילדי ם
אחדי ם ול א אל ה שעובדי ם במשמר ת ש ל לפני־הצהריים . 2 /! 1 שעו ת לארוחו ת צריכו ת
להנת ן לכ ל הפועלי ם המוגני ם בזמ ן אחד , לפחו ת שע ה אח ת לפנ י 3 אחדי־הצהריים .
ילדי ם וצעירי ם אינ ם רשאי ם לעבו ד יות ר מחמ ש שעו ת לפנ י 1 בצהריי ם בל י הפסק ה
ש ל חצ י שע ה לפחו ת לסעודה . ילדים , צעירי ם ונשי ם אינ ם רשאי ם להשא ר בזמ ן ש ל
שו ם סעוד ה בחד ר מחדר י בית־החרושת , שנעשי ת ב ו כ ל עבוד ה שהיא , וכר .

הכ ל רואים : פרטיה ן ודקדוקיה ן ש ל הלכו ת אלה , המסדירו ת א ת תקופת־ ׳
העבודה , תחומי ה והפסקותי ה בחד־גוניו ת צבאית , ממ ש לפ י צלצו ל הפעמון , ל א הי ו
כל ל פר י המצאות־מוחי ן ש ל בית־המחוקקים . ה ם גדל ו ועל ו קמעה־קמע ה מתו ך
התנאי ם עצמם , כחוקי ם טבעיים , מיוחדי ם לאופן־הייצו ר ש ל הזמ ן החדש . ניסוחם ,
אישור ם הרשמ י והכרזת ם מטע ם המדינ ה — אינ ם אל א תוצא ה ש ל מלחמת־מעמדו ת
ממושכה . אח ת התולדו ת הבאו ת שלה ם היתה , שהמציאו ת הטיל ה למעש ה סייגי ם
אל ה ג ם ע ל יום־העבוד ה ש ל הגברי ם המבוגרי ם שבבתי־החרושת , משו ם שברוב -

138 אגב , ליאונר ד הורנ ר עצמ ו משתמ ש רשמי ת בביטוי , ז ה "מנהג־מעש ה מחפיר "

[" 01106 ה־ 1 נ ן (דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ר . 31 באוקטוב ר 1859 ״ , עם ' 7 . )

139 ״דו״חו ת וכו ׳ ל־ 30 בספטמב ר 1844 ״ . עם ׳ 15 .

140 החו ק מתי ר להעסי ק ילדי ם במש ך 10 שעות , בא ם ח ם עובדים , ל א יו ם אח ר יום ,
כי־א ם בסירוגין . בדר ך כל ל נשא ר סעי ף ז ה לל א הגשמה .

229

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

תהליכי־הייצו ר אי־את ה יכו ל בל א שיתוף־עבוד ה ש ל ילדים , צעירי ם ונשים . בכלל ו
ש ל דב ר מקוב ל היה , איפוא , בתקופ ת השני ם 1844 ע ד 1847 , יום־העבודד , ש ל 12
שעו ת בצור ה כללי ת ואחיד ה ע ל כ ל ענפי־התעשייה , הכפופי ם לתחוקת־בתי ־
החרושת .

ואול ם בעל י התעשיי ה ל א הסכימ ו "להתקדמות " ז ו בל י פיצויי ם ש ל "נסיגה "
כנגדה . בלחצ ם הפחי ת בית־הנבחרי ם א ת גי ל המינימו ם ש ל הילדי ם המועבדי ם
נד 9 ל־ 8 שנים , כד י להבטי ח ל ו להו ן "תוספת־אספק ה ש ל ילדי ם לבתי־החרושת" ,
ז ו זכו ת המגיע ה ל ו מבי ת די ן ש ל מעל ה ומט ה כביכול 141 .

שנו ת 1846/47 קובעו ת לעצמ ן ש ם ש ל "תקופה " בתולדו ת הכלכל ה האנגלית .
נתבטל ו חוקי־הדגן , נעקר ו מכסי־־יבו א ע ל כותנ ה ושא ר חומרי־־גלם , חופש־המסח ד
נקב ע לקו־ומשקול ת בחוק י המדינה ! בקיצור : קמ ה המלכו ת ש ל אל ף שניס ו
ומהצ ד השנ י הגיע ו לשיא ן תנוע ת הצ׳ארטיסטי ם והתעמול ה לטוב ת יו ם עבוד ה ש ל
10 שעות , ונמצא ו מסייעי ם לה ן בי ן הטורים , שתאות־הנקמ ה חילחל ה בגר 1 נם . ע ל
א ף התנגדות ם הקנאי ת ש ל הבוגדי ם מצב א חופש־המסחר , ובראש ם בריי ט וקומץ ,
נתקבל ה בבית־הנבחרי ם הצעת־החו ק ש ל עשר־השעות , שנכספ ו ל ו זמ ן ר ב כ ל כך .

החו ק החרשת י החד ש מ־ 8 ביונ י 1847 קב ע הלכה , שמאח ד ביול י 1847 נכנס ת
לתוקפ ה הפחתת־ערא י ש ל יוכרהעבוד ה ש ל ״הצעירים ״ (מבנ י 12 ע ד 18 ) וש ל כ ל
הפועלו ת ל־ 12 שעות , ואל ו מאח ד במא י 1848 חל ה לחלוטי ן הפחתת ו ע ד 10 שעות .
בשא ר הדברי ם ל א הי ה חו ק ז ה אל א תוספת־השלמ ה לחוקי ם ש ל השני ם 1833 — 1844 .

עמ ד ההו ן ופת ח במסע־קר ב מוקדם , כד י למנו ע בע ד הוצאת ו לפוע ל ש ל החו ק
מאחד־במא י 1848 לכ ל פרטיו . והפועלי ם עצמם , כביכול , מפוקחי ם ולמודי־נסיון , ה ם
גופ ם צריכי ם הי ו לסיי ע בכ ך ולהרו ס במ ו ידיה ם א ת מפעל ם ש ל עצמם . והשעה ,
שנבחר ה לכך , נבחר ה בפקחו ת יתירה . "מ ן הראו י לזכור , שבעטי ו ש ל המשב ר
האיו ם משנו ת 47 — 1846 שרר ה מצוק ה קש ה בקר ב פועל י התעשייה , שכ ן רבי ם
מבתי־החרוש ת ל א עבד ו אל א מקצת ו ש ל הזמ ן ואחדי ם בטלי ם הי ו בכל ל מעבודה .
מספ ר מרוב ה ש ל פועלי ם שרו י היה , איפוא , בעונ י רב . רבי ם שקועי ם הי ו בחובות .
ולפיכ ך אפש ר הי ה להני ח כמע ט בודאות , שהלל ו יעדיפ ו להארי ך א ת יום־עבודתם ,
ובלב ד למל א א ת ההפסדי ם ש ל העבר , ואפש ר שיוכל ו לפרו ע א ת החובות , א ו
לפדו ת א ת רהיטיה ם מבית־העבוט , א ו להחזי ר א ת כלי־בית ם שמכרו , א ו לרכו ש
מלבושי ם חדשי ם לעצמ ם ולבנ י ביתם" 142 . האדוני ם בעלי־התעשיי ה שקד ו להגבי ר
א ת ההשפע ה הטבעי ת ש ל הנסיבו ת הללו , ע ם שהפחית ו א ת שכר־העבוד ה הפחת ה
כללי ת בשיעו ר ש ל 10 אחוזים . וכ ל ז ה נעשה , כביכול , ע ם חגיג ת החנוכ ה לתקופ ה
החדש ה ש ל חופש־המסחר . אחר י כ ן חל ה שו ב חפחת ה ב־ 4% ) 8 משהועמ ד יו ם
העבוד ה ע ל 11 שעות , ועו ד פע ם הפחת ה בשיעו ר כפו ל משקוצ ץ יום־העבוד ה
לחלוטי ן והועמ ד ע ל 10 שעות . נמצא , שבכ ל מקום , שהתנאי ם הי ו כשרי ם במיד ה

141 "מכיו ן שהורד ת שעות־עבודת ם תבי א ליד י העסקת ם (ש ל ילדים ) במספ ר גדו ל יותר ,
על־כ ן חשבו , שתוספ ת אספק ה ש ל ילדי ם בגי ל 8 ע ד 9 תספ ק א ת הביקו ש המוגבר. "
(״דו״חו ת וכר . 30 בספטמב ר 1844 . ״ עט ׳ 13 . )

142 ״דו״הו ת ש ל מפקח י בתהח״ר . 31 באוקטוב ר 1848 ״ , עם ׳ 16 .

8 . יום־העגוד ה

כל־שהיא , חל ה הפחת ה בשכ ר כד י 25% לפחות 143 . עתה , משהוכשר ו הסיכויי ם
בהצלח ה מרוב ה כ ל כך , נפתח ה התעמול ה בקר ב הפועלי ם לביטול ו ש ל החו ק משנ ת
1847 . ול א הי ו פסולי ם שו ם אמצעים : תרמית , פיתו י ואיו ם — א ד הכ ל הי ה לשוא .
ואש ר לחצי־תריס ר הבקשו ת ש ל הפועלים , שהוכרח ו לקבו ל בה ן "ע ל הדיכו י מטע ם
החוק ״ — הר י בשע ת החקיר ה בעל־פ ה עמד ו בעל י הבקשו ת עצמם , והודיעו ,
שהתימותיה ם נלקח ו מה ם תו ך מעשי־כפייה . "אמנ ם מדוכאי ם הם , אול ם לארדוק א
על־יד י חוק־בתי־החרושת" 144 . ואולם , א ם ל א על ה בידיה ם ש ל בעל י התעשיי ה
לדב ר א ת דבריה ם מתו ך גרונ ם ש ל הפועלים , הר י ה ם עצמ ם הרימ ו קול ם עו ד יות ר
וצעק ו בעתונו ת ובבית־הנבחרי ם בשמ ם ש ל הפועלים . עמד ו והלשינ ו ע ל מפקח י
בתי־החרושת , שהללו . מעי ן קומיסארי ם ש ל הקונבנט , כביכול , מעלי ם ללא־רח ם
א ת הפועלי ם האומללי ם קרב ן ע ל מזב ח הזייתם , הזיי ת תיקו ן העולם . א ף תחבול ה
ז ו נכשלה . מפק ח בתי־החרוש ת ליאונר ד הור גר , הו א עצמ ו וכ ן ע ל יד י
סגניו , גב ה עדויו ת רבו ת בבתי־החרוש ת שבלאנקשייר . בער ך 70% ש ל הפועלי ם
שנחקר ו הצהירו , שה ם בע ד 10 שעות , אחו ז קט ן מז ה בהרב ה הי ה בע ד 11 שעות ,
ור ק מיעו ט בלתי־ניכ ר בע ד 12 שעות , כמקודם 145 .

והי ה עו ד תמרו ן ״שלי ד : הי ו מעבידי ם א ת הגברי ם הנובוגרי ס שבי ן הפועלי ם
12 ע ד 15 שעו ת והי ו מכריזי ם ע ל עובד ה ז ו כע ל ביטו י נאמ ן ביות ר למשאלו ת
לב ם ש ל הפרולטארית . ושו ב ב א אות ו מפק ח אכזר , ליאונר ד הורנר , ועמ ד ע ל
משמרתו . רו ב הפועלי ם שעבד ו שעו ת יתירו ת הודיעו , "שהי ו מעדיפי ם לחלוטי ן
לעבו ד 10 שעו ת ביו ם ובפחו ת שכר , אל א שאי ן לה ם בריר ה אחרת ; רבי ם מה ם
מובטלים , כמ ה מ ן הטווי ם אנוסי ם לעבו ד כמתקני־קרעי ם ( 16061-8 ע ) פשוטים , וה ם
עצמ ם אילמל י הי ו מסרבי ם לעבו ד זמ ן ארו ך יותר , מי ד הי ו באי ם אחרי ם במקומ ם ;
וכ ך נמצאי ם ה ם עומדי ם לפנ י שאל ה זו : א ו לעבו ד זמ ן ארו ך יות ר — א ו להתגול ל
ע ל פנ י מרצפ ת הרחוב"־ "

מסע־הקר ב המוקד ם ש ל ההו ן נכשל , לפ י שעה , וחו ק עשר־השעו ת נכנ ס

143 ״מצאתי , כ י פועלי ם שהי ו מרויחי ם 10 שיל . לשבוע , הוריד ו לה ם שיל . אח ד,מחמ ת
ההפחת ה בשיעור־השכ ר ב־ 10% ; ועו ד הוריד ו מ ן ה־ 9 שיל . הנשארי ם שיל . 1 . ו־ 6 פ .
מחמ ת ההפחת ה בזמן־העבוד ה — בסך־הכ ל 2 שיל . ו־ 6 פ . ; ואף־על־־פי־כ ו הרב ה מה ם הי ו
אומדים , כ י ה ם הי ו מבכרי ם לעבו ד 10 שעות." - (שם. )

144 "אף־על־פ י שחתמת י [ע ל כת ב הבקשה ] אמרת י בשעת־מעשה , ,כ י בתת י יד י לדבר ־
עבירה׳ . ,ואם־כן , למ ה נת ת יד ך לכ ך י ׳,מפנ י שהי ו מפטרי ם אותי , איל ו היית י מסרב. ׳ ומכא ן
יוצא , שאמנ ם מ י שחת ם ע ל כתב־הבקש ה הרגי ש עצמ ו ,מדוכא׳ , א ך לא ו דוק א ע ל יד י חוק ־
בתי־החרושת. ״ (שם , עמ ׳ 102 ) .

145 ״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ר . 31 באוקט . 1848 ״ , עט ׳ 17 . במחוז ו ש ל מ ר הורנ י
גב ו עדו ת ב ־ 181 בתי־חרוש ת מא ת 10.270 פועלים , גברי ם מבוגרים . עדויותיה ם ניתנו ת
ב״תונזפווד ־ לדו״הו ת ע ל בתי־החרוש ת למחצית־השנ ה המסתיימ ת באוקט . 1848 . אות ן גביות ־
עדו ת מספקו ת חומ ר יקר־ער ך ג ם מבחינ ה אחרת .

146 שם . רא ה העדויות , שנאספ ו ע ל יד י הורנ ר עצמ ו : מס ׳ 69 , 70 , 71 , 72 , 92 , 93 , וכ ן
העדויו ת שנאספ ו ע ל יד י סגן־המפק ח א . : מם ' 51 , 52 , 58 , 59 , 62 , 70 — ב״תוספות. " והי ה
ג ם חרשתן , של א כיח ש והוד ה ע ל האמת . ראה : מם , 14 , 265 ׳ שם .

231

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

לתוקפ ו בא ׳ במא י 1848 . א ך בינתיי ם חל ה תבוסת ה ש ל מפלג ת הצ׳ארטיסטים ;
׳שמנהיגי ה נכלא ו בבת י הכל א ואגודותי ה פוזרו , וכב ר נתערע ר ע ל יד י פ ך בטחונ ו
העצמ י ש ל מעמ ד הפועלי ם באנגליה . ל א עבר ו ימי ם ובא ה התקוממות־יונ י בפאריס ,
ודיכוי־הדמי ם של ה איח ד באנגליה , כמ ו ביבש ת אירופה , א ת כ ל הזרמי ם ש ל
המעמדו ת השליטי ם — בעלי־אחוזו ת ובעלי־ההון , זאבי־בורס ה ורוכלים־חענים ,
חסיד י מכסי־ההגנ ה וחסיד י חופש־המסחר , הממשל ה והאופוזיציה , אנש י הכמור ה
והחפשים־בדעות , זונו ת צעירו ת ונזירו ת זקנו ת — למע ן סיסמ ה אחת: : להצל ת
הקניין , הדת , המשפחה , החבר ה ! מעמ ד הפועלי ם בכ ל מקו ם הי ה נתו ן לשמצה , הי ו
מנדי ם אות ו בחרמות , הטילו ; עלי ו חוקי ם מיוחדים , "חוקי ם בדב ר חשודים "
נ״ 8 ;! €0 ש 8 ט 168 8 > 101 ״] . האדוני ם החרשתני ם שו ב ל א הי ו חייבי ם לעצו ר,ברוחם .
ה ם פרצ ו במר ד גלו י ל א ד ק נג ד חו ק עשר־השעו ת אל א נג ד כ ל התחוק ה כולה ,
ששאפ ה משנ ת 1833 ואיל ו לרס ן במקצ ת א ת "חופש " הסחיט ה.ש ל כוודהעבודה .
היתד , ז ו ״התמרדו ת למע ן העבדות ״ ן תס 6111 נ £01 ^( 6 ^ 1-081 ? ] בזעי ר אגפי ו ; הי א
נמשכ ה שת י שני ם ומעל ה בתקיפו ת ציני ת ללא־ריתו י ובעוצמ ה . ש ל אלימו ת ; ד -
שנ י אמצעי ם זולי ם מאוד , ביחו ד מפנ י שהקאפיטאליס ט המתמר ד ל א סיכ ן בכ ך
ול א כלום , בלתי־א ם עור ם ש ל פועלי ו בלבד .

להבנ ת הדברי ם הבאי ם עלינ ו לזכור , כ י החוקי ם החרשתיי ם ש ל השני ם 1833 ,
1844 , 1847 — שלושת ם הי ו עומדי ם בתוקפם , במיד ה שחו ק אח ד ל א תיק ן א ת
דבר י חברו ! כ י שו ם חו ק מ ן החוקי ם האל ה ל א הגבי ל א ת יום־העבוד ה ש ל
ספועל־הגב ר למעל ה מ־ 18 ; וכ י משנ ת 1833 ואיל ך נשא ר פרק־הזמ ן ש ל ,חמ ש
עשר ה שעות , מ־ 2 /! 5 בבוק ר ע ד 8 4 / 2 בערב , בחזק ת "היום " החוקי , אל א שבתחומ י יו ם
ז ה צרי ך הי ה להסדי ר א ת העבוד ה — תחיל ה 12 ואחר־כ ך 10 שעו ת ליו ם — בשבי ל
הפועלי ם הצעירי ם והנשים , לפ י התקנו ת שנקבע ו בחוקים . ,

פ ה וש ם התחיל ו בעלי־התעשיי ה לפט ר חל ק ש ל הפועלי ם הצעירי ם והפועלות ,
עתי ם כד י מחציתם , ובמקו ם ז ה חזר ו ותיקנ ו א ת עבודת־הלילה , שנשתכח ה כמע ט
לגמרי , בקר ב הפועלים־הגברי ם המבוגרים . חוק־עש ר השעו ת — כ ך טענ ו — שו ב
אינ ו משיי ר לה ם בריר ה אחרת! 147

הצע ד השנ י פג ע בהפסקו ת החוקיו ת בשבי ל הארוחות . נשמע , מ ה בפ י המפקחי ם
החרשתיים : "מ ן היו ם שהוגבל ו שעו ת העבוד ה והועמד ו ע ל עשר , טועני ם בעל י
התעשיי ה — א ף ע ל פ י שלמעש ה אי ן ה ם מגשימי ם עדיי ן א ת טענת ם ז ו ע ד ליד י
עקביו ת קיצוני ת — שא ם נעשי ת העבודה , למשל , מ־ 9 בבוק ר ע ד 7 בערב , הר י ה ם
מקיימי ם א ת תקנו ת החו ק ע ם שנותני ם ה ם שע ה אח ת לפנ י 9 בבוק ר וחצ י שע ה
לאח ר 7 בער ב [בשבי ל סעודות] . במקרי ם ספורי ם מתירי ם ה ם עכשי ו חצ י שע ה א ו
שע ה שלימ ה לארוחת־־הצהריים , ובדבזמ ן עומדי ם ה ם ע ל כך , שאי ן ה ם חייבי ם
כל־עיק ר לזקו ף א ף ל א מקצ ת מאות ן 2 /! 1 השעו ת ע ל חשבו ן יו ם העבוד ה בבית ־
החרושת" 148 . נמצא , שהאדוני ם בעלי־ התעשיי ה טענו , כ י התקנו ת המדוקדקו ת

147 .,דו״חו ת וכ ר ל־ 31 באוקט . 1248 ״ , עט ׳ 133 , 134 .

148 ״דו״חו ת וכ ר ל־ 30 באפרי ל 1848 ״ , עט ׳ 47 .

232

8 . יום־העבוד ה

בקפדנו ת יתיר ה כ ל כ ך בדב ר שעות־הארוחות , לפ י החו ק משנ ת 1844 ׳ אי ן בה ן
אל א כד י נותן־רשו ת לפועלי ם לאכו ל ולשתו ת לפנ י כניסת ם לתו ך בתי־החרוש ת
ולאח ר פרישת ם משם , כלומ ר — בביתם־הם ! ובאמת , מדו ע ל א יוכל ו הפועלי ם
לאכו ל א ת ארוחתם , ארוחודהצהריים , לפנ י 9 בבוקר ו אול ם חכמי־־המשפ ט ש ל
הכת ר פסקו , כ י זמני־האכיל ה שהותקנ ו בחו ק "צריכי ם להנת ן בהפסקות , בעצ ם יום ־
העבודה ; וכ י אי ן ז ה לפ י החוק , א ם מעבידי ם במש ך 10 שעו ת רצופות , מ־ 9 בבוק ר
ע ד 7 בערב , לל א כ ל הפסקה" 149 .

לאח ר הפגנו ת נוחו ת .אלה , פת ח ההו ן א ת מרד ו בצעד , שהתאי ם לחו ק משנ ת
1844 ככתבו , הוו ה אומר : הי ה ז ה צע ד חוקי .

ודאי , החו ק משנ ת 1844 אוס ר לחזור־ולהעסי ק ילדי ם בנ י 8 — 13 לאח ר שע ה
אח ת בצהריים , א ם הי ו עסוקי ם ע ד 12 שעו ת בצהריים . אול ם חו ק ז ה ל א הסדי ר
כל־עיק ר א ת 2 ץ 6 שעוחרהעבוד ה ש ל אות ם ילדים , שזמן־עבודת ם התחי ל ב־ 12
בצהדיי ס א ו לאח ד מכן ! הרי , שאפש ר הי ה להעבי ד ילדי ם בנ י 8 , שפתח ו בעבודת ם
ב־ 12 , בדר ך זו : מ־ 12 ע ד 1 — הר י שע ה אחת ! מ־ 2 ע ד 4 אחה״ צ — הר י שת י
שעו ת ! ומ־ 5 ע ד 8 1 / 2 בער ב — ה ן שלו ש וחצ י שעו ת ! ובסך־הכ ל שעות , כד ת
וכדין ! או , סד ר טו ב מזה : כד י להתאי ם א ת עבודת ם ש ל הילדי ם לעבוד ת הפועלים ־
הגברי ם המבוגרי ם ע ד 2 /י 8 בערב , ל א הי ו בעלי־התעשיי ה צריכי ם אל א של א להעסי ק
א ת הילדי ם בעבוד ה לפנ י 2 בצהריים , ושו ב יכל ו לאחר־מכ ן להחזיק ם בבית ו
החרוש ת ע ד 2 /! 8 בער ב לל א שו ם הפסק ה ! "עכשי ו הכ ל מודי ם בפירוש , כ י בזמ ן
האחרו ן התחי ל חוד ר המנה ג באנגלי ה — בעטי ה ש ל תאו ת בעלי־התעשיי ה להעסי ק
א ת מנגנון־המכונו ת שלה ם יות ר מ־ 10 שעו ת ביו ם — שכופי ן ילדי ם שיהי ו עובדי ם
ה ם לבד ם ס ס הגברי ם המבוגרים , לאח ר שהצעירי ם והנשי ם הלכו ? וא ם בעל י בית י
החרוש ת רוצי ם בכ ך — ע ד 8.30 בערב" 150 . פועלי ם ומפקח י בתי־החרוש ת מיח ו נג ד
זח , מטעמ י בריאו ת ומוסר . אול ם ההו ן ענ ה :

"יחול ו מעש י ע ל ראשי ! משפ ט אדרוש :

עונשי ם אדרו ש וא ת הקנ ס לפ י דבר־שטרי.״ב ג

ואמנם , לפ י רשימו ת סטאטיסטיו ת שהוגש ו לבית־הנבחרי ם ב־ 26 ביול י 1850 ,
נמצא ו ב־ 15 ביול י 1850 ב־ 275 בתי־חרוש ת 3792 ילדי ם וילדות , שנהג ו בה ם לפ י
אות ו ״מנהג״ , ע ל א ף כ ל המחאות 151 . ול א ד י בכ ך ! עינ ו החד ה ש ל ההון , משול ה
לאות ה חולדת־הבד , גילתה , כ י החו ק משנ ת 1849 אינ ו מתי ר חמ ש שעות־עבוד ה
לפני־הצתרייס , אל א א ם כ ן תחו ל באמצ ע הפסק ה ש ל 30 רג ע לפחו ת בשבי ל
נופש , א ך אי ן אות ו חו ק קוב ע תקנ ה מעי ן ז ו לגב י העבוד ה שלאחר־הצהריים . מי ד
תב ע ההון , וא ף השי ג בעקשנות ו א ת קיו ם התביעה , שיה א ל ו התענו ג ל א ר ק להעבי ד
ילדי ם בנ י שמונ ה 'עבודת־פר ך מ־ 2 אחה״ צ ע ד 8% בער ב ללא־הפסקה , אל א ג ם
להרעיב ם י

149 ״דו״חו ת וכ ר ל־ 31 אוקט . 1848 ״ , עם ' 130 .

150 שם , עמ ׳ 42 .

151 דו״חו ת וכ ר ל־ 31 אוקט . 1850 ״ , ענ ר 5 , 6 .

233

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

"בן , חזהו .

ז ה דב ר השטר"." 152

אול ם דביקו ת זו , נוסדדשייאק , בחו ק משנ ת 1844 ככתבו , כ ל שהו א מסדי ר
א ת עבודת־הילדים , ל א הי ה ב ה אל א כד י לשמ ש פתיח ה למר ד גלו י בחו ק ז ה
גופו , במיד ה שהו א מסדי ר א ת העבוד ה ש ל "אנשי ם צעירי ם ונשים" . ייזכר , שעיק ר
מטרת ו ש ל אות ו חו ק ועיק ר תוכנ ו ל א בא ו אל א לש ם ביטו ל "שיטת־הרמייו ז של ־
המשמרות" . בעלי־התעשיי ה פתח ו א ת מרד ם בגילוי־דע ת פשוט , שסעיפ י החו ק
משנ ת 1844 , האוסרי ם להשתמ ש בכוזדהעבוד ה ש ל אנשי ם צעירי ם ונשי ם בפרקי ־
זמ ן קצרים , לפ י שרירו ת לב ם ש ל המעבידים , במש ך היו ם החרשת י ש ל חמ ש עשר ה
שעות , ״ל א הי ו אל א קלי ם בער ך (^. 617 1! ;1x0116 ־\ £111 י 60011301 ) , כ ל זמ ן שהעבוד ה
היתד . מוגבל ת ע ל 12 שעות . ואל ו לפ י חוק־עשר־השעו ת נעש ו עוו ל ללא־־נשו א
(< 181111 )־ 11£11 )" 153 . ולפיכ ך עמד ו והודיע ו למפקחי ם בקור־רו ח גמור , ששו ב ל א יתנ ו
א ת דעת ם ע ל החו ק ככתבו , אל א יחזררויתקנ ו ע ל דע ת עצמ ם א ת השיט ה הישנה 154 .
לטובת ם ש ל הפועלי ם עצמם , שהדיחו ם בעצו ת רעו ת — נעש ה הדבר , "כד י שאפש ר
יהי ה לשל ם לה ם שכ ר גבו ה יותר״ . ״ז ו התכני ת היחידה , שאפש ר יהי ה — בתחומ י
חו ק עשר־השעו ת — לקיי ם א ת עמדת־הבכור ה ש ל התעשיי ה הבריטי ת בעולם" 5 ־ 1 .
"אפש ר ולפ י שיטודהמשמרו ת קצ ת קש ה יהי ה לגלו ת א ת התקלות , אב ל מ ה בכך ?
(?; 1:1181 01 כלו ם ניתנ ה רשו ת לטפ ל באינטרס־התעשיי ה הגדו ל ש ל מדינ ה ז ו

כבעניי ן שגי־במעלה , הכ ל כד י לחסו ך מע ט מטרחת ם ( 30016 111110 11001316 ) היתיר ה
ש ל מפקח י בתי־החרוש ת וסגניה ם,״ 158 .

מובן , שכ ל התחבולו ת הלל ו ל א הועיל ו ול א כלום . מפקח י בתי־החרוש ת הגיש ו
חעצומותיה ם לדין . אול ם מי ד ירד ה עננת־אב ק ש ל קובלנו ת מא ת בעלי־התעשיי ה
ע ל רא ש מיניסטר־הפנים , ס ר ג ׳ ו ר ג ׳ ג ר י י , ע ד שהל ה בחוז ר מ־ 5 באוגוס ט 1648
הור ה לה ם למפקחים , כ י "אי ן לה ם להבי א ידיעו ת בדב ר חרשתנים , שעבר ו ט ל החו ק

152 טבע ו ש ל ההו ן בעינ ו עומ ד — בצורותי ו הבלתי־מפותחו ת כבצורותי ו

המפותחות . בספר־ההוקים , שהשפעת ם ש ל מחזיקי־עבדים , זמ ן קצ ר לפנ י שפרצ ה
מלחמת־האזרהי ם באמריקה , הטיל ה אומ ו ע ל הטריטורי ה ש ל נירמקסיק ו — כתו ב

לאמו ר : הפועל , במיד ה שבעל־ההו ן קנ ה א ת כוח־עבודתו , "הו א ממונ ו ש ל ז ה (ש ל בעל־ההון). "
("• 7 6 0 010 [ 8 ' 1131181 < 031 1116 ] 1118 18 ע 6 עט 0 נ 1 ס 1116 1 " ) — אות ה השקפ ה
מקובל ת הית ה ע ל הפאטריציי ם הרומאיים . הממון , שנתגדבמפרע ה ללווי ם הפליביים ,

נתגלגל , באמצעו ת מצרכי־המהיה , בבשר־וד ם ש ל הלווה . "בשר־ודם " ז ה היה , איפוא ,
״ממונם״ . מכא ן החו ק בנוסח־שילו ק החרו ת בעשר ת הלוחו ת ! השערת ו ש ל לינגה , כ י

המלווי ם הפאטריציי ם הי ו עורכי ם מזמ ן לזמן , מעבר ו השנ י ש ל הטיבר , משתאו ת וסעודו ת
ובישל ו בה ן א ת בש ר הלווי ם — תישא ר לל א הכרעה , כהשערת ו ש ל דאומ ר ע ל סעודת *
הער ב הנוצרית .

153 ״דו״חו ת וכו ׳ ל־ 30 באפרי ל 1848 ״ , עט ׳ 28 ,

154 כ ך עשה , בי ן השאר , הפילאנתרו פ אשוורת , במכתב ו א ל ליאונר ד הורנ ר —
מכת ב ש ל קווייקר , מעור ר גועל־נפש . (״דו״חו ת ובו ׳ אפרי ל 1849 ״ , עט ׳ 4 . )

155 שם , עט ' 134 .

שם , עט ׳ 140 .

234

156

8 . יום־ ד,עבוד ה

ככתבו , א ו שהעסיק ו צעירי ם בשיטת־המשמרו ת — בכ ל אות ם המקרים , שאי ן טע ם
להניח , כ י הצעירי ם הלל ו הועסק ו למעש ה לזמ ן יות ר ארו ך משמות ר לפ י החולף .
מי ד התי ר מפקודהתעשיי ה י . ס ט יוא ר ט בכ ל סקוטי ה להשתמ ש במ ה שקרו י
שיטת־המשמרו ת במש ך פרק־הזמ ן ב ן חמש־עשר ה שעו ת ש ל יום־העבוד ח בבית ־
החרושת ? וכאן , בסקוטיה , שב ה שיט ח ז ו ועלת ה כפורחת , כמקודם . כנג ד ז ה
הכריז ו מפקח י בתי־החרוש ת באנגליה , שאי ן ל ו למיניסט ר סמכו ת דיקטאטורית ,
שיוכ ל לבט ל כוח ם ש ל חוקים , וא ף המשיכ ו לתב 1 ע לדי ן א ת המרדני ם למען־העבדות .

ואולם , לש ם מ ה בא ה כ ל אות ה תביעה־לדין , א ם בתי־הדי ן — "דיינ י המחוזות "
ו 68 :) 3 ' 1 ;) 13213 מ 7 ; 1 מ 0011 ] 157 —הי ו מוציאי ם פסלרדי ן לזכות ? בבת י די ן אל ה ישבו ־
למשפ ט האדוני ם בעלי־התעשיי ה ודנ ו א ת עצמם . והנ ה דוגמ ה אחת : פלוני ,
א ס ק ר י ג ׳ שמו , מבית־החרוש ת לטוויית־כותנ ה ש ל ביודהעס ק קרשאו , לי ס ושות׳ ,
הגי ש בשעת ו לפנ י המפק ח החרשת י שבמחוז ו תכני ת לשיטת־המשמרות , שהיתד .
נועד ת בשבי ל בית־החרוש ת שלו . משנדחת ה הצעתו , שק ט מתחיל ה ול א עש ה דבר .
כעבו ר חדשי ם מועטי ם הופי ע ברנ ש אחד , ושמ ו רובינזון , א ף הו א בע ל בי ת חרוש ת
לטוויית־כותנה , — וא ם רובינזו ן ז ה ל א הי ה שש י ש ל אסקריג / הר י מכ ל מקו ם
קרוב ו ש ל אסקריג ׳ הי ה — ועמד־לדי ן בפנ י שופטי־השלו ם העירוניי ם
[ 11 ,1031:1068 ■ § 201-011 ] בסטוקפורט , ע ל שו ם שהנהי ג אות ה תכניהדשל־משמדו ת
שהמצי א אסקריג / ישב ו בדי ן ארבע ה שופטים , ביניה ם שלוש ה מבעל י בתי־חרוש ת
לטווייודכותנה , ובראש ם אות ו ״אי ן בלעדיו ״ — אסקריג׳ . עמ ד אסקריג ׳ וזיכ ה א ת
רובינזו ן בדינו , והנ ה ב א והכריז : כ ל שנא ה לרובינזו ן יא ה לאסקריג / נשע ן ע ל
הכרע ת בית־די ן ש ל עצמו , ומי ד הנהי ג אות ה שיט ה בבית־החרוש ת שלו 158 .
ודאי , עצ ם ההרכ ב ש ל בתי־די ן אל ה כב ר הי ה ב ו משו ם פגיע ה מפורש ת בחוק 169 .
״תעלולי ם אל ה ש ל בתי־הדי ך—עמ ד וצע ק המפק ח האוו ל — תובעי ם בכ ל תוק ף
תרופ ה : א ו שתשנ ו א ת החו ק שיה א מותא ם לפםקי~בי ת די ן אלה , א ו שתמסר ו א ת
שמירת־החו ק ביד י בת י די ן פחו ת לקויים , שיחי ו פסקיה ם יפי ם לחוק.. . א ם מובאי ם
י לפניה ם מקרי ם כאלה . אנ י — נפש י תערו ג לשופט־שבשכר 160 ! ״

דייני־הכת ר הצהירו , כ י פירוש ם ש ל בעלי־התעשיי ה לחוק־ ד,עבוד ה משנ ת
1848 , אינ ו אל א תפ ל ? א ך מושיעי־החבר ה הה ם ל א נתנ ו להטות ם מ ן הדרו . "לאח ר

י 57 * אות ם ״שופטי ם מחוזיים ״ |" 31:68 ־ 1 ; 00011 11182181 " ] — "הגדולי ם שאי ן מקבלי ם
פרס ״ ףי!) 31 < 1 מ 631: 0 ־ 21 "] , כפ י שה ם קרויי ם בפ י ו . קוב ט — משמשי ם סו ג ש ל שופטי ־
שלו ם של א כשכר , ממוני ם מתו ך הנכבדי ם שבמחוזות . למעש ה הלל ו ה ם בתי־די ן אחוחזיים ־
מסורתיי ם ש ל הנזעמדו ת השליטים .

158 ״דו״חו ת וכ ף ל־ 30 באפרי ל 1849 ״ , עט ׳ 21 , 22 . השוו ה דוגמאו ת דומות . שם ,

עט ׳ 4 , 5 .

159 בחוקי ם 1 ו־ 2 ש ל ויליא ם הרביעי , פר ק 24 , סעי ף 10 — ידו ע בש ם "חוק־בתי ־
החרוש ת ש ל ס ר ג׳ו ן הוב ר,אום ״ — נקבע , כ י בע ל בית־חרוש ת לטוויי ת כותנ ה א ו לאריגת ־
כותנה , א ו אבי ו ש ל הבעלים , א ו בנ ו א ו אחי ו — אסו ר לה ם לשמ ש שופטי־שלו ם בשאלו ת
הנוגעו ת לחוק־בתי־החרושת .

160 שם .

235

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

שניסית י לקיים־בתוק ף א ת החוק ״ — כ ך אומ ר ליאונר ד הורנ ר בדו״ ח של ו — "ע ם
.שתבעת י עש ר פעמי ם לדי ו בשבע ה מחוזו ת משפטיי ם שונים , ור ק במקר ה אח ד
נתמכת י ביד י השופטים.. . שו ב אינ י רוא ה מכא ן ולהב א כ ל תועל ת בתביעה־לד ץ
בדב ר עקיפת־החוק.. . אות ו חל ק בחו ק משנ ת 1848 , שב א להבטי ח אחידו ת בשעות ־
העבודה.. . שו ב אינ ו קיי ם לגב י המחו ז שאנ י עוב ד ב ו (לאנקשייר) . אי ן ביד י עוזר י
וא ף ל א ביד י שו ם אמצעים , שנוכ ל להיו ת בטוחים , בבקרנ ו בבתי־החרוש ת שנהוג ה
בה ם שיטת־המשמרות , כ י אינ ם מעבידי ם אנשי ם צעירי ם ונשי ם למעל ה מעש ר
שעות.. . לפ י דין־וחשבו ן מ־ 30 באפריל.. . כב ר עבד ו 114 בתי־חרוש ת במחוז י לפ י
השיט ה הזאת , ומספר ם גד ל והול ך בימי ם האחרוני ם במהירו ת רבה . בדר ך כל ל
הואר ך זמן־העבוד ה בבית־החדוש ת ע ד כד י 2 /! 13 שעות , מ־ 6 בבוק ר ע ד 4 * 7
בערב.. . ובמקרי ם אחדי ם מגי ע זמ ן העבוד ה ל־ 15 שעות , מ* 5 1 / 2 בבוק ר ע ד 2 /י 8
בערב״ 161 . כב ר בדצמב ר 1848 הית ה ביד י ליאונר ד הורנ ר רשימ ה ש ל 65 בעל י
תעשיי ה ו־ 29 משגיחים , שכול ם הודיע ו פה־אח ד כ י לפ י אות ה שיטת־משמרו ת ל א
תוכ ל שו ם שיט ה ש ל פיקו ח למנו ע ולגדו ר בפג י יתור־עבוד ה במיד ה מבהיל ה
ביותר 162 . הנ ה הי ו מסיעי ם ( 1 > 6 ;מ 8111 ) אות ם ילדי ם ואות ם צעירי ם עצמ ם מחדר ־
הטוויי ה לחדר־חאריגה , וכר, • והנ ה הי ו מסיעי ם אותם , במש ך 15 שעות־ ד,עבודה ,
מבית־חרוש ת אח ד למשנהו 163 . כיצ ד נית ן לפק ח ע ל שיט ה כזו , "המעוות ת א ת
המל ה משמרו ת ומשמש ת אח ת התכניו ת המרובות , כד י לטרו ף ולערב ב א ת הידיי ם
בכ ל מינ י אפשרויו ת לאין־ספור , וכד י להסי ט א ת שעות־העבוד ה והמנוח ה ש ל
הפועלי ם השוני ם במש ך היו ם ע ד כד י כך , של א תמצ א לעול ם אות ה חברי א ש ל
.עובדי ם עסוקי ם במקו ם אח ד ובאות ו זמן"! 164

אך , ג ם בל א לית ן א ת הדע ת כל ל ע ל יתוד־העבוד ה למעשה , הר י כ ל אות ה
שיט ה הקרוי ה שיטת־המשמרו ת היתד , ספיח־מזימ ה מדמיונ ו ש ל ההו ן — דמיון ,
של א על ה עלי ו מעול ם אפיל ו פוריי ה ברישומי ו חהיתוליי ם ש ל "הישיבו ת
הקצרות ״ [״ 86311068 68 ; 1 ־ 1 גז 00 " ] ,אל א שמשיכ ת העבוד ה נתגלגל ה כא ן במשיכ ת
ההון . יעיי ן אד ם בסכימוודתכגיו ת אל ה ש ל החרשתנים , שהעתונו ת המכובד ת
שיבח ה אות ן כדוגמה־למופ ת : "מ ה אפש ר להשי ג במיד ה נבונ ה ש ל שקיד ה ושיטתיות "

( 11811 ( 3001111 0311 1 > 161110 מ 1 > 1 ז 3 6 ־ 031 0£ 66 ־ 1681 > 16 נ 31 מ 6380 ־ 1 3 1131 ז\!ו) .

עתי ם חילק ו א ת חבר־העובדי ם ב־ 12 — 15 סוגים , וא ף גופי־חלקיה ם ש ל אל ה נתחלפ ו
תמי ד מחדש . במש ך אות ו פרק־זמ ן ש ל 15 שעו ת ליום־העבוד ה הי ה סוח ב הח ץ
א ת הפוע ל לבית־החרושת , פע ם ל־ 30 רגעי ם ופע ם לשע ה אחת , ושו ב הוציא ו משם ,
ע ל מנ ת לחזו ר ולסחב ו לבית־החרוש ת ולהרחיק ו שו ב משם , ע ל מנ ת לטלטל ו לכא ן
ולשם , לקטעי־זמ ן מפוררי ם ומפוזרים , בל א להוצי א מיד ו א ף לרג ע א ת כו ח שלטונ ו
ע ל הפוע ל — ע ד שיעש ה עבוד ה ש ל 10 שעו ת בשלימות . כמ ו ע ל במת־משחק ,

161 דו״חו ת וכ ר ל־ 30 באפרי ל 1849 ״ , עט ׳ 3

162 ״דר׳חו ת וכ ר ל־ 31 באוקט . 1849 ״ , עט ׳ 6 .

163 ״דו״חו ת וכר , ל־ 30 באפרי ל 1849 ״ , עט ׳ 21 .

164 ״דו״חו ת וכ ר ל־ 1 בדצמב ר 1848 ״ , עט ׳ 95 .

236

8 . יום־ ד,עבוד ה

חייבי ם תי ו אות ם אישי ם למל א תפקידי ם שוני ם לסירוגין , בעלילו ת שונו ת ובמערכו ת
שונות . ואולם , כש ם שהמשח ק משתיי ך א ל הבמ ה כ ל זמ ן שהמחז ה נמש ך והולך ,
כ ך השתייכ ו הפועלי ם א ל בית־החדוש ת במש ך 15 שעו ת — ול א נכל ל כא ן הזמ ן
בשבי ל ליל ך לבית־החרוש ת ולחזו ר משם . שעו ת המנוח ה נהפכ ו לשעו ת ש ל בטלה ־
מאונס , שהבריח ה א ת הפועלי ם הצעירי ם לבית־המרז ח וא ת הפועלו ת הצעירו ת
לבית־הבושת . ע ם כ ל ד,מצאודמ 1 חי ן חדשה , שזמם־והעל ה בעל־ההו ן יום־יו ם כד י
להעבי ד א ת מערכת־המכונו ת 12 שעו ת א ו 15 שעות , בל א שיצטר ך להוסי ף פועלי ם
ע ל פועלי ם — אנו ס הי ה הפוע ל לבלו ע א ת לחסייומ ו בפירו ד ז ה א ו אח ר מפסולת ־
הזמן . בימ י התעמול ה ליום־עבוד ה של , 10 שעו ת עמד ו בעלי־התעשיי ה וצווחו ,
שאספסוף־הפועלי ם מרבי ם להגי ש בקשו ת תו ך תקןה , שיקבל ו שכ ר ש ל 12 שעו ת
בע ד עבוד ה ש ל 10 שעות . עכשי ו עמד ו והפכ ו א ת המטב ע ע ל צד ה השני . ה ם הי ו
משלמי ם שכ ר ש ל 10 שעו ת בע ד זכו ת השימו ש בכוחות־העבוד ה למש ך 12 שעו ת
ר 15 שעות! 165 ז ה הי ה השאור־שבעיס ה ; כז ה הי ה חוק־עשר־השעו ת במהדורת ם
ש ל בעלי־התעשיי ה ! הם־ה ם חסיד י חופש־המסח ר עצמם , חלקי־לשו ן ושפתותיה ם
נוטפו ת שמ ן אהבת־הבריות , שעש ר שני ם תמימות , בימ י התעמול ה נג ד מכסי־הדגן ,
הי ו עומדי ם ומחשבי ם בפנ י הפועלי ם הישו ב מדוי ק ע ד לפרוט ה אחרונה , כ י משיוק ם
יבו א חפש י ש ל הדגן , די ו בהחל ט יום־עבוד ה ש ל 10 שעו ת באמצעי ם המצויי ם
ברשות ה ש ל התעשיי ה האנגלי ת — כד י להעשי ר א ת בעל י ההון 166 .

מרד־השנתיי ם ש ל ההו ן הוכת ר בסופ ו בהצלח ה ע ם פסק־הדי ן ש ל אח ד
מארבע ת בתי־הדי ן העליוני ם שבאנגליה , ש ל בית־הדי ן מטע ם אוצר־הכספי ם
(ע 1116 > 0116 ^ 00111-101 ) ; בעניי ן שהוב א לפני ו ב־ 8 בפברוא ר 1850 , פס ק אות ו
בית־הדין , כ י בעל י בתי־החרוש ת אמנ ם עבר י ע ל מנ ת החו ק משנ ת 1844 , אל א
שהחו ק גופ ו כול ל דיבורי ם אחדים , העוקדי ם אות ו כולו . "ע ם הכרעת־בית־די ן ז ו
פק ע כוח ו ש ל חוק־עשר־השעות" 167 . רבי ם מבעלי־התעשייה , שמקוד ם הי ו חוששי ם
להשתמ ש בשיטת־המשמרו ת לגב י פועלי ם צעירי ם ופועלות , נאחז ו ב ה עכשי ו בשת י
ידיהם 168 .

אול ם מי ד לאח ר נצחו ן ז ה ש ל ההון , נצחו ן גמו ר לכאורה , נהפ ך הגלגל . ע ד
כ ה גיל ו הפועלי ם התנגדו ת סבילה , א ם ג ם עקשני ת ומתחדש ת מיו ם ליום . עכשי ו
התחיל ו מוחי ם תו ך אזהרות־איו ם גלויות , באסיפו ת שנתקיימ ו בלאנקשיי ר

165 ראה : ״דו״חו ח וכ ר ל־ 30 באפרי ל 1849 ״ , עט ' 6 , וה ן ההסב ר המפור ט ש ל "שיטת '
המשמרות ״ [ 811111 87816111 ] מא ת המפקחי ם ע ל בתי־החדוש ת האוו ל וסאונדר ם ב״דו״חו ת
זכ ר ל־ 31 באוקטוב ר 1848 . ״ רא ה ג ם כתב־הבקש ה ש ל הכמור ה מאשטו ן והסביבה , שנשל ח
באבי ב 1849 א ל המלכ ה כנג ד "שיטת־המשמרות" .

166 השווה , למשל , "שאל ת בית־החרוש ת והצעת־החו ק ע ל עש ר שעות " מא ת ר . ה .

גר י י [לונדון] , 1837 .

107 פ . א נ ג ל ס : "הצעת־החו ק ע ל עש ר השעו ת באנגליה " (נתפרס ם בעתו ן שהוצאת י
לאו ר ״עתו ן הריי ן החדש . סקיר ה מדינית־כלכלית״ . גליו ן אפרי ל 1850 , עם ׳ 13 . ) אות ו בית '
די ן "עליון " גיל ה ג ם בימ י מלחמת־האזדחי ם באמריקה , דו־משמעו ת בנוס ח החו ק נג ד זיונ ז
ש ל אניות־פיראטי ם — ובעזרת ה הפ ך אות ו חו ק ממ ש להיפוכו .

163 ״דו״חו ת וכ ר ל־ 30 באפרי ל 1850 . ״

237

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

וביורקשייר . נמצא , שאות ו חוק־עשר־השעו ת כביכו ל ל א היד . אל א תרמי ת בלב ה
מעשה־אונא ה ש ל בית־המחוקקים , ול א הי ה קיי ם מעול ם 1 המפקחי ם ע ל בתי ־
החרושת . התר ו בכ ל תוק ף בממשלה , שגיגודי־המעמדו ת הגיע ו ליד י מתיחו ת לא ־
תשוער . וג ם מקצ ת מבעלי־התעשיי ה גופ ם התחיל ו רוגני ם : "ע ם פסק י הדי ן הסותרי ם
ז ה א ת ז ה ש ל שופטי־השלום , נשתר ר מצב־של־אנדרלמוסי ה שאי ן כמ 1 ת 1 . חו ק
אח ד נוה ג ביודקשייר , חו ק אח ר קיי ם ועומ ד בלאנקשייר , חו ק אח ר בעייר ה שבסביב ת
לאנקשייר , ושו ב חו ק אח ר נוה ג בשכנו ת הסמוכ ה לה . בעל־תעשיי ה בכרכי ם
הגדולי ם ביד ו לעקו ף א ת החוק , ואל ו החרשת ן באח ת מערי־השד ה אינ ו מוצ א הבר ־
עובדי ם הדרו ש בשבי ל שיטת־המשמרות , ועו ד פחו ת מכ ך הו א מוצ א פועלים , שיוכ ל
להסיע ם מבית־חרוש ת אח ד למשנהו , ובו׳" . והר י זכו ת ש ש לנצ ל א ת מח־העבוד ה
הי א זכו ת ראשונ ה מזכויות־האד ם ש ל ההון .

משהגיע ו הדברי ם ליד י כ ך בא ו בעלי־התעשיי ה והפועלי ם ליד י פשרה , שנית ן
ל ה תוק ף פארלאמנטאר י ע ם אישו ר התוספ ת החדש ה לחוק־החרשת י מ־ 5 באוגוס ט
1850 . יו ם העבוד ה ״לצעירי ם ולנשים ״ הואר ו מ־ 10 שעו ת ע ד ^ 10 בחמש ת הימי ם
הראשוני ם ש ל השבוע , ואל ו בערב־שב ת הוגב ל והועמ ד ע ל 1 / 2 ר שעות . העבוד ה
צריכ ה להיעשו ת בתחום־הזמ ן שבי ן 6 בבוק ר ו־ 6 בערב 169 , בהפסקו ת ש ל שע ה
וחצ י לסעודו ת היום , שי ש לייח ד לה ן זמ ן קבו ע אח ד לפ י תקנו ת החו ק משנ ת 1844 .
וכ ד הוש ם קץ , אח ת לתמיד , לשיטת־המשמרות 170 . לגב י עבודת־ילדי ם עמ ד בתקפ ו
החו ק משנ ת 1844 .

והי ה סו ג אח ד ש ל בעלי־תעשיי ה שהבטי ח לעצמו , הפע ם כמקודם ,
זכויות־אדנו ת מיוחדו ת ע ל ילדיכדפרולטאריי ם — ה ם בעל י תעשיית ־

המשי . הלל ו ילל ו בשנ ת 1833 , כ י "משנוטלי ם מה ם א ת החופ ש להעבי ד
ילדי ם מכ ל הגילי ם עש ר שעו ת ביום , נמצאי ם מבטילי ם א ת בתי־החרוש ת שלהם" .
׳ 135 ) 3 8 ^ 11011 10 ־ £01 3£6 ׳ 3115 * 0 611 ל 11 ) 61111 111£ ) 1 ־ 01 ל ל * 0 ׳ 611:5 ( 111 116 * ! 11 )
(.סגעסזז ז • 11611 * ע 0 * 8 3 > 0111 ׳מ ־ * 1 , 37 ^ 31 611 ) 31 * 38 ^ ■ אי ן לה ם כ ל אפשרו ת לקנו ת
מספ ר דרו ש ש ל ילדי ם למעל ה מבנ י 13 . וכ ך השיג ו בסחיט ה זכו ת יתיר ה ז ו שרצ ו
בה . אות ה אמתל ה — כ ך הוכ ח אחר־כ ך ע ל יד י חקירה־ודריש ה — הית ה כול ה
שקר־וכזב 171 ! וא ף ע ל פ י כ ן ל א נמנע ו הלל ו במש ך עשו ר שני ם לטוו ת עש ר
שעו ת ביו ם מש י מד ם ילדי ם קטנים , של א יכל ו לעשו ת עבוד ה ז ו אל א תו ך עמיד ה
ע ל כסאות 172 . אמנ ם החו ק משנ ת 1844 "גזל " מה ם א ת "החופש " להעבי ד ילדי ם
למט ה מגי ל 11 יות ר מ־ 6 1 / 2 שעו ת ביום ! כנג ד ז ה חיז ק ביד ם א ת זכות ם המיוחד ת
להעבי ד ילדי ם בנ י 11 — 13 ע ד עש ר שעו ת ליום , וכ ן ביט ל א ת חובת־הלימוד , שהי ו

169 בחור ף אפש ר שתבו א במקומ ה התקופ ה ש ל 7 בבוק ר ע ד 7 בערב .

170 ״החו ק הנוכח י (משנ ת ׳ 1850 ) הי ה פשרה , שלפי ה וית ר הפוע ל ע ל טוב ת התוק־של ־
עשר־השעות , ותמורת ה נהנ ה מ ן היתרו ן ש ל תקופת־עבוד ה אחידה , ג ם בהתחלת ה וג ם
בסיומה , בשבי ל כ ל מ י שעובדי ם עבוד ה מוגבלת. ״ (״דו״חו ת ונו ׳ ל־ 30 באפרי ל 1852 ״ ,
עמ ׳ 14 . )

171 ״דו״חו ת וכו ׳ ל־ 30 בספט . 1844 ״ , עמ ׳ 13 .

172 שם .

238

8 . יום־העבוד ה

חייבי ם ב ו ילדיבדעובדי ם בבתי־חרוש ת אחרים . הפע ם אמתל ה אחר ת בפיה ם :
"דקו ת הרקמ ה דורש ת עדינחז־האצבעות , שאיב ה נקבי ת אל א ע ם שנכנסי ם לעבו ד
בביתךהחרוש ת בגי ל מוקדם" 173 . ובגל ל עדינות־יהאצבעו ת נשחט ו הילדי ם ־ שחיט ה
שלימה , כדר ך ששוחטי ם בק ר וצא ן בדרומ ה ש ל רוסי ה ע ל שו ם עור ם וחלבם .
סוף־סוף , בשנ ת 1850 , בוטל ה זכו ת ז ו שנתייחד ה לה ם בשנ ת 1844 , ול א התיר ו
אות ה אל א בשבי ל התעשיו ת ש ל פיתו ל חוטי־המש י וגלילתם * אל א שכאן , בחזק ת
פיצויי ם להון , שנגז ל ממנ ו ה״חלפש ״ הנ״ל , הועל ה זמךהעבוד ה לילדי ם בנ י 11 — 13
פד 10 שעו ת ע ד 2 /* 10 שעות . והטעםיהאמתל ה : "העבוד ה בתעשיי ת מש י קל ה מ ן
העבוד ה בשא ר בת י החרושת , וג ם משא ר בחינו ת עלול ה הי א פחו ת להבי א נז ק
לבריאות" 174 . בדיק ה רפואי ת רשמית , שנעשת ה לאח ר מכן , הוכיח ה א ת ההיפך :
"שעדיהתמות ה הממוצ ע במחוזו ת המש י גדו ל לנזעלה־מן־המידה , ובקר ב הנשי ם
שבאוכלוסיי ה גדו ל הו א אפיל ו משער^התמות ה אש ר במחוזותיהכותב ה
שבלאנקשייר" 175 . ע ל א ף מחאותיה ם ש ל המפקחי ם החרשתיים , החוזרו ת ונשמעו ת
כ ל מחצי ת שנה , נמשכ ת תקל ה ז ו ע ד היו ם הז ה [ 1866 ] 76 ב .

173 6 ־ 61 ^ 11167 111011 ^ 111 10 י 1 ( 131 1116 01 6 * 16 (161103,16 16x1111 [י 1 "

7 ( 1 1 ) 6 י 1111 !> 30 6 ( 1 10 01117 , 1011011 01 11111688 ־^ 11 3 ^ 111 ־ 11111 ) 6 ־ 1 1 ) 1076 ת 6111
״. 168 ־ £30101 111686 10 111011011 ) 0 ־ 631*17 1x111 ־ 111611 "דו״חו ת ופו ׳ ל־ 30 בספטמב ר
1844 ״ , עט ׳ 20 .

174 "דר׳חו ת וכ ף ל־ 31 באוקט . 1861 ״ , עמ ׳ 26 .

175 שם , עמ ׳ 27 . בדר ך כל ל נשתפ ר בהרב ה מצב ה הפיז י ש ל אוכלוסייודהעובדי ם
הכפופ ה לחוק־בתי־ההרושת . כ ל עדויות־הרופאי ם בדע ה אח ת ה ן מבחינ ה זו , וג ם הסתכלויות י
האישיו ת בזמני ם שוני ם שימש ו ל י הוכח ה לכך . וא ף ע ל פ י כ ן — וג ם א ם נסי ה א ת הדע ת
משעד־התמות ה העצו ם ש ל הילדי ם בשנות־חייה ם הראשונו ת — הר י הדיניבדוהחשבובו ת
הרשמיי ם ש ל ד״ ר גרינהא ו מבליטי ם א ת מצב־הברלאו ת הירו ד במחוזו ת התעשייתיים , תו ך
השוא ה א ל "המחוזו ת החקלאיי ם ע ם בריאו ת תקינה" . לש ם הוכח ה תינתן , בי ן השאר , הטבל ה
הבא ה מתו ך הדיךוחשבו ן של ו משג ת 1861 :

סו ג

ההתעסקו ת
ש ל הנשי ם

אחו ז הנשי ם
המבוגרו ת
המועסהו ת
במאנופאקט .

שער־התמות ה
מריאו ת
נגועו ת לכ ל
100000 נשי ם

ש ם המחו ז

שע ר התמות ה
מריאו ת
נגועו ת לכ ל
100.000 גגדי ם

אחו ז הגברי ם
המבוגרי ם
המועסקי ם
במאגופאקט .

כותנ ה

8,0 נ

644

ויגא ן

593

14,9

כותנ ה

34.9

734

בלקבאר ן

708

42,6

צמ ר סרו ק

20.4

564

הליפאק ס

547

37,3

צמ ר סרו ק

30,0

603

ברדפור ד

611

41,9

מש י

26 0

804

מקלספיל ד

691

31.0

מש י

17-2

705

לי ק

588

14,9

סח . חימ ר

19,3

665

סטוק־אפון־טרנ ט

721

36,6

סח . חימ ר

13'9

727

וולסטאנטו ן

726

30,4

שמונ ה מחוזו ת

305 חקלאיי ם בריאי ם 340

176 הכ ל יודעים , כמ ה גדו ל הי ה איירצלנ ם ש ל אנש י "חופ ש המסמר " באנגליה ,
כשנצטרכ ו לות ר ע ל מכם־המג ן בשבי ל תעשיית־המשי . במקו ם ההגנ ה בג ד היבו א מצרפ ת
משמ ש עכשי ו למטרד . ז ו חוסד־ההגב ה ש ל ילדי־אבגלי ה בבתי־החרושת .

239

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

החו ק משנ ת 1850 ל א ב א אל א להפו ך — בשבי ל ״צעירי ם ונשים ״ — א ת זמ ך
העבוד ה ש ל חמש־עשר ה שעות ׳ מ־ 5 1 / 2 שעו ת בבוק ר ע ד 4 ן 8 בערב ׳ לזמן־עבוד ה
ש ל שתים־עשר ה שעות , מ־ 6 בבוק ר ע ד 6 בערב . משמע : ל א בשבי ל ילדים , שאות ם
מות ר ג ם מות ר הי ה לנצ ל חצ י שע ה לפנ י התחל ת אות ה תקופת־העבוד ה ושת י
שעו ת לאח ר סיומה , א ם ג ם אסו ר הי ה לעבו ר ע ל המש ך הכלל י ש ל עבודתם , היינו ,
4 * 6 שעו ת ביום . בשע ת הויכוחי ם בבית־הנבחרי ם ע ל החו ק הגיש ו ל ו מפקח י
התעשיי ה סקיר ה סטאטיסטי ת ע ל העיוותי ם המחפירים , שאות ה תקל ה מביא ה עמה .
לשוא י במסתרי ם ארב ה השאיפ ה לחזו ר ולהעלו ת בשנו ת הועח ה א ת עבוד ת
הפועלי ם המבוגרי ם ע ד ל־ 15 שעו ת ביו ם — בעזרת ם ש ל הילדים . המציאו ת במש ך
שלו ש השני ם שלאחר־כ ך הוכיחה , כ י אות ו נסיו ן יה א נכשל , בהכרח , מחמ ת
התנגדות ם ש ל הפועלי ם המבוגרים 177 . ולפיכ ך ב א סוף־סו ף בשנ ת 1853 , כתוספ ת
לחו ק 1850 , האיסור , ש״אי ן להשתמ ש בילדי ם בבוק ר לפנ י פתיח ת עבודת ם ש ל
הצעירי ם והנשי ם ובער ב לאח ר סיומ ה ש ל זו" . מכא ן ואיל ך הסדי ר חוק־ ד,עבוד ה
משנ ת 1850 בשבי ל כ ל ענפ י התעשיי ה הכפופי ם למרותו , פר ט ליוצאי ם מ ן הכל ל
מועטים , א ת יום־העבוד ה ש ל כ ל הפועלים 178 . מיו ם שנתפרס ם חוק־העבוד ה הראשון ,
עבר ה עכשי ו מחצי ת המאה 179 .

בפע ם הראשונ ה יצא ה תחוקודהעבוד ה מחו ץ לתחומי ה הראשוני ם משנחק ק
״החו ק בדב ר עבודת־־דפו ם בכותנה ״(״ 01 ^ י 8 > 1 י ¥01 ג: 1 בנ 1 ' 1 ? " ) משנ ת 1845 . מורת ־
הרוח , שב ה קיב ל ההו ן א ת "הטירוף " החד ש הזה , בוקע ת ועול ה מתו ך כ ל שורד ,
ושור ה שבחו ק ! חו ק ז ה מגבי ל א ת יום־העבוד ה לילדי ם בנ י 8 — 13 ולנשי ם ומעמי ד
אות ו ע ל 16 שעות , בי ן 6 בבוק ר ו־ 10 בערב , בל י כ ל הפסקת־חוב ה לארוחות . החו ק
מתי ר להעבי ד בשרירו ת פועלי ם גברי ם מבנ י 13 ומעל ה יומ ם וליל ה לל א הפסק 180 .
הי ה ז ה ילד־נפ ל פארלאמנטארי 181 .

177 "דו״חו ת וכ ד ל־ 30 באפרי ל 1853 ״ , עט ׳ 31 .

178 בשנו ת השי א ש ל תעשיי ת הכותנ ה באנגליה , 1859 1 ־ 1860 , ניס ו כמ ה חרשתנים ,
בעזרת : הפיתו י ש ל שכ ר גבו ה בע ד תוספת־זמן , להני ע א ת הטווי ם ובו / הגברי ם המבוגרים ,
שיאריכ ו א ת יום־העבודה . הטווי ם במכונות־י ד . ס 1111 ג- 0 תר. 1 11 והמשגיחי ם ע ל המכונו ת
האוטומאטיו ת [ 61 , 8 ג) 1111 מ • 01 ; 01 ^- 361£ ] שמ ו ק ץ לניסו י זה , בהריצ ם תזכי ר למעסיקיהם ,
וב ו נאמ ר בי ן השא ר : ״נאמ ר במפורש , כ י החיי ם הי ו לנ ו למעמס ה ; ובעו ד שאנ ו קשורי ם
א ל בתי־המלאכ ה כמע ט יומיי ם ( 20 שעות ) לשבו ע יות ר משא ר הפועלי ם בארץ , אנ ו רואי ם
א ת עצמנ ו כהלוטי ם במדינ ה ! ואנ ו מוצאי ם שאנ ו מתמידים־ומקיימי ם שיטה , המביא ה נז ק
לעצמנ ו ולדורו ת שיבוא ו אחרינו.. . וע ל כ ן נמסר ת לכ ם בכ ך הודע ה תו ך כבו ד רב , שע ם
חידו ש עבודתנ ו אחר י ימי־הפגר א ש ל חג־הליד ה וש ל ראש־השנ ה נעבו ד ר ק 60 שעו ת
בשבוע , ול א יותר , א ו מ־ 6 ע ד 6 , בהפסק ה ש ל שע ה וחצי. " ("דו״הו ת וכ ד ל־ 30 באפרי ל
1860 ״ , עט ׳ 30 . )

179 ע ל האמצעי ם לעיוו ת החו ק,.הנובעי ם מעצ ם ניסוח ו ש ל החוק , השוו ה הדי ן וחשבו ן
ש ל הפארלאמנט : ״חוקי ם ש ל תקנו ת בשבי ל בתי־החרושת ״ ( 9 באוגוס ט 1856 ) , ובתוכ ה
הערו ת מא ת ליאונר ד הורנר : "הצעו ת לתיקו ן חוקי־בתי־החרושת , כד י שהמפקחי ם יוכל ו
למנו ע א ת השימו ש הלא־הוקי , שעכשי ו נתפש ט ע ד מאוד. "

180 ״ואמנ ם במחוז י העסיק ו במחצית־השנ ה האחרונ ה ( 1857 ) ילדי ם מגי ל 8 ומעל ה מ־ 6
בבוק ר ע ד 9 בערב. ״ (״דו״חו ת וכ ד ל־ 31 באוקט . 1857 ״ , עט , 39 . )

181 "הכ ל מודים , שהחו ק בדב ר בתי־הדפו ס לאריגי־הוד ו אינ ו אל א כשלון , ה ן מבחינ ת

240

8 . יום־העבלד ה

וא ף ע ל פ י כ ן חג ג עקרו ן ז ה א ת נצחונ ו באות ם ענפיי ד,תעשיי ה הגדולים , ש ד,י ו
עיק ר יצירת ו ש ל אופךהייצו ר החדש . התפתחות ם הנפלא ה במש ך השני ם 1853 —
1860 , י ד בי ד ע ם תחיית ם הגופני ת והמוסרי ת ש ל פועלי־התעשייה , פקח ה א ת
עיניה ם ש ל השוטים־שבשוטים . בעל י התעשיי ה עצמם , שבמש ך חמישי ם שנו ת
מלחמ ה אזרחי ת על ה להוצי א בכו ח מידיהם , פסיע ה אח ר פסיעה , סייגי ם חוקיי ם
להסד ר יוברהעבודה , הרא ו בגאנ ה ע ל הניגו ד שביניה ם ובי ן ענפי־הייצו ר "החפשיים "
עדיי ן לניצול 182 . והצבועי ם ש ל "הכלכל ה המדינית " נחפז ו להכריז , כ י הכר ה ז 1
בצור ך לקבו ע יומיעבוד ה סדי ר לפ י החו ק אינ ה אל א כיבו ש אופייגי־ביות ר ש ל
ה״מדע " שלהם 183 . דע ת לנבו ן נקל , כ י לאח ר שאילי־התעשיי ה נכנע ו להכר ח שאי ך
למנע ו והשלימ ו עמו , תש־והל ך מעט־מע ט כו ח התנגדות ו ש ל ההון , ואות ה שע ה
גופ ה הלך־וגד ל כוודהתקפת ו ש ל מעמ ד הפועלים , תו ך שנתרב ה מספ ר בעלייברית ם
מבי ן השכבו ת הציבוריות , של א הי ו מעורבו ת בעניי ן ז ה במישרין . מכא ן מסתבר ת
ההתקדמו ת המהיר ה בער ך משנ ת 1862 ואילך .

בשנ ת 1860 נכפפ ו בת י הצביע ה והליבון 184 לחוק־בתייהחרוש ת משנ ת 1859
ובשנ ת 1861 ח ל חו ק ז ה ג ם ע ל בתי־החרוש ת למלמל ה ולגרביים . מחמ ת הדי ך
וחשבו ן הראשו ן ש ל ״הועד ה בדב ר העסק ת הילדים ״ ( 1863 ) , נפ ל דב ר ז ה ג ם בגורל ה
ש ל המאנופאקטור ה לכ ל סחורות־החימ ר (ול א ע ל הקדרו ת בלבד) , תעשיי ת
הגפרורים , כיסויי ם למציתים , נרתיקי־כדורים , ע ל בתי־חרוש ת לטפיטין , גזירת י
הפלוסי ן (^ 1101111111 ^ £11811 ) , וע ל כמ ה וכמ ה תהליכי־עבוד ה הנכללי ם בש ם

תקנותי ו החינוכיו ת וח ן מבחינ ת תקנותרההגנ ה שבו. ״ (דו״דזו ת לכ ד ל~ 31 אלקט , 1862 ״ ,
עט ׳ 52 . )

182 כ ך למשל , א . פ 1 ט ר במכתב ו ל״טיימם " מ־ 24 במאר ס 1863 . "טיימס " מזכי ר ל ו
א ת התמרדות ם ש ל חחרשתני ט נג ד חוק־עשר־השעדת .

183 כך , בי ן השאר , מ ר ו . נ י ו מ א ר ץ׳ , שותףיבעבוד ה ש ל ט ו ק בספר ו "תולדו ת
המחירים" , והמו״ ל ש ל הספר . כלו ם לקידמ ה מדעי ת ייחש ב הדבר , כשנאלצי ם לעשו ת
ויתורי ם תו ך מורךיל ב לדע ת הקהל ?

184 החו ק ע ל תעשיי ת הליבו ן והצביעה , שיצ א בשנ ת 1860 , קובע , כ י יום־העבוד ה
יופח ת ויעמו ד ב־ 1 באוגוס ט 1861 , לפ י שעה , ע ל 12 שעות , מד 1 באוגוס ט 1862 יעמו ד
לחלוטי ן ע ל 10 שעות , היינו , 10 שעד ת וחצ י לימי־חעבוד ה ד 7 שעו ת וחצ י לעדבי״שבתדת .
א ד משהגיע ה אות ה שנ ה גורלי ת 1862 , חזר ה שו ב הקומדי ה הישנה . האדוני ם החרשתני ם
הגיש ו כתב־בקש ה לפארלאמגט , שירש ה לעו ד שנ ה אח ת ויחיד ה להעסי ק אנשי ם צעירי ם
ונשי ם במש ך 12 שעות.. . "במצ ב הקיי ם (הי ה ז ה זמ ן מצוק ת הכותנה ) הר י ז ה יתרו ן
גדו ל בשבי ל הפועלי ם שה ם יכולי ם לעבו ד 12 שעו ת ביו ם ולקב ל שכ ר לע ת כזאת" . הוגש ה
הצעודחו ק בעניי ן זה , "ור ק מהמ ת תעמולת ם ש ל פועלי־הליבו ך בסקוטי ה נכשל ה ההצעה. "
("דו״חו ת וכ ד לי 31 באוקט . 1862 ״ , עם ׳ 14 , 15 . ) וההון , לאח ר שהוכ ה בדר ך ז ו ע ל יד י
הפועלי ם עצמם , שהתיימ ר לדב ר בשמ ם — גיל ה עכשיו , בעזר ת משקפיה ם ש ל יודעי־דין ,
כ י החו ק משנ ת 1860 , שנוס ח ככ ל חוקייהפארלאמב ט למע ן "הגב ת העבודה " בלשו ן המשתמע ת
לשתי־פני ם ע ד כד י בלבלל״ההדשים , משמ ש הזדמנו ת להוצי א מכל ל השפעת ו א ת הפועלי ם
״המגהצים ״ וה״מסיימים״נ ״ 1811618 מ 8 " 1 ) 311 ״ 161613 ) 031611 "] . ושלטונדודההו ק באנגליה ,
מתמי ד עבדי ם נאמני ם להון , אישר ו בבית־הדי ן האזרח י [״ 1633 ? 0031111011 " ] אות ו סילוף "
דין . "הפועלי ם בא ו ליד י מפדדנפ ש במיד ה יתירה.. . וי ש להצטע ר מאו ד ע ל כך , שכונת ה
הברור ה ש ל התחוק ה תגי ע ליד י כשלו ן מחמ ת הגדר ה משובשת. ״ (שם , עט ׳ 18 . )

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

״עבודות־גמר ״ ( 8 פ 61118111 ) . בשנ ת 1863 נכפפ ו לחוקי ם מיוחדי ם "הליבו ן תח ת
כיפ ת השמים" 185 ובתי־האפייו ז ; החו ק הראשו ן אוסר , בי ן השאר , עבודת ם ש ל
ילדים , צעירי ם ונשי ם בשעו ת הליל ה (מ־ 8 בער ב ע ד 6 בבוקר ) והחו ק השנ י אוס ר
עבודת ם ש ל שוליוודאופי ם למט ה מגי ל 13 (מ־ 9 בער ב ע ד 5 בבוקר) . ועו ד נשו ב
ונדו ן בהצעותי ה המאוחרו ת יות ר ש ל אות ה ועדה , הנזכר ת לעי ל — הצעו ת שאיימ ו
ליטו ל א ת ד,"חופש " מכ ל ענפי־התעשיי ה החשובי ם שבאנגליה , חו ץ מ ן החקלאות ,
המכרו ת וההובלה" 185 * •

185 בעלי־המפעלי ם ״לליבו ן תח ת כיפת־השמים ״ נשתמט ו מפעול ת החו ק ש ל 1860 ע ל
"מפעלי־הליבו ך — בטענת־שקר , . שאי ן ה ם מעסיקי ם נשי ם לעבודודלילה . השק ר נתגל ה
על־יד י מפקח י בתי־החרושת , וע ם ז ה נתקפ ח הפארלאמנט , ע ל יד י תזכירי־הפועלים , מהשגותי ו
ע ל "ליבו ן תח ת כיפת־השמים" , כביכול , בריק ן ש ל נאות־דש א קרירות . בליבו ן של־איורו ר ז ה
משתמשי ם בחדרי־ייבוש , בטמפראטור ח ש ל 90 ע ד 100 מעלו ת פארנהייט , שעובדו ת בה ם
בעיק ר בחורות . קירו ר (״ 00011112 " ) — הנ ה הביטו י הטכנ י בשבי ל הבריח ה הארעי ת
מחדר־הייבו ש א ל האוי ר שבחוץ . ״חמש־עשר ה בחורו ת בחדרי־הייבוש . חו ם ש ל 80 ע ד 90
מעלו ת — בשבי ל בד ; ש ל 100 מעלו ת ויות ר — בשבי ל כל ך [באטיס ט — 17108 ( 1 1 מא 0 ] .
שתי ם עשר ה בחורו ת מגהצו ת ומסדרו ת בחד ר צ ר ש ל 10 אמו ת מרובעו ת בערך , שבמרכז ו
עומ ד תנו ר סגור־ומחניק . הבחורו ת עומדו ת מסבי ב לתנור , שפול ט הב ל נור א בד י לייב ש
מה ר א ת הפל ך בשבי ל המגחצות . מספ ר השעו ת בשבי ל ה״ידיים " האל ה אינ ו מוגבל . א ם
העס ק פורח , הר י ח ן עובדו ת ימי ם רבי ם בז ח אח ר ז ה ע ד 9 א ו 12 בחצות־הלילה. " ("דו״חו ת
וכ ר ל־ 31 באוק . 1862 ״ , עט ׳ 56 . ) רופ א מצהי ר : "אי ן ניתנו ת שעו ת מיוחדו ת בשבי ל
להפי ג א ת החו ם ; אך , א ם החו ם נעש ה גבו ה לבל י נשוא , א ו א ם ידיה ן ש ל הפועלו ת
נעשו ת מלוכלכו ת מזיעה , הר י מות ר לה ן לצא ת לרגעי ם אחדים.. . הנסיון , שאספת י בטיפו ל
במחלו ת ש ל הפועלו ת העובדו ת לי ד התנור , מאלצנ י להבי ע א ת דעתי , שמצ ב בריאות ן אינ ו
מגי ע בשו ם פני ם לאות ה רמ ה הקיימ ת אצ ל הפועלו ת העובדו ת בבית־חרוש ת לטוויי ת
(וההון , בתזכיר ו לפארלאמנט , ציי ר א ת מצ ב הפועלו ת — בנוס ח ציורי ו ש ל רובנ ס — שה ן
בריאו ת למעל ה מ ן הרגיל! ) המחלו ת הבולטו ת ביות ר ביניהן : שחפת , מחלת־הסמפונות ,
מחלת־הרחם , היסטרי ה בצורת ה הנוראח־ביות ר ומחלת־השגרון . סבורנ י שכול ן נגרמו ת
במישרי ן א ו בעקיפין , ע ל יד י האוי ר המזוהם , המחומם־ביותר , אש ר בחדרי ם שבה ם עסוקו ת
הפועלות , וכ ן ע ל יד י מחסו ר בבגדי ם נוחי ם במיד ה מספיקה , כד י להג ן עליה ן מפנ י חאוי ר
הק ר והל ח בחור ף בחזירת ן הביתה. ״ (שם , עט ׳ 57 ,56 . ) ע ל התוספ ת לחו ק משנ ת 1860 ,
שהוצא ה בכו ח נג ד רצונ ם ש ל האדוני ם טובי־הל ב ממפעל י ה״ליבו ן תח ת כיפ ת השמים ״ —
מעירי ם מפקח י בתי־החרוש ת לאמו ר : "החו ק ל א בלב ד של א הצלי ח לית ן לפועלי ם אות ה
הגנה , שהו א צרי ך להעני ק כביכול , אל א שהו א מכי ל סעיף.. . המנוס ח בצור ה כזאת , שחו ץ
מאל ה שתופסי ם אות ם בעבודת ם אחר י 8 בער ב — דומה , שאי ן ל ך פוע ל שיה א כפו ף בכל ל
לתקנו ת ההגנ ה ; ואפיל ו א ם מוצאי ם מי־שהו א בעבודת ו [אחר י שע ה 8 ] , הר י דרך־החובח ה
מפוקפק ת ע ד כד י בך , שכמע ט אי ן להשי ג פסק־די ן ש ל עונשין. ״ (שם , עט ׳ 52 . ) "ובכן :
מבחינ ת כ ל השאיפו ת והמטרות , כחו ק השוא ף לאיז ו מטר ה הומאנית , א ו מוסרי ת — אי ן
כא ן אל א כשלו ן ; שהר י קש ה לקרו א ל ו חו ק הומאני , א ם הו א מרש ה — ואי ן פירוש ו ש ל
ז ה אל א לכפו ת — שנשי ם וילדי ם יעבד ו 14 שעו ת ליום , ע ם א ו בל י ארוחות , לפ י מצ ב
הדברים , ואול י עו ד יות ר ממספ ר השעו ת הנ״ל , בל א הגבל ה מבחינ ת הגיל , בל א יח ס
מבחינ ת המין , ובל א התחשבו ת במנהגי ם הסוציאליי ם ש ל המשפחו ת אש ר בסביבה , ב ה
נמצאי ם מפעלי ם [מפעל י ליבון ] כאלה. ״ (״דו״חו ת וכ ר ל־ 30 באפרי ל 1863 ״ , עמ ׳ 40 . )

185 ־ 1 (הער ה למהדור ה ב/ ) מא ז 1866 , כשנכתב ו הדברי ם הניתני ם בטקסט , שו ב חל ה
נסיג ה לאחור .

242

8 . יום־העבוד ה

7 . המאב ק ע ל יופ-העמד ה התקין . השפעה־הוזר ת ש ל התחיק ה
החרשתי ת האנגלי ת ע ל ארצו ת אחרו ת

הקור א זכור , כ י ייצור־עודף־הערך , א ו תפוקת ו ש ל עודף־עבודה , תו א תוכנ ו
הסגול י ותכלית ו ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י — א ם להסי ח א ת הדע ת מכ ל שינו י
בעיצו ב ש ל אופן־הייצו ר גופו , העשו י לעלו ת מתו ך כפיפות ה ש ל העבוד ה להון .
וכ ן הו א זכור , שמתו ך נקודת־ההשקפ ה שפיתחנו ה ע ד כאן , ר ק הפוע ל העצמאי ,
וממיל א העומ ד ברשו ת עצמ ו לפ י החוק , הו א שיכו ל בחזק ת מוכר־סחור ה לישא ־
ולית ן ע ם בעל־ההון . ולפיכך , א ם בסקירתנ ו ההיסטורי ת נוע ד התפקי ד הראש י מצ ד
אח ד לתעשיי ה המודרנית , ומ ן הצ ד השנ י לעבודת ם ש ל בלתי־עומדי ם ברשו ת עצמ ם
מבחינ ה גופני ת ומשפטי ת — הר י ל א שימש ה לנ ו הראשונ ה אל א תחו ם מיוח ד ש ל
סחיטת־עבודה , ול א שימש ה השניי ה אל א מש ל מובהק־ביות ר לאות ה סחיטה .
אך , בל א להקדי ם א ת המאוחר , הר י יוצ א מתו ך צירופ ן הפשו ט ש ל העובדו ת
ההיסטוריו ת :

ראשית : בתעשיות , שחל ה בה ן לראשונ ה המהפכ ה ע ל יד י המים , הקיטו ר
והמכונות , ביצירו ת ראשונו ת אל ה ש ל אופן־הייצו ר המודרני , היינו , בבת י הטוויי ה
והאריג ה לכותנה , לצמר , לפשת ן ולמש י — ש ם ב א תחיל ה ע ל סיפוק ן היצ ר ש ל
ההו ן לתארכת־יום־העבוד ה לל א מיד ה ולל א הסתייגות . השינויי ם באופךהייצו ר
החומרי , ובהתא ם לכ ך השינויי ם ביחסי ם הסוציאליי ם ש ל היצרנים 186 , הנדה ם
שיוצרי ם אות ו עיוו ת ללא־מידה , ומעוררי ם לאחר־מכן , בניגו ד לכך , א ת הפיקו ח
החברתי , המגבי ל בכוה ו ש ל החו ק א ת יום־העבוד ה ע ל ההפסקו ת שבו , מסדיר ו
ומעמיד ו ע ל צור ה אחידה . ולפיכ ך נרא ה לנ ו פיקו ח זה , במש ך המחצי ת הראשונ ה
ש ל המא ה ה־ 19 , בחינ ת תחוק ה יוצאת־מן־הכר ל בלבד 187 . משכב ש פיקו ח ז ה א ת
התחו ם הקמא י ש ל אופן־הייצו ר החד ש נתגלה , שבינתיי ם נכנס ו לתו ך מרוח ו ש ל
משט ר התעשיי ה ממ ש ל א ר ק כמ ה וכמ ה ענפי־ייצו ר אחרים , אל א ג ם מאנופאקטורות ,
שנתיישנ ו פחו ת א ו יות ר בדרכי־עבודתן , — כגו ן בתי־עבוד ה לקדרות , סדנאו ת
לזכוכית , וכיוצ א באלה ; וא ף מלאכות־י ד יישנות־נושנות , כגו ן בתי־האפייה , ולסוף ,
פ ה ופה , אפיל ו מ ה שקרו י עבודת־ביתית , כגו ן עשיי ת די ם ומסמרים 188 , — כול ן
נתונו ת הי ו ז ה מכב ר לניצו ל הקאפיטאליסט י ממ ש כמ ו בית־החרושת . ולפיכ ך
נצטרכ ה התחוק ה לפשו ט קמעה־קמע ה א ת צביונ ה ש ל "יוצ א מ ן הכלל" ; ובמקו ם
שהתחוק ה נוהג ת בנוס ח רומאי־קאזואיסטי , כגו ן באנגליה , נצטרכ ה להכרי ז ע ל
דעת ה ורצונה , שבית־עבוד ה פלונ י א ו אלמונ י בית־חרוש ת ( 01 : 017 ^ ) הוא 189 .

186 "התנהגות ם ש ל כ ל אח ד מ ן המעמדו ת הלל ו (בעלי־הו ן ופועלים ) ל א היתד , אל א
תוצא ת הסיטואצי ה היחסית , שנקלע ו לתוכה. ״ (״דו״חו ת וכו ׳ ל־ 31 באוקט . 1848 ״ , עט ׳ 113 . )

187 "העיסוקים , שחל ה עליה ם ההגבלה , כרוכי ם הי ו בהתקנ ת תוצרי־טקסטי ל בעזר ת
כוח־הקיטו ר א ו כוח־המים . שנ י תנאי ם הם , שהעיסו ק ציי ד להיו ת כפו ף להם , כד י שיחו ל
עלי ו הפיקו ח — היינו , השימו ש בכות־הקיטו ר א ו בכוח־המים , והעיבו ד ש ל סיבי ם מסוימי ם
לפ י הפירוט. ״ (״דו״חו ת וכ ד ל־ 31 אוקט . 1864 ״ , עמ ׳ 8 . )

188 ע ל המצ ב בז ו הקרוי ה תטשייה־ביתי ת י ש למצו א חומ ר יקר־ער ך ביות ר בדינים ־
וחשבונו ת האחרוני ם ש ל "הועד ה להעסק ת ילדים. "

189 ״החוקי ם ש ל עונת־הישיבו ת האחרונ ה ( 1864 ).. . מקיפי ם ענפי־עיסו ק שונים ,

243

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

שנית : תולדותי ו ש ל הסד ר יום־העבוד ה באופני־ייצו ר אחדים , וכ ן המלחמ ה
הנטוש ה עדיי ן ע ל הסד ר ז ה באופני־ייצו ר אחרי ם — מעידו ת בעליל , כ י הפוע ל
הבודד , הפוע ל בחזק ת המוכ ר ה״חפשי " של . כו ח עבודתו , נכנ ע בלא־התנגדו ת
לייצו ר הקאפיטאליסטי , משמגי ע ז ה ליד י דרג ה מסוימ ת ש ל התבגרות . מכאן :
יציר ת יום־עבוד ה תקי ן אינ ה אל א פריד . ש ל מלחמת־אזרחי ם ממושכת , כבוש ה פחו ת
'א ו יותר , בי ן מעמ ד בעל י ההו ן ובי ן מעמ ד הפועלים . הואי ל ומלחמ ה ז ו נפתח ה
.בהיקפ ה ש ל התעשיי ה המודרנית , הר י הי א מתלקח ת תחיל ה במולדת ה ש ל זו ,
באנגליה 190 . פועלי־התעשיי ה האנגלי ם הי ו חלוצי־הלוחמי ם ל א ר ק ש ל מעמ ד
הפועלי ם באנגליה , אל א ש ל מעמ ד הפועלי ם המודרנ י בכלל ; וכ ן ג ם התיאורטיקני ם
שבתוכ ם הי ו הראשוני ם שהקדיש ו מלחמ ה ע ל תורת ו ש ל ההון 191 . מטע ם ז ה יצ א
הפילוסו ף ש ל התעשיי ה יו ר בדלטורי ה ע ל מעמד־הפועלי ם באנגליה , כ י חרפ ה
בל־תימח ה הי א ל 1 שרש ם ע ל דגל ו א ת "העבדו ת ש ל חוקי־בתי־החרושת " בגיגו ד
להון , שאז ר כגב ר חלצי ו להלח ם למע ן "חירות ה המושלמ ת ש ל העבודה" 192 .

צרפ ת צולעת־נגרר ת לאט ה אחר י אנגליה . זקוק ה הית ה למהפכ ת פברוא ר כד י
להבי א לעול ם א ת חולרשתים־עשרה־השעות 193 , הלקו י בהרב ה ממקור ו האנגלי .

שהמנהגי ם הנהוגי ם בה ם נבדלי ם בהרבה ; והשימו ש בכו ח מכאני , כד י להעני ק תנוע ה
למכונות , שו ב אינ ו משמש , כמקודם , אה ד היסודי ת הדרושי ם ל ו למפע ל כד י שיהי ה במוב ן
.חוק י — ,בית־חרושוד. ״ (״דו״הו ת וכ ר ל־ 31 באוקט . 1864 ״ , עמ ׳ 8 . )

190 בלגיה , אות ו גן־עד ן ש ל הליבראליז ם היבשתי , ל א תמצ א ב ה שמ ץ ש ל תנוע ה זו .
ואפיל ו בנוכרות־הפח ס ובטכרות־הנזתכו ת אש ר בה , נצרכים־והולכי ם פועלי ם לל א הבד ל ש ל
מי ן ומכ ל דרגוודהגילים , תו ך "חופש " גמו ר לגב י משך־הזמ ן ולגב י תקופת־הזנון . בי ן כ ל
. 1000 פועלי ם העסוקי ם כא ן יש : 733 גברים , 88 נשים , 135 נערי ם ו־ 44 נערו ת למט ה
מגי ל 16 ; בכבשני־המתכו ת וכ ר את ה מוצ א בי ן 1000 פועלים : 668 גברים , 149 נשים , 98
נערי ם ו־ 85 נערו ת למט ה מגי ל 16 . והוס ף עו ד לכ ך : שכ ד נמו ך בע ד ניצו ל עצו ם ש ל
כוחות־עבוד ה מבוגרי ם ולא־מבוגרי ם — בממוצ ע ליו ם 2 שיל . ו־ 8 פנסי ם לגבר , 1 שיל .
ד 8 פנסי ם לאשה , 1 שיל . 1 ־ 4 * 2 פנסי ם לנער . א ד תמור ת ז ה הר י השיג ה בלגי ה בשנ ת
1863 , לעומ ת שנ ת 1850 , כמע ט הכפל ת היצו א — הכפל ה בכמו ת ובשוו י — ש ל פחם ,
ברז ל וכר .

191 משב א רו ב ר ט א ואן , זמ ן קצ ר אחר י העשו ר הראשו ן ש ל המא ה הזא ת
[ה־ 19 ] , ליד י הכר ה בדב ר ההכר ח בהגבל ת יום־העבוד ה ; ול א ר ק שעמ ד ע ל דעת ו ז ו
מבחינ ה עיונית , אל א ג ם הנהי ג למעש ה א ת יום־העבוד ה ב ן עש ר השעו ת בבית־חרשת ו
אש ר בניו־לאנאר ק — הר י הי ו לועגי ם לכ ך כלאוטופיד . קומוניסטית ; ממ ש כש ם שלעג ו
לחידוש ו בדב ר ״התקשרו ת העבוד ה הפרודוקטיבי ת ע ם חינוך־הילדים ״ ; ממ ש כש ם שלעג ו
לעסקי־הקואופראטיבי ם ש ל הפועלים , שהו א הביא ם לעולם . כיו ם הז ה האוטופי ה הראשונ ה —
חו ק הו א בשבי ל בתי־החרוש ת ; האוטופי ה השניי ה — מימר ה רשתי ת הי א בכ ל "חוקי־בתי ־
החרושת ״ [" 18 ^ '׳גתס^ס&יז!" ] ; והאוטופי ה השלישי ת משמש ת אפיל ו כסות־עיניי ם
למעשי־רמאו ת ריאקציוניים .

192 יו ר (בתרגו ם צרפתי) : ״פילוסופי ה ש ל המאנופאקטורות׳ / פארי ס 1836 , כר ד 11 ,

עט ׳ 39 , 40 , 67 , 77 וכר .

193 בדין־וחשבו ן [ 10 ) 11611 6 נ 1 ( 111 ז 00 ] ש ל "הקונגר ס הבינלאומ י לסטאטיסטיקה ,
פארי ס 1855 ״ כתוב , בי ן השא ר : "החו ק הצרפתי , המצמצ ם א ת מש ך העבוד ה היומי ת בבתי ־
חרוש ת ובבתי־מלאכ ה ל־ 12 שעות , איב ו מגבי ל א ת העבוד ה לשעו ת יציבו ת נזסוימו ת (לפרקי ־

244

8 . יום־העבודד ,

וא ף ע ל פ י כ ן בא ה הדר ך המהפכני ת ש ל צרפ ת והבליט ה ג ם א ת יתרונותי ה
המיוחדים . במחי־י ד אח ד מטיל ה הי א ע ל כ ל בתי־המלאכ ה וכ ל בתי־החרושת , לל א
שו ם הבדל , אות ה הגבל ה ש ל יום־העבוד ה ; ואל ו התחוק ה האנגלי ת נרתע ת נג ד
רצונ ה מפנ י לח ץ הנסיבות , פע ם בסעי ף ז ה ופע ם בסעי ף אחר , והנ ה הי א מתעתד ת
לדגור־ולהולי ד בוקי־סריק י משפט י חדש 194 . מצ ד שנ י מכרי ז החו ק הצרפת י בתור ת
עקרו ן א ת שנכב ש והוש ג באנגלי ה ר ק בש ם ילדים , צעירי ם שאינ ם עומדי ם ברשו ת
עצמ ם ונשים , ור ק בימי ם האחרוני ם התחיל ו הבריו ת דורשי ם שיהי ה נוה ג כחו ק
כללי 195 .

בארצות־הברי ת ש ל צפון־אמריק ה עמד ה כ ל תנועת־פועלי ם עצמאי ת בשיתוקה ,

כ ל זמ ן שהעבדו ת השחיר ה א ת פני ה ש ל הרפובליק ה בחל ק מ ן המדינה . ל א תוכ ל
לשחר ר עצמ ה העבוד ה ש ל בנ י עו ר לבן , במקו ם שנית ן אות־קלו ן ע ל העבוד ה ש ל
בנ י עו ר שחור . אול ם ע ם מיתת ה ש ל העבדו ת צמחרועל ו מי ד חיי ם צעירי ם חדשים .
פרי ה הראשו ן ש ל מלחמת־האזרחי ם היתד ! התעמול ה לשמונה־שעות־עבודה ,
שנתפשט ה במהירו ת ש ל קטר , מעי ן קפיצת־הדרך , מ ן האוקיינו ס האטלאנט י וע ד
לאוקיינו ס השקט , מניו־אגגלנ ד וע ד לקאליפורניה . קונגרס־הפועלי ם הכלל י
בבלטימו ר ( 16 באוגוס ט 1866 ) מכרי ז : ״התביע ה הראשונ ה והגדול ה ש ל ימינ ו —
כד י לשחר ר א ת עבוד ת האר ץ הזא ת מ ן העבדו ת הקאפיטאליסטי ת — היא : ייצ א
חוק , שיקב ע יום־עבוד ה תקי ן ש ל 8 שעו ת בכ ל המדינו ת ש ל הברי ת האמריקנית .
גמרנ ו אומ ר לאזו ר א ת כ ל כוחותינו , ע ד שתוש ג אות ה מטר ה מפוארה" 196 . באות ו

זמן ) ; ר ק בשבי ל עבודת־ילדי ם נקב ע פרק־הזמ ן בי ן 5 בבוק ר ו־ 9 בערב . חל ק מההרשתני ם
משתמשים , איפוא , בזכו ת זו , שאות ה שתיק ה הרת־אסונו ת מקנ ה להם , כד י להעבי ד בל א
הפסק ה יום־יום , אול י מלב ד יו ם א / לש ם כ ד ה ם משתמשי ם בשת י משמרות־פועלי ם שונות ,
שכ ל אח ת מה ן אינ ה נשאר ת בבית־המלאכד , יות ר מ־ 12 שעות , א ד העבוד ה במפע ל נמשכ ת
יומ ם ולילה . החו ק ב א ע ל סיפוקו , א ד כלו ם ג ם ההומאניו ת ו " מלב ד "השפעת ה ההרסני ת
ש ל עבודת־ליל ה ע ל האורגאניז ם ש ל האדם" , מורגש ת ג ם "ההשפע ה המסוכנ ת ש ל שיתו ף
שנ י המיני ם בליל ה באות ם בתי־מלאכ ה המוארי ם או ר כהה. "

194 "למשל , במחוז י י ש חרשת ן אה ד באות ם בנייני־ההדושת , שהו א עוס ק במפע ל ליבו ן
וצביע ה לפ י ,החו ק ע ל מפעל י ליבו ן וצביעה / והו א עוס ק בדפו ס אריגי ם לפ י ,החו ק ע ל
מפעל י דפוס׳ , והו א עוס ק בהשלמ ת האריגי ם [• 1111181161 ] לפ י ,חו ק בתי־ההרושת׳ " (דו״ ח
ש ל מ ר בייק ר ב״דו״חו ת וכ ד ל־ 31 באוקט . 1861 ״ , עמ ׳ 20 . ) לאח ר שהו א מונ ה א ת כ ל
התקנו ת השונו ת שבחוקי ם אלד , וא ת הסיבוכי ם הנובעי ם מכאן , אומ ר מ ר בייקר : "רואים ,
איפוא , כמ ה קשה , בהכרח , להבטי ח א ת הגשמת ם ש ל שלוש ת חוקי־הפארלאמנ ט האל ה —
בא ם רוצ ה החרשת ן לעקו ף א ת ההוק. ״ א ך מ ה שהחו ק מבטי ח בשבי ל האדוני ם יודעי־הדי ן —
הר י ה ם דיני ם ומשפטי ם בבתי־הדין .

195 וכ ד מעיזים , סוף־סוף , מפקה י בתי־החרוש ת ואומרים : "הטענו ת הלל ו (ש ל ההו ן
נג ד הצמצו ם החוק י ש ל יום־ ד,עבודה ) מ ן ההכר ה שיידחקו־ ד,צד ה מפנ י העיק ר הגדו ל ש ל
זכויות־העבודה.. . י ש זמן , ב ו הדל ה זכות ו ש ל האדו ן ע ל עבוד ת פועלו , וזמנ ו ש ל זד ,
האחרו ן שו ב של ו הוא , ג ם א ם אי ן כא ן שאל ה ש ל אפיסת־כוח. " ("דו״חו ת וכ ד ל־ 31 באוקט .
1862 ״ , עט ׳ 54 . )

196 "אנו , פועל י דאנקרק , מצהירי ם בזה , כ י זמן־העבודה , הנדר ש לפ י השיט ה
הקיימת , ארו ך יות ר מד י : וכ י אי ן הו א מני ח לפוע ל שו ם זמ ן למנוח ה ולחינוך , ול א עו ד
אל א שז ה משקי ע אות ו במצ ב ש ל שיעבוד , שאינ ו טו ב הרב ה מעבדו ת ממ ש

245

ייצור י ש ל עודף־הער ך המוחל ט

זמ ן (תחיל ת ספטמב ר 1866 ) החלי ט "קונגרס־הפועלי ם הבינלאומי " בגנ ך [הקונגר ס
ש ל התאגדות־הפועלי ם הבינלאומית] , לפ י הצע ת המועצ ה הכללי ת שבלונדון : "אנ ו
מכריזי ם ע ל הגבל ת יום־העבוד ה כע ל תנא י מוקדם , שבלעדי ו כ ל שא ר השאיפו ת
לשחרו ר נידונו ת לכשלון.. . והר י אנ ו מציעים , כ י 8 שעות־עבוד ה ישמש ו סיי ג חוק י
ליום־העבודה" .

הנ ה כי־כן : תנוע ת הפועלים , משנ י עבר י האוקיינו ס האטלאנטי , שצמח ה
ועלת ה אינסטינקטיבי ת מתו ך תנאי־חייצו ר גופן , מקיימת־ומקבל ת א ת הדברי ם
שהכרי ז עליה ם המפק ח ע ל בתי־החרוש ת באנגלי ה ר . י . סאונדרס : "פסיעו ת
חדשו ת לתקנת ה ש ל החברה , לעול ם אי ן להגשימ ן תו ך תקנ ה כ ל שהי א להצלחה ,
אל א אם־כ ן יגביל ו תחיל ה א ת יום־העבוד ה ויכריח ו לשמו ר בקפדנו ת א ת סייג ו
החוקי" 197 .

מ ן ההכר ח להודות , של א הר י יציאת ו ש ל הפוע ל שלנ ו מתו ך תהליך־העבוד ה
כהר י כניסת ו לשם . בשו ק עמ ד כבעלי ה ש ל סחור ה "כוח־עבודה " מו ל בעלי ם ש ל
סחורו ת אחדות , בעל־סחור ה מו ל בע ל סחורה . החוזה , שלפי ו מכ ר לבעל־ההו ן א ת
כוח־עבודתו , העיד , כביכול , שחו ר ע ל גב י לבן , שהו א חפש י לעשו ת בגופ ו כרצונו .
משנגמ ר העסק , נתגל ה כ י ל א הי ה ״סוכ ן חפשי ״ כל־עיק ר ! כ י הזמ ן שלתקופת ו
הרשו ת ביד ו למכו ר א ת כוח־עבודתו , אינ ו אל א הזמן , שלתקופת ו אנו ס הו א למכו ר
■א ת כוודעבודתו 198 ; שלמעש ה מ י שמוצ ץ דמ ו ל א ירפ ה ממנ ו "כ ל עו ד נשא ר לניצו ל
שדי ר אחד , ורי ד אחד , טיפ ה אח ת ש ל דם"" 1 . רוצי ם הפועלי ם בהגנת ם מפנ י נחש ־
יסוריה ם — חייבי ם ה ם להת׳לכד , כתף־אל־כתף , ולהשיג־בתוק ף כמעמ ד חוק ־
המדינה , גד ר חברתי ת רבת־עוצמה , שתגדו ר ג ם בע ד עצמ ם מלמכור , לפ י חוזה ־
מרצו ן ע ם הקאפיטא ל א ת עצמ ם וא ת צאצאיה ם למוו ת ולעבדות" 20 . במקו ם

("• 7 י 61 זג 813 1113,11 ־ 61161 ( 1 1111:16 ; 111 ( 1 16 > 11 ;} 1 זו:נ 86 : 01 11110:11 ) 0011 3 ") . מטע ם זז !
אנ ו מחליטים , כ י 8 שעו ת מספיקו ת בשבי ל יום~עבודה , ומ ן הראל י שיו ם כז ה יקב ל אישו ר
חוק י * מטע ם ז ה אנ ו קוראי ם לעזר ה אות ו מנו ף כבי ר — העתובו ת ? ,"ומטע ם ז ה אנ ו
נרא ה בכ ל מ י שיסרב ו לעזו ר לנ ו — אויבי ם ש ל תקבתיהעבוד ה וש ל זכויוודהפועלים. "
(החלטו ת הפועלי ם בדאנקרק , מדינ ת נידיורק , 1866 . )

197 "דו״חו ת וכ ד ל־ 31 באוקט . 1848 ״ , עמ ׳ 112 .

198 ״הפעולו ת הלל ו (התמרוני ם ש ל ההון , למשל , בשני ם 1848 ע ד 1850 ) העלו , נוס ף
ע ל כך , א ת ההוכח ה שאי ן לסותר ה עוד , כ י ל א נכונ ה הית ה הטענה , שכ ל כ ך הרב ו
להשמיע ה — כ י הפועלי ם אינ ם זקוקי ם לשו ם הגנה , אל א שי ש לראו ת בה ם סוכני ם
חפשי ם ש ל הקניי ן היחי ד שי ש להם : עבוד ת כפיה ם וזיע ת אפיהם. " ("דו״חו ת וכ ד ל־ 30
באפרי ל 1850 ״ , עמ ׳ 45 . ) "עבוד ה חפשי ת (א ס אפש ר בכל ל לכנות ה כך) , ג ם באר ץ חסשית ,
זקוק ה ליד ו החזק ה ש ל החו ק שתג ן עליה. ״ (״דו״חו ת וכ ד ל~ 31 אוקט . 1864 ״ , עט ׳ 34 . )
״להרשו ת — ופירוש ו ש ל ז ה לכפו ת — ...לעבו ד 14 שעו ת ליום , ע ם ארוהו ת א ו בל י
ארוחו ת וכד. ״ (״דו״הו ת וכ ד לי 30 באפרי ל 1863 ״ , עט ׳ 40 . )

199 פ ריד ד י ך אבגלם : ,,המצ ב וכו״ / עט ׳ 5 .

200 חו ק עש ר השעות , בענפי־התעשיי ה שהי ו כפופי ם לו , "ש ם ק ץ לאפיסת־כוחו ת קודם ־

זמנ ה ש ל הפועלי ם שהי ו עובדי ם קוד ם שעו ת מרובות. ״ (״דו״חו ת וכ ד ל־ 31 באוקט . 1859 ״ ,
זנכ ד 47 . ) "ההו ן (בבתי־החרושת ) לעול ם אי ן להשתמ ש ב ו לש ם החזק ת המכונו ת בתנוע ה
למעל ה מזמ ן מוגבל , בל א לגרו ם נז ק מסוי ם לבריאות ם רלמוסריות ם ש ל הפועלי ם המועסקי ם ;
ואי ן ה ם נתוני ם במצ ב כזה , שיוכל ו ה ם גרפ ס להג ן ע ל עצמם. ״ (שם , עט , 8 . )

246

8 . יום־העבוד ה

הקאטאלו ג המהוד ר ש ל "זכויות־האד ם שאינ ן במסירה " בא ה מגילת־חיח ת
[ 1:3 ־ 01131 118 * 118 ! צנוע ה בדב ר יום־עבוד ה מוגב ל לפ י החוק , והי א "הקובע ת
ברורו ת סוף־סוף , אימת י מסתיי ם הזמ ן שמכר ו הפועל , ואימת י מתחי ל הזמ ן השיי ך
ל ו בלבד.״ 201 !. 1110 <! 3 111 10111:34118 גו; 1 מ 8 ט 0 [כמ ה ר ב השינוי!] .

;פר ק תשיע י

השע ר ש ל עודף־הער ך וכמות ו

וזא ת ההנח ה בפר ק זה , כמ ו בפרקי ם הקודמי ם : ערכ ו ש ל כוח־העבודה , הוו ה
אומר , אות ו חל ק מיום־העבוד ה ההכרח י לרפרודוקצי ה ש ל כוח־העבוד ה א ו
להחזקת ו — הו א שיעו ר נתון , גוד ל קבוע .

משהגחנ ו הנח ה זו , שו ב נתונ ה לנ ו יח ד ע ם שער ו ש ל עוד ף ־הער ך ג ם כמותו ,

ז ו שהפוע ל הפר ט מספ ק ל ו לבעל־ההו ן בפרק־זמ ן מסוים . א ם העבוד ה הדרוש ה
עולה , למשל , 6 שעו ת ליום , והי א מתבטא ת בכמות־זה ב ש ל 3 שילינגי ם = סל ע
אחד , הר י משמ ש סל ע אח ד הער ך היומ י ש ל כוודעבוד ה אחד , א ו : הו א ערד־ההו ן
שניתן־כמפרע ה ע ם קניית ו ש ל כוח־עבוד ה אחד . ועו ד : א ם השע ר ש ל עודף־הער ך
הו א , 100% , הר י אות ו הו ן משתנ ה ש ל סל ע אח ד מייצ ר כמו ת ש ל עודף־ער ך כד י
סל ע אחד , או : הפוע ל מספ ק יום־יו ם כמו ת ש ל עודף־עבוד ה כד י 6 שעות .

אול ם ההו ן המשתנ ה הו א הביטו י הממונ י לכלל־הער ך ש ל כ ל כוחות־העבוךה ,
שבעל־ההו ן משתמ ש בה ם בו־בזמן . מכאן , שערכ ו [ש ל הו ן זה ] שוו ה למכפל ת
הערך־הממוצ ע ש ל כוח־עבוד ה אח ד במספ ר כוחות־העבוד ה שבא ו ליד י שימוש .
הוו ה אומר : א ם נתו ן ערכ 1 ש ל כוח־עבודה , שו ב מתייחס ת כמו ת ההו ן המשתנ ה
יח ם יש ר א ל מספ ר הפועלי ם העובדי ם בזמ ן אחד . א ם ערך־היו ם ש ל כוח־עבוד ה
אח ד = 1 סלע , הר י שי ש ליתן־כמפרע ה הו ן ש ל 100 סלעי ם כד י לנצ ל יום־יו ם
100 כוחוהרעבודה , א ו צרי ך לית ן הו ן ש ל נ סלעי ם כד י לנצ ל נ כוחות־עבודה .

וג ם זאת : א ם הו ן משתנ ה ש ל סל ע אחד , הו א הערך־היומ י ש ל כוודעבוד ה
אחד , מייצ ר עודף־ער ך ש ל סל ע ליום , הר י הו ן משתנ ה ש ל 100 סלעי ם ייצ ר עודף "
ער ך ש ל 100 ליום , והו ן משתנ ה ש ל נ סלעי ם ייצ ר ליו ם עודף־ער ך ש ל 1 סל ע א נ .

201 "יתרו ן גדו ל עו ד יות ר בכך , שסוף־סו ף נתח ס תחו ס מפור ש בי ן הזמ ן השיי ך
לפוע ל עצמ ו ובי ן הזמ ן השיי ך לאדוני ו ( 1:11116 8 ׳־ 61 ; 1381 מ 1118 ) . הפוע ל יוד ע עכשיו ,
מת י מסתיי ם הזמ ן שהו א מוכר , ומת י מתחי ל זמנ ו שלו ; ומפנ י שהו א יוד ע ע ל כ ך מראש ,
יכו ל הו א להקדי ם ולהסדי ר א ת הרגעי ם של ו בשבי ל מטרותיו־הוא. " (שם , עט ׳ 52 . ) "מתו ך
שה ם (חוקי־בתי־החרושת ) עש ו א ת הפועלי ם לאדוני ם ש ל זמנם־הם , הקנ ו לה ם אומ ץ מוסרי ,
שי ש ב ו כד י להנחות ם בדרך , שאול י ישיג ו ב ה כו ח מדיני. ״(שם , עמ ' 47 . ) באירוני ה עצור ה
ובביטויי ם זהירי ם מאו ד רומזי ם מפקח י בתי־החרוש ת לכך , כ י חוק־עשר־השעו ת ש ל עכשי ו
שיחר ר במיד ה מסוימ ת ג ם א ת בעל־ההו ן עצמ ו מאות ה בורות , שהי א טבעית־עצמי ת בשבילו ,
בא ם אי ן הו א אל א הון־בצורת־אדם , ונתנ ה ל ו זמ ן לעסו ק במקצ ת ב״השכלה" . "מקוד ם
האדו ן ל א הי ה ל ו זמ ן אל א בשבי ל ממו ן ; העוב ד ל א הי ה ל ו זמ ן אל א בשבי ל עבודה. "
(שם , עמ ׳ 48 . )

247

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

מכאן : הכמו ת ש ל עודף־העו ך המיוצ ר שנ ה למכפל ת עודף־העוך , שמספ ק יום *
העבוד ה ש ל הפוע ל הפרט , במספ ר הפועלי ם שמשתמשי ם בהם . אולם , מכיו ן שג ם
כמו ת עודף־הערך , שמספ ק הפוע ל הפר ט — כ ל שערכ ו ש ל כוודהעבוד ה נתו ן —
נקב ע ע ל יד י השע ר ש ל עודף־הערך , הר י מתחיי ב מכא ן חו ק ראשו ן זה : הכמו ת
ש ל עודף־הער ך המיוצ ר שנ ה למכפל ה ש ל שיעו ר ההו ן המשתנ ה שניתן־כמפרע ה
בשע ר עודף־הערך , א ו שהי א נקבע ת ע ל יד י היח ס המורכ ב בי ן מספ ר הפועלי ם
המנוצלי ם בזמ ן אח ד ע ל יד י אות ו בעל־הו ן ובי ן דרגת־הניצו ל ש ל כוח־עבוד ה אחד .

ובכן : נכנ ה א ת כמות 1 ש ל עודף־הער ך — ע ! א ת עודף־הערך , שהפועל ־
הפר ט מספ ק בממוצ ע ליו ם - ע : א ת ההו ן המשתנ ה הגיתן־כמפרע ה יום־יו ם ע ם
קניי ת כוח־עבוד ה אח ד — מ ! א ת כ ל הסכו ם ש ל ההו ן המשתנ ה — מ ז א ת ערכ ו

ש ל כוח־עבוד ה ממוצ ע — כ ! א ת דרגת־הניצו ל — - עודף ־ עבוד - - ),וא ת מספ ד

א /עבוד ה ד.כרחית \

הפועלי ם העובדי ם — נ ; הר י נעלה :

( א

כ ל הזמ ן אנ ו מניחים , של א ר ק הער ך ש ל כוזדעבוד ה בממוצ ע הו א קבוע ,

אל א שג ם הפועלי ם שמשתמ ש בה ם בעל־ההו ן הועמד ו ע ל פועלי ם ממוצעים . י ש
מקרי ם יוצאי ם מ ן הכלל , כשעודף־הער ך המיוצ ר אינ ו גדל־והול ך לפ י היח ס א ל
מספ ר הפועלי ם המנוצלים . אך , א ם כן , א ף ערכ ו ש ל כוח־העבוד ה אינ ו קבוע .
■ לפיכך : בייצור ה ש ל כמו ת מסוימ ת מעודף־הער ך אפש ר להשלי ם הפחת ת גור ם
אח ד בעליית ו ש ל גור ם אחר . פח ת ההו ן המשתנ ה ובו־בזמ ן על ה במיד ה שנ ה
השע ר ש ל עודף־הערך , הר י נשאר ת ללא־שינו י הכמו ת ש ל עודף־הער ך המיוצר .
אם , לפ י ההנחו ת הקודמות , חיי ב בעל־ההו ן ליתן־מפרע ה ש ל 100 סלעי ם ליו ם
כד י לנצ ל 100 פועלי ם ליום , וא ם השע ר ש ל עודף־הער ך הו א . 50% — הר י יכני ס
חו ן משתנ ה ז ה ש ל 100 סלעי ם עודף־ער ך ש ל 50 סלעים , היינו , ש ל 3x100 שעות ־
עבודה ! וא ם נכפ ל השע ר ש ל עודף־הערך , א ו שהואר ך יום־ ד,עבוד ה מ־ 6 שעו ת
ל־ 12 שעות , ול א מ־ 6 שעו ת ל־ 9 שעו ת — הר י ההו ן המשתנ ה שפח ת כד י חצי ו
בס ך 50 סלעים , יכני ס א ף הו א עודף־ער ך ש ל 50 סלעים , היינו , ש ל 6x50 שעות ־
עבודה . מכאן : פח ת ז ה שפח ת ההו ן המשתנה , נית ן להשלימ ו ע ל יד י העלא ה
שקולה־כנגד ו בדרגת־הניצול " ש ל כוח־העבודה ! א ו מיעו ט מספר ם ש ל הפועלי ם
העסוקי ם אפש ר להשלי ם על־יד י הארכ ה פרופורציונאלי ת ש ל יום־העבודה . הר י
שאספקת־עבודה , שי ש ביד י ההו ן להשי ג בי ד חזקה , אינ ה תלוי ה — בתו ך תחומי ם
מסוימי ם — באספק ה ש ל פועלים 202 . ולהיפך : יריד ת השע ר ש ל עודף־הער ך אינ ה

202 חו ק יסוד י ז ה — דומה , שאי ן הו א ידו ע כל ל לאדוני ם מהכלכל ה הוולגארית !

הלל ו — היפוכ ו ש ל ארכימד ס ה ם : כיל ן שמחירי־השו ק ש ל העבוד ה נקבעי ם ע ל יד י ביקו ש
ואספקה , הר י ה ם חושבים , שמצא ו בכ ך א ת הנקודה , ל א כד י להני ע א ה העולם , •אל א כד י
להשבי ת א ת תנועתו .

248

9 . השע ר ש ל עודף־הפר ר וכמות ו

משנ ה א ת כמות ו ש ל עודף־הער ך המיוצר , א ם במיד ה פרופורציונאלי ת גד ל שיעור ו
ש ל ההו ן המשתנ ה א ו שגדל . מספ ר הפועלי ם העסוקים .

ואולם , השלמ ת ז ו ש ל מספ ר הפועלים , א ו ש ל שיעו ר ההו ן המשתנה , ע ל יד י
העלא ת השע ר ש ל עודף־הער ך א ו ע ל יד י הארכ ת יום־העבוד ה — תחומי ם נתחמ ו
לה , שאי ן לדלו ג עליהם . יהי ה ערכ ו ש ל כוח־העבוד ה מ ה שיהיה , בי ן שזמן־העבוד ה
ההכרח י לקיומ ו ש ל הפוע ל עול ה 2 שעו ת א ו 10 — הערך־הכולל , שעלו ל הפוע ל
לייצ ר יום־יום , קט ן לעול ם מ ן הערך , שמתגשמו ת ב ו 24 שעות־עבודה ; לעול ם
פחו ת הו א מ־ 12 שילינ ג א ו 4 סלעים , בא ם הלל ו משמשי ם ביטו י ממונ י ל־ 24
שעו ת.ש ל עבוד ה שנתגשמה . לפ י הנחתנ ו הקודמ ת דרושו ת כ ל יו ם 6 שעות־עבוד ה
כד י לחדש־ולייצ ר א ת כוח־העבוד ה עצמו , א ו כד י להחזי ר א ת ער ך ההו ן שנית ך
כמפרע ה ע ם קניית ו ש ל כוודהעבודה ; א ם כן , הו ן משתנ ה ש ל 500 סלעים ,
המעבי ד 500 פועלי ם בשע ר עודף־הער ך ש ל ! 100% , ביום־עבוד ה ש ל 12 שעות ,
יכני ס עודף־ער ך ש ל 500 סלעי ם ליום , א ו 500 א 6 שעות־עבודה . הו ן ש ל 100
סלעים , המעבי ד יום־יו ם 100 פועלי ם בשע ר עודף־הער ך ש ל , 200% , א ו ביו ם עבוד ה
ש ל 18 .שעות , ל א יכני ס אל א עודף־ער ך בכמו ת ש ל 200 סלעי ם א ו 100 12 x שעו ת
עבודה . וכ ל תוצרת־הערכי ם של ו — היינו , האקויואלנ ט להו ן המשתנ ה שנית ך
כמפרע ה לרבו ת עודף־הער ך — ל א תגי ע לעול ם לסכו ם ש ל 400 סלעים , א ו ^ 24x100
שעות־עבוד ה מד י יו ם ביומו . הסיי ג המוחל ט ליום־עבוד ה ממוצע , שמטבע ו פחו ת
הוא , לעול ם מ* 24 שעות , משמ ש.ג ם סיי ג מוחל ט בשבי ל השלמ ת הפח ת ש ל ההו ן
המשתנ ה ע ל יד י העלא ת השע ר ש ל עודף־הערך , א ו בשבי ל השלמ ת התמעטות ו
ש ל מספ ר הפועלי ם המנוצלי ם ע ל יד י העלא ת דרגת־הניצו ל ש ל כוזדהעבודה .
חו ק שנ י זה , שאפש ר לתפס ו בחו ש ממש , חשו ב להסבר ן ש ל כמ ה תופעות , הנובעו ת
מתו ך מגמת ו ש ל ההון , שעלינ ו לעמו ד עלי ה להל ן : להפחי ת ככ ל האפש ר ממספ ר
הפועלי ם המועסקי ם ע ל יד ו א ו מחלק־הונ ו המשתנה , ז ה שהושק ע בכוח־העבוד ה ז
ומגמ ה ז ו סותר ת א ת מגמת ו השניי ה : לייצ ר כמו ת גדול ה ככ ל האפש ר ש ל עודף ־
ערך . ולהיפ ך : גדל ה כמות ם ש ל כוחות־העבוד ה המועסקים , א ו שגד ל שיעור ו ש ל
ההו ן המשתנה , אב ל ל א במיד ה שקול ה בנג ד יריד ת השע ר ש ל עודף־הער ך —
שו ב יורד ת כמות ו ש ל עודף־הער ך המיוצר .

חו ק שליש י מתחיי ב מתו ך כך , שהכמו ת ש ל עודף־הער ך המיוצ ר נקבע ת ע ל
יד י שנ י הגורמים : השע ר ש ל עודף־הער ך ושיעור ו ש ל ההו ן המשתנ ה שניתן ־
כמפרעה . א ם נתוני ם השע ר ש ל עודף־הערך , א ו דרגת־הניצו ל ש ל כוח־העבודה ,
וכ ן ערכ ו ש ל כוודהעבוד ה א ו גדל ו ש ל זמן־העבוד ה ההכרחי , שו ב מסתב ר מאליו ,
כ י ככ ל,שיגד ל ההו ן המשתנה , כ ן תגד ל הכמו ת ש ל הער ך המיוצ ר וש ל עודף־הער ך
המיוצר . א ם נתו ן גבול ו ש ל יום־העבוד ה וכ ן נתו ן הגבו ל ש ל חלקו־תמרכי ב ההכרחי ,
הר י ברור , כ י הכמו ת ש ל הער ך ועודף־הערך , שבעל־הו ן יחי ד מייצר , אינ ה תלוי ה
אל א בכמו ת העבודה , שהו א מביא ה ליד י תנועה . ואול ם כמו ת ז ו תלויה , לפ י
ההנחו ת הנ״ל , בכמו ת ש ל כוח־העבוד ה א ו במספ ר הפועלי ם שבעל־ההו ן מנצ ל י
ומספ ר ז ה א ף הו א נקב ע ע ל יד י שיעור ו ש ל ההו ן המשתנ ה שהו א נתן־כמפרעה .
נמצאנ ו למדים : נתו ן השע ר ש ל עודף־הער ך ונתו ן ערכ ו ש ל כוח־עבודה , שו ב

249

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

מתייחסו ת הכמויו ת ש ל טודף־הער ך המיוצ ר יח ס יש ר א ל השיעורי ם ש ל החונו ת
המשתני ם שניתנרכמפרעה . והנ ה הכ ל יודעים , כ י בעל־הה ץ מחל ק א ת הונ ו לשנ י
חלקים . חל ק אח ד הו א מוצי א ע ל אמצעי־ייצור . זה ו החל ק הקבו ע ש ל הונו . א ת
החל ק השנ י הו א משקי ע בכוח־עבוד ה חי . וחל ק זד . הו א הונ ו המשתנה . ע ל יסוד ו
ש ל אות ו אופרהייצו ר חל ה בענפי־ייצו ר שוני ם חלוק ה שונ ה ש ל ההו ן לחל ק קבו ע
ולחל ק משתנה . בתו ר אות ו ענף־ייצו ר גופ ו משתנה־והול ך יח ם זה , ע ם השינויי ם
החלי ם ביסו ד הטכנ י ובצירו ף החברת י ש ל תהליך־הייצור . אול ם תהי ה חלוקת ו ש ל
הו ן מסוי ם לחל ק קבו ע ולחל ק משתנ ה מ ה שתהיה , בי ן שהאחרו ן יתייח ס
א ל הראשו ן ביח ס 2 : 1 , א ו 10 : 1 , א ו 1 : x — החו ק שנקב ע ע ל ידינ ו ז ה עת ה
אינ ו משתנ ה ע ל יד י כ ך א ף במשהו ; שכ ן לפ י הניתו ח הקוד ם אמנ ם חוזר־ומופי ע
ערכ ו ש ל ההו ן הקבו ע בערך־התוצרת , א ך אי ן הו א נכנ ם לתו ך תוצרת־הערכי ם
החדשה . כד י להעסי ק 1000 טווים , דרושי ם כמוב ן יות ר חומרי־גלם , יות ר פלכים ,
וכיוצ א באלה , משנדר ש בהעסק ת 100 פועלים . אול ם יגד ל הער ך ש ל אות ם אמצעי ־
ייצו ר מוספי ם א ו יפחת , 'א ו יעמו ד בעינו , יהי ה ר ב א ו מעט , — אי ן הו א משפי ע
השפע ה בל־שהי א ע ל תהלי ך השיערו ך ש ל כוחות־העבוד ה המביאי ם א ת הנ״ ל
ליד י פעולה . מכאן : חו ק ז ה שקבענוה ו למעל ה לוב ש א ת הצור ה הבאה : כמויות ־
הער ך ועודף־הערך , המיוצרו ת ע ל יד י חונו ת שוני ם — א ם נתו ן הערך , וכ ן א ם
דרגת־הניצו ל ש ל כוח־העבוד ה בעינ ה עומד ת — מתייחסו ת יח ם יש ר א ל שיעור י
החלקים־המרכיבי ם המשתני ם ש ל אות ם ההונות , כלומר , א ל חלקיה ם שנהפכ ו
לכוח־עבוד ה חי .

לכאור ה י ש ב ו בחו ק ז ה סתיר ה לכ ל נסיו ן הנשע ן ע ל מראית־עין . הכ ל יודעים , —
לאח ד שמחשבי ם א ת שיעור י האחוזי ם ש ל כלל־ההו ן הב א ליד י שימו ש — כ י
החרשת ן לטוויית־כותנ ה המפעי ל במיד ה יחסי ת הרב ה הו ן קבו ע ומע ט הו ן משתנה ,
אינ ו מ 2 כ ס משו ם כ ך פחו ת וץחי ם א ו עודף־ער ך משמעל ה האופה , המפעי ל במיד ה
יחסי ת הרב ה הו ן משתנ ה ומע ט הו ן קבוע . כד י לייש ב סתיר ה מדומ ה זו , זקוקי ם אנ ו
לכמ ה וכמ ה חוליות־ביניים , כש ם שמתו ך עמד ת האלגבר ה הפשוט ה זקו ק אד ם
לכמ ה וכמ ה חוליות־ביניי ם כד י להבין , כ י יכו ל לייצ ג גוד ל ש ל ממש . א ף ע ל
פ י שתורת־הכלכלד . הקלאסי ת ל א ניסח ה מימי ה א ת החו ק הזה , נאחז ה ב ו אחיז ה
אינסטינקטיבית , משו ם שהו א מסקנ ה הכרחי ת מתו ך חוק־הער ך בכלל . שקוד ה הי א
להציל ו ע ל יד י הפשט ה מאונס ת מ ן הסתירו ת שבתופעה . להלן 203 נראה , כיצ ד
נכשל ה האסכול ה ש ל ריקארד ו באבן־נג ף זו . תורת־הכלכל ה הוולגארית , "שבאמ ת
ל א למד ה עדיי ן ול א כלום" , מסתמכ ת א ף כאן , כבכ ל מקום , ע ל ההופע ה בניגו ד
לחו ק ש ל התופעה . סבור ה היא , של א כשפינוזה , כ י "הבורו ת משמש ת טע ם
מספי ק כ ל צרכו" .

העבודה , שבא ה ליד י תנוע ה יום־יו ם ע ל יד י כלל־ההו ן ש ל ציבו ר מסוים ,
אפש ר לראות ה כיום־עבוד ה אח ד ויחיד . עולה , למשל , מספ ר הפועלי ם למיליו ן
ויום־העבוד ה הממוצ ע ש ל פוע ל ל־ 10 שעות , הר י עומ ד יום־העבוד ה ש ל החבר ה

203 פרטי ם ע ל כ ך — ב״ספ ר הרביעי" .

9 . השע ר ש ל עודף־הער ך וכמות ו

ע ל 10 מיליוני ם שעות . א ם נית ן ארכ ו ש ל יום־עבודד , זה , בי ן שנתחמ ו תחומי ו
ביד י הטב ע ובי ן ביד י החברה , אי ן הכמו ת ש ל עודף־הער ך יבול ה לרבו ת אל א ע ם
ריבוי ו ש ל מספ ר הפועלים , כלומר , ש ל האוכלוסיי ה העובדת . ריבוי־האובלוסי ן
משמ ש כא ן גבו ל מתימט י לייצור ו ש ל עודף־הער ך ביד י כלל־ההו ן ש ל החברה .
ולהיפך . א ם נתו ן שיעו ר האוכלוסין , שו ב נתת ם תחו ם ז ה ע ל יד י ההארכ ה האפשרי ת
יש ל יום־חעבודה 304 . בפר ק הב א נראה , שכוח ו ש ל חו ק ז ה יפ ה ר ק לגב י אות ה
צור ה ש ל עודף־הערך , שנדונ ה ע ד כאן .

מתו ך הדיו ן עד־עכשי ו בייצור ו ש ל עודף־הער ך יוצא , כ י ל א כ ל סכו ם כל ־
שהו א ש ל ממו ן א ו ש ל ערכי ם נית ן ליהפ ך להון , אל א קודמ ת לכ ך ההנחה , שנמצ א
מינימו ם מסוי ם ש ל ממו ן א ו ש ל ערך־חליפי ן בידי ו ש ל בעל־ההו ן א ו בעל־הסחור ה
היחיד . אות ו מינימו ם ש ל הו ן משתנ ה הו א המחי ר שעול ה כוודעבוד ה אחד ,
שמשתמשי ם ב ו יום־יו ם במש ך השנ ה כול ה לש ם ניכו ם ש ל עודף־ערך . איל ו הי ה
פוע ל ז ה מחזי ק בקניינ ו אמצעי־ייצו ר משל ו ואיל ו הי ה מסתפ ק בחי י פועל , שו ב
הי ה מספי ק ל ו זמן־העבוד ה — נאמ ר : 8 שעו ת ביו ם - הדרו ש לרפרודוקצי ה ש ל
אמצעי־מחייתו . הוו ה אומר : א ף ל א הי ה זקו ק לאמצעי־ייצו ר אל א בשבי ל 8
שעות־עבוד ה בלבד . כנגד ו בעל־ההו ן המעבי ד אות ו — חו ץ משמונ ה שעו ת אל ה —
עוד , נאמר , 4 שעו ת עודף־עבודה , זקו ק לסכום־ממו ן נוס ף כד י לרכו ש א ת אמצעי ־
הייצו ר המוספים . ואול ם לפ י הנחתנו , צרי ך הו א כב ר להעבי ד שנ י פועלים , שמעודף ־
הער ך שהו א מנכ ס יוכריו ם יוכ ל לחיו ת חיי־פועל , כלומר , שיוכ ל לספ ק א ת צרכי ו
ההכרחיים . א ם כן , היתד . תכלי ת הייצו ר — קיו ם חייו , ול א גידול ו ש ל העושר !
והר י ז ה האחרו ן משמ ש הנחה־קודמ ת בשבי ל הייצו ר הקאפיטאליסטי . בד י שיחי ה
חיי ם טובים , ולו א ד ק פי־שניים , מחיי ו ש ל פוע ל רגיל , ויחזו ר ויהפו ך להו ן א ת
מחצית ו ש ל עודף־הער ך המיוצר , הכר ח ל ו להגדי ל פי־שמונה , ע ם הגדל ת מספ ר
הפועלים , א ת המינימו ם ש ל ההו ן הניתן־כמפרעה . ודאי : יכו ל הו א לית ן יד ו
במישרי ן לתהליך־הייצור , ממ ש כפוע ל ! א ך א ם כן , שו ב ל א יהי ה אל א מעי ן בריית ־
ביניי ם בי ן בעל־הו ן ופועל , היינו , "בעל ־ מלאכ ה זעיר" . דרג ה מסוימ ת ברמ ת
הייצו ר הקאפיטאליסט י מחייבת , שבעל־חהון , כ ל אות ו זמ ן שהו א משמ ש בחזק ת
בעל־הון , היינו , בהון־בצורת־אדם , יוכ ל להקדיש ו לניכו ם ש ל עבודת־אחרים , הוו ה
אומר , לפיקו ח עלי ה ולמכיר ת תוצרי ה ש ל אות ה עבודה 205 . אגודות־האומגי ם ש ל

204 ״העבוד ה ש ל החבר ה — היינו , זמנ ה הכלכל י ם ־( 111115 10 מ 6001101 ) הר י ז ה שיעו ר

נתון . נגיד , עש ר שעו ת ליו ם בשבי ל אוכלוסיי ה ש ל מיליון , א ו עשר ה מיליונ י שעות.. .
ההו ן — גבו ל נתה ם לריבויו . בכ ל תקופ ה נתונ ה אפש ר לקבו ע גבו ל ז ה ע ל יד י היקף־הזמ ן

הממש י שמשתמשי ם ב ו בכלכלה. ״ (״מס ה ע ל הכלכל ה המדינית״ , לונדו ן 1821 , עם ' 49 ,47 . )

205 "החוכ ר (ע 6 תמ, £8 ) אינ ו יכו ל לסמו ך ע ל עבודת ו שלו , וא ם הו א עוש ה כן ,

יפסי ד — לדעתי . עבודת ו צריכ ה להיו ת — השגה ה כללי ת ע ל הכ ל : צרי ך לשמו ר ע ל

דישו , א ו שיקפ ח מי ד את . השכ ר ששילם , לפ י שיישא ר דג ן ול א יה א נ ידו ש ; לפק ח ע ל

קוצרי״השחת , ע ל קוצרי־התבוא ה וכד ! הו א צרי ך לפק ח בל א הפס ק ע ל גדרותיו ; עלי ו
לראות , א ם ל א חל ה הזנח ה כל־שהי א ; וז ה יקר ה — א ם יצמצ ם עצמ ו למקו ם אח ד בלבד. "
("חקיר ה בעניי ן הקש ר שבי ן המחי ר ש ל אמצעי־המחי ה לבי ן שטח י המשקי ם וכד , מא ת
חוכר״ , לונדו ן 1773 , עם ׳ 12 . ) ספ ר ז ה מעניי ן מאוד . יכולי ם ללמו ד ב ו א ת התהוות ו

251

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

ימי־הביניי ם ניס ו לעכב־בזרו ע א ת גלגול ו ש ל האומן־העצמא י בבעל־הון , תו ך
שעמד ו וצמצמ ו א ת מספ ר הפועלים , שרשא י הי ה להעסי ק כ ל אח ד מ ן האומנים ־
העצמאיים , ע ד כד י מאקם־־מו ם מופחת־ביותר . אי ן בעל־ממו ן א ו בעל־סחור ה
מתגלג ל באמ ת בבעל־הו ן אל א במקו ם שדסכום־המינימאלי , שניתן־במפרע ה לצרכ י
הייצור , עול ה בהרב ה ע ל המאקסימו ם ש ל ימי־הביניים . כאן , כמ ו במדע י הטבע ,
מתאשר ת אמיתות ו ש ל החו ק — תגלית ו ש ל הג ל בתורת־ההגיו ן של ו — כ י
שינויי ם כמותיי ם בלבד , משהגיע ו לנקוד ה מסוימת , מתהפכי ם ונעשי ם הבדלי ם
איסתיים 205 ^

אות ו מינימו ם ש ל סכו ם הערכים , שצרי ך לעמו ד לרשות ו ש ל בעל־הממו ן היחיד ,

א ו ש ל בעל־הסחור ה היחיד , כד י שילב ש צור ה ש ל בעל־הו ן — משתנ ה לפ י הדרגו ת
השונו ת בהתפתחות ו ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י ; וא ם נתונ ה דרגודההתפתחות ,
הר י שונ ה אות ו מינימו ם לפ י תחומ י הייצו ר השונים , הכ ל לפ י התנאי ם הטכניי ם
המיוחדי ם לכ ל תחו ם ותחום . תחומי־ייצו ר מסוימי ם זקוקי ם עו ד בתחילת ו ש ל הייצו ר
הקאפיטאליסט י למינימו ם כז ה ש ל הון , שאינ ו מצו י עדיי ן ביד י אנשי ם יחידים ,
והו א שמבי א א ם ליד י מת ן תמיכו ת מטע ם המדינ ה ליחידי ם כאלה , כגו ן בצרפ ת בימי ו
ש ל קולב ר ובכמ ה ממדינו ת גרמני ה ע ד לימינ ו אלה , וא ם ליד י התהוות ן ש ל
חברות , בעלו ת מונופולי ן חוקיי ם ע ל התעסקו ת בענפי־תעשיי ה ובענפי־מסח ר
מסוימים 206 — ה ן קודמיה ן ש ל חברוודהמניו ת אש ר בזמ ן החדש .

4

ל א נתעכ ב כא ן ע ל פרט י השינויים , שחל ו במש ך תהליך־ ד,ייצו ר ביח ס שבי ן
בעל־ההו ן ובי ן הפועל־השכי ר ; ועל־כ ן ל א נעמו ד ג ם ע ל התפתחו ת יעודי ו הנוספי ם
ש ל ההו ן גופו . יודגש ו כא ן ר ק גופי־דברי ם מועטים .

ש ל ״החוכ ר הקאפיטאליסטי " [״' 11161 ־ 3,1 ^ ; 31181 ; 11 כ! 03 " ] , א ו ש ל ,,החוכר־הסוחר"■ ■
;} 1311 [ 0 * 161 מ " ] כפ י שהו א קרו י במפור ש ; ויכו ל את ה לשמו ע לשבחיו , שהוא :

משב ח א ת עצמ ה בביגו ד ל״הוכ ר הזעיר ״ [״• 1311 £31*11x61 מ 8 " ] , שאי ן עיסוק ו אל א במחיית ו
בלבד . "מעמדיהקאפיטאליסטי ם משתהד ד תהיל ה שיחדו ר הלק ה ואחר־ב ך לחלוטין , מכ ל
צור ך בעבודת־כפיים" . ("ספרילימו ד ש ל הרצאו ת ע ל כלכל ה מדיני ת ש ל האומות" . מא ת
הכומ ר ריצ׳אר ד ג ׳ ו נ ם , הרטפור ד 1852 , הרצא ה ! 11 , עמ ׳ 39 . )

205 א תיאוריי ת הפרודו ת שנוסה ה ניסו ה מדע י בפע ם הראשונ ה על־יד י לאור ב ט •

ו ג ר ה א ר ד ט , ושהכימי ה המודרני ת משתמש ת ב ה — מיוסד ת א ף הי א ע ל חו ק ז ה ול א
אחר . (תוספ ת למהדור ה ג׳ . להסבר ת העד ה זו , שהי א בלתי־ברור ה למד י בשבי ל הלא ־
כימאי , אב ו מעירי ם : המחב ר מדב ר כא ן ב״טורי ם ההומולוגיים ״ — כונ ו בש ם ז ה לראשונ ה
ע ל יד י צ . גרהארד ט בשב ת 1843 — ש ל תרכבו ת פחמ ן ומימן , שכ ל אח ת מה ן י ש ל ה
נוסח ה אלגברי ת משל ה בשבי ל הרכבה . הב ה טו ר הפאראפיבי ם : ״. * ״ 0 ; טו ר הכהלים :

התקיני ם : ס * - 1 ־ ״** * ״ 0 ; טו ר חומצות־השומ ן התקינו ת : 02 ״ 0 ועו ד רבי ם כיוצ א

באלה . בדוגמאו ת הלל ו מתהוו ה בכ ל פע ם גו ף שונ ה באיכות ו עלייד י שמוסיפי ם לנוסחוד ־
הפרודו ת [הקודמת ] תוספ ת כמותי ת פשוט ה ש ל 0 . על י חלק ם של י לאורב ט וגרהארד ט
בקביע ת עובד ה חשוב ה זו־ — ומאדק ם הפרי ז בהערכ ת חלק ם ז ה — השוו ה קופ : "התפתחו ת
הכימיה׳ / מינכ ן 1873 , עמ ׳ 709 ד 716 ; וכ ן סקורלמר ; "צמיחת ה והתקדמות ה של :
הכימי ה האורגאנית״ ; לונדו ן 1879 , עמ ׳ 54 . — פ . א + )כ ה

206 ״החבר ה מונופוליה ״ — ר ד קור א מאר ת י ן לות ר למוסדו ת מסו ג זה .

252

9 . השע ר ש ל עודף־הער ר וכמות ו

בתחומי ו ש ל תהליך־ ד,ייצו ר נתפת ח ההו ן והשי ג א ת הפיקו ד ע ל העבודה ,
היינו , ע ל כודרהעבוד ה הפעיל , א ו ע ל הפוע ל גופו . הקאפיטאל־בצורת־אדם , הו א
הקאפיטאליסט , עינ ו פקוח ה ע ל כך , שהפוע ל יעש ה א ת מלאכת ו כהלכ ה ובמידת ־
האינטנסיביו ת הראויה .

ועוד : ההו ן נתפת ח לידזם־של־כפייה , המכרי ח א ת מעמד־הפועלי ם לבצ ע יות ר
עבוד ה משנדר ש בשבי ל צרכי־מחיית ו בהיקפ ם הצר . וכיצר ן חריצו ת ש ל אחרים ,
כסחט ן ש ל עודף־עבודה , כנצל ן ש ל כוודעבוד ה — מגי ע ההו ן לשי א ועול ה במרצו ,
בתקיפות ו ללא־גבול־ומיד ה ובכוודההגשמה , ע ל כ ל שיטות־הייצו ר הקודמות , שהי ו
מבוססו ת ע ל פבודת־כפיי ה במישרין .

מתחיל ה משעב ד ההו ן לעצמ ו א ת העבודה , ע ל תנאי ה הטכניים , כפ י שהו א
מוצ א אות ה מבחינ ה היסטורית , ולפיכ ך אי ן הו א משנ ה במישרי ן א ת אופן־הייצור .
וע ל כ ן דומ ה הי ה עלינו , כ י ייצור ו ש ל עודף־הער ך בצור ה ז ו שדנינ ו ב ה ע ד כאן ,
ע ל יד י הארכ ו־,־כפשוט ה ש ל יו ם העבוד ה — אינ ו תלו י בשו ם שינו י ש ל אופ ר
הייצו ר עצמו . גדו ל הי ה הישג ה ש ל אות ה הארכ ה בבית־מאפ ה ישן־נוש ן ל א פחו ת
משיפ ה כוח ה בבית־חרוש ת מודרנ י לטוויית־כותנה .

א ם נתבונ ן בתהליך־הייצו ר מתו ך האספקלרי ה ש ל תהליך־העבוד ה נמצא , כ י
העוב ד מתייח ס הי ה א ל אמצעי־הייצו ר ל א כא ל הון , אל א כא ל אמצע י בלבד , כא ל
חומ ר לפעולת ו היצרני ת והתכליתית . בבורסקי , למשל , מטפ ל הו א בעורו ת כבנושא ־
עבודת ו בלבד . ואי ן ז ה בעל־ההון , שהו א מברס ק ל ו לעורו . ול א כ ן הדבר , כשהתבוננ ו
בתהליך־הייצו ר מתו ך האספקלרי ה ש ל תהליך ־ ה ש יערוך . מי ד נהפכ ו אמצעי־הייצו ר
למכשירי ם כד י לספו ג עבוד ת אחרים . שו ב אי ן ו ה הפוע ל המשתמ ש באמצעי ־
הייצור , אל א אמצעי־הייצו ר ה ם המשתמשי ם בפועל . תח ת שהו א יבר ה אות ם בחזק ת
יסודו ת גשמיי ם לפעולת ו היצרנית , הר י ה ם אוכלי ם אות ו בחזק ת חומר־תוס ם
לתהליך־החיי ם ש ל עצמ ם — ותהליך־החיי ם ש ל ההו ן אינ ו קיי ם אל א בתנועת ו
בחזק ת ער ך המשער ך א ת עצמו . כבשני־היתו ך ובתי־מלאכה , א ם ה ם שובתי ם בליל ה
ואינ ם סופגי ם לתוכ ם עבוד ה היה , אינ ם אל א ״הפס ד נקי ״(״ 6 1058 ״נ 6 נמ" ) לבעל '
ההון . ולפיכ ך משמשי ם כבשני־היתו ך ובתי־מלאכ ה מקו ר ל״תביע ת זכו ת ע ל עבודת '
לילה " ש ל כוחות־העבודה . עצ ם הפיכת ו ש ל ההו ן לגורמים־חפצי ם ש ל תהליך '
הייצור , לאמצעי־ייצור , הופכ ת א ת אל ה האחרוני ם לזכויו ת חוקיו ת ולוכויות־כפיי ה
ע ל עבודת־אחדי ם וע ל עודף־עבודה . ובסוף : כיצ ד משתק ף בתודעת ם ש ל מוחו ת
קאפיטאליסטיי ם היפו ך זה , וגדול ה מכן : סילו ף זה , ש ל היח ס בי ן עבוד ה מת ה
ובי ן עבוד ה חיה , בי ן הער ך ובי ן הכו ח היוצר־ערכי ם — היפו ך וסילו ף המיוחדי ם
והאופייניי ם לאופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י — תבו א עו ד דוגמ ה אח ת ותלמדנו .
בימ י המר ד ש ל בעלי־התעשיי ה בשני ם 1848 — 1850 כת ב "המנה ל ש ל בית־הטוויי ה
לב ד ולכותג ה בפייסלי י — אח ד מבתי־העס ק הןתיקים־ביות ר והמכובדים־ביות ר
בסקוטי ה המערבית , חבר ת קארלייל , בני ו ושותפיו , הקיי ם משנ ת 1752 ומתנה ל
דורו ת ע ל דורו ת ביד י אות ה משפח ה עצמה", • והנ ה אות ו ג׳נטלמ ן בע ל השכל ה
יתירה , כתב 207 ב״דוא ר היומ י ש ל גלאזגאו ״ (״ 11311 ,; 0311 ¥ג 38£0 ת 0 ** ) מ־ 25

207 ״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ ר ל־ 30 באפרי ל 1849 ״ , עמ ׳ 59 .

253

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

באפרי ל 1849 מכת ב בש ם "שיטת־הנזשנזתת׳ / וב ו נשתרב ב דרך־אג ב קט ע זה ,
תמי ם ע ד לצחוק : "בוא ו ונעיי ן בתקלו ת הנובעו ת מתו ך צמצו ם זמך־העבוד ה
!והעמדת ו ע ל 10 שעו ת במקו ם 12 .. . תקלו ת אל ו ,עולות ׳ בנזקי ם רציניינרביות ר
לסיכויי ו ולקניינ ו ש ל בע ל ביודחרושת . א ם הו א (רוצ ה לומר : ,ידיד ) עב ד 12 שעות ,
׳ועת ה יבוא ו ויגבילוה ו ל־ 10 שעות , הר י כ ל תריס ר מכונו ת א ו פלכי ם בבית־המלאכ ה
של ו יתכווצ ו ויעמד ו ע ל 10 ! 111 1118 , 1168 > 111 נן 8 ־ 01 118,01111168 ! 12 זני! 6 ע 6 ±11611 '* )
<״ 10 0 * : 11111 ■ ! 3 11 ,: 11311016111 ( 68181 ואיל ו רצ ה למכו ר א ת בית־החרוש ת שלו , שו ב
ל א יאמד ו אות ם אל א כ־ 10 . ונמצא , שכ ל בית־חרוש ת בכ ל המדינ ה כול ה יאב ד אח ד
משש ה משוויו" 208 .

במוח־של־הו ן ז ה מסקוטי ה המערבית , ירוש ה ש ל דורות , מיטשט ש כ ל כ ך
הער ך ש ל אמצעי־הייצור , הפלכי ם וכ ד ומתמז ג ע ם תכונת־הר!ו ן שלהם , התכונ ה
לשער ך א ת עצמ ם א ו לבלו ע יום־יו ם כמו ת מסוימ ת מעבודת־חנ ם ש ל אחרי ם —
ע ד שמנה ל בית־העס ק קארליי ל ושות ׳ מדמ ה באמת , כ י ע ם מכיר ת בית־החרוש ת
של ו משלמי ם ל ו ל א ר ק א ת שוויי ם ש ל הפלכי ם אל א נוס ף ע ל כ ך ג ם א ת שיערוכ ם ;
ל א ר ק א ת העבוד ה הגלומ ה בהם , העבוד ה הדרוש ה לייצור ם ש ל פלכי ם מאות ו
סוג , אל א ג ם א ת עודף־העבודה , שהלל ו מסייעי ם לסחו ט מ ן הסקוטי ם הישרי ם
שבפייסלי י ; והו א הטעם , משו ם מ ה הו א סבור , כ י ע ם צמצו ם יום־העבוד ה בשת י
שעו ת מצטמ ק מחיר ן ש ל כ ל תריס ר מכונות־הטוויי ה ועומ ד ע ל המחי ר ש ל 10 בלב ד !

208 שם , עמ ׳ ׳ 60 . המפק ח ע ל בתי־החרוש ת סטיוארט , הו א עצמ ו סקוטי , ושבו י בול ו
ביד י אופן־המחשב ה הקאפיטאליסט י — בניגו ד למפקחי־בתי־החרוש ח האנגליי ם — מציי ן
במפור ש : מכת ב זה , שהו א מספח ו א ל הדין־וחשבו ן שלו , "מכי ל הודע ה מועיל ה ביות ר מכ ל
ההודעות , שחרשתני ם העובדי ם בשיטת־המשמרו ת נתנ ו פע ם לחבריה ם העסוקי ם באות ו ענ ף
תעשייתי ! ומכת ב ז ה עשו י יות ר מכול ם להרחי ק א ת המשפטים־הקדומי ם ש ל כ ל אלה , שי ש
לה ם חששו ת לגב י שינויי ם בסד ר שעות־העבודה. "

254

פרש ה רביעי ת

ייצור ו ש ל עודף־הער ד היחס י

פר ה עשיר י

המוש ג ש ל עודף־הער ך היחס י

ע ד בא ן מקוב ל הי ה עלינו , כ י אות ו חל ק ש ל יום־העבודה , המייצ ר ר ק אקויואלנ ט
לערכ ו ש ל כוודהעבודה , שההו ן שיל ם בעד ו — הו א שיעו ר קבוע ; ואמנ ם כ ן הדב ר
בתנאי־ייצו ר נתוני ם ובדרגת־התפתחו ת מסוימ ת בכלכל ה ש ל החברה . חו ץ מאות ו
זמן־העבוד ה ההכרחי , אפש ר והפוע ל הי ה עוב ד עו ד 2 , 3 , 4 , 6 שעו ת וכד . בגדל ה
ש ל הארכ ה ז ו הי ו תלויי ם השע ר ש ל עודף־הער ך וארכ ו ש ל יו ם העבודה . זמן־העבוד ה
ההכרח י הי ה קבוע , וכנג ד ז ה יום־העבוד ה הכול ל הי ה משתנה . נני ח עכשי ו יום ־
עבודה , שנתוני ם ארכ ו וכ ן חלוקת ו לעבוד ה הכרחי ת ולעודף־עבודה . יהא , שק ו א ג ,

למשל , א — ב ג , מתא ר יונרעבוד ה ב ן שתים־עשד ה

שעו ת : הקט ע א ב — 10 שעו ת ש ל עבוד ה הכרחי ת ; הקט ע ב ג — 2 שעו ת ש ל
עודף־עבודה . כיצ ד אפשר , איפוא , להגדי ל א ת הייצו ר ש ל עודף־ערך , כלומר , כיצ ד
אפש ר להארי ך א ת עודף־העבוד ה בל א להוסי ף ולהארי ך במשה ו א ת א ג , א ו
ללא־תלו ת בהארכ ה נוספ ת זו ?

א ף ע ל פ י שנתוני ם הגבולו ת ש ל יום־העבוד ה א ג , דומ ה כ י ב ג להארכ ה
נית ן — א ם ל א על־יד י התפשטו ת מעב ר לנקודת ו הסופי ת ג , המשמש ת ג ם נקוד ה
סופי ת ליום־העבוד ה א ג , הר י ע ל יד י היס ט נקודת־ראשית ו ב בכיוו ן הפוך , לעב ר א .
נניח , כ י בק ו

שוו ה הקט ע ב ׳— ב למחצית ו ש ל בג , כלומ ר שוו ה לשעת־עבוד ה אחת , וא ם ממיטי ם
עכשי ו ביום־העבוד ה ב ן שתים־עשר ה השעו ת א ג א ת הנקוד ה ב ע ד ל־ב׳ , הר י
יתרח ב ב ג ויהי ה ל־ב ׳ ג ; עודף־העבוד ה גד ל כד י מחציתו , פר 2 שעו ת ע ד 3 שעות ,
א ף ע ל פ י שיום־העבוד ה מונה , עת ה כמקודם , ר ק 12 שעות . אול ם ברור , שהרח ב
ז ה ש ל עודף־העבוד ה מ־ב ג ל־ב ׳ ג , מ~ 2 שעו ת ל־ 3 שעות , אינ ו יכו ל לבו א אל א
אם־כ ן מתכווצ ת בו־בזמ ן העבוד ה ההכרחי ת מ־א ב ל־אב / מ־ 10 שעו ת ל־ 9 שעות .
א ם כן , הארכת ו ש ל עודף־העבוד ה שקול ה כנג ד קיצור ה ש ל העבודה־ההכרחי ת ;
או , חל ק ש ל זמן־העבודה , שע ד כ ה נשתמ ש ב ו הפוע ל למעש ה לצרכ י עצמו , נהפ ך
לזמן־עבוד ה למע ן בעל־ההון . נמצא , כ י ל א ארכ ו ש ל יום־העבוד ה משתנה , אל א
משתני ת חלוקת ו לעבוד ה הכרחי ת ולעודף־עבודה .

255

ייצור ו ש ל עודף־הער ד היחס י

מצ ד שנ י ברור : משגת ת ארכ ו ש ל יום־העבוד ה ונת ת ערכ ו ש ל כוח־העבודה ,

שו ב נת ת שיעור ו ש ל עודף־העבודה . ערכ ו ש ל בוח־העבודה , כלומר , זמן־העבודד .
תדרו ש לייצורו , הוא . תקוב ע א ת זמן־העבודד . תדרו ש לרפרודוקצי ה ש ל ערכו . א ם
מתגלמ ת שעדדשל־עבוד ה בכמות־זה ב ש ל חצ י שילינ ג א ו 6 פנסים , והער ך היומ י
ש ל כוח־העבוד ה עול ה 5 שילינגים , הר י שצרי ך הפוע ל לעבו ד יום־יו ם 10 שעו ת
כד י להחזי ר א ת הער ך היומ י ש ל כוח־עבודתו , שפר ע ל ו ההון , א ו כד י לייצ ר
אקויואלנ ט לערכ ם ש ל אמצעי־המחי ה הדרושי ם ל ו יוכדיום . נתו ן ערכ ם ש ל אמצעי ־
מחי ה אלה , הר י נתו ן ג ם ערכ ו ש ל כוח־עבודתו 1 ; נתו ן ערך־כוח־עבודתו , נתו ן ג ם
גדל ו ש ל זמן־עבודת ו ההכרחי . ואל ו שיעור ו ש ל עודף־העבוד ה תקבל , משתזזנוי ר
מיונז־העבוד ה הכול ל א ת זמן־העבוד ה ההכרחי . שתים־עשר ה שעו ת חס ר עש ר ה ן
שתיים , ובתנאי ם הנתוני ם שו ב אי־את ה יכו ל לגלות , כיצ ד נית ן להארי ך א ת עודף -
העבוד ה למעל ה משת י שעות . ודאי : יכו ל בעל־ההו ן לשל ם לפועל ו במקו ם 5
שילינגים , ר ק 4 שילינגי ם ר 6 פנסים , ואפיל ו פחו ת מכן . לרפרודוקצי ה ש ל ער ך
ז ה ב ן 4 שילינגי ם ו־ 6 פנסי ם יספיק ו 9 שעוודעבודה , ונמצ א שמיום־העבוד ה ש ל
שתים־עשר ה שעו ת יהי ו מיועדו ת לעודף־העבוד ה 3 שעות , ול א 2 שעות , וע ל יד י
כ ך יעל ה עודף־הער ך גופ ו משילינ ג אח ד לשילינ ג ר 6 פנסים . א ך תוצא ה ז ו ל א
תוש ג אל א בהורד ת שכר ו ש ל הפוע ל למט ה מערכ ו ש ל כוח־עבודתו . בע ד 4 שילינגי ם
ר 6 פנסים , שהו א מייצ ר ב־ 9 שעות , י ש ל ו אמצעי־מחיד . פחו ת ב־סג/ 1 משהי ו ל ו
קודכרלכן , ונמצ א של א תחו ל אל א רפרודוקצי ה מקוטע ת ש ל כוח-עבודתו . א ם כן ,
ל א יואר ך כא ן עודף־העבוד ה אל א תו ך פריצ ת גבולותי ו התקינים , ול א יתרח ב
תחומ ו אל א ע ם קיצוץ־גז ל ש ל חל ק מתחו ם זמן־העבוד ה ההכרחי . וא ף ע ל פ י שמתו ד
ז ה ממל א תפקי ד חשו ב בתנוע ת שכר־העבוד ה למעשה , אי ן הו א ב א בחשבו ן כא ן
משו ם ההנח ה שהנחנו , שהסחורות , — הוו ה אומר : א ף כוודהעבוד ה — נקנו ת
ונמכרו ת לפ י ערכ ן המלא . משהנחנ ו הנח ה זו , שו ב אי״אפש ר שומן־תעבוד ה ההכרח י
לש ם ייצור ו ש ל כוח־העבודה , א ו לש ם רפרודוקצי ה ש ל ערבו , יה א פוח ת משו ם
שיר ד שכר־העבוד ה ש ל הפוע ל למט ה מער ך כוח־עבודתו , אל א אם־כ ן יר ד ער ך
ז ה גופו . א ם נתו ן ארכ ו ש ל יום־העבודה , מ ן ההכר ח שהארכ ת עודף־העבוד ה תה א
נובע ת מתו ך קיצור ו ש ל זמן־העבוד ה ההכרחי , ול א להיפך , שקיצור ו ש ל זמן ־
העבוד ה ההכרח י יה א נוב ע מתו ך הארכ ת עורף־העבודה . בדוגמ ה ז ו שלג ו מ ן
ההכרח , שערכ ו ש ל כודדהעבוד ה ייד ד באמ ת ב־"/ 1 , כד י שיפח ת זמן־העבוד ה
ההכרח י ב־״!/ 1 , מ־ 10 שעו ת יירד־ויעמו ד ע ל 9 שעות , ומתוך־כ ך יואר ך עודף־העבוד ה
מ־ 2 שעו ת ל־ 3 שעות .

1 ערכ ו ש ל השגר־הממוצ ע ליו ם נקב ע ע ל יד י מ ה שדרו ש ל ו לפועל , "כד י להתקיים ,
לעבו ד ולהתרבות. ״ (ויליא ם פטי : ״אנאטומי ה פוליטי ת ש ל אירלאנד ״ 1672 . עמ ׳ 64 . )
"מחי ר העבוד ה נקב ע תמי ד ע ל יד י מחיר ם ש ל אמצעי־הסחי ה ההכרחיים. " אי ן הפוע ל מקב ל
א ת השכ ר הראו י ״כ ל אימת.. . ל א יספי ק שכר ו ש ל האי ש העוב ד — בהתא ם לדרגת ו הנמוכ ה
ולמעמד ו כאד ם עוב ד — כד י פרנס ת משפח ה [גדולה ] מעי ן זו , כפ י שנופל ת בגורל ם ש ל
רבי ם מהם. ״ (י . ו א נ ד ר ל י נ ט , ״הכס ף יענ ה א ת הכ ל וכר״ , עמ ׳ 15 . ) "הפוע ל הפשוט ,
שאי ן ל ו כלו ם חו ץ מידי ו ומחריצותו , אי ן ל ו אל א כמ ה שעול ה בידי ו לקב ל בע ד עבודתו.. .

256

׳ 10 . המוש ג ש ל עודף־הער ך היחס י

אול ם יריד ה כז ו בערכ ו ש ל כוח־העבודד , ב־ס!/ 1 מחייב ת א ף היא , שאות ה כסו ת
גופ ה ש ל אנזצעי־נוחי ה תיוצ ר עכשי ו ב־ 9 שעות , ול א ב־ 10 שעו ת כקודם . אל א שדב ר
ז ה בלתי־אפשר י הוא , אל א אם־כ ן על ה כוח ה הפרודוקטיב י ש ל העבודה . הסנדלר ,
למשל , יכו ל להתקי ן באמצעי ם הנתוני ם זו ג מגפיי ם במש ך יום־עבוד ה ש ל שתים ־
עשר ה שעות , תאמר , שיתקי ן בפרק־זמ ן ז ה גופ ו שנ י זוגו ת מגפיי ם — הר י מ ן
ההכר ח שכוח ה הפרודוקטיב י ש ל עבודת ו יגד ל פי־שגיים , ואי ן כו ח ז ה עשו י
לגדו ל פי־שניי ם אל א אם־כ ן ח ל שינו י באמצעי־עבודת ו א ו במתו ד ש ל עבודתו , א ו
בשניה ם כאחד . א ם כן , צרי ך שתבו א מהפכ ה בתנאי־הייצו ר ש ל עבודתו , כלומר ,
באופן־הייצו ר שלו , וממיל א ג ם בתהליך־הייצו ר גופו . באמרנ ו עליי ת כוח ה הפרו -
דוקטיב י ש ל העבודה , כןנתנ ו לשינו י בתהלין־העבוד ה בכלל , שי ש עמ ו כד י לקצ ר
א ת זמן־העבוד ה הדרו ש מבחינ ה חברתי ת לייצור ה ש ל הסחורה ? ונמצא , שכמו ת
קטנדדיות ר ש ל עבוד ה נית ן ל ה הכו ח לייצ ר כמו ת גדול ה יות ר ש ל ערכ י שימוש 2 .
הוו ה אומ ר : לגב י ייצור ו ש ל עודף־הער ך בצוד ה הנדונ ה ע ד כאן , הנחנ ו א ת
אופן־הייצו ר כדב ר נתון ; ואל ו לגב י ייצור ו ש ל עודף־חער ך על־יד י גלגול ו ש ל
זמן־עבוד ה הכרח י בעודף־עבוד ה — שו ב אי ן ז ה מספי ק כ ל עיקר , שההו ן ישתל ט
ע ל תהליך־העבודה , א ם בדמות ו המסורתית־ההיסטורי ת א ו בדמות ו השכיחה , ור ק
יארי ך א ת מש ך התהלי ך הזה . הכר ח לו , שיחול ל מהפכ ה בתנאי ם הטכניי ם והחברתיי ם
ש ל תהליך־העבודה , היינו , באופן־הייצו ר גופו , כד י להעלו ת א ת כוח ה הפרודוקטיב י
ש ל העבודה ? וע ם העלא ת הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה יורי ד א ת ערכ ו ש ל
כוח־העבורה , וכ ך יקצ ר א ת חלק ו ש ל יום־העבוד ה הדרו ש לרפרודוקצי ה ש ל ער ך זה .

: עודף־הער ך המיוצ ר מחמ ת הארכת ו ש ל יום־העבוד ה — אנ י מכנ ה עודף־ער ך
מוחל ט ; ואל ו עודף־הער ך הנוב ע מתו ך קיצור ו ש ל זמך־העבוד ה ההכרחי , ובהתא ם
לכ ך מתו ך השינו י שח ל ביחם־השיעורי ם שבי ן שנ י החלקיכד ד,מרכיבי ם ש ל יום ־
העבוד ה — אנ י מכנה : עודף־ער ך יחסי .

" כד י להורי ד א ת ערכ ו ש ל כוח־העבודה , צרי ך שעליית ו ש ל הכו ח הפרודוקטיב י
מחדו ר לתו ך ענפי־תעשיי ה כאלה , שתוצריה ם קובעי ם א ת ערכ ו ש ל כוח־העבודה ,
כלומר , משתייכי ם ה ם להיק ף ש ל אמצעי־המחי ה הרגילי ם א ו שי ש בה ם לשמ ש
לה ם תחליף . א ך ערכ ה ש ל סחור ה נקב ע ל א ר ק על־יד י כמו ת העבוד ה המקנ ה ל ה
לז ו א ת גמ ר צורתה , אל א ג ם על־יד י כמו ת העבוד ה הטבוע ה באמצעי־ייצוד ה ש ל
אות ה סחורה . ערכ ה ש ל הנעל , למשל , נקב ע ל א ר ק ע ל יד י עבודת־הסנדל ר בלבד ,
איל א ג ם ע ל יד י הער ך ש ל עור , עטרן , חוטים , וכד . מכאן : עליי ת.הכו ח הפרודוק ־

בכ ל סו ג ש ל עבוד ה מ ן ההכר ח שתחו ל העובד ה — והי א חל ה למעש ה — ששכר ו ש ל ד,עוב ד
מוגב ל במ ה שדרו ש ל ו בהכר ח לקיומו. " ( טורגו , "הרהורי ם ובו"׳ , "כתבים" , ד,וצ . דייר ,
כר ך ן , עט ׳ 10 . ) "מחיר ם ש ל צרכי־המחי ה מהווה , למעשה , א ת ההוצאו ת לייצו ר העבודה. "
( פ א ל ת ו ם : ״חקיר ה בדבר.. . הרנט ה וכד. ״ לונדו ן 1815 , עט ׳ 48 . הערה. )

2 "כשהאומנויו ת משתכללו ת והולכות , אי ן בכ ך אל א משו ם גילו י דרכי ם חדשות , שאפש ר
יהי ה להתקי ן סחור ה בפחו ת פועלים , א ו (והר י ז ה היינרהך ) בפחו ת זוו ן נזשטבד ו קודם. "
(ג א ל י א נ י : ״ע ל המטבע״ , עם ׳ 159 . ) "חסכו ן בהוצאו ת הייצו ר אינ ו אל א חסכו ן בכמו ת
העבוד ה שמשתמשי ם ב ה כד י לייצר״ . (סיסמונדי : ״תרגילי ם וכד״ , כר ך ן , ענ ד 22 . )

257

הקאפיטא 5 17

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

טיב י וההוזלה , המקביל ה לכך , ש ל הסחורו ת באות ן התעשיות , שתעודת ן לספ ק א ת
היסודו ת החומריי ם ש ל ההו ן הקבו ע — אמצעי־העבוד ה וחומר־העבוד ה לייצור ם
ש ל אמצעי־המחי ה ההכרחיי ם — א ף ה ן מורידו ת א ת ערכ ו ש ל כוח־העבודה . כנג ד
ז ה עליית ו ש ל הכו ה הפרודוקטיב י בענפי־התעשייה , שאינ ם מספקי ם ל א ,אמצעי ־
מחי ה הכרחיי ם ול א אמצעי־ייצו ר להתקנת ם ש ל אלה , אי ן ב ה כד י לשנו ת מערכ ו
ש ל כוח־ ד,עבודה .

מובן , שהסחור ה המוזל ה מוריד ה א ת ערכ ו ש ל כוזדהעבוד ה ר ק באופ ן יחס י
[ 1:31140 סונע] , כלומר , ר ק בו־ביח ם שסחור ה ז ו נכנס ת לתו ך הרפרודוקצי ה ש ל כוח ־
העבודה . כותנות , למשל , נמנו ת ע ם אמצעי־מחי ה הכרחיים , א ך אי ן ה ן אל א אחד ־
מרבים . הוזלת ן אי ן ב ה אל א כד י להפחי ת א ת הוצאותי ו ש ל הפוע ל בכותנות . והר י
הכמו ת הכולל ת ש ל אמצעי־המחי ה ההכרחיי ם אינ ה אל א תרכוב ת ש ל סחורו ת שונות ,
כול ן תוצרי ם ש ל תעשיו ת מיוחדות , וערכ ה ש ל כ ל סחור ה כזא ת מהנ ה לעול ם חל ק
שקו ל מערכ ו ש ל כוזדהעבודה . ער ך ז ה פוח ת והול ך ע ם יריד ת זמן־ ד,עבוד ה
ההכרח י לרפרודוקציה , וקיצור ו הכול ל ש ל אות ו זמן־העבוד ה שוו ה לסכו ם קיצור ו
בכ ל אות ם ענפי־הייצו ר המיוחדי ם שהוזכר ו למעלה . אנ ו דני ם כא ן בתוצא ה כללי ת
ז ו כאיל ו הית ה תוצא ה ישר ה ומטר ה ישר ה בכ ל מקר ה בפני־עצמו . עומ ד בעל־ההו ן
פלונ י ומוזיל , למשל , כותנו ת מחמ ת עליי ת הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה — אינ ה
עול ה ע ל דעת ו כל־עיק ר מטר ה ז ו דוק א : להורי ד א ת ערכ ו ש ל כוח־העבוד ה וממיל א
להוריד , באופ ן יחס י [ 0 £3111:0 ־ 51 ] , א ת זמן־העבוד ה ההכרחי ? אול ם ר ק ע ד כמ ה
שהו א מסיי ע סוף־סו ף להגי ע ליד י תוצא ה זו , מסיי ע הו א לעליי ת השע ר הכלל י ש ל
עודף־הערך 3 . י ש להבדי ל בי ן המגמו ת הכלליו ת וההכרחיו ת ש ל ההו ן לבי ן צורות ־
גילוין .

ל א נבו א עכשי ו לדו ן בדבר , כיצ ד באי ם החוקי ם האימאננטיי ם [הפנימיים ] ש ל
הייצו ר הקאפיטאליסט י ליד י גילו י בתנועת ן החיצוני ת ש ל החונות ; היא ך ה ם
מקבלי ם תוק ף כחוקי־כפיי ה ש ל ההתחרות , וע ל כ ן מגיעי ם ה ם ליד י הכרת ו ש ל
בעל־ההו ן הפר ט בחזק ת גורמי ם מניעים . א ך דב ר אח ר מתחוו ר מראש : ל א ייתכ ן
ניתו ח מדע י ש ל ההתחרות , אל א א ם כ ן יוב ן טבע ו הפנימ י ש ל ההון , ממ ש כש ם
שתנועת־גרמי־השמים , תנוע ה למראית־עי ן — יביננ ה ר ק מ י שעמ ד ע ל תנועת ם
האמיתי ת א ך בלתי־נתפס ת תפיסת־חושים . וא ף ע ל פ י כן , לש ם הבנת ו ש ל ייצו ר
עודף־הער ך היחסי , וע ל יסו ד התוצאו ת שכב ר הושג ו — תינת ן ההער ה הבאה .

א ם שע ה אח ת ש ל עבוד ה מיוצג ת בכמות־זה ב ש ל 6 פנסי ם א ו 1 / 2 שילינג ,

הר י ביום־עבוד ה ש ל שתים־עשר ה שעו ת מיוצ ר ער ך ש ל 6 שילינגים . נניח , שבכו ח
הפרודוקטיב י ש ל העבודה , בשיעור ו הנתון , יותקנ ו באות ן 12 השעו ת 12 יחידו ת
ש ל סחורה , ויה א שער ך אמצעי־הייצו ר שבלו , חומר־חגל ם וכף , הו א 6 פנסי ם לכ ל
יחידה . נמצא , שכ ל יחידורסחור ה עול ה שילינ ג אחד , היינו , 6 פנסי ם בע ד ער ך

3 "בניה.. . כ י התוצרים.. . ש ל בעל־החרוש ת מוכפלי ם ע ל יד י שכלולי ם במנגנון־המבוגות.. .

הר י שיה א ביד ו לספ ק מלבושי ם לפועלי ו בחל ק קט ן יותר , מ ן ההכנס ה הכוללת.. . וכ ך ילכו ־
ויגדל ו תחיו. ״ (ראמזיי : ״מס ה ע ל החלוק ה וכר״ . עמ ׳ 168 . )

258

׳ 10 . המוש ג ש ל עודף־הער ך היחס י

אמצעי־הייצו ר ו־ 6 פנסי ם בע ד הער ך החד ש שנוס ף ל ה לסחור ה ע ם עיבודה . ועתד .
נניח , שבע ל הו ן אח ד הצלי ח להכפי ל א ת הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבודה , ועל־יד י
כ ך לייצ ר ביום־עבוד ה ש ל 12 שעו ת 24 יחידו ת ש ל סחור ה מאות ו סוג , במקו ם
12 יחידות . בהנח ה של א נשתנ ה ערכ ם ש ל אמצעי־הייצור , שו ב יור ד ערכ ה ש ל
יחיד ת הסחור ה ועומ ד ע ל 9 פנסים , היינו , 6 פנמי ם בע ד ער ך אמצעי־הייצור , 3
פנסי ם בע ד הער ך החד ש שנוס ף ע ם העבוד ה האחרונה . וא ף ע ל פ י שהוכפ ל הכו ח
הפרודוקטיבי , הר י יונדהעבוד ה מעלה , עת ה כמקודם , ר ק ער ך חד ש ש ל 6 שילינגים ,
א ך ער ך ז ה מתחל ק עכשי ו ע ל מספ ר כפו ל ש ל תוצרים . ולפיכ ך נופ ל עכשי ו ע ל כ ל
תוצ ר ותוצ ר ול א ש ל הערך־הכול ל הזה , 3 פנסי ם במקו ם 6 ; א ו —
והיינ ו ח ך — ע ם הפיכת ם ש ל אמצעי־הייצו ר לתוצרת , נוספ ת לה ם עכשיו , לפ י
חשבו ן כ ל יחידה , מחצי ת שע ה ש ל עבוד ה במקו ם שע ה שלימ ה קודם־לכן . ערכ ת
האינדיווידואל י ש ל סחור ה ז ו עומ ד עכשי ו למט ה מערכ ה החברתי , כלומר , הי א עול ה
בפחו ת זמן־עבודד . משעולי ם תלי־סחורו ת ממי ן ז ה המיוצרי ם בתנאי ם חברתיי ם
ממוצעים . היחיד ה עול ה בממוצ ע שילינ ג אחד , א ו מייצג ת הי א שת י שעו ת ש ל
עבוד ה חברתית ! ועתה , משנשתנ ה אופן־ ד,ייצור , אי ן הי א עול ה אל א 9 פנסים , א ו
מחזיק ה הי א ר ק 4 * 1 שעות־עבודה . והר י ערכ ה האמית י ש ל סחור ה אינ ו ערכ ה
האינדיווידואל י אל א ערכ ה החברתי , כלומר , אי ן מודדי ם אות ו לפ י זמן־העבודה ,
שהסחור ה עול ה ל ו ליצר ן למעש ה במקר ה ז ה א ו אחר , אל א לפ י זמן־חעבוד ה הדרו ש
מבחינ ה חברתי ת לייצורה . ובכן : א ם בעל־ההו ן המשתמ ש במתו ד חד ש מוכ ר א ת
סחורת ו לפ י ערכ ה החברת י בשילינ ג אחד , הר י הו א מוכ ר אות ה ב־ 3 פנסי ם למעל ה
מערכ ה האינדיווידואלי , וכ ך הו א מממ ש תוספ ת ש ל עודף־ער ך בשיעו ר ש ל 3
פנסים . אול ם מצ ד שנ י מיוצ ג עכשי ו בשביל ו יובדהעבוד ה ש ל 12 שעו ת ב־ 24 יחידו ת
ש ל סחורה , ול א ב־ 12 יחידו ת כקודם־לכן . נמצא ת אומר : כד י למכו ר א ת התוצר ת
ש ל יום־עבוד ה אחד , הו א זקו ק עכשי ו לממכ ר כפו ל א ו לשו ק גדו ל פי־שניים . א ם
כ ל שא ר התנאי ם בעינ ם עומדים , שו ב אי ן סחורותי ו עשויו ת לכבו ש לעצמ ן מרח ב
גדול־יות ר בשו ק אל א אם־כ ן מכווצי ם א ת מחיריהן . לפיכ ך יבו א בעל־ההו ן וימכר ו
למעל ה מערכ ן האינדיווידואלי , אב ל למט ה מערכ ן החברתי , נאמר : ב־ 10 פנסי ם
היחידה . נמצא , שבכ ל זא ת סוח ט הו א מכ ל יחיד ה פנ ס אח ד תוספ ת ש ל עודף־ערך .
בשביל ו חל ה עליי ה ז ו ש ל עודף־הער ך בכ ל התנאי ם : א ם שייכ ת סחורת ו להיק ף
אמצעי־המחי ה ההכרחיים , וע ל כ ן מצטרפ ת הי א לגורמי ם הקובעי ם א ת הער ך
הכלל י ש ל כוח־העבוד ה — וא ם לאו . נמצאנ ו למדי ם : א ם נסי ח א ת דעתנ ו מגור ם
אחרו ן זה , כ ל בעל־חו ן טעמדונימוק ו עמ ו להוזי ל א ת סחורת ו ע ל יד י כו ח פרודוקטיב י
מוגב ר ש ל העבודה .

ואול ם ג ם במקר ה ז ה נוב ע הייצו ר המוגב ר ש ל עודף־הער ך מתו ך קיצור ו ש ל
זמן־העבוד ה ההכרח י ובהתא ם לכ ך מתו ך הארכ ת עודף־העבודה 3 א • נניח , שזמן ־

3 ־ 1 "אי ן רווח ו ש ל אד ם תלו י בפיקוד ו ע ל תוצר ת עבודת ם ש ל אחרים , אל א בפיקוד ו
ע ל עבוד ה ז ו גופה . א ם י ש ביד ו למכו ר א ת סחורותי ו במחי ר גבוה־יותר , בעו ד ששיעורי ־
השכ ר ש ל פועלי ו בעינ ם עומדי ם — ודא י שהו א נשכ ר ע ל יד י כך.. . חל ק קטן־יות ר ממ ה

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

העבוד ה ההכרח י מונ ה 10 שעות , א ו הער ך היומ י ש ל כמד ד*,עבוד ה עול ה 5 שילינגים ,
עודף־העבוד ה מונ ה 2 שעות , וע ל כ ן עודף־הער ך המיוצ ר יום־יו ם הו א שילינ ג אחד .
אב ל בעל־ההו ן שלנ ו מייצ ר עכשי ו 24 יחידות , והו א מוכ ר אות ן ב־ 10 פנסי ם היחיד ה
א ו א ת כול ן יח ד ב־ 20 שילינג . מכיר ו שער ך אמצעי־חייצו ר הו א 12 שילינג , הר י
שרק ! 14 2 /5 יחידות־סחור ה מחזירו ת א ת ההו ן חקבו ע שניתך־כמפרעה . יוברהעבוד ה
ב ן שתים־עשר ה השעו ת מיוצ ג ב~י-' 9 : 7 היחידו ת הנשארות . הואי ל ומחי ר כוח ־
העבוד ה = 5 שילינגים , שו ב מיוצ ג זמן־ ד,עבוד ה ההכרח י בתוצר ת ש ל 6 יחידות ,
וב־־/ 3 3 מיוצ ג עודף־העבודה . היח ס ש ל העבוד ה ההכרחי ת א ל עודף־העבודה ,
שבתנאי ם החברתיי ם הממוצעי ם הי ה עומ ד ע ל 1:5 , עומ ד עכשי ו ר ק ע ל 3:5 .
תוצא ה ז ו אפש ר להגי ע אלי ה ג ם בדר ך ז ו : ער ך התוצר ת ש ל יום־עבוד ה ב ן שתים ־
עשר ה שעו ת הו א 20 שילינג . מה ם שייכי ם 12 שילינ ג לער ך אמצעי־הייצור , שאינ ו
אל א חוזר־ונגל ה עכשיו . הר י שנשארי ם 8 שילינגי ם כביטו י ממונ י לערך , שמתגל ם
ב ו יום־העבודה . ביטו י ממונ י ז ה גדו ל מ ן הביטו י הממונ י לעבוד ה החברתי ת
הממוצע ת מאות ו סו ג גופו , ש־ 12 שעו ת הימנ ה מתבטאו ת ב־ 6 שילינגי ם בלבד .
העבוד ה ש ל כו ח פרודוקטיב י יוצא־נזן־וזכל ל פועל ת כעבוד ה בחזק ה מוגברת , א ו
יוצר ת הי א בפרקי־זמ ן שווי ם ערכי ם גבוהינדיות ר משיוצר ת העבוד ה החברתי ת
הממוצע ת מאות ו סוג . אב ל בעל־ההו ן שלנ ו משלם , עכשי ו כמקודם , ר ק 5 שילינגי ם
בע ד הער ך היומ י ש ל כוח־העבודה . הד י שהפוע ל צרי ך עכשי ו ר ק 772 שעו ת
לרפרודוקצי ה ש ל ער ך זה , ול א 10 שעו ת כמקודם . ולפיכ ך גד ל עכשי ו עורף ־
עבודת ו ב־ 21/ 2 שעו ת,כ י ועודף־הער ך שהו א מייצ ר גד ל משילינ ג אח ד ל־ 3 שילינגים .
נמצ א שבעל־ההון , המשתמ ש באופ ן ייצו ר מתוקן־יותר , מנכ ס לעצמ ו חל ק גדו ל
יות ר ש ל יום־ ד,עבוד ה בשבי ל עודף־העבוד ה משמנכסי ם לעצמ ם שא ר בעלי־־ההו ן
אש ר באות ו עס ק גופו . הו א עוש ה בפרטו ת מ ה שעוש ה ההו ן בכללו ת לגב י ייצור ו
ש ל עודף־הער ך היחסי . ואול ם מ ן הצ ד השנ י נעלמ ת אות ה תוספת־עודף־הערך ,
משמקב ל אופן־ ד,ייצו ר החד ש תוק ף כללי , וע ם ז ה נעל ם והול ך ההפר ש שבי ן הער ך
האינדיווידואל י ש ל סחורו ת המיוצרו ת בזו ל ובי ן ערכ ן החברתי . אות ו חו ק ש ל
קביע ת הער ך ע ל יד י זמן־העבודה , שבעל־ההון , אי ש המתו ד החדש , מרגי ש בו ,
משהו א אנו ס למכו ר א ת סחורותי ו למט ה מערכ ן החברת י — הו א שמני ע א ת מתחריו ,
בתוק ף חוק־כפיי ה ש ל ההתחרות , שינהיג ו א ף ה ם א ת אופךהייצו ר החדש 4 . אב ו
למדים : בסופ ו ש ל דב ר אי ן כ ל התהלי ך הז ה נוג ע בשע ר הכלל י ש ל עודף־הער ך
אל א אם־־כ ן הקיפ ה עליי ת הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה אות ם ענפי־ ד,ייצו ר

שהו א מייצ ר מספיק , איפוא , כד י להבי א אות ה עבוד ה ליד י תנועה , וממיל א החל ק הגדול ־
יות ר .נשא ר בשביל ו עצמו. ״ (״ראשי־פרקי ם בכלכל ה מדינית. ״ לונדו ן 1832 , עט ׳ 49 , 50 . )

4 ״א ם שכנ י — בייצר 1 הרב ה בעבוד ה מועט ת — יכו ל למכו ר בזול , חיי ב אנ י לחפ ש
תחבולה , כיצ ד למכו ר בזו ל ממ ש כמוהו . נמצא , שכ ל אמנות , עס ק א ו מכונה , בעבד ם בזול -
יותר , על־יד י כ ך שלביצו ע העבוד ה יעמל ו פחו ת ידיי ם — מעוררי ם אצ ל אחרי ם מעי ן כור ה
ותחרות : א ם להשתמ ש באות ה אמנות , עס ק א ו מכונה , א ו להמצי א משה ו בדומ ה לכך ,
שהכ ל יעמד ו בתנאי ם שווי ם ושהאח ד ל א ימכו ר בזול־יות ר משכנו. " ("יתרונותי ו ש ל סח ר
הודו־המזרהי ת בשבי ל אנגליה. ״ לונדו ן 1720 . עמ ׳ 67 . )

260

׳ 10 . המוש ג ש ל זנודף־הער ו היחס י

הנכנסי ם לתו ך היק ף אמצעי־חמחי ה ההכרחיים , היינו , ההיל ה א ת הסחורו ת ש ל
אות ם ענפים , המשמשי ם יסודו ת הער ך ש ל כוח־העבודה .

ער ך הסחורו ת עומ ד ביח ס הפו ך א ל הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבודה . והו א הדי ן
לגב י ערכ ו ש ל כוח־העבודה , משו ם שהו א נקב ע ע ל יד י ערכ י הסחורות . ואל ו עודף ־
הער ך היחס י עומ ד ביח ס יש ר א ל הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבודה . עול ה הכו ח
הפרודוקטיב י א ף הו א עולה , יור ד הל ה א ף הו א יור ד עמו . יום־עבוד ה חברת י ממוצ ע
ש ל 12 שעו ת — ונניח , שערכ ו הממונ י בעינ ו עומ ד — מייצ ר לעול ם אות ה תוצרת ־
ערכי ם ש ל 6 שילינגים , ויחול ק סבום־ערכי ם ז ה אי ך שיחול ק ע ל אקויואלנ ט לערכ ו
ש ל כוח־העבוד ה וע ל עודף־הערך . אול ם א ם מחמ ת עליית ו ש ל הכו ח הפרודוקטיב י
יור ד ערכ ם ש ל אמצעי־המחי ה הדרושי ם יום־יום , ועל־כ ן יור ד ג ם הער ך היומ י ש ל
כודדהעבוד ה מ־ 5 שילינגי ם ל־ 3 שילינגים , שו ב עול ה עודף־הער ך משילינ ג אח ד
ל־ 3 שילינגים . תחיל ה הי ו דרושו ת 10 שעו ת לש ם רפרודוקצי ה ש ל ער ך כוח ־
העבודה , ואל ו עכשי ו אי ן נדרשו ת לכ ך אל א 6 שעו ת בלבד . שו ב נתפנ ו ארב ע שעו ת
ואפש ר לספח ן לתחומ ו ש ל עודף־העבודה . מכא ן היצ ר האימאננטי , מכא ן המגמ ה
התמידי ת ש ל ההו ן להגבי ר א ת הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבודה , כד י להוזי ל א ת
הסחור ה וע ל יד י החל ת הסחור ה להווי ל ג ם א ת הפוע ל עצמו 5 .

לגב י בעל־ההו ן המייצ ר א ת הסחורה , הער ך המוחל ט ש ל ז ו לכשעצמ ו ל א
מעל ה ול א מוריד . אי ן דעת ו נתונ ה אל א ע ל עודף־הער ך הגלו ם ב ה והניתן־למימו ש
ע ם מכירתה . מימוש ו ש ל עודף־־הער ך כול ל מאלי ו ג ם החזר ת הער ך שנית ן כמפרעה .
ומכיו ן שעודף־הער ך היחס י עול ה ביח ס יש ר א ל התפתחו ת הכו ח הפרודוקטיב י ש ל
העבודה , ואל ו ערכ ן ש ל הסחורו ת יור ד ביח ס הפו ך א ל התפתחו ת ז ו ; היינו , מכיו ן
שאות ו תהליך־זה ה הו א־הו א שמוזי ל א ת הסחורו ת והו א שמעל ה א ת עודף־הער ך
הכלו ל בה ן — שו ב נפתר ת החיד ה : מפנ י מ ה בעל־ההון , שאי ן ל ו עניי ן אל א
בייצור ו ש ל ערך־חליפין , שוא ף תמי ד להוזי ל א ת ערך־החליפי ן ש ל הסחורות !
והר י ז ו היתד , הסתירה , שאח ד מאבו ת הכלכל ה המדיני ת קניי , הי ה מנג ח ב ה
א ת מתנגדיו , וה ם ל א ידע ו להשי ב ל ו תשוב ה עליה . ״מודי ם אתם ״ — טוע ן
קני י — "כ י יות ר שיכו ל אד ם לקמ ץ בהוצאו ת א ו בעבודו ת יקרו ת ע ם התקנ ת
תוצרי ם תעשייתיי ם ובל א לגרו ם נז ק לייצור , כ ן יגד ל יתרונ ו ש ל אות ו חסכון ,
משו ם שמקטי ן הו א א ת מחי ר התוצרת . וא ף ע ל פ י כ ן סבורי ם אתם , שייצור ו ש ל

5 ״תה א מיד ת ההפחת ה ש ל הוצאו ת הפוע ל מ ה שתהיה , בודבמיד ה יפח ת שכר ו — א ט
יבוטל ו ברבזמ ן ההגבלו ת ע ל התעשייה. " ("הרהורי ם ע ל ביטול ן ש ל ההענקו ת ליצוא ־
התבוא ה וכר. ״ לונדו ן 1753 , עט , 7 . ) "עניינ ה ש ל התעשיי ה מחייב , שתבוא ה וכ ל המצרכי ם
יהי ו זולי ם ככל־האפש ר ; שכ ן מ ה שמייק ר א ת אל ה מייק ר בהכר ח ג ם א ת העבודה.. . בכ ל
הארצות , שהתעשיי ה אינ ה מוגבל ת בהן , מהי ד המצרכי ם משפי ע בהכר ח ע ל מחיר־העבודה .
וז ה האחרו ן יפחת־ויל ד תמיד , ע ם שצרכי־המחי ה יהי ו זולי ם יותר ״ (שם , עט ׳ 3 . ) "השב ר
יורד־והול ך בדדבמיד ה שגדלים־והולכי ם כוחות־הייצור . ודאי , שמנגנון־המכונו ת מוזי ל א ת
צרכי־המחיה , א ך מוזי ל הו א . ג ם א ת הפועל. " ("מסת־פד ס ע ל היתרונו ת היחסיי ם ש ל התחרו ת
ושיתוף־הפעולה. ״ לונדו ן 1834 , עט ׳ 27 . )

ייצור ו ש ל עודף־הער ו היחס י

העושר , הנוב ע מתו ך עבודותיה ם ש ל התעשיינים , עומ ד ע ל הגדל ת ערך־חחליפי ן
ש ל תוצרתה 6 . "

מכאן : חסכו ן בעבוד ה מחמ ת פיתו ח הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבודה 7 —
והדברי ם אמורי ם בייצו ר הקאפיטאליסט י — מטרת ו אינ ה בשו ם פני ם קיצור ו ש ל
יו ם העבודה . מטרת ו ר ק לקצ ר א ת זמן־העבוד ה הדרו ש לייצור ה ש ל כנזות־סחוח ת
מסוימת . מייצ ר הפועל , ע ם הגבר ת הכו ח הפרודוקטיב י ש ל עבודתו , בשע ה אחת ,
למשל , פי־עשד ה יות ר סחורו ת משייצ ר קודם , ונמצ א שהו א צרי ך עכשי ו בשבי ל
כ ל יחידת־סחור ה פי־עשר ה פחו ת זמן־עבוד ח — אי ן דב ר ז ה גוד ר כ ל עיקר ,
שיעבירוה ו ג ם עכשי ו כמקוד ם 12 שעו ת ביום , כד י שייצ ר ב־ 12 השעו ת האל ה
1200 יחידות , תח ת שייצ ר קודם־לכ ן 120 חתיכות . גדול ה מכן , אפש ר ויואר ך עו ד
יו ם עבודתו , ונמצ א שב־ 14 שעו ת ייצ ר עכשי ו 1400 יחידו ת וכו / ועליכ ן : אצ ל חכמי "
כלכל ה מסוג ו ש ל מאק־קולוך , יור , סניור , וכ ל כיוצא־בה ם רבי ם 0.118.114:13 !^^],יכו ל
את ה לקרו א בעמו ד אחד , כ י חיי ב הפוע ל להחזי ק טוב ה להו ן ע ל פיתו ח הכוחו ת
הפרודוקטיביים , שכ ן מקצ ר פיתו ח ז ה א ת זמן־העבוד ה ההכרחי ! ובעמו ד הסמו ך
את ה קורא , שחיי ב הפוע ל להוכי ח א ת תודת ו ז ו בעבד ו מעת ה 15 שעו ת במקו ם 10 .
בייצו ר הקאפיטאליסט י שוא ף פיתו ח הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה למטר ה זו :
לקצ ר אות ו חל ק ש ל יום־העבודה , שהפוע ל חיי ב לעבו ד בשבי ל עצמו , ודוק א ע ל
יד י כ ך להארי ך א ת החל ק השנ י ש ל יום־העבודה , שיוכ ל לעבו ד ב ו חנ ם בשבי ל
בעל־ההון . באיז ו מיד ה נית ן להשי ג תוצא ה ז ו ג ם לל א הוזלת ן ש ל הסחורו ת —
יתגל ה במתודי־הייצו ר המיוחדי ם ש ל עודף־הערך־היחסי , שאנ ו עוברי ם עכשי ו
לדו ן בהם .

6 ־ 61 מ£־ 31 !ן 6 , 1101106 נסי ! ג ן 8 מ 83 , 1 ט 6 < ן מ ס 8 ט 1 ע 6 טן > 1 מ 6 ממ 6 ט 1 מ 00 118 "
3£68 ־!ז\ט 0 168 ) מ 103110 ענו 3 ! 1 13 8 מ 13 > x מ 116 )מ 6 ע 118 ) x ט 3 ז\■ 3 י^ 1 16 ) מ ס 318 ־ 1:1 16 )
מ! ) מ 110 טמ 1 מ 111 ) , 13 ■ £31 011131116 ־ £1 681 6 מ£־ 31 ע 6 0611:6 8 ט 1 ע , 8 מ 1183 ־ 31 168 )
16 > מ 0110 ט 1 > 0 ־ £1 13 6 טן > 1 מ 016 ע 0 118 1 מ 13 )מ 6 ע 06 . 3£68 זנזומ 0 063 16 ) ^־ £1
-£ט 3 ׳ 1 8 מ 13 ) 81816 מ 00 8 מ 1183 ־ 31 168 ) x ט 3 ז 31 ־^ 1 168 ) 6811116 ־ 1 1 טן > 10116886 ־ 1
(קניי : "דדשי ח ע ל ". 3£68 ־ 1 ז\ט 0 8 ־ 1 ט 16 16 ) 316 ם 6 ע עט 316 ע 13 16 ) מ 13110 מ 6 מ 1
המסח ר וע ל עבודת ם ש ל האומנים״ , עט ׳ 188 , 189 . )

7 "הספסרי ם הללו , החוסכי ם כ ל כ ך בעבודת־הפועלים , שהי ו צריכי ם לשל ם בעדה. "

(י . נ . בידו : ״ע ל המונופולי ן שנתבס ס באומנויו ת התעשייתיו ת ובמסחר. ״ פארי ס 1828 ,
עם ׳ 13 . ) "המעבי ד יעש ה תמי ד כ ל מ ה שביכולתו , כד י לחסי ד זמ ן ועבודה. " ( ד ו ג א ל ד
סטיוארט : ״כתבים״ , ד,וצ . ע״ י ס ר ו . ה א מ י ל טון , כד ך ןןןע , אדינבורג , 1855 ,
״הרצאו ת בכלכל ה מדינית״ , עט ׳ 318 . ) "ה ם (בעלי־ההון ) מעונייני ם בכך , שהכוחו ת הפרודוק -
טיביי ם ש ל הפועלי ם המועסקים ■ ע ל ידיה ם יהי ו גדולי ם ככל־האפשר . להעלו ת אות ו כו ה —
לכך , וכמע ט לכ ד בלבד , נתונ ה שימת־לבם. " (ד . ג ׳ ו נם : "ספר־שימו ש ש ל הרצאו ת וכו׳" .
הרצא ה ווו. )

262

11 . שיתו ף פעול ה

פר ק אהד־עש ר

שיתוף־פעול ה נקואופראציה !

לאמית ו ש ל דב ר חל ה תחילת ו ש ל אופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י — כפ י
שראינ ו — ר ק משע ה שאות ו הו ן פרט י מעסי ק בזמ ן אח ד מספ ר מרוב ה ש ל פועלים ,
כלומר , משמרחי ב תהליך־העבוד ה א ת היקפ ו וי ש ב ו כד י לספ ק תוצר ת בקנה־מיד ה
גדו ל יות ר מבחינ ה כמותית . פעולת ם ש ל מספ ר מרוב ה ש ל פועלי ם בדבזמן , ב ר
במקו ם ולכשתרצו : בשדה־עבוד ה אחד , לש ם ייצור ו ש ל אות ו סוג־סחורה , בפיקוד ו
ש ל אות ו בעל־הו ן — הו א המשמ ש מבחינ ה היסטורי ת וענייני ת נקודת־מוצא ו ש ל
הייצו ר הקאפיטאליסטי . מבחינ ת אופן־תייצו ר עצמ ו כמע ט שאי ו המאנופאקטורה ,
למשל , שונ ה בתחילת ה מתעשיית־המלאכ ה ש ל אגודת־האומני ם אל א בכך ,
שבראשונ ה מעסי ק אות ו הו ן בזמ ן אח ד מספ ר גדול־יות ר ש ל פועלים . ל א נתרח ב
אל א בית־מלאכת ו ש ל הבעל־האומ ן מאגודת־האומנים .

הר י שאי ן השינו י הז ה בתחילת ו אל א שינו י בכמו ת בלבד . ראינ ו : כמו ת עודף ־
הערך , שמייצ ר הו ן נתון , שוו ה לשכפל ה ש ל עודף־הערך , שמספ ק הפועל־היחיד ,
במספ ר הפועלי ם העסוקי ם בזמ ן אחד . מספ ר ז ה לכשעצמ ו אינ ו משנ ה ול א כלו ם
בשער ו ש ל עודף־תער ך א ו בדרגת־הניצו ל ש ל כוודהעבודה ; ואש ר לייצור ו ש ל
ערך־הסחורו ת בכלל ו הר י נדמה , כ י לגבי ו אינ ו מעל ה ואינ ו מורי ד שו ם שינו י
איכות י בתהליך־העבודה . דב ר ז ה מתחיי ב מתו ך טבע ו ש ל הערך . מתגש ם יום ־
עבוד ה ש ל 12 שעו ת ב־ 6 שילינגים , הר י 1200 ימי־עבוד ה כאל ה מתגשמי ם ב~ 6
שילינגי ם א 1200 . במקר ה האחרו ן נתמזג ו בתוצרי ם 12 1200 x שעות־עבודה ,
במקר ה הראשו ן — ר ק 12 שעוודעבודה . בייצור־הער ך אי ן רבי ם נחשבי ם אל א
כיחידי ם מרובים . מכאן , שבשבי ל ייצור־הער ך אי ן הבד ל בדבר , א ם 1200 פועלי ם
מייצרי ם ביחידו ת א ו במאוחד , בפיקוד ו ש ל אות ו הון .

וא ף ע ל פ י כ ן ח ל בתו ך גבולו ת מסוימי ם שינוי־מה . עבוד ה שנתגשמ ה בער ך
הי א עבוד ה ש ל איכו ת חברתי ת ממוצעת , כלומר , ביטוי ו ש ל כוזדעבודד , ממוצע .
א ך גודל־ממוצ ע קיי ם לעול ם ר ק בחזק ת ממוצ ע ש ל הרב ה גדלים־פרטיי ם שונים ,
מאות ו סוג : בכ ל ענף־תעשיי ה סוט ה הפועל־הפרט , ראוב ן א ו שמעון , א ם הרב ה
וא ם מעט , מ ן הפועל־הממוצע . סטיו ת פרטיו ת אלה , הקרויו ת בלשו ן המתימטיק ה
"שגיאות׳ , , מבטלו ת אל ה א ת אל ה ונעלמו ת כל־אימ ת שמצרפי ם יח ד מספ ר מרוב ה ש ל
פועלים . הסופיסט ן ומלחך־פנכ ה המפורס ם א ד מ ו נ ד בר ק מתיימ ר לדעת , מתו ך
נסיונ ו המעש י כחוכר , כ י אפיל ו בפלוג ה [מססז&ננן ] קטנ ה ״כל־כך ״ כגו ן ש ל 5
פלחים־שכירי ם מיטשט ש ונעל ם כ ל הבד ל אינדיווידואל י שבעבוד ה — הוו ה אומ ר: .
חמיש ה פלחים־שכידי ם אנגלים , פלונ י ואלמוני , גברים־בוגרים , מבצעי ם בעבודת '
צוות א באות ו זמ ן בדיו ק מ ה שמבצעי ם חמיש ה פלחי ם שכירי ם אחרי ם מ ן האנגלים ,
ויהי ו מ י שיהיו 8 . מכ ל מקו ם ברור , שא ם נק ח א ת יום־העבוד ה הכול ל ש ל מספ ר

8 "אי ן כ ל ספק , שקיי ם הבד ל ביכ ר בי ו ערכ ה ש ל עבוד ת האח ד לבי ן ז ה ש ל עבוד ת
חברו , מבחינ ת הכוח , הזריזו ת ושימת־הל ב ההוגנת . א ך בטו ח אנ י לגמר י — ע ל יסו ר

263

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

מדוב ה ש ל פועלי ם העסוקי ם בדבזמן , ונחל ק אות ו ע ל מספ ר הפועלים , הר י דב ר
ז ה כשלעצמ ו מהוו ה יו ם ש ל,עבוד ה חברתי ת ממוצעת , נניח , שיום־העבוד ה ש ל
היחי ד הו א ב ן שתים־עשר ה שעות . הר י שיום־עבוד ה ש ל 12 פועלי ם עסוקי ם בו ־
בזמ ן יעל ה כד י 144 שעו ת ; וא ף ע ל פ י שייתכן , כ י עבודת ו ש ל כ ל אח ד מתריס ר
הפועלי ם סוט ה א ם בהרב ה וא ם במע ט מ ן העבוד ה החברתי ת הממוצעת , ונמצ א
שהיחי ד זקו ק לקצ ת יות ר זמ ן א ו לקצ ת פחו ת זמ ן בשבי ל אות ה פעול ה עצמ ה —
בכ ל זא ת נודע ת האיכוודהממוצע ת החברתי ת ליום־עבודת ו ש ל כ ל יחי ד ויחיד ,
משו ם שזה ו אח ד משנים־עש ד ביום־העבוד ה הכול ל ש ל 144 שעות . אול ם בשבי ל
בעל־ההון , המעסי ק תריס ר פועלים , קיי ם יום־העבוד ה כיום־עבודה־כול ל ש ל כ ל
התריסר . יום־העבוד ה ש ל כ ל יחי ד ויחי ד אינ ו קיי ם אל א כחלק־יסו ד ש ל יובדהעבוד ה
הכולל , ושו ב ל א חשו ב כ ל עיקר , א ם אות ם שניכדעש ר מסייעי ם ז ה את״ ; זה '
בעבודתם , א ו שכ ל הקש ר בי ן עבודותיה ם עומ ד ר ק ע ל כך , שה ם עובדי ם כולם '
בשבי ל אות ו בעל־הון . ואל ו א ם אות ם 12 הפועלי ם יהי ו עסוקי ם שנייכרשגיי ם אצ ל
אומן־זעיד, : שו ב ל א יה א ז ה אל א מקר ה בלבד , שכ ל אומ ן ואומ ן יהי ה מייצ ר אות ה
כמו ת גופ ה ש ל ערכים , ומתו ך כ ך יה א משמ ש א ת השע ר הכלל י ש ל עודף־הערך .
ויה א שיחול ו סטיו ת אינדיווידואליות . יה א שפוע ל אח ד יצרי ך זמ ן ר ב יות ר לייצור ה
ש ל סחור ה מכפ י שדרו ש מבחינ ה חברתית ; זמן־העבוד ה הדרו ש ל ו כפר ט יסט ה
בהרב ה מזמן־העבוד ח הדרו ש מבחינ ה חברתית , א ו זמן־העבוד ה הממוצ ע — הר י
שו ב ל א תה א מקובל ת עבודת ו בחזק ת עבוד ה ממוצע ת'ול א יה א מקוב ל כוח־עבודת ו
בחזק ת כוח־עבוד ה ממוצע . כוח־עבוד ה כז ה א ו של א יה א נמכ ר כל־עיקר , א ו ר ק
למט ה מ ן הערך־הממוצ ע ש ל כוח־העבודה . ובכן : ההנח ה היא , שקיי ם מינימו ם
מסוי ם ש ל התמחו ת בעבודה , ולהל ן נראה , שהייצו ר הקאפיטאליסט י מוצ א אפשרו ת
למדו ד מינימו ם זה . מכ ל מקו ם סוט ה מינימו ם ז ה מ ן הממוצע , א ף ע ל פ י שמצ ד
השנ י חייבי ם לשל ם א ת הער ך הממוצ ע ש ל כוודהעבודה . יוצא , שמאות ם שש ת
האומנים־הזעירי ם ירוי ח האח ד יות ר מ ן השע ר הכלל י ש ל עודף־הערך , והשנ י
ירוי ח פחות . אות ו אי־שוויו ן יתאז ן לגב י החברה , אב ל ל א יתאז ן לגב י האומ ן היחיד .
מכאן , שחו ק השיערו ך בכלל ו מתממ ש בשלימות ו לגב י היצרן־היחי ד ר ק א ם הו א
מייצ ר בחזק ת בעל־הון , א ם הו א מעבי ד פועלי ם הרב ה בזמ ן אחד , הוו ה אומ ר :
א ם חו א מבי א ליד י תנוע ה מלכתחיל ה עבוד ה חברתי ת ממוצעת 8 .

הסתכלות י המדויק ת — שכ ל חמיש ה אנשיי ם שהם , בכללותם , יספק ו מנת־עבוד ה שנך , לז ו
שיספק ו חמיש ה אנשי ם אחרים , המצויי ם באות ה תקופת־חיי ם שקבעתי ; פירוש ו ש ל דבר ,
כ י בי ן חמש ת אנשי ם אל ה יימצ א אח ד ע ל כ ל תכונותי ו ש ל פוע ל טוב , אח ד — פוע ל גריוע, ־
ושלוש ת האחרי ם יהי ו בינונים , מתקרבי ם א ל הראשו ן א ו א ל האחרון . וכ ד יוצא , כ י •אפילו :
בפלוג ה כ ה קטנ ה ש ל חמיש ה אנשי ם תמצ א א ת המיד ה השלימ ה ש ל כ ל מ ה , שחמיש ה אנשים ;
יכולי ם להשתכר. ״ (א . ברק : ״מחשבו ת ופרטי ם ובו״ ׳ עמ ׳ [ 15 ] 16 . ) השווה : .קטלה ,
ע ל האינדיווידואו ם הבינוני .

־ ־ 9 האדו ן הפרופסו ר ד ל ש ר טוע ן לגילו י תגלית , כ י תופר ת אחת , המועסק ת ע ל יד י
הגברת־הפדופסורי ת במש ך שג י ימים , י ש ביד ה לספ ק יות ר עבודה , משמספקו ת שת י חופרות ,
שהגבר ת הפרופסורי ת מעסיק ה אות ן ביו ם אח ד בלבד . יואיל־נ א האדו ן הפרופסו ר לבצ ע א ת

264

11 . שיתו ף פעול ה

ואפיל ו א ם אופן־העבוד ה נשא ר כשהי ה — עצ ם השימו ש במספ ר מרוב ה ש ל
פועלי ם ממ ן אח ד מחול ל מהפכ ה בתנאי ם החומריי ם ש ל תהליך־העבודה . בניינים ,
שרבי ם עובדי ם בהם ! מחסני ם לחומרי־גל ם וכר ! כלי־קיבול , כלי־עבודה , מכשירים ,
וכ ר שמשתמשי ם בה ם רבי ם כאח ד א ו בז ה אח ר זה , — בקיצור : חל ק מאמצעי ־
הייצו ר נצרכי ם עכשי ו בתחליך־העבוד ה במשותף . מצ ד אח ד אינ ו עול ה כל־עיק ר
ערד־החליפי ן ש ל סחורות , ומכא ן א ף ל א ש ל אמצעי־ייצור , בע ת שמרבי ם לנצ ל
,במיד ה כל־שהי א א ת ערך־השימו ש שלהם . ומצ ד השנ י גד ל קנה־מידת ם ש ל אמצעי ־
הייצור , שמשתמשי ם בה ם במשותף . חד ר שעובדי ם ב ו 20 פועלי ם לי ד נוליה ם —
מ ן ההכר ח שיהי ה נרח ב יות ר מחדר ו ש ל אור ג עצמא י ע ל שנ י עוזריו . ואולם ,
התקנת ו ש ל בית־מלאכ ה ל־ 20 אי ש עול ה פחו ת עבוד ה משעול ה התקנת ם ש ל עשר ה
בתי־מלאכה , כ ל אח ד לשנ י פועלים ; ובכלל , ערכ ם ש ל אמצעי־ייצו ר מרוכזים ־
בהמו ן לשימו ש משותף , גדל־והול ך של א לפ י מיד ת היקפ ם ויעילותם . משתמשי ם
באמצעי־ייצו ר במשותף , הר י פוח ת אות ו חל ק מערכ ם שח ם מוסרי ם לתוצ ר היחי ד !
,א ם משו ם שהערך־הכולל , .שה ם מוסרי ם מגופם , מתחל ק ברבזמ ן ע ל כמו ת מדוב ה
ש ל תוצרים ! וא ם משו ם ׳שנכנסי ם ה ם לתו ך תהליך־הייצור , כשערכ ם המוחל ט
אמנ ם גדול־יות ר לעומ ת אמצעי־ייצו ר מבודדי ם — אב ל ערכ ם היחס י קטן־יותר ,
יא ם תבי א בחשבו ן א ת היק ף פעולתם . על־יד י כ ך יור ד חל ק מערכ ו ש ל ההו ן הקבוע ,
ונמצ א שביח ס פרופורציונאל י א ל גדל ו ש ל ז ה יור ד ג ם ערכ ה הכול ל ש ל הסחורה .
והתוצא ה הי א ממ ש כאיל ו הוז ל ייצור ם ש ל אמצעי־הייצו ר בשבי ל אות ה סחורה .
חסכו ן ז ה בשימוש ם ש ל אמצעי־הייצו ר אינ ו נוב ע אל א מתו ך תצרכת ם המשותפ ת
בתהליך־העבוד ה ש ל רבים . ואופ י ז ה נקנ ה לה ם בחזק ת תנאי ם לעבוד ה חברתי ת א ו
תנאי ם חברתיי ם לעבודה , להבדי ל מאמצעי־הייצו ר המפוצלי ם והיקרים , יחסית , ש ל
פועלי ם בודדי ם ועצמאיי ם א ו ש ל אומנים־זעירים , — אפיל ו א ם הרבי ם אינ ם עובדי ם
יח ד אל א מבחינ ת המקום , ול א תו ך עבודת־גומלין . אמצעי־העבוד ה קצת ם רוכשי ם
לעצמ ם אופ י חברת י זה , עו ד לפנ י שתהליך־העבוד ה עצמ ו רוכ ש אותו .

אות ו חסכו ן באמצעי־הייצו ר — י ש לעיי ן ב ו בכל ל מתו ך אספקלרי ה כפולה .
האחת : כ ל שהו א מוזי ל א ת הסחורו ת ונמצ א מורי ד בכ ך א ת ערכ ו ש ל כוח־העבודה .
השנית : כ ל שהו א משנ ה א ת יחס ו ש ל עודף־הער ך א ל ההון־הכול ל שנית ך
כמפרעה , כלומר , א ל סכום־הערכי ם ש ל חלקיו־המרכיבי ם : החל ק הקבו ע והחל ק
המשתנה . עניי ן אחרו ן ז ה יבו א ע ל בירור ו ר ק בפרש ה ראשונ ה ש ל הספ ר השליש י
מחיבורנ ו זה . ולש ם אנ ו מפני ם לעיון , מחמ ת קשר־העניינים , ג ם לגב י כמ ה דברי ם
השייכי ם לכאן . מהל ך הניתו ח דור ש פירו ד ז ה ש ל הנושא , והו א ג ם לרוח ו ש ל
הייצו ר הקאפיטאליסטי . שכן : הואי ל וכא ן מופיעי ם לעומ ת הפוע ל תנאי־העבוד ה
כדב ר עצמאי , דומ ה שג ם החסכו ן בה ם הו א פעול ה מיוחדת , שאינ ה נוגע ת ל ו לפועל ,
וממיל א ג ם נפרד ת הי א מ ן המתודי ם המגבירי ם א ת הפרודוקטיביו ת האישי ת שלו .
צור ה ־ ז ו ש ל עבוד ת רבים , העובדי ם עבוד ה תכניתי ת ז ה בצ ד ז ה ובמשותף ,

הסתכלויותי ו בתהליך־הייצו ר הקאפיטאליסט י — ל א בחדר־הילדי ם ול א בנסיבו ת החסרו ת א ת
האישיו ת העיקרית : הקאפיטאליסט .

265

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

.באות ו תהליך־ייצו ר גופ ו א ו בתהליכי־ייצו ר שוני ם אב ל קשורי ם ז ה בז ה — קרוי ה

שיתוף־פעול ה נקואופראציה) 10 .

כש ם שכוודההתקפ ה ש ל פלוגת־פרשי ם א ו כוודההתנגדו ת ש ל גדו ד רגלי ם
שוני ם במהות ם מסכו ם כוחות־ההתקפ ה א ו כוחוררההתנגדות , הבאי ם ליד י פעול ה
ע ל יד י כ ל פר ש וכ ל רגל י ביחידות , כ ך ג ם מכום־הכוחו ת המכאנ י ש ל פועלי ם
יחידי ם שונ ה מעוצמ ת הכו ח החברתי , הבא ה ליד י פעול ה שע ה שידיי ם רבו ת עובדות ־
במשות ף ברבזמ ן באות ה פעול ה בלתי־נזזלקת , כגו ן כשי ש צור ך להרי ם משא ,
לסוב ב ארכוב ה א ו להסי ר מכשו ל מ ן הדרך 11 . כא ן אי־אפש ר כל־עיקר , שתוצא ה ז ו
־ש ל עבוד ה מצורפ ת תבו א מתו ך עבודת־יחידים , א ו שתתגש ם ר ק בפרקי־זמ ן
ממושכי ם ביות ר א ו בקנה־מיד ה ננס י בלבד . ואי ן הדברי ם אמורי ם כא ן ר ק בהעלא ת
הכו ח הפרודוקטיב י ש ל היחי ד על־יד י שיתוף־הפעולה , אל א מדוב ר ביציר ה ש ל
כו ח פרודוקטיבי , שהו א כשלעצמ ו הכר ה ל ו שיהי ה מח־המונינו״א ■

חו ץ מעוצמת־הכו ח החדשה , הנובע ת מתו ך מיזוג ם ש ל כוחו ת רבי ם בכוח ־

כול ל אחד , הר י המג ע החברת י בלב ד מעור ר ברו ב העבודו ת הפרודוקטיביו ת תחרו ת
והתעוררו ת מיוחדת־במינ ה ש ל הכוחו ת החיוניי ם [ 11:8 ־ 11 ( 181 ^ 3,111111 ] , המגבירו ת
כושר־הספק ו האינדיווידואל י ש ל כ ל פר ט ופר ט ; ונמצא , שתריס ר בגי־אדם , העובדי ם
ביח ד ובזמ ן אח ד יום־עבוד ה ש ל 144 שעות , מספקי ם תוצרת־כולל ת הדב ה יותר ־
גדולה , משמספקי ם שנים־עש ר פועלים־בודדים , שכ ל אח ד מה ם עוב ד 12 שעות ,
א ו משמספ ק פוע ל אחד , העוב ד 12 ימי ם רצופים 12 , והטע ם לכ ך שהאד ם מטבע ו —
א ם אינ ו בעל־ח י מדיני , כפ י שסבו ר אריסטוטלס 13 — הריהו , מכ ל מקום , בעל־ח י
חברתי .

10 ״. 668 ־ £01 16 > 8 ־ 001100111 ״ [״שיתו ף ש ל כוחות.״ ]( ד ט י ו ד ה ט ר א ם י : "מסכ ת
ע ל הרצו ן וכר״ , עט , 78 . )

11 "קיימו ת פעולו ת מרובו ת מסו ג פשו ט כ ל כך , שאי ן בה ן כד י לאפש ר הפרד ה לחלקים ,
ושאי ן לבצע ן אל א ע ל יד י שיתוף־פעולח ן ש ל כמ ה זוגות־ידיים . היית י מזכיר , כדוגמה ,
העמס ת ע ץ גדו ל ע ל גב י עגלה.. . בקיצור , כ ל פעול ה שאי ן לעשות ה אל א א ם כ ן כמ ה וכמ ה
זוגות־ידיי ם מסייעי ם ז ה לז ה באות ה התעסקו ת בלתי־מחולק ת ובאות ו זמן. " (א . ג .
ו י י ק פ י ל ד : ״השקפ ה ע ל אמנו ת ההתיישבות. ״ (לונדו ן 1849 , עט ' 168 . )

11 א "בעו ד שאד ם אח ד ל א יוכל , ועשר ה יצטרכ ו לאמ ץ כוחותיהם , להרי ם מש א ש ל
ט 1 נ ה אחת , — הר י 100 אנשי ם יוכל ו לבצ ע זא ת בכו ח ש ל אצב ע אח ת מצ ד כ ל אח ד מהם. "
(ג ׳ ו ן ב ל ר ס : ״הצעו ת להקמ ת בית־ספ ר לתעשייה. ״ לונדו ן 1696 , עט ׳ 21 . )

12 ״וכ ן תמצ א (כשאות ו מספ ר אנשי ם מועס ק ע ל יד י חוכ ר אח ד ע ל 300 אקר , במקו ם
שעשר ה חוכרי ם יעסיקוה ו לפ י חלקות־חלקו ת ש ל 30 אקר ) — יתרו ן בפרופורצי ה ש ל
העובדים , של א יעמד ו עלי ו בנק ל אל א אנשי־מעש ה ; שכ ן טבע י הדב ר שאומרים , כ י 4 : 1
מתייח ם כמ ו 12 : 3 : ואל ו בעצ ם המעש ה אי ן ל ו תוק ף לכל ל ז ה ! שכ ן לעת־הקצי ר ולגב י
כמ ה פעולו ת אחרו ת שצריכו ת מהירו ת מסו ג זה , נעשי ת העבוד ה ביעילו ת יתיר ה ובמהירו ת
יתיר ה על־יד י שמחברי ם יח ד ידיי ם מרובו ת ; למשל , 2 עגלונים , 2 מעמיסים , 2 מגישים ,
2 מגדפי ם והשא ר אצ ל הערימ ה א ו בגור ן — יבצע ו כפליי ם עבוד ה משיבצ ע אות ו מספ ר
ידיי ם מחול ק בחבורו ת ( £31123 ) שונו ת א ו במשקי־חכיר ה ( 8 במ־ £31 ) שונים. " ("חקיר ה
בדב ר הקש ר בי ן המחי ר הנוכח י ש ל מצרכי ם ובי ן גדל ם ש ל משקי־החכירה . מא ת מוכר. "
לונדו ן 1773 , עט ' 7 , 8 . )

13 הגדרת ו ש ל אריסטוטל ם הי א בעצ ם ז ו : האד ם הו א מטבע ו אזרח־עיר . ואופייני ת
266

11 . שיתו ף פעול ה

א ף ע ל פ י שרבי ם עושי ם בו־בזמ ן ובמשות ף אות ה עשיי ת גופ ה א ו עשיי ה
מסו ג אחד , בכ ל זא ת אפשר , שהעבוד ה האינדיווידואלי ת ש ל כ ל אח ד ואח ד בחזק ת
חל ק מ ן העבוד ה הכוללת , תייצ ג שלבי ם שוני ם ש ל תהליך־העבוד ה גופו , שנושא ־
העבוד ה עובר ם במהירו ת יות ר גדול ה מחמ ת שיתוף־הפעולה . למשל , א ם בנאי ם
מסתדרי ם בשרשרת , כד י להעלו ת לביני ם מתחתי ת הפיגו ם ע ד שיאו , הר י כ ל אח ד
מה ם עוש ה אות ה עשייה , וא ף ע ל פ י כ ן משמשו ת כ ל אות ן העשיו ת היחידו ת חלקי ם
רצופי ם ש ל עשיי ה כוללת , משמשו ת ה ן שלבי ם מיוחדים , שכ ל לבינ ה צריכ ה לעובר ם
בתהליך־העבוד ה ; ומפנ י כ ך אפש ר ש־ 24 הידיי ם ש ל הפועל־הכול ל מעלו ת א ת
הלבינ ה במהירו ת יתיר ה משמעלו ת אות ה שת י הידיי ם ש ל הפוע ל הבודד , איל ו הי ה
עול ה ויוד ד בפיגום 14 . נושא־העבוד ה עוב ר אות ו מרח ב גופ ו בזמ ן קצ ר יותר . מצ ד
שני , א ם ניגשים , למשל , לבניי ן בי ת ברבזמ ן מצדדי ם שונים , הר י הל ה עבודת ־
צירו ף א ף ע ל פ י שמשתפי־הפעול ה עושי ם אות ה עשיי ה א ו עשיי ה מסו ג אחד .
יום־העבוד ה המצור ף ש ל 144 שעות , התופ ס א ת נושא־העבוד ה מצדדי ם שוני ם
מבחינ ת המקום , משו ם שהפועל־המצור ף א ו הפועל־הכול ל עיניי ם ל ו וידיי ם ל ו
מפני ם ומאחו ר ובמיד ה מסוימ ת הו א מלא־עולם , כביכו ל — מעל ה א ת התוצרת ־
הכולל ת במהירו ת יתיר ה משמעלי ם אות ה 12 ימי־עבוד ה בנ י שתינדעשר ה שעו ת
ש ל פועלי ם בודדי ם פחו ת א ו יותר , שהכר ח לה ם ליג ש א ל עבודת ם בחד־צדדיו ת
יתירה . ברבזמ ן בשלים־והולכי ס חלקי־שט ח שוני ם ש ל התוצרת .

הדגשנו , כ י הרבי ם המשלימי ם ז ה א ת ז ה עושי ם אות ה עשיי ה גופ ה א ו עשיי ה
מאות ו סוג , משו ם שאות ה צור ח פשונוה־ביות ר ש ל עבוד ה משותפ ת ממלא ה תפקי ד
ר ב א ף בצור ה המפותחת־ביות ר ש ל שיתוף־הפעולה . א ם תהליך־העבוד ה מורכב ,
הר י עצ ם כמות ם ש ל העובדים־בחבורד . מאפשר ת לחל ק א ת הפעולו ת השונו ת בי ן
ידיי ם שונות , הוו ה אומד , לבצע ן ברבזמ ן ולקצ ר ע ל יד י כ ך א ת זמן־העבודה , הדרו ש
להתקנת ה ש ל התוצרת־הכוללת 15 .

בענפי־ייצו ר מרובי ם את ה מוצ א רגעי ם קריטיים , כלומר , תקופות־זמ ן הנקבעו ת

הי א לגב י הזמ ן העתיקיהקלאסי , כש ם שאופייני ת לגב י מהו ת הינקי ם הגדרת ו ש ל פראנקלין ,
כ ל האד ם הו א מטבע ו יצו ד עושודמכשירים .

14 "ועו ד י ש לקבוע , כ י אות ה חלוקת־עבוד ה חלקי ת אפש ר שתהו ל ג ם במקו ם שהפועלי ם
עוסקי ם באות ה פעולה . כגו ן בנאי ם העוסקי ם בהעבר ת לכיני ם מי ד א ל י ד כד י להרימ ן
לפיגו ם גבוה־יות ר - כול ם עושי ם אות ה עבוד ה ; וא ף ע ל פ י כ ן קיימ ת ביניה ם מעי ן חלוקת *
עבוד ה שעיקר ה בכך , שכ ל אה ד מעביריומקד ם א ת הלבינ ה מרח ק מסוים , וכול ם יה ד
מאפשרי ם שתגי ע למקו ם הנתו ן ביתרימהירות , משהית ה מגע ת איל ו הי ה כ ל אח ד מה ם מבי א
א ת לבינת ו של ו ביהירות , ע ד לפיגו ם הגבמדביותה " (פ . ם ק א ר ב ק : "תור ת סוגי־ד״עוש ר
החברתיים״ . ה 1 צ . שנייה , פארי ס 1840 . כר ד 1 , עמ ' 97 , 98 . )

15 ״כשמדוב ר בביצו ע עבוד ה מורכבת , משמ ע — שצרי ך לבצ ע ■דברי ם שוני ם בזמ ן
אח ה פלונ י מבצ ע עבוד ה אחת , בעו ד שאלמונ י מבצ ע עבוד ה אחרת , והכ ל נותני ם חלק ם
להשג ת תוצאה , שאד ם אח ד ל א יכו ל הי ה להשיגה . האח ד הות ר בעו ד השנ י נוהגיבהגה ,
והשליש י משלי ך הרש ת א ו מטי ל הצלצל ? וכ ך משי ג הדיי ג הצלחה , של א הית ה אפשרי ת
כל ל אילול א אות ה פעול ה משותפ ת ( 3 ד*ן 0011001 )" . ד ט י ו ד ה ט רא ם י : "מסכ ת ע ל
הרצו ן וכו/ " [עט ׳ 78 . ]

267

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היווס י

ע ל יד י עצ ם טבע ו ש ל תהליד־העבודה , שמ ן ההכר ח להשי ג בה ם תוצאות־עבוד ה
מסוימות . א ם צריך , למשל , לג 1 ז עדר־צא ן א ו לקצו ר ולאסו ף תבוא ה מכמ ה אקרי ם
ש ל אדמת־דגן , שו ב תלויו ת כמות ה ואיכות ה ש ל התוצר ת בכך , א ם הפעול ה תתהי ל
בשע ה מסוימ ת ותסתיי ם בשע ה מסוימת . משך־הזמן , שתוזליך־העבוד ה צרי ך לתסוס ,
נקב ע כא ן מראש , כגו ן ע ם די ג המליחים . היחי ד אינ ו יכו ל לגזור־ולהוצי א מיו ם
אח ד אל א יום־עבוד ה אח ד בלבד , נאמ ר ש ל 12 שעות , ואל ו שיתוף־־הפעול ה ש ל
100 , למשל , מרחי ב א ת יום־וועבוד ח ש ל שתים־עשר ה שעות , ומעמיד ו ע ל יום ־
עבוד ת ש ל 1200 שעות . הקוצ ר ש ל משך־העבוד ה — משלי ם אות ו השיעו ר ש ל
כמות־העבודה , שמטילי ם אות ה ברג ע המכרי ע א ל שדה־הייצור . התוצא ה במועד ה
תלוי ה כא ן בשימו ש שנשתמש ו בו־בומ ן בצירופ י ימי־עבוד ה מרובי ם 5 היק ף
התוצא ה היעיל ה תלו י במספ ר המועלים , א ך לעול ם יקט ן מספ ר ז ה ממספ ר הפועלי ם
הבודדים , שבאות ו היקף־של־זמ ן הי ו משיגי ם אות ו היקף־של־תוצאות 16 . היעד ר
שיתוף־הפעול ה הז ה הוא־הו א שגור ם כ י במער ב ארצות־הברי ת הולכות־לאיבו ד
שנח־שנ ח ערימות־ערימו ת ש ל דגן , ובחלק י הוד ו המזדהית , שבה ם החרי ב השלט ץ
האנגל י א ת העד ה הותיקה , הולכות־לאיבו ד שנה־שנ ה כמויו ת מרובו ת ש ל כותנה 17 .

מצ ד אחד , מאפש ר שיתוף־הפעול ה להרחי ב א ת תחומי־המקו ם ש ל העבודה ,
ולפיכ ך מתחיי ב שיתו ף ז ה בתהליכי־עבוד ה מסוימי ם על־יד י עצ ם תנאי־המקו ם
ש ל נושא־העבודה , כגו ן בייבוש־בצות , בהקמ ת סכרים , במפעלי־השקאה , בבניי ת
תעלות , דרכים , מסילוודברז ל וכר . מצ ד שנ י מאפש ר שיתו ף ז ה — ביח ס א ל
קנה־מידת 1 ש ל הייצו ר — לצמצ ם א ת אזור־הייצו ר צמצום־שבמקום . צמצו ם ז ה
בתחומי־המקו ם ש ל העבודה , וע ם ז ה ג ם התרחבות ו ש ל תחו ם הישגי ה — תו ך כ ך
נית ן לחסו ך הרב ה מ ן ההוצאוודלבטל ה ( 818 ־ 21 ^ 281 ) — נובעי ם מתו ך כינוס ם
ש ל הפועלים , מתו ך קירוב ם ש ל תהליכי־עבוד ה שוני ם ומתו ך ריכוז ם ש ל אמצעי ־
הייצור 18 .

16 ״ככ ל שתבוצ ע (העבוד ה החקלאית ) בזמ ן המכרי ע — כ ן יגד ל הישגה. "("חקיר ה בדב ר
הקש ר בי ן המחי ר הנוכח י ובו׳״ , עט ׳ 7 . ) "אי ן ל ך גור ם חשו ב בחקלאו ת מגור ם הזמן. "
(ליביג : ״ע ל התור ה והמעש ה בחקלאות״ , [בראונשווייג ] 1856 . עט ׳ 23 . )

17 "התקל ה האחרת , שאי ן מצפי ם כמע ט למצא ה בארץ , המקיימ ת יצוא־עבוד ה גדול ־
יות ר מכ ל אר ץ אחר ת בעול ם — חו ץ אול י מסי ן ואנגלי ה — הר י ז ו אי־האפשרו ת להמצי א
מספ ד מספי ק ש ל ידיי ם לאסי ף הכותנה . התוצא ה היא , שכמויו ת גדולו ת ש ל היבו ל אי ן
מלקטי ם אותן , בעו ד שחל ק אח ר מלקטי ם לאת ר שהכותנ ה כב ר שכוב ה ע ל הקרקע , ומוב ן
מאלי ו שהי א נטולת־צב ע וא ף רקוב ה בחלק ה ; ונמצא , כ י משו ם מחסו ר בעבודו ז לתקופת ־
השנ ה המתאימה , נאל ץ בעל־־המטעי ם להשלי ם למעש ה ע ם אבד ן חל ק גדו ל מאות ו יבול ,
שאנגלי ה משתוקק ת ל ו כ ל כך. ״ (״בנגא ל הורקארו . סיכו ם דרחדש י מחדשו ת הארץ. ״ 22
ביול י 1861 . )

18 ע ם התקדמו ת בתרבו ת החקלאי ת נמצא , ש״כ ל ההו ן והעבוד ה — ואפש ר לפעל ה
מז ה — שהי ו מוחזקי ם קוד ם במפוז ר ע ל שט ח ש ל 500 אקר , עת ה ה ם מרוכזי ם בשבי ל
עיבו ד משוכל ל ש ל 100 אקר. " א ף ע ל פ י ש״ביח ס לכמו ת ההו ן והעבוד ה המועסקי ם נתרכז ־
יות ר השט ח ( 1 ) 826 ־ 1 ; 1 מ 001106 18 ) — הר י י ש כא ן תחום־ייצו ר מוגד ל בהשןא ה לאות ו
תחום־ייצור , שקודם־לכ ן הי ה מחזי ק ב ו א ו הי ה מעבד ו פעיל־הייצו ר אחד־יחי ד ובלתי ־
תלוי. ״ (ד . ג׳ונס : ״מס ה ע ל חלוק ת העושר . ע ל הרנטה. ״ לונדו ן 1831 , עמ , 191 . )

268

11 . שיתו ף פעול ה

יום־העבוד ה המצור ף — בהשנא ה א ל סכו ם ש ווה ־ ל ו בגדל ו ש ל ימי־עבוד ה
יחידים־מפורדי ם — מייצ ר כמויו ת גדולות־יות ר ש ל ערכי־שימוש , ולפיכ ך ג ם
מקטי ן הו א א ת זמן־העבוד ה הדרו ש לייצור ה ש ל תוצא ה יעיל ה מסוימת . ואי ן הבד ל
א ם יום־העבוד ה המצור ף'משי ג במקר ה נתו ן אות ו כו ח פרודוקטיב י מוגבר , משו ם
שהו א מעל ה א ת עוצמת״וזכוו ז המכאני ת ש ל העבודה , א ו משו ם שהו א מרחי ב א ת
תחום־פעולת ה מבחינ ת המקום ? א ם משו ם שמצמצ ם הו א מבחינת־המקו ם א ת
שטח־הייצו ר ביח ס א ל קנה־מידת ו ש ל הייצור , וא ם משו ם שמפעי ל הו א ברג ע
הקריט י עבוד ה מרוב ה בזמ ן קצר ; א ם משו ם שמעור ר הו א א ת ההתחרו ת בי ן
היחידי ם ומגבי ר א ת מת ח כוחותיה ם החיוניים , וא ם משו ם שמטבי ע הו א ע ל
העשיו ת מסוג־אח ד ש ל רבי ם א ת חות ם הרציפו ת והרב־צדדיו ת ; א ם משו ם שמבצ ע
הו א עשיו ת שונו ת בו־בזנז ן וא ם משו ם שמבי א הו א ליד י חסכו ן באמצעי־הייצו ר
תו ך שמשתמשי ם בה ם במשותף , וא ם משו ם שמקנ ה הו א לעבוד ת היחי ד אופ י ש ל
עבוד ה חברתי ת ממוצע ת — בכ ל התנאי ם הכוח־היצדנ י הסגול י ש ל יום־העבוד ה
המצור ף הו א כו ח פרודוקיב י חברת י ש ל העבודה , א ו הו א כו ח פרודוקטיב י ש ל
עבוד ה חברתית . כו ח ז ה נוב ע מתו ך שיתוף־הפעול ה גופו . ע ל יד י עבודת־צוו ת
תכניתי ת פוש ט הפוע ל א ת סייגי ו האינדיווידואליי ם ומפת ח א ת הכוש ר המשות ף
ל ו ולבני־מינו 18 .

כש ם שפועלי ם בכל ל אינ ם יכולי ם לפעול־ביח ד במישרי ן אל א א ם כ ן שרויי ם
ה ם יחד , ועל־כ ן כינוס ם בשט ח מסוי ם הו א תנא י לשיתוף־פעולת ם — כ ן אי ן
פועלי ם שכירי ם יכולי ם לשתף־פעול ה אל א אם־כ ן אות ו הו ן גופו , אות ו בעל־הו ן
גופו , מעסיק ם ברבזנזן , כלומר : קונ ה א ת כוחות־עבודת ם בו־בזמן . מכאן , ׳שהערך ־
הכול ל ש ל כוחות־עבוד ה אלה , א ו הסכו ם ש ל שכר־הפועלי ם ליום , לשבוע , וכו ׳ —
מ ן ההכר ח שיהי ה כול ו מאוח ד בכיס ו ש ל בעל־ההון , לפנ י שכוחות־העבוד ה עצמ ם
יתאחד ו בתהליך־הייצור . כד י לשל ם בבת־אח ת שכר־עבוד ה ש ל 300 פועלים , ול ו
ליו ם אח ד בלבד , דרוש ה יות ר השקעת־הו ן מאש ר לשל ם לפחו ת פועלי ם שבוע ־
שבו ע במש ך כ ל השנ ה כולה . הוו ה אומר : מספ ר הפועלי ם המשתפים־פעולה , א ו
קגה־המיד ה ש ל שיתוף־הפעולה , תלו י קודם־כ ל בשיעור ו ש ל ההון , שי ש ביד י בעל -

19 "כוח ו ש ל האד ם היחי ד אינ ו אל א מיצער ׳ ואל ו איחוד ם ש ל הכוחו ת המיצערי ם מהוו ה
כוח־כולל , הגדו ל מסכו ם הכוחו ת החלקיים , וכ ך יוצ א שעצ ם איחוד ם בלב ד ש ל הכוחו ת עשו י
להקטי ן א ת זמ ן פעולת ם ולהגדי ל א ת שטחה. ״(ג . ר . ק א ר ל י , הער ה לחיבור ו ש ל פ . ו ר י :
*הרהורי ם וכו״ / כי ד עמ י 196 . )

תוספ ת במהדור ה הצרפתית . "העבוד ה המשותפ ת משיג ה תוצאות , שעבודת ו ש ל היחי ד ל א
הית ה יכול ה להשיג ן לעולם . במיד ה שהאנושו ת גדל ה גידול־שבמניין , הר י התוצאו ת ש ל
הריצות־המקצו ע המשותפ ת יעבר ו בהרב ה ע ל הסכום , שאפש ר הי ה לקב ל על־יד י חיבו ר
בלב ד בא ם יסו ד ל ו ישמ ש הגידו ל ההוא.. . ואמנם , באומנויו ת המכאניו ת וכ ן בעבודות־המד ע
יכו ל שיבצ ע אד ם ביו ם אח ד יות ר משיבצ ע פר ט בוד ד כ ל ימ י חייו . אות ו משפ ט ש ל אישי ־
המתימטיקה , כ י השל ם שוו ה לסכו ם חלקי ו — שו ב אי ן ל ו תוקף , לכשתרצ ה להשתמ ש ב ו
לגב י הנוש א דנן . בנוג ע לעבוד ה — ז ה עמוד־התוו ך הגדו ל לקיומ ה ש ל האנושו ת — בית ן
לומר , כ י תוצאו ת המאמצי ם המאוחדי ם עובר ת ע ל כ ל מ ה שהי ו יכולי ם להעלו ת אי־פע ם
מאמציה ם ש ל פרטי ם בודדים. ״ (ת . סדל ר : ״חוק־האוכלוסין״ , לונדו ן 1850 . )

269

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

ההו ן הפרט י להשקי ע בקניית ם ש ל כוחות־עבודה , כלומר , תלו י הו א בהיק ף אמצעי ־
המחי ה המצויי ם ברשות ו ש ל בעל־הו ן אח ד בשבי ל פועלי ם רבים .

ומ ה בהו ן המשתנה , א ף בהו ן הקבו ע כך . ההוצאו ת ע ל חומרי־גלם , למשל .
גדולו ת פ י 30 בשבי ל בעל־ההו ן המעבי ד 300 פועלים , מהוצאותי ו ש ל כ ל אח ד מ* 30
בעלי־ההו ן המעסיקי ם 10 פועלי ם כל־אחד . ודא י שהיקף־הערכי ם וכמות־החומ ר ש ל
אמצעי־הייצו ר שמשתמשי ם בה ם במשות ף אינ ם גדלי ם באות ה מיד ה ממ ש ע ם
גידו ל מספ ר הפועלי ם — וא ף ע ל פ י כ ן גדלי ם ה ם גידו ל רב . הר י שריכו ז כמויו ת
מרובו ת ש ל אמצעי־ייצו ר ביד י בעלי־הו ן יחידי ם הו א תנא י חומר י לשיתוף־פעולת ם
ש ל פועלי ם שכירים , והיקפ ו ש ל שיתוף־הפעולה , א ו קנה־מידת ו ש ל הייצור , תלו י
בהיקפ ו ש ל ריכו ז זה .

מתחיל ה דומ ה היה , שדרו ש שיעור־מינימו ם מסוי ם ש ל הו ן אינדיווידואלי , כד י
שמספ ר הפועלי ם המנוצלי ם בדבזמ ן — ומכאן , כמות ו ש ל עודף־הער ך המיוצ ר —
יספי ק לפטו ר א ת נותן־העבוד ה עצמ ו מיגיע־כפיים , יספי ק להפו ך אומן־זעי ר לבעל -
הון ׳ ולקיי ם בכ ך א ת יחס־ההו ן מבחינ ה פורמאלית . עכשי ו אנ ו רואים , כ י מינימו ם
ז ה משמ ש תנא י חומר י לגלגול ם ש ל תהליכי־עבוד ה מרובים , אינדיווידואליים ,
מפורדי ם ובלת י תלויי ם זד . בזה , בתהליך־עבוד ה חברת י מצורף .

וכ ן דומ ה הי ה בתחילה , כ י פיקוד ו ש ל ההו ן ע ל העבוד ה אינ ו אל א תוצא ה
פורמאלי ת מכך , שהפוע ל שו ב אינ ו עוב ד בשבי ל עצמ ו אל א בשבי ל בעל־ההון ,
ולפיכ ך עוב ד הו א תח ת פיקוח ו ש ל בעל־ההון . עכשיו , שב א שיתוף־הפעול ה ש ל
פועלים־שכירי ם הרבה , נתפת ח פיקוד ו ש ל ההו ן ונעש ה הכר ח לביצוע ו ש ל תהליך *
העבוד ה גופו , נעש ה תנאי־של־ממ ש בשבי ל הייצור . פיקוד ו ש ל בעל־ההו ן בשדה ־
הייצו ר משמ ש עכשי ו תנא י שאי־אפש ר בלעדיו , ממ ש בפיקוד ו ש ל הגנראל־המצבי א
בשדה־המערכה .

כ ל עבוד ה חברתי ת במישרין , א ו עבוד ה משותפ ת במישרי ן המבוצע ת בקנה *

מיד ה גדול , זקוקה , א ם בהרב ה וא ם במעט , להנהלה , שתה א ׳מטיל ה הארמוני ה בי ן
הפעולו ת האינדיווידואליו ת ותה א מגשימ ה א ת התיפקודי ם הכלליים , הנובעי ם מתו ך
תנוע ת הגוף־הכול ל הפרודוקטיב י — להבדי ל מתנוע ת איברי ו העצמאיים . כנ ר יחי ד
מנצ ח ע ל עצמו , תזמור ת זקוק ה למנהל־־מוזיקאי . תיפקו ד ז ה ש ל הנהלה 'ופיקו ח
ותיוו ך נעש ה לתיפקור ו ש ל ההון , משנעשת ה העבוד ה הכפופ ה למרות ו עבוד ה
שיתופית . תיפקוד־ההנהלה , בהיות ו תיפקו ד סגול י ש ל ההון , קונ ה לעצמ ו סימני ־
אופ י סגוליים .

קודם־כל : המגמה־המניע ה והתכלית־הקובע ת ש ל תהליך־הייצו ר הקאפיטא ־
ליסט י ה ן — השתערכו ת גדול ה ככ ל האפש ר ש ל ההון 20 , כלומר , ייצו ר גדו ל ככ ל
האפש ר ש ל עודף־הערך , ובכ ן ניצו ל גדו ל ככ ל האפש ר ש ל כוח־העבוד ה ביד י בעל *
ההון . משגד ל מספ ד הפועלי ם העסוקי ם בזמ ן אחד , מתגברת־והולכ ת התנגדותם ,
וע ם ז ה מתגב ר בהכר ח הלח ץ ש ל ההו ן כד י להשתל ט ע ל התנגדו ת זו . הנהלת ו ש ל

20 ״רוחיס.. . הנ ה התכלי ת היחיד ה ש ל העסק. ״ ( ו א נ ד ר ל י נ ט : "הכס ף יענ ה וכו׳" .

עה ׳ 11 . )

11 . שיתו ף פעול ה

בעל־ההו ן ל א בלב ד שהי א משמש ת תיפקו ד מיוחד , הנוב ע מתון • טבע ו ש ל תהליך ־
העבוד ה החברת י ומשתיי ר אלי ו — הי א ג ם משמש ת תיפקו ד לניצול ו ש ל תהליך -
עבוד ה חברתי , ועל־כ ן הו א מותנ ה על־יד י אות ו ניגו ד בלתי־נמנ ע שבי ן המנצ ל
ובי ן החומר־הגלמ י העומ ד לניצולו . וא ף זאת : משגד ל היקפ ם ש ל אמצעי־הייצור ,
העומדי ם לעומ ת הפועל־השכי ר בחזק ת קניי ן זרים , גדל־והול ך הצור ך בהשגח ה
ע ל שימוש ם הנכון 21 . ועוד : שיתוף־פעולת ם ש ל הפועלים־השכירי ם אינ ו אל א
תוצאת ו ש ל ההון , המעבי ד אות ם בזמ ן אח ד..צירו ף תיפקודיה ם ואיחוד ם בגוף־כול ל
פרודוקטיב י — כ ל ז ה נמצ א מחוצ ה להם , בהון , והו א המכנס ם ומלכדם . ולפיכ ך
מופי ע ועומ ד לעומת ם צירו ף עבודותיהם : להלכ ה — בחזק ת תכנית ; למעש ה —
בחזק ת סמכו ת ש ל בעל־ההון ; בחזק ת שלטון־רצונ ו ש ל אחר , המכני ע א ת עשיית ם
למרות ה ש ל מטרתדהוא .

ולפיכך : א ם ההנהל ה הקאפיטאליסטי ת דו־פרצופי ת הי א מצ ד תוכנה , מחמ ת
דו־פרצופיות ו ש ל תהליך־הייצו ר עצמ ו העומ ד להנהל ה — שכ ן מצ ד אח ד הו א
תהליך־עבוד ה חברת י להתקנ ת תוצרת , ומצ ד שנ י הו א תהלי ך לשיערוך־ההו ן —
הר י הי א לפ י צורת ה הנהל ה עריצה . ע ם התפתחות ו ש ל שיתוף־הפעול ה בקנה־מיד ה
מרובה , מפתח ת אות ה עריצו ת א ת צורותי ה המיוחדו ת לה . כש ם שמתחיל ה נפט ר
בעל־ההו ן מיגיע־כפיים , לאח ר שהשי ג הונ ו אות ו שיעור־מינימום , שר ק עמ ו מתחי ל
עצ ם הייצו ר הקאפיטאליסט י — כ ך לגב י התיפקו ד ש ל פיקו ח ישי ר ומתמי ד ע ל
פועלים־יחידי ם וע ל חבורו ת ש ל פועלי ם : עכשי ו הו א מוס ר אות ו תיפקו ד גופ ו
ביד י סו ג מיוח ד ש ל פועלי ם שכירים . מחנ ה צב א זקו ק לקציני ם צבאיים , קציני־מעל ה
ע ם קציני־מטד , — והמונ י פועלים , העובדי ם ביח ד בפיקוד ו ש ל אות ו הו ן עצמו ,
זקוקי ם לקציני ם תעשייתיים : קציני ם גבוהי ם (מנצחים , מנהלי ם 3£61-8 מ 1£1 מ )
וסגני־קציגי ם (מפקחי-עבוד ה 63 ־ 1 ; 311 בת 6 ־ 1 נ 3, 00111 ־ 61 ) 1001 ־ 6111611, 0¥61 ־ £01 ) המפקדי ם

בשמ ו ש ל ההו ן במש ך תהליך־העבודה . עבוד ת הפיקוח־העליו ן מתגבש ת ונעשי ת
תיפקוד ם המיוחד . הכלכל ן המדיני , משהו א ב א להשוו ת א ת אופן־הייצו ר ש ל איכרי ם
עומדי ם ברשו ת עצמ ם א ו ש ל בעלי־מלאכ ה עצמאיי ם א ל משק־המטעי ם המבוס ם
ע ל העבדו ת — הר י הו א מונ ה א ת העבוד ה הזא ת ש ל הפיקוח־העליו ן ע ל ההוצאות -

21 עתו ן אנגל י קרתנ י [פיליסטרי] , "ספקטייטור " מ־ 3 ביונ י 1866 , מודיע , כ י לאח ר
שהנהיג ו מעי ן עסק־של־שותפו ת בי ן בעל־הו ן ופועלי ו ב״חבר ה לייצו ר חוטי־ברז ל במאנצ׳סטר "
["־ 111311011631:61 0£ 3117 ( 001111 )!■ ¥01 \ 6 י{ ¥1 !" ] "הית ה התוצא ה הראשונ ה — יריד ה
פתאומי ת ש ל הבזבוז ! שכ ן הבינ ו העובדים , שאי ן ה ם צריכי ם לנהו ג ית ר בזבו ז בקניינם ־
הם , משנוהגי ם כ ל בעלי ם אחרים ! והבזבו ז אפש ר והו א המקו ר הגדו ל ביותר , בצד ם ש ל
חובו ת גרועים , להפסדי ם בתעשייה. " אות ו עתו ן גופ ו מוצא , כ י הליקו י העיקר י בנסיונו ת
השיתופיי ם ברוצ׳דיי ל [ 8 ; 16111 מ 1 ע 6 (ן 6 6x ע 3£1 ־ 61 נן 000 1316 ) 110011 ] הו א : "הלל ו הוכיחו , כ י
איגוד י פועלי ם יכולי ם לנה ל בהצלח ה חנויות , בתי־חרוש ת וכמע ט כ ל צורות־התעשייה , וה ם שיפר ו
לאין־גבו ל א ת מצב ם ש ל העובדים , אבל , (אבל! ) שו ב ל א הניח ו מקו ם ברו ר בשבי ל הבעלים. "
, 8 ( 81101 1113113£6 1 ) 00111 111611 ) ¥011 ! 0£ 3880013110113 ; 11131 1 ) ¥0 ר 8110 11167 ׳״ ]
£1167 1 ) 311 , 81100688 1£11 ע ז 7 מ 1118£ ) 111 0£ 1118 ־ £01 311 ; 31111081 1 ) 311 , 1111118
1 > 11 > £1167 £11611 £ג 1 ( 1 , 111611 £116 0£ 11£1011 ) 0011 £116 1 ) ¥0 טי 1 <ק 1111 11111116118617
[מ ה נור א הדבר! ] !־ 6111 ־ 1 ־ 1101 116116 ^ ) [". 8 ־ 138£61 מ ׳ £01 1306 ? ־ 01631 3 6 ע 163 110£

271

ייצור ו ש ל עודף־הער ד היחס י

לבטל ה ש ל הייצו ר(בנ 0110 ט 1 ) 0 ־ 1 ק 16 > 318 •! £ א 1 ז £3 ) 21 א ■ כנג ד זה , כשהו א ד ן באופן ־
הייצו ר הקאפיטאליסטי , הר י הו א מזה ה א ת תיפקוד־ההנהלה , כ ל שהו א נוב ע מטבע ו
ש ל תהליך־העבוד ה המשותף , ע ם אות ו תיפקו ד עצמו , כ ל שהו א מותנ ה על־יד י אופי ו
הקאפיטאליסט י — וזה ו ממיל א אופ י ש ל ניגודי ם — ש ל תהלי ך זה 22 . בעל־ההו ן
ל א משו ם כ ד בעל־הו ן הוא , מפנ י שהו א מנה ל תעשיית י ; אל א הו א נעש ה מצבי א
תעשיית י ע ל שו ם שהו א בעל־הון . הפיקו ד העליו ן בתעשיי ה הופ ך להיו ת תאר ו ש ל
ההון , כש ם שהפיקו ד העליו ן במלחמ ה ובמשפ ט הי ה בימ י הפיאודאליז ם תאר ו ש ל
הקניי ן הקרקעי 22 * •

הפוע ל הו א בעל־הקניי ן ש ל כוח־עבודתו , כ ל זמ ן שהוא , בחזק ת מוכר ו ש ל.זה ,
מתגר־והול ך ע ם בעל־ההון , ואי ן הו א יכו ל למכו ר אל א א ת שי ש בקניינ ו : כוח ־
עבודת ו האישי , המבודד . אי ן מצ ב ז ה משתנ ה א ף במשה ו ע ל יד י כך , שבעל־הו ן
קונ ה במקו ם כוח־עבודד . אח ד 100 כוחוודעבודה , א ו שהו א עור ך הוזי ם ע ם 10
פועלי ם בלתי־תלויי ם ז ה בזה , ול א ע ם פועל־יחי ד בלבד . ביד ו להשתמ ש ב־ 100
פועלי ם אלה , אפיל ו א ם ל א יביא ם ליד י שיתוף־פעולה . הר י שבעל־ההו ן משל ם א ת
ערכ ם ש ל 100 כוחות־עבוד ה עצמאיי ם אב ל אינ ו משל ם בע ד כוח־העבוד ה המצונ ת
ש ל אות ם המאה . בחזק ת אישי ם בלתי־תלויי ם אי ן הפועלי ם אל א מבודדים , הבאי ם
בזיק ה לאות ו הו ן גופו , אב ל ל א בזיק ה הדדי ת זד , לזה . אי ן שיתוף־פעולת ם מתחי ל
אל א בתהליך־ ד,עבודה , ואול ם בתהלי ך העבוד ה כב ר פסק ו להיו ת בעלי ם לעצמם .
ע ם כניסת ם לתוכ ו נצטרפ ו לגופ ו ש ל ההון . בחזק ת משתפי־פעולה , בחזק ת איברי ם
ש ל גו ף פועל־ועושה , שו ב אי ן הפועלי ם עצמ ם אל א משמשי ם אופ ן מיוח ד לקיומ ו
ש ל ההון . מכאן , שהכו ח הפרודוקטיב י שמפת ח הפוע ל בחזק ת פוע ל חברתי , כוח ו
הפרודוקטיב י ש ל ההו ן הוא . הכו ח הפרודוקטיב י החברת י ש ל העבודה • מתפת ח ללא ־
תשלום , משנעמדי ם הפועלי ם בתנאי ם מסוימים , וההו ן הו א שמעמיד ם בתנאי ם אלה .
ומפנ י שהכו ח הפרודוקטיב י החברת י ש ל העבוד ה אינ ו עול ה ל ו להו ן במאומה , מפנ י
שמצ ד השנ י אי ן כו ח ז ה ב א ליד י פיתו ח על־יד י הפוע ל אל א לאח ר שעבודת ו שייכ ת
כב ר להו ן — שו ב הו א נרא ה ככו ח פרודוקטיב י שההו ן מוחז ק ב ו מיד י הטבע , ככו ח
פרודוקטיב י טבו ע ב ו [אימאננטי] .

במידו ת ענקיו ת מופי ע לפנינ ו הישג ו ש ל שיתוף־הפעול ה הפשו ט — במפעלי ם

21 *י . הפרופסו ר ק י י ר נ 0 , לאח ר שתיא ר א ת "הפיקו ח העליון . ע ל העבודה "

["■ 01 1313001 161100 > 1111611 ־ 301 ( 83 " ] כתכונ ה ראשי ת בשבי ל הייצור־על־ידי־עבדי ם
במדינו ת הדרו ם ש ל אמריק ה הצפונית , הריה ו ממשי ך לאמו ר : "האיכ ר בעל־הקניי ן (שבצפון) ,
בנכס ו לעצמ ו א ת כ ל פר י עמלו , שו ב אינ ו זקו ק ,לשו ם דירבו ן אח ר בשבי ל התאמצותו . כא ן
הפיקו ח העליו ן מיות ר לגמרי. ״ (קיירנם : ״כוח ו ש ל ,העבד״ , עם ׳ 48 , 49 . ) •

22 ס ר ג ׳ י ימ ם יסטי ו א ר ט , המצטיי ן בדר ך כל ל בעי ן פקוח ה..לגב י ההבדלי ם
החברתיים־האופייניי ם בי ן אפני־ייצו ר שוני ם — מעיר : "מפנ י מ ה הורסי ם העסקי ם הגדולי ם
שע ל דד ך המאנופאקטור ה א ת המפע ל הזעיר( 7 ־ 811 ג 3 1 > 6 111 ;) 3 י ע 1 עק ) א ם ל א על־יד י כך , שה ם
מתקרבים־והולכי ם א ל,הפשטו ת ש ל [עבודת ] העבדי ם ? " ("עיקר י הכלכל ה המדינית" , לונדו ן
1767 , כר ך ן , עמ ׳ 167 , 168 . )

22 א אוגוס ט ק ו נ ט ואסכולתו , הי ו יכולים , איפוא , להוכי ח א ת ההכר ח הנצח י
באדוני ם פיאודאליים , באות ה דר ך שהוכיח ו הכר ח ז ה לגב י אדונ י ההון .

272

11 . שיתוף־פעולד ,

העצומי ם ש ל בני־אסי ה העתיקים , המצרים . האטרוסקים , וכר . "בתקופו ת שעבר ו
אירע , שהמדינו ת המזרחיו ת האלה , לאח ר שהי ו מספקו ת א ת ההוצאו ת בשבי ל
מוסדותיה ן האזרחיי ם והצבאיים , עו ד נשא ר ברשות ן עודף , שיכל ו להשתמ ש ב ו
בשבי ל מפעלי ם לתפאר ת א ו לתועל ת ! לש ם הקמ ת המפעלי ם האל ה הי ו משתמשו ת
בשלטונ ן כמע ט ע ל כ ל הידיי ם והזרועו ת ש ל האוכלוסיי ה הלא־חקלאית , וכ ל יצר ו
מצבות־זכרו ן נפלאות , שעוד ן מעידו ת ע ל עוצמ ת המדינו ת הללו . בקעת־נילו ם
השופעת־ברכה.. . היתד . מייצר ת מזונו ת בשבי ל המונ י אוכלוסיי ה לא־חקלאית ,
והמזונו ת הללו , קניינ ם ש ל המלכי ם והכוהנים , הי ו נותני ם א ת האמצעי ם להקמ ת
בנייני־הזכרו ן העצומים , שמילא ו בה ם א ת כ ל הארץ.. . לש ם הסע ת פסלי־הענ ק
והובל ת החומרי ם העצומים , שעצ ם העברת ן מעורר ת חרדת־פלא , השתמש ו בשפ ע
בזבזני־כמע ט בעבודת־אד ם בלבד. " ד י הי ה במספ ר הפועלי ם ובריכו ז מאמציהם .
הנ ה אנ ו רואים , כיצ ד מתנשאינדועולי ם ממעמק י האוקיינו ס ■כפי־אלמוגי ן ענקי ם
ומתלכדי ם לאיי ם וליבשות , א ף ע ל פ י שכ ל משקי ע (ז 5 ינג; 0811 ע 16 > ) כשלעצמ ו אינ ו
אל א מיצער , רפ ה ועלוב . הפועלי ם הלא־חקלאיי ם אש ר בממלכ ה אסיאטי ת אינ ם
יכולי ם לתרו ם הרב ה למע ן התפקי ד הזה , בלתי־א ם מאמציה ם הגופניי ם הפרטיי ם
בלבד , א ך כוח ם במספרם ; והכו ח שהדרי ך א ת ההמוני ם הללו , הו א שהביא־לעול ם
אות ם היכלו ת ומקדשים , פיראמידות , מערכו ת ש ל אנדרטאות־הענק , ששרידיה ם
ממלאי ם א ת לבנ ו התפעלו ת וחרדה . ר ק מתו ך שההכנסו ת נ 1163 מ 6 ז\ 6 ־ 1 ] שעליה ן
נתפרנס ו הפועלי ם נתרכז ו ביד י יחי ד א ו ביד י מועטי ם — נפתח ה האפשרו ת בשבי ל
מפעלי ם כאלה." 23 עוצמ ה זו , שהית ה ביד י מלכ י אסי ה ומצרי ם א ו ביד י השליטים ־
הכוהני ם האטרוסקים , עבר ה בחבר ה החדש ה לידי ו ש ל בעל־ההו ן — א ם הו א מופי ע
כבעל־הו ן בוד ד וא ם כבעל־הו ן מצורף , כג ץ בחברות־מניות .

שיתוף־הפעול ה בתהלי ך העבודה , באות ה צור ה שאנ ו מוצאי ם אות ה בגדולת ה
בראשית־התרבו ת ש ל האנושו ת — אצ ל עמים־ציידים נ ־ א א ו בחקלאו ת ש ל העדו ת
ההודיו ת — מקור ו מצ ד אח ד בקניי ן המשות ף ע ל תנא י הייצור . ומצ ד השנ י בכך ,
שהיחיד־חפר ט עדיי ן ל א עק ר עצמ ו מטבור ו ש ל השבנ ו א ו ש ל העדה , כש ם של א
נעקר ה הדבורה־הפר ט מ ן הנחיל . שנ י דברי ם אל ה כאח ד מבדילי ם בינ ו לבי ן שיתוף ־
הפעול ה הקאפיטאליסטי . השימו ש האקרא י בשיתוף־פעול ה בקנה־מיד ה גדו ל בעול ם
העתיק , בימי־הביניי ם ובמושבו ת המודרניו ת — יסוד ו ביחסי ם ישירי ם ש ל אדנות ־
ועבדות , ע ל הרו ב בעבודת־עבדים . ואל ו הצור ה הקאפיטאליסטי ת מניחה־מרא ש
א ת מציאות ו ש ל הפוע ל השכי ר החפשי , המוכ ר א ת כוח־עבודת ו להון . אב ל מבחינ ה
היסטורי ת מתפת ח שיתוף־־הפעול ה בניגו ד א ל משק־האיכרי ם וא ל המפעל־האומנות י

23 ר . ג ׳ ו נ ם ; "ספר־עז ר ש ל הרצאו ת ונו״ , . עמ ׳ 77 , 78 . האוספי ם ש ל עתיקו ת אשו ר
ומצרי ם אש ר בלונדו ן ובשא ר ער י הביר ה באירופ ה עושי ם אותנ ו לעדי־ראיי ה ש ל אות ם
תהליכי־עבוד ה : משותפי־פעולה ,

3 ־ א ל י נ ג ה , אפש ר שאינ ו טועה , א ם הו א קוב ע בחיבור ו "תור ת החוקי ם האזרחיים? ,

כ י הצי ד הו א הצור ה הראשונ ה ש ל שיתוף־הפעולה , וציד־האד ס (מלחמה ) הו א אח ת הצורו ת
הראשונו ת ש ל הציד .

,נןאפיטא ? 18

273

ייצור ו ש ל עודף־הער ד היחס י

הבלתי־תלו י — בי ן א ם הו א לוב ש ובי ן א ם איננ ו לוב ש צור ה ש ל איגוד־אומנים 24 .
לעומ ת הצורו ת הלל ו מופי ע שיתוף־ ד,פעול ה הקאפיטאליסטי , ל א כצור ה היסטורי ת
מיוחד ת ש ל שיתוף־הפעולה , אל א שיתוף־הפעול ה עצמ ו מופי ע כנגד ן בחזק ת צור ה
.היסטורי ת מיוחד ת ל ו לתהליך־הייצו ר הקאפיטאליסט י ומבדיל ה אות ו הבדל ה סגולית .

כש ם שהכוח־הפרודוקטיב י החברת י ש ל העבודה , כפ י שהו א מתפת ח ע ם שיתוף ־
הפעולה , נרא ה לנ ו ככוח־פרודוקטיב י ש ל ההון , כ ך נרא ה שיתוף־הפעול ה גופ ו
להיו ת צור ה סגולי ת ש ל תוזליך־הייצו ר הקאפיטאליסט י — בניגו ד לתהליך־הייצו ר
ש ל פועלים , א ו ג ם ש ל אומנים־זעירים , . בלתי־תלויי ם ומבודדים . הו א השינו י
הראשון , שח ל בתהליך־העבוד ה הממשי , ע ם כפיפות ו להון . שינו י ז ה מתרח ש מעצמו ,
.בדר ך הטבע . ההנח ה המוקדמ ת לכך , שמעסיקי ם ברבזמ ן מספ ר מרוב ה ש ל פועלים ־
.שכירי ם באות ו תהליך־עבודד , גופו , הי א המשמש ת נקודת־המוצ א לייצו ר הקאפי ־
טאליסטי . נקודודמוצ א ז ו ועצ ם הויית ו ש ל ההו ן כרוכי ם יחד . נמצאנ ו למדי ם : א ם
מצ ד אח ד נרא ה אופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י כהכר ח היסטור י כד י שתהליך ־
העבוד ה ייהפ ך לתהלי ך חברת י — הר י מצ ד השנ י נראי ת צור ה חברתי ת ז ו ש ל
.תהליך־העבוד ה להיו ת מתוד , שההו ן משתמ ש ב ו כד י לנצ ל ביתר־רוחי ם א ת תהליך ־
העבוד ה ע ם הגבר ת כוח ו הפרודוקטיבי .

שיתוף־הפעולד . בצורת ו הפשוטה , שדנ ו ב ה ע ד כאן , ח ל ביח ד ע ם הייצו ר בקנה ־

מיד ה רחב , ועדיי ן אינ ו משמ ש צור ה יציבה , אופייני ת לתקופודהתפתחו ת מיוחד ת
ש ל אופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי . לכ ל היות ר נרא ה הו א בקירו ב כ ך בהתחלותי ה ש ל
המאנופאקטור ה שהתנהל ה עדיי ן בשיטת־האומנות 25 ; וכ ן באות ו סו ג ש ל חקלאו ת
.גדולה , המתאי ם לתקופת־המאנופאקטור ה ושאינ ה שונ ה בעיקר ה ממשק־האיכרי ם
אל א במספ ר הפועלי ם העסוקי ם בו־בזמ ן ובהיקפ ם ש ל אמצעי־הייצו ר המרוכזים .
שיתוף־הפעול ה הפשו ט עדיי ן מוסי ף לשמ ש צור ה שלט ת באות ם ענפי־ייצור , שההו ן
פוע ל בה ם בקנה־מיד ה גדול , בל א שחלוקת־העבוד ה א ו מנגנון־המכונו ת ימלא ו בה ם
תפקי ד חשוב .

שיתוף־הפעול ה נשא ר צורת־יסו ד ש ל אופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי , א ף ע ל פ י
שצורת ו הפשוט ה גופ ה אינ ה מופיע ה אל א כצור ה מיוחד ת בי ן שא ר צורותי ה שהוסיפ ו
להתפת ח יותר .

24 משק־האיכרים ־ הזעי ר והמפעל־ ד,אומנות י הבלתי־תלו י — שניח ם משמשי ם במקצת ם
בסי ס לאופך־הייצו ר הפיאודאלי , ובמקצת ם מופיעי ם ה ם לאח ר התפוררות ו ש ל זה , בצד ו
ש ל המפע ל הקאפיטאליסט י — מהווים , ע ם זה , א ת היסו ד הכלכל י לעדו ת הקלאסיו ת בזמ ן
פריחתן , לאח ר שנתפור ר הקניי ן המשות ף המזרחי־הקדמו ן וקוד ם שנשתלט ה העבדו ת שלטו ן
ש ל ממ ש ע ל הייצור .

25 "כלו ם אי ן באיחו ד המומחיות , השקיד ה וההתחרו ת ש ל רבי ם העוסקי ם באות ה עבוד ה
משו ם דר ך לקידומ ה ש ל ז ו ? ובדר ך אחר ת כלו ם היתד , יכול ה אנגלי ה להבי א א ת מאנופאק ־
טורת־הצמ ר של ה ליד י שלימו ת מובהק ת כז ו ז ״ ( ב ר ק ל י י : "המקשן " לונדו ן 1750 , עם ׳
56 , § 521 . )

274

12 . חלוק ת העבוד ה והמאנופאקטור ה

פר ק שנינדעש ר

חלוק ת העבוד ה והמאנופאקטור ה

1 . מקור ה הכפו ל ש ל המאנופאקטורז ז

שיתוף־הפעול ה המבוס ס ע ל חלוקת־העבוד ה יוצ ר לעצמ ו א ת צורת ו הקלאסי ת
במאנופאקטורה . שיתו ף זה , בחזק ת צור ה אופייני ת לתהליך־הייצו ר הקאפיטאליסטי ,
שול ט בתקופ ת המאמפאקטורה־נזמיש , שהי א נמשכ ת—לפ י הערכ ה בלתי־מדוקדק ת —
ממחצי ת המא ה ה־ 16 ע ד השלי ש האחרו ן ש ל המא ה ה־ 18 .

הנזאנופאקטור ה צומחת־ועול ה בשת י דרכים .

האחת : פועלי ם העסוקי ם במלאכו ת עצמאיו ת מסוגי ם שונים , שתוצ ר מסוי ם
חיי ב לעבו ר א ת ידיה ם ע ד לשלב ו האחרו ן — מתאחדי ם בסדנ ה אח ת בפיקוד ו ש ל
אות ו בעל־הון . הכרכרה , למשל , הית ה תוצרת ן הכולל ת ש ל עבודו ת שנעש ו ביד י
מניי ן ר ב ש ל אומני ם בלתי־תלויי ם ז ה בזה , כגו ן חרשי־אפנים , אוכפנים , חייטים ,
מסגרים , רפדים , חרמים , שזרים , זגגים , צבעים , צבעי־לאכה , זהבים , וכר .
המאנופאקטורה־של־הכרכרו ת מאחד ת א ת כ ל האומני ם השוני ם האל ה בבית־עבוד ה
אחד , וכא ן ה ם עובדי ם ברבזמ ן ומסייעי ם ז ה א ת זה . אמנ ם אי ן את ה מזהי ב א ת
הכרכר ה אל א א ם כ ן הי א כב ר עשויה . אול ם א ם נעשו ת בו־בזמ ן כרכרו ת הרבה ,
אפש ר שמקצת ן יעמד ו תמי ד לזיהוב , בעו ד שמקצת ן עוברו ת של ב קוד ם בתהליך ־
הייצור . ע ד כא ן אנ ו עומדי ם עדיי ן בתחו ם ש ל שיתוף־הפעול ה הפשוט , וז ה מוצ א
מזומ ן לפני ו א ת החומ ר הדרו ש ל ו באד ם ובחפצים . א ך ל א עבר ו ימי ם מרובי ם
וח ל שינו י עיקר י בדבר . החייט , המסגר , הרפ ד וכר , תו ך שהו א עסו ק בעשיית ־
כרכרו ת בלבד , מאב ד מעט־מע ט א ת ההרגל , ואת ו ג ם א ת הכשרון , להתעס ק באומנות ו
הקודמ ת לכ ל ממדיה . מצ ד שנ י : עיסוקו , שנעש ה חד־צדדי , מקב ל עכשי ו א ת הצור ה
התכליתית־ביות ר בשבי ל תחו ם פעולת ו חמכונץ . מתחיל ה נראת ה לנ ו המאנופאק ־
טורה־של־הכרכרנו ת כצירו ף ש ל אומנויו ת עצמאיות . מעט־מע ט הי א נהפכ ת
לחלוק ה ש ל ייצור־הכרכרו ת לפעולותי ו המבודדות־החלקיות , שכ ל אח ת מה ן מתגבש ת
ונעשי ת תיפקוד ו המיוח ד ל ו לפוע ל אח ד בלבד , והפעולו ת הלל ו בכללות ן מבוצעו ת
על־יד י חב ר ש ל פועלים־חלקיי ס אלה . כיוצ א בכ ך קמ ה המאנופאקטורה־של־האריגי ם
וקמ ח מערכ ה שלימ ה ש ל מאנופאקטורו ת אחרו ת מתו ך צירופ ן ש ל אומנויו ת שונו ת
בפיקוד ו ש ל אות ו הו ן גופו 26 .

26 כד י להבי א דוגמ ה מודרני ת יות ר לדר ד ז ו ש ל התהוו ת המאנופאקטור ה — חנ ה
הצימאט ה הבאה : מפעל־הטוויי ה והאריג ה למש י בליאו ן ובני ם ״הו א כול ו פאטריארכאל י 5
מעסי ק הו א נשי ם וילדי ם מרובי ם א ך אי ן הו א מייג ע אות ם ית ר ע ל המיד ה ואי ן הו א הור ם
בריאותם ; הריה ו משאיר ם בתו ך עמקיה ם היפים , עמ ק הדרום , הוואר , האיז ר והווקלוז ,
שיגדל ו ש ם א ת תולעות־המש י ויתיר ו א ת פקעותיה ן — ואי ן הו א נהפ ך לעול ם למפע ל
חרשת י ממש . א ם מסתכלי ם בית ר דיוק.. . מתגל ה כא ן עקרו ן הלוקת־העבוד ה בגוו ן עצמ י
מיוחד . אמנם , מוצ א את ה כא ן כורכות־מפתלות , שוזרי־משי , צבעים , מרתקי־שתי , ובסו ף —
אורגי ם ; א ך אי ן ה ם מאוחדי ם באות ה סדנ ה ואי ן ה ם תלויי ם באות ם בעלי ם ; כול ם עצמאיי ם
הם. ״ (א . ב ל א נ ק י : ״קור ס לכלכל ה תעשייתית. ״ אס ף א . בלייז . פארי ס 1838 — 1839 , עמ ,
79 . ) מא ז כת ב בלאנק י א ת הנ״ ל — נתחבר ו בבתי־חרוש ת מקצת ם ש ל הפועלי ם העצמאיי ם

275

ייצור ו ש ל עודף־הער ד היחס י

אול ם המאנופאקטורד , באה־לעול ם א ף בדר ך מנוגד ת ל ה לזו . אומני ם רבים ,
העושי ם אות ת עשיי ה א ו עשיי ה מאותרסוג,.כגו ן נייר , אותיות־דפום , א ו מחטי ם —
אות ו הו ן גופ ו מעסיק ם בו־בזמ ן באות ה סדנ ה גופה . זה ו שיתוף־פעול ה בצורת ו
הפשוטה־ביותר . כ ל אח ד מ ן האומני ם האל ה (ואול י מצטר ף אלי ו שולי ה אח ד א ו
שניים ) עוש ה א ת הסחור ה כולה , היינו , מבצ ע הו א בזו־אחר־ז ו א ת העשיו ת השונו ת
הדרושו ת להתקנת ה ש ל אות ה סחורה . והר י הו א ממשי ך לעבו ד בדרכ ו הישנה ,
בדי ד האומנות . ואול ם מי ד באו ת נסיבו ת חיצוניו ת וגורמו ת לכך , שיחו ל הסד ר
אח ר בריכו ז הפועלי ם בשט ח אח ד ובביצו ע העבודו ת באות ו זמן . הנ ה צרי ך למשל ,
לספ ק כמו ת מרוב ה ש ל סחורו ת מוגמרו ת למוע ד מסוים . מתו ך כ ך מתחלק ת העבודה .
תח ת להטי ל ע ל אות ו אומ ן עצמ ו שיבצ ע א ת הפעולו ת השונו ת בסדר־זמ ן מסוים ,
עומדי ם ומפרידי ם אות ן ז ו מע ל זו , מבודדי ם אותן , מעמידי ם אות ן ז ו לי ד ז ו מבחינ ת
המקום , כ ל אח ת מה ן נמסר ת ליד י אומ ן אחר , וכול ן יח ד מבוצעו ת בדבזמ ן ביד י
משתפי־הפעולה . חלוקת־ארע י ז ו חוזרת־ונשנית , מגל ה א ת יתרונותי ה המיוחדים ,
ומעט־מע ט הי א מתאבנ ת ונעשי ת חלוקת־עבוד ה שיטתית , הסחור ה נהפכ ת מתוצר ו
האינדיווידואל י ש ל אומ ן עצמא י אחד , העוש ה מלאכו ת הרב ה — לתוצ ר החברת י
ש ל חבר־אומנים , שכ ל אח ד מה ם אינ ו מבצ ע כ ל הזמ ן אל א אות ה פעול ה חלקי ת
בלבד . אות ן פעולו ת גופן , שנתמזג ו ז ו בז ו במערכ ה ש ל עשיו ת רצופו ת בידי ו ש ל
האומך־חאיגוד י הגרמנ י לעשיית־נייר , מקבלו ת עצמאו ת במאנופאקטורה־של־ניי ר
ההולאנדי ת כפעולו ת חלקיות , המבוצעו ת זו־בצד־זו , ביד י פועלי ם רבי ם משתפי ־
פעולה . אומן־ימחט ן מאיגוד־חאומני ם בנירנברג , — הו א המשמ ש יסו ד ראשו ן
למאנופאקטורה־של־המחטי ם האנגלית . אך , בעו ד שאות ו מחט ן יחי ד הי ה עוב ר
סדר ה שלימ ה ש ל פעולות , אפש ר 20 , בזו־אחר־זו , הד י כא ן [במאנופאקטורה ] הי ו
מבצעי ם ע ד מהר ה 20 מחטני ם זח־על־יד־ז ה כ ל אח ד ר ק אח ת מ־ 20 הפעולו ת
האלה ! וע ל יסו ד ש ל נסיונו ת נתפלג ו הפעולו ת פילו ג ר ב עו ד יותר , נתבודד ו
ונתעצמא ו כתיפקודי ם מיוחדי ם לפועלים־יחידי ם בלבד .

נמצאנ ו למדים : שנ י פני ם לאופן־התהוות ה ש ל המאנופאקטורה , לצמיחתה ־
עליית ה מתו ך האומנות . מכא ן — מוצא ה מתו ך צירופ ן ש ל אומנויו ת עצנזאיו ת
מסוגי ם שונים , המקפחו ת א ת עצמאות ן ונעשו ת חד־צדדיו ת ע ד כד י כך , שאי ן ה ן
משמשו ת עו ד אל א פעולות־חלקיו ת משלימו ת ז ו א ת ז ו בתהליך־ייצור ה ש ל אות ה
סחור ה אח ת גופה . ומכא ן — מוצא ה מתו ך ׳שיתוף־פעולת ם ש ל אומני ם מאות ו סוג ,
ע ם שהי א מפורר ת אות ה אומנו ת אינדיווידואלי ת עצמ ה לפעולותי ה השונו ת
המיוחדו ת ומבודדת ן ומעצמת ן ע ד כד י כך , שכ ל אח ת מה ן משמש ת תיפקוד־יחו ד
בשבי ל פוע ל מיוח ד בלבד . משמע : מצ ד אח ד מכניס ה המאנופאקטור ה חלוקת ־
עבוד ה לתו ך תחליך־ייצו ר א ו שהי א מרחיב ה א ת התפתחות ה ש ל זו , ומהצ ד השנ י
מחבר ת הי א אומנויו ת שהי ו מפורדו ת ע ד כאן . אך , תהי ה נקודת־מוצאד . המיוחד ת

השונים . (למהדור ה ד / ומא ז כת ב מארק ס א ת הנ״ל , קנ ה לעצמ ו ד,מנו ר המכאנ י זכות ־
אזר ח בבתי־חרוש ת אל ה והריה ו דוחק־ומוצי א במהירו ת א ת מנור־היד . תעשיית־המש י
בקרפל ד א ף הי א יודע ת לספ ר אות ו סיפור . — פ . א. )

276

12 . חלוק ת העבוד ה והמאנופאקטור ה

מ ה שתהי ה — צורת־גמ ר של ה אח ת הי א ויחיד ה : מכאניזם־לייצור , שאיברי ו ה ס
בני־אדם .

לש ם ההבנ ה הראוי ה ש ל חלוקת־העבוד ה במאנופאקטורד . חשו ב לקבו ע דברי ם
אל ה : ראשית , ניתוח ו ש ל תהליך־הייצו ר לשלבי ו המיוחדי ם מזדה ה כא ן לחלוטי ן
ע ם התפוררו ת זו , שמפוררי ם פעול ה לפ י שיטת־האומנו ת לעשיותיה־החלקיו ת
השונות . בי ן שהביצו ע הו א מורכ ב ובי ן שהו א פשו ט — לעול ם הו א נשא ר ביצו ע
בשיטת־האומנות , ולפיכ ך תלו י הו א בכוחו , בזריזותו , במהירות ו ובבטחוג ו ש ל כ ל
פועל־יחיד , שע ה שהו א משתמ ש בכלי־אומנותו . הבסי ס נשא ר — האומנות . אות ו
בסי ס טכנ י צ ר מוצי א באמ ת מכלל־אפשרו ת ניתו ח מדע י ש ל תהליך־הייצור , שכ ן
כ ל ההלי ך חלק י שהתוצ ר עוב ר בייצורו , מ ן ההכר ח שיה א בר־ביצו ע כעבוד ה חלקי ת
בשיטת־האומנות . ודוק א משו ם שההתמחו ת האומנותי ת נשאר ת היסו ד ש ל תהליך ־
הייצור , מיעדי ם לכ ל פוע ל א ך ור ק תיפקוד־חלק י אח ד וכוח־עבודת ו נהפ ך כ ל ימי ־
חיי ו למכשיר ו ש ל אות ו תיפקו ד חלקי . ולאחרונה : חלוקת־עבוד ה ז ו הי א סו ג מיוח ד
ש ל שיתוף־תפעולה , וכמ ה מיתרונותי ה נובעי ם מתו ך מהות ו הכללי ת ש ל שיתוף ־
הפעולה , ול א מתו ך צורת ו ז ו המיוחדת .

2 . הפועל־החלק י ופלי־עגודת ו

וא ם נבו א לעיי ן יפ ה בפרט י העניין , הר י ברו ר קוד ם כל , כ י פוע ל המבצ ע כ ל
ימי ו אות ה פעול ה פשוט ה אח ת ויחידה , הופ ך א ת כ ל גופ ו למכשיר ה האוטומאט י
החד־צדד י ש ל פעול ה זו , ומכא ן שהו א מוצי א לש ם כ ך פחו ת זמ ן משמוצי א ,האומ ן
המגשי ם סדר ה שלימ ה ש ל פעולו ת לסירוגין . והר י הפועל־הכול ל המצון ת — והו א
המשמ ש מכאניז ם ח י ש ל המאנופאקטור ה — כול ו הרכ ב ש ל פועליכרחלקיי ם חד ־
צדדיי ם כאלה . נמצא , שבהשןא ה א ל האומנו ת העצמאי ת מייצרי ם עכשי ו יות ר
בפחו ת זמן , היינו , מתגב ר הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבודה 27 . א ף המתו ד ש ל העבוד ה
החלקי ת נעש ה מושל ם יותר , מאח ר שז ו נתעצמ ה ונעשת ה תיפקוד ו ש ל אי ש אח ד
מיוחד . החזר ה המתמד ת ע ל אות ה ור ק אות ה עשיי ה מוגבל ת אח ת ויחיד ה וריכוז ה
ש ל נתינת־הדע ת ע ל אות ה עשיי ה מוגבל ת — מורי ם הלכ ה למעשה , כיצ ד להגי ע
ליד י הישג־היעילו ת התכלית י ביגיע ה מועטה־ביותר . ומכיו ן שלעול ם חייכריח ד
בו־בזמ ן דורו ת שוגי ם ש ל פועלי ם וה ם עובדי ם ביח ד באות ן מאנופאקטורו ת גופן ,
הר י התחבולו ת הטכניות , שנקנ ו בדר ך זו , עד־מהר ה מתגבשות , מצטברות־־והולכו ת
ונמסרו ת מאח ד לשני 28 .

ואמנ ם מביא ה המאנופאקטור ה א ת הפוע ל הקמעונ י ליד י התמחו ת וירטואוזי ת
משהי א נוטל ת א ת ההפרד ה הטבעית־העצמי ת ש ל המקצועו ת השונים , שמצא ה אות ה

27 "ככ ל שי ש להרבו ת בחלוקת ה ש ל עבודת־מאנופאקטור ה מגוונ ת מאו ד וביעוד ה לאומני ם
מיוחדים , בה־במיד ה צרי ך שהעבוד ה תה א מבוצע ת באופ ן משוב ח יות ר ובמהירו ת יתירה ,
תי ד איבו ד מוע ט ש ל זמ ן ועבודה. ״ (״היתרונו ת ש ל טה ר הודדהמזרחית. ״ לונדו ן 1720 ,
עמ ' 71 . )

28 "עבוד ה קל ה אינ ה אל א מומחיו ת העוברת־בירושה. " (ת . ה ו ג ׳ ס ק ין : "כלכל ה
מדיני ת לכל. ״ [לונדו ן 1827 ] עמ ׳ 48 . )

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

מוכנ ה לפני ה בחברה , וחוזרת־ומייצרת ה בתו ך כתל י הסדנ ה וא ף דוחפת ה בשיטתיו ת
ע ד ליד י קיצוניות . ומצ ד השני , הר י הפיכ ה ז ו שהי א הופכ ת א ת העבודה־החלקי ת
למקצהדחיי ו ש ל אדם , הולמ ת א ת היצ ר השכי ח אצ ל החברו ת הקודמו ת : לעשו ת
א ת האומניו ת עניי ן ש ל מורשה , לאב ן אות ן בתו ך כיתו ת [קאסטות ] א ו לחנט ן
באגודות ־ של־אומני ם — בא ם תנאי ם היסטוריי ם מסוימי ם מעלי ם א ת סגולת ־
השתנות ו ש ל היחיד , וז ו מתנגד ת לכיתתיות . כיתו ת ואגודות־אומני ם כול ן נובעו ת
מתו ך אות ו חוק־טבע , המסדי ר א ת הפרדת ם ש ל צמחי ם ובעלי־חיי ם לסוגי ם ולבני ־
סוגים , אל א שבדרגת־התפתחו ת מסוימ ת באי ם וכופי ם א ת מורשת״הקאסטו ת ובידוד ן
ש ל אגודות־האומני ם בחזק ת חו ק חברתי 29 . "מעול ם ל א עלת ה מלמל ה בדקות ה ע ל
המלמלו ת ש ל דאקה , מעול ם ל א על ו אריגי ם ושא ר סחורו ת בתפאר ת צבעיה ם
ובהתמדת ם ע ל אריג י קורומאנדל . וא ף ע ל פ י כ ן מיוצרי ם הלל ו בל א הון , בל א
מנגנו ן מכונות , בל א חלוקת־עבוד ה ובל א כ ל אות ם האמצעי ם המקני ם לעניינ י
התעשיי ה באירופ ה הקלו ת מרובו ת כ ל כך . האור ג אינ ו אל א פר ט בודד , המתקי ן
ארי ג לפ י הזמנת ו ש ל לקו ח במנו ד שמבנה ו פשוט־שבפשוטים , ולעתי ם אינ ו מורכ ב
אל א כמ ה ענפי ם א ו מוטו ת ע ץ שחובר ו יחדי ו בפשטות . ואי ן ל ו אפיל ו מכשי ר כד י
לכרו ך א ת השתי , ועל־כ ן ציי ד המנו ר להשא ר מתו ח לכ ל ארכו ? והר י הו א נעש ה
גדו ל ע ד ללא־נוחיו ת ושו ב אי ן ל ו מקו ם באהל ו ש ל המייצר , וכ ך אנו ס הל ה
לעשו ת א ת עבודת ו תח ת כיפת־השמי ם ולהפסיק ה ע ם כ ל תהפוכ ה במז ג האויר." 30
אכן , ההתמחות־המיוחדת , המצטברת־והולכ ת מדו ר לדו ר ונמסר ת כמורש ה מאבו ת
לבני ם — ר ק הי א המקנ ה ל ו להודי , ממ ש כמ ו לעכביש , א ת הוירטואוזיו ת הזאת .
וא ף ע ל פ י פ ן הר י אור ג הוד י מתקי ן עבוד ה מורכב ת מאוד , בהשוא ה א ל רוב ם ש ל
פועלי־המאנופאקטורה .

בעל־מלאכה , המבצ ע בז ה אח ר ז ה א ת התהליכים־החלקיי ם השוני ם בייצור ו ש ל
פדי־מלאכתו , צרי ך להחלי ף עתי ם א ת מקומ ו ועתי ם א ת מכשיריו . המעב ר מפעול ה
אח ת לחברת ה מפסי ק א ת זר ם עבודת ו ועוש ה כביכו ל נקבים ־ נקבי ם ביום־עבודתו .
נקבי ם אל ה מצטופפים־ומסתגרים , משמבצ ע הו א כ ל היו ם ברציפו ת אות ה פעול ה

29 "ג ם האומנויות.. . השיג ו במצרי ם א ת דרגת־השלימו ת הדרושה . שכ ן זוה י האר ץ
היחידה , שאי ן האומני ם רשאי ם בשו ם פני ם להתער ב בעסקי ו ש ל מעמד־אזרחי ם אחר , אל א
עליה ם לעסו ק ר ק באות ו מקצוע , שהחו ק יעד 1 לאנשי־שבט ם יעוד־שבמורשה.. . אצ ל עמי ם
אחרי ם את ה מוצא , שאנשי־המלאכ ה מדלקי ם א ה שימת־לב ם בי ן ענייני ם מרובי ם מדי.. . הנ ה
ה ם מנסי ם א ת כוח ם בחקלאות , והנ ה מתחילי ם ה ם עוסקי ם בענייני־מסחר , והנ ה ה ם שו ב
טרודי ם בשתיי ם א ו בשלו ש אומנויו ת בבת־אחת . בארצו ת חפשיו ת אצים־־רצי ם ה ם לרו ב
א ל כינוסי־העם.. . ואל ו במצרי ם נענ ש קשו ת כ ל אומן , א ם הו א מתער ב בענייני־המדינ ה
א ו עוס ק הו א בו־בזמ ן במלאכו ת הרבה . וכ ך אי ן דב ר שיפרי ע א ת חריצות ם המקצועית.. .
יתיר ה מז ו : כש ם שי ש בידיה ם כללי ם הרב ה מא ת אבותיהם , כ ן מתאמצי ם ה ם בשקיד ה
יתיר ה לגלו ת יתרונו ת חדשים. ״ ( ד יו ד ו רו ם סיקולוס : ״ספרי ה היסטורית״ , ספ ר 1 ,
פר ק 74 , [עמ ׳ 117 , 118 ]. )

30 "סיכו ם היסטור י ותיאור י ע ל הוד ו הבריטי ת וכר. " מא ת יו . מוריי , ג׳יימ ס
וילסו ן וע ׳ . אדינבוד ג 1832 . כר ך ןן , עט ׳ 449 [ 450 ] . המנו ר ההוד י ניצ ב הוא , היינו , השת י
מתו ח במאונך .

278

12 . חלוק ת העבוד ה והמאנופאקטור ה

■אחת־ויחידה , א ו שה ם נעלמים־והולכי ם כ ל שמתמעטי ם החילופי ם בפעולתו .
הפרודוקטיביו ת המוגבר ת באד , כא ן א ם תודו ת לריבו י ההשקע ה ש ל כוח־עבוד ה
בפרק־זמ ן נתון , היינו , מחמ ת העליי ה באינטנסיביו ת ש ל העבודה , גא ם תודו ת
להפחת ת בילוי ו הבלתי־פרודוקטיב י ש ל כוח־העבודה . שכ ן העוד ף ש ל השקעת •
כוח , הנדר ש ע ם כ ל מעב ר ממנוח ה לתנועה , מתבט ל והול ד ע ם התמ ד ממושד־יות ר
ש ל המהירו ת התקינ ה לאח ר שהושג ה פעם . מצ ד שנ י הורס ת רציפות ה ש ל עבוד ה
חד־גוני ת א ת כוחו ת המת ח והתנופ ה אש ר בנפ ש החיה , שדוק א בחילו ף הפעול ה
הי א מוצא ת לעצמ ה נופ ש ועידוד .

הפרודוקטיביו ת ש ל העבוד ה תלוי ה ל א ר ק בהתמחות ו הוירטואוזי ת ש ל הפוע ל
בלבד , אל א ג ם בשיכלול ם ש ל כלי־עבודתו . כלי־עבוד ה מאות ו סוג , כגו ן מכשירי ם
לגזירה , לקידוח , לדחיפה , להקש ה וכו , , משתמשי ם בה ם בתהליכי־עבודד , שונים ,
ובתהליך־עבוד ה אח ד משמ ש אות ו מכשי ר גופ ו לעשיו ת שונות . אול ם משנתפרד ו
ז ו מז ו הפעולו ת השונו ת ש ל תהלי ך עבוד ה אחד , ומשנקנת ה לכ ל פעול ד,־חלקי ת
ביד ו ש ל פועל־חלק י צור ה מותאמ ת ל ה ככ ל האפשר , ועל־כ ן ג ם מיוחד ת ל ה בלב ד —
שו ב ב א הצור ך להכני ס שינויי ם בכלי־העבודה , שהי ו משמשי ם ע ד כא ן למטרו ת
שונות . כיוונ ו ש ל שינוי־צורת ם מתחיי ב מתו ך הנסיון , המרא ה ע ל הקשיי ם המיוחדי ם
שמפריעי ם בדר ך העבודה , בא ם הצור ה נשאר ת לל א שינוי . התפלגות ם ש ל מכשירי ־
עבודה , שב,עטי ה קוני ם מכשירי ם מאות ו סו ג צורו ת מוצקו ת מיוחדו ת לכ ל שימו ש
תועלת י מיוח ד ; וכ ן ייחוד ם ש ל המכשירים , שבעטי ו כ ל מכשיר־מיוח ד כז ה אינ ו ב א
ליד י מלוא־שימוש ו אל א ביד י פועלים־חלקיי ם מיוחדי ם לכ ך — אל ה ה ן סגולותי ה
האופייניו ת ש ל המאנופאקטורה . בבירמינגהא ם בלב ד מייצרי ם כחמ ש מאו ח סוגי ם
ש ל פטישים , ול א ר ק שכ ל אח ד מה ם משמ ש בשבי ל תהליך־ייצו ר מיוחד , אל א כמ ה
סוגי ם משמשי ם תכופו ת ר ק בשבי ל פעולו ת שונו ת בתו ך אות ו תהלי ך גופו . תקופ ת
המאנופאקטור ה מפשטת , משכלל ת ומכפיל ה א ת כלי־ ד,עבודה , תו ך שהי א מסגלת ם
א ל התיפקודי ם המיוחדים־היחידי ם ש ל הפועלים־ ד,חלקיים 31 . ע ק יד י כ ך הי א יוצר ת
ג ם א ת אח ד התנאי ם חחומריי־ ס ש ל מנגנון־המכונות , שאינ ו בעצ ם אל א צירו ף ש ל
מכשירי ם פשוטים .

ד,פועל־ ד,קמעונ י והמכשי ר שביד ו ה ם יסודותי ה הפשוטי ם ש ל המאנופאקטורה .

נפנ ה עכשי ו א ל דנוותה־המללת .

31 בחיבור ו היוצר־תקופ ה "ע ל התהוו ת המינים " מעי ר דארווי ן בדב ר האיברי ם
הטבעיי ם ש ל הצמחי ם והחיו ת לאמו ר : "כ ל זמ ן שאיב ר אחד־ויחי ד היי ב לבצ ע סוגי־עבוד ה
שונים , אפש ר למצו א סיב ה להשתנו ת צורת ו בכך , שהבריר ה הטבעי ת משמר ת א ו עוקר ת
ב ל טטי ה קל ה ש ל הצור ה בפחו ת שקיד ה משהית ה עוש ה כן , אילמל י הי ה מיוע ד אות ו איב ר
לפטר ה מיוחד ת אח ת בלבד . הנד , סכינים , המסוגלי ם לגזיר ת דברי ם מכ ל הסוגים , יכולי ם
בדר ך כל ל להיו ת בנ י צור ה אח ת ! ואל ו כל י שנוע ד לשימו ש בדר ך אח ת בלבד , מ ן ההכר ח
שתהי ה ל ו צור ה מיוחד ת בשבי ל כ ל שימו ש מיוחד. "

279

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

3 . שוו י צורווו־־יסו ד ש ל המאנופאקטורד ז — מאנופאקטור ה הטרו*גניו ו
ומאנופאקטור ה אורגאני ת

בהסתעפו ת המאנופאקטור ה אנ ו מוני ם שת י צווות־יסוד , שעל־א ף שילוב ן
'במקר ה ז ה א ו אח ר משמשו ת ה ן שנ י סוגי ם שוני ם ז ה מז ה מעיקרם , וביחו ד ממלאי ם
יח ם תפקי ד שונ ה לחלוטי ן ג ם אחר־כד , משנהפכ ת המאנופאקטור ה לתעשיי ה הגדולה ,
1 העובד ת במכונות . אופ י כפו ל ז ה מקור ו בעצ ם טבע ו ש ל התוצר . ז ה מתהוו ה ע ל יד י
'הרכ ב מכאנ י בלב ד ש ל תוצרים־חלקיי ם עצמאיים , א ו שצורת ו המוגמר ת בא ה ל ו
לאח ר שעב ר שור ה שלימ ה ש ל תהליכי ם ועשיו ת כרוכי ם ז ה בזה .

קטר , למשל , י ש ב ו 5000 ויות ר הלקי ם עצמאיים . א ך אי ן הו א יכו ל לשמ ש
'דוגמ ה לסו ג הראשו ן ש ל המאנופאקטורודממש , שכ ן הקט ר הו א יצי ר התעשיי ה
הגדולה . כנג ד ז ה משמ ש דוגמ ה לכ ך השעון , שב ו הדגי ם ג ם ו י ל י א ם פ ט י א ת
חלוקת־העבוד ה בשיטת־המאנופאקטורה . השעון , מעשה־יחי ד ש ל אומ ן מנירנברג ,
נהפ ך לתוצ ר החברת י ש ל כמ ה וכמ ה עובדינדחלקיים , כגו ן מתקין־המנגנון , דור ך
קפיצי־שעון , גוז ר לוח־השעות , כור ך קפיצי ם סליליים , קודזדחורים , מתקי ן מנופי ־
יהלום , חות ך מחוגים , יוצ ק בית־השעון , עוש ה ברגים , זהבי ; ועו ד נזזזלקות־משנ ה
מרובות , כגו ן חרש־גלגלי ם (וא ף כא ן גלגל י נחוש ת לחו ד וגלגל י פלד ה לחוד) , לוט ש
צירי־תנועה , מתקי ן גלגלי־המחוג , 68000 ! 66 ־ 306611601 (קוב ע א ת הגלגלי ם ע ל
הצירים , לוט ש א ת המשבצו ת [ £3061168 ] וכו׳) , מתקי ן סרנים , 016 ״ 131116111 < !
611188386 (קוב ע גלגלי ם וצירי ם שוני ם בתו ך המנגנון) , 11161 ־ 31 < ! 016 ' £111836111
(חות ך שיניים , קוד ח חורי ם לפ י המיד ה הנכונה , מחז ק הכ ן והסייג) , עוש ה בלמים ,
וא ם המדוב ר בבלמי ם גליליי ם — הר י מתקינ י גלילים , חר ש גלגלי־בלם , חר ש
גלגלי־איזון , 8 ־ 1031061 111616 ) 3 ־ 1 (מתקי ן מנגנון־משנ ה לכוו ן ב ו א ת השעון) ,
1 ס 6 ס 61 (!<! 6063 ׳ 6 ? 130160 < ! (עוש י הבלמים־ממש ) ; אח ר כ ך באים:־ 1 ט 3836 <! 6 ע
: 11161 ־ 31 < 66 1 (משלי ם א ת עשיי ת נרתיק־הקפי ץ והכן) , לוט ש הפלדה , לוט ש
הגלגלים , לוט ש הברגים , ציי ר הספרות , גוז ר הלו ח (מהת ך א ת האמאי ל ע ל גב י
הנחושת) , 61163018 < ! 103111 66 * £3111 (עוש ה ר ק א ת הטבעו ת לבית־השעון) ,
6 ־ 11161 ־ 01131 66 ׳ £01886111 (נוע ץ א ת יתד״הנחוש ת בתו ך ביודהשעון , וכד) ,
61 ־ 8601 66 ־ £318601 (מתקי ן א ת הקפיצי ם בבית־השעון , המקפיצי ם א ת המכסה) ,
חרט , מפתח , 66 60116 ־ 01188601 < ! [לוט ש א ת בית־השעון ] וכ ד וכד ; ולאחרונ ה.ב א
ה־ע 38860 <! 6 ־ 1 , המרכי ב א ת השעו ן כול ו ומוסר ו במצ ב ש ל תנועה . ר ק חלקי ם
מועטי ם ש ל השעו ן עוברי ם ידיי ם שונו ת ; וכ ל אות ם האיברי ם המפוזרי ם
[ 6013 [ 618 3 ־ 1061061 ] מתכנסי ם בי ד אמת , וז ו מחברת ם סוף־סו ף לשלימו ת
מכאנית . יח ם חיצונ י ז ה ש ל התוצ ר המוגמ ר א ל יסודותי ו ע ל סוגיה ם השוני ם גורם ,
כא ן כמ ו בתוצרי ם דומי ם . לו , שצירופ ם ש ל הפועלים־החלקיי ם באות ו בית־מלאכ ה
גופ ו — אינ ו אל א מקר י בלבד . וא ף העבודו ת החלקיו ת גופ ן אפש ר לעסו ק בה ן
בחזק ת מלאכו ת בלתי־תלויו ת ז ו בזו , כמ ו שנהו ג בקאנטוני ם ואאד ט ונוושאטל ;
ואל ו בג׳נבה , למשל , קיימו ת מאנופאקטורו ת גדולו ת לשעונים , כלומר , כא ן ח ל שיתוף ־
פעול ה יש ר ש ל הפועלי ם החלקיי ם בפיקוד ו ש ל הו ן אחד . א ף במקר ה אחרו ן ז ה
מתקיני ם ר ק לעתי ם רחוקו ת א ת לודדהשעון , הקפי ץ ובית־השעו ן בכתל י המאנ ר

280

12 . הלוק ח העבוד ה והמאנופאקטור ה

פאקטור ה גופה . העס ק המצור ף בשיטת־מאנופאקטור ה אינ ו כא ן נושא־מחי ם אל א
במקרי ם יוצאי ם מ ן הכלל , והטעמי ם הם : גדול ה ביות ר ההתחרו ת בי ן הפועלים ,
הרוצי ם לעשו ת ,א ת מלאכת ם בביתם ? הסתעפות ו ש ל ייצו ר ז ה למספ ר ר ב של ,
תהליכי ם הטרוגניי ם [שוגי ם בסוגיהם ] אינ ה נותנ ת אל א מע ט אפשרו ת להשתמש .
באמצעי־עבוד ה משותפים ? ובתעשיי ה מפוזר ת חוס ל בעל־ההו ן בהוצאו ת ע ל
בנייני־עבוד ה וכר 32 . אל א שג ם עמדת ם ש ל פועלים־חלקיי ם אלה , העובדי ם בבית ם
בשבי ל בעל־ההו ן (חרשתן ־ ;! 111811 ־ 1 נז&יי !,• 11886111 ( 643.1 ) , שונ ה בכול ה מעמדת ו ש ל
האומ ן העצמאי , העוב ד בשבי ל לקוחותי ו משלו 33 .

הסו ג השנ י ש ל המאנופאקטורה , והי א צורת ה המושלמת , מייצ ר תוצרי ם
העוברי ם שלבי־התפתחו ת משולבי ם ז ה בז ה — סדר ה ש ל תהליכי ם מודרגי ם ? כז ו
היא , למשל , המאנופאקטור ה ש ל מחטים , שב ה עוב ר חוט־הברז ל מידיי ם לידיי ם
ש ל 72 ואפיל ו 92 פועלים־חלקיי ם סגוליים .

, כ ל שמאנופאקטור ה .כז ו מחבר ת אומנויות , שקודם־לכ ן הי ו מפורדות , הרי .
הי א מפחית ה א ת ההפרדה־שבנזקו ם בי ן שלבי־הייצו ר השוני ם ש ל התוצר . מתקצ ר
זמן־המעב ר מדרג ה אח ת לשניי ה וכ ן פוחת ת העבוד ה המתווכ ת במעברי ם אלה 34 .
וכ ך מרויחי ם בכו ח פרודוקטיבי , בהשנא ה א ל האומנות , וריו ח ז ה ב א מתו ך אופי ה
השיתופ י הכלל י ש ל המאנופאקטורה . מצ ד שנ י מחיי ב אות ו עקרו ן ש ל חלוקת ־
העבוד ה המיוח ד ל ה א ת בידוד ם ש ל שלבי־הייצו ר השונים , והלל ו מתעצמי ם
לעבודות־חלקיו ת על־דרך־האומנות , שמספר ן שקו ל כנג ד מספ ר השלבים . כד י
להתקי ן ולקיי ם א ת הקש ר בי ן אות ם התיפקודי ם המבודדים , י ש צור ך להתמיד ־
ולהסי ע א ת התוצ ר מי ד לי ד ומתהלי ך אח ד לחברו . מתו ך עמדת ה ש ל התעשיי ה ,
הגדול ה מתבלט ת עובד ה ז ו כהגבל ה אופייני ת וכרוכ ה בהוצאו ת יתירות , הגבל ה
אימאננטי ת הטבוע ה בעצ ם עקרונ ה ש ל המאנופאקטורה 35 . _

32 בשנ ת 1854 ייצר ה ג׳נב ה 80.000 שעונים , והר י ז ה פחו ת מחמישי ת ש ל ייצור *
השעוני ם בקאנטו ן ניישאטל . שדדדדפונד ס עצמה , שאפש ר לראות ה כול ה כמאנופאקטורת ־
שעוני ם אחת , מספק ת לשנ ה כפליי ם מאש ר ג׳נבה . משנ ת 1850 ע ד 1861 הית ח מספק ת ג׳נב ח
150,000 שעונים . ("דו״ ח מג׳נב ח בדב ר עסק י השעונים " ב״דו״חו ת מא ת מזכירולו ת ה . מ . ש ל
הצירו ת והמשלח ת בדב ר מאנופאקטורות , מסח ר ופו״ / מס ׳ 6 , 1863 ״ ) היעדד־הקש ר בי ן
התהליכים , בה ם מתפר ד הייצו ר ש ל תוצרי ם שאינ ם אל א חלקי ם המורכבים־יחד , הו א
כשלעצמ ו מכבי ד מאו ד ע ל הפיכ ת מאנופאקטורו ת מעיךאל ה למפעל־המכובת י ש ל התעשיי ה
הגדול ה ! ואל ו לגב י השעו ן נוספי ם עו ד שנ י מכשולי ם אחרי ם — זעירו ת ועדינו ת חלקי ו
ואופייהמותרו ת שבו , ומכא ן השונ י שלו ? נמצא , למשל , כ י בבתי־המלאכ ה המשובחי ם
שבלונדון , אי ן מתקיני ם במש ך שנ ה תמימ ה אל א כתריס ר שעוני ם הדומי ם ז ה לזה . ואמנ ם
בית־החרוש ת לשעוני ם ש ל ואצ׳יר 1 ן א ת קונסטאגטי ן — המשתמ ש בהצלת ה במנגנון ־
מכונו ת — מספ ק לכ ל היות ר 3 — 4 סוגי ם שוני ם ש ל גוד ל וצורה .

33 תעשיית־השעונים , אות ה דוגמ ה קלאסי ת ש ל המאנופאקטור ה ההטרוגנית , — מתוכ ה
אפש ר לחקור־ולעמו ד בדייקנו ת יתיר ה ע ל הסתעפות ם והתייחדות ם , 1 011 נ 611113,1 ע 6 ? 11 ( 1 ]
[ 1011 ־ 1 ^ 118 ^ 601 ( 81 הנ״ ל ש ל מכשירי־העבודה , כפ י שה ן צומחו ת ע ם התפרקו ת הפעול ה
שעל־דרך־האומבות .

34 "בצפיפו ת כז ו ש ל אנשי ם השרויי ם ביחד , מ ן ההכר ח שתחו ל הובל ה במיד ה פחותה. "
(״יתרונותי ו ש ל סח ר הודו־המזרחית. ״ (עמ ׳ 106 . )

35 "בידול ם ש ל שלבי־הייצו ר השובי ם במאבופאקטורח , שב א כתוצא ת השימו ש בעבודת ־

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

א ם נתבונ ן בכמו ת מסוימ ת ש ל חומר־גלם , כגו ן סמרטוטי ם במאנופאקטור ה ש ל
ניי ר א ו חוטי־ברז ל במאנופאקטור ה ש ל מחטים , ונמצ א שעובר ת הי א מבחינ ת הזמ ן
סדר ה ש ל שלבי־ייצו ר שונים , בידיה ם ש ל הפועלים־החלקיי ם השונים , ע ד שהי א
מגע ת לגמר־צורתה . וכנג ד ז ה א ם נתבונ ן בביודהמלאכ ה ונרא ה ב ו מכאניזנדכול ל
אחד , ונמצ א שאות ו חומר־גל ם שרו י בו־בזמ ן בכ ל שלבי־ייצור ו בבת־־אחת . הפועל ־
הכולל , שצונ ח מהפועלי ם הקמעוניי ם — במקצ ת ידי ו המרובו ת והמצוידו ת
במכשירי ם מוש ך הו א א ת החוט , ובו־בזמ ן הו א מות ח אות ו בידיי ם אחרו ת ובכלי ־
עבוד ה אחרים , ועו ד ידיי ם וכלי ם אחרי ם ל ו לגזרו , לחדד ו וכד . התהליכי ם
המודרגי ם נהפכ ו מ״זה־אחר־זה " מבחינ ת הזמ ן ל״זה־בצד־זה " מבחינ ת המקום .
מכא ן אספקת־ית ר ש ל סחור ה מוגמר ת באות ו פרק־זמף 3 . אמנ ם חד־זמניו ת ז ו נובע ת
מתו ך הצור ה הכללי ת ש ל שיתוף־הפעול ה בתהליך־הכולל , אב ל המאנופאקטור ה ל א
ר ק מוצא ת א ת התנאי ם ש ל שיתוף־הפעול ה מזומני ם לפניה , אל א הי א יוצר ת אות ם
במקצת ם ע ם שהי א מפרד ת א ת הפעול ה שעל־דרך־האומנות . מצ ד שג י אי ן הי א
פגע ת ליד י אות ו ארגו ן חברת י ש ל תהליך־העבוד ה אל א מתו ך שהי א מרתקת ־
ומצמיד ה אות ו פועל־יחי ד א ל פר ט אח ד ויחי ד ש ל העבודה .

מכינ ן שהתוצרת־החלקי ת ש ל כ ל פועל־חלק י אינ ה ברבזמ ן אל א דרגת־התפתחו ת
מסוימ ת ש ל אות ו תוצ ר גופו , נמצ א שפוע ל אח ד מספ ק א ת חומר־הגל ם לחבר ו א ו
חבורה־של־פועלי ם מספק ת אות ו לחברתה . תוצא ת עבודת ו ש ל האח ד משמש ת
גקודת־מוצ א בשבי ל עבודת ו ש ל חברו . יוצא , שכא ן מעסי ק פוע ל אח ד במישרי ן א ת
חברו . זמן־העבודה , הדרו ש להשג ת התוצאה־המועיל ה התכליתי ת בכ ל תהלי ך חלקי ,
נקב ע מתו ך הנסיו ן ; והמכאניז ם הכול ל ש ל המאנופאקטור ת יסוד ו בהנחה , כ י
בזמן־עבוד ה נתו ן תוש ג תוצא ה מסוימת . ר ק ע ל יסו ד ההנח ה הזא ת יכולי ם להתקיי ם
בל א הפסק , בו־בזמ ן וז ה בצד ו ש ל ז ה מבחינת־המקום , תהליכי־העבוד ח השוני ם
המשלימי ם ז ה א ת זה . ברוד , שתלות־גומלי ן ישר ה ז ו ש ל העבודות , וממיל א ש ל
הפועלים , כופ ה כ ל אח ד ואחד , שיה א משתמ ש למע ן תיפקוד ו ר ק בזמ ן ההכרח י
לכך ; וכ ך מתחנ ה רציפו ת אחר ת לחלוטין , חד־גוניו ת אחרת , תקינו ת אחרת , סד ר
אחר 37 , וביחו ד אינטנסיביו ת אחר ת ש ל העבודה , של א כבאומנו ת העצמאי ת ואפיל ו
ל א בשיתוף־הפעול ה הפשוט . החוק , שאי ן להוצי א ע ל סחור ה אל א א ת זמן־העבודה .
ההכרח י מבחינ ה חברתי ת להתקנתה , — בייצו ר הסחורו ת בכל ל נרא ה חו ק זה .

ידיי ם — מעל ה לאין־שיעו ר א ת הוצאו ת הייצו ר ; וההפס ד נגר ם בעיקר ו ע ל יד י עצ ם ההעברות .
מתהלי ד אח ד למשנהו. ״ (״תעשיי ת העמים. ״ לונדו ן 1855 . חל ק ןן , עמ ׳ 200 . )

36 "ז ו (חלוקת־העבודה ) מביא ה ג ם לחסכודבזמ ן תו ך שמחלקי ם א ת העבוד ה לענפיה :
השוני ם ואפש ר להוציא־לפוע ל א ת כול ם בזמ ן אחד.. . בע ת שמבצעי ם א ת כ ל התהליכים ,
השוני ם בבת״אחת , שהיחי ד הי ה צרי ד לבצע ם במפור ד — אפש ר להתקי ן כמו ת ש ל סיכות .
גמורו ת לחלוטי ן באות ו זמ ן עצמו , שבתנאי ם אחרי ם אול י ל א הי ה מספי ק אל א כד י לקט ע
סיכ ה אח ת א ו להתקי ן א ת חודה. " (דוגאל ד סטיוארט : "כתבים" , ד,וצ . ע״ י ס ר ו ,
האמילטון , אדינבורג , כר ד ווה , 1855 , ״הרצאו ת וכר״ , עמ ׳ 319 . )

37 ״ככ ל שירב ה השונ י בסוגי־ ד,עובדי ם [ 611:181:8 ] בכ ל מאנופאקטורה.. . כ ן יגדל ו
הסד ר והתקינו ת בכ ל עבוד ה ; מ ן ההכרח , שאות ה עבוד ה תיעש ה בפחו ת זמ ן ובפחו ת עמל. "
(״יתרונותי ו וכד״ . עט ׳ 68 . )

282

12 . חלוק ה העבוד ה והמאנופאקטור ה

ככפיי ה חיצוני ת ש ל ההתחרות• , משו ם שכ ל יצר ן ויצר ן — א ם נתפו ס לשו ן
שטחי ת — אנו ס למכו ר א ת סחורת ו לפ י מחיר ה בשוק . ואל ו במאנופאקטור ה —
חצור ך לספ ק כמו ת מסוימ ת ש ל תוצרי ם בזמן־עבוד ה נתון , הו א חו ק טכנ י ש ל עצ ם
תהליך " הייצור 38 ,

אל א שפעולו ת שונו ת זקוקו ת לשיעורי־זמ ן בלתי־שווים , ולפיכ ך מעלו ת ה ן
בפרקי־זמ ן שווי ם כמויו ת בלתי־שוו ת ש ל תוצרי ם חלקיים . מכאן , שא ם אות ו פועל ־
יחי ד צרי ך לבצ ע יום־יו ם אות ה פעול ה אח ת ויחידה , מ ן ההכר ח להשתמ ש בשבי ל
פעולו ת שונו ת ביחסי־מספרי ם שוני ם ש ל פועלים ; למשל , במאנופאקטור ה ליציקו ד
אותיו ת באי ם 4 יוצקי ם כנג ד 2 גוזרי ם ולוט ש אחד , שהר י כא ן היוצ ק יוצ ק 2000
אותיו ת בשע ה והגוז ר גוז ר 4000 והלוט ש לוט ש 8000 בשעה . העקרו ן ש ל שיתוף ־
הפעול ה ■חוד ר כא ן לצורת ו הפשוט ה ביותר : העסק ת רבי ם שיהי ו עושי ם בדבזמ ן
עשיי ה מאות ו סו ג — אל א שעקרו ן ז ה משמ ש עכשי ו ביטו י ליח ס אורגאני . הר י
שחלוקת־־העבוד ה ע ל דר ך מאנופאקטורד , ל א ר ק מפשט ת ומכפיל ה א ת איברי ו ש ל
הפועל־הכול ל החברת י — איברי ם השוני ם ז ה מז ה באיכות ם — אל א ג ם יוצר ת
פרופורצי ה מתימטי ת יציב ה בשבי ל ההיק ף הכמות י ש ל האיברי ם האלה , כלומר ,
■בשבי ל מספ ר הפועלי ם היחס י א ו בשבי ל השיעו ר היחס י ש ל חבורות־הפועלי ם בכ ל
■תיפקו ד מיוחד . יח ד ע ם ההסתעפו ת האיכותי ת הי א מפתח ת ג ם א ת הנוסח ה הכמותי ת
וא ת הפרופורציונאליו ת בתהליך־העבוד ה החברתי .

משנקב ע מתו ך הנסיו ן בשבי ל קנה־מיד ה מסוי ם ש ל הייצו ר היחס־־המספר י
המתאיכרביות ר שבי ן החבורו ת השונו ת ש ל הפועלי ם החלקיי ם — שו ב אי־את ה
יכו ל להרחי ב אות ו קנזדמיד ה אל א א ם כ ן תשתמ ש בכפול ה [ש ל המספר ] אש ר בכ ל
חבורת־פועלי ם מיוחדת 39 . נוס ף ע ל כך , יכו ל אות ו יחי ד גופ ו לבצ ע עבודו ת
מסוימו ת מ ן בקנה־מיד ה גדו ל וה ן בקנה־מיד ה קטן , כגו ן עבוד ת הפיקו ח העליון ,
א ו הסע ת התוצריבדהחלקיי ם משלב־ייצו ר אח ד א ל השני , וכיוצ א באלה . מכאן ,
שהתעצמאות ם ש ל תיפקודי ם אלה , א ו הטלת ם ע ל פועלי ם מיוחדים , עשוי ה להבי א
תועל ת ר ק כשמגדילי ם א ת מספ ר הפועלי ם העסוקים , — אל א שהגדל ה ז ו צריכ ה
-להקי ף מי ד א ת כ ל החבורו ת לפ י יח ס פרופורציונאלי .

כ ל חבור ה לעצמה , היינו , מספ ר מסוי ם ש ל פועלי ם המבצעי ם אות ו תיפקו ד
חלקי , מורכב ת יסודו ת הומוגניי ם [מסו ג אחד ] והי א מהו ה איב ר מיוח ד במכאניזנ ד
הכולל . ואול ם י ש מאנופאקטורו ת שונות , בה ן החבור ה עצמ ה הי א גו ף "עבוד ה מסועף ,

35 ע ם זא ת אי ן המפע ל על־דרך־המאנופאקטור ה משי ג תוצא ה ז ו בענפי ם רבי ם אל א
במקצתה , כיו ן שאינ ו יוד ע לפק ח בבטהו ן ע ל התנאי ם הכלליים , הכימיי ם והפיזיקאליים,.ש ל
תהלי ך הייצור .

39 "משנקב ע (בהתא ם לטבע ה המיוח ד ש ל התוצר ת בכ ל אח ת ואח ת מ ן המאנופאקטורות) ,

ימח ו מספ ר התהליכי ם שי ש לחל ק א ת הייצו ר מבחינ ת היעילו ת היתירה , וכ ן מספ ר העובדי ם
! שצרי ך להעסי ק — הר י בכ ל שא ר המאנופאקטורות , שאינ ן משתמשו ת בכפול ה ישרה ׳ ש ל
:אות ו מספר , יהי ו מייצרי ם א ת הסחור ה בהוצאו ת גדולות־יותר.. . מכא ן נובע ת אח ת הסיבו ת
•להיקפ ס הגדו ל ש ל מפעלי־התעשייה. " (ש . ב א ב א ג י : "ע ל הכלכל ה ש ל מנגנון־המכונות. "
[מהד . א׳ ] לונדו ן 1832 , פר ק דמ י 172 , 173 . ) •

ג 28

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

ואל ו המכאניזברהכול ל מתהוו ה תו ך חזר ה א ו הכפל ה ש ל אות ם גופים־ראשוניי ס
פרודוקטיביים . נקח , למשל , א ת המאנופאקטור ה לבקבוקי־זכוכית . הי א מתחלק ת
לשלוש ה שלבי ם שוני ם בעיקרם . ראשית , של ב ההכנה , כגו ן ההכנו ת להרכב "
הזכוכית : ערבו ב החול , הסי ד וכר , והיתוכ ה ש ל תרכוב ת ז ו למאס ה נוזל ת ש ל
זכוכית 40 . בשל ב ראשו ן ז ה עסוקי ם פועלי ם חלקיי ם שונים , וכ ן בשל ב הסיום , היינו ,
בהוצא ת הבקבוקי ם מתו ך תנורי־הייבוש , במיונם , באריזתם , וכר . באמצע , בי ן שנ י
השלבי ם האלה , עומד ת עשיית־הזכוכי ת ממש , כלומר , עיבוד ה ש ל מאסת־הזכוכי ת
הנוזלת . לי ד הפת ח ש ל תנור־זכוכי ת אח ד עובדודחבור ת פועלים , הקרוי ה בפ י
האנגלי ם "חור " (״ 11016 ״ ) והי א מורכב ת מפועלי ם אלה : אח ד עוש ה בקבוקי ם
[ע 6 ;> 111 ב מ 01110 ( 1 ] א ו מסיי ם [• 1111181161 ] , אח ד מנש ף ן_־ 01 /י<יס 1 < 1 ] , אח ד כנ ס
[־ £311161:61 ] , אח ד סד ר [ע ט • 111161 <! ] א ו לוט ש [? 01 • 11611161 ^ ] ואח ד שולי ה מבי א
ומוצי א (מ 1 • 131161 ) . חמש ת הפועלי ם החלקיי ם האל ה מהווי ם חמיש ה איברי ם
מיוחדי ם ש ל גוף־עבוד ה אחד , שאינ ו יכו ל לפעו ל אל א בחזק ת יחידה , כלומר , ר ק
בשיתוף־פעול ה יש ר ש ל כ ל החמישה . חס ר איב ר אח ד באות ו גו ף ב ן חמש ת האיברים ,
שו ב משות ק הגוף . אול ם אות ו תנו ר לזכוכי ת כמ ה פתחי ם לו ; באנגליה , למשל ,
י ש ל ו 4 — 6 פתחי ם שכ ל אח ד מה ם טומ ן בחוב ו כור־היתו ך ש ל חר ם ע ם זכוכי ת
נוזלת , וכ ל אח ד מעסי ק חבור ת פועלי ם משל ו באות ה צור ה ב ת חמיש ה איברים ,
הרכב ה ש ל כ ל חבור ה וחבורה , יסוד ו כא ן במישרי ן בחלוקת־עבודה , ואל ו הקש ר
שבי ן החבורו ת השונו ת מאות ו סו ג הו א שיתו ף פעול ה פשוט , של א ב א אל א לצרו ד
בית ר חסכון , מחמ ת הצריכ ה המשותפת , אח ד מאמצעי־הייצור , בנדו ן שלפנינ ו - ׳
א ת תנור־הזכוכית . כ ל תנו ר לזכוכית , כמות ו ש ל ז ה ע ל 4 — 6 חבורו ת פועליו ,
משמ ש בית־מלאכה־לזכוכית , והמאנופאקטור ה לזכוכי ת כולל ת מספ ר מרוב ה ש ל
בתי־מלאכ ה כאל ה ע ל מיתקניה ם ופועליה ם בשבי ל שלבי־הייצור , שלב־הפתיח ה
ושלב־הסיו ם בכללם .

ולאחרונ ה : כש ם שהמאנופאקטור ה נובע ת קצת ה מתו ך צירו ף ש ל אומניו ת
שונו ת — כ ן אפש ר שתתפת ח ותגי ע לצירו ף ש ל מאנופאקטורו ת שונות . מפעלי ־
הזכוכי ת הגדולי ם ש ל אנגליה , למשל , מייצרי ם לעצמ ם א ת כורי־החר ס להיתוך ,
שכ ן בטיב ם ש ל אל ה תלויי ם בעיק ר הצלחת ו א ו כשלונ ו ש ל התוצר . כא ן כורכי ם
א ת המאנופאקטור ה ש ל אח ד מאמצעי־הייצו ר ע ם המאנופאקטור ה ש ל התוצר .
ולהיפ ך : י ש והמאנופאקטור ה ש ל התוצ ר תה א כרוכ ה במאנופאקטורות , בה ן משמ ש
תוצ ר ז ה גופ ו שו ב חומר־גלם , א ו שהו א מתאח ד בסופ ו ע ם תוצריה ן ש ל אלה . כ ך
את ה מוצא , למשל , שהמאנופאקטור ה ש ל זבוכיודצו ר מצורפ ת א ל מלטשת־הזכוכי ת
וא ל יציקת־הפלי ז — ז ו האחרונ ה בשבי ל התקנ ת מסגרות־מתכ ת לכל י זכוכי ת
מרובים . המאנופאקטורוודהמצורפו ת השונו ת מהוו ת אחר־כ ך מדורו ת נפרדי ם
מבחינ ת המקום , א ם מע ט וא ם הרבה , בתו ך מאנופאקטורה־כולל ת אחת , וע ם ז ה ה ן
תהליכי־ייצו ר בלתי־תלויי ם ז ה בזה , כ ל אח ד וחלוקת־עבוד ה משלו . ע ל א ף כמ ה

40 באנגלי ה נפר ד תנור־ההיתו ך מתנור־הזכוכית , שב ו מעבדי ם א ת הזכוכי ת ; בבלגיה ,
למשל , משמ ש אות ו תנו ר לשנ י התהליכים .

12 . חלוק ת העבוד ה והמאנופאקטור ה

יתרונות , שמעניק ה המאנופאקטורד . המצורפת , אי ן הי א מגע ת ע ל בסיסודהי א ליד י
אחדו ת טכני ת ממש . אחדו ת ז ו קמ ה ר ק משנהפכ ת המאנופאקטור ה למפע ל מכונות .

תקופ ת המאנופאקטורה , שעד־מהר ה הי א עומד ת ומכריזה 41 ע ל עקרונ ה המוד ע :
הפחת ת זמךהעבוד ה הדרו ש לייצו ר הסחורו ת — מפתח ת פ ה וש ם ג ם א ת השימו ש
במכונות , ביהו ד לגב י חהליכים־ראשוניי ם פשוטי ם מסוימים , שי ש לבצע ם בכמויו ת
עצומו ת תו ך השקע ת כוחו ת מרובים . למשל , במאנופאקטור ה לניי ר התחיל ו מי ד
מבצעי ם א ת טחינ ת הסמרטוטי ם ע ל יד י ריזדים־לניי ר ובמאנופאקטור ה ש ל היתוך ־
המתכו ת הי ו מבצעי ם א ת כתיש ת גוש י המתכ ת בעזר ת מכונו ת הקרויו ת רידזיים ־
לביתוש 42 . צור ה ראשונית־ביות ר ש ל מנגנון־המכונו ת הנחיל ה הקיסרו ת הרומי ת
בדמו ת טחנת־המיס 43 . תקופת־האומנויו ת הנחיל ה לנ ו א ת האמצאו ת הגדולות :
המצפן , אבק־השריפה , הדפו ס והשעו ן האוטומאטי . אול ם בדר ך כל ל ממל א מנגנון ־
המכונו ת אות ו תפקי ד שני־במעלה , כפ י שקב ע ל ן אד ם ס מ י ת , בצד ה ש ל חלוקת ־
העבודה 44 . השימו ש האקרא י במכונו ת השי ג חשיבו ת גדול ה במא ה ה־ 17 , שכ ן הו א
שזימ ן לה ם לחכמי־המתימטיק ה הגדולי ם שבאות ה תקופ ה נקודות־אחיז ה ממשיו ת
ואמצעי־גירו י ליצירת ה ש ל המכאניק ה המודרנית .

מנגנון־המכונו ת הסגול י ש ל תקופת־המאנופאקטור ה נשא ר תפועל־הכול ל גופו ,
המצון ת מהרב ה פועלים־חלקיים . הפעולו ת השונות , שהמייצ ר ש ל סחור ה מבצ ע
אות ן לסירוגי ן — הלל ו משתלבו ת בתו ך השלימו ת ש ל תהליד־עבודת ו — דורשו ת
הימנ ו מאמצי ם במיד ה שוגה . בפעול ה אח ת חיי ב הו א להשקי ע הרב ה כוח , בפעול ה
שניי ה זריזו ת יתירה , בשלישי ת נתינת־דע ת יתירה , וכר ! ואי ן אות ו יחי ד עצמ ו
מוחז ק בכ ל התכונו ת האל ה בדרג ה שוה . לאח ר שנתפרד ו הפעולו ת השונות ,
נתעצמא ו ונתבודדו , התחיל ו מחלקי ם א ת הפועלי ם לפ י תכונותיה ם חחשובו ת
ביותר , ממייני ם ומסדרי ם אות ם חבורות־חבורות . וא ם ייחודיה ם הטבעיי ם משמשי ם

41 אפש ר להינכ ח ע ל כך , בי ן השאר , מהו ד הספרי ם ש ל ו . פטי , ■ג׳וה ן בלרס , אנדרי ו
יאראנטון , . "יתרונותי ו ש ל סח ר הודו־המזרחית " וי . ואנדרלינט .

42 עו ד . בסו ף המא ה ד,־ 16 משתמש ת צרפ ת במכת ש ובנפ ה לכיתו ש בצרי־המתכ ת
ולרחיצתם .

43 ב ל תולדות־ההתפתחו ת ש ל מנגנון־המבונו ת אפש ר לעקו ב אחריה ן ע ל פ י תולדו ת
טחנות־התבואה , ע ד היו ם קרו י בית־ההרוש ת באנגלי ה — 111 מ 1 [טחנה] . בכתבי ם טכנולוגיי ם
גרמניי ם מ ן העשורי ם הראשוני ם למא ה ה־ 19 אנ ו מוצאי ם עדיי ן א ת הש ם 11111116
[טחנה] , ל א ר ק לגב י כ ל מנגנוני־המכונו ת המונעי ם ע ל יד י כוחות־טבע , אל א אפיל ו לגב י
כ ל המאנופאקטורו ת המשתמשו ת במיתקני ם מסוג־־המכונות .

44 כפ י שנרא ה בית ר פרטו ת מ ן הספ ר הרביע י לחיבו ר זה , ל א הור ה א . סמי ת א ף כל ל
חד ש אח ד לגב י חלוקת־העבודה . ואולם , מ ה שמציי ן אות ו להיות ו הכלכל ן הפוליט י הכולל ־
ומסכ ם ש ל תקופת־המאנופאקטורה , חר י ז ו ההטעמ ה שהו א מטעי ם א ת חלוקת־העבודה .
למנגנון־המכונו ת אי ן הו א מייח ם אל א תפקי ד שני־במעלה , והו א שעור ר כנגד ו בתחילת ה
ש ל התעשיי ה הגדול ה א ת הפולמו ס ש ל ל א ו ד ד ד ל ס , ובתקופ ה מפותח ת יות ר — א ת
הפולמו ס ש ל יוד . וכ ן מערב ב א . סמי ת א ת הסתעפות ס ש ל המכשיהי ס — דב ר שהפועלים ־
החלקיי ם גופ ם של - המאנופאקטור ה הי ו פעילי ם ב ו מאו ד — עם , המצאת־המכונות . כא ן
ממלאי ם תפקי ד ל א פועלי־המאנופאקטורה , אל א מלומדים , אומני ם ואפיל ו איכרי ם
(ברינדליי ) וכו /

285

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

יסו ד שעלי ו נבני ת חלוקודהעבודה , הר י בא ה המאנופאקטורה , משהונהג ה פע ם
בחיים , ומפתח ת כוחות־עבודה , שלפ י טבע ם אינ ם מוכשרי ם אל א לתיפקודי ם
מיוחדים , חד־צדדיים . מעת ה מוחז ק הפועל־הכול ל בכ ל התכונו ת הפרודוקטיביו ת
במיד ה שנ ה ש ל וירטואוזיו ת ; וע ם ז ה הו א מוצי א אות ם בחסכנו ת יתירה , בהשתמש ו
בכ ל איברי ו — לאח ר שנתייחד ו בפועלי ם מיוחדי ם א ו בחבורות־פועלי ם מיוחדות , —
א ך ור ק בשבי ל תיפקודיה ם הסגוליים 45 . חד־צדךיות ו ש ל הפועל־החלק י ואפיל ו אי ־
שלימות ו נהפכו ת לשלימו ת משנעש ה הו א חולי ה ש ל הפועל־הכולל 46 , ההרג ל לבצ ע
תיפקו ד חד־צדד י הופ ך אות ו לאיבר ו ש ל אות ו תיפקו ד הפוע ל בבטח ה טבעית , ואל ו
הקש ר ש ל המכאניזם־הכול ל כופ ה אותו , שיה א פוע ל בתקינו ת ש ל חל ק ממכונה 47 .

מכיל ן שהתיפקודי ם השוני ם ש ל הפועל־הכול ל מה ם פשוטי ם ומה ם מורכבים ,

מה ם גסי ם ומה ם דקי ם — הר י שאיבריו , היינו , כוחות־העבוד ה האינדיווידואליים ,
זקוקי ם לדרגו ת שונו ת ש ל הכשרה , ולפיכ ך א ף שוגי ם ה ם בערכם . נמצא ת אומר :
המאנופאקטור ה מפתח ת הירארכי ה [שלשלת־דרגות ] ש ל מחות־העבודה , ושקול *
כנגד ה סולם־שלבי ם ש ל שכר־העבודה . א ם מצ ד אח ד נתייח ד הפוע ל היחי ד לתיפקו ד
חד־צדד י ונספ ח ל ו לכ ל ימ י חייו , הר י מצ ד שנ י ביצועי־העבוד ה השוני ם א ף ה ם
מסתגלי ם בה־במיד ה לאות ה הירארכי ה ש ל כשרונו ת טבעיי ם ונקנים 48 . ואולם , כ ל
תהליך־ייצו ר מחיי ב תנועו ת פשוטו ת מסוימות , שכ ל אד ם כמות־שהו א מוכש ר להן .
וא ף הלל ו נפרדו ת עכשי ו מע ל קשר־צירופ ן הרופ ף א ל גורמי־הפעול ה החשובים ־
יות ר ומתאבנו ת לתיפקודי ם בפנ י עצמם .

מכאן , שבכ ל אומגו ת שהמאנופאקטור ה משתלט ת עליה , הי א מוליד ה מעמ ד ש ל

45 "בע ל המאנופאקטורה , בחלק ו א ת העבוד ה העומדת־לביצו ע לתהליכי ם מיוחדים , שכ ל
אח ד מה ם זקו ק לדרגו ת שונו ת ש ל מומחיו ת א ו ש ל כו ח — הריה ו יכו ל לשכו ר אות ה כמו ת
מדויק ת משניה ם הדרוש ה לכ ל תהלי ך ותהלי ך : אך , איל ו הי ה עוב ד אח ד מוציא־לפוע ל א ת
כ ל העבודה , — הר י צריך , שאות ו יחי ד יהי ה מוחז ק מומחיו ת במיד ה מספיק ה כד י לבצ ע
א ת הפעולו ת הקשות־ביותר , ויה א מוחז ק כו ח במיד ה מספיק ה כד י להגשי ם א ת הפעולו ת
המייגעות־־ביותר , שהתקנ ת הסחור ה מורכב ת מהן. " (ש . באבאג , : "ע ל הכלכל ה וכו , " .
פר ק 11 ו/\ג. )

46 למשל , התפתחו ת חד־צדדי ת ש ל שרירים , התעקמו ת עצמו ת וכר .

47 ע ל שאלת ו ש ל חב ר ועדת־התקירה , כיצ ד מקיימי ם כהלכ ת א ת שקידת ם ש ל הנערי ם
המועסקים , משי ב מ ר ו . מארשאל , המנה ל הראש י [ע 8118£6 בנ 81 1 ־ £61161 ] ש ל מאנופאקטורה ־
לזכוכית , תשוב ה נכונ ה מאו ד : ״אי ן ה ם יכולי ם כל ל להזני ח א ת עבודת ם ! א ם התחיל ו
בעבוד ה שו ב מוכרחי ם ה ם להמשי ך בה , הריה ם ממ ש חלקי ם ש ל מכונה. " ("הועד ה להעסק ת
ילדים . דו״ ח רביעי. ״ 1865 , עמ ׳ 247 . )

48 ד״ ר י ו ר , ע ם שהו א מעריץ־ומרומ ם א ת התעשיי ה הגדולה , ח ש ומבלי ט הו א א ת
התכונו ת המיוחדו ת ש ל המאנופאקטור ה בית ר חריפו ת מכלכלני ם קודמים , שחס ר לה ם עניינ ו
הפולמוסי , ואפיל ו מבני־דור ו כגו ן ב א ב א ג׳ , שאמנ ם עול ה הו א עלי ו כמתימטיק ן ומכאניקן ,
וא ף ע ל פ י כ ן אינ ו תופ ס בעצ ם א ת התעשיי ה הגדול ה אל א מנקודת־הראיי ה ש ל המאנופאק ־
טורה . יו ר מעיר : "יעו ד ז ה נשמייעדים־ומםגלי ם א ת הפועלי ם לכ ל אח ת מ ן הפעולו ת
החלקיות ] ...הו א שמהוו ה א ת מהות ה ש ל חלוקת־העבודה. " מצ ד השנ י מציי ן הו א חלוק ה ז ו
להיות ה "סיגול ה ש ל העבוד ה לכשרונו ת השוני ם ש ל אנשים", . ובסו ף,מאפיי ן הו א א ת שיט ת
המאנופאקטור ה כול ה כ״שיט ה לחלוקת־העבוד ה א ו לדירוגה" , כ״חלוקת־העבוד ה לפ י דרגו ת
ש ל מומחיות ״ וכר . יור : ״פילוסופי ה ש ל מאנופאקטורות״ , עמ ׳ 19 — 23 , ואילך .

12 . הלוק ה העבוד ה והמאנופאקמדר ה

אל ה המכוני ם פוסלים־בלתי ־ מאומנים , שהמפעל־האומנות י הי ה מקפי ד להוציא ם
מכל ל העבודה . א ם לקח ה א ת המומחיו ת החד־צדדי ת לחלוטי ן ופיתח ה אות ה לכד י
וירטואוזיו ת ע ל חשבו ן כושר־העבוד ה בשלימותו , שו ב הי א מתחיל ה עכשי ו להפו ך
א ף היעדר־כל־התפתחו ת למומחיו ת מיוחדת . בצד ו ש ל דירו ג הירארכ י קמ ה עכשי ו
הפרד ה פשוט ה בי ן פועלי ם מאומני ם ובלתי־מאומנים . לגב י האחרוני ם בטלו ת
הוצאות־הלימו ד בכולן , ולגב י הראשוני ם פוחתו ת הוצאו ת אל ה בהשלא ה א ל האומן ,
תו ך שהתיפקו ד נעש ה פשוט־יותר . בי ן כ ך ובי ן כ ך יור ד ערכ ו ש ל כוודהעבודה 49 .
ואי ן כל ל ז ה ח ל במקרי ם שהתפוררות ו ש ל תהליך־העבוד ה מוליד ה תיפקודי ם
מאוחדי ם חדשים , של א הי ו מצויי ם כל־עיקר , א ו ר ק בהיק ף מועט , במפע ל האומנותי .
היריד ה היחסי ת בערכ ו ש ל מח־העבודה , הנובע ת מתו ך ביטול ן א ו הפחתת ן ש ל
הוצאו ת הלימוד , כולל ת במישרי ן העלא ת השיערו ך ש ל ההון ; שכ ן כ ל שמקצ ר א ת
הזמ ן הדרו ש לרפרודוקצי ה ש ל כוח*העבודה , מרחי ב א ת תחו ם שלטונ ו ש ל עודף ־
העבודה .

4 . חלוגןת־העכוד ה כתחומ י המאנופאקטור ה ודולוקת־העבוד ה
כתחומ י החכר ה

מתחיל ה היינ ו דני ם במקור ה ש ל המאנופאקטורה , אחרי־כ ן ביסודותי ה
הפשוטים : הפועל־החלק י וכלי־עבודתו , ולאחרונ ה במכאניזם־הכול ל שלה . נעמו ד
עכשי ו בקיצו ר ע ל היח ס שבי ן חלוקת־העבוד ה על־דרך־תמאנופאקנוור ה ובי ן חלוקת ־
העבוד ה החברתית , ז ו המשמש ת היסו ד הכלל י לכ ל ייצור־של־סחורות .

נות ן אד ם א ת דעת ו ע ל העבוד ה עצמ ה בלבד , שו ב אפש ר לומר : הפרד ת
הייצו ר החברת י למיני ו הגדולים , כגו ן חקלאות , תעשיי ה וכו׳ , הי א חלוק ת העבוד ה
בכלל ה ; התפרטות ם ש ל אל ה לסוגי ם ובני־סוגי ם הי א חלוקת־עבוד ה במיוח ד ; ואל ו
חלוקודהעבוד ה בתחומ י הסדנ ה הי א חלוקת־העבוד ה במפורט 50 .

חלוקת־ ד,עבוד ה בקר ב החבר ה — ובהתא ם לכ ך ייחודם־צמצומ ם ש ל היחידי ם
לתחומי ם מקצועיי ם מיוחדי ם — מתפתחת , כדוגמ ת חלוקת־העבוד ה בתו ך המאנ ר
פאקטורה , מתו ך נקודות־מוצ א מנוגדו ת ז ו לזו . בתחומ י משפח ה — ובמש ך ההתפתחו ת

49 "כ ל אומן... ׳ שניתנ ה ל ו האפשרו ת להשתל ם ע ל יד י האימו ן המעש י בעשיי ה [חלקית ]
אחת , נהפך.. : פוע ל זו ל יותר. ״ (יור : ״פילוסופי ה וכר״ , עט ׳ 19 . )

50 "חלוקת־העבוד ה מתקדמודוהולכת , מ ן ההפרד ה בי ן המקצועו ת השונינדביות ר
בסוגיה ם וע ד לאות ה חלוקה , שפועלי ם מרובי ם מתחלקי ם ביניה ם בהתקנ ת אות ו תוצ ר גופו ,
כנהו ג במאנופאקטורה. ״ (שטורך : ״קור ם לכלכל ה מדינית״ . הוצא ה פאריסית , כר ד 1 ,
עמ ׳ 173 . ) "בקר ב העמי ם שהשיג ו דרג ה מסוימ ת ש ל ציביליזאציה , אנ ו מוצאי ם שלוש ה
סוגי ם ש ל חלוקת־עבודה : הראשונה , שנקר א ל ה חלוקודעבוד ה כללית , מביא ה ליד י הפרד ת
היצרני ם לחקלאים , לבעלי־מלאכ ה ולסוחרים , והי א מתאימ ה לשלוש ת ענפי־ ד,עבוד ה העיקריי ם
בכ ל אומה ; השנייה , שאפש ר לקרו א ל ה חלוקת־עבוד ה מיוחדת , הי א חלוקת ו ש ל כ ל ענף ־
עבוד ה לסוגים.. . ובסוף , הלוקת־העבוד ה השלישי ת — שאפש ר לציינ ה כחלו ק ת ביצוע ־
העבוד ה א ו כחלוקת־עבוד ה במוב ן הנכו ן — הי א זו , שמוצא ת מקומ ה באומניו ת המיוחדות '
ובמקצועו ת המיוחדים.. . ברוב ן ש ל המאנופאקטורו ת והסדנות. ״ ( ם ק א ר ב ק : "תור ת ,סוגי ־
העושר״ . עם ׳ 84 , 85 . )

ייצור ו ש ל עודף־יהער ך היחס י

בתחומ י השבט^ א — צומח ת חלוק ה טבעית־מקורי ת ש ל העבוד ה מתו ך הבדל י
המי ן והגיל , היינו , ע ל יסו ד פיזיולוג י בלבד ! וחלוק ה ז ו מרחיב ה א ת היקפ ה החומר י
ע ם התפשטות ה ש ל העדה , ע ם ריבו י האוכלוסים , וביחו ד ע ם ההתנגשו ת ש ל השבטי ם
והשתעבדות ו ש ל שב ט.אח ד ביד י חברו . מצ ד שגי , כפ י שהעירות י למעלה , צומחי ם
ועולי ם חליפי ן ש ל תוצרות , באות ן נקודות , שבה ן באי ם במגע־ומש א ז ה ע ם ז ה
משפחו ת שונות , שבטים , גופי ם חברתיים ; שכ ן בתחילת ה ש ל התרבו ת באי ם
ועומדי ם ז ה מו ל ז ה ל א יחידי ם עצמאיי ם אל א משפחות , שבטי ם וכיוצא־בהם .
גופים־חברתיי ם שוני ם מוצאי ם אמצעי־ייצו ר שוני ם ואמצעי־מחי ה שוני ם מזומני ם
לפניה ם בטב ע אשר . מסביבם . לפיכ ך שוני ם ה ם אופ ן ייצורם , דרך־חייה ם ותוצריהם ,
ושונ י טבעי־עצמא י ז ה הו א שמבי א — ע ם המג ע שבי ן הגופי ם החברתיי ם — א ת
החליפי ן בתוצרותיה ם ההדדיו ת ומתו ך כ ך מבי א הו א מעט־מע ט ליד י גלגול ן ש ל
התוצרו ת הלל ו בסחורות . אי ן החליפי ן יוצרי ם א ת ההבד ל שבי ן תחומי־הייצור , אל א
מביאי ם ה ם א ת התחומי ם הנבדלי ם ליד י זיק ה הדדי ת והופכי ם אות ם לענפי־ייצו ר
תלויי ם ז ה בזה , א ם מע ט וא ם הרבה , ש ל ייצו ר כול ל חברת י אחד . כא ן בא ה לעול ם
החלוק ה החברתי ת ש ל העבוד ה ע ל יד י החליפי ן ש ל תחומי״ ח ייצור , שבראשית ם הי ו
שוני ם אב ל בלתי־תלויי ם ז ה בזה . ואל ו שם , שחלוקת־העבוד ה הפיזיולוגי ת משמש ת
נקודת־המוצא , הר י האיברי ם המיוחדי ם ש ל שלימו ת אחיד ה במישרי ן מתפרדי ם ז ה
מז ה ומתפוררים , והדחיפ ה העיקרי ת לאות ו תהליד־חהתפוררו ת בא ה מתו ך חילופי ־
הסחורו ת שבי ן גופי ם חברתיי ם זרים ; אחר־כ ך מתעצמאי ם אות ם האיברי ם ע ד
הגיע ם לנקודה , שהקש ר בי ן העבודו ת השונו ת מתקיי ם בתיווכ ם ש ל חילופ י התוצרי ם
בחזק ת סחורות . במקר ה אח ד מקפחי ם עצמאות ם מ י שהי ו קודם־לכ ן עצמאיים ,
במקר ה השנ י נקני ת עצמאו ת למ י שהי ו קודם־לכ ן בלתי־עצמאיים .

יסו ד לכ ל חלוקת־עבודה , המתפתח ת בתיווכ ם ש ל חליפי־סחורות , משמש ת
ההפרד ה שבי ן העי ר ובי ן הכפר 51 . נית ן לומר , שכ ל תולדו ת הכלכל ה ש ל החבר ה
מסתכמו ת בתנועת ו ש ל ניגו ד ז ה ; אב ל כא ן ל א נעמו ד ע ל כ ך בפרטות .

כש ם שלגב י חלוק ת העבוד ה בתו ך המאנופאקטור ה תנאי־קוד ם מבחינ ה חומרי ת
הוא , שישתמש ו בו־בזמ ן במניי ן מסוי ם ש ל פועלים , א ף לגב י חלוקת־העבוד ה בתו ך
החבר ה כ ן ; תנא י קוד ם לכ ך — גוד ל האוכלוסיי ה וצפיפותה , בדומ ה לריכוז ם ש ל

60 א (הער ה למהדור ה ג׳ . חקירו ת יסודיו ת מאו ד במצבי ם הקמאיי ם ש ל האנושות ,
שעס ק בה ן המחב ר לאחר־מכן , הביאוה ו ליד י מסקנה , כ י בראשי ת הדברי ם ל א המשפח ה
הי א ■ שנתפתחה־וגדל ה כד י שבט , אל א להיפ ך — השב ט הו א הצור ה הקמאי ת הטבעית־מקורי ת
ש ל ההתברד , האנושי ת המיוסד ת ע ל קירבת־הד ם ; ונמצא , כ י ר ק לאחר־מכן , ע ת התחיל ה
ההתפוררו ת ש ל קשר־השבטים , על ו ונתפתח ו צורות־המשפח ה המרובו ת והשונו ת כ ל
בך . - פ . א. )

51 ס ר ג ׳ י ימ ס סטיואר ט ביר ר נקוד ה ז ו בירו ר טוב־ביותר . ספר ו שהופי ע 10
שני ם לפנ י ״עוש ר העמים״ , אינ ו ידו ע היו ם אל א מע ט ; תוכ ל לעמו ד ע ל כך , בי ן השאר ,
מתו ך העובדה , שמעריצי ו ש ל מ א ל ת ו ם אינ ם יודעי ם אפילו , כ י ז ה האחרון , משהוצי א
א ת ההוצא ה הראשונ ה ש ל חיבור ו ״האוכלוסייה ״ — א ם נסי ח א ת הדע ת מ ן החל ק שאינ ו
אל א דקלומ י בלב ד — העתי ק כמע ט הכ ל ר ק מתו ך ם ט י ו א ר ט , מלב ד מ ה שהעתי ק מאצ ל
הכמרי ם נאלא ם וטאונסנד .

288

12 . חלוק ת העבוד ה והמאנופאקטור ה

פועלי ם בבית־מלאכ ח אחד 52 . ואול ם צפיפו ת ז ו עניי ן יחס י הוא . אר ץ מאוכלס ת
בדלילו ת יחסי ת ואמצעי־התחבור ה ב ה מפותחי ם — מרוב ה צפיפות־אוכלוסיית ה
מבאר ץ מאוכלס ת יותר , אל א שאמצע י התחבור ה ב ה בלתי־מפותחי ם ! ומבחינ ה
זו , למשל , המדינו ת הצפוניו ת ש ל ארצות־הברי ת באמריק ה מאוכלסו ת בצפיפו ת
יתיר ה משמאוכלס ת ה 1 דו 33 .

מכע ן שייצור־סחורו ת ומחזור־סחורו ת משמשי ם תנאי־קוד ם כלל י בשבי ל אופ ך
הייצו ר הקאפיטאליסטי , שו ב זקוק ה חלוקת־העבוד ה על־דרך־המאנופאקטור ה לכך ,
שחלוקת־העבוד ה בתחומ י החבר ה גופ ה תגי ע כב ר ליד י בגרו ת בדרגת־התפתחו ת
מסוימת . ולהיפ ך : חלוקת־העבוד ה על־דרך־המאנופאקטור ה א ף הי א מפתח ת ומסעפת ,
תו ך השפע ה חוזרת , א ת חלוקת־העבוד ה החברתית . ע ם הדיפרנציאצי ה [הסתעפות ]
ש ל מכשירי־העבוד ה הולכו ת ומסתעפו ת יות ר ויות ר האומנויו ת המקצועיות ,
המתקינו ת מכשירי ם אלה 54 . משתופ ס המפע ל על־דרך־המאנופאקטור ה מקצו ע אחד ,
א ם מקצו ע ראש י א ו מקצו ע צדדי , שהי ה משול ב ע ד כא ן במקצועו ת אחרי ם ונתבצ ע
יח ד את ם בידי ו ש ל אות ו יצר ן גופו , מי ד מתחילי ם הלל ו מתבדלי ם ומתעצמאי ם
תו ך השפעת־גומלין . וא ם אות ו מפע ל מתפשט־ותופ ם של ב מיוח ד בייצור ה ש ל
סחור ת מ ן הסחורות , שו ב נהפכי ם שלבי־הייצו ד השוני ם ש ל אות ה סחור ה למקצועו ת
שוני ם עצמאיים . וכב ר נרמ ז למעלה , שכ ל מקו ם שהתוצר־המוגמ ר אינ ו אל א דב ר
שלם , מורכ ב הרכ ב מכאנ י בלב ד מתוצרים־חלקיים , ש ם יכולו ת העבודות־החלקיו ת
גופ ן לחזו ר ולהתעצ ם לאומנויו ת מיוחדו ת בפנ י עצמן . כד י לעשו ת א ת חלוקת ־
העבוד ה מושלמת־יות ר בתחומי ה ש ל מאנופאקטור ה אחת , עומדי ם ומפצלי ם אות ו
ענף־ייצו ר גופ ו — א ם לפ י השונ י ש ל חומרי־הגל ם של ו וא ם לפ י הבדל י הצורו ת
השונות , שעלו ל ללבו ש אות ו חומר־גל ם גופ ו — למאנופאקטורו ת שונות , וקצת ן
א ף חדשו ת בכולן . כך , למשל , נארג ו בצרפ ת בלב ד כב ר במחצי ת הראשונ ה ש ל המא ה
ה־ 18 למעל ה ממא ה סוגי ם שוני ם ש ל אריג י משי ? ובאויניון , למשל , הי ה הדב ר
לחוק , כ י "כ ל שולי ה חיי ב הי ה להקדי ש עצמ ו לעול ם ר ק לסוג־ייצו ר אחד , ואסו ר
הי ה ל ו ללמו ד בו־בזמ ן א ת דר ך ההתקנ ה ש ל סוגי־אריגי ם מרובים. " חלוקת ־
העבוד ה הטריטוריאלית , המרתק ת ענפי־ייצו ר מיוחדי ם למחוזו ת מיוחדי ם ש ל אר ץ —
ניתנ ה ל ה דחיפ ה חדש ה ע ל יד י המפע ל בשיטת־המאנופאקטורה , המנצ ל א ת כ ל

52 "קיימ ת צפיפו ת מסוימ ת ש ל אוכלוסי ן הנמצא ת מתאימ ה ה ן למגע־ומש א חברת י וה ן
לאות ו צירו ף ש ל כוחות , שע ל יד ו גדל ה תוצר ת העבודה. " (ג ׳ י י מ ס פיל : "יסודו ת וכר" .
עמ ׳ 50 . ) "א ם גד ל מספ ר הפועלים , עול ה הכו ח הפרודוקטיב י ש ל החבר ה ביח ס מורכ ב לאות ו
גידול , כשהו א מוכפ ל בתוצאו ת ש ל חלוקת־העבודה. " (ת . הוג׳סקין : "כלכל ה מדיני ת
לכל״ , עט ׳ 125 , 126 . )

53 משגד ל הביקו ש לכותנה , משנ ת 1861 ואילך , נתפש ט ייצו ר הכותנ ה בכמ ה מחוזו ת
ש ל הוד ו המזרחי ת — שהי ו קודם־לכ ן מיושבי ם אוכלוסי ן מרובי ם — ע ל השבו ן ייצור ־
האורז . וכ ך חל ה מצוקת־רע ב בחל ק מ ן הארץ , שכ ן מהמ ת אמצעי־תחבוד ה לקויי ם ומשו ם
היעד ר הקש ר הפיז י הכרו ך בכ ד — שו ב אי־אפש ר הי ה לאו ן א ת פחת־האור ז במחו ז אח ד
ע ל יד י יבוא ו ממחוזו ת אחרים .

54 הנ ה כב ר במא ה ה־ 17 שימ ש ייצור ם ש ל כדכרי־האריג ה ענף־תעשיי ה מיוח ד בהולאנד .

289

היואפיטא ל 19

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

הייחודי ם לצרכיו 55 . חומ ר עשי ר בעניי ן חלוקת־העבוד ה בתו ך החבר ה מספקו ת ל ה
לתקופ ת המאנופאקטור ה התרחבות ו ש ל השו ק העולמ י והשיט ה הקולוניאלי ת —
והר י שתיה ן משתייכו ת להיק ף תנאי־הקיו ם הכלליי ם ש ל אות ה תקופה . ל א כא ן
המקו ם להמשי ך ולהראות , כיצ ד מקיפ ה חלוקת־עבוד ה ז ו ל א ר ק א ת תחום־הכלכל ה
כי־א ם ג ם כ ל אח ד ואח ד משא ר התחומי ם ש ל החברה ! וכיצ ד משמש ת הי א בכ ל
מקו ם יסו ד לאות ה השתלשלו ת ש ל שיטת־המקצועות , ש ל התמחויות , ולאות ה
חתפלגות־התפצלו ת [פארצלאציה ] ש ל האד ם — שהביא ו כב ר א ת א . פ ר ג ו ס ו ן ,
רב ו ש ל א . סמית , לפרו ץ בקריאה : "אנ ו אומ ה ש ל חלוטים , ושו ב אי ן בינינ ו
בני־חורין" 56 .

אול ם חלוקת־העבוד ה בתו ך החבר ה מז ה וחלוקת־העבוד ה בתחומ י הסדנ ה מז ה —

ע ם כ ל האנאלוגיו ת והקישורי ם המרובי ם שביניה ן — נבדלו ת ה ן ז ו מז ו ל א ר ק
הבדל־דרג ה אל א ג ם הבדל־מוזות . האנאלוגי ה נראי ת חותכת־ביותר , לל א כ ל ספק ,
במקו ם שענפי־ייצו ר שוני ם משולבי ם ז ה בז ה ע ל יד י קש ר פנימי . מגדל־בהמות ,
למשל , מייצ ר שלחים , הבורסק י הופ ך א ת השלחי ם לעור , הסנדל ר הופ ך א ת העו ר
לנעליים . כ ל אה ד מייצ ר כא ן תוצ ר מודרג , ואל ו הצור ה האחרונה , המוגמרת , אינ ה
אל א תוצר־מצור ף ש ל העבודו ת המיוחדות . נוספי ם ע ל כ ך ענפי־העבוד ה השונים ,
המספקי ם אמצעי־ייצו ר למגדל־בהמות , לבורסקי , לסנדלר . יכו ל אד ם לדמו ת בנפשו ,
כדר ך שדימ ה א . סמית , שאי ן בי ן אות ה חלוקת־עבוד ה בתו ך החבר ה לבי ן חלוקת ־
העבוד ה בשיטת־המאנופאקטור ה אל א הבד ל סובייקטיב י בלבד , כלומר : אי ן אל א
הבד ל בשבי ל המתבונן , שבסקיר ה אח ת הו א רוא ה כא ן ראיי ה מאחד ת מבחינ ת
המקו ם א ת כ ל חעבודות־ ד,חלקיו ת למיניהן , ואל ו ש ם מ נעכר־ונסת ר הקשר , מחמ ת
פיזור־ ד,עבודו ת ע ל פנ י שטחי ם נרחבי ם ומחמ ת המספ ר הר ב ש ל הפועלי ם העסוקי ם
בכ ל ענ ף מיוחד 57 . ואולם , ©ה ו הדב ר היוצ ר א ת הקש ר בי ן העבודו ת העצמאיו ת

55 "כלו ם תעשיית־הצמ ר באנגלי ה אינ ה מחולק ת לכמ ה חלקי ם א ו ענפי ם המותאמי ם
למקומו ת מיוחדים , וכא ן מייצרי ם ר ק אות ם בלב ד א ו בעיק ר : אריגי ם דקי ם בסומרסטשייר ,
גסי ם — ביורקשייר , כפולי־אמ ה [ברוחב ] — באקסטר , מש י — בסאדבורי , צמד־מש י —
בנורוויץ׳ , בד־פשת ן — בקנדל , שמיכו ת בווהיטני י וכו׳״ . ( ב ר ק ל י י : "המקשן", ׳ 1750 , § 520 . )

56 א . פרגוסון : ״תולדו ת החבר ה האזרחית״ , אדינבור ג 1767 , חל ק / 11 , פרש ה 11 ,

עט ׳ 285 .

57 במאנופאקטורו ת ממש , אומ ר הוא , דומ ה שחלוקת־העבוד ה גדול ה יותר , שכ ן
"המועסקי ם בכ ל ענף־עבוד ה מיוח ד אפש ר לאספ ם לעתי ם קרובו ת בתו ך סדנ ה אחת , שהמפק ת
יוכ ל לראות ם כול ם במב ט אחד . ולהיפך , באות ן מאנופאקטורו ת גדולות(! ) המיועדו ת לספ ק
א ת הצרכי ם העיקריי ם ש ל האוכלוסיי ה בהמוניה , הר י כ ל אח ד ואח ד מענפי־העבוד ה מעסי ק
מספ ר ר ב ש ל עובדים , שמן־הנמנ ע לאספ ם כול ם באות ה סדנ ה גופה.. . כא ן החלוק ה רחוק ה
מלהיו ת בולט ת כ ל כך. ״ (א . סמ ית : ״עוש ר העמים״ , ספ ר ן , פר ק ן [כר ך 7 ]. ) המשפ ט
המפורס ם שבאות ו פרק , הפות ח במלים : "בוא ו ונית ן דעתנ ו ע ל רווחת ו ש ל האופ ן הרגי ל
ביות ר א ו ש ל הפוע ל שכיד־היו ם באר ץ ש ל ציביליזאצי ה ופריח ה וכו׳" , וממשי ך לתא ר
אחר־כך , כמ ה מרובי ם לאין־ספו ר המקצועו ת הרבגוניים , שי ש להפעיל ם יח ד כד י לספ ק א ת
צרכי ו ש ל פוע ל פשו ט — משפ ט ז ה מועת ק כמע ט מל ה במל ה מתו ך ההערו ת [^• 131 מ 6 גנ ]
ש ל ב . ד ה מ ו נ ד ו ו י ל לחיבור ו : ״מעש ה בדבורי ם א ו פשעי־הפר ט — רווחי־הציבור. "
(מהד . ראשונ ה בל י ההערו ת — 1706 , בתוספ ת ההערו ת — 1714 . )

290

12 . חלוק ת העבוד ה והמאנופאקטורד ,

ש ל מגדל־בהמות , בורסק י וסנדל ר י עצ ם חניית ם ש ל תוצריה ם בחזק ת סחורות . כנג ד
ז ה מה ו הק ו האופיינ י לחלוקת־חעבוד ה בשיטת־מאנופאקטור ה ז — הוו ה אומר :
העובד ה שהפועל־החלק י אינ ו מייצ ר סחורה 58 . ר ק התוצר ת המשותפ ת ש ל הפועלים ־
החלקיי ם נהפכ ת לסחורה 53 ** . חלוקת־העבוד ה בתו ך תחומ י החבר ה מתבצע ת
באמצעו ת מיק ח וממכ ר ש ל תוצרי ם בנ י ענפי־ייצו ר שונים , ואל ו הקש ר שבי ן
העבודות־החלקיו ת במאנופאקטור ה מתבצ ע ע ל יד י ממכר ם ש ל כוחוודעבוד ה שוני ם
לאות ו בעל־הו ן אחד , המשתמ ש בה ם כבכוח־עבוד ה מצורף . חלוקת־עבוד ה בשיטת ־
המאגופאקטור ה מחייבת , כהנחה , א ת דב ר ריכוז ם ש ל אמצעי־הייצו ר ביד י בעל ־
הו ן אחד , ואל ו חלוקת־העבוד ה החברתי ת מחייב ת פיזור ם ש ל אמצעי־הייצו ר בי ן
יצרני־סחורו ת מרובי ם ובלתי־תלויי ם ז ה בזה . של א כמ ו במאנופאקטורה , שכא ן חוק ־
הברז ל ש ל מנת־היחם , א ו ש ל הפדופורציונאליות , מכני ע המוני־פועלי ם מסוימי ם
תח ת העו ל ש ל תיפקודי ם מסוימי ם — הר י כאן , בחלוק ת יצרני־הסחודו ת ומכשירי ־
ייצור ם בי ן ענפי־העבוד ה השוני ם ש ל החברה , שולטו ת המקריו ת והשרירו ת
ומשחקו ת א ת משחק ן תרבגוני . אמנ ם תחומי־הייצו ר השוני ם נוטי ם תמי ד להגי ע
ליד י שיווי־משק ל ביניהם , משו ם שמצ ד אח ד חיי ב כ ל יצרן־סחורו ת לייצ ר ערל ־
שימוש , כלומר , חיי ב הו א לספ ק צוי ד חברת י מיוחד , אל א שהיקפ ם ש ל צרכי ם אל ה
שוג ה מבחינ ת הכמו ת וקש ר פנימ י משרשד־ומחב ד א ת כמויות־הצרכי ם השונו ת
לכד י שיט ה אחת , טבעית־מקורי ת : מצ ד השני , חוק־ווער ך ש ל הסחורו ת הו א הפוסק ,
כמ ה זמ ן יכול ה החבר ה להוצי א מכ ל זמן־העבוד ה שברשות־הסדר ה ע ל ייצור ו ש ל
כ ל סו ג וסו ג ש ל סחורה . אול ם הנטיי ה התמידי ת הזא ת ש ל תחומי־הייצו ר השוני ם
להגי ע ליד י שיווי־משק ל ביניה ם — אינ ה נפעל ת אל א כפעולה־שכנג ד לגב י ביטול ו
המתמי ד ש ל שיווי־משק ל זה . כל ל זה , שחלוקת־העבודד . בתו ך כתל י בית־המלאכד .
מציית ת ל ו מלכתחיל ה (א־פריורי ) ציו ת תכנית י—בחלוקת־העבוד ה שבתו ך תחומי -

58 "שו ב אי ן ל ד דבר , שתוכ ל לכנות ו בשם : פר ס טבע י בע ד עבוד ה אינדיווידואלית .

כ ל פוע ל אינ ו מייצ ר אל א חל ק מ ן השלם , ומאח ר שכ ל חל ק לכשעצמ ו חס ר ער ד א ו חסר ־
תועל ת — שו ב אי ן דב ר שהפוע ל יוכ ל לאחו ז ב ו ולומ ר : ,זה ו תוצר י שלי , א ת ז ה אשמו ר
לעצמי , ״ . (״הגנ ת העבוד ה כנג ד תביעו ת הקאפיטאל" , לונדו ן 1825 , עט ׳ 25 . ) מזזבר ו ש ל
חיבו ר מעול ה ז ה הו א ת . ה ו ג , ם ק י ן שמדברי ו ציטטת י למעלה .

8 ־ א הער ה למהדור ה בי . — הבד ל ז ה בי ן חלוקת־עבוד ה חברתי ת לבי ן חלוקת־העבוד ה
ע ל דרד־המאנופאקטור ה הודגמ ה לעינ י היינקי ם הדגמ ה מעשית , אח ד המסי ם החדשי ם
שחישבו־והמציא ו בואשינגטון , לע ת מלחמת־האזרחים , הי ה המכ ס ש ל 6% ע ל "כ ל התוצרי ם
התעשייתיים״ . שאלה : תוצ ד תעשיית י מהו ? — משי ב המחוקק : הדב ר מיוצ ר "משהו א
מותקן ״ ( 16 ) 11611 11 18 1113 ??■ ) , והריה ו מותק ן משהו א מוגמר־ומוכ ן לממכר . והנד . דוגמ ה
אח ת מנ י רבום . מאנופאקטורו ת שבניו־יור ק ובפילאדלפי ה הי ו "מתקינות " קוד ם מטריו ת ע ל
כ ל אביזריהן . א ד הואי ל ומטריי ה הי א דב ד מורכ ב [ 0811111111 ( 1111 x 111 . 111 601111 ] מחלקי ם
הטרוגניי ם — עמד ו והפכ ו קמעה־קמע ה א ת החלקי ם לתוצרי ם ש ל ענפי־עס ק בלתי־תלויי ם
ז ה בז ה ומופעלי ם במקומו ת שונים . מכא ן ואיל ך נקלט ו תוצריה ם החלקיים , בחזק ת סחורו ת
עצמאיות , במאנופאקטורות־המטריו ת שאינ ה אל א מרכיב ה א ת החלקי ם לשלימו ת אחת .
סחורו ת אלה , היינקי ם קרא ו לה ן בש ם ״סחורו ת צבורות ״ [" 116163 ־ 1 31 ) 16 ( 33861111 " ]
והי ה זד . ש ם ראו י לה ן ביהוד , מפנ י ששימש ו שטחי־צביר ה ש ל מסים . וכ ך "צברה " אות ה
מטרייה , ראשי ת : 6% מכ ס מ ן המחי ר ש ל כ ל אח ד מחלקיה , ושו ב : 6% ממחיר ה הכולל .

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

החבר ה אי ן הו א פוע ל אל א פעולת־בדיעב ד (א־פוסטריורי ) בלבד , בחינ ת כורח־טב ע
פנימי , אילם , נתפ ס ר ק בשינוי־הבארומט ר ש ל מחירי־השו ק ומטי ל א ת מרות ו ע ל
השרירו ת לל א הוק־ומשפ ט ש ל יצרני־הסחורות . חלוקת־העבוד ה בשיטת־חמאנו ־
פאקטור ה מחייבת , כהנחה , מרו ת ללא־תנא י ש ל בעל־ההו ן ע ל הפועלים , שאינ ם
משמשי ם אל א איברי ם בלב ד במכאניזם־הכול ל השיי ך לו ! ואל ו החלוק ה החברתי ת
ש ל העבוד ה מעמיד ה אל ה מו ל אל ה יצרני־סחורו ת עצמאיים , שאינ ם מודי ם בשו ם
מרו ת חו ץ ממרות ה ש ל ההתחרות , חו ץ מכפיי ה זו , שמטי ל עליה ם הלח ץ ש ל
אינטרסי־הגומלי ן שלה ם — משו ל לעול ם החי , שהעקרו ן "הכ ל לוחמי ם נג ד הכל "
[ 68 םמ! 0 מ 1 נו 11 !מ 1361111111 01 ] הו א המשמ ר בו , א ם מע ט וא ם הרבה , א ת

תנאי־קיומ ם ש ל כ ל הסוגי ם למיניהם . מכאן : אות ה תודע ה בורגני ת גופה , הגומר ת
א ת ההל ל ע ל חלוקת־העבוד ה בשיטת־המאנופאקטורח , ע ל כיבוש ו ש ל הפוע ל וסיפוח ו
א ל עשיי ה קמעוני ת אח ת לכ ל ימ י חייו , וע ל כפיפות ם ללא־תנא י ש ל הפועלים ־
החלקיי ם למרות ו ש ל הקאפיטאל , הרוא ה בכ ך ארגון־העבודה , שי ש ב ו להגבי ר א ת
כוח ם הפרודוקטיב י ש ל הפועלי ם — אות ה תודע ה בורגני ת מגנה , ושו ב בקו ל גדול ,
כ ל ביקור ת מודע ת ש ל החבר ה וכ ל הסד ר ש ל תהליך־העבוד ה החברתי , ורוא ה בכ ך
התערבו ת בזכויוודהקניי ן שאי ן לפגו ע בהן , בחירות ו וב״גא 1 ניות 1 ״ — גאוניו ת
בעינ י עצמ ה — ש ל בעל־ההו ן הפרט . רא ה ז ה אופיינ י מאו ד : הסניגורי ם הנלהבי ם
ש ל שיטת־החרושת , אי ן בפיה ם לטעו ן נג ד כ ל ארגו ן כלל י ש ל העבוד ה החברתי ת
טענודדופ י אחר ת אל א זו , שאות ו ארגו ן עלו ל להפו ך א ת החבר ה כול ה לבית ־
חרוש ת אחד .

א ם בחבר ה שנוה ג ב ה אופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י מחייבו ת ז ו א ת ז ו האנארכי ה
ש ל חלוקת־העבוד ה החברתי ת ועריצות ה ש ל חלוקת־העבוד ה בשיטת־וזנזאנופאק ־
טור ה — הר י אי ן כ ן לגב י צורו ת חברתיו ת קודמות־יותר , בה ן נתפת ח ייחו ד
המקצועו ת התפתחו ת טבעית־מקורית , אחר־כ ך נתגבש , ובסופ ו ש ל דב ר נתבצ ר
ביצו ר חוק י ; צורו ת אל ו מגוללו ת מצ ד אח ד תמונ ה ש ל ארגו ן העבוד ה החברתי ת
בתכני ת ובסמכות , ומצ ד השנ י ה ן מוציאו ת לחלוטי ן מכלל־אפשרו ת כ ל חלוק ת
עבוד ה בכתלי־הסדנה , א ו שא ץ ה ן מפתחו ת אות ה חלוק ה אל א בקנדדמיד ה ננס י
בלבד , א ו ר ק מפעבדלפע ם ובאקרא י בלבד 59 .

אות ן עדו ת קטנו ת ועתיקות־ימי ם שבהודו , למשל , שקצת ן עוד ן קיימו ת ע ד
היו ם הזה , יסוד ן בקניי ן משות ף ש ל מקרקעין , במזיגת־מישרי ן ש ל החקלאו ת
והאומנו ת ובחלוקת־עבוד ה יציב ה — והי א המשמש ת תכני ת ותבני ת ע ם יסוד ה ש ל
עד ה חדשה . אל ו ה ן חטיבות־ייצו ר שלימו ת ומקיימו ת עצמן , שתחומי־ייצור ן מקיפי ם
100 ע ד כמד . אלפ י אקרים . הכמו ת העיקרי ת ש ל התוצרי ם מיוצר ת במישרי ן בשבי ל
תצרוכת ה העצמי ת ול א לש ם סחורה , ולפיכ ך הייצו ר גופ ו אינ ו תלו י בחלוקת -

59 "אפשר.. . לקבו ע בחזק ת משפ ט כללי , כ י ככ ל שהאוטוריטד , מכריע ה פחו ת לגב י חלוקת ־
העבוד ה בתחומ י החברה , כ ן מתפתח ת יות ר חלוקת־העבוד ה בתו ך הסדנה ! וכ ן תגד ל ש ם
כפיפות ה לסמכות ו ש ל יחי ד בלבד . הר י שהסמכו ת בסדנ ה והסמכו ת בחבר ה לגב י חלוקת ־
העבוד ה עומדו ת בית ם הפו ך ז ו לזו. " (קאר ל מארקם : "דלות ה ש ל הפילוסופי ה וכר "
ענ ד 130 , 131 . )

292

12 . חלוק ת העבוד ה והמאנופאקטור ה

העבוד ה בתו ך רוב־רוב ה ש ל החבר ה ההודית , ז ו חלוקת־העבוד ה שבא ה באמצעו ת
חליפי־םחורות . ר ק העוד ף ש ל התוצרי ם נהפ ך לסחורה , וא ף ז ה בחלק ו ביד י המדינ ה
בלבד , שמימי ם קדומי ם נמסר ת ל ה כמו ת מסוימ ת בחזק ת רנט ה נאטוראלית . בחלקי ם
שוגי ם ש ל הוד ו מוצ א את ה צורו ת שונו ת ש ל העדה . בצורת ה הפשוטד״־ביות ר מעבד ת
העד ה א ת האדמ ה במשות ף ומחלק ת א ת יבול ה בי ן חבר י העדה , וכ ל משפח ה עוסק ת
בטווייה , באריג ה וב ד בחזק ת מקצוע־צדדי־ביתי . בצ ד ההמו ן הזה , העסו ק בעבוד ה
מסו ג אחד , את ה מוצ א א ת ״התוש ב העיקרי ״ : הו א השופט , הו א השוט ר והו א המוכ ס ;
א ת הפנקסן , המנה ל א ת חשבו ן העבוד ה החקלאית , והו א רוש ם ומסד ר א ת כ ל
הנוג ע לאות ה עבוד ה ; ועו ד פקי ד שליש י י ש כא ן המעני ש א ת הפושעים , הו א המגי ן
ע ל תיירי ם בג י חוץ־לאר ץ ומור ה לה ם דר ך מכפ ר לכפר ! אש ר ע ל הגבול , השומ ר
ע ל גבולות־העד ה מפנ י העדו ת השכנות ! משגי ח ע ל הוזים , המחל ק א ת המי ם מ ן
הבריכו ת המשותפו ת לצרכ י עבודת־האדמה ! הבראמיני , המקיי ם א ת התיפקודי ם
ש ל הפולח ן הדתי ! מלמ ד תינוקות , המלמ ד א ת ילד י העד ה קרו א וכתו ב ע ל גב י
החול ! בראמינ י הממונ ה ע ל הלוח , הרוא ה באיצטגנינו ת וקוב ע עתי ם לזריע ה
ולקציר , וכ ן שעו ת יפו ת ושעו ת רעו ת לכ ל העבודו ת החקלאיו ת למיניה ן ! נפ ח ונגר ,
המתקיני ם ומתקני ם כ ל הכלי ם לעבודודהאדמ ה ! הקדר , המתקי ן כ ל המיכלי ם
בשבי ל הכפ ר ! ספר , מב ס לניקו י הבגדים , צור ף ; פ ה וש ם פייטן , בעדו ת אחדו ת
ב א הו א במקו ם הצור ף ובעדו ת אחרו ת במקו ם מלמד־התינוקות . תריס ר אנשי ם אל ה
פרנסת ם ע ל כ ל העד ה כולה , משגדל ה האוכלוסיי ה שבעדה , מיישבי ם עד ה חדש ה ע ל
אדמת־בור , לפ י מתכונת ה ש ל העד ה הותיקה . במנגנון־העד ה תמצ א תמי ד חלוקת ־
עבוד ה תכניתית , אב ל ל א תיתכ ן ב ה חלוקת־עבוד ה על־דרך־מאנופאקטורה , שכ ן
השו ק בשבי ל הנפח , הנג ר וכו ׳ בעינ ו עומד , ולכ ל היות ר מוצ א את ה שניי ם א ו שלוש ה
נפחים , קדרי ם וכר , ול א אח ד — הכ ל לפ י גוד ל הכפרי ם וההבדלי ם שביניהם 60 .
החו ק המסדי ר א ת החלוק ה ש ל עבודת־העד ה כוח ו כא ן ככוח־סמכות ו ש ל חוק־טב ע
בל־ימוט , ואל ו כ ל בעל־מלאכ ה לעצמו , בגו ן נפ ח וכיוצא־בו , מבצ ע בסדנת ו א ת כ ל
הפעולו ת המשתייכו ת לאומנות ו לפ י המסור ת המורשתית , א ך תו ך עצמאו ת ובל י
כפיפו ת למרות ו ש ל מי־שהוא . מנגנון־הייצו ר הפשו ט ש ל אות ן עדו ת המקיימות *
עצמן , החוזרות־ומתחדשו ת תמי ד באות ה צור ה עצמה , וכשה ן נחרבו ת בדר ך ש ל
מקר ה מי ד ה ן חוזרות־ונבנו ת באות ו מקו ם ובאות ו שם 61 —ב ו המפת ה לחיד ה זו :

60 ל י י ט נ א נ ט קולונ ל מאר ק ו י ל ק ם : "רשימו ת היסטוריו ת ע ל דרומ ה ש ל
הודו. ״ לונדו ן 1810 — 1817 , כר ד ן , ע מ ' 118 — 120 . תיאו ר טו ב ש ל הצורו ת השונו ת אש ד
לעד ה ההודי ת תמצ א ב״הוד ו המודרנית ״ ל ג ׳ ו ר ג ׳ קמפבל , לונדו ן 1852 .

61 "בצור ה פשוט ה זו.. . נמשכ ו חייה ם ש ל תושב י האר ץ הזא ת מימ י קדם . ר ק לעתי ם
רחוקו ת נשתנ ו גבולותיה ם ש ל הכפרי ם ? וא ף ע ל פ י שהכפרי ם עצמ ם הי ו נפגעי ם ואפיל ו
נהרסי ם מזמךלזמ ן ע ל יד י מלחמה , רע ב ומגיפ ה — נשתמר ו במש ך דורו ת אות ו שם , אות ם
גבולות , אות ם ענייני ם וא ף אות ן משפחו ת גופן . אי ן התושבי ם מגלי ם מורת־רו ח בהתפוד ר
ממלכ ה ובהתחלקה . כ ל זמ ן שהכפ ר עומ ד בשלימותו , אי ן ה ם נותבי ם א ת דעת ם ע ל השלטו ן
שיימס ר ל ו הכפ ר א ו ע ל השלי ט שלידי ו יעבו ר הכפר ? כלכלת ו הפנימי ת בעינ ה עומדת. "
(ת . סטמפור ד רפלס , לשעב ר מוש ל יאווה. ״ לונדו ן 1817 , כר ך ! , עמ ׳ 285 [בהערה]. )

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

החברו ת שבאסי ה אינן־משתנות , ובניגו ד מתמי ה לכ ך המדינו ת שבאסי ה מתפוררו ת
תמי ד וקמו ת בצורו ת חדשו ת וא ף השושלו ת הולכות־ומתחלפו ת לל א הפסק . המבנ ה
ש ל גופי־היסודו ת הכלכליי ם בחבר ה הזא ת בעינ ו עומד , ול א יפגע ו ב ו הסערו ת ש ל
אזור־ ד,ענני ם המדיני .

כב ר העירונ ו למעלה , שחוק י אגודות־האומני ם הי ו מסייגי ם סיי ג תכנית י בפנ י
גלגול ו ש ל האומ ן העצמא י בבעל־הון , בהגביל ם ' ע ד לכד י קיצוניו ת א ת מספ ר
השוליו ת שמות ר הי ה ל ו לאומ ן להעסיק . ועוד : הי ה אסו ר עלי ו להעסי ק שוליו ת
אל א באות ה אומנו ת בלבד , שהו א עצמ ו שימ ש ב ה אומ ן עצמאי . אגודת־ ד,אומני ם
דחת ה בקנא ה כ ל הסגת־גבו ל מצ ד הון־הסוחרים , אות ה צורת־הו ן חפשית־יחיד ה
שעמד ה כנגדה . הסוח ר רשא י הי ה לקנו ת כ ל סחורו ת שבעולם , ור ק ל א עבוד ה
בחזק ת סחורה . ל א היתד , ל ו לסוח ר דריסודרג ל אל א בחזק ת סוכן ־ מפי ץ ש ל תוצרי ־
האומנות . עורר ו תנאי ם חיצוניי ם חלוקת־עבוד ה מוסיפה־והולכת , שו ב נתפלג ו
אגודות־האומני ם הקיימו ת לסוגי־סוגי ם א ו שנתגבש ו אגודות־אומני ם חדשו ת בצד ן
ש ל הישנות , בל א שאומנויו ת שונו ת יתלכד ו בבית־מלאב ה אחד . מכא ן את ה אומר :
ארגו ן אגודוודהאומני ם — א ף ע ל פ י שהבי א ליד י הבדל ת המקצועות , בידוד ם
והתמחותם , והלל ו נמני ם ע ל תנאי־הקיו ם החומריי ם ש ל תקופ ת המאנופאקטור ה —
בכ ל זא ת נע ל דל ת בפג י חלוקת־העבוד ה בשיטת־המאנופאקטורה . בדרך־כלל ,
הפוע ל ואמצעי־ ד,ייצו ר שביד ו נשאר ו דבוקים־יח ד כשבלו ל בקונכיתו , וכ ך חס ר הי ה
היסו ד הראשו ן בשבי ל המאנופאקטור ה : התעצמאות ם ש ל אמצעי־הייצו ר בחזק ת
הון , שיעמו ד לעומ ת הפועל .

חלוקת־העבוד ה בכל ל החבר ה — א ם באמצעו ת חליפי־הסחורו ת וא ם של א
באמצעות ם — מצוי ה בתצורות־החבר ה הכלכליו ת ע ל סוגיה ן השונים־ביות ר ! ואל ו
חלוקת־העבוד ה על־דרך־המאנופאקטור ה הי א יציר ה מיוחדת־במינ ה ש ל אופן ־
הייצו ר הקאפיטאליסטי .

5 . האופ י הקאפיטאליפט י ש ל וזמאנופאקטור ה

מספ ר מרוב ה ש ל פועלי ם בפיקוד ו ש ל אות ו הו ן אח ד — כא ן נקודת־המוצ א
הטבעית־מקורי ת ל א ר ק ש ל שיתוף־הפעול ה בכל ל אל א ג ם ש ל המאנופאקטורה .
ולהיפך : חלוקת־העבוד ה בנוסח־המאנופאקטור ה מסייע ת לגידו ל מספר ם ש ל
הפועלי ם העסוקי ם ועוש ה אות ו הכר ח טכני . מעתה , מחמ ת חלוקת־ ד,עבוד ה המצויה ,
כפו י עליו , ע ל בעל־ההו ן היחיד , מינימו ם ש ל פועלים , שהו א מוכר ח להעסיקם .
מצ ד שני , מותני ם יתרונותי ה ש ל חלוק ה נוספ ת ע ל יד י ריבו י נוס ף ש ל,מספר ־
הפועלי ם — ודב ר ז ה אי ן לקיימ ו אל א בכפולותנ ה . ואול ם ע ם גידול ו ש ל חלק־ההו ן
המשתנה , מ ן ההכר ח שיגד ל ג ם חלק־ההו ן הקבוע ; ול א ר ק ההיק ף ש ל תנאי־ ד,ייצו ר
המשותפים , כגו ן בניינים , כבשני ם וכיוצא־באלה , אל א ג ם וביחו ד חומרי־הגל ם —
וצרי ך שז ה יגד ל במהירו ת יתיר ה משיגד ל מספ ר הפועלים . הכמו ת ש ל חומרי־הגלם ,
הנאכל ת בזמ ן נתו ן ע ל יד י כמוודהעבוד ה הנתונה , גדל ה והולכ ת ברביח ס שגד ל
הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה מחמ ת חלוקת ה ש ל זו . מכא ן את ה למד : היק ף
מינימאל י גדל־והול ך ש ל הו ן בידי ו ש ל בעלי־ההו ן היחידים , א ו גלגו ל מוסיף־והול ך

12 . חלוק ת העבוד ה והמאנופאקטור ה

ש ל אמצנד־המחי ה החברתיי ם וש ל אמצעי־הייצו ר החברתיי ם בהון , — חו ק הו א

הנוב ע מתו ך אופי ה הטכנ י ש ל המאנופאקטורה 62 .

ומ ה בשיתוף־הפעול ה הפשו ט משמ ש גוף־העבוד ה בתיפקוד ו צורת ־ קיו ם ש ל
ההון , א ף במאנופאקטור ה כך . מנגנון־הייצו ר החברתי , המורכ ב מדירב ה פועלים ־
חלקיי ם אינדיווידואליים , קניינ ו ש ל בעל־ההו ן הוא . מכאן , שהכו ח הפרודוקטיבי ,
הנוב ע מתו ך צירופ ן ש ל העבודות , נרא ה לנ ו כבו ח הפרודוקטיב י ש ל ההון . המאג ר
פאקטורה־ממ ש ל א ר ק מכניע ה א ת הפועל , שקודם־לכ ן הי ה חפשי , למרות ו ש ל ההו ן
ולמשפעתו , אל א גדול ה מז ו : הי א יוצר ת הסתעפות־של־הירארכי ה בקר ב הפועלי ם
עצמם . שיתוף־הפעול ה הפשו ט משאי ר בדר ך כל ל א ת דרכי־העבור ה ש ל היחידי ם
ללא־שינוי , ואל ו המאנופאקטור ה מכניס ה לתוכ ן מהפכ ה ביסוד ן ומערער ת א ת עצ ם
שרשי ו ש ל כוח־העבוד ה האינדיווידואלי . הי א מטילה־מו ם בפוע ל והופכת ו לברי ה
מקוטעת , בפתח ה בו , מעשה־חממה , א ת מומחיותרהקמעוני ת תו ך דיכו י עול ם מל א
ש ל יצרי ם וכשרונו ת פרודוקטיביים , כדר ך ששוחטי ם במדינו ת לה־פלאט ה בהמ ה
שלימ ה ע ל שו ם עור ה א ו חלב ה בלבד . ל א ר ק הפעולות־החלקיו ת המיוחדו ת נחלקו ת
בי ן יחידי ם שונים , אל א א ף היחי ד עצמ ו נחל ק חלקים־חלקים , הו א נהפ ך למנוע ־
אבטומטו ס ש ל עבודה־חלקית 63 ; וכ ך מתגש ם אות ו מש ל תפ ל ש ל מנניו ס אגריפאס ,
המתא ר א ת האד ם כקטע־בלב ד מגופ ו ש ל עצמו 64 . א ם בתחיל ה מכ ר הפוע ל א ת כוח ־
עבודת ו להו ן משו ם שחסרי ם הי ו ל ו האמצעי ם החומריי ם לייצו ר ש ל סחור ה —הר י
עכשי ו פוס ק עצ ם כוח־עבודת ו האינדיווידואל י לקיי ם א ת שליחותו , משל א נמכ ר
להון . אי ן הו א מקיי ם א ת תיפקוד ו אל א בתו ך צירוף , המתחי ל א ת קיומ ו ר ק לאח ר
שנמכ ר כוח־עבוד ה ז ה — בביודהמלאכ ה ש ל בעל־ההון . הפועל־במאנופאקטורה ,
משניטל ה ממנ ו היכול ת לעשו ת משה ו של ם לפ י טיב ו הטבעי , שו ב אי ן הו א מפת ח
פעול ה יצרני ת אל א ר ק בחזק ת אבז ר לבית־המלאכ ה ש ל בעל־ההון 63 . כש ם שחקו ק

62 ״אי ן ז ה מספי ק עדיין , שההו ן (צ״ ל — אמצעי־הסחי ה ואמצעי־הייצור ) הדרו ש לחלוקת ־
המשנ ה ש ל האומנות , יימצא־בעי ך בתהומי־החבר ה : חו ץ מז ה צריך , שיהי ה מוצב ר בכמויו ת
מספיקו ת בידיה ם ש ל בעלי־העסק , כד י להכשיר ם לעבוד ה בקנדדמיד ה גדול.. . ככ ל שגדלה *
והולכ ת החלוק ה כ ן דרוש ה להעסקת ם הקבוע ה ש ל אות ו מספ ר פועלי ם כמו ת מרוב ה יות ר
ויות ר ש ל הו ן במכשירים , בחומרי־גל ם וכו׳" . ( ש ט-רד : "קור ם לכלכל ה מדינית" , הוצ .
פאריסית , כר ך ן , עמ , 250 , 251 . ) "אי ן להפרי ד בי ן ריכוז ם ש ל אמצעי־הייצו ר לבי ן חלוקת ־
העבודה , ממ ש כש ם שאי ן להפרי ד — בתחומ י המדיניו ת — בי ן ריכוז ם ש ל כוחות־השלטו ן
הציבוריי ם לבי ן חלוק ת העניינים־הפרטיים, " (קאר ל מארקם : "דלות ה ש ל הפילוסופי ה
וכר״ , עמ ׳ 134 . )

63 ד וג א ל ד סטיואר ט מכנ ה א ת פועל י המאנופאקטור ה "אוטומאטי ם חיים.. .
המשמשי ם א ת הפעולו ת החלקיו ת ש ל העבודה" . ("כתבים" , הוצא ו ע ל יד י ס ר ו . האמילטון ,
אדינבורג , כר ך וווע , 1855 , ״הרצאו ת וכו׳״ . עצ ר 318 . )

64 אצ ל האלמוגי ם משמ ש כ ל פר ט באמ ת קיב ה בשבי ל כ ל החבור ה כולה . ואול ם כא ן
הו א מביא־ומספ ק המרי־מזו ן לחבורה , ול א שהו א מוציאם־ונוטלם , כפ י שנה ג הפאטריצ י
הרומאי .

65 "עובד , א ם הו א בק י במלאכ ה בשלימותה , יכו ל לעבו ד בכ ל מקו ם ולמצו א פרנסתו :

ואל ו השנ י (פוע ל המאנופאקטורה ) אינ ו אל א חל ק מ ן האביזרים , וא ם נפר ד הו א מחברי ו
לעבודה , אינ ו אל א נטו ל כ ל כושר־לשימו ש וכ ל עצמאו ת ; וע ל כ ן נאל ץ הו א לקב ל א ת מרות ו

295

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

הי ה ע ל מצח ו ש ל הע ם הנבח ר שהוא . חבל־נחלת ו ש ל יהוה , כ ך טובע ת חלוקת ־
העבוד ה בפוע ל החרוש ת א ת חות ם קניי ן הבעלי ם ש ל ההון .

כ ל הידיעות , ההתבוננו ת והרצון , שמפתח ם האיכ ר העצמא י א ו האומ ן העצמאי ,

ולו א ג ם בקנדדמיד ה מועט , — משו ל לפר א הרוא ה בביצו ע כ ל אמנות־המלחמ ה ר ק
עורמ ה אישי ת — כ ל אל ה אינ ם נדרשי ם עכשי ו אל א בשבי ל השלימו ת ש ל בית ־
המלאכה . הכושרי ם הרוחניי ם ש ל הייצו ר מרחיבי ם א ת קנדדמידת ם מצ ד.אחד , משו ם
שה ם נעלמי ם בהרב ה צדדי ם אחרים . מ ה שמפסידי ם הפועלים־החלקיי ם — מתרכז ־
והול ך כנגד ם בתו ך ההון 66 . וז ו תולד ה ש ל חלוקת־העבוד ה על־דרך־המאנופאקטור ה :
הכושרי ם הרוחניי ם ש ל תהלי ך הייצו ר החומר י נעמדי ם לעומ ת הפועלי ם כקניי ן זר .
ככו ח המשתל ט עליהם . תהליך־הפרד ה ז ה מתחי ל ע ם שיתוף־הפעול ה הפשוט , שכא ן
מייצ ג בעל־ההו ן לעומ ת הפועלי ם היחידי ם א ת האחדו ת והרצו ן ש ל גוף־העבוד ה
החברתי . אות ו תהלי ך מתפתח־והול ך ע ם המאנופאקטורה , המטל ת מו ם בפוע ל
והופכת ו פועל־חלקי . והו א ב א ע ל סיומ ו בתעשיי ה הגדולה , המפריד ה מ ן העבוד ה
א ת המדע , בחזק ת כושר־ייצו ר עצמאי , ודוחפת ו לשמ ש כלי־שר ת להון 67 .

שהפועל־הכול ל במאנופאקטורה , וממיל א ההון , מתעש ר בכוח־פרודוקטיב י
חברת י — דב ר ז ה מותנ ה בכך , שהפוע ל מתדלד ל בכוחותירהפרודוקטיביי ם
האינדיווידואליים . "הבערו ת הי א א ם התעשיי ה והאמונ ה התפל ה כאחת . כו ח המחשב ה
וכו ח הדמיו ן פרוצי ם לטעו ת ז אב ל ההרג ל להני ע י ד א ו רג ל אינ ו תלו י ל א בראשו ן
ול א בשני . לפיכ ך פורחים־ביות ר אות ם סוגי־המאנופאקטורה , בה ם ממעטי ם להימל ך
בנפש , וכא ן אפש ר לראו ת א ת בית־המלאכה.. . כמכונו! , שפרקי ה ה ם בני־אדם" 68 .
ואמנ ם בכמ ה מאנופאקטורו ת במחצי ת המא ה ה־ 18 הי ו מעדיפי ם להעסי ק אידיוטים ־
למחצ ה בשבי ל פעולו ת פשוטו ת מסוימות , א ך הלל ו נשאר ו בחזק ת סו 1 ו ש ל
בית־החרושת 69 .

״ההתפתחו ת השכלי ת ש ל רו ב בנ י אד ם — אומ ר א . ס מ י ת — מעוצבת ,
בהכרח , ע ל פ י התעסקות ם יוכדיום . אד ם המבל ה כ ל ימ י חיי ו בביצו ע כמ ה פעולו ת
פשוטות.. . אי ן ההזדמנו ת ביד ו לאמ ן א ת שכלו.. . בדר ך כל ל נעש ה הו א מטומט ם
ובו ר גמו ר ע ד כד י שפל־המדרג ה שחברי ה האנושי ת יכול ה לרדת. " לאח ר שתיא ר

סמי ת א ת טמטומ ו השכל י ש ל הפועל־הקמעוני , הר י הו א ממשי ך ואומ ר : "חד ־

ש ל החוק , שמוצאי ם לנכו ן להטי ל עליו. " (שטורך : "קור ס לכלכל ה מדינית" , ה 1 צ .
פטרסבור ג 1815 , כר ך 1 , עט ׳ 204 . )

66 א . פ ר ג ו ס ו ן : ״תולדו ת החבר ה האזרחית״ , עמ ׳ 281 : "ואפשר , שהאח ד הרוי ח
מ ה שהשנ י הפסיד. "

67 "איש־המד ע והפוע ל הפרודוקטיב י מפורדי ם ומרוחקי ם ז ה מז ה מרח ק רב , והמדע :

תח ת לשמ ש בידי ו ש ל העוב ד כלי־שר ת לעבודה , להגדי ל א ת כוחותי ו הפרודוקטיביים.. . הר י
כמע ט בכ ל מקו ם העמי ד עצמ ו בשור ה נג ד [אישי ] העבודה.. . להטעות ם ולהתעות ם באופ ן
שיטתי , ע ל מנ ת להפי ד א ת כוחות־שריריה ם לכוחו ת מכאניי ם וצייתני ם לחלוטין. "
ו . תומפסון : ״חקיר ה בעיקרי ה ש ל חלוק ת העושר״ , לונדו ן 1824 , עמ ׳ 274 . )

68 א . פרגוסון : ״תולדו ת החבר ה האזרחית״ , עט ׳ 280 .

69 י . ד . טאקט : "תולדו ת מעמד ה ש ל אוכלוסיי ת הפועלי ם בעב ר ובהווה. " לונדו ן

1846 , כר ך ן , עמ ׳ 148 .

296

12 . הלוק ה העבוד ה והמאנופאקטור ה

גוניות ם ש ל חיי ו ע ל חתדיריו ת שבה ם מערער ת כמוב ן ג ם א ת עו ז דוחי• " ול א עו ד
אל א שהי א הורס ת ג ם א ת כושר־הפעולו ת ש ל גופו • ע ד שהו א נעש ה בלתי־מוכש ר
להפעי ל א ת כוחו , תו ך תנופ ה והתמדה , בשו ם התעסקו ת אחרת , חו ץ מז ו שגתאמ ן
לה . וכ ך נראה , שהתמחות ו באומנות ו שנתייחד ה ל ו נקנת ה ע ל חשבו ן כושרי ו
השכליים , החברתיים , המלחמתיים . אך , זה ו המצ ב בכ ל אר ץ מפותח ת ותרבותית ,
ולכ ך מגיעים , בהכרח , העמלי ם העניי ם(■ 001 ( 011111181 ( 116 181 * ),היינו , הרו ב הגדו ל
ש ל האוכלוסייה" 70 . כד י לגדו ר בפנ י התנוונות ו הגמור ה ש ל המון־העם , הנובע ת
מתו ך חלוקת־העבודה , ממלי ץ א . סמי ת ע ל השכל ת הע ם מסע ם המדינה , א ם ג ם י ש
לתת ה במנו ת הדמיאופאתיות , תו ך זהירו ת יתירה . בעקביו ת חול ק ע ל כ ך מתרגמ ו
הצרפת י ומפרש ו ג . ג א ר נייח , שבדרך־הטב ע נתגלג ל בסנאטו ר בימ י הקיסרו ת
הצרפתי ת הראשונה : השכלת־הע ם י ש ב ה משו ם פגיע ה בחוקי ה הראשוני ם ש ל
חלוקת־העבודה , וע ם תקנ ה ז ו "גוזרי ם כלי ה ע ל כ ל הסד ר החברת י שלנו" , "מ ה
כ ל חלוקת־עבודה ״ — הו א אומ ר — "א ף חלוק ה ז ו לעבודת־כפיי ם ולעבודת־מוחין 71
געשי ת מובלטוריות ר ומכרע ת יותר , כ ל שהחבר ה (ובדי ן הו א משתמ ש בביטו י
ז ה לציי ן א ת ההון , קניין־הקרק ע והמדינ ה ש ל אלה ) מתעשר ת והולכת . ומ ה כ ל
חלוקת־עבודה , א ף חלוק ה ז ו תולד ה הי א ש ל הישגי־התקדמו ת בעב ר וגור ם להישגי ־
התקדמו ת לעתיד־לבוא.. . כלו ם רשאי ת הממשל ה לפעו ל כנג ד חלוקת־עבוד ה ז ו
ולעכב ה בתו ך מהלכ ה הטבע י י כלו ם רשאי ת הי א להשתמ ש בחל ק מהכנסות־המדינ ה
למע ן הנסיון , הב א לבלב ל ולערב ב שנ י מעמדו ת ש ל עבודה , השואפי ם להבדל ה
ולהפרדה 72 י "

מיד ה מסוימ ת ש ל הטלת־מו ם גופני ת ורוחנית , בלתי־נפרד ת הי א מכ ל חלוקת ־
עבוד ה אפיל ו הכללית־ביות ר ש ל החברה . אול ם תקופת־המאנופאקטורה , תו ך שהי א
מרחיב ה במיד ה יתיר ה התפצלו ת חברתי ת ז ו ש ל ענפי־העבודה , — ומצ ד השנ י ר ק ע ם
חלוק ה ז ו המיוחד ת ל ה תופס ת הי א א ת היחי ד בשרשי־חיי ו — הר י הי א הראשונ ה
שנותנ ת א ת החומ ר וא ת הדחיפ ה לפאתולוגי ה התעשייתית 73 .

70 א . סמית : ״עוש ר העמים״ , ספ ר ץ , פר ק 1 , סעי ף 11 [כר ך ץן , עמ ׳ 140 , 141 , ]

א . ספי ת — כתלמיד ו ש ל א . פרגוסון , שפית ח ותיא ר א ת התוצאו ת הנפסדו ת ש ל חלוקת ־
העבוד ה — נתברר ה ל ו נקוד ה ז ו כל־צרכה . בפת ח ספרו , מקו ם שהוא , כאיש־מקצו ע
[ 0£0380 ־ננ ן א 6 ] , קוש ר כתרי ם לחלוקת־העבודה , אינ ו אל א רומ ז ע ל כך , אגב־אורח א בלבד ,
כע ל מקור ם ש ל אי־השויונו ת החברתיים . ר ק בספ ר ה־ 5 ׳ הד ן בהכנסת־חמדינה , חוז ר הו א
ומייצ ר א ת פרגוסון . ב״דלות ה ש ל הפילוסופיה " כב ר אמרת י א ת הדרו ש ע ל הזיק ה ההיסטורי ת
בי ן פדגוסון , א . סמית , למונטי י וסי י מבחינ ת ביקורת ם א ת חלוקת־העבוד ה ; וכ ן תיארת י
ש ם לראשונ ה א ת חלוקת־העבוד ה על־דרד־המאנופאקטור ה כצוו ח סגולי ת ש ל אופ ן הייצו ר
הקאפיטאליסטי . (ק . מ א ר ק ס : ״דלות ה ש ל הפילוסופיה״ , פארי ס 1847 , עט ׳ 122 ואילך. )

71 וכב ר אמ ר פרגוסו ן ב״תולדו ת החבר ה האזרחית״ , עט ׳ 281 : "בתקופ ה ז ו ש ל
הפרד ה וחלוקות־עבוד ה [ 18 ז 10 ; 31 ת 8 ש 01 86 ] אפשר , שעצ ם החשיב ה תיהפ ך למקצו ע מיוחד. "

72 ג . ג א ר נ י ה , כר ך ז ו לתרגומ ו [ש ל א . סמית] , עמ ׳ 2 — 5 .

73 ראמאציני , פרופסו ר לרפוא ה מעשי ת בפאדוא , פירס ם ב־ 1713 א ת עבודתו :

"ע ל מחלו ת האומנים" , תורגמ ה לצרפתי ת ב־ 1781 ושו ב הודפס ה ב־ 1841 ב״אנציקלופדי ה ש ל
מדעי־הרפואה , סוגי ה 7 : סופרי ם קלאסיים. " כמובן , תקופ ת התעשיי ה הגדול ה הגדיל ה

297

ייצור ו ש ל עודף־הער ו היחס י

״לחלק־ולפצ ל גופ ו ש ל אד ם — משמ ע להוציאו־להורג , א ם ראו י הו א לפסק ־

די ן זה ; משמ ע לרצחו־נפש , א ם אינ ו ראו י לבך . לחלק־ולפצ ל א ת העבוד ה משמ ע
לרצו ח א ת האומה" 74 .

שיתוף־הפעול ה שיסוד ו בחלוקודהעבודה , היינו , המאנופאקטורה , הו א בתחילת ו
תצור ה טבעית־־מקורית . משכב ש קיומ ה לעצמ ו יציבו ת כל־שהי א והרחב ה מסוימת ,
הריה י נעשי ת צור ה מודעת , מתוכנ ת ושיטתי ת ש ל אופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי .
תולדו ת ד,מאנופאקטורה־ממ ש מעידות , כיצ ד חלוקת־ ד,עבוד ה המיוחד ת ל ה כובש ת
לעצמ ה צורו ת תכליתיות , תחיל ה בדר ך הנסיץ , כביכו ל מאחור י גב ם ש ל,האישי ם
הפועלי ם ; א ך אחר־כ ך שואפ ת היא , בדומ ה לאומנו ת ש ל אגודת־האומנים , לקיי ם
בדרך־מורש ה א ת הצור ח שמצא ה פעם , ובמקרי ם מסוימי ם ג ם מצליח ה הי א לקיימ ה
מאו ת שנים . חו ץ מענייני ם טפלים , אי ן צור ה ז ו משתני ת אל א אכרכ ן חל ה מהפכ ה
במכשירי־ ד,עבודה . המאנופאקטור ה המודרני ת — ואי ן אנ י מדב ר כא ן בתעשיי ה
הגדול ה המיוסד ת ע ל מנגנון־המכונו ת — א ו שמוצא ת הי א בכרכי ם הגדולים ,
שבה ם הי א באה־לעולם , כגו ן המאנופאקטור ד,־לבגדים , א ת האיברי ם המפוזרי ם
[ 06136 < ! 13 נ[ 16111 מ 6013 |; 18 נ> ] מוכני ם ומזומני ם לפניה , ואי ן ל ה אל א לכנ ס א ת
פזוריה ם ; א ו שעקרו ן חלוקת־ ד,עבוד ה בול ט לעיניים , שעד . שלוקחי ם בפשיטו ת א ת
העשיו ת השונו ת ש ל הייצו ר בשיטת־האומנו ת ומייעדי ם אות ן לפועלי ם מיוחדי ם
בלב ד (כגו ן בכריכודספרים) . במקרי ם כאל ה אי ן צור ך אפיל ו בנסיו ן מש ך שבו ע
ימים , כד י למצו א א ת מנת־היח ס בי ן הידיי ם הדרושו ת לכ ל תיפקו ד ותיפקוד 75 .

חלוקררהעבוד ה בשיטת־המאנופאקטורה , תו ך שהי א מנתח ת א ת הפעול ה לפ י
שיטת־האומנות , מייחד ת א ת מכשירי־העבודה , מעצב ת פועלים־חלקיים , מכנס ת אות ם
בחבורו ת ומצוות ה אות ם במנגנון־כול ל אח ד — הר י הי א מביא ה ליד י דירו ג איכות י

בהרב ה א ת הקאטאלו ג של ו ע ל מחלו ת העובדים . ר ׳ בי ן השא ר ; "ההיגיינ ה הגופני ת והרוחני ת
ש ל הפועלי ם בערי ם הגדולו ת בכל ל ובעי ר ליאו ן בפרט . מא ת ד״ ר א . א . פ ו נ ט ר ה , פארי ס
1858 ״ , וכ ן ״מחלות , המיוחדו ת למעמדו ת שונים , לגילי ם ולמיני ם שונים״ , 6 כרכים , אולם ,
1860 . ״ ב־ 1854 מינת ה חבר ת האמנויו ת [ 18 ־ 1 .^ . 0£ ^ 800161 ] ועדת־חקיר ה לפאתולוגי ה
תעשייתית . רשימ ת התעודות , שנאספ ו ע ל יד י ועד ה זו , אפש ר למצו א בקאטאלו ג ש ל
"המוזאו ם הכלכל י בטוויקנהאם" . חשיבו ת רב ה נודע ת ל״דו״חו ת ע ל בריאו ת הציבור "
הרשמיים . וכ ן ר ׳ א ד ו א ר ד רייך , דוקטו ר לרפוא ה : ״ע ל ניוונ ו ש ל האדם״ , ארלאנג ן 1868 .

* ז 1116 68 ^* 16861 > 116 1 £ , 11101 130 18 £0 6X60016 מ 3 6 !> 1 ע 11 >ג 1 ט 8 סי! "

0 £ 18100 ^ 8611161106, 10 388388111316 111111, 11 116 <1068 1101... 1116 801x11

". 16 (! 60 < ן 3 0£ 388388111311011 1116 18 ■ 1311001 ד . א ו ר ק ו ו א ר ט : "דברי ם רגי -
לים" . לונדו ן 1855 . עט ׳ 119 . ) דעותי ו ש ל הג ל אפיקורסיו ת מאו ד בעניי ן הלוקת־העבוד ה :
״א ם אומרי ם : אנשי ם משכילים , אפש ר להבי ן קוד ם כל , כ י הלל ו ה ם אנשי ם שיכולי ם לעשו ת
כ ל מ ה שאחרי ם מבצעים. ״ — כ ד אומ ר הו א בפילוסופיית־המשפ ט שלו .

75 האמונ ה התמימ ה בגאוניות־ההמצאה , שהקאפיטאליס ט היחי ד משתמ ש בה , כביכול ,
בחלוקת־העבוד ה מלכתחיל ה [ 1 ־ 101 ־נ ק 3 ] — שו ב אי ן למצא ה כיו ם אל א אצ ל הפרופסורי ם
הגרמנים , כגו ן אצ ל פ ר דושר ; כשלמון־תוד ה לקאפיטאליסט , שמתו ך ראשו , ראש־יופיט ר נ ס
כביכול , זנקד , חלוקוד ד־,עבוד ה בצורת ה המוגמרת , מקצי ב ל ו הל ה "שכרי־עבזד ה שונים "
[״ 61181611116 ( 1 ־ 1 . ^ 86 ־ 61 זו 11 > ״ ] . * ם משתמשי ם יות ר א ו משתמשי ם פחו ת בחלוקת־העבודה ,
דב ר ז ה תלו י בשיעור ו ש ל חכי ם ול א בגדל ה ש ל הגאוניות .

298

12 . חלוק ת העבוד ה והמאנופאקטור ה

ופרופורציונאליו ת כמותי ת ש ל תהליכי־עבוד ה חברתיים ! ומכא ן שמקימ ה הי א
ארגו ן מסוי ם ש ל עבוד ה חברתית , וע ל יד י כ ך מפתח ת הי א ג ם כוח־פרודוקטיב י חדש ,
חברתי , ש ל העבודה . בחזק ת צור ה קאפיטאליסטית־במיוח ד ש ל תהליך־הייצו ר
החברת י — וע ל היסודו ת שמצא ה מזומני ם לפני ה ל א יכל ה להתפת ח בדר ך אחר ת
אל א בצור ה הקאפיטאלימטי ת בלב ד — אי ן הי א אל א מתו ד מיוחד , לייצ ר ב ו עודף ־
ער ך יחמ י א ו להגדי ל א ת השתערמת ו ש ל ההו ן — והו א הקרו י עושר־החברה ,
,עוש ר העמיס ״ [״ 8 מ 10 ; 31 א : ? 0 6311:11 ^" ] וכיו״ ב — ע ל חשבונ ם ש ל הפועלים . ל א
ר ק שהי א מפתח ת א ת הכוח־הפרודוקטיב י החברת י ש ל העבוד ה לטוב ת בעל־ההון ,
ול א לטוב ת הפועל , אל א ג ם מפתח ת אות ו ע ל יד י התנוונות ו ש ל הפוע ל האינדי -
ווידואלי . הי א מייצר ת תנאי ם חדשי ם לשלטונ ו ש ל ההו ן ע ל העבודה . ולפיכ ך : א ם
הי א נראית , מכאן , כהתקדמו ת היסט״יי ת וכשלבדהתפתחו ת הכרח י בתהלי ך התהוות ה
הכלכלי ת ש ל החברה , הר י הי א נראית , מכאן , כאמצע י לניצו ל ציביליזאציונ י
וערמומי .

הכלכל ה המדינית , שצמחה־ועלת ה כמד ע מיוח ד ר ק בתקופת־המאנופאקטורה ,

דנ ה בחלוקורהעבוד ה החברתי ת בכל ל ר ק מתו ך האספקלרי ה ש ל חלוקת־העבוד ה
בשיטת־המאנופאקטורה 78 , כלומר , ר ק בחזק ת אמצע י לייצ ר יות ר סחור ה באות ה
כמות־עבודה , הוו ה אומר , להוזי ל א ת הסחורו ת ולהחי ש א ת הצב ר ההון . בניגו ד
חריף־ביות ר להדגש ה ז ו ש ל הכמו ת וש ל ערך־החליפין , הר י הסופרי ם ש ל התקופ ה
העתיק ה הקלאסי ת אינ ם עוסקי ם אל א באיכו ת ובערך־השימוש 77 . ע ם הפרד ת ענפ י
הייצו ר החברתיים , משתפר ת התקנ ת הסחורות , יצריה ם וכשרונותיה ם ש ל בני־אד ם
בוררי ם לעצמ ם תחומי־התעסקו ת מתאימי ם לחם 73 , ובל א הגבל ה אי ן יכולי ם לבצ ע

76 טונדיות ר מא . סמי ת ידע ו סופרי ם ותיקי ם יות ר — כגו ן פט י א ו המחב ר עלו ם הש ם
ש ל ״יתרונותי ו ש ל סח ר הודדהמזרהית ״ וכ ר — בית ר תוק ף לקבו ע א ת אופי ה הקאפיטא ־
ליסט י ש ל חלוקת־העבוד ה שעל־דר ך המאנופאקטורה .

77 בי ן הכלכלני ם המודרניי ם משמשי ם יוצאים־מן־הבל ל סופרי ם אחדי ם מ ן המא ה ה־ 18 ,

כגו ן ב י ק א ר י א ו ג , י י מ ס האריס , שבעניי ן חלוקת־העבוד ה כמע ט שאינ ם אל א
חוזרי ם ע ל דבריה ם ש ל הסופרי ם מ ן הזמ ן העתיק . הנ ה אומ ר ב י ק א ר י א : "כ ל אח ד
ואח ד נסיונדשל ו יורהו , שא ם מייעדי ם תמי ד א ת הי ד וא ת הרו ח לסו ג אח ד ויחי ד ש ל עבודו ת
ותוצרי ם — הר י שהתקנת ם תהי ה קל ה יותר , שופע ת יות ר וטוב ה יות ר מאש ר במקר ה שכ ל
אח ד לחו ד הי ה מתקי ן לעצמ ו א ת הדרו ש לו.. . בז ו הדר ו מתחלקי ם הבריו ת לפ י סוגים ,
מעמדו ת ושכבו ת שוני ם — לתועל ת הכל ל ולטובת ם ה ם עצמם. " (צזאר ה ביקאריא :
״יסודו ת הכלכל ה הציבורית״ , הוצא ת קוסטודי , החל ק המודרני , כר ך ןן , עמ ׳ 28 . ) ג 'י י מ ס
האדים , לאח ר מכ ן האצי ל לבי ת מלמסבודי , — מפורס ם ב״יומנים " מימ י היות ו צי ר
בפטרבור ג — הו א עצמ ו אומ ד בהער ה לחיבור ו : ״דו־שיז ז בדב ר האושר״ , לונדו ן 1741 ,
נדפ ס מחד ש לאחר־מכ ן ב״שלו ש מסכתו ת וכר״ , הוצ . 3 , לונדו ן 1772 [עמ ׳ 292 ] : "כ ל
הראי ה לדבר , כ י החבר ה הי א יציר ה טבעית ׳(היינו , ע ל יד י "חלוק ת ההתעסקויות") , לקוח ה מ ן
הספ ר השנ י ש ל ,המדינה ׳ לאפלטון. "

78 כד , למשל , אנ ו מוצאי ם באודיסיאה , 17 * , 228 : <ן! 77 * > עמ״סגג&י ז ק& ץ ?סגג.^ "

" 015 ץק י 1 *ז 2 ז ן 5 ^ £7111 [שכ ן בעבודו ת שונו ת ימצ א סיפוק ו כ ל גבר] , וכ ן אומ ר ארכילוכו ם
אצ ל סקסטו ס אמפיריקו ס :" 1 * 1701:1 * 7 1 ןו 78£ }* א ׳ 171 < 0 .כג * } 0 .גג.£״[ב ל אח ד משוב ב

לב ו במלאכ ה אחרת] .

299

ייצור ו ש ל עודף־זזער ך היזזס י

בשו ם מקו ם דברי ם חשובים 70 . מכא ן : ע ם חלוקת־העבוד ה משתפרי ם התוצ ר ומייצר ו
כאחד . וא ם פ ה וש ם נזכ ר ג ם הגידו ל ש ל כמו ת התוצרים , הר י אי ן הדע ת נתונ ה בכ ך
אל א לשפ ע המרובה־יות ר ש ל ערך־השימוש . אי ן רמז , א ף ל א במל ה אחת , לערך ־
החליפין , להוזלת ן ש ל הסחורות . נקודת־השקפ ה ז ו ש ל ערך־השימו ש הי א השולט ת
ה ן אצ ל אפלטון 80 , הרוא ה בחלוקת־ ד,עבוד ה יסו ד להתפרדו ת החבר ה למעמדותיה ,
וה ן אצ ל קסנופון 81 , שבחוש ו הבורגני , האופיינ י לו , מתקר ב הו א אפיל ו

$ ך 7)71(0x06x0 ,*>ץ׳ק 3 ס 061 ^: 7 ן 7 5 .גגהמ " [הרב ה מלאכו ת ביד ו ־ —

וכול ן ל א יד ע ע ל בוריין. ] — אישיאתונא , כיצר ן ש ל סחורות , רא ה לעצמ ו יתרו ן ע ל איש י
שפרתא , מפנ י שז ה האחרו ן עמד ו לרשות ו בע ת מלחמ ה אנשי ם מרובי ם — א ך ל א ממון ;
והנ ה תוקידיד ס ש ם בפי ו ש ל פריקלס , בנאומ ו שב א לעור ר א ת האתונאי ם למלחמ ת פלופונז ,
דברי ם אלה : ״הללו , העובדי ם בעצמ ם במשק ם ( 7 ( 6x0 ^ £ ;ו&סש ׳ 01 ^ 01 065x0 )יבכר ו ללחו ם
בגופיה ם ול א בממון״ . ( ת ו ק ידידם : ספ ר ן , פר ק 141 . ) וא ף ע ל פ י כ ן נשאר ה אצל ם
כאידיא ל — ג ם לגב י הייצו ר החומר י — האוטארקיד ) [ 6 ס)£%ק 6 ס^ 06 ] בניגו ד לחלוקודהעבודה , "שכ ן
הלל ו קיימ ת אצל ם ״רוח ה ( 85 1:0 ) ואל ו הה ם — אצל ם ג ם עצמאו ת מד) . וייזכ ר כאן ,

ב י אפיל ו בתקופ ת הורדת ם ש ל 30 העריצי ם ל א הי ו באתונ א א ף ל א ׳ 5000 אנשי ם מחוסרי־קרקע .

80 לפ י אפלטו ן מתפתח ת חלוקת־העבוד ה בתחומ י העד ה מתו ך רב־צדדיות ם ש ל הצרכי ם

וחד־צדדיות ם ש ל כשרונות־הפרט . השקפת ו היסודי ת היא , שהפוע ל צרי ך לכוו ן עצמ ו לפ י
מפעלו , ול א שהמפע ל יה א מכוו ן לפ י הפוע ל * ואי ן להימנ ע מכך , א ם עסו ק הפוע ל באומנויו ת
שונו ת כאחת , וממיל א תשמ ש ל ו האח ת א ו השניי ה מפע ל צדדי . "שהר י ל א ירצ ה המפע ל
לחכות , ע ד שתתפנ ה לכ ך שעת ו ש ל פועל ו ; אל א הפר ח הו א שהפוע ל ל א ירפ ה ממפעלו , א ך
ג ם ל א יעסו ק בכ ך כבדרד־אגב . — הכר ח בכך . — היוצ א מכאן , שהכ ל אפש ר להתקי ן
מרובודיות ר וג ם יפדדיות ד וג ם ביתר־קלות , א ם יפע ל האח ד במפע ל אח ד בלבד , בהתא ם
לכשרונ ו הטבע י ובזמ ן הראוי , פנו י מ ן המפעלי ם האחרים. " ("ע ל הרפובליקה" , ן , הוצ .
2 ש ל בטר , אורל י וכו ׳ [ספ ר שני , פר ק 12 ] . בדומ ה לכ ד אצ ל ת ו ק י ד י ד ם , כנ״ל , פר ק
142 : "הספנו ת אמנו ת הי א בדומ ה לכ ל אמנו ת שהיא , ואי ן לעסו ק ב ה ממקר ה למקר ה בחזק ת
מפע ל צדדי , אל א יתיר ה מז ו — אי ן לעסו ק בצד ה ש ל ז ו בשו ם דב ר אח ר כבמפע ל צדדי. "
אפלטו ן אומר : א ם המפע ל צרי ך לחכו ת לפועל , נמצאי ם מחמיצי ם תכופו ת א ת נקודודהזמ ן
המכריע ה ש ל הייצור , והתוצ ר יוצ א נפסד , ג 01 ץק§ " [הולכודלאיבו ד

ההזדמנו ת הראוי ה בשבי ל המפעל] . אות ה אידיא ה אפלטוני ת תמצ א שו ב במחאת ם ש ל
בעל י מפעלי־הליבו ן באנגלי ה כנג ד הסעי ף בחוק־בתי־החרושת , המחיי ב לקבו ע שעו ד
ארוח ה קבוע ה בשבי ל כ ל הפועלים . אי ן עסק ם יכו ל להיו ת מכוו ן לפ י הפועלים , שכ ן
״הפעולו ת השונו ת : חריכה , שטיפה , ליבון , כיבוש , גיהוץ , וצביע ה — א ף אח ת מה ן אי ן
להפסיק ה ברג ע מסוי ם בל א חש ש ש ל נזק.. . הכפיי ה לקבו ע בשבי ל כ ל הפועלי ם אות ה שע ה
עצמ ה לארוחה , עלול ה להטי ל מפע ם לפע ם ע ל נכסי ם בעלייער ך סכנ ה ש ל נז ק ע ל יד י פעולו ת
לא־גמורות.״״ ! * 11101161 86 11 -; 2-1 ע י 011 16 מ 01118 ; 131 ע 6 ^ 1 " [האפלטוניו ת — היכ ן תמצאנ ה
והיכ ן ל א תמצאנה! ]

81 ק ס נ ופו ן אומר , כ י ל א בלב ד לכבו ד ייחש ב א ם אוכלי ם פתב ג משולחנ ו ש ל מלך י
הפרסים , אל א שג ם פתב ג ז ה טעי ם בהרב ה יות ר ממאכלי ם אחרים . ״ואי ן בכ ך כלו ם שיפליא ך *
שכן , מ ה שא ר האומנויו ת מגיעו ת לשלימו ת ביהו ד בערי ם הגדולות , כ ן מכיני ם ג ם א ת מאכל י
המלכי ם בדר ך מיוחד ת לגמרי . שכ ן בערי ם הקטנו ת מתקי ן אות ו אד ם גופ ו כ ן למשכב , דלת ,
מחרשה , שולח ן ; ונוס ד ע ל כ ד בונ ה הו א לעתי ם בתים , והריה ו שמ ח בחלק ו א ם הו א מצלי ח
למצו א בדר ך ז ו לקוחו ת במיד ה מספיק ה לפרנסתו . מ ן הנמנ ע הוא , שאד ם העוס ק במלאכו ת
כ ה מרובו ת יעש ה הכ ל ע ל צ ד הטוב . ואל ו בערי ם הגדולות , בשכ ל יחי ד מוצ א קוני ם מרובים ,
כא ן מספיק ה אומנו ת אח ת כד י פרנסת ו ש ל אדם . ויתיר ה מזו : לפעמי ם אי ן צריכי ם לש ם כ ך

300

, 12 . חלוק ת העבוד ה והמאנופאקטוד ח

לחלוקת־העבוד ה בתו ך בית־מלאכה . "המדינה " ש ל אפלטון , כ ל שנדונ ה ב ה חלוקת ־
העבוד ה בתור ת עיק ר לעיצו ב המךינה , אינ ה אל א אידיאליזאצי ה אתונאי ת ש ל
מערכת־הקאמטו ת במצרים ; שכ ן משמש ת מצרי ם אדץ־תעשיי ה למופ ת ג ם אצ ל
סופרי ם אחרי ם מבני־דורו , כגו ן איזוקראטס 82 , וחשיבות ה ז ו נשתמר ה ל ה בעינ י
היוני ם עו ד בימ י הקיסרו ת הרומאית 83 .

בתקופ ת המאנופאקטורה־ממש , כלומר , בתקופ ה שהמאנופאקטור ה הית ה הצור ה
השלט ת באופן־הייצו ד הקאפיטאליסט י — אנ ו מוצאי ם שהתגשמות ן המלא ה ש ל
נטיותי ה המיוחדו ת נתקל ת במכשולי ם מכמ ה צדדים . א ף ע ל פ י שהמאנופאקטור ה
יוצרת , כפ י שראינו , בצ ד הדירו ג ההירארכ י ש ל הפועלים , ג ם הבדל ה פשוט ה בי ן
פועלים־מומחי ם לשאינם־־מומחי ם — הר י אי ן מספר ם ש ל האחרוני ם אל א מצומצ ם
■מאוד , מחמ ת השפעת ם המכרע ת ש ל הראשונים . וא ף ע ל פ י שהי א מסגל ת א ת
הפעולות־המיוחדו ת א ל הדרגו ת השונו ת ש ל התבגרות , כו ח והתפתחו ת אצ ל איברי ־
׳העבוד ה החיי ם שלה , ולפיכ ך דוחפ ת הי א לקרא ת ניצול ם הפרודוקטיב י ש ל נשי ם
וילדי ם — א ף ע ל פ י כ ן נידונ ה נטיי ה ז ו בדר ך כל ל לכשלו ן מחמ ת הרגליה ם
והתנגדות ם ש ל הפועליבדהגברים . א ף ע ל פ י שהריס ת הפעול ה בנוסודהאומנו ת
מפחית ה א ת הוצאו ת ההכשרה , וממיל א ג ם א ת ערכ ם ש ל הפועלי ם — הר י הצור ך
בזמן־הכשר ה מרוב ה בשבי ל עבוד ה קמעוני ת קשה־יות ר בעינ ו עומד , והפועלי ם
חרדי ם לקיי ם זמ ן ז ה בהקפדה , אפיל ו כשאי ן ב ו צורך . אנ ו רואי ם באנגליה , למשל ,
■כ י חוקי־השוליו ת [ע 1063111 ; 6111 זשע ^ ? 0 8 ^ 1 ] ע ל זמן־הלימו ד ש ל שב ע שני ם עמד ו
בכ ל תוקפ ם ע ד לסו ף תקופודהמאנופאקטורה , ור ק התעשיי ה הגדול ה בא ה
והעבירת ם מ ן העולם . מכיו ן שהתמחות 1 ש ל האומ ן נשאר ת היסו ד ש ל המאנופאק ־
שורה , והמנגנון־הכול ל הממל א בתוכ ה א ת תיפקוד ו חס ר של ד אובייקטיבי , בלתי ־
תלו י בפועלי ם עצמ ם — ממשי ך ההו ן להיאב ק תמי ד ע ם אי־כניעת ם ש ל הפועלים .
״חולשת ו ש ל הטב ע האנוש י גורמת ״ — מתפר ץ ידידנ ו יו ר — "שכ ל שמרוב ה

באומנו ת שלימה , אל א האח ד מתקי ן נעלי־גברים , והשנ י — נעלי־נשים . פד , וש ם מתקיי ם
אד ם ע ל תפירת־נעליי ם בלבד , השנ י ע ל גזירת־העו ר להתקנתן ! האח ד אינ ו עוס ק אל א
בגזיר ת הארי ג לבגדים , והשנ י — בתפירת־החלקי ם בלבד . אל א שי ש הכרח ׳ שהמתקי ן עבוד ה
פשוטה־ביות ר ג ם יבצענ ה ע ל צ ד הטוב־ביותר . והו א הדב ר לגב י מלאכת־הבישול. "

( ק ס נו פ ו ן : ״קירופדיה. ״ ספ ד ןןן/ץ , פר ק 2 . ) כא ן מוטע ם ר ק הטי ב בלבד , שי ש להשיג ו

בהתקנ ת ערד־שימו ש ! א ף ע ל פ י שכב ר קסנופו ן יודע , כ י קנה־המיד ה ש ל חלוקת־העבוד ה
תלו י בהיקפ ו ש ל השוק .

32 "הו א (בוזיריס ) ל חיל ק א ת כול ם ביתות־כיתות.. . ציוה , שאות ם אנשי ם יעסק ו תמי ד
באות ה עבוד ה עצמה , הואי ל וידע , כ י אל ה שמחליפי ם עיסוקיה ם אינ ם יודעי ם שו ם עס ק
ע ל בוריו ! ואל ו מ י שמתמידים־ונשארי ם אצ ל עיסוקיה ם מוציאי ם לפוע ל כ ל עיסו ק ועיסו ק
בתכלית־השלימות . וכ ן נמצ א באמת , שלגב י אומנויו ת ומקצועו ת ה ם על ו ע ל יריביה ם יות ר
משעול ה האומ ן ע ל ההדיו ט ! ומ ה שנוג ע למוסדות , שע ל ידיה ם מקיימי ם ה ם א ת שלטון־חמל ד

יושא ר התחוק ה ש ל המדינה , הר י הלל ו משובחי ם כ ל כך , שהפילוסופי ם המפורסמים , בפתח ם

בשיח ה ע ל כך , הילל ו א ת תחוקת־המדינ ה ש ל מצרי ם ע ל פנ י כ ל האחדות. ״ ( א י ז ו ק ר א ט ס :
"בוזיריס " פר ק 8 . )

83 השווה : דיודודו ס סיקו ל וס .

301

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

התמחות ו ש ל הפועל , כ ן מרוב ה עקשנותו , כ ן יקש ה לטפ ל בו , וממיל א פחו ת נו ח
הו א כחלק־מרכי ב בשיט ה מכאנית.. . שעלו ל הו א לגרו ם לה , לשלימותה , נז ק רב" 84 .
מכא ן הקובלנה , המנסר ת במש ך כ ל תקופת־המאנופאקטורה , ע ל חוס ר המשמע ת
אצ ל הפועלים 85 . ואיל ו ג ם ל א הי ו לפנינ ו עדויותיה ם ש ל סופרי ם בנ י אות ו זמן ,
הר י העובדו ת הפשוטו ת : של א על ה ביד י ההון , מ ן המא ה ה־ 16 ע ד תקופת־התעשיי ה
הגדולה , להשתל ט ע ל כ ל זמן־העבוד ה האפשר י ש ל פועל י המאנופאקטור ה ; שמפעל י
המאנופאקטור ה אינ ם אל א קצרי־ימים , ויח ד ע ם הגירת ם ש ל הפועלי ם א ל האר ץ
ועקירת ם מתוכ ה עוזבי ם המפעלי ם אר ץ אח ת ונוטי ם אהליה ם באר ץ אחר ת —
עובדו ת אל ה בלב ד מדברו ת כמאו ת ספריו ת שלימות . "מ ן ההכר ח להנהי ג סד ר באר ץ
בדר ך ז ו א ו אחרת ״ — קור א בשנ ת 1770 מחב ר ה״מס ה ע ל מלאכ ה ומסחר "
[ ״ 0 :)מ 16 מ!תס ס 1 ) 33 16 > 3 ־ 1 ; 1 ת 0 ■׳ £8833 ״ ] ,שא ת דברי ו הבאנ ו פעמי ם רבות . סד ר —
קריא ה ז ו מהדהד ת 66 שנ ה לאחר־כ ך מפ י הד״ ר אנדרי ו יו ר — "סדר " נעד ר
במאנופאקטורה , שיסוד ה "בדוגמ ה האסכולאסטי ת ש ל חלוקת־העבודה" , ו״ארקריי ט
החזי ר א ת הסד ר ע ל כנו. "

ע ם ז ה ל א הצליח ה המאנופאקטור ה להשתל ט ל א ע ל הייצו ר החברת י בכ ל
מלו א היקפו , ול א לעור ר ב ו שידוד־מערכו ת בעומק . א ת שיאה , כמלאכת־מחשב ת
כלכלית , השיג ה ע ל גב י היסו ד הרח ב ש ל האומנו ת העירוני ת וש ל התעשיי ה הביתי ת
בכפרים . משהגיע ה לדדגת־התפתחו ת מסוימת , עמ ד בסיס ה הטכנ י הצ ר בסתיר ה
א ל צרכי־הייצו ר שהי א עצמ ה יצרתם .

אח ת מיצירותי ה המשוכללו ת ביות ר הית ה הסדנ ה לייצור ם ש ל מכשירי־עבוד ה
גופם , וביחו ד ג ם ש ל המיתקני ם המכאניי ם המורכבי ם שכב ר הי ו משתמשי ם בהם .
בית־מלאכ ה מכאנ י — אמ ר יו ר — "שימ ש הדגמ ה לחלוקת־העבוד ה ע ל שלבי ה
המרובים : המקדח , האיזמל , המחרטה , — לכ ל אח ד ואח ד פועלי ו השונים , הכ ל
לפ י דרג ת התמחותם. " תולד ה ז ו ש ל חלוקודהעבוד ה בנוסודהמאנופאקטורה , הי א
עצמ ה הוליד ה — מכונות . הלל ו מפקיעו ת א ת פעולת־האומני ם מלשמ ש עקרו ן להסד ר
הייצו ר החברתי . כ ך מתבטל , מצ ד אחד , הטע ם הטכנ י לריתוק ו ש ל הפוע ל א ל
תיפקוד־חלק י אח ד לכ ל ימ י הייו . ומצ ד שנ י נהרסים־נופלי ם הסייגים , שעו ד הספי ק
אות ו עקרו ן לסיי ג בה ם א ת השתלטות ו ש ל ההון .

84 יוד : ״פילוסופי ה וכר״ , עם ׳ 20 .

85 האמו ר בטקס ט כוח ו יפ ה יות ר לגב י אנגלי ה מאש ר לגב י צרפת , ויות ר לגב י צרפ ת
מאש ר לגב י הולאנד .

302

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

פר ק שלושה־עש ר

מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

1 . התפתחות ו ש ל מנגנו ן המכונו ת

ג ׳ וה ן סטיואר ט מי ל כות ב בחיבור ו : "עיקר י הכלכל ה המדינית "
לאמו ר : "ספ ק הוא , א ם כ ל האמצאו ת המכאניות , שנעש ו ע ד כאן , הקל ו א ת עמל *
היו ם ש ל שו ם בדיד , אנושית" 86 . ואול ם אי ן ז ה כל ל ממטרת ו ש ל מנגנודהמכונות ,
שמשתמשי ם ב ו שימו ש קאפיטאליסטי . מ ה כ ל התפתחו ת אחר ת ש ל הכוודהיצרנ י
אש ר לעבודה , א ף מנגנון־המכונו ת ל א בא . אל א להוזי ל א ת הסחורו ת ולקצ ר א ת
חלק ו ז ה ש ל יום־העבודה , שהעוב ד צרי ך ל ו לצרכ י עצמ ו—כד י להארי ך א ת החל ק
השנ י ש ל יום־־עבודתו , שהו א מעני ק ל ו לבעל־ההו ן חגם . מנגנון־המבונו ת משמ ש
אמצע י לייצו ר עודף־ערך .

המהפכ ה באופן־הייצו ר — במאנופאקטור ה נקודת־מוצ א משמ ש ל ה כוח ־
העבודה , ואל ו בתעשיי ה הגדול ה נקודת־מוצ א משמ ש ל ה אמצעי־העבודה . הר י שי ש
לחקו ר תחילה , כיצ ד מתגלג ל אמצעי־העבוד ה מבלי־מלאכ ה במכונה , א ו במ ה נבדל ת
המכונ ה ממכשיר ו ש ל האומן , אי ן הדברי ם אמורי ם בא ן אל א בשדטוטי־אופ י
גדולים , כלליים , שהר י לגב י החבר ה אי ן ל ך קווי־גבולי ם שיבדיל ו ע ל דר ל ההפשט ה
הקפדני ת בי ן תקופ ה לחברתה , כש ם שאינ ם לגב י תולדו ת האדמה .

חכמי־מתימטיק ה וחכמי־מכאניק ה — ואת ה מוצ א פ ה ושם , שחוזרי ם ע ל כ ך ג ם
חכמי־כלכל ה אנגלי ם — מסבירי ם ל ך : אי ן כלי־מלאכ ה אל א מכונ ה פשוט ה ואי ן
מכונ ה אל א כלי־מלאכ ה מורכב . אי ן ה ם מבחיני ם כא ן כ ל הבדל־שבמהות , ול א עו ד
אל א שמכני ם ה ם בש ם מכונו ת א ת הכוחו ת המכאניי ם הפשוטים , כגו ן מנוף , מישו ר
משופע , בורג , ית ד וכיו״ב 87 , ואמנ ם כ ל מכונ ה מורכב ת מאות ם הכוחו ת הפשוטים ,
ויהי ו מוסווי ם ומצורפי ם כאש ר יהיו . אול ם מתו ך האספקלרי ה ש ל הכלכל ה ל א
יצל ח הסב ר ז ה למאומה , שכ ן חס ר הו א א ת היסו ד ההיסטורי . מצ ד שנ י י ש ואומדי ם
לראו ת א ת ההבד ל שבי ן כלי־המלאכ ה לבי ן המכוב ה בכך , שבכלי־המלאכ ה הכו ח
המני ע הו א האדם , ואל ו הכו ח המני ע ש ל המכונ ה הו א כוח־טב ע שונ ה מכו ח האדם ,
כגו ן בהמה , מים , רוח , וכד 38 . לפ י ז ה יוצא , כ י מחרש ה רתומ ה לצמ ד שןרים , ז ו

85 16 ) 1112 3761 11117611110118 1118011211103,1 1116 211 : 11 , 16 <ן 3 מ 0 !נ 11681 ח 18 נ 11 "
י, . 8 מ 61 < 1 21137 1111111211 01 1011 8 יז 123 ) 1116 1 ) 1181116116 112176 צרי ך היד , שיאמ ר מי ל
"?!)סנ! ^ 8 ' 16 נ[ 160 ן ע 01116 7 << ! 1 ) 166 1101 61118 ( 1 1111111211 31137 0£ " [ש ל כ ל בדי ה
אנושית , שאיננ ה מתפרנס ת ע ל עבודת ם ש ל אנשי ם אחרים ] — שהר י העל ה מנגנון־המכונות ,
לל א ספק , א ת מספר ם ש ל הולכי־בט ל המיוחסים .

87 ד , למשל , "קוד ם למתימטיק ה מא ת ב . האט ו ן. "

83 ״כנקודת־ראיי ה ז ו אפש ר ג ם למתו ח גבו ל ברו ר בי ן כלי־עבוד ה לבי ן מכונ ה : את ,
פטיש , איזמ ל וכ ר וכ ן כלי־הקצע ה ובלי־הברגד , למיניה ם — ויהי ו מורכבי ם כאש ר יהי ו —
שהאד ם הו א המשמ ש לה ם כו ח מניע.. . כ ל אל ה נכללי ם במוש ג ש ל כלי־ ד,עבוד ה ; בעו ד
שהמחרש ה שכוח־של־חי ה מביא ה ליד י תנועה , טחנת־רו ח וכ ד — י ש למנות ן ע ם המכונות. "
( ו י ל ד , ל ם ש ו ל ץ : ״תנועת ו ש ל הייצור״ , צירי ך 1843 , עמ ׳ 38 . ) חיבו ר הדאוי־לתהיל ה
מכמ ה בחינות .

303

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

מחרש ה המשתייכ ת לתקופורדייצו ר שונות־ביותר , מכונ ה הי א ; ואל ו מנור־האורגי ם
הסיבוב י ש ל קלוס ן[ 011-01113,1:1100111 012111886118 ],המונ ע ביד י פוע ל אח ד ומתקי ן
86000 לולאו ת בדק ה אחת , אינ ו אל א כלי־מלאכ ה בלבד . גדול ה מכ ן : אות ו מנו ר
יהי ה כלי־מלאכה , א ם מונ ע בידיים ! ומכונ ה — א ם מונ ע בכו ח הקיטור . ומכיו ן
שהשימו ש בכו ח בהמ ה הו א אח ת האמצאו ת העתיקו ת ביות ר ש ל האנושות , ייצ א
לף , באמת , שהייצור־בעזרת־מכונו ת קד ם לייצוריבעזרת־אומנות . כשהכרי ז ג׳וה ן
וייא ט בשנ ת 1735 ע ל מכונת־הטוויי ה של ו ובזא ת ביש ר א ת דב ר המהפכ ה
התעשייתי ת ש ל המא ה ה־ 18 , ל א הזכי ר אפיל ו בדיבו ר אחד , של א אד ם אל א חמו ר
מני ע מכונ ה זו , וא ף ע ל פ י כ ן נית ן תפקי ד ז ה לחמור . מכונ ה כד י "לטוו ת בל י
אצבעות ״ — ז ו הית ה סיסמתו־תכניתו 89 .

כ ל מנגנון־מכונו ת מפותח , מורכ ב שלוש ה חלקי ם שוני ם ז ה מז ה בעיקרם :
נזכונת־התנוע ה ; המכאניזם־להעבר ה ; ולאחרונה , מכונת־הכלי ס א ו נזכונת־העבודה .
מכונת־התנוע ה פועל ת בחזק ת כוח־מני ע ש ל כ ל המכאניזם . הי א עצמ ה יוצר ת א ת
כוח־תנועתה , כגו ן מכונת־קיטור , מכונ ה קאלורי ת [ע ל יד י אוי ר מחומם] , מכונ ה
אלקטרו־מאגנטית , וכר ! א ו שהי א מקבל ת א ת הדחיפ ה לכ ך מכוח־טב ע מוכ ן אש ר
מחוצ ה לה , כגו ן גלגל־המי ם ממפל־המים , כגפי־הרו ח מ ן הרוח , וכו / המכאניזם ־
להעברה , המורכ ב גלגלי־תנופה , גלי־הסעה , גלגלי־שיניים , גלגלי־סיבוב , גלים ,
חבלים , רצועות , אבזרי־ביניי ם ותשלוב ת מכ ל המיני ם — מסדי ר א ת התנועה , משנ ה
א ת צורת ה בשע ת הצורך , למשל , מתנוע ה אנכי ת לתנוע ה עוגית , מחל ק אות ה
ומעביר ה א ל מנגנון־המכונו ת ש ל כלי־העבודה . ול א בא ו שנ י חלקי ו אל ה ש ל
המכאניז ם אל א כד י להעני ק לה , למכונ ה המשמש ת כלי־עבודה , א ת התנועה ,
שבכוח ה הי א תופס ת א ת נושא־העבוד ה ומשנ ה אות ו שינו י תכליתי . חל ק ז ה

89 עו ד קוד ם זמנ ו הי ו משתמשי ם — וקרוב־לודאי : תחיל ה באיטלי ה — במכונו ת
לטוויי ה מוקדמת , א ם ג ם הי ו לא־משוכללו ת ביותר . ובכל ל : היסטורי ה ביקורתי ת ש ל
הטכנולוגי ה הית ה יכול ה להוכיח , כמ ה מועט ה ההצדק ה שנוכ ל לייח ס אמצא ה כל־שהי א מ ן
המא ה ה־ 18 לפר ט אחד־ויחיד , א ך חיבו ר כז ה אינ ו עדיי ן בנמצא . ד א ר ו ו י ן הפנ ה א ת
שימת־הל ב לתולדו ת הטכנולוגי ה בטבע , היינו , להתהוו ת האיברי ם אצ ל צמחי ם ובעלי־ח י
בחזק ת מכשירי־ייצו ד בשבי ל חייה ם ש ל צמחי ם ובעלי־ח־י . כלו ם תולדו ת התהוות ם ש ל
האורגאני ם הפרודוקטיביי ם אש ר לאד ם חברת י — וה ם המשמשי ם יסו ד חומר י לכ ל ארגון ־
חברת י מיוח ד — כלו ם תולדו ת אל ו אינ ן ראויו ת לאות ה שימת־ל ב ? וכלו ם כתיב ת תולדו ת
אל ו ל א הית ה קלה־יותר , משו ם שתולדות־האד ם — כמאמ ר ו י ק 1 — נבדלו ת מתולדות־הטב ע
בכך , שא ת הראשונו ת חוללנ ו אנו , ול א א ת האחרונו ת ? הטכנולוגי ה חושפ ת א ת זיקת ו
הפעיל ה ש ל האד ם א ל הטבע , א ת תהליך־הייצו ר הבלתי־אמצע י ש ל חייו , וע ל יד י כ ך — גם :
א ת תהליו־הייצו ר ש ל יחסי ו החברתיי ם וש ל הדימויי ם הרוחניי ם הנובעי ם מהם . אפיל ו
ההיסטוריה־של־הדת , כ ל שהי א מתעלמ ת מבסי ס חומר י זה , — לא־ביקורתי ת היא . ודאי :
ק ל יות ר בהרב ה למצו א בדר ך ש ל ניתו ח א ת הגרעי ן הארצי י ביצירי־הערפ ל הדתיי ם — מאשר ,
להיפך , לפת ח מתו ך יחסי־החיי ם הממשיי ם בכ ל זמ ן ועיד ן א ת צורותיה ם השמימיות . והרי ׳
ז ה האחרו ן הוא־הו א המתו ד המאטריאליסט י היחידי , וממיל א — המתו ד המדע י היחידי .
ואל ו הליקויי ם שבמאטריאליז ם המופש ט ש ל מדעי־הטבע , ז ה המוצי א מ ן הכל ל א ת התהלי ך
ההיסטור י — עליה ם תוכ ל לעמו ד כב ר מתו ך הדימויי ם המופשטי ם והאידיאולוגיים , שדברי ו
נתפסי ם לה ם שע ה שה ם מנסי ם לצעו ד צע ד מעב ר לתחומ י מומחיותם .

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

במנגנון־המכונו ת — היינו , ממנת־הכלי ם — הוא־הו א שממנ ו יוצא ת המהפכ ה
התעשייתי ת במא ה ה־ 18 , והי א המשמש ת עדיי ן יום־יו ם מחד ש נקודת־מוצא , כל ־
אימ ת שמפע ל אומנות י א ו מפע ל ש ל מאנופאקטור ה עובר־ונהפ ך למפע ל מכונות .

בוא ו ונסתכ ל עכשי ו יפה־יפ ה בממנת־הנלי ם א ו בממנת־העבוד ה ממש , הר י
בדר ך כל ל חוזרים־ונראי ם לנ ו — א ם ג ם לעתי ם תכופו ת בשינוי־צור ה ר ב — אות ם
מכשירי ם וכלי־האומנות , שבה ם עוב ד בעל־המלאכ ה ופועל־המאנופאקטורה , אל א
שבמקו ם כלי־עבוד ה ש ל האד ם ה ם משמשי ם עכשי ו כלי־עבוד ה ש ל מכאניז ם א ו
כלי־עבוד ה מכאניים . א ו שהמכונ ה כול ה אינ ה אל א מהדור ה מכאנית , מתוקנ ת א ם
בהרב ה וא ם במעט , ש ל מכשירי־האומ ן הקודמים , כגו ן מנור־האורגי ם המכאני 90 ;
א ו שהאיברי ם הפועלים , המחוברי ם א ל הפיגו ם ש ל מכונת־העבודה , ה ם מיודעינ ו
הישנים , כגו ן הפלכי ם במכונת־הטווייה , המחטי ם במכונת־הסריג ה לגרביים , לוחות ־
משורי ם במכונת־הנסירה , איזמלי ם במכונת־הגזירה , וכיוצ א באלה . ההבד ל שבי ן
נלי־עבוד ה אל ה לבי ן עצ ם גופ ה ש ל מכונודהעבוד ה מגי ע ע ד למקו ר לידת ם ש ל
אלה . שהר י מתמידים־ומייצרי ם אות ם ברוב ם בנוס ח ש ל מלאכ ה א ו ש ל מאנופאק ־
טורה , ור ק לאחר־מכ ן מהדקי ם אות ם א ל גופ ה ש ל מכונת־העבודה , שהי א עצמ ה
יוצר ה על־דרך־המכונה 91 . מכאן , שהמכונ ה המשמש ת כלי־עבוד ה הי א מכאניזם ,
המבצ ע — לאח ר שנמסר ה ל ו התנוע ה המתאימ ה — בעזר ת כלי־העבודד . אש ר לו ,
אות ן הפעולות , שקודם־לכ ן הי ה מבצע ן הפוע ל בכלי־עבוד ה דומים . בי ן שהכו ח
המני ע יוצ א מיד י אדם , ובי ן שא ף הו א יוצ א שו ב מ ן המכונ ה — אי ן עיקר ו ש ל
דב ר משתנ ה א ף במשהו . משהועב ר כלי־המלאכ ה האמית י מיד י האד ם א ל המכאניזם ,
בא ה המכונ ה ותופס ת א ת מקומ ו ש ל נלי־וומלאכ ה הפשוט . מי ד בול ט ההבד ל
לעיניים , ואפיל ו א ם האד ם נשא ר עדיי ן המני ע הראשון . מספ ר מכשירי־העבודה ,
שהאד ם יכו ל לעבו ד בה ם בבת־אחת , מוגב ל ע ל יד י מספר ם ש ל מכשירי־הייצו ד
הטבעיי ם שלו , ע ל יד י מספ ר איבר י גופו . מתחיל ה ניס ו פע ם בגרמניה , שטוו ה אח ד
יה א דור ך שנ י כישורים , היינו , שיהי ה עוב ד בבת־אח ת בשת י ידי ו ובשת י רגליו .
א ך הית ה ז ו עבוד ה מייגע ת ית ר ע ל המידה . לימי ם המציא ו כישור־דורכי ם ב ן שג י
פלכים , אל א שהוירטואוזי ם בי ן הטווים , שיכל ו לטוו ת שנ י חוטי ם בבת־אחת , הי ו
נדירי ם כמע ט כבני־אד ם בעל י שנ י ראשים . ואל ו מכונת ־ ׳גמ 7011 , טוו ה מלכתחיל ה
ב־ 8 ע ד 10 פלכי ם בבת־אחת ; הנו ל לסריגת־גרביי ם שוז ר בבת־אח ת ב־ 1000
מחטי ם ויותר , וכד . מספ ר כלי־העבודה , שבה ם עובד ת מכונת־עבוד ה אח ת בבו ר
אחת , נשתחר ר מלכתחיל ה מ ן הסייגי ם האורגאניים , שהצר ו ע ל כלי־אומנות ו
ש ל הפועל .

80 ביהו ד בצור ה הראשוני ת ש ל הנו ל המכאנ י אפש ר שו ב להכי ר ע ם מב ט ראשו ן א ת
ד,מנו ר הישן . שונ ה הו א תכלית־שינו י בצורת ו המודרנית .

81 ר ק משנ ת 1850 בער ד מייצרי ם באנגלי ה על־דרף־המכונ ה חל ק גדול־והול ד מכלי ־
המלאכ ה ש ל מכונות־העבודה , א ף ע ל פ י שאי ן ה ם מיוצרי ם ע ל יד י אות ם חרשתני ם המתקיני ם
א ת המכונות . מכונו ת לייצו ר כלי־מלאכ ה מכאניי ם מעי ן אלד , הם , למשל , המכונ ה האוטו -
מאטי ת לעשיי ת אשמ ת [ £1116 ת 6 £מנ: 311 מ 1 -מ 1 כ 1 נ 01 נ 1 ] , המכונ ה לעשיי ת סתקני־קריד ה
[ 1110 ^ 611 1118 נ 1 ; 1-861 )־ 0£1 ] , מכונו ת לעשיי ת כרכרי־טווייה , מכונו ת לחישו ל פלכי־״פרד "
ופלכ י "טרד" .

הקאפיטא ? 20

305

ייצור ו ש ד עורף־הער ו היחס י

ההבד ל שבי ן האד ם בחזק ת כוח־מני ע בלב ד לבי ן הפועל , המשמ ש א ת המכשי ר
העוב ד ממש , לוב ש בכמ ה מכלי־־העבוד ה שמשתמשו ת בה ם הידיי ם צורת־קיו ם
מוחשי ת מיוחדת . למשל , לי ד הכישו ר אי ן הרג ל פועל ת אל א בחזק ת כוח־מניע ,
ואל ו הי ד העוש ה בפלך , המורט ת והמסובבת , הי א המבצע ת א ת פעולת־הטוויי ה ממש .
ודוק א ' הל ק אחרו ן ז ה ש ל מכשיר־האומנו ת נתפ ס תחיל ה ע ל יד י המהפכ ה
התעשייתית , וז ו משייר ת ל ו לאד ם לפ י שע ה — בצ ד העבוד ה החדש ה : להשגי ח
בעינ ו ע ל המכונ ה ולתק ן ביד ו א ת שגיאותי ה ש ל ז ו — ר ק א ת התפקי ד המכאנ י
בלב ד ש ל כוח־המניע . ואל ו כלי־עבוד ה שאי ן פעולת ו ש ל האד ם עליה ם מלכתחיל ה
אל א פעול ת כוח־מני ע פשו ט בלב ד — כגו ן ע ם סיבו ב הארכוב ה ש ל טחנה 02 , ע ם
שאיב ת משאבה , ע ם העלא ת ידיו ת המפוז ז והורדתן , ע ם כתיש ה במכתש ת וכ ף —
הלל ו אמנ ם מביאי ם תחיל ה ליד י שימו ש בבעלי־חיים , במים , ברוח 93 בחזק ת כוחו ת
מגיעים . כלי ם אלד . מתמתחי ם ונעשי ם מכונות , קצת ם בתקופ ת המאנופאקטורה ,
פ ה וש ם ג ם ימי ם רבי ם לפנ י תקופ ה זו , אב ל אי ן ה ם מחוללי ם מהפכ ה באופן ־
הייצור . שכלי ם אל ה מכונו ת ה ם ואפיל ו בצורת ם לפי־דרך־המלאכ ה — דב ר ז ה
מתגל ה בתקופ ת התעשיי ה הגדולה . המשאבות , למשל , שבה ן שאב ו ההולאנדי ם
וייבש ו א ת מימ י י ם הארל ם בשנ ת 1836 ־ 1837 , נבנ ו לפ י העיק ר הפשו ט ש ל משאבו ת
רגילות , אל א שמכונות־קיטו ר מעי ן קיקלופי ם הניע ו א ת בוכנותיהן , ול א יד י אדם .
המפו ח הפשו ט והבלתי־מושל ם מאו ד ש ל הנפ ת השכי ח — עדיי ן רגילי ם לעתי ם
באנגלי ה להפכ ו למשאבת־אוי ר מכאנית , על־יד י שמחברי ם א ת ידית ו א ל מכונת ־
קיטור . ומכונת־הקיטו ר עצמה , בצורת ה שהומצא ה בסו ף המא ה השבע־עשר ה בתקופ ת
המאנופאקטור ה והמשיכ ה להתקיי ם ע ד סו ף שנו ת השמוני ם ש ל המא ה ה־ 94 18 , ל א
הביא ה ליד י שו ם מהפכ ה תעשייתית . אדרבה , יצירת ן ש ל מכונות־לכלי־עבוד ה היא ־
הי א שהביא ה עמ ה א ת ההכרה , שתחו ל מהפכ ה במכונת־ הקיטור . משפוע ל האד ם ר ק
בחזק ת כוח־מני ע בלב ד ע ל מכונה־לכלי־עבודה , תח ת לפעו ל ע ל גושא־העבוד ה
בכלי־אומנותו , שו ב אי ן התלבשות ו ש ל הכוח־המני ע בשרירי ו ש ל האד ם אל א
מקרי ת בלבד , ורוח , מים , קיטו ר וכ ר עשויי ם לבו א במקומם . א ד מוב ן מאליו , שאי ן

92 מש ה הי ה אומר : "ל א תחסו ם שו ר בדישו. " ואל ו הפילאנטרופי ס הגרמנים־הנוצרי ם
הי ו תולי ם ל ו לצמי ת — ששימ ש לה ם כו ח מני ע לטחינ ת התבוא ה — לוח־ע ץ גדו ל מסבי ב
לצנארו , של א יוכ ל להגי ש ביד ו קצ ת קמ ח א ל פיו .

93 ההולאנדי ם נאלצ ו להשתמ ש ברו ח בחזק ת כו ח מניע , במקצ ת מחמ ת מחסו ר במפלי־מי ם
טבעיי ם ובמקצ ת מחמ ת מלחמ ה בנג ד עודף־מי ם ממקורו ת אחרים . א ת טחנת־הדו ח גופ ה קיבל ו
מגרמניה , וכא ן עורר ה אמצא ה ז ו מאב ק נא ה בי ן האצולה , הכמור ה והקיסר , שהי ו מדייני ם
ביניהם : למ י מה ם ״שייכת ״ הרוח . האוי ר משעב ד [ 11130111: 61860 ; 1,11:0 ] — הי ו אומרי ם
בגרמניה ; ואל ו בהולאנ ד — הרו ח הביא ה ל ה שיחדור . כא ן שיעבד ה הרו ח — ל א א ת
ההולאנדי , אל א א ת הקרק ע למע ן ההולאנדי . כב ר ב־ 1836 השתמש ו בהולאנ ד ב־ 12.000
טחנות־רו ה בעלו ת 6000 כוחות־סוס , בד י להג ן ע ל שני־שלישי ם מארצ ם של א תיהפ ד שו ב
אדמת־בצה .

94 אמנ ם טיב ה ש ל ז ו נשתפ ר בהרב ה על־יד י מכונת־הקיטו ר הראשונ ה ש ל ואט , —

ז ו הקרוי ה ״פועל ת בכיוו ן אחד ״ — א ך בצורת ה ז ו המשיכ ה לשמ ש מכונת־שאיב ה בלבד ,
בשבי ל מי ם ונוזלי ם מתו ך מכרות־מלח .

306

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

בכ ך כד י להוצי א מכל ל אפשרות , כ י חילו ף כז ה יחיי ב תכופו ת שינויי ם טכניי ם
גדולי ם במכאניזם , שנבנ ה מתחיל ה בשבי ל כוח־מני ע אנוש י בלבד . כהיו ם הז ה כ ל
המכונות , שעדיי ן מוכרחו ת ה ן לפל ס לה ן א ת נתיבו , כגו ן מכונות־תפירה , מכונו ת
ליש ה וכר , נבנו ת ג ם לכוח־מני ע אנוש י וג ם לכוח־מני ע מכאנ י בשלימו ת — פר ט
א ם לפ י עצ ם תכלית ן מוציאו ת ה ן מלכתחיל ה מ ן הכל ל כ ל קנודמיד ה קטן .

המכונה , שממנ ה יוצא ת המהפכ ה התעשייתית , שמ ה במקומ ו ש ל הפועל , העוס ק
ר ק בכלי־עבוד ה אח ד — מכאניזם , העוב ד בבודאח ת בכמ ה וכמ ה כלי־עבודה , א ם
כמ 1 ת ם ממ ש וא ם מאות ו סו ג ; ומונ ע הו א ביד י כוח־מגי ע אחד־יחיד י ותהי ה צורת ו
ש ל ז ה מה ■ שתהיה 95 . כא ן לפנינ ו המכונה , א ך לפ י שע ה אי ן הי א אל א יסו ד פשו ט
ש ל הייצו ר על־דרך־המכונות .

הרחב ת היקפ ה ש ל מכונת־ ר,עבוד ה וריבו י מספר ם ש ל כלי־העבוד ה של ה
הפועלי ם ברבזמן , מחייבו ת מכאניזנדלתנוע ה בהיק ף מרובה־יותר , ומכאגיז ם ז ה
מחיי ב כוח־מני ע כביר־יות ר מ ן הכוח־האנוש י כד י להתגב ר ע ל התנגדות ו ש ל
עצמ ו — א ף א ם נסי ח א ת הדע ת מכך , שהאד ם אינ ו אל א מכשי ר בלתי־מושל ם
במאו ד לייצ ר תנוע ה חדגוני ת ורצופה . מש ד,נחנו , ששו ב אי ן האד ם פוע ל אל א
בחזק ת כוזדמני ע פשו ט ובמקו ם כלי־אומנות ו בא ה המכונה־לכלי־העבודה , הר י
אפש ר כעת , שכוחו ת הטב ע יבוא ו במקומ ו ג ם בחזק ת כוורמניע . מכ ל כוחות ־
התנוע ה הגדולים , שעבר ו בירוש ה מתקופת־־המאנופאקטורח , הי ה כוודהסו ס הגדו ע
ביותר , במקצ ת משו ם שלסו ס רא ש משלו , ובמקצ ת משו ם שיק ר הו א למד י ואי ־
אפש ר להשתמ ש ב ו בבתי־חרוש ת אל א במיד ה מצומצמ ת מאוד 96 . וא ף ע ל פ י כ ן

95 "איהוד ם ש ל כ ל אות ם מכשירי ם פשוטים , המובאי ם ליד י תנוע ה ע ל יד י מני ע אחד ־
ויהי ד — הנ ה מד , שמהוו ה א ת המכונה. ״ ( ב א 3 א ג ׳ : "ע ל המש ק ש ל מנגנון־המכונות." )

96 ג 'וה ן ק . מורטו ן קר א ביאנוא ר 1861 הרצא ה לפנ י הזזבר ה לאנזמיו ת
[ 18 ־ 1 . ^ 01 8001617 ] ע ל ״הכוחו ת שמשתמשי ם בה ם בחקלאות״ . נאמ ר כאן , בי ן השא ר :
"כ ל טיוב , שי ש ב ו כד י לקד ם א ת צורת ו האחיד ה ש ל הקרקע , מרב ה א ת אפשרו ת השימו ש
במכונת־הקיטו ר כד י לייצ ר כו ח מכאנ י צרוף.. . כוה־פוסי ם דרו ש במקו ם שגדרו ת עקומו ת
ושא ר מכשולי ם מונעי ם עבוד ה אחידה . מכשולי ם אל ה הולכים־ונעלמי ם מיום־ליום . ואל ו
בשבי ל פעולו ת המחייבו ת יות ר שימו ש בבוה־הרצו ן ופחו ת בכו ה ממ ש — הר י הכו ה היחי ד
שאפש ר לסג ל לכ ך הו א ז ח העומ ד בכ ל רג ע לפיקוח ו ש ל רוודהאדם , לשו ן אחר : כוח ו ש ל
אדם. " ב ד,מש ד דברי ו מצמצ ם מ ד מורטו ן כוודקיטור , כוודסו ס וכוח־אדם , ומעמיד ם ע ל
יחידת־המיד ה שרגילי ם להשתמ ש ב ה לגב י מכונות־קיטור , היינ ו : הכו ח הדרו ש כד י להרי ם
בדק ה אח ת 33.000 פונטי ם לגוב ה ש ל רג ל אחת ; והריה ו מחש ב שההוצאו ת ע ל כוזדסו ס
אח ד ש ל מכונת־ ד,קיטו ר מגיעו ת ל־ 3 פנ ס לשעה , ואל ו ש ל סו ס — ל־ 4 ] 5 פנ ס לשעה . נוס ף
ע ל כ ד : אי ן הסו ם מסוג ל לעבו ד — א ם בריאות ו נשמר ת בתיקונ ה — אל א 8 שעו ת ליום .
ע ם השימו ש בכוח־הקיטו ר אפש ר לקמ ץ במש ך שנ ה לפחו ת 3 מכ ל 7 סוסי ם המועסקי ם
במש ך כ ל השנ ה י ע ל אדמת־פלחה ; וההוצאו ת ל א יעל ו יות ר משהי ו עולי ם הסוסים , אל ה
שהוצאו־מן־השימוש , במש ך 3 א ו 4 חדשי ם — ור ק א ז בלב ד אפש ר להשתמ ש בה ם ביעילות .
ובסו ף : כוח־קיטור , בהשנא ה לכוס־סום , משבי ח א ת טי ב התוצר ת באות ן פעולו ת חקלאיו ת
שלמענ ן אפש ר להשתמ ש בו . לש ם ביצו ע העבוד ה ש ל מכונת־קיטו ר הי ו צריכי ם להעסי ק
66 עובדי ם בהוצאה־כולל ת ש ל 15 שיל . לשעה , ולש ם ביצו ע העבוד ה ש ל סו ס — 32 עובדים ,
בהוצא ד,־כולל ת ש ל 8 שיל . לשעה .

307

ייצור ו ש ל עודף־הער ד היחס י

היו ■ משתמשי ם ב ו תכופו ת בימ י ילדות ה ש ל התעשיי ה הגדולה , ומעידי ם ע ל כ ך ל א
ר ק הקובלנו ת ש ל האגרונומי ם מ ן הימי ם הה ם אל א ג ם הביטו י שעב ר אלינ ו בירושה ,
המבי ע כודדמכאנ י בכוח־סוס . הרו ח היתד , בלתי־יציב ה ית ר ע ל המיד ה ובלת י נתונ ה
לפיקוח , וחו ץ מז ה הכרי ע השימו ש בכוח־המי ם באנגליה , באר ץ מולדת ה ש ל התעשיי ה
הגדולה , עו ד בתקופת־המאנופאקטורה . במא ה ה־ 17 ניס ו כב ר להני ע שנ י רכבי ם
וממיל א ג ם שנ י שכבי ם בגלגל־מי ם אחד . ואול ם משנא ה היקפ ו ש ל המכאניזם ־
להעברה , הר י נקל ע הו א עכשי ו לתו ך ניגו ד א ל כוזדהמי ם של א הספי ק עו ד —
וכא ן אח ת הנסיבות , שהביא ה ליד י חקיר ה מדויקת־יות ר ש ל חוקי־החיכוך . וכ ן
בטחנות , שהי ו מובאו ת ליד י תנוע ה ע ל יד י מוטות־של־מנוף , דריכת ם ומשיכתם , —
הביא ה פעולת ם הבלתי־אחיד ה ש ל הכוחו ת המניעי ם ליד י פיתוח ו ש ל גלגל ־
התנופה , להלכ ה ולמעשה 97 , ז ה שמיל א לימי ם תפקי ד חשו ב כל־כ ך בתעשיי ה
הגדולה . בדר ך ז ו פיתח ה תקופת־המאנופאקטור ה א ת היסודו ת הראשונים , המדעיי ם
והטכניים , ש ל התעשיי ה הגדולה . מטוויית־ה״טרד " ש ל א ר ק ר י י ט הית ה מונע ת
מלכתחיל ה במים . ואול ם א ף השימו ש בכודרהמים , בחזק ת כוח־מני ע מכריע , כרו ך
הי ה בקשיי ם שונים . אי־אפש ר הי ה להעלו ת כו ח ז ה לפ י הרצו ן וא ת חסרונ ו א י
אפש ר הי ה למלא ; לעתי ם נפסק ה פעולתו , וקודם־כ ל נוד ע ל ו ר ק טי ב מקומ י
בלבד 98 . ר ק ע ם אמצא ת מכונת־הקיטו ר השניי ה ש ל ואט , הקרוי ה נזכונת־הקיטו ר
בעל ת פעול ה כפולת , נמצ א מנו ע ראשון , שהוא־עצמ ו יוצ ר א ת כו ח תנועת ו ע ם
צריכ ת פח ם ומים ; מנוע , שעוצמ ת כוח ו נתונ ה כול ה להשגחת ו ש ל האדם ; מנו ע
מיטלט ל ואמצעי־של־תחבורה , בן־כר ך ול א בן־כפ ר כגלג ל המים ; וע ל כ ן הו א
פות ח פת ח לריכוז ו ש ל הייצו ר בערים , תח ת לפזר ו בכפרי ם כדר ך גלגל־המים" ;
אוניוורסאל י לפ י שימוש ו הטכנולוגי , ושיכונ ו אינ ו מותנ ה אל א מעט , יחסית , בתנא י
המקום . את ה מוצ א א ת גאוניות ו הגדול ה ש ל וא ט ג ם בהסבר־ ד,פירו ט המצור ף
לפאטנ ט שלו , שקיב ל באפרי ל 1784 : כא ן מתואר ת מכונת־הקיטו ר שלו , ל א כאמצא ה
מיוחד ת היפ ה למטרו ת מסוימות , אל א כגורם־טני ע כלל י ש ל התעשיי ה הגדולה . הו א
מרמ ז כא ן רמזי ם שימושיים , שכמ ה מהם , כגו ן קורנס־הקיטור , הונהג ו ר ק חמישי ם
שנ ה ומעל ה לאחר־מכן . וא ף ע ל פ י כ ן הטי ל ספ ק באפשרו ת להשתמ ש במכונת ־
קיטו ר לתנועת־ספינו ת בים . הבאי ם אחריו , בולטו ן וחבר ו ואט , הציג ו בשנ ת 1851

97 פ 1 להאב ר 1625 , ד ה קו ם — 1688 .

98 האמצא ה המודרני ת ש ל הטורבינו ת משחרר ת א ת הניצו ל התעשיית י ש ל כוח־המי ם
מהרב ה סייגי ם קודמים .

99 "בשחרותד , ש ל מאנופאקטודת־האריגי ם הי ה תלו י מקום־שיכונ ו ש ל בית־החרוש ת
בקיומ ו ש ל נהר , שאפיק ו יור ד יריד ה מספיק ה כד י לסוב ב גלגל־מי ם ; והנה , א ף ע ל פ י שהקמ ת
טחנות־המי ס שימש ה התחל ה לפירו ק השיט ה ש ל התעשיי ה הביתית , מכל־מקום , מתו ך שהי ו
קובעים , בהכרה , א ת מקומ ן ש ל הטחנו ת לי ד נחלים , וע ל הרו ב במרחקי ם ניכרי ם ז ו מזו , —
הר י היו ו הלל ו חל ק ש ל שיט ה כפרית , יות ר משהיו ו חל ק ש ל שיט ה עירונית . ור ק משהונה ג
כוח־ ד,קיטו ר כתחליף 'לנהר , נצטופפ ו בתי־ ד,חרוש ת בערי ם ובאות ם מקומו ת שפח ם ומים ,
הדרושי ם לייצו ר קיטור , נמצא ו ש ם בכמויו ת מספיקות . מכונת־הקיטו ר הי א אמן־הורת ן ש ל
עדי־ ד,תעשייה. ״ (א . ד ד ג ר י י ו ו ב״דו״ ח ש ל מפקח י בתי־החרושת . 30 באפרי ל 1866 ״ ,
עמ ׳ 36 . )

308

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

בתערוכ ה התעשייתי ת ש ל לונדו ן א ת מכונהדהקיטו ר הכבירה־ביות ר בשבי ל אניות ־
קיטו ר שבאוקיינו ס [ 8 י 61 בננ 006211 8£63 ] .

ר ק לאח ר שכלי־העבוד ה נהפכ ו מכלי־עבודת ו ש ל גו ף האד ם לכלי־עבוד ה ש ל
מנגנו ן מכאני , נהפכ ו למכונת־הכלים , לבש ה א ף מכונת־התנוע ה צור ה עצמאית *
משוחרר ת לחלוטי ן מכ ל הסייגי ם ש ל כו ח האדם . ובכ ף יורד ת המכוגה־לכלי־העבוד ה
הבודדת , שדנ ו ב ה ע ד כאן , למדרג ה ש ל אח ד היסודו ת בלב ד בייצו ר על־דרך ־
המכונות . מעת ה יכול ה מכונת־תנוע ה אח ת להני ע בדבזמ ן מכונות־עבודד , מרובות ,
ע ם ריבו י מספר ן ש ל מכונות־העבוד ה המונעו ת בו־בזמן , גדל ה ג ם מכונת־התנועה ,
והמכאניזם־להעבר ה מתרח ב ונעש ה מנגנו ן מורכב־ביותר .

והנ ח י ש להבחי ן בי ן שנ י דברי ם אל ה : שיתוף־פעול ה ש ל מכונו ת רבו ת מסו ג
אחד , ומערכת־מכונות .

במקר ה ראשו ן מבוצ ע כ ל תוצר־תעשיי ה ע ל יד י אות ה מכונת־עבוד ה גופה ,

הי א מוציא ה לפוע ל א ת כ ל הפעולו ת השונות , שהי ה מבצע ן האומ ן בכלי־אומנותו ,
כגו ן האור ג במנורו , א ו שהי ו מגשימי ם אות ן בז ו אח ר ז ו אומני ם בכלי־אומנו ת
שונים , בי ן באור ח עצמא י ובי ן בחזק ת חוליו ת בתו ך המאנופאקטורה" 10 . למשל ,
במאנופאקטור ה המודרני ת למעטפוודמכתבי ס הי ה מקפ ל פוע ל אח ד א ת הניי ר
בידית־הקיפול , פוע ל שנ י הי ה מור ח א ת הדבק , שליש י הי ה הופ ד א ת כנף־המעטפ ה
ב ה טבוע ה הגושפנקה , רביע י הטבי ע א ת הגושפנקה , וכיו״ ב ; וע ם כ ל אח ת מאות ן
הפעולות־ ד,חלקיו ת היתד . צריכ ה כ ל מעטפ ה ומעטפ ה לעבו ר מי ד ליד . מכונ ה יחיד ה
אח ת לעשיית־מעטפו ת מבצע ת א ת כ ל הפעולו ת הלל ו בבת־אח ת ועוש ה 3000
מעטפו ת ויות ר בדק ה אחת . מכונ ה אמריקני ת להתקנ ת שקיקי־נייר , שהוצג ה
בתערוכ ת התעשיי ה בלונדו ן משנ ת 1862 , גוזר ת א ת הנייר , מדבקת , מקפל ת
ומתקינ ה 300 שקיקי ם בדקה . התהליד־הכולל , שבתחומי־המאנופאקטור ה הי ה מחול ק
ומבוצ ע בעשיו ת בז ו אח ר זו , נעש ה כא ן במכונת־עבוד ה אחת , הפועל ת תו ך צירו ף
ש ל כלי־עבוד ה שונים . בי ן שמכונת־עבוד ה כז ו אינ ה אל א גלגול־חד ש מכאנ י ש ל
כליימלאכ ה מורכ ב אחד , ובי ן שהי א צירו ף ש ל מכשירי ם פשוטי ם מסוגי ם שונים ,
שנתייחד ו בשיטת־המאנופאקטור ה — בבית־החרושת , כלומר , בסדנ ה העומד ת ע ל
עבודת־מכונות , חוזר־ומופי ע לעול ם שיתוף־הפעול ה הפשוט , וברא ש וראשונ ה
(מסיחי ם אנ ו כא ן א ת דעתנ ו מ ן הפועל ) בחזק ת הצטברו ת במקו ם אח ד ש ל מכונות ־
עבוד ה מאות ו סו ג העובדות־בצוות א ובו־בזמן . למשל , בית־חרוש ת לאריג ה מתהוו ה
ע ל יד י סידור ם ש ל הרב ה נולי ם מכאניי ם ז ה בצ ד ז ה באות ו בניי ן גופו , ובית -

100 מנקודת־הראיי ה ש ל החלוק ה על־דרך־המאנופאקטור ה ל א הית ה האריג ה עבוד ה
פשוט ה כל־עיקר ; אדרבה , היתד , ז ו עבוד ה מורכב ת על־דרך־־האומנות , ולפיכ ך י ש לראו ת
במנו ד המכאנ י מכונ ה המבצע ת פעולו ת רבגוניו ת ביותר . ובכל ל — אינ ם אל א טועי ם
מ י שמדמים , כ י מנגנון־המכונו ת המודרנ י משתל ט בתחילת ו ר ק ע ל אות ן פעולות , שחלוקת ־
העבוד ה על־דרך־המאנופאקטור ה עשאת ן פשוטו ת יותר . בתקופ ת המאנופאקטורד , נתפרד ו
הטוויי ה והאריג ה לסוגי ם חדשי ם וא ף כלי־העבוד ה בשביל ן נשתפר ו ונסתעפ ו ! ואול ם
תהליך־העבוד ה עצמו , של א הי ה מחול ק בשו ם פנים , נשא ר תהלי ך על־דרך־האומנות . אמצע י
העבוד ה — ול א העבוד ה — הו א נקודת־מוצא ה ש ל המכונה .

309

ייצור ו ש ל עודף־הער ד היחס י

חרוש ת לתפיר ה מתהוו ת ע ל יד י סידו ר מבונות־תפיר ה מרובות . אול ם בא ן קיימ ת
אזזז־ו ת טכנית , תו ך שכ ל המכונו ת המרובו ת האל ה מאות ו סו ג מקבלו ת בדבזמ ן
ובמיד ה שנ ה א ת דחיפת ן מתו ך פעימות־ל ב ש ל המנו ע הראשון , המשות ף לה ן *
ואות ה דחיפ ה מועבר ת לה ן ע ל יד י המכאניזם־להעברה , שא ף הו א משות ף לה ן
במקצת , שכ ן מסתעפו ת ממנ ו ר ק שלוחו ת מיוחדו ת בשבי ל כ ל אח ת ואח ת ממכונות ־
הכלים . כש ם שכלי־עבוד ה הרב ה משמשי ם פרקי ם ש ל מכונת־עבוד ה אחת , ממ ש כ ך
הרב ה מכונות־עבוד ה אינ ן משמשו ת עכשי ו אל א איברים , בנ י סו ג אחד , ש ל אות ו
מכאניזם־לתנוע ה גופו .

ואול ם המערכ ת האמיתי ת ש ל מנגנון־המכונו ת אינ ה בא ה במקומ ה ש ל המכונ ה
העצמאי ת היחיד ה אל א במקו ם שנושא־ ד,עבוד ה עוב ר סדר ה משולב ת ש ל שלבי '
תהליכי ם שונים , המבוצעי ם ע ל יד י שרשר ת ש ל מכונו ת משמשו ת בלי־עבודה ,
השונו ת בסוגיה ן אב ל משלימו ת ז ו א ת זו . כא ן חוזר־ומופי ע שו ב שיתוף־הפעול ה
האופיינ י למאנופאקטורה , שיתו ף תו ך חלוקת־ ד,עבודה , אל א שהו א עכשי ו בחזק ת
צירו ף ש ל מכונות־לעבודות־חלקיות . כלי־העבוד ה הסגוליי ם ש ל הפועלים־החלקיי ם
השוני ם — למשל , במאנופאקטורות־הצמ ר : ש ל מנפצי־הצמר , ש ל סורקי־הצמר ,
ש ל גוזזי־הצמר , ש ל טווי־הצמ ר — נהפכי ם עכשי ו לכלי־מלאכ ה ש ל מכונות־עבוד ה
שנתייחד ו לכך , וכ ל אח ת מה ן משמש ת פר ק מיוח ד בשבי ל תיפקו ד מיוח ד במערכ ת
המכאניז ם המצור ף — ש ל כלי־ ד,עבודה . בענפי־הייצור , שבה ם הונהג ה בראשונ ה
שיטת־ ד,מכונות , הר י המאנופאקטור ה עצמ ה זימנ ה ל ה בדר ך כל ל א ת המצ ע
הטבעי־מקור י לחלוקת ו ש ל תהליך־הייצו ר וממיל א ג ם לארגונו 101 . ואול ם מי ד 0 ל
וב א הבד ל יסודי . במאנופאקטור ה מוכרחי ם הפועלים , א ם כיחידי ם וא ם בחבורות ,
לבצ ע כ ל תהלי ך חלק י בפנ י עצמ ו בכלי־אומנות ם שמשתמשי ם בה ם בידיים . א ם
מייעדי ם א ת הפוע ל א ל התהלי ך [ש ל העבודה] , הר י שקודם־לכ ן נסתג ל התהלי ך א ל
הפועל . אות ו עקרו ן סובייקטיב י ש ל חלוקת־־ ד,עבוד ה בט ל ונופ ל בשבי ל הייצו ר
על־דרך־ ד,מכונות . התהליך־הכול ל — א ם נעמו ד עלי ו מבחינ ה אובייקטיבית , כמ 1 ת
שהו א בפני־עצמ ו — נחל ק כא ן חלוקודניתו ח לשלבי ו המרכיבי ם ; והבעיה , כיצ ד

101 קוד ם לתקופת ה ש ל התעשיי ה הגדול ה היתד , מאנופאקטורת־הצמ ר המאנופאקטור ה
השליט ה באנגליה . במאנופאקטור ה זו , איפוא , נעש ו במש ך המחצי ת הראשונ ה ש ל המא ה
ה־ 18 רוב ם ש ל הניסויים . ואל ו הכותנה , שעיבוד ה המכאנ י אינ ו דור ש הכנו ת מייגעו ת כ ל
כך , נהנת ה מ ן היתרונו ת ש ל הנסיונו ת שנעש ו בצמר־של־צא ן ; כש ם שלאחר־מכ ן ח ל ההיפ ר
מכך : תעשיית־הצמ ר המכאני ת התפתח ה ע ל יסו ד הטוויי ה והאריג ה המכאניו ת ש ל הכותנה .
יסודו ת אחדי ם ש ל מאנופאקטורות־הצמ ר — כגון , סריקת־הצמ ר — ל א נתמזג ו בתו ך שיט ת
התעשיי ה אל א בעשורי ם האחרונים . "סיגול ו ש ל כו ח [מכאני ] בתהלי ך סדיקת־הצמר.. .
שהשימו ש ב ו נתפש ט ביות ר לאח ר שהנהיג ו א ת מכונת־הסריקה , ביחו ד ז ו ש ל ליסט ר —
תוצאת ו היתה , לל א ספק , .שמספ ר פועלי ם גדו ל מאו ד נדחק־והושל ך מ ן העבודה . קוד ם הי ו
סורקי ם א ת הצמ ר בידיים , ע ל הרו ב בבקתת ו ש ל הסורק . עכשי ו סורקי ם אות ו כמע ט בדרך ־
כל ל בבית־החרוש ת ועבודת־ידיי ם נעשת ה מיותרת , חו ץ מבסוגי־עבוד ה מיוחדים , שעדיי ן
נוהגי ם בה ם להעדי ף צמ ד הסרו ק בידיים . כמ ה מ ן הסורקים־בי ד מצא ו התעסקו ת בבתי ־
החרושת , ואול ם תוצרת ם ש ל הסורקים־בי ד מהנ ה פרופורצי ה כ ה זעומ ה לגב י ז ו ש ל המכונה ,
שהעסקת ם ש ל הסורקי ם במספ ר גדו ל ביות ר חלפ ה ואיננה. " ("דו״ ח ש ל מפקח י בתהח״ר ,
ל* 31 באוקט . 1856 ״ , עמ ׳ 16 . )

310

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

לבצ ע ב ל תהלי ך חלק י והשאל ה כיצ ד לסב ר א ת התהליכים־החלקיי ם משונים , נפתר ת
ע ל יד י השימו ש הטכנ י במכאניקה , בכימי ה וכר 102 ! ומאלי ו מובן , כ י עת ה כמקוד ם
צרי ך להשלי ם א ת התפיס ה התיאורטי ת ע ל יד י נסיונו ת מעשיי ם תכופי ם בקנה ־
מיד ה רחב . כ ל מכונה־חלקי ת מספק ת למכונ ה הבא ה אחרי ה א ת חומר־הגל ם הדרו ש
לה , והואי ל וכול ן עובדו ת בבת״אחת , הד י שג ם התוצר ת שרד ה תמי ד בדרגו ת
השונו ת ש ל תהליך־התהוותה , ממ ש כמ ו במעב ר משלב״ייצו ר אח ד לחברו . כש ם
שבמאנופאקטוד ה שיתוף־הפעול ה הישי ר ש ל הפועלי ם החלקיי ם יוצ ר יחסי־מספרי י
מסוימי ם בי ן החבורו ת המיוחדו ת ש ל הפועלים , א ף במערכת־המכונו ת המסועפו ת
כך : עסיקת ן המתמד ת ש ל המכונות־החלקיו ת ז ו ע ל י ד ז ו יוצר ת יח ם מסוי ם בי ן
מספרן , היקפ ן ומהירותן . מכונת־העבוד ה המצורפת , שהי א מהנ ה כע ת מערכ ת
מסועפ ת ש ל מכונות־עבוד ה יחידו ת מסוגי ם שוני ם וש ל קבוצו ת מהן , — תה א
מושלמ ת יותר , ככ ל שרצו ף יות ר התהליך־הכול ל שלה , כלומר , ככ ל שפוחתו ת
יות ר ההפסקו ת בהעבר ת חומר־הגל ם משלב ו הראשו ן ע ד לשלב ו האחרון , הוו ה
אומר : ככ ל שהמכאניז ם עצמ ו מרב ה להסיע ו משלב־ייצו ר אח ד לחברו , תח ת
להסיע ו ביד י אדם . ולפיכך : א ם במאנופאקטור ה בידוד ם ש ל התהליכים־המיוחדי ם
הו א העיקר , הנתו ן ע ם עצ ם חלוקת־העבודה , הר י כנג ד ז ה בבית־החרוש ת המפות ח
שורר ת הרציפו ת ש ל התהליכיבדהמיוחדים .

המערכ ת ש ל מנגנון־המכונו ת — בי ן שהי א עומד ת ע ל שיתוף־פעול ה פשו ט
ש ל מכונות־עבוד ה מסו ג אחד , כגו ן באריגה , ובי ן שהי א מבוסס ת ע ל צידו ף מכונות ־
עבוד ה מסוגי ם שונים , כגו ן בטוויי ה — הי א כשלעצמה , משמונע ת הי א ע ל יד י
מנו ע ראשו ן המני ע א ת עצמו , משמש ת אבטומטו ן גדו ל אחד . אל א יכו ל שתהי ה
מונע ת המערכת־הכולל ת ע ל יד י מכונת־הקיטור , למשל , וא ף ע ל פ י כ ן כמ ה מכונו ת
וכלי־עבוד ה זקוקי ם עדיי ן לפוע ל בשבי ל תנועו ת מסוימות , כגו ן בשבי ל התנוע ה
הנדרש ת להכנס ת ה״פךד״,י א לפנ י שהנהיג ו א ת ה״פר ד הפועל־מעצמ ד
[ 111116 ! ועדיי ן נדרש ת תנוע ה ז ו בטוויי ה הדקה ! א ו שחלקי ם מסוימי ם

ש ל המכונ ה הפוע ל צרי ך לכוונ ם לביצו ע עשייתם , ממ ש ככלי־עבודה , כגו ן בבניית ־
מכונו ת קוד ם שמכשיר־הסיבו ב (;ו 68 -נ-© 1 > 811 ) נהפ ך למכשי ר הפועל־מעצמ ו
[• 0101 ^ 861 ] . משמבצע ת מכונת־העבוד ה א ת כ ל התנועו ת הדרושו ת לעיבו ד חומר ־
הגלם , בל א סיוע ו ש ל אדם , ואינ ה זקוק ה אל א לעזרת־תיקו ן מצד ו בלב ד — הר י
לפנינ ו מערכ ת אוטומאטי ת ש ל מנגנון־המכונו ת אל א שהי א פתוח ה לשכלו ל מתמי ד
בפרטים . הנה , למשל , המכשי ר המשת ק מאלי ו א ת מכונת־הטווייה , משנקר ע חו ט
אחד־ויחיד ! וכ ן הבל ם הפועל־מעצמ ו [גןמו 8 1112 ; £161 } 861 ] המשת ק אוטומאטי ת א ת
מנור־הקיטו ר המשוכלל , משנסתיי ם חוט־הער ב בסלי ל ש ל סירת־הטוויי ה — הלל ו
ה ן אמצאו ת חדשות . כדוגמ ה לרציפו ת הייצו ר ולהגשמ ת עיק ר האוטומאטיו ת גם ־
יח ד עשו י לשמ ש בית־החרושת־לניי ר המודרני . ובכל ל יבולי ם מתו ך ייצור־הניי ר

102 "זהו , איפוא , עקרוב ה ש ל שיט ת בתי־החרושת.. . שבמקו ם חלוקת־העבוד ה ודירוג ה
בי ן האומנים , הי א מעמיד ה א ת הפרדת ו ש ל התהלי ך לחלקי ו המהותיים. ״ ( י ו ר : "פילוסופי ה
ש ל מאנופאקטורות״ , עם ' 20 . )

311

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

ללמוד־ולחקור , בהצלח ה ובפרטות , ה ן א ת ההבד ל שבי ן אופני־ייצו ר שונים ,
המבוססי ם ע ל אמצעי־ייצו ר שונים , וה ן א ת הקש ר שבי ן יחס י הייצו ר החברתיי ם
ואופני־הייצו ר האלה ? שב ן עשיית־הניי ר הותיק ה בגרמני ה משמש ת דוגמ ה לייצו ר
בשיטת־האומנות , הולאג ד במא ה ה־ 17 וצרפ ת במא ה ה־ 18 משמשו ת דוגמ ה
למאנופאקטור ה ממש , ואנגלי ה המודרני ת משמש ת דוגמ ה לייצו ר אוטומאט י בענ ף
ז ה — ומלב ד ז ה קיימו ת עו ד בסי ן ובהוד ו שת י צורו ת שונות , אסיאתיוודעתיקות ,
ש ל אות ה תעשייה .

המפע ל המכונת י מקב ל א ת דמות ו המפותח ת ביות ר במערכ ה המסועפ ת ש ל
מכונות־עבודה , המקבלו ת א ת תנועתן , באמצעו ת מנגנו ן ש ל מכונות־להעברה , מא ת
אבטומטו ן מרכז י בלבד . במקו ם המכונ ה היחיד ה עול ה כא ן ענק־מפלצ ת מכאני ,
שגופ ו ממל א בנייני־חרוש ת שלמים , וכוח ו הדמוני , הנסת ר בתחילת ו בתנוע ה
הקצוב ה החגיגי ת כמע ט ש ל ענקי־איבריו , פור ץ במחול־מערבול ת קדחתני־מטור ף
ש ל איברי ו ממש , ה ם איברי־העבודה , המרובי ם לאידספור .

קיימי ם הי ו פרדי ־טווייה , מכונות־קיטו ר וכ ר לפנ י שהי ו פועלים , שכ ל עיקר ־
עיסוק ם אינ ו אל א לייצ ר מכונות־קיטור , פרדי־טוויי ה וכ ד — כש ם שהאד ם הי ה
לוב ש בגדי ם לפנ י שהי ו חייטי ם בעולם . ואול ם אמצאותיה ם ש ל ואוקנזון , ארקרייט ,
וא ט וכ ד ל א ניתנ ו להגשמ ה אל א משו ם שאות ם ממציאי ם מוכן־ומזומ ן הי ה לפניה ם
מספ ר הגו ן ש ל פועלי ם מאומני ם בעבוד ה מכאני ת מתקופת־המאנופאקטורה . קצת ם
ש ל פועלי ם אל ה הי ו בעלי־מלאכ ה עצמאיי ם במקצועו ת שונים , קצת ם מאוחדי ם הי ו
במאנופאקטורות , שהית ה שולט ת בהן , כנזכ ר למעלה , חלוקת־העבוד ה בקפדנו ת
יתירה . משרב ו האמצאו ת וגד ל הביקו ש למכונו ת החדשו ת שהומצאו , נתפתח ה
יות ר ויות ר הסתעפות ה ש ל תעשיית־המכונו ת לענפי ם עצמאיי ם מרובים , מכאן ,
והלוקת־העבוד ה בתו ך המאנופאקטורו ת להתקנת־מכונו ת מכאן . הר י שכא ן אנ ו
רואי ם ומוצאי ם במאנופאקטור ה א ת היסו ד הטכנ י הישי ר ש ל התעשיי ה הגדולה .
המאנופאקטור ה יצר ה א ת מנגנון־המכונות , שבכוח ו עמד ה התעשיי ה הגדול ה ועקר ה
בתו ך תחומי־הייצור , שנתפס ו ע ל ידי ה לראשונה , א ת המפע ל בשיטת־האומנו ת
ובשיטודהמאגופאקטורה . נמצאנ ו למדים , שהמפע ל המכונת י ק ם ועל ה באור ח
טבעי־מקור י ע ל יסו ד חומר י בלת י הול ם אותו . בדרג ת התפתחו ת מסוימ ת צרי ך
הי ה המפע ל עצמ ו לערע ר יסו ד זה , שמצ א אות ו מוכן־ומזומ ן לפני ו ואחר־כ ך הוסי ף
לפת ח א ת צורת ו הישנ ה — כד י ליצו ר לעצמ ו בסי ם חדש , שיה א הול ם יות ר א ת אופ ן
ייצורו־הוא . כש ם שהמכונ ה היחיד ה נשאר ת ננס ה כ ל זמ ן שאי ן הי א מונע ת אל א
ביד י אד ם ; כש ם שמערכת־המכונו ת ל א יכל ה להתפת ח התפתחו ת חפשית , לפנ י
שבא ה מכונת־הקיטו ר במקו ם הכוחות־המניעי ם המזומני ם — הבהמה , הרו ח ואפיל ו
המי ם — א ף התעשיי ה הגדול ה כך : משותק ת הית ה בהתפתחות ה כולד . כ ל זמ ן
שאמצעי־הייצו ר האופיינ י לה , הי א המכונ ה עצמה , ל א הי ה קיי ם אל א תודו ת לכו ח
,איש י ולהתמחו ת אישית , כלומר , תלו י הי ה בהתפתחות־שריריו , בעינ ו החד ה וביד ו
הוירטואוזי ת ש ל הפוע ל החלק י במאנופאקטור ה א ו ש ל האומ ן מחוצ ה לה , כד י לטפ ל
במכשיר ם הננסי . מלב ד התייקרות ן ש ל המכונות , שבא ו ממקו ר ז ה — ועובד ה ז ו
משתלט ת ע ל ההו ן בחינ ת גורם ־ שבתודע ה — הר י ג ם התפשטות ה ש ל התעשייה ,

312

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

שהית ה כב ר פעיל ה בשיטודהמכונות , וג ם חדירת ו ש ל מנגנון־וזמכונו ת לתו ך ענפי -
ייצו ר חדשים , תלויו ת הי ו בכול ן בריבוי 1 ש ל אות ו סויג־פועלים , שמחמ ת טי ב
עיסוקו , טי ב ש ל אמגוודלמחצה , אינ ו יכו ל להתרבו ת אל א מעט־מעט , ול א בקפיצות ־
עליות . ואול ם בדרגת־התפתחו ת מסוימ ת נקלע ה התעשיי ה הגדול ה א ף מבחינ ה
טכני ת לתו ך התנגדו ת א ל בסיס ה שעל־דרך־חאומנו ת ושעל־דרך־המאנופאקטורה .
התמתחות־ההיק ף ש ל מכונות־התנועה , ש ל המכאנמברלהעבר ה וש ל מכונות־הכלי ם ;
הרכ ב מסוב ך יותר , התגוונו ת מרוב ה והקפד ה יתיר ה בתקינות ם ש ל חלקיהן *
המרכיבים , שנדרש ו בה־במיד ה שמכונודהכלי ם ניתק ה עצמ ה מ ן התבני ת שבשיטת ־
האומנות , ז ו שהשתלט ה ע ל מבנ ה המכונ ה בתחילתה , ולבש ה דמו ת חפשית , שאינ ה
נקבע ת אל א ע ל יד י תפקיד ה המכאנ י בלבד 103 ; שיכלול ה ש ל המערכ ה האוטומאטי ת
וההכר ח הבלתי־נמנע , שגדל־והלך , להשתמ ש בחומ ר קש ה וסרבני , כגו ן ברז ל
במקו ם ע ץ — פתרונ ן ש ל משימו ת אלו , שצפו־ועל ו בדר ך טבעי־מקורי , נתק ל בכ ל
מקו ם באות ם הסייגי ם האישיים , שאפיל ו חבר־העובדי ם המצוו ת במאנופאקטור ה
ל א פר ץ בה ם אל א פרץ־שבדרג ה ול א פרץ־שבמהות . מכונו ת כגו ן מכונת־הדפו ס
המודרנית , מנור־הקיטו ר המודרנ י ומכונת־הקירו ד המודרני ת — אי־אפש ר הי ה
שהמאנופאקטור ה תבי א אות ן לעולם .

משמתחולל ת מהפכ ה באופן־הייצו ר בתחו ם אח ד ש ל התעשייה , הר י הי א
מחייב ת מהפכ ה באופן־הייצו ר בתו ך התחו ם השני . הדברי ם אמורי ם קוד ם כ ל באות ם
ענפי־תעשייה , שאמנ ם מבודדי ם ה ם ז ה מז ה לפ י חלוקודהעבוד ה החברתית , ע ד
שכ ל ענ ף וענ ף מייצ ר סחור ה אח ת עצמאית , וא ף ע ל פ י כ ן משתלבי ם ונבלעי ם ה ם
ז ה בז ה בחזק ת שלבי ם ש ל תהליך־כול ל אחד . כ ך עורר ה הטוויידדבמכונו ת א ת
הצור ך לאריגה־במכונות , ושתיה ן יח ד חולל ו א ת המהפכ ה המכאנית־כימי ת בליבו ן
האריג , בהדפסת ו ובצביעתו . מצ ד אח ר הביא ה המהפכ ה בטווייודהכותנ ה ליד י
אמצא ת המכונ ה "ג׳יך , להפרד ת סיבי־הכותנ ה מ ן הזרעים , ור ק כ ך נתאפש ר ייצור '
הכותנ ה בקנה־מיד ה גדול , כפ י שנדר ש כעת 104 . אול ם המהפכ ה באופן־הייצו ר ש ל

103 מנור־האריג ה המכאני , בצורת ו הראשונה , עשו י בעיק ר עץ ! ואל ו ז ה המשוכלל ,
המודרנ י — ברזל . ע ד כמ ה נשתלט ה מתחיל ה הצור ה הישנ ה ש ל אמצעי־הייצו ר ע ל צורת ם
החדש ה — מתבלט , בי ן השאר , מתו ד השוא ה שטחית־ביות ר ש ל מנור־הקיטו ר המודרנ י א ל
המנו ר הישן ; ש ל מכשירי־המפו ח המודרניי ם בבתי־היציקה־לברז ל א ל צורת ו המכאני ת
הראשונה , כבדת־התנועה , של א הית ה אל א חידוש־צורת ו ש ל המפו ח הרגי ל ; ואול י יתבל ט
הדב ר התבלטו ת חותכ ת יות ר מבכ ל דוגמ ה אחר ת ע ל יד י אות ו קט ר נסיונ י — שקד ם
לאמצאת ם ש ל הקטרי ם המודרניי ם — שהי ו ל ו שת י רגליי ם ממ ש והי ה מרימ ן מעשה־טו ם
בז ו אח ר זו . ר ק לאח ר התפתחו ת נוספ ת ש ל המכאניק ה ולאח ר שנצטב ר נסיו ן מעשי , נקבע ת
הצור ה לחלוטי ן ע ל יד י העקרו ן המכאני , וכ ך הי א משתחרר ת בכול ה מצורודהמבנ ה המסורתי ת
ש ל כלי־מלאכ ה שיצ א מקליפת ו ונהפ ך למכונה .

104 מכונ ת מ 8-1 ם 10 * 0 ש [לניפו י הגרעיני ם מ ן הכותנה ] שהמצי א היינק י אל י ויטני י —

חל ו ב ה ע ד לזמ ן החד ש שינויי ם מהותיי ם פחו ת מבכ ל מכונ ה אחר ת ש ל המא ה ה־ 18 . ר ק
בעשורי ם האחרוני ם (קוד ם 1867 ) גר ם אמריקנ י אחר , מ ר אמר י מאלבאני , ניו־יורק ,
להתיישנות ה ש ל מכונ ת ויטניי , על־יד י כ ך שהמצי א שכלו ל פשו ט ויעי ל כאחד .

313

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

התעשיי ה והחקלאו ת הצריכ ה ביהו ד מהפכ ה ג ם בתנאי ם הכלליי ם ש ל תהליך ־
הייצו ר החברתי , כלומר , באמצע י התחבור ה וההובלה . כש ם שאמצע י התחבור ה
וההובל ה ש ל החברה , שהחקלאו ת הזעיר ה ע ל תעשיית ה הצדדית , הביתית , והאומנו ת
העירוני ת שימש ו ל ה צי ר נ: 01 ע 1 ע ] — א ם להשתמ ש בביטוי ו ש ל פוריי ה — שו ב
אי־אפש ר הי ה בשו ם פנים , שיספיק ו לצרכי־הייצו ר ש ל תקופת־המאנופאקטור ה
ע ל חלוקת ה המורחב ת ש ל העבוד ה החברתית , ע ל הריכו ז ש ל אמצעי־עבוד ה ועובדי ם
שב ה וע ל שוקי ה הקולוניאליים , ועל־כ ן ג ם חל ה באמ ת מהפכ ה באות ם אמצע י
התחבור ה וההובל ה ן כ ך ג ם לגב י אמצע י התחבור ה וההובלה , שעבר ו בירוש ה
מתקופודהמאנופאקטור ה : הלל ו נהפכ ו מי ד לכבלי ם ללא־נשו א בשבי ל התעשיי ה
הגדול ה ע ל המהירו ת הקדחתני ת ש ל ייצורה , ע ל קנה־מידת ה להמונים , ע ל נ 1 הג ה
שהי א נוהג ת להוצי א תמי ד המונ י הו ן ופועלי ם מתו ך תחום־ייצו ר אח ד ולהטיל ם
לתו ך תחום־ייצו ר שני , וע ל הקשרי ם החדשי ם שקמ ו ל ה ע ם שנקי ם עולמיים ,
ולפיכ ך נסתגל ו מפעל י התחבור ה וההובל ה מעט־מע ט א ל אופן־הייצו ר ש ל התעשיי ה
הגדולה : מלב ד בניי ת אניות־מפרשים , שסל ה ב ה מהפכ ה מיסודה , הוקמ ה מערכ ת
ש ל אניוודקיטו ר לשיט־נהרות , ש ל מסילות־ברזל , ש ל ספינות־קיטו ר לאוקיינוסי ם
וש ל תחבורת־הטלגראף . ואול ם הכמויו ת הנוראו ת ש ל ברזל , שצרי ך הי ה עכשי ו
לפרזל , להלחים , לגזור , לקדו ח ולצו ר בה ן צור ה — א ף ה ן הצריכ ו מכונות־קיקלופי ם
כאלה , שייצור ן הי ה למעל ה מיכולת ה ש ל בניית־המכונו ת על־דרך־המאנופאקטורה .

מכאן , שהכר ח הי ה ל ה לתעשיי ה הגדול ה להשתל ט ע ל אמצעי־הייצו ר האופיינ י
לה , ע ל המכונ ה גופה , ולייצ ר מכונו ת באמצעות ן ש ל מכונות . ור ק כ ך יצר ה לעצמ ה
א ת המצ ע הטכנ י המתאי ם לה , וכ ך נתעמד ה ע ל רגל י עצמה . ואמנם , כ ל שגד ל
המפע ל המכונת י בעשרו ת השני ם הראשונו ת ש ל המא ה ה־ 19 , כ ן נשתל ט מנגנון ־
המכונו ת מעט־מע ט ע ל ייצור ן ש ל מכונות־הכלים . ואול ם ר ק בעשרו ת השני ם
האחרונו ת ל ב בא ו הבניי ה העצומ ה ש ל מסילות־ברז ל ותנוע ת אניוה־הקיטו ר
באוקיינוסי ם והביארלעול ם א ת המכונות־הקיקלופיות , שמשתמשי ם בה ן לבניית ם
ש ל המנועי ם הראשונים .

תנאי־ ד,ייצו ר המכריע־ביות ר לתעשיי ת מכונו ת באמצעו ת מכונו ת הי ה : מכונת ־
תנוע ה מסוגל ת לכ ל עוצמ ה ש ל כוח , וע ם זא ת נתונ ה כול ה לפיקוח . מכונ ה כזא ת
הית ה קיימ ת כב ר בדמות ה ש ל מכונודהקיט 1 ר . ואול ם המשימ ה היתד , ע ם זה :
לייצ ר על־דרך־מכונ ה א ת הצורו ת הגיאומטריו ת הקפדניות , הדרושו ת בשבי ל חלקי ־
המכונו ת הבודדים , כגו ן קו , מישור , עיגול , גליל , חרוט , כדור . בעי ה ז ו נתיישב ה
ביד י ה נר י מודסלי י בעשו ר הראשו ן למא ה ה־ 19 ע ם אמצא ת מזחלת־המחרט ה
(: 8111161681 ) שעד־מהר ה הפכו ה לכל י אוטומאט י ובשינו י צור ה העבירו ה מ ן
המחרטה , שבשביל ה נועד ה בתחילתה , א ל מכונות־בניי ה אחרות . מיתק ן מכאנ י ז ה
משמש , ל א במקו ם כלי־עבוד ה מיוחד , ויהי ה מ ה שיהיה , אל א במקו ם עצם־יד ו ש ל
האד ם ; צ ר הו א צור ה מסוימת , ע ם שהו א מקרב , מסג ל ומכוו ן א ת חוד ם ש ל מכשירי ־
גזיר ה כלפ י חומר־העבוד ה למשל , ברז ל — א ו מעליו . וכ ך על ה לייצ ר א ת
הצורו ת הגיאומטריו ת בשבי ל חלקי־ ד,מכונו ת הבודדי ם "בדרג ה כזא ת ש ל קלות ,

314

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

דיו ק ומהירות , ששו ם נסיו ן מוצבר־ומרוכ ז ל א יכו ל הי ה להקנות ה ליד ו ש ל הפוע ל
המומח ה ביותר" 105 .

והנה , א ם נתבונ ן באות ו חל ק ש ל מנגנון־וזנזכתו ת הנזשנו ש לבניית־המכונזת ,
המהוו ה א ת מכונת־הכלי ם ממש, ׳ הר י חוז ר ומופי ע המכשי ר שעל־דו־ר־האומנו ת
אל א שהו א נתו ן בשיעורי ם עצומים . למשל , המכאניז ם המבצ ע ש ל מכונת־הקדיחו !
הו א מקד ח עצום , המונ ע ביד י מכונודקיטור , ולהיפ ך : בלעדי ו אי־אפש ר הי ה לייצ ר
א ת הגלילי ם ש ל מכונוודהקיטו ר הגדולו ת ומכבשי ם הידראוליים . ד,מחרט ה המכאני ת
אינ ה אל א גלגול־בדמוודקיקלו פ ש ל ד,מחרט ה הפשוטה , !מחרטת־ ד,דווש ה ; מכונת ־
ההקצע ה אינ ה אל א נגר־של־ברזל , המקצי ע א ת הברז ל באות ם כלי־עבוד ה שהנגר -
ר,אד ם מקצי ע בה ם א ת הע ץ ; אות ו מכשי ר שגוז ר במספנו ת לונדו ן לוחו ת ע ץ
לבו ד [דיקט] , אינ ו אל א תע ר ענקי ; המכשי ר ש ל מכונת־המספריים , הגוז ר א ת
הברז ל כדר ך שגוזרי ם מספרי־ ד,חיי ט א ת הארג , אינ ו אל א מפלצ ת של־מספריים ,
וקורנם־ ד,קיטו ר עוב ד במטי ל ש ל קורנ ס רגיל , אל א שהו א בע ל משק ל כזה , שאפיל ו
ת 1 רי< ■ עצמ ו ל א הי ה יכו ל להרימו 106 . אח ד מקורנסי־קיטו ר אלה , שה ם אמצאת ו
ש ל נ סמ י ת , משקל ו למעל ה בד 6 טוני ם ונופ ל הו א נפילת־אנ ך מגוב ה ש ל 7
דגלי ם ע ל סד ן ב ן 36 טוני ם במשקלו . בקלו ת ש ל משח ק הו א מכת ש לעפ ר גו ש ש ל
שחם , ול א פחו ת מכ ן הו א מוכש ר לתקו ע מסמ ר בע ץ ד ק בכמ ה נקישו ת קלות , 10 .

אמצעי־העבודה , משנעש ה מנגנוךשל־מכונות , משי ג הו א לעצמ ו אופ ן ש ל קיו ם
חומרי , המחיי ב להחלי ף מור ד,אד ם בכוחות־הטב ע ולהחלי ף שיגר ה שבנסיו ן בשימו ש
מוד ע ש ל מדעי־הטבע . במאנופאקטור ה אי ן ההסתעפו ת ש ל תהליך־ ד,עבוד ה החברת י
אל א סובייקטיבי ת בלבד , היינו , צירו ף ש ל פועלים־חלקיי ם ; בשיט ת המכונו ת
י ש ל ה לתעשיי ה הגדול ה אורגאניז ם לייצו ר אובייקטיב י בכולו , שהפוע ל מוצ א אות ו
מזומן־ומוכ ן לפני ו בחזק ת תנאי־ייצו ר חמר י ומוגמר . בשיתוף־ ד,פעול ה הפשוט ,
ואפיל ו בשיתו ף שנתפצל־ונתייח ד ע ל יד י חלוקת־העבודה , עדיי ן אי ן נראי ת לג ו
דחיקת ו ש ל הפוע ל המבוד ד מפנ י הפוע ל המוחב ר אל א דחיק ה מקרי ת בלבד , א ם מע ט
וא ם הרבה . ואל ו מנגנון־המכונו ת — פר ט ליוצאי ם מ ן הכל ל מועטים , שייזכר ו
אחר־כ ך — אינ ו מתפק ד תיפקוד ו אל א ביד י העבוד ה המוחבר ת במישרי ן א ו
העבוד ה המשותפת . הוו ה אומר : אופי ו השיתופ י ש ל תהליך־העבוד ה נעש ה עכשי ו
הכר ח טכני , מחוי ב ע ל יד י טבע ו ש ל אמצעי־העבוד ה עצמו .

105 ״תעשיי ת העמים״ , לונדו ן 1855 , חל ק ןן , עט ׳ 239 . וכ ן נאמ ר שם : "אף־על־פ י
שהאביזרי ם ש ל המהרט ה נראי ם פשוטי ם ובלתייחשובים , אאמי ן כ י ל א אפרי ז א ם אקבע <
שהשפעת ם ע ל שכלו ל מנגנוךהמכונו ת וע ל התפשטו ת השימו ן ב ו אינ ה נופל ת מ ן ההשפע ה
שנודע ה לשכלול ו ש ל וא ט במכובודהלויטו ר גופה . הכנסת ם"לשימו ש גרמ ה מי ד לשיפור ו
ש ל כ ל מנגנוךהמכונו ת כדל ה להוזלת ו ולזיר ח האמצא ה והשכלול. "

106 מכוב ה אח ת מבי ן אלה , בלונדון , המשמש ת לחישו ל גלי ם בשבי ל גלגלי־חתיר ה באניו ת

קרוי ה בש ם ״תור ״ מחשל ת הי א ג ל שמשקל ו 4 * 16 טובו ת
באות ה קלות , שנפ ח מחש ל פרסה .

107 מכונו ת המבצעו ת עבודות־עץ , ואפש ר להשתמ ש בה ן ג ם בקבה־מיד ה קט ן — ע ל
הרו ב אמצאו ת אמריקניו ת הן .

315

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

2 . מנגנון־המכונו ת מפרי ש מערכ ו לתוצר ת

ראינ ו שכוחוודהייצור , הנובעי ם מתו ך שיתוף־פעול ה וחלוקת־העבודה , אינ ם
עולי ם להו ן במאומה . כוחות־טב ע ה ם ש ל העבוד ה החברתית . כוחות־טבע , כגו ן
קיטור , מי ם וכ ר המנוכסי ם לצור ך תהליכי ם יצרניים , א ף ה ם אינ ם עולי ם ולא־כלום .
אולם , כש ם שהאד ם זקו ק לריא ה בשבי ל נשימתו , כ ך זקו ק הו א ל״יצו ר מידי־אדם "
בשבי ל שיוכ ל לצרו ך כוחות־טב ע אל ה צריכ ה פרודוקטיבית . גלגל־מי ם דרו ש כד י
לנצ ל א ת הכוח־המני ע ש ל המים , ומכונת־קיטו ר דרוש ה כד י לנצ ל א ת גמישות ו
ש ל הקיטור . ומ ה בכוחו ת הטבע , א ף במד ע כך . משנגל ה פע ם החו ק בדב ר סטיי ת
המח ט המאגנטי ת בחוג־פעולת ו ש ל זר ם חשמלי , א ו משנגל ה החו ק בדב ר התהוו ת
המאגנטיו ת בברז ל שמסביב ו ח ג זר ם חשמל י — שו ב אי ן הלל ו עולי ם א ף פרוטה 108 .
אול ם כד י לנצ ל חוקי ם אל ה לצרכ י הטלגרא ף וכ ר זקו ק את ה למכשי ר יקר־מאו ד
ומורכב־מאוד . ראינו , כ י אי ן כלי־העבוד ה נדח ק ע ל יד י המכונה . מתחיל ה כלי ־
עבוד ה ננס י בשבי ל גו ף האדם , הו א מתמת ח וגד ל בהיק ף ובמניי ן ע ד שנעש ה כלי ־
עבוד ה בשבי ל מכאניז ם שנוצ ר ביד י אדם . תח ת להעבי ד א ת הפוע ל בכלי־אומנותו ,
הר י מעבי ד אות ו ההו ן במכונתו , שהיא־עצמ ה נושא ת א ת כלי־עבודתה . וע ל כ ן : א ם
ברו ר בראיי ה ראשונ ה בלבד , כ י התעשיי ה הגדולה , ב-מזג ה כוחות־טב ע עצומי ם
ומדעי־הטב ע בתו ך תהליך־הייצור , מביא ה בהכר ח ליד י עליי ה עצומ ה בפרודוקטיביו ת
העבוד ה — עדיי ן אי ן ברו ר מכא ן כל־עיקר , של א צרי ך לקנו ת אות ו כוח־ייצו ר
מוגב ר בשכ ר השקעת־עבוד ה מרוב ה במקו ם אחר . ככ ל חלק־מרכי ב אח ר ש ל ההו ן
הקבוע , א ף מנגנון־המכונו ת אינ ו יוצ ר שו ם ערך , אל א מוס ר הו א א ת ערכדשל ו
לתוצ ר שבייצור ו הו א עוסק . כ ל שי ש ער ך למנגנון־המכונות , ולפיכ ך הו א מעבי ר
אות ו ע ל התוצ ר — הריה ו חלק־מרכי ב מערכ ו ש ל התוצר . במקו ם להוזי ל א ת
התוצ ר הריה ו נדיקרו , ביח ס א ל ערכ ו של ו עצמו . והר י ברו ר ומוחןר , שמכונ ה
ומנגנון־מכונו ת המפות ח בשיטתיו ת — ז ה אמצעי־העבוד ה האופיינ י ש ל התעשיי ה
הגדול ה — ערכ ם תופזדועול ה בלא־שיעו ר בהשנא ה א ל אמצעי־העבוד ה ש ל מפעל י
האומנו ת והמאנופאקטורה .

קודם־כ ל י ש להעיר , כ י מנגנון־המכונו ת לעול ם מתמז ג בכול ו בתהליך־העבוד ה
ולעול ם אינ ו מתמז ג אל א למקוטעי ן בתהליך־השיערוך . לעול ם אי ן הו א מוסי ף
יות ר ער ך משהו א מפסי ד בממוצ ע ע ם בילויו . הר י שס ל הפר ש גדו ל בי ן ער ך
המכונ ה ובי ן חלק־הער ך שהי א מעביר ה פריודי ת ע ל התוצר . ס ל הפר ש גדו ל בי ן
המכונ ה כיסו ד לעיצוב־ער ך ובי ן המכונ ה כיסו ד לעיצוב־תוצרוז.^ 1 כ ל שתגד ל תקופת ־
הזמן , שב ה משמ ש אות ו מנגנון־המכונו ת עצמ ו שימו ש תכו ף באות ו תהליך־העבודה ,

108 בכל ל אי ן המד ע עול ה ל ו לבעל־ההו ן ב״מאומה" , א ך בשו ם פני ם אי ן ז ה מונ ע בעד ו
לנצ ל א ת המדע . המד ע "ש ל אחדים " מתמז ג בתו ך ההון , כש ם שמתמזג ת בתוכ ו עבוד ה ש ל
אחרים . ואול ם ניכו ס ״קאפיטאליסטי ״ וניכו ס ״פרטי ״ — א ם ש ל מד ע וא ם ש ל עוש ר חומר י —
ה ם דברי ם שוני ם לחלוטין . ד״ ר יו ד עצמ ו נש א קינ ה ע ל הבערו ת הגס ה בעניינ י מכאניק ה
בקר ב החרשתני ם מנצלי־המכונו ת החביבי ם עלי ו ; וליבי ג א ף הו א י ש ל ו סיפו ר משל ו ע ל
בערו ת איומ ה בעניינ י כימי ה בקר ב בעלי־החרוש ת האנגלי ם מ ן התעשיי ה הכימית .

316

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

כ ן יגד ל ההפר ש ההוא . אמנ ם העלינו , שכ ל אמצעי־עבודו ! ממש , א ו מכשיר־ייצור ,
מתמז ג תמי ד כול ו בתו ך תהליך־־העבודה , ולעול ם אינ ו מתמז ג בתו ך תהליך־השיערו ך
אל א קטעינדקטעים , ביח ס א ל הבלאי־הממוצ ע של ו יום־יום . אול ם הפר ש ז ה בי ן
השימו ש ובי ן הבילו י גדו ל בהרב ה במנגנוךהמכונו ת מבכלי־העבודה , משו ם
שמנגנוךהמכונות , הבנו י מחומ ר המתמי ד יות ר בקיומו , מאדי ר ימי ם יותר ! משו ם
ששימושו , המוסד ר לפ י כללי ם מדעיים , קפדניים , מאפש ר חסכנו ת מרובד , בהוצא ת
גופי־חלקי ה ואמצעי־צריכת ה ; ובסוף , משו ם ששדה־ייצור ו גדו ל לאידשיעו ר מז ה
ש ל כלי־המלאכה . מנכי ם אנ ו משניהם , ממנגנון־המכונו ת ומכלי־העבודה , א ת
ההוצאו ת שמוציאי ם עליה ם בממוצ ע כ ל יום ; היינו , מנכי ם אנ ו א ת חלק־הערך ,
שה ם מוסיפי ם ל ו לתוצ ר ע ם בילוים־הממוצ ע יום־יו ם וע ם צריכ ת חומרי־עזר , כגו ן
שמן , פח ם וכיו״ ב — והנ ה פועלי ם ה ם בחנם , ממ ש כמ ו כוחות־הטב ע המצויי ם
בל א סיוע ה ש ל עבודת־אדם . באות ה מיד ה שעול ה מנגנון־המכונו ת ע ל כלי־המלאכ ה
בהיק ף הפעול ה הפרודוקטיבית , בה־במיד ה מרוב ה ההיק ף ש ל עבודודחנ ם אצ ל
הראשו ן בהשוא ה א ל עבודת־חנ ם ש ל כלי־העבודה . ר ק בתעשיי ה הגדול ה לומ ד
האד ם ליטו ל א ת תוצר ת עבודתדשבעב ר — עבוד ה שנתגשמ ה כב ר בחפ ץ —
ולהפעיל ה בקנה־מיד ה גדו ל ובחנם , ממ ש ככוח־טבע 109 .

ע ם הדיו ן בשיתוף־הפעול ה ובמאנופאקטור ה העלינו , שתנאי ם מסוימי ם מתנאי ־
הייצו ר הכלליים , כגו ן בנייני ם וכיו״ב , ח ל בה ם חסכו ן ע ם צריכת ם המשותפ ת —
בהשוא ה א ל תנאי־הייצו ר המפוררי ם ש ל פועלים־יחידי ם — ומכאן , שאי ן ה ם מייקרי ם
א ת התוצ ר אל א במיד ה פחותה . א ם במנגנון־המכונו ת אנ ו עוסקים , הר י ל א ד ק
שהגו ף ש ל מכונודעבוד ה אח ת נצר ך צריכ ה משותפ ת ע ל יד י כלי־העבוד ה של ה
המרובים , אל א ג ם אות ה מכונוד ד,תנוע ה לרבו ת חל ק מהמכאניזם־להעבר ה נצרכי ם
צריכ ה משותפ ת ע ל יד י מכונות־ננבוד ה מרובות .

א ם נתו ן ההפר ש בי ן ערכ ו ש ל מנגנון־המכונו ת ובי ן חלק־הער ך שהו א מעבי ר
ע ל התוצר ת היומית , שו ב תלוי ה דרג ת הייקור , שחלק־ער ך ז ה מייק ר א ת התוצרת ,
קודבדכל , בהיקפ ה ש ל התוצרת , בשטח ה החיצונ י כביכול . בהרצא ה אחת , שנתפרסמ ה
בשנ ת 1858 , מערי ך .מ ר ביינ ס מבלקבורן , ש״כ ל כוח־סו ס מכאנ י ממש י 109 א

109 ר י ק א ר ד ו מקדי ש לפעמי ם שימודל ב מיוחד ת להשפע ה ז ו ש ל המכונו ת — אגב ,

הו א ל א פית ח א ת שרש י ההשפע ה הזאת , כש ם של א פית ח א ת ההבד ל הכלל י בי ן תהליך '
העבוד ה ■ותהליך־השיערו ך — ע ד כד י כך , שעתי ם הו א שוכ ח אות ו הל ק הערך , שהמכובו ת
מפרישו ת ומוסרו ת לתוצר , והריה ו מערב ב לחלוטי ן א ת המכונו ת וא ת כוחו ת הטבע . הנ ה
דוגמ ה : "אד ם סמי ת אינ ו מק ל בשו ם מקו ם בער ך השירותים , שמשרתי ם אותנ ו מרמי״הטב ע
וכ ן מבגנון־המכובו ת ; אל א שמבדי ל הוא , ובצד ק גמור , בטבע ו ש ל הער ך שה ם מוסיפי ם
לסחורות ; .״ע ם שה ם מבצעי ם א ת עבודת ם 10 ־ 001 בחנם , הד י אי ן בסיו ע.שה ם מסייעי ם
לנ ו כד י להוסי ף מאומ ה לערריההליפין. " ( ר י ק א ר ד ו ; ״עיקרי ם וכד״ . עמ ׳ 336 , 337 . )
ודאי : הערת ו ש ל ריקארד ו נכונ ה כלפ י י . ב . ס יי , המדמ ה בדמיונו , כ י מכונו ת עושו ת
"שירות " בכך , שה ן יוצרו ת ערך , וז ה אחרו ן מהוו ה חל ק מ ן ה״ריוח. "

109 א (הער ה למהדור ה ג׳ . ״כוהיסוס ״ שוו ה לכו ח ש ל 33.000 פונכדרג ל בדקה , היינו ,

לכו ח המרי ם 33,000 פונ ט בגוב ה של* 1 . רג ל (אנגלית ) במש ך דקה , א ו 1 פונ ט בגוב ה ש ל

317

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

מגי ע 450 פלכי־פר ד עובדים־מאליה ם [£מ 36113011 ] ע ל אביזריהם , א ו 200 פלכי ־
״טרד״ , א ו 15 מנורי־אורגי ם לארי ג ב ן 40 אינצ׳י ם [ 11 * 40 111011 010 ] , ע ל כ ל
המיתקני ם להעלא ת השת י ול ד,חזקת ו וכר. " הר י שהוצאו ת היו ם לכוזדסו ס אח ד ש ל
קיטו ר ולבילו י מנגנון־המכונו ת המונ ע ע ל יד ו — מתחלקו ת במקר ה הראשו ן ע ל
התוצר ת היומי ת ש ל 450 פלכ י ״פרד״ , במקר ה השנ י ע ל התוצר ת היומי ת ש ל 200
פלכי־״טרד״ , ובמקר ה שליש י ע ל התוצר ת היומי ת ש ל 15 מנורי־אורגי ם מכאניים ,
ונמצ א שע ל אונקי ה אח ת חוטי ם א ו ע ל אמ ה את ת ש ל ארי ג מועב ר ע ל יד י כ ך
ר ק חלק־ער ך זעיר־ביותר . וכ ן בדוגמ ה ש ל קורנס־הקיטור , שהבאנ ו למעלה . הואי ל
וגילוי ו יום־יום , צריכ ת הפח ם וכר , מתחלקי ם ע ל כמויות־הבדז ל הענקיו ת שהו א
מפרז ל בכ ל יום , שו ב איב ו בדב ק בכ ל קנטא ר ש ל ברז ל אל א חלק־ער ך מועט ;
ואול ם הי ה ז ה חל ק עצו ם עד־מאוד , איל ו הי ה מכשיר־ענ ק ז ה עוס ק בתקיע ת
מסמרי ם קטנים .

א ם נתו ן תחום־פעולת ה ש ל מכונת־העבודה , כלומר , מספ ר כלי־־העבוד ה אש ר
ל ה — א ו כשהדברי ם אמורי ם בכוח , א ם נתו ן היקפ ו ש ל ז ה — הר י תלוי ה כמו ת
התוצרי ם במהירו ת פעולת ה ש ל המכונה ; למשל , במהירו ת סיבוב ו ש ל הפלך , א ו
במספ ר ההקשו ת שמקי ש הקורנ ס בדק ה אחת . כמ ה מ ן הפטישי ם הענקיי ם האל ה
מקישי ם 70 הקשו ת בדק ה ! מכונת־החישו ל המיוחד ת ש ל ריידר , המשתמש ת
בקורנסי־קיטו ר בממדי ם קטני ם יות ר לש ם חישו ל פלכים , מקיש ה 700 הקשו ת בדקה .

א ם נתונ ה הפרופורציה , לפי ה מעבי ר מנגנון־המכונו ת מערכ ו ע ל התוצר , שו ב
תלו י גדל ו ש ל חלק־ער ך ז ה בשיעור־הער ך ש ל מנגנו ן המכונו ת עצמו 110 . כ ל שמועט ת

33.000 רגל . לכ ך הגונ ה גכוח־סו ס הג״ל . ואולם , בלשון־העסקי ם הרגילה , וג ם פה־וש ם
בציטאטו ת שבספ ר זה , קיי ם הבד ל בי ן כוחות־סו ס "נומינאליים " לבי ן כוחות־סו ס "מסחריים "
א ו "אינדיקאטוריים " ש ל אותר , מפונ ה עצמה . א ת כוח־הסו ס היש ן א ו הנומינאל י מחשבי ם
ר ק לפ י גוב ה תנופת ה ש ל הבוכנ ה וקוטר־הגליל , ומתעלמי ם לחלוטי ן מלחץ־הקיטו ר וממהירות ־
הבוכנה . לאמור , פירו ש הדברי ם למעשה : מכונת־קיטו ר זו , למשל , ! 50 כוחות־סו ם לה , א ם
הי א מונע ת באות ו לחץ־קיטו ר חל ש ובאות ה מהירות־בוכנ ה אטי ת כבזמנ ם ש ל בולטו ן וואט .
אול ם מאות ם ימי ם ואיל ך גדל ו בהרב ה שנ י הגורמי ם האחרונים . כד י למדו ד א ת הכו ה
המכאני , שמכונ ה שבימינ ו מספקת ו באמת , הומצ א האינדיקאטו ר המדא ה א ת לחץ־הקיטור .
ומהירות־הבוהנ ה — יכו ל את ה לקבע ה בקלות . וכ ך נמצא , שהמיד ה בשבי ל כוח־סו ס
"אינדיקאטורי " א ו "מסחרי " ש ל מכונ ה הי א נוסח ה מתימטית , המביאדדבחשבו ן כאח ת א ת
קוטר־הגליל , יגבה ה ש ל תנופת־הבוכנה , מהירו ת הבוכנ ה ולח ץ הקיטו ר ! וכ ך י ש ב ה כד י
לציי ן כמ ה פעמי ם 33.000 פונט־רג ל לדק ה מבצע ת המכונ ה באמת . אפשר ׳ איפוא , שכוח־סו ס
נומינאל י יהוו ה באמ ת שלושה , ארבע ה ואפיל ו חמיש ה כוחות־סו ס אינדיקאטוריי ם א ו
ממשיים . זא ת — להסבר ת הציטאטו ת השונו ת שיבוא ו להלן . פ . א. )

119 אות ו קורא , שהו א תפוס־ושרו י בתחו ם המושגי ם הקאפיטאליסטיים , ודא י תחס ר * ו
כא ן ח״רבית" , שהמכונ ה מוסיפ ה ל ו לתוצ ר בהתא ם ליח ס [ 31 : 3 ? ס-ננן ] ש ל ערך־ההו ן שלה .
א ך אפש ר להבי ן על־נקלה , כ י המכונה , שאינ ה מייצר ת ער ך חד ש — נש ם שכ ל חלק־מרהי ב
אמ ר ש ל ההו ן הקבו ע אינ ו עוש ה כ ן — א ף אינ ה יכול ה להוסיפ ו בש ם "ובית־ . וכ ן ברו ר
שכאן , כשמדוב ר בייצור ו ש ל עודף־הערך , אי־אפש ר להני ח מתחיל ה [ 1 ־ 1 - 101 ( 3 1 ] , שקיי ם
חל ק הימנ ו בש ם ״רבית״ . אופן־החישו ב הקאפיטאליסט י — שלפ י מב ט ראשו [ [ £3016 31 - 11113 [ ]
נרא ה תפ ל וסות ר א ת החוקי ם ש ל יצירת״הער ד — מוצ א א ת הסבר ו בספ ר השליש י לחיבו ר זה .

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

העבוד ה השקוע ה בו , כ ן ימע ט הער ך שהו א מוסי ף ל ו לתוצר . כ ל שמועט ת הפרשת ן
בערך , כ ן תרב ה הפרודוקטיביו ת שלו , וכ ן יתקר ב שיחת ו א ל שירות ם ש ל כוחות *
הטבע . ואל ו הייצו ר ש ל מנגנון־מכונו ת באמצעו ת נזנגנון־נזמנו ת ממע ט א ת ערכו ,
במיד ה יחסית , לעומ ת התפשטות ו ופעולתו .

ניתוח־השנא ה ש ל מחיר י הסחורו ת שיוצר ו על־דרך־האומנו ת א ו על־דרך־ י
המאנופאקטורה , וש ל מחיר י אות ן הסחורו ת בחזק ת תוצר ת ש ל מכונו ת — מעלה :
בדר ך כל ל תוצא ה ז ו : אות ו חלק־הער ך בתוצרת־המכונות , הב א מכוח ם ש ל אמצעי *
העבודה , עולה־והול ך ביח ס אב ל פוחת־והול ך במוחלט . פירוש ו ש ל דבר : שיעור ו
המוחל ט יורד , ואל ו שיעור ו ביח ס א ל הערד־הכול ל ש ל התוצרת , כגו ן ש ל פונו *
חוטים , עולה 111 .

ברור , שא ם ייצור ה ש ל מכונ ה עול ה בכמוודעבוד ה השן ה לחסכו ן שחוסכי ם
ע ם השימו ש במכונה , שו ב אינ ו ח ל כא ן אל א שינוי־מקו ם [ 6111 ס 13061 ע 6 ס ] בלב ד
ש ל העבודה , כלומר , סך־הכול ל ש ל העבוד ה הדרוש ה לייצור ה ש ל סחור ה אינ ו
פוחת , א ו שכוודהייצו ר ש ל העבוד ה אינ ו מוסיף־ועולה . ואול ם ההפר ש בי ן העבוד ה
שהי א עול ה ובי ן העבוד ה שהי א חוסכ ת — א ו דרג ת הפרודוקטיביו ת של ה — ברור ,
שאי ן הו א תלו י בהפר ש שבי ן ערכ ה ש ל עצמ ה ובי ן ערכ ו ש ל כלי־העבוד ה שהי א
באד , במקומו . אות ו הפר ש [הראשון ] קיים־ועומ ד כ ל זמ ן שהוצאות־העבוד ה [ע ל
התקנת ] המכונ ה י י — וממיל א חלק־הער ך שהי א מוסיפ ה לתוצר ת — מתמידו ת
להיו ת פחותו ת מ ן הערך , שהפוע ל היד , מוסי ף לנושא־העבוד ה בכלי־מלאכת ו שלו .
ולפיכ ך נמדד ת הפרודוקטיביו ת ש ל המכונ ה בדרג ת יכלת ה להחלי ף כוח־עבח־ת ו

111 חלק־עד ד זה , המוס ף ע ל יד י המנונה , פוח ת מבחינ ה מוחלט ת ויחסי ת — א ם הי א
דוחק ת מ ן העבוד ה א ת הסוסים , ובכל ל חיות־עבודה , שמשתמשי ם בה ם לכוודמני ע בלבד ,
ול א במכונו ת להילוף־ח 1 מדים . ונעי ר דדך־אגב : דקא רט , ע ם שהו א מגדי ר א ת בעלי *
הח י כמכונו ת בלבד , רוא ה אות ם בעיניי ם ש ל תקופת־המאנופאקטור ה — להבדי ל מימי ־
הביניים , כשהיד , מקוב ל לראו ת בהיר , עז ר לאדם , ובפ י שרא ה שו ב לאחר־מכ ן האדו ן פו ן
האל י בחיבור ו : "חידוש ם ש ל מדעי־ ד,מדינ ר,. ״ שדקארט , בדומ ה לבייקון , רא ה א ת השינויי ם
שחל ו בדמות־הייצו ד וא ת השתלטות ו המעשי ת ש ל האד ם בטבע , כתוצא ה מ ן השינו י שח ל
בדרך־החשיב ה — דב ר ז ה מוכ ת מחיבור ו ״סוגי ה ע ל הסתור ״ < נאמ ר כאן , בי ן השא ר :
"אפש ר (ע ל יד י המתו ד שהו א הכני ם לתו ך הפילוסופיה ) להשי ג ידיעות , שה ן לתועל ת רב ה
בשבי ל החיים , ובמקו ם הפילוסופי ה הספקולאטיבי ת שמלמדי ם בבתי־הספ ר אפש ר להגי ע לדר ך
מעשי ת ! וע ם שנד ע ע ל בוריי ם א ת הכו ח וא ת פידת־הפעול ה ש ל האש , המים , האויר , הכוכבי ם
ושא ר כ ל הגופי ם המסובבי ם אותנו , כש ם שאנ ו יודעי ם א ת המלאכו ת השונו ת ש ל אומניג ו —
היינ ו יכולי ם באמצעו ת הדר ך הנ״ ל להשתמש , בידיעותינ ו באות ו אופ ן לגב י כ ל התכליו ת
השימושיות , שידיעותינ ו מתאימו ת לה ן ; וכ ך היינ ו יכולי ם לעשו ת עצמנ ו לאדונ י הטב ע
ובעליו " והיינ ו "נותני ם הלקנ ו לכך , שחי י האד ם ישיג ו א ת השלימות. " בהקדמ ה ל״סוגיו ת
ע ל המסחר ״ מא ת ס ר דדלי י נור ת ( 1691 ) נאמר , ב י המתו ד ש ל דקארט , משהשתמש ו
ב ו לגב י הכלכל ה המדינית , פת ח בשחרור ה ש ל ז ו מאגדו ת ישנו ת ודימויי ם שבאמונות־הב ל
ע ל ממון , מסח ר וכר . א ד הכלכלני ם האנגלי ם הראשוני ם נצטרפו , רוב ם ככולם , א ל בייק ן
והוב ס שהי ו הפילוסופי ם שלהם , ואל ו לאח ר מכ ן נעש ה לו ק "הפילוסוף "
[בה״ א הידיעה ] ש ל הכלכל ה המדיני ת באנגליה , בצרפ ת ובאיטליה .

319

ייצור ו ש ל עודף־הער ד היחס י

ש ל אדם . לפ י חישובי ו ש ל ־מ ר ביינ ס נדרשי ם 2 /! 2 פועלי ם בשבי ל 450 פלכי־״פרד" ,
לרבו ת מכונוודהחכנ ה שלהם , המונעי ם ביד י כוח־סו ם אח ד ש ל מכונת־קיטור 1 112
ובכ ל פלך־״פרד " אוטומאט י [ 851110116 16 ג 11 מ 1118 ; 861£801 ] נטווים , ביום־עבוד ה ש ל
עש ר שעות , 13 אונקיו ת חוטי ם (מספ ר העוב י הממוצע ) לשבועל ה — הר י ש־ 2 1 / 2
׳פועלי ם טווי ם 8 / ־ 365 פונ ט חוטי ם לשבוע.י י מכאן , שבער ך 366 פונ ט כותנה , משה ם
נהפכי ם לחוטי ם (לש ם הקיצו ר אנ ו מסיחי ם דע ת מ ן הפסולת) , בולעי ם ר ק 150
שעות־עבוד ה א ו 15 ימי־עבוד ה בנ י עש ר שעו ת ז ואל ו בכישור , א ם הפוע ל הטוו ה
בי ד מספ ק 13 אונקיו ת חוטי ם ב־ 60 שעות , הר י אות ה כמו ת כותנ ה היתד , בולע ת
2700 ימי־עבוד ה בנ י עש ר שעות , א ו 27.000 שעות־עבודה 113 . כ ל מקו ם שנדח ק
המתו ד היש ן ש ל דפוס־אב ן [ 1112 :) 111 עס^ 100 נן ] היינו , ש ל הדפס ת ארי ג הוד י ביד ,
מפנ י דפום־המכונ ה — הר י מכונ ה אחת־ויחיד ה בעזרת ו ש ל פוע ל אח ד א ו ש ל
שולי ה אחד , מדפיס ה בשע ה אח ת כ ל כ ך הרב ה ארי ג הוד י בארבע ה צבעים , כמ ו
קודם־לכ ן 200 גברים 114 . לפנ י שהמצי א אל י ויטני י בשנ ת 1793 א ת מכונת־ ד,כותנ ה
"ג׳י ך [ 008111 * 001 ] עלת ה הפרדת ו ש ל פונ ט אח ד כותנ ה מ ן הזרעי ם בממוצ ע יום ־
עבוד ה אחד . וע ם המצאת ו ז ו יכול ה כושי ת אח ת לספ ק ביו ם 100 פונ ט כותנה ,
ומא ז עו ד עלת ה בהרב ה יעילות ה ש ל מכונת־״ג׳יך . פונ ט אח ד ש ל סיב י כותנה ,
שייצור ו על ה קודם־לכ ן 50 סנטים , נמכ ר לאחר־מכ ן בית ר ריו ח — כלומר , ב ד,כיל ו
יות ר עבוד ה שלא . שול ם בעד ה — ב־ 10 סנטים . בהוד ו משתמשים , לש ם הפרד ת
הסיבי ם מ ן הזרעים , במכשי ר מעשזדמכוג ה למחצה , ו־&^ט^ ס שמו , שבעזרתו ׳
מנקי ם גב ר אח ד ואשד , אח ת 28 פונטי ם ליום . בעזר ת חורקא , שהומצא ה לפנ י שני ם
אחדו ת ע ל יד י הד״ ר פורבס , מנקי ם בוג ר אח ד ונע ר אח ד 250 פונטי ם ליו ם < במקו ם
שהשנרים , קיטו ר א ו מי ם משמשי ם כוחות־מגיעים , אינ ם דרושי ם אל א נערי ם ונערו ת
מועטי ם בחינ ת ״פטמים ״ ( 8 :נ 16 ) £66 — מגיש י החומ ר בשבי ל חמכונה) . שש־עשד ה
מכונו ת כאלה , המונעו ת על־יד י שגרים , מבצעו ת יובדיו ם א ת הספק־יומ ם הממוצ ע
ש ל 750 אי ש קודם־ל 3 ץ־ 11 .

כב ר הוזכ ר למעלה , כ י מכונת־הקיטו ר אש ר במחרשת־הקיטו ר מבצע ת בשע ה

118 לפ י דו״ ח שנת י ש ל לשכת־המסח ר באס ן(אוקט . 1863 ) ייצ ר בית־החרוש ת ש ל קרו ס
לפלדה־יצוק ה בשנ ת 1862 — 13 מיליוני־פונטי ם פלדה . הי ו ב ו : 161 תנורי ם (להיתוך ,
לליבון , ותנור י מלט) , 32 מכונות־קיטו ר (בשנ ת 1800 הי ה ז ה בער ך המספר־הכול ל ש ל
מכונות־קיטו ר שהשתמש ו בה ן במאנצ׳סטר) , ו־ 14 קורנסי־־קיטו ר — שהיו ו בסה״ ב 1236
כוחות־סו ם ; וכ ן 49 כורי־מפחות , 203 מכונות־של־כלי־עבודה , ובקירו ב 2400 פועלים . ע ל
כוח־סו ס אח ד אי ן באי ם כא ן אפיל ו ל א 2 פועלים .

113 ב א ב א ג ׳ מחשב־ומוצא , כ י ביאנ ה נוספי ם 117% ע ל ערכ ה ש ל הכותנ ה כמע ט
ע ל יד י עבודת־הטוויי ה בלבד . באות ו זמ ן ( 1832 ) ל א הגי ע באנגלי ה העיך־הכולל , שמנגנון ־
המכונו ת והעבוד ה מוסיפי ם לכותנ ה בעבוד ת הטוויי ה הדקה , אל א בקירו ב ל־ 33% מערכ ו
ש ל החומ ר ד,גלמי . (״ע ל המש ק ש ל מנגנו ן המכונות״ , עט ׳ 214 . )

114 נוס ף ע ל כ ד : ע ל יד י ההדפס ה במכונו ת חוסכי ם בצבע .

115 השוו ה : "מאמ ר שהקרי א ד״ ר ואטסון , הרכ ז ש ל ידיעו ת ע ל תוצרי ם לממשל ת הודו ,

בפנ י חבר ת האמנויות״ , 17 באפרי ל 1860 .

320

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

אהת , בע ד 3 פנסי ם א ו 4 / ! שילינג , כמ ה שהי ו מבצעי ם 66 אנשי ם בע ד 15 שילינ ג
לשעה . חוז ר אנ י לדוגמ ה ז ו כד י לגדו ר בפנ י השקפ ה מוטעית . היינו , אות ם 15
השילינ ג אינ ם בשו ם פני ם ביטו י לעבוד ה שנתוספ ה ע ל יד י 66 האנשי ם במש ך שע ה
אחת . א ם היח ס ש ל עודף־ ד,עבוד ה א ל העבוד ה ההכרחי ת הי ה יח ם ש ל, 100% , הר י
אות ם 66 פועלי ם הי ו מייצרי ם בשע ה אח ת ער ך ש ל 30 שילינג , א ף ע ל פ י שר ק 33
שעו ת מיוצגו ת באקויואלנ ט ש ל ערכן , היינו , בשכר־העבוד ה ש ל 15 שילינג , נניח ,
איפוא , שמכונ ה עול ה בסכו ם השוו ה לשכ ר השנת י ש ל 150 הפועלי ם שנדחק ו ע ל
ידיה , נאמ ר 3000 לי״ ש ; הר י ש־ 3000 לי״ ש אינ ן בשו ם פני ם ביטו י ממונ י לעבוד ה
שנעשת ה ע ל יד י 150 פועלי ם ונוספ ה לנושא־ ד,עבוד ה , אל א ה ן ביטו י ממונ י ר ק
לאות ו חל ק ש ל עבודת־השנ ה שלהם , המיוצ ג בשביל ם עצמ ם בשכר־עבודתם . כנג ד
ז ה מבט א הער ך הנזטונ י ש ל המכונ ה בס ך 3000 לי״ ש א ת כ ל העבוד ה שהושקע ה ע ם
ייצורה , — ויהי ה מד , שיהי ה היחס , שלפי ו מתחלק ת עבוד ה ז ו לשכר־עבוד ה בשבי ל
הפוע ל ולעודף־ער ך בשבי ל בעל־יההון . ובכן , א ם המכונ ה עול ה במחי ר השקו ל
כנג ד כוודהעבוד ה שהי א באד , במקומו , הר י העבוד ה שנתגשמ ה ב ה גופ ה הי א תמי ד
פחות ה בהרב ה מ ן העבוד ה החי ה המוחלפ ת ע ל ידה 110 .

המכונה , א ם רואי ם ב ה אמצעי־להוזל ת התוצר ת בלב ד — שו ב נתו ן הגבו ל
לשימוש ה בכך , שייצורה־הי א עול ה בפחו ת עבוד ה משהי א מחליפ ה עבוד ה בשימושה .
ואול ם.בשבי ל ההו ן מתבט א אות ו גבו ל בתחו ם צ ר יותר . הואי ל וההו ן אינ ו משל ם
א ת העבוד ה שמשתנזשי ם בה , אל א א ת ערכ ו ש ל כוח־העבוד ה העומ ד לשימוש , הר י
הגבו ל בשבי ל השימו ש במכונ ה נתו ן ל ו בהפר ש שבי ן ערכ ה ש ל המכונ ה ובי ן ערכ ו
ש ל כוח־העבוד ה המוחל ף ע ל ידה . כינ ן שחלוקת ו ש ל יום־העבוד ה לעבוד ה הכרחי ת
ולעודף־עבוד ה שונ ה הי א בארצו ת שונות , וא ף שונ ה הי א באות ה אר ץ גופ ה בתקופו ת
שונות , א ו אפיל ו באות ה תקופ ה בענפי־ייצו ר שוני ם ; ועוד , הואי ל והשכ ר הממש י
ש ל הפוע ל עתי ם יור ד למט ח מער ך כוח־העבוד ה ועתי ם עול ה עליו , שו ב עשו י
להשתנו ת הרב ה הפר ש ז ה שבי ן המחי ר ש ל מנגנוו־המכונו ת ובי ן המחי ר ש ל נוח ־
העבוד ה העומ ד להיו ת מוחל ף ע ל ידו , — א ף ע ל פ י שההפר ש בי ן כמות־העבוד ה
הדרוש ה לייצור ה ש ל המכונ ה ובי ן הכמות־הכולל ת ש ל העבוד ה המוחלפ ת ע ל יד ה
בעינ ו עומד 8116 ■ ואול ם ר ק הפר ש ראשו ן הו א הקוב ע בשבי ל בעל־החו ן א ת הוצאות *
הייצו ר ש ל הסחורה , והו א המשפי ע עלי ו באמצעו ת חוקי־ ד,כפיי ה ש ל ההתחרות .
לפיכ ך ממציאי ם בימינ ו באנגלי ה מכונות , שמשתמשי ם בה ן ר ק באמריק ה הצפונית ;
כש ם שגרמני ה הית ה ממציא ה במא ה ה־ 16 וה־ 17 מכונות , שר ק הולאנ ד השתמש ה
בה ן וכש ם של א אמצא ה צרפתי ת אח ת במא ה ה־ 18 ל א בא ה ע ל ניצול ה אל א באנגלי ה
בלבד . המכונה , ע ם שימוש ה בענפ י עס ק אחדי ם בארצו ת בעלו ת התפתחו ת קדומ ה
יותר , הי א עצמ ה יוצר ת בענפי ם אחרי ם יותר ת כזא ת ש ל עבוד ה (בלשונ ו ש ל

113 "ייצור ם ש ל גורמי ם אילמי ם אל ה (המכונות ) עול ה תמי ד פחו ת עבודה , בהרבה ,
משעל ה ייצור ם ש ל הגורמי ם הנדחקי ם ע ל יד י הראשוני ם — ואפיל ו א ם שוו ה ערכ ם הממונ י
ש ל אל ה ואלה. ״ ( ר י ק א ר ד ו : ״עיקרי ם וכר״ , עמ ׳ 40 . )

118 ־ 1 הער ה למהדור ה ב׳ . מכאן , שבחבר ה קומוניסטי ת יה א ל ו למנגנון־הסכונו ת שטח ־
פעול ה אח ר לגמר י מז ה הקיי ם בחבר ה הבורגנית .

׳ההאפיטא ? 21

321

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

ריקארד ו — • 0111 ^ 01 1 1107 ^ 1 ) 1111 ^ 6 ־!) , שיריד ת שכר־העבוד ה למט ה מער ך כוח ־
העבוד ה גודר ת בא ן בפנ י השימו ש במנגנון־המכונו ת ; ומנקודת־השקפ ה ש ל ההון ,
שרוחי ו נובעי ם ל א מתו ך הפחת ת העבוד ה שסשתנזשי ם בה , אל א מתו ך הפחת ת
העבוד ה שמשלמי ם בעד ה — נעש ה אות ו שימו ש במכונ ה מיותר , ולעתי ם אפיל ו
בלתי־אפשר י בל־עיקר . בענפי ם אחדי ם ש ל המאנופאקטורח־לצמ ר באנגלי ה פחת ה
מאו ד בשני ם האחרונו ת עבודת־הילדים , ופ ה וש ם א ף נדחק ה לגמרי . מפנ י מה ן
חוק־בתי־החרוש ת הצרי ך שת י משמרו ת ש ל ילדים , משמר ת אח ת ל־ 6 שעות ,
משמר ת שניי ה ל־ 4 שעות , א ו 5 שעו ת לכ ל משמרת . אול ם ההורי ם ל א רצ ו למכו ר
"חצאי־זמניים " במחי ר זו ל יות ר ממחיר ם הקוד ם ש ל "מלאי־זמניים "

( 8 ' 61 במ 11111-11 ' ) . מכא ן החלפ ת העובדי ם ל״מחצית־הזמ ך ע ל יד י מנגנץ־המכונות 117 .
לפנ י שגזר ו ע ל עבוד ת נשי ם וילדי ם (למט ה מבנ י 10 ) במכרות , רא ה ההו ן כקי ר
לפני ו — בהתאמ ה א ל ספר־המוס ר שלו , ובעיק ר ג ם א ל ספר־החשבונו ת הראש י
של 1 — להעבי ד במכרו ת הפחמי ם ובשא ר המכרות , נשי ם ונערו ת ערומות , עתי ם
קשורו ת יח ד א ל גברים ; ור ק לאח ר שיצ א האיסו ר התחי ל פונ ה א ל מנגנון ־
המכונות . היינקי ם המציא ו מכונו ת לניפו ץ אבנים . האנגלי ם אינ ם משתמשי ם בהן ,
משו ם שה״מסכ ך (״ 011 נ 61 ־ %1 ׳ — זה ו המונ ח המקוב ל ע ל הכלכלה־המדיני ת
באנגלי ה בשבי ל הפוע ל החקלאי) , המבצ ע עבוד ה זו , מקב ל שכ ר בע ד חל ק זעו ם
כ ל כ ך ש ל עבודתו , שמנגנון־המכונו ת הי ה מייק ר א ת הייצו ר בשבי ל בעל־ההון 118 .
באנגלי ה ממשיכי ם להשתמ ש פ ה וש ם בנשי ם לגריר ת סירו ת בתעלו ת וכד , במקו ם
סוסים 119 , משו ם שהעבוד ה הדרוש ה לייצור ם ש ל סוסי ם ומכונו ת הי א כמו ת:מתימטי ת
נתונה , ואל ו העבוד ה הדרוש ה לקיומ ן ש ל נשי ם באוכלוסיידדהעודפ ת עומד ת למט ה
מכ ל חשבון . ולפיכ ך אי ן את ה מוצ א בזבו ז מחפי ר כ ל כ ך ש ל כוח־אד ם לעבודו ת
הבזויות־ביות ר כמ ו באנגלי ה דוקא , באר ץ מכורת ן ש ל המכונות .

3 . השפעו ת ראשונו ת ש ל המפעל־בשיטודמכונו ת ע ל הפוע ל
ראינו : נקודת־מוצא ה ש ל התעשיי ה הגדול ה משמשת , כפ י שהוכחנו , המהפכ ה
באמצעי־העבוד ה : ואמצעי־העבודה , שחל ה ב ו המהפכה , מקב ל א ת דמות ו המפותחת ־
ביות ר במערכת־המכונו ת המסועפ ת שבבית־החרושת . ע ד שנבו א להתבונן , כיצ ד

117 "מעסיקי־עבוד ה ל א ימשיכ ו לקיי ם ללא־צור ך שת י משמרו ת ש ל ילדי ם למט ה מגי ל
13 ״ . ועובד ה היא , כ י הל ק מבעלי־המאנופאקטורה , אל ה הטווי ם מיטווה־צמר , אינ ם מעסיקי ם
כע ת אל א לעתי ם רחוקו ת ילדי ם למט ה מ־ 13 , היינו , ,חצאי־זמניים / הלל ו הנהיג ו מכונו ת
משוכללו ת וחדשו ת מסיגי ם שונים , שביטל ו לחלוטי ן א ת הצור ך בהעסק ת ילדי ם (למט ה
מ־ 13 ) ; כדוגמ ה להפחת ה ז ו רצונ י להבי א תהלי ך אח ד : ע ל יד י שסיפח ו למכונו ת הקיימו ת
עו ד מיתק ן הקרו י מכונ ה מלקטת , לכו ל צעי ר אח ד (למעל ה מגי ל 13 ) למל א א ת עבודת ם ש ל
שש ה א ו ארבע ה הצאייזמניי ם — הכ ל לפ י סגולותי ה ש ל כ ל מכונה. " השיט ה ש ל מחצית *
הזמ ן ,זירזה ׳ א ת אמצאת ה ש ל המכונ ה המלקטת. " ("דו״ז ז ש ל מפקח י בתהח״ ד ל־ 31 באוקט .
1858 .״ )

118 ״מנגנוךהמכונות״ . תכופו ת אינ ו נית ן לשימוש , כ ל זמ ן שאי ן העבוד ה (רוצ ה לומ ר :
השכר ) עולה. ״ (רי ק אר ד ו : *עיקדי ם וכו" / עם ׳ 479 . )

119 ראה : ״דו״ ה ש ל הקעגר ם למדעי־החבר ה באדיבבורג , אוקט . 1863 . ״

322

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

מחדירי ם חומ ר אנוש י לתו ך גופ ו ש ל אורגאניז ם אובייקטיב י זה , נעיי ן בהשפעו ת
כלליו ת אחדות , שאות ה מהפכ ה חוזרת־ומשפיע ה ע ל הפוע ל עצמו .

א . ניכו ם כוחות־עבוד ה מוספי ם ביד י ההון . עבוד ת נשי ם וילדי ם

כ ל שמנגנוךהמכונו ת מוצי א מ ן השימו ש כוח־שרידים , הריה ו נעש ה אמצע י
להשתמ ש בפועלי ם מחוסר י סח־שרירים , א ו בפועלי ם שהתפתחות ם הגופני ת אינ ה
,אל א בלתי־מושלמת , אב ל גמישות ם מרובה . ולפיכ ך הית ה עבוד ת נשי ם וילדי ם
דיבור ו הראשו ן ש ל השימו ש הקאפיטאלימט י במנגנון־המכונו ת י אות ו אמצע י כבי ר
להחלפ ת עבוד ה ועובדי ם נהפ ך בדר ך ז ו מי ד לאמצע י בשבי ל להרבו ת א ת מניי ן
הפועלים־השכירים , בהכניס ו א ת כ ל בני־המשפח ה העמלים , לל א הבד ל מי ן וגיל ,
תח ת מרות ו הישיר ה ש ל ההון . עבודת־כפיי ה ז ו להו ן ל א ר ק נטלה־בזרו ע א ת
מקומ ו ש ל משחק־הילדים , אל א ג ם א ת מקומ ה ש ל העבוד ה החפשי ת בחוג־הבי ת —
בתחומ י הנימו ס — לטוב ת בנ י המשפח ה עצמם 120 .

ערכ ו ש ל כוח־העבוד ה נקב ע מקוד ם ע ל יד י זמך־העבודה , הדרו ש ל א ר ק
לקיומ ו ש ל הפועל־הפר ט המבוג ר אל א ג ם לקיו ם משפחת ו ש ל הפועל . מנגנון ־
המכונות , בהטיל ו א ל שוק־העבוד ה א ת כ ל בנ י משפחת ו ש ל הפועל , מחל ק הו א
א ת ער ך כוח־העבוד ה ש ל האי ש ע ל המשפח ה כולה . מכאן , שמבי א הו א ליד י
הפחתת־הער ך ש ל כוח־עבודתו . אפש ר ורכיש ת כוח־העבוד ה ש ל המשפח ה המפוצל ת
ל־ 4 כוחוודעבודה , למשל , עול ה יות ר משעלת ה קודם־לכ ן רכיש ת כוח־העבוד ה
ש ל רא ש המשפחה , אול ם עכשי ו באי ם 4 ימי־עבוד ה במקו ם אחד , ומחיר ם פוחת ־
והול ד ביח ס א ל יתר ת עודף־העבוד ה ש ל הארבע ה ע ל עודף־העבוד ה ש ל האחד .
מעת ה חייבי ם ארבע ה לספ ק להו ן ל א ר ק עבודה , אל א ג ם עודף־עבוד ה — כד י
שתתפרנ ס משפח ה אחת . וכ ך מרחי ב מנגנון־המכונו ת מתחילתו , ג ם א ת חומר־הניצו ל
האנוש י — והו א הו א שדודהניצו ל המיועד־המיוח ד ל ו לחוף 12 — וג ם א ת דרגת -
ה נ יצול .

120 בימ י משבר־ ד,כותנה , שהי ה כרו ך במלחמת־האזרחי ם האמריקנית , נשל ח מטע ם
הממשל ה האנגלי ת ד " ר אדוואר ד סמי ת ללאנקשייר , צ׳שיי ר וכר , כד י להכי ן דו״ ח
ע ל מצ ב בריאות ם ש ל פועל י הכותנה . והריה ו מספר , בי ן השא ר : חו ץ משילוה ם ש ל הפועלי ם
מ ן האויר ה ש ל בית־החרושת , נודע ו ל ו למשבר , מבחינ ת ההיגיינה , כמ ה מעלות־טובו ת אחרות .
נשי־הפועלי ם שעת ן פנוי ה עכשי ו לחלו ץ ש ד לילדיהן , תח ת להרעיל ם ב־ 121 ג>״י 00 8 '^ 1 £ 1 - 6 ) 60
[תערוב ת ש ל אופיום] , נית ן לה ן הזמ ן ללמו ד א ת תורת־הבישול . לרו ע המז ל נקנת ה לה ן
חכמ ת הבישו ל בשע ה של א הי ה לה ן מ ה לאכול . א ך צ א ולמד , כיצ ד נט ל ההו ן מא ת המשפח ה
א ת העבוד ה הדרוש ה ל ה לצריכת ה וניכ ס אות ה לעצמ ו לצרכ י השתערכותו . כ ן נשתמש ו ב ו
במשב ר כד י ללמ ד א ת בנות־הפועלי ם בבתי־ספ ר מיוחדי ם א ת מלאכת־התפירה . דרושי ם הי ו
מהפכ ה אמריקני ת ומשב ר עולמי , כד י ללמ ד לבגות־הפועלי ם הטוו ת בשבי ל העול ם כול ו —
תפיר ה !

121 "מספ ר הפועלי ם עול ה בהרב ה ע ם שגדל ה החלפת ה ש ל עבודת־גברי ם בעבודת־נשים ,
וקודם־כ ל ש ל עבודח־מבוגרי ם בעבודת־ילדים . שלו ש נערו ת בנו ת 13 , ששכר ן 6 ע ד 8 שיל .
לשבוע , בא ו במקו ם פוע ל אח ד מגי ל מבוגר , ששבר ו מתנוד ד בי ן 18 ל־ 45 שיל. " (ת . א .
ק ו י נ ס י י : ״ההגיו ן ש ל הכלכל ה המדינית״ , לונדו ן 1844 , הער ה לעט ׳ 147 . ) הואי ל ואי ־

323

ליצור ו ש ל עודף־חעד ך היחס י

וכ ן מבי א מנגנוךהמכונו ת ליד י מהפכודיסו ד בתיוו ך הפלרמאל י ש ל יחס־ההון ,
היינ ה בחוז ה שבי ן הפוע ל ובי ן בעל־ההון . ע ל יסו ד ש ל חליפייסחורו ת הית ה ז ו הנח ה
ראשונה , שבעליההו ן והפוע ל הי ו עומדי ם ז ה לעומ ת ז ה כאישי ם בני־חורין , כבעלי *
סחור ה עצמאיים , ז ה בע ל ממו ן ואמצעי־ייצו ר וז ה בע ל כוזדעגודה . אול ם עכשי ו
קונ ה ההו ן בלתיימבוגרי ם ומבוגרמדלמחצה . קודנדלכ ן הי ה הפוע ל מוכ ר א ת בוד ד
העבוד ה שלדעצמו , שהי ה מחזי ק ב ו כאי ש בךחורי ן מבחינ ה פורמאלי ת ; עכשי ו
הו א מ 1 כ ר א ת אשת ו וא ת בניו . נעש ה הו א סתזר־בעבדים 122 . הביקו ש אחר י עבודת ־
ילדי ם דומ ה לפעמים , ג ם דמיוךשבצורה , לביקו ש אחר י עבדיכדכושים , כפ י שהי ו
רגילי ם הבריו ת לקרו א ע ל כ ך במודעו ת אש ר בעתוני־אמריקה . "כיוונ ו א ת תשומת *
לבי ״ — אומר , למשל , אח ד המפקחי ם ע ל גתי־חרוש ת באנגלי ה — "למודע ה
שנתפרסמ ה בעתו ן המקומ י ש ל אח ת מערי־החרוש ת החשובו ת ביות ר אש ר במחוז י ;
והר י העתק ה כלשונה : דרושי ם 12 ע ד 20 אנשים־צעירים , -שגיל ם אינ ו פחו ת ממ ת
שיכו ל להתקב ל כגי ל ש ל 13 שנים , השכ ר 4 שילינגי ם לשבוע , ל ה ל 5 ד ע וכו"׳ 123 .
הדיבו ר ״מ ה שיכו ל להתקב ל כגי ל ש ל 13 שנים " מתכוו ן כלפ י חו ק בתייחרוש ת
שלפי ו אי ן ילדי ם למט ה מגי ל 13 דשאי ם לעבו ד אל א 6 שעו ת
ביום . רופ א מוסמ ך למת ן אישורי ם ( 1 ! £60 יגגן 8 חיי ב לאש ר א ת הגיל .

החרשת ן מבקש , איפוא , נערים , הנראי ם כאיל ו הגיע ו כב ר לגי ל ש ל 13 שנים .
ההפחתה , עתי ם תו ך קפיצות , במספ ר הילדי ם למט ה מ־ 13 שני ם המועבדי ם ע ל יד י
בעלי־התעשייה , שהי א מפתיע ה כ ל כ ך בסטאטיסטיק ה האנגלי ת ש ל 20 השני ם

אפש ר לבט ל לחלוטי ן תפקידי ם מסוימי ם ש ל המשפחה , כגו ן טיפו ל בתינוקו ת וחנקתם , הר י
אמהוודהמשפחות , שההו ן הפקיע ן לעצמו , נאלצו ת לשכו ר ממלאוודמקום , א ם פחו ת וא ס יותר .
אות ן עבודו ת הדרושו ת לצריכ ת המשפחה , כגו ן תפירה , הטלא ה וכ ד מ ן ההכר ח להחליפ ן
ע ל יד י קניי ת סהורו ת מוגמרות . נמצ א : ההפחת ה בהוצאו ת ע ל העבוד ה בבי ת — שקול ה
כנגד ה הוצא ה מרובדדיות ר בממון . ולפיכ ך גדלו ת הוצאו ת הייצו ר ש ל משפהת־העובדי ם ע ד
כד י לאז ן א ת דיבוי־ההבנסה . נוס ף ע ל כך , שו ב אי-אפש ר לנהו ג חסכו ן ותכליתיו ת בצריכ ת
אמצעי־המחי ה ובהתקנתם . ע ל עובדו ת אלה , שהכלכל ה המדיני ת הרשמי ת מעלימ ה אותן , את ה
מוצ א חומ ר עשי ר ב״דיבי ם וחשבונות " ש ל מפקחי־בתי״ ד,חרושת , ש ל "הועד ה להעסק ת
ילדים" , וביהו ד ג ם ב״דו״הו ה ע ל בריאו ת הציבור. "

122 בניגו ד לעובד ה הכבירה , שהגבלת ה ש ל עבוד ת נשל ם וילדי ם בבתי־החתש ת
האנגליי ם הושגדדונכבשד , מא ת הקאפיטא ל ע ל יד י הפועלים־הגבדי ם המבוגרי ם — אנ ו מוצאי ם
עדיין , לפ י הדו״חו ת האחרוני ם ביות ר ש ל "הועד ה להעסק ת ילדים" , אצ ל הוריכדפועלי ם
תכונו ת מעורדוודיבחיל ה ש ל סוחרייעבדי ם ממ ש לגב י סחר~מכ ר בילדים , ואול ם הצבו ע
הקאפיטאלי־סט י — כפ י שנית ן לראו ת באות ם דו״חו ת עצמ ם — מתרי ע ע ל אות ה אכזריו ת
ש ל חיות־טרף , שהו א עצמ ו יצר ה ועשא ה קבע , שהו א עצמ ו מנצ ל אות ה ובהזדמנו ת אחר ת
הו א קור א ל ה בש ם "חופ ש העבודה" . "הי ו מסתייעי ם בעבודודילדים.. . ואפיל ו א ם ר ק
במחי ר לחמ־יומ ם בלב ד יעבדו . תשושי־כו ה בד י לעמו ד ביגיע ה ז ו ללא־מידה , מחוסר י הדרכ ה
לגב י דדךיחייה ם בעתי ד — הוטל ו לחו ד מצ ב ש ל זוהמ ה גופני ת ומסורית . ההיסטוריו ן
היהודי , כשהו א כות ב ע ל חורבנ ה ש ל ירושלי ם ביד י טיטוס , מעי ר : ל א הי ה ז ה פלא , שהעי ר
נהרס ה הר ס איו ם כל״כך , א ם א ם נטול ת רגשות־אד ם הקריב ה א ת ילד ה של ה כד י לשבו ר א ת
תאו ת הרע ב האיום. ״ (״ריכוז ה ש ל הכלכל ה הציבורית. ״ קארליס ל 1833 , עט ׳ 66 . )

123 א . דדגרייו ו ב״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ ר ל־ 31 באוקטוב ר 1858 ״ . עט ׳ 40 , 41 .

324

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

האחרונות , היתה , לפ י עדות ם ש ל מפקחי־בתי־החרוש ת עצמם , ע ל הרוב , מפעל ם
ש ל אות ם הרופאי ם המוסמכים־המאשרי ם [ 860118 עג 1 ג ! 1118 ^ 1 * 061 ] שהי ו מסיטי ם
א ת גי ל הילדי ם לפ י תאו ת הניצו ל ש ל בעלי־ההו ן ולפ י צור ך סחרברמכר ם ש ל
ההורים . בבתנל־גרי ן ש ל לונדון , באזו ר ז ה המפורס ם לגנאי , מתקיי ם בבוק ר בכ ל
שנ י ושליש י שו ק פתוח , ב ו באי ם ילדי ם וילדו ת מגי ל 9 ומעל ה והם־גופ ם משכירי ם
עצמ ם למאנופאקטורו ת ש ל מש י בלונדון . ״התנאי ם המקובלי ם ה ם 1 שילינ ג ד 8 ,
פנסי ם לשבו ע-(שכ ר ז ה שיי ך להורים) , ועו ד , 2 פנסי ם בשביל י וכ ן תה / כוח ו ש ל
חוז ה זד . יפ ה ר ק לשבו ע ימים . המחז ה באות ו שו ק והדיבורי ם המנסרי ם ב ו ה ם
באמ ת מתועבים" 124 . ועו ד יקר ה באנגליה , שנשי ם מוציאו ת "נערי ם מבית־העבוד ה
ן ±1101186 נ ¥0 ך ] ומשכירי ם אות ם לכ ל קונ ה וקונ ה במחי ר ש ל 2 שילינגי ם ו־ 6
פנסי ם לשבוע״ 125 . ע ל א ף התחוק ה עדיי ן נמכרים־והולכי ם לפחו ת 2000 נערי ם
בבריטני ה הגדולה , ביד י הוריה ם עצמם , כמכונו ת חיו ת לניקו י המעשנו ת (א ף ע ל פ י
שי ש מכונות , העשויו ת לשמ ש במקומם) 126 . המהפכ ה ביח ס המשפט י שבי ן קונ ה
כוזדהעבוד ה ומוכרהו , שנגרמ ה ע ל יד י מנגנון־המכונות , ע ד כד י כ ך שאות ו עס ק
ניטל ה הימנ ו אפיל ו מראית־העי ן ש ל חוז ה בי ן אישי ם חפשים , הי א שהביא ה לימי ם
לבית־הנבחרי ם הבריט י א ת התירו ץ המשפט י בשבי ל התערבות ה ש ל המדינ ה בעסקי ־
התעשייה . כ ל אימ ת שחו ק בתי־החרוש ת ב א ומצמצ ם א ת עבודת־הילדי ם ע ל 6 שעו ת
בלב ד בענפי־תעשיי ה של א פג ע בה ם ע ד כאן , מי ד מנס ר מחד ש קו ל הילל ה ש ל
בעלי־התעשיי ה : הנ ה באי ם כמ ה מ ן ההורי ם ומוציאי ם א ת הילדי ם מ ן התעשייה, .
שח ל ב ה הצמצום , על־מנ ת למכר ם לבתי־החרושת , שעדיי ן שור ר בה ם "חופש "
העבודה , / כלומר , מקו ם שילדי ם למט ה מ־ 13 כפויי ם ועומדי ם לעבו ד עבוד ת גדולים, ,
היינו , אפש ר ג ם למסר ם במחי ר יק ר יותר . אול ם מכי ה שההו ן מטבע ו הו א משווה־הכ ל
[■ 61161 ^ 1,6 ] , כלומר , דור ש הו א בכ ל תחומי־הייצו ר ש ויו ן בתנא י הניצו ל ש ל
העבוד ה ורוא ה בכ ך זכות־האד ם הטבוע ה ב ו בהו ן מליד ה — שו ב נעשי ת ההגבל ה
החוקי ת לעבוד ת ילדי ם בענף־תעשיי ה אח ד גור ם להגבל ה ז ו בענ ף השני .

כב ר רמזנ ו קוד ם ע ל ההר ס הגופנ י ש ל הילדי ם והנוע ר וכ ן ש ל נשי־הפועלים, .
שמנגנון־המכוגו ת כופ ה עליה ם עו ל ניצול ו ש ל ההון , תחיל ה במישרי ן בבתי *
החרוש ת העולים־ופורחי ם ע ל יסודו , ואחר־כ ך בעקיפי ן בכ ל שא ר ענפ י התעשייה. .
ולפיכ ך ל א נתעכ ב כא ן אל א בנקוד ה אחת : התמות ה העצומ ה ש ל ילדי־פועלי ם
בשנות־חייה ס הראשונות . י ש באנגלי ה 16 מחוזות־רישום , שע ל 100.000 ילדי ם חיי ם
למט ה מגי ל שנ ה אח ת חלי ם בממוצע־לשנ ה ר ק 9000 מקרי־מוו ת (ובמחו ז אח ד ר ק
7047 ) ! ב־ 24 מחוזו ת — למעל ה מ־ 10.000 ולמט ה מ־ 11.000 ; ב־ 39 מחוזו ת —
למעל ה מ־ 11.000 ולמט ה מ־ 12.000 ; ב־ 48 מחוזו ת — למעל ה מ־ 12.000 ולמט ה
מ־ 13.000 ; ב־ 22 מחוזו ת — למעל ה מ־ 20.000 ; ב־ 25 מחוזו ת למעל ה מ־ 21.000 !

124 ״הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ה *. ״ לונדו ן 1866 . עמ ' 81 , מס ׳ 31 . (למהדור ה ד , —
העשיית־המש י ש ל בתנל־גרי ן נחרב ה ואינ ה קיימ ת המע ט בימינו . — פ . א. )

125 ״הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ה 1 1 ן, ״ לונדו ן 1864 . עמ , 53 , מם ׳ 15 .

128 שם , דד ה ע , עמ ׳ ווממ , מס , 137 .

325

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

ב* 17 מחוזו ת — למעל ה מ־ 22.000 ! ב־ 11 מחוזו ת — למעל ה מ־ 23,000 ; ובמחוזו ת
הו , וולוורחאמפטון , אשטון־אנדר־ליי ן ופרסטו ן — למעל ה מ־ 24.000 ; במחוזו ת
נוטינגהם , סטוקפורט , בראדפור ד — למעל ה פר 25.000 < במחו ז ויסביץ ׳ — 26.000 ?
ובמאנצ׳סט ר — 27 26. 125 י . כפ י שהוכיח ה חקיר ה רפואי ת רשמי ת בשנ ת 1861 , נגרמ ו
מכסות־התמות ה העצומו ת האל ה — לב ד מגורמ י המקו ם — בעיק ר ע ל יד י עבודת ן
ש ל האמהו ת נזזזוץ־לבית , והנוב ע מכאן : הזנח ת הילדי ם והפגיע ה בחס ? בי ן השאר ,
הזנ ה בלתי~מתאימה , חוס ר מזונות , פיטו ם בסמי ם משכרי ם וכד , ונוס ף לכ ך התנכרות ן
הבלתי־טבעי ת ש ל האמהו ת לילדיהם , והתוצא ה מכ ך — הרעב ה מדע ת והרעלת 8 ־! .
ואל ו באות ם המחוזו ת החקלאיי ם "שבה ם את ה מוצ א מינימו ם ש ל תעסוק ת נשים ,
ש ם מכסודהתמות ה אינ ה אל א נמוכ ה ביותר״ 129 . ואול ם ועדת־החקיר ה משנ ה 1861
העלת ה א ת המסקנ ה הבלתי־צפויה , כ י במחוזו ת חקלאיי ם אחדי ם אש ר ע ל חו ף הי ם
הצפונ י הגיע ה מכסת־התמות ה ש ל ילדי ם למט ה מגי ל ש ל שנ ה אח ת כמע ט למכס ה
ש ל מחוזו ת התעשיי ה המפורסמי ם ביות ר לגנאי . ולפיכ ך הוט ל ע ל ד״ ר ג׳וליא ן
מ א נ ט ד לחקו ר תופע ה ז ו בו־במקום . הדין־וחשבו ן של ו צור ף ל״דין־וחשבו ן השש י
ע ל בריאו ת הציבור" 130 . ע ד בא ן הי ו משערים , כ י הקדח ת ושא ר המחלו ת המיוחדו ת
לאדמו ת השפל ה והבצות , ה ן המביאו ת כלי ה ע ל הילדים . החקיר ה העלת ה מסקנ ה
הפוכ ה מזו , היינו : אות ה סיב ה גופה , שעקר ה א ת הקדחת , — כלומר , שהאדמ ה
שהיתר , בצ ה בימו ת החור ף ומרע ה זעו ם בימות־הקיץ , נהפכ ה לאדמת־ני ר פוריי ה —
הי א שגרמ ה למכס ה העצומ ה ש ל תמות ת התינוקות 131 . שבעי ם הרופאי ם המשמשי ם
באומנותם , שמפיה ם גב ה ד״ ר האנט ר עדו ת באות ם המחוזות , דעת ם בנקוד ה ז ו היתד ,
"בהסכ ם מופלא" . ע ם המהפכ ה בתרבו ת החקלאי ת עמד ו ותיקנ ו כא ן א ת השיט ה
התעשייתית . "נשי ם נשואות , העובדו ת בחבורו ת ע ם נערי ם ונערות , נמסרו ת לרשות ו
ש ל האיכר־החוכ ר בשכ ר מסוי ם על־יד י אד ם המכונ ה ,הקבלן׳ , שהו א שוכ ר א ת כ ל
החבור ה כולה . הבורו ת אל ה נודדו ת לפעמי ם מרח ק כמ ה מילי ן מכפריה ן ז בוק ר וער ב
פוגשי ם אות ן ע ל פנ י הכבישים , הנשי ם לבושו ת שמלו ת קצרות , חולצו ת ונעליי ם
מתאימות , לפעמי ם לבושו ת מכנסיים , בריאו ת וחסונו ת מאו ד לפ י מראיהן , אב ל
מקולקלו ת בשחיתו ת שנעשת ה לה ן הרג ל ומעלימות־עי ן מ ן התוצאו ת הפאטאליות ,
שחיבת ן לאורח־חיי ם זה , הפעלתנ י והבלתי־תלוי , גורר ת אחרי ה בשבי ל פרי־בטנן ,

127 ״דו״ ח שש י ע ל בריאו ת הציבור. ״ לונדו ן 1864 . עט ׳ 34 .

125 ״ז ו(החקיר ה משנ ת 1861 ).. . הוכיחה , ית ד ע ל כן , פ י בתנאי ם שתואר ו למעל ה יורדי ם
הילדי ם לטמיון , מפנ י שמחמ ת התעסקו ת האמהו ת מזניחי ם אות ם ואי ן מטפלי ם בה ם כראוי ;
ואל ו האמהו ת מאבדו ת במיד ה מדאיב ה א ת הרג ש הטבע י כלפ י ילדיה ן ; בדר ך כל ל אי ן ה ן
מתאבלו ת הרב ה ע ל מו ת הילדים , ולפעמים.. . נוקטו ת ה ן אמצעי ם ישירי ם כד י לגרי ם
לכך. " (שם. )

129 ״דו״ ח שש י ע ל בריאו ת הציבור״ , עמ ׳ 454 .

130 ״דו״ ח שש י ע ל בריאו ת הציבור״ , לונדו ן 1864 , עט ׳ 454 — 463 . "דו״ ח מא ת ד " ר
הנר י ג׳וליא ן האנט ר ע ל התמות ה הגדוש ה ש ל תינוקו ת במחוזו ת כפריי ם אחדי ם
באנגליה. "

151 שם . עט ׳ 35 ועט ' 455 , 456 .

326

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

המתנוו ן והול ך גבית" 132 . כ ל התופעו ת ש ל מחוזות־התעשיי ה חוזרו ת ונשנו ת כאן ,
וביתר־תוקף : רצ ח ילדי ם במסתרי ם ופיטו ם הילדי ם בסמי ם משכרים 133 . "ידיעת י
של י ע ל תקלו ת כאלו ״ — אומ ר ד " ר ם י י מ ו ן , קציך־הרפוא ה ש ל מועצת ־
הסתרי ם [ 001111011 האנגלי ת והעור ך הראש י [ 611 6116£ ] ש ל הדינים ־

וחשבונו ת ע ל ״בריאו ת הציבור ״ נ י? 11:11 ^ 36 — "הי א שתצדי ק א ת הרדת י

העמוק ה שב ה אנ י מתייח ם א ל כ ל תעסוק ה תעשייתי ת מקיפ ה ש ל נשי ם מבוגרות" 134 .
״ואמנם ״ — כ ך קור א מפקח־התעשיי ה ר . בייק ר בדין־וחשבו ן רשמ י — "ואמנ ם יה א
ז ה איש ר ממ ש בשבי ל המחוזו ת התעשייתיי ם ש ל אנגליה , א ם יאסר ו ע ל כ ל אש ה
נשוא ה בעלודמשפח ה לעבו ד באח ד ממפעלי־האריג ה בכלל" 135 .

הניוו ן המוסר י הנוב ע מ ן הניצו ל הקאפיטאליסט י ש ל עבוד ת נשי ם וילדים , תוא ר
תיאו ר ממצ ה כ ל כ ך ע ל יד י פ . אנגל ם בחיבור ו "מצב ו ש ל מעמד־העובדי ם
באנגליה " וע ל יד י סופרי ם אחרים , ע ד שאי ן ל י אל א להזכיר ם כאן . אול ם השנזנזו ן
האינטלקטואלי , שמייצרי ם בדר ך מלאכותי ת ע ם גלגול ם ש ל בני־אד ם בלתי־מבוגרי ם
במכונו ת לתעשיי ת עודף־ער ך בלב ד — ודוק־והבח ן בי ן שממו ן ז ה ובי ן אות ה בערו ת
טבעי ת המניח ה א ת השכ ל כאדמודבור , בל א להזי ק לכושר־התפתחותו , לעצ ם
פוריות ו הטבעי ת — הי א שהכריח ה סו ף סו ף אפיל ו א ת בית־הנבחרי ם האנגל י לתק ן
חוב ת הלימו ד האלמנטאר י כתנא י זזוק י בשבי ל הניצו ל "הפורה " ש ל ילדי ם למט ה
מגי ל ש ל 14 שני ם בכ ל התעשיו ת הכפופו ת לחו ק בתי־חרושת . רוח ו ש ל הייצו ר
הקאפיטאליסט י נתגל ה בכ ל זהר ו בניסו ח הרשלנ י ש ל מ ה שקרו י סעיפי־וחזינו ך
בחוק י בתי־החרוש ת ; בהיעד ר המנגנו ן הממשלתי , שע ל יד י כ ך נהי ה לימו ד החובה ,
ע ל הרוב , נטו ל ממשות ! בהתנגדות ם ש ל בעלי־התעשיי ה אפיל ו לחו ק ז ה ש ל
לימוד־חובה , בתהבולותיה ם ובעורמותיה ם המעשיו ת כד י לעקו ף ע ל החוק . "ע ל
כ ך ראוי ה לגינו י התחוק ה בלבד , שהוציא ה חוק־של־מרמ ה (^י& ג 6 ^ 3611181 !) ,
שאמנ ם קוב ע כביכול , שי ש לית ן חינו ך לילדי ם העסוקי ם בבתי־החרושת , אל א שאינ ו
כול ל שו ם תקנ ה להבטח ת אות ה מטר ה שרוצי ם בה . אי ן החו ק קוב ע אל א זא ת :
בימי ם מסוימי ם בשבוע , לכ ך וכ ך שעו ת (שלוש ) בכ ל יו ם צריכי ם הילדי ם להיכל א
בתו ך ארבע ת כתלי ו ש ל מקו ם הקרו י בית־ספר , והבע ל המעסי ק א ת הילדי ם צרי ך
לקב ל כ ל שבו ע תעוד ה ע ל כך , חתומ ה ביד י איש , שהבעל־התומ ך מינ ה אות ו מוד ה
א ו מורה״ 136 . ע ד של א הוצ א החו ק המתוק ן ע ל בתי־החרוש ת משנ ת 1844 , ל א

132 ״דו״ו ו שש י ע ל בריאו ת הציבור״ , לונדו ן 1814 , עט ' 456 .

133 כמ ו במהוזות־החרוש ת האנגליי ם כ ן ג ם במחוזו ת החקלאיי ם מתפשט ת מיום־ליו ם
צריכת־האופיו ם בי ן הפועלי ם והפועלו ת המבוגרים . "לקד ם א ת מכירת ם ש ל סמי־האופיום.. .
ז ו המטרד . הגדול ה ש ל אל ו סוחרי ם סימוני ם בעלי־יזמה . בעלי־המרקחו ת רואי ם בכ ך סחור ה
שתפוצת ה בטוחררביותר. ״ (שם , עמ ׳ 459 . ) תינוקות , המקבלי ם סמי־אופיו ם "מתכווצי ם
ונהפכי ם גמדי ם זקנים״ , א ו שה ם ״מצטמקי ם ונהיי ם ק 1 פי ם זעירים. ״ (שם . מם ׳ 460 . ) הנ ה
רואי ם בעלי ל א ת נקמת ן ש ל הוד ו וסי ן באנגליה .

134 ״דו״ ח שש י ע ל בריאו ת הציבור״ , לונדו ן 1864 . עט ׳ 37 .

135 ״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ ר ל־ 31 באוקט . 1862 ״ , עב ר 59 . מפק ח ז ה ש ל בתהח״ ר
הי ה קוד ם רופא .

136 ל י א ו נ ר ד הו ד נ ר ב״רו״חו ת ש ל מפקח י בתהה״ ר ל־ 30 ביונ י 1857 ״ , עט ׳ 17 .

327

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

נדירו ת הי ו תעודו ת ע ל ביקו ר בבית־הספר , שמור ה בית־הספ ר א ו מורת ו חתמ ו
עליה ן בסימ ן הצלב , משו ם י שה ם עצמ ם ל א ידע ו כתוב . "בהזדמנו ת אחת , כשביקרת י
במקו ם הקרו י בית־ספר , שממנ ו יוצאו ת תעודו ת ע ל ביקו ר בבית־הספר , היית י נדה ם
כ ל כ ך מבערות ו ש ל המורה , שאמרת י לו : ,בבקש ה אדוני , היוד ע את ה לקרוא? ׳
תשובת ו היתד , : ,כן , כן , מעט!׳ , ולצידו ק זכות ו למת ן תעודו ת הוסיף : ,מכ ל מקו ם
עול ה אנ י ע ל תלמידי׳. ״ בימ י ההכנו ת לחו ק משנ ת 1844 הוקיע ו מפקח י בתי ־
החרוש ת א ת מצב ם המחפי ר ש ל המקומו ת הקרויי ם בתי־ספר , שא ת תעודותיה ם
חייבי ם הי ו לאש ר כבנות־תוק ף כדין . ול א השיג ו אל א א ת ז ה בלבד , שמשנ ת 1844
ואיל ך "צריכו ת הספרו ת בתעוד ת בית־הספ ר להכת ב בכת ב יד ו ש ל המורה , והו א
היי ב ג ם לחתו ם א ת שמ ו הפרט י וש ם משפחת ו במלואם" 137 . ס ר ג׳וה ן ק י נ ם י י ד ,
מפק ח בתי־החרוש ת בסקוטיה , מספ ר א ף הו א ע ל נסיונותי ו הרשמיי ם מסו ג זה :
"בית־הספ ר הראשו ן שביקרנ ו ב ו מוחז ק הי ה ביד י אש ה אחת , ששמ ה א ן ק י ל ין .
כשדרשת י ממנ ה לפר ט א ת אותיו ת שמה , שגת ה כרג ע שגיא ה ראשונה , בהתחיל ה
באו ת 0 , אול ם מי ד חזר ה ותיקנ ה א ת עצמ ה ואמרה , ששמ ה פות ח ב־^ ו . אול ם
משעיינת י בחתימ ת יד ה בספרי־התעודו ת ש ל בית־הספר , ראיתי , שחותמ ת הי א א ת
שמ ה בהרכב־אותיו ת שוגה , ואל ו כתב־ידד . אינ ו מני ח שו ם ספ ק שאינ ה כשר ה
ללמד . א ף הי א גופ ה הודתה , שאי ן ביד ה לנה ל א ת ספ ר הכיתה.. . בבית־ספ ר שנ י
מצאת י חדר־לימודים , 15 רג ל ארכ ו ר 10 רג ל רחבו , ומנית י ב ו בחד ר 75 ילדים ,
שהי ו ממלמלי ם משה ו בלתי־מובן" 138 . "אול ם ל א ר ק אות ם עמקי־הבכא , שהזכרת י
למעלה , הילדי ם מקבלי ם בה ם תעודו ת ע ל ביקו ר בבית־ספ ר בל א לקב ל לק ח ש ל
חשיבו ת כלשהי ! שכ ן בתייספ ד רבים , בה ם משמ ש מור ה מוכשר , אי ן מאמצי ו
יכולי ם להשי ג הרב ה מחמ ת המהומ ה בתו ך בלי ל ז ה ש ל ילדי ם מכ ל הגילים , הח ל
בתינוקו ת בנ י שלו ש ומעלה . קיומ ו ש ל המור ה — קיו ם עלו ב במקר ה ■ חטוב ־
ביות ר — תלו י בפנ ס שהו א מקב ל מא ת הילדי ם במניי ן הגדו ל ביותר , שאפש ר ר ק
להדחי ק לתו ך החדר . הוס ף לכ ך : ריהו ט ד ל ש ל בית־הספר , מחסו ר בספרי ם ובשא ר
חומר י ההוראה , והפעול ה המדכא ת ש ל סביב ה צר ה והומיי ה ע ל הילדי ם המסכני ם
גופם . ביקרת י בבתי־ספ ר הרב ה כאלה , וראית י בה ם שורו ת ש ל ילדי ם השרויי ם
בבטל ה גמור ה ! וז ה נקר א בתעודו ת ביקור־בית־ספר , וברשימו ת סטאטיסטיו ת נמני ם
ילדי ם כאל ה בחניכי ם ( 1 ) 16 ^ 1110 ) 6 ) ״ 139 . בסקוטי ה שקודי ם החרשתני ם להוצי א מ ן
העבוד ה ככ ל האפש ר ילדים , שחוב ת ביקו ר בבית־הספ ר חל ה עליהם . "ואי ן צור ך
בנימוקי ם חדשי ם כד י להוכיח , כ י תקנות־החינו ך ש ל חו ק בתי־החרושת , שח ן למורת ־
רוח ם הרב ה ש ל בעלי־התעשייה , שואפו ת במיד ה מרוב ה להוצי א סו ג ז ה ש ל ילדי ם
מ ן התעסוק ה ומברכ ת החינוך , שהחו ק מתכוו ן לה , כאחד" 140 . בצור ה מגוחכודנורא ה

137 הנ״ ל ב״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהה״ר , ל־ 31 באוקט . 1855 ״ , עם , 18 , 19 .

138 ס ר ג ׳ וה ן קינסיי ד ב״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ ר ל־ 31 באוקט . 1858 ״ ,

עט ׳ 31 , 32 .

130 ל י א ו נ ר ד ד , ו ר נ ד ב״דו״חו ת וכ ר ל־ 31 באוקט . 1857 ״ , עט ׳ 17 , 18 .

140 ס ד ג׳ . ק י נ סייד , ״דו״ ח ש ל מפקח י בתהח״ר . 31 באוקטוב ר 1856 ״ , עט ׳ 66 .

328

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

נגל ה דב ר ז ה בבתי־החרוש ת להדפס ת ארי ג הוד י וכר , המוסדרי ם ע ל יד י חוק־בתי ־
חרוש ת מיוחד . לפ י תקנותי ו ש ל חו ק ז ה "חיי ב כ ל יל ה לפנ י שהו א נכנ ס לעבוד ה
במפע ל להדפסת־אריגים , לבק ר בבית־ספ ר לפחו ת שלושי ם יו ם ול א פחו ת מ־ 150
שעו ת במש ך שש ת החדשים , שקדמ ו במישרי ן ליו ם הראשו ן ש ל עבודתו ! וכ ל זמ ן
שהו א ממשי ך בעבוד ה במפעל־להדפסד , חיי ב הו א לבק ר בבית־הספ ר בפרק־זמ ן כז ה
ש ל 30 יו ם ו־ 150 שעו ת לכ ל תקופ ה נוספ ת ש ל שש ה חדשים.. . הביקו ר בבית־הספ ר
צרי ך שיחו ל בי ן 8 לפנה״ צ ו־ 6 אחה״צ . שו ם ביקו ר פחו ת מ־ 2 /! 2 שעו ת א ו יות ר מ־ 5
שעו ת ביו ם אח ד ל א יעל ה במניי ן 150 השעות . בנסיבו ת תקינו ת מבקרי ם הילדי ם
בבית־הספ ר בבוק ר ולאחר־הצהריי ם במש ך 30 יום , לפחו ת 5 שעו ת ליום ! ולאח ר
שנסתיימ ו שלושי ם הימים , משהגיע ו למספר־הכול ל ש ל 150 שעו ת לפ י הדי ן — א ו
לפ י לשונ ם ה ם : משסיימ ו א ת ספר ם — ה ם חוזרי ם למפעל״ההדפס ה וכא ן ה ם
ממשיכי ם ע ד שנסתיימ ו 6 חדשים , וא ז בא ה שעת ו ש ל השיעו ר החד ש לביקו ר בבית '
הספ ר וה ם חוזרי ם והולכי ם לבית־הספ ר ע ד שמסיימי ם שו ב א ת ספרם.. . רבי ם מ ן
הנערים , שביקר ו קודם־לכ ן א ת ביודהספ ר במניי ן השעו ת הדרושות , עת ה משה ם
חוזרי ם לביודהספ ר לאח ר שסיימ ו א ת שש ת חדש י עבודת ם במפעל־ההדפסה , שרויי ם
ה ם באות ו מצב , שהי ו ב ו ע ת ביקר ו בבית־הספ ר בפע ם הראשונ ה כנער י מפעל ־
ההדפסה , מתו ך ששכח ו א ת כ ל אש ר רכש ו לעצמ ם ע ם ביקור ם הקוד ם בבית־הספר.. .
במפעלי ם אחרי ם להדפסת־אריגי ם תלו י כ ל הביקו ר כול ו בבית־הספ ר בצרכ י העבוד ה
שבביודהחרושת . מניי ן השעו ת הדרושו ת בכ ל פע ם לשש ה חדשי ם מתמל א ע ל יד י
שיעורי ם ש ל 3 — 5 שעות , ושיעורי ם אל ה פזורים־ומחולקי ם אול י במש ך כ ל שש ת
החדשים.. . למשל , יכו ל שיהי ה הביקו ר ביו ם אח ד מ־ 8 ע ד 11 לפנה״צ , ביו ם אח ר
פד 1 ע ד 4 אחה״צ , ואפש ר שהיל ד שו ב ל א יופי ע בבית־הספ ר לכמ ה ימים , ואחר־כ ך
יבק ר מ־ 3 ע ד 6 לאחה״ צ ! אחרי־כ ן אפש ר ויבק ר 3 ע ד 4 ימי ם רצופי ם א ו שבו ע
שלם , ושו ב הו א נעל ם מביח־הספ ר שלוש ה שבועו ת א ו חוד ש ימים , ואחד־כ ך שו ב
יבק ר כמ ה ימי ם מקריי ם ובשעו ת מקריות , כשהבע ל שהעסיק ו החלי ט לית ן ל ו חופ ש !
וכ ך היל ד הלך־וניטלט ל כביכו ל [ 1 ) 616 ? } 1311 ] מבית־ספ ר לעבודת ו ומ ן העבוד ה לבית ־
הספד , ע ד שנסתיי ם הסיפו ר ש ל 150 השעו ת ע ד תומר׳ 141 . ע ם התוספ ת המכרע ת ש ל
ילדי ם ונשי ם א ל חבר־העובדי ם המצונ ת מצלי ח סוף־סו ף מנגנון־המכונו ת לשבו ר א ת
התנגדות ו ש ל הפוע ל הגבר , שהי ה מתנג ד עו ד לעריצות ו ש ל ההו ן בתו ך
המאנופאקטורה" 14 .

141 א . ר ד ג ר י י ו ו ב״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהה״ ר ל־ 31 ב אוקט . 1857 . ״ עמ ' 41 , 42 .
בענפי־התעשיי ה האנגליים , ששור ר בה ם זמ ן ר ב חוק־בתי־החרוש ת ממ ש (ול א חוק־מפעלי ־
הדפוס , שנזכ ר לאחרונ ה בטקסט) , נתגבר ו במידת־מד , בשני ם האחרונו ת ע ל המכשולי ם נג ד
ביצו ע סעיפ י החינוך . בתעשיו ת שאי ן חוק־בתי־ ד,חרוש ת ח ל עליה ן שוררו ת עדיי ן במיד ה
יתיר ה ההשקפו ת ש ל החרשת ן לזכוכי ת י . ג , ד ם , שעמ ד והור ה ל ו לחב ר ועדוד ד!חקיר ה
ויי ט הורא ה בז ו הלשו ן : "ע ד כמ ה שי ש ביד י לדון , אי ן ז ו אל א רע ה חולה , שהגדיל ו א ת
היקפ ו ש ל החינוך , שחל ק ממעמ ד הפועלי ם נהנ ה ממנ ו ז ה שני ם אחרות . והדב ר מסוכן , משו ם
שעוש ה הו א אות ם בלתי־תלויים. ״ (״הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ח ען. " לונדו ן 1865 . עמ ׳ 253 . )

142 "מ ר א. , בעל־מאנופאקטורה.. . גיל ה לי , שהו א מעסי ק לי ד המנודי ם המכאניי ם של ו

329

ייצרד ו ש ל עודף־הער ך היחס י

כ . הארכ ת יום־י ד,עבוד ה

א ם מנגנוךהמכונו ת הו א האמצע י הכבי ר ביות ר להעלו ת א ת הכו ח הפרודוקטיב י
ש ל העבודה , כלומר , האמצע י לקצ ר א ת זמן־העבוד ה הדרו ש לייצור ה ש ל סחורה ,
הר י בנושא ו ש ל ההו ן נעש ה הו א האמצע י הכבי ר ביותר , קודם־כ ל בתעשיו ת שנתפס ו
ע ל יד ו במישרין , כד י להארי ך א ת יום־העבוד ה מעב ר לכ ל סיי ג טבעי . מצ ד אח ד
יוצ ר הו א תנאי ם חדשים , המכשירי ם א ת ההו ן להרחי ב א ת כנפ י מעופ ו במגמת ו
המתמד ת הזאת , ומצ ד השנ י יוצ ר הו א גורמי ם חדשי ם לש ם גירו י תאווזררעבוב ו
לעבודוד־אחרים .

קוד ם ב ל נעש ה אמצעי־העבח־ו ז — טשנהפ ך למנגנוךהמכונו ת — עצמא י
בתנועת ו ובכושר־עבודתו , בלתי־תלו י בעובד . אמצעייהעבוד ה לכשעצמ ו נעש ה
מתע־לבצ ח [ 11013116 ! 111111 ן; £61 ־ 61 <ן ] תעשייתי , שהי ה ממשי ך ומייצ ר בל א הפסק ,
איל ו ל א ניתק ל בסייגי־טב ע מסוימי ם אש ר בעוזר ו — האדם : חולשודגופ ו
וסרבבות ג בחזק ת הו ן — ומבחינ ה ז ו ביתנ ו ל ו לאבטומטו ן תודע ה ורצון : בבעל '
ההו ן — מנופ ש הוא , איפוא , ביצ ר השוא ף להכני ע א ת הסיי ג הטבע י אש ר באדם ,
הסיי ג שי ש ב ו משו ם סרבנו ת וגמישו ת כאחת , ולהעמיד ו ע ל ההתנגדו ת המינימאלית 143 .
ג ם בלעד י ז ה מתמע ט אות ו סיי ג מחמ ת הקלו ת המדומ ה ש ל העבוד ה לי ד המכונ ה
ומחמ ת חומ ר הנשי ם והילדים , שהו א נו ח יות ר לצייתנו ת ולכפיפות 144 ,

העלינו : חפרודוקטיביו ת ש ל מבגנוךחמכונו ת עומד ת ביח ס הפו ך לגוד ל

נשי ם בלבד״ . מבכ ר הו א בהחל ט נשי ם נשואות , וביחו ד אל ה שמשפחת ן בבי ת תלוי ה בעזרת ן ;
הלל ו זהירו ת וצייתניות , יות ר מ ן הנשי ם הלא־בשואות , וא ף נאלצו ת ה ן לאמ ץ כוחותיה ן ע ד
קצ ה הגבו ל כד י להבטי ח לעצמ ן א ת אמצעי־המחי ה ההכרחיים . הנ ה כ י כ ן : כ ל המעלו ת
הטובות , המעלו ת המיוחדו ת לא 1 פי ה ש ל האשה , משחיתי ם אות ן לרוע ץ לה ; כ ל מ ה שי ש
בטבע ה ש ל האשד , ממיד ת החוב ה והעדינו ת בהפ ך בדר ך ז ו אמצע י לשיעבוד ה ולסבלה . ("הצע ת
החו ק ש ל עשר־שעו ת בחרושת . נאומ ו ש ל לור ד אשליי , 15 במארס. ״ לרבדי ו 1844 , עמ # 20 . )

143 "מזמ ן שהונה ג בכ ל מקו ם מבגבוך ר,מכובות , נתב ע הטב ע האנוש י להתאמצו ת העול ה
בהרב ה ע ל כוח ו הממוצע. " (רו ב ר ט א ואן : "הסתכלויו ת בהשפעותי ה ש ל שיט ת
המאנופאקטור ה " מהד . ב / לונדו ן 1817 [עט ׳ 16 ]. )

144 האנגלי ם בומי ם לראו ת בצורת־הופעת ו הראשונה , האמפירית , ש ל דב ר מ ן הדברי ם
א ת סיבתו ; והו א הדי ן לגב י גזל־הילדי ם הגדול , מעשדדהורדוס , שגז ל הקאפיטא ל בימי ם
הראשוני ם ש ל השיט ה החרשתי ת מתו ך בתי־המהס ה לעניי ם ויתומים , ובכ ך מיפ ה לעצמ ו
חומ ר אנוש י נטול־רצו ן לחלוטי ן — אות ו גז ל קובעי ם לעתי ם כסיב ה לזמךהעבוד ה הארו ך
בבתייהחרושת . הבה , למשל , אומ ר פ יל ד ן , הו א גופ ו חרשת ן אנגלי : "ברו ר הדבר , כ י
שעות־יהעבוד ה המרובו ת נגרמ ו על־יד י הנסיבה , שאפש ר לספ ק מספ ר גדו ל כ ל כ ך ש ל ילדי ם
עזובי ם מחלקי־האר ץ השובים ; ע ד שהבעלי ם נעש ו בלתי־תלויי ם ב״ידיים" ; ולאח ד שאות ו
נוה ג [ש ל שעו ת עבוד ה מרובות ] בעש ה קב ע באמצעו ת החומ ר העלו ב שהשיג ו בדר ך זו , שו ב
יכל ו לכפו ת אות ו בקלו ת יתיר ה ע ל שכניהם. ״ (י . פ י ל ד ץ : "מהלכ ה ש ל שיטת־החרוש ת "
לונדו ן 1836 , עמ ׳ 11 . ) ואש ר לעבודתמשי ם אומ ר ס א ו ב ד ר ס בדד ה ע ל בתהה״ ר מ־ 1844 :
"י ש בי ן הפועלו ת בשי ם המועסקו ת במש ך שבועו ת רצופים , חו ץ מימי ם מועטים , כד 6 בבוק ר
ע ד חצות , בהפסק ה ש ל פחו ת משת י שעו ת לארוחו ת ; הר י שבמש ך 5 ימי ם מימורדהשבו ע
ל א בשא ר לה ן מ־ 24 שעו ת ש ל היממ ה אל א 6 שעו ת בלב ד בשבי ל הדר ך הבית ה הלו ך וחזו ר
ובשבי ל מנוח ה ע ל משכבן. "

330

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

החלק־המרכי ב ש ל הערך , שמנגנון־המכונו ת מעביר ו ע ל התוצר . כ ל שמרוב ה תקופ ת
תיפקוד ו ש ל מנגנון־המכונות , כ ן תגד ל כמו ת התוצרי ם שביניה ם מתחל ק הער ך
המוס ף ע ל ידו , וכ ן יקט ן חלק־הער ך שהו א מצרף־ומוסי ף לכ ל סחור ה וסחורה . אול ם
ברור , שתקופ ת חיי ו הפעילי ם ש ל מנגגון־המכונו ת נקבע ת ע ל יד י המכפל ה ש ל
אור ך יו ם העבודה , היינו , משכ ו ש ל תזזליד־העבוד ה היומי , במניי ן הימי ם בה ם
חוזר־ונשנ ה תהלי ך זה .

בילוי־המכונ ה אינ ו שקו ל בשו ם פני ם שקילו ת מתימטי ת מדויק ת כנג ד זמ ן
שימושה . ואפיל ו נני ח שכ ן הו א הדבר , הר י מכונ ה המשמש ת במש ך 2 / ג 7 שנ ה
16 שעו ת ליו ם מקיפ ה תקופת־ייצו ר שנ ה בגדל ה לתקופ ה שמקיפ ה מכונ ה ז ו גופ ה
בשמש ה במש ך 15 שנ ה ר ק 8 שעו ת ביום , ואי ן הי א מוסיפ ה במקר ה הראשו ן יות ר
ער ך לתוצרת־הכולל ת משהי א מוסיפ ה במקר ה האחרון . אול ם במקר ה הראשו ן יתחד ש
ייצור ו ש ל ערך־המכונ ה במהירו ת כפול ה מז ו שבמקר ה האחרון , ובעל־ההו ן יה א
בול ע באמצעו ת המכונ ה במש ך $ל 7 שני ם אות ו שיעו ר ש ל עודף־ערך , שבתנאי ם
אחרי ם הי ה ב 1 ל ע במש ך 15 שנה .

הבילו י החומר י ש ל המכונ ה שנ י סוגי ם לו . סו ג אח ד נוב ע מתו ך שימוש ה ש ל
המכונה , כש ם שמתבלו ת מטבעו ת בתו ך המחזור ! הסו ג השנ י נוב ע מתו ך בטלתה ,
כדר ך שחר ב נתונ ה בנדנ ה לל א שימו ש מעלה־חלודה . ז ו אכיל ה שנאכל ת המכונ ה
ביד י יסודו ת [הטבע] . הבילו י מ ן הסו ג הראשו ן עומד , א ם הרב ה וא ם מעט , ביח ס
יש ר א ל שימוש ה ש ל המכונה , הבילו י מ ן הסו ג השנ י עומד , במיד ה ידועה , ביח ס
הפו ך לשימושה 145 .

א ך בצ ד הבילו י החומר י נתונ ה המכונ ה ג ם לבילו י מוסר י כביכול . הי א הולכת ־
ומפסיד ה מערך ־ החליפין , ב ה במיד ה שחוזרים־ומייצרי ם מכונו ת מאות ו מבנ ה גופ ו
בזו ל יותר , א ו שמופיעו ת בצדה , כמתחרו ת בה , מכונו ת מעולות־יותר 146 . בי ן כ ך ובי ן
כ ך — ותה א המכונ ה צעיר ה ומלא ת כוח־חיי ם כאש ר תהי ה — אי ן ערכ ה נקב ע
עו ד ע ל יד י זמך־העבוד ה שנתגש ם ב ה גופה , אל א ע ל יד י זמן־העבוד ה ההכרח י
לרפרודוקצי ה ש ל עצמ ה א ו לרפרודוקצי ה ש ל המכונ ה המעול ה הימנה . מכא ן שהי א
מפסידה ־ ערך , א ם מע ט וא ם הרבה . כ ל שתקט ן התקופה , ב ה חוזר־ומיוצ ר ערכה ־
הבולל , כ ן תמע ט סכנ ת בילוי ה המוסרי , וכ ל שיאר ך יום־העבוד ה כ ן תקצ ר אות ה
תקופה . משמכניסי ם בפע ם ראשונ ה א ת מנגנון־המכונו ת לתו ך ענ ף מענפי־הייצור ,
מי ד באי ם בז ה אח ר ז ה מתודי ם חדשי ם להוזל ת הרפרודוקצי ה שלד, 147 ! באי ם

145 ״ההזדמנות.. . ש ל גר ם נז ק לחלקי־התנוע ה העדיני ם ש ל המנגנו ן המתכת י — [היא ]
באי־פעולה״ . ( י ו ר : ״פילוסופי ה ש ל מאנופאקטורות״ , לונדו ן 1335 , עט ׳ 285 .״ )

146 ה״ט 1 ו ה ממאנצ׳סטר ״ [''׳ 1111161 ( 81 ■ 61 ; 1311011681 ג" ] שהזכרנוה ו כב ר למעל ה
(״טיימס״ , 26 בנובמב ר 1862 ) מונ ה בי ן ההוצאו ת ש ל מנגנון־המכונו ת : "ז ה (הניכו י ע ל
השנו ן הבלא י ש ל מנגנון־המכונות ) מתכוו ן ג ם לכסו ת א ת ההפס ד הנוב ע בקביעו ת מכו ,
שמכונו ת של א נתבל ו עדיי ן מוחלפות־והולכו ת במבנ ה חד ש ועדיף. "

147 "אמד ו ומצאו , לפ י חישו ב גם , כ י הטופ ס הראשו ן ש ל מכונ ה חדש ה שהומצא ה עול ה
פ י חמיש ה משעול ה הרכבת ו ש ל הטופ ס השני. " ( ב א ב א ג׳ : "ע ל הכלכל ה ש ל מנגנון ־
המכונו ת והמאנופאקטורות" , לונדו ן 1832 , עמ ׳ 211 . )

331

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

שיפורי ם הנוגעי ם ל א ר ק בחלקי ם בודדי ם ש ל המכונ ה א ו במכשירים , אל א במבנ ה
כ ל המכונ ה כולה . ולפיכ ך משפי ע גור ם מיוח ד ז ה השפע ה חריפ ה ביות ר ע ל הארכ ת
יו ם העבוד ה בתקופת־חיי ה הראשונ ה ש ל המכונה 148 .

א ם שא ר התנאי ם בעינ ם עומדי ם ונתו ן ארכ ו ש ל יום־העבודה , הד י ניצול ו ש ל
חספר־פועלי ם כפו ל דור ש הכפל ה ה ן ש ל אות ו חל ק מההו ן הקבו ע המושק ע במנגנון ־
המכונו ת ובבנייני ם וה ן ש ל החל ק המושק ע בחומרי־גל ם ובחומרי־עז ר וכו , . א ם
הואר ך יו ם העבודה , מתרח ב קנ ד,־המיד ה ש ל הייצור , ואל ו חלק־ההו ן המושק ע
במכונו ת ובבנייני ם נשא ר עומ ד בעינו 149 . ולפיכ ך : ל א ז ה בלב ד שגד ל עודף־הערך ,
אל א ג ם פוחתו ת ההוצאו ת הדרושו ת להשגת ו ש ל זה . אמנ ם דב ר ז ה חל , א ם הרב ה
וא ם מעט , בכ ל הארכ ה שמאריכי ם א ת יום־העבודה , ואול ם כא ן משקל ו מכרי ע יותר ,
משו ם שבכל ל מכרי ע יות ר משקל ו ש ל חלק־ההו ן המתגלג ל באמצעי־עבודה 150 .
שכ ן התפתחות ו ש ל המפע ל המכונת י מרתק ת חלק־הו ן גדל־ומתמי ד ומטיל ה עלי ו
צור ה כזא ת שמצ ד אח ד נית ן הו א בכ ל רג ע לשיערוך , ומצ ד השנ י מקפ ח הו א ערך ־
שימו ש וערך־חליפי ן מי ד כשנפס ק מגע ו ע ם העבוד ה החיה . "אם "—כ ך עמ ד מ ר
א ש ו ו ר ת , אח ד מאילי־הכותנ ה ש ל אנגליה , והור ה ל ו לפרופסו ר נסא ו וו . סניור —
"א ם עובד־אדמ ה מני ח א ת אתו , הר י הו א עוש ה במש ך זמ ן ז ה לנטול־תועל ת הו ן
ש ל 18 פנסים . א ם אח ד מאנשינ ו (כלומר , פועלי־חרושת ) עוז ב א ת בית־החרושת ,
הר י הו א עויש ה לנטול־תועל ת הו ן שעל ה 100,000 לי״ש" 151 . צ א וחשוב ! הון ,
שעל ה 100.000 לי״ש , יה א "נטול־תועלר ד אפיל ו לרג ע אחד ! והר י ז ה באמ ת עוו ל
הצוע ק ע ד ל ב השמים , שאח ד מאנשינ ו יעזו ב פע ם א ת ביודהחרוש ת בכל ל ! גד ל
היקפ ו ש ל מנגנון־המכונו ת — דב ר ז ה תופ ס יפ ה סניור , לאח ר שקיב ל תור ה מפ י

148 "השכלולי ם שחל ו ז ה מקרו ב בתבניו ת לעשיי ת מלמל ה פאטנטי ת הי ו גדולי ם כ ל כך ,
שמכונ ה מותקנ ת כראוי , שעלת ה קוד ם 1200 לי״ש , נמכר ה שני ם אחדו ת לאחר־מכ ן ב־ 60
לי״ש.. . השכלולי ם בא ו בז ה אח ר ז ה במהירו ת כ ה רבה , שמכונו ת שהתקנת ן טר ם נסתיימ ה
נעזב ו ביד י עושיהן , משו ם ששכלולי ם חדשי ם על ו עליה ן מבחינ ת התועלת. ״ (שם . עמ ׳ 233 . )
ואמנ ם בתקופ ה ז ו ש ל סע ר ודח ף העל ו מי ד בעל י תעשיית־המלמל ה א ת זמן־העבוד ה הקוד ם
ש ל 8 שעו ת ל־ 24 שעות , והי ו מעסיקי ם חבר־עובדי ם כפול .

149 "דב ר הלמ ד מעניינ ו הוא , שע ם השפ ל והגיאו ת בשנקי ם וע ם ההתרחבו ת וההתכווצות ,
החלו ת לסירוגי ן בביקוש , עולו ת בקביעו ת הזדמנויות , שבה ן אפש ר ובעל־המאנופאקטורד ,
ישתמ ש בהון־חוז ר ( 11031111£ ) נוסף , בל א להשתמ ש בהון־יצי ב נוסף.. . כגון , א ם נית ן
לעב ד כמויו ת נוספו ת ש ל חומ ר גלמי , בל א להטי ל הוצא ה נוספ ת ע ל בנייני ם למנגנון ־
המכונות. ״ ר . ט ו ר נ ס : ״ע ל שיעורי־שכ ר וצירופים. ״ (לונדו ן 1834 , עט ' 64 . )

150 נסיב ה ז ו שנזכר ה בטקס ט ל א הבאתי ה אל א לש ם שלימו ת העניין , שכ ן ר ק בספ ר
השליש י אעסו ק בשער־הריוח , כלומר , ביח ס ש ל עודף־הער ך א ל ההו ן הכול ל שניתן־במפרעח .

85356, 151 1118 11 ע\ 50 8 ^ 13 " , 11 ; 1 ע 0 עע 811 . ^ .לנ 1 נ 8315 ",־!ס־נבסנן ^ 3 מ 116 ז^ "

0116 ¥11611 \ .. 5 18 111 ע 0 ע \ 03511:31 3 , 105 ־ 561 ; 1:1131 • 101 , 11861688 8 ־ 561 מ 16 116
1138 11131 0351131 3 11861683 8 ־ 611561 ־ 1 116 , 111111 1116 1631768 560516 י 11 ז 0 01
׳'. 50111158 100.000 0081 (סניור : ״מכתבי ם ע ל ׳חו ק בתהח״ר. ״ לונדו ן 1837 , עם '
13 , 14 . )

332

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

אשמר ה — הר י הארכת ו ש ל יום־העבודה , במיד ה גדלה־־והולכ ת תמיד , "רצוי ה
מאוד" 152 .

המכונ ה מייצר ת עורף־ער ך יחטי , ל א ר ק משו ם שהי א מפחיתה . במישרי ן א ת
ערכ ו ש ל כוה־העבודד , ומוזיל ה אות ו בעקיפין , ע ם הוזל ת הסחורו ת המושקעו ת
ברפרודוקצי ה של ו — אל א ג ם משו ם שהמכונה , מש ד,וכנס ה בפע ם הראשונ ה
באקראי , הופכ ה א ת העבוד ה שמשתמ ש ב ה בעל־־המכוג ה לעבוד ה מוגברת , מעל ה
הי א א ת הער ך החברת י ש ל תוצרת־המכונ ה מע ל לערכ ה האינדיווידואלי , וכ ך
מאפשר ת הי א לבעל־ההו ן להחזי ר א ת הער ך היומ י ש ל בוח־העבוד ה ע ל יד י חלק ־
ער ך קטן־יות ר ש ל התוצר ת היומית . מכאן , שגדולי ם עד־מאו ד הדוחי ם במש ך
תקופת־נועב ר זו , בד , מתקיי ם המפעל־המכונת י במונופולין , כביכול , ובעל־ההו ן
שקו ד לנצ ל ע ד היסו ד אות ו "ירח־הדב ש ש ל אהב ה צעירה " בהאריכ ו א ת יום־וועבודו ז
ככ ל האפשר . גדל ו ש ל הריו ח מגד ה א ת תאוודרעבונ ו ליות ר ריוח .

ע ם ההתפשטו ת הכללי ת ש ל מנגנון־ ד,מכונו ת באות ו ענף־הייצור , שו ב יור ד
ערכ ה החברת י ש ל תוצדת־המכונ ה ועומ ד ע ל ערכ ה האינדיווידואלי ; וא ז נכנ ס
לתוקפ ו החוק , כ י אי ן עודף־הער ך נוב ע מתו ך כוחות־העבוד ה שבעל־ההו ן העמי ד
במקומ ם א ת המכונה , אלא , להיפך , מתו ך כוחות־העבוד ה שהו א מעסיק ם לי ד המכונה .
אי ן עודף־הער ך ב א אל א מתו ך החל ק המשתנ ה ש ל ההון , וכב ר ראינו , שהכמו ת
ש ל עודף־הער ך נקבע ת על־יד י שנ י גורמי ם : השע ר ש ל עודף־הער ך ומספ ר הפועלי ם
העסוקי ם בו־בזמן . א ם נתו ן אור ך יום־העבודה , הר י נקב ע השע ר ש ל עודף־הער ך
על־יד י היחס , שלפי ו מחול ק יובדהעבוד ה לעבוד ה הכרחי ת ולעודף־עבודה . ואל ו
מספ ר הפועלי ם העסוקי ם ברבזמ ן תלו י שו ב ביח ס שב ץ ההו ן המשתנ ה וההו ן הקבוע .
מתו ך כ ך ברור : ירחי ב הייצור־במכונו ת ככ ל אש ר ירחי ב א ת עודף־העבוד ה ע ל
חשבו ן העבוד ה ההכרחית , בהעלות ו א ת כו ח הייצו ר ש ל העבוד ה — לעול ם ל א
ישי ג תוצא ה ז ו אל א בהפחית ו א ת מספ ר הפועלי ם המועסקי ם ע ל יד י הו ן נתון . חל ק
אח ד ש ל ההון , שהיד , קודם־לכ ן הו ן משתנה , כלומר , היד , מושק ע בכודדעבודד , ח י —
ב א אות ו ייצו ר והופכ ו למנגנון־של־מכוגות , היינו , הו ן קבוע , שאינ ו מייצ ר עודף ־
ערך . אי־אפש ר לסחו ט עודף־ער ך מתו ך שנ י פועלים , למשל , בשיעו ר כז ה שאפש ר
לסחו ט מתו ך 24 פועלים . א ם כ ל אח ד מ־ 24 הפועלי ם נות ן מתו ך 12 שעו ת עבודת ו
ר ק שעד , אח ת ש ל עודף־עבודה , הר י כול ם יח ד יתנ ו 24 שעו ת ש ל עודף־עבודה ,
ואל ו העבודה ־ הכולל ת ש ל שנ י הפועלי ם אינ ה אל א 24 שעות . נמצא , שהשימו ש

152 "הפרופורצי ה הגדול ה ש ל ההו ן היצי ב בית ם לרו ן ההוזר.. . גורמת , ש יבק ש ו שעות ־
עבוד ה ארוכות. " ע ם ריבו י השימו ש במבגבוךהמכובו ת וכ ד "יתגבר ו המדעי ם לשעוודעבוד ה
ארוכות , שכ ן כא ן אמצע י יחי ד להעלו ת ריו ח מפרופורצי ה גדול ה ש ל הו ן יציב. " (שם . עט '
11 — 13 . ) "קיימו ת בבית־החרוש ת הוצאו ת מסוימות , שי ש להוציא ן בפרופורצי ה לבועה , בי ן
א ם בית־החרוש ת יעבו ד זמ ן מצומצ ם ובי ן א ם יעבו ד זמ ן מלא ; כגו ן רנט ה (בשבי ל
הבבייבים) , מסי ם מקומיי ם ומסי ם כלליים , ביטו ח מפנ י אש , שכ ר לכמ ה פועלי ם קבועים ,
קלקול ו ש ל מגגבוך ד,מכובו ת ושא ר חובו ת החלו ת ע ל עס ק ש ל מאבופאקטורה , שהפרופורצי ה
שלה ם ביח ס א ל הדוחי ם עול ה ב ה במיד ה שהייצו ר יורד. " ("דוח״ו ת ש ל מפקח י בתהח״ר ,
ל~ 31 באוקט . 1862 ״ , עם ׳ 19 . )

333

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

במנגנון־המכונו ת לש ם ייצור ו ש ל עודף־ער ך גנוז ה ב ו סתיר ה אימאננטי ת : משנ י
גורמי ו ש ל עודף־הערך , שמעל ה הו ן בשיעו ר נתון , אי ן מנגנוךהמכונו ת יכו ל
להגדי ל א ת הגור ם האחד , והו א השע ר ש ל עודף־הערך , אל א על־יד י שיקטי ן א ת
הגור ם השני , א ת מספ ר הפועלים . סתיר ה אימאננטי ת ז ו צפדדועולה , כל־אימ ת
שע ם התפשטות ו הכללי ת ש ל מנגנון־המכונו ת בענף־ייצו ר אחד , הופ ך ערכ ה ש ל
הסחור ה המיוצר ת על־דרך־מכונ ה ונעש ה ער ך חברת י מסדי ר לכ ל הסחורו ת מאות ו
סו ג ! וסתיר ה ז ו הי א שדוחפ ת שו ב א ת ההו ן — בל א שייד ע ע ל כך 153 — להארי ך
א ת יונו־העבוד ה ע ל יד י כפייר . ללא־גבול , למע ן ימצ א פיצו י בע ד ההפחת ה במספ ר
היחס י ש ל הפועלי ם המנוצלי ם ע ל יד י הגדל ת עודף־העבודה , ג ם היחס י וג ם

המוחלט .

נמצאנ ו למדים : השימו ש הקאפיטאליסט י במנגנון־הממנו ת יוצר , מצ ד אחד ,
גורמי ם עצומי ם חדשי ם להארכ ת יום־ ד,עבוד ה לל א גבול , ומכני ס מהפכ ה ה ן בעצ ם
אופן־העבוד ה וה ן באופי ו ש ל גוף־העבוד ה החברתי , ע ד כד י שביר ת ההתנגדו ת
למגמ ה ז ו [ש ל הארכ ת יום־העבודה ] ; ומצ ד שנ י יוצ ר הו א — במקצ ת על־יד י
העסק ת שכבו ת חדשו ת ש ל מעמד־הפועלים , שהי ו גדורו ת בפנ י ההו ן ע ד כאן ,
ובמקצ ת ע ל יד י פיטור י העובדי ם שנדחק ו ביד י המכונ ה — אוכלוסיית־עובדי ס
מיותרת 154 האנוס ה לציי ת לחוקת ו ש ל ההון . מכא ן התופע ה המופלא ה בתולדו ת
התעשיי ה המודרנית , שהמכונ ה עוקר ת והורס ת א ת כ ל הסייגים־ליום־העבודה ,

המוסריי ם והטבעיים . מכא ן הפאראדוק ס הכלכלי , שהאמצע י הכביר־ביות ר לקיצור ו
ש ל זמן־חעבוד ה הופך־ונעש ה אמצע י הבדוק־ביות ר כד י לשנו ת א ת כ ל חקופח ־
החיים , ש ל הפוע ל וש ל משפחתו , ולהפכ ה לזמן־עבוד ה העומ ד לרשות ו ש ל ההו ן
לצרכ י השיערוך . ״אילמלי ״ — כ ך חל ם אריסטוטלס , גדו ל הוגי־הדעו ת ש ל

הזמ ן העתי ק — "אילמל י יכו ל הי ה כ ל כל י למל א א ת העבוד ה הנועד ת לו , לפ י

פקוד ה א ו מתו ך שיה א צופ ה מראש , כדר ך שהתנועע ו מאליה ם יצירי ו האמנותיי ם
ש ל דדאלוס,י י א ו כדר ך האלפסי ם ש ל הפסטוסלו ז שהי ו ניגשי ם מתו ך דחיפ ה עצמי ת
א ל עבוד ת הקודש ; אילמל י מנורי־האורגי ם הי ו אורגי ם מעצמ ם — שו ב ל א הי ו
זקוקי ם ל א האומ ן לשוליותי ו ול א הבעלי ם לעבדיהם" 155 . ואנטיפאטרוס ,
משור ר יונ י בימי ו ש ל קיקר 1 , ביר ך ע ל אמצאת ה ש ל טחנת־המי ס לטחינ ת התבוא ה —
ז ו צור ה יסודי ת לכ ל מנגנון־מכונו ת פרודוקטיב י — כע ל אמצא ה לשיחרו ר השפחו ת
ולהחזר ת תו ר הזהב! , * 15 ״עכו״ ם אלה , הו י עכו״ ם אלה! ״ ה ם ל א ידע ו דב ר —

153 מפנ י מ ה אי ן סתיר ה אימאננטי ת ז ו מגיע ה להכרת ו ש ל בעל־ההו ן הפרט , וממיל א
ג ם ל א להכרת ה ש ל הכלכל ה המדינית , שנתפס ה להשקפותי ו ש ל בעל־ההו ן — דב ר ז ה יתחוו ר
מתו ך הפרשיו ת הראשונו ת ש ל הספ ר השלישי .

154 והי א מזכויותי ו הגדולו ת ש ל ר י ק א ר ד ו , שהשכי ל לראו ת במנגנון־ ד,מכונו ת ל א
ר ק אמצע י לייצו ר סחורות , אל א ג ם מבחינ ת אמצעי־לייצו ר "אוכלוסיי ה מיותרת "
נ״ 1 ו 101 ^ 1 גי(! 0 מ !בנ&גתטגפ-ר* ] .

155 פ . ביזה : ״הפילוסופי ה ש ל אריסטוטלס״ . כר ך שני , ברלי ן 1842 , ענ ד 408 .

156 הרינ י מבי א כא ן א ת השי ר [ש ל אנטיפאטרוס] , בתרגומ ו ש ל שטולבדג , משו ם

334

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

כפ י שגיל ה הפיק ח באסטי א ולפני ו מאק־קולון ־ הגדו ל ממנ ו בחכמ ה — ל א ע ל
כלכל ה מדיני ת ול א ע ל נצרות . ה ם ל א תפסו , בי ן השאר . כ י המכונ ה משמש ה
האמצע י הבדוק־ביות ר להארכ ת יום־העבודה . חם , למשל , לימד ו.זכו ת ע ל עבדות ו ש ל
האחד , משו ם שרא ו בכ ך אמצע י להתפתחות ו האנושי ת המלא ה ש ל השני . אול ם ע ד כד י
להטי ף לעבדות־ההמונים , כד י שכמ ה נגידי־קיקיון , בודי ם גמורי ם א ו משכילים־למחצה ,
יעל ו לדרג ת "בעלי־טוויי ה מצוינים׳ / "חרשתני־נקניקי ם גדולים " ו״סוחרי־משחת ־

נעליי ם לבי־השפעה ״ ד 8 י 131062 מ 831183£6 6 ^ 6x161181 ״ ,״מ־ 01 ך 1 ר 3£11 61111116211 ״ ]
[ " 3 ר 563161 > 13010 < ! 1106 § 11111116111131 ״ — לס ך חסדי ם הי ו א ת החו ש הסגול י ש ל
הנצרות .

ג . אינטנסיפיקאציד . ש ל העבוד ה

ראינו : הארכ ת יום־וזעבוד ה ללא־גבול , שגור ם ל ה מנגנון־המכוגו ת משהו א
מצו י ביד י ההון , מביא ה אחד״כ ך ליד י תגובה ־ שכנג ד מצ ד החברה , שסכנ ה אורב ת
לשרש י קיומה , וממיל א ליד י התקנ ת י־וס׳עבוד ה תק י ב מוגב ל מטע ם החוק . ע ל יסו ד
כ ך מתפתח ת תופעה , שנתקלנ ו ב ה עו ד קודם״לכן , ומגע ת ליד י חשיבו ת מכרע ת —
היינו , אינטנסיפיקאצי ה ש ל העבודה . ע ם הניתו ח ש ל עודף״הער ך המוחל ט מדוב ר
הי ה קודברכ ל בגוד ל האקסטנסיב י ש ל העבודה , מתו ך הנחה , שנתונ ה דרג ת האינטג *
סיביו ת ש ל העבודה . עכשי ו שומ ה עלינ ו לדו ן בהתהפמת ו ש ל הגוד ל האקסטנסיב י
לגוד ל אינטנסיבי , היינו , לגוד ל דרגתי .

מוב ן מאליו , כ י ע ם התקדמות ה ש ל מערבודהמכונו ת וע ם הצטברו ת הנסיו ן
ביד י מעמ ד מיוח ד ש ל פועלי־מבונות , גדלדרודיולכ ת באור ח טבעי־מקור י מהירות ה
ש ל העבודה , ועמ ה האינטנסיביו ת שלה . את ה מוצ א באנגליה , למשל , כ י הארכ ת
יוס־העבוד ה הולכ ת במש ך יוב ל שני ם בד~בב ד ע ם גידו ל האינטנסיביו ת ש ל העבוד ה
החרשתית . ואול ם הכ ל מביני ם שבעבודה , שאי ן מדוב ר ב ה בהתפרצויו ת חולפו ת
בי־יא ם בחדגוניו ת סדירה , חוזדת־ונשני ת יום־ידם , מ ן ההכר ח שנגי ע לנקודהדצומת ,

שמאפיי ן הו א — בדומ ה לציטאטו ת הקודמו ת ע ל חלוקתיהעבוד ה — א ת הניגו ד שבי ן
ההשקפ ה ש ל הזמ ן העתי ק לבי ן ז ו ש ל הזמ ן המודרני .

801113161 111101 , 11 11 6141111 611 ^ [ 0 ; 1 ) 15311 111311161101611 ־ 161 ) 801101161 ״

! 11111801181 611 ־^־ 01 ^ [ 1611 ) 611011 1131111 " 561 > 16 ) 101131 *׳ ¥61 68 ! 83111:1
, 0111611 ^ 116 11611 ^^ 1 ^ 5611 ) 011611 ^ 13 ^ 3 *׳ 561 ) 611 ( 1 ־ 1 ^ 116 ) 1131 30 ( 1
, 1311111 ) ״ £30161 ע 6 <! 11 1610111 816 מ £6 ( 1 ג 111 1121 !)!! ס
, 0118611 1X111 1111611 81)610116X1 81011 !¥3126X1 ^ מ 16 י 8011111161 ע 6 16 ח 383 ( 1
. 8161118 ¥31201101611 ! 368 ) מ 6116 ־ 1 ח 381 ) 1 16 ח 6186 מ ^ 1 מ 1 3 ) 021
611 ( 031 ' 0161 11118 : 13381 1 ) 1111 ,־ ¥3161 ״ 161 ) 611 ( 1161 138 ) מ 6 ( 161 11118 3881 * 1
״. 6110, !¥010116 (116 0611111 11118 8611 6X1101 ־ 1 ^ 11118 08 [ 6118 ( 1 ״ 41 .

(״שירי ב מתורגמי ם מיוני ת ע״ י כויסטיא ן גרא ף משטולברג. " האמבוד ג 1782 . )

[״הי ו מנוח ה לידיהן , הטוחנות , ובומ ו / בנח ת ׳ לשו א יקר א הגב ר ע ם שח ר ! / מלאכ ת
העלמו ת — דא 1 פקד ה ע ל הנימפו ת לעשותה , / ועכשי ו תקפצנ ה חי ש ק ל ע ל גלגל י הריהיים , /
ע ד שינוע ו הצירי ם מרעד ו שלבי־האופן , / ויסובב ו במעג ל א ת עומ ס אבנ י הרלחיים . / הב ה
ובחי ה הי י אבותינו , ונוכ ל בל א עמ ל / לשמו ח לתשורות , העניק ה לב ו האלה." ]

335

ייצור ו ש ל עודף־הער ד היהס י

שמכא ן ואיל ך התפשטות ו ש ל יוברהעבוד ה ואינטנסיביו ת העבוד ה יהי ו מוציאו ת ז ו
א ת זו ? לאמור : הארכ ת יום־העבוד ה אינ ה בא ה בהתאמ ה אל א ע ם החלש ת דרגת *
האינטנסיביו ת ש ל העבוד ה ! ולהיפך , דרגת־איטנסיביו ת מוגבר ת אינ ה בא ה בהתאמ ה
אל א ע ם קיצור ו ש ל יונרהעבודה . משגעשה־והלכ ה בהדרג ה התמרדות ו ש ל מעמד ־
הפועלי ם וכפת ה א ת המדינה , שתה א מקצר ת מטע ם החו ק א ת יום־העבוד ה ותטי ל
א ת החוב ה ש ל יום־עבוד ה תקי ן תחיל ה ע ל בית־החרוש ת ממ ש ? הוו ה אומ ר : אות ו
רגע , משנפס ק אח ת לתמי ד הייצו ר המוגב ר ש ל עודף־ער ך על־יד י הארכ ה יום ־
העבוד ה — מכא ן ואיל ך עמ ד ההו ן והתנפ ל בכ ל כוח ו ובמלו א הכרת ו ע ל הייצו ר
ש ל עודף־ער ך יחס י ע ל יד י האצ ת התפתחות ה ש ל מערכת־המכונות . ע ם ז ה ח ל
שינו י ג ם באופי ו ש ל עודף־הער ך היחסי . בדרך־כל ל עומ ד המתו ד לייצו ר עודף ־
הער ך היחס י ע ל כ ך : ע ל יד י הגבר ת הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה מכשירי ם
א ת הפוע ל לייצ ר יות ר באות ה השקעת־עבוד ה ובאות ו זמן . ג ם עכשי ו כמקוד ם
מוסי ף אות ו זמן־עבוד ה לתוצרת־הכולל ת אות ו ער ך גופ ו — א ף ע ל פ י שערך ־
חליפי ן זה , שנשא ר עומד־בעינו , מיוצ ג עכשי ו ביות ר ערכי־שימוש , ולפיכ ך יור ד
ערכ ה ש ל כ ל סחורה־יחידה . אול ם שונ ה מכ ן הדבר , שע ה שקיצור ו ש ל יום־העבוד ה
בתוק ף החוק , ע ם שהו א משמ ש דחיפ ה עצומ ה להתפתחו ת הכוח־הפרודוקטיב י
ולחסכו ן בתנאי־הייצור , הר י ע ם זד , הו א כופה־ומטי ל ע ל הפועל : השקעת־עבוד ה
מוגדל ת באות ו זמן , מיתו ח מוגב ר ש ל מח־העבודה , צפיפות־ית ר במילו א הנקבוביו ת
ש ל זמן־העבודה , כלומר , דחיסות־העבוד ה בדרג ה כזאת , שאי ן להשיג ה אל א בתחומי ו
ש ל יום־עבוד ה מקוצר . דחיס ה ז ו ש ל כמות־עבוד ה מרוב ה לתו ך פרק־זמ ן מסוי ם —
משק ל ל ה עכשי ו בחזק ת מ ה שהי א באמת : כמות ־ עבוד ה גדולה־יותר . בצ ד המידה :
זמר ו־,עבודה , שהו א ״גוד ל ש ל התפשטות ״ — בא ה עכשי ו המיד ה : דרגת־דחיסות ה
ש ל העבודה 157 . השע ה האינטנסיבית־יות ר ש ל יום־ ד,עבודה ׳ ב ן עש ר השעו ת מחזיק ה
עכשי ו עבודה , כלומר , כוח־עבוד ה מושקע , באות ו שיעו ר א ו יות ר מכך , שמחזיק ה
השע ה הנקבובית־יות ר ש ל יום־עבוד ה ב ן שתים־עשר ה שעות . ולפיכ ך : ער ך תוצרת ה
[ש ל השע ה האינטנסיבית ] כערך־התוצר ת ש ל ־/ 1 1 שעו ת הנקבוביות־יות ר — באות ו
שיעו ר א ו יות ר מכך . וא ף א ם נסי ח דעתנ ו מעליית ו ש ל עודף־הער ך היחס י מחמ ת
הכוח־היצרנ י המוגב ר ש ל העבודה , מכניסו ת עכשיו , למשל , 3 / ג 3 שעו ת ש ל עודף ־
עבוד ה לכ ל 6 2 /3 שעו ת ש ל עבוד ה הכרחי ת אות ה כמות־ער ך לבעל־ההון , שהכניס ו
מקוד ם 4 שעו ת ש ל עודף־עבוד ה לכ ל 8 שעו ת ש ל עבודה״הכרחית .

ונשאל ת השאל ה עכשי ו : כיצ ד חל ה האינטנסיפיקאצי ה ש ל העבוד ה ו

התוצא ה הראשונ ה ש ל יום־העבוד ה המקוצ ר יסוד ה בחו ק המסתב ר מאליו , כ י
כושר־־פעולת ו ש ל כוח־העבודד , עומ ד ביח ס הפו ך לזמן־פעולתו . ולפיכ ך : בתו ך
גבולו ת מסוימי ם את ה מרוי ח בדרג ת ביצוע ו ש ל הכו ח א ת אש ר מפסידי ם בשהו ת

157 כמוב ן שדולי ם בדר ד כל ל שינויי־הבדלי ם באינטנסיביו ת ש ל העבודו ת בענפי־ייצו ר
טונים . הבדלי ם אלד , מתאזנים , כפ י שהוכי ח כב ר א . סמית , במקצת ם ע ל יד י נסיבות־לנ י
המיוחדו ת לכ ל סו ג ש ל עבודה . וא ף כא ן אי ן לכ ד השפע ה ע ל זמן־ ד,עבודה , כנזידת־ערך , אל א
כל־אימ ת שהגוד ל האינטנסיב י והאקסטנסיב י מיוצגי ם כביטויי ם — סותרי ם ז ה א ת ז ה ומוציאי ם
זד , א ת ז ה — לאות ה כמוח־עבוד ה טצנזה .

336

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

פעולתו . ואמנם . שהפוע ל מפעי ל באמ ת יות ר כוח־עבוד ה — לכ ך דוא ג ההו ן ע ל יד י
מתו ד התשלום 158 . בנזאנופאקטותת , כגו ן בתעשיית־הקדרות , שמנגגון־זזמבונו ת איב ו
ממל א בה ן שו ם תפקיד , א ו תפקי ד קל־ער ד בלבד . הוכ ח הוכה ה חותכ ת ע ם הנהג ת
החו ק לבתי־החרושת , כ י עצ ם קיצור ו ש ל יום־העבוד ה מעל ה ע ד להפלי א א ת
תקינות ה ש ל העבודה , שויון־צורתה , סדרה , רציפות ה ומרצה 159 . ואל ו בבית ־ החרוש ת
נזנו ש נראת ה תוצא ה ז ו כמוטלת־בספק , שכ ן תלות ו ש ל הפוע ל בתנוע ה הרצופ ה
והחד־צורתי ת ש ל המכונ ה יצר ה כא ן מזמ ן משמע ת קפדבית־ביותר . ולפיכך , כשעמדה ־
לדיו ן בשנ ת 1844 הורד ת יו ם העבוד ה למט ה מ־ 12 שעות , הכריז ו בעל י התעשיי ה כמע ט
פה־אחד , כ י "משגיחיה ם בחדרי ם השוני ם ש ל בתי־החרוש ת הי ו מקפידי ם הקפד ה יתיר ה
שד״ידיים ׳ ל א יוציא ו זמנ ם לבטלה ״ ! כ י "מיד ת הערו ת ותשומת־הל ב מצ ד הפועלי ם

(" 611 מ 1 :} ¥011 ו 1116 0£ ; 3,1:1 ( } 1116 011 1011 ; 11 ׳נ 6 ; 1 ־|, 3 1 > 311 ¥1£1131106 01 ! י 610 ^ 116 6X ;!" )

כמע ט שאי ן להעלותה ״, • וא ם להניח , שכ ל שא ר התנאים , כגו ן מהירות ו ש ל מנגנץ ־
המכונות , בעינ ם יעמדו , "שו ב אי ן כ ל שח ר לקוות , כ י בבית־חרוש ת מנוהל־כראו י
נית ן להשי ג תוצא ה השוב ה כ ל שהי א מתו ך תשומת־ל ב מוגבר ת ש ל הפועלים""*! .
הכרז ה ז ו הוכחש ה ע ל יד י נסיונות . הח ל מ־ 20 באפרי ל 1844 העבי ד מ ר ר . גרדנ ד
א ת פועלי ו אש ר בשנ י בתי־החרוש ת הגדולי ם של ו בפריסטו ן ר ק 11 שעו ת ביום ,
במקו ם 12 שעות . כמע ט עבר ה שנ ה ונתגלת ה התוצאה , כ י הושג ה "אות ה כמו ת
ש ל תוצר ת באות ו מחיר , והפועלי ם בכלל ם הרויח ו ב־ 11 שעות־עבוד ה שכר־עבוד ה
באות ו שיעו ר שהרויח ו קוד ם לכ ן ב־ 12 שעות" 161 . פוס ח אנ י כא ן ע ל הנסיונו ת
שנעש ו במחלקו ת הטוויי ה והניפוץ , משו ם שכרוכי ם הי ו בתוספ ת המהירו ת ש ל
מנגנון־המכונו ת (ב־ 2% ) . כנג ד ז ה במחלק ת האריגה , שנוס ף ע ל כ ך הי ו טווי ם ב ה
כמ ה מיני ם שוני ם ש ל סחורו ת ציוריות , קלות , לפ י דמיו ן האופנ ה — בשו ם פני ם
ל א ח ל כ ל שינו י בתנאי־ ד,ייצו ר האובייקטיביים . והתוצא ה היתה : "מ־ 6 ביאנוא ר
ע ד 20 באפרי ל 1844 , ביום־עבוד ה ש ל 12 שעות , הי ה שכר־העבוד ה הממוצ ע ש ל
פוע ל 10 שיל . 2 /! 1 פנסי ם לשבו ע ; מ־ 20 באפרי ל 1844 ע ד 29 ביונ י 1844 ביום ־
עבוד ה ש ל 11 שעות , הי ה שכר־העבוד ה הממוצ ע 10 שיל . 2 /נ 3 פנסי ם ל שב וע״ 16 2 .
כא ן יוצר ו ב־ 11 שעו ת יות ר מאש ר קודם־לכ ן ב־ 12 שעות , ור ק מחמ ת התמדת ם
היתיר ה והסדיר ה ש ל הפועלי ם ומידהרהחסכו ן שנהג ו בזמנם . בעו ד שהפועלי ם
נשכר ו אות ו שכ ר והרויח ו שע ה אח ת ש ל פנאי , הר י קיב ל בעל־ההו ן אות ה כמו ת
ש ל תוצר ת וחס ך הוצא ת פחם , גאז , וכ ר לשע ה אחת . נסיונו ת כיוצא־באל ה בוצע ו
בבתי־החרוש ת ש ל האדוני ם הורוק ם א ת ג׳קסו ן — והוכתר ו באות ה הצלחה 163 .

158 ביהו ד ע ל יד י השכר־לפי־יחיד ה — צורה , שתוסב ר בפרש ה הששית .

150 רא ה ״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהה״ר , ל־ 31 באוקט . 1865 . ״

160 ״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ר , ל־ 1844 ולרב ע השנ ה שנסתיימ ה ב־ 30 באפרי ל 1845 ״ ,

עט ' 20 , 21 .

161 שם , עמ ׳ 19 . הואי ל והשכ ר לפי־יחיד ה נשא ר עומ ד בעינו , שו ב הי ה תלו י שיעור ו
ש ל השכ ר השבוע י בכמות ה ש ל התוצרת .

162 ש ם שם , עט ׳ 22 .

163 שם , עמ ׳ 21 . היסו ד המוסר י מיל א תפקי ד חשו ב בניסויי ם שנזכר ו למעלה . ״אנו ״ —
הכריז ו הפועלי ם בפנ י מפק ח בתי־החדוש ת — "עובדי ם ורוחנ ו טוב ה עלינ ו יותר , משווי ם אנ ו

337

הקאפיטא ? 22

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

,משנעש ה קיצורו , ש ל יוס־העבודו ז — קיצו ר ז ה יוצ ר קודם־כ ל א ת התנא י
הסובייקטיב י לדחיסות־־העבודה , כלומר , מפת ח הו א א ת כשרונ ו ש ל הפוע ל להפעי ל
יות ר כו ח בזמ ן מסוי ס — כפיי ה מטע ם החוק , הר י געשי ת המכונ ה שביד י ההו ן
לאמצע י אובייקטיב י שמשתמשי ם ב ו שימו ש שיטתי , כד י לסחו ט יות ר עבוד ה באות ו
זמ ן גופו . סחיט ה ז ו מבוצע ת בשת י דרכים : תו ך העלא ת מהירות ן ש ל המכונו ת ותו ך
הרחב ת היקפ ו ש ל מנגנוךהמכונו ח הנתו ן להשגחת ו ש ל אות ו פוע ל גופו , היינו ,
ע ם הרחב ת שד ה פעולתו . מבנ ה משוכל ל יות ר ש ל מנגנון־המכונו ת נדרש , בחלק ו
כד י להרבו ת א ת,הלח ץ ע ל,הפועל , ובחלק ו ח ל הו א מאלי ו כתופעת־לוא י לאינטנסי ־
פיקאצי ה ש ל העבודה , משו ם שהסיי ג בשבי ל יום־העבוד ה כופ ה א ת בעל־ההון , שינה ג
משקיו ת חמור ה ,בהוציאות־הייצור . שיכלול ה ש ל מכונת־הקיטו ר מעל ה א ת מספ ר
הקשותי ה ש ל הבוכנ ה של ה בכ ל דקה , וע ם ז ה מאפש ר הוא , מחמ ת חסכו ן גדול ־
יות ר בכוח , להני ע באות ו מנו ע גופ ו מכאניז ם בהיק ף יות ר רחב , בעו ד שתצרוכ ת
הפח ם בעינ ה עומדת , ולפעמי ם א ף יורדת . השיפורי ם במכאניזם־ההעבר ה מקטיני ם
א ת החיכוך , וכ ן — וז ה המציי ן ציו ן בול ט כ ל כ ך א ת מנגנון־המכונו ת המודרנ י
להבדי ל מ ן המנגנו ן הקוד ם — מפחיתי ם ה ם א ת הקוט ר וא ת המשק ל ש ל הגלים ,
הגדולי ם ע ם הקטנים , ע ד ליד י מינימו ם פוחודוהולך . ולאחרונה : השיפורי ם
במנגנו ן ש ל מכונות־העבוד ה ממעטי ם א ת היקפו , בעו ד שעול ה מהירות ו ומתרחב ת
פעולתו , כגון . במנור־הקיטו ר המודרני ; א ו שמגדילי ם הם , יח ד ע ם שלד־המכונה ,
א ת היקפ ם ומספר ם ש ל כלי־העבוד ה שהי א נושאת , כגו ן במכונת־הטוויי ה ; א ו
שמעלי ם ה ם א ת כושר־התנוע ה ש ל כלי ם אל ה על־יד י שינויי ם בלתי־מורגשים ,
במבנ ה הפרטים , כגו ן ב״פרד , ׳ האוטומאט י [ 16 ט 1 מ^ 111 נ> 861£30 ] שע ם אמצאת ו באמצ ע
שנו ת החמישי ם עלת ה מהירות ם ש ל הפלכי ם כד י 5 / ג

קיצור ו ש ל יום־העבוד ה והעמדת ו ע ל 12 שעו ת חל ו באנגלי ה בשנ ת 1833 .

וכב ר בשנ ת 1836 הצהי ר אח ד החרשתני ם האנגלי ם : "העבוד ה הנעשי ת עת ה בבתי ־
החרוש ת גדול ה בהרב ה מז ו שהית ה רגיל ה קוד ם — בהשןא ה א ל המצ ב לפנ י
שלושי ם א ו ארבעי ם שנה.. . מתו ך שנדרש ת נתינת־דע ת מרוב ה ופעילו ת יתיר ה ע ם
הגידו ל הר ב ש ל מהירו ת הניתנ ת למנגנון־המכונות" 164 . בשנ ת 1844 העל ה לור ד
א ש ל י י , כע ת לור ד שפטסבורי , לפנ י בי ת הנבחרי ם א ת הדברי ם הבאי ם שנתמכ ו
בתעודו ת :

"העבוד ה שהעסוקי ם בתהליכי־התעשיי ה מבצעי ם אות ה בימינו , גדול ה פ י
שלוש ה משחית ה בתחילת ן ש ל פעולו ת אלה . ודאי , שמנגנון־המכוגו ת ביצ ע מפעל ,
שלמענ ו הי ו נדרשי ם שרירי ם ש ל מיליוני ם בנ י אדם ; אול ם רא ה ז ה פל א
(זג 81 ט 10 ^ 11 ) 0 -!ע ) : הו א הגדי ל ג ם פ י כמ ה וכמ ה א ת עבודת ם ש ל האנשי ם הכפופי ם
למרות ן ש ל תנועותי ו האיומות.. . העבוד ה ש ל עקיב ה אחר י זו ג ,פרדות ׳ לטוויי ת
כותנ ה מם ׳ 40 — בחשבנ ו 12 שעו ת ליום־עבוד ה — הית ה מצריכ ה בשנ ת 1815

תמי ד לנג ד עינינ ו א ת הפד ס — להקדים־ולצא ת מכא ן בערב , ודו ח ש ל פעילו ת ועליצו ת
ממלא ת א ת כ ל חלל ו ש ל בית־החרוש ת מ ן העוזד־המלק ט הצעי ר ביות ר וע ד ל״יד " הותיקה ,
וכ ן יכולי ם אנ ו לסיי ע אי ש ביד י חברו. ״ (שם) . '

164 ג , ו ה ן פ י ל ד ן : ״מהלכ ה ש ל שיט ת בתי־החרושת״ , לונדו ן 1836 , עם ׳ 32 .

338

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדולד .

הליכ ה ש ל 8 מילין . בשנ ת 1832 על ה מרח ק זה ׳ שצרי ך לעבו ר תו ד עקיב ה אחר י
זו ג ,פרדות ׳ לטוויי ת אות ו מספ ר ש ל חוטי־כותנה , למהל ך ש ל 20 מילין , ותכופו ת
א ף למעל ה מכן . בשנ ת 1815 הי ה הטוו ה תול ה בכ ל ,פרד ׳ 820 מתחי ם ביום , ובס ך
הכ ל במש ך היו ם 1640 מתחים . בשנ ת 1832 הי ה הטוו ה תול ה בכ ל ,פרד ׳ 2200 מתחים ,
ובסך־הכ ל 4400 ; בשנ ת 1844 — 2400 מתחים , ובסך־הכ ל 4800 מתחי ם : ובמקרי ם
אחדי ם כמו ת העבוד ה (י 1 ! 01 נ 1£11 ) 0 ) £11104111 ) הנדרש ת גדול ה עו ד יותר.. . ביד י תעוד ה
אחרת , שהומצא ה ל י בשנ ת 1842 , וב ה מוצהר , כ י העבוד ה גדל ה גידו ל פרוגרסיב י —
ל א ר ק משו ם שצרי ך לעבו ר מרח ק יות ר גדול , אל א ג ם משו ם שהוגדל ה כמו ת
הסחורו ת המיוצרות , בעו ד שפחת ו הידיי ם במיד ה יחסית ! וגדול ה מכן : משו ם
שמשתמשי ם עכשי ו לטווייה , ע ל הרוב , בכותנ ה מסו ג גרו ע יות ר שקש ה יות ר
לעבדה.. . א ף במחלקת־חניפו ץ חל ה עליי ה גדול ה בעבודה . ע ל אי ש אח ד לעשו ת
עכשי ו עבודה , שקודם־לכ ן הי ו מחלקי ם אות ה בי ן שנ י פועלים . במחלק ת האריגה ,
שעסוקי ם ב ה פועלי ם במספ ר רב , ברוב ם נשים.. . גדל ה העבוד ה במש ך השני ם
האחרונו ת כד י , 10% שלמים , מחמ ת גידו ל המהירו ת ש ל מנגנו ן מכונות־הטווייה .
בשנ ת 1833 נטו ו בשבו ע 18.000 פקעות־חוטי ם ( 113111 £ 8 ) , בשנ ת 1843 על ה מספר ן
ל־ 21.000 . בשנ ת 1819 היד . מספ ר הנקישות־נקירו ת (ט 101 ת ) במנור־הקיטו ר 60
לדקה , ובשנ ת 1842 על ה מספר ן ל־ 140 — וי ש בכ ך משו ם עליי ה עצומ ה ש ל
עבודה" 165 .

לאו ר עוצמ ה מופלא ה זו , שהשיג ה העבוד ה כב ר בשנ ת 1844 בימ י שלטונ ו ש ל
חוק־ 12 השעות , נדמ ה הי ה שצודק ת הצהרת ם ש ל בעלי־התעשיי ה האנגלי ם שאמר ו :
כ ל התקדמו ת נוספ ת בכיוו ן ז ה בלתי־אפשרי ת היא , ולפיכ ך כ ל הפחת ה נוספ ת בזמ ך
העבוד ה מזדהי ת ע ם הפחת ת הייצור . שאמנ ם נימוקי ם אל ה נכוני ם הי ו — נכוני ם
למראית־עי ן — הוכח ה מעול ה לכ ך את ה מוצ א בגילוי־הדעת , שנית ן באות ו זמ ן
על־יד י המפק ח ע ל בתי־החרוש ת ל י א ו נ ר ד ה ו ר נ ר , אות ו מבק ר ללא־ליאו ת
ש ל החרשתני ם :

"עכשיו , מכינ ו שהכמו ת המיוצר ת צריכ ה להיו ת מוסדר ת בעיק ר על־יד י מהירות ו
ש ל מנגנון־המכונות , הר י מעניינ ו ש ל בע ל בית־החרושת , בהכרח , להני ע מנגנו ן
ז ה ע ד קצ ה גבו ל המהירות , כ ל שהי א עשוי ה להתאי ם א ל התנאי ם הבאי ם : שמיר ה
ע ל מנגנון־המכונו ת מפנ י חיבו ל מהיר־מדי ! שמיר ה ע ל איכות ה ש ל הסחור ה
המיוצרת ! וכשר ו ש ל פוע ל לעקו ב אחר י התנוע ה בל א התאמצו ת יתיר ה מזו ,
שיוכ ל לעמי ד ולהתמי ד בה.. . תכופו ת יארע , שבעל־החרוש ת מוצ א שהרחיק־לכ ת
ית ר ע ל המידה , שקלקו ל המכונו ת ועבוד ה גרוע ה שקולי ם כנג ד המהירו ת המוגברת ,
ויות ר מכ ן — והר י הו א אנו ס למת ן א ת צעדו . מכא ן באת י ליד י מסקנה , כ י מתו ך
שבעל־תעשיי ה שקד ן ונבו ן ודא י ימצ א א ת המאקסימו ם האפשרי , שו ב אי־אפש ר
יהי ה לייצ ר ב־ 11 שעו ת כמו ת ז ו שמייצרי ם ב־ 12 שעות . ועו ד שיערתי , שהפועל ,
המקב ל א ת שכר ו לפ י עבודה־בקבלנות , יתאמ ץ ע ד קצ ה גבו ל האפשרות , שיה א

105 לור ד א שליי : ״הצעודהחו ק לעשר־השעות״ , לונדו ן 1844 , עמ ׳ 6 — 9 והלאה .

339

ייצור ו ש ל עודף־העד ך היחס י

בכוח ו להתמי ד בדרג ת העוצמ ה הקודמת" 166 . ה ור ב ר הסיק , איפוא , ע ל א ף
גסיונותיה ם ש ל גרדג ר ובו׳ , שהפחת ה נוספ ת ש ל יום־העבוד ה לנוט ה נו־ 12 שעו ת
על־כרח ה שתפחי ת א ת כמו ת התוצרת 167 . כעבו ר עש ר שני ם מבי א הו א עצמ ו א ת
ספקותי ו משנ ת 1845 כראי ה לדבר , ע ד כמ ה ל א עמ ד א ז כראו י ע ל גמישות ו ש ל
■מנגנון־המכונו ת וע ל ■גמישות ו ש ל כוח־העבוד ה האנושי , שע ם קיצור ו ש ל יום ־
העבוד ה בתוק ף ש ל כפיי ה נמתחים־והולכי ם שניה ם בקצ ב אח ד ע ד קצ ה היכולת .

־ בוא ו ונפנ ה עכשי ו לתקופ ה ■שלאח ר 1847 , משהונה ג באנגלי ה החו ק ש ל 10
■שעו ת בבתי־החרוש ת ש ל כותנה , צמר , מש י ופשתן .

"מהירו ת הפלכי ם במטוויי ת ,טרד ׳ גדל ה ב־ 500 סיבובים , ובמטוויי ת ,פרד ׳
ב־ 1000 סיבובי ם לדקה ? כלומר , מהירות ם ש ל פלכי־/טרד , , שהיתר , בשנ ת 1839
׳ 4500 סיבובי ם לדקה , עול ה עכשי ו (בשנ ת 1862 ) כד י 5000 , ואל ו ש ל פלכי ־,פרד /
שהיתר , 5000 סיבובי ם עול ה עכשי ו 6000 סיבובי ם לדקה ; העליי ה הנוספ ת הי א
במקר ה ראשו ן 10 / ג , ובמקר ה השנ י ־/ 1 " 168 . ג ׳ י י מ ם ג א ם מ י ת , המהנדס־הכלל י
המפורס ם מפאטריקרופ ט הסמוכ ה למאנצ׳סטר , פיר ט במכתב ו לליאונר ד הורנ ר
משנ ת 1852 א ת השכלולי ם שנעש ו במכונת־הקיטו ר בשני ם 1848 — 1852 . לאח ר
שהעיר , כ י כוח־סו ם ש ל קיטו ר שממשיכי ם להעריכ ו כ ל הזמ ן בסטאטיסטיק ה
הרשמי ת ש ל בתי־ההרוש ת לפ י פעולת ו משנ ת 169 1828 , שו ב אינ ו אל א נומינאל י
בלב ד ואינ ו יכו ל אל א לשמ ש מערי ך [אינדקס ] לכוח־ ד,אמית י—הר י הו א מוסי ף
ואומד , בי ן השא ר : "אנ י בטוח , כ י מתו ך מנגנו ן ש ל מכונות־קיטו ר מאות ו משק ל גופ ו
אנ ו משיגי ם כע ת לפחו ת, 50% יות ר שירו ת א ו עבוד ה בממוצע , ובהרב ה מקרי ם אות ן
מכונוודקיטו ר גופן , שבימ י המהירו ת המצומצמ ת ש ל 220 רג ל לדק ה הי ו מספקו ת
50 כוחות־סוס , מעלו ת עכשי ו ע ד כד י 100 כוחות־סום.. . מכונת־ ד,קיטו ר המודרני ת ש ל
100 כוחות־סו ס אפש ר להניע ה עכשי ו בעוצמ ה הרב ה יות ר גדול ה מאש ר קודם־לכן ,
תודו ת לשכלולי ם במבניה , בביוד ד־,קיבו ל ובמבנ ה דודי־ ד,קיטו ר וכו׳.. . א ף ע ל פ י
שביח ס א ל כוחות־סו ס מועס ק אות ו מספ ר עצמ ו ש ל ידיי ם כמ ו בתקופו ת קודמות ,
הר י ביח ס א ל מנגנון־המכונו ת מועסקו ת פחו ת ידיים״ 1,11 . ״בשנ ת 1850 העסיק ו בתי ־
החרוש ת ש ל הממלכ ה המאוחד ת 134.217 כוחות־סו ם נומינאליי ם להנעת ם ש ל
25.638.716 פלכי ם ו־ 301.495 נולים . בשנ ת 1856 הי ה מספ ר הפלכי ם 33.503.580

166 ״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ ר ל־ 30 באפרי ל 1845 ״ , עמ ׳ 20 .

167 שם , עט ׳ 22 .

168 דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ ר ל־ 31 באוקט . 1862 ״ . עט ׳ 62 .

169 דב ר ז ה נשתנ ה ע ם "הסיכו ם הפאדלאמנטאר י [" 11 י 61111 מ

מ־ 1862 . כא ן ב א כוח־הסו ס הממש י ש ל מכונות־ ד,קיטו ר וטחנות־המי ם המודרניו ת במקו ם כוח ־
הסו ס הנומינאל י(ר ׳ הער ה 109 / עט ׳ 317 ) . וכ ן אי ן מערבבי ם יות ר א ת הפלכי ם המכפילי ם
ע ם כישורי״ ד,טוויי ה ממ ש (כפ י שנהג ו בסיכומי ם [ 1161111-113 ] מ־ 1839 , 1850 ו־ 1856 ) ; נוס ף
ע ל כ ך צירפ ו לדו״ ח א ת מספ ר מכונות־הקריד ה [" 81£8 " ] בבתי־החרוש ת לצמר , והתחיל ו
מבדילי ם בי ן בתי־חרוש ת לעיבו ד יוט ה וקנבו ם מצ ד אחד , לבי ן בתי־חרוש ת לעיבו ד פשת ה
מהצ ד השני ; ובסו ף כלל ו בתו ך הדו״ח , ז ו הפע ם הראשונה , א ת הענ ף ש ל סריגת־גרביים .

170 ״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ ר ל־ 31 באוקט . 1856 ״ , עט ׳ 11 .

340

13 . מנגנו ן המנונו ת והתעשיי ה הגדול ה

ומספ ר הנולי ם 369.205 . אם -נחשוב , שהעוצמ ה הנדרש ת ש ל כוחות־הסו ס הנומי -
נאליי ם נשאר ה ז ו ש ל שנ ת 1850 , הי ו נדרשי ם עכשי ו 175.000 כוחות־סום . אול ם
הכו ח המסומ ן למעש ה בסטאטיסטיק ה הרשמי ת נ.מעג 611 מ ] לשנ ת 1856 אינ ו אל א

161.435 , הוו ה אומר : פחו ת ב־ 10.000 ולמעל ה משהי ו צריכי ם לדרו ש בתי־חרוש ת

בשנ ת 1856 לפ י החישו ב ע ל יסו ד הסטאטיסטיק ה משנ ת 1850 " 171 . "העובדו ת
שנתגל ו ע ל יד י הסטאטיסטיק ה (משנ ת 1856 ) מעידות , כ י שיטת־התעשיי ה מתפשט ת
במהירו ת רבה ! כי.. . מספ ר הידיי ם העובדו ת פוח ת ביח ס א ל נזנעון־המכונות ;
כ י מכונודהקיטו ר מסוגלת , מחמ ת חסכו ן בכו ח ומתודי ם אחרים , להני ע משק ל כב ד
יות ר ש ל מנגנון־מכונו ת ! וכ י ע ם שכלולי ם במנגנון־המכונו ח ובמתוד י הייצור ,
ע ם הגדל ת המהירו ת ש ל מנגנו ן המכונו ת ועל־יד י כ ל מינ י גורמי ם אחרי ם אפש ר
לספ ק כמו ת מוגדל ת ש ל עבודה" 172 . "השכלולי ם הגדולי ם שחל ו במכונו ת מכ ל

המיני ם העל ו בהרב ה מאו ד א ת כוח ן היצרני . אי ן כ ל ספ ק בדבר , שקיצו ר יום ־

העבודה,. . שימ ש דחיפ ה לשכלולי ם אלה . הללו , וכ ן התאמצות ו האינטנסיבי ת יות ר
ש ל הפועל , ח ם שגרמ ו לכך , שביום־העבוד ה המקוצ ר (בשת י שעו ת א ו באח ד מששה )
מייצרי ם לפחו ת א ת אש ר הי ו מייצרי ם קודם־לכ ן ביום־עבוד ה ארו ך יותר" 173 .

ע ד כמ ה גדל ה התעשדות ם ש ל בעלי־התעשיי ה מחמ ת ניצול ו האינטנסיבי־יות ר
ש ל כוח־העבוד ה — מעיד ה כב ר עובד ה ז ו בלבד , שהגידו ל השנת י הממוצ ע ש ל
בתי־החרוש ת האנגליי ם לצמ ר וכו ׳ הי ה בשני ם מ־ 1838 ע ד 1850 — 32 , ואל ו
בשני ם מ־ 1850 ע ד 1856 — 86 .

וא ם גדול ה היתד , התקדמות ה ש ל התעשיי ה האנגלי ת ב־ 8 השני ם 1848 — 1856 ,

בימ י שלטונ ו ש ל יום־העבוד ה ב ן 10 השעו ת — עו ד על ה ע ל כ ך בהרב ה השי א
שהוש ג בתקופ ת ש ש השני ם שבא ו אחר־כך , 1856 — 1862 . בתעשיית־המשי , למשל ,
בשנ ת 1856 : פלכי ם 1.093.799 , בשנ ת 1862 : 1.388.544 ! בשנ ת 1856 : נולי ם
9260 ובשנ ת 1862 : 10.709 . כנג ד ז ה בשנ ת 1856 : מספ ר הפועלי ם 56.131 , ובשנ ת
1862 : 52.429 . נמצא , שהעליי ה במספ ר הפלכי ם הית ה , 26,9% וש ל הנולי ם : 15,6% ,
ובו־בזמ ן פח ת מספ ר הפועלי ם כד י , 7% . בשנ ת 1850 השתמש ו בבתי־החרוש ת
לאריגי־צמ ר [ 11111118 ) 001816 ב־ 875.830 פלכים , בשנ ת 1856 ב־ 1.234.549 (עליי ה
ב ־, 51, 2% ) ובשנ ת 1862 — ב־ 1.289.172 (יריד ה ב־ 2,7% ) . אול ם א ם ננכ ה א ת
הפלכי ם חכפולים , שנמצאי ם בחשבו ן ש ל שנ ת 1856 ול א ש ל שנ ת 1862 — הר י
נשא ר מספ ר הפלכי ם כמע ט יציב . כנג ד ז ה הוכפל ה משנ ת 1850 ואיל ך מהירו ת
הפלכי ם והגולי ם במקרי ם רבים . מספ ר נולי־הקיטו ר בבתי־החרוש ת לאריגי־צמ ד
על ה בשנ ת 1850 כד י 32.617 ! בשנ ת 1856 — 38.956 ! ובשנ ת 1862 — 43.048 .
בה ם הי ו עסוקי ם : בשנ ת 1850 — 79.737 פועלי ם ! בשנ ת 1856 — 87.794 ! ובשנ ת
1862 — 86.063 . ואול ם ביניה ם הי ו ילדי ם למס ה מ־ 14 שנים : בשנ ת 1850 —

171 שם , עט ׳ 14 , 15 .

172 שם , עט ' 20 .

173 ״דו״הו ת וכו ׳ ל־ 31 באוקט . 1858 ״ , עט ׳ 9 , 10 . השוו ה "דו״חו ת וכו ׳ ל־ 30 באפרי ל
1860 ״ , עט ׳ 30 והלאה .

341

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

9.956 ; בשנ ת 1856 — 11.228 ; ובשנ ת 1862 — 13.178 . נמצא : א ף ע ל פ י שמספ ר
הנולי ם גד ל בהרב ה בשנ ת 1861 לעומ ת 1856 — יר ד המספר־הכול ל ש ל הפועלי ם
המועסקי ם ומספ ר הילדי ס המנוצלי ם עלה 174 .

ב־ 27 באפרי ל 1863 הצהי ר חב ר הפארלאמנ ט פר א נ ד לאמור : "שליחי ם
ש ל 16 מחוזו ת בלאנקשיי ר ובצ׳ישייר , שאב י מדב ר בשמם , הודיע ו לי , כ י העבוד ה
בבתי־החרוש ת נמצא ת בעליי ה מתמדת , כתוצא ה מ ן השכלולי ם במנגנון־המכוגות .
מתחיל ה הי ו פוע ל אח ד ושב י עוזרי ם משמשי ם שג י גולים , ותח ת זר . משמ ש עכשי ו
אי ש אח ד בל א עוזרי ם שלוש ה נולים , ואי ן ז ה דב ר נדי ר בלל , שאי ש אח ד משמ ש
ארבע ה נולים . כפ י שעול ה מתו ך עובדו ת מוכחות , נדחקו ת עכשי ו ■שתים־עשר ה
שעו ת עבוד ה לתו ך ס ו שעו ת ופוזות . מבא ן מסתב ר מאליו , כמ ה גדל ה ועצמ ה
יגיעת ו ש ל הפוע ל בבית־החרוש ת במש ך השני ם האחרונות" 175 .

ולפיכך : א ף ע ל פ י שמפקח י בתי־החרוש ת ל א ייעפ ו לגמו ר א ת ההלל , ובצד ק
גמור , ע ל התוצאו ת הנאו ת ש ל חוקי־בתי־החרוש ת משנ ת 1844 ד 1850 — הר י ה ם
מודים , בכ ל זאת , שקיצור ו ש ל יונרהעבוד ה כב ר הבי א ליד י אינטנסיביוודהעבודה ,
שי ש עמ ה כד י להרו ס א ת בריאות ם ש ל הפועלים , הוו ה אומר , כד י להרו ס א ת עצ ם
כוח־העבודה . "ברו ב בתי־החרוש ת לכותנה , לאריגי־צמ ר ולמש י נדר ש מצ ב ש ל
גירו י מפרך , כד י שהפועלי ם יהי ו מסוגלי ם להשגי ח די־הצור ך ע ל מנגנון־ ר,מכונות ,
שתנועת ן הוחש ה במיד ה מרוב ה כ ל כ ך בשני ם האחרונות ; ונדמ ה לי , כ י ל א רחו ק
מ ן הודאי , שמצ ב זד , משמ ש אח ת הסיבו ת לאות ו גידו ל התמות ה ממחלו ת הריאות ,
שציי ן ד״ ר גרינהא ו בדידוחשבו ן חאהרו ן של ו ע ל נוש א זה" 178 . משניטל ה מ ן
ההו ן על־יד י החו ק אח ת לתמי ד האפשרו ת ש ל הארכ ת יום־העבודה , הר י מגמת ו
היא , שתעמו ד ל ו רןת ה על־יד י עליי ה שיטתי ת בדרגת־האיינטנמיביו ת ש ל העבודה ,
ושפ ל שיפו ר במנגנוךהמכונו ת ייהפ ך ל ו לאמצע י ש ל סחיט ה יתיר ה ש ל בוח ־
העבוד ה ; ואי ן שמ ץ ש ל ספ ק בכך , כ י מגמ ה ז ו עתיד ה שו ב לדחוף , בהכרח , לאות ה
נקודת־מפנה , שב ח אי־אפש ר יהי ה למנו ע עו ד הפחת ה חדש ה ש ל שעו ת העבודה 177 .
מצ ד השני : סערת־ההתקדמו ת ש ל התעשיי ה האנגלי ת משנ ת 1848 ע ד ימינו ,
כלומר , בתקופ ת ש ל יום־העבוד ה ב ן 10 שעות , עול ה בשיא ה ע ל פרק־הזמ ן 1833 —
1847 , והי א התקופ ה ש ל יום־העבוד ת ב ן 12 שעות , — הרב ה יות ר משעלת ה האחרונ ה

174 "דו״חו ת וכ ר ל־ 31 באוקט . 1862 ״ , עמ ' 100 ו־ 30 נ .

175 אור ג העוב ד 60 שעו ת בשבו ע בשנ י מנורים , מ ן הטיפו ס ש ל מנור־הקיטו ר המודרני ,
מתקי ן עכשי ו 26 יחידו ת ש ל סוג־סחור ה מסוי ם באור ך וברוח ב קבועי ם ; ואל ו במגור־הקיטו ר
.היש ן ל א הי ה מתקי ן אל א 4 יחידו ת כאלה . הוצאת־האריג ה ש ל יחיד ה כזא ת ירד ו כב ר
בשנו ת 1850 — מ־ 2 שיל . 9 פנ ס ל' 8 /נ 5 פנס .

תוספ ה למהדור ה ב / ״לפנ י 30 שנ ה ( 1841 ) ל א נדד ש מא ת טוו ה אח ד ועל־יד ו שלוש ה
עוזרים־מלקטי ם אל א להשגי ח ע ל זו ג ,פרדות ' בלב ד שהי ו בה ן 300 — 324 פלכים . עכשי ו
( 1871 ) עלי ו להשגיח , בסיוע ם ש ל 5 עוזרים־מלקטים , ע ל 2200 פלסים , והריה ו מייצ ר חוטי ם
לפחו ת שב ע פעמי ם יות ר מבשנ ת 1841 . ״ (אלכסנד ר רדגרייוו , מפק ח ע ל בתי ־
החרושה , ב״כתב־הע ח ש ל החבר ה לאמנדות" , 5 ביאנוא ר 1872 . )

176 ״דו״הו ת ש ל מפקח י כתהח״ ר ל־ 31 באוקט . 1861 ״ , עכ ר 25 , 26 .

177 כיו ם ( 1867 ) התחיל ה בי ן פועל י לאנקשיי ר התעמול ה לשמונ ה שעות־עבודה .

342

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

ע ל הזמ ן ש ל מחצית־המא ה מא ז הונהג ה השיט ה ש ל בתי־החרושת , והי א התקופה .
ש ל יום־העבוד ה הבלתי ־ מוגבל 178 .

178 המספרי ם המועטי ם דלקמ ן מראי ם א ת התקדמות ם ש ל בתהח״ ר ממ ש [" 168 ע 0 ; 01 *קנ " ]
בממלכ ה המאוחד ת [במ 0 ג> £111£ [ 1 ) 6 [ 11 מס ] הח ל משב ת 1848 :

כמו ת

י צ ו א ;

\

1865

1860 |

1851 |

1848 )

103.751,455

4.648.611

2.015.237.851

197,343.655

6.297.554

2.776,218.427

143.966.106 135.831.162
4,392,176

1.543.161.789 1.091.373.930

בתי־זזווש ת לכותנ ה

חוטי״יכותנ ה (בפונטים ) ... .
חוטייתפירד . (בפונטים ) ... .
אריגי־כותנ ה (ביארדים ) . . . .

36.777.334

247.012.329

31.210.612

143.996.773

18.841.326

129.106.753

11.722.182

88.901.519

בחי־חרוש ת לפשת ה וקנבו ם

חוטי ם (בפונטים )

אריגי ם (ביארדים )

812.589

*2.869.837

897.402

1.307.293

462.513

1.181.455

194.815

בתי־חרוש ת למש י

חלטי־שרשרת , פתילים ,

חוטי ם (בפונטים ) ... .

31.669.267

278.837.418

27.533,968

190.371.537

14.670.880

151.231.153

בתי־חרוש ת לצמ ר

חוטי־צמ ר וחוטיםישזודי ם{בפונטים )
אריגי ם (ביארדים )

יצוא : ער ך (בלירו ת שטרלינג )

ן

1865

| 1860 |

1851 |

1848 !

10,351.049

46.903.796

9.870,875

42.141,505

6.634.026

23,454.810

5.927.831

16.753.369

בוד־וזרוש ת לכותנ ה

חוטייכותנ ה

2.505.497

9.155.358

1.801.272

804.803 י 4

951.426

4.107.396

493.449

2.802.789

בתי־חרוש ת לפשת ה וקנבו ם

חוטי ם

אריגי ם

768.064

1.409.221

826.107

1.587.303

196.380

1.130.398

77.789

[510,328]

בתי־וזרוש ת למש י

חוטי־שרשרת , פתילים , חוטי ם . .
אריגי ם

5.424.047

20.102.259

3,843.450

12.156.998

1.484.544

8.377.183

776.975

5.733.828

בתי־חרוש ת לצמ ר

חוטי־צמ ר וחוטי ם שזורי ם . , .

*מספ ר ז ה מציי ן ביארדי ם א ת הכמו ת ש ל סחוות־הארי ג (״* 900 © 60 ! ק ול א בכלל ו ב ו

אריגי־מש י מסוגי ם אחרי ם - הע ׳ המכו ן מ . א . ל .

(ר 7 הספרי ם הכחולי ם : ״סקיר ה סטאטיסטי ת לממלכ ה המאוחדת. ״ מס 7 8 ד 13 . לונדו ן
1861 ת 1866 . )

בלאנקשיי ר גד ל מספר ם ש ל בתי־חחרוש ת בי ן 1839 ל־ 1850 ר ק ב־ 4 אחוז , בי ן 1850
ל~ 1862 ב־ 19 אחוז , בי ן 1856 ל־ 1862 ב־ 33 אחו ז ; ואל ו מספ ר האנשי ם המועסקי ם בשת י
התקופו ת בנו ת אחודיעשד ה שנ ה כ ל אחת , גד ל מבחינ ה מוחלטת , ופח ת מבחינ ה יחסית . השוו ה

343

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

4 . ביחרהחרוש ת

בתחיל ת פר ק ז ה עמדנ ו ע ל גופ ו ש ל בית־החרושת , ע ל הסתעפות ה ש ל שיטת ־
המכונות . אחרי־כ ן ראינו , כיצ ד מנגנון־המכונו ת מרב ה א ת החומ ר האנוש י בשבי ל
ניצול ו ביד י ההון , בנכם! * עבוד ת נשי ם וילדי ם ן כיצ ד הו א מפקי ע א ת כ ל ימ י
חיי ו ש ל הפועל , בהאריכ ו א ת יום־העבודה , לל א גבו ל ; ולאחרונה , כיצ ד התקדמותו ,
ז ו המאפשר ת לספ ק תוצר ת גדלדדוהולכ ת בממדי ם עצומי ם במש ך זמ ן פוחת־וחולך ,
משמש ת אמצע י שיטת י להזרי ם בכ ל פרק־זמ ן יות ר עבודה , כלומר , לנצ ל א ת כוח ־
העבוד ה באינטנסיביו ת יתירה . עכשי ו אנ ו פוני ם א ל בית־החרוש ת בשלימותו , בצורת ו
המשוכלל ת ביותר .

ד " ר יוד , פינדא ר ז ה ש ל בית־החרוש ת האוטומאטי , מתא ר אות ו כך :

מצ ד אח ד הו א "שיתוף־פעול ה מצוו ת ש ל מעמדות־פועלי ם שונים , ש ל מבוגרי ם
וצעירים , המשרתי ם בהתמחו ת ובחריצו ת מערכ ת ש ל מכונות־ייצור , המונעו ת
בהתמד ה ביד י כו ח מרכז י (מנו ע ראשון)" ; ומצ ד השנ י הו א "אבטומטו ן עצום ,
המורכ ב איברי ם שונים , מכאניי ם ושכליים , הפועלי ם בהתא ם בלתי־פוס ק למע ן
הייצו ר ש ל חפ ץ משותף , וכ ל האיברי ם האל ה כפופי ם לבוח־מני ע אחד , המוסד ר
מאליו. " שנ י ביטויי ם אל ה אינ ם מזדהי ם כל־עיקר . לפ י הביטו י הראשו ן עול ה לפנינ ו
הפועל־הכול ל המצוות , א ו גוף־חעבוד ה החברתי , בחינ ת נוש א שליט־עליון , ואל ו
האבטומטו ן המכאנ י בחינ ת מוש א ; לפ י הביטו י השנ י האבטומטו ן גופ ו הו א הנושא ,
והפועלי ם אינ ם אל א איברי ם מודעים , מצורפי ם לאיברי ו הבלתי־מודעי ם ש ל
האבטומטו ן וכפופים , יח ד ע ם האחרונים , לכוח־המני ע המרכזי . הביטו י הראשו ן יפ ה
לכ ל אפשרו ת ש ל שימו ש במנגנון־מכונו ת בשיעורי ם גדולים , הביטו י השנ י אופיינ י
בשבי ל השימו ש הקאפיטאליסט י במנגנון־המכונות , והואי ל וכ ך אופיינ י הו א בשבי ל
שיטת־התעשיי ה המודרנית . ולפיכ ך ג ם נוט ה יו ר לתא ר בחיב ה א ת המכונ ה
המרכזית , שממנ ה שופע ת התנועה , ל א ר ק כאבטומטו ן אל א ג ם כאוטוקראט .
"באולמי ם עצומי ם אל ה מכנס ת מסביב ה מעצמת־הקיטו ר המשפיעח־טוב ה ריבו א
ריבואו ת משרתיה־מרצון" 176 .

משעוב ר כלי־העבוד ה מיד י הפוע ל א ל המכונה , עובר ת ג ם הוירטואוזיו ת
בשימוש ו מז ה לזו . כוש ר פעולת ו ש ל כלי־העבוד ה נשתחר ר מ ן הסייגי ם האישיי ם
בכוח־העבוד ה ש ל האדם . על־יד י כ ך בט ל היסו ד הטכני , שעלי ו מבוסס ת חלוקת ־
העבוד ה במאנופאקטורה . הר י שבמקו ם ההירארכי ה ש ל הפועלי ם המומחים ־
במקצוע ם — הירארכי ה האופייני ת למאנופאקטור ה — בא ה עכשיו , בבית־החרוש ת
האוטומאטי , המגמ ה להשוות , א ו להעמי ד ע ל רמ ה אחת , א ת העבודות , שהעוזרי ם

"דו״חו ת ש ל מפקח י בתחח״ ר ל־ 31 באוקט . 1862 ״ , עמ ׳ 63 . בלאנקשיי ר שלט ת חרוש ת
הכותנה . אול ם מ ה מקו ם יחס י הי א תופס ת בייצו ר הכלל י ש ל חוטי ם ואריגי ם — נוכ ל לעמו ד
ע ל כ ד מתו ד המספרי ם האלה : מכ ל בתי־החרוש ת מסו ג ז ה באנגליה , בוולם , בסקוטי ה
ובאירלאנ ד נזקפי ם ע ל חשבונ ה [ש ל לאנקשייר ] 45,2 אחוזי ם ; מכ ל הפלכי ם — 83,3 אחוזי ם ;
מכ ל מנורי־הקיטו ר — 81,4 אחוזי ם ; מכ ל כודדהקיטו ר המני ע אות ם מנורי ם — 12 , 6 אחוזי ם ;
ומהמספר־הכול ל ש ל האנשי ם העסוקי ם — 58,2 אחוזים . (שם . עט ׳ 62 , 63 . )
179 יור : ״פילוסופי ה ש ל מאנופאקטורות״ , עט ׳ 18 .

344

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

לי ד מנגנון־המכונו ת חייבי ם לעשותן 180 ; במקו ם ההבדלי ם המלאכותיי ם ש ל
הפועלים־החלקיי ם באי ם עכשי ו בעיק ר ההבדלי ם הטבעיי ם ש ל הגי ל והמין .

כ ל שחוזרת־ומופיע ה חדוקת־העבוד ה בבית־החרוש ת האוטומאטי , הר י הי א קוד ם
כ ל חלוקת ם ש ל פועלי ם בי ן המכונו ת הנזיוחדות־למקצוען , וכ ן חלוק ה ש ל המוני -
עובדי ם — א ך אי ן הלל ו מהווי ם חבורו ת מסועפו ת — בי ן המחלקו ת השונו ת ש ל
בית־החרושת ; וכא ן ה ם עובדי ם לי ד מכונות־הכלי ם מאות ו סוג , ערוכו ת בשורו ת
ז ו לי ד זו ; הוו ה אומר : שאי ן ביניה ם אל א שיתוף־פעול ה פשו ט בלבד . החבור ה
המסועפ ת אש ר במאיופאקטור ה נתחלפ ה בקש ר שבי ן הפועל־הראש י ועוזרי ו
המועטים . ההבד ל העיקר י הו א ז ה שבי ן הפועלי ם העסוקי ם בממ ש לי ד מכונות - :
הכלי ם (ונוספי ם עליה ם פועלי ם מועטי ם לש ם השגח ה ע ל מכונוודהמנו ע א ו לש ם
הזנתו ) ובי ן מ י שאינ ם אל א •שמשי ם (כמע ט כול ם ילדי ם בלבד ) לאות ם פועלי -
המכונות . ע ל השמשי ם נמנים , א ם ■פחו ת וא ם יותר , כ ל ה״פטמים " (״ £66461-8 ״י —
המגישי ם למכונו ת ר ק א ת חומרי־העבודה) . בצ ד מעמדו ת ראשיי ם אל ה ש ל פועלים ,
ב א עו ד חבר־אנשי ם לא־ניכ ר מבחינ ת המניין , והו א עסו ק בפיקו ח ע ל מנגנון ־
המכונו ת ובתיקונ ו המתמיד , כגו ן מהנדסים , מכונאים , נגרי ם וכו׳ . זה ו מעמ ד עליו ן
ש ל פועלי ם — שקצת ם בעל י השכל ה מדעי ת וקצת ם פועלים־אומני ם — העומ ד
מחו ץ לחו ג הפועלי ם התעשייתיי ם ואינ ו אל א נספ ח אליהם 181 . חלוקת־עבוד ה ז ו
אינ ה אל א טכני ת בלבד .

כ ל עבוד ה לי ד המכונ ה מחייבת , שהפוע ל ילמד־ויתכש ר לכ ך בזמ ן מוקדם , כד י
שייד ע להתאי ם א ת תנועת ו ש ל עצמ ו א ל התנוע ה המתמד ת החדגוני ת ש ל
האבטומטון . ע ד כמ ה שהמנגנון־הכול ל ש ל המכונות , הו א עצמו , משמ ש מערכ ה ש ל
מכונו ת מסוגי ם שונים , העובדו ת בב ת אח ת ובמצוןת , הר י ג ם שיתוף־ ד,פעול ה
המבוס ם ע ל כ ך מחייב , שתחו ל חלוק ה ש ל חבורו ת פועלי ם מסוגי ם שוני ם בי ן
המכונו ת בנו ת סוגי ם שונים . אב ל המפעל־המכונת י עוק ר א ת ההכר ח לבצ ר חלוק ה
ז ו ע ל דר ך המאנופאקטורה , שריתק ה תמי ד אות ם פועלי ם לאות ו תפקיד 182 . הואי ל
והתגועה־הכולל ת בבית־החרוש ת יוצא ת ל א מ ן הפועלי ם אל א מ ן המכונה , שו ב
אפש ר שיחול ו חילופי־גבר א מתמידי ם בל א לגרו ם הפסק ה בתהליך־העבודה . מופ ת

150 שם . עם ׳ 20 . השווה , קאר ל מארקם : ״דלות ה ש ל הפילוסופיה״ , עמ י 140 , 141 .

181 אופיינ י הו א לגב י כננותי ה ש ל האונא ה הסטאטיסטי ת — ג ם בלעד י ז ה אפש ר הי ה
להוכי ח אונא ה ז ו בפרט י הסטאטיסטיק ת — שתחוקת־בתי-החדוש ת האנגלי ת מוציא ה בפירו ש
מתחו ם פעולת ה א ת העובדי ם הנזכרי ם באחרונ ה בטקס ט כמ י שאינס־פועלי־חרוש ת ; ומצ ד
השנ י כוללי ם ״הסיכומים ״ [" 11 1-118 ; £61 " ] שנתפרסמ ו מטע ם הפארלאמנט , וג ם ה ם בפירוש ,
בסו ג פועלי־החרושת , ל א ר ק מהנדסי ם ומכונאי ם וכו׳ , אל א ג ם — מנהלי־עבוד ה בבתי ־
חרושת , משרתים , שליחים , מחסנאים , אורזי ם וכו ׳ — בקיצו ר : הכל , חו ץ מבעל־בית ־
החרוש ת גופו .

182 יו ר מודד , בכך . אומ ר הוא , כ י "בשע ת הדחק " אפש ר להעבי ר א ת הפועלים , כרצונ ו ש ל
מנהל־העבודה , ממכונ ה אח ת לחברתה , והריה ו קור א קריאת״נצחון : "חילו ף כז ה עומ ך
בסתיר ה ישר ה לשיגר ה הישנה , המחלק ת א ת העבוד ה ומטיל ה ע ל פוע ל אח ד א ה התפקי ד
לעצ ב א ת רא ש הסיכה , וע ל השנ י — להשחי ז א ת הודה. " אדרבה , צרי ד הי ה לשאו ל א ת
עצמו , מפנ י מ ה אי ן עוזבי ם "שיגר ה ישנה " ז ו בבית־החרוש ת האוטומאט י אל א "בשעת־הדחק" .

345

ייצור ו ש ל עודף־הער ד היחס י

חותך~ביות ר לכ ך הי א "שיטת~המשמרות" , שהובא ה ליד י הגשמ ה בימ י התמרדות ם
ש ל בעלריהתעשיי ה האנגלי ם בשני ם 1848 — 1850 . ולאחרונה : מהירו ת ז ה שב ה
לומ ד אד ם בגיל־הבחרו ת א ת העבוד ה לי ד המכונה , א ף הי א מחסל ת א ת ההכר ח
להכשיר־ולאמ ן סו ג מיוח ד ש ל פועלי ם שיהי ו פועלי־מכונו ת בלבד 183 . ואל ו עבודות *
השירו ת ש ל השמשי ם — הר י קצת ן נית ן להחליפ ן בבית~החרוש ת על~יד י מכונות 184 ,
וקצת ן מאפשרו ת הן , מחמ ת פשטות ן היתירה , חילו ף מהי ר ופשו ט ש ל האנשי ם
שרובצ ת עליה ם מעמסודפר ך ז ג

והנה , א ף ע ל פ י שמנגנוךהמכונו ת מבט ל מבחינ ה טכני ת א ת השיט ה הישנ ה
ש ל חלוקתיהעבודד ! ומשליכ ה ככל י אי ן חפ ץ בו , הר י לפ י שע ה ממשיכ ה שיט ה זו ,
תו ך שנעשת ה מסור ת במאנופאקטורה , א ת קיומ ה העלו ב בתור ת הרג ל בתו ך בית *
החרושת , ואחר*כ ך ההו ן חוזר־ומייצר ה ומבצר ה ביצו ר שיטתי , ע ל מנ ת שתשמ ש
אמצע י לניצו ל כוודהעבוד ה בצור ה מתועב ת עו ד יותר . מומחיות ו ש ל אד ם לנהו ג
כ ל ימ י חיי ו בכלי־מלאכ ה חלק י — מתגלגל ת במומחיו ת לשר ת כ ל ימ י חיי ו מכונ ה
חלקית . מנגנוךהמכונו ת — משתמשי ם ב ו שינזוש־לרעה , כד י להפו ך א ת הפוע ל
עצמו , משח ר ילדותו , לחל ק ש ל מכונה־חלקית 185 . ול א ז ו בלב ד שעל־יד י כ ך
מתמעטו ת בשיעו ר חשו ב ההוצאו ת הדרושו ת לרפרודוקצי ה ש ל עצמו , אל א ג ם
נשלמ ת בכ ך תלות ו ללא־יש ע בביודהחרוש ת בכללו , הוו ה אומ ר : בבעל־ההון . כאן ,

183 משמגיעי ם מי ם ע ד נפש , כגו ן בימ י מלחמת־האזרחי ם האמריקנית , משתמ ש הבורגנ י

בפוע ל בית־החרוש ת שימו ש יוצ א מ ן הכל ל בשבי ל העבודו ת הגסו ת ביותר , כגו ן סליל ת
כבישי ם וכר . ״בתי־המלאכ ה הלאומיי־נדס^ן&תס^&ן ! 8 ־ 3-1:61161 ״) , שנתקיימ ו באנגלי ה
בשנ ת 1862 ואיל ך בשבי ל פועלי־הכותב ה המובטלים , נבדלי ם מבתי־המלאכ ה הצרפתיי ם משב ת
1848 בכך : באחרוני ם הי ה מבצ ע הפוע ל עבודו ת בלתי־פרודוקטיביו ת ע ל חשבו ן המדינה ,
ובראשוני ם הי ה מבצ ע לטוב ת הבורגנ י עבודו ת פרודוקטיביו ת עירוניות , ואפיל ו בזול־יות ר
מ ן העובדי ם הרגילים , וכ ד הוט ל מחוסר־העבוד ה למצ ב ש ל התחרו ת אתם . "מראית ם הגופני ת
ש ל פועלי־הכותנ ה נשתפר ה ללא־ספק . וזא ת אנ י זוקף.. . ע ד כמ ה שהדברי ם אמורי ם בגברי ם —
לעבוד ה בחו ץ בעבודו ת הציבוריות. " (המדוב ר בפועלייהחרוש ת ש ל פריסטון , שהועסק ו בייבו ש
״בצ 1 ת פריסטו ך 011 ; 681 ע? ״ ].״דו״ ח ש ל מפקח י בתהח״ ר אוקט . 1865 . ״ עט ׳ 59 .

184 דוגמ ה : המיתקני ם המכאניי ם השוגים , שהוכנס ו לתו ך בתייהחרוש ת לצמ ר — מא ז
נתפרס ם החו ק ש ל שנ ת 1844 — כד י להחלי ף א ת עבודת־הילדים . לכשתגי ע אות ה שעה ,
שילדיה ם ש ל האדוני ם החרשתני ם עצמם , א ף הם , יצטרכ ו לעבו ר "קור ס ש ל לימודים " כעוזרים ־
מגישי ם בבתי־החדוש ת — א ו א ז תתחי ל מי ד תנופ ה ש ל התקדמו ת נפלא ה בתחו ם ז ה ש ל
המכאניקה , שהו א עדיי ן כמעט־קרקע־בתולה . ״מכ ל מנגנון־המכונו ת — הפרדי ם האוטומאטיי ם
[ 11111168 ^ 01111 ^ 861 ] ה ם מ ן המסוכני ם שבסוגי־המכונות . רוב ן ש ל התאונו ת נגרמו ת כא ן
לילדי ם קטנים , שע ה שהלל ו ז 1 חלי ם מתח ת ל,פרדים ׳ כד י לטאט א א ת הרצפ ה בעו ד המכונו ת
בתנועה . כמ ה מ ן ה,משגיחים ׳ ( י 8 7 ת 16 ) 1111 מ " ־ - הפועלי ם שע״ י הפרדים ) נקנס ו(על־יד י מפקה י
בתהח״ר ) ע ל פגיעת ם ז ו בחוק , א ך בדר ך כל ל לל א תועל ת מרובה . איל ו מתקיב י המכונו ת
הי ו ממציאי ם ר ק מטאט א אוטומאט י — וע ל יד י שימו ש ב ו הי ה מתבט ל ההכרח , שאות ם
ילדי ם קטני ם יצטרכ ו לזחו ל מתח ת למבגנוךהמכונו ת — כ י א ז הי ה בכ ך משו ם תוספ ת
מוצלח ת לאמצעי־הזהירד ת שלנו. ״ (״דו״חו ת ש ל מפקח י כתהח״ ר ל־ 31 באוקט . 1866 ״ , עם ׳ 63 . )

185 בוא ו והעריכו , איפוא , א ת האמצא ה הנפלא ה ש ל פ ר ו ד ו ן , שהו א "מרכיב " א ת
מנגנון־המכונו ת ל א כסינתז ה ש ל אמצעי־עבוד ה אל א כסינתז ה ש ל עבודות־חלקיו ת — לטוב ת
הפועלי ם עצמם .

346

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

כבכ ל מקום , חוב ה הי א להבדי ל בי ן גידול־הפרודוקטיביות , הב א מכו ח התפתחות ו
ש ל תהליך־הייצו ר החברתי , לבי ן גידול־הפרודוקטיביות , הב א מכו ח ניצול ו
הקאפיטאליסטי .

במאנופאקטור ה ובאומנו ת משתמ ש הפוע ל בכלי־העבודה , בבית־החרוש ת משמ ש
הו א א ת המכונה . ש ם — יוצא ת ממנ ו התנוע ה ש ל אמצעי־העבוד ה ; כא ן — אי ן
ל ו אל א להיגר ר אחר י תנוע ה זו . במאנופאקטור ה הפועלי ם ה ם איברי ם ש ל מכאניז ם
חי . בבית־החרוש ת קיי ם מכאניז ם מת , שאינ ו תלו י בהם , וה ם מובלעי ם בתוכ ו
כספיחי ם חיים . "השיגר ה העגומ ה ש ל מצוקת־עמ ל לאין־קץ , שב ה חוזר־ונשנ ה אות ו
תהלי ך מכאנ י עצמ ו תמי ד מחדש , דומ ה למצוקת ו ש ל סיזיפוסלט : עומם־העבודה ,
בדומ ה לאות ו סלע , נופ ל וחוזר־ונופ ל ע ל הפוע ל העייף־ויגע" 136 . עבודת־המכונ ה
פוגע ת פגיע ה קיצוני ת במערכת־העצבים , ועל־יד י כ ך הי א מדכא ה א ת המשח ק
הרב־צדד י ש ל השרירי ם ומפקיע ה לעצמ ה א ת כ ל הפעול ה החפשית , הגופני ת
והרוחני ת כאחת 187 . אפיל ו הקל ת העבוד ה הפכ ה אמצע י לעינויים , שכ ן המכונ ה
אינ ה פוטר ת א ת הפוע ל מעבודת ו אל א פוטר ת א ת עבודת ו מכ ל תוכן . הצ ד השוו ה
בכ ל ייצו ר קאפיטאליסט י — כ ל שייצו ר ז ה אינ ו תהלי ך ש ל עבוד ה בלב ד אל א ג ם
תהלי ך ש ל שיערו ך ההו ן — של א הפוע ל משתמ ש בתגאי־העבודה , אל א להיפ ך
תנאי־־העבוד ה הו א שמשתמ ש בפועל , ואול ם ר ק ע ם מנגנון־המכונו ת נעש ה היפו ך
ז ה מציאו ת טכנית־מוחשית , מחמ ת גלגו ל ז ה שנתגלג ל אמצעי־העבוד ה באבטומטון ,
הר י הו א גופ ו עומ ד בפנ י הפוע ל בשע ת תהליך־העבוד ה בחזק ת הון , בחזק ת עבוד ה
מתה , המשעבד ת ומוצצ ת א ת כוח־העבוד ה החי . הפרד ה ז ו ש ל הכוחו ת הרוחניי ם
בתהליך־הייצו ר ממלאכת־היד , תו ך גלגול ם ש ל אל ה בכוחות־שלטונ ו ש ל ההו ן
ע ל העבוד ה — בא ה ע ל סיומה , כפ י שכב ר רמזנ ו ע ל כ ך קודם , בתעשיי ה הגדולה ,
שהוקמ ה ע ל הבסי ס ש ל מנגנין־המכונות . התמחות־קמעוני ת ז ו ש ל פועל־מכונ ה
יחיד , שנתרוק ן מתוכנ 1 , בטילה־ומבוטל ת כדב ר ש ל מ ה בכ ך — בפנ י המדע , בפנ י
כוהות־הטב ע העצומי ם ובפנ י העבוד ה החברתי ת בהמונים , המתגשמי ם במערכת ־
המכונו ת והמהווי ם יח ד את ה א ת שלטונ ו ש ל ה״אדון ״ (• £18101 מ! ) . אות ו "אדוך ,
שבמוח ו מתמזגי ם מנגנון־המכונו ת והמונופולי ן של ו ע ל כ ך ואי ן להפרי ד ביניהם ,
פונ ה בבו ז ל״ידיים" , בשע ה שהדברי ם מגיעי ם ליד י התנגשויו ת אתם , ואומ ר להם :
"מוט ב לה ם לפועלי־התעשייה , לטובתם , שיזכר ו יפה , כ י פעל ם אינ ו למעש ה אל א
סו ג נמו ך מאו ד ש ל עבוד ה מאומנת ; וכ י אי ן ל ך דבר , שיה א נקנ ה בקלו ת יתירה ,
א ו שיה א משתל ם יות ר יפ ה לפ י איכותו , א ו שאפש ר לרכו ש לעצמ ו בפחו ת זמ ן

186 פ . א נ ג ל ס : ״מצב ו ש ל מעמ ד הפועלי ם וכו׳״ , עם ׳ 217 . אפיל ו מאמי ן בחופש '
המסוזד , פשוט־בתכלי ת ומלא־בטחון , כמ ר מ ו ל י נ א ר י , מעי ר : "בית ר מהירו ת יתכל ה
אדם , א ם ישגי ח ע ל תנוע ה חדגוני ת ש ל מכונ ה במש ך המש־עשר ה שעו ת ביום , מאש ר א ם
יפעי ל א ת כוח ו הפיז י באות ו שיעוד־זמן . עבוד ה ז ו ש ל השגחה , שאול י הית ה יכול ה לשמ ש
התעמלו ת מועיל ה בשבי ל רוח־האדם , אילול א נתמשכ ה זמ ן ארו ך יתר־על־הפיד ה — עכשיו ,
שמידת ה גדושה , עתיד ה הי א להדו ם במש ך הזמ ן א ת הרו ח והגו ף כאחד, " (ג . ד ה
מ ו ל י נ א ר י : ״תרגילי ם כלכליים. ״ פארי ס 1846 [עט ' 49 ]. )

7 י' 1 פ . א נ ג ל ם , שם . עם ׳ 216 .

347

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

ובשפע , תו ך אימו ן קצ ר ש ל הבלתי־מנוסד , ביותר.. . ואמנ ם מנגנון־המכונו ת ש ד
הבעלי ם ממל א תפקי ד זזשו ב יות ר בהרב ה בעסק־הייצור , משממלאו ת עבודת ך
ומומחיות ו ש ל הפועל , שחינו ך ש ל שש ה חדשי ם מספי ק כד י להורות ן ופ ל פוע ל
פשו ט מסוג ל ללמדך׳ 188 .

כפיפות ו הטכני ת ש ל הפוע ל למהלכ ו ההדגונ י ש ל אמצעי־העבודה , וכ ן ההרכ ב
המיוהד־במינ ו ש ל גוף־העבוד ה מגברי ם ונשי ם בנ י גילי ם שוני ם ביות ר — יוצרי ם
משמע ת ש ל קסרקטין , המושלמת־והולכ ת למשטר־חרשת י מוחל ט ומפתח ת עד־גמיר א
א ת עבוד ת הפיקו ד העליון , שנזכר ה למעל ה ? הוו ה אומ ר : מפתח ת הי א ע ם ז ה א ת
חלוק ת הפועלי ם לפועלי־י ד ולמשגיחים־על־העבודה , לחיילי־תעשיי ה פשוטי ם
ולסגני־קציני ם תעשייתיים . "עיק ר הקוש י(בבית־החרוש ת האוטומאטי).. . היה.. . קוד ם
כל : לחנ ך א ת הבריות , שיהי ו פורשי ם מ ן ההרגלי ם הלא־סדירי ם שבעבודתם ,
ושיהי ו מזהי ם עצמ ם ע ם התקינו ת הבלתי־משתני ת ש ל האבטומטו ן המורכב . לתכ ן
ולנה ל בהצלח ה חוק ה ש ל משמע ת תעשייתית , מותאמ ת לצרכי ה ש ל החריצו ת
התעשייתי ת — הי ה ז ח מפע ל ש ל הרקולס " ממש , הו א הישג ו הנעל ה ש ל ארקרייט ו
אפיל ו כיו ם הזה , כשמאורגנ ת כב ר שיט ה ז ו בשלימות ה ועבודת ה הוקל ה ע ד קצ ה
האפשרות , כמע ט שאי־אפש ר להפו ך אנשי ם למעל ה מגי ל הבגרו ת לפועלי־חרוש ת
מועילים״ 189 . אות ו ספר־חוקי ם ש ל התעשיי ה — ב ו מנס ח ההון , בניסו ח משפטי ־
פרט י ובכו ח אדנות ו בלבד , א ת ׳שלטונו־היחי ד ע ל פועליו , בל א אות ה חלוק ה ש ל
כוחות־השלטו ן החביב ה כ ל כ ך ע ל הבורגנות , ובל א שיטת־הנציגו ת החביב ה עלי ה
עו ד יותר ! אות ו ספר־החוקי ם אינ ו אל א קאריקאטור ה קאפיטאליסטי ת להסד ר
החברת י ש ל תהליך ־ העבוד ה — והסד ר ז ה נעש ה הכר ח ע ם בו א שיתוף־הפעול ה
בקנה־מיד ה גדו ל וע ם השימו ש באמצעי־עבוד ה משותפים , וביחו ד במנגנוך־המכונות .
במקו ם השו ט ש ל נוגש־העבדי ם ב א ספר־העונשי ם ש ל המשגיח . כ ל העונשי ם עומדי ם
כמוב ן ע ל קנסי־ממו ן וניכויי־שכר , והנ ה בא ה חכמת־המחוקקי ם ש ל הליקורגי ם

61116111- 188 * 1 1016801116 {ז\ \ 111 ( 661 ) 1 1 ) 8110111 8 סי׳ ג 31:1 * 3 6 1 [ 0 7 ־ £3,01:01 6 !ת ז "
;^ 011 ( 131 3 ) 1116 ^ 8 0£ 60168 <! 8 ¥\ 10 ^ 63117 ־ 1 18 8 * £11611 £133£ £ 30£ £116 31106 * 1 < £
1£8 0£ * 01 1 ) 6 * 11111 ) 30 638117 6 ־ 11101 18 111011 ׳^ ־ 110116 18 6 ־ £1161 £113£ 1 ) 311
0£ 31111110 * £1 £* 81101 3 7 ( 1 , 111011 ^ ־ 01 ,ג) 1111161 , 3£6 מ 6 י 1 17 (!מ 31 6 ־ 37101 11312£7 !) >
1311£17 ) 1111 ( 31 38 ¥611 ג 38 17 ) 11101 ! ) 6 * 11101 136 0311 £־^ 6 (} £116 1638£ 6X
- 1111 11101:6 ־ £31 3 1378 ( ! 63117 * 1 7 ־ 111301111161 8 ? * 11138£61 7116 .. . 1 ) 6 * 3031111
£116 1 ) 311 *!!!ס(! ^ £116 £11311 111 0£1 011 ) 0 * 1 ע 0£ 13118111688 £116 111 £־ 31 ע £311£ * 01 < ן
1 ) 311 , £63011 0311 1 ז 11103£10 ) 6 ? 111011£11 צ 81 111011 ^ ן 6 ז \ 3£1 ־ 61 ע 0 £116 0£ 111 ^ 81
". 61* 0311 163x11 ־ 13130111 00111111011 3 ("קרן־להגנ ה ש ל בעלי־המאנופאקטורו ת האורגים ,
דו״ ח ש ל הועדה ״ מאנצ׳סט ר 1854 , עמ ׳ 17 . ) להל ן ברא ה כ י אות ם "הבעלים " ["• 138£61 ג״ £
זמירו ת אחרו ת בפיהם , משצפוי ה לה ם הסכנ ה לאב ד א ת האוטומאטי ת "החיים " שלהם .

189 י ו ר : ״פילוסופי ה ש ל מאבופאקטורות" , עט ׳ 15 . היוד ע א ח פרש ת חיי ו ש ל ארקריי ש
ל א יתל ה לעול ם בראש ו ש ל ספ ר גא 1 ב י ז ה א ת התוא ר "נעלה׳ / אי ן חולקי ם ע ל כך , כ י מכ ל
הממציאי ם הגדולי ם ש ל המא ה ה־ 18 הי ה הו א הגנ ב הגדו ל ביות ר ש ל אמצאו ת זרו ת והברנ ש
השפ ל ביותר ,

348

13 , מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

החרשתיי ם ודואג ת לכך , שהפגיע ה בחוקי ם אל ה תה א מכניס ה להם , ככ ל האפשר ,
יות ר משמירתם 190 .

190 "העבדות , שבאזיקי ה כובל ת הבורגנו ת א ת הפרולטאריון , אינ ה מתבלט ת בשוט י
מקו ם בבהירו ת יתיר ה מבשיט ת בתי־החרושת . כא ן פוסק ת כ ל חירות , מבחינ ת ההול ! ולמעש ה
כאחד , הפוע ל חיי ב להימצ א בבית~ההדוש ת בחמ ש וחצ י בבוק ר ; איח ר רגעי ם מועטי ם —
הריה ו ב א ע ל ענש ו ; איח ר 10 דקו ת — שו ב אי ן נותני ם ל ו להכנ ם ע ד גמ ר ארוחודיהבוקר ,
לחדיה ל מפסי ד שכ ד ש ל רב ע יום . אנו ס חו א לאכול , לשתו ת ולישו ן ע ל פ י פקודה" . הפעמו ן
הערי ץ מוצי א אות ו מתו ך מיטתו , קור א ל ו מע ם פת־השחרי ת וארוחת־הצהריים , ומח ו שו ב
מהל ך הדברי ם בבית־החרוש ת גלפו ? כא ן החרשת ן הו א המחוק ק היחידי . ברצות ו יוצי א
תקנו ת לביחדהחרוש ת כאוהדבפשו ; וברצות ו ישג ה בספר־החוקי ם של ו ויוסי ף עליה ם כהנ ה
וכהנ ה * וא ף א ם יכני ס לכא ן הבלי־הבלים , עתידי ם בתייהדי ן לומ ר לה ם לפועלי ם : הואי ל
וקיבלת ם ע ל עצמכ ם מרצונכ ם חוז ה זה , שו ב חייבי ם את ם לקיימ 1 עכשיו" . גזיר ה נגזר ה ע ל
הפועלי ם הללו , שיהי ו תח ת שו ט דוחנ י וגופנ י מ ן השג ה התשיעי ת לחייה ם וע ד יל ם מותם "
(פ . א ב ג ל ם : ״מצב ו ש ל מעמ ד הפועלי ם וכד״ , ענ ד 217 והלאה. ) מ ה ״בתי־הדי ן אומרים ״ —
עניי ן ז ה רוצ ה אנ י להבהי ר בשת י ■"דוגמאו ת : המקד ח האח ד איר ע בשפילד , בסו ף 1866 .
מעש ה כא ן בפוע ל שהשכי ר עצמ ו לבית־חרוש ת ש ל מתכ ת למש ך שבתיים . מחמ ת מהלוק ת
ע ם התעשיי ן עז ב א ת ביוד ד,חרוש ת והצהיר : בשו ם פני ם ל א ירצ ה לעבו ד עו ד בשבילו .
נתב ע לדי ן באשמ ת הפרהדהוזה , נידו ן לשנ י חדש י מאסר . (מפ ר חרשת ן א ת החוזה , אי ן
לתבע ו אל א לדי ן אזרח י [: 61 ^ 111 ^ 01 ] ומסכ ן הו א הפסדיממו ן בלבד. ) משנסתיימ ו ימי־מאסרו ,
מזמינ ו שו ב אות ו תעשיי ן לחזו ר א ל ביוד ו 1 ,חרוש ת בהתא ם לחוז ה הישן . הפוע ל מודי ע : לא ו 1
בגל ל הפרת־החוז ה כב ר ב א ע ל ענשו . התעשיי ן תובעדלדי ן מחדש , בי ת המשפ ט מחיי ב
דינ ו מהדש , א ף ע ל פ י שאה ד השופטים , מ ר שי , מכרי ז ע ל כ ך בפומב י כע ל מעשה ־
מפלצ ת משפטי , שע ל אות ה עביר ה עצמה , א ו פשע , יה א אד ם נתו ן פע ם אח ר פע ם לעונשי ן
תקופתיי ם במש ך כ ל ימייהייו . פסק־די ן ז ה יצ א ל א מא ת שופטי־השלו ם שלאיבשכ ר
— אל ה הדוגבדי ם שבערייהשד ה — אל א נית ן בלונדון , ע ל יד י אח ד
מבתי־המשפ ט העליוני ם ביותר . (למהדור ה ד / — נוה ג ז ה בט ל עתה , פר ט לכמ ה מקדי ם
יוצאי ם מ ן הכל ל — כגו ן במפעלי־חגא ז הציבוריי ם — שוו ה עת ה באנגליה , בעניי ן
הפרת־הוזה , מעמד ו ש ל הפוע ל לז ה ש ל המעביד , ואי ן לתבע ו לדי ן אל א ע ל פ י החו ק
האזרחי — פ . א. ) — המקר ה השב י מקומ ו בווילטשייר , סו ף נובמב ר 1863 . 30 פועלו ת בקירוב ,
אורגו ת במנור־קיטור , שהועסק ו ע ל יד י פלוני , ו ה א ר ד פ שמ ו — תעשיי ן לאריגי ם מבית ־
החרוש ת ש ל ליאוו ר בווסטבוד י לי י — הכריז ו שביתה , מפנ י שאות ו האדו ם נוה ג הי ה מנה ג
נעים , שהי ה מנכ ה משכריה ן כ ל אימ ת שאיחר ו בבוק ר לעבוד ה ן ובפירו ש : 6 פנסי ם בע ד
איחו ר ש ל 2 דקות , 1 שילינ ג בע ד 3 דקות , ד 1 שיל . 6 פנ ס בע ד 10 דקות . לפ י חשבו ן זה ,
יוצאי ם 9 שילינ ג לשעה , א ו בסה״ ב 4 לי״ ש 10 שיל . ליו ם ן והר י שכרן , לפ י הממוצ ע לשנ ה
כולה , ל א על ה א ף פע ם למעל ה מ~ 10 ע ד 12 שיל . לשבוע . א ף שכ ר ל ו הארו ס בער , שיודי ע
בצפיר ה א ת שע ת התחל ת העבוד ה — הל ה הי ה נוה ג לא־פע ם לצפו ר קוד ם לשע ה 6 בבוק ר —
וא ם הידיי ם אינ ן במקו ם משפוסק ת צפירת 1 , הר י בועלי ם א ת השע ר והלל ו שבחו ץ חייבי ם
בקנ ס ן ומשו ם שאי ן שעו ן בכ ל הבניין , כפופו ת הידיי ם העלובו ת הלל ו לשדרת ו ש ל הצעי ר
שלמר־הזמן , שהאדו ם האצי ל עלי ו מרוחו . הידיי ם שפתח ו "בשביתה׳ / אמהו ת למשפחו ת
ובחורות , הודיע ו שרצונ ך לחזו ר לעבודה , בתנא י ששומ ר הזמ ן יוחל ף בשעו ן ושיונה ג תעריף ־
עונשי ן מתקב ל ע ל הדעת . הארו פ תב ע 19 נשי ם ובחורו ת לדי ן בפנ י שופטי־השלו ם
[ 68 נ 3,1 ע;ז £1£18 ^ 1 ] באשמ ת הפדת־החוזה . ה ן נידונו , כ ל אח ת מהן , לקנ ס ש ל 9 פנ ס ולהוצאו ת
משפ ט ש ל 2 שיל . 6 פנ ס — לקריאו ת התמרמרות ם ש ל קה ל הנוכחים . הארו פ יצ א מבית *
המשפ ט ושריקו ת ש ל המובייאד ם מלוו ת אותו . — פעול ה חביב ה ע ל התעשייני ם היא : לייס ר
א ת הפועלי ם בניכויי־שכ ד ע ל הפגמי ם בהדמרי ס שהלל ו מספקי ם להם . מת 1 ד ז ה עוד ר ב־ 1866

349

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

אי ן אנ ו אל א מרמזי ם כא ן ע ל התנאי ם החומריים , שבה ם מבוצע ת העבוד ה בבתי י
החרושת . כ ל איברייהחושי ם נפגעי ם במיד ה שוד ! ע ל יד י העליי ה המלאכותי ת ש ל
החום , ע ל יד י האדרה . הרווי ה פסלת ו ש ל חומר־הגלם , ע ל יד י השאו ן המחרי ש
אזניי ם וכ ד — א ם ל א לדב ר ע ל סכנתעפשו ת הכרוכ ה בריכוז ן הצפו ף ש ל המכונות ,
המייצרחרומוציא ה א ת הודעותי ה המלחמתיו ת מחזי ת התעשיי ה בתדירו ת ש ל
תקופות־השנה 190 * • ■ השאיפ ה לחסכו ן באמצעי ־ הייצו ר החברתיים , שר ק בשיטת־בית ־

שבית ה כללי ת בנזחוזות־הקדרי ם שבאנגליה . הדינינדוחשבונו ת ש ל ד,"ועד ה להעסק ת ילדים "
( 1863 — 1866 ) מביאי ם מקרים , שהפוע ל ל א ז ו בלב ד שאינ ו מקב ל שכר , אל א יתיר ה מזו : ע ל
יד י עבודת ו ובאמצעו ת תקנוידהעונשי ן נהפ ך הו א בעל־חו ב ש ל "אדוניו " [ " י 62 ; 381 !ג " ]
הנעלה . קווי ם מאלפי ם ש ל השנינות , שמגלי ם עריצי־התעשיי ה בעניי ן הניכויי ם מ ן השכר ,
סיפ ק ג ם משבר־הכותנ ה האחרון . "אנ י עצמי " — אומ ר מפק ח בתהח״ ר ר . בייק ר — "נזדמ ן ל י
לאחרונ ה להגי ש קובלנ ה למשפ ט נג ד אח ד מבעל י בתי״חחרוש ת לכותנה , ע ל שניכ ה — בימי ם
אל ה ש ל מצוק ה וסב ל — מכמ ה פועלי ם צעירי ם (למעל ה מגי ל 13 ) , שהו א מעסיקם , 10 פנסי ם
מכ ל אח ד ע ל חשבו ן תעודת־־הרופ א [אישו ר ע ל גיל ם -ש ל הפועלים] , (שהו א עצמ ו שיל ם
בעד ה 6 פנסי ם בלבד) , בעו ד שע ל פ י החו ק מות ר לנכו ת 3 פנסים , ולפ י הנוה ג אי ן מנכי ם
ול א כלום.. . וכ ן נוד ע ל י ע ל תעשיי ן אחר , שמתו ך כוב ה להשי ג אות ה מטר ה עלייד י שיעקו ף
א ת החוק , מטי ל הו א ע ל הילדי ם המסכני ם העובדי ם בשביל ו — מי ד לאח ר שהרופ א מאשר ם
כאנשי ם מוכשרי ם והראויי ם לעבו ד במקצו ע ז ה — תשלו ם ש ל שילינג , ע ל כ ל אחד , ע ל
שמלמ ד הו א אות ם א ת האמנו ת והמסתורי ן ש ל טוויית־הכותנה . הר י שקיימו ת סיבות , בחינ ת
זרמיבדתחתיים , בשבי ל גילויי ם יוצאי ם מ ן הכל ל כשביתו ת — ל א בלב ד בכ ל מקו ם שה ן
פורצות , אל א ביהו ד בזמני ם כמ ו ז ה שלנ ו(המדוב ר הו א בשבית ה ש ל אורגיי ד,מכובו ת שפרצ ה
בבית־החרוש ת בדארווין , יונ י 1863 ) , ובהיעד ר הסבר ה נעשי ם גילויי ם אל ה בלתי־מובבי ם
לדע ת הציבור. ״ ״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ ר ל־ 30 באפרי ל 1863 ״ . עט ׳ 50 , 51 . (דו״חו ת
אל ה עוברי ם תמי ד א ת תחוכדהזמן , מעב ר לתארי ד הרשמ י שבהם. )

190 א החוקי ם להגנ ה מפנ י מנגנוךמכובו ת מסוכ ן פעל ו פעול ה מועיל ה "אבל.. . י ש עכשי ו
מקורו ת אחדי ם למקרי־תאונה , של א נתקיימ ו לפנ י עשרי ם שב ה ; ביהו ד — גידו ל מהירות ו
ש ל מנגנוךהמכונות . גלגלים , גלילים , פלכי ם ומנודי ם — מובעי ם עת ה בשיעורי־מהירו ת
שגדל ו ועו ד הולכיכדוגדלים . צרי ך שאצבעו ת הידיי ם יתפס ו עכשי ו בית ר זריזו ת ובטחו ן א ת
החו ט שנקרע , שא ם פושטי ם אות ן בהיסו ס א ו ברשלנו ת — שו ב מקפחי ם אותן.. . חל ק גדו ל
מ ן התאונו ת בגר ם ע ל יד י להיטות ם ש ל העובדי ם למה ר ולסיי ם א ת חוק־עבודתם . וזא ת
לדע ת : בשבי ל החרשתני ם אי ן ל ד חשיבו ת גדול ה מזו , אל א שמנגנון־המכונו ת אש ר ברשות ם
צרי ך שיימצ א בתנוע ה — חייב ו צרי ך שייצ ר חוטי ם ונכסים . כ ל רג ע ש ל הפסק ה ל א ר ק
הפס ד הו א בכודדהמני ע אל א ג ם הפס ד בייצור , ומשו ם כ ך מאיצי ם המשגיחי ם — המעובייבי ם
בכמות ה ש ל העבוד ה המבוצע ת — בפועלים , שיתמיד ו להחזי ק א ת מגגנוך־המכונו ת בתנוע ה ן
ול א פחו ת מכן ; חשו ב הדב ר בשבי ל אות ם עובדי ם המקבלי ם תשלו ם ע ל פ י המשק ל א ו
היחידה , שהמכובו ת יתמיד ו בתנועתן . והתוצא ה היא , שאף־על־פ י שקיי ם איסו ר חמו ר ברוב ם
ש ל בתי־החרוש ת — יות ר נכו ן : בכול ם — ל א לנקו ת א ת מנגנוךהמכונו ת כל־זמ ן שהו א
נע , א ף ע ל פ י כ ן נוה ג קבו ע הוא , ברובם , א ם ל א בכולם , שהעובדי ם מלקטי ם א ת הפסולת ,
ומנקי ם א ת הגלילי ם והגלגלי ם וכו ׳ בעו ד המסגרו ת מתנועעו ת — ואי ן אי ש מוח ה בידם .
וכ ך גרמ ה סיב ה ז ו בלב ד ל־ 906 תאונו ת במש ך שש ת החדשים.. . ואעפ״ י שחל ק גדו ל מעבוד ת
הניקו י הילך־ונעש ה בקביעו ת מד י יום־ביומו , הר י בדרד^כל ל היו ם השביע י הו א שנקב ע
במיוח ד לניקו י יסוד י ש ל מנגנוך ד,מכונות , וחל ק גדו ל מעבוד ה ז ו נעש ה בשע ה שמנגנו ך
המכונו ת מצו י בתנועה. " מאח ר שאי ן משלמי ם בע ד עבודת־ניקו י לחוד , שו ב משתדלי ם
הפועלי ם להוציאדדלפוע ל במהירו ת ככל־האפשר . לפיכ ך "מרוב ה מספ ר התאונו ת ביו ם הששי ,

350

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

ההרוש ת בשל ה כ ל צרכה , מעשה־חממה , נהפכ ה ביד י ההו ן ג ם לנזעשה־גז ל שיטת י
בתנאי־חיי ו ש ל הפוע ל בזמ ן העבוד ה — גז ל במרחב , באויר , באור , באמצעי־הגנ ח
אישיי ם בפנ י נסיבו ת ש ל סכנודנפשו ת א ו ליקו י הבריאו ת אש ר בתנאי־הייצו ר <
וע ל תקנו ת לנוחיות ו ש ל הפוע ל אי ן מ ה לדבר 191 . כלו ם ל א צד ק פורייה , שהו א
מכנ ה א ת בתי־החרוש ת בש ם "בתי־כל א פושרים ״ 192 ,

5 . מאב ק בי ן פוע ל ומכונ ה

המאב ק שבי ן בעליההו ן ובי ן הפוע ל השכי ר מתחי ל ע ם תחילת ו ש ל יחס־ההו ן
בכלל . מאב ק זד , משתולל־והול ך במש ך כ ל תקופ ת המאמפאקטורה 193 . ואול ם ר ק
ע ם הכנס ת מנעון־המכונו ת מתחי ל לוח ם הפוע ל באמצעי־העבוד ה עצמו , היינו ,
בצורת־הקיו ם הזזומרי ת ש ל ההון . הו א מתמר ד כנג ר צור ה מיוחד ת ז ו ש ל אמצעי ־
ייצור , שהי א היסו ד החומר י ש ל אופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי .

וביהו ד ביום־השביעי , מבכ ל יו ם אחד . ביו ם שש י עול ה מספ ר התאונו ת ב־ 12 אחו ז בקירו ב
ע ל המספ ר הממוצ ע ש ל ארבע ת הימי ם הראשוני ם בשבוע , וביו ם השביע י מהוו ה העוד ף 25
אחו ז לגב י המספ ר הממוצ ע ש ל חמש ת הימי ם הקודמים . ובא ם ניק ח בחשבו ן א ת מספ ד השעו ת
שעובדי ם ביו ם השביע י — היינ ו 772 שעות־עבודה , לעומ ת 1072 שעו ת בשא ר ימות ־
השבו ע — יהוו ה עוד ף התאונו ת ביו ם השביע י 65 אחו ז למעל ה מ ן הממוצ ע ש ל שא ד חמש ת
הימים. ״ (דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ר , 1866 . ״ לונדו ן 1867 . עמ ׳ 9 , 15 , 16 , 17 . )

181 בפרש ה הראשונ ה ש ל הספ ר השליש י אתא ר מסע־קרב , שפתח ו ב ו לאחרונ ה

התעשייניי ם האנגלי ם נג ד אותם . סעיפי ם ש ל חוק־בתי־החרושת , שתפקיד ם להג ן ע ל פרק י
ה״ידיים " מפנ י מנגנון־המכונו ת מסכךנפשות . א ך כא ן דייג ו בציטאט ה אח ת מתו ך דו״ ח
רשמ י ש ל מפק ח בתהח״ ר ליאונר ד הורנר : "שמעתי ׳ כיצ ד סחי ם כמ ה חרשתני ם
ע ל תאונו ת אחדו ת מתו ד קלות־רא ש שאי ן ל ה כפרה ׳ כגו ן שאביד ת אצב ע אינ ה אל א דב ר
ש ל מה־בכך . חיי ו וסיכויי ו ש ל פוע ל תלויי ם כ ל כ ך באצבעותיו , שכ ל אביד ה באח ת מח ן עניי ן
רצינ י הו א בשבילו . כשהיית י שומ ע הערו ת נקלו ת אלה , היית י נוה ג לשאול , שאל ה ז ו :
נניח , שאת ם זקוקי ם לפוע ל נוסף . והנ ה פנ ו שניים , ושניה ם מוכשרי ם כראו י מכ ל שא ר
בחינות , אל א שהאח ד איב ד בוה ן א ו אצב ע — א ת מ י מה ם תשכר ו ? מעול ם ל א הי ה היסו ם
בתשובה. " ...האדוני ם החרשתני ם האל ה י ש לה ם "דעות־קדומו ת מוטעו ת כנג ד מ ה שהוצ ג
בפניה ם כתחוק ת פסבדו־פילאנטוופית. " (״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ ד ל־ 31 באוקט . 1855 .״ )
האדוני ם הלל ו ״בריו ת פקחים ״ ה ם .ולא־לשו א מתלהבי ם ה ם להתמרדו ת מחזיקי־העבדי ם !

102 באות ם בתי־חרושת , הכפופי ם זמ ן רנדביות ר לחוק־בתי־החדוש ת ע ל כפיית ו

להגבל ת זמ ן העבוד ה וע ל שא ר תקנותיו , נעלמ ו כמ ה מ ן הליקויי ם הקודמים . עצ ם שכלול ו

ש ל מנגנון־המכונו ת דור ש בנקודת־התפתחו ת מסוימ ת "מבנ ה משופ ר ש ל הבנייני ם
התעשייתיים ״ — דב ר שהפועלי ם נהני ם ממנו . (השוו ה ״דו״חו ת ל־ 31 באוקט . 1863 ״ , עט ' 109 . )

193 עיין , בי ן השאר , ג ׳ ו ה ן ד , א ו ט ו ן : ״האיכרו ת והמסח ר שופרו״ , .לונדו ן 1727 .
״יתרונותי ו ש ל סח ר הודו־המזרחית״ , 1720 . ג 'ו ה ן ב ל ר ם : "הצעו ת להקמ ת בית־ספ ר
לתעשייה״ , לונדו ן 1696 . ״לרו ע המז ל מצויי ם הבעלי ם ( 01381:618 ) והפועלי ם במלחמ ה
מתמד ת אל ה כנג ד אל ה ; מטרת ם הבלתי־משתני ת ש ל הראשוני ם היא , שעבודת ם תבוצ ע בזו ל
ככל־האפשר , וכד י להשי ג מטר ה ז ו ל א יהסס ו מלהשתמ ש בכ ל תחבול ה : ואל ו האחרוני ם
נכוני ם במיד ה שנ ה לקרא ת כ ל הזדמנות , שתאל ץ א ת בעליה ם למל א תביעו ת גדולו ת יותר. "
״חקיר ה בסיבו ת שגרמ ו לעליית־המחירי ם הנוכחי ת ש ל מצרכים. ״ 1767 , עט ׳ 61 , 62 . המחבר ,
הכומ ר נתנא ל פורסטר , עומ ד בכול ו לצ ד הפועלים. )

351

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

כמע ט כ ל אירופ ה ראת ה במש ך המא ה ד.־ 17 מרידו ת ש ל פועלים , שהתמרד ו
נג ד ז ו הקרוי ה טחנת־טרטי ם (קרוי ה ג ם טחנת־פתילי ם א ו כיסא־־טחנה) , מכונ ה
לאריג ת סרטי ם ועטרות 194 . בסו ף השלי ש הראשו ן ש ל המא ה וד 17 נפל ה קרב ן
להתנפלויו ת ש ל האספסו ף מנסרודרוח , שהותקנ ה בקרב ת לונדו ן ביד י הולאנדי . עו ד
בתחיל ת המא ה ה־ 18 נתגבר ו בקוש י מכונות־מנסרות , המונעו ת בכו ח המים , ע ל
התנגדות־העם , שנסתייע ה על־יד י בית־הנבחרים . כשבנ ה אוור ט בשנ ת 1758 א ת
המכונ ה הראשונ ה לגזיז ת הצמ ר — מכונ ה שהוגע ה בכו ח המי ם — עמד ו מאו ת
אחדו ת ש ל פועלים , שנתבטל ו מעבודתם , והעל ו אות ה באש . נג ד טחנות־הגריד ה
[ 011118 ^ 131111 ( 11 ־ 301 ] ומכונוודהניפו ץ ש ל ארקריי ט הגיש ו מחא ה בפנ י הפארלאמנ ט
50.000 פועלים , שנתפרנס ו ע ד כא ן מגרידת־הצמר . הריסת־המכונו ת בהמונים , שחל ה
באזורי־המאנופאקטור ה ש ל אנגלי ה ב־ 15 השני ם הראשונו ת ש ל המא ה ה־ 19 , ביחו ד
מחמ ת השימו ש במנור־הקיטור , ונתפרסמ ה בש ם תנועת־הלודיטי ם — שימש ה אמתל ה
לממשל ה האנטי־יעקוביני ת ש ל אח ד סידמאות , א ו קאסטלרי ף וכד , לנקו ט אמצעי ־
אלימו ת ריאקציוניי ם ביותר . דרושי ם זמ ן ונסיו ן ע ד שהפוע ל לומ ד להבחי ן בי ן
מנגנון־חממנו ת ובי ן השימו ש הקאפיטאליסט י בו , ומתו ך כ ך להעבי ר א ת התקפותי ו
מאמצעי־הייצו ר החומריי ם גופ ם א ל צורת ־ ניצול ם החברתית 195 .

ההיאבקויו ת ע ל שכר־העבוד ה בתחומ י המאנופאקטור ה מניחות־מרא ש א ת עצ ם

194 א ת המכונ ה לסרטי ם המציא ו בגרמניה . בחיבו ר שהופי ע ב־ 1636 בוונצי ה מספ ר
הכומ ר האיטלק י ל א נ ם ל ו ט י : ״אנטו ן מיל ר מדאנצי ג רא ה לפנ י 50 שנ ה בער ך (ל . כת ב
ב־ 1579 ) מכונ ה עשוי ה באמנו ת רבה , המתקינ ה 4 ע ד 6 מיני־ארי ג בבת־אחת . א ך הואי ל
ומועצת־העי ר היתד , מודאגת , שמ א תהפו ך אמצא ה ז ו המוני־עובדי ם לקבצני ם פושטי־יד ,
עמד ה וגנז ה א ת האמצאה , וא ת הממצי א מסר ה בסת ר להנ ק א ו לטביעה. " בלייד ן השתמש ו
לראשונ ה באות ה מכונ ה ב־ 1629 . תחיל ה אילצ ו שליחיה ם ש ל שזרי־סרטי ם א ת העיריי ה
להוצי א איסו ר ע ל שימוש ה ! פקודו ת שונו ת מטע ם אסיפת־המדינו ת [ 611 ; £181£31 - 1 ©מ 06 ]
בשני ם 1623 , 1639 וע ׳ נתכוונ ו להגבי ל א ת שימוש ה < בסו ף הות ר השימוש , בתנאי ם מסוימים ,
ע ל פ י פקוד ה מ־ 15 בדצמב ר 1661 . ״בעי ר זו ״ — כ ך אומ ר ב ו ק ס ה ו ר ן ("מוסדו ת ש ל
מדיניות״ , לייד ן 1663 ) לפנ י הכנסת ה ש ל מכונת־הסרטי ם לשימו ש בלייד ן — "המציא ו אל ו
אנשים , לפנ י עשרי ם שנ ה בקירוב , מכשי ר לאריגה , שבאמצעות ו הי ה יכו ל יחי ד להתקי ן
אריגי ם יות ר ובית ר מהירו ת משהתקינ ו עובדי ם מרובי ם באות ו זמ ן בל א אות ה רכונה . משו ם
כ ך הגיע ו הדברי ם למהומו ת וקובלנו ת מצ ד האורגים , ע ד שהשימו ש במכשי ר ז ה נאס ר
ע ל יד י העירייה. " אות ה מכונ ה הוחרמ ה בקל ן ב־ 1676 , ואל ו באנגלי ה עורר ה הנהגת ה בו ־
בזמ ן מהומו ת ש ל פועלים . צו־הקיס ר מ־ 19 בפברוא ר 1685 אס ר א ת שימוש ה בכ ל רחב י
גרמניה . בהאמבור ג הועלת ה ע ל המוק ד בפרהסי ה ע ל פ י פקוד ת העירייה . קאר ל וו ו חיד ש
ב* 9 בפברוא ר 1719 א ת הצ ו משנ ת 1685 , ומדינ ת םאקם 1 ני ת ל א התיר ה א ת שימוש ה ברבי ם
אל א ב־ 1765 . מכונ ה זו , שעורר ה מהומ ה יכ ה גדול ה בעולם , הית ה למעש ה חלוץ־המכונו ת
לטוויי ת ולאריגה , היינו , חלו ץ המהפכ ה התעשייתי ת ש ל המא ה ה־ 18 . באמצעות ה נתאפש ר
ל ו לבחור , חס ר כ ל נסיו ן במלאכת־־האריגה , — ת 1 ך שהי ה דוח ף מוט־מני ע אחד , תו ך עצ ם
הרחקת ו והקרבת ו — להבי א ליד י תנוע ה א ת המנו ר כול ו ע ל כ ל אביזרי ו ; ובצורת ה
המשוכלל ת סיפק ה מכונ ה ז ו 40 א ו 50 חתיכות־ארי ג בבת־אחת .

195 במאנופאקטודו ת ישנות־נושנו ת הוזרת־ונשני ת לפעמי ם ג ם בימינ ו אות ה צור ה
גס ה ש ל מרידו ת הפועלי ם נג ד מנגנון־המכונות . הנה , למשל , במפעלי ם להשחזת־שופיני ם
בשפיל ד בשנ ת 1065 .

352

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

היו ת המאנופאקטורה , ואי ן ה ן מכוונו ת בשו ם פני ם נג ד קיומה . כ ל שנלחמי ם נג ד
התהוות ן ש ל מאנופאקטורות , הר י המלחמ ה מתנהל ת על־יד י ראש י האומני ם והערי ם
שי ש לה ן זכויו ת מיוחדות , ול א על־יד י הפועליברהשכירים . ולפיכ ך רא ו סופרי ם ש ל
תקופ ת המאנופאקטור ה ■בחלוקת ־ העבוד ה בעיק ר אמצע י ש ל אפשרו ת להחלי ף
פועלים , ול א לדחו ק פועלי ם ממש . הבד ל ז ה מסתב ר מאליו . אומ ד אדם , למשל ,
שבאנגלי ה הי ו נדרשי ם מא ה מיליוני ם אי ש כד י לטוו ת בכישו ר הנוש ן א ת הכותנה ,
הנטווי ת עכשי ו במכונ ה על־־יד י 500.000 אי ש — כמובן , שאי ן משמע ו ש ל דיבו ר
ז ה כ י המכונ ה תפס ה א ת מקומ ם ש ל מיליוני ם אלה , של א הי ו מעולם . אל א משמע ו
ר ק כ ך : הי ו נדרשי ם מיליוני ם מרובי ם ש ל פועלים , איל ו הי ו באי ם במקו ם מנגנו ן
ש ל מכונות־לטווייה . כנג ד ז ה א ם אומרי ם : מנור־הקיטו ר באנגלי ה השלי ך א ל
הרחו ב 800.000 אורגים , אי ן הדברי ם אמורי ם במנגנוך־ ד,מכונו ת הקיים , שצרי ך הי ה
להחליפ ו במספ ר מסוי ם ש ל פועלים , אל א המדוב ר הו א במספ ר מסוי ם ש ל פועלי ם
חיי ם וקיימים , שב א מנגנון־המכונו ת והחליפ ם ממש , היינו , דח ק א ת רגליהם . בתקופת ־
המאנופאקטור ה הי ה המפע ל ע ל דר ך האומנו ת היסוד , א ם ג ם נתפור ר והלך . השנקי ם
הקולוניאליי ם החדשי ם ל א יכל ו לבו א ע ל סיפוק ם ע ל יד י המספר , הקט ן ביחס , ש ל
הפועלי ם העירוניים , שעבר ו בירוש ה מימי־הביניי ם ; וע ם זד , פתח ו המאנופאקטודו ת
האמיתיו ת תחומי־ייצו ר חדשי ם לעם־הארץ , שגור ש מן • הקרק ע ע ם התפוררות ה ש ל
הפיאודאליות . ולפיכ ך התבל ט א ז יות ר הצ ד החיוב י שבחלוקודהעבוד ה ובשיתו ף
הפעול ה שבבתי־המלאכ ח — שי ש בח ם כד י להעלו ת א ת הכו ח הפרודוקטיב י ש ל
פועלי ם עסוקים 196 . אמנ ם שיתוף־פעול ה וצירו ף אמצעי־העבוד ה ביד י מועטי ם
משהגיע ו ליד י שימו ש בחקלאות , חולל ו מהפכו ת גדולות , פתאומיו ת ותוקפניות ,
באופן־הייצור , ומכא ן ג ם שחולל ו מהפכו ת בתנאי־החיי ם ובאמצע י התעסוק ה ש ל
האוכלוסיי ה הכפרי ת — ובהרב ה ארצו ת עו ד זמ ן ר ב לפנ י תקופ ת התעשיי ה הגדולה .
אול ם מאב ק ז ה מתרח ש בתחילת ו יות ר בי ן בעלי־אחחו ת גדולו ת ובי ן בעלי־קרק ע
זעירי ם משהו א מתרח ש בי ן ההו ן ובי ן העבוד ה השכיר ה : מצ ד השנ י — כ ל שנדחקי ם
הפועלי ם ע ל יד י אמצעי־עבודה , ע ל יד י צאן , סוסי ם וכ ר — הר י מעשי־אלימו ת

196 ס ר ג ׳ י י מ ם ם ט י ו א ר ט א ף הו א תופ ס עדיי ן א ת השפעת ו ש ל מנגנון ־
המכוני ת לפ י תפיס ה זו : "אנ י רואה , איפוא , במכונו ת אמצע י להעלו ת (לפ י בוש ר
השפעתן ) א ת מספר ם ש ל האנשי ם הפעילי ם בתעשייה , בל י שתה א חוב ה לפרנס ם
(ע 1 עעג 01 ת 16 > 6 ^ 01311 38 < ן ;) 68 ' 11 גנס׳גזח ).. . מ ה הבד ל בי ן פעולת ה ש ל מכונ ה ובי ן
פעולת ם ש ל תושבי ם חדשי ם ר ׳ ("עיקרי ם ובו׳" , תרגו ם צרפתי , בר ך ן , ספ ד ן , פר ק גוץ. )
המי ם ממנ ו פ טי ; הו א סבור , שהי א [המכונה ] ממלא ה א ת מקומ ה ש ל ה״פוליגאמיה "
[ריבוי־נשים] . לכ ל היות ר הולמ ת השקפ ה ז ו חלקי ם אחדי ם בארצות־הברית . כנג ד ז ה :
"מנגנון־המכונו ת ר ק לעתי ם רחוקו ת אפש ר להשתמ ש ב ו בהצלח ה כד י לנטו ל מעבודת ו ש ל
היחי ד ; יות ר זמ ן תצטר ך להפסי ד ע ל בניית ו משתוכ ל לחסו ד ע ם שימושו . אי ן הו א מועי ל
באמ ת אל א כשהו א פוע ל ע ל המוני ם גדולים , כשמכונ ה אח ת יכול ה לסיי ע לעבודת ם ש ל
אלפים . ועל־כ ן מצו י הו א בשפ ע יות ר בארצו ת צפופות־האוכלוסי ן ביותר , במקו ם שמרובי ם
הולכי־בטל.. . אי ן פוני ם לשימוש ו מחמ ת מחמו ר בבני־אדס , אל א מפנ י שבאמצעות ו אפש ר
להביא ם בקלו ת יתיר ה ליד י עבוד ה בהמוניהם. ״ (פרס י ר י י ו ו ג ס ט ו ן : "הרהורי ם ע ל
שיט ת ההשקעו ת ותוצאותיה. ״ לונדו ן 1824 , עמ ׳ 45 . )

הקאפיטא ל 23 353

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

ישירי ם משמשי ם כא ן קודם־כ ל הנח ה מוקדמ ת למהפכ ה התעשייתית . תחיל ה מנושלי ם
הפועלי ם מ ן האדמה , אחר־כ ך ב א הצאן . ר ק גזל־הקרקעו ת בקנה־מיד ה גדול , כמ 1 ת ד
ש ל ז ה באנגליה , הו א הפות ח שדה־פעול ה נרח ב בשבי ל החקלאו ת הגדולה 196 א • מכא ן
שאות ה מהפכ ה בחקלאו ת לובש ת בתחילת ה יות ר מראית־עי ן ש ל מהפכ ה מדינית .

אמצעי־תעבודה , משלוב ש הו א צור ת מבונה , נהפ ך מי ד למתחר ה ש ל הפוע ל
עצמו 197 . השתערכות ו ש ל ההו ן בסיוע ה ש ל המכונ ה עומד ת בית ם יש ר א ל מספ ר
הפועלים , שא ת תנאי־קיומ ם הורס ת המכונה . כ ל שיט ת הייצו ר הקאפיטאליסט י
עומד ת ע ל כך , שהפוע ל מוכ ר א ת כוח־עבודת ו כסחורה . חלוקת־העבוד ה מייחד ת כוח ־
עבוד ה ז ה ייחו ד חד־צדד י ועוש ה אות ו למומחיו ת פארטיקולאריסטי ת בכול ה —
לנהו ג בכלי־עבוד ה חלקי . משעובר ת הנהיג ה בכלי־האומנו ת ליד י המכונה , שו ב
בטל־ומבוט ל ערך־השימו ש ש ל כוודהעבוד ה ואת ו בט ל ג ם ערך־החליפי ן שלו .
הפוע ל בעש ה בלתי־ראו י למכירה , כשטר־ממו ן שנתבט ל ויצ א משער־הכספים . חל ק
ז ה ש ל מעמ ד הפועלי ם — שמנגנון־המכונו ת הופכ ו ע ל יד י כ ך לאוכלוסיי ה מיותרת ,
כלומר , לאוכלוסיי ה שאינ ה הכרחי ת עו ד במישרי ן להשתעדמת ו ש ל ההו ן — מצ ד
אח ד הו א הולך־וכלד . במלחמ ה בי ן כוחו ת בלת י שווי ם ז ה לזה , שנלח ם המפע ל היש ן
בשיטת־האומנו ת ובשיטת־המאבופאקטור ה כנג ד המפע ל בשיטת־המכובה , ומצ ד שנ י
הו א הולך־ומצי ף א ת כ ל ענפי־התעשיי ה שק ל יות ר להשיגם , ממלא־ומגדי ש א ת
שוק־העבוד ה וממיל א מורי ד א ת מחיר ו ש ל בוח־העבוד ה למט ה מערכו . אומרים :
זוה י נחמ ה גדול ה בשבי ל הפועלי ם המדולדלים , כ י מצ ד אח ד יסוריה ם אינ ם אל א
״חולפים ״(" 06 ת 16 מ€ז\\ז 00 \ 11 ז 5 י 3,1 ' 301 [ 1 מ 51 16 ״),ומצ ד שנ י אי ן מנגנון־המכונו ת
משתל ט ע ל שדה־ייצו ר בשלימות ו אל א בהדרגה , וע ל יד י כ ך ניט ל עוק ץ פעולת ו
ההרסני ת מבחינ ת ההיק ף והעוצמה . נחמ ה אח ת מכ ה א ת חברתה . כ ל מקו ם שמנגנו ך
המכונו ת משתל ט בהדרג ה ע ל שדדדייצו ר אחד , ש ם הו א מייצ ר מצוק ה כרובי ת בתו ך
שכבת־הפועלי ם המתחר ה עמו . כ ל מקו ם שהמעב ר ח ל במהירות , ש ם הו א משפי ע
השפע ת המוני ם ובחריפות . בהיסטורי ה העולמי ת אי ן את ה מוצ א מחז ה מחרי ד יות ר
מכליו ן אורגי־הי ד ש ל כותנ ה באנגלי ה — כליו ן הדרגתי , שנמש ך עשרו ת שנים , ע ד
שנסתיי ם ונחת ם סוף־סו ף בשנ ת 1838 . רבי ם מה ם מת ו מיתת־רעב , רבי ם המשיכ ו
זמ ן ר ב לחיו ת ע ם משפחותיה ם חיי־ניוו ן ב־ 21/ 2 פנסי ם ליום 198 . כנג ד ז ה חריפ ה

198 * (למהדור ה ד , . הדברי ם אמורי ם ג ם לגב י גרמניה . במקו ם שקיימ ת אצלנ ו חקלאו ת
גדול ה — ביהוד , איפוא , במזר ח — ל א נתאפשר ה תקומת ה אל א ע ם גירו ש האיכרי ם מאדמת ם
[' י 811 ^ 1116 ת 116 ^ע״] , שנתפש ט מא ז המא ה ה־ 16 , וביחו ד הח ל משנ ת 1648 . — פ . א. )

197 ״מנגנון־מכונו ת ועבוד ה — תחרות־תמי ד ביניהם. " (ריקארדו : "עיקרי ם וכר" ,

עמ ׳ 479 . )

198 באנגליה , קוד ם לתיקו ן חוק־העניי ם משנ ת 1833 , נתמשכ ה ההתחרו ת בי ן אריגת־י ד
ואריגת־מכונ ה בדר ך ז ו : א ת שיעורי־השכר , שירד ו למט ה מ ן המינימום , הי ו משלימי ם ע ל
יד י קיצב ה מ ן הקהילות . ״הכוה ן מ ר טורנ ר שימ ש בשנ ת 1827 ראש־העד ה ש ל וילמפלאו ,
במחו ז התעשיית י צ׳שייר . השאלו ת מצ ד הועדה־להגיר ה ותשובותי ו ש ל מ ר טורנ ר מראות ,
כיצ ד מקיימי ם א ת ההתחרו ת בי ן עבודת־ידיי ם ומנגנון־המבונות . שאל ה : ,הא ם ל א דח ק
השימו ש במנור־הכו ח א ת השימו ש במנור־הידז ׳ תשובה : ,בלי־פפק ) דחיק ה ז ו יכל ה להיו ת
גדול ה עו ד יות ר משחיתה , אילול א ניתנ ה היכול ת לאורגי ם במנור־י ד שישלימ ו ע ם הורדת ־

354

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

היתד . פעולת ו ש ל מנגנוך־המכונו ת לתעשייהדכותנ ה באנגלי ה.ע ל הוד ו המזרחית ,
ומושל ה הכלל י בשני ם 1834 ע ד 1835 קב ע לאמור : "מצוק ה ז ו קש ה למצו א כמות ה
כתולדו ת המסחר . עמקי ה ש ל הוד ו מלביני ם מעצמותיה ם ש ל אורגי־הכותנה. " ודאי ,
כ ל שאורגי ם אל ה עזב ו חיי־חלוף , ל א גרמ ה לה ם המכונ ה אל א "טירדו ת חולפות" .
אגב , אות ה השפע ה "חולפת " ש ל מנגנון־המכונו ת השפע ה מתמד ת היא , שכ ן ז ה
הול ך וכוב ש בתמידו ת תחומי־ייצו ר חדשים . נמצא , כ י אות ה דמו ת ש ל התעצמאו ת
והתנכרו ת לגב י הפועל , שאופךהייצו ר הקאפיטאליסט י בכל ל מקנ ה אות ה לתנאי ־
העבוד ה ולתוצרת־העבודד . — מתפתחת־והולכ ת ע ם מנגנון־המכונו ת ע ד כד י ניגו ד
גמור 199 . מכא ן אות ה מריד ה אכזרי ת ש ל הפוע ל באמצעי־העבודה , שפרצ ה בפע ם
הראשונ ה ע ם הופע ת מנגנון־המכונות .

אמצעי־העבוד ה הור ג א ת הפועל , מובן , שניגו ד יש ר ז ה מתבל ט באופ ן מוח ש
ביותר , כל־אימ ת שע ם הנהג ת מנגנון־המכונו ת החד ש מתחי ל ז ה מתחר ה במפע ל
המורשת י ש ל אומנו ת א ו ש ל מאנופאקטורה . אול ם בדומ ה לכ ך משפיעו ת בתחומ י
התעשיי ה הגדול ה גופ ה ההשתכללו ת המתמד ת ש ל מנגנון־המכונו ת והתפתחות ה ש ל
השיט ה האוטומאטית . "המטר ה ש ל מנגנון־מכונו ת מתוק ן הי א למע ט בעבודת־יד ,
לדאו ג לביצו ע תהלי ך א ו להשלמ ת חולי ה בביודהחרוש ת תו ך החלפ ת המיתק ן
האנוש י במיתק ן ש ל ברזל" , 200 . "הסיגו ל ש ל כו ח בשבי ל מנגנון־המכונות , שהי ה
מונ ע ע ד כא ן ביד י אדם , הו א כמע ט מ ן המעשי ם בכ ל יום.. . מתמידי ם ה ם השיפורי ם
הקלי ם במנגנון־המכונות , שמטרת ן הי א : לחסו ך כוח , לייצ ר תוצר ת מעול ה יותר ,
לספ ק יות ר תוצר ת באות ו זמן , א ו למל א מקומ ו ש ל ילד , ש ל אש ה א ו ש ל גב ר !
וא ף ע ל פ י שלכאור ה אי ן לה ם משק ל מכריע , מביאי ם ה ם ליד י תוצאו ת חשובו ת
במידת־מה" 201 . "כל־אימ ת שתהלי ך מסוי ם צרי ך מומחיו ת יתיר ה וי ד בטוחה , מוציאי ם
אות ו מה ר ככ ל האפש ר מיד י הפוע ל הפיקח , הנוט ה לאי־סדירו ת מכ ל המינים , על־מנ ת
למסר ו לרשות ו ש ל מכאניז ם מיוחד , שהו א מסדי ר עצמ ו ע ד כד י כך , שאפיל ו יל ד

השבר. ׳ שאל ה : ,אב ל ע ם שהשלי ם [אורג־היד] , הר י היד , מקב ל שכ ר שאינ ו מספי ק לקיומו ,
ומצפ ה הו א לתמיכ ת הקהילה , שתשלי ם א ת השארי ת בשבי ל קיומ ו ד תשובת : ,כן , ולמעש ה
מתקיימת־ומתמיד ה ההתחרו ת בי ן מנורי־הי ד ומנור־הכו ה מתו ך מכסות־הקיצב ה לעניים. ׳
נמצא , איפוא , כ י התועל ת שהפיק ו העובדי ם התעשייתיי ם מתיקונ ו ש ל מנגנון־המכונו ת
היתד , — דלו ת [פאופדיזם ] מנוונ ת א ו הגיר ה מ ן המולד ת ! ממעמ ד ש ל אופני ם מכובדים ,
ובמיד ה מסוימ ת עצמאיים , מידרדרי ם ה ם לעניי ם מתרפסי ם האוכלי ם לח ם משפי ל מקופת ־
הצדקה . ודב ר ז ה קרו י בפיה ם אי־נוחיו ת חולפת. " ("מסת־פר ם ע ל היתרונו ת היחסיי ם ש ל
התחרו ת ושיתוף־פעולה" , לונדו ן 1834 , עמ ׳ 29 . )

199 "אות ה סיבה , העשוי ה להעלו ת א ת ההכנס ה ש ל האר ץ (הכןנה , כפ י שמסבי ר ריקארד ו
באות ו קטע , להכנס ה ש ל בעלי־הקרק ע ובעלי־ההון , שמבחינ ה כלכלי ת עשר ם מהוו ה א ת
עוש ר האומה) , יכול ה בו־בזמ ן לגרו ם לאוכלוסייה־מיותר ת ולשינוי־לרע ה במצ ב הפועל. "
■( ד י ק א ר ד ו : ״עיקרי ם וכו״׳ , עם ׳ 469 . ) ״כ ל שכלו ל במנגנון־המכונו ת — תכלית ו הקבוע ה
ומגמתו , למעשה , להיפט ר לגמר י מעבודת־אד ם < א ו להפחי ת א ת מחירה , ע ם שתבו א עבוד ת
נשי ם וילדי ם במקו ם עבוד ת מבוגרים , ובמקומ ם ש ל פועלי ם מאומני ם יבוא ו פועלי ם בלתי '
מאומנים ״ (יו ד [״פילוסופי ה ש ל מאנופאקטורות״ , עט ׳ 23 ]. )

209 ״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ר , 31 באוקט . 1858 ״ , עט ' 43 .

201 ״דו״חו ת וכו׳ , 31 באוקט . 1856 ״ , עט ׳ 15 .

355

ייצור ו ש ל עודף־הער ד היחס י

יכו ל להשגי ח עליו" 202 . "לפ י השיט ה האוטומאטי ת מתקדמת־והולכ ת דחיק ת העבוד ה
המומחית" 203 . "התכלי ת ש ל שכלולי ם במנגנודהמכוגו ת הי א ל א ר ק להפחי ת א ת
הצור ך ש ל העסק ת אות ו מניי ן ש ל עובדי ם מבוגרי ם כמקוד ם כד י להשי ג תוצר ת
מסוימת , אל א ג ם להחלי ף סו ג אח ד ש ל עבודת־אד ם ע ל יד י סו ג שנ י : יותר־מומחי ם
ע ל יד י פחות־מומחים , מבוגרי ם ע ל יד י צעירים , גברי ם ע ל יד י נשי ם — תכלי ת ז ו
מעורר ת הפרע ה חדש ה בשע ר השכ ר ש ל העבודה" 204 . "כשמכניסי ם נולי ם אוטומאטיי ם
במקו ם הנולי ם הרגילים , הר י התכלי ת היא : לפט ר א ת החל ק הגדו ל ש ל הטווי ם
המבוגרים״ 205 . הגמישו ת העצומ ה ש ל מערכת־המכונו ת — מחמ ת הנסיו ן המעש י
המצטבר־והולך , מחמ ת מציאות ם ש ל אמצעי ם מכאניי ם בהיק ף ר ב והתפתחות ה
המתמד ת ש ל הטכניק ה — כב ר הראת ה לג ו על־יד י התקדמות־הסע ר של ה בתוק ף
הלח ץ ש ל יום־ ד,עבוד ה המקוצר . אב ל בשנ ת 1860 , בשנ ת השי א ש ל תעשיית־הכותנ ה
באנגליה , מ י הי ה יכו ל לשע ר א ז א ת דהר ת השכלולי ם במנגנון־המכונות , ומ ה
שכרו ך בכ ך — א ת דחיקת ה ש ל עבודת־היד , שחל ו בשלו ש השני ם לאחר־מכ ן בתוק ף
הדורב ן ש ל מלחמת־האזרחי ם באמריקה ? דיינ ו שנבי א כא ן כמ ה דוגמאו ת מתו ך
הדינים־וחשבונו ת הרשמיי ם ש ל מפקח י בתי־החרוש ת האנגלי ם בעניי ן זה . בעל ־
תעשיי ה במאנצ׳סט ר מצהיר : ״מקוד ם הי ו לנ ו 75 מכונות־ניפוץ , ועכשי ו י ש לנ ו
12 , המעלו ת אות ה כמו ת עצמ ה ש ל עבודה.. . אנחנ ו עובדי ם ב־ 14 ,ידיים ׳ פחות ,
והחסכו ן בשכר־עבוד ה עול ה 10 לי״ ש לשבוע . אנ ו מעריכי ם א ת החסכו ן בפסול ת
כד י, 10% מכמו ת הכותנ ה הנצרכת. " "בבית־חרוש ת אח ד לטוויי ה דק ה במאנצ׳סט ר
הודיע ו לי , כ י מהמ ת הגדל ת המהירו ת והשימו ש בתהליכי ם אוטומאטיי ם
ן •^ 3.01111 861£ ] שונים , חל ה הפחת ה במספ ר הפועלי ם : במחלק ה אח ת בשיעו ר ש ל
74 ובמחלק ה שניי ה בשיעו ר ש ל ; 72 ויות ר מחב ר העובדי ם ; ואל ו הכנס ת מכונ ת
הסריק ה במקו ם מכונת־הניפו ץ השניי ה הפחית ה הפחת ה ניכר ת א ת מספ ר הידיי ם
שעבד ו קודם־לכ ן בחדר־הניפוץ. " בית־חרוש ת אח ד לטוויי ה אומ ד א ת חסכונ ו הכלל י
ב״ידיים ״ בשיעו ר ש ל , 10% . האדוני ם ג י ל מ ו ר , בעל י בית־טוויי ה במאנצ׳סטר ,
מצהירי ם : "במחלקת־הנשיפ ה ( 16111 נ 1161 ^ע 16 > ¥111£ ד 10 נ 1 ) שלנ ו אומדי ם אנו , כ י

202 י ו ר : ״פילוסופי ה ש ל מאנופאקטורות״ , עט ׳ 19 . "יתרונ ו הגדו ל ש ל מנגנון־המבונו ת
שמשתמשי ם ב ו בעשיית־לביני ם עיקר ו בכד , שהמעבי ד נעש ה בלתי־תלו י לחלוטי ן בעובדי ם
מאומנים. ״ (״הועד ה להעסק ת ילדים , דו״ ח ו\" , לונדו ן 1866 , עמ ׳ 180 , מם ׳ 46 . )

תוספ ת למהדור ה ב׳ . מ ר א . סטורוק , מנה ל ראש י במחלק ת המכונו ת ש ל "מסת״ ב
הגדול ה ש ל הצפון ״ [״ז 33 זה־ 1131 1 טי 1161 ; 01-1 א :; 631 ־ 01 ״ ] מספ ר לנ ו בעניי ן בניית־מכונו ת
(קטרי ם וכר ) : ״השימו ש בעובדי ם אנגלי ם יקרי ם [ 6 ^ 61131 ^ 6x ] פוח ת מיו ם ליום . הייצו ר
בבתי־העבוד ה ש ל אנגלי ה גד ל ע ל יד י שימו ש בכלי־עבוד ה משוכללי ם וא ת הכלי ם האל ה
משמ ש שו ב סו ג נמו ך ש ל עבוד ה (• 0:1 1360111 01388 עג 3 10 ) ...קוד ם נדרש ת בהכר ח עבודת ם
המומחי ת כד י לייצ ר א ת כ ל החלקי ם ש ל הקטרים . עכשי ו העבוד ה המייצר ת א ת חלק י הקטרי ם
פחות ה במומחיות ה א ך טוב ה יות ר בכליה . באמר י ,כלים ׳ מתכוו ן אנ י למנגנון־המכונו ת ש ל
המכונאים : מחרטות , מקצעות , מקדחי ם וכר" . ("נעד ה מלכותי ת בדב ר מסה״ב . פרטי־העדות. "
לונדו ן 1867 . מס ׳ 17862 ד 17863 . )

203 יור : ״פילוסופי ה ש ל מאיופאקטורות" , ענ ד 20 .

204 יור : שם , עט ׳ 321 .

203 שם . עט ׳ 23 .

356

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

הוצאותינ ו במנגנון־המכונו ת החדשו ת פחת ו בשלי ש של ם בשכר־העבוד ה ובידיים.. .
בחדר״ ר,מכונו ת קסיויל ה ולמיתו ח (מוסס , ! 31116 ־ £1 ! 300 31116 ־ £1 > 301 ן )
ההפחת ה הי א בער ך כד י שלי ש בהוצאו ת וכ ן הפחת ה ש ל שלי ש בידיי ם ! במחלק ת
הטוויי ה בער ך הפחת ה ש ל שלי ש בהוצאות . ועדיי ו ל א אמרנ ו הכ ל : החוטי ם שלנ ה
העוברי ם ליד י החרשתנים , מעולי ם הרב ה יות ר מחמ ת השימו ש במנגנו ן מכונותינ ו
החדשות , מעולי ם ע ד כד י כך , שנית ן לייצ ר מה ם כמו ת גדול ה יות ר ש ל אריג , ובזו ל
יותר , משהי ו מייצרי ם מ ן החוטי ם שהותקנ ו על־יד י מנגנון־המכונו ת הקודם" 206 . ע ל
כ ך מעי ר המפק ח ע ל בתי־החרושת , מ ר א . רדגרייוו , לאמור : "עובד ה הי א כ י
הפחת ת הידיי ם כנג ד ייצו ר מוגב ר הולכ ת ומתקדמ ת בהתמד ה ; בבתי־החרוש ת לצמ ר
התחיל ה הפחת ת הפועלי ם לפנ י זמ ן קצר , והי א הולכת־ונמשכ ת * , לפנ י ימי ם אחדי ם
ס ח ל י מנה ל בית־ספ ר אש ר בסביבו ת רוצ׳דייל , כ י היריד ה הגדול ה בבית־הספ ר
לבנו ת נגרמ ה ל א ר ק מחמ ת המצוקה , אל א ג ם מחמו ק השינויי ם שחל ו במנגנו ד
המכונו ת בבתי־חרוש ת לצמר , וכתוצא ה מ ן השינויי ם האל ה פוטר ו 70 פועלי ם חצאי ־
זמניים" 207 .

הטבל ה הבא ה מעמיד ה אותנ ו ע ל התוצא ה הכולל ת ש ל השכלולי ם המכאניי ם
בתעשיי ת הכותנ ה באנגליה , שנגרמ ו ע ל יד י מלחמודהאזרחי ם האמריקני ת :

1858 1861 1868

מספ ר בתי־החרוש ת

אנגלי ה וול ס 2046 2715 2405

סקוטי ה 152 163 131

אירלאנ ד 12 9 13

הממלכ ה המאוחד ת ... . 2210 2887 2549

מספ ר נולי־־הקיטו ר

אנגלי ה וול 0 275.590 368.125 344.719

0 ק 1 טי ה 21.624 30.110 31.864

אירלאנ ל 1.633 1.757 2.746

הממלכ ה המאוחד ת ... . 298.847 399.992 379.329

מספ ר הפלכי ם

אנגלי ה ולל ס 25.818.576 28.352.152 30.478.228

0 ק 1 טי ה 2.041.129 1.915.398 1.397.546

אירלאנ ל 150.512 119.944 124 .240

הממלכ ה המאוחד ת 28.010.217 30.387.494 32.000.014

מספ ר האנשי ם המועסקי ם

אנגלי ה ו 1 ל ס 341.170 407.598 347.052

0 ק 1 טי ה ....... . 34.698 41.237 39.809

איילאנ ל 3.345 2.734 4,203

הממלכ ה המאוחד ת 379.243 451.569 401.064

206 "דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ר , 31 באוקט . 1863 ״ , עפ ד 108 ואילך .

207 שם , עמ ׳ 109 . שכלול ו המהי ר ש ל מבגנוךהמכונו ת בימ י משבר־הכותנ ה איפש ר ביד י
החרשתני ם האנגלי ם — מי ד לאח ר סיומ ה ש ל מלחמ ת האזרחי ם האמריקני ת — לחזור י
ולהגדי ש כהרף־עי ן א ת חשו ק העולמי : כב ר ב־ 6 החדשי ם האחרוני ם ש ל 1866 כמע ט אי *
אפש ר הי ה למכו ר אריגים . וכ ך הח ל משלו ח הסחורו ת לסי ן ולהודו , מ ה שהגבי ר כמוב ן עו ד
יות ר א ת הג 1 ד ש [; 1111 ־ 8 ] . בראשי ת 1867 חיפש ו החרשתגי ם מוצ א באמצע י הבדו ק המקוב ל

357

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

נמצא , שמשנ ת 1861 ע ד 1868 נעלמ ו 338 בתי־חרוש ת לכותנ ה ! כלומר , מנגנון ־
של־מכונו ת פרודוקטיב י יות ר ועצו ם יות ר נתרכ ז ביד י מספ ר מוע ט יות ר ש ל בעל י
הון . מספ ר נולי־ ר,קיטו ר נתמע ט ב־ 20.663 ; אב ל ב ו בזמ ן עלתד ז תוצרתם , ונמצ א כ י
נו ל מתוקן־יות ר נת ן עכשי ו הספ ק יות ר מ ן הישן . ולאחרונה : מספ ד הפלכי ם עלד ,
ב־ 1.612.541 , ואל ו מספ ר הפועלי ם המועסקי ם פח ת ב־ 50.505 . מכאן , שהמצוק ה
"החולפת" , שהטי ל משבר־הכותנ ה ע ל הפועלי ם ע ד כד י חנק , גדל ה ונתחזק ה ע ל
יד י ההתקדמו ת המהיר ה והמתמד ת שחל ה במנגגון־המכונות .
י . אול ם מנגנון־ ד,מכונו ת פוע ל ל א ר ק כמתחר ה עצום־ביותר , המוכן־ומזומ ן כ ל
שע ה לזרו ק א ת הפועל־השכי ר כ״מיותר״ . הו א ג ם עוצמ ה עוינ ת לפוע ל — כ ף
מכרי ז ההו ן בקו ל ובמגמ ה ברורה , וכ ך משתמ ש ב ו ההון . מנגנון־המכונו ת נעש ה
כל י המלחמ ה העצום־ביות ר לדכ א ב ו א ת מרידות־הפועלים , השביתו ת וכיו״ב ,
המתפרצו ת באופ ן פריוד י נג ד שלטונו־היחי ד ש ל ההון 208 . לפ י ג א ס ק ל הית ה
מכונת־ ד,קיטו ר מי ד בתחילת ה יריב ו ש ל "כוודהאדם" , וירי ב ז ה איפש ר ג ם לבעל־ההו ן
לדכ א א ת תביעותיה ם הגדלות־והולכו ת ש ל הפועלים , אות ן תביעו ת שאיימ ו להבי א
משב ר ע ל ראשית ה ש ל שיט ת בתי־ ד,חרושת 209 . אפש ר הי ה לכתו ב היסטורי ה שלימ ה
ע ל האמצאו ת שהומצא ו משנ ת 1830 ואילך , שכל־עצמ ן ל א בא ו לעול ם אל א לשמ ש
כלי־מלחמת ו ש ל ההו ן נג ד מרידו ת הפועלים . אנ ו מזכירי ם קודם־כ ל א ת נול־ה״פרד "
האוטומאט י ( 11116 מ 8 ג 11 ; 861£3,01 ) , משו ם שהו א פות ח תקופ ה חדש ה בשיט ה
האוטומאטית 210 .

בעדות , שהעי ד נאסמית , ממצי א פטיש־הקיטור , בפנ י ועד ת האגודו ת המקצועיו ת
[ 1881011 בנ 11 מ 00 111110118 ׳ 168 ), 3 ־ 11 ׳] , אמ ר כדברי ם האל ה ע ל השכלולי ם במנגנון ־
המכונות , שהתקינ ם לרג ל השביתו ת הגדולו ת והממושכו ת ש ל פועלי־המכונו ת בשנ ת
1851 : ״הק ו האופיינ י כשכלולי ם המכאניי ם המודרניי ם שלנ ו הו א : הכגס ת מכונות ־
של־כלי־עבודה , הפועלו ת מאליהן . ומ ה שכ ל פוע ל מכאנ י חיי ב עת ה לעשו ת — ומ ה
שיכו ל לעשו ת כ ל נע ר—הוא : ל א לעבו ד בעצמו , אל א להשגי ח ע ל העבוד ה הנא ה ש ל
המכונה . כ ל המעמ ד כול ו ש ל הפועלים , שהי ו תלויי ם במומחיות ם בלבד , נדח ה
ובט ל מ ן העולם . קוד ם היית י מעסי ק ארבע ה נערי ם בשבי ל כ ל מכונאי . תודו ת

עליה ם : הורד ת שכר־העבוד ה ב־ 5% . התנגד ו לכ ך הפועלי ם והצהיר ו — ובצדק , מבחינ ה
עיוני ת — שהתרופ ה היחיד ה הי א לעבו ד 4 ימי ם בשבוע . לאח ר שסרב ו במש ך זמ ן ר ב נאלצ ו
שרי־התעשייה , הממוני ם ע ל דע ת עצמם , לבו א ליד י אות ה החלט ה — במקומו ת אחדי ם ע ם
הורד ת שנ ר ש ל 5% , ובמקו ם אהרי ם בל א הורדה .

208 ״היח ס שבי ן הבעלי ם לבי ן העוב ד בענפ י התעשיי ה לבקבוקי ם מזכוכית־צו ר מנופח ת —
משמעותו : שבית ה כרונית" . מכאן , פריח ת המאנופאקטור ה ש ל זכוכי ת לחוצה , שכא ן
מבוצעו ת הפעולו ת העיקריו ת ע ל יד י מנגנון־המכונות . בית־עס ק אה ד לי ד ניוקאטל , שייצ ר
קוד ם 35.000 ■פונטי ם זכונית־מנופח ת לשנה , מייצ ר עת ה במקו ם ז ה 3.000.500 פונ ט ש ל
זכוכי ת לחוצה . (״חנעד ה להעסק ת ילדי ם . דו״ ח ן\ן. " 1865 , עט ׳ 262 , 263 . )

209 ג א ס ק ל : ״האוכלוסיי ה התעשייתי ת ש ל אנגליה״ . לונדו ן 1833 . עמ ׳ 3 , 4 .

210 כמ ה דרכי ם חשובו ת מאו ד בשימוש ן ש ל מכונו ת בשבי ל בניית־מנונו ת המצי א מ ר
6 רבר ן — ונדח ף לכ ד ע ל יד י שביתו ת בבית־ ד,חרוש ת של ו עצמ ו לייצור־מכונות .

358

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

לאות ם צירופי ם מכאניי ם חדשי ם הפקת י א ת מספ ר האנשי ם הבוגרי ם מ־ 1500 ע ד
750 . והתוצא ה היתה : עליי ה הגונ ה ברוחי. "

וכ ד אומ ר יו ר ע ל מכונ ה לד״דפסת־צבעי ם במפעלי ם להדפס ת ארי ג הודי :
"סוף־סו ף חיפש ו ומצא ו בעלי־ההו ן שיחדו ר מ ן העבדו ת הזא ת ללא־נשו א (היינו ,
מ ן התנאי ם המעיקי ם עליה ם בחוזי ם ע ם הפועלים ) — במקורו ת המדע , ועד־מהר ה
חזרו־והגיע ו ליד י שלטונ ם הלגיטימי , שלטו ן הרא ש ע ל האיברי ם השניים־במעלה. "
ע ל אמצא ה ליישו ר השתי , שגור ם בלתי־אמצע י ל ה שימש ה שביתה , הו א אומר :
"המתלונני ם למיניהם , שדימ ו א ת עצמ ם יושבי ם שאנני ם בחפירו ת ללא-חדירר ,
מאחור י הקוי ם הקודמי ם ש ל חלוקת־העבודה , רא ו והנ ה אגפיה ם נתבלבל ו וקוי ־
ההגנ ה נעש ו חסרי־תועל ת ע ל יד י הטכסיסי ם המכאניי ם החדשים ; וכ ך אנוסי ם הי ו
להבנ ע כניע ה ללא־תנאי. " ע ל אמצא ת נול־ה׳פרד ׳ האוטומאט י הו א אומר : "יציר ה
שנועד ה להחזי ר א ת הסד ר ליושנ ו בקר ב מעמדו ת התעשייה.. . אמצא ה ז ו מאשר ת
א ת התור ה הגדול ה שכב ר הובע ה פעם , כ י משמגיי ס ההו ן א ת המד ע לשירותו , לעול ם
תה א הי ד הסורר ת ש ל העבוד ה לומד ת לק ח בציות" 211 . וא ף ע ל פ י שחיבור ו ש ל
יו ר יצ א בשנ ת 1835 , היינו , בזמ ן ששיטת־תעשיי ה הית ה רופפ ת עדיי ן בהתפתחותה ,
באופ ן יחס י — נשא ר הו א משמ ש ביטו י קלאס י לרוח־התעשיי ה ; ול א ר ק ע ל שו ם
ציניות ו גלוית ־ הלב , אל א ג ם ע ל שו ם תמימותו , שב ה הו א מפטפט־ומגל ה א ת
הסתירו ת האויליו ת ש ל מוח־ההון . לאח ר שמפת ח הוא , למשל , א ת "התורה" , כ י
ההון , בעזר ת המד ע שנשכ ר לצב א משרתיו , לעול ם מכרי ע א ת הי ד הסורר ת ש ל
העבוד ה וכופ ה עלי ה ציו ת — הר י הו א מתמרמ ר ע ל כך , כ י "בא ו והאשימ ו אות ו
(א ת המד ע המכאני־פיזיקאי ) שהו א משכי ר עצמ ו לשמ ש כלי־שר ת ביד י בעלי־הו ך
עשירי ם כד י להצי ק לעניים" . לאח ר שהטי ף ארוכו ת ורחבות , כמ ה מ ן התועל ת י ש
בשבי ל הפועלי ם בהתפתחו ת המהיר ה ש ל מנגנון־המכונות , הר י הו א עומ ד ומתרה ;
בהם , שבסרבנותם , בשביתותיה ם וכו ׳ ה ם מחישי ם א ת התפתחות ו ש ל מנגנון ־
המכונות . ״מהפכו ת אלימו ת מסו ג זה ״ — הו א אומ ר — "מציגו ת לראו ה א ת קוצ ר
ראיית ו ש ל אד ם באופי ו הבזו י ביותר , אופ י ש ל מ י שמענ ה א ת עצמו. " עמודי ם
מועטי ם קודברלכ ן נאמ ר להיפך : "אילול א ההתנגשויו ת האלימו ת וההפסקות ,
שנגרמ ו ע ל יד י השקפו ת מוטעו ת בקר ב פועל י בתי־החרושת , הית ה שיט ת התעשייה ־
מתפתח ת עו ד בית ר מתירו ת לברכ ה מרוב ה יות ר לכ ל המעורבי ם בדבר " ואחד־כ ך
הו א מכרי ז שוב : "לאושר ה ש ל האוכלוסיי ה במחוזות־הכותנ ה ש ל בריטניה ־
הגדול ה — אי ן השיפורי ם במנגנון־המכונו ת חלי ם אל א בהדרגה. " "אומרים , כי ׳
דב ר ז ה (שכלול ו ש ל מנגנון־המכונות ) מפחי ת א ת שע ר שכר ם ש ל הבוגרים , ע ם
שהו א דוח ק א ת רגליח ם ש ל חל ק מהם , וע ל יד י כ ך הו א הופ ך א ת מניי ן הפועלי ם
לגדו ש ית ר ע ל המידה , בהשנא ה א ל הביקו ש אחר י עבודתם . והר י ודא י הדבר ,
שהו א מגדי ל א ת הביקו ש לעבוד ת ילדי ם ומעל ה א ת שע ר שכר ם ש ל אלה. " ומצ ד
השנ י ב א אות ו בעל־נחמו ת ומלמ ד סניגורי ה ע ל השכ ר הנמו ך לילדי ם — בכך , שהו א
משמ ש תרי ם בפנ י ההורי ם מלשלו ח א ת ילדיה ם במוקד ם מד י לבתי־החרושת . כ ל

211 י ו ר : ״פילוסופי ה ש ל מאנופאקטורות" , עם ' 367 — 370 .

359

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

ספר ו הו א כתב־סניגורי ה אח ד ע ל יו ם העבוד ה הבלתי־מוגבל ; וא ם התחוק ה אוסר ת
להעבי ד ילדי ם בג י 13 עבודת־פר ך יות ר מ־ 12 שעו ת ליו ם — נזכר ת נפ ש ליבראלי ת
ז ו א ת התקופו ת החשוכות־ביות ר ש ל ימי־הביניים . ואי ן ז ה גוד ר בעד ו מלתבו ע
מא ת פועל י בתי־החרושת , שיתפלל ו תפיל ת הודי ה להשגח ה העליונה , שכ ן ע ל יד י
מנגנון־המכונו ת סיפק ה ז ו לה ם א ת המנוח ה כד י להגו ת "בענייניה ם הנצחיים" 212 .

6 . רדאוריי ח שיווי־־המשק ל לנפ י הפועלי ם שנדחק ו על־יד י מנגנון־המבונו ת

חבור ה שלימד . ש ל חכמי־כלכל ה בורגנים , כגו ן ג׳יימ ם מיל , מאק־קולוך , טורנם ,
סניור , ג / סט . מי ל וכו ׳ פוסקים , כ י כ ל מנגנוך־המכונו ת הדוח ק רגל י פועלים ,
לעול ם משחר ר בו־בזמן , ובהכרח , הו ן שקול־כנגד ו להעסקת ם ש ל אות ם הפועלי ם
גופם 213 .

נניח , שבעל־הו ן מעסי ק 100 פועלים , למשל , במאנופאקטורה־לטפיטי ן — כ ל
פוע ל ב־ 30 לי״ ש לשנה . הר י שההו ן המשתנה , שבעל־ההו ן משקי ע בשנ ה אח ת עול ה
3000 לי״ש . יהא , שהו א מפט ר 50 פועלים , וא ת 50 הנותרי ם הו א מעסי ק לי ד מנגנון ־
מכונו ת העול ה ל ו 1500 לי״ש . למע ן הפשטו ת אנ ו מסיחי ם דעתנ ו מבניינים , פחמי ם
וכיו״ב . ועו ד נניח , שחומר־הגל ם הנאכ ל בשנ ה עולה , עת ה כמקודם , 3000 לי״ש 214 .
כלו ם "נשתחרר " ע ל יד י גילגו ל ז ה הו ן כלשהו ? לפ י אופן־המפע ל הישן ,
הסכו ם הכול ל המושק ע בס ך 6000 לי״ ש הי ה מורכ ב מחצית ו הו ן קבו ע ומחצית ו
הו ן משתנה . עכשי ו הו א מורכב : 4500 לי״ ש ( 3000 לי״ ש לחומר־גלם , ו־ 1500
לי״ ש למנגנון־המכונות ) הו ן קבוע , ו־ 1500 לי״ ש הו ן משתנה . עכשי ו מהוו ה
ההו ן המשתנה , א ו חל ק ההו ן שנתגלג ל בכוח־עבוד ה חי , ל א מחצי ת אל א ר ק 4 / ג
בלב ד ש ל כ ל ההון . במקו ם שחרו ר ס ל כא ן ריתו ק ש ל ההו ן בתו ך צור ה כז ו שהו א
חד ל מלהתחל ף בכוח־עבודה , כלומר , חל ה כא ן הפיכת ו ש ל הו ן משתנ ה להו ן קבוע .
עכשיו , א ם שא ר התנאי ם בעינ ם עומדים , אי ן ההו ן ש ל 6000 לי״ ש יכו ל להעסי ק
לעול ם יות ר מ־ 50 פועלים . ע ם כ ל שכלו ל ש ל מנגנון־המכונו ת יעסי ק ההו ן פחו ת
פועלים . איל ו הנחנו , שמנגנון־המכונות , שהוכנ ס מחדש , עול ה פחו ת מ ן הסכו ם ש ל
כוח־העבוד ה ומכשירי־חעבוד ה שנדחק ו על־ידו , נגיד , למשל : במקו ם 1500 ר ק
1000 לי״ ש — כ י א ז הי ה נהפ ך הו ן משתנ ה ש ל 1000 לי״ ש להו ן קבוע , א ו היד .
מרותק , ואל ו חו ן ש ל 500 לי״ ש הי ה משתחרר . הו ן זה , האחרו ן—א ם נני ח ששכר ־
העבוד ה השנת י בעינ ו עומ ד — עשו י לשמ ש קר ן להעסק ת 16 פועלי ם בערך , והר י
פוטר ו 50 פועלי ם ! גדול ה מכן : אי ן להעסי ק אל א הרב ה פחו ת מ־ 16 , שכ ן כד י
להפו ך 500 לי״ ש להון , שו ב חל ק מה ן צרי ך ליהפ ך להו ן קבוע , הוו ה אומד : ר ק
חל ק מה ן יכו ל להתחל ף בכו ח עבודה .

ואול ם אפיל ו נניח , שהתקנ ת מנגנון־המכונו ת החד ש מעסיק ה מספ ר מרוב ה ש ל

212 י ו י : ״שם , עט ׳ 368 , 7 , 370 , 321 , 281 , 475 [ 370 ] .

213 ריקארד ו א ף הו א הי ה תחיל ה בדע ה זו , ואול ם חז ר ב ו בפירו ש לאחר־מכ ן
באות ם הוסר־פני ה מדע י ואהבודאמ ת האופייניי ם לו . ר ׳ ״עיקרי ם וכו״ / פר ק 31 . "ע ל
מנגנון־המכונות" .

214 ודו ק : נות ן אנ י הדגמ ה ז ז באות ו אופ ן ממ ש שהביאוה ו הכלכלני ם הנ״ל .

360

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

מכונאי ם—כלו ם י ש בכ ך משו ם שיווי־המשק ל [קומפנסאציה ] כנג ד פועלי־הטפיטי ן
שהושלכ ו החוצה? ■ במקר ה הטו ב ביות ר מעסיק ה התקנת ו פוזו ת פועלי ם משדוח ק
השימו ש בו . הסכו ם ש ל 1500 לי״ ש שמתחיל ה ל א ייצ ג אל א שכר־עבודת ם ש ל
פועלי־הטפיטי ן שפוטרו , הר י עכשי ו הו א מייצג , בדמות ו ש ל מנגנון־המכונו ת :
א ) א ת הער ך ש ל אמצעי־הייצו ר הדרושי ם להתקנתו ! ב ) א ת שכר־העבוד ה ש ל
המכונאי ם המתקיני ם אותו ! ג ) א ת עודף־הער ך הנופ ל ליד י "אדוניו" . ועוד :
משהותקנ ה המכונה , שו ב אי ן הי א טעונ ה חידו ש אל א לאח ר מיתתה . מכאן , כד י
להעסי ק בתמידו ת אות ו מספ ר נוס ף ש ל מכונאים , מ ן ההכר ח שחרשתן־לטפיטי ן
אח ד אח ר השנ י יה א דוח ק פועלים .

בעצ ם אי ן ג ם אות ם סניגורי ם מתכווני ם לסו ג ז ה ש ל שחרו ר הון . מתכווני ם ה ם
לאמצעי־מחיית ם ש ל הפועלי ם המשוחררים . ואמנ ם אי ן להכחיש , כ י במקר ה המובא ,
למעלה , למשל , ל א ר ק שמנגנון־המכונו ת משחר ר 50 פועלי ם וע ל יד י כ ך הו א
עוש ה אות ם "עומדי ם לרשות " [השוק] , אל א ג ם מבט ל הו א א ת ויקת ם א ל אמצעי־מחי ה
בסכו ם ש ל 1500 לי״ש , וב ך הו א "משחרר " אמצעי־מחי ה אלה . עובד ה פשוט ה זו ,
שאינ ה חדש ה כל־־עיקר , כ י מנגנוךהמכונו ת משחר ר א ת הפוע ל מאמצעי־מחיית ו —
פירושה , איפוא , מבחינ ה כלכלית , כ י מנגנון־תמכונו ת משחר ר אמצעיימחי ה בשבי ל
הפועל , א ו הופ ך אות ם להו ן כד י להשתמ ש בפועל . רואי ם : הכ ל תלו י באופן־הביטוי ,
. 0101111-6 11061: 01313 118 ( 011111111 ^ 1 [מות ר להמתי ק א ת הצרו ת ע ל יד י שינו י שמן] .

לפ י אות ה תיאורי ה יוצא , שאמצעי־מחי ה אלה , בער ך ש ל 1500 לי״ש , היו ו הון ,
שנשתער ך ע ל יד י עבודת ם ש ל חמישי ם פועלי־טפיטי ן המפוטרים . א ם כן , מקפ ח
הו ן זד , א ת עיסוק ו ע ם השבתון , שקיבל ו אות ם החמישים ! ול א ינו ח ול א ישקוט ,
ע ד שימצ א "השקעה " חדשה , שב ה יוכל ו אות ם החמישי ם לצרו ך הו ן ז ה צריכ ה
פרודוקטיבית . נמצא , שבמאוח ר א ו במוקד ם שו ב יצטרכ ו להזדמ ן יח ד הו ן ופועלים ,
והר י ל ך שיווי־המשקל . משמע : ג ם יסוריה ם ש ל הפועלי ם הנדחקי ם ביד י מנגנון ־
המכונו ת אינ ם.אל א חולפים , ממ ש כמ ו שחולפי ם אוצרו ת העול ם הזה ,

אמצעי־המחי ה בסכו ם ש ל 1500 לי״ ש מעול ם ל א עמד ו בחזק ת הו ן לעומ ת
הפועלי ם המפוטרים . עמוד־עמד ו לעומת ם בחזק ת הו ן אות ן 1500 הלי״ש , שנהפכ ו
.עכשי ו למנגנון־מכונות . לכשנעיי ן יפה , ל א הי ו מייצגו ת 1500 לי״ ש אל ה אל א חל ק
מ ן הטפיטי ן שהי ו מיוצרי ם שנה־שנד , ביד י 50 הפועלי ם המפוטרים , ואות ו חל ק הי ו
מקבלי ם הפועלי ם שכ ר מיד י מעסיק ם — בצורת־ממון , במקו ם שכר־מגופו . בטפיטי ן
אלה , שנהפכ ו ל־ 1500 לי״ש , הי ו קוני ם הפועלי ם אמצעי־מחי ה באות ו סכו ם גופו .
לפיכ ך קיימי ם הי ו הלל ו ל א בחזק ת הו ן אל א בחוק ת סחורות , והפועלי ם גופ ם הי ו
קיימי ם לגב י הסחורו ת האלה , ל א בחזק ת פועלי ם שכירי ם אל א בחזק ת לקוחות .
עובד ה זו , שמנגנון־המכונו ת "שיחרר " אות ם מאמצעי־הקנייה , הופכת ם מלקוחו ת
ללא־לקוחות . מכא ן הביקו ש המופח ת לסחורו ת אלה . . ¥0118,10111 [ז ה הכל. ] א ם
ביקו ש מופח ת ז ה אינ ו מתאז ן על־יד י ביקו ש מוגב ר ממקו ם אחר , יור ד מחיר ן ש ל
הסחורו ת בשוק . וא ם הדב ר נמש ך זמ ן ר ב ובהיק ף מרובה , בא ה בעקבותי ו דחיק ת
הפועלי ם העסוקי ם בייצור ו ש ל אות ן הסחורות . חל ק מ ן ההון , שהי ה מייצ ר קודם ־
לכ ן אמצעי־מחי ה הכרחיים , מתחדש־ומתייצ ר בצור ה אחרת . בזמ ן ירידת ם ש ל

־ ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

מחירי־השו ק והיסט־מקומ ו ש ל ההון , א ף הפועלי ם העסוקי ם בייצור ם ש ל אמצעי ־
המחי ה ההכרחיי ם "משתחררים " מחל ק ש ל שכרם . נמצא , שבמקו ם להוכיח , כ י
מגגנון־המכונות , בשחרר ו א ת הפועלי ם מאמצעי־מחיה , הופ ך בדבזמ ן א ת האחרוני ם
להו ן לש ם העסק ת אות ם פועלי ם — מוכי ח האדו ן הסניגור , בכו ח אות ו חו ק בדוק ־
ומנוס ה בדב ר ביקו ש ואספקה , ממ ש א ת ההיפך : ל א בלב ד באות ו ענף־ייצור ,
שהונה ג מנגנון־המכונות , אל א ג ם בענפי־הייצור , של א הונהג , בכ ל מקו ם זור ק הו א
פועלי ם החוצה .

העובדו ת הממשיות , שהאופטימיו ת הכלכלי ת הפכת ן לחוכא־ואטלולא , הן :
הפועלי ם הנדחקי ם ע ל יד י מגגגון־המכונו ת מושלכי ם מ ן הסדנ ה א ל שוק ־
העבוד ה ומרבי ם ב ו א ת מספר ם ש ל כוחות־העבוד ה העומדי ם ז ה כב ר לרשו ת הניצו ל
הקאפיטאליסטי . בפרש ה השביעי ת יתגלה , כ י פעולת ו ז ו ש ל מנגנון־המכונות ,
שבאי ם ומתארי ם אות ה כא ן כשיווי־משק ל בשבי ל מעמ ד הפועלי ם — אדרבה ,
פוגע ת בפוע ל פגיע ת שו ט איום־ביותר . כא ן נאמ ר ר ק זא ת : ודאי , שהפועלי ם שנדחק ו
מענ ף אח ד ש ל ייצו ר יכולי ם למצו א עיסו ק באח ד מענפי־ייצו ר אחרים . מוצאי ם
ה ם ענפי־ייצו ר כאלה , ועל־יד י כ ד שו ב מתהד ק הקש ר שביניה ם ובי ן אמצעי־המחי ה
שנשתחרר ו יח ד עמה ם—הר י מתרח ש דב ר ז ה בכוח ו ש ל הו ן חדש , הו ן נוסף , הדוח ף
להשקעה , ובשו ם פני ם ל א בכו ח ההו ן שנמצ א כב ר קודם־לכ ן בתיפקוד ו ועכשי ו
נהפ ך והי ה למנגנון־מכונות . ואפיל ו הדב ר כ ך — כמ ה מועטי ם סיכוייהם ! מסכני ם
עלובי ם אלה , שחלוקת־העבוד ה הטיל ה בה ם מומים , פח ת ערכ ם מחו ץ לחוג־עבודת ם
הקוד ם ע ד כד י כך , שאי ן לה ם דריס ת רג ל אל א לענפי־עבוד ה מועטים , ירודים ,
וממיל א מלאים־וגדושי ם תמי ד ומשלמים־שכ ר למט ה מ ן המידה 215 . ועו ד : כ ל ענף ־
תעשיי ה מוש ך אלי ו שנה־שנ ה זר ם אנוש י חדש , המספ ק ל ו א ת מכסת ו בשבי ל
החלפ ה וגידו ל תקינים . ע ם שמנגנון־המכונו ת משחר ר חל ק מ ן הפועלי ם העסוקי ם
בענף־ייצו ר מסוים , מי ד חל ה ג ם חלוק ה חדש ה ש ל אנשי־המילואים , וה ם נבלעי ם
בענפי־עבוד ה אחרים , ואל ו הקרבנו ת הראשוני ם ברוב ם כלים־והולכי ם ומתנווני ם
בימ י המעבר .

עובד ה הי א שאי ן להרה ר אחריה , כ י מנגנוךהמכונוו ז לכשעצמ ו אינ ו אחרא י
לאות ו "שיחרור " ש ל הפועלי ם מאמצעי־מחיה . הו א מוזי ל ומרב ה א ת התוצר ת
באות ו ענף־ייצור , שב ו הו א קונ ה שביתה , ובתחילת ו אינ ו משנ ה א ת כמות ם ש ל
אמצעי־המחיה , המיוצרי ם בענפי־ייצו ר אחרים . הוו ה אומר : י ש ל ה לחברה , כמ ו
קוד ם שהונה ג מנגנון־המכונו ת כ ן עתה , אות ה כמו ת ש ל אמצעי־מחיה , ואפש ר יות ר

215 ע ל כ ך מעי ר אח ד מחסיד י ריקארדו , בדבר ו כנג ד דברי־ההב ל [ 3113.1360 ? ]

ש ל י . ב . ם י י : "במקו ם שחלוקת־ ד,עבוד ה מפותח ת כראוי , אי ן להשתמ ש במומחיות ו ש ל
הפוע ל אל א באות ו ענ ף מיוח ד שב ו נצטבר ה מומחיות ו ; הוא־עצמ ו מעי ן סו ג ש ל מכונ ה
הוא . הר י שאי ן תועל ת בכ ך א ף ל א כמלו א הנימה , א ם חוזרים־ומפטפטים , מעשה־תוכי ,
שמגמת ם ש ל הדברי ם הי א למצו א א ת רמתם . א ם נסתכ ל סביבנו , ל א נוכ ל של א לראות , כ י
אי ן ה ם יכולי ם להשי ג א ת רמת ם לימי ם רבים ! ובמקר ה שה ם משיגי ם אותה , הריה י תמי ד
נמוכ ה משחית ה בתחילת ו ש ל התהליך. " ("חקיר ה באות ם עקרונו ת בדב ר אופי ו ש ל הביקו ש
וכר״ , לונדו ן 1821 , עט ׳ 72 . )

362

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

מכן , בשבי ל הפועלי ם שנדחק ו — א ם להסי ח א ת הדע ת מאות ו חל ק עצו ם ש ל
התוצר ת השנתית , המתבזב ז ביד י לא־עובדים . וכא ן נקודת־המשע ן ש ל האפולוגטיק ה
הכלכלנית ! הסתירו ת והניגודים , שאי ן להפריד ם מ ן השימו ש הקאפיטאליסט י
במנגנון־המכונות , שו ב אינ ם קיימי ם — משו ם שאי ן ה ם נובעי ם מתו ך מנגנון ־
המכונו ת עצמ ו אל א מתו ך השימו ש הקאפיטאליסט י ב ו ! ובכ ן : מכיו ן שמנגנון ־
למכונות , א ם את ה מעיי ן ב ו לכשעצמו , מקצ ר א ת יום־העבודה , ואל ו כמשתמשי ם ב ו
שימו ש קאפיטאליסט י מארי ך הו א א ת יום־העבודה ; הו א כשלעצמ ו מק ל ע ל
העבודה , וע ם השימו ש הקאפיטאליסט י הו א מעל ה א ת אינטנסיביות ה ? הו א כשלעצמ ו
י ש ב ו משו ם נצחונ ו ש ל האד ם ע ל כוח־הטבע , וע ם השימו ש הקאפיטאליסט י הו א
משעב ד א ת האד ם על־יד י כוח־הטבע ; הו א לכשעצמ ו מרב ה א ת עושר ו ש ל המייצר ,
וע ם השימו ש הקאפיטאליסט י הו א מדלד ל אותו , וכו ׳ — הר י ב א הכלכל ן הבורגנ י
ופוס ק בפשיטות : העיו ן במנגנון־המכונו ת בפנ י עצמ ו מוכי ח ברו ר כשמש , כ י כ ל
אות ן הסתירו ת המוחשיו ת אינ ן אל א מראית־עי ן בלב ד ש ל המציאו ת הגסה , אול ם
לכשעצמן , וממיל א ג ם להלכה , אינ ן בנמצ א כל־עיקר . וכ ך הו א חוס ך לעצמ ו כ ל
יגיעת־מוחי ן נוספת , ול א עו ד אל א שטעמי ם הו א ע ל יריב ו א ת האיולת , שז ה ב א
להלח ם ל א נג ד השימו ש הקאפיטאליסט י במנגנון־המכונות , אל א נג ד מנגנון ־
המכונו ת עצמו .

ואי ן הכלכל ן הבורגנ י כ 1 פ ר כל־עיקר , כ י מתו ך כ ך נובעי ם ג ם דברי ם ש ל אי ־
נעימו ת ארעי ת ; אב ל היכ ן תמצ א מטבע , שאי ן ל ה ג ם צ ד שנ י נ לדעת ו ל א ייתכ ן
שימו ש אח ר במנגנון־המכונו ת אל א שימו ש קאפיטאליסטי . הוו ה אומר : ניצול ו ש ל
הפוע ל ביד י המכונ ה מזדה ה אצל ו ע ם ניצול ה ש ל המכונ ה ביד י הפועל . ובכ ן : מ י
שמגלה , מ ה מצב־הדברי ם באמ ת באות ו השימו ש הקאפיטאליסט י במנגנון־המכונות ,
שו ב אינ ו רוצ ה בשימו ש ז ה כל־עיקר , הו א מתנג ד לקידמ ה החברתית! 216 ממ ש
כהסבר ו ש ל הרוצ ח המפורס ם בי ל סייקס״א : "רבותי , דייני ם מושבעים , [דא י חתכ ו
ל ו לאות ו סוכן־נוס ע א ת גרגרתו . אול ם ל א אנ י האש ם בעובד ה ז ו — הסכי ן אשמה .
כלו ם בשבי ל דברי ם אל ה ש ל אי־נעימו ת ארעי ת נבו א לגזו ר ע ל השימו ש בסכין ?
■הגיע ו בעצמכם ! מ ה היתד . החקלאות , מ ה היתד . המלאכ ה — באי ן סכי ן זו ! כלו ם
אי ן הי א ג ם מביאה־יש ע בכירורגי ה וג ם מפיצה־דע ת באנאטומיה ? ונוס ף ע ל כך —
עוזרת־ומסייע ת במסיבת־משת ה עליז ה ? עקר ו א ת הסכי ן — והטלת ם אותנ ו אחורני ת
א ל תו ך יוון־הבארבאריות" 216 ^

216 אמן־וירטואו ז באות ו קרטיניז ם חוצפנ י הוא , בי ן השאר , מ א ק ־ ק ו ל ו ך . למש ל :

״א ם יתרו ן בבד ״ — כ ך הו א אומ ר בתמימו ת עשוי ה ש ל יל ד ב ן שמונ ה — "שמפתחי ם יותר *
ויות ר א ת מומחיות ו ש ל העובד , ע ד שמסוג ל הו א לייצ ר כמו ת עולדדומתמיד ה ש ל מצרכי ם
:באות ה ׳כמו ת עבוד ה א ו בפחות . מכ ן — הר י מ ן ההכר ח כ י יה א יתרו ן ג ם בכך , א ם יבטי ח
לעצמ ו עזר ת מנגנון־ממנו ת כז ה שיוכ ל לסיי ע ל ו סיו ע מועיל־ביות ר להשג ת התוצא ה
הזאת. ״ (מאק־קולוך : ״עיקרי ם בבלבל ה מדינית״ , לונדו ן 1830 , עמ ׳ 182 . )
־ 216 א "ממציא ה ש ל המכונה־לטוויי ה הבי א חורב ן ע ל הודו , א ך אי ן ז ה נוג ע לנ ו אל א מעט. "

א . תייר : ״ע ל הקניין ״ [פארי ס 1848 ] . מ ר תיי ר מחליף . כא ן א ת המכונ ה לטוויי ה ע ם
מנור־האריג ה .המכאנ י — "א ך אי ן ז ח נוג ע לנ ו אל א מעט" .

363

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

א ף ע ל פ י שמנגנוךהמכונו ת דוחק , בהכרח , רגל י פועלי ם באות ם ענפי־הייצו ר
שהונה ג בחם , בכ ל זא ת ייתכ ן שיעור ר עליי ת התעסוק ה בענפי־ייצו ר אחרים . אול ם
השפע ה ז ו אי ן ולא־־כלו ם בינ ה ובי ן מ ה שקרו י תיאוריי ת שיווי־המשקל . מכיו ן
שכ ל תוצרת־המכונה , כגו ן אמ ה ש ל אריג־מכונה , זול ה יות ר מתוצרודידיי ם מאות ו
סוג , שנדחק ה על־יד י התוצר ת החדש ה — מתחיי ב מכא ן כחו ק מוחל ט : א ם הכמות ־
הכולל ת ש ל הסחור ה המיוצר ת על־דרך־מכונ ה שו ה לכמות־וזכולל ת ש ל הסחורה ,
שיוצר ה על־דרך־האומנו ת א ו על־דרך־המאנופאקטור ה והוחלפ ה בסחור ה החדשה ,
שו ב מתמע ט הסכום־הכול ל ש ל העבוד ה המושקעת . וא ם דרוש ה תומפת־עבוד ה לש ם
ייצור ם ש ל אמצעי־העבוד ה גופם , ש ל מנגנוךהמכונות , הפח ם וכ ד — הר י תוספ ת
ז ו צריכ ה להיו ת קטנ ה מהפחתת־העבוד ה שנגרמ ה על־יד י השימו ש במנגנון ־
המכונות . שא ם ל א כן , שו ב תחי ה תוצרת־המכונ ה יקר ה כמ ו תוצרהדהיד , א ו יקר ה
הימנה . ואול ם הכמות־הכולל ת ש ל סחורת־המכונה , המיוצר ת ביד י מספ ר מופח ת
ש ל פועלים , גדלה־והולכ ת למעש ה פי־כמ ה ע ל הכמות־הכולל ת ש ל סחורת־האומנו ת
הנדחק ת — ואי ן הראשונ ה נשאר ת כל־עיק ר שנ ה לאחרונה . נניח , כ י 400.000 אמו ת
אריג־מכונ ה מיוצרו ת ביד י מספ ר קטן־יות ר ש ל פועלים , משמיוצרו ת 100.000 אמו ת
אריג־יד . בתוצר ת המוגדל ת פי־ארבע ה גנו ז חומר־גל ם פי־ארבעה . הד י שצרי ך
להגדי ל פי־ארבע ה א ת ייצור ו ש ל חומר־הגלם . ואש ר לאמצעי־העבוד ה הנאכלים ,
כגו ן בניינים , פחמים , מכונו ת וכ ד — הר י משתנ ה הגבו ל לאפשרו ת גידול ה ש ל
העבוד ה הנוספ ת הדרוש ה לייצור ם ש ל אלה , הכ ל לפ י ההפר ש שבי ן כמו ת תוצרת ־
המכונה , מכאן , ובי ן כמו ת תוצרת־היד , שאפש ר להתקינ ה על־יד י אות ו מספ ר גופ ו
ש ל פועלים , מכאן .

נמצאנ ו למדי ם : ע ם התרחבות ו ש ל מפעל־המכונו ת בענף־ייצו ר אחד , מתרבה ־
והול ך מתחיל ה הייצו ר בענפי ם האחרים , המספקי ם ל ו לז ה א ת אמצעי־הייצור . ע ד
היכ ן יגד ל על־יד י כ ך המו ן הפועלי ם המועסקים , דב ר ז ה תלו י — א ם נתוני ם
ארכ ו ש ל יום־העבוד ה ועוצמת־חעבוד ה — בהרכב ם ש ל ההונו ת העומדי ם לשימוש ,
כלומר , ביח ס שבי ן חלקיה ם הקבועי ם ובי ן חלקיה ם המשתנים . וא ף יח ס ז ה שו ב
נתו ן לשינויי ם מרובי ם ע ם השתנו ת היקפ ו ש ל הכיבוש , שכב ש כב ר א ו כוב ש
מנגנון־המכונו ת אות ם ענפי־ייצור . מספ ר האנשים , הנידוני ם לעבוד ה במכרו ת הפח ם
והמתכות , תפח־ועל ה בשיעורי ם עצומי ם ע ם התקדמות ה ש ל מערכת־המכונו ת
באנגלי ה — א ף ע ל פ י שגידו ל ז ה מפג ר בעשרו ת השני ם האחרונו ת מחמ ת השימו ש
במכונו ת חדשו ת לצרכ י המכרות 217 . יח ד ע ם המכונ ה צמ ח וב א לעול ם סו ג חד ש
ש ל פועלי ם — מייצר י המכונות . וכב ר נתחוו ר לנו , שהמפעל־המכונת י הולך ־
ומשתל ט בשיעורי ם עצומי ם יות ר מות ר ע ל ענף־ייצו ר ז ה גופו 218 . ואש ר לחומר -

217 לפ י המיפק ד משנ ת 1861 (כר ך 11 , לונדו ן 1863 ) הי ה מספ ר העובדי ם במכרות־הפח ם
ש ל אנגלי ה וול ס 246.613 , מה ם 73.545 למט ה מגי ל עשרי ם ר 173.067 למעל ה מגי ל זה .
לסעי ף הראשו ן שייכי ם : 835 בנ י חמ ש ע ד עשר , 30.701 בנ י עש ר ע ד חמש־עשרה , 42.010 בנ י
חמש־עשר ה ע ד תשע־עשדה . מספ ר העסוקי ם במכרו ת ש ל ברזל , נחושת , עופרת , בדי ל
ובשא ר מכרות־מתכת : 319.222 .

218 בייצו ר ש ל מכונו ת הי ו עסוקי ם באנגלי ה ובוול ס בשנ ת 1861 : 60.807 איש , לרבו ת

364

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

הגלם 219 , הר י אי ן ספ ק בדבר , למשל , כ י מצעד־הבז ק ש ל טווייודהכותנ ה פית ח א ת
מטעי־הכותנ ה בארצות־הברי ת ש ל אמריקה , וע ם ז ה ל א ר ק שפיתח , מעשה־חממה ,
א ת מסחר־ ד,עבדי ם באפריקה , אל א ג ם הפ ך א ת תרבות־הכושי ם לעס ק ראש י במדינות ,
הקרויו ת מדינות־העבדי ם שבספר . כשנער ך בארצות־הברי ת בשנ ת 1790 המיפק ד
הראשו ן ש ל העבדים , על ה מספר ם כד י 697.000 נפש ׳ ואל ו בשנ ת 1861 — ארבע ה
מיליוני ם בערך . מצ ד שנ י א ף ז ה ברור־ומוחלר , כ י פריחת ה ש ל תעשיית־הצמ ר
המכאנית , ע ם הפיכת ה ההדרגתי ת ש ל אדמת־ני ר לאדמ ת מרע ד,־לצאן , הביא ה עמד ,
גירו ש המונ י ש ל העובדי ם החקלאיים , שנעש ו "מיותרים־במניין" . ע ל אירלאנ ד עוב ד
ג ם כיו ם תהלי ך זה , העשו י למע ט עו ד יות ר א ת אוכלוסיית ה — ז ו שמשנ ת 1845
פחת ה כמע ט כד י מחצית ה — ולהעמיד ה ע ל המידה , שתה א מתאימ ה בדיו ק לצרכיה ם
ש ל אדוני־הקרק ע של ה וש ל האדוני ם חרשתני־הצמ ר האנגלים .

א ם מנגנון־ ד,מכונו ת כוב ש שלבי־הכנ ה א ו שלבי־ביניים , שנושא־העבוד ה צרי ך
לעבו ד ע ד שהו א מגי ע לגמר־צורתו , שו ב מתרבה , יח ד ע ם ריבוי ו ש ל חומר ־
העבודה , ג ם הביקו ש לעבוד ה במפעלי ם המנוהלי ם עדיי ן ע ל דר ך האומנו ת א ו
המאנופאקטורה , שחוד ר לתוכ ם תוצ ר החרוש ת המכונתית . הטוויי ה המכונתית ,
למשל , היתד , מספק ת א ת החוטי ם בזו ל ובשפ ע כ ל כך , שמתחיל ה יכל ו אורגי־י ד
לעבו ד במלו א הזמ ן מבל י להגדי ל א ת ההוצאות . ועל־יד י כ ך עלת ה הכנסתם 220 .
מכא ן נהיר ת האנשי ם א ל אריגת־הכותגה , ע ד שאות ם 800.000 אורגי־הכותנה , שחייה ם
התחיל ו ע ם אמצא ת מיתקנ י ג׳ני , ״טרד ״ ו״פרד ״ — שו ב נידונ ו לכלי ה בסופ ו ש ל
דב ר על־יד י נול־הקיטור . והנ ה ע ם השפ ע י ש ל אריגי־הלבשד , מיוצרי ם בשיטת ־
מכונ ה גד ל מספר ם ש ל החייטים , ש ל ד,חייטות , התופרו ת וכ ר — ע ד שבא ה לעול ם
מכונת־ד־תפירה .

גדל ד,־והולכ ת כמות ם ש ל חומרי־הגלם , ש ל תוצרים־חרשתיים־למחצה , ש ל
מכשירי־עבוד ה וכר , שהמפע ל המכונת י מספ ק על־יד י מספ ר פועלי ם מועט , במיד ה
יחסי ת — הר י מתפלג־והול ך בהתא ם לכ ך עיבוד ם ש ל אות ם חומרי־הגל ם והתוצרי ם
החרשתיים־למחצ ה לסוגי־משנ ה רבי ם לאין־מספר , ולפיכ ך גדל־והול ך ריבו י הגנני ם
ש ל ענפי־ ד,ייצו ר החברתיים . המפעל־המכונת י מרחי ב א ת חלוקת־ ד,עבוד ה החברתי ת
לאין־ערו ך יות ר מ ן המאנופאקטורה , משו ם שהו א מרב ה בדרג ה גבוהה־יות ר לאי ר
ערו ך א ת כוח ם הפרודוקטיב י ש ל המקצועו ת שנכבש ו ע ל יד 1 .

החרשתני ם ע ם משרתיה ם וכר ׳ וכ ן כ ל הסוכני ם ואנשי־המסח ד במקצו ע זה . כנג ד ז ה יוצאי ם
מ ן החשבו ן : יצרנ י המכונו ת הקטנוודיותר , כגו ן מכונות־תפיר ה וכיו״ב , וכ ן יצרנ י הכלי ם
בשבי ל מכונות־העבודה , כגו ן פלכי ם וכר . מספר ם ש ל כ ל המהנדסי ם האזרחיי ם הי ה 3329 .

219 מכיו ן שברז ל הו א אח ד החשובי ם שבחומרי־הגלם , עלינ ו להעי ר כאן , שב־ 1861 הי ו
באנגלי ה ובוול ס 125.771 יוצקי־ברזל , מה ם 123.430 גברי ם ו־ 2341 נשים . בי ן הראשוני ם
הי ו 30.810 בגי ל למט ה מעשרי ם ו־ 92.620 בגי ל למעל ה מזה .

220 "משפח ה ב ת ארבע ה אנשי ם מבוגרי ם (אורגי־כותנה ) ושנ י ילדי ם בחזק ת כורכי־אשוו ה
נ 8 ־ 101 > 111 ע\ ] השתכר ה בסו ף המא ה הקודמ ת ובתחיל ת המא ה הז ו — 4 לי״ ש לשבוע , תו ך 10
שעות־עבוד ה ליום . א ם העבוד ה הית ה דחופ ה יות ר יכל ו להשתכ ר יותר.. . קוד ם מכ ן הי ו
סובלי ם מאו ד ממחסו ר בהספקת־חוטים. ״ ( ג א ס ק ל : "האוכלוסיי ה התעשייתי ת ש ל אנגליה" ,
לונדו ן 1833 ׳ עמ ׳ 25 — 27 . )

365

ייצור ו ש ל עלדף־הער ך מיחס י

ועו ד תוצא ה ל ו למנגנון־המכונות , והיא : עליי ת עודף־תערך , ובו־בזמ ן עליי ת
כמו ת התוצר ת שב ה הו א מיוצג ! הוו ה אומר : ע ם ריבוי ה ש ל העצמות , שממנ ה
מתפרנ ס מעמ ד בעלי־ההו ן והנלווי ם אליו , מתרבו ת ג ם שכבות־החבר ה האל ה גופן .
התרבו ת עושר ן ש ל אל ה והתמעטות ם המתמדת , במיר ה יחסית , ש ל הפועלי ם
הדרושי ם לייצור ם ש ל אמצעי־המחי ה הראשוניי ם — מולידו ת צור ך חד ש למותרו ת
ועמ ו ג ם א ת האמצעי ם לסיפוק ו ש ל צור ך זה . חל ק מרוב ה ש ל התוצר ת החברתי ת
נהפ ך לעודף־תוצרת , וחל ק מרוב ה ש ל עודף־תוצד ת ז ה חוזר־ומתייצ ר בצורו ת
מתעדנו ת ומתנוונו ת ביות ר — וב א ליד י צריכה . לשו ן אחר : ייצור־המותרו ת גד ל
והולך 221 . התעדנות ם והתגוונות ם ש ל התוצרי ם נובעו ת א ף ה ן מתו ך הזיקו ת
החדשו ת ש ל השלקי ם העולמיים , שהתעשיי ה הגדול ה יוצרתם . ול א ר ק שמוחלפי ם
יות ר ויות ר מצרכי־תענוגו ת מחוץ־לאר ץ בתוצר ת הארץ , אל א ג ם חודרת־והולכ ת
כמו ת מרוב ה ש ל חומרי־גלם , ש ל תבלין , ש ל תוצרים־חרשתיים־לחצאי ן וכ ר —
בחזק ת אמצעי־ייצו ר לתו ך תעשיי ת הארץ . יח ד ע ם אות ם היחסי ם ש ל השןקי ם
העולמיי ם עול ה ביקוש־העבוד ה בתעשיי ת ההובלה , וז ו מתפלג ת לכמ ה וכמ ה סוגי ־
משנ ה חדשים 2 - 2 .

התרבות ם ש ל אמצעי־ייצו ר ואמצעי־מחיה , בצ ד יריד ה יחסי ת ש ל מספ ר
הפועלים , מביא ה ליד י התפשטות ה ש ל העבוד ה ע ל ענפי־ייצור , שתוצרת ם תה א
מביא ה פירו ת ר ק בעתי ד הרחוק־יותר , כגו ן תעלות , מוסכים , מנהרות , גשרים ,
וכיר׳ב . נוצרי ם והולכי ם ענפי־ייצו ר חדשי ם בכולם , וממיל א שדו ת עבוד ה חדשי ם —
א ם במישרי ן ע ל הבסי ס ש ל מנגנון־המכונות , א ו ע ל כ ל פני ם ע ל הבסי ס ש ל המהפכ ה
התעשייתי ת הכללית , שבא ה בעקבותי ו ש ל מנגנון־המכונות . א ך המקו ם שה ם
תופסי ם בייצו ר הכול ל אינ ו חשו ב כל־עיקר , אפיל ו ל א בארצו ת המפותחו ת ביותר .
מספ ר הפועלי ם העסוקי ם בה ם גדל־והול ך ביח ס יש ר א ל הצורך , החוזר־ומתייצר ,
בעבודת־ידיי ם גסה־ביותר . בתעשיו ת עיקריו ת מסו ג ז ה אפש ר לציי ן כיו ם : מפעלי ־
גאז , טלגראפיה , פוטוגראפיה , תנוע ת אניות־קיטור , רש ת מסילות־הברזל . המיפק ד
משנ ת 1861 (באנגלי ה וולם ) העל ה : בתעשיי ת הגא ז(מפעלי־הגאז , ייצו ר המיתקני ם
המכאניים , סוכנ י החברות־לגא ז וכר ) 15.211 פועלי ם : בטלגראפי ה 2399 פועלי ם !
בפוטוגראפי ה 2366 ! בשירו ת אניות־הקיטו ר 3570 ! ובמסילו ת הברז ל 70.599 , מה ם
28.000 חופרי־אדמ ה "בלתי־מאומנים " העסוקי ם בקביעות , פחו ת א ו יותר , וכ ן
כ ל חבר־העובדי ם המסחר י והאדמיניסטראטיבי . ובכן : המספר־הכול ל ש ל האנשי ם
העסוקי ם באות ן חמ ש התעשיו ת החדשו ת — 94.145 .

ולאחרונה : הגבר ת כוח־הייצו ר במיד ה עצומ ה ברשויו ת התעשיי ה הגדולה ,
המלוו ה כנהו ג ניצו ל מוגבר , אקסטנסיבי ת ואינטנסיבית , ש ל כוח־חעבוד ה בכ ל שא ד
רשויו ת הייצו ר — הי א המאפשר ת לקח ת חל ק מרוב ה יות ר ויות ר ש ל מעמ ד
הפועלי ם ולהשתמ ש ב ו שימו ש לא־פרודוקסיבי , ועל־יד י כ ך לחדש־ולייצ ר בהמוני ם

221 פ . אנגל ס בהיבור ו "מצב ו ש ל מעמ ד הפועלי ם וכר " מצבי ע.ע ל תנאי־הקיו ם
העלובי ם ש ל חל ק גדו ל מאות ם עובדי־המותדו ת דוקא . דוגמאו ת חדשו ת ע ל כ ך למכבי ר —
בדו״חו ת ש ל "הועד ה להעסק ת ילדים" .

223 בשנ ת 1861 , באנגלי ה ובוול ם : 94.665 ספני ם העסוקי ם בצ י המסחר .

366

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

■גדולי ם יות ר ויות ר א ת עבדי־הבי ת הישנים , הקרויי ם עכשי ו "מעמ ד המשרתים׳ /
כגו ן שמשים , עוזרות , משרתי ם וכר . לפ י המיפק ד משנ ת 1861 מנת ה האוכלוסייה ־
הכולל ת ש ל אנגלי ה דול ם 20.066.244 נפש , מה ם 9.776.259 זכרי ם ד 10.289.965
נקבות . א ם ננכ ה מכא ן כ ל מ י שזקן־מד י א ו צעיר־מד י לעמד ה ; כ ל הנשי ם ה״לא ־
פרודוקטיביות" , צעירי ם וילדים , ועו ד א ת המעמדו ת ה״אידיאולוגיים" , כגו ן ממשלה ,
כמרים , אנשי־משפט , חיילי ם וכר ; וכ ן כ ל אל ה שעיק ר עיסוק ם אינ ו אל א להתפרנ ס ע ל
עבוד ת אחרים , בדמו ת רנט ה קרקעית , רבי ת וכ ר ; ולבסו ף קבצנים , אורחים־פורחים ,
פושעי ם וכ ר — יישאר ו בער ך 8 מיליוני ם נפ ש משנ י המיני ם ובדרגות־גי ל שונות "
לרבו ת כ ל בעלי־ההו ן הממלאי ם איך־שהו א תיפקו ד בייצור , במסחר , בענייני ־
כספים . משמונ ת מיליוני ם אל ה עולי ם :
פועלי ם חקלאיי ם (לרבו ת רועים , וכ ן פועלי ם ופועלו ת הדרי ם

אצ ל החוכרים ) 1.098.261 אי ש

כ ל העסוקי ם בבתי־החרוש ת לכותנה , לצמר , לצמר־סרוק ,
לפשתן , לקנבוס , למשי , ליוטה , וכ ן בתעשיו ת המכאניו ת

לסריגת־גרביי ם ולתחרי ם 223 642.607 "

כ ל העסוקי ם במכרו ת פח ם ומתכו ת 565.835 "

העסוקי ם בכ ל מפעלי־המתכ ת (כבשנים , בת י רידו ד וכר )

ובמאגופאקטורות־למתכ ת מכ ל הסוגי ם 224 396.998 "

■מעמ ד המשרתי ם 225 1.208.648 "

א ם נצר ף א ת העסוקי ם בכ ל בתי־החרוש ת לטקסטי ל א ל חבר־העובדי ם ש ל
המכרו ת לפח ם ולמתכות , נעל ה מספ ר ש ל 1.208.442 ; ואל ו כשנצר ף א ת מספר ם
ש ל הראשוני ם א ל חב ר העובדי ם ש ל כ ל מפעלי־מתכו ת והמאנופאקטורות־למתבת ,
נקב ל ס ך הכ ל ש ל 1.039.605 — בי ן כ ך ובי ן כ ך פחו ת ממספ ר עבדי־הבי ת המודרניים .
במ ה מרחיב ה א ת הל ב תוצא ה ז ו ש ל ניצו ל מנגנון־המכונו ת בדר ך קאפיטאליסטי ת !

7 . דחיק ת פועלי ם ומשיכת ם ע ם התפתחות ו ש ל המפע ל המכונתי .
משכרי ם בתעשיי ת הכותנ ה

כ ל נציגי ה ש ל הכלכל ה המדינית , א ם נקיי־הדע ת הם , מודים , כ י התקנת ו ש ל
מנגנון־מפונו ת חדש , משפיע ה השפעת־מגיפ ה ע ל הפועלי ם שבאומנויו ת ובמאנופאק ־
מורו ת המורשתיות , שמנגנון־המכונו ת מתחר ה בה ם מתחילתו . כמע ט כול ם נאנחי ם
ע ל עבדות ו ש ל הפוע ל החרשתי . ומה ו קלף־הנצחו ן הגדול , שהכ ל מגלים ? —
הטענה , כ י לאח ר המוראו ת ש ל מנגנון־המכונו ת בתקופ ת התקנת ו והתפתחותו , סופ ו

223 מה ם ר ק 177.596 גברי ם למעל ה מגי ל 13 .

224 מה ם נשי ם — 30.501 .

225 מה ם גברי ם — 137.447 . ל א נכלל ו בי ן ה־ 1.208.648 — כ ל אות ו הבר־המשרתי ם
שאינ ם עובדי ם בבתי ם פרטיים .

תוספ ת למהדור ה ב / מ־ 1861 ע ד 1870 הוכפ ל כמע ט מספר ם ש ל המשרתי ם הגברים . הו א
על ה וגד ל ע ד כד י 267.671 . בשנ ת 1847 הי ו 2.694 שומרי־צי ד (בשבי ל תחומ י הצי ד ש ל
האצילים) , ואל ו בשנ ת 1869 — 4.921 . — הבחורו ת המשרתו ת בבת י הבורגנות־הזעיר ה
בלונדו ן קרויו ת בפ י הע ם " 8 ^ 6 ^ 813 1111:16 ' * — עבדי ם קטנים .

367

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

שחו א מרב ה א ת עבדי־העבודה , תח ת להטעיטם , חלילה ! ואמנ ם כן , ווכלכלד ,
המדיני ת מריע ה תרועת־נצחו ן בהגיע ה למשנת ה המתועב ת — מתועב ת בשבי ל כ ל
״אוהב־בריות״ , המאמי ן בנצ ח ההכרדדהטבע י ש ל אופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י —
כ י אפיל ו ביודהחרוש ת המבוס ם כב ר ע ל המפע ל המכונתי , משעב ר תקופת־גידו ל
מסוימת , "זמן־מעבר " ממוש ך א ו קצר , הו א מתחי ל גורס־דור ם יות ר פועלי ם משהשלי ך
לרחו ב בראשיתו 226 !

אמנ ם ראינ ו בדוגמאו ת אחדו ת — כגו ן בבתי־החרוש ת לצמר־סרו ק ולמש י
באנגלי ה — כ י בדרגת־התפתחו ת מסוימ ת י ש והרחב ה יתיר ה ש ל ענפי־תעשייך .
תה א כרוכ ה ב ה הפחתה , ול א הפחת ה יחסי ת בלב ד אל א ג ם הפחת ה מוחלטת ,
במספ ר הפועלי ם העסוקי ם בהם . כשנער ך בשנ ת 1860 , בפקוד ת הפארלאמנט , מיפק ד
מיוח ד לכ ל בתי־החרוש ת בממלכ ה המאוחדת , הי ו 652 בתי־חרוש ת במחלק ה הכפופ ה
להשגחת ו ש ל המפק ח ע ל בתהח״ר , ר . ב י י ק ר , שהקיפ ה א ת המחוזו ת לאנקשייר ,
צ׳שיי ר ויורקשייר ; 570 מה ם הכילו : נולי־קיטו ר 85.622 , פלכי ם (חו ץ מפלכי ם
כפולים ) 6.819.14 6 , כוחות־סו ס במכונות־קיטו ר 27.439 , כוחות־סו ס בגלגלי־מי ם
1390 , פועלי ם עסוקי ם 94.119 . כנג ד ז ה בשנ ת 1865 הכיל ו אות ם בתי־חרוש ת גופ ם :
נולי־אריג ה 95.163 , פלכי ם 7.025.031 , כוחות־סו ם במכונות־קיטו ר 28.925 , כוחות ־
סו ס בגלגלי־מי ם 1445 , פועלי ם עסוקי ם 88.913 . הוו ה אומר , כ י משנ ת 1860 ע ד
1865 עלת ה בבתי־החרוש ת האל ה התוספ ת בנולי־קיטו ר כד י, 11% , בפלכי ם כד י 3% ,
בכוחות־סו ם במכונות־קיטו ר כד י 5% , ואל ו בו־בזמ ן פח ת מספ ר הפועלי ם העסוקי ם
כד י, 227 5,5% . בשני ם שבי ן 1852 — 1862 חל ה עליי ה ניכר ת בייצו ר החרשת י לצמ ר
באנגליה , ואל ו מספ ר הפועלי ם העסוקי ם כמע ט בעינ ו עמד , — ראי ה לכך , כמ ה
גדול ה הדחיק ה שדחק ה התקנ ה חדש ה ש ל מנגנון־מכונו ת א ת העבוד ה ש ל התקופו ת

226 כנג ד ז ה רוא ה ג א נ י ל במפע ל המכונת י תוצא ה סופי ת ז ו : הפחת ה מוחלט ת ש ל עבדי ־
העבודה , שע ל חשבונ ם שו ב מתפרנ ס מספ ר מוגד ל ש ל ״אנשי ם הגונים ״ [ " 68 ; 61 ט 11011 £6118 ״] ,
שיוכל ו לפת ח א ת "יכולת־ההשתלמו ת ע ד תכלית־השלימות " 6 ; 1111 נ 1 ב 1 :> 6 ! 1 ונ 6 ג!" ]
[" 18 נ £60111 ־ 61 ע המפורסמת . א ף ע ל פ י שמעט ה מאו ד הבנת ו בתנוע ת הייצור . ה ש הוא ,
לפחות , שמנגנוךהמכונו ת הו א מוס ד פאטאלי־ביות ר — א ם עצ ם הכנסת ו הופכ ת פועלי ם
עסוקי ם לקבצנים , ואל ו התפתחות ו מביאודלעול ם יות ר עבדי־עבוד ה פשהספיק ה להעבי ר מ ן
העולם . א ת הקרטיניז ם שבהשקפת ו אי ן את ה יכו ל לבט א אל א בדברי ו של ו עצמ ו : "המעמדות ,
שנגז ר עליה ם להיו ת מייצרי ם וצרכנים , פוחתי ם והולכים , ואל ו אות ם מעמדו ת המנהלי ם א ת
העבודה , התומכי ם באוכלוסיי ה כולה , מנחמי ם אות ה ונזביאי ם ל ה השכלה , אל ה הולכי ם
ומתרבים.. . וה ם מנכסי ם לעצמ ם א ת כ ל היתרונות , הנובעי ם מצמצומ ן ש ל הוצאות־העבודה ,
מ ן השפ ע בסחורו ת ומ ן המחי ר הזו ל ש ל המצרכים . בדר ך ז ו מתרומ ם המי ן האנוש י א ל
היצירו ת הנשגבות־ביות ר ש ל הגאונות , ח 1 ד ר למעמקי ה הנסתרי ם ש ל הדת , מעמי ד א ת
עיקרי־היש ע ש ל המוס ר (שעיקר ו בכך , ש״מנכסי ם לעצמ ם א ת כ ל היתרונו ת וכי"׳) ׳ א ת
החוקי ם להגנ ת החופ ש (כלו ם זה ו החופ ש ש ל "המעמדו ת שנגז ר עליה ם להיו ת מייצרים " י )
וא ת השלטון , הציו ת והצדק , א ת הרגשת־החוב ה וההומאניזם. ״ פטפוטי־מלי ם אל ה — בחיבו ר
״ע ל השיטו ת ש ל הכלכל ה המדיני ת וכד ״ מא ת מ . ש . ג א נ י ל , מהד . ב / פארי ס 1821 , כר ך 1 ,
עמ ׳ 224 . השווה , שם , עמ ׳ 212 .

227 ״דו״חו ת ש ל מפקח י ■בתהח״ר , 31 באוקט . 1865 ״ , עט ׳ 58 והלאה . א ך בו־בזמ ן נית ן
כב ר הבסי ס החומר י להעסק ת מספר־פועלי ם גדל־והול ך — ב־ 110 בתי־חרוש ת חדשי ם ע ל
11.625 מנורי־קיטור , 628.756 פלכים , 2695 כוח־סו ס ש ל קיטו ר ומים . שם .

368

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

הקודמות 8 -" 2 . תכופות , במקרי ם נתוני ם מתו ר הנסיון , אי ן העליי ה במספ ר הפועלי ם
העסוקי ם בבתי־ההרוש ת אל א עליי ה למראי ת עי ן בלבד , כלומר , עליי ה ז ו ל א בא ה
תודו ת להתרחבות ו ש ל בית־החרוש ת המבוס ס כב ר ע ל המפע ל המכונתי , אל א
מחמ ת הכיבו ש ההדרגת י ש ל ענפי־משנה . למשל , העליי ה במספ ר הנולי ם המכאניי ם
ובמספ ר הפועלי ם הזזושתיי ם המועסקי ם ע ל ידם , שחל ה בחרושת־הכותנ ה (הבריטית )
בשני ם 1838 — 1858 , בא ה בפשיטו ת מחמ ת התרחבות ו ש ל ענף־עסק י ז ה ; ואל ו בבתי -
חרוש ת אחרי ם בא ה עליי ה ז ו מפנ י שפתח ו בשימו ש ש ל כוח־הקיטו ר בשבי ל
כיסאות־האורגי ם לשטיחים , לסרטים , לאריגי־ב ד וכר , שע ד כא ן הי ו מונעי ם בכו ה
שרירי ו ש ל האדם 228 . הוו ה אומר : עליי ה ז ו לגב י פועלי־החרוש ת ל א הית ה אל א
ביטו י להפחתה , שחל ה במספר־הכול ל ש ל הפועלי ם העסוקים . ולאחרונ ה : הוסח ה
בא ן הדע ת בכל ל מ ן העובדה , כ י בכ ל מקום , פר ט בבתי־חרוש ת למתכות , היסו ד
המכרי ע ביות ר ש ל חבר־העובדי ם בבית־החרוש ת ה ם פועלי ם צעירי ם (למט ה מי״ח) ,
נשי ם וילדים .

א ך מסתבר , כ י א ף ע ל פ י שהמפע ל המכונת י דוח ק למעש ה ויכו ל להחלי ף
המונ י פועלים , הר י ע ם גידול ו ש ל מפע ל זה , המתבט א בהתרבו ת מספר ם ש ל
בתי־החרוש ת מאות ו סו ג א ו בהתרחבו ת ממדיה ם ש ל בתי־החרוש ת הקיימי ם —
אפשר , שבסיס ו ש ל דב ר יהי ו הפועלי ם ש ל בתי־החרוש ת מרובי ם יות ר מפועלי ־
המאנופאקטור ה א ו האומני ם שנדחק ו על־יד י בתי־החדושת . יהא , כ י באופן־חמפע ל
היש ן השתמש ו בב ל שבו ע בהו ן ש ל 500 לי״ש , למשל , וז ה מורכ ב מ־ % הו ן קבו ע
ר 3 /5 הו ן משתנה , כלומ ר 200 לי״ ש מושקעו ת באמצעי־ייצו ר ד 300 לי״ ש בכוז ד
עבודה , נאמר : לי״ ש לפועל . במפע ל המכונת י משתנ ה הרכב 1 ש ל ההון־הכולל .
הו א נחל ק עכשיו , למשל , ל־ % חו ן קבוע , ד 5 / ! הו ן משתנה , היינו , עכשי ו מושקעו ת
בכוח־עבוד ה ר ק 100 לי״ש . כלומר : מפוטרי ם שני־שלישי ם מ ן הפועלי ם שהי ו
עסוקי ם קודם־לכן . וא ם מתרח ב המפע ל החרשת י הזה , ובעו ד ששא ר תנאי־הייצו ר
בעינ ם עומדים , גד ל ההון־הכול ל הב א ליד י שימו ש מ־ 500 ועל ה לכד י 1500 , שו ב
מועסקי ם ב ו עכשי ו 300 פועלים , ממ ש כמספר ם לפנ י המהפכ ה התעשייתית . גד ל
והול ד שו ב ההו ן הב א ליד י שימו ש לכד י 2000 , הר י מועסקי ם 400 פועלים , היינו ,
4 * יות ר מאש ר באופן־המפע ל הקודם . מספר־הפועלי ם הב א ליד י שימו ש גד ל
במוחל ט ב־ 100 , ואל ו יחסית , כלומר , ביח ס א ל ההון־הכול ל הניתן־כמפרעה , יר ד
מספ ר ז ה ב־ 800 ; שכ ן הו ן ש ל 2000 לי״ ש הי ה מעסי ק באופן־המפע ל היש ן 1200
פועלים , במקו ם 400 . הוו ה אומ ר : יריד ה יחסי ת ש ל מספ ר הפועלי ם העסוקי ם עול ה

228 "דו״חו ת וכו ׳ ל־ 31 באוקט . 1862 * , עט , 79 .

תוספ ת למהדור ה ב / בסו ף דצמב ר 1871 סיפ ר מפק ח בתהח״ ר א . רדגרייו ו בהרצא ה
ב״מוס ד למכאניק ה החדשה " בברדפורד : "מ ה שהפלי א אות י לפנ י זמן־מ ה הריה ו השינו י
שח ל במראיה ם ש ל בתי־החרוש ת לצמר . קוד ם הי ו גדושי ם נשי ם וילדים , ועת ה דומה ,
שמנגנון־חמכונו ת עוש ה א ת כ ל העבודה . כשביקשת י פא ת חרשת ן אח ד שיסבי ר ל י דב ר זה ,
השי ב ל י כדלקמן : ,ע ל פ י השיט ה הישנ ה העסקת י 63 אנשים ; לאח ר שהכנסת י מנגנו ך
מכונו ת משוכלל , צמצמת י א ת מספ ר הידיי ם של י והעמדתי ו ע ל 33 ; ובאחרונה ׳ כתוצא ת
שינויי ם חדשי ם ומקיפים , יכולת י שו ב לצמצ ם אות ם 33 ולהעמיד ם ע ל 13 ׳. ״

229 דו״חו ת וכו ׳ ל־ 31 באוקט . 1856 ״ , עם • 16 .

תקאפיטא ל 24

369

ייצור ו ש ל עודף־הער ד היחס י

בקנ ה אח ד ע ם עליית ו המוחלט ת ש ל מספר־הפועלים , למעל ה הנחנו , כ י ע ם גידול ו
ש ל ההון־הכול ל נשא ר הרכב ו קבוע , משו ם שתנאי־הייצו ר קבועים . ואול ם יודעי ם
כבר , כ י ע ם כ ל התקדמו ת ש ל מערכת־המכונו ת גדל־והול ך הלק־ההו ן הקבוע , ז ה
המורכ ב ממנגנון־מכונות , מחומרי־גל ם וכיו״ב , ואל ו חלק־ההו ן המשתנה , ז ה
המושק ע בכוח־עבודה , יורד ; ועו ד יודעים , כ י בשו ם אופן־של־מפעל 'אי ן השכלו ל
קבו ע כ ל כך , ולפיכ ן הרכב ו ש ל ההון־הכול ל אינ ו משתנ ה כ ל כך , כמ ו במפע ל
המכונתי . אול ם השתנו ת מתמד ת ז ו א ף הי א נפסק ת בהתמד ה על ־ יד י נקודות־הפוגה ,
שאינ ן אל א התפשטו ת כמותי ת בלב ד ע ל בסי ס טכנ י נוסוינז . וכ ן גדל־והול ך מספר ם
ש ל הפועלי ם העסוקים , הנ ה מספר ם ש ל כ ל המועלי ם בבתי־ ד,חרוש ת לכותנה , לצמר ,
לצמר־סרוק , לפשת ן ולמש י אש ר בממלכ ה המאוחד ת הי ה בשנ ת 1835 ר ק 354.684 ,
ואל ו בשנ ת 1861 הי ה מספ ר האורגים־בקיטו ר בלב ד (משנ י המיני ם ומגילי ם שונים ,
הח ל מבנ י 8 ) 230.654 . אל א שאות ה עליי ה ל א תירא ה גדול ה כל־כך , א ם נעל ה ע ל
דעתנו , כ י עו ד בשנ ת 1838 הי ו מוני ם 800.000 אורגי־י ד ש ל כותנ ה בבריטניה ,
יח ד ע ם המשפחו ת המועסקו ת ע ל יד ם עצמם 230 — א ף א ם נסי ח א ת הדע ת מ ן
האורגים , שנדחק ו מ ן העבוד ה באסי ה וביבש ת אירופה .

בהערו ת מועטות , שי ש עו ד להעי ר בעניי ן זה , נג ע במקצ ת ביחסי ם מציאותיי ם
ממש , שמחקרנ ו העיונ י גופ ו עדיי ן ל א הגי ע אליהם .

כ ל זמ ן שהמפע ל המכונת י מתרח ב והול ך בענ ף מענפי־הייצו ר ע ל חשבו ן
האומנו ת א ו המאנופאקטור ה המורשתיו ת — הצלחת ו בטוחה , כש ם שבטו ח נצחונ ו
ש ל צב א מזוי ן ברובי־נק ר ע ל צב א ש ל רובי־קשת . תקופ ה ראשונ ה זו , שב ה המכונ ה
עומד ת עדיי ן בכיבו ש תחום־פעולתה , נודע ת ל ה חשיבו ת מכרעת , מפנ י שהמכונ ה
מסייע ת לייצ ר מחי ם עצומים . הלל ו ל א ז ה בלב ד שה ם לכשעצמ ם משמשי ם מקו ר
להצב ר מואץ , אל א ג ם מושכי ם ה ם חל ק הגו ן מ ן ההו ן החברת י המוס ף , המתהווה ־
והול ך בתדירו ת והדוח ק להשקע ה חדש ה — א ל תו ך ענף־הייצו ר שהשע ה משחק ת לו .
יתרונו ת מיוחדי ם אל ה מ ן התקופ ה הראשונ ה ש ל סער־ופרץ , חוזרים־ונשני ם תמי ד
באות ם עגפי־ייצור , שמכניסי ם בה ם לראשונ ה א ת מנגנון־המכונות . אול ם משהשיג ה
מערכ ת בתי־החרוש ת רוח ב מסוי ם בהןיית ה ובגרו ת מסוימ ת ; וביחו ד מזמ ן שמנגנון ־
המכונות , ז ה המצ ע הטכנ י שלה , א ף הו א מיוצ ר שו ב על־יד י המכונו ת : משדול ת
מהפכ ה ה ן בתפוק ת הפח ם והברז ל וה ן בעיבו ד המתכו ת ובמערכת־ההובל ה ; ובכל ל
משנתגבש ו תנאי־הייצו ר הכלליי ם היפי ם לתעשיי ה הגדול ה — הר י אות ו אופו ־
מפע ל רוכ ש לעצמ ו מי ן גמישות , כוש ר ש ל התפשטו ת פתאומי ת ובקפיצות־קפיצות ,
שר ק חומר־הגל ם והשוק־לתפוצ ה משמשי ם ל ו סייג . מצ ד אח ד מבי א מנגנון־המכונו ת
ליד י התרבו ת ישר ה ש ל חומר־הגלם , כש ם שהמכונ ה "ג׳י ך לכותנ ה העלת ה א ת

י 230 "סבלותיה ם ש ל האורגי ם במנוריי ד (ש ל כותנ ה וש ל תערובתרפדתנ ה בהלמרל ם
אחדים ) שימש ו נוש א לחקיר ה מצ ד ועד ה מלכותי ת ; א ך למרוי ת שהכיר ו במצוקת ם וא ף
הצטער ו ע ל כד , הניח ו א ת שיפור(י ) מצב ם — ואול י הכר ה הי ה בכ ך — לחסד י המקר ה
ולחילופ י הזמ ן ; וי ש לקוות , שהלל ו כמע ט (^ 1-1 ^ 6 מ ) שמחק ו עכשי ו (לאח ר 20 שב ה! ) א ת
המצוקו ת הללו ; וכפ י הנרא ה סייע ה בכ ך ההתפשטו ת המרוב ה ש ל מנורי־הקיסו ר בימינו׳ /
(דו״הו ת ש ל מפקח י בתהח״ר , 31 באוקט , 1856 ״ , עב ד 15 .

370

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

ייצור־הכותנה 231 . מהצ ד השנ י משמשי ם הזו ל ש ל תוצרת־המכונו ת והמהפכ ה במערכ ת
ההובל ה והתחבור ה — נש ק לכיבו ש שוק י חוץ . המפע ל הפכובחי , בהחריב ו א ת
התוצר ת שע ל דר ך האומנות , נמצ א הופ ך אות ם [א ת השןקי ם האלה ] באונ ם
לשדות־ייצו ד ש ל חומר־גל ם בשבילו . כ ך הוכרח ה הוד ו המזרחי ת לייצ ר בשבי ל
בריטני ה כותנה , צמר , קנבוס , יוטה , אינדיגו , וכיו״ב 232 . תו ך שהפועלי ם בארצו ת
התעשיי ה הגדול ה נהפכי ם בהתמד ה ל״מיותרים־במניין" , י ש בכ ך משו ם סיוע , כביכו ל
מעשה־חממה , לגידו ל ההגיר ה וההתיישבו ת בארצות־חוץ , והלל ו נהפכו ת לאזורי ־
הגידו ל ש ל חומר־הגל ם בשבי ל המטרופולין , כש ם שאוסטראליה , למשל , נהפכ ה
לאזור־הגידו ל ש ל צמר 233 . הולכת־ונוצר ת חלוק ה חדשה , בינלאומית , ש ל העבודה —
חלוק ה מותאמ ת למרכזי ם העיקריי ם ש ל המפעל־המכונת י — וע ם חלוק ה ז ו נהפ ך
חל ק אח ד ש ל כדור־האר ץ לשדה־ייצו ר חקלא י בעיק ר למע ן החל ק השנ י שהו א
בעיק ר שדדדייצו ר תעשייתי . מהפכ ה ז ו כרוכ ה בתמורות־מהפכ ה שבחקלאו ת —
שעדיי ן אי ן להרחי ב א ת הדיבו ר עליה ן כאן 234 .

231 דרכי ם אהרו ת להשפעת ו ש ל מנגנון־המכונו ת ע ל ייצור ו ש ל חומר־הגל ם — נזכרי ם
בספ ר השלישי .

232 יצוא־כותנ ה נוהוד ו המזרחי ת לבריטני ה חגדול ה (בפונטים )

1846 : 34.540.143 1860 : 204.141.618 1865 : 445.947.600

יצוא־צמ ר מהוד ! המזרחי ת לבריטני ה הגדול ה
1846 : 4.570.581 1860 : 20.214.173 1865 : 20.679.111

233 יצוא־צמ ר מכ ף התקו ה הטוב ה לבריטני ה הגדול ה (בפונטים )

1846 : 2.958.457 1860 : 16.574.345 1865 : 29.920.623

יצוא־צמ ר וואוסטראלי ה לבריטני ה הגדול ה
1846 : 21.789.346 1860 : 59.166.616 1865 : 109.734.261

234 התפתחות ן הכלכלי ת ש ל ארצות־הברי ת — הי א עצמ ה תולד ה ש ל התעשיי ה הגדול ה
באירופה , וביחו ד באנגליה . א ת ארצוודהברי ת בצורת ן הנוכחי ת ( 1866 ) י ש לראו ת עדיי ן
בחזק ת אר ץ קולוניאלי ת ש ל אירופה . (למהדור ה ד׳ . מאז , התפתח ו והי ו לאר ץ •התעשייתי ת
השנייה־במעל ה בעולם , אן * ע ל פ י שעדיי ן ל א הפסיד ו משו ם כ ד א ת אופיי ן הקולו -
ניאלי . א. )

יצוא־כותנ ה ש ל ארצות־הברי ת לבריטני ה הגדול ה

(בפונטים )

1846 : 401.949.393 1852 ■ 765.630.543 .

1859 : 961.707.264 1860 : 1.115.890.608

יצו א ש ל תבוא ה וכ ד מארצות־הברי ת לבריטני ה הגדול ה ( 1850 ד 1862 ) (קנטא ר אנגלי )

41.033.503

1362

16.202.312

1850

תיטי ם

6.624,800

1862

3,669.653

1850

שעורי ם ״

4.426.994

1362

3.174.801

1850

7.108

1862

388,749

1850

שפו ן ...... .

7.207.113

1862

3.819.440

1850

קמדויחיטי ם

19.571

1862 -

1.054

1850

כוסמ ת ...... .

11.694.818

1862

5.473.161

1850

תיר ס .

7.675

1862

2.039

1850

בי ר א ו בי ג (סו ג שעורים )

1.024.722

1862

811.620

1850

אפוני ם

2.037.137

1862

1.822.972

1850

פו ל

74.083,351

1862

34,365.801

1850

יצוא־כול ל

371

ייצור ו ש ל עודף־הער ד היחס י

- ביזמת ו ש ל מ ר גלאדסטו ן החלי ט הבי ת התחתו ן ב־ 17 בפברוא ר 1867 לערו ך
מיפק ד ש ל היבו א והיצו א לכ ל מיני־דנן , גרעיני ם וקמח , בשבי ל הממלכ ה המאוחד ת
בשני ם 1831 — 1866 . להל ן הרינ י מבי א א ת סיכו ם התוצאות . כמויו ת הקמ ח הועמד ו
ע ל קוארטרי ם ש ל דג ן (רא ה טבל ה בעמו ד הבא) .

כושר־ההתרחבו ת הכבירה , בדרך־של־קפיצות , ש ל מערכ ת בתי־החרוש ת
ותלות ה ש ל ז ו בשוק־העולמ י גוררי ם אחריהם , בהכרח , ייצו ר קדחתנ י ובעקבותי ו
התגדשות ם ש ל השנקים , וע ם התכווצות ם ש ל אל ה ח ל שיתו ק בייצור . חי י התעשיי ה
נהפכי ם לסדר ה ש ל תקופות : חיו ת בינונית , גיאו ת נ ז 5 ; 11 י 61 ( 081 ־!ע] , עודף־ייצור ,
משב ר וקפאון . חוסר־בטחו ן וחוסר־קבע , שהמפעל־המכונת י מדבי ר תחת ם א ת
עיסוק ם וממיל א ג ם א ת תנאי־קיומ ם ש ל הפועלים , נעשי ם תופע ה תקינ ה — מחמ ת
חליפות־תקופתיו ת אל ה במעג ל [ 108 ^ 2 ] התעשייתי . חו ץ מזמני ם ש ל גיאות ,
:משתול ל קר ב חריף־ביות ר בי ן בעלי־ההו ן ע ל חלק ו ש ל כ ל אח ד ואח ד בהלל ו ש ל
השוק . חל ק ז ה עומ ד ביח ס יש ר א ל זו ל התוצרת . מתו ך כ ך נוצר ת תחרו ת לגב י
השימו ש במנגנוךמכונו ת משוכלל , שי ש ב ו להחלי ף כוח־עבודה , וכ ן לגב י השימו ש
במתודי־ייצו ר חדשים ; א ך נוס ף ע ל כ ך מגיעי ם הדברי ם מד י פע ם בפע ם ליד י
בקודה , שב ה אומרי ם לבו א ליד י החלת ה ש ל הסחור ה על־יד י הורד ת שכר־העבודה ,
בלח ץ ש ל כפייה , למט ה מערכ ו ש ל כודדהעבודה 235 .

ובכן : עליי ה במספ ר הפועלי ם שבבתי־החרוש ת מותני ת על־יד י עליי ה מהיר ה
יותר , במיד ה פרופורציונאלית , בהון־הכול ל המושק ע בבתי־החרושת . ואול ם תהלי ך

י 28 בכרו ז מיול י 1866 , א ל ״האגודו ת המקצועיו ת באנגליה ״ 800161168
:נ״ 1111 ה 131181 01 , מא ת פועלי ם שנזרק ו לרחו ב בדרך־השבת ה [״ 0111 ז 1001 " ] ע ל יד י תעשיינ י
הנעליי ם בלייממר , אנ ו קוראים , בי ן השאר : "לפנ י עשרי ם שנ ה חל ה מהפכ ה בעשיית ־
הנעליי ם ש ל לייסט ר ע ל יד י הכנס ת הסימרו ר במקו ם התפירה . אות ה תקופ ה יכו ל הי ה אד ם
להשתכ ר שכ ר הוגן . נתקיימ ה א ז התחרו ת גדול ה בי ן בתי־העס ק השונים , מ י מה ם יוכ ל
לייצ ר א ת הסחור ה הנא ה ביותר . א ך ל א עבר ו ימי ם מרובי ם ובא־לעול ם סו ג גרו ע ש ל
התחרות , היינ ו : כ ל אח ד רצ ה לדחו ק א ת השנ י מ ן השו ק ע ל יד י מחירי ם זולים־יות ר
( 161 , 3611 )מט) . התוצאו ת המזיקו ת ל א איחר ו לבוא : הפחתו ת בשכר ; וכ ל כ ך מה ר ירד ה
מחיר ה ש ל העבוד ה ע ד שבתי־עס ק רבי ם אינ ם משלמי ם עכשי ו אל א מחצי ת השכ ר המקורי .
זאף־על־פ י שהשכ ר יור ד מטה־מטה , דומ ה שהרןחי ם עולי ם ע ם כ ל שינו י ושינו י בתעריפי ־
השכר. ״ — אפיל ו תקופות־שפ ל בתעשיי ה משמשו ת לה ם לתעשייני ם הזדמנו ת לעשו ת מהי ם
יוצאי ם מגד ר הרגיל , ע ל יד י הורדת־שכ ר מופרזת , כלומר , ע ל יד י גניב ה ישיר ה מאמצעי ־
המחי ה ההכרחיי ם ביות ר בשבי ל הפועל . דוגמה : המדוב ר הו א במשב ר ש ל אריגת־המש י
בקוונטדי : "מתו ך אינפורמאצי ה שקיבלת י אצ ל תעשייני ם ופועלי ם כאח ד מסתב ר ללא ־
ספק , כ י שיעורי־השכ ר צומצמ ו בהיק ף יות ר רח ב משהי ה הכר ח בכך , א ם מחמ ת התחרו ת
ש ל יצרני־חו ץ א ו מחמ ת נסיבו ת אחרות.. . רוב ם ש ל האורגי ם עובדי ם בשכ ר מופח ת כד י
30% ע ד 40% . חתיכ ה ש ל סרט , שבע ד התקנת ה הי ה האור ג מקב ל לפנ י חמ ש שני ם 6
א ו 7 שילינג , עכשי ו הו א מקב ל בעד ה ר ק 3 שיל . 3 פנס , א ו 3 שיל . 6 פנ ס ; עבוד ה אחרת ,
שמחיר ה הי ה קוד ם 4 שיל . א ו 4 שיל . ו־ 3 פנ ס — מחיר ה עכשי ו 2 שיל . א ו 2 שיל . 3 פנס .
■דומ ה שהורדת־השכ ר נתגשמ ה בהיק ף יות ר גדו ל משדרו ש כד י להגבי ר א ת הביקוש . ואמנם ,
הפחת ה בהוצאות־האריג ה לגב י כמ ה סוגי־סרטי ם — ל א היית ה כרוב ה ב ה שו ם הפחת ה
מתאימ ה במחי ר יסחור ה המיוצרת. " (דו״ ח ש ל חבר־הועד ה פ . ד . לונג ׳ ב״ועד ה להעסק ת
ילדים , דו״ ח ע , 1866 ״ , עמ ׳ 114 , מס ׳ 1 . )

372

1 3

נ =

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

1-*

8

£

3

60

3

§

נ ש

£

£

נ !

ב

ע )

<0

1

4 -

ס

ס

ס

£

? ^ £

? *

ב ז

1 י

/ 1

55

1 —

ז ב

1 - -

ס *

0 -

14

י- ג

■ ס

£

נ ב

54

י

*

ס

ס

ז ב

ס י

ט

ס י

"ס -

10

ז ב

ס ו

ז ב

נ ב

0

ע

ס

*ס -

ס *

3

1 ב

5 י

!-*

ס

■ס *

3

־ 4 ׳

ן

ן -

•ס ־

ז ב

ס

0 -

54

14

נ ב

0

׳ 5

ס ו

54

%

3 ז

0 -

%

!ב )

1

ו ב

15

ז ב

*" ו

3 י

%

ז ב

ס

ז ב

ס ׳

54

ז ב

4 *

ו ב

—

3

3 :

3 ב

נ ב

ס

י- *

ס י

15

ס

10

14

1 ב !

* ב

זב _

4 -

54

14

%

|0

ז ב

ז ב

4

ז ב

ז ב

ז ב

ב

14

51

373

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

ז ה מתגש ם ר ק בתו ך התקופו ת ש ל שפ ל וגיאו ת אש ר במעג ל התעשייתי . וע ם זד .
הו א הול ך ונפס ק תדירו ת על־יד י ההתקדמו ת הטכנית , וז ו עתי ם מחליפ ה הי א א ת
הפוע ל להלכ ה ועתי ם הי א דוחק ת א ת רגלי ו למעשה . אות ה תמור ה איכותי ת במפע ל
המכונת י מרחיק ה תמי ד פועלי ם מתו ך בית־החרוש ת א ו שהי א נועל ת א ת שער 1
בפנ י הזר ם החד ש ש ל טירונים , ואל ו התפשטות ם הכמותי ת בלב ד ש ל בתי־החרוש ת
בולעת , מלב ד הפועלי ם המושלכים , ג ם מחנו ת חדשים . וכ ך נמצאי ם תמי ד הפועלי ם
נדחי ם ונמשכי ם חליפות , נזרקי ם לכא ן ולכאן , — והכ ל תו ך תמורו ת מתמידו ת
מבחינ ת המין , הגי ל והמומחיו ת ש ל הנשכרים .

גורל ו ש ל הפוע ל בבית־החרוש ת יודג ם הדגמ ה טוב ה ביות ר ע ם סקיר ה חטופ ה
ע ל תולדו ת גורל ה ש ל תעשיית־הכותנ ה באנגליה .

במש ך השני ם 1770 ע ד 1815 — 5 שנו ת דכא 1 ן א ו קפא 1 ן בתעשיי ת הכותנה .
בתקופ ה ראשונ ה ז ו ש ל 45 שני ם החזיק ו החרשתני ם האנגלי ם מונופולי ן ע ל מנגנון ־
המכונו ת וע ל השו ק העולמי . בשני ם 1815 ע ד 1821 דכאון ; בשני ם 1822 ר 1823
שיגשו ג * בשנ ת 1824 ביטו ל החוקי ם נג ד האגודו ת המקצועיות , התרחבו ת כללי ת
גדול ה ש ל בתי־החרושת ; בשנ ת 1825 משבר : בשנ ת 1826 מצוק ה גדול ה ומרידו ת
בקר ב פועל י הכותנה ; בשנ ת 1827 הטב ה קלה : בשנ ת 1828 עליי ה גדול ה בנולי ־
קיטו ר וביצו א ; בשנ ת 1829 שי א ביצוא , ביחו ד להודו , העול ה ע ל כ ל השני ם
הקודמות ; בשנ ת 1830 שוקי ם מלאים־וגדושים , מצוק ה גדולה ; בשני ם 1831 ע ד
1833 דכאו ן מתמיד ; הוצא ת המסח ר ע ם אסי ה המזרחי ת (הוד ו וסין ) מ ן המונופולי ן
שביד י החבר ה להוד ו המזרחית ; בשנ ת 1834 עליי ה גדול ה בבתי־חרוש ת ובמנגנון ־
מכונות , מחסו ר בידיי ם עובדות . החו ק החד ש בדב ר עניי ם [^ 13 ־ 001 ? [ ^ 6 מ ]
מסיי ע להגיר ת פועלי ם חקלאי ם א ל מחוזו ת בתי־החרושת . החבלי ם הכפריי ם
מתרוקני ם מילדיהם . מסח ר בעבדי ם לבנים . בשנ ת 1835 שיגשו ג רב . ברבזמ ן הרעב ת
אורגי־הי ד ש ל כותנ ה—ע ד כד י מוות . בשנ ת 1836 שיגשו ג רב . בשני ם 1837 ו־ 1838
מצ ב ש ל דכאו ן ומשבר . בשנ ת 1839 התעוררות . בשנ ת 1840 דכאו ן גדול , התקוממויות ,
התערבות ו ש ל הצבא . בשני ם 1841 ו־ 1842 סבלו ת נוראי ם ש ל פועלי ם בבתי־חרושת .
בשנ ת 1842 מרחיקי ם החרשתני ם א ת הידיי ם מבתי־החרושת , כד י להשיג־בכפיי ה
א ת ביטול ם ש ל חוקי־הדג ן [ 8 ^ 001 - 21 - 1 , 3 ] . הפועלי ם זורמי ם לאלפיה ם ליורקשייר ,
נדחקי ם ומגורשי ם על־יד י הצבא , ומנהיגיה ם נתבעי ם לדי ן בפנ י בית־המשפ ט
בלאנקסטר . בשנ ת 1843 מצוק ה גדולה . בשנ ת 1844 התעוררות . בשנ ת 1845 שיגשו ג
גדול . בשנ ת 1846 — תחיל ה התמד ת הגיאות , אח ר כ ך סימנ י ירידה . ביטו ל חוקי ־
הדגן . בשנ ת 1847 משבר . הפחת ה כללי ת ש ל השכ ר ב ־, 10% ולמעל ה מכן , כד י לחו ג
א ת "ככר־הלח ם הגדולה ״ (׳ 1030 1£ <! ״ ).בשנ ת 1848 — המש ך הדכאון . מאגצ׳סט ר
בחסות ו ש ל הצבא . בשנ ת 1849 התעוררות . בשנ ת 1850 שיגשוג . בשנ ת 1851 יריד ת
מחיר י הסחורות , שכ ר עבוד ה ירוד , שביתו ת תכופות . בשנ ת 1852 התחל ה ש ל
השבחה . המש ך השביתות , החרשתני ם מאיימי ם ביבו א פועלי ם זרים . בשנ ת 1853
עליי ת היצוא . שבית ה שנמשכ ת שמונ ה חדשי ם ומצוק ה גדול ה בפרסטון . בשנ ת
1854 שיגשוג , גדיש ת השנקים . בשנ ת 1855 ידיעו ת ע ל פשיטות־רג ל זורמות־ובאו ת
מארצו ת הברית , מקאנאדה , מ ן השןקי ם באסי ה המזרחית . בשנ ת 1856 שיגשו ג גדול .

374

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

בשנ ת 1857 משבר . בשנ ת 1858 הטבה . בשנ ת 1859 שיגשו ג גדול . ריבוי ם ש ל בתי ־
החרושת . בשנ ת 1860 שיאי ה ש ל תעשיית־הכותנ ה באנגליה . שנק י הודו , אוסטראלי ה
וארצו ת אחרו ת גדושי ם כ ל כך , שאפיל ו בשנ ת 1863 ל א הספיק ו לקלו ט כ ל אות ה
מנה . חחה־מסח ו ע ם צרפת . גידו ל עצו ם ש ל בתי־חרוש ת ומנגנון־מכונות . בשנ ת
1861 זמן־מ ה המש ך עלייה , ירידה , מלחמודאזרחי ם באמריקה , מחסו ר בכותנה .
בשני ם 1862 ע ד 1863 התמוטטו ת גמורה .

הפרש ה ש ל מצוקת־הכותנ ה אופייני ת כ ל כך , שאי־אפש ר של א להתעכ ב עלי ה
רג ע קל . מתו ך מ ה שרמזנ ו ע ל הנסיבו ת בשו ק העולמ י בשני ם 1860 ע ד 1861 אנ ו
למדים , כ י המחסו ר בכותנ ה שימ ש הזדמנו ת נוח ה לחרשתני ם ובמקצ ת ג ם הבי א
לה ם תועל ת ! עובד ה ז ו הוד ו ב ה הדינים־וחשבונו ת ש ל לשכת־המסח ר במאנצ׳סטר ,
הכריז ו עלי ה בפארלאמנ ט פאלמרסטו ן ודרבי , והמאורעו ת בא ו והעיד ו עליה 236 . אמנ ם
בי ן 2887 בתי־החרוש ת לכותנה , שנתקיימ ו בממלכ ה המאוחד ת בשנ ת 1861 , הי ו
הרב ה בתי־חרוש ת קטנים . לפ י הדין־וחשבו ן ש ל המפק ח ע ל בתי־החרוש ת
א . רדגרייוו , שמחוז־משרת ו הקי ף 2109 מאות ם 2887 בתי־החרושת , הר י 392
מה ם א ו, 19% השתמש ו במכונות־קיטו ר למט ה מ־ 10 כוחות־סו ם בלבד , 345 א ו 16%
השתמש ו ב־ 10 ולמט ה מ־ 20 כוחות־סוס , ואל ו 1372 השתמש ו ב־ 20 כוחות־סו ס
ולמעל ה מזה 237 . רוב ם ש ל בתי־החרוש ת הקטני ם הי ו בתי־אריגה , שנבנ ו בתקופ ת
השיגשו ג משנ ת 1858 ואילך , ע ל הרו ב ביד י ספסרים : אח ד הי ה מספ ק א ת
החוטים , השנ י א ת מנגנון־המכונות , השליש י א ת הבניינים ; ההנהל ה הית ה ביד י
סשגיזזי־עבוד ה ( 61 , 1001£61-8 ז\ 0 ) לשעב ר וביד י אנשי ם אחרי ם מחוסרי־אמצעים . רוב ם
ש ל החרשתני ם הקטני ם האל ה כלרוהלכו . גור ל כז ה הי ה צפו י לה ם ג ם ע ל יד י המשב ר
המסחרי , שנתעכ ב ול א ב א מחמ ת מארודהכותנה . וא ף ע ל פ י שה ם היו ו 1 / 3 במספ ר
ב ל החרשתנים , ל א בלע ו בתי־חרשת ם אל א חל ק פחות , לאין־השנאה , מ ן הח ץ
המושק ע בתעשיית־הכותנה . ואש ר להיקפ ו ש ל השיתוק־הדבאון , הר י הי ו בטלי ם
באוקטוב ר 1862 , לפ י אומדנו ת מהימנות , , 60,3% ש ל הפלכי ם ר 58% ש ל הנולים .
מספרי ם אל ה אמורי ם בכ ל אות ו הענ ף התעשייתי , ואל ו במחוזו ת הבודדי ם הי ו
המספרי ם שוני ם מאוד , כמובן . ר ק בתי־חרוש ת מועטי ם מאו ד עבד ו במלו א הזמ ן
( 60 שעו ת לשבוע) , השא ר הי ו עובדי ם בהפסקות . אפיל ו אות ם הפועלי ם המועטי ם
שהי ו עובדי ם במלוא־זמנ ם ובשכר־ליזזיד ה הרגיל , א ף בשביל ם נצטמצ ם בהכר ח
-שכר ם השבועי , משו ם שהי ו מחליפי ם כותנ ה משובח ת בכותנ ה גרועה :
כותנ ת 8611 במצרי ת (בבת י הטוויי ה הדקה ) ; כותנ ה אמריקני ת ומצרי ת

בכותנת־סורא ט (מהוד ו המזרחית ) ; כותנ ה נקיי ה בתערוב ת ש ל פסולת־כותנ ה ע ם
סוראט . ליפי ה הקצריכריות ר ש ל הכותנ ה הסוראטית , טיב ה טי ב ש ל זוהמה , הפריכו ת
היתיר ה ש ל החוטים , החלפת ו ש ל הקמ ח בסממני ם כבדים־יות ר מכ ל המיני ם לש ם
החלק ת חוטי־השת י ובו ׳ — כ ל אל ה הפחית ו א ת המהירו ת ש ל מנגנון־המכונות , א ו
א ת מספ ר הנולי ם שיכו ל אור ג אח ד להשגי ח עליהם , ע ם ריבו י שגיאותי ה ש ל

236 השווה , ,,דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ ר ל־ 31 באוקט . 1862 ״ , עם ׳ 30 .

237 שם , עמ ׳ 19 .

375

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

המכונ ה הרב ו א ת העבוד ה וע ם צמצו ם כמו ת התוצר ת צמצמ ו א ת השכר־ליחידה .
א ם הי ו משתמשי ם בסוראט , הר י אפיל ו בתעסוק ה מלא ת על ה הפסד ם ש ל
הפועלי ם כד י 20 , 30 אחוזי ם ויותר . אול ם רוב ם ש ל החר ש תני ם הוריד ו ג ם א ת
שער ו ש ל השכר־ליחיד ה ב־ 5 , 7% ו־ 10 אחוזים . יובן , איפוא , מצב ם ש ל אל ה
שהי ו עסוקי ם ר ק 3 , 4 * 3 , 4 ימי ם לשבו ע א ו ר ק 6 שעו ת ליום . בשנ ת 1863 ,
לאח ר שחל ה כב ר הטב ה יחסית , על ה שכר ם השבוע י ש ל אורגים , ט 1 וי ם וכיר׳ב ,
כד י 3 שילינגי ם ר 10 פנסים , 4 שילינגי ם ו־ 16 פנסים , 5 שילינגי ם וקנ י אחד , וכו׳ 238 .
אפיל ו בנסיבו ת אל ו רבות־היסורי ם ל א שבת ה ול א נח ה דוזז־האמצא ה ש ל החרשת ן
להמצי א ניכויים־בשכר . ניכויי ם אל ו חל ו בחלק ם כעונ ש ע ל שו ם פגימו ת
בתוצר , שנגרמ ו מחמ ת הכותנ ה הגרועה , מנגנון־ ד,מכונו ת הבלתי־מתאי ם וכר . וא ם
החרשת ן הי ה ג ם בע ל הבקתו ת [ 68 ^ 00113 ] ש ל הפועלים , הי ה מעל ה לעצמ ו
שכר־דיר ה ומנכה ו משכר־ ד,עבוד ה הנקו ב [הנומינאלי] . המפק ח ע ל בתי־ ד,חרוש ת
רדגרייו ו מספ ר ע ל 161:8 )ם 1 ט 2 1 מ 1 ; 861£-301 (ה ם משגיחי ם ע ל זו ג ש ל נולי ־
,פרד ׳ אוטומאטיים ) כ י ״לאח ר עבוד ה מלא ה במש ך שבועיי ם הי ו מרויחי ם 8 שילינגי ם
ר 11 פני , ומסכו ם ז ה נוכ ה שכר־הדיר ה בע ד הבתים , ואול ם מחצי ת מניכו י ז ה הוחזר ה
ע ל יד י הבעלי ם כמתנה . הפועלי ם המשגיחי ם הביא ו הבית ה ס ך 6 שילינגי ם ו־ 11 פגי .
בכמ ה מקומו ת הי ה השכ ר בסו ף 1862 : ש ל המשגיחי ם ע ל המכונ ה האוטומאטי ת —
;בי ן 5 ר 9 שילינגי ם ; ש ל האורגי ם — בי ן 2 ו־ 6 שילינגי ם לשבוע" 239 . שכ ר דיר ה
הי ו מנכי ם תכופו ת משכר־העבודה , אפיל ו כשהידיי ם עבד ו ר ק זמ ן קצ ר בלבד 240 .
שו ב אי ן תימ ה בדבר , שבחבלי ם אחדי ם ש ל לאנקשיי ר פרצ ה מעי ן מגיפת־רעב !
אול ם האופיינ י מכ ל הדברי ם האל ה הוא , כיצ ד חלה ־ ועבר ת המהפכ ה ש ל תהליך ־
הייצו ר ע ל חשבונ ו ש ל הפועל . הי ו הלל ו מעשי־ניסו י ממ ש בגו ף חסר־ער ך
[ ¥111 001-6 [ ■ 001 מ 1:3 1 ג 1161 ז 1 י 61 מ^ | , מעשי־ניסו י בצפרדעי ם על־יד י מנתחים . "א ף ע ל
;פי ״ — אומ ר המפק ח ע ל בתי־ ד,חרוש ת רדגריי ו — "שהבאת י א ת ההכנסות־בממ ש ש ל
הפועלי ם בכמ ה בתי־חרושת , אי ן להסי ק מכאן , שה ם נשכרי ם סכו ם זד , שבוע־שבוע .
הפועלי ם נתוני ם לתנודו ת גדולות־ביות ר מחמ ת הניסויי ם
התמידיי ם ש ל החרשתנים.. . שכר ם ש ל הפועלי ם עול ה ויור ד ע ם איכות ה ש ל תערובת ־
הכותנה ! עתי ם יהי ה קרוב , בתו ך , 15% , לשכ ר הקודם , ואחר־כך , תו ך שבו ע א ו
.שבועיים , יר ד ב ־, 50% ע ד , 60% " 241 . מעשי־ניסו י אל ה נעש ו ל א בלב ד ע ל חשבו ן
אמצעי־המחי ה ש ל הפועלים . הוט ל עליה ם לסבו ל בכ ל חמש ת חושיהם . "האנשי ם
העסוקי ם ביישו ר כותנת־סורא ט קובלי ם הרב ה קובלנות . ה ם מספרי ם לי , כ י ע ם
פתיח ת שק י הכותנ ה עול ה סרחו ן איום , המבי א ליד י התעלפות.. . בחדר י העירבוב ,
הסריק ה נ£מ 11 נ 1 < 11 ־ 861 ] והניפו ץ פורחי ם אב ק וזוהמה , המגרי ם כ ל צינור י הנשימ ה
וגורמי ם שיעו ל וקוצר־הנשימה . וכ ן מהלכ ת ביניה ם מחלת־עור , הבא ה בל א ספ ק מ ן
הגירו י שמגר ה הזוהמ ה אש ר בכותנת־סוראט.. . מתו ך שהסיבי ם קצרי ם כ ל כך ,

238 ״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ ר ל־ 31 באוקט . 1865 ״ , עט , 41 — 45 ;

239 ״דו״חו ת ונו ׳ ל־ 31 באוקט . 1863 ״ , עט ׳ 41 , 42 .

240 ״דו״חו ת וכר . 31 באוקס . 1865 ״ , עט ׳ 51 .

241 שם , עט ׳ 50 , 51 .

376

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

רגילי ם להשתמ ש בכמו ת גדול ה ש ל דבק , ח ן מחומ ר ש ל בעלייחיי ם וה ן מצמחים.. .
ברונכיטי ס — מחל ה נפוצ ה מאו ד מחמ ת האבק . וכ ן שכיח ה דלקת־הגרון , מאות ה
סיבה. " מצ ד השנ י שימש ו תחליפי־הקמח , שהרב ו א ת משקל־החוטים , ארנק־של *
פורטונאטו ס בשבי ל האדוני ם החרשתנים . ה ם הביא ו ליד י כך , כ י ״ 15 פונטי ם ש ל
חומר־גלם , לאח ר שנארג ו הי ה משקל ם 26 פונטים" 242 . בדין־וחשבו ן ש ל המפקחי ם
ע ל בתי־החרוש ת מ־ 30 באפרי ל 1864 אנ ו קוראים : "התעשיי ה משתמש ת עכשי ו
באמצעי־עז ר ז ה בקנדדמיד ה הראו י לגנא י באמת . שמעת י ממקו ר מוסמך , שארי ג
במשק ל ש ל 8 פונטי ם הותק ן מ־ 4 /! 5 פונטי ם כותנ ה ופד 2 3 / 4 פונטי ם דב ק ; ארי ג אח ר
במשק ל 4 /י 5 פונטים , הכי ל 2 פונטי ם דבק . הלל ו הי ו אריגי־כותנו ת [ 11128 * 81111 ]
גסי ם לצרכ י יצוא . באריגי ם מסוגי ם אחדי ם מוסיפי ם ע ד כד י 50% דבק ! וכ ך
•יכו ל החרשת ן להתפאר , וא ף מתפא ר הו א באמת , כ י הו א הולך־ומתעש ר במכר ו
פונ ט ארי ג בפחו ת ממו ן מששול ם בע ד עצ ם החוטי ם שהושקע ו בכך" 243 . ואול ם
הוט ל ע ל הפועלי ם לסבו ל ל א ר ק ממעשי־הניסו י ש ל החרשתני ם בבתי־החרוש ת
■וש ל העיריו ת מחו ץ לבתי־החרושת , ל א ר ק מהפחת ת השכ ר ומאבטלה , לסבו ל ל א
ר ק יסוד י מחסו ר ונדבות , ול א ר ק משבחיה ם ש ל הלורדי ם וציר י בית־הנבחרים . "נשי ם
.אומללות , שמחמ ת מצוקת־הכותנ ה הושלכ ו מי ד בתחילת ה מ ן התעסוקה , נעש ו
פסלת ה ש ל החברה ; ועכשי ו א ף ע ל פ י שהעס ק ק ם ונתעורר , ח ן ממשיכו ת להיו ת
:חברו ת ש ל אות ו מעמ ד אומלל , ובודא י ימשיכ ו בכ ך בעתיד.. . ואמנ ם י ש עכשי ו
בסביב ה יות ר זונו ת צעירו ת משידעת י ע ל כ ך ב־ 25 השני ם האחרונות" 244 .

ובכ ן : במש ך 45 השני ם הראשונו ת לתעשיי ת הכותנ ה הבריטית , משנ ת 1770 ע ד
1815 — ר ק 5 שני ם ש ל משב ר וקפאו ן ; אול ם ז ו הית ה תקופ ת המונופולי ן העולמי ת
ישלה . התקופ ה השניי ה ב ת 48 שנים , מ־ 1815 ע ד 1863 , ל א הי ו ב ה אל א 20 שני ם
ש ל התעוררו ת ושיגשוג , כנג ד 28 שני ם ש ל דכאו ן וקפאון . בשני ם 1815 ע ד 1830
■מתחיל ה ההתחרו ת כנג ד יבש ת אירופ ה וארצות־הברית . משנ ת 1833 ואיל ך משיגי ם
.בכפיי ה התפשטו ת השוקי ם שבאסי ה על־יד י "חורבנ ו ש ל הגז ע האנושי" . מא ז בטל ו
חוקי־הדגן , משנ ת 1846 ע ד 1863 — כנג ד 8 שני ם ש ל חיו ת בינוני ת ושיגשוג , 9
ישני ם ש ל דכאו ן וקפאון . ע ל מצב ם ש ל פועלי־הכותנה , מ ן המבוגרי ם בי ן הגברים ,
אפיל ו בזמן־השיגשו ג — אפש ר ללמו ד מתו ך ההער ה הניתנת־למטה 245 .

242 "דר׳חו ת וכר , 31 באוקט . 1865 ״ , עט ' 62 , 63 .

243 ״דו״חו ת וכר . 30 באפרי ל 1864 ״ , עמ ׳ 27 .

244 מתו ך מכת ב ש ל ראש־המשטר ה [ 16 ( 001181:111 01116£ ] הארי ס מבולטו ן ב״דו״חו ת
יש ל מפקח י בתהוז״ד . 31 באוקט . 1865 ״ , עט ׳ 61 , 62 .

245 בכרו ז ש ל פועלי־הכותנ ה להקמ ת חברת־הגירה , אבי ב 1863 , נאמ ר בי ן השא ר : "ר ק
מועטי ם יכפר ו בכד , שי ש עכשי ו צור ך מוחל ט בהגיר ה מרובד , ש ל פועלי־ההרושת.. . א ך כד י
להוכיח , כ י בכ ל הזנוני ם דרו ש זר ם מתמי ד ש ל הגיר ה לחו״ל , וכ י בלעדי ו ל א ׳יוכל ו פועלי "
׳החרוש ת לקיי ם א ת מעמד ם בזמני ם רגילי ם — נבק ש לשים־ל ב לעובדו ת הבאו ת : — בשנ ת
1814 על ה הער ד הרשמ י (שאינ ו אל א אינדק ס ש ל הכמות ) ש ל סחורות־הכותנ ה המוצאו ת
לחו״ ל 17.665.378 לי״ש , בעו ד שערכ ן הממש י בשו ק הי ה 20.070.324 לי״ש.'ב־ 1858 על ה
הער ך הרשמ י ש ל סחורות־הכותנ ה המוצאו ת לחו״ ל 182.221.681 לי״ ש — א ך ערכ ו הממש י
:א ו ערכ ן בשו ק הי ה רי ק 43.001.322 לי״ש , ונמצ א שכמו ת גדול ה פי־עשר ה ל א הביא ה אל א

377

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

8 . המהפכה , שהתעשיי ה הגדול ה מחולל ת גמץ ־ מאנופאקטורה ,
אומנו ת ועכודה־ביתי ת

א . ביטו ל שיתוף־חפעול ה העומ ד ע ל אומנו ת וחלוקת־העבוד ה
ראינו , כיצ ד מבט ל מנגנון־המכונו ת א ת שיתוף־הפעולה , המבוס ס ע ל האומנות ,

וכ ן א ת המאנופאקטור ח המבוסס ת ע ל חלוקת־העבוד ה שע ל דר ך האומנות . דוגמ ה
לסו ג ראשו ן הי א מכונודהקציר ה : הי א בא ה במקו ם שיתוף־הפעול ה ש ל קוצרים .
דוגמ ה חותכ ת לסו ג השנ י הי א המכונ ה לייצור ן ש ל מחטי ־ תפירה . לפ י אד ם סמי ת
התקינ ו בזמנ ו 10 גברים , תו ך חלוקת־עבודה , יות ר מ־ 48.000 מחטי־תפיר ה ליום .
כנג ד ז ה מספק ת מכונ ה אח ת ויחיד ה 145.000 מחטי־תפיר ה ביום־עבוד ה ש ל 11
שעות . אש ה אחת , א ו צעיר ה אחת , משגח ת בממוצ ע ע ל 4 מכונו ת כאלה , והי א
מייצרת , איפוא , על־יד י מנגנון־המכונות , בער ך 600.000 מחטי ם ליו ם ולמעל ה
מ־ 3.000.000 לשבוע 246 . כ ל שמכונת־עבוד ה יחיד ה בא ה במקומ ו ש ל שיתוף־הפעולה ,
א ו במקומ ה ש ל המאנופאקטורה , א ף הי א עצמ ה עשוי ה לשמ ש שו ב יסו ד למפע ל
ע ל דר ך האומנות . ואול ם רפרודוקצי ה ז ו ש ל המפע ל האומנותי , המבוסס ת ע ל מנגנוך ־
המכונות , אינ ה משמש ת אל א מעב ר למפע ל המכונתי , וכל ל הו א שדב ר ז ה ח ל
תמי ד כל־אימ ת שכוח־מני ע מכאני , ש ל קיטו ר א ו ש ל מים , ב א ומחלי ף א ת שרירי ־
האד ם להנע ת המכונה . י ש שמפע ל קט ן מתקש ר לתקופה , וא ף זא ת ר ק ארעית , ע ם
כוה־מני ע מכאני , על־יד י שהו א שוכ ר א ת הקיטור , כגו ן במאנופאקטורו ת אחדו ת
שבבירמינגהאם , א ו שמשתמ ש במכונו ת חימו ם [ 68 מ 1 ^ם 6 03,101-10 ] קטנות , כגו ן
בענפי ם מסוימי ם ש ל האריג ה וכו׳ 247 . באריגת־המש י אש ר בקוונטר י התפת ה
התפתחו ת טבעית־מקורי ת הנסיו ן ש ל ״בתי־חרוש ת שבבקתות " [ £30101-168 3£6 ;ד 001 ] .
בטבור ן ש ל שורות־הבקתו ת הבנויו ת ריבועים־ריבועים , הוק ם מ ה שקרו י ביר ד

פ י שניי ם וקצ ת יות ר פ ן המחי ר הקודם . תוצאו ת קשו ת אל ה לאר ץ בכל ל ולפועלי־החרוש ת
ביהוד , נגרמ ו ע ל יד י פעול ה משותפ ת ש ל כפ ה וכמ ה סיבות.. . אח ת הבולטות־ביות ר הי א
גדישות־עבוד ה מתמדת , שבלעדי ה אי־אפש ר הי ה לעול ם להמשיך־ולקיי ם ענף־תעשיי ה כזה ,
שתוצאותי ו הרסניו ת כ ל כ ך — ענף־תעשיי ה הזקו ק לשו ק מתרחב־ומתמי ד כד י להציל ו מ ן
הכליה . בתי־חרוש ת למתנ ה ש ל ארצנ ו אפש ר וצפו י לה ם שיתו ק מחמ ת מצבי־הקפאו ן
הפריודיי ם החלי ם בענ ף זה , ובסדרי ם הקיימי ם כיו ם קפאו ן ז ה הו א הכר ח בלתי־נמנע , ממ ש
כמוו ת עצמו . א ך ל א ישב 1 ת ול א ינו ח רוח־האמצא ה האנושי . וא ף ע ל פ י שאנ ו סבורים , של א
הגענ ו לגבול־המציאו ת באמרנו , כ י ב־ 25 השני ם האחרונו ת עזב ו א ת חופ י האר ץ 6 מיליוני ם
ש ל מבוגרי ם — הר י אח ח גדו ל ש ל הגברי ם הבוגרי ם אינ ם יכולי ם למצו א עבוד ה בבתי ־
חרושת , בתנאי ם כל־שהם , אפיל ו בימ י הדוח ה הגדול ה ביות ר — מחמ ת הגידו ל הטבע י ש ל
האוכלוסיי ה ומחמ ת דחיקת־העבוד ה ע ל מנ ת להוזי ל א ת התוצרים. " ("דו״חו ת ש ל מפקח י
בתהח״ר , 30 באפרי ל 1863 ״ , עם ׳ 51 , 52 . ) באח ד הפרקי ם הבאי ם נראה , כיצ ד שקד ו האדוני ם
החרשתני ם בכל־חדרכים , ואפיל ו ע ל יד י התערבו ת מטע ם המדינה , למנו ע א ת הגירת ם ש ל
סועלי־ההרוש ת בימ י השוא ה ש ל הכותנה .

246 ״הועד ה להעסק ת ילדים״ , דו״ ח ו\! . 1865 ״ , עמ ׳ 108 . מם ׳ 447 ,

247 רפרודוקצי ה ש ל האומנו ת ע ל בסי ס מנגנון־המכונות , מ ן הסו ג הנדון , שכיח ה.בארצות* ■
הברית . והריכוז , שיבו א בעקבו ת המעב ר ההכרח י א ל המפע ל המכוגתי , עתי ד דוק א משו ם
כ ד לצעו ד ש ם בצעדי־עג ק — בהשיא ה א ל אירופ ה ואפיל ו א ל אנגליה .

378

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

המכונו ת [ 116 1101186 ! 1£ !פנ ] בשבי ל מכונורהקיטור , וז ו נתחבר ה על־יד י גלי ם אל י
הנולי ם אש ר בבקתות . בכ ל המקרי ם הלל ו הי ו שוכרי ם קיטו ר בשכ ר 4 * 2 שילינגי ם
לנול . א ת שכ ר הקיטו ר הי ו חייבי ם לשל ם שבוע־שבוע , בי ן שעבד ו הנולי ם
ובי ן של א עבדו . כ ל בקת ה הכיל ה 2 — 6 נולים , שהי ו שייכי ם לפועלי ם
א ו נקנ ו בהקפ ה א ו שנחכרו . המלחמ ה בי ן בית־החרוש ת שבבקתו ת ובי ן בית *
החרוש ת ממ ש נמשכ ה למעל ה מ־ 12 שנה . הי א נסתיימ ה בחורב ן גמו ר ש ל 300
בתי*החרוש ת אש ד בבקתות 248 . כ ל מקו ם שטבע ו י ש ל התהלי ך ל א חיי ב מתחילת ו
ייצו ר בקנה־נזיד ה גדול , הר י כל ל הוא , שכ ל התעשיו ת שעלדופרח ו בעשרו ת
השני ם האחרונו ת — כגו ן התקנ ת מעטפות , ציפרני־פלד ה וכיוצ א באל ה — עבר ו
מתחיל ה שלבי ם קצרי־ימי ם ש ל המפעל־האומנותי , ולאחרונ ה ש ל מפעל־המאנו ־
פאקטורה , במעב ר א ל המפע ל המכונתי . גלגו ל ז ה קש ה ביות ר בכ ל מקו ם שייצור ו
ש ל תוצ ר על־דרך־הנזאנופאקטור ה אינ ו מהוו ה סדר ת שלבי ם ש ל תהליכי־התפתחות ,
אל א ריבו י ש ל תהליכי ם השוני ם בסוגיה ם ז ה מזה . דב ר ז ה שימ ש עיכו ב רב , למשל ,
בפנ י בית־החרוש ת של - ציפרני־פלדה . ואול ם עו ד לפנ י כעשו ר שני ם ומחצ ה בער ך
הומצ א אבטומטון , המבצ ע שש ה תהליכי ם שוני ם בפעול ה אחת . האומנו ת סיפקה -
בשנ ת 1820 12 תריסרי ם ראשוני ם ש ל ציפרני־פלד ה ב־ 7 לי״ ש ר 4 שילינגים ;
המאנופאקטור ה סיפק ה אות ם בשנ ת 1830 ב־ 8 שילינגים , ובית־החרוש ת מספ ק אות ם
כע ת לסיטונאי ם ב־ 2 ע ד 6 פנסים 249 .

. ב . השפעה־חוזר ת ש ל המערכ ת החרשתי ת ע ל המאגופאקמור ה והעבוד ד,*הביתי ת
ע ם;■התפתחות ה ש ל המערכ ת החרשתי ת — ומ ה שנלוו ה אליה : המהפכ ה
בחקלאו ת — ל א ר ק שמתפש ט סולם־הייצו ר בכ ל שא ר ענפי־התעשייה , אל א ג ם
משתנ ה טיב ו ש ל זה . בכ ל מקו ם קונ ה לעצמ ו חשיבו ת מכרע ת העקרו ן ש ל המפע ל
המכונתי : ניתו ח תהליך־הייצו ר לשלב י הרכב ו ויישו ב הבעיו ת המתעוררות ; בכ ך
בעזרת ה ש ל המכאניקה , הכימי ה וכיו״ ב — בקיצור , בעזרת ם ש ל מדעי־הטבע . ובכן :
מנגנון־המכונו ת חודר־ונכנ ס לתו ך המאנופאקטורות , עתי ם לתהלי ך חלק י ז ה ועתי ם
לתהלי ך חלק י אחר . בכ ך מתפור ר הגיבו ש המוצ ק ש ל הסתעפות ן — ז ו הנובע ת
מתו ך חלוקודהעבוד ה הישנ ה — ומפנ ה מקומ ו לחילו ף בלתי־פוסק . מלב ד ז ה
מתהפ ך מיסוד ו הרכב ו ש ל הפועל־הכול ל א ו ש ל חבר־הפועלי ם המצונת . בניגו ד
לתקופ ת המאנופאקטור ה מתבסס ת עכשי ו התכני ת ש ל חלוקת־העבוד ה בכ ל מקו ם
שאפש ר ע ל השימו ש בעבודת־נשים , בעבודת־ילדי ם מכ ל דרגות־הגילים , בעבוד ת
פועלי ם בלתי־מנוסים , בקיצור , בעבוד ה זולה , ״עט 0 נ 1 ^ 1 ת&סהס ״ — ככינוי ה האופיינ י
בפ י האנגלי . דברי ם אל ה אמורי ם ל א ר ק בכ ל ייצו ר נזצון ת בקנה־מיד ה גדו ל —

; 248 השווה , ״דו״חו ת ש ל מפקוז י בתהח״ר , 31 באוקט . 1865 ״ , עמ ׳ 64 .

249 מ ר ג׳ילו ט הקי ם בבירמינגהא ם א ת המאנופאקטור ה לעשיי ת עטים־מפלד ה בקנ ה מיד ה
גדול . ז ו סיפק ה כב ר ב־ 1851 למעל ה מ־ 180 מיליו ן עטי ם וצרכ ה לשנה . 120 טונו ת ש ל פח *
פלדה . בירמינגהא ם שנטל ה לעצמ ה במונופולי ן א ת התעשיי ה הזא ת בכ ל הממלכ ה המאוחדת ,
מייצר ת עכשי ו מיליארדי ם ש ל עטי־פלדה . לפ י המיפק ד משנ ת ; 1861 הי ה : מספ ר האנשי ם
המועסק ־ם : 1428 , בתוכ ם 1268 פועלו ת מגי ל 5 ואילך .

379

ייצור ו ש ל עודף־דעד ד היחס י

וישתמ ש במנגנון־המכונו ת א ו ל א ישתמ ש — אל א ג ם בז ו הקרוי ה תעשיי ה ביתית ,
בי ן שהי א נעשי ת בדירו ת הפרטיו ת ש ל הפועלי ם ובי ן בסדנאו ת קטנות . ז ו הקרוי ה
תעשיידדביתי ת מודרנית , הצ ד השוו ה בינ ה ובי ן תעשיית־הבי ת הישנה־נושנ ה —
שהנחת־ראשי ת ל ה משמשי ם אומנו ת עירוני ת בלתי־תלויה , משק־איכ ר עצמא י
וקודברכ ל בי ת מש ל משפזזת־הננוב ד — אינ ו אל א הש ם בלבד . תעשיי ה ז ו נתגלגל ה
עכשי ו במחלקת־חו ץ ש ל בית־החרושת , ש ל המאנופאקטור ה א ו ש ל נחזסן־וזטחותת ,
חו ץ מפועל י בתי־החרושת , פועל י המאנופאקטור ה ובעלי־המלאכה , שההו ן מרכ ז
אות ם המונות־המונו ת ריכוז־שבמקו ם ושול ט בה ם במישרין , הו א מני ע בחוטי ם
נעלמי ם צב א אח ר ש ל פועלי־בי ת הפזורי ם ע ל פנ י כרכי ם וכפרים . למשל : בית ־
החרוש ת לכותנו ת ש ל האדוני ם טיל י בלונדונדר י אש ר באירלאנד , המעסי ק 1000
פועלי ם בבית־החרוש ת ד 9000 עובדי־בי ת הפזורי ם ע ל פנ י הכפרי ם 250 .

ניצול ם ש ל פועלי ם זולי ם ובלתי־מבוגרי ם הו א ניצו ל מחפיר־יות ר במאנופאק ־
טור ה המודרני ת מאש ר בבית־החרוש ת ממש , משו ם שהיסו ד הטכנ י הקיי ם בבית ־
החרוש ת - ל החלפ ת כוח־השרידי ם במכונות , וקלו ת העבודה , — חס ר ע ל הרוב ,
במאנופאקטור ה * וע ם ז ה גופ ה ש ל האשה , א ו ש ל הבלתי־מבוג ר עדיין , מופק ר שם ,
לל א יוש ר ומצפון , לפעול ת סמי ם מרעילי ם וכד . והו א ניצו ל מחפי ר יות ר בז ו
הקרוי ה עבודוז־ביתי ת מאש ר במאנופאקטורה , משו ם שכוש ר התנגדות ם ש ל הפועלי ם
פוח ת והול ך במפוזר ; משו ם שגדו ד של ם ש ל טפילים־ליסטי ם נדח ק ועומ ד בי ן
נותן־העבוד ה ממ ש לבי ן העובד ; משו ם שהעבודה־הביתי ת נאבק ת בכ ל מקו ם
ע ם המפעל־המכונתי , וע ל כ ל פני ם ע ם מפעל־המאנופאקטורה , שבאות ו ענף־ייצו ר ;
משו ם שהעונ י גוז ל מ ן הפוע ל א ת תנאי־העבוד ה ההכרחיי ם ביותר : חלל , אור ,
איורו ר וכר ; משו ם שגדלה־וחולכ ת אי־הסדירו ת בתעסוקה ; ולאחרונה : משו ם
שכאן , בבתי־המקל ט האחרוני ם לכ ל אל ה שנעש ו "מיותרים־במניי ך על־יד י התעשיי ה
הגדול ה והחקלאו ת הגדולה , מ ן ההכר ח שההתחרו ת בי ן הפועלי ם תגי ע ליד י
מאקסימום . החסכנו ת באמצעי־הייצור , שנתפתח ה והגיע ה ליד י שלימו ת שיטתית ,
ר ק על־יד י המפעל־המכונתי , והי א כרוכ ה מתחילת ה בבזבו ז לל א כ ל ריתו י ש ל כוו ד
העבוד ה ובגז ל ש ל ההנחו ת התקינו ת בשבי ל תיפקוד־העבוד ה — עכשי ו הי א מבליט ה
א ת פרצופ ה זה , האנטאגוניסט י והקטלני , ובית ר הבלטה , ככ ל שמפותחי ם פחו ת
בענף־תעשיי ה מסוי ם כוח־הייצו ר החברת י ש ל העבוד ה והבסי ס הטכנ י ש ל תהליכי ־
עבוד ה מצוותים . .

ג . המאניפאקטירד , המודרני ת

ברצונ י להסבי ר עכשי ו בדוגמאו ת אחדו ת א ת המשפטי ם שהובע ו למעלה . בעצ ם
כב ר יוד ע הקור א כמ ה וכמ ה הוכחו ת מתו ך הפרש ה ע ל יום־העבודה . המאנופאקטורות *
למתכו ת שבבירמינגהא ם וסביבת ה מעסיקו ת ע ל הרוב , בשבי ל עבוד ה קש ה מאוד ,
30.000 ילדי ם ובני־נעורי ם ועו ד 10.000 נשים . מוצאי ם אות ם כא ן במפעלי ם המזיקי ם
לבריאות : בתי־היתו ך לפליז , בתי־חרוש ת לכפתורים , עבודו ת אמאיל , גאלואני ־
זאציה , וציפו י בלאפך, 251 . מחמ ת פריצ ת כ ל גד ר בעבוך ת גדולי ם וקטני ם בבתי־דפו ס

? 25 ״הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ח ! 1 , 1864 ״ , עמ ׳ 111 ^ 1x . מס ׳ 415 .

251 ויתיר ה מזו : ילדי ם בהשחזת־שופיני ם בשפילד !

380

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

שונים , ש ל עוזוני ם וספרי ם בלונדון ׳ הובט ח לאל ה הש ם המפוא ר // בתי'מטבחיי ם ״ 251 א .
ואות ה פריצ ת כ ל גד ר בעבודה , שקרבנותי ה ה ם ביהו ד נשי ם ובחורו ת וילדים , _
את ה מוצ א בעבוד ת הכריכה . עבוד ה מפרכ ת לבלתי־מבוגרי ם בבת י עשיית־חבלים .
עבוד ת ליל ה במפעלי־המלח , במאנופאקטור ה ש ל נרו ת ושא ר מאנופאקטורו ת
כימיו ת > שימו ש קטלנ י בנערי ם בבתי־אריג ה למשי , שאינ ם מונעי ם בכו ח מכאני ,
לש ם סיבו ב הנולים 252 . אח ת העבודו ת המחפירות־ביותר , המזוהמות־ביות ר ובשכ ר
הגרו ע ביותר , שמעדיפי ם להעסי ק בה ן בחורו ת צעירו ת ונשי ם — הי א מיונ ם ש ל
סמרטוטים . כידוע , שבריטני ה — נוס ף ע ל סמרטוטיה־הי א המרובי ם מני־ספו ר —
משמש ת בית־החסנ ה נמ 1 .ס 1-1 סנןבמ 0 ] למסחר־בסמרטוטי ם ש ל העול ם כולו . זורמי ם
ה ם אלי ה מיאפאן , מ ן המדינו ת הרחוקו ת ביות ר ש ל דרום־אמריק ה ומ ן האיי ם
הקאנאריים . אול ם מקורות־ההספק ה העיקריי ם בשביל ה ה ן גרמניה , צרפת , רוסיה ,
איטליה , מצרים , תורכיה , בלגי ה והולאנד . הסמרטוטי ם משמשי ם לזיבול , לתעשיי ת
נעור ת (לכלי־מיטה) , לתעשיי ת צמ ר מלאכות י 130 > 1 >ס 811 ) , וכ ן חומר־גל ם לנייר .
הנשי ם הללו , העוסקו ת במיו ן הבלויים , סרסורו ת ה ן להפצ ת מחל ת האבעבועו ת
ושא ר מגיפו ת מידבקות , וה ן עצמ ן קרבנותיה ן הראשונים 253 . דוגמה־למופ ת בשבי ל
יתר־עבודה , בשבי ל עבוד ה מפרכ ת ובלתי־מתאימה , והנוב ע מכא ן התאכזרו ת א ל
העובדים , הנאכלינדובלי ם מתחיל ת ילדות ם — עשוי ה לשמש , בצ ד הייצו ר במחצבי ם
ובמכרו ת הפחמים , תעשיי ת הלביני ם והרעפים , ולש ם כ ד משתמשי ם באנגלי ה ר ק
שימו ש ארע י במכונ ה שהומצא ה ל א כב ר ( 1866 ) . בי ן מא י וספטמב ר נמשכ ת העבוד ה
מ־ 5 בבוק ר ע ד 8 בערב , ובכ ל מקו ם שמייבשי ם א ת הלביני ם בחו ץ נמשכ ת העבוד ה
תכופו ת מ־ 4 בבוק ר ע ד 9 בערב . יום־העבוד ה מ־ 5 בבוק ר ע ד 7 בער ב נחש ב
"מקוצץ" , "מתוך . ילדי ם וילדו ת מועבדי ם משנת ם הששית , ואפיל ו משנת ם הרביעי ת
ומעלה . א ף ה ם עובדי ם אות ו מספ ר ש ל שעו ת שעובדי ם הגדולים , ולפעמי ם יות ר
מכן . העבוד ה כבדה , וחומ ו ש ל קי ץ מוסיף־ומגבי ר א ת היגיעה . במלבינ ה אח ת
במוסליי , למשל , עשת ה בחור ה ב ת 24 2000 לביני ם ליו ם בסיוע ן ש ל שת י שוליו ת
נערו ת בלתי־מבוגרות , שהי ו נושאו ת א ת החימ ר ועורמו ת א ת הלביני ם בערימות .
נערו ת אל ה הי ו גוררו ת יום־יו ם 10 טונו ת ומעלו ת אות ן בירכתיי ם החלקלקו ת של ■
בור־הלביני ם מעומ ק ש ל 30 רג ל ולמרח ק ש ל 210 רג ל ויותר . "א י אפש ר ל ו ליל ד
לעבו ר א ת אש־הגיהנו ם ש ל מלבינ ה ול א להתנוו ן ניוו ן מוסר י גדול.. . ז ה ניבול־פה ,
שה ם מתרגלי ם לשמו ע מגיל ם הר ך ביות ר ? אל ה הרגלי ם מתועבים , מנוולי ם וחסרי '
בושה , שבתוכ ם ה ם גדלי ם בבערו ת ובהתפראות־למחצ ה — עושי ם אות ם לכ ל ימי '
חייה ם אחר־כ ך פורעי־חוק , מושחתי ם ופרוצים.. . מקו ר איו ם ש ל שחיתות־המידו ת
הו א אופ ן שיכונם . כ ל גב ל (• 161 ) 1 גז 10 מ — תמי ד הפוע ל המובה ק ביות ר ורא ש

251 א ״הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ח /ז . 1866 ״ , עמ ׳ 3 ; מס ׳ 24 ; עט ׳ 6 . מס ׳ 55 , 56 :

עמ ׳ 7 , מם ׳ 59 , 60 .

252 שם . עמ ׳ 114 , 115 , מם ׳ 6 — 7 . חבר־הועד ה מעי ר בצדק , שא ם בדר ך כל ל בא ה המכונ ה
במקו ם האד ם — כא ן ב א הנער , פשוט ו כמשמע ו [מ 11 ; 31 נ 1 ־ 61 ז\ ] , במקו ם המכונה .

253 ר ׳ דו״ ה ע ל המסהר־בסמרטוטי ם ודוגמאו ת רבות : ״בריאו ת הציבור . דו״ ה 7111 ״ .
לונדו ן 1866 . תוספת . עם ׳ 196 — 208 .

381

ייצור ו ש ל עודף־הער ד היחס י

לחבור ה ש ל פועלים ) — מספ ק ל־ 7 הפועלי ם הסרים־למשמעת ו מזו ן ואיכסו ן בבקתתו .
בי ן שח ם בנ י משפחת ו ובי ן שאינ ם בנ י משפחת ו — בולם , גברים , בחורי ם ובחורות ,
ישיני ם באות ו בית , שאי ן ב ו בדר ך כל ל אל א 2 חדרי ם וביוצא־מן־הכל ל 3 חדרים ,
וכול ם בקומ ה חתחתונח , תו ך איורו ר גרוע . בני־אד ם אל ח יגעים־ורצוצי ם כ ל כ ך
אחר י עבודת־הפר ך ש ל היום , ע ד שאינ ם משגיחי ם כל־עיק ר בחוק י הבריאו ת והנקיו ן
וא ף ל א בכלל י הנימוס . רבו ת מבקתו ת אל ה משמשו ת דגמי ם ש ל רשלנות , זוהמ ה
ואבק.. . והגדול ה בקלקלו ת ש ל השיטה , המעסיק ה בחורו ת צעירו ת בעבוד ה
מעין־זו , שהי א ©שה ה אות ן בדר ך כל ל מילדות ן לכ ל ימ י חייה ן במחיצת ו
ש ל אספסו ף פרוץ־ופרו ע ביותר . ה ן נהפכו ת לבחורי ם גסים , מנובלי־פה ,
(״ 1 15078 > 116 ; 1 ט 0 בת־ 1 ג 011211, 101 ־ 1 ״ ) ,עו ד לפנ י שהטב ע לימד ן לדע ת שנשי ם הן . כמ ה
סמרטוטי ם מזוהמי ם לעורן , חשופו ת רגליי ם למעל ה מ ן הברכיים , שערותיה ן ופניה ן
מרופשו ת זוהמ ה — לומדו ת ה ן להתייח ס בבו ז לכ ל רגשו ת הנימו ס והבושה . בשע ת
סעוד ה שרועו ת ה ן ע ל פנ י השדות , א ו שמסתכלו ת להנאת ן בבחורים , השוחי ם
בתעל ה הסמוכה . נגמר ה סו ף סו ף מלאכת־יומ ן הקשה , הריה ן לובשו ת שמלו ת נאו ת
יות ר ומלוו ת א ת הגברי ם א ל בתי־המרזח. " ואי ן ז ה אל א טבעי , כ י כ ל המעמ ד הז ה
שטו ף בשיברו ת קשה־ביות ר מימ י הילדו ת ממש . "הגרו ע ביות ר הוא , שעושי ־
הלביני ם מגיעי ם ליד י יאוש־עצמי . אח ד מ ן הטובי ם שבה ם אמ ר לכומ ר
שבסאותהאלפיל ד : אדוני , רוצ ה את ה להחזיר־למוט ב עושה־לביני ם — נסה־נ א
להעלו ת ולהחזיר־למוט ב א ת השטן! 1 > 811 2186 ־ 1 10 , 7 ־ ¥611 11 ! 28 : ¥011 11112111 ״ )

. 254 ("!• 811 , 101116 ־ 1 נ 1 2 18 , 11 ־\ 16 ) 116 ; ! 6 ־\ 0 ־ 1 וןת 11

ע ל החסכנו ת הקאפיטאליסטי ת לגב י תנאי־העבוד ה במאנופאקטור ה המודרני ת
(מובנ ה ש ל ז ו כ ל הסדנאו ת בקנה־מיד ה גדול , פר ט לבתי־חרוש ת ממש ) תמצ א חומ ר
רשמ י ובשפ ע ״בדין־וחשבו ן ע ל בריאות־הציבור ״ (״: 110 116811:11 1165011 ( 111 ?״ )
כר ך / 11 ( 1863 ) וכר ך וז ו ( 1864 ) . התיאו ר ש ל בתי־העבוד ה ( 3 ס 118110 ־ 0 1 ^ ) וביחו ד
אל ה ש ל פועלי־הדפו ס והחייטי ם בלונדון , עול ה ע ל יצורי־הדמיו ן הנאלחי ם ביות ר
ש ל מחבר י הרומאני ם שלנו . ההשפע ה ע ל מצ ב בריאות ם ש ל הפועלי ם מובנ ת מאליה .
ד ״ ר סיימון , פקיד־הרפוא ה העליו ן במועצת־המל ך [ 001111011 7 ז 1% ־ 1 ? ] והעור ך
הרשמ י ש ל "דינים־וחשבונו ת ע ל בריאות־הציבור " נ״ 1:8 ־ 01 ת 6 מ 3681111 1111110 ?״] ,
אומ ר בי ן השא ר : "בדין־וחשבו ן הרביע י של י ( 1863 ) הוכחתי , שאי ן לה ם לפועלי ם
למעש ה כ ל אפשרו ת לעמו ד ע ל זכות ם הסאניטארי ת הראשונה ; לאמור : לעמו ד
ע ל הזכות , כ י יהי ה המפע ל שלמענ ו בינ ם אות ם הבעל־ ד,מעסי ק מ ה שיהי ה —
העבודה , כ ל שהי א תלוי ה בו , צריכ ה להיו ת חפשי ת מכ ל התנאי ם המזיקים־לבריאו ת
שאפש ר להימנ ע מהם . הדגשתי , כ י בעו ד שהפועלי ם אינ ם מסוגלי ם למעש ה להבטי ח
לעצמ ם אות ן תקנות־בריאות , שו ב אי ן ה ם יכולי ם לקב ל עזר ה ממשי ת כל־שהי א
מיד י השלטונו ת הממוני ם ש ל המשטר ה הסאניטארית.. . וכ ך מעני ם עכשי ו ומקצרי ם

254 ״הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ח ו\ . 1866 ״ , מס ׳ 96 — 97 ועמ ׳ 130 , מס ׳ 39 — 61 .
השוו ה שם , דו״ ח וון . 1864 , עט ׳ 48 , 56 .

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

ללא־תועל ת א ת חייה ם ש ל מיליונ י פועלי ם ופועלו ת ביסורי־גו ף בלת י פוסקים ,
יסורי ם הנוצרי ם ע ם עצ ם התעסקותם" 255 . להדגמ ת השפעת ם ש ל בתי־ ד,עבוד ה ע ל
מצ ב הבריאו ת מבי א ד״ ר סיימו ן א ת רשימח־התמות ה הבאה :

בתעשיו ת

שע ר התוות ה ע ל 100.000 גברי ם

השוא ת התעשיו ת

מספ ר הפועלי ם מב ל

־ הגילי ם הבאים :

הנדמות . לפ י

בית ם

הגילי ם העסוקי ם

55-45

45—35

בנ י 25 — 35

למעב־הבר־או ת

בתעשיי ת הנדונו ת

1145

805

743

חקלאו ת באנגלי ה ובוול ם

958.265

2093

1262

958

חייטי ם בלונדו ן

22.301 גברי ם

12,379 נשי ם

256 2367

1747

894

פועלי־דפו ם בלונדו ן

13,803

ד . עבוד ד,־ביתי ת מודרני ת

אפנ ה עכשי ו א ל ז ו הקרוי ה עבודה־ביתית . רוצ ה אד ם לקנו ת מוש ג ע ל תחונו ־
ניצו ל ז ה ש ל ההו ן — תחום , שהוק ם ע ל הרק ע ש ל התעשיי ה הגדול ה — וע ל
מוראותיו , יתבונן , למשל , בעשיית־הנזסמרים , לכאור ה כול ה מעי ן אידיליה , שמתעסקי ם
ב ה בכמ ה כפרי ם נידחי ם באנגליה 257 . כא ן דיינ ו בדוגמאו ת מספ ר מתו ך ענפ י
דותעשיי ה להחרי ם ולקליעת־ק ש — שעדיי ן אי ן ה ם מנוהלי ם בשיט ת המכונות , א ו
שעדיי ן אי ן ה ם מתחרי ם במפע ל המכונת י והמאנופאקטורה .

בי ן 150.000 אי ש העסוקי ם בייצור־התחרי ם האנגלי , כפופי ם בער ד 10.000
למרות ו ש ל חוק־בתי־החרוש ת משנ ת 1861 . הרו ב העצו ם ש ל 140.000 הנותרי ם ה ם
נשים , צעירי ם וילדי ם משנ י המינים , א ם ג ם הזכרי ם שבה ם אינ ם מיוצגי ם אל א
במיד ה מועטה . ע ל מצ ב בריאות ו ש ל אות ו חומר־ניצו ל "זול " אפש ר לעמו ד מתו ך

רשימת ו ש ל ד״ ר ט ר ו מן , רופ א הפוליקליניק ה הכללי ת 1 '׳ג־ 611831 נ 81 ! ס 31 * £061161
אש ר בנוטינגהאם . מכ ל 686 טושות־תחרים , ששאל ו לרופא , רוב ן מבנו ת 17 ע ד 24 ,

הי ו נגועות־שחפת :

בשנ ת 1852 1 ע ל 45
1863 1 ע ל 28

1854 1 ע ל 17

1855 1 ע ל 18

1856 1 ע ל 15

בשנ ת 1857 1 ע ל 13

1858 1 ע ל 15

" 1859 1 ע ל 9

־ ' 1860 1 ע ל 8

1861 1 ע ל 258 8

255 ״בריאו ת הציבור״ , דו״ו ז ןן\. " לונדו ן 1864 . עט ׳ 31 .

250 שם , עט ׳ 30 . ד״ ר סיימו ן מעיר , נ י התמות ה בקר ב החייטי ם ועובדי־הדפו ס שבלונדו ן
בגי ל 25 — 35 למעש ה גבוהה־יותר , שהר י מעבידיה ם בלונדו ן מקבלי ם מ ן הכפ ר מספ ר גדו ל
ש ל אנשי ם צעירי ם ע ד גי ל 30 כ״שוליות " ר״ 8 ת 6 ע- 0 עעמ 11 " (הרוצי ם להשתל ם באומנותם) .
במיפק ד מופיעי ם ה ם בחזק ת תושבי־לונדו ן ומנפחי ם א ת מספ ר הגולגולות , שעלי ו מתבס ס
החישו ב ש ל שער־ ד,תמות ה בלונדון , בל א שתחו ל על־יד ם תוספ ת פרופורציונאלי ת א ל מספ ר
מקרי־המוו ת שבלונדון . הל ק גדול : מה ם חוז ר באמ ת א ל הכפר , וביחו ד במקרי־מחל ה
חמורים . שם .

257 הדברי ם אמורי ם כא ן במסמרי ם מחושלי־פטיש , להבדי ל מ ן הססמרים־החתוכי ם
המיוצרי ם ע ל דר ך המכונה . ר , "הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ח 1 1 ן" , עט ' וג , עט ' צוג , מם ׳
125 — 130 , עמ ׳ 53 , מס ' 11 , עט ׳ 114 , מס ' 487 , עמ ׳ 137 , מס ׳ 674 .

253 ״הועד ה להעסק ת ילדים , דו״ ה וו׳ / עט ' ווגץ , מם ׳ 166 .

383

ייצור ו ש ל עודף־הער ד היהס י

התקדמו ת ז ו בשער־השחפ ת ודא י שתספי ק בשבי ל חסיד־הקידמ ה האופטימיסטי -
ביות ר ובשבי ל הרוכל־לחופש־המסח ר המפי ח שקרי ם ושקרי־שקדי ם אש ר בגרמניה .

חוק־בתי־החרוש ת משנ ת 1861 מסדי ר א ת עשיית־התדזרי ם ממש , כ ל שעשיי ה
ז ו מבוצע ת ביד י מנגנון־המכונו ת — וכ ך הו א הנוה ג המקוב ל באנגליה . הענפי ם
שנעמו ד עליה ם כא ן בקצר ה — ול א כ ל שהפועלי ם מרוכזי ם בה ם במאנופאקטורות ,
בבתי־סחורו ת וכיוצ א באלה , אל א כ ל שה ם קרויי ם פועלי־בי ת — נחלקי ם לסוגי ם
אל ה : 1 ) ^מ 18111 מ 11 (גמר־מלאכ ה ש ל התחרי ם המיוצרי ם על־דרך־מכונה , סו ג
שא ף הו א נחל ק לבני־סוגי ם מרובים , 2 ) קליע ת התחרים .

גמד־מלאכ ה ש ל התחרי ם [ 11811111£ ! 6 06 ^ 1 ] מבוצ ע כעבודת־בי ת—א ם בעסקי ם
הקרויי ם "בתי ־ הגברות " נ״ 11011368 68568 '!! 118 ג " ] , א ו בדירותיה ן הפרטיו ת ש ל
נשים , א ם ביחידו ת וא ם בחבור ה ע ם ילדיהן . הנשי ם המחזיקו ת א ת "בתי־הגברות "
א ף ה ן עניות . חדר־העבוד ה הו א חל ק מדירת ן הפרטית . מקבלו ת ה ן הזמנו ת מיד י
חרשתנים , בעלי־מחסבי־סחורו ת וכ ר ומעסיקו ת נשים , בחורו ת וילדי ם צעירים , הכ ל
לפ י גוד ל חדריה ן ולפ י תנודות־הביקו ש ש ל העסק . מספ ר הפועלו ת העסוקו ת
משתנה : בי ן 20 — 40 באחדי ם מבתי־המלאכ ה האלה , ובי ן 10 — 20 באחרים . הגי ל
הממוצ ע הצעיר־ביות ר ש ל הילדים , המתחילי ם לעבוד , הו א 6 ; אב ל י ש ג ם ילדי ם
למטר ! מ־ 5 . זמן־ ד,עבוד ה הרגי ל נמש ך מ־ 8 בבוק ר ע ד 8 בערב , בהפסק ה ש ל 2 / נ 1
שע ה לארוחות , שאי ן לה ן קב ע ותכופו ת אוכלי ם אות ן במאורו ת המעופשו ת גופן . וא ם
טו ב העס ק — שו ב נמשכ ת העבוד ה תכופו ת פר 8 (לעתי ם מ־ 6 ) בבוק ר ע ד 10 , 11
א ו 12 בלילה . בקסרקטיני ם האנגליי ם עול ה חלל־האויר , לפ י התקנה , לכ ל חיי ל
לכד י 500 — 600 רגל־מעוקבת , בבתי־החולי ם הצבאיי ם לכד י 1200 . ואל ו באות ן
מאורות־העבוד ה עולו ת לכ ל אי ש 67 — 100 רגל־מעוקבת , ואות ה שע ה גופ ה בול ע
אור־הגא ז א ת החמצ ן שבאויר . כד י לשמו ר ע ל נקיונ ם ש ל התחרים , מוכרחי ם
הילדי ם לחלו ץ תכופו ת א ת נעליהם , וא ף בימ י החור ף בכל ל — א ף ע ל פ י שהרצפ ה
עשוי ה אבן־מרצפ ת א ו לבינים . "אי ן ז ה כל־עיק ר מ ן הדברי ם הבלתי־שכיחי ם
בנוטינגהאם , כ י 14 — 20 ילדי ם מצטופפי ם בחד ר ל א יות ר גדו ל מ־ 12 רג ל מרובעות , וכא ן
ה ם עסוקי ם 15 שעו ת מ ן 24 שביממ ה ; העבוד ה לכשעצמ ה מייגע ת בשיעמומ ה
ובחדגוניותה , ונוס ף ע ל כ ך נעשי ת הי א בכ ל מינ י תנאי ם מזיקיכרלבריאות.. . אפיל ו
הילדי ם הצעירים־ביות ר עובדי ם תו ך מתיחו ת שבנתינת־דע ת ובמהירו ת מפליאה ,
וכמע ט בל א לית ן מנוח ה לאצבעותיה ם ובל א להקטי ן א ת מהירות ה ש ל תנוע ה אחת .
כשפוני ם אליה ם בשאלה , אי ן ה ם מרימי ם עי ן ואינ ם מפסיקי ם מ ן העבודה , תו ך
חרד ה של א יוציא ו דק ה אח ת לבטלה. " "המק ל הארוך " משמ ש לה ן ל״גברות "
[" 68868 ■ !; 1181 ״" ] אמצעי־זירוז , בה־ימיד ה שמואר ך זמן־העבודה . "לא ט לא ט
מתעייפי ם הילדי ם ונרגזים־והולכים , כציפרי ם הללו , לסו ף זמ ן רתיקת ם הארוכ ה
א ל תעסוק ה חדגונית , מזיק ה לעיניים , ומעייפ ת מחמ ת החדגוניו ת שבעומד־הגוף .
עבודת ם הי א עבדו ת ממש ״ (". 7 י 61 זו 818 6 ^ 18 111 ^־נסמ ■ ־ 111611 ״' ) 259 . וא ם הנשי ם
עובדו ת יח ד ע ם ילדיה ם בבית , — בי ת לפ י משמע ו המודרני , היינו , בחד ר שכור ,

259 ״הועד ה להעסק ת ילדים , דו״ ח ן ן , 1864 " עט ׳ ג 1 ג ׳ וסו ׳ וגג *

384

13 . מגגנו ז המכונו ת והתעשיי ה הגדולד ,

תכופו ת בעליית־ג ג — התנאי ם עו ד גרועי ם מכן ׳ א ם אפש ר בכך . ענוד ה מסו ג ז ה
נמסר ת לעובדי ם במרח ק ש ל 80 מילי ן בסביב ת נוטינגהאם . יל ד העסו ק בבתי *
הסחורות , משפור ש הו א והול ך הבית ה ב־ 9 א ו ב־ 10 בערב , נותני ם ל ו תכופו ת
צרו ר לדרכו , שיהי ה מסיי ם א ת העבוד ה בבית . הצבו ע הקאפיטאליסטי , על־יד י
שליחו , אח ד מעבדירשכיריו , עוש ה כן , כמובן , באמר ו א ת המימר א הנוטפ ת שמ ך
זי ת ; ״ז ה בשבי ל אמא, ״ — א ך יוד ע הו א יפה־יפה , כ י היל ד המסכ ן אנו ס יהי ה לגזו ל
משנת ו ול 0 ייע 0 ״ 2 .

התעשיי ה ש ל קליעת־התחרי ם מבוצע ת בעיק ר בשנ י מחתו ת חקלאיי ם באנגלי ה :
מחודהתזזרי ם הוניטון , 20 ע ד 30 מילי ן לאור ך החו ף הדרומ י ש ל דיבונשייר , לרבו ת
מקומו ת מועטי ם ש ל צפון־דיבו ן ; ועו ד מחוז , המקי ף חל ק גדו ל ש ל הנסיכויו ת
באקינגהאם , בדפורד , נורתהמפטון , והחלקי ם הסמוכי ם ש ל אוקספורדשיי ר והאנטינג ־
דונשייר . צריפיה ם ש ל שכירי־היו ם החקלאיי ם משמשים , כרגיל , מקומות־עבודה .
כמ ה מבעלי־המאנופאקטור ה מעבידי ם למעל ה מ־ 3000 פועלי־בי ת כאלה , בעיק ר
ילדו ת וצעירות . המצבי ם שתואר ו אצ ל פועלי־הגמ ר לתחרים , חוזרים־ונשני ם כאן .
אל א שבמקו ם ״בתי־הגברות ״ באי ם הקרויי ם ״בתי־ספ ר לתחרים ״(״ 80110013 1306 ״ )
שנשי ם עניו ת מחזיקו ת בצריפיהן . בבתי־ספ ר אל ה עובדי ם הילדי ם משנת ם החמישית ,
ולפעמי ם א ף צעירי ם מכן , ע ד היות ם בנ י 12 — 15 ; בשנ ה הראשונ ה עובדי ם הקטנים ־
שבקטני ם 4 ע ד 8 שעות , ואחר־כ ך מ* 6 בבוק ר ע ד 8 וע ד 10 בערב . "החדרי ם ה ם
בדר ך כל ל חדרי־המגורי ם המקובלי ם בצריפי ם קטנים , הארוב ה סתומ ה למנו ע רוח ־
פרצים , דרי־הבי ת ניזוני ם תכופות , אפיל ו בימו ת החורף , מ ן החו ם האנימאל י ש ל
עצמ ם בלבד . במקומו ת אחדי ם אות ם הקרויי ם חדד י בתי־הספ ר דומי ם לתיבות -
׳ מזוו ה קטנו ת לל א תנור.. . הצפיפו ת שבמאורו ת אלה , ומכא ן האוי ר המקולקל , מגיעי ם
לפעמי ם ליד י קיצוניות . נוס ף ע ל כ ך — ההשפע ה ההרסני ת ש ל בורוודהשופכין , ש ל
בתי־המחראות , ש ל חמרי־הרקבו ן ושא ר הזוהמה , המתגוללי ם כרגי ל במבואותיה ם
ש ל הצריפי ם הקטנים. ״ ואש ד לחל ל האוי ר : ״בבית־ספ ר אח ד לתחרי ם — 18 בחורו ת
והמורה , 35 רג ל מעוקבו ת לנפש ; בבית־ספ ר אחר , ששרר ה ב ו צחנ ה לל א נשו א —
18 נ״פשות ,, 24% רג ל מעוקב ת לנפש . בתעשיי ה ז ו תמצא , שעסוקי ם תינוקו ת בנ י
2 א ו 21/ 2 " י 26 .

מקו ם שפוסק ת קליע ת התחרי ם במחוזו ת הכפריי ם ש ל באקינגהא ם ובדפורד ,
מתחיל ה קליעת־הקש . ז ו משתרע ת ע ל פנ י חל ק גדו ל ש ל הרטפורדשיי ר והחלקי ם
המערביי ם והצפוניי ם ש ל אסקס . בשנ ת 1861 הי ו עסוקי ם בקליעת־ק ש ובעשיי ת
כובעי־ק ש 40.043 איש , מה ם 3815 זכרי ם מכ ל הגילים , כ ל השא ר נשי ם ! ביניה ן
14.913 למט ה מבנו ת 20 , ומה ן 7000 ילדות . במקו ם בתי־הספ ר לתחרי ם באי ם כא ן
בתי־ספ ר לקליע ת ק ש (״ 80110018 ; 11311 ! ^ 811:3 ״) . הילדי ם מתחילי ם כא ן א ת לימוד ם
בקליע ת קש , ברגיל , משנת ם הרביעית , עתי ם בי ן השנ ה השלישי ת והרביעית . מוב ן
מאליו , שאי ן ה ם מקבלי ם שו ם חינוך . הילדי ם עצמ ם קוראי ם לבתי־הספ ר הנמוכי ם

260 שם , עט ' וגג ׳ 1 זגג .

261 ״הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ח 11 , 1864 ״ , עט ' גוגג . *מ •

׳הקאפיטא ? 25

385

ייצור ו ש ל עודף־הער ד היחס י

בש ם "בתי־ספ ר טבעיים ״ (" 80110013 31 ־ 11 ן; 3,1 ט״) י להבדיל ם ממוסדות־עלוקו ת אלה ,
שבה ם מחזיקי ם אות ם בעבוד ה בשבי ל ז ה בלבד , שיהי ו מתקיני ם א ת המכס ה המצון ה
עליה ם מפ י אמותיה ם הרעבות־למחצ ה — ע ל הרו ב 30 יארדי ם ליום . אמהו ת אל ה
מעבידו ת אות ם תכופו ת אחר־כ ך בבי ת ע ד שע ה 10 , 11 , 12 בלילה . הק ש חות ך
א ת אצבעותיה ם וא ת הפה , שב ו ירטיבוה ו תמיד . לפ י דעת ם הכללי ת ש ל הפקידי ם
הרפואיי ם בלונדון , שסוכמ ה על־יד י ד״ ר באלארד , נדרשו ת 300 רג ל מעוקבו ת
כמינימו ם בחלל ו ש ל אוי ר לכ ל אד ם בחדר־השינ ה א ו בחדר־העבודה . ואל ו בבתי ־
הספ ר לקליע ה נקב ע החל ל בצימצו ם עו ד יות ר מאש ר בבתי־הספ ר לתחרי ם —
12 2 /3 , 17 , ־/ 1 ^ , ולמט ה מ־ 22 רג ל מעוקבו ת לכ ל נפש . ״הקט ן שבאות ם המספרי ם —
אומ ר אח ד הנציבים , מ ר ו ו י י ט — מייצ ג פחו ת ממחצי ת החלל , שיתפו ס תינו ק
ארו ז בתיב ה ש ל 3 רג ל לכ ל ממדיו. " הנ ה תעגוגות־החיי ם בשבי ל ילדי ם ע ד לשנת ם
ה־ 12 א ו ה־ 14 . ההורי ם המסכנים , המנוןנים , אי ן דעת ם נתונ ה אל א ע ל כך , כיצ ד
לסחו ט מה ם מ ן הילדי ם הרב ה ככ ל האפשר . נתבגר ו הילדי ם — מוב ן מאליו , שאי ן
ביניה ם ובי ן ההורי ם ולא־כלום , ומי ד יעזב ו אותם . "אי ן פל א בדבר , שבעדו ת
ועבריינו ת מצויו ת בשפ ע בתו ך אוכלוסייה , שנתחנכ ה בדר ך זו.. . המוסריו ת הי א
אצל ה בשפ ל המדרגה.. . מספ ר ר ב ש ל נשי ם יולדו ת ילדי ם בלתי־חוקיים , ומה ן
שיולדו ת בגי ל בלתי־מבוג ר כזה , שאפיל ו הבקיאים־ביות ר בסטאטיסטיק ה ש ל
עברייני ם תוהי ם ומשתוממים״ 262 . ומולדת ן ש ל משפחות־למופ ת אל ה — כ ך אומ ר
הדוכ ס מו גטאלמבר , בל י ספ ק בן־סמ ך מובה ק בנצרו ת — הי א האר ץ הנוצרית ־
למ 1 פ ת באירופה !

שכר־העבודה , העלו ב מאו ד בכל ל בענפי־התעשיי ה הנדוני ם ז ה עת ה (השכ ר
המאקסימאלי , ביוצ א מ ן הכלל , ש ל הילדי ם בבתי־הספ ר לקליעת־ק ש הו א כד י 3
שילינגים) , נפח ת אפיל ו למט ה משיעור ו הנומינאל י על־יד י שיטת־התשלו ם בסחורו ת
[במפ^ר^סט■! , !] , הרווח ת ביחו ד בכ ל מחוזות־התחרים 263 .

ה . המעב ד מ ן המאנופאקטוד ה ומ ן העבודה־הביתי ת המודרני ת א ל התעשיי ה הגדולה .

החשת ה ש ל מהפכ ה ז ו על־יד י השימו ש בחוקי־בתי־החרוש ת לגב י אות ם אופני־מפע ל

הוזל ה זו , שמוזילי ם א ת כוח־העבוד ת ר ק על־יד י שימוש־לרע ה בכוחו ת העבוד ה
ש ל נשי ם ובלתי־מבוגרים , ר ק על־יד י גז ל ש ל כ ל תנאי־חיי ם ותנאי־עבוד ה תקינים ,
ור ק ע ל יד י התאכזרו ת אש ר ביתר־עבוד ה ובעבודת־ליל ה — סופ ה שנתקל ת בסייגי ־
טב ע מסוימים , שאי ן לעבו ר עליה ם ; ויח ד את ה נתקלי ם בסייגי ם אל ה ג ם הוזלת ־
הסחורו ת והניצו ל הקאפיטאליסט י בכלל , המושתתי ם ע ל אות ם יסודות . משמגי ע
הדב ר סוף־סו ף ליד י נקוד ה ז ו — והרב ה זמ ן דרו ש לכ ך — בא ה השע ה להנהי ג
מנגנון־המכונו ת ולמהר־ולהפו ך א ת העבודה־הביתי ת המפוזר ת (ואפש ר ג ם א ת
המאנופאקטורה ) לייצו ר חרשתי .

הדוגמ ה העצומ ה ביות ר לתנוע ה זו ' נות ן הייצו ר ש ל "סחורות־להלבשה "
("ופע&חרז ^ 11-111£ ! ¥6 \") . לפ י המיו ן [קלאסיפיקאציה ] ש ל הועדה־להעסקת־ילדי ם

262 שם . ענ ד 1 א , ז 1 א .

263 ״הועד ה להעסק ת ילדים , דו״ ח 1 , 1863 ״ , עם ׳ 185 .

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

('' 11881011 ׳תמ 1 ס 0 ;> £11 ווז 7 ; 10 ע 1 מ 0 1 ) 01111 " ) מקיפ ה תעשיי ה ז ו : עוש י כובעי ־

ק ש ומגבעו ת לנשים , עוש י כיפות , חייטים , כובעניות , ומקשטו ת שמלו ת
[ 131£61-8 מ 1 01-688 ) 4111 8 ע 6 ת 131111 ] 264 , עוש י כותבות , תופרות , עושי־מחוכים , עושי ־
כפפ 1 ת , סנדלרים , לרב 1 ת כמ ה ענפי ם זעירי ם יותר , כג ת ייצו ר עניבות , צוארוני ם
וכר . חב ר העובדות , שהי ו עסוקו ת בתעשיו ת אל ה באנגלי ה ומול ם בשנ ת 1861 ,
מנה : 586.298 , מה ן לפחו ת 115.242 למט ה כד 20 שנה , 16.650 למט ה מ־ 15 שגה .
מספ ר העובדו ת האל ה בממלכ ה המאוחד ת ( 1861 ) — 750.334 . אות ה שע ה הי ה
מספ ר העובדי ם העסוקי ם בעשיי ת כובעים , נעליים , כפפו ת ובחייטו ת באנגלי ה
ובוול ס : 437.969 , מה ם 14.964 למט ה מ־ 15 שנים , 89.285 בנ י חמש־עשר ה ע ד בנ י
עשרים , 333.117 למעל ה מ־ 20 שנים . ברשימ ה ז ו חסרי ם הרב ה ענפי ם קטני ם השייכי ם
לכאן , אול ם א ם נק ה א ת המספרי ם כמ 1 ת שהם , הר י נקב ל בשבי ל אנגלי ה וול ס
בלבד , לפ י המפק ד ש ל שנ ת 1861 , סך־הכ ל ש ל 1.024.277 נפ ש ! הוו ה אומר , בער ך
כמספ ר האנשי ם שקולטי ם החקלאו ת וגידו ל הבהמות . מתחילי ם אנ ו מבינים , לש ם
מ ה מסיי ע מנגנון־יהמכונו ת להעלו ת בכשפי ו כמדו ת עצומו ת כאל ה ש ל תוצרת ,
ול״שחרר " המונו ת עצומי ם כאל ה ש ל פועלים .

הייצו ר ש ל "סחורות־להלבשה " מבוצ ע ע״ י מאנופאקטורות , שבתחומיה ן ל א נעשת ה
אל א רפרודוקצי ה ש ל חלוקת־העבודה , שא ת איברי ה הפזורי ם נג* 60 נ 118 ) 1-3 ( 11 ם 16 מ ]
מצא ו מזומני ם לפניהן ! הו א מבוצ ע על־יד י בעלים־אומני ם זעירים , אל א שהלל ו
שו ב אינ ם עובדים , כמקודם , בשבי ל צרכני ם פרטיי ם אל א בשבי ל מאבופאקטורו ת
ומחסני־סחורות , ונמצ א שתכופו ת ערי ם שלימו ת ומחוזו ת שלמי ם מתמחי ם בענפי ם
כאלה , כגו ן סנדלרו ת וכיוצ א בה ! ולאחרונה , מבוצ ע הו א בקגה־מיד ה גדו ל יות ר
על־יד י אל ה הקרויי ם פועלי־בית , שה ם משמשי ם בחינ ת מחלקת־חו ץ ש ל המאנופאק ־
טורות , ש ל מחסני־הסחורו ת ואפיל ו ש ל הבעלי ם האומני ם הזעירים 266 . התעשיי ה הגדול ה
מספק ת א ת הכמויו ת ש ל הומר־ ד,עבוד ה , ש ל חומר־הגלם , תוצרים־למחצ ה וכיוצ א בה ם !
ואל ו ההמוני ם ש ל החומ ד האנוש י הזו ל ( 16 ) , 1001 ־ 11841 מ 61 !ס־גסב ת 3 16 ( 1 ^ 13111 )
[הנתו ן לחס ד ולרחמים] , ה ם ה״משוחררים " על־יד י התעשיי ה הגדול ה והחקלאו ת
הגדולה . המאנופאקטורו ת ש ל תחו ם ז ה בא ו לעול ם בעיק ר מפנ י הצור ך ש ל בעלי ־
ההון , שיהי ה בידיה ם :חי ל מוכ ן לפעולה , מותא ם לכ ל ניע ה וניע ה ש ל הביקוש 266 .
אול ם מאנופאקטודו ת אל ה עדיי ן נתנ ו למפעלי ם המפוזרי ם שעל־דרך־האומנו ת וש ל
העבוד ה הביתי ת שיהי ו קיימי ם בצד ן כיסו ד רח ב לעצמן . הייצו ר הגדו ל ש ל עודף ־
הער ך בענפי־עבוד ה אלה , בצ ד ההוזל ה הפרוגרסיבי ת ש ל סחורותיהם , הי ה וה 1 ו ה

264 ״הקשטות ״ (׳ 111111111617 ) כולל ת בעצ ם ר ק א ת קישוטי־הראש , ואול ם ג ם אדרות ־
נשי ם וגלימות , ואל ו ד ר 8 ־ 61 ^^ 01:6881x1 דומו ת לתופדות־כ 1 בעני 1 ת אצלנו .

285 הקשטו ת והפארנו ת באנגלי ה (^ 111 ^ 688111 י 1 ^ 1 ) £31 ^ 1111111116 ) מבוצעו ת לרו ב
בבנייניה ם ש ל המעבידים , בחלק ן עלייד י פועלו ת הגרו ת ועובדו ת ש ם [בבית־העסק] , ובחלק ן
על־יד י שכירות־יו ם הגרו ת מחוצ ה לו .

266 חבר־הועד ה ויי ט ביק ר במאגופאקטור ה למדי־צבא , שהעסיק ה 1000 ע ד 1200 פועלים ,
כמע ט כול ן נשי ם ; וכ ן ביק ר במאנופאקטור ה ש ל נעליי ם ע ם 1300 פועלים , וכמע ט מחצית ם
ילדים , צעירי ם וכד . (״הועד ה להעסק ת ילדים . דד״ ה וו׳ / עט ׳ \\\ 1 , מס ׳ 319 . )

387

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

בעיק ר תוצא ה ש ל המינימו ם בשכר־העבוד ה הדרו ש לחיוב ה עלובה , ביח ד ע ם
המאקסימו ם בזמך־העבוד ה שאפש ר ל ו לאד ם לעמו ד בו . הזו ל ש ל זיעת־אד ם ודם ־
אדם , שנתגלגל ו בסחורות , הוא־הו א שהל ך והרחי ב בתמידו ת א ת השוק־להפצה "
ועדיי ן הו א הול ך ומרחיב ו כ ל יו ם תמיד ; הו א שהרחיב , ביהו ד לגב י אנגליה , ג ם
א ת השו ק הקולוניאלי , שנוס ף ע ל כ ך שולטי ם ב ו ההרגלי ם האנגליי ם והטע ם האנגלי .
סוף־סו ף בא ה נקודודמפנה . יסוד ו ש ל המתו ד הקודם , ניצו ל אכזר י מוחל ט ש ל
החומ ר האנוש י העובד , מלוו ה א ם בהרב ה וא ם במע ט על־יד י חלוקת־עבוד ה מפותח ה
בסד ר שיטת י — שו ב ל א סיפ ק א ת דרישו ת השו ק ההולך־וגד ל וא ת דרישו ת
ההתחרו ת שבי ן בעלי־ההון , שגדלה־והלכד . במהירו ת יתירה . הגיע ה שעת ו ש ל
מנגנון־המכונות . המכונ ה המהפכני ת המכרעת , המכונ ה שהקיפ ה במיד ה שו ה א ת
כ ל הענפי ם המרובי ם ש ל תחו ם ייצו ר ז ה — כגו ן פארנות , חייטנות , סנדלרות ,
תופרנות , כובענות , וכיו״ ב — הי א מכונת־התפירה .

השפעת ה הישיר ה ש ל ז ו ע ל הפועלי ם הי א בער ך כהשפעת ו ש ל כ ל מנגבו ך
מכונות , ז ה שבתקופ ת התעשיי ה הגדול ה כובש־והול ך ענפי־עס ק חדשים . ילדי ם
בגי ל הבלתי־מבוג ר לחלוטי ן מורחקי ם מ ן העבודה . שכ ר העבוד ה ש ל פועלי־המכונ ה
עול ה ביח ס לשכר ם ש ל פועלי־בית , שרבי ם מה ם נמני ם ע ם "העניי ם שבעניים "
(״• 001 < ! 4116 0£ ; 681 ־ 001 < ! 1:116 " ) . ע!כר ם ש ל האומנים , שהי ו שרויי ם במצ ב טוב־יותר ,
יור ד בכו ח התחרות ה ש ל המכונה . כפועלי־המכונ ה מועסקו ת עכשי ו ר ק בחורו ת
ונשי ם צעירו ת בלבד . בעזר ת הכו ח המכאנ י הורסו ת הלל ו א ת המונופולי ן ש ל עבודת ־
הגברי ם במפעלי ם קשים־יות ר ומגרשו ת המו ן נשי ם זקנו ת וילדי ם רכי ם מתו ך
המפעלי ם הקלים־יותר . ההתחרו ת העצומ ה ע ד מאו ד מביא ה כלי ה ע ל עובד י הי ד מ ן
החלשים־ביותר . הריבו י המתוע ב ש ל מיתת־רע ב ( 141011 >¥ר 1 !> 0111 84 ־ £1 11 ; 11 > 16 > )
בלונדו ן בעשור־השני ם האחרו ן מקבי ל א ל התפשטות ה ש ל התפירה־במכונה 267 ,
הפועלו ת החדשו ת העובדו ת ע ל י ד מכונת־התפירה , — ז ו מונע ת בי ד וברג ל ועתי ם
בי ד בלבד , בישיב ה ובעמידה , הכ ל לפ י כובדה , גודל ה וייחוד ה ש ל המכונ ה —
מוציאו ת הרב ה כוח־עבודה . עיסוק ן ז ה נעש ה מזי ק לבריאו ת מחמ ת אריכות ו ש ל
התהליך , א ף ע ל פ י שע ל הרו ב קצ ר הו א מאש ר לפ י השיט ה הישנה . כ ל מקו ם
שמכונודהתפיר ה חודר ת לתו ך בתי־מלאכד . צרי ם וגדושי ם עו ד מקודם , כגו ן בעשיי ת
נעליים , מחוכים , כובעי ם וכד , מרב ה הי א א ת ההשפעו ת המזיקו ת לבריאות . "לל א
נשו א הו א הרושם " — אומ ר חבר־הועד ה לור ד — "ע ם כניס ה לתו ך חדרי־העבוד ה
נמוכי־התקרה , שעובדי ם בה ם 30 ע ד 40 פועלי־מכונה.. . החום , שב א במקצ ת מחמ ת
תנורי־הגא ז לחימומ ם ש ל :מגהצים , הו א איום.. . ואפיל ו א ם נהוגו ת בחדרי ם כאל ה

שעות־עבוד ה מתונות , היינו , מ־ 8 בבוק ר ע ד 6 בערב , מתעלפי ם כסדר ם 3 — 4 אנשי ם
ביום ״ 268 >

ההפיכ ה באופן־המפע ל החברתי , תולדת־הכר ח ז ו ש ל ההפיכ ה באמצעי־הייצור ,

267 דוגמ ה : ב־ 25 בפברוא ר 1364 מכל ל הדו״ ח השבוע י ע ל התמותה , מטע ם לשכ ת
הרש ם הכלל י [ 1 ^־ 061161 :נ 3 ע; 116£181 ] — 5 מקרי ם ש ל מוות־מרעב . . בדביו ם מודי ע
ה״טיימס " ע ל מקר ה חד ש ש ל מוות־מרעב . 6 מזי~רע ב בשבו ע אה ד !

263 ״הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ח 11 , 1864 ״ , עמ ׳ 1X711 מם ׳ 406 — 409 ,עמ ׳ 84 •

388

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

מתרחשת־והולכ ת בתו ך ערבובי ה ססגוני ת ש ל צותת־נזעבר . הלל ו משתנות־והולכות ,
הכ ל לפ י היקפ ו ש ל הכיבוש , שכבש ה כב ר מכונת־התפיר ה ענף־תעשיי ה ז ה א ו אחר ,
ולפ י אורך־זמנ ו ש ל אות ו כיבוש ; לפ י מצב ם הקוד ם ש ל הפועלים ; לפ י הכרע ת
משקל ו ש ל מפעל־המאנופאקטורה , ש ל מפעל־האומנו ת א ו ש ל המפע ל הביתי ;
לפ י שכר־הדיר ה בע ד חדרי־העבוד ה וכד 269 . בענ ף הפארנות , למשל , שע ל הרו ב כב ר
שרר ה ב ו עבוד ה מאורגנת , בעיק ר תו ף שיתוף ־ פעול ה פשו ט — ל א שימש ה מכונת ־
התפיר ה בתחילת ה אל א גור ם חר ש במפעל־המאנופאקטורה . ואל ו בחייטנות , בעשיי ת
כותנות , בסנדלרו ת וכד , משתלבו ת ז ו בז ו כ ל הצורו ת : כא ן — ייצו ר מכונת י ממ ש ;
ש ם — מקבלי ם מעבידים־סרסורי ם א ת החומ ר מיד י בעל־ההון־המנה ל ( 0116£ ! 61 ) ,
וב״תאים " א ו ב״עליות־גג " מכנסי ם ה ם מסבי ב למכונות־תפיר ה חבורו ת ש ל
פועלים־שכירי ם מ־ 10 ע ד 50 ולמעלה־מכן . ולאחרונ ה — כפ י שנהו ג בכ ל אות ו
מנגנון־של־מכונות , שאינ ו מסתע ף עדיי ן הסתעפו ת שיטתי ת ונית ן הו א לשימו ש
ג ם בקנה־מיד ה ננס י — משתמשי ם בעלי־מלאכ ה א ו עובדי־בי ת ג ם במכונות ־
תפיר ה משלהם , בעזר ת בנ י משפחת ם א ו בצירו ף כמ ה פועלי ם זרים 270 . למעש ה
שלט ת עכשי ו באנגלי ה השיטה , שבעל־ההו ן מרכ ז בבניינידשל ו מספ ר מרוב ה ש ל
מכונות , ואחר־כך ־ מחל ק הו א א ת התוצר ת המכונתי ת לעיבו ד נוס ף בי ן המחנ ה הגדו ל
ש ל העובדי ם הביתיים 271 . ואול ם אי ן בשפ ע ססגונ י ז ה ש ל צורות־מעב ר כד י להעלי ם
א ת המגמ ה להפיכת ו לייצו ר חרשת י ממש . מגמ ה ז ו גובעת־וניזונ ה : מתו ך עצ ם
טיב ה ש ל מכונת־התפירה , שריבוי־האפשרויו ת בשימוש ה דוח ף לכך , שענפי־עס ק
מפורדי ם בתחילת ם יהי ו מאוחדי ם בבניי ן אח ד ותח ת פיקוד ו ש ל אות ו הו ן גופו ;
מתו ך העובדה , שתפירת־מח ט ארעי ת ועו ד כמ ה עשיו ת אחרו ת י ש לבצע ן ביצו ע
מתאים־ביות ר במקום־מושב ה ש ל המכונה ; ולאחרונה , מתו ך אות ו נישול , שאי ן
למנו ע בעדו , נישו ל האומני ם ועובדי־הבית , המייצרי ם בעזר ת מכונו ת משלהם . גור ל
ז ה פג ע בה ם בקצת ם כב ר עכשיו . הכמו ת המתמידה־וגדל ה ש ל ההו ן המושק ע
במכונות־התפירד, 272 מדרבנ ת א ת הייצו ר ומוליד ה תקופות־קפאו ן בשו ק — וכא ן
מצלצל ת הסיסמ ה באזניה ם ש ל פועלי־הבי ת שימכר ו א ת מכונות־התפיר ה משלהם .
וא ף עצ ם עודף־הייצו ר ש ל מכונו ת כאל ה כופ ה א ת יצרניה ן הזקוקי ם לתפוצה ,
שיהי ו משכירי ם א ת המכונו ת בדמי־חכיר ה שבועיים , וע ל יד י כ ך הו א גור ם התחרות ־
הר ס בשבי ל בעלי־המכונו ת הקטנים 273 . שינויי־מבנ ה ש ל המכונו ת והוזלתן ,

מם ׳ 124 , עט ׳ 111 ) 0 ( 1 מם ׳ 441 , עט ׳ 66 , מס ׳ 6 , עט ׳ 84 , מם ׳ 126 , עט ׳ 78 , מם , 85 , עט ׳ 76 ,
מם ׳ 69 , עט ׳ 11 ) 0 ( 1 מם ׳ 483 .

269 "דומה , כ י שכר־הדיר ה בשבי ל מקומות־העבוד ה משמש , בסופ ו ש ל דבר , הגור ם
המכריע ; לפיכ ך נתקיימ ה שיט ה ישנ ה זו , שהי ו מוסרי ם עבודת־הו ץ לקבלני ם קטני ם
ולמשפחו ת — קיו ם ממוש ך ביות ר בעיר־הביר ה ; וכא ן ג ם הי ו חוזרי ם לשיט ה ז ו בהקד ם
יותר״ . (שם , עם ׳ 83 , מס ׳ 123 . ) המשפ ט המסיי ם אינ ו מתייח ס אל א לסנדלרו ת בלבד .

279 ואי ן דב ר ז ה ח ל בעשיית־הכפפו ת וכו׳ , שמצ ב הפועלי ם כא ן כמע ט אינ ו שונ ה מז ה
ש ל הקבצנים .

271 ״הועד ה להעסק ת ילדים , דו״ ח ן ן , 1864 ״ , עמ י 2 , מם ׳ 122 .

272 בעשיי ת המגפיי ם והנעליי ם שבלייסט ר בלבד , המייצר ת בשבי ל הממכ ר הסיטוני ,
השתמש ו כב ר בשנ ת 1864 ב־ 800 מכונות־תפירה .

273 ״הועד ה להעסק ת ילדים , דו״ ח ןן , 1864 ״ , עמ ׳ 84 , מס ׳ 124 .

389

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

המתמידי ם והולכי ם לל א הפסק , ממשיכי ם א ף ת ם לייש ן בתמידו ת א ת ערכ ם ש ל
האקסמפלארי ם הקודמים , ע ד שר ק בעלי־ההו ן הגדולי ם יכולי ם להשתמ ש בה ם בריו ח
משה ם קוני ם אות ם קניית־המוני ם ובזי ל הזול . ולאחרונה , בא ה החלפ ת
[ 8111111,1011 ( 8111 ] האד ם על־יד י מכונת־הקיטו ר ומכרע ת א ף כאן , כמ ו בכ ל תהליכי ־
הפיכ ה כיוצ א בה . השימו ש בכודדהקיטו ר נתק ל תחיל ה במכשולי ם טכניי ם בלבד ,
כגו ן נענוע ן ש ל המכונות , הקוש י להשתל ט ע ל מהירותן , קילקו ל מהי ר ש ל מכונו ת
קלו ת וכ ר — כ ל אל ה ה ם מכשולים , שלומדי ם במהרה , מתו ך הנסיון , להתגב ר
עליהם 274 . א ם התרכזות ו ש ל הרב ה מכונות־עבוד ה במאנופאקטורו ת גדולו ת דוחפת ,
מצ ד אחד , ליד י שימו ש בכוח־הקיטור , הר י מצ ד השנ י באד . ההתחרו ת ש ל הקיטו ר
בשריר י האד ם ומחיש ה א ח התרכזות ם ש ל פועלי ם ומכונות־עבוד ה בבתי־הרוש ת
גדולים . כ ך עובר ת עכשי ו ע ל אנגלי ה מהפכ ה בתחום־הייצו ר העצו ם ש ל "סחורות ־
ההלבשה ״ וכ ן ברוב ן ש ל שא ר התעשיו ת — מהפכ ה ההופכ ת א ת המאנופאקטור ה
והאומנו ת והעבודה־הביתי ת למפע ל חרשתי , לאח ר שכב ר נשתנ ו בהשפע ת התעשיי ה
הגדול ה כ ל אות ן הצורו ת מיסודן , נתפוררו , נתעוותו , וכב ר מזמ ן חידשו־וייצר ו הן ,
ואפיל ו תו ך הפרז ה יתירה , א ת כ ל המוראו ת המתועבי ם ש ל שיט ת בתי־החרושת , א ך
בל י גורמי־ההתפתחו ת החיוביי ם ש ל זו 275 .

מהפכ ה תעשייתי ת זו , המתרחש ת בדר ך טבעית־מקורית , מואצ ת האצ ה
מלאכותי ת על־יד י הרחבת ם ש ל חוק י בתי־וזחרוש ת ע ל כ ל אות ם ענפי־התעשייה ,
שעובדי ם בה ם נשים , צעירי ם וילדים . הסדרת־כפיי ה ש ל יום־העבוד ה ע ל ארכו ,
הפסקותיו , תחילת ו וסיומו * שיט ת המשמרו ת בשבי ל ילדים * הרחק ת כ ל הילדי ם
שה ם למט ה מגי ל מסוים , וכ ר — כ ל אל ה מצריכים , מצ ד אחד , עליי ה במנגנון ־
המכונות 276 וכ ן החלפ ת השרירי ם ע ל יד י קיטו ר בחזק ת כו ח מני ע 277 . ומצ ד השנ י

274 כ ך הדב ר במחס ן בגדי־הצב א בפימליקו , לונדו ן ; בבית־החרוש ת לכותנו ת ש ל
טיל י א ת הנדדסו ן בלונדונדרי ; בבית־החרוש ת לבגדי ם ש ל בית־העס ק טיי ט בלימרי ק
הצורך־ומבל ה 1200 "ידיים " בקירוב .

275 ״המגמ ה לקרא ת שיט ת בית־החרושת. ״ (״הועד ה להעסק ת ילדים , דו״ ח 11 , 1864 ״ ,

עמ , 1X1/11 . ) "המקצו ע כול ו נתו ן עכשי ו במצב־של־נזעב ר והריה ו עוב ר אות ן תמורו ת שחל ו
בתעשיית־המלמלה , באריג ה וכו׳״ . (שם . מס ׳ 405 . ) ״מהפכ ה גמורה. ״(שם . עט ׳ ו/ץ. 1 א . מם ׳ 318 . )
בזמ ן שפעל ה ״הועד ה להעסק ת ילדים ״ משנ ת 1840 השתמש ה עו ד סריגת־הגרביי ם בעבודת ־
יד . הה ל משנ ת 1864 הונה ג כא ן מנגנון־מכונו ת מסוגי ם שונים , והו א מונ ע עת ה בקיטור .
מספר ם הכול ל ש ל האנשי ם משנ י המיני ם ומכ ל הגילים , הח ל משנ ת 3 , העסוקי ק בעשיית ־
הגרביי ם האנגלי ת הגי ע ב־ 1862 ל־ 129.000 פועלי ם בערך . אב ל לפ י הדו״ ח הפארלאמנטאר י
מ־ 11 בפברוא ר 1862 , ר ק 4063 בלב ד מ ן המספ ר ההו א עמד ו תח ת פיקוח ו ש ל חוק־בתי ־
החרושת .

276 הנ ה למשל , במקצו ע הקדרו ת מ 1 ם ר הדו״ ח ש ל בית־העס ק קוקריי ן מ״קדרו ת בריטניה ,
גלאזגו" : "כד י לקיי ם א ת כמו ת [התוצרת ] שלנ ו הנהגנ ו בהיק ף רח ב שימו ש במכונות ,
שמשרתי ם אות ן פועלי ם בלתי־נזאונזניס , וכ ל יו ם ויו ם אנ ו למדים , שי ש ביכולתנ ו לייצ ר
כמו ת גדול ה יות ר מכפ י שייצרנ ו בדר ך הישנה. ״ (״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהה״ד . 31 באוקט .
1865 ״ , עט ׳ 13 . ) "תוצאת ו ש ל חוק־בתי־החרוש ת הי א הדחיפ ה להוסיף־ולהנהי ג מנגנון ־
מכונות. ״ (שם . עמ ׳ 13 , 14 . )

277 הנ ה בקדרות , לאח ר שהונה ג ב ה חוק־בתי־החרושת , חל ה עליי ה גדול ה במספר ם ש ל

390

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדולד .

בד י להרוי ח ריוח־בחל ל שימל א א ת ההפסד־בזמן , בא ה התמתחות ם ש ל אמצעיי -
הייצו ר הפתוחי ם לשימו ש משותף , ש ל הכבשנים , הבנייני ם וכ ד — הוו ה אומ ד
בקיצור : התרכזו ת מוגבר ת ש ל אמצעי־הייצור , ובהתא ם לכ ך הצטופפו ת מוגבר ת
ש ל הפועלים . וזוה י באמ ת הטענ ה העיקרי ת החוזרת־ונשמע ת ברתיח ה רב ה מצ ד כ ל
מאנופאקטורה , שמאיימ ת עלי ה סכנ ת חוקי־בתי־החדוש ת : שתצטר ך להשקי ע
השקעת־הו ן מרובה , כד י להמשי ך א ת העס ק בהיקפ ו הקודם . ואש ר לצורות־הביניי ם
שבי ן מאנופאקטור ה ובי ן עבודת־בי ת וכן , בנוג ע לעבודת־בי ת גופה , הר י נשמ ט
הקרק ע מתחתיה ן ע ם העמד ת סיי ג ליום־עבוד ה ולעבוד ת ילדים . ניצו ל ללא ־ סיי ג
ש ל כוחוחדעבוד ה זולי ם משמ ש לה ן הבסי ס היחיד י לכושר־התחרותן .

תנא י עיקר י בשבי ל המפעל־החרשתי , וביחו ד משנכנ ע להסדר ו ש ל יוכ ד
העבודה , הוא : הבטח ה תקינ ה ש ל התוצאה , כלומר , ייצור ה ש ל כמות־סחור ה
מסוימת , א ו השגת ה ש ל תוצאה־מועילה , בשיעור־זמ ן נתון . ועוד : ההפסקו ת
החוקיו ת ביום־העבוד ה המוסד ר י ש בה ן משו ם הנחה , שיכו ל לחו ל שיתו ק פתאומ י
מזמן־לזמ ן בעבודה , שאי ן ב ו כד י להזי ק לתוצ ר הנתו ן בתהליך־הייצור . מוב ך
מאליו , שאות ה הבטחת־התוצא ה ואות ו כוש ר ש ל הפסקודהעבוד ה אפש ר להשיג ם
יות ר בתעשיו ת מכאניו ת ממ ש מאש ר בתעשיות , שתהליכי ם כימיי ם ופיזיקאליי ם
ממלאי ם בה ן תפקי ד מסוים , כגו ן בקדרות , בליבון , בצביעה , באפייה , וברו ב המאנ ר
פאקטורו ת למתכת . לגב י השיגר ה ש ל יום־העבוד ה ללא־גבול , ש ל עבודת־־ליל ה וש ל
בזבוז־הפק ר ש ל בני־אד ם — כ ל מכשו ל טבעי־מקור י נרא ה מי ד כ״סייג־טבע "
נצח י בשבי ל הייצור . אי ן ל ך רע ל בטו ח יות ר להשמד ת רמשי ם מפעולת ו ש ל חו ק
בתי־החרוש ת להשמד ת "סייגי־טבע " כאלה . ל א צו ח אי ש בקו ל ר ם יות ר ע ל
״נמנעות ״ משצווח ו האדוני ם מתעשיית־הקדרות . בשנ ת 1864 הוט ל עליה ם חוק־בתי ־
החרושת , וכעבו ר 16 חוד ש כב ר גזו־ונעלמ ו כ ל הנמנעות . ״המתו ד המתוקן ״ —
שהחו ק גר ם ל ו — "לעשו ת א ת עיס ת הקדרו ת (ח 811 ) ע ל ־יד י כביש ה ול א על־יד י
אידוי ! המבנ ה החד ש ש ל התנורי ם לייבוש ה ש ל הסחור ה במצב ה הטר י וכיוצ א
בכ ך — כ ל אל ה ה ם מאורעו ת בעל י חשיבו ת יתיר ה בתעשיית־הקדרו ת וי ש בה ם
משו ם התקדמות , שמאת־השני ם הקודמ ת ל א הית ה יכול ה להתחרו ת בה.. . אות ו
מתו ד הפחי ת בהרב ה אפיל ו א ת מידת־החו ם ש ל התנורי ם גופם , ועל־יד י כ ך הוש ג
חסכו ן ניכ ר בפחמי ם וא ף פעול ה מהירה־יות ר ע ל הסחורה" 278 . ע ל א ף כ ל הנבואו ת
ל א על ה מחי ר ההוצאו ת ש ל כלי־החרס , אל א עלת ה כמות־התוצרת , ע ד שהיצו א
במש ך 12 חדשים , מדצמב ר 1864 ע ד דצמב ר 1865 , השי ג יתרת־ער ך בשיעו ר
138.628 לי״ ש ע ל הממוצ ע ש ל שלו ש השני ם הקודמות . בתעשיי ת הגפרףרי ם מקוב ל
הי ה הדב ר כחוק־טבע , שנערי ם חייבי ם היו , אפיל ו בשע ה שהי ו בולעי ם במהירו ת א ת
ארוחתם , לטבו ל א ת הגפרורי ם בתמיסת־זרח ן חמה , שאד ה המרעי ל הי ה עול ה לתו ך
אפם . ע ם ההכר ח לחסו ך בזמן , כפ ה חו ק בתי־החרוש ת ( 1864 ) לתק ן "מכונת־טבילה "

ה־ 8 ע 6 ^ ע ־ ¥ 01 \ 0 י ן [דיסקי ם המסתובבי ם בהנע ה מכאנית ] במקו ם ה ־ 8 ־ 1 לזח ח ע 1 > 6 ע־ 1-1110 > 113,11
[דיסקי ם המסתובבי ם בהנעת־ידיים] .

278 ״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ר . 31 באוקט . 1865 ״ , עמ ׳ 96 ועט ׳ 127 .

391

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

( " 16 ג 10111 ! 1 מ שארי ה ל א יכל ו להגי ע א ל הפועלים 279 . הנ ה בענפ י

המאנופאקטורה־לתחרים , שאינ ם כפופי ם עדיי ו לחו ק בתי־חחדושת , טועני ם עו ד כע ת :
א י אפש ר שיהי ו הסעודו ת קבועו ת ותקינות , משו ם שחומרי־התחרי ם השוני ם דורשי ם
לייבוש ם פרקי־זמ ן שונים , בתנודו ת ש ל 3 דקו ת ע ד שע ה שלימ ה ויותר . ע ל כ ד משיבי ם
חבר י "הועד ה להעסק ת ילדים " ('׳מ 13810 מ 11 מ 00 ; 1 מ 16 מ ז 103 נ 11 מ £ 8 ' 611 ע 1 > 01111 " )
לאמו ר : "הנסיבו ת כא ן מקבילו ת בדיו ק לנסיבו ת שבהדפס ת הטפיטין.. . כמ ה מראש י
החרשתני ם באות ו ענ ף הי ו עומדי ם ע ל דעת ם וטוענים , כ י מחמ ת טב ע החומרי ם
שמשתמשי ם בה ם ומחמ ת תהליכיה ם השונים , אי ן ה ם יכולי ם להפסי ק בזמ ן נתו ן
כל־שהו א בשבי ל מועדי־הארוחו ת — בל א לסבו ל הפס ד רציני.. . לפ י סעי ף 6 בחל ק 6
ש ל החו ק בדב ר הרחבת ו ש ל חוק־בתי־החרוש ת [ 01 . ^ 181011 ! 16 ^ 8 י 01 ^ ז 3 ״ £10101 י£ ]
( 1864 ).. . ניתנ ה לה ם ארכ ה ש ל שמונה־עש ר חוד ש מיו ם מת ן החוק , וע ם סיומ ה
נדרשי ם ה ם לתק ן א ת שעות־הארוחות , כפ י שפורט ו בחו ק בתי־החרושת" 280 . א ך
כמע ט גתאש ר החו ק על־יד י בית־הנבחרים , ומי ד גיל ו האדוני ם החדשתנים :
"התקלות , שצופי ם היינ ו כ י יבוא ו ע ם תיקו ן חו ק בתי־החרוש ת בתו ך ענ ף המאנ ר
פאקטור ה שלג ו — אנ י מאוש ר לומ ר כ ן — ל א באו . אי ן אנ ו מוצאי ם כ י הייצו ר
נפג ע פגיע ה כל־שהי א בכלל . בקיצו ר : אנ ו מייצרי ם יות ר באות ו פר ק זמ ן גופו" 281 .
הנ ה כ י כ ן רואי ם : בית־הנבחרי ם הבריטי , שאי ש ל א יבו א לגנות ו ע ל גאוניו ת
יתירה , הגי ע מתו ד נסיו ן לכל ל דעה , כ י חוק־של־כפיי ה עשו י לבט ל במאמ ר אח ד א ת
כ ל הטעמים , הקרויי ם מכשולי־טב ע ש ל הייצור , כנג ד הגבל ת יום־העבוד ה והסדרו .
ולפיכך : ע ם תקנת ו ש ל חו ק בתי־החרוש ת בענ ף תעשיית י מסוים , קובעי ם מוע ד
ש ל 6 ע ד 18 חדשים , ושומ ה ע ל החרשת ן להסי ר במש ך אות ו מוע ד א ת המכשולי ם
הטכניים . דבר י מיראב ו :׳׳ ! נ 101 מ 16 > 6 ; 61 ג 66 1 318 מ 31 נ 603 ־ 41 > ©מ ! 146 ?© 1 נ 03811 נ[מ 11 "
[״מן־הנמנ ע ו לעול ם א ל תבוא ו אל י בדברי־שטו ת אלה!״ ] — יפי ם ביחו ד לגב י
הטכנולוגי ה המודרנית . ואולם , א ם ראינו , שחו ק בתי־־החרוש ת מבשיל , כאיל ו
בחממה , א ת היסודו ת החומריי ם הדרושי ם לגלגול ו ש ל ייצו ר המאנופאקטור ה בייצו ר
החדשת י — הד י ברבזמ ן מחי ש הוא , ע ם הצור ך בהשקעת־הו ן מרובה , א ת חורבנ ם
ש ל האומנים־הבעלי ם הזעירי ם וא ת ריכוז ו ש ל ההון 282 .

מלב ד המכשולי ם הטכניי ם ממש , שנית ן להסיר ם בדר ך טכנית , נתק ל הסדר ו ש ל
ייום־העבוד ה בהדגליה ם הלא־סדירי ם ש ל הפועלי ם עצמם , וביחו ד במקו ם שנוה ג
בעיק ר השכ ר לפ י היחידה , כשכ ל ביטול־זמ ן במש ך יו ם א ו שבו ע אפש ר להשלימ ו

279 ע ם שהוכנס ו מכונ ה ז ו ומנגנו ן ש ל מכונו ת אחדו ת לחרושת־הגפרורים , הוחלפ ו באח ת
ממחלקותי ה 230 אנשי ם צעירי ם ובא ו במקומ ם 32 נערי ם ונערו ת בנ י 14 ע ד 17 . חסכו ן ז ה
בפועלי ם התקד ם עוד־יות ר בשנ ת 1865 ע ל יד י השימו ש בנוודחקיטור .

280 ״הועד ה להעסק ת ילדים , דו״ ח ןן , 1864 ״ , עט ' גו , מם ׳ 50 .

281 ״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהה״ד . 31 באוקט . 1865 ״ , עם ' 22 .

282 "".אות ם שכלולים.. . אי ן להנהיגם־בשימו ש בהרב ה מאנופאקטורו ת ישבו ת בל י
השקע ת ממו ן העול ה ע ל האמצעי ם ש ל הבעלי ם הנוכחים. " אח ד המפקחי ם סבור , כי י הנהג ת
חוק י בתי־החרוש ת מ ן ההכר ח שתה א כרוכ ה ב ה הפרע ה ארעי ת בארגון . היקפ ה ש ל אות ה
הפרע ה עומ ד ביה ס יש ר א ל שיעו ד התקלו ת שי ש למצו א לה ן תרופה . (שם . עמ ' 96 , 97 . )

392

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

אחר־כ ך בעבודת־מוס ף א ו בעבודת־ליל ה — וזה ו מתו ר המכני ע באכזריו ת
א ת הפוע ל המבוג ר ומביא ה כלי ה ע ל חברי ו בעבודה , הבלתי־מבוגרי ם והנשים 283 .
א ף ע ל פ י שאות ה אי־סדירו ת בהוצא ת כוח־העבוד ה אינ ה אל א תגוב ה גסה , טבעית ־
מקורית , כנג ד השממו ן שבעבודת־פר ך חדגונית , הר י נובע ת היא , במיד ה מרוב ה
מזו , מ ן האנדרלמוסי ה ש ל הייצו ר גופו , והנחת־ראשי ת משמ ש ל ה הניצו ל הבלתי ־
מרוס ן ש ל כוח־העבוד ה ע ל יד י ההון . בצ ד התמורו ת הכלליות , הפריודיות , במעג ל
התעשייתי , ובצ ד תנודות־השו ק המיוחדו ת בכ ל ענ ף מענפי־הייצו ר — עולו ת ע ל
הבמ ה : ז ו הקרוי ה עונה , בי ן שיסוד ה במחזוריו ת ש ל תקופות־השנ ה הנוחו ת בשבי ל
התחבורה־שבי ם ובי ן שיסוד ה באופנה , וכ ן הפתאומיו ת ש ל הזמנו ת גדולו ת שי ש
להוציאן־לפוע ל בזמ ן קצ ר ביותר . שכיחות ן ש ל הזמנו ת כאל ו מתרחב ת ע ם
התפשטות ם ש ל מסילוודהברז ל והטלגראף . ״התרחבות ה ש ל רש ת מסילות־הברזל ״ —
כ ד אומר , למשל , חרשת ן לונדונ י אח ד — "ע ל פנ י כ ל האר ץ סייע ה במיד ה רב ה
לעור ר א ת מת ן ההזמנו ת לזמ ן קצר . קוני ם באי ם עכשי ו מגלאזגאו , ממאנצ׳סט ר
ומאדינבור ג אח ת לשבועיים , א ו שה ם באי ם למחסגי־הסחורו ת הסיטוניי ם אש ר
בסיטי , שאנחנ ו מספקי ם לח ם סחורו ת — וה ם מוסרי ם הזמנו ת קטנות , שי ש לעשות ן
מיד , תח ת לקנו ת מ ן המוכ ן כפ י שהי ו רגילי ם לעשות . בשני ם הקודמו ת חי ה תמי ד
בידינ ו לעבו ד בזמני ם ש ל רפיון־העסקים , כד י לספ ק א ת הביקו ש ש ל העונ ה הבאה ,
ואל ו עכשי ו אי ן אד ם שיכו ל להגי ד מראש , מ ה יהי ה הביקו ש אחר־כך"* 28 .

בבתי־החרוש ת והמאנופאקטורות , שאינ ם כפופי ם עדיי ן למרות ו ש ל חוק־בתי ־
החרושת , שור ה לעתי ם מזומנו ת עבודת־ית ר איומה־ביות ר במש ך הזמ ן הקרו י
העונה , הבא ה גלים־גלי ם מחמ ת הזמנו ת פתאומיות . במחלקות־חו ץ ש ל בית־החרושת ,
ש ל המאנופאקטור ה וש ל מחסן־הסחורות , היינו , בתחו ם העבודה־הביתית , —
הפרוע ה ג ם בלעד י ז ה ותלוי ה כולה , ע ל חומר־הגל ם וע ל הזמנותיה , בקאפריזו ת ש ל
בעל־ההון , שאינ ו קשו ר כא ן בנתינת־דע ת ע ל שיערו ך הבניינים , המכונו ת וכד ,
ואינ ו מסכ ן כא ן ול א כלו ם חו ץ מעור ם ש ל הפועלי ם עצמ ם — מחנכי ם ומגדלי ם
בדר ך ז ו בשיטתיו ת חיל־מילואי ם תעשייתי , מוכן־לפעול ה כ ל שעה , ;חי ל שבמש ך
חל ק אח ד ש ל השנ ה הו א נשמד־והול ך על־יד י כפייודלעבוד ה בלתי־אנושית , ובשא ר
ימו ת השנ ה הו א מתנוון־ומתדלד ל על־יד י חוסר־עבודה . ״המעסיקים ״ — אומר ת

283 בכבשנים , למשל , "מרבי ם בדר ך כל ל להארי ך א ת העבוד ה בהתקר ב סו ף השבוע ,
כתוצא ת הנוה ג בי ן העובדים , שה ם מתבטלי ם ביו ם השני , ומפע ם לפע ם — ג ם ביו ם שלישי ,
במקצת ו א ו בכולו. "(הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ח ווו. " עט ׳ ן/!. ) "האומני ם הבעלי ם הקטני ם
עובדי ם בדר ך כל ל שעו ת בלתי־סדירו ת לחלוטין . תחיל ה מאבדי ם ה ם 2 א ו 3 ימים , ואחר־כ ך
עלןה ם לעבו ד כ ל הלילה , כד י למל א ההפסד.. . תמי ד מעסיקי ם ה ם א ת ילדיהם , א ם י ש לה ם
ילדים. ״(שם . עט ׳ ן!^. ) ״היעד ר הסדירו ת בהתהלת־העבודה , — דב ר שמוצ א חיזו ק באפשרו ת
ובנוה ג למל א הפס ד ז ה ע ם שעובדי ם שעו ת ארוכות־יותר. "(שם . עט ׳ ןןן/״ 0 ) "בבירמינגהאם.. .
הולכ ת לאיבו ד כמות־זמ ן עצומה.. . ע ם שנוהגי ם ה ם להתבט ל בחל ק מ ן הזמן , ובשא ר לעבוד .
עבודת־פדך. " (שם . עמ ׳ צו. )

284 ״הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ח ץן. ״ עט ׳ 1 וווצצצ . "אומרים , כ י התפשטות ה ש ל
שיט ת מסילות־הברז ל סייע ה בהרב ה לנוה ג זה , שממציאי ם הזמנו ת תכופות , ולתוצאותי ה :
פזיזות , זלזו ל בזמני־הארוחו ת ושעו ת מאוחרו ת ש ל,אוכלוסיי ת העובדים. "

393

ייצור ו ש ל עודף־יהער ד היחס י

״הועד ה להעסק ת ילדים ״ — "מנצלי ם א ת המנה ג ש ל אי־סדירו ת בעבוד ד,־הביתית ,
כל־אימ ת שי ש דריש ה לעבוד ה דחופה , וכ ך העבוד ה נמשכ ת ע ד 12,11 , א ו 2 בלילה , א ו
לפ י האימרה־־השיגרה , ,בכל־השעות׳ ; וכ ל ז ה בחדרים , שהסרחו ן די ל להפיל ך ארצ ה

( 0(± ^01! 30^x1 !ס 1£11 10 1 ן 0 ח 6 81611011 18 1116 ) .אפש ר ותגי ע ע ד הדל ת ותפת ח
אותה , א ך מי ד רנתחלח ל תוסי ף עו ך לילד" 255 . ״אנשי ם מוזרי ם ה ם — ס ח אח ד
העדים , סנדלר , בדבר ו ע ל בעלי ו — ה ם חושבים , שאי ן בכ ך כד י להזי ק ליל ה
כשיעבו ד ענודתיפר ך מחצית־שנה , א ם במחצי ת השניי ה יל ד בט ל כמע ט לחלוסיך 286 .

ומ ה המכשולי ם הטכניים , כ ן א ף אל ה הקרויי ם "ההרגלי ם העסקיים "
(" 16 )£־ 11 01 ¥111 ג 0 ע ^ 1116 ¥1111 ^ 01¥11 ־ £1 ¥6 י 11£ 111011 ^ 8££65 ג 1 " ) — בעלייהו ן
מעונייגי ם רא ו ורואי ם בה ם "סייגי־טבע " ש ל הייצור ; וז ו הצעק ה שהית ה חביב ה
עליה ם ע ל רוזני־הכותנה , כשהית ה צפוי ה לה ם הסכנ ה ש ל חוק־בתי־החרושת . א ף
ע ל פ י שתעשיית ם עומד ת יות ר מכ ל שא ר תעשיו ת ע ל השו ק העולמ י וממיל א ע ל
התחבור ה הימית , ב א הנסיו ן וגיל ה א ת קלונם־כזבם . מא ז מתייחסי ם המפקחי ם
ע ל בתי־החרוש ת האנגלי ם'א ל כ ל טענ ה בדב ר "המכשו ל העסקי " כא ל תואנ ה
נבובה 287 . ואמנ ם החקירו ת ש ל "הועד ה להעסקת־ילדים׳ / שנעש ו ביסודיו ת וביושר ,
מוכיחו ת בעליל , שע ם הסדר ו ש ל יום־העבוד ה בכמ ה תעשיות , יוש ג ר ק שכמות ־
העבוד ה שהועסק ה קוד ם תבו א ליד י חלוק ה ממוזג ת יות ר ע ל כ ל השנ ה כולה 288 ; ה ן
מוכיחות , שהסד ר כז ה משמ ש רס ן ראציונאל י ראשו ן בפנ י הקאפריזו ת הפורחו ת ש ל
האופנה , שה ן קטלניות , חסרוודתוכ ן ואינ ן הולמו ת כל־עיק ד א ת עצ ם שיטת ה ש ל
התעשיי ה הגדולה 289 ; הלל ו מוכיחות , שהתפתחות ה ש ל הספנות־באוקיינוסים , וש ל
אמצעי־התחבור ה בכלל , עקר ה א ת עצ ם היסו ד הטכנ י לעבוד ה עונתית 299 ; שכ ל
שא ר התנאים , שאינ ם ניתני ם לפיקו ח כביכול , מטואטאים־והולכי ם על־ייד י בנייני ם

285 ״הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ח ן\ו״ , עמ ׳ מם ׳ 235 ומס ׳ 237 .

286 שם . עמ ׳ 127 , מס ׳ 56 .

287 "מ ה שנוג ע להפס ד הנגר ם למסח ר ע ם שאי ן ממלאי ם א ת ההזמנו ת להובלה־בי ם
במועדן , הר י אנ י מעל ה בזכרוני , כ י נימו ק ז ה הי ה חבי ב ע ל בעלייההרוש ת בשני ם 1832
ד 1833 . שו ם טענה , שאפש ר להביא ה עכשי ו בעניי ן זה , ל א יה א ל ה אות ו משק ל כבימי ם ההם ,
קוד ם שהקיטו ד צמצ ם למחצי ת א ת המרחקי ם וקב ע הסד ר חד ש ש ל הובלה . ג ם באות ו זמ ן
נכשל ה טענ ה ז ו לחלוטי ן משהעמידו ה לנסיון , ובודא י עתיד ה הי א להכזי ב ג ם עכשי ו א ם
יגיע ו הדברי ם ליד י נסיון. ״ (דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ר , 31 באוקט . 1862 ״ , עט ׳ 54 , 55 . )

288 ״הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ח ¥!״ . עמ ׳ ווועג , מם ׳ 118 .

289 ג ׳ וה ן בלר ס מעי ר עו ד בשנ ת 1699 : "אי־הודאו ת שבאופנ ה מגדיל ה א ת מספר ם
ש ל העניים־ואביוגים . י ש בכ ך שת י פורעניו ת גדולו ת : 1 . השוליו ת נתוני ם במצוק ה בתקופת ־
החור ף מחמ ת מחסו ר בעבודה , ע ם שהסוחרי ם באריגי־מש י והבעלים־האורגי ם אינ ם מעיזי ם
להקדים־ולהשקי ע א ת הונ ם בהעסק ת השוליות , קוד ם שב א אבי ב וה ם יודעי ם מ ה תה א א ז
האופנ ה ; 2 . בתקופת־האביב , אי ן מספ ר השוליו ת מספיק , א ך הבעלים־האודגי ם נאלצי ם
להזמידלעבוד ה חניכי ם מרובים , כד י שיוכל ו לספ ק א ת המסח ר ש ל הממלכ ה במש ך רב ע א ו
מחצי ת השנ ה ; דב ר ז ה גוז ל א ת הידיי ם מע ם המחרשה , מרוק ן א ת הכפ ר מפועלי ם וממל א
במיד ה רב ה א ת העי ר בפושטי־י ד א ו ממית־בדע ב בימו ת החור ף אות ם העניי ם המתביישי ם
לבק ש נדבה. ״ (״מסו ת ע ל העניים , המאנופאקטורו ת וכו״ / עט ׳ 9 . )

290 ״הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ח ¥״ , עמ ׳ 171 , מם ׳ 31 .

394

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

נוספים , על־יד י תוספ ת ש ל מנגנון־המכונות , על־יד י ריבו י מספר ם ש ל הפועלי ם
העסוקי ם בדבזמן 291 , ועל־יד י מ ה שב א בעקבותיה ם — חהשפעה־החוזר ת ש ל דברי ם
אל ה ע ל שיט ת המסח ר הגדול 292 . וא ף ע ל פ י כ ן אי ן הקאפיטא ל משלי ם ע ם הפיכ ה
כזא ת — כפ י ששמענ ו תכופו ת מפ י נציגי ו — אל א "בתוקפ ו ש ל חו ק כלל י מטע ם
הפארלאמנט" 203 , המסדי ר א ת יום־העבוד ה על־יד י כפיי ה חוקית .

9 . תחוקת־בתי־החרושת . (סעיפי ם ע ל בריאו ת וחינוך) .

התפשטות ה הבללי ת באנגלי ה

תזזוקת־בתי־החרוש ת — ז ו תגוב ה ראשונה , מודע ת ותבניתית , ש ל החבר ה ע ל
הדמו ת הטבעית־המקורי ת ש ל תהלי ך הייצו ר שבתוכ ה — א ף היא , כפ י שראינו ,
תוצאת־הכר ח הי א ש ל התעשיי ה הגדולה , ממ ש כש ם שתוצאת ה ש ל ז ו ה ם : חוטי ־
כותנה , מכונו ת אוטומאטיו ת והטלגרא ף החשמלי . ע ד שאנ ו באי ם לדו ן בהתפשטות ה
הכללי ת [ש ל תחוק ה זו ] באנגליה , עלינ ו להזכי ר עו ד בקיצו ר כמ ה סעיפי ם ש ל חוק ־
בתי־החרוש ת האנגלי , שאינ ם נוגעי ם במספ ר השעו ת ש ל יום־העבודה .

סעיפי־הבריאו ת — ג ם א ם נסי ח א ת הדע ת מניסוחם , שנות ן ביד י בעל־ההו ן
אפשרו ת קל ה לעקיפת ם — אינ ם אל א קלושים , ובעצ ם ה ם מצטמצמי ם לתקנו ת ע ל
סיו ד הכתלי ם ועו ד תקנו ת אחדו ת ש ל נקיון , ע ל איורו ד והגנ ה בפג י מנגנון־של ־
המכונו ת שי ש ב ו משו ם סכנה . בספ ר השליש י נחזו ר לדו ן במלחמת ם הקנאי ת ש ל
החרשתני ם נג ד הסעיף , המטי ל עליה ם הוצא ה קל ה לש ם הגנ ת פרק י "הידיים "
שלהם . כא ן שו ב מתאמת ת אמ ת מזהיר ה הדוגמ ה ש ל חופש־חמסחר : בחברה , שי ש
ב ה ענייני ם מנוגדים , כ ל אח ד נמצ א מסיי ע לטובת־הכל ל ע ם שהו א רוד ף אחר י
תועלתרהוא . דיינ ו בדוגמ ה אח ת בלבד . הכ ל יודעים , כ י בתקופ ה ש ל עשרי ם השני ם
האחרונו ת גדל ה מאו ד באירלאנ ז תעשיית־הפשתן , ועמ ה רב ו בתי־החדוש ת לניפו ץ
הפשת ן ( 011118 8 מ 0111 *ט 80 ) . בשנ ת 1864 הי ו באירלאנ ד 1800 בתי־חרוש ת כאלה .
לעונו ת קבועות , בסתי ו ובחורף , נלקחי ם מעבודת־השד ה בעיק ר צעירי ם ונשים ,

291 וכ ן אנ ו מוצאים , למשל , בדברי־העדו ת ש ל סוחרי־יצו א מברדפורד : "בתנאי ם
אל ה ברו ר לכל , כ י ל א צרי ך להעסי ק נערי ם בעבוד ה יות ר משעו ת אל ו : מ־ 8 בבוק ר ע ד
7 א ו *־/ 1 ד בערב . אי ן ז ו אל א שאל ה ש ל ידיי ם נוספו ת והשקע ה נוספת . איל ו במ ה מעבידי ם
ל א הי ו להוטים־לבצע , כ י א ז ל א הי ו צריכי ם הנערי ם להמשי ך בעבוד ה ע ד שע ה מאוחדת .
מכונ ה נוספ ת אינ ה עול ה אל א 16 ע ד 18 לי״ש . חל ק ר ב מאות ו יתר־זמן , שח ל פ ה ושם , י ש
לזקפ ו ע ל חשבו ן סידורי ם בלתי־מספיקי ם ומחסור־בשטח. " (שם . עט ׳ 171 , מם ׳ 31 , 36 ד 38 . )

292 ״הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ח \״ . תעשיי ן לונדונ י — אגב , בהסדרודהכפיי ה ש ל
יום־העבוד ה הו א רוא ה אמצעי־הגנ ה ש ל הפועלי ם בפנ י התעשייני ם וש ל התעשייני ם עצמ ם
בפנ י המסח ר הגדו ל — מעיד : "הלחץ־הדוח ף בעס ק שלנ ו — בעלי־האניו ת גורמי ם לו ;
הלל ו רוצים , למשל , להובי ל א ת הסחורו ת בספינות־מפדשים , שיגיע ו למטרת ן לעונ ה המתאימה ,
וברבזמ ן רוצי ם ה ם להטי ל לכיס ם א ת הפרש־ההוצאו ת שבי ן הובל ה בספינת־מפרשי ם ובי ן
הובל ה באניית־קיטו ר ; א ו שה ם בוחרי ם לעצמ ם מבי ן שת י אניות־קיטו ר א ת ז 1 המקדימה ־
לבוא , כד י להגי ע א ל השו ק בחו״ ל קוד ם שמגיעי ם מתחריהם. "

293 ״ואפש ר להקדים־ולמנו ע זאת ״ — אומ ר תעשיי ן אח ד — "ע ל חשבו ן הרחבת ם ש ל
המפעלים , בתוק ף חו ק כלל י מטע ם הפארלאמנט" , (שם . עט ׳ נ , מם ׳ 38 . )

395

יצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

בניה ם ובנותיה ם ונשיה ם ש ל האריסי ם הזעירי ם אש ר בשכנו ת — כול ם אנשי ם
שאינ ם בקיאי ם אצ ל מנגנון־המכונו ת — כד י לפט ם בפשת ן א ת מכונות־הגלילי ם ש ל
בתי־החרוש ת לניפו ץ [ 011118 80111:0111118 ] . התאונות , לפ י היקפ ן ועצמתן , ה ן לחלוטי ן
ללא־דוגמ ה בתולדו ת מנגנון־המכונות . בבית־חרושת־לניפו ץ אח ד בלב ד בקילדינא ן
(הסמוכ ה לקורק ) חל ו משנ ת 1852 ע ד 1856 6 מקרי־מוו ת ד 60 הממו׳ ת קשו ת —
וכ ל אל ה אפש ר הי ה למנו ע על־יד י מיתקני ם פשוטים , בהוצא ה ש ל שילינגי ם מועטים .
ד״ ר וו . ווייט , הרופ א המוסמך־הרשמ י [ 1 ! £60 ינג 81 ■׳צמג׳ךנך ז ■ 061 ] ש ל בתי־החרוש ת
בדונפטריק , מודי ע בדין־וחשבו ן רשמ י מ־ 15 .בדצמב ר 1865 לאמור : "התאונו ת
הרציניו ת בבתי־החרוש ת לניפו ץ מחרידו ת ממש . במקרי ם רבי ם רב ע הגו ף נקר ע
מ ן הגווייה , והתוצא ה — מית ה א ו עתי ד ש ל נכו ת עלוב ה ויסורים . ריבוי ם ש ל בתי ־
החרוש ת באר ץ ודא י עתי ד להרבו ת א ת התוצאו ת הנוראו ת האלה.. . משוכנ ע אני ,
כ י על־יד י פיקו ח יעי ל ע ל בתי־החרוש ת לניפו ץ אפש ר יהי ה לגדו ר בפנ י קרבנו ת
מרובי ם בחיי ם ובאיברים" 294 . וכלו ם י ש ל ך סימ ן מובה ק יות ר לאפיי ן א ת אופן ־
הייצו ר הקאפיטאליסט י מאות ו ההכר ח להטי ל על־יד י חוק־חוב ה מטע ם המדינ ה
א ת התקנו ת הפשוטות־ביות ר ש ל נקי ץ ובריאו ת ? בתעשיית־הקדרו ת חו ק בתי ־
החרוש ת משנ ת 1864 "סיי ד וניק ה יות ר מ־ 200 סדנאו ת אחר י תקופ ה ■ש ל פריש ה נוכ ל
נקיו ן מ ה בהרב ה מקרי ם במש ך 20 שנה , ובמקרי ם אחדי ם פריש ה מוחלט ת (הנד ,
״הפרישות ״ ש ל הקאפיטאל! ) ; במקומו ת אל ה הי ו עסוקי ם 27.800 פועלים , שהי ו
נושמי ם ע ד כאן , במש ך ימי ם מוארכי ם ותכופו ת ג ם בלילו ת ש ל עבודה , אוי ר

מבאיש , ע ד שמקצו ע זה , לכשעצמ ו בלתי־מזי ק במיד ה יחסית , נהפ ך לעבוד ה הר ת

מחלו ת ומוות . החו ק שיפ ר בהרב ה א ת האיורור" 293 . ע ם ז ה י ש ב ו בסעי ף ז ה ש ל
חו ק בתי־ ד,חרוש ת משו ם הוכח ה מובהק ת לכך , כיצ ד אופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י
לפ י טיבו , מוצ א מכלל־אפשרו ת כ ל השבח ה ראציונאלי ת אש ר מעב ר לנקוד ה
מסוימת . כב ר העירונ ו כמ ה פעמים , שהרופאי ם האנגלי ם הכריז ו פה־אחד , כ י חלל ־
אוי ר ש ל 500 רג ל מעוקב ת לנפ ש הו א מינימו ם שאינדמספי ק כמע ט בשבי ל עבוד ה
מתמדת . שפיר ! א ם חו ק בתי־החרוש ת מחי ש בעקיפין , על־יד י כ ל תקנות־חוב ה
שלו , א ת גלגול ן ש ל סדנאו ת קטנו ת בבתי־חרושת , ונמצ א מתער ב בעקיפי ן בזכות ־
קניינ ם ש ל בעלי־ההו ן הזעירי ם ומבטי ח א ת המונופולי ן ביד י בעלי־ההו ן הגדולי ם —
הר י הטל ת חוב ה מטע ם החו ק בדב ר חלל־האוי ר הדרו ש לכ ל פוע ל הית ה מנשל ת
במחי־י ד ובמישרי ן אלפ י בעלי־הו ן זעירי ם ! הי א הית ה פוגע ת בשרשי ה ש ל דרו ־

הייצו ר הקאפיטאליסטית , היינו , הית ה פוגע ת בשיערו ך העצמ י ש ל ההון , א ם גדו ל

וא ם קטון , על־יד י קניי ה "חפשית " ש ל כוח־העבוד ה וצריכתו . ולפיכך : משהגיע ה
תחוקת־בתי־החרוש ת לאות ן 500 דג ל מעוקב ת ש ל אוי ר — נתקצר ה נשימתה .
שלטונו ת הבריאות , ועדות־החקיר ה התעשייתיות , המפקחי ם ע ל בתי־החרוש ת —
הכ ל מכריזי ם וחוזרי ם ומכריזי ם ע ל ההכר ח ב־ 500 רג ל מעוקבת , וכ י מן־הנמנ ע הו א

294 ״הועד ה להעסק ת ילדים . ד 1 ״ ח \״ , עט ׳ ן\ן , מס ׳ 72 והלאה .

295 ״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ר , 31 באוקט . 1865 ״ , עט ' 127 .

396

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

להטי ל חובה ■זו • ע ל ההון . וכ ך ה ם נמצאי ם מצהירי ם בעצם , כ י השחפ ת ושא ר
מחלות־־הריאו ת מתו ך העבוד ה משמשו ת תנא י לקיומ ו ש ל החוף 29 .

סעיפי־החינו ך בחוק־בתי־החרושת ׳ א ף ע ל פ י שעלובי ם ה ם בכללם , הר י
מכריזי ם ה ם ע ל הלימו ד האלמנטאר י כע ל תנאי־חוב ה בשבי ל העבודה 297 . הצלחת ם
הוכיח ה בפע ם הראשונה , שאפש ר לכרו ך לימו ד והתעמלו ת ע ם עבודת - כ 0 ״ ם 298 ׳
ומכא ן ג ם שאפש ר לכרו ך עבודת־כפיי ם ע ם לימו ד והתעמלות . עד־מהר ה גיל ו
המפקחי ם ע ל בתי־־החרוש ת מתו ך גביות־העדו ת שגב ו מפ י המורים , כ י ילד י בתי -
החרושת , א ף ע ל פ י שאי ן ה ם זוכי ם אל א במחצי ת הלימודי ם ששוני ם התלמידים ־
היומיי ם הסדירים , לומדי ם א ת פרק ם ש ל אל ה ולפעמי ם א ף יותר־מכן . "הדב ר מוצ א
א ת הסבר ו בעובד ה הפשוטה , כ י מתו ך שמבלי ם ה ם בבית־הספ ר ר ק מחצית ו ש ל
'יום , הר י ה ם רענני ם לעולם , וכמע ט תמי ד מוכני ם ומזומני ם לקלו ט א ת הלימודים .
שיטת־עבוד ה זו , שה ם עובדי ם למחצ ה עבודת־כפיי ם ולמחצ ה בבית־הספר , עוש ה כ ל
עסיק ה משת י עסיקו ת אל ה מנוח ה ונופ ש בשבי ל השנייה ; ועל־כ ן שתיה ן נוחו ת
יות ר ליל ד מאש ר איל ו הי ה מוחז ק בהתמד ה באח ת מהן . ברו ר כ ל צרכו , כ י נע ר
שיש ב בבית־הספ ר כ ל הבוקר , אינ ו יכו ל (ביהו ד בימ י השרב ) להתחרו ת בחברו ,
הב א מרוענ ן ועלי ז מעבודתו" 299 . ראיו ת נוספו ת נמצאו ת בנאומ ו ש ל סניור ,
שנש א בכינום־הסוציולוגי ם באדינבור ג בשנ ה 1863 . הו א מוכיח , בי ן השאר , כ י יום ־
הלימודי ם הארוך , החד־צדד י והלא־פרודוקטיבי , ש ל ילד י המעמדו ת העליוני ם
והבינוני ם מרב ה א ת עבודת ו ש ל המור ה לל א תועלת , "וכנג ד ז ה מאב ד הו א א ת

296 בדר ך הנסיו ן מצא ו כ י אינדלווידואום־ממוצ ע ברי א צור ך ע ם כ ל נשימ ה בעוצמ ה
ממוצע ת — בקירו ב 25 אינץ ׳ מעוק ב ש ל אויר , וכ י בדק ה אח ת חלו־ ת 20 נשימו ת כקירוב .
יוצא , איפוא , שתצרוכ ת האוי ר ש ל אינדיווידואו ם במש ך 24 שעו ת תה א 720.000 אעץ׳־מעוק ב
א ו 416 רג ל מעוקבת . א ך ידוע , כ י האוי ר שנשמוה ו פע ם הבריו ת שו ב אינ ו יכו ל לשמ ש
באות ו תהליך , אל א א ם כ ן לה א מזוק ק בסדנ ה הגדול ה ש ל הטבע . ע ל פ י הניסויי ם ש ל ואלנטי ן
וברונ ר דומה , שאד ם ברי א נוש ף מקרב ו במש ך שע ה 1300 אעץ׳־מעוק ב ש ל חומצת־פהמ ן ;
דומה , איפוא , כאיל ו הריא ה פולט ת בי 24 שעו ת בקירו ב 8 אונקיו ת ש ל פח ם מוצק . "צרי ך
שיהי ו ל ו לאדם , לפחות , 800 רגל־מעוקב. " ( ה ק ס ל י י. )

297 ע ל פ י חו ק בתי״החרוש ת באנגליה , אי ן ההורי ם דשאי ם לשלו ח ילדי ם למט ה מגי ל
14 לבתי־החרוש ת "הנתוני ם לפיקוח" , אל א א ם כ ן יקנ ו לה ם ברבזמ ן לימוד־דרדקי . בע ל
בירדהחרוש ת הו א האחרא י לשמירת ו ש ל החוק . "הינו ך בבתי־החרוש ת חוב ה הו א ותנא י
לעבודה. ״ (״דו״חו ת ש ל מפקח י בתי־החרושת . 31 באוקט . 1863 ״ , עט ׳ 111 . )

298 ע ל התוצאו ת המועילו ת ביות ר ש ל צירו ף התעמלות '(ולנערי ם א ף אימוני ם צבאיים )

ע ם חובת־הלימודי ם לגב י ילד י בתי־החדוש ת ותלמידי ם עניים , עיי ן בנאומ ו ש ל נ . ו . סניו ר
בקונגר ס השנת י השביע י ש ל "ההתאחדו ת הלאומי ת לקידומ ו ש ל המד ע החברתי " ב״די ך
וחשבו ן ע ל מהל ך הקונגר ס וכר״ . לונדו ן 1863 , עב ד 63 , 64 . וכ ן עיי ן בדו״ ח ש ל מפקח י בתי '
־החרוש ת ל' 31 באוקט . 1865 , עט ׳ 118 , 119 , 120 , 126 והלאה .

299 ״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהה״ד״ , שם , עט ׳ 118 . תעשיין־מש י תמי ם מצהי ר בפנ י החברי ם
ש ל ״הועד ה להעסק ת ילדים ״ : "בטו ח אנ י כל־צרכי , שהיסו ד האמית י ש ל ייצו ר עובדי ם
•מוכשרים . אפש ר למצא ו באיחוד ם ש ל חיבו ר ועבוד ה הח ל מתקופ ת הילדות . אסו ר כמובן ,
שתה א ההתעסקו ת מתוחדדמדי , משעממ ת א ו מזיק ה לבריאות.. . הלוא י והיית י יכו ל לית ן
׳לילד י של י קצ ת עבוד ה וג ם קצ ת משח ק למע ן הגיוו ן בלמידת ם בבית־הספר. " ("הועד ה
להעסק ת ילדים , דו״ ח /ץ / עמ ׳ 82 , מס ׳ 36 . )

397

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

זמנם , בריאות ם ומרצ ם ש ל הילדים , ל א ר ק לל א תוצא ה אל א ג ם תו ך נז ק גמו ר
בשבילם״ 300 . מתו ך שיטת־החרוש ת — ואפש ר לעמו ד ע ל פרט י העניי ן מתו ך דברי ו
ש ל דוב ר ט ארא ן — נב ט הנב ט לחינו ך ש ל העתיד , זד . שיהי ו כרוכי ם בו ,
בשבי ל כ ל הילדי ם שהגיע ו לגי ל מסוים , עבוד ה פרודוקטיבי ת ותלמו ד והתעמלות ,
ול א ר ק בחינ ת מתו ד להגבר ת הייצו ר החברתי , אל א בחינ ת המתו ד היחיד י להקמ ת
דו ר ש ל בני־אד ם מפותחי ם התפתחו ת מלאה .

ראינו , שהתעשיי ה הגדול ה עוקר ת מבחינ ה טכני ת א ת חלוקת־העבוד ה על־דרך ־
המאנופאקטור ה — ז ו חלוק ה המצמיד ה א ת האד ם כול ו לכ ל ימ י חיי ו א ל פעול ה
קמעונית ; ואל ו הצור ה הקאפיטאליסטי ת ש ל התעשיי ה הגדול ה חוזרת־ומייצר ת
בו־בזמ ן אות ה חלוקת־עבוד ה בדמות־אימי ם יות ר נוראה : בבתי־החרוש ת ממ ש —
על־יד י גלגול ו ש ל הפוע ל באביז ר בר־דע ת למכוב ד,־חלקי ת ; ובכ ל שא ר המקומו ת —
במקצ ת על־יד י השימו ש מזמן־לזמ ן במכונו ת ובעבודת־מכונות 301 ובמקצ ת על־יד י
הנהג ת עבוד ה ש ל נשים , ילדי ם ופועלי ם בלתי־מאומני ם — כיסו ד חד ש ש ל חלוקת ־
העבודה . בתוק ף מתפרצ ת הסתיר ה שבי ן חלוקת־העבוד ה על־דרך־המאנופאקטור ה
ובי ן טיב ה ש ל התעשיי ה הגדולה . אות ה סתיר ה מתגלית , בי ן השאר , בעובד ה האיומה ,
שחל ק גדו ל מ ן הילדים , העסוקי ם בבתי־החרוש ת ובמאנופאקטורו ת החדישים , שה ם
כבולים־וצמודי ם מגיל ם הר ך ביות ר לעשיו ת הפשוטות־ביות ר — מנוצלי ם במש ך
שני ם רבות , בל א שילמד ו עבוד ה אח ת כהלכה , שתוכ ל להכשיר ם לאחר־כ ך לשימו ש
כל־שהוא , ולו א באות ה מאנופאקטור ה גופ ה א ו באות ו בית־ ד,חרושת . בבתי־הדפו ס
האנגליים , למשל , נהו ג הי ה קודם־לכ ן — בהתא ם לשיטת ן ש ל המאנופאקטור ה

300 סניור : ״דו״ ח ע ל מהל ך הקונגר ס ובו׳״ . עמ ׳ [ 65 ] 66 . שהתעשיי ה הגדולה ,
משהגיע ה לדרגת־שי א מסוימת , ע ם שהי א מטיל ה מהפכ ה באופן־הייצו ר החומר י וביחסי *
הייצו ר החברתיים , מטיל ה מהפכ ה ג ם במוחותיה ם ש ל הבריו ת — דב ר ז ה יוכ ח ל ו בהוכח ה
חותכת , א ם תשוו ה א ת נאומ ו ש ל נ . ו . סניו ר משנ ת 1865 א ל הפיליפיק ה של ו כנג ד חוקי *
בתי־ ד,חרוש ת משנ ת 1833 ; א ו א ם תשוו ה א ת ההשקפו ת שהובע ו בקונגר ס הנ״ ל א ל
העובדה , שבחלקי ם כפריי ם מסוימי ם ש ל אנגלי ה עדיי ן ח ל איסו ר ע ד היו ם הזה , שאסו ר
לה ם להורי ם עניי ם — בעונ ש ש ל נויתה־נזרע ב — לחנ ך א ת ילדיהם . הנ ה מספ ד מ ר סנל , למשל ,
כ י מעש ה שכי ח הו א בסומרסטשייר , שא ם אד ם ענ י פונ ה לעזר ת הקהילה , מכריחי ם אות ו
להוצי א א ת ילד ו מבית־הספר . וג ם מ ר וולאסטון , כומ ר בפלטהיים , מספ ר ע ל במ ה מקדים ,
שנשלל ה כ ל תמיכ ה מא ת משפחו ת מסוימו ת ״משו ם ששלח ו א ת בניה ם לביוז־הספר ״ !

301 כ ל מקו ם שמתחרי ם ביניהם , א ם במישרי ן וא ם בעקיפין , מכונו ת ע ל דרך־האומנו ת
המונעו ת בכוח־אדם , מזה , ומנגנון־מכונו ת מפות ח וממיל א מבוס ס ע ל כוח־מני ע מכאני ,
מז ה — חל ה תמור ה גדול ה לגב י הפוע ל המני ע א ת המכונה . מתחיל ה בא ה מכונת־הקיטו ר
במקומ ו ש ל הפועל , עכשי ו שומ ה עלי ו לבו א במקומ ה ש ל מכונת־הקיטור . וכ ך מגיעו ת
המתיחו ת ש ל כוח־עבודת ו והשקעת ו ליד י שיעורי ם לא־אנושיים , ול א כ ל שכ ן לגב י צעירי ם
הנידוני ם לייסורי־איו ב אלה ! הנ ה חב ר הועד ה לונג ׳ מצ א בקוונטר י ובסביב ה נערי ם בנ י
10 ע ד 15 המשמשי ם בסיבו ב מנורי־ ד,סרטים , חו ץ מילדי ם צעירים־יות ר שהוט ל עליה ם לסוב ב
מנורי ם בממדי ם קטנים־יותר . "הר י ז ו עבוד ה מייגע ת ומפרכ ת לאין־שיעור . אי ן תנע ר אל א תחלי ף
בלב ד בשבי ל כונז־קיטור ' ו״.־ 61 זז 0 נ ן 8168111 ■ £01 6 ; 1 גז: 8111 < 8111 6 ־ 11161 א 8 ג ׳ 1103 1116 ״' ] .
(״הועד ה להעסק ת ילדים , דו״ ח ן\ , 1866 ״ , עט ׳ 114 , מם ׳ 6 . ) ע ל התוצאו ת הקטלניו ת ש ל
״שיטת־עבדו ח זו ״ — כפ י שמכנ ה אות ה הדו״ ח הרשמ י — עיי ן שם ■ [עם ׳ 114 ואילך] .

398

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

והאומנו ת הישנו ת — ש ד,שוליו ת הי ו עוברי ם מעבודו ת קלו ת לעבודו ת מלאות -
תוכן . ה ם הי ו עוברי ם ע ל חוק־לימודי ם ע ד שנעש ו פועלי־דפו ס *מושלמים . ידיע ת
קרו א וכתו ב הית ה לכ ל אח ד מה ם חוב ה הכרוכ ה באומנותם . כ ל ז ה נשתנ ה ע ם
הופע ת מכונת־הדפוס . ז ו משתמש ת בשנ י סוגי־עובדים : פוע ל בוגר , המשגי ח ע ל
המכונה , ושוליות־למכונות , רוב ם בנ י 11 — 17 , שכ ל עסיקת ם אינ ה אל א זו : להני ח
גליו ן ניי ר דול ק לפנ י המכונ ה ולהוציא ו מתוכ ה כשהו א מודפס . ה ם עושי ם עבוד ה
מטמטמ ת זו , ביחו ד בלונדון , 14 , 15 , 16 שעו ת בלא־הפס ק במש ך ימי ם אחדי ם
בשבוע , ותכופו ת עושי ם אות ה 36 שעו ת רצופו ת ור ק שת י שעות־מנוח ה ניתנו ת
לה ם לארוח ה ולשינה 302 . רבי ם מה ם אינ ם יודעי ם קרוא , ובדר ך כל ל ה ם יצורי ם
פרועים , בלתי־תקינים . "כד י להכשיר ם לעבוד ה שעליה ם לעשותה , אי ן ה ם צריכי ם
לשו ם חינו ך שכל י ; מעט ה כא ן ההזדמנו ת בשבי ל מומחיות , ועו ד פחו ת מכ ן בשבי ל
שיפו ט ; שכרם , א ם ג ם גבו ה בער ך לגב י ילדים , אינ ו עול ה במיד ה יחסי ת ע ם גידול ם
הם , ולרוב ם המכרי ע אי ן סיכו י להתקד ם ולהגי ע למשר ה מכניסה־יות ר ואחראית ־
יות ר ש ל משגיודהמכונה , משו ם שלי ד כ ל מכונ ה ממונ ה ר ק משגי ח אחד , א ך
נספחי ם ל ה לפחו ת 2 שוליו ת ותכופו ת 4 שוליות" 303 . משבגר ו יות ר מד י בשבי ל
עבודתם , עבודת־ילדים , כלומר , לפחו ת בשנת ם ה־ 17 , מפטרי ם אות ם מבית־הדפום .
וה ם נעשי ם והולכי ם מועדי ם לעבריינות . נסיונו ת אחדים , שנעש ו להזמי ן לה ם עסיק ה
כ ל שהי א במקו ם אחר , נכשל ו ע ל שו ם בעדותם , גסותם , ניוונ ם הגופנ י והרוחני .

כ ל האמו ר בזזלוקת־העמד ה על־דרך־המאנופאקטור ה בתחומ י הסדנ ה כוח ו יפ ה
ג ם לגב י חלוקת־העבוד ה בתחומ י החברה . כ ל זמ ן שהאומנו ת והמאנופאקטור ה ה ן
הבסי ס הכלל י לייצו ר ש ל החברה , הר י גור ם הכרח י בהתפתחו ת הוא , שהיצר ן יה א
משועב ד לענף־ייצו ר יחי ד ומיוחד , שתחו ל התפצלו ת בריבוי־הגנניי ם המקור י ש ל
עסיקתו 304 . ע ל אות ו בסי ס מוצ א כ ל ענף־ייצו ר בדר ך הנסיו ן א ת דמות ו הטכני ת
הראוי ה לו , מעט־מע ט הו א משכל ל אות ה ומביא ה ליד י גיבו ש מהי ר משהושג ה דרג ה
מסוימ ת ש ל בגרות . מד , שגור ם אי־פ ה אי־ש ם ליד י תמורו ת — מלב ד חומר־עבוד ה
חדש , שהמסח ר מספק ו — הר י ז ו השתנות ו ההדרגתי ת ש ל מכשיר־העבודה . א ך ג ם
ז ה מתאבן־והולך , משהשי ג פע ם א ת צורת ו ההולמ ת אות ו לפ י הנסיון , וראי ה
לכ ך — מסירת ו מדו ר לדור , ולפעמי ם במש ך אלפ י שנים . אופיינ י הדבר , שע ד המא ה

302 שם , עמ ׳ 3 , מם ׳ 24 .

303 שם , עמ ׳ 7 , מס ׳ 60 .

304 ״בכמ ה חלקי ם שברמו ת סקוטיה , לפנ י שבי ם לא־מרובו ת כ ל כך , הי ה כ ל איכ ר — כ ך
מעי ד הדו״ ה הסטאטיסט י [ ; 81311811031 .400011111 ] —מתקי ן לעצמ ו א ת נעלי ו מעוד ,
שעצ ם ידי ו ברסקוהו . ל א רוע ה אחד , וא ף בעל־בקת ה [ 8 * 0011:61 ] , ע ם אשת ו וילדי ו — הי ו
מופיעי ם בכנסיי ה לבוש י בגדים , של א הל ו בה ם ידיי ם אחרות , זול ת יד ם הם , מא ז גזז ו א ת
הצמ ר מהצא ן א ו זרע ו א ת הפשת ה בשדה . וא ף מוסיפי ם ומעירים , כ י לש ם התקנ ת החפצי ם
האל ה כמע ט של א קנ ו שו ם סחורה , חו ץ ממדצע , מחט , אצבעון , וחלקי ם מועטים־שבמדעטי ם
מאבזדי־הברז ל המשמשי ם באריגה . א ף הצבעי ם — הנשי ם הי ו מפיקו ת אות ם בעיק ר מעצים ,
שיחי ם ועשבים. ״ (דוגאל ד סטיוארט , ״כתבים״ , הוצ . האמילטון , כר ך 11 וזג , עט ׳
327 — 328 . )

399

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

ה־ 18 וע ד בכלל , קרויו ת הי ו האומנויו ת השונו ת בש ם מסתורי ן 305 ,

ולתו ך מחשכי ו ל א יכו ל הי ה לחדו ר אל א מ י שנתגל ו ל ו הסתרי ם גילו י אמפיר י
ומקצועי . התעשיי ה הגדול ה קרע ה א ת הצעיף , ז ה שהלי ט בפנ י הבריו ת א ת תהליך *
הייצו ר החברת י ש ל עצמם , וא ת ענפי־הייצו ר השוגי ם שנתייחדו־והלכ ו ייהו ד טבעי *
מקורי , הפ ך לחידות , ל א ר ק בשבי ל ענף־ייצו ר אח ד לגב י השני , אל א אפיל ו בשבי ל
יודעי־סו ד בכ ל ענ ף וענף . עיקר ה ש ל התעשיי ה הגדול ה — להפרי ד כ ל תהליך־של ־
ייצו ר ליסודותירמרכיביו , כ ל תהלי ך כשלעצמו , ובתחיל ה לל א נתינת־דע ת ע ל הי ד
העובד ת ש ל האד ם — הו א שיצ ר א ת המד ע המודרני־לחלוטי ן ש ל הטכנולוגיה .
הצורו ת המנומרות , חסרות־קש ר לכאור ה ומאומות , ש ל תהליך־הייצו ר החברת י
נתפרד ו ונהפכ ו לאופני־שימו ש במדעי־הטב ע — אופני ם תכניתיים־מודעי ם
ומיוחדים־שיטתיי ם לפ י תכלית ה ש ל התוצאה־המועילה . וכ ן גילת ה הטכנולוגי ה א ת
צורות־היסו ד הגדולו ת ש ל התנועה , המועטו ת במספרן , שכ ל עשיי ה פרודוקטיבי ת
ש ל גוף־האד ם צריכ ה לעבו ר בהן , ויהי ו המכשירי ם שמשתמשי ם בה ם מרובים *
ושוני ם כמ ו שיהיו ; ממ ש כמ ו שתור ת המכאניק ה אינ ה נתעי ת על־יד י מנגנון *
המכונו ת המורכב־מסוב ך ביותר , אל א רוא ה בכ ך חזר ה מתמד ת ע ל הכוחו ת המכאניי ם
הפשוטים . לעול ם אי ן התעשיי ה החדיש ה מסתכל ת ומטפל ת בצורת ו המצוי ה ש ל
תהליך־ייצו ר מסוי ם כבצור ה מוחלטת־מושלמת . מכאן , שבסיס ה הטכנ י מהפכנ י הוא ,
ואל ו בסיס ם ש ל כ ל אופני־הייצו ר הקודמי ם הי ה שמרנ י בעיקרו 306 . על־יד י מנגנון ־
של־מכונות , תהליכי ם כימיי ם ומתודי ם אחרי ם — מהפכ ת התעשיי ה הגדול ה בתמידו ת
ל א ר ק א ת היסו ד הטכנ י ש ל הייצו ר אל א ג ם א ת תיפקודי־הפועלי ם וא ת הצירופי ם
החברתיי ם ש ל תהליך־העבודה . ובכ ך הי א מהפכ ת — וג ם כא ן בתמידו ת — א ת
חלוקת־העבוד ה בתו ך החברה , ומטלטל ת בל י הפס ק כמויות־של־הו ן והמוני־פועלי ם
מענף־ייצו ר אח ד למשנהו . מכאן , שמהות ה ש ל התעשיי ה הגדול ה מחייב ת חילו ף
בעבודה , זרימ ה בתיפקודים , כוש ר לתנוע ה מלא ה ש ל הפועל . מצ ד שני , בצורת ה

305 ב״ספ ד האומניות " המפורס ם ש ל אטיי ן בואל ו נקבע ת בי ן השא ר הלכה , כ י שולי ה
חיי ב להישבע , ע ם התקבל ו לבי ן האומני ם ; ״שיאה ב א ת אחי ו באחו ה ; שיתמו ך בה ם ;
של א יגל ה — כ ל אח ד באומנות ו [ע 16 ; 161 מ ] של ו — א ת סודות־המלאכ ה ; ושל א יעי ר
א ת לב ו ש ל הקונ ה ע ל הפגמי ם בתוצר ם ש ל אחרים , כד י להצי ע א ת סחורת ו של ו — אפיל ו
א ם י ש בכ ך משו ם טוב ת הכלל. "

306 ״אי ן קיו ם לבורגנו ת בל א שתתמיד־ותטי ל מהפכ ה במכשירי־הייצור , וע ל יד י כ ך —
ביחסי־הייצור , וממיל א — בכ ל היחסי ם החברתיים . כנג ד ז ה — תנאי־קיו ם ראשו ן לכ ל
המעמדו ת התעשייתיי ם הקודמי ם היה : שמיר ה קפדני ת ע ל צור ת הייצו ר הישנה . תקופת ־
הבורגנו ת מצטיינ ת מכ ל אל ה שקדמ ו ל ה — בהפיכ ה מתמד ת בייצור , בהזדעזעו ת בלתי ־
פוסק ת ש ל כ ל היחסי ם החברתיים , באי־בטחו ן מתמי ד ובתנוע ה מתמדת . כ ל היחסי ם המוצקי ם
שהעל ו חלודה , ע ל כ ל לו י המחשבו ת וההשקפו ת הישנו ת והמכובדו ת — כ ל אל ה מתפוררים ,
וכ ל היחסי ם החדשי ם מתיישני ם בטר ם יגיע ו ליד י התאבנות . כ ל מעמד־ומעומ ד מתנדף ־
וחולף , כ ל הקדו ש מתהלל , ובני־האד ם אנוסים , סוף־סוף , לראו ת בעיניי ם מפוקחות . א ת
עמדת ם בחיים , א ת יחסיה ם ההדדיים. " (פ . אנגל ס וקאר ל מאר קס : "מאניפס ט
המפלג ה הקומוניסטית. ״ לונדו ן, 1848 , עמ ד 5 . [הד,וצ . העברי ת ע ל פ י תרגומ ו ש ל מ . דורמן ,
ר ׳ מארקס־אנגלס , כתבי ם נבחרים , כר ך ן , ספרי ת פועלים , ד,וצ . הקבה״ א השומ ר הצעיר ,
1942 , עמ ׳ 301 .] )

400

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

הקאפיטאליסטי ת הי א חוזרת־ומייצר ת א ת חלוקת־העבוד ה הקודמ ת ע ל ייחודי ה
המאובנים . ראינו , כיצ ד סתיר ה מוחלט ת ז ו עוקר ת מימי־חיי ו ש ל הפוע ל כ ל מנוחה ,
יציבו ת ובטחו ן ; כיצ ד הי א מאיימ ת תמי ד להוצי א מיד ו ג ם א ת אמצעי־העבוד ה וג ם
א ת אמצעי־מחייתו 307 ולעשות ו מיותר , אות ו וא ת תיפקודו־החלק י ; כיצ ד סתיר ה
ז ו שופכ ת א ת חמת ה בזבח־חללי ם המתחול ל ללא־הפס ק בקר ב מעמד־הפועלים ,
בבזבו ז כוחות־עבוד ה ללא־שיעו ר ובהריסו ת הנגרמו ת על־יד י אנארכי ה חברתית .
זה ו הצ ד השליל י שבדבר . אולם , א ם החילוף־בעבוד ה מגי ע עכשי ו ליד י ת 1 קפ 1
ר ק בחזק ת חוק־טב ע מכניע , ופעולת ו פעולת־הר ס עיוור ת הי א ש ל חוק־טבע , שנתק ל
בכ ל מקו ם במכשולים 308 — הר י התעשיי ה הגדול ה גופה , על־יד י משבריה־שואותי ה
[הקאטאסטרופות] , ©על ה שאל ת חיי ם א ו מוו ת בכך , שהכ ל יכיר ו בחילוף־העבודה ,
וממיל א במומחיו ת מרובודצדדי ם ש ל הפועלים , וירא ו ב ו חוק־ייצו ר חברתי־כללי ,
ויסגל ו א ת התנאי ם להגשמת ו התקינה . הי א מעל ה שאל ת חיי ם א ו מוו ת בכך , שי ש
להחלי ף אות ה מפלצ ת — אוכלוסיית־פועלי ם מדולדלת , עומד ת לרשו ת ההון ,
מוחזק ת כרזרב ה בשבי ל צרכי־הניצו ל של ו המשתני ם — ביכלת ו המוחלט ת ש ל
האד ם לעמו ד לרשו ת הצרכי ם המשתני ם ש ל העבודה ? שי ש להחלי ף א ת האינדי ־
ווידואום־החלקיי , שאינ ו משמ ש אל א נוש א לתיפקוד־חלקי י ש ל החברה , באינדיווידואו ם
מפות ח בשלימות , שתיפקודי ם חברתיי ם שוני ם אינ ם לגבי ו אל א אופני־פעול ה
המתחלפי ם ז ה בזה . יסו ד אח ד בתחליך־המהפכ ה הזה , יסו ד המתפת ח בדר ך טבעית ־
מקורי ת ע ל בסי ם התעשיי ה הגדולה , אנ ו מוצאי ם בבתי־הספ ר הפוליטכניי ם
והאגרונומיי ם ? יסו ד שנ י — בבתי־הםפ ר המקצועיי ם ; 61186181161116111 ׳! > 600168 ״ ]
ו״ 61 ו 683101 ! 0 ' 1 מ , שילד י הפועלי ם מקבלי ם בה ם לימוד־מ ה בטכנולוגי ה וכ ן בשימו ש
המעש י ש ל מכשירי־הייצו ר השונים . וא ם תחוקת־בתי־החרוש ת ל א השיג ה אל א
צירו ף ש ל לימו ד אלמנטאר י ע ם עבוד ה חרשתי ת — ז ה ויתו ר ראשון , שהוש ג בקוש י
תו ך מאב ק ע ם ההו ן — הר י אי ן ספ ק שכיבו ש השלטו ן המדינ י ביד י מעמד־הפועלים ,
כיבו ש שאי ן למנו ע בעדו , עתי ד לכבו ש ג ם למע ן הלימו ד הטכנולוגי , להלכ ה
ולמעשה , א ת מקומ ו הראו י ל ו בבתי־הספ ר ש ל הפועלים . וא ף ז ה אינ ו מוט ל
בספק , שהצור ה הקאפיטאלימטי ת ש ל הייצור , ובהתא ם לכ ך התנאי ם הכלכליי ם

307 0 ^כ 11 7 מ 1 131£6 ¥011 "

״. 6 ^ 11 1 7 ( 61 ־ 1161 ^ ־ 11163118 1116 6 ^ 1 30 ) 7011 11611 ^

["את ם נוטלי ם א ת חי י

א ם את ם נוטלי ם א ת האמצעים , מח ם אנ י חי." ]

(שקספיו , "הסוח ר מוונציה." )

303 פוע ל צרפתי , לאח ד שוב ו מסאךפראנציסקו , כות ב : "מעול ם ל א היית י מאמין , שאהי ה
מוכש ר לעסו ק בכ ל אות ן אומניות , שעסקת י בה ן בקאליפודניה . תחיל ה חזק ה בלב י ההכרה ,
שמלב ד עבודודחדפו ס אינ י מסוג ל לכלום.. . א ך משראית י עצמ י שרו י בתו ך עול ם ש ל
הרפתקנים , המחליפי ם אומנות ם ביתר־קלו ת משמחליפי ם ח ם כותנותיה ם — ח י נפשי ! —
עשית י כמעש ה אחרים . משנתברר , כ י מקצו ע ש ל עבודה״במכדו ת אינ ו מכני ס ד י הצורך ,
פרשת י הימנ ו ויצאת י העירה , וש ם עסקת י בזזדאחר־ז ה . כפועל־דפוס , כמכסזדגגות , כיוצק ־
עופרת , וכד . מתו ך נסיו ן ז ה שראו י אנ י וכש ר לכ ל המלאכות , שו ב אנ י ח ש עצמ י פחו ת
רכדכי ת ויות ר אדם״ . (א . ק ד ר ב ו ן : ״ע ל הלימו ד המקצועי״ . מהד . ב׳ . [פארי ס 1860 ] , עמ ׳ 50 . )

דזקאפיטא ל 26

401

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

ש ל הפועלים , עומדי ם בניגו ד קיצוני־ביות ר א ל אות ם תסס י המד.פכד , וא ל מטרתם —
ביטול ה ש ל חלוקת־העבוד ח הישנה . אך , התפתחו ת הסתירות ■ ש ל אופן־ייצו ר
היסטור י הי א הדר ך ההיסטורי ת היחיד ה לעקירת ו ולעיצדב ו מחדש . המימר א :
״ ! 13111 > 1 <! 01-6 3 ע 11 ס' 501:01 6 א: ״ [הסנדלר , כלך־ל ך אצ ל אימומ ך! ] — אות ו שי א
[ 0111:3 108 ( 1 1160 ] ש ל חכמ ת אומני ם — נהפכ ה לאיול ת איומה , מא ז ב א השע ן
ווא ט והמצי א א ת מכונת־ ד,קיטור , וב א הספ ר ארקריי ט והמצי א א ת נול־־ ד,שלשלאות ,
וב א הצור ף פולטו ן והמצי א א ת םפינת־הק, ט .ן ר 309 .

כ ל שהתחוק ה התעשייתי ת מסדיר ה א ת העבוד ה בבתי־החרושת , במאנופאקטורו ת
וכר , הר י אי ן דב ר ז ה נרא ה מתחיל ה אל א כהתערבו ת מכויות־חניצו ל ש ל ההון .
כנג ד ז ה כ ל הסד ר ש ל ז ו המכונ ה עבודת־ביתית 310 — הכ ל רואי ם ב ו מי ד פגיע ה
ישיר ה בשלטו ן האבו ת [ 13 £0168138 ־ 311 <!] , היינו , לפ י פירו ש מודרני : פגיע ה
באוטוריט ה ש ל ההורים ; והפארלאמג ט האנגלי , עדין־ ד,הרגשה , העמיד־פני ם זמ ן
ר ב כאיל ו נרת ע מפנ י צע ד כזה . אול ם בתוק ף העובדו ת נאל ץ סוף־סו ף להודות , כ י
התעשיי ה הגדולה , בהרס ה א ת היסו ד הכלכל י ש ל מבנדדהמשפח ה הישן , וא ת העבוד ה
המשפחתי ת המותאמ ת לו , הורס ת ג ם א ת עצ ם יחסי־המשפח ה הישנים . מ ן ההכר ח
הי ה להכרי ז ע ל זכות ו ש ל הילד . ״מתחוו ר לאסוננ ו במיד ה מצערת ״ — כ ך נאמ ר
בדין־וחשבו ן הסופ י ש ל ״הועד ה להעסק ת ילדים ״ לשנ ת 1866 — "מתו ך כ ל גביות ־
העדות , כ י הילדי ם והילדו ת יות ר משה ם זקוקי ם להגנ ה מפנ י כ ל אדם , זקוקי ם ה ם
להגנ ה מפנ י אבותיהם. " שיט ת הניצו ל ללא־שיעו ר ש ל עבודת־הילדי ם בכלל , וש ל
עבודת־הבי ת בפרט , "מתקיימ ת ר ק על־יד י כך , שההורי ם י ש ביד ם לקיי ם בשרירות ,
לל א סיי ג ולל א השגחה , א ת שלטונ ם המרשי ע בילדיה ם הצעירי ם והרכים.. . אסור ,
שהאבו ת יה א בידיה ם אות ו כו ח מוחלט , שיוכל ו להפו ך א ת ילדיה ם למכונו ת סתם ,
ולהרוי ח כ ך וכ ך שכ ר לשבוע.. . ילדי ם וצעירי ם זכאים , איפוא , בכ ל המקרי ם מסו ג
? ה לתבו ע מא ת התחוק ה א ת זכות ם הטבעית , שתובט ח לה ם השתחררו ת מאות ו מצב ,
ההור ס א ת כוח ם הגופנ י קודם־זמנ ו ומנמי ך א ת דרגת ם האנושי ת מבחינ ה מוסרי ת
ושכלית" 311 . ואול ם ל א העיוו ת ש ל שלטון־האבו ת הו א שיצ ר א ת הניצו ל שמנצ ל

309 ג ׳ ו ה ן ב ל ר ם — ממ ש חזיו ן בתולדו ת הכלכל ה המדיני ת — תפ ס כב ר בסו ף
המא ה ד,־ 17 בבהירו ת גמור ה א ת הצור ך בביטול ו ש ל ההינו ד וש ל חלוקת־ ד,עבוד ה אש ר בימינו ,
המביאי ם ליד י היפרטרופי ה ואטדופי ה [יתר־גידו ל וניוון־כליון ] ע ל שנ י הקצוו ת ש ל החברה ,
א ם ג ם בכיווני ם הפוכים . יפ ה הו א אומר , בי ן השא ר : "חינו ך בט ל אינ ו טו ב בהרב ה מחינו ך
לבטלה.. . עבוד ה גופני ת — מוס ד ראשונ י הו א מיד י שמים.. . יפ ה העבוד ה לבריאו ת הגו ף
כאכיל ה לחיותו ! שכן , הכאבי ם שחוס ך אד ם ע ם הבטלה , ישו ב וימצא ם במחלתו.. . העבוד ה
מוסיפ ה שמ ן למנורת־החיים , ואל ו החשיב ה מדליקתה.. . עיסו ק אוילי , ילדות י (זא ת — תו ך
נבוא ה ממ ש — כנג ד הבאסדובי ם ומחקיה ם המודרניי ם הק ד,ים ) משמ ר'אוילו ת ברו ח הילדים. "
("הצעו ת להקמ ת בית־ספ ר לתעשיי ה בשבי ל המלאכו ת רבות־ ד,תועל ת והחקלאות" . לונדו ן
1696 , עמ ׳ 12 , 14 , 18 . )

310 אגב , ז ו נהוג ה לרו ב ג ם בסדנו ת הקטנות , כפ י שראינ ו במאנופאקטורו ת התקדי ם
ובקליעת־קש , וביחו ד — כפ י שאפש ר הי ה להוכי ח ביתר־פירו ט — ג ם במאנופאקטורות ־
המתכ ת בשפילד , בבירמינגהא ם וכד .

311 ״הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ח *״ , עט ׳ /וגג , מס ׳ 162 , ודו״ ח ןן , ענ ד וו 1 ומץ* , מס ׳ 285 ,

289 , עמ ׳ /וגגג , מם ' 191 .

402

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

ההון , א ם במישרי ן וא ם בעקיפין , כוחות־עבוד ה בלתי־מבוגרים , אל א אדרבה , דרך ־
הניצו ל הקאפיטאליסטי ת הי א שעשת ה א ת שלטון־האבו ת לעיוות , בבטל ה א ת היסו ד
הכלכל י המתאי ם לכך . ויהא , שאיומ ה ומתועב ת הי א התפוררות ה ש ל מערכת ־
המשפה ה הקודמ ת בתחומי ה ש ל השיט ה הקאפיטאליסטית , א ף ע ל פ י כן , על־יד י כ ך
שהתעשיי ה הגדול ה מוסר ת ביד י הנשים , הצעירי ם והילדי ם משנ י המיני ם תפקי ד
מכרי ע בתהליכי־ייצו ר מאורגני ם אירגו ן חברתי , מחו ץ לתחומ י הבי ת — הר י הי א
יוצר ת א ת הבסי ס הכלכל י החד ש לצור ה נעל ה יות ר ש ל המשפח ה וש ל היחסי ם בי ן
שנ י המינים . ברי : א ף זא ת הי א איולת , שרואי ם צור ה מוחלטת־סופי ת בצורת *
המשפח ה הנוצרית־ ד,גרמנית , א ו בצורת ה הרומאית־העתיקה , א ו בצור ה חיננית ־
העתיקה , א ו בצורת ה המזרחי ת < אגב , הלל ו כול ן מהוו ת שלשל ת אח ת ש ל התפתחו ת
היסטורית . וכ ן ברור־ומוחנר , שאות ו הרכ ב ש ל חבר־עובדי ם מצור ף מגברי ם ונשי ם
ובנ י גילי ם שונים־ביות ר — א ף ע ל פ י שבצורת ו הקאפיטאליסטית , הטבעית ־
מקורי ת האכזרית , שהפוע ל אינ ו קיי ם אל א למע ן תהליך־הייצור , ול א תהליך־זזייצו ר
למע ן הפועל , משמ ש הרכ ב ז ה מקור־ספס ת לשחיתו ת ולעבדו ת — מ ן ההכר ח
שייהפ ך בתנאי ם מתאימי ם דוק א למקו ר ש ל התפתחו ת הומאנית 312 .

ראינ ו : צור ך זה , כ י חוק־בתי־החרוש ת — תחיל ה חו ק יוצ א מהכלל , בשבי ל
בתי־טוויי ה ובתי־אריג ה בלבד , אל ה יצירי ו הראשוני ם ש ל המפעל־המכונת י — יקב ל
תוק ף כחו ק כלל י בשבי ל הייצו ר החברת י כולו , נוב ע מתו ך מהל ך ההתפתחו ת
ההיסטורי ת ש ל התעשיי ה הגדול ה ; ע ל הרק ע ש ל ז ו חל ה מהפכ ה גמוד ה בצורת ־
המורש ה ש ל המאנופאקטורה , האומנו ת והעבודה־הביתי ת : המאנופאקטור ה הופכת ־
והולכ ת בתמידו ת לבית־ההרושת , האומנו ת הופכת־והולכ ת בתמידו ת למאנופאקטורה ,
ולאחרונה , תחומ י האומנו ת והעבודה־הביתי ת נעשי ם בזמ ן קצ ר ביחס , ע ד להפליא ,
מאורו ת ש ל יסורים , שהניצו ל הקאפיטאליסט י ע ל מוראותי ו המטודפים־ביות ר יכו ל
לערו ך בה ן א ת משחק ו החפשי . שנ י גורמי ם הם , המכריעי ם בסופ ו ש ל דב ר : ראשית ,
הנסיו ן המתחד ש תמיד , כ י ההון , משנכנ ע לפיקו ח המדינ ה בנקודו ת אחדו ת ש ל
ההיק ף החברתי , הריה ו ממל א א ת הפסד ו בית ר תוקף , ללא־מידה , בנקודו ת אחרו ת
ש ל ההיקף 313 ? שנית , זעקת ם ש ל הקאפיטאליסטי ם עצמ ם לשויו ן תנאי־ההתחרות ,
כלומר , לסייגי ם שווי ם בניצו ל העבודה 314 . בוא ו ונשמ ע בעניי ן ז ה שת י גניחות־לב .
האדוני ם וו . קוקסלי י (חרשתנ י מסמרים , שרשרו ת וכ ר בבריסטול ) התקינ ו מרצונ ם
הטו ב א ת ההסד ר ש ל חוק־בתי־החרוש ת בבית־עסקם . "הואי ל והשיט ה הישנה ,
הבלתי־סדידה , שלט ת בבתי־המפעלי ם השכנים , הר י הם , האדוני ם קוקסליי , נתוני ם
לריעותא , שהנערי ם העובדי ם אצל ם מוסתי ם ( 1 ) 6111:106 ) להמשי ך א ת העבוד ה במקו ם
אחר , לאח ר 6 שעו ת בערב . ,כ ל זה ׳ — אומרי ם הללו , כמוב ן — ,הו א עוו ל והפס ד
בשבילנו , שכ ן י ש בכ ך משו ם ניצו ל חל ק מכוח ו ש ל הנער , שאנחנ ו צריכי ם להפי ק

312 "עבוד ת בית־חרושת , אפש ר שתה א נקיי ה ומשובח ת ממ ש כעבוד ה ביתית , ואול י עו ד
משובח ת הימנה. ״ (״דו״הו ת ש ל מפקח י בתהח״ר . 31 באוקט . 1865 . ״ עם ׳ 127 . )

313 שם . עמ ׳ 27 , 32 .

314 המונ י דוגמאו ת לכ ך בדו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ר .

403

ייצור ו ש ל עודף־הער ך ד!יחס י

ממנ ו תועל ת מלאה׳" 315 . ה . ו . סימפסו ן(בע ל בית־חרוש ת לשקיקי ם וחפיסו ת ש ל ניי ר
[• 61 > 131 ט 332 ^> 8 :- 61 ( 31 ?] , בלונדון ) מצהי ר בפנ י שליחי ה ש ל "הועד ה להעסק ת
ילדים" : "הו א יהי ה מוכ ן ומזומ ן לחתו ם ע ל כ ל בקש ה לש ם כ ך (התערבו ת
מטע ם התחוקה).. . לפ י מצ ב הדברי ם עכשיו , תוק ף אות ו חוסר־מנוזז ה כ ל ליל ה
(״ 112111 ! 81 £611 16811688 3 ז 35 עג 31 116 ״׳ ),לאח ר שנע ל א ת בית־עסקו , שמ א האחדי ם
יעבד ו במאוח ר יות ר ממנ ו ויוציא ו מיד ו א ת ההזמנות" 313 . בסיכומ ה אומר ת "הועד ה
להעסק ת ילדים ״ לאמו ר : "יה א בז ה משו ם אי־צד ק לגב י המעסיקי ם הגדולים , שבת י
החרוש ת יהי ו כפופי ם להסדר , בעו ד שעות־העבוד ה במפעלי ם הקטני ם אש ר בענ ף
ז ה גופ ו ל א יהי ו נתונו ת לשו ם הגבל ה חוקית . ונוס ף ע ל אי־הצד ק הנוב ע מתו ך
תנאי־התחדו ת בלתי־הוגני ם בעניי ן שעות־העבודה , בא ם מפעלי־העבוד ה הקטני ם
יהי ו משוחררי ם — יבו א עו ד ההפס ד בשבי ל החרשתני ם הגדולי ם בכך , שאספק ת
העבוד ה ש ל הצעירי ם והנשי ם תה א סוט ה מה ם א ל מפעלי־העבוד ה המשוחררי ם מ ן
התחוקה . ועו ד : יה א בכ ך משו ם דחיפ ה לריבוי ם ש ל בתי־העבודד . הקטנים , שכמע ט
כול ם — לל א יוצ א מ ן הכל ל — ה ם בלתי־נוחי ם ביות ר מבחינ ת הבריאות , הדוחה ,
החינו ך והשיפו ר הכלל י ש ל האומה" 317 .

"הנעד ה להעסק ת ילדים " מציע ה בדין־וחשבו ן הסופ י להטי ל א ת מרות ו ש ל
חוק־בתי־החרוש ת ע ל יות ר מ' 1.400,000 ילדים , צעירי ם ונשים , שבער ך מחצית ם
מנוצלי ם במפעלי ם הזעירי ם ובעבודה־הביתית 318 . והר י הי א אומרת : "א ך א ם
הפארלאמנ ט ימצ א לנכו ן להעמי ד תח ת חסו ת התחוקה , שהזכרנ ו לעיל , א ת כל ל
המספ ר הגדו ל ש ל ילדים , צעירי ם ונשים.. . שו ב אי ן להטי ל ספ ק בדבר , שתחוק ה
כזא ת תה א משפיע ה טוב ה מרוב ה ל א ר ק ע ל הצעירי ם והחלשי ם — עיק ר מטרת ה
הישיר ה ש ל התחוק ה — אל א ג ם ע ל ההמו ן המרוב ה יות ר ש ל פועלי ם מבוגרים ,
שייכנס ו מי ד לתחום־השפעת ה ש ל התחוק ה בכ ל אות ם בתי־העיסוק , א ם במישרי ן
(עובדות ) וא ם בעקיפי ן (עובדים) . התחוק ה תכפ ה עליה ם שעות־עבוד ה תקינו ת
ומתונות ; הי א תבי א ליד י כך , שמקומות־עבודת ם יהי ו מוחזקי ם במצ ב יפ ה

315 ״הועד ה להעסק ת ילדים , דו״ד ו \״ , עט ' ן , מס ' 35 .

316 שם , עם ' ג 1 , מם , 28 .

317 שם , עם ׳ ו\ 11 , מס , 165 — 167 . בעניי ן יתרונותי ו ש ל המפע ל הגדו ל בהשנא ה למפע ל
הננס , השוו ה — ״הועד ה להעסק ת ילדים , דו״ ח 1 1 ן״ , עמ ׳ 13 , מס ׳ 144 , עמ ׳ 25 , מס ׳ 121 ,
עמ ׳ 26 . מס ׳ 125 , עט ׳ 27 , מס ׳ 140 וכר .

318 ענפי־התעשיי ה הטעוני ם הסד ר ה ם : מאנופאקטורה־למלמלה , סריגת־גדביים , קליעת ־

קש , המאנופאקטורה־להלבש ה ע ל סוגי ה המרובים , עשיי ת פרחים־מלאכותיים , עשיי ת נעליים .
כובעי ם וכפפות , חייטות , כ ל בתי־החרוש ת למתכ ת מ ן הכבשני ם וע ד להדושת־המחטי ם יכו' ,
חרושת־נייד , מאנופאקטור ה לזכוכית , מאנופאקטור ה לטאבאק , מפעלי־צמ ג [• 61 ( 1 ( 113 11111 ) 111 ] ,
מפעלי־שזיר ה (בשבי ל האריגה) , אריגת־י ד ש ל שטיחים , מאנופאקטור ה ש ל מטריו ת ושמשיות ,
עשיי ת פלכי ם ואשוות , בתי־דפוס , בתי־כריכה , מסח ר בכלי־כתיב ה ( 1 נ־ 8131101161 , והענפי ם
השייכי ם לכ ף — התקנ ת שקיקי־נייד , כרטיסים , צבעי־ניי ר ובר) , תעשיי ת חבלי ם , מאנופאק ־
טור ה לקישוטי־שהרון , מלבנות , מאנופאקטורת־י ד ש ל משי , אדיג ת קוונטדי , מפעלי־מלח ,
מפעלי־נרוודחל ב ומפעלי־מלט , בתי־זיקו ק לסוכר , עשיית־צנימים , עבודות־ע ץ שונו ת ועבודו ת
מעורבו ת אחרות .

404

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

לבריאו ת ובקיו ן * ■ועליה ן תחסו ך ותשפ ר אות ו מלא י ש ל עוצמ ה גופנית , שבד ,
תלוי ה במיד ה מרוב ה כל־כ ך טובת ם ש ל עצמ ם וטוב ת המדינ ה כול ה ; הי א תשמו ר
ע ל הדו ר הגדל־והול ך מפנ י אות ה התאמצות־יתיר ה בגי ל רך , המערער ת אח ■מבנה ־
גופ ם ומביא ה עליה ם התנוונו ת קודם־זמנה ; ולאחרונה : הי א תבטי ח לה ם — לפחו ת
ע ד גי ל 13 — הזדמנו ת ש ל חינו ך אלמנטאר י ותשי ם ק ץ לאות ה בעדו ת איומה.. .
שתואר ה תיאו ר נאמ ן כל־כ ך בדינים־וחשבונו ת ש ל סגני־החברי ם בועד ה שלנו , ז ו
בערו ת שאת ה חיי ב לעמו ד עלי ה מתו ך כא ב גדו ל ומתו ך רג ש עמו ק ש ל השפל ה
לאומית״ 319 . המיניסטריו ן הטור י חכרי ז בנאום־הכת ר מ־ 5 בפברוא ר 1867 , שניס ח
א ת הצעותיה 319 א ש ל ועדת־החקיר ה התעשייתי ת ב״הצעות־חוק " [״ 51118 ״] .
לש ם כ ך צרי ך הי ה לבצ ע ניסו י חד ש בגו ף רקו ב ( 111 ז 3 6 ״נ 0 מ־ 001 מ 1111 1 !; 6111 מ 61-11 ע ^
במש ך עשרי ם שנה . עו ד בשנ ת 1840 נתמנת ה ועד ה פארלאמנטארי ת לחק ר עבודת ־
הילדים . הדין־וחשבו ן של ה משנ ת 1842 גולל , לפ י דברי ו ש ל נ . ו . ם נ י ו ר , "תמונ ה
איומ ה ביות ר של א נראת ה כמותה : תאות־בצע , אנוכיו ת ואכזריו ת מצ ד הבעלי ם
וההורים ; מצוקה , יריד ה והר ם ש ל ילדי ם וצעירים.. . יכו ל מ י שהו א להניח , כ י
דין־והשבו ן ז ה מתא ר מוראו ת ש ל ימי ם עברו . אול ם י ש הוכחות , לצערנו , כ י
מוראו ת אל ה מתמידי ם להתקיי ם בעצמת ם כמ ו שהי ו מקודם . חוברת , שנתפרסמ ה
לפנ י שנתיי ם בער ך על־יד י האדדויק , קובעת , כ י התקלות , שקבל ו עליה ן בשנ ת 1842 ,
עולות־כפורח ת ע ד היו ם הז ה ( 1863 ).. . דין־וחשבו ו ז ה (משנ ת 1842 ) נגנ ז לעשרי ם
שנ ה לל א תשומת־לב , ובמש ך השני ם האל ה הרש ו לח ם לאות ם ילדי ם — ,שגדל ו
בל א הבנ ה קל ה שבקלו ת ש ל משמעו ת המוש ג מוסר , בל א דעת , בל א ד ת ובל א חיב ה
טבעית ׳ — להיו ת אבותי ו ש ל הדו ר הזה" 329 .

בינתיי ם נשתנ ה המצ ב החברתי . הפארלאמנ ט ל א העי ז לדחו ת א ת דרישו ת
הועד ה משנ ת 1863 , כדר ך שדח ה בשעת ו א ת הדרישו ת משנ ת 1842 . ולפיכ ך הועמד ו
עו ד בשנ ת 1864 , כשהועד ה פירסמ ה ר ק מקצ ת מ ן הדין־וחשבו ן שלח , התעשיו ת
לכלי־חר ם (והקדרו ת בכלל) , לטפיטין , לגפרורים , לנרתיקי־כדורי ם וציתיות , וכ ן
לגזיז ת הקטיפ ה — תח ת מרות ם ש ל החוקים , שכוח ם הי ה יפ ה לגב י תעשיי ת האריגה .
בנאו ם הכת ר מ־ 5 בפברוא ר 1867 הכרי ז חבר־המיניסטרי ם הטור י ש ל אות ם ימי ם
ע ל חוקי ם חדשים , שיסוד ם בהצעו ת הסופיו ת ש ל הועדה , שגמר ה בינתיי ם א ת
מפעל ה בשנ ת 1866 .

ב־ 15 באוגוס ט 1867 קיב ל החו ק להרחב ת חו ק בתי־החרוש ת 4018 . ^' 53,0101 ]

319 ״הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ח *״ , עט ׳ ו\\\ , מס ׳ 169 .

310 א החו ק להרחב ת הוק־בתי־ההדוש ת [ 01 . ^ 018 5x1:61181011 . ^ '׳ 3 ע 0 ; 5301 ] נתקב ל
ב־ 12 באוגוס ט 1867 . הו א מסדי ר א ת כ ל המפעלי ם והמאנופאקטורו ת ליציקת־מתכ ת ונפחות ,
לרבו ת בתי־החרוש ת למכונו ת ; וכ ן מאנופאקטורו ת לזכוכית , נייר , גוטאפרצ׳ה , צמ ג וטאבאק ,
בתי־דפוס , בתי־כריכה , ובסו ף — כ ל הסדנו ת שעסוקי ם בה ן למעל ה מ־ 50 איש .—החו ק
להסדר ת זמ ן העבוד ה [ 01 . ^ 562111311011 ־ 0111 ( 0£ 531 8 ע 011 מ ],שנתקב ל ב־ 17 באוגוס ט
1867 מסדי ר א ת הסדנו ת הקטנות־יות ר וא ת ז ו הקרוי ה עבודה־ביתית .

עו ד אשוב , בכר ך 11 , לדו ן בחוקי ם האלה , בחו ק המכרו ת [ 01 . ^ 111111112 ] החד ש משנ ת
1872 וכר .

320 סניו ר ״הקונגר ס למדע י החברה״ , עמ ׳ 55 , 56 , [ 57 והלאה] .

405

ייצור ו ש ל עודף־הער ו היחס י

[ 6.01 . 8 x 1:61181011 א ת אישו ר המלך , וב־ 21 באוגוס ט — החו ק להסד ר הסדנאו ת
[ 601 862111311011 י 8 < 1¥01:1£81101 ] ; הראשו ן ©סדי ר א ת ענפי־העס ק הגדולים ,
האחרו ן — א ת ענפי־העס ק הקטנים .

החו ק להרחב ת חוק־בתי־החרוש ת מסדי ר א ת כבשני־ההיתוך , א ת מפעל י הברז ל
והנחושת , בתי־היציקה , בתי־החרוש ת למכונות , הסדנאו ת למתכות , בתי־החרוש ת
לצמג , לנייר , לזכוכית , לטאבאק , וכ ן א ת בתי־הדפו ס ובתי־הכריכה , ובכל ל כ ל סדנאות ־
התעשיי ה מסו ג זה , שעסוקי ם בה ן 50 אי ש א ו יות ר בבת־אחת , לפחו ת במש ך 100
ימי ם בשנה .

כד י להקנו ת מוש ג מהיקפ ו ש ל התחום , שב ו יפ ה כוח ו ש ל חו ק זה , נבי א כא ן
כמ ה מ ן ההגדרו ת שנקבע ו בו :

״אומנו ת — יה א משמע ה (בחו ק זה ) : כ ל עבודת־יד , שמבצעי ם אותה , א ם
בדר ך ש ל מקצו ע א ו לתכלי ת ש ל ריוח , ע ם — א ו אג ב — התקנת ה ש ל איז ה סחור ה
א ו חל ק ממנה ; א ו ע ם שינויה , תיקונה , קישוטה , גמר־עשייתה , א ו התאמת ה —
א ו כטפ ל לעבודו ת אל ו — ש ל כ ל סחור ה שהי א א ו חל ק ממנ ה לש ם מכירה .

״בית ־ מלאכ ה — יה א משמעו : כ ל חד ר א ו מקו ם כל־שהוא , א ם תח ת כיפ ת
השמי ם א ו מכוס ה גג , שנעשי ת ש ם מלאכ ה כל־שהי א ביד י ילד , צעי ר א ו אשד. ,
ושאד ם המעבי ד אות ו ילד , צעי ר א ו אש ה י ש ל ו זכו ת ש ל כניס ה לש ם וש ל
השגח ה עליו .

״עסו ק — יה א במשמ ע : מטופ ל במלאכ ה שהיא , ע ל מנ ת לקב ל שכ ר א ו של א
ע ל מנ ת לקב ל שכר , בהשגחת ם ש ל בעלי ם א ו ש ל אח ד ההוריס , כמוגד ר בחו ק זה .

״הורי ם — יה א במשמ ע : אב , אם , אפטרופו ס א ו כ ל אי ש אח ר שביד ו שמיר ה
א ו השגח ה על.. . יל ד א ו צעיר" .

סעי ף 7 , סעיף־עונשין , בא ם מעסיקי ם ילדים , פועלי ם צעירי ם ונשים , בניגו ד
לתקנו ת החו ק הז ה — מטי ל קנסו ת ש ל ממו ן ל א ר ק ע ל בעל־המלאכה , בי ן א ם
הו א אח ד ההורי ם ובי ן לאו , אל א ג ם "ע ל ההורי ם ש ל היל ד א ו הצעי ר א ו האשה ,
א ו ע ל מ י שמפי ק תועל ת ישר ה כ ל שהי א מעבודתם , א ו ע ל מ י שהלל ו מצויי ם
תח ת השגחתו. "

החו ק להרחב ת חוק־בתי־החרויש ת [ 23010^7 ■^018 2 x 161181011 601 ],הנוג ע
בבתי־העס ק הגדולים , אינ ו אל א ירו ד לעומ ת חוק־בתי־החרוש ת משו ם שמכי ל הו א
המו ן פגימו ת בתקנו ת יוצאו ת מ ן הכל ל וכ ן ויתורי ם פחדניי ם כלפ י הקאפיטאליסטים .

החו ק להסד ר הסדנאו ת [ 86231311011 601 ׳ 8 עס 10811 עס 2 \],עלו ב לכ ל פרטיו ,

ל א נשא ר אל א בחינ ת או ת מת ה ביד י השלטונו ת העירוניי ם והמקומיים , שעליה ם
הוט ל להוציא ו לפועל . משנט ל מה ם הפארלאמנ ט בשנ ת 1871 ייפוי־כו ח זה , ע ל מנ ת
להטיל ו ע ל מפקח י בתי־החרוש ת — וכ ך נתרח ב תחום־הפיקו ח שלה ם בבת־אח ת
ב־ 100.000 ויות ר בתי־מלאכ ה וב־ 300 משרפות־לביני ם בלב ד — דאג ו לכ ך דאג ה
מיוחד ת של א להגדי ל א ת חבר־המפקחי ם אל א בשמונ ה עוזרי ם בלבד , והר י עו ד
מקוד ם הי ה חב ר ז ה מוע ט ביותר 321 .

321 צוות־העוכדי ם ש ל הפיקו ח ע ל בתי־החרוש ת עמ ד ע ל 2 מפקחים , 2 סגני־מפקחים ,

406

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

הנ ה כ י כ ן : מ ה שמתבל ט בתחוק ה אנגלי ת ז ו משנ ת 1867 הו א : מצ ד אח ה
ז ה הכר ח כפו י ע ל הפארלאמנ ט ש ל המעמדו ת השליטים , שיכי ר להלכ ה בסייגי ם
חריפי ם ונרחבי ם כ ל כ ך בפנ י מעש י האלמו ת ש ל הניצו ל הקאפיטאליסט י ; * ומצ ד
השנ י — ז ו חצאיות , ז ו מורת־רוח , ז ו כלנ ה רע ה [ 168 ) 6 , כשבית־הנבחרי ם
ב א אחר־כ ך להגשי ם א ת הסייגי ם האל ה הלכ ה למעשה .

ועדת־החקיר ה משנ ת 1862 הציע ה ג ם הסד ר חד ש לתעשיית־הנוכרות , ז ו השונ ה
מכ ל שא ר תעשיו ת בכך , שענייניה ם ש ל בעלי־הקרק ע הולכי ם ב ה בד־בב ד ע ם
ענייניה ם ש ל בעלי־ההו ן התעשייתיים . הניגו ד שבי ן שנ י שטחי־הענייני ם האל ה
שימ ש בשעת ו גור ם מסיי ע לתחוקת־בתי־החרוש ת : היעדר ו ש ל ניגו ד ז ה די ו
להסבי ר א ת הדחיו ת וא ת ההערמו ת ע ם מתן־החו ק בשבי ל תעשיות־המכרות .

ועדת־החקיר ה משנ ת 1840 גילת ה גילויי ם איומי ם ומזעזעי ם כל־כ ך ועורר ה
שערורי ה כזא ת לעינ י אירופ ה כולה , שהפארלאמנ ט אנו ס הי ה לפיי ס א ת מצפונ ו
ע ם מת ן חו ק המכרו ת [* 0 . ^ • 8 מ 1 מ 1 !< ] משנ ת 1842 , אל א שהסתפ ק בכך , שאס ר ע ל
נשי ם וילדי ם למט ה מגי ל 10 לעבו ד במעבי־־האדמה .

אחר־כ ך ב א בשנ ת 1860 חו ק הפיקו ח ע ל המכרו ת [ 06 . ^ 601:1011 ק 8 מ 1 ׳ 68 מ 11 ג ] ,
שלפי ו עומדי ם המכרו ת לפיקוח ם ש ל פקידי ם ציבוריי ם שנתמנ ו לכ ך במיוחד ! וכ ן
אסו ר להעסי ק ילדי ם שבי ן 10 — 12 שנים , אל א א ם כ ן י ש ביד ם תעודהרגמ ר ש ל
בית־ספר , א ו שה ם מבקרי ם בית־ספ ר מספ ר מסוי ם ש ל שעות . חו ק ז ה נשא ר
לחלוטי ן בחינ ת או ת מת ה בלבד , ומטעמי ם אלה : נתמנ ו מפקחי ם במספ ר זעו ם ע ד
כד י גיחוך ! תוק ף שלטונ ם ל א הי ה אל א עלוב ! וכ ן מסיבו ת אחרות , שיתברר ו
בפרטו ת בהמש ך הדיון .

אח ד הספרי ם הכחולי ם החדשים־ביות ר ע ל המכרו ת הו א "דין־וחשבו ן
מא ת הוע ד הנבח ר בעניינ י מכרות , עם.. . גביות־עדות , 23 ביול י 1866 ״

... 101 ז ז ' 161 [; 10£61 , 68 מ 11 ג מ ס 10:66 ם 11 מ 0 כ > ; 861601 016 0111 ־ א ; 011 ( £61 *' ]

[״ 0161106 !¥£ . זה ו חיבו ר מא ת ועד ה ש ל חבר י הבית־התחתון , שייפ ו א ת יד ה להזמי ן
עדי ם ולגבו ת מה ם עדויות : כר ך עב ה ש ל חצאי־גליונות , ו״הדין־וחשבו ך עצמ ו
אינ ו תופ ס ב ו אל א חמ ש שורות , וז ה תוכנן : אי ן בפ י הועד ה לומ ר ול א כלום , וצרי ך
לשמו ע עו ד עדויות !

דר ך גביית־העדו ת מעל ה ע ל זכרוננ ו א ת חקיר ת שתי ־ וער ב [ מ 10 ; 1 &מ 11 ת^£ 088 6x ־ 01 ]
בבתי־הדי ן האנגליים ! ש ם שקו ד עורך־הדין , ע ל יד י שאלו ת שתי־וערב , שאלו ת
חוצפניו ת ומבלבלו ת א ת המוח , להוצי א א ת הע ד מתו ך שיווי־משקל ו ולסר ס א ת
דברי ו אש ר בפיו . עורכי־הדי ן כא ן — ה ם השופטים־החוקרי ם הפארלאמנטאריי ם
עצמם , ביניה ם בעלי־מכרו ת נצלנים ! העדי ם — ה ם פועלי־נזכרות , רוב ם
במכרו ת הפחמים . מחזה־תעתועי ם ז ה כול ו אופיינ י כל־כ ך לרוח ו ש ל הקאפיטאל ,
של א נוכ ל להמנ ע מלהבי א כא ן כמ ה קטעים . כד י להק ל ע ל הסקיר ה התמציתי ת הרינ י

ו״ 41 מפקהי־משנה . עו ד שמונ ה מפקחיימשנ ה נתמנ ו ב~ 1871 . סכו ם כ ל ההוצאו ת להגשמת ם
ש ל חוקי־בתי־החרוש ת באנגליה , סקוטי ה ואירלאנד , ל א הגי ע בשנ ת 1871/72 — אל א
ל־ 25.347 לי״ש , לרבו ת הוצאו ת בתי־הדי ן מהמ ת תביעות־למשפטי ם ע ל פגיעות־בחוק .

ייצור ו ש ל עודף־הער ד היחס י

מבי א א ת תוצאו ת החקיר ה וכ ר מדורים־מדורים . הרינ י מזכי ר כאן , כ י כ ל שאל ה
ותשובודהחוב ה עלי ה מסומנו ת במספרי ם בתו ך הספרים־הכחולי ם [ 8 אס 20 131116 ]
האנגליים , וכ י העדי ם שדבריה ם מובאי ם כא ן ה ם פועלי ם במכרות־הפחמים .

1 . העסק ת נערי ם מבנ י עש ר ומעל ת במכרות . העבודה , יח ד ע ם ההליכ ה
ההכרחי ת א ל המכרו ת הלו ך וחזור , נמשכ ת כרגי ל 14 ע ד 15 שעות , ובמקרי ם
יוצאי ם מ ן הכל ל למעל ה מכן , מ־ 3 , 4 , 5 בבוק ר ע ד 5 , 6 בערב . (מם ׳ 6 , 452 , 83 . )
הפועלי ם המבוגרי ם עובדי ם בשת י משמרות , היינו , 8 שעות , ואל ו לגב י הנערי ם אי ן
חילופ י משמרות , כד י לקמ ץ בהוצאות . (מם ׳ 80 , 203 , 204 . ) הילדי ם הרכי ם מועסקי ם
בעיק ר לש ם פתיח ת דלתות־האיורו ר ונעילת ן במחלקו ת השונו ת ש ל המכרות ,
והגדולי ם יות ר מועסקי ם בעבוד ה קש ה יותר , בהובל ת הפחמי ם וכר . (מס ׳ 122 , 379 ,
1747 . ) שעות־העבוד ה הארוכו ת במעבי־האדמ ה נמשכו ת ע ד השנ ה דד 18 א ו ה־ 22 ,
וא ז ח ל המעב ר א ל העבוד ה במכרו ת ממש . (מם ׳ 161 . ) עכשי ו מעבידי ם א ת הילדי ם
והצעירי ם עבודת־פר ך יות ר מבכ ל תקופ ה אחר ת קודם . (מם ׳ 1663 — 1667 . ) הכורי ם
דורשי ם כמע ט פ ה אחד , שחו ק ש ל הפארלאמנ ט יאסו ר עבוד ת הכריי ה ע ל ילדי ם
למט ה מגי ל 14 . והנ ה שוא ל האסי י ויוויא ן (הו א עצמ ו בעל־מכרות ) : "כלו ם
אי ן ז ה כך , שדעת ו ש ל הפוע ל תלוי ה במצ ב עניות ה ש ל משפח ת הפוע ל ד ׳ —
והאדו ן ברו ם שואל : "א ם אח ד ההורי ם נעש ה בעל־מום , א ו הו א חולני , א ו
במקר ה שמ ת הא ב ונשאר ה ר ק א ם — כלו ם אינ ך סבור , שיה א ז ה עניי ן חמו ר
למנו ע א ת היל ד בי ן 12 ע ד 14 שנ ה מלהרוי ח שילינ ג ו* 7 פנסי ם ליו ם לטוב ת
המשפחה?.. . והר י צרי ך את ה לקבו ע תקנ ה כללית?.. . כלו ם מוכ ן את ה להמלי ץ
ע ל תחוקה , שתאסו ר העסק ת ילדי ם למט ה מ־ 12 ו־ 14 — ויה א מצב ם ש ל ההורי ם
מ ה שיהיה? ״ התשובה : ״כך . (מם ׳ 107 ע ד 110 . ) ו י ו ו י א ן : "נניח , שיתקב ל
חו ק שיאסו ר העסק ת ילדי ם למט ה מגי ל 14 , כלו ם אי ן ז ה מתקב ל ע ל הדעת.. . כ י הור י
הילדי ם יחפש ו למענ ם תעסוק ה בכיווני ם אחרים , למשל , בבתי־החרוש ת ? ״ — "בדר ך
כלל , לא״ . (מס ׳ 174 . ) ק י נ ר ד : ״כמ ה מ ן הנערי ם ה ם שומר י הדלתות , הל א ? ״ —
״פן״ . — "הא ם ל א בא ה כ ל פע ם רוח־פרצי ם גדולה , כשאת ה פות ח דל ת א ו
נועל ה ? ״ — ״בדר ך כלל , כן״ . — "הדב ר נרא ה ק ל מאוד , א ך למעש ה זוה י מלאכ ה
הגורמ ת כא ב ? ״ הפועל : "היל ד שרו י כא ן בכל א ממ ש כאיל ו הי ה נתו ן בת א
ש ל בית־הסוהר. " הבורגנ י ויוויאן : "וא ם היל ד מצוי ד במנורה , כלו ם אי ן
הו א יכו ל לקרוא? ״ — "כן , הו א יכו ל לקרוא , א ם ימצ א עצמ ו שרו י באו ר ש ל
נרות.. . אנ י משער , כ י תה א ז ו תקל ה בשבילו , א ם ימצאוה ו קורא ; הו א נמצ א כא ן
כד י להשגי ח במלאכתו , עלי ו למל א חובה , וקוד ם כ ל עלי ו לשמו ר ע ל כ ך ; ואינ י
חוש ב שירש ו ל ו דב ר ז ה למט ה בתו ך המכרה. ״ (מם ׳ 141 — 160 . )

2 . חינוך . הכורי ם דורשי ם חו ק ש ל תלמוד־חוב ה לילדים , כמ ו בבתי־החרושת .

ה ם טוענים , כ י הסעי ף בחו ק משנ ת 1860 , שלפי ו נדרש ת תעודת־חינו ך ע ם העסק ת
ילדי ם בנ י 10 — 12 , אינ ו אל א מדומ ה ומבוטל . גביית־העדו ת ה״קפדנית " ש ל חוקרי ־
הדי ן הקאפיטאליסטיי ם נהפכ ת כא ן לחוכא־ואטלול א ממש . "נג ד מ י הו א (החוק )
בחו ץ יות ר — נג ד המעבידי ם א ו נג ד ההורי ם ? ״ — "סבורני , נג ד אל ה ואל ה
כאחד. ״ — ״ל א תוכ ל לומר , א ם הו א נחו ץ נג ד אח ד יות ר מאש ר נג ד השנ י ? ״ —

408

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

״לא . קש ה ל י להשי ב ע ל שאל ה זו. ״ (מס ׳ 115 , 116 . ) "כלו ם נראי ת נטיי ה כל־שזזי א
מצ ד המעסיקי ם לקבו ע בשבי ל הנערי ם שעוודעבוד ה מתאימות , שיוכל ו לבק ר בבית -
הספרי ״ — "לא . לעול ם אי ן מקצרי ם א ת שעות־־העבוד ה בשבי ל מטר ה זו. " (מס ׳
137 . ) מ ר קינרד : "כלו ם רצונ ך לומר , שהכורי ם בדר ך כל ל משפרי ם א ת חינוכם ;
הי ש ל ך לית ן דוגמאו ת לכך , שפועלי ם הי ו משפרי ם בהרב ה א ת חינוכ ם מא ז התחיל ו
עובדי ם — א ו שמ א ה ם נסוגי ם ומפסידי ם כ ל מעל ה טובה , שכב ר הניגו ח קוד ם ? ״ —
״בדר ך כל ל ה ם מתקלקלי ם והולכי ם ; אינ ם משתפרי ם ; ה ם קוני ם והולכי ם הרגלי ם
גרועי ם ; נתפסי ם ה ם לשיכרו ת ולמשחקי ם וכיוצ א באל ה דברים . וסופ ם שה ם יורדי ם
ונעשי ם שברי־כלי ם לחלוטין. ״ (מם ׳ 211 . ) "העושי ם ה ם איז ה נסיו ן בכיוו ן ז ה
(לדאו ג ללימודים ) על־יד י שיעודי־ערב? " — "י ש ר ק מכרו ת אחדים , שקיימי ם
בה ם שיעורי־ערב , ואול י במכרו ת אל ה מבקרי ם בה ם כמ ה נערים ; אב ל ה ם עייפי ם
ויגעי ם כל־כ ך בגופם , ע ד שאי ן כ ל תועל ת בביקור ם זה. ״ (מס ׳ 454 . ) ״ובכן ״ —
מסי ק מכא ן הבורגנ י — ״את ה מתנג ד לחינו ך ד ׳ — "כל ל וכל ל לא , אלא.. . וכו ׳
(מם ׳ 443 . ) "אך , כלו ם אי ן ה ם (המעסיקים ) מצווי ם לדרו ש אות ם (תעודו ת מבתי ־
הספר ) ? ״ — "לפ י החוק , כן , אב ל אי ן אנ י רואה , שהמעסיקי ם ידרש ו תעודו ת
אלה. ״ — "ובכן , לפ י דעתך , אות ה תקנת־החו ק בדב ר תביע ת תעודו ת אינ ה מתקיימ ת
בכ ל המכרו ת ? ״ — ״אי ן מקיימי ם תקנ ה זו. ״(מס ׳ 444 ,443 . ) "כלו ם מוצאי ם הפועלי ם
עניי ן ר ב בשאל ה ז ו ? ״ — ״ברוב ם המכריע , כן. ״ (מם ׳ 717 . ) "הא ם רוצי ם ה ם בכ ל
לבם , שהחו ק יתקיי ם בתוק ף ? ״ — ״ברוב ם המכריע , כן. ״ (מם ׳ 718 . ) "כלו ם חוש ב
אתה , שכ ל חו ק שמחליטי ם באר ץ הזאת.. . יכו ל באמ ת לקב ל תוקף , א ם האוכלוסיי ה
עצמ ה אינ ה מסייע ת להוציא ו א ל הפוע ל י ״ — "ל א אי ש אח ד הי ה רוצ ה להתנג ד
להעסק ת נערים , אב ל חוששני , שעל־יד י כ ך יהי ה אי ש ,מסומן׳. ״ (מם ׳ 720 . )
״מסומ ן על־יד י מי? ״ — ״על־יד י מעבידיו. ״ (מם ׳ 721 . ) "אול ם כלו ם סבו ר אתה ,
שהמעבידי ם ימצא ו דופ י באדם , שיציי ת לחוק.. . ? ״ — "אנ י מאמין , שיעש ו זאת. "
( 722 . ) ״השמע ת פע ם ע ל איז ה פועל , שהי ה מתנג ד להעסקת ו ש ל נע ר בגי ל 10
ע ד 12 , של א יד ע לכתו ב א ו לקרוא? ״ — "אי ן הדב ר תלו י בדעת ם ש ל הפועלים. "
(מם ׳ 723 . ) ״כלו ם תדרו ש התערבות ו ש ל הפארלאמנ ט ? ״ "אנ י חוש ב שא ם
רוצי ם לעשו ת דב ר ש ל ממ ש לחינו ך ילד י הכורים , בדי ן שייעש ה עניי ן ש ל חוב ת
על־יד י חו ק מטע ם הפארלאמנט. ״ (מס ׳ 1634 . ) "כלו ם תרצ ה להטי ל חוב ה ז ו ע ל
הכורי ם בלב ד — מכ ל אוכלוסיי ת העובדי ם ש ל בריטני ה הגדול ה ? ״ — "באת י לדב ר
בש ם פועל י המכרות. ״ (מס ׳ 1636 . ) "מפנ י מ ה רוצ ה את ה להפלו ת אות ם (א ת ילד י
הכורים ) משא ר ילדי ם ? ״ — ״משו ם שלדעת י ה ם יוצאי ם מ ן הכלל״ ׳ (מם ׳ 1638 . )
״מאיז ו בחינ ה ? ״ — ״מבחינ ה גופנית. ״ (מם ׳ 1639 . ) "מפנ י מ ה יה א החינו ך חשו ב
יות ר לגב י ילדי ם אל ה מלגב י הילדי ם ש ל מעמדו ת אחרים? ״ — "אינ י יודע , א ם חו א
חשו ב יותר ; אול ם מחמ ת יגיע ה יתיר ה במכרו ת י ש פחו ת סיכויי ם בשבי ל נערי ם
׳העסוקי ם כא ן לקב ל חינוך , א ם בבתי־ספ ר ש ל אחד־־בשב ת וא ם בבתי־ספ ר היומיים. "
(מס ׳ 1640 . ) "א י אפש ר לדו ן בשאל ה מסו ג ז ה באופ ן מוחל ט בפנ י עצמו? " (מס ׳
1644 . ) ״הא ם קיימי ם בתי־ספ ר במיד ה מספיק ה ? ״ — ״לא״.. . (מס ׳ 1646 . ) "א ם יה א
כך , שהמדינ ה תדרו ש שכ ל יל ד יישל ח לבית־הספ ר — כלו ם יהי ו בתי־ספ ר בשבי ל

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

כ ל הילדי ם האלה? ״ — "לא ; אב ל סבורני , שא ם יעל ו נסיגו ת מתאימות , יקומ ו
בתי־ספ ר מאליהם, ״ (מם ׳ 1647 . ) "אנ י משער , שכמ ה מה ם (הנערים ) אינ ם יודעי ם
קרו א וכתו ב בכלל? ״ — "ברוב ם המכרי ע אי ן ה ם יודעים.. . אפיל ו הפועלי ם עצמ ם
ברוב ם אינ ם יודעים. ״ (מם ׳ 705 , 725 . )

3 . עבודת־נשימ . אמנ ם משנ ת 1842 שו ב אי ן מעסיקי ם נשי ם בעבוד ה מתח ת
לאדמה , א ך מעסיקי ם אות ן ע ל פנ י האדמ ה : להטעי ן א ת הפח ם וכו / לסוזו ב צנתרי ־
פח ם א ל התעלו ת וא ל קרונות־הרכבות , למיי ן סוג י הפחמי ם וכו׳ . העסק ת הנשי ם
גדל ה מאו ד במש ד 3 — 4 השני ם האחרונות . (מם ׳ 1727 . ) הלל ו ה ן ברוב ן נשיהם ,
בנותיה ם ואלמנותיה ם ש ל הכורים , בנו ת 12 ע ד בנו ת 50 ו־ 60 שנה . (מס ׳ 1779 ,645 . )
״מ ה דעת ם ש ל הפועלים־הכורי ם ע ל העסק ת נשי ם ? ״ — "חושבני , שכול ם מגני ם זאת. "
(מס ׳ 648 . ) ״מ ה טעם־של־התנגדו ת את ה רוא ה בכ ך ? ״ — "חושבני , שי ש בכ ך משו ם
ניוו ן בשבי ל מי ן זה. ״ (מם ׳ 649 . ) ״הי ש דב ר מיוח ד בתלבשת ן (ש ל הנשים ) ? ״ —
"כן.. . ז ו יות ר תלבוש ת ש ל גברים , ואנ י חושב , כ י במקרי ם רבי ם ניט ל מכא ן כ ל
רג ש ש ל צניעות. ״ — ״הא ם מעשנו ת הנשים? ״ — ״כמ ה מה ן מעשנות. ״ — "ואנ י
משער , שעבודת ן מזוהמ ת מאוד? ״ — ״מזוהמ ת ע ד מאוד. ״ — "העבוד ה ©שחיר ה
אות ן ומנולת ן ? ״ — "שחורו ת הן , כמ י שעוב ד למט ה בתו ך המכרות.. . חושבני , כ י
אשד . שהי א א ם לילדי ם (וי ש הרב ה כאל ו כא ן ע ל גדו ת המכרות ) אינ ה יכול ה לקיי ם
חובת ה לילדיה. ״ (מס ׳ 650 — 654 , 701 . ) "החוש ב את ה כ י אלמנו ת אל ו יכולו ת
להשי ג ג ם בכ ל מקו ם אח ר התעסקות , שתית ן לה ן שכ ר כבשיעור ו כא ן ( 8 — 10
שילינגי ם לשבוע ) ? ״ — ״אי ן ביכולת י לדב ר ע ל כך. ״ (מם ׳ 709 . ) "וא ף ע ל פ י ב ן
גמו ר בלב ך (לב־אב ן!) , למנו ע בעד ן מלהשי ג א ת מחיית ן בדר ך זו? ״ — "ודאי. "
(מם ׳ 710 . ) ״מ ה הלך־הרו ח הכללי , במחוזכם.. . לגב י העסק ת נשים? ״ — "הכ ל
מרגישים , שזה ו ניוון ; ואנ ו הכורי ם רוצי ם להתייח ס בית ר כבו ד למי ן היפה , ול א
היינ ו רוצי ם לראות ן בעבודת ן ע ל גד 1 ת המכרה. " עבוד ה זו , בכמ ה מחלקיה , קש ה
ביותר * כמ ה מ ן הבחורו ת האל ה הי ו מרימו ת ביו ם ע ד כד י 10 טונו ת חומר. " (מם ׳
1715 , 1717 . ) "כלו ם סבו ר אתה , כ י בקר ב הנשי ם העסוקו ת במכרו ת המצ ב המוסר י
גרו ע מ ן המצ ב בקר ב העסוקו ת בבתי־החרוש ת ? ״ — "...אפש ר ואחוז ' המושחתו ת
גדו ל כא ן במקצת.. . מאש ר בקר ב הבחורו ת בבתי־החרושת. ״ (מס ׳ 1237 . ) "א ך אי ן
דעת ך נוח ה לגמר י מ ן המצ ב המוסר י בבתי־החרוש ת ? ״ — ״לא. ״ (מס ׳ 1733 . )
״כלו ם היי ת אוס ר העסק ת נשי ם ג ם בבתי־החרוש ת ? ״ — "לא , ל א היית י אוסר. "
(מם ׳ 1734 . ) ״וא ף ע ל פ י כ ן סבו ר אתה , כ י דב ר ז ה מזי ק למצב ן המוסרי? ״ —
״ל א באות ה מיד ה כמ ו העבוד ה בגדו ת המכרו ת * אב ל אנ י ד ן בכ ך יות ר מבחינ ת
עמדת ן החברתית , ואי ן אנ י ד ן כא ן ר ק בטעמי ם מוסריי ם בלבד . הניוון , ע ם השפעת ו
החברתית , איו ם הו א מכ ל אימה . כשאות ן 400 א ו 500 הבחורו ת נישאו ת אחר־כ ך
לכורים , הבעלי ם סובלי ם מאו ד מאות ו ניוון , והר י ה ם בורחי ם מבתיה ם ומתמכרי ם
לשיכרות. ״(מס ׳ 1736 . ) ״א ם תפסי ק עבוד ת נשי ם במכרו ת — הר י תצטר ך להפסיק ה
ג ם במפעלי־הברז ל — ל א כן? ״ — "אינ י יכו ל לדב ר ע ל כ ל מקצו ע אחר. " (מם ׳
1737 . ) "התוכ ל לראו ת הבדל־מד . בי ן הנסיבו ת ש ל נשי ם עסוקו ת במפעלי־הברז ל
לבי ן הנסיבו ת ש ל נשי ם עסוקו ת במכרו ת מע ל פנ י האדמה? ״ — "ל א טענת י שו ם

410

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

טענ ה מעי ן זו. ״(מם ׳ 1740 . ) ״התוכ ל למצו א דב ר שמבחי ן בי ן מעמ ד אח ד לשנ י י ״ _
"ל א טענת י זאת ׳ א ך מתו ך ביקור י מבי ת לבי ת יודעני , שבמחוזנ ו ש 1 ר ר מצב־דברי ם
עלו ב מאוד. ״ (מם ׳ 1741 . ) "כלו ם היי ת מתער ב בכ ל מקר ה ש ל העסק ת נשים , איל ו
הי ה בכ ך משו ם ניוון? "—"חושבני , כ י במקר ה ז ה יהי ה משו ם גרם־נזק : הרגשו ת
הנעלי ם ביות ר ש ל האנגלי ם נובעי ם מהינוכ ה ש ל אם. ״ (מס ׳ 1750 . ) "והר י דברי ם
אל ה אמורי ם ג ם בעיסוקי ם חקלאיים , הא ם ל א כ ן ? ״ — "כן , אב ל עבוד ה ז ו נמשכ ת
ר ק שת י עונות , ואל ו אבחנ ו עובדי ם כ ל ארב ע תקופו ת השנה. ״ (מס ׳ 1751 . ) "ה ן
עובדו ת תכופו ת ביו ם ובלילה , מתרטבו ת ע ד לעו ר בשרן , מבנ ה גופ ן מתערער ,
בריאות ן נהרסת. ״ — ״ואול י ל א חקר ת יפ ה בעניי ן זה? ״ — "ודא י שנתת י דעת י
ע ל כ ך כשאנ י הול ך ומתבונ ן מסביבי , ומוחו ר ל י של א מצאת י שו ם דב ר שיה א דומ ה
להשפעו ת אלו , שמשפיע ה עבוד ת נשי ם בגדות־המכרות.. . ז ו הי א עבוד ה ש ל גבר.. .
ש ל גב ר חזק. ״ (מס ׳ 1794 ,1793 ,1753 . ) "הרגשת ך בכ ל העניי ן הז ה היא , כ י המעמ ד
חטו ב בי ן הכורים , אל ה השואפי ם להתעלו ת ולהגי ע ליד י הומאניו ת — תח ת למצו א
סע ד בנשים , הר י ה ם נסחפי ם ע ל יד ן לתחום? ״ — ״כן. ״ (מס ׳ 1808 . ) לאח ר
שחבורגני ם הוסיפ ו עו ד ושאל ו שאלו ת שתי־וערב , נתגל ח סוף־סו ף סו ד "רחמיהם "
ע ל אלמנות , משפחו ת עניו ת וכו ׳ : "בע ל מכרות־הפח ם ממנ ה ג׳נטלמני ם מסוימי ם
שישגיח ו ע ל המפעלים , והלל ו ברצונ ם לשא ת חן־וחס ד שקודי ם להעמי ד הכ ל ע ל
יסו ד כלכל י טו ב ככ ל האפשר , וכ ך עסוקו ת הבחורו ת בשכ ר ש ל שילינ ג אח ד ע ד 1
שיל . ר 6 פנסי ם ליום , בעו ד שפוע ל גב ר הי ה צרי ך לעבו ד בשכ ר ש ל 2 שילינגי ם
ו־ 6 פנסי ם ליום. ״ (מם ׳ 1816 . )

4 . חקירו ת במקר י מוות . — "אש ר לחקירו ת במקרי־מוו ת נ 8 נ 681 גןן)ת 5 1 י־ 61 מ 0 ע 00 ]
במחוזכ ם — הא ם י ש לה ם לפועלי ם אמו ן במהל ך החקירו ת הלל ו במקר י תאונה? " —
״לא , אי ן לה ם אמו ן בכך. ״ (מם ׳ 360 . ) ״למ ה לא? ״ — "בעיק ר משו ם שבדרך־כל ל
משני ם לחוקרי ם אנשים , שאינ ם יודעי ם ול א כלו ם בעניינ י מכרו ת וכיוצ א באלה. ״ —
״כלו ם אי ן פועלי ם נקראי ם בדר ך כל ל לשמ ש חברי ם בבתי־די ן אל ה ? ״ — "לעול ם
לא , א ם ל א כעדים , כפ י הכרתי. ״ — "ומ י ה ם האנשי ם הנקראי ם בדר ך כל ל לשמ ש
חברי ם בבתי־די ן אלה? ״ — "ע ל הרו ב סוחרי ם מ ן הסביבה.. . לפ י הנסיבו ת ה ם
נוטי ם לפעמי ם להיו ת מושפעי ם על־יד י מעסיקיהם.. . בעלי־המכרות . ע ל הרו ב אי ן
לה ם לאנשי ם אל ה כ ל ידיע ה בעניין , וכמע ט שאי ן ה ם יכולי ם להבי ן א ת העדי ם
הנקראי ם לפניהם , א ת הביטויי ם שמשתמשי ם בהם , וכיוצ א בכך. ״ — "היי ת רוצה ,
איפוא , שביודהדי ן יה א מורכ ב אנשי ם שהי ו עסוקי ם במכרות? ״ — "כן , בחלקו.. .
ה ם (הפועלים ) חושבים , של א תמי ד נית ן פסק־הדי ן בהתא ם לגביית־העדות. " (מם ׳
361 , 364 , 366 , 368 , 371 , 375 . ) "כשממני ם חב ר דיינים , הר י מטר ה גדול ה הי א
שהחב ר יהי ה לל א משו א פנים? ״ — ״כן , היית י חוש ב כך. ״ — "החוש ב אתה , כ י
בתי־הדי ן יהי ו לל א נשיא ת פנים , א ם יהי ו מורכבי ם במיד ה הגונ ה פועלים? ״ —
"אינ י יכו ל לראו ת שו ם טע ם לכך , שהפוע ל יפע ל תו ך משוא־פנים.. . ברו ר כ ל צרכו ,
שה ם בקיאי ם יות ר בכ ל הפעולו ת הנוגעו ת לעניינ י המכרות. ״ — "אינ ך סבור , כ י
מצ ד הפועלי ם תהי ה נטיי ה להוצי א פסקי־די ן חמורי ם של א כהלכ ה ? ״ — "לא , אינ י
סבו ר כן. ״ (מס ׳ 378 , 379 , 380 . )

411

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

5 . משק ל מזויף , מיד ה מזויפ ת וכר . הפועלי ם דורשי ם תשלו ם שכר ם שבוע ־
שבו ע ול א אח ת לשבועיים ; מדיד ה לפ י המשק ל ול א לפ י נפח ם ש ל הצנתרים ;
הגנ ה בפנ י השימו ש במשקלי ם ירודי ם וכיוצ א באלה . (מם ׳ 1071 . ) "א ם הצנתרי ם
גדושי ם על־יד י זיוף , יכו ל הפוע ל להפסי ק א ת העבוד ה בהודיע ו ע ל כ ך שבועיי ם
קוד ם ן■ ״ — ״אב ל א ם יל ך למקו ם אחר , הר י ימצ א אות ו מנה ג ג ם שם. ״ (מס ׳ 1071 . )
״אך , הר י יכו ל הו א לעזו ב א ת המקו ם שנעש ה ב ו עוו ל 1 ״ — ״זה ו מנה ג כלל י ; לכ ל
מקו ם שיל ך — עלי ו להיכנ ע לכך. ״ (מם ׳ 1072 . ) "יכו ל הפוע ל לעזו ב א ת העבוד ה
בהודיע ו ע ל כ ך שבועיי ם קוד ם ? ״ — ״כן. ״ (מם ׳ 1073 . ) ת ם ונשל ם !

6 . פיקו ח ע ל המכרות . הפועלי ם סובלי ם ל א ר ק ממקר י תאונ ה על־יד י
התפוצצו ת ש ל גאזים . (מס ׳ 234 ואילך. ) "הפועלי ם שלנ ו קבל ו הרב ה ע ל האיורו ר
הגרו ע ש ל המכרות.. . האיורו ר בדר ך כל ל גרו ע כל־כ ך עד * שהאנשי ם אינ ם יכולי ם
כמע ט לנשום . לאח ר ששה ו ש ם במש ך זמ ן מסוי ם בקש ר ע ם עבודתם , שו ב נעשי ם
ה ם בלתי־מסוגלי ם לעבוד ה אחר ת כל־שהי א ; הנ ה בחל ק ז ה ש ל המכר ה שאנ י עוב ד
בו , נאלצ ו האנשי ם על־יד י כ ך לעזו ב א ת עבודת ם ולחזו ר הביתה.. . בדר ך כל ל י ש
אוי ר בשפ ע במעברי ם הראשיים , וא ף ע ל פ י כ ן אי ן טורחי ם טירח ה כל־שהי א להחדי ר
א ת האוי ר לתו ך המקומו ת שבה ם עובדי ם האנשים. "—"מדו ע אינ ך פונ ה למפק ח ו" —
״אוד ה ע ל האמת , כמ ה מ ן הפועלי ם מפחדי ם באות ו עניי ן ; הי ו כמ ה מקרים , שאחר י
שפועלי ם התאוננ ו לפנ י המפקח , נפל ו קרב ן והפסיד ו א ת עבודתם. ״ — "מפנ י מה ;
כלו ם מ י שמתאונ ן נעש ה על־יד י כ ך ,מסומן , ? ״ — "כן , והו א מתקש ה להשי ג
עבוד ה במכר ה אחר. ״ — "החוש ב אתה , כ י בסביב ה נעשי ם ביקורי־פיקו ח במיד ה
מספק ת כד י להבטי ח א ת קיו ם התקנו ת שבחו ק ? ״ — ״ל א ; אי ן מבקרי ם בה ם כל ־
עיקר.. . פע ם אח ת ביק ר המפק ח למט ה במכרה , וז ה עוב ד כב ר שב ע שנים.. . במחוז ,
שאנ י משתיי ך לו , אי ן מספ ר מספי ק ש ל מפקחים . י ש לנ ו אד ם זק ן אחד , ב ן 70
ומעלה , ועלי ו לפק ח ע ל 130 מכרו ת ויותר. " — . "את ה רוצ ה במעמ ד מיוח ד ש ל
סגני־מפקחי ם ? ״ — ״כן. ״ (מם ׳ 234 , 251 ,341 , 254 , 274 , 275 , 554 , 276 , 293 . ) "אך ,
כלו ם סבו ר אתה , שאפש ר והממשל ה תה א מחזיק ה צב א כז ה ש ל משגיחים , הנדרשי ם
למל א א ת כ ל אש ר את ה רוצ ה שימלאו , בל א שאיל ת ידיעו ת מפ י הפועלי ם ז ״ —
״לא , סבורנ י שז ה כמע ט בלתי־אפשרי... " — "יה א ז ה רצו י שהמפקחי ם יבוא ו לעתי ם
תכופו ת יות ר ? ״ — ״כן , ובל א שיהי ו נקראים. ״ (מם ׳ 277 ,280 . ) "כלו ם א י את ה סבור ,
שסופ ה ש ל הצע ה ז ו — שהמפקחי ם יצטרכ ו לבדו ק א ת המכרו ת לעתי ם תכופו ת
כל־כ ך — יהיה , שיגלגל ו א ת האחריות(! ) לאספק ת איורו ר כהלכ ה מכתפ י הבעלי ם
ש ל המכרו ת ויטילו ה ע ל פקיד י הממשלה? ״ — "לא , אינ י חוש ב כן . סבורנ י שה ם
צריכי ם לראו ת א ת תפקיד ם בכך : לכפו ת א ת דב ר שמירת ם ש ל החוקי ם הקיימי ם
מכבר. ״ (מס ׳ 285 . ) "בדבר ך ע ל סגני־מפקהי ם.מתכוו ן את ה לפקידי ם בשכ ר פחו ת
מ ן המפקחי ם הקיימי ם ובעל י דרג ה נמוכ ה מאל ה ש ל עכשיו? ״ — "ל א היית י רוצ ה
בנמוכי־דרגה , א ם היי ת יכו ל להשיג ם בדר ך אחרת. ״ (מם ׳ 294 . ) "הרוצ ה את ה ר ק
יות ר מפקחים , א ו רוצ ה את ה כ י המפקחי ם יהי ו אנשי ם בעל י מעמ ד ירו ד יות ר ? ״ —
״אנ י רוצ ה באיש , שיה א נכנ ס ויוצ א וישגיח , שהכ ל נעש ה כשור ה — באי ש של א
ייד ע פח ד לעצמו. ״ (מס ׳ 295 . ) "א ם תשי ג א ת מבוקשך , שימז ז מפקחי ם מתו ך מעמ ד

412

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

ירו ד יות ר — כלו ם סבו ר אתה , של א יה א משו ם סכנ ה ש ל היעדר־מומחיו ת וכד?• ״ —
"אינ י סבו ר כן . חושבני , כ י הממשל ה תה א דואג ת לכ ך ותמנ ה למשר ה ז ו אנשי ם
ראויים. ״ (מם ׳ 297 . ) אות ו אופ ן ש ל חקירה־ודריש ה הגדי ש א ת הסא ה אפיל ו בעיני ו
ש ל יושב־רא ש ועדודהחקירה . הו א מתער ב בדב ר ושואל : "רוצי ם את ם בסו ג
אנשים , שיהי ו מעייני ם בכ ל פרט י המכרה , יהי ו נכנסי ם לתו ך הסדקי ם והפינו ת
ויעמד ו ע ל העובדו ת בממשותן.. . ה ם ימסר ו א ת הדברי ם למפק ח הראש י וז ה
יכני ס מידיעת ו המדעי ת לתו ך הטיפו ל בעובדו ת שה ם מסר ו לו? ״ (מם ׳ 298 , 299 . )
"הא ם ל א יגרו ר הדב ר הוצאו ת מרובות , א ם יצטרכ ו להחזי ק כ ל אות ם המפעלי ם
הישני ם באיורורם? ״ — "כן . אפש ר שהדב ר יהי ה כרו ך בהוצאות , אב ל כנג ד ז ה
יהי ו חי י בג י אד ם מוגנים. ״ (מם ׳ 531 . ) פועל־מכרו ת אח ד מתנג ד לסעי ף 17 בחו ק
משנ ת 1860 : "המצ ב עכשי ו הוא , שא ם המפק ח ע ל המכרו ת מוצ א חל ק ז ה א ו אח ר
ש ל מכר ה בלתי־כש ר לעבודה , עלי ו להודי ע ע ל כ ך לבעל־המכר ה ולמיניסטר ־
הפנים . אחר־כ ך ניתנ ת ל ו לבעל־המכר ה שהו ת ש ל עשרי ם יו ם לעיי ן בדבר ! בסו ף
עשרי ם הימי ם הרשו ת ביד ו לסר ב מלהגשי ם כ ל תיקו ן במכרה ! א ך ע ם סירוב ו
עלי ו להודי ע ע ל כ ך בכת ב למיניסטר־הפנים , וע ם ז ה הו א ממנ ה חמיש ה מהנדסים ,
ומתו ך אות ם חמש ת המהנדסי ם שנתמנ ו על־יד י בעל־המכר ה עצמו , ממנ ה המיניסט ר
אח ד כבורר־שופט ! או , סבורני , שהו א ממנ ה מתוכ ם כמ ה בוררים ! והנ ה אנ ו
סבורי ם כ י במקר ה ז ה ממנ ה בעל־המכר ה למעש ה הו א עצמ ו א ת שופטו. ״ (מס ' 581 . )
ח ו ק ר ־ ה ד י ן הבורגני , הו א גופ ו בעל־מכרו ת : "אבל.. . הא ם ז ו הי א התנגדו ת
ש ל פלפו ל בלב ד ? ״ (מם ' 586 . ) "א ם כן , י ש ל ך מוש ג עלוב־ביות ר מיוש ר לב ם ש ל
מהנדסי־המכרו ת ? ״ — "ברו ר ומדחלד , שאי ן ז ה ל א מ ן הצד ק ול א מ ן היושר. "
(מם ' 588 . ) "כלו ם אי ן מעמד ם ש ל מהנדסי־המכרו ת מעי ן מעמ ד ציבור י וכלו ם
אינ ך סבור , שה ם עומדי ם למעל ה מ ן החשד , שיחליט ו החלט ה ש ל משוא־פנים , כפ י
שאת ה מדמ ה ? ״ — "אי ן אנ י רוצ ה להשי ב ע ל שאל ה מעי ן זו , בדב ר אופיי ם האיש י
ש ל אנשי ם אלה . אנ י מאמין , כ י במקרי ם רבי ם ה ם באמ ת יפעל ו מתו ך משוא־פני ם
ע ך מאוד , ואסו ר שיהי ה בידיה ם הכו ח לעשו ת כן , כשחי י בני־אד ם עומדי ם בסכנה. "
(מם ׳ 589 . ) אות ו בורגנ י עצמ ו אינ ו יוד ע בוש ה ושוא ל שאלו ת אלו : "כלו ם אינ ך
סבור , שג ם בעל־המכרו ת מפסי ד מחמ ת התפוצצות? ״ — ולאחרונה : "כלו ם אי ן
אתם , הפועלי ם בלאנקשייר , מסוגלי ם להג ן בעצמכ ם ע ל ענייניכם , בל א לפנו ת
לממשל ה שתעזו ר לכם? ״ — ״לא. ״ (מם ׳ 1042 . ) — בשנ ת 1865 הי ו בבריטני ה
הגדול ה 3217 מכרות־פח ם ד 12 מפקחים . בעל־מכרו ת מיורקשיי ר (״טיימס״ , 26
ביאנוא ר 1867 ) הו א עצמ ו חיש ב ומצא , כ י חו ץ מעסקיה ם המשרדיים , שבולעי ם א ת
כ ל זמנ ם — ל א יוכל ו לבק ר כ ל מכר ה ומכר ה אל א אח ת ל־ 10 שנים . שו ב אי ן תימ ה
בדבר , כ י בשני ם האחרונו ת (היינו , בשני ם 1866 ו־ 1867 ) הלכ ו ונתרב ו האסונו ת
ג ם במניי ן וג ם בהיק ף (עתי ם על ה מספ ר הקרבנו ת כד י 200 — 300 פועלים) . הנ ה
גדולתרותפארת ו ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י ״וזחפשי ״ !

מכ ל מקום , ע ם כ ל מגרעותי ו ש ל החו ק משנ ת 1872 , הר י ז ה החו ק הראשון ,
המסדי ר א ת שעות־העבוד ה ש ל הילדי ם העסוקי ם במכרות , ומטי ל ע ל הנצלני ם
ובעלי־המכרו ת אחריו ת מסוימ ת לאל ו הקרויו ת תאונות .

413

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

הנעד ה המלכותי ת משנ ת 1867 לחק ר העסק ת ילדים , צעירי ם ונשי ם בחקלאות ,
פירסמ ה כמ ה דינים־וחשבונו ת חשובי ם מאוד . נעש ו נסיונו ת שוני ם להשתמ ש בעיקר י
התחוקה־לתעשייה , בשינו י צורה , לגב י החקלאות, . אב ל כול ם נכשל ו ע ד כ ה כשלו ן
גמור , א ך על י להפנו ת כא ן א ת תשומודהלב , כ י י ש נטייה , שאי ן להתגב ר עליה ,
להבי א עקרוני ם אל ה לשימו ש כללי .

א ם ההתפשטו ת הכללי ת ש ל תחוקודבתי־החרושת , כאמצע י להגנ ה גופני ת
ורוחני ת ש ל מעמ ד הפועלים , נעשת ה הכר ח שאי ן לות ר עלי ו — הר י מצ ד,השנ י
הי א מכליל ה ומחישה , כפ י שנרמ ז כב ר למעלה , א ת הפיכת ם ש ל תהליכי־עבוד ה
מפוזרי ם בקנדדמיד ה ננס י לתהליכי־עבוד ה מצוותי ם בקנה־מיד ה גדו ל וחברתי , הוו ה
אומר : הי א מחיש ה א ת ריכוז ו ש ל ההו ן ומגביר ה א ת שלטון־היחי ד ש ל המשט ר
התעשייתי . הי א מחריבדרוהולכ ת א ת כ ל הצורו ת הותיקו ת וא ת צורות־המעבר ,
שמאחוריה ן עדיי ן מוצנ ע במקצת ו ממשל ו ש ל ההון , ומעמיד ה במקומ ן א ת ממשל ו
הישיר , בגלוי . ובכ ך הי א מקנ ה ג ם אופ י כלל י למלחמ ה הישיר ה באות ו ממשל . בעו ד
שע ל הסדנאו ת האינדיווידואליו ת הי א כופה־ומטיל ה אחדו ת ש ל צורה , תקינות , סד ר
וחסכון , הר י — ע ם הדחיפ ה העצומ ה הנקני ת לטכניק ה מחמ ת הגבל ת יוכדהעבוד ה
והסדרו , — הי א מגביר ה א ת האנארכי ה ושואות־המשברי ם ש ל הייצו ר הקאפיטא ־
ליסט י בכללו , הי א מגביר ה א ת אינטנסיביו ת העבוד ה וא ת התחרות ו ש ל מנגנו ך
המכונו ת בעובד . הי א !מחריב ה א ת התחומי ם ש ל המפע ל הזעי ר וש ל העבודה ־
הביתית , ואת ם ג ם א ת המפלטי ם האחרוני ם בשבי ל "המיותרים־במנייך , ובכ ך הי א
מחריב ה א ת שסתום־הבטחו ן הקוד ם ש ל כ ל המכאניז ם החברתי . ע ם שמבשילים ־
והולכי ם התנאי ם החומריי ם ש ל תהליך־הייצו ר וציוות ו החברתי , הר י הי א גורמ ת
לכך , שמבשילים־והולכי ם ג ם סתירותי ה וניגודי ה ש ל צורת ו הקאפיטאליסטית ,
וממיל א מבשילי ם בדבזמ ן היסודו ת להתהוות ה ש ל חבר ה חדש ת והגורמי ם להפיכת ה
ש ל החבר ה הישנה 322 .

322 רו ב ר ט א ואן , אב י בתי־החרוש ת והמחסני ם הש־תופיי ם — א ך כב ר העירונ ו
למעלה , ב י הו א בשו ם פני ם ל א השל ה נפש ו באשליותיה ם ש ל אל ה שנה ו אחרי ו והיקוהו ,
שימודות־הפיכ ה מבודדי ם אל ה נוד ע לה ם משק ל ר ב — ל א ז ו בלב ד שהו א עצמ ו יצ א
למעשה , בנסיונותי ו שלו , מתו ך שיט ת בית־החרושוז , אל א ג ם ציי ן אות ה שיט ה להלכ ה
כנקודת־מוצ א למהפכ ה הסוציאלית . משה ו דומ ה לכ ך על ה בדמיונ ו ש ל מ ר פיסרינג ,
פרופסו ר לכלכל ה מדיני ת באוניברסיט ת ליידן , ע ד שבחיבור ו — "ספר־עז ר בתור ת הכלכל ה
המדיני ת המעשית״ , ׳ 1860 — 1862 ; כול ל הרצא ת דברי־הבל ע השרופי ם ש ל הכלכל ה
הוולגארית , ובצור ה הולמת־ביות ר — לוח ם הו א בקנאו ת למע ן המפעל־האומנות י כנג ד
התעשיי ה הגדולה . — (למהדור ה ד׳ . "בוקי־סריק י משפטי ״ ז ה (עט ׳ 245 ) שהתחוק ה האנגלי ת
הביאתו־לעול ם ע ל יד י חוקי־בתי־החרושת , החו ק להרחב ת חוקי־בתי־ההדוש ת וחו ק הסדנות ,
שכול ם הי ו סותרי ם ז ה א ת ז ה — נעש ה בסו ף נט ל ללא־נשו א ! וע ם הוצא ת חו ק בתי־החדוש ת
והסדנו ת [: 01 , ^ ון 8110 }[־ ¥01 ר ג>מ 3 7 ' 01 ; 8,01 ז!]בוצע ה ב־ 1878 קודיפיקאצי ה ש ל כ ל התחוק ה
הנדונה . כמוב ן שאי־אפש ר לית ן כא ז ביקור ת מפורט ת ש ל אות ו ספר־חוקי־ ד,תעשיי ה השור ר
עכשי ו באנגליה . נסתפק , איפוא , בהערו ת הבאות . החו ק מקיף : 1 . בתי־חדוש ת לאריג ה
[טקסטיל] . כמע ט הכ ל נשא ר כא ן כשהיה : הזמ ן שמות ר להעסי ק ילדי ם למעל ה מבני־ס ז :
5% שעו ת ליום , א ו 6 שעות , א ם אי ן עובדי ם בעדב־שב ת ; אנשי ם צעירי ם ונשי ם : 10
שעו ת ליו ם במש ך חמיש ה ימים , ולכל־היות ר 2 /< 6 שעו ת בערב־שבת . — 2 . בתי־חרוש ת

414

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

10 . תעשיי ה גדול ה וחקלאו ת

המהפכה , שהתעשיי ה הגדול ה מחולל ת בחקלאו ת ובתנאי ם החברתיי ם ש ל פעיל י
הייצו ר החקלא י — אינ ה יכול ה לבו א ע ל תיאור ה אל א לאחר־מכן . כא ן נסתפ ק
ברמיז ה קצרה , שנקדי ם ונרמו ז ע ל כמ ה מסקנות . השימו ש במנגנון־המכונו ת
בחקלאו ת חס ר ע ל הרו ב אות ן תקלו ת גופניות , שמנגנו ן ז ה גור ם לפוע ל התעשייה*־ * ,
א ך כנג ד ז ה פעולת ו עצומ ה יות ר ולל א התנגדות , להרבו ת א ת "המיותריכרבמניי ך
בקר ב הפועלי ם — כפ י שיתבר ר הדב ר להל ן בפרטות . בנסיכויו ת קמבריג ׳ וסופולק ,
למשל , נתרח ב בהרב ה במש ך עשרי ם השני ם האחרונו ת שטח ה ש ל האדמ ה
המעובדת , ואל ו האוכלוסיי ה הכפרי ת פחת ה במש ך תקופ ה ז ו ל א ר ק הפחת ה יחסי ת
אל א ג ם הפחת ה מוחלטת . בארצות־הברי ת שבאמריק ה הצפוני ת באו ת המכונות *
החקלאיו ת ומחליפו ת א ת הפועלי ם לפ י שע ה ר ק החלפה־שבכוח , כלומר , ה ן נותנו ת
ביד י היצרני ם א ת האפשרו ת לעב ד שט ח נרח ב יותר , אב ל אינ ן מנשלו ת למעש ה א ת
הפועלי ם מעבודתם . באנגלי ה ובוול ם הי ה בשנ ת 1861 מספ ר הפועלי ם המשתתפי ם
בייצור ן ש ל מכונו ת חקלאיו ת כד י 1034 , ואל ו מספ ר הפועלי ם החקלאיי ם העסוקי ס
במכונות־קיטו ר ומכונות־עבוד ה ל א הי ה אל א כד י 1205 בלבד .

בתחו ם החקלאו ת משפיע ה התעשיי ה הגדול ה השפע ה מהפכני ת ביות ר בכד ,
שהי א מחריב ה א ת מבצר ה ש ל החבר ה הישנ ה — א ת "האיכר׳ / ומעמיד ה במקומ ו
א ת הפועל־השכיר . צרכי־המהפכ ה החברתיי ם וניגודי ו ש ל הכפ ר משתווי ם בכ ך א ל
אל ה ש ל העיר . במקו ם המפע ל העצלני־השיגרת י ביות ר והאיראציונאלי־ביות ר ב א

שלא־לטקסטיל . כא ן נתקרב ו התקנו ת לאל ו שבמס ׳ 1 יות ר משהי ה קודם־לכן . א ך קיימו ת
עדיי ן הקלו ת יוצאות־מן־הכלל , הנוחו ת לבעל י ההון , ובמקרי ם מסוימי ם אפש ר ג ם להרהיב ן
ברשיו ן מיוח ד מא ת המיניסטריו ן לענייני־פנים . — 3 . סדנו ת [ 8 (} ±8110 נ 0 זמ/ |,מוגדרו ת
בקירו ב כדר ך שהוגדר ו בחו ק הקוד ם ; במיד ה שעסוקי ם כא ן ילדים , עובדי ם צעירי ם א ו נשים ,
הושו ו הסדנו ת באופ ן ניכ ר א ל בתי־החרוש ת שלא־לטקסטיל , ושו ב בהקלו ת ממקר ה למקרה . —
4 . סדנו ת שאי ן עובדי ם ש ם כל ל ילדי ם א ו פועלי ם צעירים , אל א ר ק פועלי ם ופועלו ת למעל ה
מגי ל 18 ! לגב י סו ג ז ה חלו ת הקלו ת נוספות . — 5 . סדנות־בי ת [ 8 ק 108110 ע ¥0 \ 000168110 ] ,
שעסוקי ם בה ן ר ק בנ י המשפחה , בתו ך דיר ת המשפח ה < כא ן ההגדרו ת גמישו ת עו ד יות ר
וכ ן נוספ ת כא ן ההגבלה , כ י בל א רשיו ן מיוח ד מא ת המיניסט ר א ו השופ ט אי ן המפק ח רשא י
להיכנ ס אל א לאות ם חדרים , שאינ ם משמשי ם כאח ד ג ם חדרי־דיור ; ובסו ף — נשתחרר ו
לחלוטי ן מפיקוח : קליעת־קש , סריג ת מלמלו ת ועשיית־כפפות , א ם ה ן מבוצעו ת בתחומ י
המשפחה . ע ל א ף חסרונותי ו ש ל חו ק זה , הריה ו עדיי ן — בצ ד חוק־בתי־החרוש ת הפדראל י
בשווייץ , מ־ 23 במאר ס 1877 — הטוב־ביות ר ע ל נוש א זה . עניי ן מיוח ד נוד ע להשלא ת החו ק הז ה
א ל החו ק הפדראל י הנ״ ל שבשווייץ , משו ם שמבליט ה הי א הבלט ה מוחשי ת ביות ר א ת היתרונו ת
וא ת הליקויי ם ש ל שנ י מתודי־התחוק ה : מכאן , המתו ד האנגלי , ה״היסטורי" , הדן־ופוע ל
ממקר ה למקר ה > ומכא ן — ז ה הקונטיננטאלי , שנבנ ה ע ל המסור ת ש ל המהפכ ה הצרפתי ת
והנוט ה יות ר להכללה . א ך ז ו צרה , שספר־החוקי ם האנגל י בשימוש ו לגב י הסדנות , עדיי ן
הוא , בדר ך כלל , בבחינ ת או ת מת ה — מחמ ת מהסו ר בחבר־מפקחים . — פ . א. )

323 תיאו ר מפור ט ש ל מנגנון־המכונות , שמשתמשי ם ב ו בחקלאו ת האנגלית , אפש ר למצו א
ב״הכלי ם והמכונו ת החקלאיי ם ש ל אנגליה " מא ת ד״ ר ו . האם , מהד . ב׳ . [בראונשווייג ]
1856 . בסקירת ו ע ל מהל ך התפתחות ה ש ל החקלאו ת האנגלי ת הול ד מ ר הא ם — לל א ביקורת ,
במיד ה יתיר ה — בעקבותי ו ש ל מ ר ליאונ ם ד ה לאוורן . (החיבור , כמובן , מיוש ן
לגב י זמננו . — פ . א. )

415

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

השימו ש במדע , שימו ש טכנולוגי־מודע . הקר ע בברי ת המשפחתית־הקדומ ח שבי ן
עבודת־האדמ ה והמאנופאקטורה , ז ו ברי ת שהית ה משלב ת א ת הדמויו ת הבלתי ־
מפותחו ת ש ל שתיה ן בילדות ן — ב א אופן־ ד,ייצו ר חקאפיטאליסט י ומבי א קר ע ז ה
ליד י סיומו־שלימותו . אול ם בו־בזמ ן הו א יוצ ר א ת המיקדמו ת החומריו ת לסינתז ה
חדשה , עליונה , לאיחוד ה ש ל החקלאו ת ע ם התעשיי ה ע ל יסו ד דמויותיה ן שנתפתח ו
תו ך התנגדו ת הדדית . ע ם הכרעודהמשק ל הגדלודוהולכ ת ש ל האוכלוסיי ה העירונית ,
שהייצו ר הקאפיטאליסט י מכנם־ומצבי ר במרכזי ם גדולי ם — א 1 ג ר הוא , מכאן , א ת
כוזדהתגוע ה ההיסטור י ש ל החברה , ומכא ן מפרי ע הו א א ת חילוף־ ד,חומדי ם בי ן האד ם
ובי ןהאדמה ; כלומר , מפרי ע הו א [וגורם] , שחלקיה־יסודותי ה ש ל האדמה , הנאכלי ם
על־יד י האד ם בצור ת אמצעי־מחי ה ואמצעי־הלבשה , ל א יוכל ו לחזו ר לאדמ ה —
תנאי־טב ע בצח י ז ה לפריו ן האדמה . בכ ך נמצ א הו א מחריב־והול ך א ת בריאות ם
הגופני ת ש ל פועל י העי ר וא ת חיי־הרו ח ש ל פועל י הכפ ר כאחד 324 . ואולם , יח ד ע ם
ההר ס שהו א הור ס א ת נסיבותי ו ש ל אות ו חילוף־החומרים , שנתהו ו בדר ך טבעית ־
מקורי ת בלב ד — הו א מכרי ח לחזו ר ולקוממ ו בשיטתיות , כחו ק מסדי ר ש ל הייצו ר
החברתי , ובצור ה מותאמ ת כל־צרכד , להתפתחות ו המושלמ ת ש ל האדם . ומ ה במאנו ־
פאקטורה , א ף בחקלאו ת נגלי ת ההפיכ ה הקאפיטאליסטי ת ש ל תהליך־הייצו ר בו ־
בזמ ן כמגילת־היסורי ם [מארטירולוגיה ] ש ל היצרני ם ; אמצעי־העבוד ה נגל ה כאמצע י
להכנעת ו ש ל הפועל , לניצול ו ולדילדולו ; הציוו ת החברת י ש ל תהליכי־העבוד ה
נגל ה כדיכו י מאורג ן ש ל חיוניות ו האישית , ש ל חירות ו ועצמאותו . פיזור ם ש ל
הפועלי ם החקלאיי ם ע ל פג י שטחי ם נרחבי ם ממג ר ג ם א ת כו ח התנגדותם , ואל ו
ריכוז ם ש ל פועל י העי ד מגבי ר א ת כוח־ההתנגדו ת ש ל אלה . ומ ה בתעשיי ה העירונית ,
א ף בחקלאו ת המודרני ת כ ך : העלא ת הכוו־רהפרודוקטיב י והזרמ ה יתיר ה ש ל העבוד ה
אינ ן נקנו ת אל א על־יד י חורבנ ו ודילדול ו ש ל כוח־העבוד ח גופו . וכ ל התקדמו ת
בחקלאו ת הקאפיטאליסטי ת הי א ל א ר ק התקדמו ת באמנו ת ללסט ם א ת הפועל , אל א
ג ם באמנו ת לחמו ס א ת האדמ ה ; כ ל התקדמו ת בהעלא ת פדיונ ה ש ל האדמ ה לפדק ־
זמ ן מסוי ם הי א ג ם התקדמו ת בחורב ן מקורות־הקב ע ש ל פריו ן זה . כ ל שאר ץ תרב ה
■לתמו ך א ת אושיו ת התפתחות ה ברק ע ש ל התעשיי ה הגדול ה — כגו ן ארצוודהברי ת
ש ל אמריק ה הצפוני ת — כ ן תגד ל מהירות ו ש ל אות ו תהליך־החורבן 825 . ולפיכ ך

324 ״מפרידי ם את ם א ת הע ם לשנ י מחנו ת אויבי ם : פלחי ם גמלוני ם מנסי ם תשושי־כוח .
שומ ו שמים ! אומה , המפולג ת לאינטרסי ם חקלאיי ם ולאינטרסי ם מסחריים , רוא ה עצמ ה
בריא ה ושלימה , ויתיר ה מזו , מתהדר ת בהשכל ה ובציביליזאציה , ל א למדו ת התפלגו ת זו ,
התפלגו ת נפלצ ת ואי־טבעית , אל א הודו ת לה" . (דוד י א ור ק וארם : "דברי ם רגילים" ,
עמ ׳ 119 . ) קט ע ז ה מוכי ח ברבזמ ן א ת תוקפ ה וא ף א ת חולשת ה ש ל ביקור ת מסו ג ז ה —
ביקור ת היודע ת כיצ ד לדו ן במציאו ת ולדו ן אות ה לכף־חובה , א ך אינ ה יודע ת כיצ ד להבינה .

325 השווה , ליביג : ״הכימי ה בשימוש ה לגב י חקלאו ת ופיזיולוגיה. ״ מהד ' ד , 1862 ,
וביחו ד ג ם הכר ך הראשו ן — "מבו א לחוקי־הטב ע ע ל עבודת־האדנוה. " התיאור , שתיא ר ליבי ג
א ת הצ ד השליל י בחקלאו ת המודרנית , מנקודת־הדאיי ה ש ל מדעי־הטב ע — הו א מזכויותי ו
הנצחיות . ג ם סיכומי ו ההיסטוריי ם בתולדותי ה ש ל החקלאו ת — את ה מוצ א בה ם ניצוצות ־
אוד , א ף ע ל פ י שאי ן ה ם נקיי ם מטעויו ת גסות . אמנ ם י ש להצטע ר שהו א מעיז־ומתי ז בל א
כונ ה אימרו ת כעי ן ז ו : "ע ל יד י שחיק ה חוזרת־ונשני ת וחריש ה תכופה־יות ר מסייעי ם

416

13 . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה

אי ן הייצו ר הקאפיטאליסט י מפת ח א ת הטכניק ה וא ת ציוות ו ש ל תהליך־ ד,ייצו ר
החברתי , אל א ע ם שהו א מקרק ר בו־בזמ ן א ת מעיינו ת העוש ר בכלל 1 : א ת האדמ ה
וא ת העובד .

לחילו ף האוי ר בתו ך חלקי־הקדק ע הנקבוביים , וכ ן גד ל ומתחד ש השט ח העליו ן ש ל חלקי ־
הקרקע , שעליה ם צריכ ה לחו ל פעולת ו ש ל האדר * ואול ם נית ן להבי ן על־נקלה , שיבולי ־
השר ה הנוספי ם אינ ם יכולי ם לעמו ד ביח ס פרופורציונאל י א ל העבוד ה שמשתמשי ם ב ה
באות ו שדה , אל א עולי ם ה ם לפ י יח ם קט ן בחרבה, ״ ״חו ק זה ״ — מוסי ף ליבי ג — "מבוט א
לראשונ ה ע ל יד י ג / סט , מי ל בחיבור ו ״עיקר י הכלכל ה המדינית׳ / כר ך ד עמ 7 17 , בצור ה
הבא ה : ,שיבו ל הקרק ע — א ם שא ר התנאי ם שווי ם [ 8 גןכן 1 מ 3 ע 18 ־ 03,6161 ] — גד ל ביח ס
פוחתיוהול ך א ל הגידו ל במספ ר הפועלי ם המועסקים׳ " (מ ר מי ל מנס ח ניסו ח מוטע ה
אפיל ו כשהו א חוז ר ע ל חוק־הדרדק י ש ל אסכולודריקארדו , כ י מכין ן שהיריד ה
במספ ר הפועלי ם המועסקי ם ״ ^ 6 ^ 10 ע 1 ז 61 8 * 61 :נג 01 ( 1116 131 01 1601:0386 ) 1116 ״ — הולכת י
ומתקדמ ת באנגלי ה בד־בב ד ע ם התקדמו ת החקלאות , שו ב נמצ א כ י הו ק זה , שנתגל ה בשבי ל
אנגלי ה ובתו ך אנגליה , עליכל־פני ם אינ ו ניתן־לשימו ש באנגלי ה עצמה ) — ,"זה ו החו ק
הכלל י ש ל החקלאות / והר י זד , מפלי א למד / מאח ר של א הי ה ידו ע ל ו למי ל הטע ם לכך, "
(ליביג , שם , כר ך ן , עמ ׳ 143 והערה. ) חו ץ מפירו ש מוטע ה ש ל הביטו י "עבודה" , שליבי ג
רוא ה ב ה דב ר שונ ה משרוא ה הכלכל ה המדינית , הר י ז ה ע ל כ ל פני ם "מפלי א למדי׳ / שהו א
עוש ה א ת מ ד ג / סט . מי ל למבשר ה הראשו ן ש ל תיאוריה , שפירסמ ה לראשונ ה
ג ׳ יימ ס אנדרסו ן בתקופת ו ש ל א . סמי ת והז ר עלי ה בחיבורי ם שוני ם ע ד
לתחילת ה ש ל המא ה זד 19 ן שמאלתו ס — בכל ל אמ ן לגניבדרדספדותיו ת (כ ל תיאוריי ת
האוכלוסי ן של ו אינ ה אל א פלאגיא ט חסדיבושה ) — ניכ ס אות ה לעצמ ו בשנ ת 1815 *
שווס ט פיתח ה באות ו זמ ן ובלא־תלו ת באנדרסון ? שריקארד ו הביא ה בשנ ת 1817
בקש ר ע ם תורת־הער ך הכללית , ושמכא ן ואיל ך עבר ה א ת העול ם כול ו סחור־סחו ר ; ש ג ׳ י י מ ם
מי ל (אבי ו ש ל ג / סט , מיל ) פירש ה באופ ן וולגארי ; ושבסו ף חוז ר עליה , בי ן השאר , ג ם
מ ד ג / סט . מי ל כע ל כלל־דרדקי , לאח ר שנהפ ך כב ר לקמ ה טחון . אי ן להכחיש , כ י מ ר ג / סט .
מי ל חיי ב תוד ה ע ל האוטוריט ה שלו , ״המפליאה ״ מכלימקום , כמע ט לחלוטי ן ל־סם! ) 0 י 1 ע 111 ! >
מזני ן זה ,

׳הקאפיהא ? 27

417

פרש ה חמישי ת

הייצו ר ש ל עודף־הער ף המוחל ט
ועודף־הער ד היחס י

פר ק ארבעה־עש ר

עודף־ער ד מוחל ט ועודף־ער ד יחס י

מתחיל ה (עיי ן פר ק חמישי ) דנ ו בתהליך־העבוד ה דיו ן מופשט , בל א זיק ה
לצורותי ו ההיסטוריות , בחינ ת תהלי ך שבי ן האד ם לטבע . ש ם נאמר : "א ם נעמו ד
ע ל תהליך־העבוד ה כול ו מתו ך נקודת־ההשקפ ה ש ל תוצאתו , שו ב מופיעי ם שניהם —
אמצעי־העבוד ה ונושא־העבוד ה — בחזק ת אמצעי־ייצור , והעבוד ה עצמ ה מופיע ה
בחזק ת עבוד ה פרודוקטיבית. ״ ובהער ה 7 בא ה השלמ ה לאמור : "הגדר ה ז ו ש ל
העבוד ה הפרודוקטיבית , כפ י שהי א עול ה מתו ך נקודת־ההשקפ ה ש ל תהליך־העבוד ה
הפשוט , אינ ה מספיק ה בשום־פני ם בשבי ל תהליך־הייצו ר הקאפיטאליסטי. " דב ר
ז ה עלינ ו להרחיב־ולפת ח כאן .

כל־אימ ת שתהליך־העבוד ה הו א אינדיווידואל י לחלוטין , הר י אות ו פוע ל עצמ ו
מרכ ז בידי ו א ת התיפקודים , שאחר־כ ך ה ם מתפרדי ם ז ה מזה . כשהו א מנכ ס לעצמ ו
חפצי־טב ע ניכו ס אינדיווידואל י בשבי ל מטרותי ו החיוניות , הר י הו א גופ ו מפק ח
ע ל עצמו . אחר־כ ך אחרי ם מפקחי ם עליו . אי ן אדבריחי ד יכו ל לפעו ל ע ל הטב ע
אל א א ם כ ן מפעי ל הו א א ת שרירי ו ש ל עצמ ו בפיקו ח מוח ו ש ל עצמו . כש ם
שבמערכת־הטב ע קיימ ת אחדו ת בי ן הרא ש והיד , כ ך מאח ד תהליך־העבוד ה עבודת ־
מו ח ועבודודידיים . לימי ם ה ן מתפרדות , ע ד כד י התנגדו ת עוינת . ובכל ל נהפכ ת
התוצרת : מתוצרת ו הישיר ה ש ל היצר ן האינדיווידואל י נעשי ת הי א תוצר ת
חברתית , תוצר ת משותפ ת ש ל פועל־כולל , כלומר , ש ל הבר־עובדי ם מצוות , שאיברי ו
עומדי ם בסמו ך למקו ם הטיפו ל בחומר־העבודה , א ו במרוח ק ממנו . ולפיכ ך : משמקב ל
תהליך־העבוד ה גופ ו אופ י ש ל שיתוף־פעולה , מ ן ההכר ח שיתרח ב המוש ג ש ל
העבוד ה הפרודוקטיבי ת וא ף יתרח ב המוש ג ש ל נושאה , ש ל הפוע ל הפרודוקטיבי .
מעת ה א ם רוצ ה אד ם לעבו ד עבוד ה פרודוקטיבית , שו ב אי ן צור ך שהו א עצמ ו יה א
נוק ף יד ? די ו שישמ ש חולי ה ש ל העובד־הכולל , די ו שיגשי ם אח ד התיפקודים ־
המשניי ם שלו . ההגדר ה הנ״ל , המקורית , ש ל העבוד ה הפרודוקטיבית , כפ י שהועלת ה
מתו ך טבע ו ש ל הייצו ר החומר י גופו , עדיי ן באמיתות ה עומד ת לגב י הפועל־הכולל ,
הנדו ן בחינ ת שלימות . א ך אי ן כוח ה יפ ה עו ד לגב י כ ל אח ד מאיברי ו ביחידותו .

418

14 . עודף־ער ך מוחל ט ועודף־ער ך יחס י

ואול ם מצ ד שנ י מצטמצ ם המוש ג ש ל העבוד ה הפרודוקטיבית . הייצו ר דזקאפי ־
טאליסט י אינ ו ייצו ר ש ל סחורו ת בלבד , לפ י מהות ו הו א ייצו ר ש ל עודף־ערך . הפוע ל
מייצ ר ל א בשבי ל עצמ ו אל א בשבי ל ההון . ולפיכ ך ל א ד י עו ד בכך , שיה א מייצ ר
בכלל . עלי ו לייצ ר עודף־ערך . ר ק אות ו פוע ל נחש ב לפרודוקנויב י כ ל שהו א מייצ ר
עודף־ער ך בשבי ל בעל־ההון , כ ל שהו א משמ ש להשתערמת ו ש ל ההון . א ם ניתנ ה
רשו ת לבחו ר בדוגמ ה מחו ץ לתחומ ו ש ל הייצו ר החומרי , הר י מור ה בבית־ספ ד הו א
פוע ל פרודוקטיבי , כ ל שהו א ל א ר ק מעב ד ראשיה ם ש ל תינוקו ת אל א ג ם מעבי ד
עצמ ו בפר ך למע ן יתעש ר בעל־העסק . שז ה האחרו ן השקי ע א ת הונ ו בבית־חרוש ת
ללימודי ם תח ת להשקיע ו בבית־חרוש ת לנקניקי ם — אי ן בכ ך לשנו ת בזיק ה ז ו
ולא־כלום . מכאן , שהמוש ג ש ל הפוע ל הפרודוקטיב י בשום־פני ם אינ ו מכי ל בתוכ ו
ר ק יח ם שבי ן עשיי ה ובי ן תוצאה־מועילה , בי ן פוע ל ובי ן תוצרת־עבודה , אל א כול ל
ג ם יהס״ייצו ר חברת י במיוחד , שנתהו ה בדר ך היסטורית , המטבי ע ב ו בפוע ל חות ם
מיוח ד לעשות ו אמצע י ישי ר לשיערוך־ההון . ולפיכ ך ל א ברכ ה הי א לאד ם להיו ת
פוע ל פרודוקטיבי , אל א קללה . בספ ר הרביע י ש ל חיבורנ ו זה , הד ן בתולדותי ה ש ל
התיאוריה , ירא ה הקור א בפרוטרוט , שהכלכל ה המדיני ת הקלאסי ת ראת ה מא ז
ומתמי ד בייצו ר ש ל עודף־ער ך א ת אופי ו המכרי ע ש ל הפוע ל הפרודוקטיבי . זנו ך
שמשתני ת השקפת ה ע ל טיב ו ש ל עודף־הערך , משתני ת ג ם הגדרת ה בשבי ל הפוע ל
הפרודוקטיבי . הנ ה מצהירי ם הפיזיוקראטים , כ י ר ק עבודת־האדמ ה הי א עבוד ה
פרודוקטיבית , משו ם שר ק ז ו מכניס ה עודף־ערך . ובשבי ל הפיזיוקראטי ם אי ן עודף ־
ער ך קיי ם אל א בצור ה ש ל רנט ה קרקעי ת בלבד .

הארכ ת יום־העבוד ה מעב ר לאות ה נקודה , שעדי ה אי ן הפוע ל מייצ ר אל א
אקויואלנ ט בשבי ל הער ך ש ל כו ח עבודתו , וניכדס ו ש ל עודף־עבוד ה ז ה ביד י ההו ן —
אל ה מהווי ם א ת ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחלט . הו א המשמ ש בסי ם כלל י לשיט ה
הקאפיטאליסטי ת ונקודת־מוצ א בשבי ל הייצו ר ש ל עודף־הער ך היחסי . בייצו ר ז ה
מחול ק יום־העבוד ה מתחילת ו לשנ י קטעים : עבוד ה הכרחי ת ועודף־עבודה . כד י
להארי ך א ת עודף־העבוד ה מקצרי ם א ת העבוד ה ההכרחי ת על־יד י שימו ש במתודים ,
שע ל ידיה ם מתייצ ר האקויואלנ ט ש ל שכר־העבוד ה בזמ ן מופחת . ייצור ו ש ל עודף ־
הער ך המוחל ט אינ ו תלו י אל א בארכ ו ש ל יו ם העבוד ה ; ייצור ו ש ל עודף־הער ך
היחס י מהפ ך מכל־כ ל א ת התהליכי ם הטכניי ם ש ל העבוד ה וא ת ההסתעפו ת החברתית .

מכאן , שייצו ר ז ה מני ח קיומ ו ש ל אופן־ייצו ר קאפיטאלימטי־בנויוח ד — והו א
עצמ ו ע ל המתודי ם שלו , אמצעי ו ותנאיו , צומ ח בדר ך טבעית־מקורי ת ומתפת ח ר ק
ע ל הבסי ס הפורמאל י ש ל הכנע ת העבוד ה ביד י ההון . במקו ם ההכנע ה הפורמאלי ת
בא ה הכנעת ה הממשי ת ש ל העבוד ה ביד י ההון .

דיינ ו כא ן ברמיז ה בלב ד ע ל צורות־ביניים , בה ן אי ן עודף־העבוד ה נסח ט
במישרי ן מתו ך המייצרמ ב על־יד י כפיי ה ישרה , וא ף ל א חל ה עדיי ן הכנעת ו
הפורמאלי ת ש ל ז ה להון . כא ן ל א נשתל ט עדיי ן ההו ן במישרי ן ע ל תהלי ך העבודה .
בצד ם ש ל יצרני ם עומדי ם ברשות־עצמם , העושי ם א ת מלאכת ם א ו עובדי ם א ת
אדמת ם לפ י אופן־מפע ל מסורת י מדורי־דורות , עולי ם ע ל הבמ ה הנוש ך א ו הסוחר ,
הוךגש ך א ו הון־מסחר י — מעין ■טפילים , המוצצי ם א ת לשד ם ש ל היצרנים . ריבונות ה

419

הייצו ר ש ל עודף־הער ך המוחל ט ועודף־הער ך היחס י

ש ל צורת־ניצו ל ז ו בתו ך החבר ה מוציא ה מכלל־אפשרו ת א ת אופן־הייצו ר הקאפיטא ־
ליסטי , א ף ע ל פ י שמצ ד השנ י יכול ה הי א לשמ ש מעב ר אליו, ' כגו ן בימי־הביניי ם
המאוחרים . ולאחרונה , — כפ י שמוכיח ה הדוגמ ה ש ל עגודודהבי ת המ 1 דרני ת —
חוזרות־ומופיעו ת פ ה וש ם צורות־ביניי ם מסוימו ת ע ל הרק ע ש ל התעשיי ה הגדולה ,
א ם ג ם בשינוי־צור ה גמור .

אמנ ם בשבי ל ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט מספיק , שתה א קיימ ת ר ק היכנעו ת
פורמאלי ת ש ל העבוד ה להו ן ; למשל , .אומני ם שהי ו עובדי ם קוד ם לעצמם , א ו ג ם
כעוזרי ם לאומן־ראשי , עוברי ם עת ה כפועליכדשכירי ם א ל מרו ת הפיקו ח הישי ר ש ל
בעל־ההו ן ; א ך מצ ד השנ י ראינו , כיצ ד המתודי ם לייצו ר עודף־הער ך היחס י משמשי ם
כאח ת מתודי ם לייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחלט . ול א עו ד אל א שהארכ ת יום־העבוד ה
לל א גבו ל נגלת ה לנ ו כתולד ה האופייני ת ש ל התעשיי ה הגדולה . ובכל ל : משנשתל ט
אופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי־במיוח ד ע ל ענף־ייצו ר שלם , ויות ר מכ ן משנשתל ט ע ל
כ ל ענפי־הייצו ר המכריעים , שו ב הו א פוס ק מלשמ ש אמצע י בלב ד לייצור ו ש ל
עודף־הער ך היחסי . מעת ה הו א נעש ה צור ה כללי ת ש ל תהליך־הייצור , השלט ת
מבחינ ה חברתית . ואי ן הו א ממשי ך לפעו ל כמתו ד מיוח ד לייצור ו ש ל עודף־הער ך
היחס י אל א בתנאי ם אל ה ז ראשית , כ ל שהו א כוב ש תעשיות , שע ד כא ן ל א הי ו
כפופו ת להו ן אל א כפיפו ת פורמאלי ת בלבד , הוו ה אומ ר — בתעמולתו־התפשטותו .
ושנית , כ ל שהתעשיות , הנתונו ת כב ר למרותו , מתמיד ה לחו ל בה ן מהפכ ה ע ם שינו י
המתודי ם ש ל הייצור .

מתו ך נקודת־השקפ ה מסוימ ת דומה , שההבחנ ה בי ן עודף־ער ך מוחל ט לבי ן
עודף־ער ך יחס י אינ ה אל א מוטעית . עודף־הער ך היחס י מוחל ט הוא , שכ ן הו א מחיי ב
הארכ ה מוחלט ת ש ל יום־העבודה , ית ר ע ל זמן־העבוד ה הדרו ש לקיומ ו ש ל הפוע ל
עצמו . עודף־הער ך המוחל ט הריה ו יחסי , שכ ן הו א מחיי ב התפתחות ה ש ל פרודוקטי ־
ביות־העבודה , שתת ן אפשרו ת לצמצ ם א ת זמן־העבוד ה ההכרח י ולהעמיד ו ע ל חל ק
אח ד בלב ד מיוס־העבודה . אולם , משנית ן א ת הדע ת ע ל תנועת ו ש ל עודף־הערך ,
שו ב נעלמ ת אות ה מראית־עי ן ש ל היינדהך . משהוק ם פע ם אופן־הייצו ר הקאפיטא ־
ליסט י ונהפ ך לאופן־ייצו ר כללי , שו ב מורג ש ההבד ל שבי ן עודף־ער ך מוחל ט לבי ן
עודף־ער ך יחס י — כ ל שקיימ ת השאיפ ה להעלו ת א ת השע ר ש ל עודף־הער ך בכלל .
נניח , שכודדהעבוד ה משול ם לפ י ערכו , שו ב אנ ו עומדי ם לפנ י הבריר ה : א ם נתוני ם
הכוח־הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה ודרג ת אינטנסיביות ה התקינה , הר י אי ן השע ר ש ל
עודף־הער ך נית ן להעלא ה אל א על־יד י הארכ ה מוחלט ת ש ל יום־העבודה . ומצ ד שני ,
א ם נתו ן הגבו ל ש ל יוכדהעבודה , שו ב אי ן השע ר ש ל עודף־הער ך נית ן להעלא ה
אל א ע ם שינו י יחס י בשיעור י חלקי ו ש ל יום־העבודה , שה ם עבוד ה הכרחי ת ועודף ־
עבודה ; ודב ר ז ה — ששכר־העבוד ה ל א ייר ד למט ה מערכ ו ש ל כוודהעבוד ה —
מגיודמראש , שיחול , שינו י בפרודוקטיביו ת ש ל העבוד ה א ו באינטנסיביותה .

א ם זקו ק הפוע ל לכ ל זמנו , כד י לייצ ר א ת אמצעי־המחי ה הדרושי ם לקיומדהו א
ולקיו ם גזעו , שו ב אי ן משתיי ר ל ו זמ ן לעבו ד בלא־שכ ד בשבי ל אחרים . א ם אי ן
דרג ה מסוימ ת ש ל פרודוקטיביות־העבוד ה — אי ן ברשות ו ש ל הפוע ל פנא י ז ה ש ל
זמ ן ! א ם אי ן יתר ה ז ו ש ל זמ ן — אי ן עודף־עבודה , וממיל א אי ן בעלי־הון , וא ף

420

14 . עודףיער ך מוחל ט ועודף־ער ך יחס י

אי ן בעלי־עבדים , אי ן אדונים־פיאודאליים , בקיצו ר : אי ן מעמ ד ש ל בעל י
רכו ש גדול 1 .

הר י שניתנ ה רשו ת לדב ר ע ל בסי ם טבע י לעודף־הערך , ואול ם ד ק באות ה
משמעו ת כללי ת בלבד , שאי ן סיי ג טבע י שיהי ה מעכ ב אד ם אח ד מלפרו ק מע ל עצמ ו
א ת העבוד ה הדרוש ה לקיומ ו של ו עצמ ו ולהטיל ה ע ל חברו , כש ם שאי ן מכשולי־טב ע
מוחלטים , למשל , שיעכב ו בני־אד ם אל ה מלהשתמ ש למזונ ם בבשר ם ש ל אחרים 1 * ■
אי ן לכרו ך בשו ם פני ם דימויי־מסתורי ן — כפ י שאיר ע הדב ר פ ה וש ם — באות ה
טרודוקטיביוודהעבוד ה תטבעית־הטקורית . ר ק לאח ר שבני־אד ם העל ו עצמ ם מתו ך
מצבייהבהמיו ת הראשונים , הוו ה אומר , לאח ר שעבודת ם כב ר השיג ה דרג ה מסוימ ת
ש ל עבוד ה חברתית , — עולות־וחלו ת נסיבו ת כאלה , שעודף־עבודת ו ש ל ז ה נעש ה
תנא י לקיומ ו ש ל חברו . בהתחלותי ה ש ל התרבו ת ר ק מיצערי ם ה ם הכוחו ת הפרודוק -
טיביי ם ש ל העבוד ה שנקנ ו ל ו לאדם , א ך מיצערי ם ג ם הצרכים , המתפתחי ם ע ם
האמצעי ם לסיפוק ם ועל־יד י אות ו סיפוק . ועוד : באות ן תקופות־דאשי ת אי ן אלא .
פרופורצי ה מבוטלת־מחמת־מיעו ט ש ל חלקי־החבר ה החיי ם ע ל עבוד ת אחרי ם —
לעומ ת ההמו ן הר ב ש ל יצרני ם ישירים . ע ם התקדמו ת כוח־הפרודוקטיביו ת החברת י
ש ל העבוד ה גדל ה פרופורצי ה ז ו במוחל ט וביחס 2 . אגב : יח ס ההו ן צומ ח ע ל
קרק ע כלכלי , שהו א תולד ה ש ל תהליך־התפתחו ת ממושך . פרודוקטיביות־העבוד ת
המצויה , המשמש ת ל ו ליחם־ההו ן נקודת־מוצ א יסודית , אינ ה מתנ ה מא ת הטב ע
אל א מא ת היסטורי ה הכוללת־ומקיפ ה אלפ י מאות־שנים .

א ם נסי ח דעתנ ו מ ן הדמו ת המפותחת , פחו ת א ו יותר , ש ל הייצו ר החברת י —

שו ב כרוכ ה פרודוקטיביות־העבוד ה בתנאי־טבע . כ ל אל ה אפש ר לחזור־ולהעמי ד ע ל
טבע ו ש ל האד ם עצמו , כגו ן גז ע וכד , וע ל הטב ע הסוב ב אותו . תנאי־הטב ע החיצוניי ם
מסתעפי ם מבחינ ה כלכלי ת לשנ י סוגי ם גדולים : עוש ר הטב ע באמצעי ־מחיה , כלומר ,
פוריו ת האדמה , שפ ע ש ל דגי ם בנהרו ת וימים ; ועוש ר הטב ע באמצעי־עבודה , כגון :
©פלי־מי ם חיוניים , נהרו ת הניתני ם לתנוע ת ספינות , עצים , מתכות , פח ם וכד ,
בהתחלותי ה ש ל תרבו ת מכרי ע משקל ו ש ל סו ג ראשו ן לעושר־הטבע , בדרגות ־
התפתחו ת עליונו ת מכרי ע משקל ו ש ל סו ג שני . בוא ו ונשווה , למשל , א ת אנגלי ה
להודו , א ו א ת אתונ א וקורינ ת בזמ ן העתי ק לארצות־החו ף ש ל הי ם השחור .

ככ ל שמוע ט מספר ם ש ל הצרכי ם הטבעיים , שי ש הכר ח גמו ר בסיפוקם , וככ ל
שגדול ה פוריות ה הטבעי ת ש ל האדמה , ונו ח טי ב האקלים , כ ן מוע ט זמן־העבודה ,

1 "עצ ם קיומ ם ש ל בעלים־קאפיטאליסטים , בחזק ת מעמ ד מיוח ד לעצמו , תלו י בפרודוק -
טיביו ת העבודה. ״ ( ר א מ ז י י : ״מס ה ע ל החלוק ה וכד״ , ענ ד 206 . ) "איל ו ל א היתד , מספיק ה
עבודת ו ש ל כ ל אד ם אל א כד י לייצ ר א ת מזונותיו־הוא , שו ב ל א הי ה קיי ם כ ל רכוש. "
( ר א ו ו נ ם ט ו ן : ״הרהורי ם ע ל שיט ת הקרנו ת וכד״ , עט ׳ 14 , 15 . )

1 א לפ י חישו ב שנעש ה לפנ י זמ ן קצר , חיי ם עו ד לפחו ת ארבע ה מיליוני ם אוכלי־אד ם —

ר ק בחלקי־העול ם שכב ר נחקרו .

2 ״אצ ל האינדיאני ם הפראי ם באפריק ה משתיי ך כמע ט הכ ל לפועל , — 99 חלקי ם ממא ה
נזקפי ם ע ל חשבו ן העבודה . באנגלי ה אי ן הפוע ל מקב ל אפיל ו ל א 2 /3 . " ("יתרונותי ו ש׳ ל
סח ר הוד ו המזרחי ת וכד״ , ענ ד 73 . )

421

הייצו ר ש ד עודף־הער ד המוחל ט ועודף־הער ך היחס י

ההכרזז י לקיומ ו ש ל היצר ן ולרפרודוקצי ה שלו . הוו ה אומר : כ ן יכו ל שתגד ל
תוספ ת עבודת ו לטוב ת אחרי ם ע ל עבודת ו לטוב ת עצמו . וכב ר העי ר דיודורו ס
ע ל המצרי ם הקדמונים : "ל א ייאמ ן כ י יסופר , כמ ה מועט ת עבודת ם וכמ ה מועטו ת
הוצאותיה ם ע ל חינו ך ילדיהם . ה ם מבשלי ם בשביל ם תבשי ל פשו ט ביות ר מכ ל
הב א ביד ; א ף ה ם מאכילי ם אות ם א ת הקצ ה התחתו ן ש ל קנדדהפפירוס , שאפש ר
לקלות ו באש , וכ ן א ת השרשי ם והקני ם ש ל צמחי־האגמים , מקצת ם חיי ם ומקצת ם
מבושלי ם א ו קלויים . רו ב הילדי ם מתהלכי ם לל א נע ל לרגליה ם ולל א בג ד לעורם ,
מחמ ת ד,אוי ר הנוח . ועל־כ ן עול ה גידו ל הבני ם להוריה ם בסך־הכ ל ל א יות ר מ־ 20
אדרכמונים . בכ ך מוסב ר בעיקר , שמרוב ה כל־כ ך האוכלוסיי ה במצרים . ולפיכ ך
אפש ר הי ה לה ם להקי ם כל־כ ך הרב ה בנייני ם גדולים" 3 . ואול ם מפעלי־הבניי ן
הגדולי ם ש ל מצרי ם העתיק ה הוקמ ו ל א כ ל כ ך בגל ל היק ף האוכלוסיי ה אש ר בה ,
כמ ו בגל ל ז ה שהאוכלוסיי ה עמד ה לרשו ת העבוד ה בפרופורצי ה גדולה . כש ם
שהפועל־הפר ט יוכ ל לספ ק יות ר עודף־עבודה , ככ ל שימע ט זמן־העבוד ה ההכרח י
בשביל ו — כ ך לגב י אוכלוסיי ת הפועלי ם : ככ ל שימע ט אות ו חל ק בתוכ ה הדרו ש
לייצור ם ש ל אמצעי־המחי ה ההכרחיים , כ ן יגד ל החל ק האח ר בתוכ ה שיעמו ד לרשו ת
עבוד ה אחרת .

משהונ ח פע ם דב ר קיומ ו ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי , שו ב ישתנ ה שיעור ו
ש ל עודף־הער ך ע ם השינויי ם בתנאי ם הטבעיי ם ש ל העבודה , וביחו ד בפוריות ה
ש ל האדמ ה — בא ם שא ר הנסיבו ת בעינ ן עומדו ת וא ף נתו ן ארכ ו ש ל יום־העבודה .
א ך אי ן להסי ק מכא ן א ת ההיפך , כ י האדמ ה הפורייה־ביות ד הי א הכשרה־ביות ר
לגידול ו ש ל אופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי . ייצו ר ז ה מחייב , שהאד ם ישלו ט בטבע .
טב ע בזבז ן יתר־על־המיד ה "מחזי ק א ת האד ם ביד ו כדר ך שמחזיקי ם תינו ק ללמד ו
הליכה" . טב ע כז ה אינ ו עוש ה א ת התפתחות ו ש ל האד ם להכר ח טבעי 4 . ל א האקלי ם
הטרופ י ע ל שפע ת הצמחיי ה אל א האזו ר הממוז ג — הו א מכורת ו ש ל ההון . ל א
פוריות ה המוחלט ת ש ל האדמ ה אל א הסתעפות־להבדלי ה וריבו י הגוני ם ש ל פירותי ה
הטבעיי ם ה ם המשמשי ם יסו ד טבע י לחלוקתיהעבוד ה החברתית , וה ם המדרבני ם א ת
האד ם — מחמ ת חליפותיה ם ותמורותיה ם ש ל תנאי־הטב ע בה ם הו א שרו י — שיה א
מגוו ן א ת צרכי ו ש ל עצמו , א ת כשרונותיו , א ת אמצעי־עבודת ו ואופני־עבודתו , הצור ך
לפק ח פיקו ח חברת י ע ל כו ח ממוזות־הטבע , לטפ ל ב ו ולכלכלו , לנכס ו א ו לרסנ ו

3 דיודורו ם סיקו ל ו ם ״ספרי ה היסטורית״ , ספ ר ן , פר ק 80 .

"הראשו ן (העוש ר הטבעי) , בהיות ו נכב ד עד־מאו ד ומביא־תועלת , הר י הו א עוש ה א ת
הע ם חסר־דאגה , מתגא ה ונתו ן לכ ל מינ י להיטות . ואל ו השנ י דור ש במפגי ע ערנות , מדע ,
כ 1 ש ר אמנות י ותבונ ה מדינית. " ("אוצר ה ש ל אנגלי ה ע״ י מסחר־חוץ . א ו המאז ן ש ל סהד *
החו ץ שלנ ו הו א החו ק בשבי ל אוצרנו . נכת ב ביד י תומא ם מאן , סוח ר מלונדון , ונתפרס ם
עכשי ו לטוב ת הכל ל על־יד י בנ 1 ג׳ו ן מאן. ״ לונדו ן 1669 , עט ׳ 181 , 182 . ) "וא ף אינ י יכו ל
לתא ר לעצמ י בשבי ל אומ ה כול ה קלל ה גדול ה מז ו שתה א מושלכ ת ע ל פנ י אר ץ כזאת ,
שהייצו ר ש ל אמצע י קיו ם ומזונו ת הי ה נעש ה ב ה במיד ה מרוב ה מעצמו , והאקלי ם ל א הי ה
דורש , א ו ל א הי ה מרשה , אל א מע ט דאג ה למלבו ש ולמחסה.. . ותיתכ ן ג ם קיצוניו ת לצ ד אהד .
אדמה , שאינ ה מסוגל ת לשא ת פירו ת על־יד י עבודה , גרוע ה ל א פחו ת מאדמ ה המייצר ת פירו ת
בשפ ע לל א כ ל עבודה. ״ (״חקיר ה בעניי ן המחי ר הגבו ה כיו ם וכר״ , לונדו ן 1767 , עט ׳ 10 . )

422

14 . עודף~עד ך מוחל ט ועודף־ער ך יחס י

ת 1 ך הקמ ת מפעלי ם בידי־אד ם ובקבהימיד ה גדו ל — צור ך ז ה ממל א תפקי ד מכרי ע
בתולדותי ה ש ל התעשייה . כדוגמ ה לכ ך ישמ ש הסדר־המי ם במצרים 5 , בלומבאדדיה ,
ב ד,ולאב ד וכיל״ב . א ו הוד ה פר ס וכד , שההשקא ה ע ל יד י תעלו ת מלאכותיו ת מספק ת
לאדמ ה ל א ר ק א ת המי ם ההכרחיי ם אל א מביא ה יח ד ע ם הסח ף ג ם א ת הזב ל
המינראל י מ ן ההרים . סו ד הפריח ה ש ל התעשיי ה בספר ד ובסיצילי ה בימ י שלטו ן
הערבי ם הי ה — התיעול 6 .

ברכת ם ש ל תבאי־הטב ע אינ ה נותנ ת לעול ם אל א א ת האפשרו ת ול א א ת
המציאו ת ש ל עודף־העבודה , הוו ה אומר : ש ל עודף־הער ך א ו ש ל עודף־חתוצרת .
תנאי־הטב ע השוני ם ש ל העבוד ה גורמים , שאות ה כמו ת גופ ה ש ל עבוד ה מספק ת
בארצו ת שונו ת כמויו ת שונו ת ש ל צרכים 7 % הוו ה אומר : א ם כ ל שא ד התנאי ם
ד 1 מי ם אל ה לאלה , הר י שונ ה זכזן־העבוד ה ההכרחי . אי ן הלל ו משפיעי ם ע ל ע 1 דף י
העבוד ה אל א בחינ ת סיי ג טבעי , כלומר , קובעי ם ה ם א ת נקודודהגבול , שמכא ן יכול ה
להתחי ל העבוד ה בשבי ל אחרים . מדבמיד ה שמתקדמ ת התעשייה , נססדוהול ך אות ו
סיי ג טבעי . בתו ך החבר ה ש ל מערב־אירופה , ב ה אי ן הפוע ל קוב ה לעצמ ו רשו ת
לעבו ד בשבי ל קיומ ו אל א במחי ר ש ל עודף־עבודה , ק ל לה ם לבריו ת לדמו ת בנפשם ,
כ י טבוע ה ב ה בעבודודאד ם מליד ה סגול ה ז ו להעלו ת עודף־תוצרת 8 . אול ם בקח ,
למשל , א ת תושב י האיי ם המזרחיי ם בארכיפלגו ס ש ל אסיה , מקו ם שעץ־הסאג ו גד ל
פר א ביער . "לאח ר שקדד ו התושבי ם חו ר בע ץ ונוכח ו שלשד ו נתבש ל כל־צרכו ,

5 הצור ך לחש ב א ת תקופותי ה ש ל תנוע ת הנילו ס — הו א שיצ ר א ת האסטרונומי ה
המצרית , וע ם ז ה יצ ר א ת שלטונ ה ש ל כודהכוהנים , שהנהל ת החקלאו ת בידה . "נקוד ת המפנ ה
ש ל השמ ש משמש ת נקודודהזמ ן בתו ך השנה , שא ז מתחיל ה גיאו ת הנילוס , וע ל כ ן חייבי ם
הי ו המצרי ם לשמו ר ע ל ז ו הראשונ ה בדאג ה יתירה״ . אות ה גקודודמפנ ה בשנ ה — צריכי ם
הי ו לקבו ע אותה , שיוכל ו לכוו ן לפי ה א ת פעולותיה ם החקלאיות . ועליכ ן אנוסי ם הי ו לחפ ש
בשמי ם או ת בול ט בשבי ל הופעת ה החוזרת. ״ ( ק י ו ו י ה : "סוגי ה בדב ר המהפכו ת שע ל
פנ י הארץ״ , הוצא ת הפר , פארי ס 1863 , עמ ׳ 141 . )

6 אח ד היסודו ת החומריי ם ש ל כוח־השלטו ן המדינ י ע ל גופי־הייצד ר הקטנים , חסרייקשר '
וצירוף , אש ד בהוד ו — הי ה ההסד ר ש ל אספק ת המים . שליט י הוד ו המושלמי ם ידע ו פר ק
בעניי ן ז ה יות ר מיורשיה ם האנגלים . ול א נזכי ר אל א א ת מצוקודהרע ב ש ל שנ ת 1866 , שמת ו
ב ה מת ר ממיליו ן הודי ם במחו ז אוריס ה אש ר בגלי ל בנגאל .

7 "אי ן ל ד שת י ארצות , שיהי ו מספיקו ת אות ו מספ ר ש ל מיצרבייחיי ם באות ו שפ ע
ובאות ה כמו ת ש ל עבודה . צרכיה ם ש ל הבריו ת מתרבי ם א ו פוחתים , לפ י החומ ר א ד המתינו ת
ש ל האקלי ם ב ד ה ם חיים ; מכאן : השיעו ר הפרופורציונאל י ש ל הפעול ה המקצועי ת
( 16 > 3 * 0111 מסבדנסעס*!?) , שתושב י ארצו ת שונו ת חייבי ם לעסו ק בה , בהכר ח — ל א ייתכ ן
שיה א שווה , וא ף אי ן אפשרו ת לקבו ע א ת דרג ת הש 1 בי , בלתייא ם על־יד י דרגו ת החו ם והקו ר *
אפשר , איפדא , להסי ק מכא ן א ת המסקנ ה הכוללת , פ י כמוודהעבודה , הנדרש ת בשבי ל מספ ר
מסוי ם ש ל אנשים , גדולדדביות ר באקלימי ם קרי ם ופהותדדביות ד באקלימי ם המים ; שכ ן
בראשוני ם ל א בלב ד שהאנשי ם זקוקי ם ליות ר מלבושים , אל א ג ם האדמ ה זקוק ה לית ר עיבו ד
מאש ר באהדוגי ם ״ (״מס ה בדב ר הגורמי ם הקובעי ם א ת שעריהרבי ת הטבעי. ״ לונדו ן 1750 ,
עמ ׳ 60 . ) המחב ר ש ל חיבו ר אנ 1 נימ י זה , הפותדדתקופה , הו א י . מא םי . מכא ן לק ה יו ם
א ת תיאורייתיהרבי ת של 1 .

8 "כ ל עבוד ה מ ן ההכרח " (בדמה , שא ף ז ה נמנ ה ע ל זכויותי ו וחובותי ו ש ל האזר ח
[ 111 01107611 ) 8 ע! 4670 61 0118 ־ 11 ) ] ) "שתשאי ר עודף. " ( פ ר ד ד ו ן) .

423

הייצו ר ש ל עודף־הער ד המוחל ט ועודף־הער ך היחס י

הד י ה ם כורתי ם א ת הע ץ ומחלקי ם אות ו לכמ ה קטעים ! מגרדי ם ממנ ו א ת הלשד ,
מערבבי ם אות ו במי ם ומסנני ם א ת המי ם — ושו ב לפניה ם קמח־סאג ו ראו י כל־צרכ ו
לשימוש . בדר ך כל ל מעל ה ע ץ אח ד 150 ק״ג , וי ש שנות ן 250 ע ד 300 ק״ג . הר י
שבאות ם המקומו ת נכנ ס אד ם א ל היע ר ופור ם מתוכ ו א ת לחמ 1 , כדר ר שבמקומותינ ו
בורח . אד ם א ת עצ ו להסקה 0 . " נניח , שאות ו פורם־לח ם במזרח־אסי ה זקו ק ל־ 12
שעו ת עבוד ה בשבו ע לש ם סיפו ק כ ל צרכיו . ומ ה נותנ ת ל ו ברכ ת הטב ע במישרי ן ז —
שעות־פנא י הרבה . כד י שישתמ ש בה ן שימו ש פרודוקטיב י לעצמו , הר י נדרש ת
מערכ ה שלימ ה ש ל נסיבו ת היסטוריות ! וכד י שישתמ ש בה ן בשבי ל עודף־עבוד ה
לטוב ת אחרים , נדרש ת כפיי ה מ ן החוץ . אילמל י תיקנ ו ש ם ייצו ר קאפיטאליסטי ,
אפש ר ובחו ר אמי ץ ז ה הי ה אנו ס לעבו ד 6 ימי ם בשבוע , שיוכ ל לקנו ת לעצמ ו א ת
התוצר ת ש ל יום־עבוד ה אחד . אי ן ברכת־הטב ע מסביר ה לנו , מפני־מ ה הו א עוב ד
עכשי ו 6 ימי ם בשבוע , כלומר , מפנ י מ ה הו א מספ ק עכשי ו 5 ימי ם עודף־עבודה . ר ק
זא ת הי א מסבירה : מפני־מ ה זמן־העבוד ה ההכרח י בשביל ו עומ ד ע ל יו ם אח ד
בשבו ע בלבד . אול ם בשו ם פני ם אי ן הדב ר כך , שעודף־תוצרת ו עול ה מתו ך איז ו
סגול ה מסתורי ת הטבוע ה ב ה בעבודת־אד ם מלידה .

ומ ה כוחות־הייצו ר של־העבודה , שבא ו מתו ך התפתחו ת היסטורית , היינו ,
הכוחו ת החברתיים , כ ך הכוחו ת התלויים־בטב ע — הכ ל דומ ה עלינ ו להיו ת כוחות ־
פרודוקטיביי ם ש ל ההון , שהעבוד ה נבלע ה בתוכו . —

ריקארד ו מעול ם אי ן הו א מטרי ד דעת ו בשאל ת מקור ו ש ל עודף־הערך . הו א
עוס ק בכ ך כבדב ר הטבו ע בתוכ ו ש ל אופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי , ז ה הנחש ב בעיני ו
לצורת ו הטבעי ת ש ל הייצו ר החברתי . כ ל מקו ם שהו א מדב ר ע ל הפרודוקטיביו ת ש ל
העבודה , אי ן הו א מחפ ש ב ה א ת הסיב ה למציאות ו ש ל עודף־ערך , אל א א ת הסיב ה
הקובע ת א ת שיעור ו ש ל זה . ואל ו האסכול ה של ו הכריז ה ברבים , כ י הכו ח הפרודוק -
טיב י ש ל העבוד ה הוא־הו א הסיב ה להתהוות ו ש ל הריו ח (קרי : עודף־הערך) . מכ ל
מקו ם התקדמו ת כא ן לעומ ת המרקאנטיליסטי ם ! לדידם , היתר ה במחי ר התוצרי ם
ע ל ההוצאו ת לייצור ם נובע ת מתו ך החליפין , מתו ך מכיר ת התוצרי ם למעל ה מערכם .
וא ף ע ל פ י כ ן ג ם האסכול ה ש ל ריקארד ו ר ק עיקפ ה א ת הבעיה , א ך ל א יישב ה אותה .
אכ ן נחונ ו חכמי־כלכל ה בורגני ם אל ה בחו ש הנכון , כ י מסוכ ן מאו ד להעמיק־חקו ר
יתר־על־המיד ה בבעייתימוק ד ז ו בדב ר מקור ו ש ל עודף־הערך . אול ם מ ה נאמר , א ם
במחצי ת המא ה לאח ר ריקארד ו ב א מ ר ג׳ו ן סטיואר ט מי ל ומצהי ר בהדר ת כבוד ו
א ת יתרונ ו ע ל המרקאנטיליסטים , ע ם שהו א חוז ר חזר ה גרוע ה ע ל תירוצי־ההתחמקו ת
הנבובי ם אש ר בפ י שטחני ה הראשוני ם ש ל משנ ת ריקארד ו ז

מי ל אומר : "וזוה י סיב ת הריוח , שהעבוד ה מייצר ת יות ר ממ ה שדרו ש
להחזקתה. ״ ע ד כא ן ל א יות ר מאש ר פזמו ן ישן־נוש ן ! אול ם רוצ ה מי ל להוסי ף ג ם
משה ו משלו : "או , א ם לשנו ת א ת צור ת הבעיה : סיב ת הדבר , שההו ן מעל ה ריוח ,
הי א בכך , שמזונות , בגדים , חומרי ם וכלי־עבוד ה מאריכי ם ימי ם יות ר מ ן הזמ ן
שהי ה דרו ש לייצורם" . נתחל ף ל ו למי ל כא ן אור ך זמן־העבוד ה באור ך ימיה ם ש ל

פ . שאו : ״הארץ , הצמחי ם והאדם״ , מהדור ה ב׳ , לייפצי ג 1854 , עט ׳ 148 .

424

14 . עודף־ער ך מוחל ט ועודף־ער ך יחס י

תוצריו . לפ י דע ה ז ו לעול ם ל א יוכ ל האופה , ז ה שתוצדי ו מתקיימי ם ר ק יו ם אח ד
בלבד , להוצי א מפועליו־שבירי ו אות ו ריו ח שמרוי ח חרשתן־למכונות , שתוצרי ו
מתקיימי ם עשרי ם שנ ה ויותר . ודאי : אילמל י ל א הי ו קני־ציפרי ם מתקיימי ם יות ר
מ ן הזמ ן הדרו ש לבנייתם , שו ב הי ו הציפרי ם נאלצו ת לחיו ת בל א קנים .

משקב ע מי ל אמת־יסו ד זו , הריה ו ב א לקבו ע א ת יתרונ ו ע ל המרקאנטיליסטי ם :

"אנ ו רואים , איפוא , כ י אי ן הדיו ח ב א מתו ך הנוקרוז־וזארע י ש ל הזזליפין , אל א מתו ך
הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבודה ; והריו ח הכלל י במדינ ה לעול ם הו א ז ה שמייצר ו
הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבודה , בי ן שח ל מעשה־חליפי ן ובי ן של א חל , איל ו ל א
חית ה קיימ ת חלוק ת התעסוקות , ל א הי ו בעול ם ל א מיק ח ול א ממכר , א ך תמי ד
הי ה עו ד קיי ם ריוח. " משמע : חליפין , מיק ח וממכ ר—אל ה התנאי ם הכלליי ם לייצו ר
הקאפיטאליסט י — כא ן אינ ם אל א מקרי ם ארעיי ם בלבד , ותמי ד עו ד קיי ם תריו ח
ג ם באי ן מק ח וממכ ר ש ל כוח־חעבודה !

ועוד : ״א ם הפועלי ם כמדינ ה בכלל ם מייצרי ם 20% יות ר משכ ר עבודתם , א ף
חמחי ם יהי ו, 20% — ויהי ה שע ר המחירי ם ש ל הסחורו ת מד . שיהיה. ״ — מצ ד אחד ,
הר י י ש כא ן משו ם טאוטולוגי ה [כפל־מלים ] שהצליח ה ביותר , שכ ן א ם פועלי ם
מייצרי ם בשבי ל בעליה ם הקאפיטאליסטי ם עודף־ער ך ש ל 20% , הר י ממיל א יתייחס ו
הדוחי ם א ל השכ ר הכול ל ש ל הפועלי ם ביח ס 100:20 . מצ ד שנ י טעו ת גמור ה היא ,
שהרוחי ם ״יהי ו 20% . ״ לעול ם יצטרכ ו להיו ת פחות־מכן , משו ם שהמתי ם נחשבי ם
ביח ס א ל חסכום־הכול ל ש ל ההו ן הניתן־כמפרעה . יהא , שבע ל ההו ן השקיע־מדאש ,
למשל , 500 לי״ש , מה ן 400 לי״ ש באמצעי־ייצור , 100 לי״ ש בשכר־עבודח , השע ר
ש ל עודף־הער ך יה א 20% , כפ י ההנחה , הר י ששער־הריו ח יהי ה ביח ס ש ל 20 : 500 ,
כלומר , 4% , ול א , 20% .

אח ר כ ך בא ה דוגמ ה מזהירה , כיצ ד מי ל דור ש בצורו ת ההיסטוריו ת השונו ת
ש ל הייצו ר החברתי : ,"מני ח אנ י בכ ל ספר י אות ו מצב־הדברים , השול ט בכ ל מקום ,
פר ט ליוצאי ם מ ן הכל ל מועטים* ! כלומר , שבעל־ההו ן נות ן א ת כ ל המפרעות ,
לרבו ת.תשלומ ו ש ל הפועל. " אשלי ה אופטי ת מוזרה , שרוצי ם לראו ת בכ ל מקו ם מצ ב
שעד־כ ה אינ ו קיי ם על . כדור־האר ץ אל א קיו ם יוצ א מ ן הכלל ! א ך הלאה . מי ל
לב ו טו ב עלי ו ע ד כד י כך , שהו א מוד ה ואומר : "אי ן ז ה הכר ח פנימי , שהו א
[בעל־ההון ] יעש ה כן. " אדרבה . "אפש ר שהפוע ל ימתי ן ע ד גמ ר הייצו ר כד י לקב ל
כ ל אות ו חל ק משכר־עבודת ו העול ה ע ל סיפו ק צרכי ם בלבד ; ואול י ימתי ן לכ ל

* כפ י שמציי ן מארק ס במכתב ו מ״ 28 בנובמב ר 1878 . א ל דניאלסון , שתירג ם א ת
"הקאפיטאל " לרוסי ת — י ש להכני ס בא ן א ת המשפ ט : "שהפועלי ם והקאפיטאליסטי ס נזהווי ס
מעמדו ת ופרדי ם אל ו נואלו" . הציטאט ה ל א הובא ה בשלימותה . מארק ם מוסיף ; "שנ י
המשפטי ם הבאים , וה ם : ,אשלי ה אופטי ת מוזרה , שרוצי ם לראו ת בכ ל מקו ם מצב , שע ד כ ה
אינ ו קיי ם ע ל כדור־האר ץ אל א קיו ם יוצ א מ ן הכל ל ! א ך הלאה. ׳ — י ש למחוק , והמשפ ט הב א
אחריה ם יה א כ ך : מ ר מי ל נדיב־ל ב ע ד כד י כד , שהו א מודה , כ י אי ן הכר ח מוחל ט שכ ך
יהי ו פנ י הדברי ם — אפיל ו ל א באות ה שיט ה כלכלית , שלפי ה הפועלי ם והקאפיטאליסטי ם
מהווי ם מעמדו ת נפרדים. "

שההערה , אש ר י ש למחקה , אינ ה נכונ ה לגב י המשפ ט הנדו ן מש ל מי ל — אי ן בכך ,
כמובן , כד י לגרו ע מחשיבות ה הכללית . (הער ה המערכ ת ש ל המכו ן ע״ ש מ . א . ל. )

425

הייצו ר ש י עודף־הער ך המוחל ט ועודף־הער ך היחס י

שכר־העבוד ה — אילמל י הי ו ביד ו אמצעי ם במיד ה מספיק ה בשבי ל קיומ ו הארעי .
א ך א ם כ ן הר י הפוע ל מבחינ ה ז ו קאפיטאליס ט ממ ש באות ו עסק , ע ם שהו א מספ ק
חל ק מ ן הקר ן הדרוש ה להמש ך קיומ ו ש ל העסק. " באות ה רשו ת רשא י הי ה מי ל
לומר , שא ם הפוע ל מספ ק לעצמ ו במפרע ה ל א ר ק א ת אמצעי־מחיית ו אל א ג ם א ת
אמצעי־־עבודתו , הריה ו בעצ ם פועל־שכי ר ש ל עצמו . או : האיכ ר האמריקנ י הו א
זנב ד ש ל עצמו , ע ם שהו א עוב ד עבודת־כפיי ה ר ק לטוב ת עצמ ו ול א לטוב ת אדו ן זר .

לאח ר שהוכי ח מי ל בדר ך זו , באותו ת ובמופתים , כ י אופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י
ואפיל ו ל א הי ה קיים , בכ ל זא ת צרי ך הי ה להתקיי ם לעול ם — הר י הו א מסקנ י למד י
כד י להוכיח , שאופן־ייצו ר ז ה אינ ו קיים , ג ם א ם הו א קיים : "וג ם במקר ה הראשו ן
(כלומר , כשבעל־חהו ן נותן־במפרע ה לפועל־השכי ר א ת כ ל צרכי־קיומו ) י ש בידינ ו
לראו ת א ת הפוע ל מתו ך נקוד ת השקפ ה ז ו (כלומר , בחזק ת בעל־הון) . שכ ן ע ם
שהו א תור ם א ת עבודת ו למט ה ממחי ר השוק(!) , הר י אפש ר לראות ו כמ י שנות ך
במפרע ה למעסיק ו א ת ההפר ש(ו ) ומקבל ו חזר ה בצירו ף רבי ת וכו׳ ״ ׳' * . ובמציאו ת
של־ממ ש הפוע ל נותן־במפרע ה לבעל־ההו ן א ת עבודת ו במש ך השבו ע וכ ד חנם , ע ל
מנ ת לקב ל בסו ף השבו ע וכ ף א ת מחירה־בשוק ? לדעת ו ש ל מיל , עוש ה דב ר ז ה
א ת הפוע ל לבעל־הו ן ! במישו ר השטו ח א ף ערימת־עפ ר כגבע ה תירא ה ; ותוכל ,
איפוא , למו ד א ת שטחיות ה ש ל הבורגנו ת בימינ ו לפ י שיעור־קומת ם ש ל "גדולי ־
המחשבה " שלה .

פר ק המישדדעש ר

שינויי־שיעורי ם במחיר ו ש ל כוח־העבוד ה ובעודף־העוץ *

ערכ ו ש ל כוח־העבוד ה נקב ע לפ י ערכ ם ש ל אמצעי־המתי ה ההכרחיי ם — במיד ה
המקובל ת — בשבי ל הפועל־הממוצע . כמות ם ש ל אמצעי־מחי ה אל ה נתונ ה — א ם
ג ם צורת ם עלול ה להשתנו ת — בתקופ ה מסוימ ת ש ל חבר ה מסוימת , ולפיכ ך י ש
לראות ה בחינ ת גוד ל קבוע . ערכ ה ש ל כמו ת ז ו — הו א שמשתנה־והולך . ועו ד שנ י
גורמי ם משתתפי ם בקביע ת ערכ ו ש ל כוח־העבודה . מכאן , ההוצאו ת ע ל התפתחותו ,
המשתנות־והולכו ת ע ם השתנו ת אופן־ ד,ייצו ר ; ומכאן , הבדלי־טב ע שלו , א ם הו א
כוח־עבוד ה ש ל גברי ם וא ם ש ל נשים , א ם מבוג ר וא ם בלתי־מבוגר . השימו ש
בכוחות־עבוד ה אלה , הנבדלי ם ז ה מז ה — וא ף הו א מותנ ה על־יד י אופן־הייצו ר —
משמ ש הפר ש גדו ל ג ם בהוצאו ת ע ל הרפרודוקצי ה ש ל משפחודהעובדי ם וג ם בערכ ו
ש ל הפועל־הגב ר המבוגר . א ך שנ י הגורמי ם האל ה יוצאי ם מכל ל דיו ן במחק ר
שלפנינד ר

אנ ו מגיחים : 1 ) כ י הסחורו ת נמכרו ת לפ י ןזדכן ! 2 ) כ י המחי ר ש ל כוח ־

9 א ג׳ . סט . מיל , ״עיקר י הכלכל ה המדינית״ , לונדו ן 1868 , עמ ׳ 252 — 253 ואילך .
[ספ ר שני , פר ק חמישה־עשר , סעי ף 5 ] , — (קטעי ם אל ה תורגמ ו לפ י המהדור ה הצרפתי ת
ש ל "הקאפיטאל " — פ . א. )

ע ב המקר ה הנדו ן בעט ׳ 259 א ף הוא , כמובן , אינ ו ב א בחשבו ן כאן . (הער ה למהדור ה
השלישי ת — פ . א. )

426

15 , שינויל־שיעורי ם במחיר ו ש ל כוזדהעבוד ה ובעודף־הער ך

העבוד ה עלו ל לפעמי ם לעלו ת למעל ה מערכו ׳ א ך לעול ם אינ ו יור ד למט ה ממנו .

משהנחנ ו הנח ה ז ו העלינו , כ י השיעורי ם היחסיי ם במחי ר כודדהעבוד ה ועודף -
הער ך תלויי ם בשלוש ה גורמי ם : 1 ) ארכ ו ש ל יום־העבודה , א ו גודל ה האקסטנסיב י
ש ל העבוד ה ; 2 ) האינטנסיביו ת התקינ ה ש ל העבודה , א ו גודל ה האינטנסיבי , כלומר ,
בפר ק זמ ן מסוי ם מוצא ת כמו ת עבוד ה מסוימת ; 3 ) ולאחרונה : הכוח־הפרודוקטיב י
ש ל העבודה , כלומר , לפ י דרג ת התפתחות ם ש ל תנאי־הייצו ר מעל ה אות ה כמו ת
עצמ ה ש ל עבוד ה בפר ק זמ ן ז ה גופ ו כמו ת גדול ה יות ר א ו פחות ה יות ר ש ל תוצרת .
ברור , שי ש כא ן אפשרו ת ש ל צירופי ם שונים , בא ם אח ד משלוש ת הגורמי ם קבו ע
והשניי ם האחרי ם משתנים , א ו ששנ י גורמי ם קבועי ם והאח ד משתנה , א ו לאחרונה ,
ששלשת ם כאח ד משתנים . ועו ד מתרבים־ומתגווני ם צירופי ם אל ה ע ל יד י כך , שע ם
שמשתני ם ברבזמ ן גורמי ם שוני ם אפש ר שיהי ו שוני ם גודל ה וכיוונ ה ש ל ההשתנו ת
הזאת . להל ן מתוארו ת ר ק הקומבינאציו ת הראשיו ת בלבד .

1 . קבועי ם (נתונים ) גודל ו ש ל יום־העבוד ה ואינטנסיביות־העבודה , משתנ ה הכו ח
הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה

לפ י הנח ה זו , נקבעי ם ערכ ו ש ל כוח-העבוד ה ועודף*הער ך ע ל יד י שלוש ה חוקים .

ראשית : יום־העבוד ה בגוד ל נתו ן לעול ם מתבט א באות ה תוצרת־הערכיסמ ג
עצמה , וישתנ ה כמ ה שישתנ ה הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבודה , ועמ ו כמו ת התוצרים ,
וממיל א ג ם מחיר ה ש ל המחורה־היחידה .

תוצרת־הערכי ם ש ל יום־עבוד ה ב ן 12 שעו ת היא , למשל , 6 שילינגים , א ף ע ל
פ י שמשתני ת הכמו ת ש ל ערכי־השימו ש המיוצרי ם ע ם השתנו ת הכו ח הפרודוקטיב י
ש ל העבודה ; הוו ה אומר , אות ו ער ך ש ל 6 שילינגי ם מתחל ק ע ל יות ר א ו פחו ת
סחורות .

שנית : ערכ ו ש ל כוח־העבוד ה ועודף־הער ך משתני ם בכיווני ם הפוכי ם ז ה לזה .
שינו י בכוח־הפרודוקטיב י ש ל העבודה , א ם עליי ה וא ם ירידה , משפי ע ע ל ערכ ו ש ל
כוח־העבוד ה בכיוו ן הפו ך וע ל עודף־הער ך בכיוו ן ישר .

תוצרת־הערכי ם ש ל יום־עבוד ה ב ן 12 שעו ת הו א גוד ל קבוע , נאמר , 6 שילינגים .

גוד ל קבו ע ז ה שוו ה לסכו ם ש ל עודף־הער ך לרבו ת הער ך ש ל כוח־העבודה , שהפוע ל
מחזי ר על־יד י אקויואלנט . מוב ן מאליו , שא ם י ש ל ך שנ י מחוברי ם בגוד ל קבוע , אי ן
אח ד מה ם יכו ל לרבו ת אל א א ם כ ן נפח ת כנגד ו חברו . הער ך ש ל כוח־העבוד ה אינ ו
יכו ל לעלו ת מ־ 3 ' שילינגי ם לכד י 4 שילינגים , אל א א ם כ ן יר ד עודף־הער ך מ־ 3
שילינגי ם ל־ 2 שיל. ; ועודף־הער ך אינ ו יכו ל לעלו ת מ־ 3 שיל . לכד י 4 שיל. , אל א
א ם כ ן יר ד הער ך ש ל כוח־העבוד ה מ־ 3 שיל . ל* 2 שיל . משמ ע : בתנאי ם אל ה אי ־
אפשר , שיחו ל שינו י בשיעור ם המוחלט , א ם ש ל כוזדחעבוד ה וא ם ש ל עודף־הערך ,
בל א שיחו ל ברבזמ ן שינו י בשיעוריה ם היחסיים , תו ך השנא ה הדדית . ל א ייתכן ,
שיהי ו עולי ם כאח ד א ו יורדי ם כאחד .

ועו ד : ערכ ו ש ל כוודהעבוד ה אינ ו יכו ל לרד ת — היינו , עודף־הער ך אינ ו יכו ל
לעלו ת — אל א א ם כ ן עול ה הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבודה ; למשל , בדוגמ ה
שלמעל ה — אי ן ערכ ו ש ל כודדהעבוד ה יכו ל לרד ת מ־ 3 ל־ 2 שילינגי ם אל א א ם כ ן

427

הייצו ר ש ל עודף־הער ך המוחל ט -ועודף־הער ד היחס י

מאפש ר הכוח־הפרודוקטיב י המוגב ר ש ל העבודה , שיהי ו מייצרי ם ב־ 4 שעו ת אות ה
כמו ת ש ל אמצעי־מחיח , שלייצור ם נדרש ו ע ד כא ן 6 שעות . ולהיפ ך : אי ן ערכ ו
ש ל כוח־העבוד ה יכו ל לעלו ת מ־ 3 ל־ 4 שילינגים , אל א א ם כ ן יור ד הכוודהפרודוק ־
טיב י ש ל העבודה , כלומר , שיהי ו נדרשו ת 8 שעו ת לייצור ה ש ל אות ה כמו ת ש ל
אמצעי־מחיה , שע ד כא ן מספיקו ת הי ו לכ ך 6 שעות . מכא ן יוצא , כ י העליי ה
בפרודוקטיביו ת ש ל העבוד ה מוריד ה א ת ערכ ו ש ל כוח־ ד,עבוד ה , וממיל א מעל ה א ת
עודף־הער ך ; ולהיפך : יריד ה בפרודוקטיביו ת מעל ה א ת הער ך ש ל כוח־העבוד ה
ומוריד ה א ת עודף־הערך .

משב א ריקארד ו לנס ח חו ק זה , נתעלמ ה ממנ ו עובד ה אחת : א ף ע ל פ י
ששינוי־השיעו ר ש ל עודף־הערך , א ו ש ל עודף־העבודה , מחיי ב שינו י הפו ך בשיעור ו
ש ל ער ך כודרהעבודה , א ו ש ל העבוד ה ההכרחית , א ף ע ל פ י כ ן אי ן יוצ א מכאן ,
ששינויי ם אל ה חלי ם באות ה פרופורצי ה גופה . ה ם עולי ם א ו יורדי ם באות ו שיעור .
אול ם היחס , שלפי ו עול ה א ו יור ד כ ל חל ק מתוצרת־הערכים , א ו מיום־העבודה , תלו י
בחלוק ה ראשונית , שחל ה לפנ י אות ו השינו י בכוח־הפרודוקטיב י ש ל העבודה . א ם
הער ך ש ל כוח־העבוד ה הי ה 4 שיל. , א ו שזמן־העבוד ה ההכרח י הי ה 8 שעות , ואל ו
עודף־הער ך הי ה 2 שיל. , א ו עודף־העבוד ה הי ה 4 שעו ת ; והנה , ע ם הגבר ת הכוח ־
הפרודוקטיב י ש ל העבודה , יור ד ערכ ו ש ל כוודהעבוד ה ע ד ל־ 3 שיל. , א ו שיורד ת
העבוד ה ההכרחי ת ע ד 6 שעות , הר י עול ה עודף־הער ך ל־ 3 שיל. , א ו שעול ה עודף ־
העבוד ה ע ד ל־ 6 שעות . אות ו שיעו ר הוא , ש ל 2 שעו ת א ו ש ל שילינ ג אחד , שנוס ף
ש ם א ו שנפח ת כאן . א ך שינוי־השיעורי ם היחס י שונ ה כא ן ושם . הער ך ש ל כוח ־
העבוד ה יור ד מ־ 4 שיל . ל־ 3 שיל. , כלומר , היריד ה הי א ב־ 4 / ! א ו ב־ 25% , ואל ו ע 1 דף *
הער ך עול ה מ־ 2 שיל . ל־ 3 שיל. , כלומר , העליי ה הי א ב־ 2 / ! א ו ב ־, 50% . מכאן ,
שהעליי ה א ו היריד ה הפרופורציונאלי ת ש ל עודף־הערך , מחמ ת שינו י נתו ן בכוח ־
הפרודוקטיב י ש ל העבודה , גדלה־והולכ ת ככ ל שמוע ט הי ה מתחילת ו חלק ו ש ל יוס -
ד,עבוד ה שמתבט א בעודף־ערך ; והי א פוחתת־והולכ ת ככ ל שמרוב ה הי ה מתחילת ו
חל ק ז ה ש ל יום־העבודה .

שלישית : עליית ו ש ל עודף־הערן , א ו ירידתו , הי א לעול ם תוצא ה — ול א
סיב ה — ש ל העלייה , א ו הירידה , המתאימ ה בער ד כוח־העבודה 10 .

מכיו ן שיום־ ד,עבוד ה הו א גוד ל קבוע , כלומר , מיוצ ג הו א בשיעו ר קבו ע ש ל
ער ך ! ומכין ן שערכ ו ש ל כוח־העבוד ה אינ ו יכו ל להשתנו ת אל א א ם כ ן ח ל שינו י

10 לחו ק שליש י ז ה ציר ף מ א ק ־ ק ו ל ו ך , בי ן השאר , תוספ ת תפל ה ז ו : יכו ל שיעל ה
עודף־הער ד בל א שייר ד ערכ ו ש ל כוח־ ד,עבוד ה , ע ם ביטו ל המסי ם שקוד ם חיי ב היד , בעל ־
ההו ן לשלם . ביטו ל מסי ם כאל ה אינ ו משנ ה לחלוטי ן ול א כלו ם בכמות ו ש ל עודף־הערך ,
שבעל־ההו ן התעשיית י מוצצ ו במישרי ן מתו ך הפועל . אי ן ב ו באות ו ביטו ל אל א לשנו ת א ת
הפרופורציה , לפי ה מכני ם בעל־ההו ן א ת עודף־הער ך לתו ך כיסו־הו א א ו חיי ב הו א להתחל ק
ב ו ע ם אנשי ם אחרים . הר י שאות ו ביטו ל אינ ו משנ ה ול א כלו ם ביח ס שבי ן הער ך ש ל כוח ־
העבוד ה לבי ן עודף־הערך . משמ ע : יוצא־מן־הכל ל ז ה ש ל מאק־קולו ך אי ן ב ו אל א כד י להוכי ח
א ת שגגת ו בהבנ ת הכל ל — תקלה , שנתפ ס ל ה בוולגאריזאצי ה של ו כלפ י ריקארדו , כש ם
שנתפ ס לכ ד י . ב . סי י בוולגאריזאצי ה של ו כלפ י א . סמית .

428

15 , שלגויי־ישיעורי ם במחיר ו ש ל כוה־העבוד ה ובעודך־יהעד ך

בכוח־הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה — הר י יוצ א ברורו ת מכ ל התנאי ם הללו , כ י כ ל
שינו י בשיעור ו ש ל עודף־הער ך נוב ע מתו ך שינו י הפו ך בשיעו ר ערכ ו ש ל כוח ־
העבודה . ומכאן : א ם ראינ ו למעלה , של א ייתכ ן שו ם שינוי־שיעורי ם מוחל ט בערכ ו
ש ל כודדהעבוד ה ובעודף־העדך , בל א שיחו ל שינו י בשיעוריה ם היחסיים , הר י נמצאנ ו
למדי ם עכשיו , כ י ל א ייתכ ן שו ם שינו י בשיעורי־ערכיה ם היחסיי ם בל א שיחו ל
שינו י בשיעור־ערכ ו המוחל ט ש ל כוח־העבודה .

לפ י החו ק השליש י יוצא , כ י שינו י בשיעור ו ש ל עודף־הער ך מני ח שקיימ ת
תנועת־ער ך ש ל כוודהעבודה , שנגרמ ה ע ל יד י שינו י בכוודהפדודוקטיב י ש ל
העבודה . הגבו ל לאות ו שינו י [ראשון ] נתו ן על־יד י גבול־הער ך החד ש ש ל כוח ־
העבודה . ואול ם אפש ר ג ם שיחול ו תנועות־ביניי ם — אפיל ו א ם הנסיבו ת נוחו ת
לפעולת ו ש ל החוק . למשל , יור ד ערכ ו ש ל כוודהעבוד ה מ־ 4 שיל . ל־ 3 שיל . — מהמ ת
עליי ת הכוח־הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה — א ו יור ד זמן־העבוד ה ההכרח י פד 8 שעו ת
ל־ 6 שעות , הר י אי ן אפשרו ת אל א זו : המחי ר ש ל כודרהעבוד ה ייר ד ויעמו ד ר ק ע ל
3 שיל . ד 8 פנסים , ע ל 3 שיל . ד 6 פנסים , ע ל 3 שיל . ו־ 2 פנסים , וכר , וממיל א יעל ה
עודף־הער ך ר ק ע ד 3 שיל . ר 4 פנסים , 3 שיל . ד 6 פנסים , 3 שיל . ו־ 10 פנסי ם וכד .
דרג ת הירידה , שגבול ה המאקמימאל י הו א 3 שיל. , תלוי ה במשק ל היחסי , שלח ץ
ההו ן מכא ן והתנגדות ם ש ל הפועלי ם מכא ן מניחי ם ע ל כפו ת המאזניים .

ערכ ו ש ל כוח־העבוד ה נקב ע ע ל יד י ערכ ה ש ל כמו ת מסוימ ת מאמצעי־מחיה .

מ ה שמשתנ ה ע ט השתנו ת הכוודהפרודוקטיב י ש ל העבוד ה — הר י ז ה ערכ ם ש ל
אמצעי־מהי ה אלה , ול א כמותם . ע ם עליי ת הכוח־הפרודוקטיב י ש ל העבודה , יכו ל
שתגד ל הכמו ת עצמ ה בשבי ל הפוע ל ובעל־ההו ן כאח ד וביח ס שווה , בל א שיחו ל שו ם
שינוי־שיעורי ם בי ן המחי ר ש ל כוח־העבוד ה ובי ן עודף־הערך . א ם המחי ר הקוד ם
ש ל כוח־העבוד ה הו א 3 שיל . וזמן־העבוד ה ההכרח י 6 שעו ת וא ף עודף־הער ך הו א
3 שיל . א ו שעודף־העבוד ה א ף הו א 6 שעו ת — הר י הכפל ה בכוח־הפרודוקטיב י
ש ל העבוד ה ל א תשנ ה ל א א ת מחיר ו ש ל כודדהעבוד ה ול א א ת עודף־הערך , בא ם
חלוק ת יום־העבוד ה בעינ ה תעמוד . ר ק ז ה יחול : כ ל אח ד מה ם יתבט א בכמו ת
כפול ה ש ל ערכי־שימוש , אל א שהלל ו הוזל ו באות ו יחס . וא ף ע ל פ י שהמחי ר ש ל
כוח־העבוד ה בעינ ו יעמוד , בכ ל זא ת יעל ה עכשי ו למעל ה מערכו . איל ו קרה , שיר ד
מחיר ו ש ל כוודהעבודה , א ך ל א ע ד כד י גבול ו המינימאלי , הו א 4 * 1 שיל. , הנתו ן
ע ל יד י ערכ ו החדש , אל א כד י 2 שיל . ר 10 פנסים , 2 שיל , ו־ 6 פנסי ם וכר , — הר י
אפיל ו מחי ר ירו ד ז ה ייצ ג כמו ת מוגדל ת ש ל אמצעי־מחיה . וכ ך אפשר , שע ם עליי ת
הכוה־הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה יל ך וייר ד בתמידו ת המחי ר ש ל כוח־העבוד ה ב ד
בזמ ן שתעל ה בתמידו ת כמו ת אמצעי־המחי ה ש ל הפועל . אול ם במיד ה יחסית , כלומר ,
תו ך השנא ה א ל עודף־הערך , ייר ד בתמידו ת ערכ ו ש ל כוח־העבודה , וממיל א תתרחב ־
ותל ך התהו ם אש ר בי ן מצב־חיי ו ש ל הפוע ל לבי ן ז ה ש ל בעל־חהוףי .

11 "א ם ח ל שינו י בפרודוקטיביו ת ש ל התעשייה , באופ ן שמיוצ ר בד > יות ר א ו פחו ת
בכפו ת נתונ ה ש ל עבוד ה והו ן — הר י אפשר י שהפרופורצי ה ש ל השכ ר תשתנ ה שינו י
בולט , בעו ד שהכמו ת המיוצג ת על־יד י אות ה פרופורצי ה תעמו ד בעינ ה ; א ו אפשר , שהכמו ת
תשתנ ה בעו ד שהפרופורצי ה בעינ ה תעמוד. ״ ("ראשי־פרקי ם ש ל כלכל ה מדינית״ , עמ ׳ 67 * )

429

הייצו ר ש ל ערדף־הער ך המוחל ט ועדדף־הער ך היחס י

ריקארד ו ראשו ן הי ה לניסו ח קפדנ י ש ל שלוש ת החוקי ם שנקבע ו למעלה .
הליקויי ם אש ר בהרצאת ו הם : 1 ) התנאי ם המיוחדים , שבתחומיה ם יפ ה כוח ם ש ל
החוקי ם הה ם — הו א רוא ה בה ם תנאי ם מסתברים־מאליהם , כלליי ם ויחידי ם בשבי ל
הייצו ר הקאפיטאליסטי . לגבי ו אינ ו קיי ם שו ם שינו י ל א באור ך יום־העבוד ה ול א
באינטנסיביו ת ש ל העבודה , ונמצ א שלדיד ו נעשי ת פרודוקטיביות־העבוד ח מאלי ה
לגור ם המשתנ ה היחידי ; 2 ) — ודב ר ז ה גור ם לניתוח ו תקל ה במיד ה גדול ה עו ד
יות ר — מעול ם ל א חק ר ריקארדו , כדר ך של א חקר ו כ ל חכמי־הכלכל ה האחרים ,
א ת עודף־הער ך לכשעצמו , כלומר , לל א זיק ה א ל צורותי ו המיוחדות , כגו ן ריוח , רנט ה
קרקעית , וכיוצ א באלה . ולפיכ ך הו א מערב ב במישרי ן א ת החוקי ם ע ל השע ר ש ל
עודף־הער ך ע ם החוקי ם ע ל שע ר הריוח . וכב ר אמרנו : שער־הרנחי ם הו א היח ס
ש ל עודף־הער ך א ל ההון־הכול ל שניתן־כמפרעה , ואל ו השע ר ש ל עודף־הער ך הו א
היח ס ש ל עודף־הער ך א ל החל ק המשתנ ה בלב ד ש ל ההון . נניח , הו ן ש ל 500 לי״ ש
(ה ) נחל ק לחומרי־גלם , אמצעי־עבודה , וכר , ביח ד כד י 400 לי״ ש (ק ) ולס ך
100 לי״ ש שכר־עבוד ה (מ ) ; ושו ב נניח , שעודף־הערך= 100 לי״ ש (ע) . השע ר ש ל

ע 100 לי״ ש ע 100 לי״ ש

עודף־הער ך יהי ה פ ־ ־ 0 עלך- ש - 100% . ואל ו שע ר וזרייו ז יהי ה ה 500 ל ,. ש -- 20% .

חו ץ מז ה ברו ר הדבר , כ י שער־הריו ח יכו ל שיהי ה תלו י בנסיבו ת שאינ ן משפיעו ת
כ ל עיק ר ע ל השע ר ש ל עודף־חערך . להלן , בספ ר השליש י ש ל חיבו ר זה , אוכיח , כ י
אות ו שע ר ש ל עודף־הער ך יכו ל שיתבט א בשערייתחי ם שונים , ושערי ם שוני ם ש ל
עודף־הער ך יכולי ם להתבט א — בנסיבו ת מסוימו ת — באות ו שער־ריו ח עצמו .

11 . קבו ע יום־העבודה , קבו ע הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבודה , שונ ה
אינטנסיביו ת העבוד ה

אינטנסיביו ת מוגבר ת ש ל העבוד ה מניחה , שגדל ה השקע ת העבוד ה באות ו פרק ־

זמן . ולפיכ ך מתגל ם יום־עבוד ה אינטנסיבי־יות ר בית ר תוצרי ם משמתגל ם יום ־
עבוד ה פחות־אינטנסיבי , המכי ל אות ו מספ ר ש ל שעות . אמנ ם ע ם הגבר ת הכוח ־
הפרודוקטיב י ג ם אות ו יוכדעבוד ה עצמ ו מספ ק יות ר תוצרים . אול ם במקר ה אחרו ן
ז ה יור ד ערכ ו ש ל כ ל תוצ ר בפנ י עצמו , משו ם שהו א עול ה עכשי ו בפחו ת עבוד ה
משעל ה קודם , ואל ו במקר ה ראשו ן ער ך ז ה בעינ ו עומד , משו ם שהתוצ ר עול ה
עכשי ו באות ו שיעו ר עבוד ה כמקודם . כא ן גד ל מספ ר התוצרי ם בל א שתחו ל יריד ה
במחירם . ע ם גידו ל מספר ם גד ל ג ם סכו ם מחיריהם , ואל ו במקר ה השנ י נשא ר
אות ו סכום־ערכי ם אל א שהו א מתבט א ר ק בכמו ת מרוב ה יות ר ש ל תוצרים . משמ ע :
אינ ו משתנ ה מספ ר השעות , הד י יום־עבוד ה אינטנסיבי־יות ר מתגל ם בתוצרת ־
ערכי ם מוגדלת , היינו , ביות ר ממו ן — א ם ער ך הממו ן בעינ ו עומד . תוצרת־הערכי ם
ש ל יום־העבוד ה משתנ ה לפ י הסטיו ת שסוט ה אינטנסיביות ו מ ן הדרג ה החברתי ת
התקינה . אות ו יום־עבוד ה גופ ו שו ב אינ ו מתבט א — כמקוד ם — בתוצרת־ערכי ם
קבנעה , אל א בתוצרת־ערכי ם משתנה ; למשל , יום־עבוד ה ש ל שתים־עשר ה שעו ת
אב ל אינטנסיב י יות ר שו ב מתבט א ב־ 7 שיל. , 8 שיל . וכר , ול א ב־ 6 שיל. , כפ י
שמתבט א יום־עבוד ה ש ל שתים־עשר ה שעו ת שאינטנסיביות ו רגילה . ברו ר : משתני ת

430

15 . ■שינויי־שיעלרי ם בפחיר ו ש ל כוח־העבודד ! ובעודף־העד ך

תוצרת־הערכי ם ש ל יום־העבודה , נגי ד מ־ 6 ל־ 8 שיל. , שו ב אפש ר שיעל ו בו־בזנז ך
שנ י חלקי ה ש ל אות ה תוצרת־הערכי ס — המחי ר ש ל כוח־העבוד ה ועודף־הער ך —
א ם בדרג ה שנ ה וא ם בדרג ה שונה . יכו ל שיגדל ו באותו־זמ ן ג ם המחי ר ש ל כוח *
העבוד ה וג ם עודף־הער ך מ־ 3 ל־ 4 שיל ״ בא ם עלת ה תוצדודהערכי ם מ־ 6 ע ד 8 שיל .
א ך כא ן עליית־נזחיר ו ש ל כוח־העבוד ה איגד . מחייב ת בהכר ח עליי ת מחיר ו למעל ה
מערכו . אדרבה , יכו ל שתהי ה כרוכ ה בירידת ו ש ל ערכו . דב ר ז ה מתרח ש בכ ל מקו ם
שעליי ת מחיר ו ש ל כוח־העבוד ה אי ן ב ה משו ם פיצויי ם בע ד בילד ו המוא ץ
ש ל זה .

הכ ל יודעים , שחו ץ ממקרי ם יוצאים־מן־הכל ל עראיים , אי ן שינו י בפרודוקטיביו ת
העבוד ה גור ר אחרי ו שינו י בשיעור־ערכ ו ש ל כוח־העבודה , ועל־יד י כ ך בשיעור ו
ש ל עודף־הער ך — אל א א ם כ ן תוצריה ם ש ל ענפי־התעשיי ה הנדוני ם נכנסי ם לתו ך
תצרכת ו הרגיל ה ש ל הפועל . סיי ג ז ה בט ל לגב י העניי ן שלפנינו . א ם שיעור־העבוד ה
משתנה , אקסטנסיבי ת א ו אינטנסיבית , לעול ם מתאי ם לשינוי־שיעור ה שינו י בשיעו ר
ש ל תוצרת־ערכ ה — ואי ן הבד ל מ ה טיב ו ש ל החפ ץ ב ו מתגל ם אות ו ערך .

איל ו עלת ה האינטנסיביו ת ש ל העבוד ה בכ ל ענפי־התעשיי ה בזמן־אח ד ובמיד ה
שנה , שו ב תיהפ ך דרגת־האינטנסיביו ת החדשה , המוגברת , לדרגת־התקינו ת החברתי ת
השכיח ה ובכ ך תחד ל להיחש ב כגוד ל אקסטנסיבי . ואול ם ג ם איל ו הי ו הדברי ם כן ,
שונו ת יהי ו דרגות־האינטנסיביו ת הממוצעו ת ש ל העבוד ה בארצו ת שונות , ולפיכ ך
ישנ ו א ת השימו ש בחוק־הער ך ע ם שיעמידוה ו ע ל ימי־עבוד ה נבדלי ם אצ ל אומו ת
שונות . יום־העבוד ה האינטנסיבי־יות ר אצ ל אומ ה אח ת מתבט א בביטוי־ממו ן גדול ־
יות ר משיתבט א יום־העבוד ה האעטנסיבי־פחו ת אצ ל אומ ה אחרת 12 .

ווו . קבועי ם הכוזז־הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה ואינטנסיביות־העבודה ,

משתנ ה יום־העבוד ה

יום־העבוד ה יכו ל שישתנ ה בשנ י כיוונים . יכו ל שיקוצ ר א ו שיוארך .

1 . קיצור ו ש ל יום־המבודה , בתנאי ם הנתוני ם—כלומד , א ם הכוודהפרודוקטיב י
ועצמת־העבוד ה בעינ ם עומדי ם — אינ ו משנ ה א ת ערכ ו ש ל כוח־העבודה , וממיל א
אינ ו משנ ה א ת זמן־העבוד ה ההכרחי . מקצ ר הו א א ת עודף־העבוד ה וא ת עודף־הערך .
ע ם ידיד ת שיעור ו המוחל ט ש ל עודף־הער ך יור ד ג ם שיעור ו היחסי , כלומר , יור ד
שיעור ו ביח ס א ל שיעור־הערך , הנשא ר עומד־בעינו , ש ל כוח־העבודה . אי ן בעל ־
ההו ן יכו ל למצו א לעצמ ו פיצו י בע ד הפסד ו אל א א ם כ ן יורי ד א ת המחי ר ש ל כוח ־
העבוד ה למט ה מערכו .

13 "כשכ ל התנאי ם בעינ ם עומדים , מסוג ל החרשת ן האנגל י לבצע , בפרק־זמ ן נתת ׳
כמו ת גדול ה יות ר במיד ה הגונ ה ש ל עבוד ה משמבצ ע חרשת ן . בארצות־חו ץ — ע ד כד י כ ך
שיתאז ן ההפר ש בימי־העטדד , : 60 שעו ת לשבו ע כא ן ד 72 ע ד 80 שעו ת שם" . ("דו״חו ת
ש ל מפקח י בתהח״ ר ל־ 31 באוקטוב ר 1855 ״ , עם ׳ 65 . ) קיצו ר גדו ל יות ר ש ל יום־העבוד ה
מטע ם החו ק בבתי־החרוש ת ש ל הקונטיננ ט — הנ ה האמצע י הבדוק־ביות ר להפחת ת ההפר ש
הז ה שבי ן יום־העבוד ה אש ר ביבש ת לעומ ת זד , שבאנגליה .

431

הייצו ר ש ל עודף־הער ך המוחל ט ועודף־הער ך היחס י

כ ל הטענו ת השגורו ת נג ד קיצור ו ש ל יום־העבוד ה הנחת ן היא , כ י הופע ה ז ד
מתרחש ת בנסיבו ת שהונה ו כא ן ; והר י לאמית ו ש ל דב ר ההיפ ד הו א הנכו ן : הקיצו ר
ביום־העבוד ה — א ו שקוד ם ל ו שינו י בכוח ה הפרודוקטיב י ויעצמת ה ש ל העבודה ,
א ו שז ה ח ל מי ד אחריו 13 .

2 . הארכ ת יו ם העבוד ה : נניח , שזמן־העבוד ה ההכרח י הו א 6 שעו ת א ו שער ך
כוח־העבוד ה הו א 3 שיל. , עודף־העבוד ה א ף הו א 6 שעו ת ועודף־הער ך 3 שיל .
נמצא , שיו ם העבוד ה בכלל ו נמש ך 12 שעו ת והו א מתבט א בתוצרודערכי ם ש ל
6 שיל. . א ם מאריכי ם א ת יום־העבוד ה ב־ 2 שעו ת והמחי ר ש ל כוודהעבוד ה בעינ ו
עומד , שו ב גד ל שיעור ו המוחלט , ואת ו ג ם שיעור ו היחסי , ש ל עודף־הערך . אמנ ם
שיעו ר ערכ ו ש ל כוח־העבוד ה אינ ו משתנ ה מבחינ ה מוחלטת , א ך הו א יור ד מבחינ ה
יחסית . בתנאי ם ש ל 1 אי־אפש ר היה , שישתנ ה שיעור־הער ך היחס י ש ל כוח־העבוד ה
בל א שיחו ל שינו י בשיעור ו המוחלט . ואל ו כאן , להיפך , שינוי־השיעו ר היחס י בערכ ו
ש ל כוח־העבוד ה הו א תולד ה ש ל שינו י בשיעור ו המוחל ט ש ל עודף־הערך .

מכינ ן שתוצרת־הערכים , ב ה מתבט א יונדהעבודה , גדל ה ע ם הארכת ו ש ל ז ה —

הר י ייתכן , שמחיר ו יש ל כוח־העבוד ה ועודף־הער ך יגדל ו שניה ם כאחד , א ם בתוספ ת
שו ה וא ם בתוספ ת בלתי־עינה . נמצא , שגידו ל ז ה בו־בדמ ן אפשר י בשנ י מקרי ם : ע ם
הארכ ה מוחלט ת ש ל יום־העבודה , א ו ע ם התגברות ה ש ל עצמת־העבוד ה בל א
הארכת ו ש ל יום־העבודה .

ע ם הארכ ת יום־העבוד ה ייתכן , שמחיר ו ש ל כוח־העבוד ה ייר ד למט ה מערכו ,

א ף ע ל פ י שמחי ר ז ה בעינ ו עומ ד מבחינ ה נומינאלי ת ואפיל ו עולה . שכן , כזכו ר לנו ,
נאמ ד הער ך היומ י ש ל כוח־העבוד ה לפ י אריכות־ימי ו התקינה־בממוצע , היינו , לפ י
תקופת־חיי ו התקינ ה ש ל הפועל , ובהתא ם לכ ך לפ י מיד ה תקינה , הולמ ת א ת טב ע
האדם , ש ל הפיכ ת עצמו ת [סובסטאנציה ] חי ה לתנועה 14 . ע ד לנקוד ה מסוימ ת אפשר ,
שהעליי ה בבלא י כוח־העבוד ה — ועליי ה ז ו כרוכה־ודבוק ה בהארכ ת יום־העבוד ה —
תמצ א פיצויי ם בתגמו ל ר ב יות ר [ש ל שכר] , מעב ר לנקוד ה ז ו ואיל ך גד ל בלא י
ז ה לפ י פרוגרסי ה גיאומטרית , ובדבזמ ן הולכים־ונהרסי ם כ ל התנאי ם התקיני ם
לרפרודוקצי ה ש ל כודדהעבוד ה ולפעילותו . מחיר ו ש ל כוח־העבוד ה ודרגת־ניצול ו
פוסקי ם לחי ת גדלי ם בנ י מידה־משותפ ת אהדדי .

1¥ . חלי ם שינויי ם בו־בזמ ן במשך־העבודה , בכוח ה הפרודוקטיב י
ובאינטנסיביות ה

הכ ל רואים , שי ש כא ן מקו ם למספ ר ר ב ש ל צירופי ם [קומבינאציות] . יכו ל

13 ״י ש כמ ה גורמי ם לשיווי־המשקל.. . שב א ליד י גילו י ע ם הפעל ת החו ק בדב ר 10
שעו ת ליום. ״ (״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ ר ל־ 1 בדצמב ר 1848 ״ , עמ ׳ 7 . )

14 "כמו ת העבודה , שביצ ע אד ם ב־ 24 שעות , אפש ר לקבע ה בקירו ב על־יד י בדיק ת
השינויי ם הכימיי ם שחל ו בגופ ו — שהר י שינויי־צור ה בחומ ר מצייני ם א ת מיתו ח כוח -
התנוע ה שח ל קודם־לכן. " (גרוב : "ע ל יחם־הגומלי ן שבי ן הכוחו ת הגופניים. '
[לונדו ן 1846 .] )

432

15 . שינויי־שיעורי ם במחיר ו ש ל כוח־העבוד ה ובעודף־הער ך

שישתנ ו שנ י גורמי ם והגור ם השליש י בעינ ו יעמוד , ויכו ל שכ ל שלוש ת הגורמי ם
ישתנ ו כאחד . יכו ל שישתנ ו בדרג ה שנ ה ויכו ל שישתנ ו בדרגו ת שונות , בכיוו ן
אח ד א ו בכיווני ם הפוכים , ומכא ן אפש ר שהשינויי ם עוקרי ם ז ה א ת ז ה במקצת ם
א ו בכולם . ואול ם הניתו ח ש ל כ ל המקרי ם האפשריי ם יהי ה קל , אחר י ההסברי ם
שניתנ ו ב־ו , 11 , ווו . נמצ א א ת התוצא ה בכ ל אח ד מ ן הצירופי ם האפשריים , בדיוננ ו
בגורמי ם בז ה אח ר ז ה לפ י ההנחה , שר ק אח ד מה ם יה א משתנ ה וכ ל האחרי ם יחי ו
קבועי ם לפ י שעה . ולפיכ ך ל א נקדי ש כא ן אל א תשומת־ל ב קצר ה לשנ י מקרי ם
חשובים .

1 . יריד ת הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה ובו־בזנז ן וזארב ת יונדהעבוד ה :

בדברנ ו כא ן ע ל יריד ת הכוח־הפרודוקטיב י ש ל העבודה , הר י אמורי ם הדברי ם
בענפי־עבודה , שתוצריה ם קובעי ם א ת ערכ ו ש ל כוודהעבודה , כגו ן הפחת ת הכו ח
הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה שע ה שגובר ת אי־פוריות ה ש ל האדמ ה ובהתא ם לכ ד
מתייקרי ם תוצרי־הקרקע . נניח , שיו ם העבוד ה הו א ב ן שתים־עשר ה שעות , תוצרת ־
הערכי ם של ו 6 שיל. , שמחצית ם האח ת מחזיר ה א ת ערכ ו ש ל כוודהעבודה , ומחצית ם
השניי ה משמש ת עודף־ערך . וכ ך נחל ק יום־העבוד ה ל־ 6 שעו ת עבוד ה הכרחי ת
ול־ 6 שעו ת עודף־עבודה . נניח , שמחמ ת התייקרות ם ש ל תוצרי־האדמ ה עול ה ערכ ו
ש ל כוח־העבוד ה מ־ 3 שיל . ל־ 4 שיל " הוו ה אומר : שזמ ן העבוד ה ההכרחי ת על ה
מ־ 6 ל־ 8 שעות . א ם יופרהעבוד ה נשא ר לל א שינוי , שו ב יור ד עודף־העבודד . מ־ 6
שעו ת ל־ 4 שעות , ועודף־הער ך יור ד מ־ 3 ל־ 2 שילינגים . הואר ך יום־ ד,עבוד ה ב־ 2
שעות , כלומר , מ־ 12 ל־ 14 שעות , שו ב עומ ד עודף־העבוד ה ע ל 6 שעו ת ועודף־הער ך
ע ל 3 שיל. , אל א ששיעור ו יור ד בהשוא ה לערכ ו ש ל כוח־העבודה , הנאמ ד לפ י זמ ן
העבוד ה ההכרחית . הואר ך יום־העבוד ה ב־ 4 שעות , מ־ 12 ל־ 16 שעות , שו ב עומדים ־
בעינ ם השיעורי ם הפרופורציונאליי ם ש ל עודף־ער ך וש ל ער ך כוח־העבודה , ש ל
עודף־עבוד ה וש ל עבוד ה הכרחי ת ; אב ל שיעור ו המוחל ט ש ל עודף־הער ך גדל־ועול ה
מ־ 3 ל־ 4 שיל. , ושיעור ו המוחל ט ש ל עודף־העבוד ה עול ה מ* 6 ל־ 8 שעות־עבודה ,
היינו , ב־?/ 1 א ו ב־ 33 1 /3% . מכא ן : א ם פוח ת הכוח־הפרודוקטיב י ש ל העבוד ח ובו ־
בזמ ן מואר ך יום־העבודה , יכו ל של א ישתנ ה שיעור ו המוחל ט ש ל עודף־הערך , ואל ו
שיעור ו הפרופורציונאל י ייר ד ; יכו ל ששיעור ו הפדופורציונאל י בעינו־יעמוד , ואל ו
שיעור ו המוחל ט יעלה ! ויכו ל שיגדל ו שניהם , הכ ל לפ י דרגת־ההארכ ה [ש ל יום ־
העבודה] .

בתקופ ת הימי ם שבי ן 1799 ובי ן 1815 הביא ו המחירי ם העולי ם ש ל אמצעי־המחי ה
באנגלי ה ליד י עליי ה נומינאלי ת בשכר , א ף ע ל פ י ששכר־העבוד ה הממשי , ז ה
שמתבט א באמצעי־מחיה , ירד . מכא ן הסיק ו ווס ט וריקארדו , שהפחת ת הפרודוקטי -
ביו ת ש ל עבודת־האדמ ה הי א שהביא ה כביכו ל ליד י יריד ה בשע ר עודף־הער ך, • והנח ה
זו , שאי ן כוח ה יפ ה אל א בדמיונ ם בלבד , שימש ה לה ם נקודת־מוצ א לניתוחי ם חשובי ם
בדב ר יחס־השיעורי ם שבי ן שכר־עבודה , ריו ח ותט ה קרקעית . א ך תודו ת לאינטג י
סיביו ת המוגבר ת ש ל העבוד ה ותודו ת לכפיית־הארכת ו ש ל זמן־העבוד ה — גד ל
א ז עודף־הער ך גידו ל מוחל ט וגידו ל יחסי . הית ה ז ו תקופ ת הימים , שבה ם הארכ ת

זזקאפיטא ? 28

433

הייצו ר ש ל עודף־הער ך המוחל ט ועודף־הער ך היחס י

יום־העבוד ה ללא־גבו ל קנת ה לעצמ ה זכותדאזרח 15 — תקופ ח אופייני ת במיוח ד על ־
יד י עליי ה מוגבר ת ש ל ההו ן מכא ן וש ל הדלו ת מכאן 16 .

2 . עלייה . באינטנסיביו ת העבוד ה ובכוח ה הפרודוקטיבי , ובו־בזנז ן קיצור ו ש ל יום ־
העבוד ה :

מתגב ר הכוח־הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה וגדל ה אינטנסיביותד " הר י פעולת ם
שנת־צור ה הי א מבחינ ה אחת . שניה ם מרבי ם א ת כמות־התוצרים , שהושג ה בכ ל
פרק־זמן . מכא ן כ י שניה ם מקצרי ם אות ו חל ק יום־העבודה , שהפוע ל זקו ק ל ו לייצו ר
אמצעי־המחי ה ש ל עצמ ו א ו לייצו ר האקויואלנ ט לכך . ובכלל : גבול־המינימו ם
המוחל ט ש ל יום־העבוד ה נקב ע ע ל יד י חל ק ז ה מחלקירהמרכיבים , שהו א הכרח י
אב ל ניתן־לקיצור . איל ו הי ה מתכוו ץ כ ל יום־העבוד ה ועומ ד ע ל אות ו חל ק בלבד ,
הי ה נעל ם עודף־העבודה , ודב ר ז ה ל א ייתכ ן במשטר ו ש ל ההון . ר ק עקירת ה ש ל
צורת־הייצו ר הקאפיטאליסטי ת מאפשר ת לצמצ ם א ת יום־העבוד ה ולהעמיד ו ע ל
העבוד ה ההכרחי ת בלבד . א ך ז ו האחרונ ה עתיד ה להרחי ב א ת היקפה , בעו ד שכ ל
שא ר התנאי ם בעינם־יעמדו . מצ ד אחד : משו ם שיתעשר ו תנאי־חיי ו ש ל הפוע ל
ודרישותי ו לחיי ם יגדלו . מצ ד השנ י : יצטר ף א ל העבוד ה ההכרחי ת חל ק מעודף ־
העבוד ה הנוכחי , היינו , אות ה עבוד ה שתה א דרוש ה ליציר ת קרן־שמור ה וקרן־הצב ר
בשבי ל החברה .

ככ ל שיגד ל הכוח־הפרודוקטיב י ש ל העבודה , כ ן עשו י להתקצ ר יות ר יום ־

15 ״דג ן ועבוד ה ר ק לעתי ם נדירו ת צועדי ם יד־בי ד לחלוטי ן ; א ך קיי ם כנרא ה גבול ,
שמעב ר ל ו שו ב אי־אפש ר להפרי ד ביניהם . ואש ר למאנזצי ס הבלתי־שכיחים , שמתאמצי ם
מעמדות־הפועלי ם בתקופו ת ש ל התייקרות , הסביא ה ליד י יריד ת השכר , בפ י שצוי ן בעדויות "
(היינו , לפנ י ועדות־החקיר ה מטע ם הפארלאמנ ט בשני ם 1814 — 1815 ) — "הר י י ש בה ם
משו ם תועל ת לפרטים , ואי ן ספ ק שה ם מסייעי ם לגידול ו ש ל ההון . אב ל שו ם אד ם הדוג ל
בהומאניז ם ל א ירצ ה לראות ם כדב ר קבו ע ללא־שינוי . ה ם נפלאי ם ביות ר כאמצע י לעזר ה
ארעי ת ! אבל , איל ו הי ו פועלי ם בתמידות , הי ו עלולי ם להצמי ח תוצאו ת מעי ן אלו , שבאו ת
במקר ה שאוכלוסיי ה באר ץ מסוימ ת נדחפ ת ע ד לקצ ה הגבולי ן ש ל אספק ת מזונותיה. "
( מ א ל ת ו ס : ״חקיר ה בטבע ה ובהתקדמות ה ש ל הרנטה״ , לונדו ן 1815 , עב ד 48 , הערה. )
לכבו ד ייחש ב ל ו למאלתום , שהו א מטי ל א ת הדג ש ע ל הארכ ת יום־העבוד ה — והו א ד ן בכ ך
במישרי ן ג ם במקו ם אח ר שבכתב ו ז ה — ואל ו ריקארד ו ואחרים , לאו ר העובדו ת הצועקו ת
ע ד לב־השמים , מניחי ם כיסו ד לכ ל חקירותיה ם א ת שיעור ו הקבו ע ש ל יום־העבודה . א ך
האינטרסי ם השמרניים , שמאלתו ם הי ה משועב ד להם , מנע ו בעד ו מראו ת נכוחה , כ י הארכ ת
יום־העבוד ה ללא־גבול , יח ד ע ם ההתפתחו ת העצומ ה ש ל מנגנון־המכונו ת וניצו ל עבוד ת נשי ם
וילדי ם — מ ן ההכר ח שיהפכ ו חל ק גדו ל מבי ן מעמד־הפועלי ם ל״מיותרים" , ביהו ד משפסק ו
הביקו ש ש ל תקופודהמלחמ ה ושלטוךהמונופולי ן האנגל י בשו ק העולמי . ודא י הי ה ז ה נו ח
יות ר ומתאי ם יות ר לאינטרסי ם ש ל המעמדו ת השליטי ם — שמאלתו ס העריצ ם כמי ן כומ ר
ממ ש — להסבי ר אות ו "עודף־אוכלוסין " ע ל יסו ד הוקי־הטב ע הנצחיים , מלהסביר ה ע ל יסו ד
חוקי־הטב ע ההיסטוריי ם בלב ד ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי .

16 "סיב ה עיקרי ת לגידול ו ש ל ההו ן בתקופת־המלחמ ה נבע ה מתו ך הגבר ת מאמציהם ,
ואול י מתו ך הגבר ת מצוקתם , ש ל מעמדות־הפועלים , שה ם רו ב מניינ ה ש ל כ ל חבר ה וחברה .
יות ר נשי ם וילדי ם נאלצ ו בתוק ף הנסיבו ת לפנו ת לעיסוקי־עבודה , וא ף הפועלי ם הקודמי ם
נאלצ ו מאות ו טע ם להקדי ש חלק־גדול־יות ר מזמנ ם לגידול־חייצור. " ("מסו ת ע ל כלכל ה
מדינית , בה ן מודגמו ת הסיבו ת העיקריו ת למצוקת־האומ ה שבימינו״ , בלונדו ן 1830 , עט ׳ 248 . )

434

15 . שינויי־שיעורי ם במחיר ו ש ל כוח־העבוד ה ובעודף־הער ך

העבוד ה ; וככ ל שיתקצ ר יום־העבודה , כ ן עשוי ה לגדו ל יות ר אינטנסיביו ת העבודה .
מנקודת־השקפ ה חברתי ת גדל ה הפרודוקטיביו ת ש ל העבוד ה א ף ע ם חסכונה . זד ,
מקי ף ל א ר ק חסכונו ת באמצעי־ ד,ייצו ר אל א ג ם מניע ת כ ל עבוד ה שהי א נטולת ־
תועלת . אופן־ ד,ייצו ר הקאפיטאליסטי , א ף ע ל פ י שהו א כופ ה ע ל חסכו ן בכ ל בית ־
עס ק פרטי , הר י שיטת־ההתחרו ת האנארכי ת אש ר ב ו מביא ה ליד י בזבו ז ללא־מיד ה
ש ל אמצעי־הייצו ר וכוחות־העבוד ה החברתיי ם — מלב ד העלא ת מספ ר ר ב ש ל
תיפקודים , שה ם עכשי ו בחינ ת הכר ח א ך לכשעצמ ם אינ ם אל א מיותרים .

משנתוני ם אינטנסיביו ת העבוד ה וכוח ה הפרודוקטיבי , שו ב נמצא , שיה א קצר ־

יות ר אות ו חל ק ש ל יום־העבוד ה החברתי , הדרו ש בשבי ל הייצו ר החומרי ; היינו ,
יה א גדול־יות ר חלק־הזמן , שיכבשוה ו בשבי ל פעילו ת חופשית , רוחני ת וחברתית ,
ש ל היחידי ם — ככ ל שתתחל ק העבוד ה במיד ה שנה־יוה ר בי ן כ ל אישי־החברד ,
הכשרי ם לעבוד ה ; ככ ל שתפח ת האפשרו ת בשבי ל שכב ה חברתי ת אח ת לפר ק מע ל
שכמ ה א ת הכרדדהטב ע ש ל העבוד ה ולהעמיס ה ע ל שכ ם השכב ה האחדת . גבו ל
מוחל ט לקיצור ו ש ל יום־העבוד ה משמש ת מבחינ ה ז ו חובת־העבוד ה הכללית . בחבר ה
הקאפיטאליסטי ת מיוצ ר זמ ן חופש י בשבי ל מעמ ד אח ד על־יד י כ ך שהופכי ם א ת
כ ל משך־חייה ם ש ל ההמוני ם לזמן־עבודה .

פר ק שש ד,־עש ר

נוסחאו ת שונו ת בשבי ל שע ר עודף־הער ך

ראינו , כ י השע ר ש ל עודף־־הער ך ב א ע ל ביטוי ו בנוסחאו ת אל ו :

1 .

עודף־ער ך עודף־ער ך עודף־עבוד ח

"חו ן משתנ ה /^ \ — ערכ ו ש ל כוח־העבוד ה ־ ־ עגודד , הכרחי ת
שת י הנוסחאו ת הראשונו ת מביעו ת ביח ס ש ל ערכי ם א ת אש ר מביע ה הנוסח ה
השלישי ת ביח ס ש ל זמן , ב ו מיוצרי ם אות ם הערכים . נוסחאו ת אל ה המשלימו ת ז ו
א ת ז ו נוסחאו ת מדוקדקו ת ה ן מבחינ ת ההגיון . ולפיכ ך את ה מוצ א אות ן כב ר בכלכל ה
המדיני ת הקלאסית , — אמנ ם לפ י עניינ ן א ך ל א מותקנו ת מדעת . כנג ד ז ה את ה
מוצ א אצל ה א ת הנוסחאות־הנגזרו ת האלה :

11 .

עודף־עבודה * _ _ עודף־ער ר _ _ עודף־תוצר ת
יוס־עבודד , ערך־תוצר ת תוצרת־כולל ת
אות ה פרופורצי ה גופ ה מבוטא ת כאן , יסירוגין , א ם בצור ת זמגי־עבודה ! א ם

* בהוצא ה הצרפתי ת סוג ר מארק ס נוסח ה ראשונ ה ז ו בסוגריים , "מפנ י שהמוש ג ש ל
עודף־עבוד ה ל א ב א ע ל ביטוי ו הבהי ר בכלכל ה המדיני ת הבורגנית" . (הער ת המכו ן ע״ ש
מ . א . ל. )

435

הייצו ר ש ל עודף־העד ך המוחל ט ועודף־הער ך היחס י

בערכים , שבה ם הלל ו מתגלמים ! וא ם בתוצרות , שבה ן קיימי ם ערכי ם אלה . בתר ,
שאנ ו מניחי ם כאן , כ י במונ ח ער ך ש ל התוצר ת אי ן להבי א אל א א ת תוצרת־הערכי ם
ש ל יום־העבודה , ואל ו החל ק הקבו ע ש ל ערד־התוצר ת יוצ א מכל ל הדיון .

בכ ל הנוסחאו ת האלתמ ד את ה מוצ א טעו ת בביטו י בשבי ל דרגת־הניצו ל האמיתי ת
ש ל העבודה , א ו בשבי ל השע ר ש ל עוד ף־הערך . נניח , שיום־העבוד ה הו א ש ל 12
שעות . בהשאירנ ו כ ל שא ר ההנחו ת אש ר בדוגמות־הקודמות , הר י מתבטא ת במקר ה
שלפנינ ו דרגת־הניצו ל האמיתי ת ש ל העבוד ה בפרופורציו ת אלו :

6 שעו ת עודף־עבוד ה עודף־ער ך ש ל 3 שיל .

6 שעו ת עבוד ה הכרחי ת הו ן משתנ ה ש ל 3 שיל .

ואל ו לפ י הנוסחאו ת 11 נעלה :

6 שעו ת עודף־עבוד ה עודף־ער ך ש ל 3 שיל , ■

יום־עבוד ה ש ל 12 שעו ת תוצרת־ערכי ם ש ל 6 שיל . י 0 '

הנוסחאות־הנגזרו ת האל ה מבטאו ת למעש ה א ת הפרופורציה , שלפי ה מתחל ק
יום־העבודה , א ו תוצרת־הערכי ם שלו , בי ן בעל־הו ן ובי ן פועל . ועל־כן : א ם נאמר ,
שיפ ה כוח ן כביטויי ם ישירי ם לדרגת־השתערכות ו ש ל ההון , הר י יה א יפ ה כוח ה ש ל
הלכת־טעות : עודף־העבודה , א ו עודף־הערך , לעול ם ל א יוכ ל להגי ע ל ׳ 17 1 00 % .
הואי ל ועודף־העבודד ! לעול ם ל א יכו ל להיו ת אל א חל ק מסוי ם מיום־העבודה , א ו
עודף־הער ך לעול ם ל א יוכ ל להיו ת אל א חל ק מסוי ם מתוצרודהערכים , הר י מ ן
ההכר ח הוא , שעודף־העבוד ה יהי ה לעול ם קט ן מיום־העבודה , א ו שעודף־הער ך יהי ה

לעול ם קט ן מתוצרת־הערכים . אך , כד י שהלל ו יתייחס ו ז ה לז ה כיח ס מ ן ההכר ח

100 '

שיהי ו שווי ם ז ה לזה . כד י שעודף־העבוד ה יה א בול ע א ת יום־העבוד ה כול ו (הדברי ם
אמורי ם ביו ם ממוצ ע ש ל שבוע־העבודה , ש ל שנת־העבודה , וכר) , צרי ך שהעבוד ה
ההכרחי ת תר ד ע ד לאפם . א ך א ם נעלמ ת העבוד ה ההכרחית , נעל ם עמ ה ג ם עודף ־
העבודה , שכ ן אי ן ז ה אל א פונקצי ה ש ל הראשונה . מכאן , שהפרופורצי ה

17 הנה , למשל , ב״מכת ב שליש י א ל פו ן קירכמא ן מא ת ר ו ד ב ר ט ו ם . דחיי ת התיאורי ה
ש ל ריקארד ו בדב ר הרנט ה הקרקעי ת וביסו ס תיאוריית־רנט ה חדשה״ , ברלי ן 1851 . ועו ד
אשו ב לדו ן לאחר־מכ ן בחיבו ר זה , שקד ר לראו ת א ת מהות ו ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י —
ע ל א ף טעות ו בתיאורי ה ע ל הרנט ה הקרקעית . — (תוספ ת למהדור ה ג׳ . רואי ם מכאן , כיצ ד
ד ן מארק ם בסבד־פני ם א ת קודמיו , משגיל ה אצל ם התקדמו ת אמיתית , רעיו ן חד ש באמת .
בינתיי ם נתפרסמ ו מכתבי ו ש ל רודברטו ם א ל רוד . מאיר , ולפיה ם י ש לצמצ ם במיד ה מסוימ ת
א ת דברי־השב ח הנ״ל . הנ ה כתו ב בה ם : "צרי ו את ה להצי ל א ת ההו ן ל א ר ק בפנ י העבוד ה
אל א ג ם בפנ י עצמ ו ! והדר ך הטוב ה ביות ר לכ ך הי א : לתפו ס א ת פעולת ו ש ל בעל־ההו ן
ובעל־העס ק כתיפקו ד ש ל כלכל ת הע ם א ו ש ל כלכל ת המדינ ה המוט ל עלי ו על־יד י קניין ־
ההו ן ! לתפו ס א ת רוחי ו כצור ה ש ל משכור ת — משו ם שאי ן אנ ו יודעי ם עדיי ן ארגו ן סוציאל י
אחר . אל א שי ש להסדי ר ענייני־משכור ת וא ף להפחיתם , א ם המשכור ת נוטל ת לעצמ ה מ ן
השכ ר ית ר ע ל המידה . משו ם כ ך י ש להדו ף א ת פלישת ו ש ל מארק ם לתו ך החבר ה — כ ך
היית י מכנ ה א ת ספר ו — .. . ובכל ל ספר ו ש ל מארק ס אינ ו מחק ר ע ל ההון , אל א יות ר פולמו ס
נג ד צורת־ההו ן ש ל ימינו , ואות ה הו א מערב ב במושג־ההו ן עצמ ו — ומכא ן נובעו ת טעויותיו. "
("מכתבי ם וכ ד מא ת ד" ר רודברטוס־יאגצוב , יצאו־לאו ר ע״ י ד״ ר רוד . מאיר ,

436

16 . נוסחאו ת שובו ת בשבי ל שע ר עודף־וזער ך

עודף־עבוד ד

יונדעבוד ה

עודף־ער ד

תוצרודהערכי ם

- אינ ה יבול ה להגי ע לעול ם לגבו ל ש ל

100

'100

וע ל אח ת כמ ה

וכמ ה ל א ייתכן , שונ עלד י ע ד כד י -^ך־ • א ך דב ר ז ה ייתכ ן וייתכ ן לגב י השע ר
ש ל עודף־הערך , א ו לגב י דרגת־הניצו ל האמיתי ת ש ל העבודה . בוא ו ונקח , למשל ,
א ת אומדנ ו ש ל מ ר ל . ד ה לאוורן , שלפי ו אי ן הפוע ל החקלא י באנגלי ה מקב ל אל א
4 /! , ואל ו בעל־ההו ן (החוכר ) מקב ל % מ ן התוצרת 18 א ו מערכ ה — ויתחל ק של ל
ז ה לאחר־מכ ן חלוק ה נוספ ת בי ן בעל־ההו ן ובעל־הקרק ע וכו ׳ כאש ר יתחלק . הר י
שעודף־העבוד ה ש ל הפועל־החקלא י האנגל י מתייח ס א ל העבוד ה ההכרחי ת ביח ס
1:3 — שער־ניצו ל ש ל, 300% .

המתו ד ש ל מלמדי־דרדקי , הד ן ביום־העבוד ה כבגוד ל קבוע , נתבצ ר ע ל יד י
השימו ש בנוסחאו ת 11 , שהר י כא ן משווי ם תמי ד א ת עודף־־העבוד ה א ל יום־עבודד .
בגוד ל מסוים . והו א הדי ן כשאי ן רוצי ם לראו ת אל א א ת החלוק ה בלב ד ש ל תוצרת ־
הערכים . יום־העבודה , שכב ר ב א ע ל התגשמות ו בתוצרת־ערכים , הו א לעול ם יום ־
עבוד ה בגבולו ת נתונים .

תיאו ר זה , שמתארי ם עודף־ער ך וער ך ש ל כוח־העבוד ה בחלקי ה ש ל תוצרת ־
הערכי ם — אגב , אות ו אופן־של־תיאו ר צומח־ועול ה מתו ך עצ ם אופך־הייצו ר
הקאפיטאליסטי , וחשיבות ו תתגל ה לנ ו להל ן — מסתי ר א ת אופי ו הסגול י ש ל יחם ־
ההןן,ט ח היינו , א ת העובדה , שההו ן המשתנ ה מתחל ף בכודדעבוד ה חי , ובהתא ם לכ ך
נדח ק הפוע ל מ ן ההשתתפו ת בתוצרת . במקו ם ז ה בא ה אחיזת־העיגיים , כאיל ו י ש
כא ן יחס־של־שותפות , שלפי ו הפוע ל ובעל־ההו ן מתחלקי ם ביניה ם בתוצר ת בהתא ם
ליח ס שבי ן הגורמי ם השוני ם להתהוותה 18 .

אגב , נוסחאו ת 11 לעול ם ניתנו ת להתגלג ל שו ב בנוסחאו ת 1 . א ם נית ן לנו ,

, עודף־עבוד ה ש ל 6 שעו ת _

למשל , — הר י שזמ ן העבוד ה ההכרחי ת = יום־עבוד ה ש ל 12

יוכדעבוד ה ש ל 12 שעו ת

שעו ת חס ר עודף־עבוד ה ש ל 6 שעות , וכ ך יוצא :

עודף־עבוד ה ש ל 6 שעו ת _ 00 !

עבוד ה הכרחי ת ש ל 6 שעו ת 100 '

ברלי ן 1881 , כד ך ראשון , עם ׳ 111 , מכת ב 48 ש ל רודברטוס. ) — א ל תו ך דברי־שדפו ן
אידיאולוגיי ם כאל ה נתרדד ה תנופת־המרו ץ הראשונה , הנועז ה באמת , ש ל "המכתבי ם
הסוציאליים " לרודברטוס. " פ . א. )

18 אות ו חל ק ש ל התוצרת , שאינ ו אל א מחזי ר א ת ההו ן הקבו ע שניתן־במפרעה , ודא י
שהוחס ר בחשבו ן זה . — מ ר ל . דדדלאוורן , מעריצ ה ש ל אנגלי ה ע ד כד י עינרון , קוב ע כא ן
שיעור־של־יח ם [לגב י חלק ו ש ל בעל־ההו ן בתוצרת ] פחות־מד י ול א יותר־מדי .

18 הואי ל וכ ל הצורו ת המפותחו ת ש ל אופדהייצו ר הקאפיטאליסטי , ח ך צורו ת ש ל שיתוף ־
פעולה , הר י אי ן ל ד דב ר ק ל מזה , שבאי ם ומסיחי ם א ת הדע ת מאופיי ן הסגולי , המנוג ד
[אנטאגוניסטי] , ע ל מנ ת לבדו ת אגד ה ולחזור־ולהפכ ן לצורו ת ש ל התאגדו ת חפשית . כ ך
נה ג ה ר ו ז ן א . ד ה ־ ל א ב ו ר ד בספר ו "ע ל רו ח ההתאגדו ת בכ ל האינטרסי ם ש ל החברה. "
פארי ס 1818 . היינק י ה . ק א ר י י יוד ע לחול ל מעשזדפלאי ם זה , באות ה מיד ה ש ל הצלחה ,
אפיל ו לגב י תנאי ה ש ל שיט ת העבדות .

437

הייצו ר ש ל עודף־הער ך המוחל ט ועודף־הער ך היחס י

נוסח ה שלישית , שכב ר הקדמת י והשתמשת י ב ה פ ה ושם , הי א :

111 .

עודף־עי ד _ עודף־עבוד ה _ עבוד ה ללא־שכ ר
ערכ ו ש ל כוח־העבוד ה - עבוד ה הכרחי ת ~ עבודדדבשכ ר

אי־הבנ ה זו , שהנום חד , עב יי י ■ ללא ־ ש 5 נ עלול ה להכשילנו , כאיל ו בעל־ההו ן
עבודה־בשכ ר

משל ם בע ד העבודה , ול א בע ד כוח־העבוד ה—נעקר ת אחר י ההרצא ה שניתנ ה לעיל .

ענוד ה ללא ~ ש ? י אינ ה אל א ביטו י פופולאר י לנןסחדן _ עודף-עבוד ה , בעל־ההו ן משל ם
עבודה־בשכ ר עבוד ה הכרחי ת

א ת הער ך — א ו א ת המחי ר הסוט ה מ ן הער ך — ש ל כו ח העבודה , ותמורת ו הו א

מקב ל א ת רשו ת השימו ש בעצ ם כוח־העבוד ה החי . השתמשות ו בכוח־עבוד ה ז ה

מחולק ת לשת י תקופות . בתקופ ה האח ת מייצ ר הפוע ל ר ק ער ך אח ד = ער ך ש ל

כוודעבודתו , הוו ה אומר , הו א יוצ ר ר ק אקויואלנט . נמצ א כ י בע ד המחי ר ש ל כוח ־

העבוד ה שניתן־כמפרע ה ע ל יד י בעל־ההון , מקב ל האחרו ן תוצר ת באות ו מחי ר

גופו . דומ ה כאיל ו קנ ה בשו ק א ת התוצר ת מ ן המוכן . כנג ד ז ה בתקופ ה ש ל עודף *

העבוד ה השימו ש בכוח־העבוד ה יוצ ר ער ך בשבי ל בעל־ההון , בל א שדב ר ז ה יעל ה

ל ו בתמורת־ערך 20 . אות ה הזרמ ה ש ל כוח־העבוד ה ניתנ ת ל ו בחנם . מבחינ ה ז ו

ראו י עודף־העבוד ה להקר א עבודה־ללא־שכר .

מבא ן אנ ו למדי ם : אי ן ההו ן ד ק פיקו ד בלב ד ע ל העבודה , כפ י שאומ ר א . סמית .

בעיקר ו ההו ן — הו א פיקו ד ע ל עבודה־ללא־שכר , כ ל עודף־ער ך — ויתגב ש אחר־כ ך

בכ ל צור ה מיוחד ת שהיא , א ם ריוח , א ם רבית , וא ם רנטה , וכיוצ א באל ה — הו א

לפ י כ ל עצמות ו גילו ם חומר י ש ל עבודה־ללא־נסכר . סוד ה ש ל השתערמת־ההו ן עומ ד

ע ל כך , שההו ן י ש בכוח ו להשתמ ש בכמו ת מסוימ ת ש ל עבודת־אחרי ם ללא־תשלום .

20 א ף ע ל פ י שהפיזיוקראטי ם ל א עמד ו ע ל סוד ו ש ל עודף־הערך , הר י ברו ר לה ם לפחו ת
דב ר זה , שהו א "עוש ר בלתי־תלו י וניתדלשימוש , שה ם (בעליו ) ל א קנוה ו וה ס מביאי ם
אות ו למכירה. ״ ( ט ו ד ג ו : ״הרהורי ם בדב ר התהוות ם ש ל סוגי־העוש ר וחלוקתם״ , עט ׳ 11 . )

438

פרש ה ששי ת

שכר־העבוד ה

פר ק שבע ד,־עש ר

גלגו ל ערכ ו — א ו מחיר ו — ש ל כוח־העבוד ה בשכר־עבוד ה

על־פנ י שטח ה ש ל הדובר ה הבורגני ת דומ ה עלינו , כ י שכר ו ש ל הפוע ל הו א
מחי ר העבוד ה — כמו ת מסוימ ת ש ל ממו ן שמשלמי ם בע ד כמו ת מסוימ ת ש ל עבודה .
סחי ם כא ן ע ל ערך־העברדה , וא ת ביטוי ו הממונ י מכבי ם מחיר ה ההכרח י א ו הטבע י
ש ל העבודה . מצ ד השנ י סחי ם ע ל מחירי־השו ק ש ל העבודה , כלומר , ע ל מחירי ם
מתבודדי ם למעל ח א ו למט ה ממחיר ו ההכרחי .

אול ם מה ו ערכ ה ש ל שו ם סחורה ? — צורודחפ ץ שנתגשמ ה ב ה העבוד ה
החברתי ת שהושקע ה בייצור ה ש ל הסחורה . ובמ ה נמד ד שיעור ו ש ל ערכה ? —
בשיעו ר העבוד ה הכלול ה בתוכה . ובמה , איפוא , ייקב ע ערכ ו ש ל יוכדעבודה , בגיד ,
ש ל 12 שעות ? — הוו ה אומר : גד 12 שעות־עבדד ה הכלולו ת ביום־עבוד ה ש ל 12
שעות ? והר י ז ו טאוטולוגי ה תפל ה בלבד 21 .

כד י שהעבוד ה תוכ ל להמכ ר בשו ק בחזק ת סחור ה — צריך , ע ל כ ל פנים , שתה א
קיימת , לפנ י שעומדי ם למכרה . אך , אילמל י הי ה הפוע ל יכו ל להקנו ת ל ה לעבודת ו
קיו ם עצמאי , שו ב ל א הי ה מוכ ר עבוד ה אל א סחורה 22 .

21 ,,מ ר ריקארד ו — בחריפו ת יתיר ה — מתמל ט מקושי , המאיי ם להתנג ש למב ט ראשו ן
בתיאורי ה שלו , כ י הער ך תלו י בכמו ת העבוד ה השקוע ה בייצור . א ם תה א נוק ט בקפדנו ת
בעיק ר זה , ייצ א לך , כ י ערכ ה ש ל עבוד ה תלו י בכמות־העבוד ה השקוע ה בייצור ה — והר י
מלוזור , כ י אי ן ז ה אל א הבל . ולפיכ ך קוב ע מ ר דיקארדו , במפנ ה זריז , כ י ערך~העבוד ה תלו י
בכמות־העבוד ה הדרוש ה כד י לייצ ר א ת השכ ר * או , נשאי ר ל ו א ת הזכו ת להשתמ ש גלשונ ד
הו א : מצהי ר הוא , כ י א ת ערך־העבוד ה י ש להערי ך לפ י כמות~העבוד ה הדרוש ה לייצו ר
השכר ? כונת 1 בכ ך לכמות״העבוד ה הדרוש ה לייצו ר הממו ן א ו הסחורו ת הניתני ם לפועל .
והר י ז ה דומ ה למימרה , כ י עי ר הארי ג נער ך ל א לפ י כמותיהעבוד ה השקוע ה בייצורו , אל א
לפ י כמוודהעבוד ה השקוע ה בייצו ר הכסף , שמחליפי ם ב ו א ת האריג. " ("מחק ר ביקרת י ע ל
הטב ע וכ ד ש ל הערך / עב ר 50 , 51 . )

22 "א ם תרצ ו לכנו ת ■עבוד ה בש ם סחורה , הר י אי ן הי א דומ ה לסחור ה מ ן הסחורות ,
שתחיל ה מייצרי ם אות ה לצרכי־חליפי ן ואחד־כ ך מביאי ם אות ה לשוק , ע ל מנ ת שתה א מוחלפ ת
כא ן בסחורו ת אחדו ת המצויו ת אות ה שע ה בשוק , לפ י כמויו ת מתאימו ת ן עבוד ה נוצר ת
באות ו רג ע שמביאי ם אות ה לשוק : וית ר ע ל כ ן — מביאי ם אות ה לשו ק לפנ י שנוצרה. "
(״הערו ת לכמ ה ויכוחי ם שבעליפ ה וכד״ , עמ , 75 , 76 . )

439

שכר־העבוד ה

ואול ם אפיל ו נסי ח דעתנ ו מסתירו ת אלה , הר י חליפי ן ישירי ם ש ל ממון , כלומר ,

ש ל עבוד ה בלבוש־חפץ , בעבוד ה חי ה — א ו שהי ו מביאי ם בהכר ח לעקירת ו ש ל
חו ק ־הערך , ז ה המגי ע ליד י התפתחות ו החפשי ת דוק א ע ל יסוד ו ש ל חייצו ר הקאפי ־
טאליסט י ; א ו שהי ו מביאי ם לעקירת ו ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י גופו , ז ה המתבס ס
דוק א ע ל העבודה־השכירה . נניח , למשל , שיום־עבוד ה ש ל 12 שעו ת מתבט א בערך ־
ממו ן ש ל 6 שילינגים . [והנ ה אח ת מ ן השתיי ם: ] א ו שבאי ם חליפי ן ש ל אקויואלנטים ,
וא ז מקב ל הפוע ל 6 שיל . בע ד עבוד ה ש ל שתים־עשר ה שעות . א ם כן , יהי ה מחי ר
עבודת ו שוו ה למחי ר תוצרתו . במקר ה ז ה ל א ייצ ר שו ם עודף־ער ך בשבי ל קונ ה
עבודתו ; 6 השיל . ל א ייהפכ ו להון ; ייעל ם ייסוד ו ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י, *
והר י דוק א ע ל יסו ד ז ה הו א מוכ ר א ת עבודתו , ועבודת ו הי א עבודה־שכירה . א ו
שהו א מקב ל בע ד 12 שעו ת עבוד ה פחו ת מ־ 6 שיל. , כלומר , פחו ת מ־ 12 שעות ־
עבודה . שתים־עשר ה שעו ת עבוד ה מוחלפו ת ב־ 10 , ב־ 6 וכ ד שעו ת עבודה . מתן־שוו י
ז ה לגדלי ם בלתי־שווי ם עוק ר ל א ר ק א ת הגדחז־הער ך בלבד . סתיר ה כזא ת העוקר ת
א ת עצמ ה — ל א ייתכ ן כל ל להביע ה א ו לנסח ה בחינ ת חוק 23 .

וא ף ל א יועיל ׳ שנבו א להסי ק חליפי ן אל ה ש ל יות ר עבוד ה בפחו ת עבוד ה מתו ך
כך , שי ש כא ן הבד ל ש ל צורות : עבוד ה בלבוש־חפ ץ מכאן , ועבוד ה חי ה מכאן 24 .
והר י ז ה תפ ל שבתפלים , שכ ן ערכ ה ש ל סחור ה נקב ע ל א על־יד י כמו ת העבוד ה
שנתגשמ ה ב ה באמ ת בצורת־חפץ , אל א ע ל יד י כמו ת העבוד ה החי ה ההכרחי ת
לייצורה . יה א שסחור ה מייצג ת 6 שעו ת עבודה . משדולו ת אמצאות , שבעזרת ן אפש ר
לייצר ה במש ך 3 שעות , שו ב יור ד במחצ ה ג ם ערכ ה ש ל הסחור ה שכב ר יוצרה .
עכשי ו אי ן הי א מייצג ת אל א 3 שעו ת ש ל עבוד ה חברתי ת הכרחית , ול א 6 שעו ת
כמקודם . מכאן : שיעור ־ ערכ ה ש ל סחור ה נקב ע על־יד י כמו ת העבודה , הדרוש ה
לייצורה , ול א על־יד י צורת־החפ ץ שנתגשמ ה ב ה אות ה עבודה .

. ■ . . ואמנם , מ ה שעומ ד בשו ק לעומ ת בעל־ההו ן במישרי ן — הר י ז ו ל א העבודה ,
אל א העובד . ואי ן ז ה מוכ ר אל א א ת מח־עבודתו . משהתחיל ה עבודת ו ממש , שו ב
פסק ה ז ו מלהיו ת שלו , וממיל א שו ב אי ן ביד ו למכו ר אותה . העבוד ה הי א עצמות ם
ש ל הערכי ם ומידת ם האימאננטית , אב ל הי א עצמ ה אי ן ל ה ערך 23 .

23 "א ם את ה רוא ה בעבוד ה סחורה , ובהון , תוצרת ה ש ל העבודה , את ה רוא ה סחור ה
אחרת , הר י ייצא , שאיל ו הי ו מסדירי ם א ת ערכיה ן ש ל שת י הסחורו ת הלל ו על־יד י כמויות ־
עבוד ה שוו ת — תחלי ף כמות־עבוד ה נתונה.. . באות ה כמות־הו ן שיוצר ה על־יד י כמות־העבוד ה
השו ה : ועבוד ה ? 1 ודנו ת .,.■תה א מוחלפ ת באות ו סכו ם כמ ו שהתחל ף עבודה־שבהווה . והר י
ער ן העבודה , ביח ס לסחורו ת אחדות.. . אינ ו נקב ע על־יד י כנוויות־מבוד ה שוות, " (א . ג׳ .
ו י י ק פ י ל ד בהוצאת ו א ת חיבור ו ש ל א . ס מ י ת ״עוש ר העמים״ , לונדו ן 1836 , כר ך
ראשון , ■עט ׳ 231 , הערה. )

24 "צרי ך הי ה לבו א ליד י הסכם " (ג ם ז ו מהדור ה חדש ה ש ל "האמנ ה החברתית "
[" 80013,1 ; 002141:31 " ] ) , "כ י כל־אימ ת שמחליפי ם עבוד ה מבוצע ת בעבוד ה שי ש לבצע ,
יצטר ך האחרו ן (בעל־ההון ) לקב ל ער ד גדול־יות ר משיקב ל הראשו ן (הפועל). ״ ( ם י מ 1 נ ד ה
דה־סיסמונדי : ״ע ל העוש ר המסחרי״ , ג׳נב ה 1803 , כר ד ראשון , עמ ׳ 37 . )

25 ״עבודה , אמת־המיד ה היחיד ה ש ל ערך.. . היוצר ת כ ל עוש ר שבעול ם — אינ ה סחורת. "

(ת . ה ו ד ג ׳ ם ק י ן : ״כלכל ה מדיני ת לכל״ , עכ ר 186 . )

440

17 . גלגו ל ערכ ו — א ו מחיר ו — ש ל כוח־העבוד ה בשכד־־עבוד ה

בתו ך הביטוי : "ער ך העבודה " ל א ר ק שנעק ר לחלוטי ן מושג־הערך , אל א הו א
נתגלג ל בהיפוכו . אי ן ביטו י ז ה אל א דמיונ י בלבד , כאיל ו אמר ת : ער ך האדמה . ואול ם
ביטויי ם דמיוניי ם אל ה נובעי ם מתו ך יחסי־הייצו ר עצמם . קאטגודיו ת ה ן בשבי ל
צורות־תופע ה ש ל יחסי ם מהותיים . שתכופו ת נראי ם הדברי ם בהופעת ם בצור ה
מהופכ ת — דב ר ז ה ידו ע כמע ט בכ ל המדעים , חו ץ מבכלכל ה המדינית 26 .

הכלכל ה המדיני ת הקלאסי ת עמד ה ונטל ה מתו ך חי י יוכדיו ם א ת הקאטגורי ח
"נזהי ר העבודה " לל א כ ל ביקור ת נוספת , ור ק לאח ר מעש ה התחיל ה שואל ת א ת
עצמ ה : כיצ ד נקב ע מחי ר ז ה ? ע ד מהר ה עמד ה ע ל כך , כ י השינו י ביח ס ש ל ביקו ש
והיצע , לגב י מחי ר העבוד ה כמ ו לגב י מחיר ה ש ל כ ל סחור ה אחרת , אינ ו מסבי ר
ול א כלו ם — א ם ל א א ת עצ ם שינויו , כלומר , א ת התנוד ה במחיר י השו ק למעל ה א ו
למטר , משיעו ר מסוים . שקולי ם ביקו ש והיצ ע ז ה נג ד זה , שו ב פוסק ת התנוד ה
במחירים , בא ם כ ל שא ר התנאי ם בעינ ם עומדים . אול ם אות ה שע ה פוסקי ם ג ם ביקו ש
והיצ ע .להסבי ר לנ ו משהו . וא ם ביקו ש והיצ ע שקולים . ז ה כנג ד זה , הר י מחיר ־
העבוד ה הו א מחיר ה המוגד ר ללא־תלו ת ביח ס שבי ן ביקו ש והיצע , הו א מחיר ה
הטבע י — וכ ך ג ם חישבדומצא ו הבריות , שזה ו בעצ ם הנוש א שי ש לנתחו . א ו
שעמד ו ולקח ו תקופ ה ממושכ ת יות ר ש ל התנודו ת במחיר־השוק , כגו ן שנ ה תמימה ,
ומכא ן מצאו , כ י הירידו ת והעליו ת משתוו ת ועומדו ת ע ל גודל־ממוצ ע בינוני , ע ל
גוד ל קבוע . מובן , שצרי ך הי ה לקבו ע גוד ל ממוצ ע ז ה בדר ך אחרת , ול א על־יד י
סטיותיה־הי א המשלימו ת ז ו א ת זו . אות ו מחיר , העומ ד מע ל מחירי־השו ק המקריי ם
ש ל העבוד ה ומסדירם , הו א "המחי ר ההכרחי " (אצ ל הפיזיוקראטים) , א ו "המחי ר
הטבעי ״ ש ל העבוד ה (אד ם סמית ) — אינ ו יכו ל להיו ת אל א ערכ ה המתבט א בממון ,
כש ם שכ ך הדי ן לגב י שא ר הסחורות . הנ ה כ י כ ן סבור ה היתד . הכלכל ה המדינית ,
שדר ך המחירי ם המקריי ם ש ל העבוד ה תחתור־ותגי ע א ל ערכה . ומר . בכ ל הסחורות ,
;א ף ער ך ז ה ש ל העבוד ה נקב ע אחר־כ ך על־יד י הוצאו ת הייצור . אולם , מ ה ה ן
הוצאו ת הייצו ר — ש ל הפועל , כלומ ר מ ה ה ן ההוצאות , הדרושו ת כד י לייצ ר

26 א ך א ם באי ם ואומרי ם ; ביטויי ם כאל ה אינ ם אל א חירו ת פיוטי ת [, £061:103 13 ; 1 מ 1106 ] ,

.אי ן בכ ך אל א סימ ן לחולש ת הניתוח . ע ל מימרת ו ש ל פדודו ן ; "מייחסי ם לעבוד ה ערך , ל א
משו ם שהי א סחור ה ממש , אל א מנקודודהראיי ה לגב י הערכים ׳ שסבורי ם פ י ה ם נכללי ם ב ה
בכוה . סר ך ש ל עבוד ה אינ ו אל א ביטו י ציור י וכו׳ ״ — השיבותי , איפוא , כך : "בסחור ה
,עבודה / שהי א ממשו ת נוראה , אי ן הו א רוא ה אל א מליצ ה דקדוקית . משמע : החבר ה ש ל
זמננו , המיוסד ת ע ל הסחור ה ,עבודה / אינ ה בנוי ה עכשי ו אל א ע ל חירו ת פיוטית , ע ל ביטו י
:ציורי . א ם ההבר ה רוצ ה ,לסל ק א ת כ ל התקלות / הגורמו ת ל ה דאג ה וטרד ה — מוטב , איפוא ,
מקו ם ותסל ק א ת כ ל הביטויי ם שצלצול ם גרוע , תשנ ה א ת הלשון , ולתכלי ת ז ו אי ן ל ה אל א
לפנו ת לאקאדמיד . ולדרו ש ממנ ה מהדור ה חדש ה ש ל המלון. ״ (ק . מ א ר ק ס : "דלות ה ש ל
הפילוסופיה״ , עט ׳ 34 , 35 . ) ועו ד יות ר נוח , כמובן , ל א לחשו ב במוש ג עד ך ול א כלום . וא ז
יכולי ם להכני ס לתו ך אות ה קאטג 1 ריד , הכ ל לפ י הצורך . כך , למשל , נוה ג י . ב . ם י י . מה ו
.״ערך ״(עג 161 ^ ) ? תשובה : "מ ה שחפ ץ שווה" . ומה ו "מחיר " ד תשובה : "ערכ 1 ש ל
חפץ , כשהו א מבוט א בממון" . ומפנ י מ ה "עבוד ת האדמת.. . י ש ל ה ערך ? מפנ י שמייעדי ם
ל ה מחיר" . ובכן : ער ך הוא , מ ה שעצ ם שווה ? והאדמ ה י ש ל ה "ערך" , מפנ י ש״מבטאי ם
א ת ערכ ה בממון" . ע ל כ ל פנים , זה ו מת 1 ד פשו ט מאו ד לחילוףימחשבד ת בדב ר ה״מפני־מה "
׳-ו״לשמימה " ש ל הדברים .

441

שכר־העבוד ה

א ו לחזור־ולייצ ר א ת הפוע ל עצמו ? ז ו השאלה , שנתחלפ ה ל ה לכלכל ה המדיני ת
שלא ־ מדע ת במקו ם השאל ה הראשונ ה — שכ ן לגכ י הוצאות־הייצו ר ש ל העבוד ה
באש ר הי א עבוד ה הית ח סג ה בתו ך עוגת ה ול א יכל ה לזו ז משם . מכאן : ז ה הקרו י
בפי ה בש ם ער ך העבוד ה (•!טס&ט ! 0£ 6 ט 031 הו א בעצ ם ער ך כוח־העבודה , הגנו ז
באישיות ו ש ל הפועל ! והו א שונ ה מתיפקוד ה ש ל זו , הי א העבודה , כש ם ששונ ה
המכונ ה מפעולותיה . משהי ו עסוקי ם בהבד ל שבי ו מחירי־השו ק ש ל העבוד ה לבי ן
זד , המכונ ה ערפה , ביחס ו ש ל ער ד ז ה א ל שער־הריוח , א ל ערכי־הסחורות , המיוצרי ם
על־יד י העבודה , וכו ׳ — ל א יכל ו לגלו ת עולמית , שמהל ך הניתו ח ל א ר ק הולי ך
אות ם ממחירי־השו ק ש ל העבוד ה א ל ערכ ה המדומה , אל א ג ם הביא ם ליד י הפרד ת
ערך־העבודו ז גופ ו והעמדת ו שו ב ע ל ערכ ו ש ל כוח־העבודה . העלם־דע ת ז ה מתוצאו ת
הניתו ח שה ם עצמ ם עסק ו בו , משקיבל ו לל א ביקור ת א ת הקאטגוריו ת "ערך ־
העבודה" , "מחי ר טבע י ש ל העבודה " וכיוצא־באלה , ורא ו בח ן ביטו י אחרון , ממצה ,
בשבי ל יחס־הערכי ם הנדו ן—הו א שסיב ך א ת הכלכל ה המדיני ת הקלאסית , כפ י
שנרא ה להלן , בתו ך שיבושי ם וסתירו ת לאין־פתרון , ואל ו בשבי ל הכלכל ה העם ־
ארצי ת שימ ש דב ר ז ה בסים־פעול ה נאמ ן לשטחיותה , ז ו שאינ ה מעריצ ה מבחינ ה
עקרוני ת אל א א ת מראית־העי ן בלבד .

בוא ו ונתבונ ן קוד ם כל , כיצ ד מתבטאי ם ערכ ן ש ל כוודהעבוד ה ומחירי ו בחילוף ־
צורתם , היינ ו בצור ת שכר־עבודה .

הכ ל יודעים , כ י הער ך היומ י ש ל כוח־העבוד ה נחש ב לפ י אריכות־ימי ם מסוימ ת
ש ל הפועל , ושקו ל כנגד ה אור ך מסוי ם ש ל יום־העבודה . צ א והניח , ב י יו ם העבוד ה
הרגיל־המקוב ל נמש ך 12 שעות , והער ך היומ י ש ל כוח־העבוד ה עול ה 3 שיל . —
הר י הו א הביטו י הממונ י לערך , שמיוצגי ם ב ו 6 שעות־עבודה . והנה , א ם הפוע ל
מקב ל 3 שיל. , הר י הו א מקב ל א ת הער ך ש ל כודדעבודת ו הפוע ל במש ך 12 שעות .
וא ם אות ו ער ך יומ י ש ל מח־העבוד ה מוב ע בחינ ת ער ך ש ל עבוד ת היום , שו ב יוצא ת
מכא ן הנוסח ה הבאה : העבוד ה ש ל 12 שעו ת — ערכ ה 3 שילינגים . נמצא , שערכ ו
ש ל כודדהעבוד ה קוב ע א ת ערכ ה ש ל העבודה , א ו בלשו ן הממו ן : א ת מחיר ה
ההכרחי . כנג ד זה , א ם המחי ר ש ל בודדהעבוד ה סוט ה מערכו , סוט ה ג ם המחי ר ש ל
העבוד ה מז ה הקרו י ערפה .

מכיו ן שערך־העבוד ה אינ ו אל א ביטו י איראציונאל י לערכ ו ש ל כוח־העבודה ,

הר י מתחיי ב מאליו : לעול ם צרי ך שיהי ה ערך־העבוד ה מוע ט מתוצרת־הערכי ס
שהי א מייצרת ; שכ ן לעול ם מפעי ל בעל־ההו ן א ת כוודהעבוד ה יות ר משדרו ש
לרפרודוקצי ה ש ל הער ך לכוודהעבודה . בדוגמ ה שלמעל ה הר י ערכ ו ש ל כוח ־
העבודה , הפוע ל במש ך 12 שעות , שוו ה 3 שיל . — וזה ו ערך , שלרפרודוקצי ה של ו
זקו ק כוזדהעבוד ה ל־ 6 שעות . ואל ו תוצר ת הערכי ם של ו הי א 6 שיל. , משו ם
שלמעש ה הו א משמ ש בתיפקוד ו במש ך 12 שעות , והר י תוצרת־הערכי ם של ו אינ ה
תלוי ה בערכ ו ש ל עצמ ו אל א בכ ך : כמ ה זמ ן נמש ך תיפקודו . וכ ך אנ ו מגיעי ם
ליד י מסקנה , שבסקיר ה ראשונ ה אינ ה אל א תפלה : עבודה , היוצר ת ער ך ש ל 6
שיל . — ערפ ה הי א 3 שילינגים 27 .

27 השוו ה ״לביקור ת הכלכל ה המדינית״ , עמ ׳ 40 ; כא ן הכרזתי , כ י בדיו ן בדב ר ההו ן

442

17 , גלגו ל ערכ ו — א ו מחיר ו —ש ל כרח־העבודד ! בשכריעבוד ה

ועו ד אנ ו רואים : אות ו ער ך ש ל 3 שיל " שמתבט א ב ו החלק־שבתשלו ם ש ל
יום־העבודה , היינו , עבוד ה ש ל 6 שעו ת — הו א מופי ע בחזק ת ערכ ו א ו מחיר ו ש ל
יום־העבוד ה הכול ל ב ן 12 -שעות , המחזי ק 6 שעו ת שלא־בתשלום . מכאן , שהצור ה
ש ל שכר־העבוד ה מוחק ת כ ל מימ ן ש ל חלוק ת יום־העבוד ה לעבוד ה הכרחי ת ולעודף ־
עבודה , לעבודה ־ שבתשלו ם ולעבוד ה שלא־בתשלום . כ ל עבוד ה נראי ת להיו ת עבודח ־
בתשלום . בעבודת־הצמיתי ם נבדלו ת ז ו מז ו הבד ל מוחשי , ש ל מקו ם וזמן , עבוד ת
הצמי ת לטוב ת עצמ ו ועבודת־כפיי ה של ו לטוב ת בעל־האחוזה . בעבודת־העבדים ,
אפיל ו אות ו חל ק ש ל עבודת־היום , שב ו העב ד אינ ו אל א מחזי ר א ת ער ך אמצעי ־
המחי ה בשבי ל עצמו , היינו , ב ו הו א עוב ד לאמית ו ש ל דב ר בשבי ל עצמ ו — נרא ה
כעבוד ה לטוב ת בעליו . כ ל עבודת ו נדמי ת כעבוד ה ללא־תשלום 28 . היפוכ ו ש ל דב ר
בעבודה־השכיר ה : אפיל ו עודף־ ד,עבודה , א ו העבוד ה ללא־תשלום , דומ ה כאיל ו
עבודת־תשלו ם היא . ש ם ב א יחס־הקניי ן ומסתי ר א ת העבודה־לטובת־עצמ ו ש ל העבד ,
כא ן ב א יחס־הממו ן ומסתי ר א ת העבודה־בחנ ם ש ל הפועל־השכיר .

ולפיכ ך מסתב ר עליך , כמ ה מכרע ת חשיבות ו ש ל גילגו ל זה , שערכ ו ומחיר ו ש ל
כוודהעבוד ה מתגלגלי ם בצור ה ש ל שכר־תעבודה , א ו בערכ ה ומחיר ה ש ל העבוד ה
עצמה . צורת־תופע ה זו , המסתיר ה א ת היח ס האמית י בחינ ת בל־יירא ה ומציג ה לראנ ה
דוק א א ת ניגודו , — עלי ה מיוסדו ת כ ל ההשקפו ת המשפטיו ת ש ל הפוע ל וש ל בעל *
ההו ן כאח ד ; עלי ה מיוסדי ם כ ל תעתועי־המסתורי ן ש ל אופךהייצו ר הקאפיטאליסטי ,
כ ל אשליות־החופ ש שלו , כ ל פטפוטי־ ד,אפולוגטיק ה ש ל הכלכל ה הוולגארית .

א ם ההיסטורי ה העולמי ת היתד , זקוק ה לזמ ן ר ב ע ד שתחדור־ותגל ה א ח הסו ד
שבשכר־העבודה , הר י כנג ד ז ה אי ן ל ך ק ל יות ר להבנ ה מהכרחיותה , מטעמי־קיומד ,
[©•!: 61 ׳ג > 3180118 •! ] ש ל צורת־תופע ה זו .

חליפי ן אלה , שמחליפי ם ז ה בז ה ההו ן והעבוד ה — תפיסתנ ו רוא ה בה ם תחיל ה
מיק ח וממכר , ממ ש כמ ו אצ ל כ ל שא ר הסחורות . הקונ ה נות ן סכו ם מסוי ם ש ל ממון ,
המוכ ר נות ן דבר־מ ה שונ ה מ ן הממון . התודע ה המשפטי ת מכיר ה כא ן לכ ל היות ר
הבדל־שבחומ ר בלבד , הב א ע ל ביטוי ו בנוסחאו ת אקויואלנטיו ת מבחינ ה משפטית :
£30168 ; 31 £3010 , 168 > ; 31 £3010 , £30138 : 111 168, 40 > ן! ! ס ס [הרינ י נות ן ע ל
מנ ת שתתן , הרינ י נות ן ע ל מנ ת שתעשה , הרינ י עוש ה ע ל מנ ת שתתן , והרינ י
עוש ה ע ל מנ ת שתעשה] .

ועו ד : מכיו ן שערך־החליפי ן וערך־השימוש , לכשעצמם , גדלי ס ה ם שאינ ם בני ־

מיד ה משותפת , הר י הביטו י "ערך־העבודה" , "מחיר־העבודה " שו ב אינ ו נרא ה
איראציונאל י יות ר מ ן הביטו י "ערך־הכותנה" , "מחיר־הכותנה" . ונוס ף לכך , שאי ך

י ש לפתו ר א ת הבעי ה : ״ייצו ר ע ל בסי ס ש ל ערך־חליפין , הנקב ע על־יד י זמן־עבוד ה בלב ד —
כיצ ד ייצו ר ז ה מבי א ליד י תוצאה , שערך־החליפי ן ש ל העבוד ה קט ן מערך־החליפי ו ש ל
תוצרת ה י "

28 "מורנינ ג סטאר " בלונדון , בשאו ן ש ל הופש־המסחר , תפי ס ע ד ליד י פתיות , עמ ד בימ י
מלחמת־האזרחי ם באמריק ה והכרי ז וחזר־והכריז , בכ ל ההתמרמרו ת המוסרי ת המצויד , באנושות ,
כ י הכושי ם ב״מדינו ת ההתאחדות ״ [" 3£68 ; 81 6 ; 31 ע 16 > £6 מ 00 ״ — בדרום ] הי ו עובדי ם
בחנ ם לחלוטין . אות ו עתו ן הי ה צריך , באדיבותו , להשוו ת א ת ההוצאו ת היומיו ת להחזק ת כוש י
כזה , למשל , א ל ההוצאו ת להחזק ת פוע ל חופש י בקצ ה המזרח י [ £34 ; £381 ] בלונדון . .

443

שכר־ ד,עבוד ה

הפוע ל ב א ע ל שבר ו אל א לאח ר שסיפ ק א ת עבודתו . א ך הממון , בתיפקוד ו כאמצעי ־
תשלום , מממ ש א ת ערכ ה א ו מחיר ה ש ל הסחור ה ר ק לאח ר שסופקה , וע ל כ ן בנדו ן
שלפנינ ו הו א מממ ש א ת ערכ ה א ו א ת מחיר ה ש ל העבוד ה לאח ר שסופקה . ולאחרונה ,
"ערך־השימוש " שהפוע ל מספ ק ל ו לבעל־ההון , אינ ו בעצ ם כוודהעבוד ה אל א
פעולתו , עבוד ה מועיל ה מסוימת , עבודת־חייט , עבודת־סנדלר , עבודת־טווה , וכר .
שאות ה עבוד ה עצמ ה משמש ת מבחינ ה אחר ת יסו ד כלל י ליצידת־ערכים , ובתכונ ה
ז ו הי א נבדל ת מכ ל שא ר סחורות , דב ר ז ה יוצ א מכל ל תחומ ה ש ל התודע ה השכיחה .

בוא ו ונעמו ד ע ל עמדת ו ש ל הפועל : בע ד עבוד ה ש ל שתים־עשר ה שעות ,
למשל , מקב ל הו א תוצרת־ערכי ם ש ל ש ש שעו ת עבודה , נגי ד 3 שיל. , הר י שעבודת ו
במש ך שתים־עשר ה שעו ת משמש ת בשביל ו באמ ת אמצע י למיק ח אות ם שלושת ;
השילינגים . ויהא , שע ם השתנו ת ערכ ם ש ל אמצעי־מחיית ו המקובלים , ישתנ ה הער ך
ש ל כוח־עבודת ו מ־ 3 שיל . ל־ 4 שיל . א ו מ* 3 שיל . ל־ 2 שיל . ; א ו יהא , שאפיל ו הער ך
ש ל כוח־עבודת ו נשא ר ללא־שינוי , יעל ה מחיר ו ל־ 4 שיל . א ו ייר ד ל־ 2 שיל. , מחמ ת
השתנו ת היח ס ש ל ביקו ש והיצ ע — לעול ם הו א נות ן 12 שעות־עבודה . ולפיכך :
כ ל שינו י בשיעו ר האקויואלנ ט שהו א מקב ל נרא ה לו , בהכרח , כשינו י בערכ ן א ו
במחיר ן ש ל 12 שעו ת עבודתו . עובד ה ז ו הי א שהביא ה א ת אד ם ם מ י ת , הד ן
א ת יום־העבוד ה די ן גוד ל קבוע 29 , ליד י טעו ת הפוכ ה מזו , ליד י קביע ת ההלכה , כ י
ערך־העבוד ה הו א קבו ע — א ף ע ל פ י שישתנ ה ערכ ם ש ל אמצעי־המחיה , וממיל א
אות ו יום־עבוד ה גופ ו יתבט א ביות ר ממו ן א ו בפחו ת ממו ן בשבי ל הפועל .

נפנ ה עכשי ו א ל בעל־ההון , מצ ד שני . אמנ ם הו א רוצ ה לקב ל כמו ת מרוב ה ככ ל
האפש ר ש ל עבוד ה בע ד ממו ן מוע ט ככ ל האפשר . ולפיכ ך אי ן הו א מעוניי ן למעש ה
אל א בהפר ש שבי ן מחיר ו ש ל כוח־העבוד ה ובי ן הערך , שמעל ה תיפקוד ו ש ל זה . א ך
הו א שקו ד לקנו ת כ ל סחור ה במחי ר זו ל ככ ל האפשר , והו א מסבי ר לעצמ ו א ת רוחי ו
פשו ט מתו ך אונאה , מתו ך קניי ה למט ה מ ן הער ך ומכיר ה למעל ה מ ן הערך . משו ס
כ ך אי ן הו א מגי ע לכל ל הבנה , שאילמל י קיי ם הי ה באמ ת דב ר כז ה המכונ ה ער ך
העבוד ה ואילמל י הי ה משל ם א ת מחיר ו ש ל ז ה ממ ש — שו ב ל א הי ה קיי ם בעול ם
הון , וממונ ו שו ב ל א הי ה נהפ ך להון .

ונוס ף לכך : התנוע ה הממשי ת ש ל שכד־העבוד ה מעל ה תופעות , שלכאור ה
י ש בה ן כד י להוכיח , שמשלמי ם ל א בע ד הער ך ש ל כוח־העבוד ה אל א בע ד ער ך
תיפקודו , בע ד ער ך העבוד ה עצמה . א ת התופעו ת האל ה אפש ר להעמי ד ע ל שב י
אבות־סוגי ם גדולים : ראשית : שינו י בשכר־העבוד ה ע ם השתנו ת ארכ ו ש ל יום ־
העבודה . באות ה רשו ת אפש ר הי ה להסיק , שמשלמי ם ל א בע ד ערכ ה ש ל המכונה :
אל א בע ד ער ך פעולותיה , שכ ן עול ה יות ר חכירת ה ש ל מכונ ה לשבו ע מחכירתה ,
ליום . שנית : ההבד ל האינדיווידואל י בשכר־העבוד ה ש ל פועלי ם שונים , המבצעי ם
אות ו תיפקוד . ואולם , אות ו הבד ל אינדיווידואל י — א ך בל א שיפת ח פת ח לאשליו ת —
אנ ו מוצאי ם ג ם בשיט ת העבדות , ב ה נמכ ר כוח־העבוד ה עצמ ו בפרהסי ה ובמפורש ,

29 א . ם מ י ת אינ ו רומ ז אל א באקרא י ע ל השתנות ו ש ל יום־העבודה , אג ב הדיו ן בשכר ־
ליחידה .

444

17 . גלגו ל ערכ ו — א ל מחיר ו — ש ל כוודהעבוד ה בשכר־עבוד ח

לל א שר ק ובהל . אל א שבשיט ת העבדו ת יתרונ ו ש ל כוח־העבוד ה אש ר למעל ה מ ן
הבינונ י א ו מגרעת ו ש ל כוח־עבוד ה אש ד למט ה מ ן הבינונ י נופלי ם בחלק ו ש ל
בעל־העבדים , ואל ו בשיט ת העבוד ה השכיר ה ה ם נופלי ם בחלק ו ש ל הפוע ל עצמו ?
שכ ן כא ן הוא־גופ ו מוכ ר א ת כוה־עבודתו , ואל ו בשיט ה ראשונ ה גו ף שליש י הו א
שמוכ ר אותו .

אגב : לגב י צורת־התופעה : "ערך־העבוד ה ומחירה״ , א ו "שכר־עבודה " —
להבדיל ה מ ן היח ס המהותי , הנזתגלו ז בה , הו א ערכ ו ומחיר ו ש ל כוח־העבוד ה —
יפ ה כוח ו ש ל הכל ל האמו ר בכ ל צורות־התופע ה וברק ע הגנ ת בהן . הראשונו ת
חוזרות־ומיוצרו ת במישרי ן מאליהן , בחינ ת צורות־מחשב ה שכיחות־ומקובלות , ואל ו
ז ה האחרו ן — מ ן ההכר ח שיבו א המד ע ויגלהו . הכלכל ה המדיני ת הקלאסי ת נתקל ת
בקירו ב במצב־הדברי ם האמיתי , א ך ל א ידע ה לנסח ו ניסוח־מדעת . וא ף אי ן ביד ה
לעשו ת כן , כל־אימ ת שהי א נשאר ת תקוע ה בתו ך עור ה הבורגני .

פר ק שמונה־עש ר

שכר־לזמ ן

שכר־העבוד ה לוב ש א ף הו א כמ ה וכמ ה צורו ת ■שונו ת עד־מאו ד — וע ל עובד ה
ז ו אי ן אד ם יכו ל לעמו ד מתו ך הילקוטי ם ש ל תור ת הכלכלה , שכ ן הלל ו מעונייני ם
ע ד כד י אכזריו ת ר ק בחומ ר בלבד , ומתו ך כ ך מזניחי ם ה ם כ ל שינוי־שבצורה .
ואולם , התיאו ר ש ל כ ל הצורו ת האל ה מקומ ו במשנ ה המיוחד ת לעבודה־השכירה ,
ול א בחיבו ר זה . אל א שחוב ה עלינ ו לפת ח כא ן בקצר ה א ת שתי־צורות־היסו ד
השולטות .

כפ י שזכו ר לנו , ח ל ממכר ו ש ל כוח־העבוד ה תמי ד לתקופות־זמ ן מסוימות .

מכא ן : צורת ו המוחלפ ת ש ל כוח־העבודה , שמתבט א ב ה במישרי ן ערכ ו היומי ,
השבוע י וכ ר — הי א הצור ה ש ל "השכר־לזמן" , הוו ה אומר : השכ ר ליו ם וכו׳ .

תחיל ה י ש להעיר , שהחוקי ם המתוארי ם בפר ק החמישה־עש ר — בדב ר שינויי ־
השיעורי ם במחי ר ש ל כוח־העבוד ה ובעודף־הער ך — על־יד י שינוי־צור ה פשו ט
תוכ ל להפכ ם לחוקי ם ע ל שכר־הטבודה . וכ ן נרא ה לנ ו עכשיו , ב י ההבד ל שבי ן
ערך־החליפי ן ש ל כוח־העבוד ה לבי ן הכמו ת ש ל אמצעי־המחיה , שב ה מתחל ף ער ך
ז ה — הו א ההבד ל שבי ן שכר־עבוד ה נומינאל י ושכד־עבוד ה ממשי . ל א יה א בכ ך
מ ן התועלת , שנבו א לחזו ר לגב י צורת־התופע ה ע ל מ ה שהוס ק כב ד ע ם הדיו ן בצור ה
המהותית . ולפיכ ך נצמצ ם עצמנ ו במת ן כמ ה נקודו ת אופייניו ת בשבי ל השכר־לזמן .

סכום־הממון 30 , שהפוע ל מקב ל בע ד עבודת ו היומית , השבועי ת וכר , הו א הס ך
ש ל שכר־עבודת ו הנומינאל י א ו הנאמ ד לפ י ערכו . ואולם , ברור , שאות ו השכ ר
היומי , השבוע י וכ ר יכו ל שיבט א מחי ר שונה־מאו ד ש ל העבודה , כלומר , יכו ל
שיבט א סכומי־ממו ן שוני ם בע ד אות ה כמו ת עבוד ה — הכ ל לפ י ארכ ו ש ל יום ־

ההנח ה כא ן תמיד , כ י ערדהטמו ן עצמ ו הו א קבוע .

445

שכר־העבודד ,

העבודה , היינו , לפ י כמו ת העבוד ה שהו א מספ ק יום־יום 31 . נמצא , שלגב י השכר ־
לזמ ן צרי ך להבדי ל שו ב בי ן המכום־הכול ל ש ל שכר־העבוד ה — השע ר היומי ,
השבוע י וכ ף — לבי ן מחי ר העבודה . וכיצ ד את ה מעל ה מחי ר זה , כלומר , כיצ ד
את ה מעל ה א ת הערך־הממונ י ש ל כמות־עבוד ה נתונה ? המחי ר הממוצ ע ש ל העבוד ה
יימצא , א ם נחל ק א ת הערך־היומ י הממוצ ע ש ל כוח־העבוד ח למספ ר השעו ת אש ה
ביום־העבוד ה הממוצע . א ם הערך־היומ י ש ל כוח־העבוד ה שווה , למשל , 3 שיל. , שה ם
תוצרודהערכי ם ש ל 6 שעו ת עבוד ה ; וא ם יום־העבוד ה מונ ה 12 שעו ת — הר י

המחי ר ש ל שעתיעבוד ה יהי ה 3 שיל י נגי 0 = 3 פנסים . אות ו מחי ר ש ל שעת־עבודה ,

12

שהעלינ ו בדר ך זו , משמ ש יחידת־מיד ה למחיר־העבודה .

יוצ א מכאן , כ י השכ ר היומי , השבוע י וכו , , יכו ל שיישא ר באות ו שיעור , א ף ע ל פ י
שמחי ר העבוד ה יל ך וייר ד בתמידות . למשל , א ם יום־עבוד ה המקוב ל הי ה ש ל 10
שעו ת והער ך היומ י ש ל כודדהעבוד ה הי ה 3 שיל. , הר י שמחיר ה ש ל שעת־עבוד ה
על ה 3 3 /5 פנסי ם ! הו א יור ד ל־ 3 פנסים , משעול ה יום־העבוד ה ל־ 12 שעו ת ; ויור ד
לכד י ־/ 2 2 פנסים , משעול ה יו ם העבוד ה ל־ 15 שעות . וא ף ע ל פ י כ ן ל א נשתנ ה
השכ ר היומ י א ו השכ ר השבועי . ולהיפך : יכו ל שיעל ה השכ ר היומי , א ו השכ ר
השבועי , א ף ע ל פ י שמחי ר העבוד ה נשא ר קבו ע ואפיל ו א ם הו א יורד . למשל , א ם
יום־העבוד ה הי ה ש ל עש ר שעות , וא ם הער ך היומ י ש ל כוח־העבוד ה הו א 3 שיל. ,
הר י שמחיר ה ש ל שעת־עבוד ה הו א ־ 37 פנסים . וא ם מחמ ת ריבו י התעסוקה , כשמחיר ־
העבוד ה נשא ר כמ ו שהיה , יעבו ד הפוע ל 12 שעות , הר י יעל ה שכר ו היומ י ע ד
3 שיל . 772 פנסים , לל א שינויי ם במחי ר העבודה . ואפש ר להשי ג אות ה תוצאה , איל ו
גד ל השיעו ר האינטנסיב י ש ל העבודה , ול א שיעור ה האקסטנסיבי 32 . נמצא : עליי ה
בשכ ר הנומינאלי , ליו ם א ו לשבוע , אפש ר שתחו ל יח ד ע ם הישארו ת מחיר־העבוד ה
לל א שינו י ואפיל ו ע ם ירידתו . והו א הדי ן בהכנסותי ה ש ל משפחת־הפועל , כל־אימ ת
שכמו ת העבוד ה שסופק ה על־יד י ראש־המשפח ה הולכת־וגדל ה על־יד י עבודת ם
ש ל שא ר בגי־המשפחה . נמצאנ ו למדי ם : י ש מת 1 די ם להורד ת מחיר־העבודה , שאינ ם
כרוכי ם דוק א בהפחת ת השכ ר הנומינאל י ליו ם א ו לשבוע 33 .

31 "מודר־העבוד ה הו א סכום , שמשלמי ם בע ד כטות־עבוד ה נתונה. " (ס ר א ד ואר ד
ווסט : ״מחי ר הדג ן ושכר־העבודה. ״ לונדו ן 1826 , עמ ׳ 67 . ) ווס ט הו א מחבר ו ש ל הספ ר
בעילום־שם , הפות ח תקופ ה בתולדו ת הבלבל ה המדיני ת : "מס ה ע ל השימו ש בהו ן לגב י
קרקע . על־יד י חב ר הקוליג ׳ האוניברסיטא י אוקספורד. ״ לונדו ן 1815 .

32 "שכר־העבוד ה תלו י במחיר־חעבוד ה ובכמו ת העבוד ה המבוצעת.. . עליי ה בשכ ר העבוד ה
אינ ה צריכ ה לחיי ב דוק א העלא ת מחיר־העבודה . מחמ ת תעסוק ה מלאה־יות ר ומאמצי ם גדולים ־
יות ר אפש ר ששכד־העבוד ה יעל ה במיד ה ניכרת , ואל ו מחיר־ ד,עבוד ה אפש ר שיעמו ד בעינו. "
(ווסט , שם , ענ ד 67 , 68 , ו־ 112 . ) אגב , ע ל השאל ה העיקרי ת : כיצ ד קובעי ם "א ת מתי ר
העבודה״ ? — משי ב ווס ט במימרו ת שדופות .

33 הרגי ש זא ת על־נכונ ה נציג ה האדוק־ביות ר ש ל הבורגנו ת התעשייתי ת מ ן המא ה ה־ 18 ,

והו א המחב ר ש ל ״המס ה ע ל מקצו ע ומסחר״ , שציטטנ ו הימנ ו כמ ה פעמי ם — א ם ג ם
הרצאת־דברי ו אינ ה אל א מבולבל ת : "כמות־העבודה , ול א מחיר ה (כונת ו בכ ך לשכ ר הנומינאל י
ליו ם א ו לשבוע) , הי א שנקבע ת על־יד י המחי ר ש ל המזונו ת נשא ר המיצרכיס ; יור ד מחי ר

446

18 . שכר־לזמ ן

ואול ם יוצ א מכא ן כחו ק כללי : נתונ ה כמות ה ש ל העבודה , היומי ת א ו השבועי ת
וכו / שו ב תלו י השכ ר היומ י א ו השבוע י במחיר־העבוד ה ; וז ה עצמ ו משתנ ה א ם
בהשתנו ת הער ך ש ל כוזדהעבוד ה וא ם בסטיו ת מחיר ו מערכו . ואל ו א ם נתו ן מחיר ,
העבודה , שו ב תלו י השכ ר היומ י א ו השבוע י בכמות ה ש ל העבוד ה ליו ם א ו לשבוע .

היחיד ה ש ל השכר־לזמן , היינו , המחי ר ש ל שעת־עבוד ה — מתקבל ת כמגד "
משמחלקי ם א ת הער ך היומ י ש ל כוח־העבוד ה ע ל מספ ר השעו ת ש ל יום־העבוד ה
המקובל . נניח , שז ה האחרו ן הו א ש ל 12 שעות , והער ך היומ י ש ל כוזדהעבוד ה
שוו ה 3 שיל . — הי א תוצרת־הערכי ם ש ל 6 שעות־עבודה . בתנאי ם אל ה יהי ה המחי ר
ש ל שעת־עבוד ה 3 פנסים , ואל ו תוצרת־הערכי ם של ה הי א 6 פנסים . והנה , א ם
יעסיק ו א ת הפוע ל פחו ת מ־ 12 שעו ת ביו ם (א ו פחו ת מ־ 6 ימי ם בשבוע) , נגי ד ר ק
6 א ו 8 שעו ת — שו ב יקבל , לפ י אות ו מחי ר העבודה , ר ק שכ ר יומ י ש ל 2 א ו 4 * 1
שילינגים 34 . והואי ל ולפ י הנחתנ ו עלי ו לעבו ד בממוצ ע 6 שעו ת ליום , כד י שייצ ר
ר ק שכ ר יומ י שקו ל כנג ד הער ך ש ל כוודעבודתו ; והואי ל ולפ י הנחתנ ו ז ו גופ ה
הו א עוב ד בכ ל שע ה ר ק 4 * בשבי ל עצמ ו אב ל % בשבי ל בעל־ההו ן—הר י ברו ר
ומוחור , שאי ן הו א יכו ל להוצי א מ ן העבוד ה א ת תוצרת־הערכי ם ש ל 6 שעות , בא ם
מעסיקי ם אות ו פחו ת מ־ 2 ו שעות . למעל ה עמדנ ו ע ל תוצאותי ה ההרסניו ת ש ל יתר ־
עבודה , ואל ו עכשי ו אנ ו חושפי ם א ת מקורו ת יסורי ו ש ל הפועל , הנובעי ם מת 1 ך
גדעו ן בתעסוקתו .

א ם נקב ע השכר־לשע ה קביע ה כזאת , שאי ן בעל־ההו ן מתחיי ב לשל ם שכ ר יומ י
א ו שבועי , אל א לשל ם בע ד אות ן שעות־עבודה , שיעל ה ע ל רוח ו להעסי ק א ת
הפוע ל — שו ב י ש ביד ו להעסיק ו למט ה מ ן הזמן , שנתבס ם עלי ו מתחיל ה אומד ן
השכ ר היומ י א ו שנתבסס ה עלי ו יחידת־המיד ה בשבי ל מחיר־העבודה . הואי ל ויחידת ־

מיד ה ז ו נקבע ת לפ י הפרופורצי ה הער ך היומ י ש ל כוח ' הז!בודה _ , הר י תה א הי א נטול ת

יום־עבוד ה שמספ ר שעותי ו נתו ן

כ ל טעם־ושחר , כמובן , משתדלי ם למנו ת ב ו ביום־ ד,עבוד ה מספ ר מסוי ם ש ל שעות .
שו ב נעק ד הקש ר בי ן העבודה־שבשכ ר ובי ן העבוד ה שלא־בשכר . עכשי ו יכו ל בעל ־
ההו ן לסחו ט כמו ת מסוימ ת ש ל עודף־עבוד ה מ ן הפועל , בל א שיני ח ל ו א ת זמן ־

ד,מיצרני ם יריד ה עצומ ה — הר י יורדת , כמובן , במיד ה פרופורציונאלי ת כמו ת העבודה . בעל י
המאנופאקמור ה יודעי ם יפה , כ י י ש דרכי ם שונו ת להעלו ת ולהורי ד מחי ר העבוד ה — ול א
ד ק על־יד י שינו י שיעור ו הנומינאלי. ״ (שם , עמ ׳ 48 , 611 . ) נ . וו . סניו ר אומ ד בחיבור ו "שלו ש
הרצאו ת ע ל שע ר השכר ״ — כא ן הו א משתמ ש בחיבור ו ש ל ווסט , בל א לצטט ו — בי ן
השאר , לאמור : ״הפוע ל מעוניי ן בעיק ר בשיעו ר השכר ״ (עט ׳ 14 [ 15 ]) . משמע : הפוע ל
מעוניי ן בעיק ר במד , שהו א מקבל , היינו , בשיעו ר הנומינאל י ש ל השכר , ול א במ ה שהו א
נות ן — בכמו ת העבוד ה !

34 השפעת ה ש ל תעסוק ה בלתי־תקינ ה כזאת , תעסוק ה למט ה מ ן הצורד , שונ ה לחלוטי ן
מצמצו ם כלל י ש ל יום־ ד,עבוד ה בתוק ף החוק . הראשונ ה אי ן ל ה ול א כלו ם א ל ארכ ו המוחל ט
ש ל יום־העבודה , ויכול ה לחו ל ביום־עבוד ה ש ל 15 שעו ת וש ל 6 שעו ת כאחד . במקד ה
הראשו ן — מחשבי ם א ת המחי ר התקי ן ש ל העבוד ה בכך , שעוב ד הפוע ל בממוצ ע 15 שעו ת
ליום ; במקר ה השב י — שהו א עוב ד 6 שעו ת ליום . ל א תשתנה , איפוא , התוצאה , א ם יה א
עסו ק עכשי ו במקר ה הראשו ן י ק 4 * 7 שעות , ובמקר ה השנ י ר ק 3 שעות .

447

שכר־העבוד ה

העבוד ה הדרו ש ל ו להחזקוד־עצמו . שו ב י ש ביד ו למחו ת כ ל סדירו ת בתעסוקה , תוך ־
שיקב ע חליפו ת יתר־עבוד ה במיד ה איומה־ביות ר ואבטל ה יחסי ת א ו גמור ה — הכ ל
לפ י נוחיותו , לפ י שרירו ת לב ו ולפ י צרכי־השע ה שלו . תו ך אמתלה , שרוצ ה הו א
לשל ם א ת "המחי ר התקי ן ש ל העבודה" , יכו ל הו א להארי ך א ת יוכרהעבוד ה הארכ ה
בלת י תקינ ה — לל א כ ל פיצו י מתאי ם בשבי ל הפועל . מכא ן התמרדות ם ( 1860 )
ש ל פועל י לונדו ן העסוקי ם במקצוע־הבניי ן — התמרדו ת הגיוני ת לחלוטי ן —
משניס ו בעלי־ההו ן לכפו ת עליה ם אות ו שכר־לשעה . הגבלת ו ש ל יוס־העבוד ה בדר ך
חוקי ת שמ ה ק ץ לשחיתו ת מסו ג זה , א ף ע ל פ י שאי ן הי א עומ ה קץ , כמובן , לאות ו
גרע־תעסוק ה הנוב ע מתו ך ההתחרו ת ש ל מנגנון־המכונות , מתו ך השינויי ם באיכות ם
ש ל הפועלי ם המועסקי ם ומתו ך המשברי ם החלקיי ם והכלליים .

בע ת שגד ל השכר־היומ י א ו השבועי , אפש ר שמחי ר העבוד ה יישא ר קבו ע
מבחינ ה נומינאלית , וא ף ע ל פ י כ ן ייר ד למט ה מדרגת ו התקינה . דב ר זד . יחו ל
תמיד , כל־אימ ת שיום־העבוד ה מואר ך למעל ה משהות ו המקובלת , ע ם שהמחי ר

ש ק > דעבוד ה א ו ש ל שעת־העבח־ן ן נשא ר ק בןע > א ם בשב ר . הער ך היומ י ש ל כו ר רהעבוד ה

יום־־העבוד ה

עול ה המכנה , הר י במהירו ת גדול ה הימנ ו עול ה המונה . ערכ ו ש ל כודדהעבוד ה גד ל —
משו ם שגד ל בילוי ו ש ל ז ה — ע ם גידו ל מש ך תיפקודו , והו א גד ל בפרופורצי ה
מהיר ה יות ר מ ן התוספ ת שבמשך־תיפקודו . מכא ן : בענפי־תעשיי ה מרובים , ששול ט
בה ם השכר־לזמ ן בל א סייגי ם חוקיי ם לזמן־־העבודה , ק ם ונתפת ח בדר ך טבעית ־
מקורי ת אות ו מנהג , כ י ר ק בהשתר ע יום־העבודד . ע ד לנקוד ה מסוימת , למשל , ע ד סו ף
השע ה העשירית , נחש ב הו א לתקי ן 8 ^, 13 ) 1116 ״ ,״׳{ 13 > £ן 1 ס 1 ־ ¥01 \ 13,1 מ־ 01 מ " )

"> 1 מ 0 ז ז 01 8 ־ז 1 ן 110 ■ 13.1 !ז 62 ע 1116 ״ [יום־עבודד . תקין , עבודודהיום , שעו ת עבוד ה
סדירות]) . מעב ר לגבו ל ז ה שו ב נחש ב זמן־העבוד ה ליתר־זמ ן ( 16 מ 11 ע 6 ז\ 0 [שע 1 ת ־
נוספות]) , ובעד ו משלמי ם — השע ה משמש ת יחידת־המיד ה — שכ ר טוב־יות ר
(ץ 3 ע 3 ־ 6x11 ) , א ם ג ם תכופו ת בפרופורצי ה זעיר ה ע ד כד י צחוק 35 . יוברהעבוד ה
התקי ן קיי ם כא ן כחל ק מיום־העבוד ה בממש , ותכופו ת נמש ך האחרו ן יותר־זמ ן מ ן
הראשו ן בכ ל ימו ת השנה 36 . אות ו גידו ל במחיר־העבוד ה בע ת שמאריכי ם א ת יום ־
העבודה , מעב ר לגבו ל מסוי ם ש ל תקינו ת — לוב ש בענפי־תעשיי ה שוני ם אש ר
בבריטני ה צור ה כזו , שבמש ך אות ו זמ ן הקרו י תקי ן אי ן מחיר־העבוד ה אל א נמוך ,
וז ה כ 1 פ ה א ת הפוע ל לעבו ד יתר־זמ ן המשתל ם יפ ה יותר , כד י שיוכ ל להוצי א

35 ״שע ר התשלו ם בע ד שעו ת נוספו ת (בתעשיי ת התחרים ) קט ן כ ל כ ך — מ־ 4 ן פנ י א ו
% פנ י ע ד 2 פנ י לשע ה — שהו א עומ ד בניגו ד מכאי ב א ל גוד ל העוול , הנגר ם לאוכלוסי ־
העובדי ם בבריאות ם ובכוח־חיותם.. . הסכו ם הקטן , שמרויהי ם בדר ך זו , מוציאי ם אות ו תכופו ת
ע ל תזונ ה נוספת. ״ (״הועד ה להעסק ת ילדי ם — דו״ ח שני. ״ עמ ׳ 1 ו\% , מס ׳ 47 . )

36 למשל , בתעשיי ה ש ל הדפס ת טאפטין , לפנ י שהונה ג ב ה לא־מכב ר חוק־בתי־־הדורושת .
־"היינ ו עובדי ם בל א הפסק ה לארוחת־הצהריים , ע ד כד י כ ך שעבוד ת היו ם ש ל 2 /י 10 שעו ת
מסתיימ ת ב־׳ 4.30 אחה״צ , ומכא ן ואיל ך מתחילו ת שעו ת נוספות , ולעתי ם רחוקו ת אנ ו עוזבי ם
א ת מקום־העבוד ה לפנ י 6 בערב , וכ ך אנ ו.עובדי ם למעש ה כ ל השנ ה כול ה שעו ת נוספות. "
(״הועד ה לתעסוק ת ילדי ם — דו״ ח ראשון״ , עמ ׳ 125 . )

448

18 . שכר־לזמ ן

בכל ל מעבודת ו שכ ר מספיק 37 . צמצומ ו ש ל יום־העבוד ה לפ י החו ק עז ם ק ץ
לתענו ג זד. 38 .

מ ן המפורסמו ת היא : ככ ל שיארי ך יונדהעבוד ה בענ ף מענפ י התעשייה , כ ן
ייר ד שכר־העבודה 39 . מפקח־התעשיי ה א . רדגרייו ו מדגי ם עובד ה ז ו בסקירת־השנא ה
לתקופ ה ש ל עשרי ם שנה , משנ ת 1839 ע ד 1859 ; לפי ה עלה־והל ך שכר־העבוד ה
בבתי־החרוש ת הכפופי ם לחוק־עשר־השעות , ואל ו בבתי־החרוש ת שבה ם עובדי ם
14 ע ד 15 שעו ת ליו ם — ירד־והלך 40 .

מתו ך החו ק "א ם נתו ן מחיר־העבודה , שו ב תלו י השכ ר היומ י א ו השבוע י בכסו ת
העבוד ה שסופקה ״ — יוצ א קוד ם כל : ככ ל שיקט ן מחי ר העבודה , כ ן הכר ח הו א
שתגד ל כמות־הטבודה , א ו כ ן הכר ח שיאר ך יום־העבודה , כד י שהפוע ל יבטי ח לעצמ ו
שכר־ממוצע , א ם ג ם עלוב־ביותר . נמיכו ת ז ו ש ל מחיר־העבוד ה משמש ת דרב ן
להארי ך א ת זמן־העבודה 41

37 למשל , במפעלי־הליבו ן שבסקוטיה . "בכמ ה מחלק י סקוטי ה הי ו עובדי ם בענ ף ז ה
(לפנ י שהונה ג חוק־בתי־החרושת , בשנ ת 1862 ) לפ י שיט ה ש ל שעו ת נוספות , כלומר : עש ר
שעו ת ליו ם הי ו שעות־העבוד ה התקינות , ותמורת ן הי ו משלמי ם לגב ר שכ ר ש ל 1 שיל . ו־ 2
פנ ס ליו ם ; ובכ ל יו ם הי ו עו ד שלו ש א ו ארב ע שעו ת ש ל עבוד ה נוספת , ובעד ן הי ו משלמי ם
3 פנ ס לשעה . תוצא ת השיט ה הזא ת היתה.. . שפועל־גב ר ל א יכו ל הי ה להרוי ה יות ר מ־ 8 שיל .
לשבוע , א ם עב ד שעו ת תקינות.. . בל א שעו ת נוספו ת אי־אפש ר הי ה שירוי ח שכר־יומ י מספיק. "
(״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהה״ר . 30 באפרי ל 1863 ״ , עמ ׳ 10 . ) "השכ ר הגבוודיותר , תו ך שהו א
מוש ך פועלי ם מבוגרי ם לעבו ד שעו ת נוספו ת — משמ ש פתיו ך חז ק מדי , שיוכל ו לעמו ד בפניו. "
(דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ ר 30 באפרי ל 1848 ״ , עמ ׳ 5 . ) הכריכיו ת בכר ך [ 011:7 ] לונדו ן
מעסיקו ת הרב ה נערו ת צעירו ת מגי ל 14 — 15 ואילך , לפ י החוזה־לשוליות , הקוב ע שעות ־
עבוד ה מסוימות . וא ף ע ל פ י כ ן עובדו ת הלל ו בשבו ע האחרו ן ש ל כ ל חוד ש ע ד שע ה 10 ,
11 , 12 , א ו 1 בלילה , יח ד ע ם הפועלי ם הןתיקים , בתו ך חבר ה נועורב ת ביותר . "האדוני ם
החרשתני ם מפתי ם (: 1 ק 1 מ 16 ) אות ן על־יד י שכ ר נוס ף וסעודת־לילה" , שה ן אוכלו ת בבתי ־
המרז ח שבסביבה . שחיתות־המוס ר הגדולה , שנוצר ת בדר ך ז ו בקר ב אות ן "הפריצו ת
הצעירות " פ ו (״הנעד ה להעסק ת ילדי ם — דו״ ח חמישי״ , עמ ׳ 44 , מס ׳ 191 ) מוצא ת שיוף ־
משקל ה בכך , שהלל ו עסוקות , בי ן השאר , ג ם בכריכ ת ספר י תנ״ ך וספרי־מוס ר מרובים .

38 רא ה ״דו״הו ת ש ל מפקה י בתהח״ ר 30 באפרי ל 1863 ״ , שם . מתו ך ביקור ת צודק ת ש ל
מצב־הדברי ם במקצוע־הבניין , הכריז ו פועלי־לונדו ן העסוקי ם בכך , בימ י השבית ה הגדול ה
וההשבת ה [: 100110111 ] ש ל שנ ת 1860 , כ י אי ן ה ם מוכני ם להסכי ם לשכר־לנסע ה אל א בשנ י
תנאי ם : 1 . שיח ד ע ם המחי ר לשעת־העבוד ה ייקב ע יום־עבוד ה תקי ן ש ל 9 א ו 10 שעות ,
ושהמחי ר לשע ה ביום־העבוד ה ב ן 10 השעו ת יה א גדו ל יות ר מ ן המחי ר לשע ה ש ל יום ־
העבוד ה ב ן 9 השעו ת ! 2 . שכ ל שע ה נוספת , מע ל ליום־תקין , תה א נחשב ת לעבודדרנוספ ת
וייקב ע בשביל ה תשלו ם גבודדיות ר במיד ה יחסית .

39 ״ועו ד : עובד ה היא , שי ש לית ן הדע ת עליה , כ י במקו ם שנהוגו ת שעות־עבוד ה
ארוכות , ש ם נהו ג ג ם שכ ר נמוך. ״ (דו״חו ת ש ל מפקח י בתהה״ ר 31 באוקטוב ר 1863 ״ , עם ׳ 9 . )
״העבידה , שמבטיח ה הקצבת־מזו ן צר ה ( 11:1:31106 ? 7 ; 1 ם, 803 1116 ) , ע ל הדו ב מאריכי ם אות ה
ית ר ע ל המידה. ״ (״בריאו ת הציבור , דו״ ח ששי , 1863 ״ , עמ ׳ 15 . )

40 ״דו״חו ת מפקח י בתהח״ ר 30 באפרי ל 1860 ״ , עם ׳ 31 , 32 .

41 הנ ה פועלי־י ד מתקינ י מסמרו ת באנגלי ה מחויבים , בגל ל מהיר־ ד,עבוד ה הנמוך , לעבו ד
15 שעו ת ליו ם כד י להוציא־ולהשי ג א ת השכ ר השבוע י העלוב־ביותר . "אל ו ה ן שעו ת

הקאפיטא ? 20

449

שכר־העבדד ה

ואל ו הארכ ת זמן־העבודה , הי א מצד ה מביאה , להיפך , ליד י יריד ת השכ ר היומ י
א ו השבועי .

מתו ך קביע ה ז ו שנקב ע מחיר־העבוד ה על־יד י

הער ך היומ י ש ל כוח־ ד,עבוד ה
יו ם עבוד ה שנתו ן מספ ר שעותי ו

יוצא , שעצ ם הארכת ו ש ל יום־העבוד ה — א ם אי ן נית ן פיצו י בעד ה — מוריד ה א ת
מהיר־העבודה . ואול ם אות ן הנסיבו ת גופ ן הנותנו ת ל ו לבעל־ההו ן א ת היכול ת
להארי ך א ת יום־העבוד ה הארכ ה קיימת , ה ן שמכשירו ת אות ו תחיל ה וסופ ן שבופו ת
אות ו להורי ד ג ם א ת מחיר־העבודד , הנומינאלי , ע ד שייר ד המחיר־הכול ל ש ל השעו ת
ג ם במספר ן המוגדל , כלומר , ע ד שייד ד השכ ר היומ י א ו השבועי . נסתפ ק כא ן ברמיז ה
ע ל שנ י דברים . א ם מבצ ע פוע ל פעול ה ש ל פוע ל וחצ י א ו ש ל 2 פועלים , הר י גדל ה
אספק ת העבודה , א ם ג ם אספקת ם ש ל כוחות־העבוד ה המצויי ם בשו ק נשאר ת קבועה .
בדר ך ז ו קמ ה התחרו ת בי ן הפועלים , והי א שנותנ ת ל ו לבעל־ההו ן א ת הכוש ר
להנמיך־ולהורי ד א ת מחיר־ ד,עבוד ה , ואל ו אות ה יריד ה במחיר־העבוד ה מכשירתו ,
להיפך , ללחוץ־ולהעלו ת עו ד יות ר א ת זמן־העבודה 42 . א ך ל א ייצא ו ימי ם מרובי ם
ופיקו ד ז ה ע ל כמויו ת בלת י תקינו ת ש ל עבוד ה ׳שלא־בשכ ר — היינו , ע ל כמויות ־
עבוד ה העוברות־ומציפו ת א ת דרגודהממוצ ע החברתי ת — נהפ ך לאמצע י ש ל
התחרו ת בי ן בעלי־ההו ן עצמם . חל ק ממחיר־הסחורה י הו א מחי ר העבודה . ואות ו
חל ק ש ל מחיר־העבודת , שאי ן משלמי ם בעדו , אי ן הכר ח להעלותדבמניי ן בשבי ל מחיר ־
הסחורה . אפש ר לתת ו במתנ ה לקונה־הסחורה . הנד , הצע ד הראשון , שכופ ה אות ו
ההתחרות . וז ה הצע ד השנ י שהי א מטיל ה באונס : להוסיף־ולהוצי א מתו ד מחיר ־
הממכ ר ש ל הסחורה , לפחו ת חל ק מעודף־הער ך האנורמאלי , שיוצ ר ע ם הארכת ו
ש ל יום־העבודה . וכ ך מתגבש־והול ך — תחיל ה ר ק ארעית , א ך מעט־מע ט ביציבו ת —
מחי ר ירו ד ואנורמאל י לממכר־הסחורה , ומכא ן ואיל ך נעש ה מחי ר ז ה יסו ד קבו ע
לשכר־עבוד ה עלוב , בצד ו ש ל יום־עבוד ה מרוב ה למעלה־מן־המידה , כש ם שקודם ־
לכ ן היד , אות ו שכ ר תולד ה ש ל הנסיבו ת הללו . אי ן אנ ו אל א מרמזי ם ע ל תנוע ה
זו , שכ ן גיתוח־ ד,התחרו ת אינ ו שיי ך לכאן . א ך לשע ה קל ה יבו א בעל־ההו ן עצמ ו
וידבר : "בבירמינגחא ם גדול ה כ ל כ ך ההתחרו ת בי ן הבעלים , שרבי ם מה ם אנוסי ם
לעשות , כמעבידים , מעשי ם שאחר ת הי ו מתביישי ם לעשותם ; וא ף ע ל פ י כ ן אי ן

מרובות , מרובו ת מאו ד ביו ם [מ־ 6 בבוק ר ע ד 8 בערב] , ועלי ו לעבו ד עבוד ה קש ה עד־למאו ד
כ ל אות ו זמן , כד י שישי ג 11 פנסי ם א ו שיל . אהד ! וי ש להורי ד מכ ך כלי־עבודה , הוצאו ת
ההסקה , ודבר־מ ה בע ד פסולת־הברזל , וכ ל אל ה ביח ד מגיעי ם כד י 2 / ג 2 א ו 3 פנסים. " ("תועד ה
להעסק ת ילדים . דו״ ח שלישי״ , עמ , 136 , מם ׳ 671 . ) נשים , העובדו ת אות ן שעות־עבודה , אינ ן
מרויהו ת אל א 5 שיל . לשבו ע (שם , עט ׳ 137 , מס ׳ 674 . )

42 א ם פוע ל חרשתי , למשל , הי ה מסר ב לעבו ד א ת שעות־העבוד ה המקובלו ת "הי ו
מחליפי ם אות ו בזמ ן קצ ר מאו ד בפוע ל אחר , שהי ה מסכי ם לעבו ד כ ל זמ ן ארו ך שיידר ש
ממנ ו — וכ ך הי ה מושל ך מ ן התעסוקה. ״ (״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ר . 31 באוקטוב ר
1848 ״ . גביית־עדות , עם ׳ 39 , מם ׳ 58 . ) "א ם פוע ל אח ד מבצ ע עבודת ם ש ל שנ י פועלים.. .
הר י יעל ה בדר ך כל ל שע ר הדוחים.. . מפנ י שהאספק ה הנוספ ת ש ל עבוד ה הפחית ה א ת מחירה. "
(סניור : ״שלו ש הרצאו ת ע ל שע ר השכר״ , עמ ׳ 15 . )

450

18 . שכר־לזמ ן

מעלי ם בכ ד יות ר ממון , ( 16 > 3 מ 1 8 ! 1101167 ! 101-6 מ 0 מ 1 761 ) 3,11 ) ור ק הקה ל נעןבף׳/ ^
זכורי ם לנ ו שנ י סוג י האופי ם בלונדון , שאח ד מה ם מ 1 כ ר א ת הלח ם במחי ר
המל א ( 8 ־ 31€61 נ 1 '׳ 1 > 166 -!ע £1111 ״ 1116 ) , והשנ י — למט ה נו ן המחי ר התקי ן 1116 ״ )
.('׳ 8 ז 36116 ד 161 )מ ט 1116 " ,"^©סג־ננ ן׳ 161 ) 1 ! ט בעל י "המחי ר המלא " מלעיזי ם עליה ם
ע ל מתחריה ם בפנ י ועדת־החקיר ה הפארלאמנטאדי ת : "כ ל קיומ ם הוא , ראשית ,
משו ם שה ם מדמי ם א ת הציבו ר (על־יד י זיו ף הסחורה) , ושנית , משו ם שה ם סוחטי ם
מפועליה ם 18 שעו ת עבוד ה בשכ ר הנית ן בע ד 12 שעות.. . עבודודהפועלי ם שלא ־
בשכ ר (־ 1 ט 0 נ 1 131 > 31 <ןמ ט 1116 ) נעשת ה כלי־זי ן למלחמת־התחרות.. . ההתחרו ת בי ן
הבעלים־האופי ם הי א מקו ר הקשיי ם לעקירת ה ש ל עבודת־הלילה . מוריד־השערים ,
המוכ ר א ת לחמ ו למט ה ממחיר־ההוצאו ת — הו א מחי ר הקמ ח — הכר ח ל ו שימל א
א ת חסרונ ו בסחט ן מפועלי ו יות ר עבודה.. . א ם אנ י מוצי א מתו ך פועל י ר ק עבוד ה
ש ל 12 שעות , ואל ו שכנ י מוצי א 18 א ו 20 שעו ת — הר י מ ן ההכר ח שינצחנ י במחיר ־
הממכר . איל ו יכל ו הפועלי ם לדרו ש תשלו ם בע ד יתר־זמ ן [שעו ת נוספות ] שו ב אפש ר
הי ה לתקו ן מעונ ת זה., . רבי ם מאל ה העסוקי ם אצ ל מורידי־השערי ם ה ם מבנ י חוץ ־
לאר ץ ונערים , האנוסי ם להסתפ ק כמע ט בכ ל שכר־עבוד ה שי ש ביד ם להשיג" 44 .

אות ה תאניה־ואני ה י ש ב ה עניי ן ג ם משו ם כך , שהי א מרא ה לנו , כיצ ד משתקפ ת
במו ח הקאפיטאליסט י ר ק הבסאו ו בלב ד ש ל יחסי־הייצור . אי ן בעל־ההו ן יודע ,
שא ף המחי ר התקי ן ש ל העבוד ה מקפ ל בתוכ ו כמו ת מסוימ ת ש ל עבוד ה שלא־בשכר ,
ועבוד ת ד שלא־בשכ ר הי א הי א המקו ר התקי ן ש ל רוחיו . בשביל ו אינ ה קיימ ת
כל־עיק ר הקאטגורי ה ש ל עודף־זמן־עבודה , שכ ן ז ה מקופ ל ביום־עבוד ה התקין ,
שבעד ו הו א משל ם — כ ך הו א סבו ר — בשכ ר היומי . כנג ד ז ה קיים־וקיי ם בשביל ו
יתר־הזמן , קיימ ת הארכ ת יוכרהעבוד ה למעל ה מ ן הסיי ג השקו ל כנג ד המחי ר המקוב ל
ש ל העבודה . ול א עו ד אל א שלגב י מתחר ו מוריד־השטרינ ז הו א עומד־ודור ש תשלו ם
נוס ף ( 37 ק 3 ־ 6x11 ) בע ד יתר־זמ ן זה . וא ף כא ן אינ ו יודע , שתשלו ם נוס ף ז ה א ף
הו א יכי ל עבוד ה של א ־בשכ ר כש ם שמכי ל אות ה המחי ר ש ל שעת־העבוד ה הרגילה .
נניח , למשל , שהמחי ר בע ד שע ה ביום־עבוד ה ש ל שתים־עשר ה שעו ת הו א 3 פנסים ,
היינו , תוצרת־ערכי ם ש ל 4 /2 משעת־עבוד ה ; ואל ו המחי ר בע ד שעת־עבוד ה ביתר ־
הזמ ן הו א 4 פנסים , היינו , תוצרת־ערכי ם ש ל 2 /3 משעת־עבודה . במקר ה ראשו ן
מנכ ס בעל־ההו ן לעצמ ו בלא־תשלו ם ־/ 1 משעת־עבודה , ובמקר ה אחרו ן — 1/3 סי ,

■ 43 ״הועד ה לתעסוק ת ילדי ם — דו " ח שלישי״ , גביית־עדות , עט ' 66 , מס ׳ 22 .

44 ״דו״ ח וכ ד בקש ר לקובלנו ת שקבל ו שוליו ת האופים״ , לונדו ן 1862 , עמ ׳ 111 וכ ן שם ,
גביית־עדות , מס ׳ 479 , 359 , 27 . א ך ג ם המוכרי ם במחי ר מל א [ 1 ) 1-166 נ ! 11111 ] — כפ י שהזכרנ ו
;לעי ל וכפ י שמוד ה דבר ם בנ ט עצמ ו — דורשי ם מא ת פועליה ם "שיתחיל ו בעבודת ם ע ל הדו ב
ב־ 11 בלילה.. . ויעש ו ע ר 8 בבוק ר למחרת־היום.. . אתר־כ ך מעסיקי ם אות ם כ ל היו ם כולו.. .
.ע ד שע ה 7 בערב. ״ (שם , עמ ׳ 22 . )

451

שכר־העבודד .

פר ק תשע ר,־עש ר

שכר־ליחיד ה

אי ן השכר־ליחיד ה [השכ ר בקבלנות ] אל א שינוי־צור ה ש ל השכר־לומן , כש ם

שהשכר־לזמ ן אינ ו אל א שינוי־צורד , ש ל ער ך כוח־העבוד ה א ו מחירו .

בסקיר ה ראשונ ה ע ל השכר־ליחיד ה דומ ה עלינו , כאיל ו ערך־השינווש , שהפוע ל
מביא ו ליד י מכירה , אינ ו פעולת ו ש ל כוודעבודתו , עבוד ה חיה , אל א עבוד ה ■שכב ר
נתלבש ה לבוש־חפ ץ בתוצרת ; ודומ ה עלינו , כאיל ו מחיר ה ש ל עבוד ה ז ו אינ ו

נקב ע — כפ י שנקב ע השכ י -ל זמ ן _ על - יד י דשב ר הער ד היומ י ש ל כו ס העבוד ה
1 1 יום־עבוד ה שנתו ן מספ ר שעותי ו

אל א על־יד י כושר־הוזספ ק ש ל המייצר 45 .

קוד ם כל : אות ו מבט ח הנות ן אמו ן במראית־עי ן ז ו — בדי ן הי ה שיתרופ ף
במיד ה מרוב ה על־יד י העובד ה בלבד , כ י שת י הצורו ת ש ל שכר־עבוד ה קיימו ת
ז ו בצ ד ז ו בזמ ן אח ד ובאות ם ענפי־עיסו ק גופם . למש ל : "הסדרי ם בלונדו ן דרכ ם
לעבו ד לפ י שכר־ליחידה , השכר־לזמ ן אינ ו אל א יוצ א מ ן הכלל ; ואל ו הסדרי ם
בערי־השד ה עובדי ם לפ י שכ ר יומי , והשכר־ליחיד ה הו א כא ן יוצ א מ ן הכלל . נגר י
האניו ת בנמ ל לונדו ן משלמי ם לה ם שכר־ליחידה , ואל ו בשא ר נמל י אנגלי ה — שכ ר
לזמן" 40 . באות ן סדנאות־לאוכפי ם גופ ן שבלונדו ן משלמי ם תכופו ת בע ד אות ה
עבוד ה גופ ה לצרפתי ם שכר־ליחיד ה ולאנגלי ם שכר־יומי . בבתי־החרוש ת ממש ,
שנהו ג בה ם בדר ך כל ל שכר־ליחידה , מוציאי ם מטעמי ם טכניי ם פעולוודעבוד ה אחדו ת
מתו ך אמת־מיד ה ז ו ומשלמי ם בעד ן בשכר־לזמן 47 . מכ ל מקו ם ברו ר הדב ר לכשעצמו ,
שאות ו הבדל־צור ה בתשלו ם שכר־העבוד ה אינ ו משנ ה ול א כלו ם א ת מהות ו ש ל

45 "שיט ת העבודזדליהיד ה מציינ ת תקופ ה בתולדו ת הפועל ; עמדת־ביניי ס הי א בי ן
עמדת ו ש ל מ י שאינ ו אל א שכיר־יו ם בלבד , התלו י ברצונ ו ש ל בעל״ההון , ובי ן האומ ן
( 12£111 :)ע^ ) השיתופי , שמבטי ח לאח ד בגופו , בעתי ד הלא־רחוק , א ת האומ ן ובעל־ההו ן באחד .
העובדי ם לפ י שכר־ליחיד ה ה ם למעש ה אדוניה ם ש ל עצמם , א ם ג ם עובדי ם ה ם בהונ ו ש ל
המעסיק. " (ג ׳ ו ד , ן ואטם : "חברו ת מקצועיו ת ושביתות , מנגנון־ ד,מכונו ת ואגודו ת
שיתופיות. ״ מאנצ׳סט ר 1865 , עם , 52 , 53 . ) הרינ י מצט ט חיבורו ן זה , משו ם שמהוו ה בור ־
שופכי ן ממ ש ש ל כ ל מינ י קמחא־טחינ א באפולוגטיקה , רקו ב ובאו ש זד , מזמן . אות ו מ ר
ואט ם גופ ו הי ה מטפ ל קודם־לכ ן באואניזם , ובשנ ת 1842 פירס ם חיבורו ן אח ר "עובדו ת ובדיו ת
ש ל כלכל ה מדינית״ , וכא ן הו א מכריז , בי ן השאר , ע ל קניי ן [ 17 ־ 61 ( 1:01 ? ] כע ל גז ל
[ 1:161-7 ; 1101 ] . ויה י בימי ם ההם .

46 ט . י . דאנינג : ״אגודו ת מקצועיו ת ושביתות. ״ לונדו ן 1860 , עמ ׳ 22 .

47 ע ד כמ ה קיו ם ז ה ש ל שת י צורו ת השכר , ז ו לי ד ז ו ובבת־אחת , מסייע ת לרמאות ם
ש ל החרשתני ם : ״בית־חרוש ת מעסי ק ׳ 400 פועלים , שמחצית ם עובדי ם לפ י שכד־ליחיד ה
ומעונייני ם עניי ן ישי ר בשעו ת נוספות . 200 האחרי ם מקבלי ם תשלו ם ליום , עובדי ם ה ם זמ ן
ארו ך כמ ו האחרים , א ך אינ ם מקבלי ם יות ר ממו ן בע ד עבוד ה נוספת.. . עבודת ם ש ל אות ם
200 פועלי ם במש ך חצ י שע ה שנ ה לעבודת ו ש ל פוע ל אח ד במש ך 50 שעות , א ו שנ ה כד י
% מעבודת ו ש ל פוע ל אח ד בשבו ע — וזה ו ריו ח ממ ש בשבי ל המעסיק. " ("דו״חו ת ש ל
מפקח י בתהח״ר , 31 באוקטוב ר 1860 ״ , עמ ׳ 9 . ) "שעות־עבוד ה נוספו ת עדיי ן שולטו ת במיד ה
הגונ ה מאוד , וברו ב המקרי ם החו ק עצמ ו מעני ק בטחו ן בפנ י גילוי־הדבדי ם ובפנ י עונשין .

452

19 . שכר־ליחיד ה

השכ ר — א ף ע ל פ י שאפשר , שצור ה אח ת תה א נוח ה יות ר מחברת ה להתפתחות ו
ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי .

יהא , שיום־העבוד ה המקוב ל הו א ש ל 12 שעות , 6 מה ן בשכ ר ו־ 6 שלא־בשכר .
תוצרת־הערכי ם ש ל יו ם ז ה תה א 6 שיל. , וש ל שעת־עבודה , איפוא , 6 פנסים . יהא ,
שיוצ א מתו ך הנסיון , כ י פוע ל העוב ד בדרג ה ממוצע ת ש ל עוצמ ה והתמחות , כלומר ,
המשתמ ש באמ ת לייצור ה ש ל שו ם סחור ה ר ק בזמן־העבוד ה ההכרח י מבחינ ה
חברתית , מספ ק במש ך 12 שעו ת 24 יחידו ת — א ם במפור ד וא ם חלקים־שבמדיד ה
ש ל תוצ ר רצוף . נמצא , שערכ ם ש ל 24 יחידו ת אל ה — לאח ר ניכו י חלק־ההו ן הקבו ע
שמקופ ל בה ן — הו א 6 שיל. , וערכ ה ש ל כ ל יחיד ה ויחיד ה הו א 3 פנסים . הפוע ל
מקב ל 1 ו־ 4 * פנסי ם ליחידה , ונמצ א מרוי ח 3 שיל . ב־ 12 שעות . כש ם שלגב י שכר ־
לזמ ן אי ן הבד ל בכך , א ם מניחים , שהפוע ל עוב ד 6 שעו ת בשבי ל עצמ ו ו־ 6 שעו ת
בשבי ל בעל־ההון , א ו שהו א עוב ד בכ ל שע ה מחצית ה בשבי ל עצמ ו ומחצית ה בשבי ל
בעל־ההון , — א ף כא ן כ ך : בי ן א ם נאמר , שכ ל יחיד ה ויחיד ה מחצית ה בשכ ר ומחצית ה
שלא־בשכר , ובי ן א ם נאמר , שר ק המחי ר בע ד 12 יחידו ת מחזי ר א ת ערכ ו ש ל כוח ־
העבודה , ואל ו בשא ר 12 יחידו ת מתגל ם עודף־הערך .

צורת ו ש ל השכר־ליחיד ה א ף הי א איראציונאלי ת כמות ה ש ל השכר־לזמן . שכ ן
שת י יחידו ת סחורה , למשל , — לאח ר שמנכי ם א ת הער ך ש ל אמצעי־הייצו ר שנאכל ו
ע ם עשיית ן — בהיות ן תוצר ת ש ל שעת־עבוד ה אחת , ערכ ן 6 פנסים , ואל ו הפוע ל
מקב ל בעד ן מחי ר ש ל 3 פנסים . למעש ה אי ן השכר־ליחיד ה מבט א במישרי ן שו ם
יחס־ערכי , אי ן המטר ה כא ן למדו ד א ת ערפ ה ש ל היחיד ה בזמן־העבוד ה שנתגל ם
בה , אל א להיפ ך : מודדי ם א ת העבוד ה שהושקע ה על־יד י הפוע ל — במספ ר היחידו ת
שיוצר ו ע ל ידו . לגב י השכר־לזמ ן נמדד ת העבוד ה לפ י משך־זמנ ה הישיר , א ך לגב י
השכר־ליחיד ה הי א נמדד ת בכמו ת התוצרת , שנצטבר ה ב ה עבוד ה במשך־זמ ן מסוים 48 .
בסופ ו ש ל דב ר נקב ע מחיר ו ש ל זמן־העבוד ה גופ ו לפ י המשןא ה : הער ך ש ל העבוד ה
ליו ם = לער ך היומ י ש ל כוח־העבודה . מכא ן : אי ן השכר־ליחיד ה אל א שינוי־צור ה
ש ל השכר־לזמן .

בוא ו ונתבונ ן בית ר פרטו ת א ל תכונותי ו האופייניו ת ש ל השכר־ליחידה .

איכות ה ש ל העבוד ה מבוקר ת כא ן ע ל יד י התוצ ר גופו , שכ ן אי ן משלמי ם א ת
המחיר־ליחידד . במילוא ו אל א א ם כ ן מוחז ק התוצ ר באיכו ת ממוצעת . מבחינ ה ז ו
נהפ ך השכר־ליחיד ה מקו ר שופ ע ש ל ניכויי ם בשכר־העבוד ה וש ל רמאו ת קאפי ־
טאליסטית .

הו א נות ן ביד י בעל־חהו ן מיד ה מוגדר ת כל־צרכד . למו ד ב ה א ת אינטנסיביות ־
העבודה . ר ק אות ו זמן־עבודה , המתגל ם בכמות־סחורו ת מסוימת־מלכתחיל ה וקבוע ה

הראית י בכמ ה דו״הות.. . מ ה גדו ל העוו ל הנגר ם לפועלי ם שאינ ם מועסקי ם לפ י עבודה־ליחידה ,
אל א מקבלי ם שכ ר לשבוע. ״ ( ל י א ונר ד הורנ ד ב״דל״חו ת ש ל מפקח י בתהה״ד , 30
באפרי ל 1859 ״ , עט ׳ 8 , 9 . )

48 ,,אפש ר למדו ד א ת השכ ר בשנ י אופני ם : א ם לפ י מש ך העבודה , וא ם לפ י תוצרתה. "
(,,קיצו ר אלמנטאר י ש ל עיקר י הכלכל ה המדינית״ , פארי ס 1796 , עמ ׳ 32 . ) המחב ר ש ל היבו ר
ז ה בעילובדש ם : ג / ג א ד ג י יה .

453

שכר־העבוד ה

מתו ך הנסיון , נדו ן כזמךעבוד ה הכרח י מבחינ ה חברתית , ור ק בדינ ו ז ה הו א ב א
ע ל תשלומו . מטע ם ז ה קרוי ה בבתי־המלאכ ה הגדולי ם לחייטו ת שבלונדו ן יחידת ־
עבוד ה מסוימת , כגו ן חזיי ה וכ ד — שעה , מחצית־שע ה וכ ד ! המחי ר לשע ה 6 פנסים .
מתו ך הנסיו ן יודעים , מ ה התוצר ת הממוצע ת בשע ה אחת . לגב י אופנו ת חדשות ,
מלאכת־תיקוני ם וכד , מתפר ץ סכסו ך בי ן המעסי ק לבי ן העובדים , א ם יחידת־עבוד ה
מסוימת=שע ה וכד , ע ד שב א הנסיו ן ומכרי ע ג ם כאן . כיוצ א בכ ך בבתי־הנגרו ת
לרהיטי ם וכ ד שבלונדון . א ם אי ן הפוע ל מוכש ר לפ י כושר־ההספ ק הממוצע , כלומר ,
א ם אי ן ביד ו לספ ק מינימו ם מסוי ם ש ל תוצר ת יומית , הר י מפטרי ם אות ו מעבודתו 49 .

מכי ס שאיכות ה ש ל העבוד ה ועצמת ה נתונו ת כא ן לביקור ת בעצ ם צורת ו ש ל
שכר־העבודה , הר י שז ו מייתר ת חל ק גדו ל מ ן הפיקו ח על־העבודה . ועל־כ ן משמש ת
צור ה ז ו ג ם יסו ד לננבודה־הביתי ת המודרנית , שתואר ה למעלה , וג ם מקו ר לשיט ה
מודרגת , מעי ן הירארכיה , ש ל ניצו ל ודיכוי . שיט ה ז ו שת י צורוודיסו ד לה . מצ ד
אחד , מק ל השכר־ליחיד ה ע ל כך , שנדחקים־ובאי ם טפילי ם ועומדי ם בי ן בעל־ההו ן
לבי ן הפועל־השכיר , שחל ה חכירת־משנ ה ש ל העבוד ה (י 1 ג 601 [. 13 ץ £0 מ 1 ; 1 ; 161 < 1 ט 8 ) .
כ ל עיק ר רווחיה ם ש ל אנשי־ביניי ם אל ה נובעי ם מתו ך אות ו הפרש : בי ן מחי ר
העבודה , שמשל ם בעל־ההון , ובי ן החל ק משכ ר זה , שהם , אנשי־הביניים , נותני ם אות ו
באמ ת לפועלים 50 . ורא ה ז ה אופייני : באנגלי ה קרוי ה שיט ה ז ו "שיטת־ההחעה "
(״ 1 מ 1 : 6 ע 2 - 87 מר) 6 £ /י\ 8 ״ ) . ומצ ד שנ י מאפש ר ל ו השכר־ליחיד ה לבעל־ההו ן לעשו ת
חוז ה ע ם הפועל־הראש י — במאנופאקטור ה ע ם ראש־הבורה , במכרו ת ע ם קודד ־
הפח ם וכד , בבית־החרוש ת ע ם המכונא י העיקר י — ע ל מחי ר ש ל כ ך וכ ך ליחידה ,
באופ ן שהפועל־הראש י לוק ח ע ל עצמ ו לשכו ר פועלי ם עוזרי ם הדרושי ם ל ו ולשל ם
א ת שכרם . ניצו ל הפועלי ם ביד י ההו ן ב א כא ן ע ל הגשמת ו באמצעו ת ש ל ניצו ל
הפוע ל ביד י הפועל 51 .

א ם נתו ן השבר־ליחידה , הר י מוב ן מאליו , שהפוע ל מעוניי ן עניי ן איש י לאזו ר
א ת כוח־עבודת ו במיד ה אינטנסיבי ת ככל־האפשר , והו א שמק ל ע ל בעל־ההו ן להעלו ת
א ת דרגת־האינטנסיביו ת התקינה 51 * . וכן , מעניינ ו האיש י ש ל הפוע ל הוא : להארי ך

49 "מוסרי ם ל ו(לט 1 וה ) כ ך וכ ך כותנ ה במשקל , ותמורת ה עלי ו להחזי ר אחר י זמ ן מסוי ם
משק ל נתו ן ש ל פתיל״שזו ר א ו ש ל חוטי ם בדרגת־טי ב מסוימת , ומשלמי ם ל ו כ ך וב ד בע ד
כ ל פונ ט ש ל תוצ ר שהו א מספק . א ם עבודת ו לקוי ה בטיבה , ח ל עלי ו עונ ש ; א ם הו א מספ ק
כמו ת פחות ה מ ן המינימו ם הנקב ע בשבי ל זמ ן נתו ן — הר י מפטרי ם אות ו ובמקומ ו מקבלי ם
פוע ל מוכשר־יותר. ״ (יור : ״פילוסופי ה ש ל מאנופאקטורות״,.עמ ' [ 316 ] , 317 . )

59 "א ם העבוד ה עובר ת כמ ה ידיים , שכ ל אח ת צריכ ה,ליטו ל א ת חלקה , בועחים , ואל ו
ר ק הי ד האחרונ ה הי א שמבצע ת א ת העבודה ׳ הר י יוצא , שהשב ר שהפועל ת מקבל ת אינ ו מצו י
אל א בדיספרופורצי ה עלובה־ביותר. " (״הועד ה להעסק ת ילדי ם — דו״ ח שני" , עס ׳ ) 0 ט ,
מס ׳ 424 . )

51 אפיל ו האפולוגטיקו ן ואט ס מעי ר : "יה א ז ה תיקו ן גדו ל בשיט ת השכרדליחידה , איל ו
הי ו קובעי ם א ת כ ל האנשי ם העסוקי ם במפע ל אח ד כשותפים־בחוזה , כ ל אח ד לפ י כשרונותי ו —
תח ת שאי ש אח ד יה א מעוניי ן להעבי ד א ת חברי ו ית ר ע ל המיד ה לטובתו־הוא. " (שם , עמ ׳ 53 . )
ע ל השערוריו ת שבשיט ה ז ו השוו ה : ״הועד ה להעסק ת ילדי ם — דו״ ח שלישי״ , עט , 66 , מם ,
22 ; עט ' 11 , מס ׳ 124 ; עט ' וג , מס ׳ 13 , 53 , 59 ואילך .

851 תוצא ה טבעית־ספונטאני ת ז ו — תכופו ת באי ם ומסייעי ם ל ה באמצעי ם מלאכותיים .

454

19 . שכריליחידד ,

א ת יום־העבודה , משו ם שבכ ך עול ה ע)כר 1 היומ י א ו השבועי 52 . וכא ן חל ה התגובה ,
שכב ר תואר ה למעל ה לגב י השכר־לזמ ן — מלב ד מ ה שהארכ ת יו ם העבודה , הי א
לכשעצמה , אפיל ו א ם השכר־ליחיד ה נשא ר קבוע־ועומד , מקפל ת בתוכ ה יריד ה
בסחיר־העבודה .

לגב י השכר־לזמ ן נוה ג — פר ט למקרי ם מועטי ם יוצאי ם מן־הכל ל — שכד ־
עבוד ה שוו ה בע ד תיפקודי ם שווים ; ואל ו בשכר־ליחיד ה אמנ ם נמד ד המחי ר ש ל
זמן־העבוד ה בכמו ת מסוימ ת ש ל תוצרת , אב ל השכר־היומ י א ו השבוע י משתנ ה
לפ י השונ י האינדיווידואל י ש ל הפועלים : בזמ ן נתו ן מספ ק האח ד מינימו ם ש ל
תוצרת , השנ י — מיד ה בינונית , והשליש י — למעל ה מ ן המיד ה הבינונית . הר י
שלגב י ההכנס ה הממשי ת חלי ם כא ן הפרשי ם גדולים , הכ ל לפ י השונ י במומחיותם ,
בכוחם , במרצם , בהתמדת ם וכ ר ש ל הפועלים־הפרטים 53 . כמוב ן אי ן בכ ך כד י לשנו ת
ולא־כלו ם ביח ס הכלל י שבי ן ההו ן לבי ן העבודה־השכירה . ראשית , משתווים־והולכי ם
ההבדלי ם האינדיווידואליים , לגב י בית־המלאכ ה בכולו , ונמצ א שז ה מספ ק בזמן ־
עבוד ה מסוי ם א ת תוצרת ו הממוצעת , והשכר־הכול ל שהו א משל ם הו א הממוצ ע ש ל
שכד־העבוד ה בשבי ל ענ ף זה . שנית , הפרופורצי ה שבי ן שכר־העבוד ה ובי ן עודף ־
הער ד נשאר ת ללא־שינוי , הואי ל והשב ר האינדיווידואל י ש ל הפועל־הפר ט —
שקולה־כנגד ו כמו ת עודף־הער ך שהו א מספ ק בעבודת ו האינדיווידואלית . ואול ם
דוק א משו ם שהשכר־ליחיד ה מזמ ן ל ה לאינדיווידואליו ת מרח ב ר ב יות ר לפעולתה ,
י ש בכ ך מצ ד אח ד משו ם שאיפ ה לפת ח אות ה אינדיווידואליו ת ש ל הפועלים , ומכא ן

למשל , בענ ף ש ל בניין־מכונו ת [ 16 )£* 1 י ו 111£ י £11£111€61 ] בלונדו ן מקובל ת התחבול ה
[: 101$ * £1 ] הזא ת : "בוררי ם אדם , המצטיי ן בחוז ק גופנ י עליו ן ובמהירוח־עבודה , שישמ ש רא ש
לכמ ה פועלים , ומשלמי ם ל ו שכ ר נוסף , בכ ל רב ע שנ ה א ו בזמ ן אחר , בתנא י שיאמ ץ כוחותי ו להני ע
א ת האחרים , שאינ ם מקבלי ם אל א א ת השכ ר הרגיל , שא ף ה ם ישיגוהו.. . בל א כ ל הער ה הר י י ש בכ ך
כד י להסבי ר כמ ה מ ן הקובלנו ת בדב ר שיתו ק הפעול ה והמומחיו ת העליונ ה וכוזדהעבוד ה
("* ¥61 ו 0 ע 1011£ * 01 ^ י 1 ) 3,11 81011 ־ 101 * 811£61 , 3,0£1011 £116 £ 11 1 £ ת 1 £ 8 ") ,

שהבעלי ם קובלי ם ע ל הפועלי ם [באגודו ת המקצועיות]. " (דאביבג ; "אגודו ת מקצועיו ת
ושביתות״ , עם ׳ 22 , 23 . ) ומפנ י שהמחב ר גופ ו פוע ל ומזכי ר ש ל אגוד ה מקצועית , אפש ר
וידא ו בדברי ו משו ם גוזמה . א ך בוא ו ועיינ ו באנציקלופדי ה האגרונומית , "הנכבד ה ביותר "
נ ״ 16 נן^ 00£ (! 68 * 11121117 1 " ] , לי . צ / מו ר ט ו ן , סעי ף "פועל " נ ״ ע 6 ת 1 ן 0 גן 1,3 ״ ],.שכא ך
ממליצי ם לחוכרי ם שישתמש ו במתוד־בדו ק זה .

52 "כ ל אל ה שמקבלי ם שכר־ליחידה.. . מפיקי ם תועל ת מכך , שה ם עוברי ם ע ל הגבולי ן
החוקיי ם בשבי ל העבודה . אות ה נכונו ת לעבוד ת שעו ת נוספו ת ־ ־ את ה יכו ל למצא ה ביהו ד
אצ ל הנשים , העסוקו ת כאורגו ת א ו לי ד האשוות. ״ (״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ ר 30 באפרי ל
1858 ״ , עמ ׳ 9 . ) "שיט ה ז ו (ש ל העבודדדליחידה) , שהי א יעיל ה כל־כ ן בשבי ל המעסיקים.. .
נוט ה במישרי ן להמרי ץ א ת הקד ר הצעיר , שיפר ך עצמ ו בעבוד ה יתיר ה במש ך ארב ע ■ א ו
חמ ש שני ם שמעסיקי ם אות ו בשיט ת העבוד ה ליחידה , א ד בשכ ר נמוך.. . וזוהי" . עו ד סיב ה
חשוב ה להסבר ת מצב ם הבריאות י הגרו ע ש ל הקדרים. ״ (״חועד ה לתעסוק ת ילדי ם — דו״ ח
ראשון׳ / עמ ׳ ווה 0 )

53 "מקו ם שבע ד עבוד ה במקצו ע מסוי ם משלמי ם לפ י יחידה , היינו , כ ך וכ ד בשבי ל
הקיבולת.. . אפש ר ששיעורי־השכ ר יחי ו שוני ם ביניה ם במיד ה ניכרת.. . אב ל בעבוד ה לפ י היו ם
קיי ם בדר ך כל ל שע ר אחיד., . ששניהם , המעסי ק והמועסק , הכיר ו ב ו כבאמודמיד ה ש ל השכ ר
בשבי ל כל ל העובדי ם באות ו מקצוע. ״ ( ד א נ י נ ג : ״אגודו ת מקצועיו ת ושביתות״ , עמ ' 17 ; >

455

שכר־העבוד ה

ג ם רג ש חירותם , עצמאות ם וביקורת ם העצמית, • ומצ ד שנ י דוחפ ת הי א להתחרו ת
בינ ם לבי ! עצמ ם ואח ד כנג ד חברו . מכא ן מגמת ו [ש ל השכר־ליחידח ] : בצ ד העלא ת
שכר־העבוד ה ש ל יחידי ם למעל ה מ ן הרמ ה הממוצע ת — להורי ד אות ה רמ ה עצמה .
א ך במקו ם ששכ ו—ליחיד ה מסוי ם כב ר נשתר ש מימי ם רבים , מעי ן מסורת , ע ד
שהורדת ו נתקל ה בקשיי ם מיוחדי ם — במקרי ם אלה , היוצאים ־מךהכלל , עמד ו
הבעלי ם והפכ ו בכו ח א ת השכר־־ליחיד ה לשכר־לזמן . מכאן , למשל , השבית ה הגדול ה
בשנ ת 1860 בי ן אורגי־הסרטי ם בקוונטרי 54 . ולאחרונה : השכר־ליחיד ה הו א אב ך
השתיי ה ש ל שיטת־השעו ת המתואר ת למעלה 55 .

מכ ל האמו ר ע ד כא ן יוצא , שהשכר־ליחיד ה משמ ש צורת־שכר , המתאימ ה ביות ר
לאופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי . וא ף ע ל פ י של א חד ש הו א כל־עיק ר — קיי ם הוא ,
רשמית , בצד ו ש ל השכר־לזמן , בי ן השאר , בתקנות־הפועלי ם שבצרפ ת ובאנגלי ה
במא ה ה־ 14 — הר י הו א כוב ש לעצמ ו מרח ב ר ב יות ר לפעולת ו ר ק בתקופ ת
המאנופאקטור ה ממש . בתקופ ת הסער־והדח ף ש ל התעשיי ה הגדולה , ביחו ד בשני ם
1797 ע ד 1815 , שימ ש מנו ף להארכת ו ש ל זמן־העבוד ה ולהודדת ו ש ל שכר־העבודה .
מוצאי ם אנ ו חומ ר חשו ב מאו ד ע ל תנוע ת שכר־העבודה . במש ך אות ה תקופ ה —
בספרי ם הכחולים : "דיךוחשבו ן וגביית־עדו ת ש ל הועד ה הנבחר ת בדב ר כתבי ־
בקש ה הנוגעי ם לחוקיס־זדג ך 861601 1116 מזסע ! 161106 ) ¥1 ? 1 ) 811 ; 1161)0x1 " ]

־[ " ¥3 ו 1,3 68!>601111£ 1116 00X11 ע 611110113 ? 011 001111X111166 (בעונ ה הפארלא *

54 ״עבודת ם ש ל שוליות־ ד,אומני ם מסתדר ת לפ י חיו ם א ו לפ י היחיד ה 1166 ־ 3,18.10111 )
( 1606 ת 3 13 011 ...האומביכדהבעלי ם יודעי ם בקירוב , כמ ה עבוד ה יכולי ם לבצ ע הפועלי ם
ביו ם בכ ל מקצו ע [• 11161161 ] ועל־כ ן ה ם משלמי ם לה ם תכופו ת ביח ס לעבוד ה שביצעו ה ?
וכ י עובדי ם השוליו ת ע ד גבו ל יכולתם , למע ן טוב ת עצמם , לל א כ ל צור י בפיקוח. "
( ק א ב ט י ו ן : ״מס ה ע ל טבע ו ש ל המסח ר בכלל״ , הוצא ת אמסטדדא ם 1756 , עם ׳ ׳ 185 ד 202 .
המהדור ה הראשונ ה יצאדדלאו ר בשנ ת 1755 . ) קאבטיו ן — שממנ ו שאבדוקיבל ו בשפ ע ג ם
קני י וג ם ס ר ג׳יימ ם סטיואר ט וא . סמי ת — כב ד קובע . איפוא , כאן , כ י השכר־ליחיד ה אינ ו
אל א שינוייצור ה ש ל השכר־לזמן . המהדור ה הצרפתי ת ש ל הספ ר לקאנטיו ן מכריז ה ע ל עצמ ה
בשע ר הספר , כ י הי א תרגו ם מאנגלית . אב ל המהדור ה האנגלי ת — "הניתו ח ש ל תעשייה ,
מסה ר וכו ׳ מא ת פילי ם קאנטיון , סוהר , בזמ ן האחרו ן תוש ב העי ר לונדון " " ־ ל א
ר ק שהי א מזמ ן מאוח ר יות ר ( 1759 ) , אל א ג ם מתוכנ ה יוצא , שאי ן כא ן אל א עיבו ד מאוחר ־
יותר . הנה , למשל , במהדור ה הצרפתי ת ל א נזכ ר עדיי ן י ו ם כל־עיקר , ואל ו במהדור ה
האנגלית , להיפ ר , כמע ט ששו ב אינ ו נזכ ר פ ט י . המהדור ה האנגלי ת חשוב ה פחות ־ מבחינ ה
עיונית ׳ א ד מכיל ה הי א כמ ה דברי ם מיוחדים , הנוגעי ם למסח ר האנגלי , לסחר־המתכו ת וכ ד —
וכ ל אל ה הסרי ם בטקס ט הצרפתי . בדמה , איפוא ; כ י הדברי ם אש ד בשע ר המהדור ה ■האנגלית ,
"לקוחי ם במיוח ד מתו ך כתב־יד ו ש ל אצי ל חדיף־ושבון , שמ ת ל א מכבר , ומעובדי ם וכד "
0611116111311 61110118 ^ 11)1 01 3 ¥6X7 1X1 ע 13111180 \ [ 1116 1 מ 0 ע £ 01116117 611 ^ 13 ׳" ]
[״. 610 !) 16 <! 13 > 3 1 ) 311 , 1 ) 1606336 ) — אינ ם אל א בדותה , מקובלת־ביות ר בימי ם ההם .

55 "והר י ראינ ו לעתי ם תכופות , כ י בסדנו ת ידועו ת הי ו מקבלי ם הרב ה יות ר פועלים ,
משהי ו דרושי ם באמ ת לצרכ י העבודה ? תכופו ת מקבלי ם פועלים , תו ך שמצפי ם לעבודה ,
שעדיי ן איננ ה ידועה , ועתי ם אינ ה אפיל ו אל א מדומה ? כיו ן שמשלמי ם לפ י השכר־ליחידו! ,
הר י אומרי ם הבעלי ם בלבם , שאינ ם מסכני ם מאומה , שהר י כ ל ההפס ד בזמ ן ייזק ף ע ל חשבו ן
הבלתי־מועסקים. " (ה . ג ר ג ו א ר : "פועלי־הדפו ס לפנ י בית־הדי ן הפליל י בבריסל. " בריס ל
1865 , עמ ׳ 9 . )

456

19 . שכר״ליחיד ה

מנסארי ת 1813/14 ) , וכ ן "דינים־וחשבונו ת ש ל ועדת־הלורדי ם ע ל המצ ג בגידול ־
תבואה , סחר ה ותצרבתה , וע ל כ ל החוקי ם השייכי ם לכך. ״ 1116 0111 ־ 11 י■)■ ! 0 (^ 0

1 ) 311 , 66 ־ 0011111161 , 111 ^ 0 ־ 01 1116 01 818.16 116 * 011 , 008111111166 ׳ 8 *>־ 1,01

[״. 610 ־ 161 * 1 61311112 ־ 1 ¥3 \ 03 311 1 ) 311 , 3111 ־ 01 01 11 ס 11 <* 1 מ 811 ט 00 (העונ ה ש ל
1814/15 ) . כא ן מוצ א את ה ראיו ת מוסמכו ת ע ל הורדת ו המתמידדדוהולכ ת ש ל מחיר ־
העבוד ה מתחילת ה ש ל המלחמ ה האבטי־יעקובינית . בתעשיית־האריגה , למשל , יר ד
השכר־ליחיד ה ע ד כד י כך , שלמרו ת הארכת ו המרוב ה ש ל יום־העבוד ה הי ה השכ ר
היומ י נמו ך עכשי ו משהי ה קודם־לכן . "ההכנס ה הממשי ת ש ל אורג־הכותנ ה פחות ה
עכשי ו בהרב ה משהית ה קודם־לכ ן ; יתרונ ו ע ל הפוע ל השכיח , שהי ה קוד ם מרוב ה
מאוד , נתבט ל כמע ט כולו . ואמנם.. . ההפרש־בשכ ד בי ן הפועל־המומח ה ובי ן הפוע ל
השכי ח הו א עכשי ו פחו ת בהרב ה משהי ה קודם־לכ ן בכ ל תקופ ה אחרת" 56 . ע ד
כמ ה מועט ת הית ה התועלת , שהפי ק הפרולטאריו ן החקלא י מהגבר ת עצמת ה ש ל
העבוד ה ומהרחבת ה עק ב השכר־ליחיד ה — יבו א קט ע זה , הלקו ח מתו ך חיבו ר
מפלגת י למע ן לורדי־הקרקעו ת וחוכריהנו , ויעיד : "רוב ן המכרי ע ש ל הפעולו ת
החקלאיו ת נעשו ת ביד י אנשים , ששוכרי ם אות ם ליו ם א ו לפ י שכר־ליחידה . שכר ם
השבוע י עול ה כד י 12 שילינגים ; וא ף ע ל פ י שי ש לשער , כ י לפ י השכר־־ליחידה ,
המשמ ש דרב ן גדו ל יות ר לעבודה , מרוי ח הפוע ל שילינ ג אח ד ואול י שנ י שילינגי ם
יות ר מאש ר לפ י השכר־השבועי , הר י החישו ב ש ל הכנסתדהכולל ת מעל ה כ י ריו ח
ז ה יוצ א בהפסד ו על־יד י אבטלת ו במש ך השנה.. . ועוד , נמצ א בדר ך כלל , כ י שכר ם
ש ל אנשי ם אל ה עומ ד ביח ס מסוי ם א ל המחי ר ש ל אמצעי־המחי ה ההכרחיים , וכ ך
אד ם עובד , א ב לשנ י ילדים , מסוג ל לפרנ ס א ת משפחת ו בל א להזדק ק לקופת־הצדק ה
בקהילתו 87 . מ ל ת ו ס העי ר א ז בנוג ע לעובדו ת שנתפרסמ ו ע ל יד י הפארלאמנ ט :
"מודני , שרוא ה אנ י בחששו ת קשים , כיצ ד גובר ת ההתפשטו ת ש ל נוה ג השכר ־
ליחידה . עבוד ה קש ה באמ ת במש ך 12 א ו 14 שעו ת ליום , א ו יות ר מכ ך — הר י ז ה
למעל ה מכוח ה ש ל כ ל בריי ה אנושית" 58 .

בבתי־המלאכ ה הכפופי ם לחוק־בתי־החרוש ת הי ה שכר־ליחיד ה למנהג־כללי ,
משו ם שכא ן אי ן ההו ן יכו ל להרחי ב א ת יום־העבוד ה אל א מבחינ ה אינטנסיבי ת
בלבד 89 .

ע ם השתנו ת הפרודוקטיביו ת ש ל העבוד ה משתנ ה זמך־העבוד ה המתגל ם באות ה
במות־התוצרת . הר י שמשתנ ה ג ם השכד־ליחידה , שכ ן משמ ש הו א ביטו י למחי ר ש ל
זמן־עבוד ה מסוים . בדוגמ ה שהבאנ ו למעל ה חי ו מיוצרו ת ב־ 12 שעו ת 24 יחידות ,
ואל ו תוצרודהערכי ם ש ל 12 השעו ת עלת ה 6 שילינגים ; הער ך היומ י ש ל כוח ־
העבוד ה הי ה 3 שיל. , מחיר ה ש ל שעת־עבוד ה אח ת — 3 פנסים , והשכ ר בע ד
יחיד ה — 4 ) 1 פנסים . ביחיד ה אח ת נספג ה 2 / ג ש ל שעת־עבודה . והנה , א ם מחמ ת

56 ״הערו ת למדיניו ת המסח ר ש ל בריטני ה הגדולה. ״ לונדו ן 1815 , עט ׳ 48 ,

57 ״סניגורי ה ע ל בעלי־הקרק ע והחוכרי ם בבריטני ה הגדולה. ״ לונדו ן 1814 , עט ׳ 4 , 5 .

58 מ א ל ת ו ם : ״חקיר ה בדב ר טב ע הרנט ה והתפתחותה״ , לונדו ן 1815 [עט ' 49 , הערה. ]

59 "אל ה שמקבלי ם שכר־ליחידה.. . אפש ר שה ם מהווי ם ארבע ה חלקי ם מ ן החמיש ה ש ל
כ ל הפועלי ם בבתי־החרושת. ״ (״דו״חו ת ש ל מפקח י בתהח״ ר ל־ 30 באפרי ל 1858 ״ , עם ׳ 9 . )

457

שבר־העבוד ה

התכפלות ה ש ל הפרודוקטיביו ת מספ ק עכשי ו אות ו יום־עבוד ה נגיד , 48 יחידו ת
במקו ם 24 — ואל ו כ ל שא ר התנאי ם בעינ ם עומדי ם — הר י יור ד השכר־ליחיד ח
פנסי ם ועומ ד ע ל % פנסים , שכ ן כ ל יחיד ה אינ ה מייצג ת עכשי ו אל א 1/4
שעת־עבודה , במקו ם 4 * . 1*4x24 פנסים= 3 שיל ״ וא ף 3/4x48 פנםים= 3 שילינגים .
לשו ן אח ר : השכר־ליחיד ה פוחת־והול ך לפ י אות ו יחם , שגדל־והל ך מספ ר היחידו ת
המיוצרו ת באות ו זמ ן גופו 60 , הוו ה אומר , ככ ל שפוחת־והול ך זמן־העבוד ה הדרו ש
לעשיית ה ש ל אות ה יחידה . אות ו שינו י בשכר־ליחיד ה — והר י זד . שינו י נומינאל י
בלב ד — מבי א בעקבותי ו סכסוכי ם תמידיי ם בי ן בעל־ההו ן לבי ן הפועלים . א ם משו ם
שבעל־ההו ן משתמ ש באמתל ה ז ו כד י להורי ד באמ ת א ת מחי ר העבודה , וא ם משו ם
שהגבר ת הכוח־הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה מלוו ה תמי ד הגבר ה בעצמודהעבודח .
א ו משו ם שהפוע ל רוא ה מציאו ת בבבוא ה ש ל השכר־ליחידד . — כאיל ו משלמי ם
ל ו בע ד תוצרתו , ול א בע ד כוח־עבודת ו — ולפיכ ך הו א מתקומ ם ע ל הורדת־השכר ,
שאי ן שקול ה כנגד ה הוזל ה במחיר־הממב ד ש ל הסחורה . "הפועלים.. . עוקבי ם
בקפדנו ת אחר י המחי ר ש ל חומר־הגל ם והמחי ר ש ל הסחורו ת המיוצרות , וכ ך מסוגלי ם
ה ם לקבו ע הערכ ה מדויק ת ש ל רווח י בעליהם" 61 . בצד ק דוח ה ההו ן תביע ה כזא ת
ורוא ה בכ ך טעו ת גס ה שטועי ם בטיב ה ש ל העבודה־השכירה 62 . ההו ן מתמרמ ר ע ל
חוצפ ה זו , שרוצי ם להטי ל מסי ם ע ל התקדמות ה ש ל התעשייה , והר י הו א פוסק ־
ומכרי ז במפור ש שהפרודוקטיביו ת ש ל העבוד ה אינ ה עניי ן לעוב ד בכלל 63 .

60 "כודדהייצו ר ש ל מכונת־הטוויי ה אש ר ל ו [לחרשתן ] נמד ד בדיוק , ושע ר התשלו ם
בע ד העבוד ה הנעשי ת בעזרת ה יור ד ע ם גידו ל כוח ה הפרודוקטיבי , א ם ג ם ל א במיד ה שוה. "
( י ו ר : ״פילוסופי ה ש ל המאנופאקטורות״ , עט ׳ 317 . ) מימר ה אפולוגטי ת אחרונ ה — יו ר
עצמ ו חוז ר ומבטלה . מוד ה הוא , כ י במקר ה שמאריכי ם א ת ה״פרד" , למשל , נובע ת מתו ך
הארכ ה ז ו עבוד ה נוספת . הר י שאי ן העבוד ה פוחת ת בדדבמיד ה שגד ל כוח ה הפרודוקטיבי .
ועו ד : "על־יד י הארכ ה ז ו מתגב ר כוח ה הפרודוקטיב י ש ל המכונ ה בחמישית . משח ל מאור ע
זה , שו ב ל א ישלמ ו ל ו לטוו ה בע ד עבודת ו לפ י אות ו שע ר שהי ו משלמי ם ל ו מקוד ם ; אך ,
מכיו ן ששע ר ז ה ל א יפח ת ביח ס ש ל 5 ץ , הר י יעל ה שיפו ר ז ה א ת שכר ו הממונ י בע ד כ ל
מספ ר נתו ן ש ל שעו ת עבודתו ״ — אבל , אב ל — "המשפ ט הקוד ם זקו ק להגבל ה ידועה.. .
ממו ך מחצי ת השילינ ג הנווספ ת ל 1 צרי ך הטוו ה לשל ם תוספת־מ ה בשבי ל עזר ת הפועלי ם
הצעירים , ומלב ד ז ה נדחקי ם פועלי ם מבוגרים. ״ (שם , עט ׳ [ 320 ] , 321 ) — ודב ר ז ה בודא י
שאי ן ל ו נטיי ה להעלו ת א ת שכר־העבודה .

61 ה . פוסט : ״עמדת ו הכלכלי ת ש ל הפוע ל הבריטי״ , קיימבריג ׳ ולונדו ן 1865 ,

עמ ׳ 178 .

62 ב״סטאנדארד ״ הלונדונ י מ* 20 באוקטוב ר 1861 אפש ר למצו א דין־וחשבו ן ע ל משפט ,
שהגי ש בית־העס ק ג ׳ ו ן בריי ט ושות ׳ לפנ י שופטי־השלו ם [ 113815113168 ]
ברוצ׳דיי ל "לתבוע־לדי ן בע ד מעשי־איו ם א ת נציג י האגוד ה המקצועי ת ש ל אורג י שטיחים .
השותפי ם ש ל בריי ט הנהיג ו מנגנוך־מכונו ת חדש , שצרי ך לספ ק 240 יאר ד שטי ה בו־בזמ ן
ובה־בעבודה(!) , שנדרש ו קוד ם כד י לייצ ר 160 יארד . הפועלי ם ל א הית ה לה ם כ ל זכו ת
לתבו ע לעצמ ם חל ק בריחים , שצמח ו מתו ך שמעסיקיה ם השקיע ו הונ ם בשיפורי ם טכניים .
בהתא ם לכ ך הציע ו האדוני ם בריי ט להפחי ת א ת שע ר השכ ר מ־ 11/ 2 פנסי ם לפנ י אח ד
ליארד , בעו ד שמשכורת ם ש ל הפועלי ם בע ד אות ה עבוד ה נשאר ה בדיו ק כשהיתה . א ך
הית ה כא ן הפחת ה נומינאלית , שהפועלי ם — כ ך ה ם טועני ם — ל א הוזהר ו תחיל ה ע ל
כ ך כיאות. "

63 "האגודו ת המקצועיו ת [ 8 מ 10 מ 11 ' 168 * 3 י 11 ],תו ך שה ן שואפו ת לקיי ם א ת שיעורי ־

458

20 . הבדלי ם לאומיי ם בשכריהעבוד ה

פר ק עשרי ם

הבדלי ם לאומיי ם בשכר־העבוד ה

בפר ק ההמישה־עש ר עסקנ ו בצירופי ם מסוגי ם שונים , העלולי ם להבי א ליד י
שינו י בשיעור־הערך , המוחל ט א ו היחס י (בלומד , א ם משווי ם אות ו א ל עודף־הערך )
ש ל כוח־העבוד ה ; ואלו , מצ ד שני , הכמו ת ש ל אמצעי־המחיה , שמתממ ש בה ם מחיר ו
ש ל כוח־העבודה , אפש ר שיחול ו ב ה תגועות־תנודו ת שאינ ן תלויות 64 בהשתנות ו ש ל
מחי ר זה , א ו שונו ת הימנה . וכב ר העירונו , כ י על־יד י העתק ה פשוטה , שמעתיקי ם
א ת ערכ ו א ו א ת מחיר ו ש ל כוח־העבוד ה לצור ה מובנת־לרבי ם [״ 1 ־ 01 ? 61-180116 * 6x0 ]
ש ל שכר־העבודה , הר י כ ל החוקי ם הלל ו מתגלגלי ם בחוקי ם הדני ם בתנוע ה ש ל
שכר־העבודה . מ ה שמופי ע במסגר ת התנוע ה הזא ת כקומבינאצי ה משתני ת — אפש ר
כ י לגב י ארצו ת שונו ת יופי ע כשונ י הח ל בו־בזמ ן בשכר־העבוד ה אצ ל האומות .
ובכ ן : א ם משווי ם א ת שכר־העבוד ה ש ל אומות , י ש לשקו ל א ת כ ל הגורמי ם הקובעי ם
א ת השינו י בשיעור־העד ד ש ל כוח־העבודה : מחיר ם והיקפ ם ש ל אמצעי־המחי ה
הראשוניי ם בהתפתחות ם הטבעי ת וההיסטורית , הוצאו ת החינו ך ש ל הפועל , התפקי ד
ש ל עבוד ת נשי ם ועבודת־ילדים , פרודוקטיביות־ ד,עבודה , שיעור ה האקסטנסיב י
והאינטנסיבי . אפיל ו השנא ה שטחית־ביות ר מחייבת , קוד ם כל , שנק ח א ת שכר ־
היו ם הממוצע , הקיי ם באות ם ענפי־ייצו ר גופ ם בארצו ת שונות , ונעמיד ו ע ל ימי ־
עבוד ה שווי ם בגדלם . ולאח ר שנשתו ו בדר ך ז ו שיעורי־השכ ר היומיים , צרי ך להעתי ק
שו ב א ת השכר־לזמ ן לשכר־ליחידה , שכ ן ר ק ז ה האחרו ן משמ ש אמת־מיד ה ה ן
לדרג ת הפרודוקטיביו ת ש ל העבוד ה וה ן לשיעור ה האינטנסיב י ש ל העבודה .

בכ ל אר ץ מקוב ל ממוצ ע מסוי ם בשבי ל אינטנסיביות־העבודה , שלמט ה הימנ ה
העבוד ה לייצור ה ש ל שו ם סחור ה מוציא ה יות ר זמ ן מ ן הזמ ן ההכרח י מבחינ ה
חברתית , ועל־כ ן אי ן איכות ה ש ל עבוד ה ז ו נחשב ת לאיכו ת תקינה . ר ק דרגת ־
אינטנסיביות , העול ה ע ל הממוצ ע הלאומי , י ש ב ה כד י לשנו ת באר ץ נתונ ה א ת
מיד ת הער ך על־יד י עצ ם משכ ו ש ל זמן־העבודה . מ ה שאי ן כ ן בשו ק העולמי ,
שהארצו ת היחידו ת אינ ן אל א חלקי ם בלתי־נפרדי ם [אינטגראליים ] הימנו . אינטנסי -
ביו ת העבוד ה הממוצע ת שונ ה בכ ל אר ץ וארץ ! כא ן הי א גדולה־יות ר וכא ן קטנה ־
יותר . הוו ה אומר : ממוצעי ם לאומיי ם אל ה משמשי ם קנה־מידה , שיחידודהמיד ה
שב ה הי א היחידדד ד,ממוצע ת ש ל העבוד ה האוניברסאלית . מכאן : א ם באומ ה
מסוימ ת העבוד ה אינטנסיבית־יותר , הר י הי א מייצר ת באות ו פרק־זמ ן — ב ר,שוא ה
א ל עבוד ה פחות־אינטנסיבי ת — יותר־ער ך המתבט א ביותר־ממון .

השכר , מתאמצו ת ליטול־תל ק (שומ ו שמים ! [!׳ 1:6111 ־ 2116116 1101 >] ) ביתרונו ת השיפורי ם
ש ל פנגנון־ ד־,מכונות.. . הדריש ה לשכ ר גבוה־יותר , משו ם שהופחת ה העבודה , פירוש ה בלשו ן
אחר : להטי ל מ ם ע ל שיפורי ם מכאניים. " ("ע ל צירו ף המקצועות׳ / מהדור ה חדשה , לונדו ן
1834 , עם ׳ 42 . )

64 "ל א יה א ז ה נכו ן לומר , ששכר־העבודה " (מדוב ר כא ן במחיר־ ד,עבודה ) "על ה מפנ י
שאפש ר לקנו ת ב ו יות ר סחור ה ממלה. " (דו ד ב י ו ק א נ א ן בהוצאת ו שהוצי א א ת חיבור ו
ש ל א . ממי ת ״עוש ר העמים״ , 1814 , כר ד ראשון , עמ ׳ 417 , הערה. )

459

שכר־העבוד ה

ועו ד יות ר משתנ ה חוק־הערד , בשימוש ו הבינלאומי , על־יד י כ ך שבשו ק העולמ י
נחשב ת העבוד ה הפרודוקטיבית־יות ר ש ל אומ ה אח ת ג ם כעבוד ה אינטנסיבית ־
יות ר — כל־אימ ת שההתחרו ת ל א תכפ ה א ת האומ ה הפרודוקטיביוריות ר להורי ד א ת
מחיר־הממכ ר ש ל סחורת ה ולהעמיד ה ע ל ערכה .

במיד ה שבאר ץ מ ן הארצו ת מפות ח הייצו ר הקאפיטאליסטי , בה־במיד ה עולו ת
ב ה בקר ב האומ ה ג ם אינטנסיביו ת העבוד ה ופרודוקטיביות ה מע ל לרמ ה הבינ -
לאומית 64 ;* . נמצאנ ו למדי ם : הכמויו ת השונו ת ש ל סחורו ת מסו ג אחד , המיוצרו ת
בארצו ת שונו ת בזמן־עבוד ה שוו ה — ערכי ם שוגי ם לה ן מבחינ ה בינלאומית ,
המתבטאי ם במחירי ם שונים , כלומר , בסכומי־ממו ן המשתני ם לפ י הערכי ם הבינ -
לאומיים . משמע : קטן־יות ר יה א הער ך היחס י ש ל הממו ן בשבי ל אומה , שבתוכ ה
מפותח־יות ר אופ ן הייצו ר הקאפיטאליסטי , מאש ר בשבי ל אומ ה שבתוכ ה פחות ־
מפות ח אופ ן הייצו ר הזה . מכא ן מתחייב , ששכר־העבוד ה הנומינאל י — ז ה
האקויואלנ ט לכוודהעבודה , כשהו א מתבט א בממו ן — גדו ל יהי ה בתו ך האומ ה
הראשונ ה מאש ר בתו ך האומ ה השניי ה ! ואולם , אי ן ז ה רוצ ה לומ ר בשו ם פנים ,
שכוח ם ש ל דברי ם אל ה יפ ה ג ם לגב י השכ ר הממשי , כלומר , לגב י אמצעי־המחי ה
שמעמידי ם לרשות ו ש ל הפועל .

ואול ם א ף א ם נסי ח א ת דעתנ ו מהבד ל יחס י ז ה ש ל ערך־הממו ן בארצו ת שובות ,

הר י נמצ א תכופות , כ י השכ ר היומי , השבוע י וכו׳ , גדו ל באומ ה הראשונ ה מבאומ ה
השנייה ; ואל ו מחיר־העבוד ה היחס י — כלומר , מחיר-העבוד ה ביחס ו א ל עודף ־
הער ך וא ל ערך־התוצר ת כאח ד — גדו ל באומ ה השניי ה מבאומ ה הראשונה 65 .

י . ו . קאוול , חב ר הועדח־לבתי־החרוש ת משנ ת 1833 , לאח ר שחק ר א ת ענף ־
הטוויי ה חקיר ה מדוקדקת , הגי ע ליד י מסקנה , כ י "באנגלי ה שיעור י השב ר בעצ ם
נמוכים־יות ר בשבי ל בעל־ההו ן — א ם ג ם גבוהים־יות ר בשבי ל הפוע ל — מביבש ת
אירופה ״ ( י ו ר , עמ ׳ 314 ) . המפק ח ע ל בתי־החרוש ת באנגלי ה אלכסנד ר רדגרייו ו
מבי א בדין־וחשבו ן של ו ע ל בתי־החרוש ת מ־ 1 באוקטוב ר 1866 סטאטיסטיקה־משג ה
ש ל אנגלי ה לעומ ת ארצו ת היבש ת ; וע ל יסוד ה ש ל ז ו הו א מוכיח , ב י א ף ע ל פ י

64 א במקו ם אח ר נחקור , מ ה ה ן הנסיבות , בקש ר . א ל הפרודוקטיביות , שי ש בה ן לשנו ת
חו ק ז ה לגב י ענף־יצו ר ז ה א ו אחר .

65 ג ׳ יימ ס א נ ד ר ם וו , בפולמוס ו נג ד א . סמית , מעיר : "וב ן מ ן הראו י לציין ,
שאמנ ם מחי ר העבוד ה למראית־עי ן נמו ך ע ל הרו ב בארצו ת עניות , שתוצר ת האדמ ה בהן ,
וביחו ד תבואה , אינ ה אל א זול ה ; וא ף ע ל פ י כ ן למעש ה מחי ר ז ה ע ל הרו ב גבו ה ש ם באמ ת
יות ר מבשא ר הארצות . שכן , ל א השכ ר שנית ן לפוע ל ליו ם הו א המחי ר הממש י ש ל העבודה ,
א ם ג ם הו א מחיר ה המדומה . המחי ר הממש י הו א מ ה שעול ה ל ו באמ ת למעסי ק כמו ת מסוימ ת
ש ל עבוד ה מבוצעת ; ולאו ר ז ה זולה־יותר , כמע ט בכ ל המקרים , העבוד ה בארצו ת עשירו ת
מבארצו ת עניות , א ף ע ל פ י שמחי ר התבוא ה ושא ר מצרכי ם נמו ך בכל ל הרב ה בארצו ת
האחרונו ת מבראשונות.. . עבוד ה לפ י הערכה־יומי ת נמוכ ה בהרב ה בסקוטי ה מבאנגליה.. .
עבוד ה לפ י שכר־ליחיד ה זול ה יות ר ע ל הרו ב באנגליה. "(ג ׳ י ימ ם אנדרסון : "הרהורי ם
בדב ר האמצעי ם לעור ר רו ח ש ל חריצו ת לאומי ת וכו״ , , אדינבור ג 1777 , עמ ׳ 350 , 351 . ) —
ולהיפך , שכר־עבוד ה נמו ך מבי א מצד ו ליד י התייקרו ת העבודה . "העבוד ה יקר ה יות ר
באירלאנ ד מבאנגליה.. . משו ם שהשכ ר נמו ך יות ר בהרבה. ״ (מם ׳ 2074 ב״ועד ה מלכותי ת ע ל
מסילות־הברזל , פרוטוקול. ״ 1867 . )

460

20 . הבדלי ם לאומיי ם בשכד־ ר,עבוד ה

שהשב ר נמוד־יות ר וזמן־העבוד ה ארוך־יות ר בהרב ה ביבשת , הר י העבוד ה כאן ,
ביחס ה א ל התוצרת , יקר ה יות ר מ ן העבוד ה האנגלית . מנה ל (• 861 * 811 ט 1 ) אנגל י אה ד
בבית־חרוש ת לכותנ ה באולדנבור ג מעיד , כ י זמן־העבוד ה נמש ך ש ם מ־ 5.30 בבוק ר
ע ד 8 בערב , לרבו ת ערבי־שבתות * וכ י הפועלי ם שם , א ם ה ם עובדי ם בהשגח ת
מפקחי־עבוד ה אנגליים , אינ ם מספקי ם במש ך זמ ן ז ה כ ל אות ה התוצר ת שמספקי ם
הפועלי ם האנגלי ם ב־ 10 שעות , ועו ד פחו ת מכ ך בהרב ה ה ם מספקי ם בהשגחת ם ש ל
מפקהי־עבוד ה גרמנים . שכר־העבוד ה נמו ך בהרב ה מז ה שבאנגליה , תכופו ת כד י
50% , א ך מספ ר הידיי ם ביח ס א ל מערכת־המכונו ת גדו ל יות ר בהרבה , במחלקו ת
שונו ת ביח ס ש ל 3:5 . מ ר רדגרייו ו מבי א פרטי ם מדויקים־ביות ר ע ל בתי״יהחרוש ת
לכותנ ה שברוסיה . הנתוני ם הובא ו ל ו ביד י אנגל י אחד , שעו ד לפנ י זמ ן קצ ר עש ה
ש ם כמנהל . ע ל אדמת־רוסיה , ז ו הדשנ ה כ ל כ ך בכ ל מינ י תועבות , עדיי ן עולי ם
במלוא־־פריחת ם כ ל אות ם האימי ם הקודמי ם מתקופת־הילדו ת ש ל בתי־ ד,חרוש ת
[ 168 ־ 101:01 *£ ] האנגליים . המנצחי ם ע ל העבוד ה הם , כמובן , אנגלים , שכ ן בעל־ההו ן
הרוס י מיליד י האר ץ אי ן ל ו כשרו ן בשבי ל עס ק ז ה ש ל בית־החרושת . ע ל א ף כ ל
מינ י יתר־עבודה , עבודת־תמי ד ביו ם ובליל ה והנמכת־השכ ר בצור ה מחפירה־ביות ר —
אי ן התוצר ת הרוסי ת מתקיימ ת אל א קיו ם עלוב , על־יד י איסו ר היבו א ש ל תוצרת ־
חוץ . — ובסוף , הרינ י מבי א עו ד סקירת־השןא ה ש ל מ ר רדגרייו ו ע ל המספ ר הממוצ ע
ש ל הפלכים , לכ ל בית־חרוש ת ולכ ל טווה , בארצו ת שונו ת ש ל אירופה . מ ד רדגרייו ו
עצמ ו מעיר , כ י הו א אס ף א ת המספרי ם האל ה לפנ י שני ם אחדות , וכ י מאות ם ימי ם
ואיל ך גדל ו באנגלי ה ה ן מידותיה ם ש ל בתי־החרוש ת וה ן מספ ר הפלכי ם לכ ל פועל .
אל א שהו א מניח , כ י התקדמו ת שנה , יחסית , חל ה ג ם בארצות־היבש ת הנמנו ת
בסקירה , ונמצ א שהמספרי ם המובאי ם קיימו־ושמר ו ע ל ערכ ם ההש(אתי .

המספ ר הממוצ ע ש ל הפלכי ם לכ ל בית־חרוש ח

12.600 . .

באנגלי ה . .

8.000 . .

בשוויי ץ . .

7.000 . .

באוסטרי ה .

4.500 . .

בסאכסוניד . .

4.000 . .

בבלגי ה . .

1.500 . .

בצרפ ת . .

1.500 . .

בפרוסי ה . .

המספ ר הממוצ ע ש ל פלכי ם לגולגול ת נלכ ל עובד ]

פוע ל אח ד ע ל 14 פלכי ם

בצרפ ת

"

28 " "

ברוסי ה

" ״ 37

בפרוסי ה

"

46 " "

//

בבאואדיד .

"

" ׳ ' 49

//

באוסטרי ה

"

50 " "

"

בבלגי ה

"

״ " 50

"

בסאכסדני ה

׳ /

״ ״ 55

"

במדינותיגרמני ה הקטנו ת

//

״ ״ 55

"

בשוויל ץ

״ ״ 74

"

בבריטני ה הגדול ה

461

שכר־העבוד ה

"השנא ה זו " — אומ ר מ ר רדגרייו ו — "קש ה עו ד יותר , בהרבה , בשבי ל בריטני ה
הגדולה , משו ם שכא ן קיימי ם בתי־חרוש ת מרובי ם שהאריגה־במכונו ת מצורפ ת בה ם
א ל מלאכ ת הטווייה , (בעו ד שבטבל ה ל א נוכ ה מספ ר האורגים ) ; ואל ו בתי־החרוש ת
בוזוץ־לאר ץ ה ם ברוב ם בתי־טוויי ה בלבד . איל ו אפש ר הי ה להשוו ת דומ ה לדומה ,
בדייקנות , היית י יכו ל למצו א במחוז י כמ ה בתי־חרוש ת לטוויית־כותנה , בה ם מכונו ת
,פרד ׳ נ 168 ג 11 \נ ] ע ם 2.200 פלכי ם נתונו ת לפיקוח ו ש ל אי ש אח ד (משגיח — • 361 ) 111111 ) ,
בצירו ף שת י עוזרות , ויום־יו ם ה ן מספקו ת 220 פונטי ם חוטי ם הנמתחי ם לאור ך 400
מילי ן (אנגליות)״ . (״דו״חו ת ש ל מפקח י בתי־החרושת , ל־ 1 באוקטוב ר 1866 ״ , עט ׳
31 — 37 וכ ד [. 001. 1866 : 3181 .*ס&יז ! 0£ .(! 1118 0£ 8 ; 1 ז 0 < 61 מ"]) .

מ ן הידוע , שחברו ת אנגליו ת קיבל ו ע ל עצמ ן א ת הבניי ה ש ל מסילו ת ברז ל
ג ם במזרח ה ש ל אירופ ה וג ם באסיה , ובמפעלי ם אל ה העסיקו , מלב ד פועלי ם מיליד י
המקום , ג ם מספ ר מסוי ם ש ל פועלי ם אנגלים . וא ם ג ם ההכר ח שבמציאו ת כפ ה
עליה ם להבי א בחשבו ן א ת ההבדלי ם הלאומיי ם אש ר באינטנסיביות־העבוד ה —
ל א הבי א לד׳ ם דב ר ז ה שו ם הפסד . נסיונ ם העמי ד אות ם ע ל כך , שא ם ג ם רמ ת השכ ר
מתאימה , א ם הרב ה וא ם מעט , לאינטנסיביות־העבוד ה הממוצעת , הר י שכר־העבוד ה
היחס י (ביח ס א ל התוצרת ) משתנ ה בדר ך כל ל בכיוו ן הפוך .

ה . ק א ר י י , ב״מס ה ע ל השע ר ש ל שכר־העבודה" 66 — מ ן הראשוני ם בחיבורי ו
הכלכליי ם — שקו ד להוכיח , כ י שיעור י השכ ר השוני ם אצ ל האומו ת השונו ת
מתייחסי ם יח ס יש ר א ל דרגות־הפרודוקטיביו ת ש ל ימי־העבוד ה באות ן האומות !
ומתו ך אות ו יח ם בינלאומ י רוצ ה הו א להסי ק א ת המסקנה , כ י שכר־העבוד ה בכל ל
עול ה ויור ד לפ י פרודוקטיביו ת העבודה . כ ל הניתו ח שהעלינ ו בדב ר ייצור ו ש ל
עודף־הער ך מוכי ח א ת תפלות ה ש ל מסקנ ה ז ו — איל ו ג ם הוכי ח קארי י באמ ת או ו
הנחותיו , ול א הי ה מערבב־ומבלבל , לפ י מנהגו , בתו ך קדיר ה אח ת חומ ר סטאטיסט י
שונה , שחטף־ואס ף בשטחיו ת ולל א ביקורת . ורא ה ז ה משובח־ביות ר : אי ן הו א
פוסק , שמצב־הדברי ם ח ל באמ ת כ ך כפ י שהי ה מחוי ב לחו ל לפ י הלכתו . לאמור :
התערבות ה ש ל המדינ ה הי א שסילפ ה א ת היח ס הכלכל י שבז־ו־ך־הטבע . שומה ,
איפוא , לחש ב א ת שיעורי־השכ ר אצ ל האומו ת כאיל ו אות ו חלק־של־השכ ר הנופ ל
לקופת ה ש ל המדינ ה בצור ת מסי ם הי ה ב א לכיס ו ש ל הפוע ל עצמו . כלו ם ל א הי ה
מצוו ה מ ר קארי י להרה ר בלב ו : שמ א ג ם "הוצאות־מדינה " אל ה ה ן "פירו ת שבדרך ־
הטבע ״ ש ל ההתפתחו ת הקאפיטאליסטי ת ? דרך־הוכח ה ז ו נא ה לחלוטי ן לאות ו איש ,
שהכרי ז תחיל ה ע ל יחסי־הייצו ר הקאפיטאליסטיי ם כע ל חוקי־נצ ח ש ל הטב ע וש ל
התבונה , ול א בא ה התערבות ה ש ל המדינ ה אל א להפרי ע א ת משח ק פעולת ם
ההרמונית־החפשי ת ! ולאחר־מכ ן הו א עומ ד ומגלה , כ י ההשפע ה השטני ת ש ל אנגלי ה
ע ל השו ק העולמ י — השפע ה שאינ ה נובעת , כנראה , מתו ך חוקי־הטב ע ש ל הייצו ר
הקאפיטאליסט י — הי א שמביא ה בהכר ח ליד י התערבות־המדינה , היינו , ליד י הגנ ת
אות ם חוק י הטב ע והתבונ ה ע ל יד י המדינה , בלשו ן אחר : ליד י שיט ת מכסי־המגן .

66 "מס ה ע ל שע ר השכר ! יה ד ע ם חקיר ת הסיבו ת ש ל ההבדלי ם בתנא י האוכלוסיי ה
העובד ת בכ ל העולם. ״ פילאדלפי ה 1835 .

20 , הבדלי ם לאומיי ם בשבד~העביד ה

ועו ד הו א גילה , פ י ל א משפטי ו [ 16 ו 61 * 1 ס 110 י 1 ] ש ל ריקארד ו ובר , שמבוסחי ם בה ם

ניגודי ם וסתירו ת הקיימי ם בחברה , תוצא ה אידיאלי ת ה ם ש ל התנוע ה הכלכלי ת
שבממ ש — אל א להיפ ך : הניגודי ם הממשיי ם ע ל הייצו ר הקאפיטאליסטי , באנגלי ה
ובארצו ת אחרות , ה ם תוצא ה ש ל משפט י דיקארד ו וכד ! ולאחרונ ה הו א גילה , כ י
בסופ ו ש ל דב ר המסח ר הו א שמחרי ב א ת כ ל היופ י וההרמוני ה ש ל אופן־חייצו ר
הקאפיטאליסט י הטבועי ם ב ו מלידה , עו ד פסיע ה אח ת ואפש ר שהו א מגלה , כ י
התקל ה היחיד ה ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י הי א — ההו ן עצמו . ר ק אדם , חס ד חוש ־
הביקור ת ע ד כד י עע ה ובע ל למדנו ת ש ל תוכ ן כוז ב [ 3101 אנו* ? 16 ) ] , ראו י הי ה —
ע ל א ף אפיקורסות ו הפר 1 טקציוניסטי ת — ליהפ ד לסעיין־סתרי ם בשבי ל החכמ ה
ההרמוני ת מש ל אח ד באסטי א וכ ל שא ר האופטימיסטים , חסיד י חופש־המסח ר
אש ר בימינו .

463

פרש ה שביעי ת

התהלי ד ש ל הצבר־ההו ן

גלגולו * ש ל סכונדממו ן באמצעי־ייצו ר ובכוח־עבוד ה — הי א תנועת ה הראשונ ה
ש ל כמות־הער ך העתיד ה לשמ ש בחיפקו ד ש ל ה 1 ן . תנוע ה ז ו מתרחש ת בשוק , בתחו ם
המחזור . של ב שנ י ש ל תנוע ה זו , הו א תהליך־הייצור , מסתיי ם משנהפכ ו אמצעי ־
הייצו ר לסחורה , שערכ ה עול ה ע ל ערכ ם ש ל חלקי ו־,־יסודותי ה , כלומר , שהו א מכי ל
בתוכ ו א ת ההו ן שמתחיל ה ניתן־כמפרעה , לרבו ת עודף־ערך , וא ז י ש להטי ל אות ן
סחורו ת שו ב לתחו ם המחזור . המטר ה הי א — למכו ר אותן , לממ ש א ת ערכ ן בממו ן
וא ת הממו ן להפו ד שו ב להון , וחוזר־חלילה . סיבו ב זה , העוב ד תמי ד אות ם שלבי ם
גופ ם בז ה אח ר זה , מהוו ה א ת מחזור ו ש ל ההון .

תנא י ראשו ן להצב ר הוא , שיעל ה ביד י בעל־ההו ן למכו ר א ת סחורותי ו ולחזור ־
ולהפו ך להו ן א ת רו ב הממו ן שקיב ל על־יד י כך . בדברי ם הבאי ם אנ ו מניחים , שההו ן
עוב ר א ת תהליך־מחזור ו בדר ך תקינה . ניתוח ו המפורט־יות ר ש ל אות ו תהלי ך
משתיי ך לספ ר השני .

בעל־חהון , ז ה שמייצ ר א ת עודף־הערך , כלומר , שסוח ט במישרי ן מתו ך הפועלי ם
עבוד ה שלא־בתשלו ם ומייצב ה בסחורו ת — הו א אמנ ם הנכס ן הראשו ן ש ל אות ו
עודף־הערך , אב ל בשום־פני ם ל א בעלי ו האחרון . לאחר־מכ ן עלי ו להתחל ק ב ו ע ם
בעלי־הו ן אחרים , המקיימי ם תיפקודי ם אחרי ם בייצו ר החברת י בכללו, • כגו ן בעל ־
הקרק ע וכד . ולפיכ ך מתפצ ל עודף־הער ך לחלקי ם שונים . פרוסותי ו נופלו ת בחלק ם
ש ל אישי ם בנ י קאטגוריו ת שונות , וה ן לובשו ת צורו ת שונות , עצמאיו ת ז ו לגב י זו ,
כגו ן : דיוח , רבית , ריו ח מסחרי , רנט ה קרקעית , וכר . בגלגול י צורו ת אל ה ש ל עודף ־
הער ך נוכ ל לטפ ל ר ק בספ ר חשלישי .

ובכן , מניחי ם אנ ו כא ן מצ ד אחד , כ י בעל־ההון , המייצ ר א ת הסחורה , מוכ ר אות ה
לפ י ערכה , ושו ב אי ן אנ ו נותני ם עו ד א ת דעתנו , ע ם חזירת ו ש ל בעל־ההו ן א ל שוק ־
הסחורות , ל א ע ל הצורו ת החדשות , הנלוו ת א ל ההו ן בתו ך תחו ם המחזור , ול א ע ל
התנאי ם הממשיי ם ש ל הרפרודוקצי ה הגנוזי ם בכך . מצ ד השנ י מקוב ל עלינ ו היצר ן
הקאפיטאליסט י כבעל־הקניי ן ש ל עודף־הער ך כולו , א ו לכשתרצ ו — כנציג ם ש ל כ ל
שותפי ו בשלל . מכאן , שלפי־שע ה אנ ו דגי ם בהצב ר דיו ן מופשט , כלומר , בחינ ת
של ב בלב ד בתהליך־הייצו ר הישיר .

אגב : ע ד כמ ה שח ל ה ד,צבר , הר י הצלי ח כב ר בעל־ההו ן באמ ת למכו ר א ת
הסחור ה המיוצר ת ולחזור־ולהפו ך להו ן א ת הממו ן שפד ה במכירה . ועוד : פיצו ל ז ה

464

20 . הבדלי ם לאומיי ם בשכר־זזעבוד ה

ש ל עודף־הער ך לקטעי ם שוני ם אינ ו משנ ה א ף במשה ו ל א בטיב ו ש ל זה , ול א
בתנאי ם ההכרחיים , בה ם הו א נעש ה יסו ד ש ל ההצבר . תהי ה מ ה שתהי ה הפרופורצי ה
ש ל עודף־הערך , שהיצר ן הקאפיטאליסט י מאח ז לעצמ ו א ו מעבי ר ליד י אחרי ם —
לעול ם הו א הראשו ן שמנכסו . הוו ה אומר : מ ה שאנ ו מניחי ם בתיאור ו ש ל
ההצב ר — הי א ההנח ה הקיימ ת בעצ ם התרחשות ו ש ל זה . מצ ד שני , הר י פילוג ו ש ל
עודף־הער ך ותנועת־התיוו ך ש ל המחזו ר — ה ם שמאפילי ם ע ל צורת־היסו ד הפשוט ה
ש ל תהליד־ההצבר . ועל־כ ן מ ן הצור ך הוא , לש ם ניתוח ו הקפדני , שנסי ח דע ת לפ י
שע ה מכ ל התופעות , המסתירו ת א ת הפעול ה הפנימי ת אש ר במכאניז ם שלו .

פר ק עשרי ם ואח ד

רפרודוקצי ה פשוט ה

תהי ה צורת ו החברתי ת ש ל תהליך־הייצו ר מ ה שתהי ה — מ ן ההכר ח הו א שיהי ה
רצוף , כלומר , שיהי ה חוזר־ועוב ר תמי ד מחדש , במחזו ר פריודי , אות ם שלבי ם גופם .
כש ם של א ייתכן , שחבר ה תפסי ק ול א תהי ה עו ד צורכ ת — כ ך ל א ייתכן , שתפסי ק
ול א תה א עו ד מייצרת . מכאן , שכ ל תהלי ך ש ל ייצו ר חברת י — משנסתכ ל ב ו
בצירופ ו הרצו ף ובזר ם המתמי ד ש ל חידוש ו—הו א בו־בזמ ן תהלי ך ש ל רפרודוקציה .

התנאי ם בשבי ל הייצו ר ה ם ג ם התנאי ם בשבי ל הייצוד־החוזר . שו ם חבר ה אינ ה
יכול ה לייצ ר ללא־הפסק , כלומר , לחזור־ולייצר , בל א שתחזור־ותהפו ך ללא־הפס ק
חל ק מסוי ם ש ל תוצרי ה לאמצעי־ייצור , היינו , ליסודו ת בשבי ל הייצו ר החדש . א ם
שא ר התנאי ם נשארי ם כמ ו שהיו , הר י אי ן החבר ה יכול ה לחזור־ולייצ ר א ת עושר ה
א ו לקיי ם אות ו בקנה־המיד ה הקודם , אל א א ם כ ן הי א מחזירה־ומשלימ ה בעי ן
111 ] א ת אמצעי־הייצו ר שבלו , למשל , במש ך שנה , — היינו , אמצעי ־

עבודה , חומרי־גל ם וחומרי־עז ר — על־יד י כמו ת שנ ה ש ל טפסי ם חדשים ; אות ה
כמו ת מפרישי ם מכמות־התוצר ת השנתי ת וחוזרים־וממזגי ם אות ה בתו ך תהליך ־
הייצור . משמ ע : כמו ת מסוימ ת ש ל התוצר ת השנתי ת — קניי ן הייצו ר הוא . אות ה
כמות , ע ם שהי א מיועד ת מעצ ם תחילת ה בשבי ל הצריכ ה הפרודוקטיבית , קיימ ת ע ל
הרו ב בצורות־נאטוראליו ת כאלו , שממיל א אי ן כא ן מקו ם בשבי ל הצריכ ה האינ -
דיווידואלית .

א ם הייצו ר צור ה קאפיטאליסטי ת לו , א ף הייצור־החוז ר כך . ומ ה באופן־הייצו ר
הקאפיטאליסט י מופי ע תהליך־העבוד ה בחזק ת אמצע י בלב ד בשבי ל תהליך־השיערוך ,
א ף הרפרודוקצי ה מופיע ה כא ן בחזק ת אמצע י בלב ד כד י לחזור־ולייצ ר א ת הער ך
שניתן־במפרע ה — בחזק ת הון , כלומר , בחזק ת ער ך המשער ך עצמו . אי ן אות ו מסוו ה
כלכלי , האופיינ י בשבי ל בעל־ההון , דב ק ב ו באד ם מסוים , אל א ע ל שו ם שממונ ו
מתפק ד בתמידו ת בחזק ת הון . א ם סכום־ממו ן שניתן־במפרעה , למשל , 100 לי״ש ,
נהפ ך במש ך שנ ה ז ו להו ן ומייצ ר עודף־ער ך ש ל 20 לי״ ש — מ ן ההכר ח הו א
שאות ו סכו ם יחזו ר בשנ ה הבא ה וכו ׳ ע ל אות ה פעול ה גופה . בחזק ת תוספ ת פריודי ת

465

הקאפיטא ? 30

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

ש ל ערך־ההון , היינו , בחזק ת פר י פריוד י ש ל ההו ן הנתו ן גתד!לי ך — לוב ש עודף ־
הער ך צור ה ש ל המסת־קב ע [ 86 ^ 6 x 1116 ] הצזנוחת ־ ועול ה מתו ך ההון 1 .

א ם אות ה הכנסת־קב ע משמש ת ל ו לבעל־ההו ן ר ק קרך־לצריכה , כלומר , א ם ג ם
יציאת ה פרלדי ת הי א כמ ו כניסת ה — הר י חל ה כא ן רפרודוקצי ה פשוטה , בא ם שא ר
התנאי ם נשארי ם כמ ו שהיו . וא ף ע ל פ י שאי ן ז ו אל א חזר ה בלב ד ע ל תהליך ־ הייצו ר
בקנה־מיד ה ישווה , הר י עצ ם חזר ה זו , א ו רציפו ת זו , מקנ ה ל ו לתהלי ך סגולות־אופ י
מסוימות , חדשות , — או , מוט ב שנאמר : נוטל ת הי א ממנ ו א ת סגולות־האופ י
המדומות , הנודעו ת ל ו בחזק ת מהו ה בוד ד בלבד .

תהליך־הייצו ר פות ה במיק ח ש ל כוזדהעבוד ה לזמ ן מסוים , ופתיח ה ז ו התרת ־
ומתחדש ת תמיד , כל־אימ ת שנסתיי ם מוע ד ממכר ה ש ל העבודה . וע ל יד י כ ך חלפ ה
תקופת־ייצו ר מסוימ ת : שבוע , חודש , וכר . א ך אי ן הפוע ל ב א ע ל שכר ו אל א לאח ר
שכוח־עבודת ו כב ר פע ל ומימ ש בסחורו ת ג ם א ת ערכ ן ש ל עצמ ו וג ם א ת עודף ־
הערך . משמע : הו א שייצ ר ל א ר ק א ת עודף־הערך , שלפ י שע ה אי ן אנ ו רואי ם
ב ו אל א קרן־לצריכת ו ש ל בעל־ההון , כי־א ם ג ם א ת קר ן התשלומי ם ל ו לעצמו ,
היינו , א ת ההו ן המשתנה , ייצ ר — עו ד לפנ י שהו ן ז ה חוזר־וזור ם לידי ו בדמו ת
ש ל שכר־העבודה ; ואי ן מעסיקי ם אות ו אל א כ ל זמ ן שהו א חוזר־ומייצ ר א ת ההו ן
הזה . מכא ן נוסח ה ז ו ש ל הכלכלנים , שהזכרנו ה בפר ק הששזדעשר , נוסח ה 1 1 המתאר ת
א ת השכ ר כהשתתפו ת בתוצר ת עצמה 2 . חל ק הו א מ ן התוצר ת החוזרהדומיוצר ת תמי ד
ביד י הפוע ל — חל ק שחוזר־וזור ם אלי ו תמי ד בדמו ת שכר־העבודה . ודאי , שבעל ־
ההו ן פור ע ל ו א ת ערך־הסחור ה בממון . ואי ן ממו ן ז ה אל א שינוי־צור ה ש ל תוצרת ־
העבודה , א ו מוט ב שנאמ ר : ש ל חל ק מתוצרת־העבודה . בה־בשע ה שהפוע ל הופ ך חל ק
מאמצעי־הייצו ר לתוצרת , חוזר־ונהפ ך חל ק מתוצרת ו הקודמ ת לממון ; ז ו עבודת ו
מ ן השבו ע שעב ר א ו ממחצית־השנ ה האחרונה , ובעבודת ו ז ו משלמי ם ל ו בע ד
עבודת ו ש ל היו ם א ו ש ל מחצית־השנ ה העתידה־לבוא . אשלי ה זו , שצורת־הממו ן
הוליד ה אותה , נעלמ ת מי ד — משדני ם במעמד־הקאפיטאליסטי ם ובמעמ ד הפועלים ,
תח ת לדו ן בבעל־ההו ן הפר ט ובפועל־הפרט . מ ה שמעמד־בעלי־ההו ן נות ן בתמידו ת
למעמד־הפועלי ם — המסאו ת הן , בצור ה ש ל ממון , ע ל חל ק מ ן התוצרת , שהמעמ ד
האחרו ן מייצר ה והמעמ ד הראשו ן מנכסה . ואות ן המחאו ת הפוע ל מחזירן , וא ף כא ן
בתמידות , ליד י מעמ ד בעלי־ההון , ובכ ך הו א מוצי א מידי ו ש ל אות ו מעמ ד א ת החל ק
המגי ע ל ו לעצמ ו מתוצרתו־שלו . צורת־הסחור ה ש ל התוצר ת וצורת־הממו ן ש ל
הסחור ה אינ ן אל א מליטו ת כ ל אות ו עסק .

1 "העשירים , שה ם צורכי ם א ת תוצר י עבודת ם ש ל אחרים , אינ ם משיגי ם א ת התוצרי ם
הלל ו אל א על־יד י מעשי־הליפי ן (קניו ת ש ל סחורות).. . נדמה , איפוא , שה ם צפויי ם במהר ה
־לאפיס ת קרנות־המילואי ם שלהם.. . א ך במשט ר החברת י [הקיים ] השי ג העוש ר א ת הכו ח
לחזור־ולייצ ר עצנז ו על־יד י עבוד ת אחרים . העושר , כעבוד ה ומל־יד י העבודה , נוש א בכ ל
שנ ה פרי , שאפש ר שייהר ס בכ ל שנ ה והעשי ר ל א ייעני . אות ו פר י הי א ההכנסה , הנובע ת
מתו ך ההון. ״ ( ס י ס מ ו נ ד י : ״עיקרי ם חדשי ם וכו" / כר ד ראשון , עמ ׳ 81 , 82 . )

2 ״שכ ר כרותי ם — שניה ם י ש לראות ם כחל ק התוצר ת המוגמרת. " (ראמזיי : "מס ה
ע ל חלוק ת העושר״ , עט ׳ 142 . ) "חל ק התוצרת , הב א ליד י הפוע ל בצור ת שכר. " (ג / מיל :
״יסודו ת הכלכל ה המדינית״ , בתרגומ ו ש ל פאריסו , פארי ס 1823 , עמ ׳ 34 . )

466

21 . רפרודוקצי ה פשוט ה

מכאן : אי ן ההו ן המשתנ ה אל א צורת־תופע ה היסטורית , מיוחדת , ש ל הקר ן
לאמצעי־מחיה , א ו ש ל קרן־העבודה , שהפוע ל זקו ק ל ה לקיומ ו !לרפרודוקצי ה ש ל
עצמ ו ; ולעולם , בכ ל השיטו ת ש ל הייצו ר החברתי , חיי ב הו א עצמ ו לייצ ר אות ה קר ן
ולחזור־ולייצרה . ור ק משו ם כ ך •חוזרודוזורמ ת אלי ו תמי ד קרן־ ד,עבוד ה בצור ה ש ל
אמצעי־וזשלו ס בע ד עבודת ו — מפנ י שתוצרתו־של ו מתרחק ת ממנ ו תמי ד בצורת ו
ש ל ההון . ואול ם אות ה צורת־תופע ה ש ל קח־העבוד ה אינ ה משנ ה ול א כלו ם בעובדה ,
כ י מ ה שהפוע ל מקבל־כמפרע ה מא ת בעל־ההון , אינ ו אל א עבודת ו של ו עצמו ,
שנתלבש ה לבו ש ־חפץ 3 . נקה , למשל , איכר־צמית . 3 ימי ם בשבוע , למשל , הו א עוב ד
בשדהדשל ו ובאמצעי־עבוד ה משלו . בשא ר שלוש ת ימי־השבו ע הו א מבצ ע עבודת ־
צמיתי ם באחוז ת אדוניו . הו א חוזר־ומייצ ר תמי ד א ת קרן־העבוד ה ש ל עצמו , ובשביל ו
קר ן ז ו לעול ם אינ ה לובש ת צור ה ש ל אמצעי־תשלום , שאד ם שליש י יתנ ם ל ו במפרע ת
בע ד עבודתו . וכנג ד ז ה א ף עבודת־הכפייה , שהו א עוב ד שלא־בתשלום , אינ ה לובש ת
לעול ם צור ה ש ל עבודת־רשו ת ובתשלום . וא ם יבו א מה ר בעל־האחוז ה וינפ ס לעצמ ו
א ת השדה , א ת בהמת־העבודה , א ת הזרעים , בקיצו ר : א ת אמצעי־ ד,ייצו ר ש ל האיכר ־
הצמי ת — שו ב צרי ך ז ה למכו ר מכא ן ולהב א א ת כוח־עבודת ו לבעל־ ד,צמיתים . וא ם
שא ר התנאי ם נשארי ם כשהי ו — יעבו ד ג ם עת ה כמקוד ם 6 ימי ם בשבוע , 3 ימי ם
לעצמ ו ו־ 3 ימי ם למ י שהי ה בעל־הצמיתי ם ועכשי ו נהפ ך לבעל־שכירים . א ף עת ה
כמקוד ם ישתמש־ויבל ה א ת אמצעי־ ד,ייצו ר באש ר ה ם אמצעי־ייצור , וא ת ערכ ם
יעבי ר ע ל התוצרת . ג ם עת ה כמקוד ם ייכנ ס חל ק מסוי ם ש ל התוצר ת לתו ך הרפרו ־
דוקציה . אולם , מ ה עבודת־הצמיתי ם לובש ת צור ה ש ל עבודה־שכירה , כ ך לובש ת
קרן־העבודה , — שג ם עת ה כמקוד ם מייצר ה וחוזר־ומייצר ה האיכר־הצמי ת — צור ת
ש ל הון , שניתן־במפרע ה על־יד י בעל־הצמיתי ם לשעבר . הכלכל ן הבורגני , שמוח ו
המוגב ל אינ ו יכו ל להבדי ל בי ן צורת־התופע ה לבי ן מ ה שמופי ע ב ה — עוצ ם א ת
עיני ו מראו ת בעובדה , כ י אפיל ו בימינ ו אי ן קרן־ ו־,עבוד ה מופיע ה ע ל פנ י כדו ר
העול ם בצור ת הו ן אל א במקרי ם יוצאי ם מ ן הכלל 4 .

ודאי : ר ק א ז מקפ ח ההו ן המשתנ ה א ת משמעות ו כער ך הניתן־במפרע ה מתו ך
הקר ן ש ל בעל־ההו ן עצמף־א . א ם אנ ו דני ם בתהליך־ ד,ייצו ר הקאפיטאליסט י כשהו א
מצו י בזר ם המתמי ד ש ל חידושו . אך , הר י מ ן ההכר ח הוא , שהית ה ל ו ראשית , אי־ש ם
במקו ם ובזמן . מתו ך נקוד ת השקפתנ ו ע ד כא ן יוצא , איפוא , כ י קרו ב לודאי , שפעם ,
ביו ם מ ן הימים , בכוח ו ש ל הצב ר ראשונ י כל־שהוא , בלתי־תלו י בעבוד ת אחרי ם שלא -

3 "א ם משתמשי ם בהו ן כד י ליתן־במפתו ה א ת השכ ר לפועלים , הר י אי ן ב ו כד י להוסי ף
ול א כלו ם לקר ן בשבי ל קיו ם העבודה. " ( ק י י ז נוב ה בהער ה לספר , שהופי ע בהוצאתו :
״הגדרו ת בכלכל ה מדינית ״ למאלתוס , לונדו ן 1853 , עט ׳ 22 . )

4 "אפיל ו ל א כד י רבי ע ממספ ר הפועלי ם בעול ם מקבלי ם א ת שכר־עבודת ם כמפרע ה מא ת
בעלי־ההון. " (ריצ׳אר ד ג׳ונס : "ספר־לימו ד ש ל הרצאו ת ע ל הכלכל ה המדינית . ש ל
האומות״ . הרטפור ד 1852 , עט ׳ 36 . )

4 א א ף ע ל פ י שהפוע ל ד,הרשת י מקב ל א ת שכר ו כמפרע ה מא ת בעליו , אי ן הו א גור ם
ל ו למעש ה שו ם הוצאות , שהר י בדר ך כל ל ער ד השכ ר הז ה נשמר , בתוספ ת חחים , בתו ך
הער ך המשופ ר ש ל העצ ם שב ו הושקע ה עבודתו. " (אד ם ס מ י ת , "עוש ר העמים" , ספ ר
ראשון , פר ק שליש י [כר ך שני , עמ ׳ 335 ]. )

467

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

בשכ ר — נהפ ך בעל־ההו ן לבעל־ממון , וכ ך הי ה ביד ו לבו א א ל השו ק ולשמ ש קונ ה
ש ל כוח־העבודה . ואולם , עצ ם רציפות ו ש ל תהליך־הייצו ד הקאפיטאליסטי , היינו ,
הרפרודוקצי ה הפשוטה , מביא ה בעקבותי ה עו ד שינויי ם מוזרי ם אחרים , הפוגעי ם
ל א ר ק בחל ק ההו ן המשתנ ה אל א ג ם בהון־הכולל .

א ם בהו ן ש ל 1000 לי״ ש נוצ ר והול ך בדר ך פריודית , למש ל : שנה־שנה , עודף ־

ער ך ש ל 200 לי״ש , וא ם אות ו עודף־ער ך הולך־ונאכ ל שנה־שנ ה — הר י ברור , כ י
לאח ר שאות ו תהלי ך יחזור־ויישנ ה חמ ש שנים , יהי ה הסכו ם ש ל עודף־חער ך
הנאכ ל = 200 x5 , א ו יהי ה שוו ה לעו־ך־ההו ן ש ל 1000 לי״ ש שניתן־במפרע ה
בראשי ת התהליך . איל ו ל א הי ה נאכ ל עודף־הער ך השנת י אל א קצתו , למשל , למחצה ,
שו ב היתד . מתקבל ת אות ה תוצא ה לאח ר שתהליך־הייצו ר יחזור־ויישנ ה עש ר שנים ,
שהר י 10 1000 = 100 x לי״ש . ז ה הכל ל : ערך־ההו ן שניתן־במפרעה , א ם מחלקי ם
אות ו ע ל עודף־הער ך הנאכ ל שנה־שנה , נות ן א ת מספ ר השנים , א ו א ת מספ ר
התקופו ת ש ל הרפרודוקצי ה — ולאח ר שהלל ו חלפו , הר י ההו ן שניתן־במפרע ה
בתחילת ו נאכ ל על־יד י בעל־ההון , ובכ ך נעל ם מ ן העולם . דימו י זה , שמדמ ה בעל ־
ההון , כ י א ת תוצרת ה ש ל עבודת־זרי ם שלא־בשכר , א ת עודף־הערך , הו א אוכל ,
וא ת ער ך ההו ן הראשונ י חו א מקיי ם — אי ן ב ו לחלוטי ן כד י לשנו ת משה ו בעצ ם
העובדה . משעבר ו כמ ה שני ם במניי ן מסוים , שוו ה ערך־ההז ן אש ר בקניינ ו לסכו ם
עודף־הער ך שניכ ם לעצמ ו באות ו מניי ן השני ם לל א אקויואלנט , וסכום־הערכי ם
שנאכ ל ע ל יד ו שוו ה לערך־ההו ן הראשוני . ודאי : נשתמ ר ביד ו הו ן של א נשתנ ה
בגדלו , וחל ק ממנ ו — בניינים , מכונות , וכו ׳ — הי ה מצו י כב ר כשהבי א א ת עסק ו
ליד י תנועה . ואול ם כא ן הדברי ם אמורי ם בערכ ו ש ל ההון , ול א בגופי־חלקי ו
החומריים . א ם אוכ ל אד ם א ת כ ל רכושו , על־יד י כ ך שהו א משתק ע בחובו ת השקולים ,
כנג ד הער ך ש ל רכוש ו זה , שו ב אי ן רכוש ו כול ו מייצ ג אל א א ת הסכום־הכול ל ש ל
כ ל חובותיו . והו א הדי ן אצ ל בעל־ההו ן שאכ ל א ת האקויואלנ ט השקול־כנג ד הונ ו
שניתן־במפרע ה : ערכ ו ש ל הו ן ז ה שו ב אינ ו מייצ ג אל א א ת הסכוט־הכול ל ש ל
עודף־הער ך שניכס ו ללא־תשלום . שו ב אינ ה קיימ ת אפיל ו פרוד ה אח ת ש ל ער ך
מהונ ו הקודם .

מכא ן : ג ם א ם נסי ח דע ת מכ ל הצב ר — עצ ם רציפות ו ש ל תהליך־הייצור , א ו
הרפרודוקצי ה הפשוטה , מגלגל ת בהכר ח כ ל הון , כעבו ר תקופ ה קצר ה א ו ארוכה ,
בהו ן מוצב ר א ו בעודף־ער ך מהופך־להון . וג ם א ם קודם־לכ ן הי ה ההון , ע ם כניסת ו
לתו ך תהליך־הייצור , קניינ ו ש ל המשתמ ש בו , פר י עבודת ו האישי ת — סופ ו להיו ת
במוקד ם א ו במאוח ר ער ך מנוכ ס ללא־אקויואלנט , א ו גילףם־חומרי , א ם בצורת־ממו ן
וא ם בצור ה אחרת , בשבי ל עבודת־אחרי ם שלא־בתשלום .

בפר ק רביע י העלינו : מציאו ת בלב ד ש ל ייצור־ערכי ם ומחזור־סחורו ת ל א
הספיק ה בשבי ל הפיכת ו ש ל ממו ן להון . הי ה צור ך עוד , שבעל־הער ך א ו בעל־הממון ,
מכאן , ובע ל העצמו ת היוצרת־ערכים , מכאן ; שבע ל אמצעי־הייצו ר ואמצעי־המחי ה
מכאן , ומ י שאי ן בקניינ ו ול א כלו ם אל א כוח־עבוד ה בלבד , מכא ן — יהי ו עומדי ם
ז ה כנג ד זה : ז ה כמוכ ר וז ה כקונה . הוו ה אומר : הפרד ה ז ו בי ן תוצרת־העבוד ה ובי ן
העבוד ה עצמה , בי ן תנאי־העבוד ה האובייקטיביי ם ובי ן כוח־העבוד ה הסובייקטיב י —
468

21 . רפרודוקצי ה פשוט ה

הי א ששימש ה היסו ד הנתו ן בממש , הי א ששימש ה נקודת־המוצ א לתהליך־הייצו ר
הקאפיטאליסטי .

ואול ם מ ה ששימ ש בתחילת ו נקודת ־ מוצ א בלב ד הול ך ומתייצ ר בכ ל פע ם
מהדש , מחמ ת עצ ם רציפות ו ש ל התהלי ך — מחמ ת הרפרודוקצי ה הפשוט ה — ונעש ה
קב ע לתמי ד בחזק ת תוצא ה עצמאי ת ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי . מצ ד אחד , תהליך -
הייצו ר הופ ך באידהפס ק א ת העוש ר החומר י להון , לאמצע י ש ל שיערו ך והנא ה
בשבי ל בעל־ההון . ומצ ד השני , הפוע ל יוצ א תמי ד מתו ך התהלי ך כפ י שנכנ ס לתוכ ו —
הו א עצמ ו מקו ר העושר , א ך נק י מכ ל האמצעי ם להגשי ם אות ו עוש ר לעצמו . הואי ל
ולפנ י שנכנ ס לתו ך התהליך , נלקח ה ממנ ו עבודתרשל ו ונהפכוז־לזרים , נתנכס ה
על־יד י בעל־ההו ן והוחדר ה לתו ך גופ ו ש ל ההון , על־כ ן לובש ת הי א תמי ד בזמ ן
התהלי ך לבוש־זזפ ץ — בתוצרת־זרים . מכיו ן שתהליך־הייצו ד הו א כאח ד ג ם תהלי ך
ש ל צריכ ת כודדהעבוד ה על־יד י בעל־ההון , על־כ ן הולכת־ונהפכ ת תמי ד תוצרת ו
ש ל הפוע ל ל א ר ק לסחורה , אל א להון : לערך , המוצ ץ א ת הכו ח יוצר־הערכי ם ז
לאמצעי־מחיה , שי ש בה ם כד י לקנו ת בגי־אד ם ; לאמצעי־ייצו ר המעבידי ם א ת
המייצר 5 . ועל־כ ן מייצ ר הפוע ל עצמ ו בלא־הפס ק א ת העוש ר האובייקטיב י להיות ו
הון , מעצמ ה זר ה לו , מושל ת ב ו ומנצל ת אותו ; וא ף בעל־ההו ן מייצ ר בלא־הפס ק
א ת מח־העבוד ה להיות ו מקו ר סובייקטיב י לעושר , מקו ר מופשט , נפר ד מ ן האמצעי ם
להתגלמות ו והתגשמות ו ש ל העושר , מקו ר שאינ ו קיי ם אל א בעצ ם גופ ו ש ל הפוע ל —
קיצור ו ש ל דבר : בעל־ההו ן מייצ ר א ת הפוע ל להיות ו פועל ־שכיר 3 . אות ה רפרו -
דוקצי ה מתמד ת ש ל הפועל , א ו הנצחת ו—תנא י הכרח י הו א [מ 0 מ 01113 6 מ 81 ] לייצו ר
הקאפיטאליסטי .

צריכת ו ש ל הפוע ל — מסו ג כפו ל היא . בתו ך הייצו ר עצמ ו צור ך הו א בעצ ם
עבודת ו אמצעי־ייצו ר והופכ ם לתוצרים , שערכ ם גבו ה יות ר מערכ ו ש ל ההו ן שניתן ־
כמפרעה . זוה י צריכת ו הפרודוקטיבית . זוה י בו־בזמ ן צריכ ת ש ל כוח־עבודת ו ביד י
בעל־ההון , שקנ ה אותו . מצ ד שנ י מוצי א הפוע ל א ת הממון , שנפר ע ל ו בע ד ממכ ר
כוח־עבודתו , ע ל אמצעי־מחיה : זוה י צריכת ו האישית . הוו ה אומר : שונו ת ז ו מז ו
בכול ן צריכת ו הפרודוקטיבי ת וצריכת ו האישי ת ש ל הפועל . בצריכ ה הראשונ ה
הפוע ל עוש ה ככודדמני ע ש ל ההו ן וקניינ ו ש ל בעל־ההו ן הוא ; בצריכ ה השניי ה
קניינ ו ש ל עצמ ו הו א ומבצ ע תיפקודי־חיי ם מחו ץ לתהלי ך הייצור . תוצא ת הצריכ ה
הראשונ ה — חיי ו ש ל בעל־ההו ן : תוצא ת הצריכ ה השניי ה — חיי ו ש ל הפוע ל גופו .

5 "הר י זוה י תכונ ה מופלא ה מיוחדת־במינ ה ש ל עבוד ה פרודוקטיבית . כ ל מ ה שמגי ע
ליד י צריכ ה פרודוקטיבי ת — הר י ז ה הון , ועל־יד י הצריכ ה הו א נעש ה הון. ' (ג ׳ יימ ס מיל :
״יסודו ת ש ל כלכל ה מדינית״ ׳ עמ ׳ 242 . ) א ך ג / מי ל ל א עמ ד ע ל סוד ה ש ל "אות ה תכונ ה
מופלא ה מיוחדת־במינה. "

6 "ואמנ ם נכו ן הדבר , כ י ע ם הנהג ת מאנופאקטור ה בפע ם הראשונ ה מעסיק ה ז ו עניי ם
הרבה , א ך אי ן הלל ו חדלי ם להיו ת עניים , והמשכת ה ש ל ז ו יוצר ת עו ד הרב ה עניים. "
(״נימוקי ם בע ד הגבל ת היצו א ש ל צמר״ . לונדו ן 1677 , עמ ׳ 19 . ) "והנ ה החוכ ר (• 0161 ־ £31 )
מצהי ר בתיפלותו , כ י הו א הדוא ג לקיומ ם ש ל עניים . מתקיימי ם ה ס באמ ת — בעניים. '
("נימוקי ם בע ד העלא ת המסי ם למע ן העניים , שהל ה בזמ ן האחרון , א ו סקירת־השיא ה ע ל
מחירי־העבוד ה ומחירי־המזונות״ . לונדו ן 1777 , עמ ׳ 31 . )

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ז

ע ם הדיו ן ב״יום־חעבודח " וכ ר נתחוו ר לנ ו דר ך אגב , כ י תכופו ת אנו ס הפוע ל
לעשו ת א ת צריכת ו האישי ת דבר־ארע י בלב ד בתחליד־חייצור . במקר ה ז ה מגי ש
הו א לעצמ ו אמצעי־מחי ה כד י לקיים־ולהתמי ד א ת כוח־עבודתו , כדר ך שמגישי ם
פח ם ומי ם למכונודהקיטור , א ו שמ ן לאופן . וכ ך אי ן אמצעי־צריכת ו אל א אמצעי ־
צריכ ה בשבי ל אמצעי־ייצור , צריכת ו האישי ת הי א צריכ ה פרודוקטיבי ת במישרין .
אול ם אי ן ז ה אל א שימוש־לרעה , בלתי־חשו ב בשבי ל עצ ם תהליך־הייצו ר
הקאפיטאליסטי 7 .

שוני ם פנ י הדברים , משדני ם ל א בבעל־החו ן הפר ט ובפועל־הפרט , אל א במעמ ד
בעלי־ההו ן ובמעמ ד הפועלים , ל א בתהליך־היחי ד ש ל ייצו ר הסחור ה אל א בתהלי ך
הייצו ר הקאפיטאליסט י ע ל זרם ־ תנועת ו והיקפ ו החברתי . — משמשקי ע בעל־ההו ן
מקצ ת הונ ו בכודדעבודה , הריח ו משער ך בכ ך א ת הונדהכולל . נמצ א טומ ן פ ח אח ד
ותופ ס שת י ארנבות . הו א נעכ ר ל א ר ק במ ה שהו א מקב ל מיד י הפוע ל אל א ג ם
במ ה שהו א נות ן לו . ההו ן היוצ א מרשות ו ע ם החליפי ן בכוח־העבוד ה נהפ ך לאמצעי ־
מחיה , שצריכת ם משמש ת כד י לחזור־ולייצ ר שרירים , עצבים , עצמו ת ומו ח ש ל
הפועלי ם המצויים , וג ם כד י להולי ד פועלי ם חדשים . הוו ה אומר : בתחומ י הדברי ם
שה ם מ ן ההכר ח הגמור , הר י הצריכ ה האישי ת ש ל מעמד־הפועלי ם גלגול־חוז ר הי א :
אמצעי־המחיה , שההו ן מוציא ם מרשות ו תמורת־כוח־עבודה , חוזרים־ומתגלגלי ם
בכוח־עבודח , הנית ן מחד ש לניצו ל ביד י ההון . הו א ייצו ר והו א ייצור־חוז ר ש ל
אמצעי־הייצו ר ההכרחי־ביות ר בשבי ל בעלי־ההו ן — ש ל הפוע ל עצמו . הוו ה אומ ר :
צריכת ו'האישי ת ש ל הפוע ל ממשיכ ה להיו ת גור ם הייצו ר והייצור־החוז ר ש ל ההו ן —
א ם שהי א מתרחש ת בתו ך הסדנה , בית־ ד,חרוש ת וכ ד וא ם מחו ץ להם , א ם בתו ך
תהליך־ ד,עבוד ה וא ם מחו ץ לתהלי ך זה , ממ ש כניקו י המכונה , בי ן א ם הו א נעש ה
בזמ ן תהליך־העבוד ה ובי ן א ם בהפסקו ת מסוימו ת שלו . שו ב אי ן ז ה נוג ע כל ל לעניין ,
שהפוע ל מגשי ם א ת צריכת ו האישי ת למע ן עצמ ו ול א למע ן בעל־חהון . הר י ג ם
תצרכתד , ש ל ב ד,מוד ד,עבוד ה אינ ה פוסק ת מלשמ ש גור ם הכרח י בתהליך־חייצו ר —
דוק א משו ם שהבהמ ה אוכל ת מד , שאוכל ת להנאתה־היא . החזקת ו וייצוררהחוז ר ש ל
מעמד־הפועלי ם בתמידו ת ה ם תנאי ם מתמידי ם בשבי ל ייצורדהחוז ר ש ל ההון , יכו ל
בעל־ההו ן להשאי ר בלא־דאג ה א ת קיו ם התנאי ם האל ה ביד י הפועלי ם ויצריהם :
יצ ר הקיו ם העצמ י והיצ ר ש ל פריה־ורביה . כ ל עיק ר דאגת ו היא : לצמצ ם א ת
צריכת ם האישי ת ולהעמיד ה ע ל ההכרח י בלבד , כרחו ק מזר ח ממער ב רחו ק הו א
מאות ה גסו ת שבדרום־אמריקה , ש ם כו*פי ן א ת הפוע ל לאכו ל מאכלי ם מזינים־יות ר
במקו ם מאכלי ם מזינים־פחות 8 .

7 ד ו ם י ל א הי ה מדקל ם טענותי ו בהדגש ה יתיר ה כל־כ ך בעניי ן ז ה — איל ו הי ה חוד ר
באמ ת להו ד סוד ה ש ל "הצריב ה הפרודוקטיבית" .

8 "הפועלי ם במכרו ת שבאמריק ה הדרומית , שעיסוק ם יום־יו ם (ייתכ ן שעיסו ק ז ה הו א
החמו ר ביות ר בכ ל העולם ) הו א לשא ת ע ל שפמ ם מעמס ה ש ל מתכות, , במשק ל 180 — 200
פונט , ולהוציא ה לאו ר העול ם מתו ך עומ ק ש ל 450 רג ל — מתקיימי ם ר ק ע ל לח ם ופולי ם ;
ה ם עצמ ם הי ו מעדיפי ם לקב ל לה ם בלב ד למזון , אל א שבעליה ם גילו־ומצאו , כ י ע ל הלח ם
(בלבד ) ל א יהי ו חזקי ם כ ל כ ך לעבודה , וה ם מטפלים , איפוא , בפועלי ם כבסוסים , ומכריחי ם

470

21 . רפרודוקצי ה פשוט ה

ולפיכ ך ג ם אי ן כעל־ההו ן ונציג ו האידיאולוגי , הו א הכלכל ן המדיני , רואי ם
צריכ ה פרודוקטיבי ת אל א בחל ק ז ה מצריכת ו האישי ת ש ל הפוע ל הדרו ש להנצחת ו
ש ל מעמד־הפועלים , הוו ה אומר , בחל ק ז ה שצרי ך באמ ת לאכל ו כד י שההו ן יוכ ל
לאכו ל א ת כוח־העבוד ה ; ואל ו כ ל מ ה שהפוע ל יאכ ל חו ץ מכך , להנאת ו ש ל עצמו ,
הר י ז ו צריכ ה בלחי ־ פרודוקטיבית 9 . איל ו הבי א הצבר־ההו ן ליד י עליי ת שכר ־
העבודה , וממיל א ליד י ריבו י אמצעי־הצריכ ה ש ל הפועל , א ך בל א שההו ן יצרו ך יות ר
כוח־עבוד ה — שו ב הי ה יוצא , כ י ההו ן המוס ף נצר ך צריכ ה בלתי־פרודוקטיבית 10 .
ולאמית ו ש ל דבר : הצריכ ה האישי ת ש ל הפוע ל צריכ ה בלתי־פרודוקטיבי ת הי א
לגב י עצמו , שכ ן אי ן הי א חוזרת־ומייצר ת אל א א ת האיש־הפר ט במחסורו ; פרודוק -
טיבי ת הי א לגב י בעל־ההו ן והמדיוה , שכ ן י ש ב ה משו ם ייצו ר הכו ח שמייצ ר עוש ר
לאחרים 11 .

נמצאנ ו למדים : מתו ך נקודודההשקפ ה החברתי ת משמ ש מעמד־הפועלי ם —

ג ם מחו ץ לתהליך־העבוד ה הישי ר — אבזר ו ש ל ההון , ממ ש כמכשיר־העבוד ה הדומם .
ואפיל ו הצריכ ה האישי ת ש ל מעמד־הפועלי ם אינה , בתחומי ם מסוימים , אל א גור ם
אח ד בתהליך־הייצור־החוז ר ש ל ההון . א ך תהלי ך ז ה שקו ד ע ל כך , שמכשירי־ייצו ר
אלה , מחוננ י תודע ה עצמית , ל א יקומ ו ויברח ו — ע ם שהו א :מתמי ד להרחי ק א ת
תוצרת ם מקוטבם־ה ם א ל הקוט ב המנוג ד : א ל ההון . הצריכ ה האישי ת [ש ל הפועלים ]
מקיימת , מצ ד אחד , א ת החזקת ם וייצורם־החוז ר ; ומצ ד שני , לפ י שהי א מכלה ־
והולכ ת א ת אמצעי־המחיה , הי א מקיימ ת א ת הופעת ם ההוזרת־ומתמד ת בשוק ־
העבודה . העב ד הרומא י אסו ר הי ה א ל אדוני ו באזיקים , הפועל־השכי ר אסו ר א ל
בעלי ו בחוטי ם סמויי ם מ ן העין . :מראית־עי ן ז ו ש ל אי־תלות ו ניזונ ה מתו ך ההתחלפו ת
המתמד ת ש ל בעלי־השכירי ם הפרטיי ם וכ ן מתו ך הבדי ה המשפטי ת [ 18 עגז' נ 601 : 10 ]
אש ר בחוזה .

מקוד ם הי ה ההו ן מקיי ם — כ ל אימ ת שרא ה צור ך בכ ך — א ת זכו ת בעלות ו
ע ל הפוע ל תחפש י בכו ח חוק־של־כפייה . למשל , ע ד שנ ת 1810 הית ה אסור ה באנגלי ה
הגירת ם ש ל פועל י המכונו ת ומ י שעב ר ע ל כ ך נענ ש עונשי ן חמורים .

ייצורו־החח ר ש ל מעמד־הפועלי ם כול ל ג ם הנחלת ה ש ל ההתמחו ת וצבירת ה
מדו ר לדור 12 . ע ד כמ ה מונ ה בעל־ההו ן בי ן תנאי־הייצו ר השייכי ם ל ו ג ם א ת קיומ ו

אות ם לאכו ל פולים ! והפולי ם עשירי ם יותר , במיד ה יחסית , בעפר־העצמו ת [זרחיודהסידן ]
מ ך הלחם. ״ (ליביג : הכימי ת ושימוש ה בחקלאו ת ובפיזיולוגיה״ , חל ק ראשון , עמ ׳ 194 ,
העדה. )

9 ג ' י ימ ס מיל : ״יסודו ת הכלכל ה המדינית״ , עמ ' 238 ואילך .

19 "איל ו על ה מחי ר העבוד ה ע ד כד י כך , שע ל א ף גידול ו ש ל ההו ן אי־אפש ר הי ה
להעסי ק יות ר עבוד ה — היית י אומר , כ י תוספ ת ז ו ש ל הו ן נצרכ ת עדיי ן צריכד , בלתי ־
פרודוקטיבית. ״ ( ר י ק א ר ד ו : ״עיקר י הכלכל ה המדינית״ , עמ ׳ 163 . )

11 "הצריכ ה הפרודוקטיבי ת היחידה , במובנ ה האמיתי , הי א צריכת ו ש ל העוש ר א ו
הריסת ו (הו א מתכוו ן לבילוי ם ש ל אמצעי־הייצוד ) ביד י בעל־ההו ן לצרכ י הרפדודוקציה.. .
הפועל.. . משמ ש'צרכ ן פרודוקטיב י לגב י האי ש המעסי ק אות ו ולגב י המדינה , א ך לדיוק ו ש ל
דב ר ל א לגב י עצמו. ״ ( מ א ל ת ו ם : ״הגדרו ת וכר״ , עמ ׳ 30 . )

12 ״הדב ר היחיד י שנית ן לומ ר עליו , כ י הו א נאג ר ומוכן־מותק ן מקוד ם — הר י ז ו

471

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

ש ל מעמ ד פועלים־מומחים , ול א עו ד אל א שהו א רוא ה בכ ך משו ם מציאו ת ממשי ת
בשבי ל ההו ן המשתנ ה של ו — מתבלט , בזמ ן שב א משב ר ומעל ה א ת סכנ ת אבדנ ו
ש ל אות ו מעמד . בידוע , שבעטי ה ש ל מלחמת־האזרחי ם באמריק ה ומצוקת־הכותנ ה
שבא ה בעקבותיה , נדחק ו והושלכ ו לרחו ב רוב ם ש ל פועל י הכותנ ה אש ר בלאנקשיי ר
וכף . מעמקי־לב ם ש ל מעמ ד הפועלי ם גופ ו וש ל שא ר שכבו ת החבר ה — נישא ה
הקריא ה לסיו ע מטע ם המדינה , א ו למגבי ת לאומי ת ש ל תרומות , כד י לאפש ר
א ת הגירת ם ש ל ה״מיותרים " א ם למושבו ת האנגליו ת וא ם לארצות־הברית . אות ם
ימי ם נתפרס ם ב״טיימס ״ ( 24 במאר ס 1863 ) מכתב ו ש ל אדמ ו נ ד פוטר , מ י
שהי ה נשיא ה ש ל לשכת־המסח ר במאנצ׳סטר . בבית־הנבחרי ם כינ ו למכת ב זה ,
ובצדק , בש ם "המאניפס ט ש ל החרשתנים" 13 . אנ ו מביאי ם כא ן כמ ה קטעי ם אופייניים ,
שבא ה בה ם ליד י ביטוי , לל א כח ל ושרק , זכות־בעלות ו ש ל ההו ן ע ל מח־העבודה .

"י ש להעמי ד אות ו (א ת הפוע ל המובטל ) ע ל כך , ב י האספק ה ש ל פועלי ־
הכותנ ה גדול ה יתר־על־המידה.. . וצרי ך באמ ת להפחית ה בשליש , בקירוב , וא ז
יהי ה ביקו ש ברי א אחר י שנ י השלישי ם הנותרים.. . דע ת הקהל.. . דורש ת בכ ל תוק ף —
הגירה.. . האדו ן (כלומר , חרשתן־הכותנה ) אינ ו יכו ל לראו ת בלב ב שלם , כיצ ד
נוטלי ם הימנ ו א ת אספקת־העבוד ה בשביל ו ; רשא י הו א לחשוב , ואול י בצדק , שאי ן
בכ ך ל א מ ן היוש ר ול א מ ן החכמה.. . אך , א ם רוצי ם להקדי ש מכספי־הציבו ר לש ם
סיו ע ההגירה , הר י י ש ל ו הזכו ת להשמי ע דעתו , ואול י ג ם למתות. " אות ו פוט ר
עומד־ומוכי ח בהמש ך דבריו : כמ ה גדול ה תועלת ה ש ל תעשיית־הכותנ ה ? כיצ ד
״משכ ה אלי ה לל א ספ ק א ת עודף־האוכלוסיי ה מאירלאנ ד ומ ן המחוזו ת החקלאיים ״ ;
כמ ה עצו ם היקפה ; היא ך סיפק ה בשנ ת 1860 3 !/ 5 מכ ל סח ר היצו א האנגלי ? היא ך
תלך־ותתפש ט שו ב כעבו ר שני ם מועטו ת ע ם התרחבות ו ש ל השוק , וביחו ד בהודו ,
וע ם אספקת־חוב ח ש ל כותנ ה במיד ה הדרוש ה במחי ר ש ל 6 פנסי ם הפונט . אחר־כ ך
הו א ממשי ך ואומד : ״במרו ץ הזמן.. . — שנ ה אחת , שנתיים , א ו שלו ש שני ם —
העצ ר הכמות.. . וחיית י רוצ ה לשאו ל שאל ה זו : ראוי ה תעשיי ה ז ו שיחזיק ו בה ו
ראוי ה היא , שנקיי ם סד ר בהחזק ת המכונו ת (כןנת ו למכונות־חעבוד ה החיות ) ?
וכלו ם אי ן ז ו איוול ת גדולה־ביותר , א ם חושבי ם לות ר עליה ן ? דעת י היא : הן . מסכי ם
אני , שאי ן הפועלי ם קניי ן (״י< 1 ' 01 (;[ 0 ־ 1 ר [ 6 1101 3 ־ 31 8 י 01 > 1 יז 0 ז \ \ 11131 1116 ג\ 1 311 0 ״ ) ,
אי ן ה ם קניינ ם ל א ש ל לאנקשיי ר ול א ש ל אדוני ה ; ואול ם ה ם מעוז ם ש ל ז ו וש ל
אל ה : ה ם הכו ח הרוחנ י והמאומן , שאינ ו נית ן להחלפ ה במש ך דו ר של ם ; ואל ו עצ ם
המכונו ת שה ם עובדי ם בה ן (׳׳ז 1 ע 0 ע ז ז £1163 111011 ז י'״' 3 ע 130111116 מ ©• 61 מ ! 1116 " ) —כמ ה
מרובו ת מה ן אפש ר להחלי ף בתועל ת רבה , ואפיל ו לשפר , במש ך שנים־עש ר חודש 14 .

מומחיות ו ש ל הפועל.. . הצברדדאגירת ה ש ל עבוד ה מומחי ת — אות ה פעול ה השובה־ביות ר
מבוצעת , לגב י ההמו ן הגדו ל ש ל הפועלים , בל א השתתפו ת כל־שהי א מצ ד ההון. "( ה ו ד ג ׳ מ -
קין : ״הגנ ת העבוד ה נג ד טענו ת ההון״ , עט ׳ [ 12 ] , 13 . )

13 ״מכת ב ז ה נית ן לראו ת ב ו מאניפס ט ש ל החרשתנים. ״( פ ר א נ ד : הצע ה בדב ר מצוק ת
הכותנה , מוש ב הבי ת התחתו ן ב* 27 באפרי ל 1863 . )

14 והר י נזכור , כ י אות ו מו ן עצמו . מחל ל בחלי ל אח ר בנסיבו ת מצויות , כשצרי ך להורי ד
א ת שכר־העבודה . א ז מצהירי ם ״הבעלים ״ פ ה אח ד לאמו ר (רא ה פרש ה רביעית , הער ה 188 ,

472

21 . רפרודוקצי ה פשוט ה

וא ם תעודד ו א ו תרשו(! ) א ת ההגיר ה ש ל מזז־העבוד ה — בעל־ההו ן מ ה יהי ה עליו? "
1116 0£ 1 ¥71131 ) 311 , 316 ־ 11£1 מ 6 1:0 ינסעוסנ ן זןבנ&מסזז ד 116 : ) ׳!! 3110 ת ס 3£6 תגז 31100 נ " )
"? 1131181 ע 03 , צעק ה ז ו היוצא ת מ ן הל ב מזכיר ה א ת מארשאל־החצ ר קאלב״וז . )
,""טל ו א ת שמנם־וסלת ם ש ל הפועלים , וההו ן היצי ב (הקרן ) ייר ד בערכ ו במיד ה
מרובה , ואל ו ההו ן החוז ר ל א יטי ל ע ל עצמ ו א ת המאב ק ע ם האספק ה הדל ה ש ל
עבוד ה מטי ב גרוע.. . באי ם ואומרי ם לנו : הפועלי ם רוצי ם בכ ך (בהגירה) . אכ ן טבע י
הוא , שיהי ו הלל ו רוצי ם בכך.. . צמצמו , כווצ ו א ת העס ק ש ל הכותנה , על־יד י כ ך
שתטל ו ממנ ה א ת כוח־העבוד ה 37 113 ^- 3 ^ 111 ^ 7 131 <!) , והפחית ו

א ת הוצאותי ה ע ל שכר־עבודה , נאמר , ב* ^ א ו ב־ 5 מיליוני ם — ומ ה יהי ה ע ל
המעמ ד אש ר מעלי ו [מע ל מעמד־הפועלים] , ע ל החנוני ם הזעירים ? ומ ה יה א ע ל
הרנטות , ע ל שכר־הצריפי ם ?.. . עקב ו אחר י התוצאו ת לעיל א ולעיל א ע ד לחוכ ר
הזעיר , ע ד לבעל־הבי ת שמצב ו טוב־יותר.. . ובעל־הקרק ע — והגיד ו אתם : כלו ם
י ש ל ך הצעה , ש ל איבוד־לדע ת בשבי ל כ ל המעמדו ת שבמדינה , חמור ה מז ו שרוצ ה
להתי ש א ת האומה , להוצי א מתוכ ה א ת טוב י פועלי ה החרשתיי ם ולהרו ס א ת ערכ ו
ש ל חל ק מ ן ההו ן הפרודוקטיבי־ביות ר ומ ן העוש ר אש ר ב ה ? ״ "אנ י ממלי ץ ע ל
מילו ה (ש ל 5 — 6 מיליוני ם לי״ש).. . מחולק ת אול י לשלו ש א ו ארב ע שנים , שתהי ה
נתונ ה להנהל ת מפקחי ם מיוחדים , מצורפי ם א ל הדירקטוריו ן ש ל ועדות־העזר ה
לעניי ם אש ר במחוזו ת הכותנ ה ! ע ל הנהל ת המילנ ה יוטל ו תקנו ת חוקיו ת מיוחדות ,
שיה א בה ן לכפו ת עיסו ק מקצוע י א ו עבוד ה מסוימת , כד י לקיי ם לפחו ת א ת רמת ם
המוסרי ת ש ל מקבל י המילנה.. . כלו ם י ש ל ך פורענו ת קש ה לבעלי־קרקעו ת א ו לאדוני ם

[ש ל התעשייה ] (" 8 ־ 0138161 ־ 01 8 ־ 1077 1161 ) 1311 ־ £01 86 ־ ¥01 ! 8 מ 11 1 1 ? 13 ז 3 0311 ״ ) מ ן

הויתו ר ע ל פועליה ם המשובחים־ביותר , מ ן הדמוראליזאצי ה ועכירות־הרו ח ש ל שא ר
הפועלים , על־יד י הגיר ה מורחבת , שי ש עמ ה משו ם התרוקנו ת — התרוקנו ת ש ל
הו ן וער ך בחבל־אר ץ שלם? "

פ 1 טר , ז ה בחירם־שופר ם ש ל חרשתני־הכותנה , מבחי ן שנ י סוג י "מכונות" ;

אל ו ואל ו שייכו ת לבעל־ההון , אל א שמכונו ת אל ו עומדו ת בבית־חרשתו , ואל ו שוכנו ת
בלילו ת ובשבתו ת בחוץ , בבקתות . הראשונו ת דוממות , האחרונו ת — רו ח חיי ם בהן .
המכונו ת הדוממו ת ל א ר ק שה ן מתקלקלו ת ופוחתות־בערכ ן יום־יום , אל א ג ם חל ק
גדו ל מכמות ן המצוי ה מתיישן־והול ד בלא־הפסק , מחמ ת ההתקדמו ת הטכני ת
המתמדת , ע ד כד י כ ך שבמש ך חדשי ם מועטי ם אפש ר להחליפ ן במכונו ת חדשו ת
לתועל ת ולברכה . כנג ד ז ה המכונו ת שרוח־חיי ם בה ן משביתו ת והולכו ת ככ ל

עט ׳ 348 ) : "מוט ב לה ם לפועלי־התעשייה , לטובתם , שיזכר ו יפה , כ י פעל ם אינ ו למעש ה
אל א סו ג נמו ך ש ל עבוד ה מאומנ ת : וכ י אי ן ל ד דבר , שיה א נקנ ה בקלו ת יתירה , א ו שיה א
משתל ם יות ר יפ ה לפ י איכותו , א ו שאפש ר לרכו ש לעצמ ו בפחו ת זמ ן ובשפע , תו ך אימי ז
קצ ר ש ל הבלתי־מנוס ה ביות ר — כעבודת ו ש ל פוע ל בבית־ ד,חרושת . ואמנ ם מנגנון ־ המכונו ת
ש ל הבעלי ם (מנגנו ן ז ה — כ ך אנ ו שומעי ם עת ה — אפש ר להחליפ ו ולשכלל ו ב־ 12 חדשי ם
בתועל ת יתירה ) ממל א תפקי ד חשו ב יות ר בהרב ה בעסק־הייצור , משממלאו ת עבודת ו
ומומחיות ו ש ל הפועל , (מומחיו ת ז ו — עכשי ו אי ן להחליפ ה במש ך 30 שנה) , שחינו ך ש ל
שש ח חדשי ם מספי ק כד י להורות ן וכ ל פוע ל פשו ט מסוג ל ללמדן. "

473

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

שמאריכו ת ימים , ככ ל שה ן אוגרו ת יותר־ויות ר התמחו ת ש ל דורות . ע ל דברי ו ש ל
איל־החרוש ת משי ב ה״טיימם׳ / בי ן השאר :

";מ ר אדמונ ד פוט ר מתרש ם כ ל כ ך מחשיבות ם המיוחד ת והעליונ ה ש ל אדוני ־
הכותנה , שהו א מוכ ן ומזומ ן לכלו א חצ י מיליו ן פועלי ם בבית־עבודודלעניי ם
[ 1101186 ) ¥01-1 ! ] מוסר י ענקי , ובלב ד לקיי ם אות ו מעמ ד ולשמ ר לנצ ח א ת מקצועם .
,כלו ם ראוי ה תעשיי ה ז ו שיחזיק ו ב ה ? ׳ — כ ך שוא ל מ ר פוטר . — ואנ ו משיבי ם :
,הן , בכ ל האמצעי ם הכשרים׳ . ועו ד שוא ל מ ר פוטר : ,ראוי ה היא , שנקיי ם סד ר
בהחזק ת המכונות? ׳ — כא ן אנ ו עומדי ם ומהססים . בש ם ,מכונות ׳ מתכוו ן מ ר פוט ר
למכונו ת האנושיות ; שהר י הו א ממשי ך להצהי ר בתוקף , כ י אי ן כןנת ו לנהו ג בה ן
כבקניי ן מוחלט . חוב ה עלינ ו להודות , כ י אי ן אנ ו חושבי ם זא ת ל,ראוי׳ , ואפיל ו ל א
לאפשרי , שנקיי ם סד ר בהחזק ת המכונו ת האנושיו ת — כלומר , לכלו א אות ן ולסו ך
אות ן בשמ ן ע ד שיזדקק ו להן . דרכ ה ש ל המכונ ה האנושי ת להעלו ת חלוד ה מחמ ת
בטל ה — תסוב ו אות ה כאש ר תסוכ ו ותמרקו ה כאש ר תמרקו . ית ר ע ל כ ן : המכונו ת
האנושיו ת מוכשרו ת — וזא ת ראינ ו לפנ י זמן־מ ה — להעלו ת קיטו ר בכו ח עצמ ן
ולהתפק ע א ו להשתול ל ברוח־עועי ם בכרכי ם שלנו . אפשר , כפ י שאומ ר מ ר פוטר ,
שדרו ש זמ ן ידו ע לוחור־ולייצ ר א ת הפועלים , אבל , תו ך שעומדי ם לרשותנ ו מכונאי ם
ובעלי־הון , נוכ ל למצו א לעול ם אנשי ם שקדנים , מהושלי ם וחרוצים , ומה ם נעמי ד
א-ומנים־תעשייני ם למעל ה מ ן הצורך . — מ ר פוט ר ס ח ע ל תחיי ת התעשייה , ,בשנ ה
אחת , שנתיי ם א ו שלו ש שנים׳ ; והו א דור ש מאתנו , של א לעוד ד א ו להרשו ת (! ) א ת
ההגיר ה ש ל כוח־העבודה׳ . הו א אומר , כ י טבע י הו א שיהי ו הפועלי ם רוצי ם בהגיר ה ;
אל א שסבו ר הוא , כ י ע ל א ף רצונ ם ז ה ש ל הפועלי ם צריכ ה האומ ה לכלו א אות ו חצ י
מיליו ן פועלים , ועמ ם 700.000 הנפשו ת התלויו ת בה ם — באזורי־הכותנ ה ; וכתוצא ה
הכרחי ת מז ה — כ ך חיי ב הו א לחשו ב — צריכ ה האומ ה לדכ א בכו ח א ת מור ת
רוח ם ש ל הפועלי ם ולכלכל ם בנדבו ת — וכ ל ז ה לש ם כך , שאול י ביו ם מ ן הימי ם
יצטרכ ו לה ם אדוני־המתנה.. . הגיע ה השעה , שדעת־הקה ל הרחב ה באיי ם אל ה חייב ת
לעשו ת משה ו להצי ל אות ו ,כוח־העבודה ׳ מיד י אלה , האומרי ם לנהו ג בה ם כדר ך
שנוהגי ם בברזל , בפח ם ובכותנה. ״ 0111 ־ 1 ז ׳י ¥01 \ 0 ו ן ז 111 ד 4 ' 01 ־.י\ * 41118 0 ! 83 40 * 0
!) 311 0031 ,מסי! ! ¥1411 ! 01631 •׳ 41163 68 14 ¥1411 ! 11661 1 ) ¥0111 ! ¥110 ! 411086

. 15 (" 6044011

המאמ ר ב״טיימס ״ ל א הי ה אל א משחק־רעיונו ת נא ה [ 14 ־ 1 ע 68 י 1611 01 ] . ,,דעת *
הקה ל הרחבה " קיבל ה באמ ת א ת דעת ו ש ל מ ר פוטר , כ י פועלי־התעשיי ה רהיטיהם ־
אבזריה ם ש ל בתי־החרוש ת הם . ההגיר ה עוכבה 16 . . כלא ו אות ם ב״בית־עבודה ־

15 ״טיימס״ , מיו ם 24 במאר ס 1863 .

16 הפארלאמנ ט ל א הקצי ב א ף ל א פרוט ה אח ת בשבי ל חגירה , ור ק החלי ט ע ל חוקי ם
שנתנ ו א ת האפשרו ת לעיריו ת לקיי ם א ת הפועלי ם במצב־ביניי ם בי ן חיי ם ומוות , א ו לנצל ם
בל א לשל ם שכ ר תקין . א ך משפרצ ה מגיפת־בק ר שלו ש שני ם לאחר־מבן , הר י פר ץ הפאר ־
לאמנ ט בפראו ת פידצ ה אפיל ו בנימוסי ם הפארלאמנטאריי ם המקובלי ם והקצי ב במחי־י ד אח ד
מיליונים , כד י לפצו ת א ת המיליונרים , א ת אדוני־הקרקע , שחוכריה ם בי ן כ ה וכ ה מצא ו לעצמ ם
פיצויי ם בהעלא ת מחי ר הבשר . שאגת ם ש ל בעלי־הקרקע , משול ה לשאגת ן ש ל חיות־פרא ,

474

21 . רפרודוקצי ה פשוט ה

לעניי ם מוסרי " אש ר באזורייהכרתנה , וע ד היו ם ה ם משמשי ם "כוודמעח ם
6118 * 81 116 * ) ש ל אדוני־הסותנ ה בלאבקשייר. "

נמצאנ ו למדים : תהליך־הייצו ר הקאפיטאליסט י חוזר־ומייצר , בעצ ם מהלכ ה
א ת הפרדת ו ש ל כוחיהעבוד ה מתנאי־העבודה . ובכ ך הו א חוזד־זמייצ ר וג ם מנצי ח א ת
תנאי־הניצו ל ש ל הפועל . הו א מתמי ד לכפו ת א ת הפועל , שיה א מוכ ר א ת כו ח עבודת ו
כד י להתקיים , ומתמי ד לאפש ר ל ו לבעליההו ן לקנו ת אות ו כו ח כד י להתעשר 17 .
ושו ב אי ן ז ו יד־המקרה , שמעמיד ה א ת הפוע ל ובעל־ההון , ז ה לעומ ת זה , כמוכ ר וק 1 נ ה
בשוק־הסחורות . עול״הריחיי ם אש ר בתהלי ך עצמ ו הו א שמטלט ל תמי ד א ת הראשו ן
ומשליכ ו לתו ך שולרהסחורו ת בחזק ת מוכ ר ש ל כוח־יעבודתו , והו א שהופ ך תמי ד
א ת תוצרת ו ש ל האח ד לאמצעי־מיק ח בשבי ל השני . ואמנ ם הפוע ל קניינ ו ש ל ההו ן
הוא , עו ד לפנ י שמכ ר עצמ ו לבעל־ההון . שיעבוד ו הכללי 18 מיתוו ך ומוצנ ע כאח ד
עלייד י חידו ש פריוד י ז ה ש ל מכיר ת עצמו , על־יד י חילוף~גבר א ש ל בעלידשוכריו ,
ועל־יד י התנודו ת במחיר־העבוד ה בשוק 19 .

מכא ן את ה אומר : תד״ליךיהייצו ד הקאפיטאליסט י — כשדני ם ב ו בצירופ ה
היינו , בחזק ת תהלי ך ש ל ייצור״חוז ר — מייצ ר ל א ר ק סחורה , ל א ר ק עודף־ערך ,
הו א מייצ ר וחוזר־ומייצ ר א ת יחס־ההו ן גופו : א ת בעל־ההו ן מכאן , וא ת הפועל ־
השכי ר מכאן 20 . ־

ע ם פתיח ת הפארלאמנ ט בשנ ת 1866 — הוכיחה , כ י אי ן אד ם צרי ך להיו ת הינד ו דוק א כד י
שיעריץ־ויקדי ש א ת הפר ה סאבאלה , וכ י אי ן הו א צרי ך להיו ת דוק א יופיט ר כד י שייהפ ך
לשור־פר .

17 "הפוע ל תב ע אמצעי־מזו ן כד י לחיות , האדו ן תב ע עבוד ה כד י להרוי ה
(*׳ £3£1161 ־ £0111 ) . ״ ס י ס מ ו נ ד י : ״עיקרי ם חדשי ם ש ל הכלכל ה המדינית״ , עמ ׳ 91 . )

18 צור ה כפריהדגס ה ש ל שיעבו ד ז ה קיימ ת במחו ז דורהאם . זה ו אח ד המחוזו ת המועטים ,

ש תנאיה ם אינ ם מבטיחי ם ל ו לחוכ ר זכות־קניי ן לאידערעו ר ע ל השכירי ם החקלאיים . תעשיית '
המכרו ת מאפשר ת לה ם בריר ה אחרת . הר י שבניגו ד לכל ל הקיים , אי ן החוכ ר מקב ל כא ן
קרקעו ת בחכירה , אל א א ם כ ן יימצא ו עליה ם צריפי ם בשבי ל הפועלים . דמי~החכיר ה בע ד
הצרי ף מהווי ם חל ק משכר־העבודה . אות ם צריפי ם קרויי ם "בת י פועלי ם חקלאיים "
[״ 11011868 פ , !)![!!!"]' . ה ם נחכרי ם לפועלי ם לפ י התחייבויו ת פיאודאליו ת מסוימות , בחוז ה
הקרו י "צמיתות "(" 13£6 ) 011 < 1 " ) , המחיי ב א ת הפועל , למשל , להעמי ד לעבוד ה א ת בת ו
וכ ר בזמ ן שהו א יה א עסו ק במקו ם אחר . הפוע ל עצמ ו קרו י 18111311 ) 011 ( 1 , צמית . יח ס ז ה
מגל ה א ת צריכת ו האישי ת ש ל הפוע ל להיות ה צריכ ה בשבי ל ההו ן א ו צריכ ה פרודוקטיבי ת —
מצ ד אח ר הד ש לגמר י : ״ורא ה ז ה פלא , שאפיל ו צואת ו ש ל אות ו פועליצמי ת [ 18111311 ) 13011 ] ,
משמש ת הכנס ה צדדי ת לאדוני ו בעלרהזזשבון.. . והאדו ן ל א ירש ה שיתקיי ם בית־כיס א אח ר
אל א ז ה של ו עצמו , ויסכי ם יות ר לית ן פ ה וש ם חתיכת־אדמ ה בשבי ל גינה , משירש ה לפגו ע
פגיע ה כל־שהי א בזכויו ת אדנותו. ״ (״בריאו ת הציבור , דו״ ח שביעי , 1864 ״ , עמ ׳ 188 . )

19 והר י נזכור , כ י בעבוד ת ילדי ם וכ ר געלמ ת אפיל ו אות ה פורמאליו ת ש ל מכירודעצמו .

20 "העבוד ה השכיר ה הי א תנאי־קוד ם להון , ההו ן הו א תנאי־קוד ם לעבוד ה השכירה , שביה ם
מתני ם ז ה א ת זה , שניה ם מולידי ם זד . א ת זה . פוע ל העוב ד בבית־חרוש ת לכותב ה — כלו ם
ר ק אריגי־כותנ ה הו א מייצר ? לאו , הו א מייצ ר הון . מייצ ר הו א ערכים , שחוזרי ם ומשמשי ם
אמצע י לפקו ד ע ל עבודת ו וליצו ר באמצעות ה ערכי ם חדשים. " (קאר ל מארקם : "עבודה '
שכיר ה והון ״ ב״עתון־הריי ן החדש״ , מם ׳ 266 , מד 7 באפרי ל 1849 . [עיין : מארקם־אנגל ם —
כתבי ם נבחרים . כר ך א / ספרי ת פועלים , ד,וצ . הקבה״ א השומ ר הצעיר , ענ ר 90 — 91 .] )

475

התהלי ך ש ל הצבר״ההו ן

פר ק עשרי ם ושניי ם

הפיכת ו ש ל עודף־הער ו להו ן

1 . תהליד־ייצו ר קאפיטאליסט י בקנה־מיד ה מורחב . גלגול ם ש ל חוקי־־הקנייי ן
אש ר לייצור־הסחורו ת כחולוי ם ש ל הניפו ס ההןאפיטאליסט י

מתחיל ה מצווי ם היינ ו לדו ן בדבר , כיצ ד נוב ע עודף־הער ך מתו ך ההו ן ; ועכשי ו
עלינ ו לדו ן בדב ר — כיצ ד נוב ע ההו ן מתו ך עודף־הערך . השימו ש בעודף־העו ך
בחזק ת הון , א ו הפיכתו־החוור ת ש ל עודף־הער ך להון , קרו י הצבר־ההון 21 .

נדו ן תחיל ה במהוו ה ז ה מנקודת־השקפת ו ש ל בעל־ההו ן היחיד . יהא , שבעל ־
המטוו ח הוצי א במפרע ה 10.000 לי״ש , מה ן ארבע־חמישיו ת השקי ע בכותנה , במכונו ת
וכר , והחמישי ת האחרונ ה בשכר־עבודה . יהא , שהו א מייצ ר שנה־שנ ה 240.000
פונטי ם חוטי ם בשוו י ש ל 12.000 לי״ש . א ם השע ר ש ל עודף־הער ך עול ה כד י 100% ,
הר י גלו ם עודף־הער ך בעודף־תוצר ת א ו בתוצרת־נט ו ש ל 40.000 פונטי ם חוטי ם —
אח ד משש ה ש ל התוצרת־ברוט ו — בשוו י ש ל 2000 לי״ש , שממכר־החוטי ם עתי ד
לממשן . סכום־ערכי ם ש ל 2000 לי״ ש יישא ר תמי ד סכום־ערכי ם ש ל 2000 לי״ש .
ל א ניכ ר ב ו בממו ן זה , ל א בריח ו ול א במראהו , שעודף־ער ך הוא . טיב ו ש ל ער ך
כעודף־ער ד אינ ו אל א מעיד , כיצ ד הו א ב א לבעליו , א ך אינ ו משנ ה ולא־כלו ם
מעצ ם טבע ו ש ל הער ך א ו ש ל הממון .

ובכ ן : כד י להפו ך להו ן א ת הסכו ם המוסף־החד ש ש ל 2000 לי״ש , יצטר ך בעל ־
המטוו ח—בא ם כ ל שא ר התנאי ם יישאר ו כשהי ו—ליתן־במפרע ה ארבע־חמישיו ת
מה ן לקניי ת כותנ ה וכ ד וחמישי ת אח ת לקניית ם ש ל פועלים־טווי ם חדשים , והלל ו
ימצא ו בשו ק אמצעי־מחיה , שא ת ערכ ם הו א נת ן לה ם במפרעה . משעש ה כך , משמ ש
ההו ן החד ש ש ל 2000 לי״ ש בתיפקוד ו בבית־הטווייה , וא ף הו א מכני ם עודף־ער ך
ש ל 400 לי״ש .

עדך־ההו ן גיתן־במפרע ה תחיל ה בצור ת ממון ? כנג ד ז ה עודף־הער ך קיי ם
מלכתחיל ה בחזק ת ערכ ו ש ל חל ק מסוי ם מ ן התוצרת־ברוטו . משנמכ ר ז ה ונהפ ך
לממון , שו ב חוזר־ומשי ג ערך־ההו ן א ת צורת ו הקודמת , ואל ו עודף־הער ך פוש ט
א ת צורת־קיומ ו המקורית . א ך משע ה ז ו ואיל ך ג ם ערך־ההו ן וג ם עודף־הער ך
סכומי־ממו ן הם , וגלגול ם המשנ י בהו ן מתרח ש באות ו אופ ן גופו . בעל־ההו ן משקי ע
ה ן ער ך ראשו ן וה ן ער ך שנ י בקניית ן ש ל סחורות , הנותנו ת ל ו א ת היכול ת להתחי ל
שו ב בהתקנ ת סחורתו , והפע ם בקנה־מיד ה מורחב . ואולם , כד י שיוכ ל לקנו ת סחורו ת
אלה , צרי ך שימצא ן מוכנו ת בשוק .

המאמרי ם שנתפרסמ ו ב״עתו ן הריי ן החדש" , בש ם ז ה ["עבודה־שכיר ה והון" ] קטעי ם ה ם
מתי ד ההרצאות , שהרצאת י בשנ ת 1847 ע ל אות ו נוש א באגוד ת הפועלי ם הגרמני ם שבבריסל ,
ושפירסומ ן נפס ק ע ם מהפכת־פברואר .

21 "הצב ך ההון : שימו ש בחל ק מ ן ההכנס ה כבהון. " (מא לתום : "הגדרו ת בכלכלה ;
מדינית״ , הוצא ת קייזנובה , ענ ד 11 . ) ״גלגול ה ש ל הכנס ה בהון. ״ ( מ א ל ת ו ס : "עיקר י הכלכל ה
המדינית״ , מהדור ה שנייה , לונדו ן 1836 , ענ ד 320 . )

476

22 . הפיכת ו ש ל עודף־העד ך להו ן

אי ן החוטי ם של ו עוברים־למחזו ר אל א משו ם שהו א מבי א א ת תוצרת ו השנתי ת
א ל השוק , כדר ך שנוהגי ם כ ל שא ר בעלי־ההו ן בסחודותיהם־הם . אול ם ע ד שבא ו
א ל השו ק כב ר מצויי ם הי ו בקרן־הייצו ר השנתי ת — כלומר , בכמות־הכולל ת ש ל
חפצי ם מכ ל המינים , שבמש ך השנ ה נתגלג ל בה ם הסכום־הכול ל ש ל ההונות־היחידים ,
א ו ההון־הכול ל החברתי ; וכ ל בעל־הו ן יחי ד שו ב אינ ו מחזי ק בידי ו אל א חלק ־
יסו ד מאות ה קרן־הייצור . המהוי ם בשו ק אינ ם אל א מגשימי ם א ת מחזור ם ש ל גופי -
החלקי ם היחידי ם אש ר בתוצר ת השנתית , משה ם משלחים־ומעבירי ם אות ם מי ד א ל
יד , א ך אי ך ה ם יכולי ם ל א להגדי ל א ת התוצרת־הכולל ת ש ל השנ ה ול א לשנו ת א ת
טבע ם ש ל החפצי ם המיוצרים . הוו ה אומר : מ ה שימו ש יוכל ו להשתמ ש בתוצרת ־
הכולל ת ש ל השנ ה — דב ר ז ה תלו י בהרכב ה בלבד , ובשו ם פני ם ל א במחזורה .

קודכדכ ל צריכ ה התוצר ת השנתי ת לספ ק כ ל אות ם החפצי ם (ערכי־שימוש) ,

שי ש בה ם כד י למל א א ת החלקי ם החומריי ם ש ל ההו ן שנאכל ו במש ך השנה .
משגיכי ת כ ל אלה , נשאר ת התוצרת־נטו , א ו עודף־התוצרת , שב ה גלו ם עודף־הערך .
ומ ה הדברים , מה ם מורכ ב עודף־תוצר ת ז ה י תאמ ר : אל ו ה ם דברים , שנועד ו
לסיפו ק צרכי ו ותענוגותי ו ש ל מעמד־בעלי־ההון , כלומר , דברי ם הנכנסי ם לתו ך
קרן־תצרכת ו ש ל מעמ ד ז ה ? א ם ז ה הכ ל — הר י הי ו סובאי ם אות ו תירו ש ש ל
עודף־ ד,תוצר ת ע ל שיירי־שמריו , ושו ב ל א הי ה ח ל אל א ייצור־חוז ר פשו ט בלבד .

רוצי ם לצבו ר — מ ן ההכר ח להפו ך חל ק מעודף־הער ך להון . ואולם , אי־את ה
יכו ל להפו ך להו ן — בל א לחול ל נפלאו ת — אל א אות ם עצמים , שאפש ר להשתמ ש
בה ם בתהליך־ ד,ייצור , כלומר , אמצעי־ייצור , ושו ב דברים , שהפוע ל יכו ל להתקיי ם
בהם , היינו , אמצעי־מחיה . הר י צריך , כ י בחל ק ש ל עודף־העבוד ה השבת י ישתמש ו
להתקנ ת אמצעי־הייצו ר ואמצעי־המחי ה המוספים , העודפי ם ע ל כמו ת ז ו שהיתר ,
נדרש ת לש ם החזר ת ההו ן שניתן־במפרעה . בקיצור : ר ק משו ם כ ך נית ן להפו ך
להו ן א ת עודף־הערך , מפג י שעודף־התוצר ת — ערכ ו ש ל ז ה הו א עודף־הער ך —
כב ר מחזי ק בתוכ ו א ת החלקי ם החומריי ם בשבי ל הו ן הדש 21 * .

אולם , כד י לית ן להם , לאות ם חלקים , לשמ ש באמ ת בתיפקו ד ש ל הון , זקו ק מעמ ד
בעלי־ההו ן לתוספ ת ש ל עבודה . וא ם אי ן רוצים , שניצול ם ש ל הפועלי ם העסוקי ם
מכב ר יגד ל גידו ל אקסטנסיב י א ו אינטנסיבי , מ ן ההכר ח לקב ל כוחות־עבוד ה נוספים .
וג ם לכ ך כב ד דא ג המכאניז ם ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי , על־יד י שהו א חוזר־ומייצ ר
א ת מעמד־ ר,פועלי ם כמעמ ד התלו י בשכ ר העבודה , ובדר ך כל ל מספי ק אות ו שכ ר
ל א ר ק להבטי ח א ת קיומ ם אל א ג ם א ת רבייתם . כוחות־עבוד ה נוספי ם אל ה מספ ק
ל ו מעמד־הפועלי ם שגה־שנ ה בדרגות־גי ל שונות , ושו ב אי ן ההו ן צרי ך אל א לצרפם ־
ולהחדיר ם בתו ך אמצעי־הייצו ר הנוספים , שה ם מצויי ם כב ר בתוצר ת השנתי ת —
והנ ה תם־ונשל ם גלגול ו ש ל עודף־הער ך בהון . מבחינ ה מוחשי ת נפת ר ד, ד,צב ר
ועומ ד ע ל ייצור־חוז ר ש ל ההו ן בקנה־מיד ה מתקדם־והולך . משתנ ה סיבוב־המעג ל

נ 2 א מוסח ת בא ן הדע ת מסהד־היצוא , שבאמצעות ו יכול ה אומ ה להפו ך סחורות־מותרו ת
לאמצע י ייצו ר ומחיה , ולהיפך . כד י שנתפו ס א ת נוש א מחקרנ ו בטהרתו , בל א נסיבות־הפרע ח
צדדיות , עלינ ו לדאו ת כא ן א ת עולם־המסח ר כול ו כאומד , אח ת וא ך להגיח , כ י הייצי ר
הקאפיטאליסט י נתאזר ח בכ ל מקו ם ונשתל ט ע ל כ ל ענפי־התעשייה .

התהלי ך ש ל הצבר־ההד ן

ש ל הייצור־החוז ר הפשו ט והופ ך — לפ י מימרת ו ש ל סיסמונד י — לתנוע ה
לולייני ת 21 ב .

בוא ו ונחזו ר עכשי ו למש ל שלנו . אות ו סיפור־מעש ה שהי ה לעולמי ם : אברה ם
הולי ד א ת יצחק , יצח ק הולי ד א ת יעקב , וכר . ההו ן המקור י ש ל 10.000 לי״ ש מעל ה
עודף־עד ך ש ל 2000 לי״ש , וז ה נהפ ך להון . ההו ן החד ש ש ל 2000 לי״ ש מעל ה עודף ־
ער ך ש ל 400 לי״ש ! וא ף זה , משנהפך־להון , כלומר , משנתגלג ל בהו ן שני , נוסף ,
מעל ה עודף־ער ך חד ש ש ל 80 לי״ש , וכר .

כא ן אנ ו מסיחי ם א ת הדע ת מחל ק ז ה ש ל עודף־הער ך הנאכ ל על־יד י בעל־ההון ,

וכ ן אי ן לנ ו לפ י שע ה עניי ן בכך , א ם החונו ת הנוספי ם מצטרפי ם להו ן המקורי ,
א ו שה ם נפרדי ם ממנ ו לש ם שיערו ך בפנ י עצמ ו ; א ם משתמ ש בה ם אות ו בעל־ההו ן
גופ ו שהצבי ר אותם , א ו שהו א מעביר ם לידיי ם אחרות . אל א שאסו ר לנ ו לשכוח ,
כ י בצד ם ש ל החונו ת החדשי ם שנוצרו , ממשי ך ההו ן המקור י לחזור־ולחד ש א ת
ייצור ו ולייצ ר עודף־ערך , וכ י כוח ו ש ל דב ר ז ה יפ ה לגב י כ ל הו ן מוצב ר ביח ס
לתוספת־ההו ן שנולד ה ע ל ידו .

ההו ן המקור י נתהוו ה משניתן־במפרע ה ס ך 10.000 לי״ש . מאי ן בא ו אל ה ליד י
בעליה ן ז מעבודתדהו א ומעבוד ת אבותיו ! — כ ך משיבי ם לנ ו פה־אח ד דברי ה
ש ל הכלכל ה המדינית 121 • ־ ודומה , כ י הנחת ם ז ו הי א באמ ת ההנח ה היחידה , שמותאמ ת
לחוקי ם ש ל ייצור־הסחורות .

ול א כ ן הדב ר לגב י ההו ן הנוס ף ש ל 2000 לי״ש . תהלי ך התהוות ו ש ל ז ה ידו ע
לג ו בכ ל דיוקו . עודף־ער ך הו א שנהפך־להון . מעצ ם תחילת ו אי ן ב ו א ף פרוד ה יחיד ה
ש ל ערך , של א נולד ה מעבודת־אחרי ם שלא־בשכר . אמצעי־הייצור , שלתוכ ם מוחד ר
כוח־העבוד ה הנוסף , וכ ן אמצעי־המחיה , שעליה ם מתקיי ם כוח־העבוד ה — אינ ם
אל א חלקי ם אינטגראליי ם ש ל עודף־התוצרת , הו א המס־האשכר , שמעמ ד בעלי ־
ההו ן חומ ם שנה־שג ה מידי ו ש ל מעמד־הפועלים . וא ם הראשו ן קונ ה בחל ק אח ד ש ל
מ ם ז ה מא ת האחרו ן כוח־עבוד ה נוס ף — ואפיל ו משל ם מחיר ו המלא , ונמצ א
שמתחל ף אקויואלנ ט באקויואלנ ט — לעול ם כא ן אות ה מרמ ה עתיק ה ש ל הכובש ,
שהו א קונ ה מא ת המנוצחי ם סחורו ת בכספיה ם שגז ל מהם .

א ם ההו ן הנוס ף מעסי ק א ת מ י שייצ ר אותו , הר י צרי ך ז ה קודם־כ ל להמשי ך
ולשער ך א ת ההו ן המקורי , ומלב ד ז ה עלי ו לחזור־ולקנו ת לעצמ ו א ת יבו ל עבודת ו
הקודמ ת ולית ן בעד ו יות ר עבוד ה משז ה עלה . מבחינ ת עס ק שבי ן מעמ ד בעלי־ההו ן
ובי ן מעמד־הפועלי ם שו ב אי ן הדב ר משתנ ה כל־עיקר , א ם מעסיקי ם עת ה פועלי ם
נוספי ם בעזר ת עבודת ם שלא־בשכ ר ש ל הפועלי ם שהי ו עסוקי ם ע ד כאן . אפש ר ג ם
ובעל־ההו ן יהפו ך א ת ההון־הנוס ף למכונה , שתשלי ך א ל הרחו ב א ת מ י שייצ ר א ת
ההו ן הנוס ף ותחליפה ו בילדי ם אחדים . מכ ל מקו ם מעמד־הפועלי ם הו א שייצ ר

21 ב הניתוח , שמנת ח סיסמונד י א ת ההצבר , טבוע ה ב ה שגיא ה גדולה , שמסתפ ק הו א
ית ר ע ל המיד ה באות ה מימר ה "גלגול ה ש ל ההכנס ה בהוך , בל א לחקוד־ולחדו ר לתו ך תנאי ה
החומריי ם ש ל הפעול ה הזאת .

21 ג "העבוד ה הראשונית , שתודו ת ל ה נתהוו ה הונו. " (סיסמונדי : "עיקרי ם חדשי ם
ונו״ / הוצא ת פאריס , כר ך ראשון , עט ׳ 109 . )

478

22 . הפיכת ו ש ל עודף־הער ך להו ן

בעבודת ו במש ך השנ ה הזא ת א ת ההון , שעתי ד להעסי ק בשנ ה הבא ה עובדי ם נוספים 22 .
וז ה שאומרי ם הבריות : הו ו מולי ד הון .

תנאי־קוד ם להצב ת ש ל הון־נוס ף ראשון , בסכו ם ש ל 2000 לי״ש , היה : בעל ־

ההו ן נתרבמפרע ה סכום־ערכי ם ש ל 10.000 לי״ש , שהו א קניינ ו בתוק ף "עבודת ו
הראשונית״ . ואל ו תנאי־קוד ם להצבר ו ש ל הוךנוס ף שני , בסכו ם ש ל 400 לי״ש , שו ב
אינ ו אל א ההצב ר הקוד ם ש ל הד׳ון־הנוס ף הראשון , ש ל 2000 לי״ ש : השנ י הו א
עודף־הער ך ש ל הראשון , עודף־ער ך שנהפ ך להון . קניי ן בעבודה־שלא־בשכ ד מ ן
העב ר — נרא ה עכשי ו כתנא י יחיד י בשבי ל הניכו ס בהוו ה ש ל עבוד ה חי ה שלא -
בשכר , בהיק ף גדל־והול ך בתמידות . ככ ל שהספי ק בעל־ההו ן לצבו ר יות ר בעבר ,
כ ן יוכ ל לצבו ר יות ר לעתיד .

במיד ה שעודף־הערך , שממנ ו מורכ ב ההון־הנוס ף ! , הי ה פר י המיק ח ש ל כוח ־
העבודה , שנקנ ה בע ד חל ק מ ן ההון־המקור י — מיקח , שהתאי ם לחוקי ם ש ל חליפי ־
הסחורות , ומבחינ ה משפטי ת ל א הי ה ב ו משו ם הנח ה אחר ת אל א ז ו : שיה א הפוע ל
בן־חורי ן לעשו ת בכשריו־הו א כרצונ ו ושיה א בעל־הממון , א ו בעל־הסחורה , ב ך
חורי ן לעשו ת בערכי ם השייכי ם ל ו כרצונו ; במיד ה שההון־הנוס ף מספ ר 11 וכ ר
אינ ו אל א פרי ו ש ל ההוךהנוס ף מספ ר 1 , כלומר , תוצא ה עקיב ה ש ל היח ס הראשו ן
הנ״ל ; במיד ה שכ ל פעולת־עס ק בפני־עצמ ה מציית ת תמי ד לחו ק ש ל חליפי ־
הסחורות , היינו , שלעול ם קונ ה בעל־ההו ן א ת כוח־העבוד ה ולעול ם הפוע ל מוכ ר
אות ו - ונני ח אפיל ו לפ י ערכ ו האמיתי ; ב ה במיד ה ברו ר ומוחור , כ י אות ו חוק ־
הניכום , א ו חו ק הקניין־הפרטי , החו ק חמבונו ס ע ל ייצור־סחורו ת ומזזחר־סחורות ,
נהפ ך לניגוד ו הישי ר — בכו ח.הדיאלקטיק ה אש ר ברעצמו , הפנימית , שאי ן למנו ע
בעדה . החליפי ן ש ל אקויואלנ ט באקויואלנ ט — והר י כ ך נראת ה לנ ו הפעול ה
המקורי ת — נהפכ ה ע ל פיה , ע ד שאי ן מחליפי ם עו ד אל א למראית־עי ן בלב ד ; שכן ,
ראשית , חלק־ההו ן המוחל ף בכוח־עבוד ה הו א גופ ו אינ ו אל א חל ק מ ן התוצר ת ש ל
עבודת־אחרי ם שנתנכס ה בל א אקויואלנט ; ושנית , מ י שייצ ר אותו , היינ ו הפועל ,
חיי ב ל א ר ק להחזיר ו אל א ג ם להחזיר ו בתוספ ת חדשה . ובכן : יחס־החליפי ן בי ן
בעל־ההו ן ובי ן הפוע ל הופ ך להיו ת ר ק מראית־עי ן בלב ד הכרוכ ה בתהליך־המחזור ,
הופ ך להיו ת צור ה בלבד , זר ה לעצ ם התוכ ן ואינ ה אל א מאפיל ה עליו . הצור ה הי א —
מיקח־וממכ ר תמיד י ש ל כוח־העבודה . והתוכ ן הו א : בעל־ההו ן מנכם־והול ך לעצמ ו
בל א הפס ק עבודת־אחרי ם בלא־אקויואלנט , וחל ק הימנה , לאח ר שכב ר נתלבש ה
בלבוש־חפץ , הו א חוזר־ומחלי ף בתמידו ת בכמו ת גדולה־יות ר ש ל עבוד ה חי ה מש ל
אחרים . מתחיל ה דומ ה הי ה עלינו , כ י זכות־הקניי ן מבוסס ת ע ל עבוד ה עצמית . מכ ל
מקו ם מצווי ם היינ ו לקיי ם הנח ה זו , הואי ל ור ק בעלי־סחור ה שווי ם בזכויותיה ם
יכולי ם לעמו ד ז ה לעומ ת זה ; הואי ל ואי ו אד ם מכני ס לרשות ו סחור ה ש ל אח ר
אל א א ם כ ן הוצי א מרשות ו סחורת ו ש ל עצמו , והואי ל ואי ן להתקי ן סחור ה ז ו אל א

22 ״העבוד ה מייצר ת א ת ההון , עו ד לפנ י שההו ן משתמ ש בעבודה. ״ 03.108 ■: !ב > • 0111 נ 31 ו 1 " )
(׳׳.•! 130011 8 ^ 310 ( 0111 1131 רן 03 סיוס^סג ! , 1131 נן 03 (א . ג / ווייקפילד : "אנגלי ה
ואמריקה״ . לונדו ן 1833 , כר ך שני , עמ ׳ 110 . )

479

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

על־יד י עבודה . ואל ו עכשי ו אנ ו רואים , כ י קניי ן הו א : בשבי ל בעל־ההו ן — הזכו ת
לנכ ס לעצמ ו עבודת־אחרי ם שלא־בתשלום , א ו א ת תוצרתה , ובשבי ל הפוע ל —
היעד ר האפשרו ת שינכ ם לעצמ ו תוצרתדהוא , של ו עצמו . ההפרד ה בי ן קניי ן ועבוד ה
נעשי ת תוצא ה עקיב ה הכרחי ת ש ל חוק , שנקודת־מוצא ו היתד . — כ ך נרא ה לנ ו —
זהות ם ש ל אלה 23 .

וא ף ע ל פ י שיוצא , לכאורה , כ י אופ ן הניכו ם הקאפיטאליסט י מטפ ח ע ל פנ י
החוקי ם הראשוניי ם ש ל ייצור־הסחורות , הר י אי ן לומ ר בשו ם פנים , כ י הו א נוב ע
מתו ך פגיע ה בחוקי ם אל ה ! אדרבה , מתו ך השימו ש בה ם הו א בא . תבו א סקיר ה קצר ה
ע ל סדר ת שלבי־ההתפתחו ת בז ה אח ר זה , שנקודת־הסיו ם ב ה הו א ההצב ר הקאפי ־
טאליסט י — ותחזור־ותעמידנ ו ע ל כך .

מתחיל ה ראינו , כ י הגלגו ל הראשונ י ש ל סכום־ערכי ם בהו ן גתרה ש בכול ו לפ י
הוק י החליפין . צ ד אח ד שבחוז ה מוכ ר כוח־עבודתו , הצ ד השנ י קונהו . הראשו ן
מקב ל א ת ער ך סחורת ו וממיל א הו א מעבי ר א ת ערך־שימוש ה — הי א העבוד ה —
ליד י השני . ועכשי ו ב א ז ה ומגלג ל א ת אמצעי־הייצור , השייכי ם ל ו מכב ר — בעזרת ה
ש ל העבודה , שא ף הי א שייכ ת ל ו — בתוצר ת חדשה , וא ף הי א שייכ ת ל ו לפ י החוק .

ערכ ה ש ל תוצר ת ז ו כולל : ראשית , א ת ערכ ם ש ל אמצעי־הייצו ר שנצרכו .

ואי ן עבוד ה מועיל ה יכול ה לצרו ך א ת אמצעי־הייצו ר אל א א ם כ ן תעבי ר א ת ערכ ם
ע ל התוצר ת החדשה ! והר י הכר ח הו א שכוודהעבוד ה יהי ה מסוג ל — כד י שיה א
בית ן למכיר ה — לספ ק עבוד ה מועיל ה באות ו ענ ף תעשייתי , שב ו יה א מוב א לשימוש .

ועו ד מכי ל ערכ ה ש ל התוצר ת החדשה : א ת האקויואלנ ט לערכ ו ש ל כוד ד
העבוד ה וא ף עודף־ערך . והטע ם הוא , משו ם שכודדהעבוד ה הנמכ ר לפרק־זמ ן מסוי ם —
ליום , לשבוע , וכו ׳ — ערכ ו פחו ת מ ן הער ך שיוצ ר השימו ש ב ו במש ך אות ו זמן .
הר י שילמ ו ל ו לפוע ל א ת ערך־החליפי ן ש ל כוח־עבודתו , ובכ ך העבי ר א ת ערך ־
השימו ש ש ל כו ח ז ה לאח ר — כנהו ג בכ ל מיק ח וממכר .

שאות ה סחור ה מיוחדת , כוח־עבודה , מצטיינ ת בערך־שימו ש מיוחד־במינו , שי ש
ב ו כד י לספ ק עבודה , היינו , ליצו ר ער ך — אי ן בכ ך כד י לפגו ע בחו ק הכלל י ש ל
ייצו ר הסחורות . ובכ ן : א ם סכום־הער ך שניתן־במפרע ה בשבי ל שכר־העבוד ה חוזר ־
ומתגל ה בתוצרת , ול א ר ק בפשיטות , אל א בתוספ ת ש ל עודף־ערך , שו ב ל א ב א
הדב ר מתו ך רמאו ת שרימ ו א ת המוכ ר — שהר י קיב ל הו א א ת ערכ ה ש ל סחורת ו —
אל א ר ק מתו ך צריכת ה ש ל סחור ה ז ו ביד י הקונה .

חו ק החליפי ן מחיי ב שוויון , אב ל ר ק בערכי־החליפי ן ש ל הסחורו ת הנמסרו ת
מסירודגומלין . ול א עו ד אל א שמחיי ב הו א מלכתחיל ה הבד ל בערכי־השימו ש שלהן ,
ואי ן ל ו לחלוטי ן שו ם עניי ן בצריכתן , הפותח ת ר ק לאח ר שהמסח ר נחת ם ונתבצע .

ובכן : הגלגו ל הראשו ן ש ל ממו ן בהו ן מתבצ ע בהתאמה , מדויק ת בתכלית ,

23 קניינ ו ש ל בעל־ההו ן בתוצר ת עבודת ם ש ל אחרי ם "אינ ו אל א מסקנ ה קפדני ת ש ל
חו ק הניכום , שעיקר ו היסוד י היה , להיפך , זכות־הקניי ן היחיד ה ש ל כ ל פוע ל ע ל תוצר ת
עבודתו־הוא. ״ י( ש ר ג ו ל י י ה : ״עשי ר א ו עני. ״ פארי ס 1841 , עט ׳ 58 , וא ף ע ל פ י כ ן ל א
נות ח כא ן כראו י אות ו היפו ך דיאלקטי. )

480

22 . הפיכת ו ש ל עודף־הער ך להו ן

לחוקי ם הכלכליי ם ש ל ייצור־הסחורו ת ולזכות־הקניי ן המתחייב ת מהם . וא ף ע ל פ י
כ ן מבי א הו א ליד י תוצאו ת אלו :

1 ) התוצר ת שייכ ת לבעל־ההו ן ול א לפוע ל ?

2 ) ערכ ה ש ל תוצר ת ז ו כול ל — מלב ד ערכ ו ש ל ההו ן שניתן־במפרע ה —
עודף־ערך , שעל ה ל ו לפוע ל בעבוד ה ולבעל־ההו ן ל א עלי ה בכלום , וא ף ע ל פ י כ ן
נעש ה עודף־ער ך ז ה קניינ ו החוק י ש ל בעל־ההו ן ;

3 ) הפוע ל התמיד־לקיי ם א ת כוח־עבודתו , ויכו ל הו א למכר ו מחד ש — בא ם
ימצ א קונה .

הייצור־ההוז ר הפשו ט אינ ו אל א חזר ה פריודי ת ע ל פעול ה ראשונ ה זו ; כ ל
פע ם חוזר־ומתגלגל , תמי ד מחדש , ממו ן בהון . הוו ה אומ ר : אי ן כא ן פירצ ה בחו ק —
אדרבה : ניתנ ת ל ו הזדמנו ת להתמי ד בפעולתו . "א ם חלי ם מעשי־חליפי ן מרובי ם
ז ה אח ד זה , אי ן בכ ך אל א כד י לעשו ת א ת האחרו ן נציג ו ש ל הראשון. ״( ם י ם מ ו נ ד י :
״עיקרי ם חדשי ם וכר״ , עט ׳ 70 . )

וא ף ע ל פ י כ ן ראינו , כ י הייצור־החוז ר הפשו ט מספי ק להטבי ע בפעול ה ראשונ ה
ז ו — במיד ה שהית ה נתפס ת כמאור ע מבוד ד לעצמ ו — אופ י שונה־ומשונ ה בכולו .
״אל ה שמחלקי ם ביניה ם א ת ההכנס ה הלאומי ת — מה ם (הפועלים ) רוכשי ם לעצמ ם
שנה־שנ ה זכו ת חדש ה ע ל כ ך על־יד י עבוד ה חדשה , ומה ם (בעלי־ההון ) כב ר הספיק ו
קודם־לכ ן לרכו ש לעצמ ם זכו ת מתמד ת ע ל כ ך על־יד י עבוד ה ראשוני ת אחת. "
( ס י ס מ ו נ ד י , שם . עט ׳ [ 110 ] 111 ) . העבוד ה איננה , כידוע , התחו ם היחידי , שהבכור ה
מחולל ת ב ו נפלאות .

וא ף אי ן הבד ל בכך , א ם במקו ם הייצור־החוז ר הפשו ט ב א הייצור־החוז ר בקנה ־

מיד ה מורחב , מחמ ת ההצבר . במקר ה הראשו ן מבזב ז בעל־ההו ן א ת כ ל עודף־הער ך
כולו ; ואל ו בשנ י הו א מגל ה מיד ה טוב ה ש ל בורגנ י בכך , שאי ן הו א אוכ ל אל א
חל ק מעודף־הערך , וא ת השא ר הו א מגלג ל בממון .

עודף־־הער ך קניינ ו הוא , ומעול ם ל א הי ה שיי ך לאחר . וא ם הו א מתנ ו במפרע ה
לש ם ייצור , הר י הו א נות ן א ת המפרעו ת מתו ך הקר ן של ו עצמו , ממ ש כביו ם שעש ה
א ת פסיעותי ו הראשונו ת בשוק . שקר ן ז ו בא ה הפע ם מעבודת ם ש ל פועלי ו שלא ־
בשכ ר — אי ן בכ ך לחלוטי ן משו ם הבד ל כל־שהוא . א ם הפוע ל ב ב א ליד י תעסוק ה
בכו ח עודף־הער ך שייצ ר הפוע ל א — הרי , קודם־כ ל סיפ ק א עודף־ער ך ז ה בל א
שיקפחוה ו במחי ר הצוד ק בע ד סחורת ו אפיל ו בפרוט ה אחת ; ושנית , אי ן עס ק
ז ה נוג ע ל ו בכל ל לפוע ל ב . מ ה שדור ש ב ומ ה שמזכות ו לדרוש , הוא , שבעל־ההו ן
ישל ם ל ו א ת ערכ ו ש ל כוח־עבודת ו שלו . ״ז ה וז ה עו ד הרויחו : הפוע ל — משו ם
שנתנ ו ל ו במפרע ה א ת פירו ת עבודת ו (רוצ ה לומר : פר י העבוד ה שלא־בשכ ר ש ל
פועלי ם אחרים) , לפנ י שנעשת ה (רוצ ה לומר : לפנ י שעבודתו־של ו עשת ה פירות ) ;
הבע ל (^"ח מ 16 ) — משו ם שעבודת ו ש ל פוע ל ז ה מרוב ה ערכ ה מער ך שכרו. "
(רוצ ה לומר : הוליד ה יות ר ער ך מער ך שכרו) . ( ם י ם מ ונדי , שם , עט ׳ 135 . )

ודא י : הדב ר שונ ה לחלוטין , א ם נדו ן בייצו ר הקאפיטאליסט י כשהו א נתו ן בזר ם
הבלתי־פוס ק ש ל התחדשותו , וא ם נית ן א ת הדע ת ל א ע ל בעל־ההו ן היחי ד וע ל

■התאפיטא ? 31 481

התהלי ך ש ל הצבר־דיהו ן

הפוע ל היחיד , אל א ע ל מעמ ד בעל י ההו ן וע ל מעמ ד הפועלים . א ך איל ו עשינ ו כן ,
היינ ו משתמשי ם בקנה־מידה , שהו א ז ר לגמר י לייצור־הסחורות .

בייצור־הסחורו ת אינ ם עומדי ם ז ה לעומ ת זה , מוכ ר מכא ן וקונ ה מכאן , אל א
בהיות ם בלתי־תלויי ם אח ד בשני . יחסי־הגומלי ן שביניה ם באי ם ליד י גמ ר ע ם מוע ד
סיומ ו ש ל החוז ה שעש ו ■ביניהם . וא ם חוז ר ונשנ ה העסק , הר י ר ק ע ל יסו ד ש ל חוז ה
חד ש שאי ן בינ ו ובי ן הראשו ן ולא־כלום , ור ק המקר ה הו א שזימ ן שו ב יה ד אות ו
מוכ ר ואות ו קונ ה גופם .

ובכ ן : א ם צרי ך לשפו ט ע ל ייצוד־הסחורות , א ו ע ל מאור ע השיי ך לתהו ם זה ,

לפ י חוקי ו הכלכליי ם שלרעצמ ו — הר י חוב ה עלינ ו לדו ן בכ ל מעשה־חליפי ן בפנ י
עצמו , מחו ץ לכ ל קשר־צירו ף א ל ז ה שקד ם ל ו א ו א ל ז ה שיבו א אחריו . והואי ל
וקניו ת ומכירו ת מבוצעות־ומוסכמו ת ר ק בי ן אישי ם יחידים , שו ב אי ן מ ן המות ר
לחפ ש בה ן זיקו ת שבי ן מעמדו ת חברתיי ם שלמים .

ותהי ה ארוכ ה כאש ר תהי ה סדר ה ז ו ש ל הייצורים־החוזרי ם הפריודיי ם וש ל
ההצברי ם הקודמים , שעבר ו ע ל ההו ן המשמ ש כיו ם בתיפקוד ו — לעול ם משתמר ת
ב ו מקוריות ו ש ל הון־בתולה . כ ל זמ ן שבכ ל מעש ה ש ל חליפי ן — א ם נדו ן ב ו בפנ י
עצמ ו — נשמרי ם חוקי־החליפין , אפש ר שתחו ל מהפכ ה כולל ת [טוטאלית ] באופן *
הניכו ס ול א יה א בכ ך כל־עיק ר משו ם פגיע ה בזכות־הקניין , ההולמ ת א ת ייצור *
הסחורות . יפ ה כוח ה ש ל אות ה זכות־קניין , כמ ו בתחילתה , בזמ ן שהתוצר ת הית ה
שייכ ת למ י שייצ ר אותה , והלה , משהי ה מחלי ף אקויואלנ ט באקויואלנט , ל א הי ה
יכו ל להתעש ר אל א על־יד י עבודת ו ש ל עצמ ו — כ ך ג ם עתה , בתקופ ה הקאפיטא ־
ליסטית , כשחעוש ר החברת י נהפ ך בקנה־מיד ה גובר־והול ך לקניינ ם ש ל אלה , שי ש
ביד ם לנכ ס לעצמם , תמי ד מחדש , עבוד ה שלא־בשכ ר ש ל אחרים .

תוצא ה ז ו נעשי ת הכר ח שאי ן למנו ע בעדו , מא ז מתחי ל הפוע ל עצמ ו מוכ ר א ת
כוח־עבודת ו מכיר ה חפשי ת בחזק ת סחורה . אך , ר ק מכא ן ואיל ך מתפש ט ג ם ייצור *
הסחורו ת התפשטו ת כללי ת ונעש ה הצור ה הטיפוסי ת ש ל הייצור ; ר ק מכא ן
ואיל ך מיוצ ר כ ל תוצ ר לצרכ י הממכ ר וכ ל עוש ר שנוצ ר עוב ר דר ך המחזור . ר ק
עתה , משמוצ א ייצור־הסחורו ת א ת בסיס ו בעבוד ה השכירה , הו א כופה־ומטי ל עצמ ו
ע ל כ ל החבר ה כולה ! אב ל ר ק עת ה הו א ג ם הולך־ומפת ח א ת כ ל כוחותיו־כשרי ו
הגנוזים . כ ל האומר : הופעתה־התערבות ה ש ל העבודדדהשכיר ה מסלפ ת א ת ייצור ־
הסחורו ת — כאיל ו הי ה אומר : א ם ייצור־הסחורו ת צרי ך להישא ר בטהרת ו ללא ־
סילו ף — אסו ר ל ו שיתפתח . במיד ה שהו א הולך־ומתעצ ב לייצו ר קאפיטאליסטי , לפ י
החוקי ם הטבועי ם ב ו [האימאננטיים ] — בה־במיד ה מתגלגלי ם חוקי־הקניי ן ש ל
ייצור־הסחורו ת ונהפכי ם לחוקי ם ש ל הניכו ס הקאפיטאליסטי 24 .

ראינו , כ י אפיל ו בייצור־החוז ר הפשו ט כ ל ההו ן שניתן־במפרע ה — ויהי ו דרכ י
רכישת ו המקורי ת מ ה שיהי ו—מתגלג ל בהו ן מוצב ר א ו בעודף־ער ך שנהפך־להון .
ואל ו בזר ם הייצו ר כ ל הו ן מקור י שניתן־במפרע ה נעש ה בכל ל גוד ל מבוטל־מחמת ־

24 בואו , איפוא , ותנ ו כבו ד לערמומיות ו ש ל פרודון , שרוצ ה לסל ק א ת הקניי ן הקאפי ־
טאליסט י זיל־יד י כך , שלעומת ו הו א מבי א ליד י תוק ף — א ת חוקי־הקניי ן הנצחיי ם ש ל ייצור ־
הסחורו ת !

482

22 . הפיכת ו ש ל עודף״הער ך להו ן

קט 2 ר ת ( 18 ו £111-6306 זז 6 10 ) 1 ז; 111 ו 1£18 מ- " במוב ן מתימטי ) לערמ ת התר ן המוצב ר
במישרין , היינו , לעומ ת עודף־הערך , א ו עודף־התוצרת , החוז ר ומתגלג ל בהו ן —
ואי ן הבד ל א ם הו א משמ ש בתיפקוד ו ביד י מ י שהצבי ר אות ו א ו בידיי ם אחרות .
מכאן , שהכלכל ה המדיני ת מתאר ת בכל ל א ת ההו ן בחינ ת "עוש ר מוצבר " (גלגו ל ש ל
עודףיער ן א ו הכנסודקב ע [ 0 ג ן 611 ^ £6 ] ) "שמשתמשי ם ב ו שו ב לש ם ייצו ר ש ל
עודף־ערך" 25 ! א ו שהי א מתאר ת ג ם א ת בעל־ההו ן כ״בעלי ו ש ל עודף־התוצרת" 20 .
המימרה : כ ל ההו ן המצו י הו א רבי ת מוצבר ת א ו רבי ת שגהפכה־להו ן — אינ ה
אל א צורת־ביטו י אחר ת לאות ה השקפה , שכ ן אי ן הרבי ת אל א חל ק בלב ד ש ל
עודף־הערך 27 .

2 . תפיס ה מומעי ת אצ ל הכלכל ה המדיני ת ע ל הייצור־החוז ר
בקנה־מיד ה מורח ב

לפנ י שנבו א עכשי ו לדו ן בכמ ה מ ן ההגדרו ת המפורטות־יות ר בשבי ל ההצבר ,

א ו הגלגול־החוז ר ש ל עודף־הער ך בהון , י ש לסל ק תחיל ה דו־משמעות , שדגר ה
אות ה הכלכל ה המדיני ת הקלאסית .

כש ם שהסחורות , שבעל־ההו ן קונ ה אות ן בחל ק מעודף־הער ך בשבי ל תצרכת ו
שלו , אינ ן משמשו ת ל ו אמצעי־ייצו ר ואמצעי־שיערו ך — כ ך העמדה , שהו א קונ ה
כד י לספ ק א ת צרכי ו הטבעיי ם והחברתיים , איננ ה עבוד ה פרודוקטיבית . שהר י
במיק ח זה , שהו א קונ ה אות ן סחורו ת ואות ה עבודה , אי ן הו א מגלג ל א ת עודף־הער ך
בהון , אל א להיפ ך : הו א אוכ ל אותו , היינו , הו א מוצי א אות ו בחזק ת הכנסה . בניגו ד
להלך־רוח ה ש ל האצול ה הישנה , ש״כ ל מהות ה אינ ה אל א לישב־ולאכו ל מ ן
המצוי ״ — ב ה אמ ר הגל , ובצד ק — ושדעת ה מתרחב ת עלי ה ביחו ד במותרו ת למע ן
הנוחיו ת האישית , הר י הכלכל ה הבורגני ת ראת ה השיבו ת מכרע ת בכך , שתכרי ז
ע ל הצבר־ההו ן כע ל הובת־אזר ח ראשונה , שתטי ף בל א ליאות : ל א יוכ ל אד ם
לצבור , בא ם יאכ ל א ת כ ל הכנסתו , ול א ישקי ע חל ק הגו ן הימנו , בשכיר ת פועלים ־
פרודוקטיביי ם נוספים , שה ם יכניס ו יות ר ממ ה שעלת ה שכירתם . מצ ד שנ י הי ה
עליה , ע ל הכלכל ה הבורגנית , להתפלמ ס ע ם הדע ה הקדומ ה המתהלכ ת בעם , שהי א
מערבב ת א ת הייצו ר הקאפיטאליסט י וא ת האגיר ה ש ל אוצרו ת ז ו בזו 28 , ומכא ן

25 "הון , היינו , עוש ר מוצבד , שב א ליד י שימו ש במטר ה להשי ג מחים, " (מאלתוס :
"עיקרי ם וכד". ) "הון.. . מורכ ב מעושר , שנחס ך מ ן ההכנס ה ושמשתמשי ם ב ו במטר ה להשי ג
מחים. ״ (ר . ג ׳ונם : ״הרצאת־מבו א לכלכל ה מדינית״ , לונדו ן 1833 , עט ׳ 16 . )

26 ״בעליה ם ש ל עודף־תוצד ת ( 001 1106 ־ 1 ע 1018 מ־ 1 ג 81 ) א ו ש ל הון. " ("מקור ם ש ל קשיי ־
האומ ה ותרופתם . מכת ב ללור ד ג ׳ ו ן רא ם ל. ״ לונדו ן 1821 . )

27 ״הון , יח ד ע ם רבית־דרבי ת ע ל כ ל חל ק מההו ן החסו ד — כב ש לעצמ ו הכ ל ע ד כד י
כך , שכ ל העוש ר שבעולם , שנובע ת הימנ ו הכנסה , כב ר נהפ ך מזמ ן לרבי ת ש ל הון. "
(״אקוגומיסט״ , לונדון , 19 ביול י 1859 . )

28 ״שו ם כלכל ן מדינ י ש ל ימינ ו ל א יבי ן בביטו י ,חסו ך ר ק אגיר ת אוצ ר בלב ד ! א ך
מלב ד מ ה שאות ו שימו ש הו א מוגב ל ובלתי־מספיק , הר י ביח ס לעוש ר האומ ה אי ן את ה
יכו ל לתא ר לעצמ ך שימו ש אח ר באות ו מונח , בלתי־א ם ז ה שנוב ע בהכר ח מתו ך השתמשו ת

483

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

שדומ ה עליה , כ י עוש ר מוצב ר אינ ו אל א עושר , שניצ ל מ ן הכליו ן בצורתדהטבעי ת
המצוי ה בעין , כלומר : עוש ר שהוציאוה ו מ ן הצריכ ה והצילוה ו ג ם מפנ י המחזור .
והד י שמיר ה ע ל הממו ן שמירת־מסג ר מפנ י המחזו ר — יה א דוק א ההיפ ך משיערוך ־
הממו ן בחזק ת הו ן ; והצב ר ש ל סחורו ת במוב ן ש ל אגיר ת אוצרו ת — אי ן ל ך שטו ת
גדול ה מזו 28 א . הצב ר ש ל סחורו ת בכמויו ת מרובו ת אינ ו אל א תולד ה ש ל שיתוק־ *
במחזו ר א ו ש ל ייצו ר למעלה־מן־המידה 29 . ודאי : בדמיו ן הע ם מרחפת , מצ ד אחד ,
התמונ ה ש ל הנכסי ם המוצברי ם באוצר־הצריכ ה ש ל העשירים , ההולכים־ונאכלי ם
לאט־לאט 29 * ; ומצ ד שנ י רוא ה הו א א ת חהתהוו ת ש ל מלא י — תופעה , המצוי ה
אצ ל כ ל דדכי־הייצור , ועו ד נעמו ד ע ל כ ך שע ה קל ה כשנגי ע לניתו ח ש ל תהליך ־
המחזור .

ובכ ן : ע ד כא ן צדק ה הכלכל ה הקלאסי ת — בכך , שהי א מדגישה־ומצהירה , כ י
גור ם אופיינ י הו א בשבי ל תהליך־ההצבר , שעודף־התוצר ת ייאכ ל על־יד י פועלי ם
פרודוקטיביי ם ול א על־יד י פועלי ם בלתי־פרודוקטיביים . א ך מכא ן ג ם מתחיל ה
טעותה . א . ס מ י ת הו א שהנהי ג א ת האופנה : לתא ר א ת ההצב ר כאיל ו אינ ו אל א
צריכ ה ש ל עודף־התוצר ת ביד י פועלי ם פרודוקטיביים , היינו , לתא ר א ת הפיכת ו ש ל
עודף־הער ך להו ן כאיל ו אי ן כא ן אל א השקעת ו ש ל עודף־הער ך בכוח־עבוד ה בלבד .
בוא ו ונשמ ע מ ה אומ ר ריקארדו , למשל• ' "צרי ך שיה א מובן , כ י כ ל התוצרי ם
שבמדינ ה לצריכ ה ניתנו ; אב ל י ש הבד ל — הגדול־שבהבדלי ם שנית ן להעלות ם
ע ל הדע ת — א ם צורכי ם אות ם אלה , שהוזרים־ומייצרי ם ער ך אחר , א ו מ י שאינ ם
חוזרים־ומייצרים . א ם אג ו אומרים , שחוסכי ם מ ן ההכנס ה ומצרפי ם א ל ההון , הר י
אנ ו מתכווני ם לומ ר כ ך : אות ו חל ק מ ן ההכנסה , שמדוב ר בו , כ י מצרפי ם אות ו א ל
ההון , — הו א נצר ך על־יד י פועלי ם פרודוקטיביי ם ול א על־יד י פועלי ם בלתי ־
פרודוקטיביים . אי ן ל ך טעו ת גדול ה מ ן ההנחה , כ י ההו ן מתרב ה על־יד י אי־צריכה" 20 .
אי ן ל ך טעו ת גדול ה מאות ה מימר ה ש ל א . סמית , שחזר ו עלי ה ריקארד ו וכ ל
שא ר האחרונים , כ י "אות ו חל ק מ ן ההכנסה , שמדוב ר בו , כ י מצרפי ם אות ו א ל ההון ,
הו א נצר ך על־יד י פועלי ם פרודוקטיביים" . לפ י דימו י ז ה ייצא , שכ ל עודף־הער ך
כולו , שנהפ ך להון , נעש ה הו ן משתנה . לאמית ו ש ל דב ר הו א נחלק , כדר ך שנחל ק
הער ך המקור י שניתן־במפרעה , להו ן קבו ע ולהו ן משתנ ה — לאמצעי־ייצו ר ולכוח ־

שונ ה לגמר י במ ה שנחס ך — השתמשות , מבוסס ת ע ל הבחנ ה ממשי ת בי ן סוגי־העבוד ה
השוני ם המתקיימי ם על־יד י אות ו הסבון. ״ ( מ א ל ת ו ם : ״עיקרי ם וכו״׳ , עמ , 38 , 39 . )

28 8 הנ ה אצ ל באלזאק , שלמד־וחק ר בדייקנו ת מרוב ה כל־כ ך א ת הכילו ת ע ל כ ל גןניה ,

הר י המלווה־ברבי ת הזק ן גובס ק יו ט מתוא ר כב ר כתינו ק ממש , משהו א מתחי ל לאגו ר אוצ ר
בסחורו ת מקובצות .

29 ״תצב ר ש ל חומרים.. . הפסק ת חליפין.. . עודף־ייצור. " (ת . ק ו ר ב ט : "חקיר ה בסיבותי ו
ובאופני ו ש ל העוש ר שביד י יחידים. ״ עמ , 14 . )

829 בהוצא ה האנגלי ת נמצא ת במקו ם ז ה ההער ה הבאה : "מבחינ ה ז ו מדב ר נק ר ע ל
,חפצ י מותרו ת ופאר־לראוה ׳ ש,הזמ ן סיי ע להצברס י ו ש,נתרכזו . מחמ ת חוק י הקניין־הפרטי ,
ביד י מעמ ד אח ד בלב ד ש ל החברה / (כתב י מ . נ ק ר ׳ פארי ס ולוזאן , 1789 , כר ך ןן , עט ׳ 291 .) ״
(הע ׳ ההוצ . העברית. )

30 דיקארדו : ״עיקרי ם וכד״ , עמ ׳ 163 , הערה .

484

22 . הפיכת ו ש ל עודף־העד ך להו ן

עבודה . כודדהעבוד ה — הנ ה צורתיקידמ ו ש ל ההו ן המשתנ ה בתו ך תהלי־ך־הייצור .
בתהלי ך ז ה כוח־העבוד ה עצמ ו נאכ ל על־יד י בעל־החון . ומשהו א נתו ן בתיפקוד ו —
הי א העבוד ה — הו א אוכ ל אמצעי־ייצור . וע ם ז ה הממו ן — ז ה שהוצ א ע ם קניית ו
ש ל כוח־העבוד ה — מתגלג ל באמצעי־מחיה , הנאכלי ם ל א ע ל יד י "העבוד ה ה 3 רו ־
דוקטיבית " אל א ע ל יד י "הפועלי ם הפחדוקסיביינד׳ . על־יד י ניתו ח מוטע ה מעיקר ו
מגי ע א . סמ י ת לכל ל מסקנ ה תפל ה זו : א ם ג ם כ ל הון ־ יחי ד נחל ק לחל ק קבו ע
ולחל ק משתנה , הר י ההו ן החברת י לעול ם נפרד־ועומ ד ר ק ע ל הו ן משתנה , כלומר ,
מוציאי ם אות ו ע ל תשלו ם ש ל שכר־העבוד ה בלבד . למשל : יהא , שחרשת ן ש ל
אריגי ם מגלג ל 2000 לי״ ש בהון . חל ק מ ן הממו ן הז ה הו א משקי ע בקניי ת אורגים ,
וחל ק אח ר הו א משקי ע בחוטי־צמר , במכונו ת לעשיי ת צמד , ובד . אב ל האנשים ,
שמידיה ם הו א קונ ה א ת החוטי ם והמכונות , ה ם חוזרי ם ומשלמי ם בחל ק מ ן הממו ן
הז ה שכר־עבודה , וכ ד — ע ד שהוציא ו א ת כ ל הסכו ם ש ל 2000 לי״ ש ע ל שכר *
העבודה , כלומר : ע ד שכ ל התוצר ת המיוצג ת ב־ 2000 לי״ ש נאכל ה על־יד י הפועלי ם
הפרודוקטיביים . הכ ל רואי ם : כ ל כיבד ה ש ל הוכח ה ז ו מרוכ ז בתיב ה ז ו "וכד" , וכ ך
מפטרי ם אותנ ו בל ך מפונטיו ס לפילאטוס ב ואמנ ם מפסי ק א . סמי ת א ת מחקר ו בנקוד ת
ז ו דוקא , שב ה מתחיל ה חומרתי 31 .

כ ל זמ ן שניתנ ת הדע ת ר ק ע ל הקר ן ש ל התוצר ת השנתי ת הכוללת , מוב ן על *
נקל ה תהלי ך שנת י ז ה ש ל הייצור־החוזר . אך , הר י צרי ך להבי א לשוק־הסחורו ת
א ת כ ל חלקיה־מרכיבי ה ש ל התוצר ת השנתית , וכא ן מתחיל ה החומרה . משתלבו ת
תנועותיה ם ש ל ההונות־היחידי ם וההכנסו ת האישיות , מתמזגו ת ונעלמו ת בסב ך
ש ל חילוף־מקו ם כלל י — היינו , המחזו ר ש ל העוש ר החברת י — והו א שמסנוו ר א ת
עינ י המסתכ ל ומטי ל ע ל המחק ר לפתו ר בעיו ת מסובכות־ביותר . בפרש ה השלישי ת
שבספ ר השנ י אבי א א ת הניתו ח ש ל קשר־הדברי ם כמ ו שהוא . — זכות ם הגדול ה
ש ל הפיזיוקראטי ם היא , שניס ו בפע ם הראשונ ה לגול ל ב״טבל ה הכלכלית "
['׳ 1116 > 01111 ת 0 ם 6 תמונ ה ש ל התוצר ת השנתי ת כמו ת שהי א עולו ד

ומופיע ה מתו ך המחזור 32 .

31 ע ל א ף ה״לוגיקה " של ו אי ן מ ר ג׳ . סט . מי ל יוד ע לגלו ת בשו ם מקו ם שגיאו ת
בניתו ח ש ל קודמי ו — ג ם א ם אות ו ניתוח , אפיל ו באופ ק הבורגני , צוע ק ותוב ע תיקו ן
לפ י עצ ם ההשקפ ה המדעית־המקצועית . בכ ל מקו ם רוש ם הו א בדוגמאטיות , מעשודתלמיד .
א ת בלבולי־הרעיונו ת ש ל מלמדיו . וא ף כא ן כ ך : "ההו ן טצנו ו נהפ ך כול ו במרדן־הזמן •
לתשלומי־שכ ר בלבד , וג ם כשמוחז ר ההו ן ע ם מכיר ת התוצר ת — הר י נהפ ך הו א שו ב לשכר. "

32 לגב י תיאו ר התהלי ך ש ל הייצור־החוזר , וממיל א ג ם לגב י תיאו ר ההצב ר — ל א
ר ק שא . סמי ת ל א גיל ה מכמ ה בחינו ת שו ם התקדמות , אל א י ש לציי ן אצל ו נסיג ה לחלוטי ן
בהשלא ה א ל קודמיו . וביחו ד א ל הפיזיוקראטים . באות ה אשלי ה מש ל סמית , שנזכר ה בטקסט ,
כרוכ ה ג ם הדוגמ ה המופלא ה באמת , שא ף אות ה הנחי ל הו א לכלכל ה המדינית , כ י נותי ר
הסחורו ת מורכ ב משכר־עבודה , ממחי ם (רבית ) ומרנטד , קרקעית , משמע : מורכ ב הו א ר? ו
וושכר־טבוד ה ונועודף־נור ך בלבד . ש ט ו ד ך , בצאת ו מאות ו בסים , לפחו ת מוד ה בתמימו ת :
"אי ן ל ך אפשרו ת לפר ק א ת המחי ר ההכרח י ולהעמיד ו ע ל יסודותי ו הפשוטי ם ביותר. "
( ש ט ו ר ך : ״קור ס לכלכל ה וכר״ , הוצא ת פטרסבור ג 1815 , כר ך שני , עט ׳ 140 , הערה. )
אכן , זה ו מד ע כלכל י נאה , שמצהיר , כ י אי ן ל ד אפשרו ת להעמי ד א ת מחי ר הסחורו ת ע ל

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

אגב : מסתב ר מאליו , שהכלכל ה המדעי ת ל א החמיצו ! מלנצל , לטוב ת מעמ ד
בעלי־ההון , א ת מימרת ו ש ל א . סמית , כ י כ ל אות ו חל ק מ ן התוצרת־נט ו שנתגלג ל
בהו ן נאכ ל על־יד י מעמד־חפועלים .

3 . חלוקת ו ש ל עודח־העי ד להו ן והכנסה . תיאוריי ת הפרישו ת

בפר ק הקוד ם עסקנ ו בעודף־הערך , א ו בעודף־התוצרת , ר ק בחינ ת קרן־לצריכת ו
האישי ת ש ל בעל־ההון , ובפר ק ז ה ע ד כא ן עסקנ ו ב ו ר ק בחינ ת קרן־להצבר . אך , אי ן
הו א ל א ז ה בלב ד ול א ז ה בלב ה אל א שניה ם כאחד . חל ק אח ד ש ל עודף־הער ך נאכ ל
על־יד י בעל־ההו ן בחינ ת הכנס ה [ 16 ומ 6 ע 86 ] 33 , וחל ק אח ר משתמשי ם ב ו כבהון ,
כלומר , הו א מוצב ה

א ם נתונ ה כמות ו ש ל עח־ף־הערך , הר י יגד ל החל ק האח ד ככ ל שיקט ן החל ק
השני . היח ס שלפי ו מתבצע ת החלוק ה הזא ת — בא ם כ ל התנאי ם האחרי ם נשארי ם
כשהי ו — הו א הקוב ע א ת שיעו ר ההצב ה ואול ם מ י שמבצ ע א ת החלוק ה הזא ת
אינ ו אל א בעלי ו ש ל עודף־הערך , בעל־ההון . הר י שחלוק ה ז ו הי א פעול ה ש ל רצונו .
הו א מרי ם לעצמ ו מס־אשפר , ואות ו חל ק הימנ ו שהו א צובר ו — עלי ו אומרי ם
הבריו ת : הו א חוס ך אותו , משו ם שאי ן הו א אוכל ו ע ד תומו , .כלומר , משו ם שמקיי ם
הו א א ת תיפקוד ו כבעל־הון , והתיפקו ד הו א — להתעשר .

ר ק במיד ה שבעל־ההו ן משמ ש חו ן בצורת־אדם , נוד ע ל ו ער ך היסטורי , ור ק כ ך
נודע ת ל ו אות ה זכות־קיו ם היסטורית , שליכנובסק י השנו ן אמ ר עליה , כ י אידי ש
ל ה האריך . ר ק בה־במיד ה נעוצ ה הכרחיות ו החולפ ת של ו בהכרחיות ו החולפ ת ש ל
אופן־חייצו ר הקאפיטאליסטי . ואול ם בה־במיד ה שו ב ל א ערך־השימו ש והנא ה
משמשי ם ל ו גור ם מניע , אל א ערך־החליפי ן וריבויו . בקנאות ו לשיערו ך מפ ה הו א
א ת האנושות , ללא־רחם , לייצ ר למע ן הייצור , הוו ה אומ ר : לפת ח א ת כוחות־הייצז ד
ש ל החבר ה וליצו ר א ת תנאי־הייצו ר החומריים , שה ם בלב ד עשויי ם לשמ ש בסי ם
ממש י ש ל צור ה חברתי ת נעל ה יות ר — ז ו שעיקר ה היסוד י הו א התפתחו ת מלא ה
וחפשי ת ש ל כ ל יחיד . ר ק משו ם שהו א הו ן בצורת־אד ם מתייחסי ם ל ו לבעל־ההו ן
בכבוד . בצורת ו ז ו משות ף ל ו ולאוגר־אוצדו ת היצ ר להתעשרו ת מוחלטת . אל א
מ ה שמופי ע אצ ל האחרו ן בבולמו ס אישי , הר י אצ ל בעל־ההו ן זוה י תולד ה ש ל מכאניז ם
הברתי , שהל ה אינ ו אל א אח ד מגלגלידמניעיו . מלב ד ז ה בא ה התפתחות ו ש ל הייצו ר
הקאפיטאליסט י ומחייבת , בהכרח , העלא ה מתמד ת ש ל ההו ן המושק ע במפע ל מ ן
המפעלי ם התעשייתיים , ובא ה ההתחרו ת ומטיל ה ע ל כ ל בעל־הו ן יחי ד א ת החוקי ם
האימאננטיי ם ש ל אופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י בחינ ת חוקי־כפיי ה חיצוניים . הי א

יסודותי ו הפשוטים־ביות ר ! דיו ן מפור ט ע ל ב ך יימצ א בפרש ה השלישי ת שבספ ר השני , וכ ן
בפרש ה השביעי ת שבספ ר השלישי .

33 הקור א יעמו ד ע ל כך , שהשימו ש בביטו י הכנס ה [ 611116 ^־ 86 ] שימו ש כפו ל הוא :
אל״ף , כד י לציי ן ב ו א ת עודף־הער ך בחזק ת פר י הצומ ח מ ן ההו ן לעתי ם פריודיו ת ! בי״ת , כד י
לסמ ן אות ו חל ק מפר י זה , שבעל־ההו ן צורכ ו א ו שהו א מצרפ ו א ל הקרדלצריכתו . א ך מקיי ם
אנ י אות ה משמעו ת כפולה , משו ם שמותאמ ת הי א א ל שימוש־הלשו ן אצ ל הכלכלני ם האנגלי ם
והצרפתים .

486

22 . הפיכת ו ש ל עודף־הער ך להו ן

כ 1 פ ה אות ו להתמיד־ולהרחי ב א ת הונ ו כד י לקיימ ו ביד ה ואי ן הו א יכו ל להרחיב ו
אל א על*יד י הצב ר מתקדסיוהולך .

ולפיכד ; כ ל שדרישת ו ופרישת ו ש ל בעליההו ן אינ ן אל א תיפקוד ו ש ל ההו ן
אש ר ב ה ש ל ההו ן הנהו ן דע ה לרצו ן — הר י צריכת ו הפרטי ת שלדעצמ ו דומ ה
עלי ו כגז ל שהו א גוז ל א ת הצב ר הונ ה כדר ך שזוקפי ם בפנקסנו ת האיטלקי ת א ת
ההוצאו ת הפרטיו ת ש ל בעל־ההו ן ע ל צ ד החוב ה ביח ס להון . ההצב ר הו א כיבו ש
עולמ ו ש ל העוש ר החברתי , תו ך כ ד שהמצב ר מרחי ב א ת כמו ת התומ ר האנוש י
המנוצל , הו א מרחי ב בדבזמ ן א ת שלטונ ו הישי ר והבלתי־ישי ר ש ל בעל־ההוף 3 .

א ך בכ ל מקל ם רוב ץ החטאיהקדמון . ע ם התפתחות ו ש ל אופךהייצו ר הקאפי ־
טאליסט ה ש ל ההצב ר והעוש ה שו ב הד ל בעל־ההו ן מלשמ ש התגשמו ת בלב ד ש ל
ההון , מתעור ר בקרב ו "דגערשל~ו 1 מלד , אנושי " כלפ י ד״בשרמד ם שב ו והריה ו נעש ה
אדם־משכי ל ע ד כד י כך , שההתלהבו ת לנזירו ת מעל ה בודצחו ק ע ל שפתי ו ורוא ה

34 בדמו ת הישנזדנושב ה — א ם ג ם מתחדש ת דמו ת ז ד חדשי ם לבקרי ם — ש ל בעל־ההון ,

או , בנושך־הגשך , מדגי ם לומ ר יפ ה א ת יצר־השלטו ן כיסו ד לתאנודההתעשרות . "עובדי ־
האלילי ם יכל ו לקבוע , בדר ך התבונ ה בלבד , כ י בעל־הנש ך אינ ו אל א גבב־רוצ ח רב־פרצופים .
ואל ו אבו , הנוצרים , מחלקי ם לה ם (לבעלי־הבשך ) כבו ד דב , כמע ט ע ד כד י חערצ ד,־שבקדושה ,
למע ן ממונם.. . מ י שמוצ ץ מפ י חבר ו א ת מזונו ׳ מלסטמ ו וגוזלו , הריה ו מבצ ע פעשד״־דצ ח
גדו ל (ע ד כמ ה שיד ו מגעת ) ממ ש כמ י שמרעי ב א ת חבר ו ע ד כד י מית ה א ו מבי א עלי ו
כליה . להר י כ ך עוש ה בעל־הבש ך — והו א יוש ב שאנ ן ושלי ו ע ל כסאו , תח ת שיה א תלו י
בגרדום , כפ י שיא ה לו , שהעורבי ם יאכל ו א ת בשר ו ? וצרי ך שמניי ן העורבי ם יהי ה כמניי ן
הזהובי ם שגז ל — א ם ר ק יה א בגופ ו בש ר הרב ה כ ל כך , שהעורבי ם יוכל ו לבתר ו ולחל ק א ת
שלל ם ביניהם . ובינתיי ם אנ ו מעלי ם לתליי ה א ת הגנבי ם הזעירים.. . גנבי ם זעירי ם ייתפס ו
ובצינו ק יירקבו , וגנבי ם גדולי ם בזה ב ובמש י יתהלכ ו וירהבו.. . וע ל כ ן אי ן ל ד שונ א בריו ת
יות ר גדו ל (אחר י השטן ) מ ן הקמצ ן ובעל־הבשך , שכ ן הו א מתיימ ר להיו ת אל־עליו ן ע ל כ ל
הנברא־בצלם . תורכים , סרדיוטים , עריצי ם — א ף אל ו אנשי ם רעי ם הם , וא ף ע ל פ י כ ן הכר ח
לה ם להשאי ר א ת הבריו ת בחיי ם * הכר ח לה ם להודות , כ י רעי ם וחטאי ם הם , וא ף ע ל פ י כ ן
יכולי ם הם , ואפיל ו צריכי ם לפעמים , לרח ם ע ל אחדי ם מ ן הבריות . אב ל אות ו נושךינש ך
ועכבר־שכדב־אדיגר י — הו א רוצה , שכ ל העול ם כול ו יה א נתו ן לרע ב ולצמאון , לעצבו ן
ולמצוקה , ע ד כמ ה שיד ו מגעת , למע ן יהי ה הכ ל בידדהו א וכ ל אח ד ואח ד יקב ל מיד ו כמי ד
האלוהי ם ויהי ה ל ו עבד־צנזי ת לצמיתות ? הו א גזפ ו יה א לבו ש בגדי־מילת , שלשלאו ת ש ל
זהב , טבעו ת ותכשיטין ׳ חו א ימח ה פיו , ואחרי ם ירא ו ב ו אי ש יק ר וחסי ד ויעריצוה ו וישבחוה/ "
נש ך חי ה רע ה היא , מפלצ ת ( 111 ן 1 ע;} 8 מ 0 מ 1 ) בוראה , כאות ו זא ב טורף , שמהר ס ומכל ה הכל ,
יות ר מבבי־העב ק קאקו ם וגריו ן א ו אבטאום 3 א * וראה : מתהד ר הו א בלבוש ו ומתחסד , של א
ירא ו הבריות , לא ן נעלמ ו הפרים , שהו א מוש ך אות ם מאחור י גב ם לתו ך מאורתו . א ך ע ל
הרקול ס נאמד , כ י שמ ע קו ל שמעת ם ש ל הפרי ם השבויים , וא ף חיפ ש ומצ א א ת קאקוס , ג ם א ם
הסתת ר בחגו י הסלעי ם והפפים , ושיחר ר א ת הפרי ם מידי ו ש ל אות ו בן־בליעל . והר י קאקו ם
פירוש ו : בליעל , נושך־בש ך מתחס ד ומיתמם , שהו א גוז ל הכל , גונ ב ואוכ ל הכל . וא ף ע ל
פ י כ ן כופ ר הו א ואומ ר של א פע ל כ ל אוון ? וחושב , של א יימצ א אי ש שיגלה , פ י כ ל הפרי ם
נמשכ ו מאחור י גב ם לתו ך מאורתו , שכ ן לנזראית־עי ן מסודרי ם עקבותיה ם כאיל ו הוצא ו
שו ב מתוכה , כ ך רוצ ה ג ם בעל־הנש ך לרמו ת א ת העולם , כאיל ו מבי א הו א תועל ת ונרת ן
פרי ם לעול ם — והר י הו א מוש ך אות ם לעצמ ו חוללם.. . וא ם אב ו תופסי ם לסטי ם ברא ש כ ל
חוצו ת ומרצחי ם וגנבים־במחתרת , ועונשי ם אות ם מית ת סי ף וקדיעת־איברי ם — ע ל אח ת
כמ ה וכמ ה צריכי ם אנ ו לנהו ג כ ן ע ם כ ל בעלי־הנש ך : לקרו ע איבריה ם וגידיהם.. . לגרש ם
מ ן הארץ , לנדות ם ולהסי ר , ראש ם מעליהם. ״ ( מ א ד ט י ן ל ו ת ר : "לאנשי־הכהונ ה ובו"/ )

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

הו א ב ה דע ה קדומ ה ש ל אוגר־האוצרו ת מימי־מתושלח . בעו ד שבעל־ההו ן מהתקופ ה
הקלאסי ת מלי ז ע ל הצריכ ה האינדיווידואלי ת כע ל מעשדדחט א כנג ד התיפקו ד שהוט ל
עליו , כע ל ״פרישות ״ מ ן ההצב ר — הר י בעל־ההו ן המחודש־החדי ש מסוג ל כב ר
לתפו ס א ת ההצב ר כ״הינזרות " מיצר־ההנא ה אש ר בו . "הה ! שת י נשמו ת בקרב ו
שוכנות , אח ת לרעות ה צרו ת ועוינו ת!"י ב

בתקופות־בראשי ת ההיסטוריו ת ש ל אופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י — וכ ל הדיו ט
[ 61111 ^ 81 ? ] קאפיטאליסט י שעל ה לגדולה , הו א כפרט , עוב ר של ב היסטור י ז ה —
מצויות־־ושולטו ת התאוו ת המוחלטו ת ש ל יצר־־ההתעשרו ת והכילות . אול ם התקדמות ו
ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י יוצר ת ל א ר ק עול ם ש ל תענוגו ת בלבד . ע ם הספסרו ת
ועסק־האשרא י הי א פותח ת אלפ י מקורו ת ש ל התעשרו ת פתאומית . משמגע ת
ההתפתחו ת לרמ ה מסוימת , הר י בזבודמתו ן בדרג ה מוסכמ ת — אות ו בזבו ז משמ ש
ברבזמ ן אמצע י להצי ג לראל ה א ת ההון , ועל־כ ן הו א ג ם אמצעי־לאשרא י — נעש ה
אפיל ו הכר ח עסק י בשבי ל בעל־ההו ן "המסכן" . תענוגות־מותרו ת נכללו ת מעת ה
בהוצאו ת ייצוג ו ש ל ההון . והר י בלארהכ י אי ן בעל־ההו ן מתעשר , כדר ך שמתעש ר
אוגד־ ד,אוצרו ת , מתו ך היח ס ש ל עבודת ו האישי ת וש ל אי־צריכת ו האישי ת — אל א
מתעש ר הו א באות ה מידה , שהו א מוצ ץ כוח־עבוד ה ש ל אחרי ם וכ ל שהו א כופ ה ע ל
הפוע ל פרישו ת מכ ל תענוגות־החיים . ועל־כ ן : א ף ע ל פ י שבזבזנות ו ש ל בעל־ההו ן
חסר ה לעול ם אות ו אופ י ש ל תום־לב ב [ 16 ) 6 0118 < ] אש ר בבזבזנות ו ש ל האדי ן
הפיאודאל י קל־הדעת , ואדרבה : במעמקי ה אורב ת תמי ד כילו ת מתועבת־ביות ר
וחשבונו ת פחדנית־ביות ר — א ף ע ל פ י כ ן גדלה־והולכ ת בזבזנות ו ככ ל שגדל־והול ך
חצירו , ואי ן כ ל הכר ח שהאח ת תדח ק א ת רגל י השני . ובכ ך מתפתח , ע ם זה , ברום־ ־
לב ו ש ל בעל־ההו ן היחי ד אות ו קר ע — נוס ח פאוס ט — בי ן יצר־הצבירד , לבי ן
יצר־ההנאה .

״התעשיי ה ש ל מאנצ׳סטר " — כ ך נאמ ר בחיבור , שפירס ם ד " ר אייקי ן
בשי ת 1781 — ״נית ן לחלק ה לארב ע תקופות . תקופ ה ראשונ ה — החרשתני ם הי ו
אנוסי ם לעבו ד קש ה למחייתם" . מתעשרי ם היו , במיוחד , על־יד י כ ך שהי ו מלסטמי ם
א ת האבות , שמסר ו לה ם א ת בניה ם כשוליו ת (ב 1£:6 ; 1 ג 61 מ< 1 <! 3 ) : ההורי ם נצטרכ ו
לשל ם שכר־לימו ד ר ב והשוליו ת נתענ ו ברעב . מצ ד שנ י ג ם הדוחי ם הממוצעי ם
נמוכי ם היו , וההצב ר דר ש חסכו ן רב . חיי ם הי ו חי י אוגרי־אוצרות , ול א הי ו אוכלים ,
אפיל ו ל א בקירוב , א ת הרבי ת ש ל הונם . "בתקופ ה השניי ה התחיל ו עושי ם נכסי ם
קלים , א ך עדיי ן הי ו עובדי ם קשה , כמקודם, ״ — שכ ן ניצו ל ישי ר ש ל העבוד ה
עול ה בעבודה , והדב ר ידו ע לכ ל נוגש־עבדי ם — "ועדיי ן נוהגי ם הי ו לחיו ת חיי ם
פשוטים , עת ה כמקודם.. . בתקופ ה השלישי ת פותח ת פרש ת המותרות , והעס ק נתרח ב
ע ם שהי ו שולחי ם פרשי ם [ 8 ־ 1 ט 1 7073£6 במ 1 מס 0 , סוכניכדנוסעי ם רכובי ם ע ל סוסים ]
לקב ל הזמנו ת בכ ל עי ר ושו ק אש ר בממלכה.. . קרו ב לודאי , שע ד שנ ת 1690 ל א הי ו
קיימי ם בא ן אל א מע ט מ ן החונות , א ו של א נמצא ו בכלל , בשיעו ר ש ל 3000 ע ד
4000 לי״ש , שנרכש ו בתעשייה . א ך סמו ך לזמ ן זה , א ו קצ ת לאחר־מכן , כב ר צבר ו
החר ש תני ם ממו ן והתחיל ו בוני ם לעצמ ם בתי־אב ן במקו ם בתי־ע ץ א ו בתי־חימר. "
עו ד בעשרו ת השני ם הראשונו ת ש ל המא ה דד 18 הי ה הדב ר לשיח ה בפ י הבריות ,
488

22 . הפיכת ו ש ל עודף־הער ד לה 1 ן

א ם חרשת ן ממאנצ׳סט ר הי ה מכב ד א ת אורחי ו בלגימ ה מחוץ־לארץ , וכ ל שכני ו הי ו
נדי ם ראש ם ע ל כך . לפנ י שהומצא ו המכונות , ל א עבר ו מעול ם הוצאו ת הער ב ש ל
החרשתנים , כשהי ו מתכנסי ם בבתי־המרזח , ע ל 6 פנסי ם בע ד כו ס יי ן ח ם ופנ י אח ד
בע ד גלי ל טבק , ור ק בשנ ת 1758 — והי ה בכ ך משו ם ציו ן ש ל תקופ ה חדש ה —
רא ו בפע ם הראשונ ה אי ש עסו ק בפועל־ממ ש בתעשיי ה — נוס ע בכרכר ה משלו !
״התקופ ה הרביעית ״ — השלי ש האחרו ן ש ל המא ה ה־ 18 — "נתקדמ ו ב ה בהרב ה
הוצאו ת בזבו ז ומותרו ת — משנתפש ט העס ק על־יד י פרשי ם וסוכני ם בכ ל רחב י
אירופה" 35 . מ ת הי ה אומ ר ד״ ר אייקי ן הטו ב אילמל י הי ה ק ם מקבר ו בתוככ י
מאנצ׳סט ר ש ל היום !

הצבירו , הצבירו ! — זו , כביכול , תור ת מש ה והנביאים ! "התעשיי ה
מספק ת א ת החומ ר — והחסכו ן צובר" 36 . ובכן : חסכו , חסכו , כלומר , חזרו־וגלגל ו
חל ק גדו ל ככ ל האפש ר מעודף־הערך , א ו מעודף־התוצרת , בהו ן ! הצב ר לש ם הצבר ,
ייצו ר לש ם ייצו ר — בנוסח ה ז ו ניסח ה הכלכל ה הקלאסי ת א ת יעוד ה ההיסטור י ש ל
תקופ ת הבורגנות . הי א ל א השלת ה א ת נפש ה אפיל ו רג ע ק ל וידעה , כמ ה קשי ם
חבלי־הליד ה ש ל העושר 37 — א ך מ ה טע ם לקינ ה ע ל הכר ח היסטורי ? א ם בשבי ל
הכלכל ה הקלאסי ת אי ן הפרולטאריו ן אל א מכונ ה לייצור ו ש ל עודף־ערך , הר י בשביל ה
ג ם בעל־ההו ן אינ ו אל א מכונ ה לגלגול ו ש ל אות ו עודף־ער ך בעודף־הון . הי א מתייחס ת
א ל תיפקוד ו ההיסטור י ברצינו ת קפדנית . כד י לחז ק א ת לב ו ש ל בעל־ההון , שיהי ה
מחוס ן נג ד הקר ע המסוכ ן שבי ן יצר־התענוגי ם ובי ן יצר־ההתעשרות , עמ ד מ א ל ת ו ם
בתחיל ת שנו ת העשרי ם ש ל המא ה הזא ת [ה־ 19 ] וטע ן בזכות ה ש ל חלוקת־עבוד ה ז ו :
בעלי־ההו ן העומדי ם בעצ ם הייצור , לה ם יימס ר עס ק ההצבר ; ואל ו לשא ר השותפי ם
המתחלקי ם בעודף־הער ך — האצול ה הקרקעית , בעלי־הקצב ה מטע ם המדינ ה
והכנסיי ה וכ ר — לה ם יימס ר עס ק הבזבוז . חשיבו ת עליונ ה נודע ת לפ ך — כ ך
הו א אומ ר—"שיהי ו מקיימי ם א ת התאןה־להוצאו ת לחו ד וא ת התאודדלהצב ר לחוד "

. 8 ' ? ('' 30611111111311011 £01 3881011 < ! 1116 1 ) 311 6 ' 1 11 1 ) 11 ) 6X11611 ־ £01 113881011 4116 " )

עמד ו האדוני ם הקאפיטאליסטים , שנתגלגל ו זה־כב ר באנשי ם הרואי ם חייה ם
בעולמ ם — וצעק ו ככרוכיה . מ ה — קר א אח ד מדבריהם , מבית־מדרש ו שלריקארד ו —
מ ר מאלתו ס מטי ף לרנטות־קרק ע גבוהות , למסיי ם גבוהי ם וכר , כד י לדחו ף בתמידו ת
לתו ך בשר ם ש ל החרשתני ם דרב ן מצ ד צרכני ם בלתי־פרודוקטיביי ם ! ודאי :
ייצור , ייצו ר בקנה־מיד ה מרחיב־והולך , בתמידו ת — ז ו הסיסמה ; אב ל "תהלי ך
מסו ג ז ה יות ר משישמ ש דרב ן לייצו ר ישמ ש ל 1 רסן , וא ף אי ן ז ה מ ן ההוג ן ביות ר

35 ד״ ר א י י ק י ן : ״תיאו ר האר ץ בסביב ת פאנצ׳סטר , בהיק ף ש ל 30 ע ד 40 מילין "
לונדו ן 1795 , עמ י [ 181 ] , 182 ואילך , [ 188 ] ,

86 א . ס מ י ת : ״עוש ר האומות״ , ספ ר שני , פר ק שלישי , [כר ך שני , עמ י 367 ] .

37 אפיל ו י . ב . סי י אומר : ״חסכונותיה ם ש ל העשירי ם — ע ל חשבו ן העניי ם ה ם
נעשים. " "הפרולטאריו ן ברונו א הי ה מתקיי ם כמע ט כול ו ע ל חשבו ן החברה.. . כמע ט שנית ן
לומר , כ י החבר ה המודרני ת מתקיימ ת ע ל חשבו ן הפרולטארים , היינו , מתקיימ ת הי א ע ל אות ו
חל ק מתשלום־השכ ר שהי א מנכ ה לעצמה. " (סיממ ו נ די : "חקירו ת וכר" , כר ד ראשון ,
עם ׳ 24 . )

38 מ א ל תום : ״עיקרי ם וכר״ , עמ ׳ 319 , 320 .

489

התהלי ך ש ל הצפד־ההו ן

(־ £011 6 ־ 11 ע 0 * 18 1 • 01 מ ) להשאי ר בבטל ה חבור ה ש ל בני־אד ם א ד ור ק כד י לצבו ט
אחרי ם — שמתו ך טיב ם את ה יכו ל להסי ק : 111611 0111 ־ £1 , 1111017 0 ־ 0.1 7110 ?-״ )
("מ 16 ס 0 ־ 1101 ס , שא ם תוכ ל לכפו ת אות ם לעבודה , יהי ו עובדי ם כהלכה" 39 . וא ף ע ל
ס י שהו א מוצא , כ י אי ן ז ה מ ן ההוגן , שידרבנ ו א ת בעל־ההו ן התעשיית י להצבר ,
תו ך שיקה ו ממנ ו א ת החלב־והאלי ה — הר י נרא ה ל ו כהכר ח להעמי ד א ת הפוע ל
ע ל שכר־מינימאל י ככ ל האפשר , "כד י לשמ ר א ח חריצותד . וא ף אי ן הו א מעלי ם
לרג ע א ת העובדה , שסוד ה ש ל עשיית־עודפי ם כמו ס בניכוס ה ש ל עבוד ה שלא *
בשכר . "ביקו ש מוגב ר מצ ד הפועלי ם אי ן משמע ו אל א שה ם מוכני ם לקח ת פחו ת
מתוצרת ם ש ל עצמ ם ולהשאי ר חל ק גדול־יות ר הימנ ה ביד י מעסיקיה ם ; וא ם באי ם
ואומרים : דב ר ז ה מביא , מחמ ת הפחת ת הצריכ ה (ש ל הפועלים) , ליד י גוד ש בשוק ,
( 21111 , ייצו ר למעל ה מ ן המידה ) — אי ן ל י אל א להשיב : גוד ש אינ ו אל א שם ־
נרד ף לתחי ם גדולים"" 4 .

הפולמו ס הלמדנ י — כיצ ד ציי ד לחל ק ע ל צ ד הטו ב ביותר , לרווחת ו ש ל ההצב ה
א ת השל ל שסחטוה ו מא ת הפוע ל בי ן בעל־ההו ן התעשיית י ובי ן בעל־האחוז ה החולד ־
בט ל וכ ר — נשתת ק לפנ י מהפכודיולי . זמן־מ ה לאחר־מכ ן עמ ד הפרולטאריו ן
העירונ י בליו ן וצילצ ל בפעמון־הסערה , והפרולטאריו ן החקלא י באנגלי ה שיל ח א ת
הבערה . מעב ר מז ה ש ל התעל ה נתפש ט האואניזם , ומעב ר מז ה — ה 0 דםימ 1 ניז ם
והפורייריזם . שעת ה ש ל הכלכל ה הוולגארי ת [העם־ארצית ] הגיעה . שנ ה בדיו ק לפנ י
שנאסא ו ו . סניו ר ממאנצ׳סט ר הג ה ומצא , כ י הריו ח (לרבו ת הרבית ) ש ל
ההו ן הו א פרי ה ש ל ״השע ה האחרונ ה מ ן השתים־עשרה״ , ש ל השע ה שלא־בשכר , —
ביש ר לעול ם תגלי ת אחר ת משלו . ״אני ״ — הכרי ז חגיגי ת — "אנ י מעמי ד במקו ם
התיב ה הון , במוב ן מכשיר־לייצור , א ת התיב ה פרישו ת ( 00 ר[ 811116 נ 1 ^)" 41 . דוגמה ־
למופ ת שאי ן למעל ה הימנ ה בשבי ל "תגליותיה " ש ל הכלכל ה העם־ארצית ! במקו ם
קאטגורי ה כלכלי ת הי א נותנ ת מימר ה סיקופאנטית־חונפת . וז ה הכ ל [; ¥0112 10111 ] .
״א ם הפר א עוש ה קשתות ״ — כ ד מרצ ה סניו ר — "הר י הו א מבצ ע תעשייה , א ו אי ן

39 ״חקיר ת באות ם העיקרי ם בדב ר טבע ו ש ל הביקו ש וכד. ״ עט ' 67 .

40 שם , עט ׳ 50 .

41 סניור : ״העיקרי ם היסודיי ם ש ל הכלכל ה המדינית״ , תירג ם אדיוואבן , פארי ס 1836 ,

עם , 308 . דברי ם אל ה היו , סוף־סוף , למעל ה מכו ח סבל ם ש ל תלמיד י האסכול ה הקלאסי ת
הותיקה . "מ ר סניו ר ב א ונת ן במקו ם הביטו י עבוד ה והו ן א ת הביטו י עבוד ה ופרישו ת
(פרישו ת — אינ ה אל א ביטוי־לשליל ה בלבד).. . ואי ן ז ה ההון , אל א השימו ש בהו ן בדר ך
פרודוקטיבי ת — שב ו הסיב ה למחים. " ("ג ׳ ו ן ק י יזנ ו בה : הערו ת לספר ו ש ל מאלתו ס
״הגדרו ת וכר״ , ענ ד 130 , הערה. ) כנג ד ז ה מ ר ג ׳ . סט . מי ל מקבל־ומעתי ק א ת
תיאוריית־הרנחי ם ש ל ריקארדו , מכאן , ומנכ ס לעצמ ו א ת "התגמו ל בע ד הפרישות "
[״ 0118111161106 11 0£ ס 011 ־ 1161 ט 1 מ 6 ־נ " ] ש ל סניור , מכאן . כ ל כמ ה שזר ה ל ו ה״סתידה "
ש ל הגל , שהי א המעיי ן בשבי ל כ ל הדיאלקטיק ה — כ ן בן־בי ת הו א בסתירו ת הגסות .

תוספ ת למהדור ה ב׳ . הכלכל ן הוולגארי , מעול ם ל א עצר־כו ח להגי ע ליד י ההרהו ר הפשוט ,
שיכו ל את ה לתפו ס כ ל פעול ה אנושי ת כ״פרישות " מהיפוכ ה ש ל אות ה פעולה . אפיל ה אינ ה
אל א פרישו ת מ ן הצום , הליכ ה — פרישו ת מ ן העמידה ! עשיי ה — פרישו ת מ ן העצלנו ת ז
עצלנו ת — פרישו ת מ ן העשייה , וכד . ל ו השכיל ו האדונים , הי ו צריכי ם לעיי ן פע ם באמירת ו
ש ל שפינוז ה : . 681 11620110 111100110 ־ 00161 [ההגדר ה — הי א שלילה. ]

490

22 . הפיכת ו ש ל עודף־הער ד להו ן

הו א עוש ה מעשה־פרישות. " וז ה שמסבי ר לנו , כיצ ד ומפני־מ ה הי ו מייצרי ם אמצעי ־
עבוד ה במצבי־החבר ה הקודמים , בל א "פרישותו " ש ל בעל־ההון . "כ ל שהחבר ה
מתקדמת־והולבת , כ ן תרב ה הדריש ה לפרישות״ 42 , — כלומר , מצ ד מ י שעוסקי ם
בתעשיי ת הניכום , שה ם מנכסי ם לעצמ ם תעשיי ת אחרי ם ותוצרתה . ובכן : כ ל
התנאי ם ש ל חהליך־העבוד ה מתגלגלי ם מעת ה במעשי־פרישו ת — שמניינ ם כמניי ן
אות ם התנאי ם — מצ ד בעלי־ההון . דג ן ל א ר ק נאכ ל אל א ג ם נזר ע — זוה י פרישות ו
ש ל בעל־ההו ן ! דרו ש זמ ן ע ד שהיי ן יה א תוס ס כ ל צרכ ו — א ף ז ו פרישות ו ש ל
בעל־ההו ן ! ־ ! בעל־ההו ן גוז ל מבשרדומדמדהוא , "משהו א משאיל(! ) א ת מכשירי ־
הייצו ר לפועל, " בלשו ן אחר : משהו א משער ך אות ם תו ך שהו א ממז ג בה ם כוח ־
עבודה , תח ת לאכו ל אות ם — א ת מכונות־הקיטור , הכותנה , מסילוודהברזל , הזבל ,
סוסי־העבוד ה וכ ר — א ו לפזר־ולבזב ז "א ת ערכם " במותרו ת ובשא ר אמצעי־צריכה ,
כפ י שהכלכל ן ד,וולגאר י מתא ר לעצמ ו בתמימו ת ילדותית 44 . כיצ ד צרי ך להגשי ם
זא ת מעמ ד בעלי־ההו ן — סו ד הוא , שהכלכל ה הוולגארי ת שמר ה עלי ו ע ד כ ה
בעקשנו ת יתירה . קיצור ו ש ל דבר : אי ן העול ם מתקיי ם עו ד אל א בזכו ת סיגופ ו
העצמ י ש ל בעל־ההון , אות ו בעל־תשוב ה מודרנ י לא ל וישנו . ל א ד, ד,צב ר בלבד , אל א
פשו ט "השמיר ה ע ל קיומ ו ש ל הו ן מחייב ת אימרךכו ת מתמיד , כד י לעמו ד בפנ י
הנסיו ן ול א לאכל ו ע ד גמירא" 45 . ברור , איפוא , ש ד,ומאגיו ת פשוט ה מחייבת ,
שישחרר ו א ת בעל־ההו ן מייסורי־קדושי ם ופיתויי־הנסיו ן — ממ ש כאות ו בעל ־
העבדי ם בג׳ורג׳יה , שע ם ביטו ל העבדו ת נשתחר ר לפנ י זמ ן קצ ר מיסור י הדילמה :
עודף־תוצר ת זה , שסח ט אות ו בשוטים־ובעקרבי ם מעבד ו הכושי , הא ם צרי ך הו א
לפזר ו ולבזבז ו כול ו ע ל יין־שאמפאניה , א ו שמ א צרי ך ג ם להזור־ולגלג ל מקצת ו
ביות ר כושי ם וביות ר קרקע .

בתצורו ת כלכליו ת השונו ת ביות ר ש ל החבר ה ח ל ל א ר ק ייצור־חוז ר פשוט ,

אל א ג ם ייצור־חוז ר בקנה־מיד ה מורח ב — א ם ג ם בדירו ג שונה . מייצרי ם יותר ,
בהדרג ה מתקדמודוהולכת , וצורכי ם יותר , הוו ה אומר : מגלגלי ם ג ם יות ר תוצר ת
באמצעי־ייצור . ואול ם תהלי ך ז ה אינ ו מופי ע כהצב ר ש ל הון , וממיל א א ף ל א

42 ס נ י ו ר , ש ם עט ׳ 342 .

43 "שו ם איש.. . למשל , ל א יזר ע א ת זרע־החיטי ם של ו וית ן ל ו להישא ר שנ ה תמיפ ה
באדמה , א ו ישאי ר א ת יינ ו שני ם במרתף , ול א יצרו ך מי ד דברי ם אלד , א ו אקויואלנ ט שלהם.. .
אל א א ם כ ן מצפ ה הו א לרכו ש על־יד י כ ך ער ך נוס ף וכד. ״ ( ס ק ר ו פ : "כלכל ה מדינית" ,
הוציא״לאו ר א . פוטר , ניו־יור ק 1841 , עמ ׳ 133 , 134 . )

44 "מחסו ר זה , שבעל־ההו ן מטי ל ע ל עצמו , ע ם שהו א משאי ל א ת אמצעי־הייצו ד של ו
לפועל ״ (משתמשי ם ב,לשו ן נקייה ׳ ז ו [ 18 ז 11611118111 < 1 ג £1 ] , כד י לזהו ת — לפ י אות ו נוה ג
בדו ק ש ל הכלכל ה הוולגארי ת — ז ה ע ם זה : א ת הפועל־השכי ר המנוצ ל על־יד י בעל־ההו ן
התעשייתי , ע ם בעל־ההו ן התעשיית י עצמו , שהו א לוו ה ממו ן מבעל־ההו ן המלוו ה ברבי ת! )
"תח ת שיקדי ש א ת ערכ ט לשימוש ו האישי , ע ם שייהפכ ו לדברי ם ש ל תועל ת א ו ש ל נוחיות. "
(ג . ד ה ־ מ ו ל י נ א ר י : ״הקירו ת כלכליות״ , עט ׳ 36 . )

45 : 001181:8111 .... 1 י 1 ס ' 011 1 ז ס ... 0 ^ 11 81 0 x 1 ת 08 1 ! 11 '! ! ח ס 08 1 : 1 י 01 י- . ת 00 . 1,8 "
״.• 61 ט 11 מס 8 מס 0 10 16 > 10111:311011 18 8 ־ €818101 ■ ! •!טסו ! ( ק ו ר ם ל־ ס נ י י ל : "מסכ ת
עיוני ת ומעשי ת ע ל מפעלי ם תעשייתיים״ , עט ׳ 57 . )

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

כתיפקוד ו יש ל בעל־ההו ן — כ ל זמ ן שאמצעי־הייצו ר ש ל הפועל , וממיל א ג ם תוצרת ו
ואמצעי־מחייתו , איג ם נעמדי ם לעומת ו בדמו ת ש ל הון 46 . ריצ׳אר ד ג ׳ ו נ ם ,
יורש ו ש ל מאלתו ס בקאתדר ה לכלכל ה מדיני ת בבית־ ד,אולפנ א ההודי־מזרח י ש ל
היילברי, 1 < - שנפט ר לפנ י שני ם אחדות , מסבי ר דב ר ז ה יפ ה בשת י עובדו ת חשובות .
הואי ל ורוב ו ש ל הע ם ההוד י ה ם איכרי ם בעל י מש ק עצמא י משלהם , הר י תוצרת ם
ואמצעי־עבודת ם ואמצעי־מחיית ם אינ ם קיימי ם לעול ם ״בדמות ״ (״ 6 ננ 811£1 1116 מ!" )
ש ל קר ן שחוסכי ם אות ה מהכנסת ם ש ל אחרי ם (׳' 6 ט 611 ז\ 6 מ 1 11-0111 ) 6 ז!. 83 " ) ,וממיל א
שאות ה קר ן ל א עבר ה תהלי ך ש ל הצב ר קוד ם 01 00688 ־ 1 ק פגןסתגסת ע , 3 ״ )
( , י 1 ^ 10 ^ 113 ^ 11 ^^^^^, ^ 47 . מצ ד השני , במהוזו ת שהשלטו ן האנגל י ל א עירע ר בה ן א ת
השיט ה הישנ ה אל א מע ט מ ן המעט , מועבדי ם הפועלי ם שאינכדחקלאי ם במישרי ן ע ל
יד י האצילים־הגדולים , שחל ק מעודף־התוצר ת החקלאי ת נמס ר לה ם בצור ת מס ־
אשכ ר א ו רנט ה קרקעית . התוצר ת הזא ת קצת ה נאכל ת בצורת ה הנאטוראלי ת על ־
יד י האצילים־הגדולים , קצת ה הפועלי ם מגלגלי ם אות ה בדבר י מותרו ת ובשא ר
דברי־צריכה , והית ר משמ ש שכ ר לפועלים , שמכשירי־העבוד ה מקניינ ם הם . ייצו ר
וייצור־הוז ר בקנה־מיד ה מורח ב הולכי ם ועוברי ם כא ן א ת דרכם , בל א הופעתו ־
התערבות ו ש ל אות ו קדו ש מופלא , ש ל אות ו אבי ר בן־דמות־היגו ן — הקאפיטאליס ט
"הפרוש" .

4 . נסיגו ת — וה ן גלתי־תלויו ת בחלוק ה הפרופורציונאלי ת ש ל עודן!־הער ך
להו ן ולהכנס ה — הקובעו ת א ת היקפ ו ש ל ההצכר : דרג ת ניצול ו ש ל
כוח־העבוד ה — כו ח הפרודוקטיביו ת ש ל העבוד ה — גידו ל ההפר ש שגי ן

ההו ן המשומ ש לבי ן ההו ן שנצר ך — שיעו ר ההו ן שניתן־במפרע ה

א ם מניחים , שנתו ן היחס , לפי ו מתפל ג עודף־הער ך להו ן ולהכנסה , שו ב ברור ,

כ י שיעור ו ש ל ההו ן המוצב ר נקב ע לפ י שיעור ו המוחל ט ש ל עודף־הערך . נניח , כ י
80% נהפכים־להו ן ו־ 20% נאכלים ; הר י שההו ן המוצב ר יהי ה 2400 לי״ ש א ו
1200 לי״ ש — הכ ל לפ י שעמ ד עודף־הער ך הכול ל : א ם ע ל 3000 לי״ ש א ו ע ל 1500
לי״ש . ובכן : ע ם קביע ת שיעו ר ההצב ר משתתפות־ופועלו ת אות ן הנסיבות , שה ן
קובעו ת א ת כמות ו ש ל עודף־הערך . והר י אנ ו מסכמי ם אות ן כא ן שנית , אב ל ר ק
כ ל שי ש בה ן משו ם נקודות־השקפ ה חדשו ת בקש ר א ל ההצבר .

זכו ר לנו , כ י השע ר ש ל עודף־הער ך תלוי , קוד ם כל , בדרגת־הניצו ל ש ל כוח ־
העבודה . הכלכל ה המדיני ת מחשיב ה תפקי ד ז ה ע ד כד י כך , שעתי ם הי א מזה ה א ת

46 "סוגי־ההכנס ה המיוחדים , המבלבלי ם בשפ ע ר ב ביות ר א ת התקדמות ו ש ל ההו ן
הלאומי , משתני ם בדרגו ת השונו ת ש ל התפתחותם , ומשו ם כ ך שובי ם ה ם לחלוטי ן אצ ל
עמי ם התופסי ם עמדו ת שונו ת באות ה התפתחות.. . מחים.. . ל א שימש ו בשלבי ם הקדומי ם ש ל
החבר ה אל א מקו ר בלתי־חשו ב ש ל הצבר , בהשנא ה א ל שב ר ומטות.. . ר ק משסל ה למעש ה
התקדמו ת ניכר ת בכוחו ת התעשיי ה הלאומית , משיגי ם הרנחי ם חשיבו ת מרובה , במיד ה יחסית ,
בחזק ת מקו ד ש ל ההצבר. " ( ר י צ ׳ א ר ד ג ׳ ו נ ס : ״ספר־לימו ד ובו״ / עט ׳ 16 , 21 ) .

47 שם , עט ׳ 36 ואילך . (למהדור ה ד , . כנראה , שנשתרבב ה כא ן שגיאה . ל א נמצ א מקו ם
זח . - פ . א. )

492

22 . הפיכת ו ש ל עודף־הער ך להו ן

החש ת ההצב ד על-יד י כוח־׳־יצו ר מוגב ר ש ל העבוד ה ע ם החש ת ההצב ר על־ידי ־
ניצו ל מוגב ר ש ל הפועל 48 . בפרשיו ת שדב ו בייצור ו ש ל עודף־הער ך הודגש ה תדירו ת
ההנחה , כ י שכ ר העבוד ה שווה , לפחות , לערכ ו ש ל כוח־העבודה . ואול ם הורד ת שכ ר
העבוד ה למט ה מער ך ז ה — הורד ה מאונ ס " ־ ממלא ה בתנוע ת [ההון ] שבמציאו ת
תפקי ד חשו ב למדי , ע ד שאי ן אב ו פטורי ם מלהתעכ ב ע ל כ ד שע ה קלה . עובד ה היא ,
כ י בתחומי ם מסוימי ם הופכ ת חורד ה ז ו א ת קררהצריכ ת ההכרחי ת ש ל הפוע ל לקרן ־
צביר ה ש ל הון .

״שכר־עבודה ״ — אומ ר ג / סט . מי ל - ״אי ן ל ו כו ח פרודוקטיב י מש א ;

אי ן הו א אל א מהי ד בע ד כו ח פרודוקטיבי . שכר־עבודד . אינ ו תור ם משלו , בצ ד
העבודה , לייצו ר ש ל סחורות , כש ם שאי ן המחי ר ש ל כלי־עבוד ה תור ם לכך , בצ ד
כלי־העבוד ה עצמם . איל ו אפש ר הי ה להשי ג עבוד ה לל א קנייה , שו ב ל א הי ה שכר ־
עבוד ה אל א מיותר" 49 . אול ם איל ו יכל ו הפועלי ם להתפרנ ס מ ן האוי ר בלב ה שו ב
אי״אפש ד הי ה לקנות ם בע ד כ ל מחיר . ובכן : פועלי ם באפם־תשלו ם — זה ו גבו ה
במובנ ו המתימטי : לעול ם אי ן להשיג ו א ם כ י נית ן תדירו ת להגי ע אלי ו בקירוב .
והי א שאיפת ו המתמד ת ש ל ההו ן : להורי ד אותם , א ת הפועלים , לאות ה עמדודאפס .
סופ ד אח ד מ ן המא ה דד 18 , שא ת דברי ו הבאת י תכופו ת — מחב ר "מס ה ע ל תעשיי ה
ומסחר ״ — אינ ו אל א מגל ה א ת הסו ד הכמו ס בעמקיינפש ו ש ל ההו ן האנגלי , כשעמ ד
והכרי ז ע ל תעודת־חיי ה ההיסטורי ת ■ש ל אנגלי ה : להורי ד א ת שכד־העבוד ה האנגל י
ע ד לרמ ה הצרפתי ת וההולאנדית 50 . הו א אומ ר בתמימות , בי ן השאר : "אול ם א ם
העניי ם (ביטו י סמל י בשבי ל פועלים ) שלנ ו רוצי ם לחיו ת חיי־מותרות.. . מ ן ההכרח ,
כמובן , שהעבוד ה תהי ה יקרה.. . א ם מעלי ם ע ל הדעת , כמ ה מותרו ת צורכי ם פועלי '
החרוש ת שלנו , כגו ן יי״ש , ג׳ין , תה , סוכר , פידו ת חוץ־ילארץ , שיכ ר חריף , ב ד מגוון ,
טבק־הרח ה וטבק״עישון , וכיוצ א באלה" 51 . הו א מצט ט חיבור ו ש ל אח ד חרשת ן

48 "ריקאדד ו אומד ; ,בשלבי״ההבר ה השובי ם ח ל ההצב ד ש ל ההון , א ו ש ל האמצעי ם
להעסי ק (הייני , לנצל ) עבודה , במהירו ת יתירה , א ם הרב ה וא ם מעט , ומ ן ההכר ה שבכ ל
המקרי ם יה א תלו י בכוחות־הייצו ר ש ל העבודה . וכוהותדהייצו ר ש ל העבוד ה מרובי ם בדר ך
כלל , במקו ם ש ם י ש שפ ע ש ל אדמ ה פורייה. 7 א ם הביטויי ם כוחות־הייצו ר ש ל העבוד ה במשפ ט
הראשו ן פירוש ם : זעירות ו ש ל אוה ו חלק־יסו ד מכ ל תוצרת , שנופ ל בידיה ם ש ל אל ה שעבוד ה
כפיה ם ייצר ה אות ה תוצר ת — הד י אות ו משפ ט הו א כמע ט טאוטולוגיה* , שכ ן החל ק הנשא ר
מהוו ה א ת הקרן , שהימנ ה — א ם בעלי ה רוצי ם בכ ך (״ 163868 ( ! ־׳ 61 מ^ר 0 1116 £!*' ) —
אפש ר לצבו ר הון . ואולם , בדר ך כל ל אי ן ז ה ח ל דלק א במקו ם ש ם האדמ ה פוריי ה ביותר. "
(״הרהורי ם לויכוחי ם מסוימי ם שבעל״פ ה וכר״ , עמ 7 74 , 75 . )

49 ג / ס ט . מיל ; "מסו ת ע ל כמ ה שאלו ת בכלכל ה המדיני ת של א נתיישבו" . לונדו ן
1844 , עט ׳ 90 .

50 ״מס ה ע ל עבוד ה מקצועי ת וע ל מסחר ״ לונדו ן 1770 , עט ׳ 44 . בדומ ה לכ ך פירס ם
ה״טיימם " מדצמב ר 1866 ויאבוא ר 1867 השתפכו ת לב ם ש ל בעלי״מכדו ת באנגליה ; כא ן
מתוא ר המצ ב המאוש ר ש ל פועלייהמכרו ת בבלגיה , שאינ ם דורשי ם ואינ ם מקבלי ם יות ר
משנחו ץ בדיוק , שיוכל ו לחיו ת למע ן ״אדוניהם 7 / הפועלי ם בבלגי ה סובלי ם הרב ה — א י
ל א כד י שישמש ו דוגמדדלמופ ת ש ל פועלי ם בשבי ל ה״טיימס " ! בראשי ת פברוא ר 1867
השיב ה ע ל כ ך שביתת ם ש ל פועלי־המכרו ת בבלגי ה (לי ד מארשיין ) — ־ שבית ה שדוכא ה באבק ־
שריפ ה ובעופרת .

51 שם , עט ׳ 44 , 46 ,

493

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

מנורתמפטונשייר , שעומ ד ומייב ב בעיניי ם מגולגלו ת כלפ י מעלה : העבוד ה זול ח
בצרפ ת מבאנגלי ה כד י שלי ש של ם : שכ ן העניי ם בצרפ ת עובדי ם קש ה ומתקיימי ם
בדוחק , ה ן במזוג ם וה ן במלבושם . עיק ר מאכל ם לחם , פירות , עשבים , שרשי ם ודגי ם
מיובשים ? ר ק לעתי ם נדירו ת טועמי ם ה ם טע ם בשר , וכשהחיטי ם מתייקרו ת א ף
ממעטי ם לאכו ל לחם" 52 . ובעל־המס ה שלנ ו ממשיך : "לכ ך י ש להוסיף , כ י המשק ה
בפיה ם — מי ם א ו משקאו ת קלי ם אחרים , וכ ך אינ ם מוציאי ם אל א מע ט מאו ד ממון.. .
ודא י שקש ה להגי ע ליד י מצ ב כזה , אב ל אינ ו מ ן הנמנעות , והר י הו א קיי ם ג ם בצרפ ת
וג ם בהולאנד" 53 . שת י עשרו ת שני ם לאחר־מכ ן עמ ד נוכ ל אמריקני , ינק י שהוכת ר
בתוא ר באדון , בנימי ן תומפסו ן (א ו הדוכ ס רומפורד) , והמשי ך באות ו ק ו
ש ל פילאגטרופי ה — למצו א ח ן וחס ד בעינ י אלוהי ם ואדם . ספר ו "©ס(ת " ספר ־
תבשילי ן הוא , מל א מתכוני ם מכ ל המינים : כיצ ד י ש להגי ש לפועלי ם תחליפים ,
במקו ם מזונות־תקיני ם יקרים • מתכו ן מוצל ח ביות ר ש ל אות ו "פילוסופוס " מופל א
הו א : ״ 5 פונטי ם קמח־שעורי ם — 2 /נ 7 פנ ס ! 5 פונטי ם תיר ם — , 6% פנ ס ; דגי ם
מלוחי ם בע ד 3 פנס , מל ח בע ד פנ י אחד , חומ ץ בע ד פנ י אחד , פלפ ל ועשבי ם בע ד
2 פנ ס — בס ך הכ ל 20% פנסים . הכ ן מר ק בשבי ל 64 איש , ובמחירי ם ממוצעי ם
ש ל שעורי ם ותירס.. . אפש ר לספ ק מר ק ז ה בע ד 4 / ! פג ם למנ ה ש ל 20 אונקיות" 54 .

52 החרשת ן מנורתמפטונשיי ר מבצ ע כא ן מרמ ה הסוד ה [ 3118 ־ 3 £1 מן],שי ש למצו א ל ה
כפר ה בכא ב לבו . לכאור ה הו א משוו ה א ת חייה ם ש ל פועלי־נזאנופאקטור ה באנגלי ה ובצרפת ,
א ך בדברים , שז ה עכשי ו ציטטנו , הו א מתא ר באמ ת — ובמבוכת ו הו א עצמ ו מוד ה ע ל כ ך —

א ת הפוע ל החקלא י בצרפת !

53 שם , עט ׳ ׳ 70 , 71 . הער ה למהדור ה ג / כיום , תודו ת להתחרו ת בשו ק העולמי , שקמ ה
מא ז וע ד עתה , עברנ ו מהל ך ר ב קדימ ה באות ו מצב , שנקלע ו לתוכ ו פועל י כ ל העול ם ע ם
התפתחות ו ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי . שו ב אי ן הדברי ם אמורי ם ר ק בכך , כיצ ד להוריד .
א ת שיעורי־השכ ר באנגלי ה לדרג ת השכ ר שביבש ת אירופה , אל א רוצי ם להשי ג בעתי ד
הקרוב , פחו ת א ו יותר , שרמת־השכ ר באירופ ה תר ד ותפח ת ע ד לרמת־השכ ר בסין . "א ם
סי ך — אומ ר מ ר סטפלטון , צי ר הפארלאמנט , לפנ י בוחרי ו — "עתיד ה להיו ת אר ץ תעשייתי ת
גדולה , שו ב איננ י רואה , כיצ ד תוכ ל האוכלוסיי ה התעשייתי ת ש ל אירופ ה לעמו ד במאב ק זה ,
א ם ל א תר ד לרמת ם ש ל מתחריה. ״ (״טיימס״ , 3 בספטמב ר 1873 . ) ל א עו ד שיעורי־שכ ר
יבשתיים , אל א סיניי ם — זוה י עכשי ו מגמת ו ומשאודנפש ו ש ל ההו ן האנגלי .

54 ב נ י מ י ן ת ו מ פ ס ו ן : "מסו ת בכלכלה , מדיניות , ופילוסופיה" . שלוש ה כרכים ,
לונדו ן 1796 — 1802 . כר ך ראשון , עט ׳ 288 . ס ר פ . מ . אידן , בחיבור ו ״מצב ם ש ל העניי ם ?
א ו תולדו ת מעמדות־העובדי ם באנגלי ה וכר" , ממלי ץ בכ ל ל ב בפנ י מנהל י בתי־העבוד ה
[לעניים ] ע ל מרק־הקבצני ם נוסודרומפור ד ? הו א מטי ף מוסר־וקובלנ ה לפועלי ם באנגליה ,
כ י ״הרב ה עניים , ביהו ד בסקוטיה , מתקיימי ם חדשי ם תמימי ם — ואפיל ו בנוחיו ת יתיר ה
(׳'. 400 ז 13 נן £1 : 1 ע 1£0 מ 00 '׳געסע י; 1 1118,1 >מ£״ ) — ע ל קמ ח ש ל שיבולת־שוע ל ושעורים ,
בתערוב ת ש ל מי ם ומל ח בלבד. ״ (שם , כר ך ראשון , ספ ר שני , פר ק שני , עט ׳ 503 [ 530 ]. )
"הוראות " כאל ו תמצ א ג ם במא ה ה־ 19 . "התערובו ת הבריאות־ביות ר ש ל קמח , שמסרבי ם
[העובדי ם החקלאיי ם באנגליה ] לקבלן.. . בסקוטיה , שהחינו ך ש ם טו ב יותר , אינ ו ידוע , כנראה ,
משפט־קדו ם זה. ״ (צ ׳ א ר ל ס .ה . פארי , דוקטו ר .לרפוא ה : "לחקיר ת השאל ה בדב ר הצור ך
בחוקי־הדג ן הקיימים״ , לונדו ן 1816 , עמ ׳ 69 . ) א ך אות ו פאר י קובל , כ י הפוע ל האנגל י עכשי ו
( 1815 ) יר ד בהרבה , בהשנא ה לזמנ ו ש ל איד ן ( 1797 ) .

494

22 . הפיכת ו ש ל עודף־הער ך להו ן

ע ם התקדמות ו ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי , נעש ו האידיאלי ם ש ל ת(מפ 0 ו ן מיותרים 55 ,
מהמ ת זיו ף הסחורו ת ני .

בסופ ה ש ל המא ה ה־ 18 ובעשרות־השני ם הראשונו ת ש ל המא ה ה־ 19 הצליח ו
החוכרי ם ורוזני־הקרק ע באנגלי ה להשיג־בכו ח א ת המינימו ם המוחל ט ש ל שכד ,
תו ך שהי ו משלמי ם לשכירי ם החקלאיי ם פחו ת מ ן המינימו ם בצור ת שכר־עבודה , וא ת
השא ר בצור ת סיו ע ש ל הקהילה . הנ ה דוגמ ה ש ל ליצנות , כיצ ד נהג ו הדוגברי ם
האנגליי ם כד י לקבו ע "חוקית " א ת תעריף־השכר : "האצילי ם בעלי־האהוזו ת ש ל
נורפולק.. . מסובי ם הי ו לסעודה , כשקבע ו א ת שער־השכר ; ה ם חשבו , כנראה ,
שהפועלי ם אינ ם צריכי ם לנהו ג כן , משישב ו בספינהמלאנ ד בשנ ת 1795 וקבע ו א ת
תעריף־השכר.. . כא ן ישב ו ופסקו , כ י ,ההכנס ה (לשבוע ) תהי ה 3 שילינגי ם לאיש /
בא ם ככר־לח ם ש ל 8 פונ ט ד 11 אונקיו ת עול ה שילינג ; השכ ר יעלדדויל ך כסדרו ,
ע ד שמחי ר הככ ר יגי ע ל־ 1 ש . ו־ 5 פנסים . משיעל ה למעל ה ממחי ר זה , ייר ד שכר ־
העבוד ה באופ ן יחס י ע ד שהמחי ר יגי ע ל־ 2 שילינגים , וא ז תקט ן מנ ת מזונ ו ש ל
הפוע ל ב' 5 ץ״ 56 . מטע ם ועדת־החקיר ה ש ל בי ת הלורדי ם בשנ ת 1814 נשא ל אח ד
א . ב נ ט , מגדולי־החוכרים , שופט , גבא י לבית־צניי ם ומסדי ר שכר־עבודה , לאמו ר :
"הא ם משלימי ם חל ק כלשה ו ש ל ער ך העבוד ה היומי ת על־יד י שנותני ם לפועלי ם
שיעו ר מ ן התמיכ ה לעניי ם 1 ״ — תשוב ה : "כן , משלימי ם א ת ההכנס ה השבועי ת ש ל
כ ל משפח ה ע ד לככ ר (גאלון ) לח ם (ש ל 8 פונטי ם ו־ 11 אונקיות ) ר 3 פנסי ם לכ ל
נפ ש!. ״ ככ ר (גאלון ) לת ם לשבו ע מספיק , לפ י השערתנו , למחיי ת כ ל נפ ש במשפח ה
לשבו ע ימים ; ו־ 3 הפנסי ם ה ם לצרכ י הלבשה , וא ם הקהיל ה מוצא ת לנכו ן למצו א
מלבושי ם משלה , מנכי ם א ת 3 הפנסים . נוה ג ז ה נפו ץ בכ ל החל ק המערב י ש ל
וילטשייר , וסבורנ י — בכ ל המרינ ה כולד," 57 . ״במש ך שנים ״ — כ ך עומ ד וצוע ק
סופ ד בורגנ י מאות ם הימי ם — "הי ו ה ם (החוכרים ) מגווני ם מעמ ד נכב ד מבני־עמם ,
על־יד י כ ך שכפ ו א ת אל ה לבק ש לה ם מפל ט בבית־העבוד ה [לעניים].. . בעו ד שהחוכ ר
דררב ה א ת חוחירהו א — מנ ע כ ל אפשרו ת ש ל הצב ר (ש ל קרן־צריכ ה הכחדת ־
ביותר ) מצ ד פועלי ו התלויי ם בו" 58 . מ ה תפקי ד ממל א כיו ם גז ל ז ה ממש , שגוזלי ם
מקדן־הצריכ ה ההכרחי ת ש ל הפועל , לש ם יציר ת עודף־הערך , וממיל א לש ם יציר ת

55 מתבר ר מתו ך הדינים־וחשבונו ת ש ל ועדת־החקיר ה הפארלאמנטארי ת האחרונ ה בדב ר
זיו ף ש ל אמצעי־מחיה , כ י אפיל ו זיו ף ש ל חומרי־תרופו ת — הרג ל הו א באנגליה , ול א יוצא '
מן־הכלל . למשל , בדיק ת 34 דוגמו ת ש ל אופיום , שנקנ ו ב־ 34 בתי־מרקח ח שוני ם שבלונדון ׳
העלתה , כ י 31 מה ן הי ו מזויפות , בתוספ ת ש ל גדגרי־פרג , ש ל קמדדהיטים , דייסת־־גומי ,
הימר , הול , וכר . כמ ה מה ן ל א הכיל ו א ף פרוד ה ש ל מורפין .

56 ג / ב . נ י ו נ ה א ם (עורד־די ן [ע/ו 04 13 ■ 18461 עע 8 ( 1 ] ) : "סקיר ה ע ל העדו ת בדב ר
הוקי־הדג ן בפנ י שנ י בת י הפארלאמנט״ . לונדו ן 1815 , עמ ׳ 28 , העדה .

57 שם , עמ ד 19 , 20 .

58 צ / ה . פארי : ״לחקיר ת השאל ה בדב ר הצור ך בחוקי־הדג ן הקיימים״ , עט ׳ 77 , 69 .
האדוני ם אילי־הקרק ע א ף ה ם ל א בלב ד שקבע ו לעצמ ם "פיצויים " בע ד המלחמה־נגד ־
היעקובינים , שניהלו ה בשמ ה ש ל אנגליה , אל א ג ם התעשר ו ב ה עוש ר רב . הרנטו ת שלה ם
גדל ו פ י שניים , שלוש ה וארבעה , ״ובמקר ה אח ד על ו אפיל ו פ י שש ה במש ך 18 שנים. "
<שם , עם ׳ 100 , 101 . )

495

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

קרן־ההצב ר ש ל ההו ן — הראתה , למשל , העבוד ה המכונ ה עבודה־ביתי ת (רא ה
פר ק שלושדדעשר , 8 , ד׳)נה . עובדו ת נוספו ת ימצ א הקור א במהל ך פרש ה זו .

וא ף ע ל פ י שבכ ל ענפ י התעשיי ה צרי ך שאות ו חל ק ש ל ההוךהקבוע , המושק ע
באמצעי־־עבודה , יספי ק כד י להעסי ק מספ ר מסוי ם ש ל פועלי ם — מספ ר ז ה נקב ע
על־יד י גוד ל המפע ל — אי ן ז ה אומ ר בשו ם פגים , שחל ק ז ה מוכר ח תמי ד לגדו ל
באות ו יח ם גופ ו שגדל ה כמות־העבוד ה המועסקת . יהא , שבמפע ל חרשת י אח ד
מספקי ם מאד , פועלים , בעבוד ה ש ל שמונ ה שעו ת [ליום] , 800 שעות־עבודה . אומ ר
בעל־ההו ן להעלו ת סכו ם ז ה במחצה , הר י יכו ל הו א להעמי ד 50 פועלי ם נוספיס ו
אלא , שא ם כ ן עלי ו ג ם ליתךבמפרעד , הו ן חדש , ל א ר ק בשבי ל שכר־עבודה , אל א
ג ם בשבי ל אמצעי־עבודה . ואול ם יכו ל הו א ג ם להעבי ד א ת הפועלי ם הקודמים , 12
שעו ת [ליום ] במקו ם 8 — ושו ב יספיק ו אמצעי־העבוד ה המצויי ם כב ר בידו , אל א
שעכשי ו יתבלדוילכ ו יות ר מהר . הר י שעבוד ה מוספת , הנוצר ת מחמ ת התאמצו ת
מוגבר ת ש ל כוודהעבודה , יכול ה להעלו ת א ת עודף־ ד,תוצר ת וא ת עודף־הער ך —
וה ם העצמו ת ש ל ההצב ר — בל א שתחו ל באות ו יח ם העלא ת החל ק הקבו ע ש ל ההון .

בתעשיי ה המפיקה , כגו ן מכרות , אי ן חומרי־הגל ם משמשי ם חלק־מרכי ב ש ל
מפרעת־ההון . כא ן נושא־־ ד,עבוד ה איננ ו פר י עבוד ה שקדמה , אל א מת ת חנ ם נזיר י
הטבע . הלל ו הם : עפרות־מתכת , מחצבים , פחמים , אבנים , וכיו״ב . כא ן מורכ ב
ההו ן הקבו ע כמע ט כול ו אמצעי־עבודה , והלל ו יכולי ם לקלו ט יפ ה ג ם כמו ת עבוד ה
נוספ ת (למשל , משמרת־יו ם ומשמרת־ליל ה ש ל עובדים) . א ם כ ל שא ר התנאי ם
שווים , הר י תגד ל התוצרת , בכמות ה ובערכה , ביח ס יש ר א ל העבוד ה המושקעת . כא ן
הולכי ם י ד ביד , כביו ם הראשו ן לייצור , יוצרי־ ד,תוצר ת המקוריי ם — ה ם ג ם יוצר י
היסודו ת החומריי ם ש ל ההו ן — האד ם והטבע . תודו ת לגמישות ו ש ל כוח־העבוד ה
נתרח ב תחומ ו ש ל ההצבר , בל א שיקד ם לכ ך גידול ו ש ל ההו ן הקבוע .

ואל ו בחקלאו ת אי ן את ה יכו ל להרחי ב א ת הקרק ע המעובד , בל א שתינת ן מפרע ה
בשבי ל תוספ ת ש ל זרעי ם וזבלים . אול ם משניתנ ה פע ם מפרע ה זו , הר י עצ ם העיבו ד
המכאנ י ש ל הקרק ע משפי ע השפע ה מופלא ה ע ל ריבו י כמות ה ש ל התוצרת . וכ ך
כמות־עבוד ה גדולה־יותד , מבוצע ת על־יד י מספ ר העובדי ם שהי ה ע ד כה , מעל ה א ת
התנובה , בל א שתידר ש מפרע ה חדש ה בשבי ל אמצעי־עבודה . ושו ב י ש כא ן השפע ה
ישר ה ש ל האד ם ע ל הטבע , וז ו נעשי ת מקו ר בלתי־אמצע י להצב ר מוגב ר בל א
התערבו ת ש ל הו ן חדש .

ולאחרונ ה — התעשיי ה ממש . כא ן כ ל הוצא ה נוספ ת ע ל עבוד ה — תנאי־קוד ם
לד , הוצא ה נוספת , שקול ה כנגדה , ע ל חומרי־גלם , א ך לא ו דוק א ג ם ע ל אמצעי ־
עבודה . והואי ל והתעשיי ה המפיק ה והחקלאו ת מספקו ת לה , לתעשיי ה החרשתית ,
א ת חומרי־הגל ם של ה וא ת החומרי ם לאמצעי־העבוד ה — הר י ג ם יוצא ת לתועלת ה
ש ל האחרונ ה תוספת־התוצרת , שיוצר ה על־יד י הראשונו ת בל א מפרעת־הו ן
נוספת .

והתוצא ה הכללי ת : משהחדי ר לתוכ ו ההו ן א ת שנ י יוצרי־העוש ר הקמאיי ם —
כוח־ ד,עבוד ה והאדמ ה — הו א קונ ה כודדהתפשטות , שנות ן ל ו אפשרו ת להרחי ב א ת
היסודו ת ל ד,צבר ו מעב ר לתחומים , שנתחמ ו ל ו לכאור ה על־יד י גדל ו ש ל עצמו , כלומ ר

496

22 . הפיכת ו ש ל עודף־הער ך להו ן

על־יד י ערכ ם וכמות ם י ש ל אמצעי־הייצו ר שכב ר יוצר ו — בה ם נתונ ה עצ ם ד.דית 1
ש ל ההון .

גור ם חשו ב אח ר בהצב ר ההו ן הי א דרגת־הפרודוקטיביו ת ש ל העבוד ה החברתית .

ע ם גידו ל הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה גדל ה כמות־התוצרת , שמיוצ ג ב ה
ער ך מסוים , וממיל א ג ם עודף־ער ך בשיעו ר נתון . עומד־בעינ ו השע ר ש ל עודף -
הערך , ואפיל ו א ם הו א יור ד — ובלב ד שיריד ה ז ו תה א אטית־יות ר מעליי ת חכו ת
הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה — הר י גדל ה הכמו ת ש ל עודף־התוצרת . ולפיכך : אפיל ו
חלוקת ו ש ל עודף־התוצר ת להכנס ה ולהון־נוס ף נשאר ת כשהיתה , אפש ר שתגד ל
הצריכ ה ש ל בעל־ההו ן בל א שתפח ת קרן־ההצבר . גדול ה מזו : אפש ר שיגד ל השיעו ר
ד,פרופורציונאל י ש ל קרן־ההצב ר ע ל חשבו ן קרן־הצריכה , בעו ד שהוזל ת הסחורו ת
מעמיד ה לרשות ו ש ל בעל־ההו ן אמצעי־הנא ה מרובי ם כמקוד ם ואפיל ו יותר . ואול ם
י ד בי ד ע ם גידו ל הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה הולכת , כפ י שראינו , הוזלת ו ש ל
הפועל , וממיל א גד ל השע ר ש ל עודף־הער ך — ג ם א ם עול ה שכר־העבוד ה הממשי .
לעול ם אי ן ז ה עול ה עליי ה יחסי ת ע ם גידו ל הפרודוקטיביו ת ש ל העבודה . הוו ה
אומר : אות ו ער ך עצמ ו יש ל הו ן משתנ ה מני ע יות ר כוח־עבודה , וממיל א א ף יות ר
עבודה . אות ו ער ך עצמ ו ש ל הו ן קבו ע מתגל ם ביות ר אמצעי־ייצור , כלומר , ביות ר
אמצעי״־עבודה , חומר־עבוד ה וחומרי־עזר , הוו ה אומד : מספ ק הו א יות ר מעצבי ־
תוצר ת ויות ר מעצבי־ערך , היינו , סופגי־עבודה . ובכן : א ם הער ך ש ל ההון־הנוס ף
נשא ר כשהיה , ואפיל ו א ם הו א פוחת , ח ל הצב ר מואץ . ל א ר ק שמתרח ב קנה־המיד ה
ש ל הייצור־ההוז ר מבחינ ה חומרית , אל א ייצור ו ש ל עודף־הער ך גד ל מהר־יות ר
משגד ל ערכ ו ש ל ההון־הנוסף .

התפתחו ת הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה משפיע ה ג ם ע ל ההו ן הראשון ,
כלומר , ע ל ההו ן המצו י כב ר בתהליך־הייצור . חל ק מ ן ההו ן הקבו ע המשמ ש בתיפקו ד
מורכ ב אמצעי־עבוד ה — כגו ן מכונו ת וכיוצא־בה ן — שאינ ם נברים , וממיל א ג ם
אינ ם חוזרים־ומיוצרים , א ו מוחלפי ם בטפסי ם חדשי ם מאות ו סוג , אל א במש ך תקופות ־
זמ ן ארוכות . אב ל שנ ה שג ה יוצ א מ ן העול ם חל ק מאמצעי־עבוד ה אלה , כלומר , מגי ע
לקצ ה הגבו ל ש ל תיפקוד ו הפרודוקטיבי . הוו ה אומר : חל ק ז ה מצו י שנה־שנ ה
בשל ב ייצורו־חחוז ר הפריודי , א ו בשל ב החלפת ו בטפסי ם אחרי ם מאות ו סוג . א ם
נתרח ב הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה במקום־לידת ם ש ל אות ם אמצעי־עבוד ה —
וכו ח ז ה מתפתח־והול ך בתמידו ת ע ם הזר ם הבלתי־־פוס ק במד ע ובטכניק ה — שו ב
באים , במקו ם הישנים , אמצעי־עבוד ה (מכונה , כלי־מלאכה , מכשי ר וכד ) יעילי ם
יות ר וזולי ם יות ר מבחינ ת היקף־הספקם . ההו ן היש ן חוזר־ומיוצ ר בצור ה פרודוק ־
טיבית־יות ר — מלב ד שינויי־פרטי ם שחלי ם בתמידו ת באמצעי־העבוד ה הקיימים .
החל ק השנ י ש ל ההו ן הקבו ע — חומר־גל ם וחומרי־עז ר — חוזר־ומיוצ ר ללא־הפס ק
בתו ך תקופת־השנה , והחומ ר הב א מ ן החקלאו ת חוזד־ומיוצ ר על־הרו ב שנה־שנה .
מכאן : כ ל תיקו ן ש ל מתודי ם משופרים־יות ר וכו ׳ משפיע , כמע ט בו־בזמן , ג ם
ע ל ההון־הנוס ף וג ם ע ל ההו ן הנתו ן ז ח מכב ר בתיפקודו . כ ל התקדמו ת בכימי ה
ל א בלב ד שהי א מכפיל ה א ת מספ ר החומרי ם המועילי ם וא ת שימוש ם היעי ל ש ל
החומרי ם הידועי ם מכבר , וממיל א מרחיב ה היא , ע ם גידול ו ש ל ההון , ג ם א ת תחומ י

זזזאפיטא ל 82 497

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

השקעתו . הי א מלמד ת ג ם כיצ ד לשוב־ולהטי ל לתו ך המעג ל ש ל תהלי ך הייצור ־
החוז ר א ת פסלת ם ש ל תהליך־הייצו ר וש ל תהליך־הצריכה , הוו ה אומר : יוצר ת
הי א חומר־של־הו ן חדש , בל א שקדמ ה לכ ך השקעת־הון . בדומ ה לריבו י ניצול ו
ש ל עונסד־הטבע , מחמ ת מיתו ת מוגב ר ש ל כוורהעבוד ה בלב ד — כ ך מעניקי ם
המד ע והטכניק ה להו ן העומד־בתיפקוד ו כושר־להתפשטות , שאינ ו תלו י בגדל ו
הנתון . כוש ר ז ה משפי ע בדבזמ ן ע ל אות ו חל ק ש ל ההו ן הראשון , שנכנ ס לשל ב
התחדשותו . אות ו הו ן המתחד ש מחדי ר לתו ך צורת ו החדשה , חנם , א ת ההתקדמו ת
החברתית , שנתגבש ה מאחור י גב ה ש ל צורת ו הישנה . ודא י : התפתחו ת ז ו ש ל הכו ח
הפרודוקטיב י כרוכ ה ב ה ג ם מקצ ת קיפו ח ערכ ם ש ל ההונו ת העומדים־בתיפקודם .
ע ד כמ ה שקיפו ח ז ה מורג ש בחריפו ת מחמ ת ההתחרות , הר י עיק ר מהלומת ו נופל ת
ע ל הפועל , שבניצול ו המוגב ר שקו ד בעל־ההו ן למצו א תגמו ל להפסדו .

העבוד ה מעביר ה ע ל התוצר ת א ת ערכ ם ש ל אמצעי־הייצו ר שנצרכ ו ע ל ידה .

מצ ד שנ י גדלי ם ערכ ם וכמות ם ש ל אמצעי־הייצור , הבאי ם ליד י תנוע ה על־יד י
כמו ת עבוד ה נתונה , בדביח ס שהעבוד ה נעשי ת פרודוקטיבית־יותר . מכא ן את ה
אומ ר : א ם ג ם אות ה כמו ת עבוד ה עצמ ה לעול ם אינ ה מוסיפ ה לתוצרי ה אל א אות ו
סכו ם עצמ ו ש ל ערך־חד ש — א ף ע ל פ י כן , ע ם גידו ל הפרודוקטיביו ת ש ל העבודה ,
גדל־והול ך ער ך ההו ן הישן , שהעבוד ה מעבידת ו ברבזמ ן ע ל תוצריה .

יהא , שטוו ה אנגל י וט 1 ו ה סיני , למשל , עובדי ם שניה ם אות ו מספ ר שעות :
ובאות ה אינטנסיביו ת ; א ם כן , יהי ו יוצרי ם שניה ם בשבו ע אח ד ערכי ם שווים . ע ל
א ף שוויו ן זה , כמ ה עצו ם ההבד ל שבי ן ער ך התוצר ת השבועי ת ש ל הטוו ה האנגלי ,
העוב ד באבטומאטו ן עצום , לבי ן ער ך התוצר ת השבועי ת ש ל הסיני , שאי ן ל ו אל א
מנור ו בלבד . באות ו זמ ן שהסינ י ט 1 ו ה פונ ט אח ד ש ל כותנה , טוו ה האנגל י כמ ה
מאו ת פונטים . סכו ם ש ל ערכי ם ישנים , הגדול־יות ר פ י כמ ה מאות , מעלה־ומגבי ר א ת
ער ך תוצרת ו ? ב ה משתמרים , בצור ה חדש ה וניתנ ת לשימוש , הערכי ם הישני ם ושו ב
ה ם יכולי ם לקיי ם מחד ש תיפקו ד ש ל הון . ״בשנ ת 1782 ״ — מלמדנ ו פ . א נ ג ל ס —
"עו ד הית ה מונח ת כ ל גיז ת הצמ ר ש ל שלו ש השני ם הקודמו ת (באנגליה ) לל א
עיבוד , מחמ ת חסרו ן בפועלים , ובודא י הית ה מונח ת עוד , אילול א בא ו לעזר ה המכונו ת
שהומצא ו מחד ש וכל ו א ת טווייתה" 59 . העבוד ה שנתלבש ה לבוש־חפ ץ במכונו ת ודא י
של א הספיק ה להוצי א במישרי ן א ף אד ם אח ד מ ן האדמ ה ! אב ל הי א שנתנ ה אפשרו ת
לכך , שמניי ן קט ן ש ל פועלים , משיוסיפ ו לצמ ר מע ט עבוד ה חיה , במיד ה יחסית ,
ל א ר ק יצרכ ו אות ו צריכ ה פרודוקטיבי ת ויעניק ו ל ו ער ך חדש , אל א ג ם ישמר ו א ת
ערכ ו היש ן בצור ת חוטי ם וכר . ובכ ך סיפק ה אות ה עבוד ה ברבזמ ן אמצעי ם ודרב ן
לייצור־חוז ר מורח ב ש ל צמר . כ י זוה י מתת־הטב ע שניתנ ה ל ה לעבוד ה החיה :
מקיימ ת הי א ער ך ישן , תו ך שהי א יוצר ת ער ך חדש . ובכן : ע ם גידו ל יעילות ם ש ל
אמצעי־העבודה , היקפ ם וערכם , כלומר , ע ם גידו ל ההצבר , המלוו ה א ת התפתחו ת
כוח ם הפרודוקטיב י — מקיימ ת העבוד ה ומנציחה , ותמי ד בצור ה חדשה , א ת ערך ־
ההו ן התופדדוהול ך בתמידות 60 . כוח־טב ע ז ה אש ר בעבוד ה דומ ה עלינ ו ככוח־הקיום ־

59 פ . אנגל ם : ״מצב ו ש ל מעמד־ ד,עובדי ם באנגליה״ , עמ 7 20 .

60 הכלכל ה הקלאסית , מתו ך של א היתד , מנתח ת א ת תהלי ך העבוד ה ו ו;שיערו ך אל א ניתו ח

498

22 . הפיכת ו ש ל עודף־הער ך להו ן

העצמ י ש ל החר ה שהעבוד ה הוחדר ה לתוכו ; ממ ש כש ם שכוהות־הייצו ר החברתיי ם
ש ל העבוד ה דומי ם עלינ ו בתכונותי ו ש ל ההו ן ; וכש ם שהניכו ס המתמי ד ש ל עודף -
העבוד ה על־יד י בעל־ההו ן דומ ה עלינ ו כהשתערכו ת מתמד ת ש ל ההון . כ ל כוחותי ה

לקוי , לעול ם ל א הבינ ה כראו י צ ד חשו ב ז ה בייצוד־החוז ר — ויכו ל את ה לעמו ד ע ל כ ה
למשל , אצ ל ריקארדו . הנ ה הו א אומ ה למש ל : יה א השינו י בכודדהייצו ר מ ה שיהי ה "מיליו ן
אנשי ם לעול ם מייצרי ם בבתי־ההרוש ת אות ו ערך. " דב ר ז ה בכון , א ם נתונו ת מידת־התפשטות ה
ודדגודהאיבסנםיביו ת ש ל עבודתם . א ך אי ן ז ה מונ ע — וריקאדד ו אינ ו נות ן דעת ו ע ל כ ך
במסקנו ת מסוימו ת — שמיליו ן אנשים , א ם שונ ה כוח־הייצו ר ש ל עבודתם , יהי ו הופכי ם
כמויו ת שזנות־ביזת ד ש ל אמצעי־ייצז ר לתוצרת ; משמע : יקבל ו בתוצרת ם כמויו ת שונות *
ביות ר ש ל ערכים , ומכא ן שיספק ו ערכי־תוצר ת שוניכדביותר . אגב , לשו א ניס ה ריקארדו ,
בהשתמש ו באות ה דוגמ ה להבהי ר לו , ל י . ב . ם י י , מ ה ההבד ל שבי ו ערדישימו ש (כא ן הו א
מכנה ו עוש ר הומר י [ 11:11 * 6 < ] ) לבי ן ערך־חליפין . סי י משי ב : "אש ר לקושי , שמדגי ש
ריקארד ד באמרו , כ י בשיטחרעבוד ה פרודוקטיבית־יות ר אפש ר שמיליו ן אנשי ם יכולי ם לייצ ר
שיעור־עוש ר פ י שביים , פ י שלוש ה יותר , בל א לייצ ר יות ר ער ך — הד י קוש י ז ה נעלם , בא ם
רואי ם בייצור , כהלכ ה נזעשהידזליפין , שע ל יד ו בות ן אד ם א ת שירותי ו הפרודוקטיביים , ש ל
עבודת ו ואדמת ו והונותיו , כד י לקב ל תוצרים . עלייד י אות ם שירותי ם פרודוקטיביי ם אב ו
מקבלי ם א ת כ ל התוצרי ם שישנ ם בעולם.. . משמע.. . אנ ו עשירי ם יותר , שירותינ ו הפרודול ר
טיביי ם נוד ע לה ם עד ך גדו ל יותר , ככ ל שמרוב ה יות ר כמו ת החפצי ם המועילים , שאות ה
מביאי ם השירותי ם על־יד י מעשה־הזזליפי ן הקרו י ייצור. "(י . ב . מיי : מכתבי ם למ ר מאלתוס׳ /
פארי ס 1820 , עמ ׳ 168 , 169 . ) והנ ה הקוש י — אי ן הו א קיי ם אל א בשבי ל סיי , ול א בשבי ל
דיקאדד ו — שסי י עומ ד להסבירו : משום־מ ה אינ ו מתרב ה הער ך ש ל ערכייהשימוש , א ם
גדל ה כמות ם מחמ ת עליי ת הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבודה ? התשובה : פותרי ן א ת הקוש י
בכך , שמכני ם ערך־שימו ש — ברשותכם , רבות י — בש ם ערך־חליפין . ערדזזליפי ן זה ו דבר ,
הקשו ר בדר ך ז ו א ו אחר ת בחליפין . קחו , איפוא , א ת הייצו ר וקרא ו ל ו "חליפין " ש ל עבוד ה
ואמצעייייצו ר בתוצר ת — וברור־ונהי ר לך , כמי ם זכים , כ י ככ ל שהייצו ר ירב ה לספ ק ל ך
ערך־שימוש , כ ן תקב ל יות ר ערךיהליפין . לשו ן אח ר : בכ ל שירב ה יום־עבוד ה לספ ק ערכי *
שימוש , כגו ן גרביים , בשבי ל חרשתךהגרביים , כ ן יה א הו א עשי ר יות ר בגרביים . א ך לפת ע
עול ה ע ל דעת ו ש ל סיי , כ י "ע ם שי ש כמו ת גדולודיותר " ש ל גרביים , יור ד "מחירם " (וכמובן ,
שז ה אינ ו כרו ך ול א כלו ם בערך־החליפין) , "משו ם שההתחרו ת כופ ה אות ם (א ת היצרנים) ,
שימכר ו א ת התוצרי ם תמור ת מ ה שעל ו להם. " אבל , מהיכן , איפוא , יבו א הרמה , א ם בעל *
ההו ן ימכו ר א ת סחורותי ו במחי ר מ ה שעל ו לו ? אך , אי ן דבר( ! 11111101 ־ 61 עי 6 מ)!םי י מצהיר ,
כ י מהמ ת הפרודוקטיביו ת המוגבר ת מקב ל עכשי ו כ ל אחד , תמור ת אות ו אקויואלבט , שנ י
זוגו ת גרביים , תח ת שקיב ל קוד ם ר ק זו ג אחד , וכר . והתוצאה , שאלל ה הו א מגיע , הריה י ממ ש
אוה ו משפ ט ש ל ריקארדו , שרצ ח לסתרו . אחר י אות ו מאפדךמ 1 חי ן כבי ר הריח ו פונ ה למאלתו ס
בקוליתתע ה ומרמ ז באצבע ו לאמור : ״חנה , אדוני , התור ה המבוסס ת כראוי , שבלעדי ה —
הרינ י מכרי ז ואומ ר — אייאפש ר לפתו ר א ת השאלו ת הקשוחדביות ר ש ל הכלכל ה המדיני ת ;
וביחו ד אי־אפש ר להסביר , כיצ ד ייתכן , שאומ ה אח ת יכול ה להרבו ת א ת ע 1 שדה , בעו ד פוח ת
ער ך תוצרי ה — א ף ע ל פ י שהעוש ר מהוו ה עדך. ״ (שם , עט ׳ 170 . ) למעשייתעתועי ם
כאל ה וכהנ ה ב״מכתבים ״ ש ל סי י מעי ר כלכל ן אנגל י : "דרכי~פטפו ס מעושי ם אל ה
(״^ 110111 * 1 0£ 1 ) 601:6 ?! * 1086 [;!" ) ה ם המהווים , בדר ך כלל , הכ ל מ ה שמ ר סי י

מואי ל לכנ 1 ת חור ה משלו , ושהו א תוב ע מא ת מאלתו ס ללמד ה בהרטפורד , כדר ך שכב ר
מלמדי ם אות ה ,בהרב ה חלק י אירופה / הו א אומר : ,א ם תמצ א בכ ל המשפטי ם האל ה אופ י
פאראדוקסאלי , הואילדדנ א לית ן א ת דעת ך ע ל העצמי ם המבוטאי ם עליידם , והרינ י מעי ז
להאמין , שתמצא ם פשוטים־ביות ר ונבוביבדביותר. ׳ לי ת מא ן דפליג , וכתוצא ה מאות ו תהלי ך
תמצ א בה ם כ ל מ ה שתרצ ה — ר ק ל א מקוריות. " ("חקיר ה באות ם עיקרי ם הנוגעי ם לטב ע
הביקו ש וכד״ , ענ ד 116 , 110 . )

התהלי ך ש ל הצגר־ההו ן

ש ל העבוד ה חוזרים־ומשתקפי ם בכוחותי ו ש ל ההון , כש ם שכ ל צורות־הער ך ש ל
'הסחור ה חוזרות־ומשתקפו ת כצורו ת ש ל ממון .

ע ם גידול ו ש ל ההו ן גדל־והול ך ההפר ש שבי ן ההו ן הנתון־בשימו ש לבי ן ההו ן
הנתו ן לצריכה . לשו ן אחר : גדל ה והולכ ת כמו ת הערכי ם והחומרי ם ש ל אמצעי ־
העבוד ה — כגו ן בניינים , מכונות , צינורות־תיעול , בהמות־עבודה , מיתקני ם מכ ל
המיני ם — המשמשיברבתיפקוד ם במלו א היקפם , במש ך תקופ ה קצר ה א ו ארוכה ,
בתהליכי־ייצו ר חוזרי ם ומתמידים ; א ו שה ם משמשי ם להשג ת תוצאות־מועילו ת
מסוימות , אב ל אי ן ה ם מתבלי ם אל א לאט־לאט , וע ל כ ן אי ן ה ם מקפחי ם א ת ערכ ם
אל א לשיעורים , וממיל א אינ ם מעבירי ם א ת ערכ ם ע ל התוצר ת אל א שיעורים ־
שיעורים . במיד ה שאמצעי־עבוד ה אל ה מעצבי־תוצר ת ה ם ואינ ם מוסיפי ם ער ך
לתוצרת , היינו , במיד ה שה ם נתוני ם כול ם בשימו ש אב ל אי ן ה ם נתונים־בצריכ ה
אל א שיעורים־שיעורי ם — הר י ה ם מקיימים , כמוזכ ר למעלה , אות ו שיחת־חנ ם
שמקיימי ם כוחות־טבע , כגו ן מים , קיטור , אויר , חשמל , וכיו״ב . אות ו שיחת־זזנ ם
ש ל העבודה־לשעבר , משנתפ ס על־יד י העבוד ה החי ה שמכניס ה ב ו רוודחיים , מצטבר ־
והול ך ככ ל שגד ל קנה־מידת ו ש ל ההצבר .

מכיו ן שהעבודה־לשעב ר מתלבש ת תמי ד בלבו ש ש ל הון , כלומר , הפאסי ב
ש ל עבוד ת א , ב , ג וכ ר מתלב ש בלבו ש האקטי ב ש ל הלא־עוב ד ג — הר י פיה ם
ש ל הבורגני ם והכלכלני ם המדיניי ם מל א תהיל ה לזכויותי ה ש ל העבודה־לשעבר ,
ול א עו ד אל א שלדעת ו ש ל הגאו ן הסקוט י מאק־קולו ך צרי ך להקצי ב ל ה פר ם מיוח ד
(רבית , ריוח , וכר) 61 . משמע : העבודה־לשעבר , שהי א משתתפ ת בתהליך־העבוד ה
הח י בצור ת אמצעי־עבודה , באי ם ומייחסי ם א ת משק ל חשיבות ה ההולכת־וגדל ה
בתמידו ת לדמות־ההו ן שלה , לדמות ה הזרה־המתנכר ת לפוע ל גופ ו - והר י אי ן הי א
אל א עבודה־לשעב ר שלו , עבוד ה של א בא ה ע ל שכרה . סוכני ו ש ל הייצו ר הקאפי ־
טאליסט י מבחינ ת המעש ה ופרקליטי ו הפטפטני ם מבחינ ת האידיאולוגי ה אינ ם
מסוגלי ם כל ל לתפו ס א ת אנזצעי־הייצו ר כנפרדי ם מ ן המסוו ה הדבו ק ע ל פניה ם
כיו ם — מסווה־של־אופ י חברת י מלא־ניגודי ם — כש ם שאי ן בעל־העבדי ם מסוג ל
לראו ת א ת העוב ד גופ ו כנפר ד מאופיו , אופ י ש ל עבד .

א ם נתונ ה דרגת־הניצו ל ש ל כוזדהעבודה , הר י נקבע ת הכמות ■ ש ל עודף־הער ך
על־יד י מספ ר הפועלי ם המנוצלי ם כאחד ; ומספ ר ז ה מותאם , א ם ג ם לפ י יח ם
משתנה־והולך , לשיעור ו ש ל ההון . ובכן : ככ ל שיגד ל ההון , מחמ ת הצברי ם רצופי ם
בז ה אח ר זה , כ ן יגד ל ג ם סכום־הערכים , המתפצ ל לקדן־צריכ ה ולקרן־הצבר . ולפיכ ך
י ש ביד י בעל־ההו ן לחיו ת בית ר הרחב ה וע ם ז ה לעסו ק בית ר "פרישות" . וסו ף
דבר : כ ל קפיציו־מניעי ו ש ל הייצו ר יהי ו עובדי ם בית ר מרץ , ככ ל שילך־ויתרח ב
קנה־מידת ו ע ם ריבו י כמות ו ש ל ההו ן הניתן־במפרעה .

61 מאק־קולו ך השי ג לעצמ ו זכות־פאטנ ט ע ל "שכ ר בע ד עבודה־לשעב ר 0£ ב! 3£6 זמי"] ,
[״עט 0 ( 131 ; 381 < ! עו ד לפנ י שהשי ג סניו ר זכות־פאטנ ט ע ל "שכ ר בע ד פרישות "

.[״ 8411161106 ( 31 0£ 3£68 זיר* ]

500

22 . הפיכת ו ש ל עודף־הער ך לה 1 ן

5 . מ ה שמתקר א קרן־העבוד ה

מתו ד מחל ד חקירתנ ו נתברר , כ י ההו ן אינ ו שיעו ר יציב , אל א חל ק הו א ש ל
העוש ר החברתי , חל ק גמי ש מאו ד ופתו ח תמי ד לתנודה , לפ י החלוק ה שנחל ק עודף *
הער ך להכנס ה ולהוךנוסף . ועו ד דאינו , כ י אפיל ו נתו ן שיעור ו ש ל ההו ן המתפקד ,
הר י כוודהעבודה , המד ע והאדמ ה (מבחינ ה כלכלי ת הכונ ה כא ן לכ ל נושאי־העבוד ה
המצויי ם מיד י הטבע , בל א סיוע ו ש ל אדם ) שנצטרפו־ונתמזג ו ב ו — משמשי ם ל ו
כוחו ת גמישים , וה ם המאפשרי ם לו , בגבולו ת מסוימים , מרחב־פעול ה בלת־י־תלו י
בשיעור ו ש ל עצמן . באות ו דיו ן הסהנ ו א ת דעתנ ו מכ ל תנאי ו ש ל תהליך־המחזור ,
המביאי ם ליד י דרגוודפעילו ת שונו ת ש ל אות ה כמות־ההו ן עצמה . הואי ל והנחנ ר
מרא ש א ת מציאו ת הסייגי ם ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י ; כלומד , הנחנ ו דמו ת
טבעית־מקורי ת לחלוטי ן ש ל תהליךיהייצו ר החברת י — עליכ ן הסחנ ו א ת הדע ת
מכ ל צירו ף ראציונאליייות ר ש ל אמצעי־הייצו ר וכוהמדיהעבוד ה המצויים , שנית ן
להגשימ ו הגשמ ה ישיר ה ושיטתית . הכלכל ה הקלאסי ת חביב ה עלי ה מתמי ד התפיסה ,
התופס ת א ת ההו ן החברת י בחינ ת גוד ל יציב , שנודע ת ל ו דרגרדפעילו ת יציבה .
ואול ם דע ה קדומ ה ז ו הועלת ה למעל ת דוגמ ה ר ק ע ל יד י ירמי ה ב נ ת א ם ,
אות ו ארכיקרתן , נקד ן מפוכח , מלמל ן בכבדות , ששימ ש אורים־ותומי ם לשכ ל
הבורגנייההמונ י ש ל המא ה דד 62 19 . כמארטי ן טאפ ר בי ן הפייטני ם כ ן בנתא ם בי ן
הפילוסופים . שניה ם — ר ק אנגלי ה יכל ה לייצרם 63 . מתי ד אות ה דוגמ ה משל ו ל א
תוכ ל להבי ן לחלוטי ן ל א א ת התופעו ת הפשוטות־ביות ר ש ל תהליךיהייצו ר — כגו ן
המפשטליותי ל והתכלוצליותי ו הפתאומיו ת — ואפיל ו ל א א ת דב ר ההצבר 64 . בעיק ר

62 השווה , בי ן השאר , י . ב נ ת א ם : "תיאוריי ת העונשי ן והפיצויים׳ / תירג ם אט .
דימון . מהד , שלישית , פארי ס 1826 , כר ך ב / ספ ר 1¥ , פר ק ב /

63 ירמי ה בנתא ם תופע ה אבגלית־טיפוסי ת הוא . ג ם בל א להוצי א מ ן הכל ל א ת
הפילוסו ף שלנ ו כריסטיא ן דול ף — אייאת ה מוצ א לעולם , בשו ם זמ ן ובשו ם ארץ ,
שקמחא־טחינ א מתוצרודבי ת גרועה־ביות ר יה א מתרבר ב כ ל כ ך להנאת־עצמו . עקרדן־התועל ת
ל א הי ה אמצאת ו ש ל בנתאם . הו א ר ק חזר־וטען , בל א רודדונפש , א ת אש ר אמר ו ברוח־ונפ ש
הלווציו ס וצרפתי ם אחרי ם מ ן המא ה ה־ 18 . א ם רוצים , למשל , לדע ת : מ ה הדב ר המועי ל
ל ו לכל ב י הר י צרי ך תחיל ה לחקו ר ולהעלו ת א ת טבע ו ש ל הכלב . ואי־את ה יכו ל להסי ק
מתו ך ״עקרוךהתועלת׳ / מ ה בעצ ם טבע ו ז ה ש ל הכלב . נשתמ ש בכ ך לגב י בני־אד ם : רוצי ם
לחרו ץ משפ ט ע ל כ ל פעולה , תנועה , יחסי ם וכ ד ש ל בני-אד ם לפ י עקרון־התועל ת — הר י
מדוב ר תחיל ה בטבע ו ש ל האד ם בכלל , ואהר־כ ך בטבע־האד ם שנשתנ ה בכ ל תקופ ה היסטורית .
בנתא ם אינ ו מבחי ן ואינ ו מחמיר . במיד ה יתיר ה ש ל יובש־ותמימו ת הו א מגיח , כ י הבורגני ־
התג ר שבימינו , וביחו ד הבורגני־התג ר האנגלי , הוא־הד א האדם־התקין . ומ ה שמועי ל לו , לאות ו
אדם־תקי ן מוזר , ולעולמ ו — ז ה מועי ל לחלוטין . לפ י אמתימיד ה ז ו הו א הור ץ משפ ט ע ל
עב ר והוו ה ועתיד . למשל : הד ת הנוצרי ת "מועילה׳ / מפנ י שדנ ה הי א לגנאי , בש ם הדת ,
אות ן עבירו ת שספר-חוקי־העונשי ן אוס ר אות ן מטע ם החוק . ביקור ת אמנותי ת "מזיקה׳ /
משו ם שמפריע ה הי א לאנשי ם ישרי ם ליהנו ת מקריא ת מארטי ן טאפר , וכד . ובשטויו ת כאל ו
מיל א אות ו אי ש צדי ק —שסיסמת ו היא : ״ 111163 81116 1168 ), 111113 ! ״ [א ל יעבו ר יו ם בל י
שור ה כתובה ] — תלי־תלי ם ש ל ספרים . איל ו ניתנ ה ל י עזמת ו ש ל ידיד י ה . היינה , היית י
מכנ ה א ת האדו ן ירמי ה — גאו ן בפתיו ת בורגנית .

64 "כלכלנים״מדיניי ם נוטי ם יתר־על־המיד ה לכך , שבכמו ת מסוימ ת ש ל הו ן ובמספ ר
מסוי ם ש ל פועלי ם רואי ם ה ם מכשירי~ייצו ר בנ י כו ח מסו ג אחד , א ו מכשירייייצו ד הפועלי ם

501

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

השתמש ו ב ה בדוגמ ה זו , וז ן בנתא ם עצמ ו וח ן מאלתום , ג׳יימ ם מיל , מאק־קולו ך וכר ,
לצרכ י אפולוגטיקה , היינו , כד י לתא ר כגוד ל יצי ב — חל ק אח ד ש ל ההון , הו א
ההו ן המשתנה , כלומר , ההו ן שנית ן להפכ ו לכוח־עבודה . עמד ו ובד ו מ ן הלב , כ י
אות ה הניד . חומרי ת ש ל ההודהמשתנה , כלומר , הכמו ת ש ל אמצעי־המהי ה שאות ה
מייצ ג הו ן ז ה בעינ י הפועל , א ו מ ה שקרו י קרן־העבוד ה — חלק־מיוח ד הו א בעוש ר
החברתי , חל ק גדו ר וכבו ל בכבלי־הטב ע שאי ן לפרו ץ ב ו פרץ . כד י להבי א ליד י
תנוע ה אות ו חל ק ש ל ההו ן החברתי , שעלי ו לשמ ש בתיפקו ד ש ל הו ן קבוע , א ו נבי ע
זא ת הבע ה חומרית : שעלי ו לשמ ש אמצעי־ייצו ר — נדרש ת כמו ת מסוימ ת ש ל
עבוד ה חיה . כמו ת ז ו נתונ ה מבחינ ה טכנולוגית . א ך אינ ם נתוני ם ל א מספ ר הפועלי ם
הדרושי ם כד י להזרי ם אות ה כמוודעבוד ה — שכ ן מספ ר ז ה משתנ ה ע ם דרגת *
הניצו ל ש ל כוח־העבוד ה האינדיווידואל י — ול א מחיר ו ש ל כוח־עבוד ה ז ה ; ור ק
נתו ן הגבו ל המינימאל י שלו , וא ף זד . אינ ו אל א גמי ש ביותר . ואל ו ה ן העובדות ,
שהונח ו ביסוד ה ש ל אות ה דוגמ ה : מצ ד אח ד אסו ר ל ו לפוע ל לשתף־דע ה בדב ר
חלוקת ו ש ל העוש ר החברת י לאמצעי־הנא ה בשבי ל הלא־עובדי ם ולאמצעי־ייצור .
מצ ד שני , ר ק במקרי־הצלח ה יוצאי ם מ ן הכל ל יכו ל הפוע ל להרחי ב א ת מ ה שקרו י
. "קרךהעבודה " ע ל חשבו ן "הכנסת־הקבע " נ׳׳ 611116 זו 116 " ] ש ל העשירים- /

ליד י איז ו טאוטולוגי ה תפל ה מגיעי ם הדברים , א ם אומרי ם לבדוודולהפו ך א ת
. הסיי ג הקאפיטאליסמ י ש ל קרן־העבוד ה למייג־טבע־חברת י בשביל ה — יבו א בי ן
השא ר פרופסו ר פוס ט ויעי ד : ״ההו ן החוזר 66 ש ל מדינ ה מ ן המדינות ״ — הו א
אומ ר — "הו א הקרן־לשכר־העבוד ה שלה . ולפיכך : אומרי ם אנ ו לחש ב א ת שכר ־
העבוד ה הממוצ ע בממו ן שכ ל פוע ל מקבל , עלינ ו לחל ק פשו ט א ת הסכו ם ש ל אות ו

באינסנסיביו ת מסוימ ת מסו ג אחד.. . אלה.. . הסבורים.. . כ י סתורו ת ה ן גורמי־הייצו ר היחידים.. .
מביאי ם הוכחו ת לכך , כ י לעול ם אי־אפש ר להרהי ב א ת הייצור , שנ ן דרוש , בחזק ת תנא י
הכרח י להרחב ה זו , כ י קוד ם לכ ך יתרב ו מזונו ת וחומרי־גל ם וכלי־עבוד ה ; ולמעש ה עומד ת
סבר ה ז ו ע ל כך , כ י גידו ל הייצו ר אינ ו יכו ל להתגש ם בל א גידו ל קודם , א ו — במלי ם
אחרו ת — ל א ייתכ ן כ ל גידול. ״ (ם . ביילי : ״ממו ן וחליפותיו״ , עמ ׳ 58 ו־ 70 . ) בייל י מות ח
ביקור ת ע ל ׳דוגמ ה ז ו בעיק ר מנקודודההשקפ ה ש ל תהליך־הנזוחור .

65 ג/סט . מי ל אומ ר בספר ו ״עיקר י הכלכל ה המדינית ״ [ספ ר שני , פר ק א / סעי ף 3 ] :
״העבודו ת ד,מייגעו ת באמ ת והדוחו ת באמ ת — תח ת שישלמ ו בעד ן שנ ר טו ב יות ר מאש ר בע ד
עבודו ת אחרו ת — תשלומן , כמע ט בל א יוצ א מ ן הכלל , הו א הגרו ע ביותר.. . יות ר שהתעסוק ה
מעורר ת גועל , יות ר מובט ח ל ה שתקב ל מינימו ם ש ל תשלום.. . יגיע־העבוד ה ושכר־העבודה ,
תח ת שיה א קיי ם ביניה ם יח ם יש ר — וכ ך הית ה גותנ ת שור ת הדין , איל ו הי ה איז ה הסד ר
•צוד ק בחבר ה — מצויי ם ■בדר ך כל ל ביח ס הפו ך ז ה לזה. " כד י למנו ע אי־הבנ ה הרינ י מעי ר
בזה , כ י בא ם י ש להטי ל דופ י באישים , כמ ו ג / ם ט . מי ל וביוצא־בו , מחמ ת הסתיר ה
הקיימ ת אצל ם בי ן דוגמותיה ם מש ל הכלכלה־העתיק ה ובי ן נטיותיה ם המודרניו ת — הר י יה א
יז ה עוול , ע ל כ ל פנים , א ם נערבב ם יח ד ע ם כ ל אות ו עד ר ש ל האפולוגטי ם הכלכליים ־
הוולגאריים .

66 הרינ י מזכי ר כא ן לקורא , כ י הקאטגוריות : הו ן נושתנ ה והו ן קבו ע — הובא ו ליד י
שימו ש לראשונ ה על־ידי . הכלכל ה המדינית , מימ י א . סמי ת ואילך , מערבבת־ומבלבל ת א ת
ההגדרו ת הכלולו ת באות ן הקאטגוריו ת ע ם הבדלי־הצור ה הנובעי ם מתו ך תהליך־המחזו ר :
הו ן יצי ב והו ן חוזר . פרטי ם יות ר ע ל כ ך בספ ר השני , פרש ה שנייה .

502

22 . הפיכת ו ש ל עודף־הערן ־ להו ן

הו ן ע ל מספ ר האוכלוסיי ה העובדת" 67 . משמע , איפוא : מתחיל ה אנ ו מחברי ם א ת
תשלומ י שכר־העבוד ה האינדיווידואליים , ששולמ ו באמת , לסכו ם אחד ! ואחר־כ ך
אנ ו באי ם ופוסקים , שחיבו ר ז ה משמ ש סכום־הערכי ם ש ל "קרן־העבודה" , שניתנ ה
לנ ו מיד י אלוהי ם והטבע . ובסו ף מדולקי ם אנ ו א ת הסכו ם שהעלינ ו ז ה עכשיו , ע ל
מספ ר הגולגולו ת ש ל הפועלים , כד י לחזו ר ולגלו ת שוב , כמ ה עשו י ליפו ל בממוצ ע
ביד י כ ל פועל־יחיד . דרך־חישו ב מפולפל ת שאי ן כמותה . א ד אי ו ז ה מונ ע א ת מ ר
פוס ט מלשו ב ולומ ר בנשימ ה אחת : "העושר־הכולל , שחוסכי ם (צוברים ) אות ו
שנה־שנ ה באנגליה , נחל ק לשנ י שיעורים : שיעו ר אח ד משתמשי ם ב ו כבחו ן כד י
לקיי ם א ת התעשיי ה שלנו , והשיעו ר השנ י יוצא־ונשל ח לארצות־חוץ.. . ר ק שיעו ר —
ואול י שיעו ר ל א גדו ל - מ ן העוש ר הנחס ך שנה־שנו ז בארצנו , מושק ע בתעשיי ה
שלנו" 68 . הוו ה אומר : החל ק הגדול־יות ר ש ל עודף־התוצר ת הנוס ף והול ד שנה ־
שנ ה — שמוציאי ם אות ו מיד י הפוע ל האנגל י לל א אקויואלנ ט — נהפך־להו ן ל א
באנגלי ה אל א בארצו ת נכריות . והר י יח ד ע ם ההון־הנוס ף היוצא־ונשל ח בדר ך ז ו
מ ן הארץ , יוצ א מ ן האר ץ ג ם חל ק מ״קרן־העבודה ״ — אמצא ת אלוהי ם ובנתאם 69 .

פר ק עשרי ם ושלוש ה

החו ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

1 . ע ס ההצב ר עול ה הביקו ש אחר י בוה־עבודה , בעו ד הרפ& ו ש ל
ההו ן בעינ ו עומ ד

בפר ק ז ה אנ ו דני ם בהשפעה , שמשפי ע גידול ו ש ל ההו ן ע ל גורל ו ש ל מעמ ד
הפועלים . הגור ם החשו ב ביות ר בחק ר ז ה הוא : הרכב־ההון , וכ ן השינויי ם
המתחוללי ם בו , בהרכ ב זה , במש ך תהליך־ההצבר .

י ש לתפו ס א ת הרכב־ההו ן בשנ י מובנים . מבחינ ת הער ך נקב ע הרכ ב ז ה על־יד י
יח ס חלוקת ו ש ל ההון : להו ן קבוע , א ו לער ך ש ל אמצעי־הייצור , ולהו ן משתנה ,
א ו לער ך ש ל כוח־העבודה , היינו , הסכום־הכול ל ש ל שכר־העבודה . מבחינ ת החומר ,
כפ י שהו א משמ ש בתהליך־הייצור , נחל ק כ ל הו ן לאמצעי־ייצו ר ולכוח־עבוד ה חי !
הרכ ב ז ה נקב ע לפ י היח ס שבי ן כמו ת אמצעי־הייצו ר העומדים־בשימוש ם מכאן ,
ובי ן כמות־העבוד ה הדרוש ה לשימוש ם ש ל אל ה מכאן . הרינ י מכנ ה א ת הראשו ן

67 ד , פוסט , פרופסו ר לכלכל ה מדיני ת בקיימברידג ׳ : "מצב ו הכלכל י ש ל הפוע ל
הבריטי״ , לונדו ן 1865 , עמ ׳ 120 .

68 פוסט : ״מצב ו הכלכל י וכר״ , עמ ׳ 122 , 123 .

69 אפש ר שתאמר , כ י נשלחי ם כיצו א שנודשנ ה מאנגלי ה ל א ר ק הון , כייא ם ג ם פועלי ם —
בצור ת הגירה . א ך בטקס ט [ש ל פוסט ] אי ן הדברי ם אמורי ם כל־עיק ר בתופע ה המיוחד ת ש ל
המהגרים . שברוב ם הגדו ל אינ ם פועלים . בני־החוברי ם מהווי ם כא ן מכס ה גדולה . תוספת־ההו ן
האנגלית , הנשלח ת שנה־שנ ה לחוץ־לאר ץ לש ם דווחי־רבית , מצוי ה בפרופורצי ה גדול ה יות ר
בהרב ה א ל ההצב ר השנת י — משמצוי ה ההגיר ה השנתי ת בפרופורצי ה א ל גידול ־
האוכלוסי ן השנתי .

503

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

בש ם הרכב־הערכים , א ת השנ י בש ם ההרכ ב הטכנ י — ש ל ההון . קיימ ת זיקת־גומלי ן
הדוק ה בי ן שנ י אלה . כד י להבי ע זיק ה זו , הרינ י מכנ ה א ת הרכב־הערכי ם ש ל ההון ,
כ ל שהו א נקב ע על־יד י הרכב 1 הטכנ י ומשק ף א ת שינויי ו ש ל ז ה — בשם : ההרכ ב
האורגאנ י ש ל ההון . כ ל מקו ם שיה א מדוב ר ע ל הרכב ו ש ל ההו ן סתם , המכוו ן יהי ה
תמי ד להרכב ו האורגאני .

ההונות־ ר,יחידי ם המרובים , המושקעי ם בענף־ייצו ר מסוים , שוני ם ז ה מז ה
בהרכבם , א ם הרב ה וא ם מעט . הממוצ ע ש ל ההרכבים־ ד,יחידי ם האל ה מעל ה לנ ו א ת
הרכב ו ש ל ההודהכול ל בענף־ייצו ר זה . ולאחרונה : הממוצע־הכול ל ש ל ההרכבי ם
הממוצעי ם בכ ל ענפ י הייצו ר מעל ה לנ ו א ת הרכב ו ש ל ההו ן החברת י במדינ ה אחת ,
ור ק בהרכ ב ז ה ידוב ר להלן , בסופ ו ש ל דבר .

גידול ו ש ל ההו ן כול ל בתוכ ו א ת גידול ו ש ל חלק ו המשתנה , היינו , ש ל חלק ו
המושק ע בכוח־עבודה . חל ק מעודף־הער ך המתגלג ל בהון־נוס ף צרי ך לחזור ־
ולהתגלג ל תמי ד בהו ן משתנ ה א ו בקרן־עבוד ה נוספת . א ם נניח , שמלב ד מ ה ששא ר
התנאי ם נשארי ם כשהיו , א ף הרכב ו ש ל ההו ן בעינ ו עומד , כלומר , שדרוש ה תמי ד
אות ה כמו ת עצמ ה ש ל כוח־עבוד ה כד י להבי א ליד י תנוע ה כמו ת מסוימ ת ש ל
אמצעי־עבוד ה א ו ש ל הו ן קבו ע — שו ב ברור , כ י גד ל הביקו ש אחר י עבודה , וכ ן
גדל ה הקר ן לקיו ם הפועלים , במיד ה יחסי ת א ל גידו ל ההון ; וככ ל שתגד ל מהירו ת
גידול ו ש ל האחרו ן כ ן תגד ל מהירו ת גידול ם ש ל הראשונים . הואי ל וההו ן מייצ ר
שנה־שנ ה עודף־ערך , שחל ק ממנ ו נוסף־והול ך כ ל שנ ה ע ל ההו ן המקורי ; והואי ל
ותוספ ת ז ו עצמ ה גדלה־והולכ ת שנה־שנ ה ע ם ריבו י היקפ ו ש ל ההו ן העומ ד מכב ר
בתיפקודו ; ובסוף , הואי ל וע ם דירבונ ו המיוח ד ש ל יצר־ההתעשרות , כגו ן על־יי י
פתיח ת שנקי ם חדשי ם א ו תחומי ם חדשי ם בשבי ל השקעת־ההון , משו ם שנתפתח ו
צרכי ם חברתיי ם חדשי ם וכו / עשו י להתרח ב פתאו ם קנה־מיד ת ההצב ר מתו ך שינו י
חלוקת ו בלב ד יש ל עודף־הערך , א ו עודף־התוצרת , להו ן ולהכנס ה — הר י אפשר ,
שצרכ י ד, ד,צב ר ש ל ההו ן יעל ו ע ל גידול ו ש ל כוח־העבודה , א ו ש ל מספ ר הפועלי ם ;
אפשר , שהביקו ש לפועלי ם יעל ה ע ל אספק ת הפועלים , וממיל א תחו ל עליי ה בשכר ־
העבודה . ול א עו ד אל א שבסופ ו ש ל דב ר מ ן ההכר ח שיהי ה כן , בא ם הנחתנ ו הנ״ ל
מתמיד ה להתקיי ם בל א שינוי . מתו ך שכ ל שנד , ושנ ה מועסקי ם יות ר פועלי ם מבשנ ה
שקדמ ה לה , הר י מ ן ההכר ח שיגיע ו הדברי ם במוקד ם א ו במאוח ר לאות ה נקודה ,
כשה ר,צב ר מתחי ל עולה־וגד ל ע ל אספקוד ד־,עבוד ה הרגילה , כלומ ר — חל ה עליי ת
השכר . ואמנ ם קוננ ו וקבל ו ע ל כ ך באנגלי ה במש ך כ ל המא ה ד,־ 15 ובמחצית ה
הראשונ ה ש ל המא ה ה־ 18 . ואולם , אות ם התנאי ם הנוחים , א ם הרב ה וא ם מעט ,
לקיומ ם וריבויי ם ש ל הפועלי ם השכירים , אי ן בה ם כד י לשנו ת כלו ם באופי ו היסוד י
ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי . כש ם ׳שהייצור־החוז ר הפשו ט חוזר־ומייצ ר לל א הפס ק
א ת יחס־ההו ן גופו , היינו , בעלי־הו ן מכאן , פועלי ם שכירי ם מכא ן — כ ך הייצור ־
החוז ר בקנה־מיד ה מורחב , א ו ההצבר , חוזר־ומייצ ר א ת יחם־ההו ן בקנה־מיד ה
מורח ב : יות ר בעלי־הון , א ו בעלי־הו ן גדולים־יותר , ע ל הקוט ב האח ד ; יות ר פועלים ־
שכירי ם ע ל הקוט ב השני . ואמנ ם ייצורו־החוז ר ש ל כודדהעבודה , שהכר ח ל ו להתמז ג
תמי ד ע ם ההון , בחזק ת אמצעי־לשיערוכו , ואי ן הו א יכו ל להפר ד ממנ ו — אל א

504

23 . החו ק הכלל י ש ל ההצ 3 ר הקאפיטאליסט י

שצמיתות ו א ל ההו ן סמוי ה מ ן העין , מחמ ת התחלפות ם ש ל בעלי־ההו ן האינדיווי -
דואליי ם שלה ם הו א מוכ ר עצמ ו — ייצור־חוז ר ז ה ש ל כודדהעבוד ה הר י הו א בעצ ם
גור ם בשבי ל ייצורו־החוז ר ש ל ההו ן עצמו . מכאן : הצבר־ההו ן הו א גידול ו ש ל
הפרולטאריון 70 .

הכלכל ה הקלאסי ת ירד ה יפה־יפ ה לסו ף כינ ת המשפ ט הזה , ע ד שא . סמית ,
ריקארד ו וכ ר עמד ו אפילו , כמוזכ ר למעלה , וזיה ו בטעו ת א ת ה ד,צב ר ע ם צריכ ה
שפועלי ם פרודוקטיביי ם צורכי ם א ת כ ל החל ק הנהפך־להו ן מעודף־התוצרת , היינו ,
זיה ו א ת ההצב ר ע ם גלגול ו ש ל הל ק ז ה בפועלים־שכירי ם נוספים . עו ד בשנ ת 1696
אמ ר ג ׳ 1 ן ב ל ר ם : ״אילמל י הי ו ל ו לאד ם 100.000 אקרי ם וכמספ ר הז ה לי״ ש
בממון , וכמספ ר הז ה בהמות־עבודה , א ך בל א פוע ל אח ד — מ ה היד , אות ו אד ם עשיר ,
א ם ל א פוע ל הו א עצמו ? והואי ל והפועלי ם מעשירי ם א ת הבריות , הר י כ ל שירב ו
פועלי ם כ ן ירב ו עשירי ם בעולם.. . עבודת ם ש ל העניי ם מכרה־זה ב הו א לעשירים"! /
וכ ך אומ ר ג ם ברנאר ד דה־מאנדווי ל בתחיל ת המא ה ד,- 18 : "במקו ם
שקניין־ ד,יעלי ם מובטח • כהלכה , ק ל יות ר לחיו ת בל י ממו ן מאש ר בל י עניי ם ; שא ם
כן , מ י יעש ה א ת העבודה?.. . כש ם שצרי ך שיהי ו (העניים ) נשמרי ם מ ן הרעב ,
כ ך צרי ך של א יקבל ו מאומ ה שכדא י יהי ה לחסכו . א ם כא ן וש ם נמצ א אח ד מ ן
המעמ ד הנמוך־ביותר , שעל־יד י חריצו ת יתיר ה ותו ך שהו א מונ ע א ת קיבת ו מטוב ה
הריה ו מעל ה עצמ ו ממצב ו שנתגדל־ונתחנ ך ב ו — אסו ר שיעכבוה ו בכ ך ; וגדול ה
מזו : אי ן חולקים , כ י הדר ך הטוב ה ביות ר בשבי ל כ ל אד ם בחברה , בשבי ל כ ל
משפחה־יחידה , הי א לנהו ג בחסכונות ! א ך מעניינ ן ש ל כ ל האומו ת העשירו ת הוא ,
שרוב ם ש ל העניי ם כמע ט לעול ם ל א יהי ו בטלי ם מעבודה , ואף־על־פי־כ ן יהי ו
מוציאי ם תמי ד כ ל מד , שה ם מכניסים. " מ י שמשיגי ם מחיית ם בעבוד ת יומם.. . אי ן
לה ם דב ר שיזרז ם לעבוד ה חו ץ מעניותם , וא ם מ ן החכמ ה הו א להחלישה , הר י איול ת
תהי ה לעקר ה לחלוטין . ובכ ן : הדב ר היחיד י שי ש ב ו כד י לעשו ת א ת האי ש העוב ד
חרו ץ — כמות־ממו ן בינוני ת ! שכן , כש ם שמעט־מד י יביאהו , הכ ל לפ י טבעו־מזגו ,

70 ק א ר ל מארקס : ״עבודה־שכיר ה והון״ . — "א ם דיכוי־ההמוני ם שוו ה [בשת י
ארצות] , הר י אות ה אר ץ עשיר ה יותר , שי ש ב ה יות ר פרולטארים. ״ ( ק ו ל י ן : "הכלכל ה
המדינית , מקור ן ש ל המהפכו ת וש ל האוטופיו ת הסוציאליסטיו ת המדומות״ . פארי ס 1857 ,
כד ך ג / עמ ׳ 331 . ) ״פרולטארי ״ — פירוש ו מבחינ ה כלכלי ת אינ ו אל א הפועל־השכיר , המייצ ר
״הון ״ ומשער ן הו ן ! ושמשליכי ם אות ו א ל הרחוב ׳ מי ד משהו א נעש ה מיות ר בשבי ל צרכ י
השיערו ך ש ל ״מר ן ההו ד ['' 1131 ( 1X31 •נט 816 ת 10 ג " ] — כפ י שמכונ ה אות ו ברנ ש בפי ו ש ל
פ ק י י ר . "הפרולטאר י החולנ י ש ל יער״בראשית " אינ ו אל א יצור־דמיונ י [ 1131110111 ? ]
נא ה מש ל דושר . אות ו תושב־יער־בראשי ת בעלי ו הו א ש ל יער־בראשית , וא ף נוה ג הו א
ביער־בראשי ת כבשלו , בל א היסוסים , ממ ש כמ ו שנוה ג ב ו הקו ף אוראנג־אוטאנג . הר י שאי ן
הו א פרולטארי , ר ק א ז היינ ו אומרי ם כן , איל ו הי ה היע ר מנצ ל אותו , ול א הו א א ת היער .
ומ ה שנוג ע למצב־בריאותו , הר י יכו ל הו א לעמו ד בהשנא ה ל א ר ק א ל מצ ב בריאות ו ש ל
הפרולטאר י המודרני , אל א ג ם א ל ז ה ש ל "הנכבדות " הסיפיליסטי ת והסקרופוליסטית . א ד
קרו ב לודאי , שיער־בראשי ת פירוש ו אצ ל מר ן וילהל ם רוש ר — האפ ר בעיר־מולדת ו לינבודג .

71 6 ־ 101 מ 1116 80 , 1011 ־ 1 111611 6 }[ 3 מ 1 8 ־ 61 ־ 0111 ל 31 ^ 1 1156 8 .^ "

6111£ ג 1 • 001 ? 1116 ע 011 נ 1 ג! 1 1116 ...ם 16 מ 1011 ־ 1 6 ־ 101 ת 1116 6 נ 1 111 ע ג 6 ע 1116

''. 111011 1116 01 1111168 1116 (ג ׳ ו ן ב ל ר ס : ״הצעו ת להקמ ת וכו׳״ , עמ ר 2 . )

505

התהלי ך ש ל הצבר־ד,ד,ו ן

ליד י נמיכות־דע ת א ו ליד י יאו ש — כ ן יותר־מד י יעשה ו חוצפ ן ועצלן.. . מ ן האמו ר
ע ד כא ן ברור־ומוחור , כ י באומ ה בת־חורין , שאסורי ם ב ה ע ל העבדות , העוש ר
הבטו ח ביות ר הו א בקיומ ם ש ל המונ י עניי ם אוהבי־עבזדה ? שכן , מלב ד ז ה שה ם
משמשי ם מעיי ן לא־אכז ב לצ י ולצבא , הר י בלעדיה ם שו ב ל א הית ה קיימ ת שו ם הנא ה
בעולם , ואי־אפש ר הי ה להפוך־לער ך שו ם תוצר ת ש ל מדינ ה מ ן המדינות . כד י
להבי א אוש ר לחבר ה (והבונה , כמובן , לחבר ה ש ל לא־עובדים ) ולעשו ת א ת הבריו ת
שמחי ם בחלק ם ג ם בתנאי ם הדלינדביותר , מ ן הצור ך הוא , שברוב ם המכרי ע יעמד ו
ה ן בבורות ם וה ן בענים . הדע ת מרהיב ה ומרב ה א ת מאויינו , וכ ל שמועטי ם מאויי ו
ש ל אד ם כ ך יק ל לספ ק א ת צרכיו" 72 . א ך הדב ר שהוא , מאנדוויל , אי ש יש ר ובהיר ־
מ 1 ח כמותו , עדיי ן ל א עמ ד ע ל כ ך — הוא , שעצ ם המכאניז ם ש ל תהליך־ההצב ר
מרב ה כאח ד ג ם א ת ההו ן וג ם א ת המונ י "העניי ם אוהבי־העבודה" , כלומר , א ת המונ י
הפועלים־השכירים , האנוסי ם להפו ך א ת כוח־העבוד ה שלה ם לכוח־שיערו ך גדל ־
והול ך ש ל ההו ן הגדל־והולך , ודוק א משו ם כ ך אנוסי ם ה ם להנצי ח א ת זיקת־תלות ם
בתוצרתנדה ם — אות ה תוצר ת הלובש ת לבוש־אד ם בבעל־ההון . בעניי ן אות ה זיקת ־
תלו ת מעי ר ס ר פ . מ . א י ד ן בחיבור ו : ״מצ ב העניי ם — תולדו ת מעמדות־העובדי ם
באנגליה ״ לאמו ר : "ודא י הוא , כ י היבו ל הטבע י ש ל אדמתנ ו אינ ו מותא ם בשלימו ת
לצרכ י קיומנו ? ל א נוכ ל להשי ג ל א מלבושי ם ול א בתי־דיר ה ול א מזונות , אל א
כתוצא ה ש ל איז ו עבוד ה קודמת . לפחו ת חל ק מ ן החבר ה חיי ב לעבו ד לל א ליאות.. .
וי ש אנשי ם ש,אינ ם עמלי ם ואינ ם טווים׳ , וא ף ע ל פ י כ ן רשאי ם ה ם לשלו ט בתוצר ת
ש ל חריצות־כפיי ם — וע ל כך , ע ל היות ם פטורי ם מ ן העבודה , עליה ם להחזי ק טוב ה
א ך ור ק לציביליזאצי ה ולסדר.. . אי ן ה ם אל א יציריהם־בחיריה ם ש ל המוסדו ת
האזרחיים 73 , שהכיר ו בכך , כ י יכולי ם יחידי ם לרכו ש לעצמ ם קניי ן בדרכי ם שונות ,
ולא ו דוק א על־יד י ביצו ע עבודה . בעל י רכו ש עצמאי.. . הגיע ו ליד י זכויותיה ם
העליונו ת לא ו דוק א בזכו ת כשרונותיהם־ה ם העליונים , אל א כמע ט בשלימות.. .
בזכו ת חריצות ם ש ל אחרים ; ל א הבעלו ת בקרק ע א ו בממון , אל א הפיקו ד ע ל העבוד ה
(״*)[ 13,13011 01 !)!נ&גמבמס ס — הו א שמציי ן א ת העשירי ם מ ן השכב ה העובד ת
שבחברה.. . דב ר ז ה [התכני ת המוצע ת על־יד י אידן ] ית ן לאנש י הקניי ן במיד ה מספיק ה
(א ך בשו ם פני ם ל א ית ר ע ל המידה ) השפע ה וסמכו ת ע ל אלה.. . שעובדי ם למענם ?

72 ב . דה״מאנדוויל : ״אגדודהדבורים׳ / מהדור ה חמישית , לונדו ן 1728 , הערות ,

עמ ׳ 212 , 213 , 328 . — ״חיי ם מתוני ם ותעסוק ה מתמדת , הב ה הדר ך הישר ה בשבי ל העניי ם —
לאוש ר ראציונאל י (פירו ש הדברי ם אצלו : יום־עבוד ה ארו ך ככ ל האפש ר ואמצעיימחיד *
מועטי ם ככ ל האפשר) , ולעוש ר ולעוצמ ה בשבי ל העדינ ה (כלומר : בשבי ל אדובי־הקרקע ,
בעלי־ההון , לרבו ת נכבדיה ם הפוליטיי ם וסוכניהם). " ("מס ה ע ל תעסוק ה ומסחר׳ / לונדו ן
4770 עה ׳ 54 . )

73 איד ן צרי ך הי ה לגול ל א ת השאלה : יציריה ם ש ל מ י ה ם "המוסדו ת האזרחיים" ?
מבקודדדהשקפתו , בקודת־השקפ ה ש ל האשלי ה היורידית , הריה ו רוא ה בחוק , ל א תוצא ה ש ל
יחסי־הייצו ד החומריים , אלא , להיפך , ביהסייהייצו ר הו א דוא ה תוצא ת החוק . האשלי ה
שב״תזדהחוקים ״ [״ 1.018 168 > ; 11 * 1 (!$£" ] ל מ ו נ ט ם ק י י ה — ב א ל י ב ג ה והכ ה אות ה
לרסיסי ם בביטו י אח ד : " 4 ; 141 זננ[ 0 :נ ק 0 , 681: 13 , 1018 163 > ; 11 מ<ן 1/63 " [רוח־החוקי ם —
הר י ז ה הקניין] .

506

23 . הח 1 ק הכלל י ש ל ד,הצב ר הקאפיטאליסט י

ויעמי ד א ת הפועלי ם האלה , ל א במצ ב ש ל שפלו ת א ו עבדות , אל א במצ ב ש ל זיקת ־
חלו ת נוח ה וליבראלי ת (" 161166 > 11 ©(! 16 > 1 *ז 6 ( 111 ^ ׳? 68,9 0£ 31:6 * 8, 8 ״ ) ; וכ ל מ י
שמביני ם לטב ע האד ם ולתולדו ת האנושו ת יודו , כ י הכרחי ת תלו ת ז ו לטובת ו ש ל
הפוע ל עצמו" 74 . יצוי ן דר ך אגב , כ י ס ר פ . מ . איד ן הו א היחי ד בי ן תלמיד י א . ס מ י ת ,
שיצ ר משה ו תשו ב במש ך המא ה דד 75 18 .

74 אידן : ״מצב ם ש ל העניי ם וכד״ , כר ך א / ספ ר ראשון , פר ק א / עט ׳ 1 , 2 והקדמ ה
עט ׳ מ .

75 א ם יבו א הקור א להזכי ר א ת מאלתוס , שספד ו "מס ה ע ל האוכלוסייה " יצא־לאו ר
בשב ת 1798 , הר י אנ י ב א להזכי ר לו , כ י חיבו ר ז ה בצורת ו הראשונ ה ל א הי ה אל א פלאגיאט *
שטח י בוסדדדרדקי , ומעשודדקלאמאצי ה נוסח־כומרי ם — לקו ח מתו ך דה־פו , ס ר ג׳יימ ס
סטיוארט , טאונסנד , פראגקלין , ואלאס , וכד * ואי ן ב ו א ף משפ ט אחד , שהמחב ר עצמ ו
תגה־וחשב .

הרוש ם חרב , שעור ר קונטר ס זה , ל א ב א אל א מתו ך אינטרסי ם מפלגתיים . חמהפכ ה
הצרפתי ת מצא ה בתו ך ממלכודבריטבי ה סניגורי ם נלהבים : "עקרוךהאוכלוסייח" , שעובד ־
:־הל ך מעט־מע ט במא ה ה־ 18 , דשאחר־כך , ממ ש בתו ך משב ר סוציאל י גדול , הוכר ז עלי ו
בתופי ם ובחצוצרו ת כע ל סם־מרפ א בדוקיומנוס ה כנג ד תורותי ו ש ל קונדדדס ה ואחדי ם —
עת ה בא ה האוליגארכי ה האנגלי ת וקידמ ה א ת פני ו בתרועות־גיל , משראת ה ב ו א ת המשמי ד
הגדו ל ש ל כ ל התאו 1 ת לקידמ ת האנושו ת ולפיתוחה . מאלתו ם שנתמל א תמהו ן ע ל הצלחת ו
ז ג ניג ש אחד־כ ך א ל המשימ ה הבא ה : ליק ה חומ ר מלוק ט בשטחיו ת ולהדחיק ו לתו ך המסגר ת
הישנה , וא ף להוסי ף ע ל כ ד הומ ר הד ש — ול א שמאלתו ם גיל ה חומ ר זה , אל א שסיפח ו
לעצמו . — נעי ר דרך־אגב . א ף ע ל פ י שהי ה מאלתו ס כוה ן בכנסיית־המדיג ה האנגלית , הטי ל
יע ל עצמ ו א ת נדד־הפדישו ת ש ל הנזירים . שכ ן זה ו אח ד התנאי ם להשג ת הברו ת
[< 81111 עעס £011 ] באוניברסיט ה הפרוטסטאנטי ת שבקיימבריג׳ . "אי ן אנ ו מתירים , שחבר י
הקולגיו ם יהי ו נשואים ; אל א מי ד לאח ר שאח ד נוש א אישה , חד ל הו א מלהיו ת חב ר
בקולגיום. " (״דיביסיוהשבונו ת ש ל ועד ת האוניברסיט ה בקיימבדיג״ / עט ׳ 172 . ) עובד ה ז ו
מפל ה א ת מאלתו ס לטוב ה משא ר הכומרי ם הפרוטסטאנטיים , שפרק ו מע ל עצמ ם א ת האס ר
הקתול י בדב ר פרישדת־הכוהני ם וקיבל ו א ת המצד ה התנ״כי ת "פר ו ורבו " כשליחו ת מיוחד ת
לעצמ ם — ע ד כד י כך , שבכ ל מקו ם משתתפי ם ה ם בריבו י האוכלוסין , ובמיד ה בלתי'צנוע ה
־עד־מאוד , ובדבזמ ן מטיפי ם ה ם לפועלי ם א ת "עקרון־האוכלוסייה" . אופיינ י הדבר , כ י החטא *
הקדמו ן המסול ף סילו ף כלכלי , התפו ח ש ל אד ם הראשון , "התיאבו ן הדוחף׳ / "הסייגי ם
העומדי ם להקהו ת א ת הצי־קופידד " — לפ י דברי־הלצו ן ש ל הכומ ר טאונסנ ד — אופיינ י
הדבר , כ י אות ה שאל ה עדינ ה הית ה והנ ה מונופולי ן ביד י האדוני ם מ ן התיאולוגי ה הפרוטנ ד
טאנטית , א ו יות ר נכון : מ ן הכנסיי ה הפרוטסטאנטית . א ם להוצי א א ת הנזי ר אורט ם
איש־וובציה , סופ ר מקור י דבעלישאר־רו ח — הר י רובדרוב ם ש ל מור י תורת־האוכלוסייד , ה ם
יכומרי ם פרוטסטאנטיים . הנ ה ברוקנ ר : ״תיאורי ה ע ל מערכ ת בעלי־החיים׳ / לייד ן 1767 ;
הספ ד ממצ ה א ת תיאוריית־האוכלוסיי ה המודרני ת בשלימותה , וא ת הרעיונו ת להיבו ר ז ה
סיפק ה המחלוק ת החולפ ת שבי ן קני י ובי ן תלמיד ו מ י ר א ב דהא ב [ 6 ע 6 ע ] ע ל אות ו
נושא ; אחרי ו באים : הכומ ר ואל א ם,הכומ ר טאובסבד , הכומ ר מ א ל ת ו מ ותלמיד ו
האדכי״כומ ר ת , צ׳אלמר ס — א ם ל א לדב ר בלבלרי ם פחותי־המעל ה מסו ג ז ה
[ 11116 1111:1118 ] מבי ן הכומרים . מתהיל ה הי ו עוסקי ם בכלכל ה מדינית : פילוסופים , כגו ן
הובס , ליק , יום ; אנשי־עס ק ואישי־מדינה , כגו ן תומא ס מודוס ׳ טמפל , סאלי , ד ד,־ווים , נורת ,
לו , ואנדרלינט , קאנטיון , פראנקלין ; וביחו ד עסק ו בכ ך מבחינ ה עיונית , ובהצלח ה גדול ה
ביות ר — אישי־רפואה , כגו ן פטי , בארנון , מאנדוויל , קניי . עו ד באמצ ע המא ה דד 18 מתנצ ל
הכוה ן מ ר טאקד , כלכל ן מובה ק בדורו , שמתעס ק הו א בממון . ר ק אהר־כך , כלומר ,
ע ם הופע ת "עקרו ן האוכלוסייה" , הגיע ה שעת ם ש ל הכומדי ם הפדוטסטאבטיים . פ ט י , הרוא ה

507

התהלי ך ש ל הצבריההו ן

בתנאי ם שהנחנ ו ע ד כאן , בתנאי~ר,הצב ר הטובים־ביות ר בשבי ל הפועלים , לובש ת
דקודתלווז ס בהו ן צורו ת ניתנו ת לנשוא , א ו — לפ י דבר י איד ן — צורו ת "נוחו ת
וליבראליות׳ / לאמור : ע ם גידול ו ש ל ההו ן נעשי ת אות ה תלות , ל א אינטנסיבית ־
יותר , כייא ם אקסטנסיבי ת יות ר בלבד , כלומר , תחו ם הניצו ל והאדנו ת ש ל ההו ן

באוכלוסיי ה א ת בסיס ו ש ל העושר , ושהי ה א ף הוא , כאד ם ממית , אוי ב מובה ק ש ל
הכומרים , אומ ר — כאיל ו ניח ש שמתרח ש לבו א אות ו בילבול־הענייגי ם : "הד ת תיטי ב
לשגשג , ככ ל שירב ו הכומרי ם להסתג ף ; כש ם שהי ו אומרי ם קוד ם לגב י החו ק : הו א ייטי ב
לשגשג , ככ ל שימע ט עיסוק ם ש ל עורכייהדין" . על־כ ן נתונ ה עצת ו לכומרי ם הפרוטסטאנטיי ם :
בא ם אי ן ה ם רוצי ם עו ד ליל ך בעקבותי ו ש ל השלי ח פאולו ם ול״סגף " עצמ ם ע״ י הפרישות , אנ א
״א ל יוליד ו יות ר כומרי ם 6 * 11101 3 ) 66 ־ 31 ( 01 10 מ " ) משיוכל ו לקלו ט

קצבות־הכנסיי ה ( 3611611668 () ,כפ י שה ן קיימו ת ומחולקו ת כיום ; כלומר , א ם י ש מקומות ־
קיצב ה בשבי ל ׳ 12.000 בלב ד באנגלי ה ובוולס , שו ב ל א יה א ז ה מ ן הבטיחו ת להולי ד 24.000
כומרי ם ( " 8 ־ 118161 נ 11 מ 24.000 3 ) 66 * 31 ( 83,16 10 36 ( 11 1101 !־מ י 11 " ) ; שהר י אות ם 12.000
הבלתי־מועסקי ם שו ב יחפש ו לעצמ ם דרכים , כיצ ד להשי ג א ת מחיית ם — ומ ה יהי ה ק ל יות ר
בשביל ם מאש ר ליל ך בי ן הע ם ולהסיתו , כ י 12.000 מקבלי־הקצב ה מרעילי ם ומרעיבי ם א ת
נשמות־העם , ומתעי ם אות ו בדרכ ו א ל השמים. " (פ טי : "מסכ ת מסי ם ותשלומים" , לונדו ן
1667 , עמ ׳ 57 . ) עמדת ו ש ל אד ם ס מ י ת א ל הכמור ה הפרוטסטאנטי ת בדוד ו מתאפיינ ת
בדברי ם הבאים : ב״מכת ב לאד ם סמ ית , דוקטו ר למשפטים , ע ל חייו , מות ו והפילוסופי ה
ש ל ידיד ו . דו ד יום . מא ת אח ד האנשים , הקרויי ם נוצרים׳ / מהדור ה רביעית , אוקספור ד
1784 — נוז ף ד " ר הורן , הגמו ן ש ל כנסיית־המדינ ה בנורביץ / בא . סמית , ע ל שזה , במכת ב
פומב י מפורס ם א ל מ ר סטראהאן , "חנ ט א ת ידיד ו (כלומר : יום)" ; וע ל שסיפ ר
לקהל , כיצ ד "יום , בשכב 1 ע ל ערש־דווי ו לפנ י מותו , ביד ח עצמ ו בקריא ת לוקיא ן ובמשח ק
וויסט ״ ; וע ל שאפיל ו היתד . ל ו החוצפ ה לכתו ב : "תמי ד ראית י בו , ג ם בימ י חיי ו וג ם מיו ם
פטירת ו ואילך , מ י שמתקר ב א ל האידיא ל ש ל אי ש מובה ק ושל ם בתבונ ה ובמידות , אול י
ע ד קצ ה האפשרות , שמרש ה הטב ע ש ל החולש ה האנושית. " ההגמו ן מתפר ץ וקור א ברב ־
כעסו : "כלו ם נכו ן הדב ר מצדך , אדוני , להצי ג לפנינו , שנכי ר כ,של ם בתבונ ה ובמידות '
באופירהתנהגות ו ש ל אדם , שנדב ק ב ו כנרא ה דיבו ק ש ל שנא ה לכ ל מ ה שקרו י דת , ושהיה .
מאמ ץ כ ל עצ ב בעצבי־גופ ו כד י להשמי ד ולהרו ס ולהכחי ד א ת רוח ה מקר ב האנושות , שאפיל ו
שנז ה בלב ד — ע ד כמ ה שי ש בכוח ו להגשי ם וא ת — לא ־ ייזכ ר ול א ייפק ד עו ד לעול ם י "
(שם , עפ ד 8 . ) "אך , א ל יפל ו ברוח ם חובבי־האמת ! אי ן האתיאיז ם יכו ל להתקיי ם לאורך־ימים "
(עט ׳ 17 . ) ־אד ם .סמי ת ״רצ ה ברשעות ו האכזרי ת 311688 , 0 ) 6 ? 161 ע ג 0610118 ־ 1116 311 " )
להפי ץ אתיאיז ם בקר ב האר ץ (כלומר , על־ייד י ספר ו "תיאורי ה ש ל רגשי־מוסר") . בדר ך כלל ,
דוקטור , יפ ה כיונת ; א ך סבורני , כ י הפע ם ל א תצליח . היי ת רוצ ה לפתותנו , על־יד י הדוגמ ה
ש ל דו ד יו ם המכובד , כ י אתיאיז ם הו א השיקו י(" 3131 )* 601 " ) היחי ד לעוד ד שפלי י
רו ח וסם־מרפ א מובה ק כנג ד הפח ד מפנ י המוות.. . יכו ל את ה לצחו ק ע ל בב ל בחורבנ ה
ולבר ך א ת פדע ה כבד־הל ב למיגור ו בים־סוף. " (שם , עמ ׳ 21 , 22 . ) אח ד אדוק , מבי ן שומע י
הרצאותי ו ש ל א . סמית , כות ב אחר י מות ו ש ל ז ה : "ידידות ו ש ל סמי ת א ל יום , שכבוד ה
במקומ ו מונח.. . מנע ה בעד ו מלהיו ת נוצרי.. . כל־אימ ת שהי ה נפג ש באנשי ם ישרים , שהי ה
מחבבם.. . הי ה מסוג ל להאמי ן בכ ל דיבו ר היוצ א מפיהם . איל ו הי ה ידיד ו ש ל המכוב ד הורוכ ס
הגאוני , הי ה מאמין , כ י היר ח נעל ם לעתי ם בתו ך שמי ם בהירים , בל א שיעי ב עלי ו ענן.. .
בעיקרי ו המדיניי ם הי ה מתקר ב מאו ד לרפובליקאניו ת. ״ ("הדבורה. " מא ת ג ׳ י י מ ם
א נ ד ד ס ו ן . 18 כרכים . אדינבור ג 1791 ע ד : 1793 . כר ך ג / עמ ׳ 164 , 165 . ) הכומ ר
ת . צ ׳ א ל מ ר ס חוש ד בו , בא . סמית , שהל ה — מתו ך רשעו ת פשוט ה — המצי א א ת
הקאטגורי ה ש ל "פועלי ם בלתי־פרודוקטיביים " במיוח ד בשבי ל הכמרי ם הפרוטסטאנטיים , ע ל
א ף עבודת ם המבורכ ת בכרם־האדון .

508

23 . הזזו ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

אינ ו מתרח ב אל א ככ ל שמתרחבי ם ממדי ו ש ל ההו ן עצמ ו ומתרב ה המספ ר ש ל
נתיניו . מעודף־התוצר ת ש ל הפועלי ם עצמם , הגואה־והול ך ומתגלג ל במיד ה גואה ־
והולכ ת בהון־נוסף , חוזר־וזור ם אליה ם הל ק גדו ל יות ר בצור ה ש ל אמצעי־תשלום ,
וכ ך יכולי ם ה ם להרחי ב א ת היק ף הנאותיהם , לשפ ר א ת קרן־צריכת ם — במלבושים ,
ברהיטי ם וכ ד — ואפיל ו לצבו ר לעצמ ם קוץ־מילואי ם קטנ ה ש ל ממון . אול ם מלבושי ם
ומזונו ת טובים־יותר , התנהגו ת טובה־יות ר וא ף קניין־פרט י [ 60111111111 ? ] גדול *
יות ר — אי ן בכ ל אל ה כד י לבט ל א ת זיקודתלות ו וניצול ו ש ל העבד , וא ף ל א ש ל
הפוע ל השכיר . לאמית ו ש ל דבר , עליי ת שכר־העבוד ה מחמ ת הצבר־ההו ן אי ן משמע ה
אל א ז ה : משעצמ ו מידת ה וכובד ה ש ל אות ה שרשרת־זהב , שכב ר חישל ה הפועל ־
השכי ר לכבלי־עצמ ו — שו ב מות ר לרפו ת במקצ ת א ת מתחה . בויכוחי ם ע ל עניי ן ז ה
התעלמ ו לרו ב מ ן העיקר , היינו , מסימנ ו המובה ק [* 81160160
ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי . כא ן נקנ ה כוח־העבודה , ל א כד י לספ ק בשירות ו א ו
בתוצרת ו א ת צרכי ו האישיי ם ש ל הקונה . מטרת ו — שיערו ך הונו , ייצור ן ש ל
סחורו ת המחזיקו ת יות ר עבוד ה מז ו שהו א משל ם בעדה , הוו ה אומר , המחזיקו ת
מנ ה ש ל ערך , שאינ ה עול ה ל ו בכלום , וא ף ע ל פ י כ ן יכו ל הו א לממש ה ע ם מכיר ת
הסחורות . ייצו ר ש ל עודף־ערך , א ו עשיי ת מחי ם — הו א החו ק המוחל ט באופן ־
ייצו ר זה . ר ק במיד ה שכוזדהעבוד ה משמ ר א ת אמצעי־הייצו ר בחינ ת הון , במיד ה
שהו א חוזר־ומייצ ר א ת ערכ ו ש ל עצמ ו בחינ ת הון , ובמיד ה שהו א מספ ק על־יד י
עבוד ה שלא־בתשלו ם מקו ר להון־נוס ף — ר ק בה־במיד ה נית ן הו א לממכר 76 . ובכ ן :
התנאי ם לממכר ו ש ל כוח־העבודה , א ם הרב ה וא ם מע ט טובי ם בשבי ל הפועל , מכילי ם
בתוכ ם א ת ההכר ח לחזור־ולמכו ר אות ו בתמידו ת ולחזור־ולייצר , ותמי ד בקנה־מיד ה
מורחב , א ת העוש ר בחינ ת הון . שכר־העבוד ה מחיי ב כפ י שראינו , לפ י עצ ם טבעו ,
שהפוע ל יספ ק תמי ד כמו ת מסוימ ת ש ל עבוד ה שלא־בתשלום . ואפיל ו ל א נדב ר
בעליי ת שכר־תעבוד ה הכרוכ ה ביריד ת מחיר ה ש ל העבוד ה וכ ר — הר י תוספת ־
בשכ ר מציינת , במקר ה הטו ב ביותר , ר ק הפחת ה כמותי ת ש ל העבוד ה שלא־בחשלום ,
שע ל הפוע ל לבצע . לעול ם אי ן הפחת ה ז ו יכול ה להתמיד־ולהגי ע ליד י אות ה נקודה ,
שיה א ב ה כד י לערע ר א ת עצ ם השיטה . חו ץ מהתנגשויו ת חריפו ת בדב ר השע ר ש ל
שכר־העבוד ה — וכב ר הרא ה אד ם ם מ י ת , כ י בדר ך כל ל הבעלי ם נשארי ם בעלי ם
[־מנצחים ] בהתנגשויו ת כאל ה — הר י מתו ך עליי ת מחיר־העבודה , הנובע ת מהצבר ־
ההון , מסתבר ת האלטרנאטיב ה הבאה :

א ו שמחי ר העבוד ה מוסיף־ועולה , משו ם שאי ן בעליי ה ז ו כד י להפרי ע א ת
התקדמות ו ש ל ההצב ר ; ואי ן בכ ך מ ן הפל א כ ל עיק ר — כ ך אומ ר א . ם מ י ת , —
"לאח ר שהלל ו (הדוחים ) הופחתו , ל א ר ק שההו ן מוסי ף לגדול , אל א אפש ר שיגדל ־
ויל ך מה ר יות ר בהרב ה משגד ל קודם־לכן.. . הו ן גדול , ואפיל ו רוחי ו קטנים , מתרב ה

76 הער ה למהדור ה ב׳ . "אך , הסיי ג להעסקתם , ג ם ש ל הפוע ל התעשיית י וג ם ש ל העוב ד
החקלאי , ח ד הו א — היינו , האפשרו ת בשבי ל המעסי ק לממ ש ריו ח מתוצר ת עמלם . א ס
שער־השכ ר (עול ה ע ד שהוא ) עלו ל להפחי ת א ת מחי ו ש ל האדו ן למט ה מ ן הממוצ ע ש ל
ריוה־ההון , הר י הו א [האדון ] יפסי ק מלהעסיקם , א ו יעסיק ם ר ק בתנא י שייכנע ו להורדת *
השכר. ״ (ג ׳ ו ן ו ו י י ד : ״תולדו ת המעמ ד הבינונ י ומעמד־העובדים״ , עמ ׳ 241 . )

509

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

בדי ד כל ל בית ר מהירו ת מהו ן קט ן שרותי ו גדולים. ״ (״עוש ר האומות״ , כר ך 11 .
עמ ׳ 189 ; [כר ך 1 , עמ ׳ 217 ואילך]) . א ם כ ן ברור־ומוחןר , שהפחת ת העבוד ה שלא ־
בתשלו ם אי ן ב ה בשו ם פני ם כד י לפגו ע בהתפשטו ת שלטונ ו ש ל ההון . — או , וזה ו
הצ ד השנ י באלטרנאטיבה , שע ם עליית ו ש ל מחיר־העבוד ה נחל ש ההצבר , משו ם
שקה ה עוקצ ו ש ל יצר־הרןחים . ההצב ר פוחת־והולך . אול ם ע ם הפחתת ו שו ב יוצא ת
מ ן העול ם סיב ת הפחתתו , היינו , אי־ההתא ם שפי ן הו ן ובי ן כוח־עבוד ה הנית ך
לניצול . נמצא , שהמכאניז ם ש ל תהליך־הייצו ר הקאפיטאליסט י הו א גופ ו מחס ל א ת
המכשולי ם שיצר ם עראית . מחיר־העבוד ה חוז ר ויור ד לרמ ה מותאמ ת לצרכי ם ש ל
שיערוך־ההו ן — ויהא , שרמ ה ז ו במוכה , גבוה ה א ו של ה לאות ה רמה , שנחשב ה
כתקינ ה לפנ י שחל ה עליית־השכר . וכ ך אנ ו רואי ם : במקר ה ראשו ן — ל א ההפחת ה
בגידו ל המוחל ט א ו היחס י ש ל כוה־העבודה , א ו ש ל האוכלוסיי ה העובדת , הי א
שמביא ה ליד י יתור־ההון , אל א להיפך , יתור ו ש ל ההו ן הו א שגור ם למחסו ר בכוח ־
העבוד ה הניתן־לניצול . במקר ה השנ י — ל א העליי ה בגידו ל המוחל ט א ו היחס י ש ל
כודדהעבודה , א ו ש ל האוכלוסיי ה העובדת , הו א הגור ם למחסו ר בהון , אל א להיפך ,
הפחת ת ההו ן הי א הגורמ ת ליתור ו ש ל כוודהעבוד ה הניתן־לניצול , א ו מוט ב שנאמ ר :
ליתד־המחי ר ש ל כוח־העבודה . אות ן התנועו ת המוחלטו ת ש ל הצבר־ההון , הן־ה ן
החוזרות־ומשתקפו ת כתנועו ת יחסיו ת בכמות ו ש ל כוח־העבוד ה הניתן־לניצול , וע ל
כ ן דומ ה עלינו , כאיל ו ה ן באו ת מתו ך תנועת ו העצמי ת ש ל וה . וא ם נשתמ ש בנוסח ה
מתימטית : שיעור־ההצב ר הו א הגוד ל המשתנ ה הבלתי־תלוי , ושיעור־השכ ר הו א
הגוד ל המשתנ ה התלוי , ול א להיפך . הנה : בשלב־המשב ר אש ר במעג ל התעשיית י
מתבטא ת היריד ה הכללי ת ש ל מחירי־הסחורו ת כעליי ת ערך־הממו ן היחס י ; ובשלב ־
הגיאו ת מתבטא ת העליי ה הכללי ת ש ל מחירי־הסחורו ת כיריד ת ערך־הסמו ן היחסי .
מכא ן מסיק ה ז ו הקרוי ה אסכולת־המחזו ר ( 8011001 ^ 01111:0110 )״ , כ י בא ם המחירי ם
גבוהי ם שו ב נמצ א במחזו ר יות ר מד י ממון , ובא ם המחירי ם ירודי ם — פחו ת מדי .
בורות ה ש ל אות ה אסכול ה וטעות ה הגמור ה בהבנ ת העובדות 77 מוצאו ת הקבל ה נא ה
לעצמ ן אצ ל הכלכלנים , שבאי ם להסבי ר א ת התופעו ת הנ״ ל ש ל ד,הצב ר בכך , כ י
במקר ה הראשו ן י ש יותר־מד י פועלים־שכירים , ובמקר ה השנ י פחו ת מדי .

חוק־הייצו ר הקאפיטאליסטי , המונ ח ביסוד ו ש ל "חוק־האוכלוסי ן הטבעי "
כביכו ל — עומ ד בפשיטו ת ע ל כ ך : היח ס שבי ן הון , הצב ר ושער־השכ ר אינ ו אל א
היח ס שבי ן העבוד ה שלא־בתשלו ם שנתגלגל ה בהון , לבי ן העבוד ה הנוספת , הדרוש ה
להנעת ו ש ל ההו ן הנוסף . הר י שאי ן כא ן בשו ם פני ם יח ס בי ן שנ י גדלי ם שאינם ־
תלויי ם ז ה בזה , גוד ל ההו ן מכאן , ומספ ר האוכלוסיי ה העובד ת מכא ן ; סוף־סו ף אי ן
ז ה אל א היח ס בי ן העבודה־בתשלו ס ובי ן העבוד ה שלא־בתשלו ם ש ל אות ה
אוכלוסיי ה עובד ת עצמה . א ם כמו ת העבוד ה שלא־בתשלום , ז ו שמעמד־הפועלי ם
משבי ר אות ה ומעמ ד בעלי־ההו ן צוב ר אותה , גדל ה במהירו ת מספק ת ע ד כד י כ ך
שאי ן הי א יכול ה להתגלג ל בהו ן אל א בתוספ ת גדול ה יוצא ת מ ן הכל ל ש ל עבודה ־
בתשלו ם — שו ב עול ה השכר , וא ם כ ל שא ר הדברי ם נשארי ם כשהיו , פוחת ת ב ך

77 השוו ה ק א ר ל מאר ק ם : ״לביקור ת הכלכל ה המדינית״ , עט ' 166 ואילך .
510

23 . החו ק ד״כלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

ביח ס העבוד ה שלא־־בתשלום . אול ם משנוגע ת אות ה הפחת ה בנקודה , כשעודף ־
העבודה , שההו ן ניזו ן הימנו , שו ב אינ ו ב א ליד י היצ ע בכמו ת תקינ ה _ הר י ח ל ה
ריאקצי ה : נהפך־להו ן חל ק מועט־יות ר ש ל ההכנסה , ההצב ר נחלש־ומפגר , והתנוע ה
ש ל עליית־השכ ר נהדפ ת לאחור . ובכן : העליי ה במחיר־העבוד ה כלוא ה ונשאר ת
כלוא ה בתו ך גבולין , והלל ו ל א בלב ד שמשאירי ם א ת בסי ס השיט ה הקאפיטאליסטי ת
לל א פגיעה , אל א ג ם מבטיחי ם א ת ייצורה־החוז ר בקנה־מיד ה מתרחביוהולך . מכא ן
את ה למד : חו ק ההצב ר הקאפיטאליסטי , שהפכוה ו בדרך־מסתורי ן לחוק־טבע , אינ ו
מבט א בעצ ם אל א זאת : טבעו־הוא , ש ל ההצבר , מוצי א מ ן הכל ל כ ל הפחת ה
בדרגת־הניצו ל ש ל העבודה , א ו כ ל עליי ה ש ל מחיר־העבודה ׳ — א ם י ש בכ ך כד י
להעמי ד בסכנ ה רציני ת א ת ייצורדהחוז ר התמיד י ש ל היח ס הקאפיטאליסט י וא ת
ייצוררהחוז ר ש ל ההו ן בקנה־מיד ה מתרחב־והול ך בהתמדה . והר י ג ם ל א ייתכ ן
אחר ת באופן־ייצו ר כזה , שב ו אי ן הפוע ל קיי ם אל א למע ן צרכי־השיערו ך ש ל
הערכי ם המצויים , תח ת שהעושר־בחפצי ם יה א קיים , להיפך , למע ן צרכ י התפתחות ו
ש ל הפועל . כש ם שבד ת משועב ד האד ם ליצור־ראש ו ש ל עצמו , כ ך משועב ד הו א
בייצור־הקאפיטאליסט י ליצור־כפי ו ש ל עצמו 77 א .

2 . חלק־ההו ן המשתנ ה פוח ת הפחת ה יחסי ת ע ם התקדמו ת ההצד ר
והריפו ז שב א בעקבותי ו

הכלכלני ם עצמ ם מודים , כ י ל א היקפ ו ש ל העושר־החברת י המצו י וא ף ל א
גדל ו ש ל ההו ן שנרכ ש כבד , ל א ה ם המביאי ם ליד י עליית־השכ ר — אל א גידול ו
המתמי ד ש ל ההצב ר ודרגת־המהירו ת ש ל גידול ו בלב ד (א . סמית , ספ ר 1 , פר ק ^
[כר ך 1 , עמ ׳ 208 ]) . ע ד כא ן ל א דנ ו אל א בשל ב מיוח ד ש ל תהלי ך זה , היינו , בשל ב
שחל ה ב ו עליית־ההו ן ע ם שההרכ ב הטכנ י ש ל ההו ן נשא ר כשהיה . אול ם התהלי ך
מתקד ם מעב ר לשל ב זה .

משנתוני ם היסודו ת הכלליי ם ש ל השיט ה הקאפיטאליסטית , הר י מגיעי ם במש ך
ההצב ר מפע ם לפע ם ליד י נקודה , שהתפתחות ה הפרודוקטיבי ת ש ל העבוד ה החברתי ת
נעשי ת המנו ף הכביר־ביות ר בשבי ל ההצבר . ״ז ו סיב ה גופה ״ — אומ ר א . סמי ת —
"שמעל ה א ת שכר־העבודה , היינו , גידו ל ההון , דוחפ ת להגבר ת כוחות־העבוד ה
הפרודוקטיביים , כד י להשיג , שכמו ת קטנה־יות ר ש ל עבוד ה תייצ ר כמו ת גדולה ־
יות ר ש ל תוצרת. "

מלב ד התנאי ם הטבעיים , כגו ן פוריו ת הקרק ע וכר , ומלב ד מומחיות ם ש ל
פועלים־מייצרים , עצמאיי ם ועובדי ם במבוד ד — א ך ז ו בא ה ע ל ציונ ה יות ר מבחינ ה

77 א "אך , בוא ו ונחזו ר לחקירתנ ו הראשונה , ב ה הוכח.. . כ י ההו ן עצמ ו אינ ו אל א תוצ ר
ש ל עבודת־אדם.. . הד י נדמה , כ י אי ן להבי ן כל־עיקר , כיצ ד אפש ר שהאד ם נקל ע ונעש ה
כפו ף לשלטונ ו ש ל תוצרו־הו א — ההו ן — ונתו ן למרות ו ש ל זה ; ומכיו ן שזה ו המצ ב
במציאו ת ואי ן להכחישו , הר י שלא־מדצונ ך נדחק ת ועול ה השאל ה : כיצ ד נהי ה הדבר , שנהפ ך
הפוע ל משליט ו ש ל ההו ן — ביוצר ו — לעבד ו ש ל ההו ןו " (פו ן תינן : "המדינ ה
המבודדת״ , חל ק שני . מחלק ה שנייה . רוסטו ק 1863 , עט ׳ 5 , 6 . ) זכות ו ש ל תינ ן היא , שהצי ג
א ת השאלה : ואל ו תשובת ו אינ ה אל א תשוב ת דרדק י ממש .

511

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

איכותית , בטיב ו ש ל התוצר , מאש ר מבחינ ת כמות ו — הרי ־ הדרג ה ש ל פרודוקטי ־
ביזת־העבוד ה החברתי ת מתבטא ת בהיקף־השיעורי ם היחס י ש ל אמצעי־הייצו ה
שהפוע ל מהפכ ם לתוצר ת בפרק־זמ ן מסוי ם ובאות ה התאמצו ת גופ ה ש ל כוח ־
העבודה . כמו ת אמצעי־הייצור , שבה ם הו א משתמ ש בתיפקודו , גדל ה והולכ ת ע ם
עליי ת הפרודוקטיביו ת ש ל עבודתו . אמצעי־ייצו ר אל ה ממלאי ם כא ן תפקי ד כפול .
מה ם שגידול ם הו א תוצאה , ומה ם שגידול ם הו א תנא י — לגידו ל הפרודוקטיביו ת
ש ל העבודה . למשל , ע ם הלוקת־העבוד ה על־דרך־המאנופאקטור ה וע ם השימו ש
במבגבוךמבונו ת מעובדי ם יות ר חומרי־גל ם באות ו פר ק זמן , הוו ה אומר : לתו ך
תהליך־העבוד ה נכנס ת כמו ת גדול ה יות ר ש ל חומרי־גל ם וחומרי־עזר . ז ו תוצא ה
לגידו ל הפרודוקטיביו ת ש ל העבודה . ומצ ד השני : הכמו ת ש ל אמצעייהייצל ר
הנתונים־לשימו ש — מנגנוךמכוגות , בהמורדעבודה , זיבו ל מינראלי , צינודות־ניכו ז
וכ ר — תנא י הי א לגידו ל הפרודוקטיביו ת ש ל העבודה . כיוצ א בכך , כמו ת אמצעי '
הייצו ר המרוכזי ם בבניינים , בכבשנים , באמצעייהובל ה וכו / ואולם , בי ן כ ך ובי ן
כך , א ם תנא י וא ם תוצא ה — גד ל היק ף שיעוריה ם ש ל אמצעל־הייצדר , בהשנא ה א ל
כוח־העבוד ה שהוחד ר לתוכם , הר י גידו ל ז ה משמ ש ביטו י לעליית ה ש ל פרודוקטי ־
ביות־העבודה * מכאן , שעליית ה ש ל האחרונ ה מתגל ה בהפחתת ה ש ל כנזות ־

* במהדור ה הצרפתי ת (פארי ס 1873 ) את ה מוצ א כא ן(עט ׳ 273 ואילך ) א ת התוספ ת הבא ה :

"ע ם התהוות ה ש ל התעשיי ה הגדול ה המציא ו באנגלי ה מהו ה כיצ ד להפו ך ברזליח י ע ל
סיגי ו לברז ל הביתן־לחישול . אות ו תהלי ך — הו א קרו י דליח ה [ 16111 ) 1 ) 11 ? ] — העומ ד ע ל
ניקו י הבצק ת בכבשני ם בנויי ם מבנ ה מיוחד , הבי א ליד י הגרל ה עצומ ה ש ל מספ ר הכבשנים ,
ליד י שימו ש במכשירי ם להכנס ת אוי ר ח ם וכ ר ! קיצור ו ש ל דב ר : חל ה הוספ ה באמצעי י
עבוד ה ובחומרייגלם , והלל ו הגיע ו ליד י שימו ש באות ה כמות־עבוד ה כמקוד ם — ע ד כד י
כ ך של א עבד ו ימי ם מרובי ם ואפש ר הי ח לספ ק ברז ל בכמו ת מספיק ה ובזו ל ולדחו ק א ת
האב ן וא ת הע ץ מכמ ה וכמ ה ענפיישימוש . ומכיו ן שירז ל ופח ם ה ם המנופי ם הגדולי ם בתעשיי ה
המודרנית , שו ב אי־יאתד . יכו ל להגזי ם בציו ן השיבלת ו ש ל חידו ש זה .

א ך הדלזת ן — הו א הפועל , העוס ק בניקוי ו ש ל הברזליהח י — מבצ ע עבודת־יכפיי ם
מסו ג כזה , שמספ ר הכבשני ם הנתוני ם לפיקוה ו נשא ר מוגב ל לפ י סגולותי ו האישיו ת *
והגבל ה ז ל הי א שמעכב ת עכשי ו אות ו שיגשו ג נפלא , שעלתדדוהגיע ה אלי ו תעשיית־המתכ ת
הח ל משנ ת ׳ 1780 , הי א שנ ת האמצא ה ש ל הדליחה .

,עובד ה היא ׳ — כ ך מכריז־ואומ ר ,ד ה אנג׳ינירינג / אח ד מכלי־מבטא ם ש ל המהנדסי ם
באנגלי ה — ,עובד ה היא , כ י תהלי ך הדליחדדבידיים , שאב ד עלי ו כלח , כמע ט שאינ ו אל א
משרידי~הבאדבאריות.. . שאיפת ה ש ל תעשייתב ו כיו ם הי א : לילך־ולעב ד יות ר ויות ר כמויו ת
ש ל האמרי ם בשלבי ו השוני ם ש ל הייצו ר החרשתי . ועל״כ ן אנ ו מוצאים , כ י כמע ט שבדדשנ ה
מקימינדוהולכי ם כבשני ם עצומי ם יותר , קורנסייקיטו ר כבדי ם יותר , מפעלי״רידו ד כבירי ם
יות ר וכלייעבודד . ענקיי ם יות ר — שמשתמשי ם בה ם בענפי ה המרובי ם ש ל תעשיית־המתכת .
בתו ך אות ו גידו ל כלל י — גידו ל ש ל אמצעי־חייצו ר ביח ס לעבוד ה הבא ה ליד י שימו ש —
הר י תהליד־הדליוז ה נשא ר כמע ט עומד־ויציב , והו א שמעמי ד כיו ם בפנ י ההתפתחו ת
התעשייתי ת סייגי ם קשים~מנש 1 א.. . הנ ח כי־יכ ן מתעתדי ם בכ ל בתי־החדוש ת הגדולי ם להחלי ף
תהלי ך ז ה בכבשני ם בנ י סיבו ב אוטומאטי , והלל ו יוכל ו להשתל ט ע ל מטעני־כבש ן עצומים ,
החורגי ם לחלוטי ן מתו ך כושר־הפעול ה ש ל העובדי ם עבודתיכפיים. ׳ ("ד ה אינג׳יניריבג , " ,
13 ביונ י 1874 . )

משמע : לאה ד שתהליד־הדליהד , עור ר מהפכ ה בתעשיית~הברז ל והבי א ליד י הרחב ת
אמצעי־העבודה , וג ם ליד י הרחב ת כמות ו ש ל החומ ר — שאפש ר לעבד ו על־יד י כמו ת מסוימ ת

512

23 . החו ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

העבוד ה — הפחת ה ביח ס לכמו ת אמצעי־הייצו ר המופעלי ם על־יד י עבוד ה ז ו — א ו

בהפחת ת שיעור ו ש ל הגור ם הסובייקטיב י בתהליך־העבודה , בהשיא ה לגורמי ו
האובייקטיביים .

שינו י ז ה בהרכ ב הטכנ י ש ל ההו ן — היינו , עליי ה בכמו ת אמצעי־וזייצור ,
בתשוא ת א ל כמו ת כוח־העבוד ה המסי ת אות ם — משתק ף ג ם בהרכב־הערכי ם שלו ,
היינו : החל ק הקבו ע ש ל ערך־ההו ן עול ה ע ל חשבו ן חלק ו המשתנה . נניח , למשל ,
שבתחיל ה הי ו משקיעי ם מהו ן מסוים , לפ י חישו ב באחוזים , . 50% באמצעי־ייצו ר
ו־ 50% בכוח־עבודה ! אחר־כך , ע ם התפתחו ת דרגת־הפחדוקטיביו ת ש ל העבודה ,
מושקעי ם , 80% באמצעי־ייצו ר ו ־, 20% בכוח־עבודה , וכר . חו ק ז ה בדב ר גידול ו
העול ה ש ל חלק־ההו ן הקבוע , ביח ס לחלק־ההו ן המשתנה , מתאש ר והול ך ע ל כ ל צע ד
ושע ל (כפ י שהוכ ח למעלה ) על־יד י הניתו ח המשוו ה ש ל מחירי־הסחורו ת — בי ן א ם
3 שוו ה תקופו ת כלכליו ת שונו ת אצ ל אומ ה אחת , ובי ן א ם נשוו ה אומו ת שונו ת באות ה
תקופה . בדר ך כל ל נמצא , כ י הגוד ל היחס י ש ל אות ו יסו ד המחיר , שאינ ו מייצ ג
אל א א ת ערכ ם ש ל אמצעי־הייצו ר שנתאכלו , א ו א ת חלק־ההו ן הקבוע , עומ ד ביח ס
יש ר א ל התקדמו ת ההצבר ; ואל ו הגוד ל היחס י ש ל יסוד־המחי ר השני , המשל ם
בע ד העבודה , א ו ז ה המייצ ג א ת חל ק ההו ן המשתנה , עומ ד ביח ס הפו ך א ל
התקדמו ת ההצבר .

ואול ם הפחתת ו ש ל חלק־ההו ן המשתנ ה לעומ ת חלק־ההו ן הקבו ע — היינו ,
שינו י הרכב ו ש ל ערך־ההו ן — אינ ה מעיד ה אל א בקירו ב ע ל התמוח־ ו שחלו ! בהרכב ס
ש ל גופי־חלקי ו החומריים . אם , למשל , ערך־ההו ן המושק ע בענ ף הטוויי ה מחול ק כיו ם
הזה , לפ י היח ס 7 /8 קבו ע ו־ 8 / י משתנה , ואל ו בתחיל ת המא ה ה־ 18 הי ה מחול ק לפ י
היח ס ג/ 1 קבו ע ו־־/ 1 משתנ ה — הר י כנג ד ז ה המס ה ש ל חומרי־הגלם , ש ל אמצעי ־
העבוד ה וכר , שכמו ת מסוימ ת ש ל עבודת־טוויי ה צורכ ת צריכ ה פרודוקטיבית , גדול ה
כיו ם מאו ת מוני ם משהית ה בתחיל ת המא ה ה־ 18 . והטע ם פשוט : ע ם גידול ה ש ל
פרודוקטיביות־העבוד ה ל א בלב ד עול ה ההיק ף ש ל אמצעי־הייצו ר שנתאכל ו ע ל
ידה , אל א ג ם פוחת־והול ך ערכ ם בהשנא ה א ל היקפם . הוו ה אומ ר : ערכ ם עול ה

ש ל עבוד ה — הר י במרוצ ת ההצב ר בהפ ך תהלי ך ז ח למחסו ם כלכלי , ועכשי ו מתאמצי ם
להפט ר הימנ ו באמצעו ת תהליכי ם חדשים , שיוכל ו לסל ק א ת הסייגים , שהל ה עו ד מעמי ד
לפנ י גידו ל נוס ף ש ל אמצעי״הייצו ר החומריים , ביחס ם א ל העבוד ה הבא ה ליד י שימוש . הנ ה
תולדותיה ן ש ל כ ל התגליו ת והאמצאות , העולותיומבצבצו ת כבבות~לוי ה ש ל ההצבר ; ואגב ,
הוכחנ ו זאת , שע ה שהעליבדוהראיב ו א ת מהלכ ו ש ל הייצו ר המודרני , מראשית ו וע ד
לתקופ ת ימינו .

ובכן : ע ם התקדמות ו ש ל ההצב ר ל א בלב ד שה ל בדבזמ ן גידו ל כמות י ש ל יסודות י
ההו ן החומריי ם השוני ם ? התפתחו ת כוהות־הייצו ר ש ל העבוד ה החברתית , שאות ה התקדמו ת
גורר ת אחריה , בא ה ליד י ביטו י ג ם בשיגויי־האיכו ת : בתופעו ת ש ל השתנות , של ב אח ר
שלב , בהרכ ב הטכנ י ש ל ההון , ואל ו הגור ם האובייקטיב י שבה ן הולך־וגוב ר בהתמד ה ביח ס
א ל הגור ם הסובייקטיב י * רוצ ה לומ ר : שפע ת אמצעי־העבוד ה וחומרי־הגל ם גדל ה יות ר
ויות ר בהשנא ה א ל סכו ם כוחות־העבוד ה הדרושי ם בשבי ל השימו ש בהם , משמ ע : במיד ה
שריבו י ההו ן עוש ה א ת העבוד ה פרודוקטיבי ת יותר , בה־במיד ה מפחי ת הו א א ת הביקוש '
לעבודה , ביח ס א ל שיעור ו ש ל ההו ן גופו. " הער ת המכו ן ע״ ש מ . א , ל .

■הקאפיטא ל 33

513

התהלי ך ש ל ד,צ 3 ר־הד.ו ן

במוחלט , אב ל ל א בית ם א ל עליי ת היקפם . ובכ ן : גידול ו ש ל הוזפרי ש שבי ן ההו ן
הקבו ע ובי ן ההו ן המשתנ ה קט ן יות ר בהרב ה מגידול ו ש ל ההפר ש שבי ן הכמו ת
ש ל אמצעי־הייצור , שמושק ע ב ה ההו ן הקבוע , ובי ן הכמו ת ש ל כוזדעבודה , שמושק ע
ב ה ההו ן המשתנה . הפר ש ראשו ן גד ל והול ך ע ם גידול 1 ש ל הפר ש שני ׳ א ך במיד ה
פחותה־יותר .

אגב : א ם אמרנו , שהתקדמו ת ההצב ר מפחית ה א ת שיעור ו היחס י ש ל חלק ־

ההו ן המשתנה , אי ן בכ ך בשו ם פני ם כד י להוצי א א ת האפשרו ת לעליי ת שיעור י
המוחלט . יהא , שער ך הו ן מתחל ק בתהילת ו ל ־, 50% הו ן קבו ע ול־ 50% משתנ ה ז
לימי ם הו א מתחל ק ל־ 80% הו ן קבו ע ול ־, 20% הו ן משתנה . גד ל בינתיי ם ההו ן
המקורי , נאמ ר ש ל 6000 לי״ש , ע ד כד י 18.000 לי״ש , שו ב גד ל חלק ו המשתנ ה א ף
הו א ב־ 5 /! . מתחיל ה הי ה 3000 לי״ ש ועכשי ו הו א 3600 לי״ש . אולם , א ם תחיל ה
הית ה מספיק ה תוספת־הו ן ש ל , 20% כד י להעלו ת א ת הביקו ש לפועלי ם עוז -
ב -, 20% — הר י עכשי ו דרו ש לכך , שיגד ל ההו ן המקור י פ י שלושה .

בפרש ה הרביעי ת הוכח , כ י הנח ה קודמ ת להתפתחו ת הפרודוקטיביו ת החברתי ת
ש ל העבוד ה — הו א שיתוף־פעול ה בקנה־מיד ה גדו ל ; כ י ר ק בהנח ה ז ו נית ן לארג ן
חלוקת־עבוד ה וציוות־עבוד ה ; נית ן לנהו ג חסכונו ת באמצעי־הייצו ר על־יד י ריכוז ם
בתמונות ; נית ן להבי א לעול ם אמצעי־עבוד ה כאלה , שכב ר מבחינ ת החומ ר אי ן
להשתמ ש בה ם אל א במשותף , כגו ן מערכ ת המכונו ת וכיוצ א בה ; נית ן להחדי ר
ולהעמי ד לשירו ת הייצו ר כוחות־טב ע כבירי ם ; ואפש ר להגשי ם א ת דב ר הפיכת ו
ש ל תהליך־הייצו ר לשימו ש טכנולוג י במדע . ע ל יסו ד ש ל ייצור־הסחורות , כשאמצעי ־
הייצו ר ה ם קניינ ם ש ל אנשי ם פרטיים , ועל־כ ן הפועל־האומ ן א ו שהו א מייצ ר לבד ו
וע ל דע ת עצמו , א ו שהו א מוכ ר א ת כוח־עבודת ו בחזק ת סחור ה משו ם שחסרי ם ל ו
האמצעי ם למפע ל עצמא י — אי ן מתגשמ ת אות ה הנח ה אל א ע ם גידול ם ש ל התונו ת
האינדיווידואליי ם א ו כ ל שאמצעי־הייצו ר ואמצעי־המחי ה החברתיי ם נהפכי ם לקניינ ם
הפרט י ש ל בעלי־הון . ע ל קרק ע ש ל ייצור־הסחורו ת אי ן הייצו ר בקנה־מיד ה גדו ל
יכו ל לגדו ל אל א בצור ה קאפיטאליסטית . הצב ר מסוי ם ש ל הו ן בידיה ם ש ל יצרני ־
סחורו ת אינדיווידואליי ם משמש , איפוא , תנאי־קוד ם לאופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י
הסגולי . וע ל כ ן מצווי ם היינ ו להני ח הנח ה ז ו בשבי ל המעב ר מ ן האומנו ת למפע ל
הקאפיטאליסטי . אפש ר שהצב ר ז ה יה א קרו י הצב ר ראשוני , שכ ן אי ן הו א משמ ש
תוצא ה היסטורי ת אל א בסי ס היסטור י לייצו ר הקאפיטאליסט י הסגולי . כיצ ד אות ו
הצבר , הו א גופ ו ב א לעול ם 1 — עדיי ן אי ן אנ ו צריכי ם כא ן לדו ן בכך . דיינ ו : הו א
משמ ש נקודת־המוצא . אול ם כ ל המתעדי ם להעלא ת הפרודוקטיביו ת החברתי ת ש ל
העבודה , הצומחים־ועולי ם ע ל קרק ע זה , ה ם ג ם מתורי ם להעלא ת ייצור ו ש ל עודף ־
הערך , א ו ש ל עודף־התוצרת , וז ה שו ב משמ ש יסו ד להתהוו ת ההצבר . הוו ה אומ ר :
ה ם ג ם מתודי ם לייצור ו ש ל הו ן ביד י הון , היינו , מתודי ם בשבי ל חצבר ו המואץ .
הגלגול־החוזר , שמתגלג ל בהתמד ה עודף־ער ך בהון , מתגל ם כשיעו ר גדל־ועול ה
ש ל ההו ן שנכנ ס לתו ך תהליך־הייצור . ואות ו שיעו ר נעש ה א ף הו א בסי ס להרחב ת
קנה־מידת ו ש ל הייצור , וש ל המתודי ם המתלוי ם לכ ך להעלא ת הפרודוקטיביו ת ש ל
העבוד ה ולייצו ר מוא ץ ש ל עודף־הערך . ובכן : א ם ראינו , שדרג ה מסוימ ת ש ל הצבר ־

23 . הח 1 ק הכלל י ש ל הווצב ר הקאפיטאליסט י

ההו ן הי א תנא י לאופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י הסגולי , הר י ז ה האחרו ן גור ם שוב ׳
תו ך השפע ה חוזרת , להצב ר מואץ־יות ר ש ל ההון , הוו ה אומר : ע ם הצב ר ההו ן
מתפת ח והול ך אופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י הסגולי , וע ם התפתחות ו ש ל אופן -
הייצו ר הקאפימאליסט י הסגול י מתפתח־והול ך הצב ר ההון . אות ם שנ י גורמי ם
כלכליי ם — הכ ל לפ י היח ס המורכ ב ברחיפת־הגומלין , שה ם מחלקי ם אהדד י _ ה ם
שמחוללי ם א ת התמור ה בהרכ ב הטכנ י ש ל ההון , שע ל יד ו פוחת־והול ך חלק ו
המשתנ ה לעומ ת חלק ו הקבוע .

כ ל הו ן אינדיווידואל י ריכו ז הו א — א ם גדו ל וא ם קט ן — ש ל אמצעי־ייצור ,
ומותא ם ל ו פיקו ד ע ל צבא־פועלים , גדו ל א ו קטן . כ ל הצב ר נעש ה אמצע י להצב ר
חדש . ע ם שמתרב ה כמו ת העוש ר המשמ ש בתיפקוד ו ש ל הון , מרחי ב ההצב ר א ת
ריכוז ו ביד י בעלי־הו ן יחידים , וכ ך הו א מרחי ב א ת היסו ד ש ל הייצו ר בקנה־מיד ה
גדו ל וא ת מת 1 די־הייצו ר הקאפיטאליסטיי ם הסגוליים . גידול ו ש ל ההו ן החברת י
מתבצ ע בגידול ם ש ל הונות־יחידי ם מרובים . א ם מניחי ם שכ ל שא ר הנסיבו ת נשארו ת
כשהיו , גדלים־והולכי ם החונו ת היחידי ם ועמ ם גדל־והול ך ריכוז ם ש ל אמצעי־הייצור ,
לפ י היח ס שה ם מהווי ם חלקי־יסו ד ש ל ההון־הכול ל החברתי . ע ם ז ה נתלשים ־
והולכי ם ספיחי ם מ ן החונו ת המקוריי ם ומשמשי ם בתיפקו ד ש ל חונו ת עצמאיי ם
חדשים . תפקי ד גדו ל ממלא ה בכך , בי ן השאר , התחלקות ם ש ל הנכסי ם במשפחותיה ם
ש ל בעלי־ההון . ובכ ן : משגד ל הצבר־ההו ן גד ל גם , הרב ה א ו מעט , מספר ם ש ל
בעלי־ההון . שת י נקודו ת הן , המשמשו ת סימני־אופ י בשבי ל הריכו ז מסו ג זה , המבוס ם
במישרי ן ע ל ההצבר , א ו גדול ה מכ ן : המזדה ה עמו . אח ת : אות ו ריכו ז גדל־והולך ,
שאמצעי־ ד,ייצו ר החברתיי ם מתרכזי ם בידיה ם ש ל בעלי־הו ן יחידים , מוגב ל — בא ם
שא ד התנאי ם נשארי ם כשהי ו — על־יד י דרג ת גידול ו ש ל העוש ר החברתי . שנית :
חל ק ז ה ש ל ההו ן החברתי , שקנ ה שבית ת בכ ל תחום־ייצו ר מיוחד , מחול ק בי ן הרב ה
בעלי־הון , העומדי ם ז ה כנג ד ז ח כיצרני־סחורו ת עצמאיי ם ומתחרי ם ז ה בזה . הוו ה
אומ ר : ההצב ר והריכו ז הכרו ך ב ו ל א ר ק שה ם מפוררי ם ע ל פנ י נקודו ת מרובות ,
■אל א ג ם ריבוי ם ש ל ההונו ת המשמשי ם בתיפקוד ם משתלב־ומצטל ב בהתהוות ם ש ל
חונו ת חדשי ם ובהתפצלות ם ש ל הונו ת ישנים . ובכ ן : א ם מצ ד אח ד מתגל ם ההצב ר
כריכו ז מוסיף־והול ך ש ל אמצעי־ ד,ייצו ר וש ל הפיקו ד ע ל עבודה , הר י מצ ד השנ י
■הו א מתגל ם כדחיית־גומלי ן בי ן הרב ה הונות־יחידים .

כנג ד אות ה התפוררו ת ש ל ההון־הכול ל החברת י להרב ה הונות־יחידים , א ו כנג ד
אות ה דחייודגומלי ן שבי ן חלקיו־פירוריו , פועל ת משיכת־הגומלי ן שביניהם . שו ב אי ן
ז ה ריכו ז פשו ט — ריכו ז המזדה ה ע ם הצב ר — ש ל אמצעי־ייצו ר וש ל פיקו ד ע ל
עבודה . זה ו ריכו ז ש ל הונו ת שנתהו ו כבר , זוה י עקירת ה ש ל עצמאות ם האינדיווי -
דואלית , נישול ו ש ל בעל־הו ן ביד י בעל־הון , גלגול ם ש ל הרב ה הונו ת קטני ם במע ט
הונו ת גדולים . תהלי ך ז ה נבד ל מ ן הראשו ן בכך , שאי ן הו א מני ח כתנאי־קוד ם אל א
שינו י בחלוק ת ההונו ת הקיימי ם כב ר והמשמשי ם בתיפקודם , ועליכ ן אי ן זיר ת
פעולת ו מצומצמ ת עו ד ע ל יד י גידול ו המוחל ט ש ל העוש ר החברת י א ו ע ל יד י
גבולי ו המוחלטי ם ש ל ההצבר . כא ן ההו ן הולך־וגוא ה ביד ו ש ל אח ד בכמויו ת עצומות ,

515

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

משו ם שש ם הו א הולך־ונעל ם מידיי ם מרובות . זד! ו ההרכ ז [ 1011 ; 1 ^ 1 , 3.118 נ 1 !נ 06 ] ממש ,
להבדי ל מ ן ההצב ר והריכו ז [ 1011 ; 31 ־ 1 ; 1 מ 106 נ 00 ] ,

החוקי ם בשבי ל הרכ ז ז ה ש ל ההוגות , א ו בשבי ל משיכ ת הו ן על־יד י הון , ל א
נוכ ל לפתח ם כאן . דיינ ו ברמיז ה קצר ה וענייני ת בלבד . מלחמ ת ההתחרו ת מתנהל ת
ע״ י הוזל ת הסחורות . זול־הסחורו ת —א ם שא ר התנאי ם שווי ם [ 113118 * 31 ( £ 18 * 03,6161 ] —
תלו י בפרודוקטיביו ת ש ל העבודה , וז ו תלוי ה שו ב בקנה־מידת ו ש ל הייצור . ועל־כ ן
מכים־ומנצחי ם ההונו ת הגדולי ם א ת הקטנים . וייזכ ר עוד , כ י ע ם התפתחות ו ש ל
אופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י גד ל היקפ ו המינימאל י ש ל ההון־היחיד , הדרו ש להנהל ת
עס ק בתנאי ו התקינים . ולפיכ ך נדחקי ם החונו ת הקטנים־יות ר לתו ך תחומי־ייצור ,
שהתעשיי ה הגדול ה שו ב ל א נשתלט ה עליה ם אל א בארעיו ת א ו שלא־בשלימות .
ההתחרו ת משתולל ת כא ן ביח ס יש ר א ל מספ ר החונו ת הנאבקי ם ז ה ע ם ז ה וביח ס
הפו ך א ל גדלם . הי א מסתיימ ת תמי ד בחורבנ ם ש ל הרב ה בעלי־הו ן קטני ם בערך ,
שהונותיה ם קצת ם עוברי ם ליד ו ש ל המנצח , וקצת ם כלים־והולכים . מלב ד זה , ע ם
הייצו ר הקאפיטאליסט י מתהוי ת מעצמ ה חדש ה בכול ה — מעדכת־האשראי ; בתחילת ו
מתגנ ב האשרא י במחתרת , כעוז ר צנו ע ש ל ההצבר , והריה ו פור ש חוטי ם סמויי ם
מ ן העי ן ומוש ך בה ם כמויו ת גדולו ת וקטנו ת ש ל אמצעי־ממון , הפזורי ם ע ל פנ י
השט ח העליו ן ש ל החברה , לתו ך ידיה ם ש ל בעלי־הוך־יחידי ם א ו מאוגדים ; א ך
עו ד מע ט והו א נעש ה במלחמ ת ההתחרו ת כלי־זי ן חדש , איום , וסו ף שהו א נעש ה
למכאניז ם חברת י עצו ם בשבי ל הרכז ו ש ל ההון .

במיד ה שמתפתחי ם הייצו ר הקאפיטאליסט י וההצב ר הקאפיטאליסטי , בה־במיד ה
מתפתחי ם ההתחרו ת והאשראי , אל ה שנ י המנופי ם העצומים־ביות ר ש ל ההרבז . ע ם
ז ה :מרב ה התקדמות ו ש ל ההצב ר א ת החומ ר הניתן־להחנז , כלומר , א ת ההונוו ד
היחידים , ואל ו הרחב ת הייצו ר הקאפיטאליסט י יוצרת , מכאן , א ת הצור ך החברתי ,
ומכאן , א ת האמצעי ם הטכניי ם בשבי ל אות ם מפעלי־תעשיי ה כבירים , שביצוע ם
כרו ך בהרבדהו ן קודם . מכאן , שבימינ ו ג ם כו ח המשיכ ה ההדדי ת ש ל ההוגות־היחידי ם
וג ם המגמה־להרכ ז חזקי ם יות ר משהי ו ביו ם מ ן הימים . אולם , א ם ג ם התפשטות ה
היחסי ת והאנרגי ה ש ל תנועוד־ההרכ ז נקבעות , במיד ה . מסוימת , על־יד י ההיש ג
שהוש ג כב ר בשיעור ו ש ל העוש ר הקאפיטאליסט י וע ל יד י יתרונ ו ש ל המכאניז ם
הכלכל י — הר י אי ן התקדמות ו ש ל ההרכ ז תלד ה כל־עיק ר בגידול ו החיוב י ש ל
שיעו ר ההו ן החברתי . והו א שמבדי ל במיוח ד בי ן ד,הרכ ז לבי ן הריכו ז — שכ ן הריכו ז
אינ ו אל א ביטו י אח ר בשבי ל הייצור־החוז ר בקנה־מיד ה מורחב . ההרכ ז יכו ל לבו א
ע ם שינו י בלב ד בחלוק ת ההונו ת הקיימי ם כבר , ע ם עצ ם השתנו ת ההסד ר הכמות י
ש ל חלק י ההו ן החברת י לקבוצותיהם . יכו ל ההו ן כא ן לגאות־ולגדו ל לכמויו ת
עצומו ת ביד ו ש ל אחד , משו ם ששם , במקו ם אחר , ניט ל מכמ ה וכמ ה ידיי ם ש ל יחידים .
בענ ף מסוי ם מענפי־העסקי ם אפש ר והי ה מגי ע ההרכ ז ליד י קצה־גבולו , איל ו הי ו
מתמזגי ם כ ל ההונו ת המושקעי ם ב ו לכל ל הוך־יחי ד אחד ז יכ • בחבר ה מסוימ ת אפש ר

ז 7 ב (למהדור ה ד׳ . ה״טדוסטים " החדשים־ביות ר באנגלי ה ובאמריקה , כב ר שואפי ם
למטר ה זו , שכ ן הלל ו מנסי ם ללכד , לפחו ת א ת כ ל המפעלי ם הגדולי ם שבענ ף מקצוע י אהד ,
בתו ך חברת־מניו ת גדול ה אח ת ולהבטי ח ל ה למעש ה א ת זכות־המונופולין . — פ . א. )

516

23 . הה 1 ק הכלל י ש ל ד,הצב ר הקאפיטאליסט י

ול א הי ו משיגי ם אות ו גבו ל אל א בשע ה שההו ן החברת י כול ו הי ה מלוכ ד א ם ביד ו
ש ל בעל־הו ן יחי ד וא ם ביד ה ש ל חברת־״הו ן יחידה .

המרכ ז משלי ם א ת פעל ו ש ל ההצבר , בתת ו ביד י בעלי־ההו ן התעשייתיי ם א ת
היכול ת להרחי ב א ת קנה־המיד ה ש ל פעולותיהם . ויהא , שהיש ג אחרו ן ז ה תוצא ה
הו א ש ל המצב ר א ו ש ל המרכז ? ויהא , שההרכ ז מתבצ ע בדר ך ש ל סיפוודמאונ ס
(היינו , שחונו ת מסוימי ם בהפכי ם למרכזי־משיכ ה מכריעי ם לגב י המונו ת האחרי ם
ע ד כד י כך , שה ם הורסי ם א ת כוודהידבקות ם האינדיווידואל י ש ל אלה , ואחר־כ ך
מושכי ם ה ם לעצמ ם א ת שבריה ם הבודדים) , א ו שחל ה התמזגות ם ש ל המונ י חונות ,
א ם שנתהו ו מכב ר וא ם שעומדי ם ה ם בהתהוותם , בדר ך הלקה־יות ר ש ל הקמ ת
חברות־מניו ת — התוצא ה הכלכלי ת אח ת היא . משגדל ה התרחבות ם ש ל המפעלי ם
התעשייתיים , הר י הי א משמש ת בכ ל מקו ם נקודת־מוצ א לארגו ן מקיף־יות ר בשבי ל
העבוד ה הכולל ת ש ל רבים ; להתפתחו ת רחבה־יות ר ש ל כוחות־הדחיפ ה החומריי ם
שלהם ; כלומר , לגלגו ל מתמיד־והולך , שתחליכי־ייצו ר בודדי ם ומנוהלי ם לפ י
משיגר ה מתגלגלי ם בתהליכי־ייצו ר מצורפי ם מבחינ ה חברתי ת ומובאי ם ליד י שימו ש
מבחינ ה מדעית .

אול ם ברור , שההצבר , היינו , ריבו י מודר ג ש ל ההו ן על״יד י הייצור־החוז ר —

תו ך שהו א עוב ר מצורוד־העיגו ל א ל הצור ה הלולייני ת — אינ ו אל א מתו ד אטי .
מאוד , בהשנא ה א ל ההרכז , שאינ ו צרי ך אל א לשנו ת א ת ההתחלקו ת הכמותי ת
בגופי־חלקי ו ש ל ההו ן החברתי . אילמל י צרי ך הי ה העול ם להמתי ן ע ד שההצב ר
יכשי ר כמ ה הונות־יחידי ם שיהי ו מסוגלי ם לבנו ת מסילות־ברז ל — עדיי ן הי ה העול ם
עומ ד בל י מסילות־ברזל . כנג ד ז ה עש ה זא ת ההרכ ז במחי־י ד אח ד בכוח ן ש ל חברות ־
המניות . ובעו ד ההרכ ז מגבי ר ומאי ץ א ת תוצאותי ו ש ל ההצבר , הר י הו א מגבי ר
ומאי ץ כאח ד א ת ההפיכו ת בהרכב ו הטכנ י ש ל ההון , והלל ו מגדילו ת א ת חלק ו הקבו ע
ע ל חשב ת חלק ו המשתנה , וממיל א ממעיטו ת א ת הביקו ש היחס י לעבודה .

במויות־ההון , שהולחמ ו בן־ליל ה על־יד י ההרכז , חוזרוודומתייצרו ת וא ף מתרבו ת
כהונו ת אחרים , אל א מה ר יותר , וכ ך ה ן נעשו ת מנופי ם כבירי ם חדשי ם להצב ר
החברתי . ובכן : א ם מדוב ר בהתקדמותו • ש ל ההצב ר החברתי , הר י נכללו ת בכ ך
כיו ם — א ם ג ם ל א במפורש , תוצאותי ו ש ל ההרכז .

ההונו ת המוספים , המתהווי ם במהל ך ההצב ר התקי ן (עיי ן פר ק 1 ,22 ) , משמשי ם
בעיק ר כלי־עז ר לניצול ן ש ל אמצאו ת ותגליו ת חדשות , ולשכלולי ם תעשייתיי ם
בכלל . ואול ם במש ך הזמ ן מגיע ה השע ה ג ם בשבי ל ההו ן הישן , שיה א מתחד ש
כול ו ע ל קרב ו וכרעיו , שיה א משנ ה עור ו וא ף יינלד־מחד ש בדמות ו הטכני ת
המשוכללת ; ולש ם כ ך מספיק ה כמו ת קטנ ה יות ר ש ל עבוד ה כד י להבי א ליד י
תנוע ה כמו ת גדול ה יות ר ש ל מכונו ת וחומרי־גלם . מכא ן נובעת , בהכרח , הפחת ה
מוחלט ת ש ל הביקו ש אחר י עבוד ה ; ומוב ן מאליו , שהפחת ה ז ו תגדל , ככ ל שירב ו
להצטבר־להמוני ם — ע ל יד י התנועה־להרכ ז — ההונו ת הנתוני ם בתהליך '
ההתחדשו ת דתה .

מכא ן את ה למ ד : מצ ד אח ד מוש ך אלי ו ההון־הנוסף , המתהוו ה ע ם התקדמות .

517

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

ההצבר , מספ ר פוחת־והול ך ש ל פועלי ם ביח ס לשיעורו . ומצ ד השנ י ההו ן הישן ,
החוזר־ומתייצ ר ייצו ר פריוד י בהרכ ב חדש , דוח ה מספ ר גדל־והול ך ש ל פועלי ם
שקודם־לכ ן הי ו מועסקי ם ע ל ידו .

3 . ייצו ר מתקדם־וגד ל ש ל ןןודף״אוכלוםי ן יחס י
א ו ש ל חיל״מילואי ם תעשיית י

הצב ר ההון , שנתגל ה לנ ו תחיל ה כהרחב ה כמותי ת בלב ד — מתבצע , כפ י
שראינו , בתמור ה איכותי ת מתמד ת ש ל הרכבו , תו ך עליי ה מתמד ת ש ל חלק ו הקבו ע
ע ל חשבו ן חלק ו המשתנה 77 <• .

אופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י הסגולי , ובהתאמ ה לכ ך התפתחו ת הכו ח הפרודוק -
טיב י ש ל העבודה , והתמור ה הנגרמ ת על־יד י כ ך בהרכ ב האורגאנ י ש ל ההו ן—ל א
בלב ד שה ם פוסעי ם יח ד ע ם התקדמות ו ש ל ההצב ר א ו ע ם גידול ו ש ל העוש ר
החברתי . פסיעת ם מהיר ה יות ר לאין־ערוך , משו ם שההצב ר הפשוט , א ו התפשטות ו
המוחלט ת ש ל ההון־הכול ל — מתלוו ה אלי ו ההרכ ז ש ל יסודותי ו האינדיווידואליי ם ;
וא ף ההפיכ ה הטכני ת בתו ך ההון־הנוסף , מתלווי ת אלי ה מהפכ ה טכני ת ש ל ההו ן
המקורי . הר י שע ם התקדמות ו ש ל ההצב ר משתנ ה היח ס שבי ן חלק־ההו ן הקבו ע
ובי ן חלק־ההו ן המשתנה , וא ם בתחיל ה הי ה 1:1 , הר י הו א הול ך ונעש ה אח ר כ ך
1 : 2 , 1 : 3 , 1:7 ,1:5 ,1 : 4 , וכ ר , * ונמצא , שע ם גידול ו ש ל ההו ן — מושק ע בכוח ־
עבוד ה ל א * 7 מערכדהכול ל אל א בעליי ה מתקדמ ת 73 , * 7 , ג/ 1 ׳ 1 / 8 , 1 / 8 וכר , וכנג ד
ז ה מושקעי ם באמצעי־ייצו ר * 7 ׳ * 7 ׳ י 7 , <־ 7 , 78 , וכר . הואי ל והביקו ש אחר י
עבוד ה נקבע , ל א על־יד י היקפ ו ש ל ההון־הכולל , אל א על־יד י חלק ו המשתנה , הר י
שאות ו ביקו ש פוח ת הפחת ה מתקדמת־והולכ ת ע ם גידול ו ש ל ההון־הכול ל — תח ת
לגדו ל גידו ל יחס י עמ ו יחד , כפ י שהנחנ ו קודם . יור ד הו א יריד ה יחסי ת א ל שיעור ו
ש ל ההון־הכולל , אב ל יריד ה מתקדמודומואצ ת ע ם גידול ו ש ל שיעו ר זה . אמנ ם ע ם
גידול ו ש ל ההון־הכול ל גד ל ג ם חלק ו המשתנה , היינו , כוח־העבוד ה המתמז ג עמו ,
אב ל בפרופורצי ה פוחתודוהולכ ת תמיד . מתקצרו ת הפסקוודהביגיים , שבה ן אי ן
ההצב ר פוע ל אל א פעול ה ש ל הרחב ת הייצו ר ע ל בסי ס טכנ י נתון . ל א בלב ד שנדר ש
הצב ר מואץ , תו ך התקדמו ת גדלה־והולכת , ש ל ההון־הכולל , כד י שאפש ר יהי ה
לקלו ט מספר־פועלי ם נוס ף בשיעו ר נתון , ואפיל ו — מחמ ת גלגול ו המתמי ד ש ל
ההו ן היש ן — כד י להעסי ק א ת הפועלי ם המשמשי ם כב ר בתיפקודם . הצב ר גד ל ז ה
והרכ ז זה , ה ס גופם , נעשי ם מקו ר לתמורו ת חדשו ת בהרכב ו ש ל ההון , לאמור :
נעשי ם מקו ר להפחת ה מואצ ת חדש ה ש ל חלק ו המשתנ ה לעומ ת חלק ו הקבוע . הפחת ה
יחסי ת ז ו ש ל חלק־ההו ן המשתנה , המואצ ת והולכ ת ע ם גידול ו ש ל ההון־הכול ל —
והאצ ה ז ו מהיר ה יות ר מעצ ם גידול ו ש ל ההורהכול ל — לובש ת לכאור ה בקוט ב

77 ג בשול י הטופ ס השימוש י אש ר ביד י מארק ס נמצא ת בא ן הער ה זו : "כא ן י ש להעי ר
בשבי ל העיבו ד לאחר־מבן : א ם ההרחב ה אינ ה אל א כמותית , הד י לגב י הו ן גדול־יות ר א ו
קטן־יות ר באות ו ענ ף מקצוע י מתייחסי ם הדןחי ם כיח ס שיעוריה ם ש ל ההונו ת שניתנו ־
במפרעה . וא ם ההרחב ה הכמותי ת משפיע ה השפע ה איכותית , הד י עול ה בו־בזמ ן שער־הדיו ח
בשבי ל ההו ן הגדול־יותר. " (פ . א. )

518

23 . החו ק הכלל י ש ל המצב ר הקאפיטאליסט י

השנ י צור ה הפוכה : גידו ל מוחל ט ש ל אוכלוסיית־הפועלים , גידו ל מהיר־יות ר
בתמידו ת מגידול ו ש ל ההו ן המשתנה , היינו , ש ל האמצעי ם הדרושי ם להעסקתה .
א ך לאמית ו ש ל דב ר מייצ ר ההצב ר הקאפיטאליסט י בתמידו ת — מובן . ביח ס למרצ ו
ולהיקפ ו — אוכלוסיית־פועלי ם עודפ ת מבחינ ה יחסי ת — עודפת , ומתו ך כ ך
מיותר ת — בשבי ל הצרכי ם הממוצעי ם ש ל שיערוך־ההון , א ו יתו ר ש ל אוכלוסיית ־
פועלים .

משדני ם בהון־הכול ל ש ל החברה , יוצא , שתנוע ת הצבר ו עתי ם הי א מביא ה
ליד י תמורו ת פריודיות , ועתי ם מתחלקי ם גורמי ה בזמן־אח ד בי ן תחומי־הייצו ר
השונים . בתחומי ם אחדי ם חל ה תמור ה בהרכב ו ש ל ההון , בל א שיחו ל גידו ל בשיעור ו
המוחלט , ר ק מחמ ת עצ ם ריכוזו ! בתחומי ם אחרי ם כרו ך גידול ו המוחל ט ש ל ההו ן
ביריד ה מוחלט ת ש ל הלק ו המשתנה , היינו , ש ל כוח־העבוד ה שנקל ט ב ו ! בתחומי ם
אחדי ם עתי ם ממשי ך ההו ן בגידול ו ע ל בסיס ו הטכנ י הנתו ן ומוש ך אלי ו כוח־עבוד ה
נוס ף — ביח ס לגידול ו ש ל עצמו , ועתי ם חל ה תמור ה אורגאני ת בהו ן ומתסיו ץ חלק ו
המשתנ ה ! הצ ד השוו ה בכ ל התחומי ם הוא , שגידול ו ש ל חלק־ההו ן המשתנה , ומכא ן
הגידו ל במספ ר הפועלי ם המועסקים , כרו ך תמי ד בתנודו ת חזקו ת ובהתהוו ח ארעי ת
ש ל עודף־אוכלוסיי ה — בי ן שז ה לוב ש א ת הצור ה הבולטת־יות ר ש ל דחיק ת פועלי ם
העסוקי ם מכבר , ובי ן שהו א לוב ש א ת הצורה , המזדקדת־לעי ן פחו ת א ך פעיל ה ממ ש
כראשונה , ש ל עיכובי ם בקליט ת אוכלוסיית־פועלי ם היתיר ה בתו ך צינורות־החלוק ה
השכיחים 78 . יח ד ע ם שיעור ו ש ל ההו ן החברת י המשמ ש מכב ר בתיפקוד ו וע ם דרג ת
גידולו ! ע ם התרחבו ת קנה־המיד ה ש ל הייצו ר והמונ י הפועלי ם שהובא ו ליד י
תנוע ה ! ע ם התפתחו ת הכו ח הפרודוקטיב י ש ל עבודת ם ! משמתרח ב ומתמל א הזר ם
ש ל כ ל מעיינו ת העוש ר — מתרח ב ג ם אות ו קנה־מידה , שלפי ו כרו ך גידול ה ש ל
משיכ ת הפועלי ם על־יד י ההו ן בגידול ה ש ל דחיק ת הפועלי ם ע ל יד י ההו ן ! מתרב ה

78 המיפק ד באנגלי ה ובוול ס מראה , בי ן השא ר :

״כ ל האנשי ם העסוקי ם בחקלאו ת (לרבו ת בעלי־קרקע , חוכרים , גננים , רועי ם וכר ) —

1851 : 2.011.447 ! 1861 : 1.924.110 ! יריד ה : 87.337 . מאנופאקטור ה ש ל צמ ר סרו ק
[ 1 ס 0 ; 81 -וס'< ] — 1851 : 102.714 אנשי ם ; 1861 : 79.242 . בתי־חרוש ת למש י — 1851 :
111.940 ! 1861 : 101.678 , מדפים ־ צבעי ם בארי ג הוד י — 1851 : 12.098 ? 1861 : 12.556 .
ואי ן כא ן אל א עליי ה קטנה , א ף ע ל פ י שהעמ ק נתרח ב במיד ה עצומה , מפנ י שדב ר ז ה גור ר
אחרי ו הפחת ה גדולה , במיד ה פרופורציונאלית , ש ל מספ ד הפועלי ם המועסקים . כבעני ס —
1851 : 15.957 ! 1861 : 13.814 . עוש י כובעי־ק ש ומגבעו ת — 1851 : 20.393 ! 1861 :
18.176 . לותתי ם — 1851 : 10.556 ! 1861 : 10.677 . עוש י נרו ת — 1851 : 4.949 ! 1861 :
4.686 . יריד ה ז ו באה , בי ן השאר , מחמ ת העליי ה בתאורת־גאז . • עוש י מסרקו ת — 1851 :
2.038 ! 1861 : 1.478 . נסרני־ע ץ — 1851 : 30.552 ! 1861 : 31.647 ! הוספ ה זעומ ה מחמ ת
שגשוג ן ש ל מכונות־נסירה . עוש י מסמרי ם — 1851 : 26.940 ! 1861 : 26.130 ! יריד ה מחמ ת
ההתחרו ת מצ ד המכונות . פועלי ם בסברו ת בדי ל ונחוש ת — 1851 : 31.360 ! 1861 : 32.041 .
ואל ו : בבתח״ ר לטוויי ת כותנ ה ולאריגת ה — 1851 : 371.777 ; 1861 : 456.646 ; מכרות־פח ם —
1851 : 183.389 ! 1861 : 246.613 . ״התוספ ת ש ל פועלי ם משנ ת 1851 ואיל ך גדולה־ביותד ,
בדרך־כלל , באות ם ענפי־תעשיי ה — שמערכ ת המכונו ת ל א בא ה בה ם ע ד כא ן ליד י שימו ש
מוצלח. ״ ("המיפק ד באנגלי ה ובוול ס לשנ ת 1861 ״ , כר ד שלישי , לונדו ן 1863 , עט ׳ [ 35 ] ,
36 , [ 37 ואילך]. )

519

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

מהירות ן ש ל התמורו ת בהרכ ב האורגאנ י ש ל ההו ן ובצורת ו הטכנית ; וכ ן גואה ־
והול ך החו ג ש ל תחומי־הייצו ר הנתפסי ם על־יד י אות ן התמורות , א ם בו־בזמ ן וא ם
לסירוגין . ובכן : אוכלוסיית־הפועלים , ע ם שהי א גופ ה מייצר ת א ת הצב ר ההון ,
מייצר ת הי א בהיק ף מתרבה־והול ך א ת האמצעי ם שעושי ם אות ה עצמ ה למיותרת ־
במניי ן מבחינ ה יחסית 70 . זה ו חוק־אוכלוסי ן המיוח ד ל ו לאופן־הייצו ר הקאפיטאלימטי ,
כש ם שלמעש ה כ ל אופךייצו ד היסטור י מיוח ד י ש ל ו חוקי־אוכלוסי ן מיוחדי ם משל ו
בנ י תוק ף היסטורי . חוק־אוכלוסי ן מופש ט אינ ו קיי ם אל א בשבי ל צמחי ם וחיו ת —
ע ד כמ ה שהאד ם אינ ו מתער ב בכ ך מבחינ ה היסטורית .

אולם , א ם ראינו , כ י יתו ר באוכלוסיית־הפועלי ם הו א תולדת־הכר ח ש ל ההצבר ,

א ו ש ל התפתחו ת העוש ר ע ל יסו ד קאפיטאליסט י — הרי , להיפך , נעש ה אות ו עודף ־
אוכלוסיי ה מנו ף להצב ר הקאפיטאליסטי , וגדול ה מכ ן : הו א נעש ה תנא י לקיומ ו ש ל
אופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי . הו א משמ ש חיל־מילואי ם תעשיית י העומד־לשימוש ,
והו א כול ו קניינ ו ש ל ההו ן לחלוטין , כאיל ו הל ה טיפ ח וריב ה אות ו ע ל חשבונו־הוא .
בשבי ל הצרכי ם המשתנים־והולכי ם ש ל שיערוך־ההו ן מעמי ד אות ו חיל־מילואי ם
א ת החומ ר האנוש י המוכךומזומ ן תמי ד לית ן עצמ ו לניצו ל — לל א תלו ת בסייגי ם
ש ל ריבוי־האוכלוסי ן בפוע ל ממש . ע ם גידו ל ■ההצב ר ומ ה שמתלוו ה אלי ו : התפתחו ת
הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבודה , גד ל כו ח ההתפשטו ת הפתאומ י ש ל ההון ; ול א ר ק

79 אות ו חוק , כ י השיעו ר היחס י ש ל ההו ן המשתנ ה הולו־ופוח ת הפחת ה פרוגרסיבית ,
לרבו ת השפעותי ו ע ל מצב ו ש ל מעמ ד הפועלים־השכירי ם — כמ ה כלכלני ם מצויני ם מ ן
האסכול ה הקלאסי ת ניחש ו אות ו חו ק יות ר משהבינוהו . הזכו ת הגדולה־ביות ר מבחינ ה ז ו
נודע ת ל ו ל ג ׳ ו ן ב א ר ט ו ן , א ם ג ם הוא , ככ ל שא ר הכלכלנים , מערבב־ומחלי ף הו ן קבו ע
בהו ן יצי ב והו ן משתנ ה בהו ן חוזר . אומ ר הו א : "הביקו ש אחר י עבוד ה תלו י בעליית ו ש ל
ההו ן החוזר , ול א בעליית ו ש ל ההו ן היציב . איל ו היתד ■ ז ו אמת , כ י שוו ה היח ס בי ן שנ י
סוגי־הו ן אל ה בכ ל הזמני ם ובכ ל הנסיבות , כ י א ז יוצ א מכאן , באמת , שמספ ר הפועלי ם
המועסקי ם מצו י ביח ס א ל עוש ר המדינה . א ך הנח ה כזא ת אי ן ל ה א ף צ ל ש ל הסתברות .
משהולכות־ומתפתחו ת האומנויו ת ומתפשט ת הציביליזאציה , הולך־וגד ל שיעור ו ש ל ההו ן
היצי ב ביח ס א ל ההו ן החוזר . סכו ם ההו ן היציב , המושק ע בייצור ה ש ל חתיכת־מלמל ה בריטית ,
.גדו ל לפחו ת פ י מא ה — ואפש ר פ י אל ף — מהסכו ם [ש ל ההו ן היציב ] המושק ע בחתיכ ה
דומ ה ש ל מלמל ה הודית . והפרופורצי ה ש ל ההו ן החוז ר קטנ ה פ י מא ה א ו פ י אלף.. . איל ו
הי ו מוסיפי ם א ת כ ל החסכונו ת השנתיי ם א ל ההו ן היצי ב — ל א יה א בכ ך כד י להשפי ע
השפעת־גידו ל ע ל הביקו ש אחר י עבודה. " (ג ׳ ו ן ב א ר טון : "הרהורי ם בדב ר הנסיבות ,
המשפיעו ת ע ל תנא י המעמדות־העובדי ם בחברה״ . לונדו ן 1817 , עט ׳ 16 , 17 . ) "אות ה סיב ה
גופה , שעלול ה להעלו ת א ת ההכנסה־גט ו ש ל הארץ , עלול ה בו־בזמ ן להבי א ליד י עוד ף
באוכלוסיי ה ולקלק ל א ת מצב ו ש ל העובד. ״ (רי ק א ר ד ו : ״עיקרי ם וכר״ , עמ ׳ 469 . ) ע ם
ריבו י ההון , ״הר י הביקו ש (אחר י עבודה ) יימצ א ביח ס פוחת־והולו. ״ (שם , עמ ׳ 48 , הערה. )
"סכום־ההו ן המוקד ש להחזק ת העבוד ה עשו י להשתנות , בל א תלו ת בשינויי ם כל־שה ם שחלי ם
בס ך הכול ל ש ל ההון.. . ואפשר , שתנודו ת גדולו ת בכמו ת התעסוק ה וסבלו ת גדולי ם יהי ו
תכופי ם יותר , ע ס שההו ן גופ ו נעש ה שופע־יותר. " (דיצ׳אר ד ג ׳ ו נם : "הדצאת־מבו א ע ל
■כלכל ה מדינית״ . לונדו ן 1833 , עמ ׳ 13 . ) "הביקו ש (אחר י עבודה ) יעלה.. . ל א ביח ס להצב ר
ש ל ההו ן הכללי.. . ובכן , כ ל תוספ ת בהו ן האומ ה המיוע ד לרפרודוקצי ה — במרוצ ת התקדמות ה
ש ל החבר ה — תלך־ותקט ן השפעת ה ע ל מצב ו ש ל הפועל. ״ ( ר א מ ז י י : "מס ה ע ל חלוק ת
העושר״ , עט ׳ 90 , 91 . )

520

23 . החו ק הפלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

משו ם שגדל ה גמישות ו ש ל ההו ן המשמ ש בתיפקודו , ומשו ם שגד ל העוש ר המוחלט ,
שההו ן אינ ו אל א חל ק גמי ש ממנו ; ל א ר ק משו ם שהאשרא י מעמי ד לרשו ת הייצו ד
בבודאחת , ע ם כ ל גירו י מיוחד , חל ק בלתי־רגי ל ש ל אות ו עוש ר בדמו ת הו ן נוסף .
עצ ם התנאי ם הטכניי ם ש ל תהליך־הייצו ר — מנגנון־מכונות , אמצעי־־הובלה , וכ ד —
ה ם הפותחי ם אפשרות , בקנה־מידד . גדול־ביותר , להפו ך במהירו ת יתיר ה א ת עודף ־
התוצר ת לאמצעי־ייצו ר נוספים , כמו ת העוש ר החברתי , הגוא ה ועובר ת ע ל גדותי ה
ע ם התקדמות ו ש ל ההצב ר והנתונ ה לגלגו ל בתוספת־הון , דוחק ת עצמ ה דחיקת־קצ ף
לתו ך תחומי־ייצו ר ישנים , שנתרח ב פתאו ם שוקם , א ו לתו ך תחומי ם חדשי ם שנפתחו ,
כגו ן מסילות־ברז ל וכד , שהצור ך בה ם נוב ע מתו ך התפתחות ם ש ל התחומי ם הישנים .
בכ ל מקרי ם כאל ה וכיוצא־בה ם צריך , שאפש ר יהי ה להטי ל פתאו ם המונו ת גדולי ם
ש ל בני־אד ם א ל הנקודו ת המכריעות , בל א לגרו ם נז ק לקנה־המיד ה ש ל הייצו ר בשא ר
תחומים . ועודף־האוכלוסיי ה הו א המספ ק א ת ההמונו ת ההם . פרש ת חיי ה האופייני ת
ש ל התעשיי ה המודרנית , אות ה צור ה ש ל מעג ל בן־עשר־שנים , הנפס ק ר ק על־יד י
תנודו ת קלו ת ; מחזו ר המכי ל תקופו ת ש ל פעילו ת בינונית , ש ל ייצו ר בלח ץ גבוה ,
ש ל משב ר ושיתו ק — מיוסד ת ע ל התהוות ו המתמד ת ש ל חיל־המילואי ם התעשייתי ,
א ו ש ל עודף־ ד,אוכלוסין , ע ל קליטתו , א ם בהרב ה וא ם במועט , והתהוות ו מחדש .
תהפוכותי ו ש ל אות ו מעג ל תעשיית י שו ב משמשו ת מקו ר לגיו ס עודף־האוכלוסיי ה
ונעשו ת אח ד הגורמי ם הנמרצי ם ביות ר לייצורדהחוזר .

ואמנ ם אות ה פרשודחיי ם מיוחד ת במינ ה ש ל התעשיי ה המודרנית , שאי ן את ה
מוצ א כמות ה בשו ם תקופ ה קודמ ת ש ל האנושות , ל א היתד . אפשרי ת בימ י ילדות ו
ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי . הרכב ו ש ל ההו ן ל א נשתנה־והל ך אל א תו ך הדרג ה
יתירה . הוו ה אומ ר : בהתאמ ה להצבר־ההו ן חל , בדר ך כלל , גידו ל יחס י ש ל הביקו ש
אחר י עבודה . וא ף ע ל פ י שהתקדמו ת ה ד,צב ר ל א הית ה אל א אטית , בהשוא ה א ל
התקופ ה המודרנית , הר י נתקל ה בסייגי ם טבעיי ם לגב י אוכלוסיית־הפועלי ם הניתנ ת
לניצו ל ; ואי־־אפש ר הי ה להעביר ם מ ן העול ם אל א באמצע י אלימות , שנעמו ד עליה ם
להלן . התרחבו ת קנה־המיד ה ש ל הייצו ר — פתאו ם ובתזוזות־דחיפו ת — הי א תנאי ־
קוד ם להתכווצות ו הפתאומית ! האחרונ ה שו ב מעורר ת א ת הראשונה , א ך ז ו ל א
תיתכ ן בל א חומ ר אנוש י העומד־לשימוש , בל א שיתרב ו הפועלי ם ריבו י בלת י תלו י
בגידול ה המוחל ט ש ל האוכלוסייה . ריבו י ז ה נוצ ר על־יד י התהלי ך הפשו ט ה״משחרר "
תמי ד חל ק מ ן הפועלי ם ! הו א נוצ ר על־יד י מתורי ם המפחיתי ם א ת מספ ר הפועלי ם
העסוקי ם הפחת ה יחסי ת לגב י הייצו ר הגדל־והולך . הוו ה אומר : כ ל צורת־חנועת ה
ש ל התעשיי ה המודרני ת צומחת־ועול ה מתו ך בך , שחל ק מאוכלוסיית־הפועלי ם
נהפ ך תמי ד לידיי ם בטלוודלחלוטי ן א ו לידיי ם עסוקות־למחצה . ע ל שטזזיות ה ש ל
הכלכל ה המדיני ת נית ן לעמו ד בי ן השא ר מתו ך כך , שהי א נוטל ת א ת התרחבות ו
והתכווצות ו ש ל האשרא י — שה ן אינ ן אל א סימ ן [סימפטום ] בלב ד לתמורו ת
ד,פריודיו ת במעג ל התעשיית י — ועוש ה אות ן סיב ה לתמורו ת אלו . מ ה גרמי־השמי ם
לאח ד שהוטל ו פע ם לתו ך תנוע ה מסוימת , חוזרי ם עלי ה לעול ם — א ף הייצו ר
החברת י כך , משהוט ל לתו ך אות ה תנוע ה ש ל התרחבו ת והתכווצו ת לסירוגין . תוצאו ת
שו ב נעשו ת סיבות , ושלבי־תמורותי ו ש ל התהלי ך כולו , החוזר־ומייצ ר תמי ד א ת

521

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

תנאי ו שלדעצמו , לובשי ם צור ה ש ל מחזוריו ת פריודית . אב ל ר ק משהפת ה התעשיי ה
המכאני ת שרשי ם עמוקי ם ע ד כד י כך , שהיתר ■ משפיע ה השפע ה מכרע ת ע ל כ ל
הייצו ר ש ל האומה ; משהתחי ל סחר־החוץ , בהשפעת ה ש ל אות ה תעשייה , דוח ק א ת
סחר־הפני ם מעמדת ו הראשונה־במעל ה ; משפלש־וכב ש השו ק העולמ י מה־אחר־ז ה
תחומי ם נרחבי ם בעול ם החדש , באסי ה ובאוסטראליה ; ובסוף , משנתרב ו במניי ן
מספי ק האומו ת החרשתיו ת שיצא ו לזירת־הקרב , — ר ק מאות ו זמ ן ואיל ך בא ה
שעת ם ש ל אות ם ©עגלי ם החוזריברומייצרי ם עצמ ם בתמידות , ששלביה ם החלי ם
בזה־אחר־ז ה מקיפי ם שני ם תמימו ת ושה ם מסתכמי ם תמי ד במשב ר כלל י המשמ ש
סוף־פסו ק למעג ל אח ד ונקודודמוצ א למעג ל שני . משכ ו הפריוד י ש ל מעג ל כז ה
הי ה ע ד כ ה עש ר א ו אחת־עשר ה שנים , א ך אי ן כ ל סיב ה לכך , שנחשו ב מניין־שני ם
ז ה לקבוע . אדרב ה : מתו ך חוק י הייצו ר הקאפיטאליסטי , שהעלינ ו ז ה עתה , חייבי ם
אנ ו להסיק , כ י אות ו מניי ן אינ ו אל א משתנה , וכ י תקופ ת המעגלי ם תל ך ותתקצ ר
בהדרגה . משנתגבש ה מחזוריו ת פריודי ת זו , שו ב מבינ ה אפיל ו הכלכל ה המדינית ,
שהתהוות ה ש ל אוכלוסייה־עודפ ת יחסי ת — כלומר , עודפ ת ביח ס לצור ך הבינונ י
ש ל שיערוך־ההו ן — תנאי־חיי ם הי א בשבי ל התעשיי ה המודרנית .

״נניח ״ — אומ ר ה . מ ר י ו ו ל , לשעב ר פרופסו ר לכלכל ה מדיני ת באוקספורד ,
ואחר־כ ך פקי ד במיניסטריון־למושבו ת האנגל י — "נניח , שע ם בו א משב ר מאות ם
המשברי ם מתרוממ ת האומ ה למאמץ , כד י להפט ר על־יד י הגיד ה מכמ ה מאו ת אלפי ם
ש ל ידיי ם מיותרו ת — מ ה יהי ה בסופ ו ש ל דב ר ז ה ? ע ם חידו ש ראשו ן ש ל הביקו ש
אחר י עבודה , יה א מחסו ר בעובדים . תהי ה הרפרודוקצי ה [ש ל האנשים ] מהיר ה כאש ר
תהיה , מכ ל מקו ם יה א דרו ש פרק־זמ ן ש ל דו ר כד י למל א א ת ההפס ד בפועלי ם
מבוגרים . והר י מחיה ם ש ל בעלי־התעשיי ה שלנ ו תלויי ם בעיק ר ביכולת ם זו , שיוכל ו
להשתמ ש בשע ת ההצלחה , שע ה שקיי ם ביקו ש ער , ולמצו א לעצמ ם פיצויי ם בע ד
ההפסק ה ש ל ביקו ש רופף . ויכול ת ז ו מובטח ת לה ם ר ק על־יד י הפיקו ד ע ל מכונו ת
וע ל עבודת־ידיים . מ ן ההכרח , שימצא ו לעצמ ם ידיי ם מזומנות־לשימו ש ; מ ן ההכרח ,
שיוכל ו להגבי ר א ת פעילו ת עשיית ם בשע ת הצור ך ולרפות ה שו ב — הכ ל לפ י המצ ב
בשו ק — שא ם ל א כ ן ל א יהי ה ביד ם לקיי ם בתו ך מרו ץ ההתחרו ת אות ו יתרץ ,
שעלי ו עומ ד עושר ה ש ל ארצנו׳״ 30 . אפיל ו מאלתו ס רוא ה בעודף־האוכלוסי ן —
א ם כ י מתו ך צרות־מוחי ן של ו הו א מוצ א הסב ר לכ ך בגידול־ית ר מוחל ט ש ל
אוכלוסיית־הפועלים , ול א משו ם שהי א נעשי ת מיותרת־במניי ן מבחינ ה יחסי ת —
הכר ח בשבי ל התעשיי ה המודרנית . וכ ן הו א אומר : "מנהגי־תבונ ה בעניינ י נישואין ,
א ם מקיימי ם אות ם בהיק ף מסוי ם בקר ב מעמד־הפועלי ם בארץ , העומד ת בעיק ר ע ל
המאנופאקטור ה והמסח ר — עשויי ם לגרו ם ל ה נזק.. . לפ י עצ ם טבע ה ש ל האוכלוסיי ה
אי ן להבי א לשו ק תוספ ת ש ל פועלים . כתוצא ה ש ל ביקו ש מיוחד , אל א לאח ר שיעבר ו
16 א ו 18 שני ם — והר י הפיכת ה ש ל הכנס ה להו ן על־יד י חסכון , אפש ר שתחו ל
בית ר מהירות ; לעול ם צפוי ה ל ה לאר ץ המכנה , שכמו ת האמצעי ם להחזק ת העבוד ה

80 ה . מר י ו ו ל : ״הרצאו ת ע ל התיישבו ת וע ל מושבות״ . לונדו ן 1841 ו־ 1842 , כר ד
ראשון , עס ' 146 .

522

23 . הדזר ק הכלל י ש ל ד׳הצג ר הקאפיטאליסט י

תגד ל במהירו ת יתיר ה מגידול ה ש ל האוכלוסייה" 81 . לאח ר שהכלכל ה המדיני ת הכיר ה
בכ ה כ י התהוות ו המתמד ת ש ל עודף־אוכלוסיי ה יחס י בקר ב הפועלי ם משמ ש הכר ח
בשבי ל ההצב ר הקאפיטאליסטי , שמ ה עכשי ו בפ י ״האידיא ל הנאה ״ (״ 163.1 ) 6811 1 נ!" )
ש ל אהובה־הקאפיטאליס ט — ודוק : בדמו ת ההולמ ת אות ה כל־צרכה , בדמו ת
בתול ה זקנ ה — א ת הדברי ם הבאים , שעלי ו להשמי ע באזנ י "המיותרים " שהושלכ ו
א ל הרחו ב על־יד י תוספת־ההון , יציר ת כפידהוא : "אנו , החרשתנים , עושי ם
למענכ ם כ ל אש ר בידינו , בתרבותנ ו א ת ההו ן שממנ ו עליכ ם להתפרנס ! ואת ם
חייבי ם לעשו ת א ת השאר , בכוונכ ם א ת מספרכ ם כנג ד אמצעי־הפרגסד," 82 .

הייצו ר הקאפיטאליסט י ל א ד י ל ו כ ל עיק ר בכמו ת כוודהעבוד ה העומד־לשימוש ,
שמספ ק ל ו הגידו ל הטבע י ש ל האוכלוסייה . בשבי ל משחק־פעולת ו החפש י הו א
זקו ק לחיל־־מילואי ם תעשייתי , שאינו־תלו י בסיי ג טבע י זה .

ע ד כא ן הנחנו , שעליית ו א ו ירידת ו ש ל ההו ן המשתנ ה מותאמ ת ל ה בדיו ק
עליית ו א ו ירידת ו ש ל מספ ר הפועלי ם הנזוטסקים .

ואול ם ההו ן המשתנ ה — בא ם מספ ר הפועלי ם אש ר תח ת פיקוד ו נשא ר כשהיה ,
ואפיל ו א ם פה ת — גדל־והולך , משהפועל־הפר ט מספ ק יות ר עבודה , וממיל א עול ה
שכר־עבודתו , א ף ע ל פ י שמחיר־העבוד ה נשא ר כשהיד . ואפיל ו יורד , אל א שעליי ה
ז ו אטי ת יות ר מעליית ה ש ל כמות־העבודה . א ם כן , תוספת ו ש ל ההו ן המשתנ ה
משמש ת מערי ך [אינדקס ] שקיימ ת יות ר עבוד ה — ול א שי ש יות ר פועלי ם מועסקים .
מעניינ ו המוחל ט ש ל כ ל בעל־הו ן לסחו ט כמות־עבוד ה מסוימ ת ממספ ר מוקט ן ש ל
פועלים , ול א לסהט ה ממספ ר גדול־יות ר — ותהא . העבוד ה זול ה כמקוד ם ואפיל ו
זול ה יותר . במקר ה האחרו ן גדל ה השקע ת ההו ן הקבו ע ביח ס א ל כמו ת העבוד ה
המונע ת ע ל ידו , ואל ו במקר ה ראשו ן אט י גידו ל ז ה בהרבה . ככ ל שיגד ל קנה־המיד ה
ש ל הייצור , כ ן ירב ה משקל ו ש ל טע ם זה . עוצמת־כובד ו גדל ה ע ם הצב ר ההון .

ראינו , כיצ ד התפתחות ו ש ל אופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י וש ל הכו ח הפרו -
דוקטיב י ש ל העבוד ה — והי א סיב ה ותוצא ה כאח ת ש ל ההצב ר — מכשיר ה א ת

81 3 10 1 ) 16 * 1 ע 03 , 13£6 עע 13 מ 10 1 )ע 6£3 ע 1111 ^ ־ 118 ( 1131 161111 31 ) 11 * 1

111311117 7 * 00111111 3 01 01388 111£ עגן 13130 1116 1011£ מ 3 001181(16131)16 6x16111
. . . 11 6 ־ 01 ^ 111 111 ^ 1111 , 06 * 0011111161 1 ) 311 68 * 11131111130111 1 מ 0 (ן 11 £מ 11 )ן 61 < 16£ >
01 ממ 03 8 ע 6 ע 1313011 01 6386 ע 0 מ 1 311 , 111 311 011 ק 0 ק 3 01 6 ע 3111 מ 1116 !מסעי !
1 ) 16111311 ) ע 1101113 ע £3 3 01 11161106 ) 001186 111 , 61 ^ע 313 11110 011£111 ע 13 136
6 גן 67611 ע 01 11 ס 81 ע 76 י 11 ס 0 1 1116 ) 311 , 8 ע 3 ^ 7 18 ע ס 16 01 86 (! 3 ! 1116 ־׳ 31161 111 ; !
3 ; 117 ) 1 נ! 3 ע 6 ע 10 מ 1311011 31306 ! 6 ^ 13 137 ר נ ,£מ!זג 83 137 , 11:31 ( 031 0 ; 1 מ 1
1116 01 113111117 ! ) 1116 111 6386 ע 1110 311 10 1131316 373 ^ 31 18 7 ע 1 מ 0011
01 6336 ע 0 בנ 1 1116 111311 ע 13816 ע 1313011 01 06 מ 13 נ 16 מ 31 מ 1 1116 ע 10 18 ) 11111
״. 111311011 (! 0 < ! ( מ א ל ת ו ס : ״עיקרי ם בכלכל ה מדינית״ , עט ׳ 254 , 319 , 320 . ) בחיבור ו
ז ה מגל ח מאלתופ , סוף~ 0 וף , באמצעות ו ש ל ם י ם מ ו נ ד י , א ת השילו ש היפ ח ש ל הייצו ר
הקאפיטאליסט י : עודף־הייצד ר — עה־ף־האדכלוסיי ה — עודףי־הצריכו ז : שלו ש מפלצו ת עדינו ת
מאוד , באמ ת ! [ ! 1 ) 166 ) 8, 111 ע 816 מ 10 מ 16110316 ) 7 ע ¥6 66 ע 111 ] . השוו ה פ . א נ ג ל ס :

״ראש י פרקי ם לביקור ת הכלכל ה המדינית׳ / שם , עט ׳ 107 ואילך .

82 הא ר י ט מא ד טיגו : ״השבית ה במאנצ׳סטר״ . 1842 , עט ׳ 101 .

523

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

בעל־ההו ן להניע , באות ה השקע ה עצמ ה ש ל הו ן משתנה , יות ר עבודה , בנצל ו יות ר
א ת כוחות־העבוד ה האינדיווידואליים , א ם ניצו ל אקסטנסיב י א ו אינטנסיבי . ועו ד
ראינו , כ י באות ו ערך־הו ן ממ ש קונ ה הו א יות ר כוחות־עבודה , בדחק ו יות ר ויות ר
פועלי ם מאומני ם מפנ י בלתי־מאומנים , בוגרי ם מפנ י בלתי־בוגרים , גברי ם מפנ י
נשים , כוודעבוד ה ש ל גדולי ם מפנ י כודדעבוד ה ש ל נערי ם א ו ילדים .

ובכן : מצ ד אחד , א ם ההו ן המשתנ ה גדול־יותר , הריה ו מביא , ע ם התקדמות ו
ש ל ההצבר , יות ר עבוד ה ליד י זרימה , בל א לרכו ש יות ר פועלי ם ; ומצ ד שני , א ם
ההו ן המשתנ ה נשא ר באות ו שיעור , הריה ו מבי א ליד י זרימ ה יות ר עבוד ה באות ה
כמו ת ש ל בודדעבודה , ולאחרונה : הו א מזרי ם יות ר כוחות־עבודד , נמוכי־דרג ה
בדחק ו כוחו ת עבוד ה רמי־דרגה .

נמצאנ ו למדים : התהוות ו ש ל עודף־אוכלוסי ן יחסי , א ו פיטורי־פועלינו , מתקדמ ת
אפיל ו ביתר־מהירו ת מ ן ההפיכ ה הטכני ת בתהליך־הייצו ר — ז ו המואצ ת והולכ ת
ג ם בלעד י ז ה ע ם התקדמות ו ש ל ההצב ר — ומ ן ההפחת ה המותאמת , הפרופורצי ר
באליה , ש ל חלק־ההו ן המשתנ ה לעומ ת חלק־ההו ן הקבוע . וא ם ראינו , כ י אמצעי ־
הייצור , ככ ל שיתרב ו בהיקפ ם ובכוח־פעולתם , כ ן תפח ת מיד ת האפשרו ת ש ל הפיכת ם
לאמצעי־תעסוק ה בשבי ל הפועלי ם — הר י יח ם ז ה עצמ ו א ף הו א משתנ ה על־יד י כך ,
כ י במיד ה שיגד ל הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבודה , בה־במיד ה מגבי ר ההו ן א ת
אספקת־העבוד ה למענ ו מהר־יות ר משהו א מגבי ר א ת ביקושו־של ו אחר י פועלים .
יתר־עבודת ו ש ל החל ק המועס ק אש ר במעמד־הפועלי ם מגא ה א ת שורו ת המילואי ם
של ו ; ואל ו הלח ץ המוגבר , השופ ע מתו ך התחרות ם ש ל אל ה בחל ק המועסק , כו׳פ ה
עליו , להיפך , יתר־עבוד ה וכניע ה לגזיר ת פיקוד ו ש ל ההון . קלל ה זו , שמטילי ם ע ל
חל ק אח ד ממעמד־הפועלי ם אבטלה־מאונס , משו ם שחלק ו האח ר עוב ד יתר־עבודה ,
ולהיפ ך — נעשי ת ביד י בעל־ההו ן היחי ד אמצעי־להתעשרות 83 , וע ם ז ה מאיצ ה הי א

83 אפיל ו בימ י מצוקת־הכותנ ה ש ל שב ת 1863 אב ו מוצאים , בקובטר ם ש ל טווי־הכותנ ה
אש ר בבלקברן , קובלנו ת חריפו ת בג ד יתור־ ד,עבודה , שמחמ ת חוק~בתי־ ד,חרוש ת ל א פגע ,
כמובן , אל א בפועלים־גנרי ם מבוגרים . "הפועלי ם המבוגרי ם שבבית־חרוש ת ז ה בדרש ו לעבו ד
12 ע ד 13 שעו ת ביום , בעו ד שי ש מאו ת פועלים , הבאלצי ם לאבטלה . שחי ו רוצי ם בכ ל לב ם
לעבו ד עבוד ה חלקית , כד י לפרב ס א ת משפחותיה ם ולהצי ל א ת אחיה ם ממית ה קודם־זמב ה
מחמ ת יתור־עבודד,. ״ ״אבד ׳ — באמ ר בהמשך־הדברי ם — "חייב ו רוצי ם לשאול : כלו ם
אות ו נוהג , שמספ ר פועלי ם עובדי ם שעותיבוספות , עלו ל ליצו ר רגשו ת תקיני ם ב ץ אדוני ם
ממשרתים׳ ? הפועלים , שמעבידי ם אות ם שעוודנוספות , מרגישי ם בעוו ל ז ה ממ ש כאות ם
הפועלים , שנגזר ה עליה ם בטלה־מאונ ס ( 11611688 ) 1 1 ) 06 * £01 1 10 ) 1326 מ 16 ) 1 נ 00 ).י ש במחוזנ ו
עבוד ה במיד ה מספיק ה כמעט , כד י לית ן לכ ל תעסוק ה חלקי ת — א ם תה א מחולק ת כראוי .
אי ן אנ ו תובעי ם אל א צדק-ויושר , בבקשנ ו מא ת הארוגים , שישקד ו בכל ל ע ל שיט ת עבוד ה
ש ל שעו ת קצרות , ביהו ד ע ד שיבק ע השח ר ש ל מצבידברי ם טוב־יות ר בשבילנו , תח ת שהל ק
מ ן הפועלי ם יעבד ו שעותמדספות , בעו ד שאחרי ם שאי ן לה ם עבוד ה נאלצי ם להתקיי ם מקופ ת
הצדקה. ״ (״דו״הו ת ש ל מפקח י בתהח״ד , 31 באוקט . 1863 ״ , עם ׳ 8 . ) — השפע ה זו , שעודף -
אוכלוסי ן יחס י משפי ע ע ל הפועלי ם המועסקי ם — עומ ד עלי ה מסבר ה ש ל "מס ה ע ל עיסו ק
ומסחר ״ בהושיהבורגנו ת הנ 1 ד ע לו , שאינ ו מטעה ו לעולם . ״סיב ה אהד ת לאבטל ה ( 11611683 ) 1 )
בממלכ ה ז ו נעוצ ה במחסו ר ש ל מספ ר ידיי ם עובדו ת במיד ה מספיקה.. . כל־אימ ת שעבוד ה
נעשי ת נדירה , מהמ ת ביקו ש יוצא־מךהכל ל אחר י תוצרים , מרגישי ם הפועלי ם בהשיבותם־ה ם

524

23 . החו ק הכלל י ש ל ההצג ר הקאפיטאליטט י

א ת התהוות ו ש ל חיל־המילואי ם התעשיית י בקנה־מידה , שיה א הול ם א ת התקדמות ו
ש ל ההצב ר החברתי . ע ד כמ ה חשו ב גור ם ז ה לגב י התהוות ו ש ל עודף־האוכלוסי ן
היחסי , תוכי ח אנגליה , למשל . עצומי ם ה ם אמצעי ה הטכניי ם לש ב "חסכון " בעבודה .
וא ף ע ל פ י כן , א ם יבוא ו מח ר ויצמצמ ו א ת העבוד ה צימצו ם כלל י ע ד למידת ה
הראציונאלית , וידרגו ה שו ב בתו ך השכבו ת השונו ת ש ל מעמד־הפועלים , לפ י הגי ל
והמי ן — שו ב ל א תה א מספיק ה לחלוטי ן אוכלוסיית־הפועלי ם המצויה , כד י להתמיד ־
ולקיי ם א ת הייצו ר הלאומ י בקנדדמידת ו ש ל עכשיו . צרי ך יהי ה להפו ך א ת רוב ם
הגדו ל ש ל הפועלי ם "הבלתי־פרודוקטיביים " כע ת לפועלי ם "פרודוקטיביים" .

התנועו ת הכלליו ת בשכר־העבוד ה אינ ן מוסדרות , בדר ך כלל , אל א על־יד י
התרחבות ו והתכווצות ו יש ל וזיל־המילואי ם התעשיית י בלב ד — והלל ו מתאימו ת
לתמורו ת הפריודיו ת במעג ל התעשייתי . ובכן : אי ן תנועו ת אל ה נקבעו ת על-יד י
תנוע ת המספ ר המוחל ט ש ל אוכלוסיית־הפועלי ם — אל א על־יד י היח ס המשתנ ה
הזה , שלפי ו מתפצ ל מעמד־הפועלי ם לחי ל פעי ל ולחיל״מילואי ם ! על־יד י העליי ה
והיריד ה בהיקפ ו היחס י ש ל עודף־האוכלוסייה , ועל־יד י המיד ה שעוד ף ז ה עתי ם נקל ט
ועתי ם נפלט . הגיע ו בעצמכם : לגב י התעשיי ה המודרני ת ע ל מעגל ה ב ן עש ר
השני ם וע ל שלבי ה הפריודיים , שנוס ף ע ל כ ך מצטלבי ם הללו , ע ם התקדמו ת ההצבר ,
על־יד י תנודו ת ילתי־סדירו ת הבאו ת ז ו אח ד ז ו במהירו ת גדלה־והולכ ת — הר י
יהי ה ז ה באמ ת חו ק נא ה ונחמד , שיאמ ר להסדי ר א ת ביקו ש העבוד ה ואספקתה , ל א
לפ י התפשטות ו והתכווצות ו ש ל ההון , כלומר , לפ י צרכי־שיערוכ ו אש ר בכ ל זמ ן
ועידן , באופ ן שעתי ם נרא ה שוק־העבוד ה מל א פחות־מד י משו ם שההו ן מתפשט ,
ועתי ם שו ב נרא ה מל א יותר־מד י משו ם שההו ן מתכוו ץ — אלא , להיפך , חו ק ז ה
יה א תול ה א ת תנועת־ההו ן בתנועה־המוחלט ת ש ל המוני־האוכלוסייה . וראה : זוה י
דוק א הדוגמ ה הכלכלית . לפ י אות ה דוגמ ה עול ה שכר־העבוד ה מחמ ת הצבד־ההון .
על ה שכר־העבודה , הריה ו מדרב ן להחי ש א ת הריבו י ש ל אוכלוסיית־הפועלים , וריבו י
ז ה מתמיד־והול ך ע ד שמתגד ש שוק־העבודה , כלומר , ע ד שההו ן אינ ו מספי ק עו ד
ביח ס לאספק ת הפועלים . שכר־העבוד ה שו ב יורד , והנ ה לפנינ ו הצ ד השנ י ש ל
המטבע . מחמ ת ירידת ו ש ל שכר־העבוד ה נהרסי ם והולכי ם בז ה אח ר ז ה חלקים ־
חלקי ם מ ן האוכלוסיי ה העובדת , וביח ס אלי ה שו ב מתהוו ה עוד ף ש ל הו ן ; או , כפ י
שאחרי ם מסיירים : יריד ת שכר־העבודד , ובהתא ם לכ ך העלא ת ניצול ו ש ל הפוע ל
מחישי ם שו ב א ת ההצבר , בעו ד שהשכ ר הנמו ך משמ ש בו־בזמ ן סיי ג בפנ י ריבוי ה
ש ל אוכלוסיית־הפועלים . וכ ך ח ל שו ב אות ו יחם , שאספקת־העבוד ה נמוכ ה מ ן
הביקו ש אחר י עבודה , השכ ר עולה , וחוז ר הלילה . כמ ה נא ה מתו ד ז ה בשבי ל תנוע ת
הייצו ר הקאפיטאליסט י המפותח ! ע ד שאפש ר יהיר ! שיחו ל ריבו י חיוב י ש ל
האוכלוסיי ה המסוגל ת באמ ת לעבודה , מחמ ת העלא ת השכ ר — בב ר יעבור־ויחלו ף

וא ף ישקד ו שאדוניה ם ירגיש ו בכך . מפלי א הדב ר ; .א ך תכונותיה ם ש ל הבחורי ם הלל ו
מושחתו ת ע ד כד י כך , שבמקרי ם כאל ה נתלכד ו חבורו ת ש ל פועלי ם להצי ק למעסי ק על־יד ־
זה , שה ם מתבטלי ם בצוות א יו ם שלם. ״ (״מס ה וכר״ , עמ ׳ 27 , 28 . ) אכן , אות ם הבחורי ם
דרש ו העלאת־השבר !

525

התהלי ך ש ל הצבר־דוהו ן

עשר ת מוני ם אות ו מועד , שע ד סיומ ו הי ה צרי ך לנה ל א ת המערכ ה התעשייתית ,
לגמו ר א ת הקר ב ולהביא ו ליד י הכרעה .

בי ן 1849 ע ד 1859 חל ה במחוזו ת החקלאיי ם שבאנגליה , יח ד ע ם יריד ת מחירי *
התבואות , עליי ה בשכר־העבוד ה — שלמעש ה ל א הית ה אל א עליי ה נומינאלי ת
בלבד . בווילטשייר , למשל , על ה השכ ר השבוע י מ־ 7 ע ד 8 שילינגים , בדורסטשיי ר
מ־ 7 ע ד 8 א ו 9 שילינגים , וכר . והיתד . עליי ה ז ו תוצא ה ש ל יציא ת פועלי ם למעל ה
מגד ר הרגי ל מבי ן עוד ף האוכלוסיי ה החקלאית , שנגרמ ה על־יד י ביקו ש לצרכי *
מלחמה , על־יד י ההרחב ה העצומ ה ש ל בניינ י מסילות־ברזל , בתי־חרושת , מכרו ת
וכיוצ א באלה . ככ ל שהשכ ר ירוד־יותר , כ ן תתבט א כ ל עליי ה שחל ה בו , ואפיל ו בלתי ־
ניכר ת ביותר , במספ ר גדו ל יות ר ש ל אחוזים . א ם שכ ר השבו ע 20 שילינגים , למשל ,
והו א עול ה ע ד 22 , הר י שעליית ו הי א 10% ; כנג ד זה , א ם הו א ר ק 7 שיל . והו א
עול ה ע ד 9 , נמצ א שעליית ו הי א כד י ו 28 1 /7% — והר י את ה שומ ע מכא ן שיעו ר ראו י
להתכבד . מכ ל מקו ם ילל ו החוכרים , ואפיל ו העתו ן "לונדו ן אקונומיסט " מילמ ל ברצינו ת
גמור ה ע ל ״התקדמו ת כללי ת וניכרת ״ נ' י 1¥31106 ) 813111131 3 ( 1 8111 ) 31 311 ־ £61161 3 ״ ] 84
ביח ס לאות ם שיעורי ם ש ל שכר־רעב . ומ ה עש ו עכשי ו החוכרי ם ? כלו ם עמד ו הלל ו
והמתינו , ע ד שהפועלי ם החקלאים , שהי ו מקבלי ם תשלו ם מזהי ר כזה , הלכ ו ונתרב ו
ע ד כד י כך , שבהכר ח שו ב יר ד שכר־העבוד ה — כפ י שהדב ר מתרח ש במו ח הדוגמאט י
הכלכלי ? ה ם עמד ו והתקינ ו יות ר מכונו ת ובל י שהיו ת נעש ו שו ב הפועלי ם
"מיותרים" , במיד ה שאפיל ו החוכרי ם נח ה דעתם . עכשי ו שו ב הושק ע "יות ר הון "
בחקלאו ת מאש ר קודם־לכן , ובצור ה פרודוקטיבי ת יותר . ובכ ך יר ד הביקו ש אחר י
פועלי ם ל א ר ק יריד ה יחסי ת אל א ג ם יריד ה מוחלטת .

אות ה פיקצי ה כלכלי ת מחליפ ה שג י דברים : החוקים , המסדירי ם א ת התנוע ה
הכללי ת ש ל שכר־העבוד ה — היינו , החוקי ם המסדירי ם א ת היח ס שבי ן מעמד *
הפועלים , הו א כוזדהעבוד ה הכולל , ובי ן ההו ן הכול ל החברת י — הי א מחליפת ם
בחוקים , הקובעי ם א ת החלוק ה ש ל אוכלומיית־הפועלי ם בי ן תחומי־הייצו ר השונים .
אם , למשל , מחמ ת קוניונקטור ה נוח ה מתעור ר ההצב ר בתחום־ייצו ר מסוי ם ליד י
פעילו ת יתירה , והרלחי ם גדולי ם כא ן מ ן הרוחים־הממוצעים , ותוספת־הו ן נדחפ ת
ובא ה לכא ן — ברור , שיעל ה הביקו ש לעבוד ה ויעל ה שכר־העבודה . שכר־העבוד ה
המוגד ל מוש ך חל ק גדו ל יות ר מאוכלוסיית־הפועלי ם לתו ך אות ו תחו ם שההצלח ה
מאיר ה ל ו פנים , ע ד שיה א רוו י בכוח־עבודה , וא ז בסופ ו ש ל דב ר שו ב יור ד השכ ר
א ל רמת ו הממוצע ת שבתחיל ה — א ו שיור ד ג ם למט ה הימנה , בא ם ההידחקו ת הית ה
גדול ה מ ן המידה . מכא ן ואיל ך ל א ר ק שפוסק ת הגיר ת הפועלי ם לתו ך ענף־העס ק
הנדון , אל א ז ו אפיל ו מפנ ה מקומ ה ליציא ת הפועלים . הכלכל ן המדינ י סבור , שהו א
רוא ה כאן , "היכ ן ואיך " בעקבו ת הריבו י המוחל ט ש ל שכר־העבוד ה ב א ריבו י
מוחל ט ש ל הפועלים , ובעקבו ת הריבו י המוחל ט ש ל הפועלי ם בא ה ירידת ו ש ל השכ ר ז
א ך לאמית ו ש ל דב ר אי ן הו א רוא ה אל א א ת התנוד ה המקומי ת ש ל שוק־העבוד ה

84 ״אקונומיסט״ , 21 ביאנוא ר 1860 .

526

23 . החו ק הכלל י ש ל ההצב ד הקאפיטאליסט י

בתחום־ייצו ר מיוחד , אי ן הו א רוא ה אל א תופעו ת ,ש ל חלוק ת אוכלוסיית־הפועלי ס
בתחומי ם השוני ם ש ל השקע ת ההו ן — הכ ל לפ י צרכי ו המתחלפים .

בתקופו ת ש ל קפאו ן א ו ש ל הרנח ה בינוני ת לוח ץ חיל־המילואי ם התעשיית י ע ל
צבא־הפועלי ם הפעיל , ובתקופ ה ש ל ייצו ר יתר־על־המיד ה וקדחתנו ת מרס ן הראשו ן
א ת דרישותי ו ש ל השני . הר י שעודף־האוכלוסיי ה היחס י הו א הרקע , שעלי ו ב א ליד י
תנוע ה החו ק ש ל ביקוש־לעבוד ה וש ל אספקת־העבודה . הו א הדוחק־ונזכני ס א ת זיר ת
פעולת ו ש ל אות ו חו ק לתו ך סייגי ם הנוחי ם בכול ם לתאוות־הניצו ל ורדיפת־השלטו ן
ש ל ההון . כא ן המקום , שנשו ב לדו ן באח ד המעשי ם הגדולי ם ש ל האפולוגטיק ה
הכלכלנית . זכו ר לנו : א ם מחמ ת התקנ ת מכונו ת חדשו ת א ו הרחב ת המכונו ת הישנות ,
מתגלגל ת חתיכ ת הו ן משתנ ה בהו ן קבו ע — והר י ז ו פעול ה ש״כובלת " הו ן ודוק א
משו ם כ ד ״משחררת ״ הי א פועלי ם — והנ ה ב א האפולוגטיק ן הכלכל י ומעל ה בהסבר ו
ממ ש א ת ההיפר : פעול ה ז ו משחרר ת הו ן בשבי ל הפועל" . ור ק עכשי ו נית ן לנ ו
להערי ך כל־צרכנ ו א ת עזות־מצח ו ש ל האפולוגטיקן . הר י משוחררי ם ל א ר ק
הפועלי ם שנדחק ו במישרי ן על־יד י המכונות , אל א ג ם חילופיהם־להב א וג ם מכסת ־
העובדי ם הנוספ ת שעתיד ה להיקל ט היקלטו ת סדירה , ע ם התפשטות ו הרגיל ה ש ל
העס ק ע ל בסיס ו הקודם . כ ל אל ה "משוחררים " עכשיו , ויכו ל להשתמ ש בה ם כ ל
הו ן חד ש שוחר־תיפקוד . א ם ימשו ך דוק א אות ם פועלי ם א ו אחרי ם — לעול ם תהי ה
השפעת ו ע ל הביקו ש הכלל י לעבוד ה כאי ן וכאפס , כ ל זמ ן שהו ן חד ש ז ה ל א יספי ק
אל א כד י לשחר ר א ת השו ק מפועלי ם בדיו ק כמספ ר שהשליכוה ו המכונו ת לתו ך
השוק . מעסי ק הו א מספ ר קט ן מזה , שו ב גד ל והול ך המו ן המיותרים ; מעסי ק הו א
מספ ר גדו ל מזה , שו ב אי ן הביקו ש הכלל י לעבוד ה גד ל אל א בעוד ף ז ה ש ל המועסקי ם
ע ל ה״משוחררים" . ובכן : בי ן כ ך ובי ן כ ך מתבטל ת דחיפת־גיאו ת זו , שבתנאי ם
אחרי ם הי ו עשויי ם הונות־נוספי ם שוחרי־השקע ה להעני ק לביקו ש הכלל י לעבוד ה —
מתבטל ת הי א באות ה מיד ה שמספיקי ם עדיי ן הפועלי ם המושלכי ם לרחו ב על־יד י
המכונה . משמע , איפו א : המכאניז ם ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י דוא ג לכך , שהעליי ה
המוחלט ת ש ל ההו ן ל א תתלוו ה אלי ה עליי ה מותאמ ת בביקו ש הכלל י לעבודה . ודב ר
ז ה קרו י בפ י האפולוגטיק ן פיצו י בע ד מצוקתם , יסוריה ם וסכנת־הכליו ן ש ל הפועלי ם
שנדחק ו מ ן העבוד ה בתקופת־המעבר , המטיל ה אות ם לתו ך חיל־המילואי ם התעשיית י !
הביקוש־לעבוד ה אינ ו מזדה ה ע ם ריבוי 1 ש ל ההון , אספקת־העבוד ה אינ ה מזדה ה
ע ם ריבוי ו ש ל מעמד־הפועלי ם — ע ד שאי ן כא ן משו ם השפעת־גומלי ן ש ל שנ י
כוחו ת בלתי־תלויים . 68 נ! 1 ק; 80111 168 ) 1,68 [הקוביו ת מזויפו ת הן] . ההו ן הו א שפוע ל
משנ י הצדדי ם כאחד . א ם הצבר־ההו ן מרב ה מכא ן א ת הביקוש־לעבודה , הר י מכא ן
הו א מרב ה א ת אספקת־הפועלי ם על־יד י "שחרורם" , ואל ו לח ץ המובטלי ם כופ ה
ברבזמ ן א ת העובדי ם שיזרימ ו יות ר עבודה , ונמצ א כ י במיד ה מסוימ ת נעשי ת על־יד י
כ ך אספקת־העבוד ה בלתי־תלוי ה באספקת־עובדיס . תנועת ו ש ל החו ק בדב ר ביקוש י
לעבוד ה ואספקת־עבוד ה משלימ ה א ת שלטון־עריצות ו ש ל ההון . ולפיכך : משבאי ם
הפועלי ם ומגלי ם א ת הסו ד הז ה : כיצ ד מתרח ש הדבר , כ י במיד ה שה ם מרבי ם לעבוד ,
במיד ה שה ם מייצרי ם יות ר עוש ר לאחרי ם וא ף גדל־והול ך הכו ח הפרודוקטיב י ש ל
עבודת ם — ב ה במיד ה הולך־ומחמי ר אפיל ו תיפקוד ם כאמצעי־לשיערו ך הד׳י ז י

527

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

משמגלי ם הם , כ י דרג ת האינטנסיביו ת ש ל ההתחרו ת שביניה ם לבי ן עצמ ם תלוי ה
בכול ה ילח ץ ש ל עודף־האוכלוסיי ה היחסי ? משמתחילי ם הם , איפוא , לארגן ,
באמצעו ת האגודו ת המקצועיו ת [ 8 מ 10 מ ס י 463 גע 1 ׳ ] וכר , שיתוף־פעול ה תכניתי ,
בי ן המועסקי ם ובי ן המובטלים , כד י לשבו ר א ו להחלי ש א ת התוצאו ת ההרסניו ת
ש ל אות ו חוק־טב ע שבייצו ר הקאפיטאליסט י לגב י מעמד ם — מי ד קמי ם ההו ן ואת ו
מלחך־פגכ ה שלו , הו א הכלכל ן המדיני , וצווחים : פגיע ה כא ן בחו ק "הנצחי׳ /
"הקדוש " כביכול , ש ל הביקו ש והאספקה . הר י שכ ל איחו ד ש ל מועסקי ם ומובטלי ם
מפרי ע א ת משחק ו "הטהור " ש ל אות ו חוק . ומצ ד השני : משחלי ם במושבות , למשל ,
תנאי ם בלתי־נוחי ם וגודרי ם בפנ י התהוות ו ש ל חיל־המילואי ם התעשייתי , וע ם ז ה
בפנ י תלות ו המוחלט ת ש ל מעמד־הפועלי ם במעמ ד בעלי־ההו ן — שו ב מתמר ד ההון ,
לרבו ת םאנכו־פאנשה: ח של ו בע ל השיגר ה השדופה , נג ד החו ק "הקדוש " ש ל הביקו ש
והאספקה , והר י הו א מתאמ ץ לחסו ם לפני ו א ת הדר ך על־יד י אמצעי־כפייה .

4 . צורות־־קיו ם שונו ת לעודןז־האוכלוסיי ה היחסי . החו ק הכללי • ש ל
ההצכ ר הקאפיטאליסט י

עודף־האוכלוסיי ה היחס י מצו י בגושי ם ובני־גןני ם שונים . נמנ ה עלי ו כ ל פוע ל
באות ו פרק־זמ ן שהו א עסו ק ר ק למחצ ה א ו שאינ ו עסו ק בכלל . א ם ל א לדב ר בצורותי ו
הגדולו ת ש ל עודף־האוכלוסיי ה היחסי , החוזרו ת חזר ה פריודי ת — שלנוי־השלבי ם
במעג ל התעשיית י ה ם .שמטביעי ם .עלי ו צורו ת אלו , ע ד ■שעתי ם במשברי ם
מופי ע הו א הופע ה חריפה , ועתי ם בימי ם ש ל עסקי ם חלושי ם מופי ע הו א הופע ה
חוזר ת [כרונית ] — הר י נודעו ת ל ו בהתמד ה שלו ש צורות : זורמת , מוצנעת , וקפואה .

במרכז י התעשיי ה המודרני ת — בתי־חרושת , מפעלי־מאנופאקטורה , בתי־היתוך ,
מכרו ת וכ ר — עתי ם מודחי ם הפועלי ם ועתי ם שו ב נמשכי ם בהיק ף גדול , ע ד שבסופ ו
ש ל דב ר מתרב ה בדר ך כל ל מספ ר המועסקים , ולו א ג ם ביח ס פוחת־והול ך בהתמדה ,
לעומ ת קנה־המיד ה ש ל הייצור . כא ן מצו י עודף־האוכלוסיי ה בצור ה זורמת .

ה ן בתי־חרוש ת ממ ש וה ן כ ל בתי־המלאכ ה הגדולים , שהונה ג בה ם מנגנון־של ־
מכונו ת כגור ם הייצור , א ו שלפחו ת הותקנ ה בה ם חלוקת־העבוד ה המודרני ת — כ ל
אל ה זקוקי ם להמוני־פועלי ם גברי ם שטר ם סיימ ו א ת גי ל נעוריהם . משהגיע ו לתארי ך
ז ה שו ב ל א נשא ר מה ם אל א מספ ר מוע ט הראו י לתעסוק ה באות ם ענפי־עסק , ואל ו
רוב ם נידוני ם ברגי ל לפיטורים . הלל ו משמשי ם יסו ד לזרימ ת עודף־האוכלוסייה , —
יסו ד הגדל־והול ך ע ם גידו ל היקפ ה ש ל התעשייה . מקצת ם מהגרים , ובעצ ם אינ ם
אל א הולכי ם בעקבו ת ההו ן המהגר . אח ת התוצאו ת מכ ך היא , שמספ ר הנשי ם בקר ב
האוכלוסיי ה מתרב ה במהירו ת יתיר ה משמתרב ה מספ ר הגברי ם — ואנגלי ה תוכיח .
שהריבו י הטבע י ש ל המוני־העובדי ם אי ן ביד ו לרוו ת א ת צרכי־־ההצב ר ש ל ההון ,
ואף־על־פי־כ ן עול ה בו־בזמ ן ריבו י ז ה ע ל צרכי ם אל ה — סתיר ה הי א הנובע ת
מעצ ם תנוע ת ההון . הל ה זקו ק יות ר להמוני ם גדולי ם ש ל פועלי ם בגי ל צעיר , ופחו ת
להמוני־פועלי ם בגי ל ש ל מבוגרים . ואי ן סתיר ה ז ו בולט ת יות ר מ ן הסתיר ה השנייה ,
שקובלי ם ע ל מחסו ר בידיי ם עובדות , בדבזמ ן שאלפי ם מרובי ם מה ם מוטלי ם

528

23 . הח 1 ק.הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

[מובטלים ].ברחובות , משו ם שחלוקת־העבוד ה מרתקת ם א ל ענף־עסק . אח ד מסוים 85 .
מלב ד ז ה צור ך ההו ן א ת כוח־חעבודד . במהירו ת יתיר ה כ ל כך , ע ד שחפוע ל בגי ל
בינוני , ע ל הרוב , כב ר סיי ם א ת חייו , א ם כהרב ה וא ם במעט . הו א נדח ק לתו ך שורו ת
המיותרים , א ו שנדח ה ויור ד ממדרג ה עליונה־יות ר למדרג ה נמוכ ה יותר . ודוקא . אצ ל
פועל י התעשיי ה הגדול ה מוצאי ם אנ ו משך־חיי ם קצר־ביותר . ד״ ר לי , רופ א הממונ ה
ע ל שירו ת הבריאו ת במאנצ׳סטר , קבע , "כ י גיל־המית ה הממוצ ע במאנצ׳סטר.. .
בשבי ל העליוני ם במעמ ד הבינונ י הו א 38 שנים ׳ ואל ו גיל־המית ח הממוצ ע ש ל מעמ ד
העובדי ם הו א • 17 שנים . מספרי ם אל ה בליוורפו ל הם : 35 ו־ 15 שנה . ברור , איפוא׳כ י
המעמדו ת האמידי ם י ש לה ם המסא ה ע ל משד־חיי ם ( 11£6 ? 0 3 16386 6 ע 3 ! 1 )פ י שניי ם
ויות ר מ ן השיעו ר שנפ ל בגורל ם ש ל האזרחים , שההצלח ה ל א האיר ה לה ם פני ם
כ ל כד""* • בתנאי ם אלה . צרי ך שהריבו י המוחל ט בחל ק ז ה ש ל הפרולטאריו ן יחו ל
בצור ה כזו , שמספר ם יתרבה־ויל ד ע ל.א ף הבילו י המהי ר ש ל יחידיהם . ובכן : חילו ף
מהי ר ש ל דורו ת העובדים . (חו ק ז ה אינ ו אמו ר לגב י שא ר המעמדו ת ש ל האוכלוסייה) .
צור ך חברת י ז ה ב א ע ל סיפוק ו על־יד י נישואי ם מוקדמי ם — תולדה־הכר ח ש ל
תנא י החיים , בה ם שרויי ם הפועלי ם ש ל התעשיי ה הגדול ה — ועל־יד י הפר ם שניצו ל
ילדי־העובדי ם קוב ע בשבי ל ייצורם .

משב א הייצו ר הקאפיטאליסט י וכב ש לעצמ ו א ת החקלאות . א ו במיד ה שהו א
הול ד וכוב ש אותה , הר י ע ם הצב ת ש ל ההו ן המשמ ש כא ן בתיפקוד ו פוח ת והולך :
במוחל ט הביקו ש אחר י פועלי ם חקלאיי ם — בל א שדחיית ם תבו א ע ל פיצוי ה על־יד י
משיכ ה גדולה־יותר , כדר ך שאנ ו מוצאי ם אצ ל האוכלוסיי ה הבלתי־חקלאית . מכאן ,
שחל ק מ ן האוכלוסיי ה הכפרי ת עומ ד תמי ד ע ל קר ש הקפיצה , כד י לעבו ר לשורו ת
הפרולטארי ת העירוני , היינו , הפרולטארי ת ש ל המאנופאקטורה , ומצו י הו א תמי ד
במאר ב כד י לגלו ת נסיבו ת כשרו ת לגלגו ל זה . (מאנופאקטור ח — מובנ ה כא ן כ ל
תעשיי ה לא־חקלאית) 86 . ובבן : מעיי ן ז ה ש ל עודף־האוכלוסי ן היחס י שופ ע תמיד .
א ך זר ם בלתי־פוס ק ז ה א ל הערי ם מני ח מראש , שבכפ ר עצמ ו יה א קיי ם עודף ־
אוכלוסיי ה מוצנ ע תמי ד אל א שהיקפ ו ב א ליד י גילו י ר ק משנפתחי ם לרןחה , באופ ן

85 בעו ד שבמחצי ת האחרונ ה ש ל שג ת 1866 הושלכ ו מעבודת ם בלונדו ן 80.000 ע ד 90.000
פועלים , הר י בדו״ ח ע ל בתי־החרוש ת לאות ה מחצית־שנ ה נאמ ר : "דומה , של א יה א ז ה
נכו ן לחלוטין , א ם יאמרו , כ י הביקו ש יעור ר תמי ד אספק ה ברג ע שז ו נדרשת . הדב ר ל א הי ה
כ ן לגב י עבודה , שכ ן הרב ה מכונו ת הי ו מובטלו ת בשנ ה האחרונ ה מחוס ר ידיי ם עובדות. "
(דו״ ח ש ל מפקח י בתהח״ ר ל־ 31 באוקט . 1866 ״ , עט ׳ 81 . )

85 א נאום־פתיח ה בוועיד ה הסאניטארית , בבירמינגהאם , 15 ביאנוא ר 1875 , מא ת י .
צ׳מבדליין , ששימ ש א ז ראש־העי ר [• 01 ^ 113 ] , ועכשי ו ( 1883 ) הו א מיניסט ר המסחר . נוז 1

815 המיפק ד משנ ת 1861 באנגלי ה ובוול ם מונ ה 781 עדים , ובה ן 10.960.998 תושבים "

ואל ו בכפרי ם ובקהילו ת כפריו ת הי ו ר ק 9.105.226 תושבים , במיפק ד ש ל שנ ת 1851 נמצא ו
ר ק 580 ערים , והאוכלוסיי ה שבה ן נשתוותד , . כמע ט לאוכלוסיי ה שבמחוזו ת הכפריי ם אש ר
בסביבתן . אך , בעו ד שבאל ה האחרוני ם ל א גדל ה האוכלוסיי ה ב־ 10 השני ם אל א במחצית ־
המיליון , הר י ב־ 580 הערי ם גדל ה האוכלוסיי ה בשיעו ר ש ל 1.554.067 . תוספת־האוכלוסי ו
בקהילו ת הכפריו ת הי א 6,5% , ואל ו בערי ם 17,3% . ההפר ש בשע ר הריבו י ב א מחמ ת ההגיר ה
מ ן הכפ ר א ל העיר . שלושת־רבעי ם מ ן הריבו י ש ל האוכלוסיי ה נמני ם ע ל הערים . ("מיפק ד
.וכד״ , כר ך שלישי , עט , 11 , 12 . )

ההאפיטא ? 84

529

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

יוצ א מ ן הכלל , צינורו ת מוצאו . וכ ך נדח ק והול ך הפוע ל החקלא י לשפל־המינימוי ם
.ש ל השכר , וברגל ו האח ת כב ר הו א שקו ע ביו ן הדלו ת [פאיפריזם] .

הסו ג השליש י ש ל עודף־האוכלוסיי ה היחס י — הצור ה הקפוא ה — הו א חל ק
מחיל־הפועלי ם הפעיל , אל א שעיסוק ו בלתי־סדי ר לגמרי . וכ ך הו א מספ ק ל ו להו ן
בית־קיבו ל לא־אכז ב ש ל כוח־עבוד ה העומד־לשימוש . מצב־חיי ו שוקע־ויור ד למט ה
מ ן הרמ ה התקינ ה הממוצע ת ש ל מעמד־העובדים , ודוק א מצ ב ז ה הו א שהופכ ו לבסי ס
נרח ב .בשבי ל ענפי־ניצו ל מיוחדי ם ש ל ההון . סימני ו האופייניים : מאקסימו ם ש ל
זמן־העבוד ה ומינימו ם ש ל שכר . במדו ר ש ל העבודדדהביתי ת כב ר הספקנ ו להכי ר
א ת דמות ו העיקרית . הו א חוזר־ומתגיי ם לל א הפס ק מתו ך המיותרי ם ש ל התעשיי ה
הגדול ה והחקלאות , וביחו ד ג ם מתו ך ענפי־תעשיי ה הכלים־והולכים , משנכנע־והול ך
המפעל־האומנות י מפנ י מפעל־המאנופאקטורה , וז ה האחרו ן מפנ י מפעל־המכונות .
היקפ ו מתרחב־והול ך ככ ל שמתקדמ ת "עשיית־המיותרים " ע ם גידו ל היקפ ו ומרצ ו
ש ל ההצבר . אול ם יח ד ע ם ז ה מהוו ה אות ו סו ג יסו ד מיוח ד במעמד־הפועלים , יסו ד
החוזר־ומייצ ר עצמ ו ומנצי ח עצמו , יסו ד שחלק ו מרובה , יחסית , מחלק ם ש ל כ ל שא ר
היסודו ת בגידולו־הכול ל ש ל מעמ ד העובדים . ואמנ ם ל א ר ק כמו ת הלידו ת והמיתו ת
אל א ג ם ^דל ה המוחל ט ש ל המשפחה , עומדי ם ביח ס הפו ך א ל גוב ה שכר־העבודה ,
משמ ע : ביח ס הפו ך א ל כמו ת אמצעי־המחיה , העומדי ם לרשות ם ש ל סוגי־העובדי ם
השונים . אות ו חו ק ש ל החבר ה הקאפיטאלימטי ת הי ה נרא ה חסר־טע ם בי ן הפראים ,
ואפיל ו בי ן מתיישבי ם בני־תרבות . הו א מזכי ר לנ ו א ת הרפרודוקצי ה ההמוני ת ש ל
סוגי־חיות , שיחידיה ם אינ ם אל א חלשי ם ונרדפי ם ע ל צוא ר ללא־הפוגות , 8 .

ולאחרונה : המישק ע העמוק־ביות ר ש ל עודף־האוכלוסיי ה היחס י שוכ ן בתחו ם
הדלות . מלב ד ארחי־פרחי , פושעי ם מועדים , זונות , ובקיצו ר כ ל אות ו פרולטאריון ־
של־אספסו ף נז&גז&ז^סעחבנפממזגו,! ] ממ ש — מונ ה שכב ה ז ו ש ל החבר ה שלוש ה
סוגים . ראשי ת : מוכשרים־לעבודה . ואי ן את ה צרי ך אל א לעבו ר ברפרו ף ע ל הסטא ־
טיסטיק ה ש ל הדלו ת באנגלי ה ותעכח , כ י מספר ם ש ל הדלי ם גאה־והול ך ע ם כ ל
משבר , ושו ב פוחת־והול ך ע ם כ ל התעוררו ת חדש ה בעסק . שנית : יתומי ם ובני ־
עניים . מועמדי ם ה ם לחיל־המילואי ם התעשייתי , ואל ו בימי ם ש ל שיגשו ג גדול ,
כגו ן בשנ ת 1860 , מגייסי ם אות ם במהירו ת ובהמוני ם לתו ך חיל־העובדי ם הפעיל .
שלישי ת : מנוונים , קרועים־בלויים , בלתי־מוכשרי ם לעבודה . היינו , יחידי ם הכלים '
והולכי ם מחמ ת חוסר־גמישו ת הנגר ם על־יד י חלוק ת העבודה ! מ י שמאריכי ם ימי ם

87 "נדמה , כ י עונ י מועי ל לפרידדורביה. " (א . סמית : ["עוש ר העמים" , ספ ר ראשון ,

פר ק שמיני , הוצא ת ווייקפילד , כר ך א / עם , 195 ]. ) ול א עו ד אל א שלדעת ו ש ל הא ב
ג א ל י א נ י , האדי ב והפיקח , זוה י תקנת־אלוה , מתו ך הכמ ה יתיר ה : "מ ן השמי ם תיקנו , כ י
האנשי ם העמלי ם במקצועו ת היעילים־ביות ר — יהי ו נולדי ם בעתד ת רבה. ״ ( ג א ל י א נ י :
״ע ל המטבע״ , עם ׳ 78 . ) "מצוקת־הדלוה , ע ד לקצ ה הגבו ל ש ל רע ב ומגיפה , עשוי ה להרבו ת
א ת האוכלוסייה , תח ת לעכ ב א ת גידולה. ״ (ם . ל י י נ ג : ״אסו ן לאומי״ , 1844 , עט ׳ 69 . )
לאח ר שליינ ג מדגי ם זא ת מבחינ ה סטאטיסטית , הריה ו מוסי ף ואומ ר : "איל ו נמצא ו
האנשי ם בנסיבו ת נוחות , ל א הי ו עוברי ם ימי ם מרובי ם והעול ם הי ה מתרוק ן מתושביו. "
77011101 1 > 1 ־ 701 ו 1116 , 181311068 נ 1 ג 01 ־!: 01 6887 111 811 6 ־ 1761 16 <ן 60 נ ן 1116 11 " )

( " . 1 > 1316 ג 1 (ןס<ן 016 6 נ 1 80011

530

23 , הה 1 ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליטט י

למעל ה מ ן הגי ל התקי ן ש ל הפועל ; ולאחרונה : קרבנו ת התעשיי ה שמספר ם גדל ־
והול ך ע ם התפשטות ו ש ל מנגנון־מכונו ת מסוכן ׳ ש ל מפעלי־מכרות , ש ל בתי־חרוש ת
כימיי ם וכ ד — נכים , חולים , אלמנות , וכד . הדלו ת הי א ביודהנכי ם ש ל חיל־העובדי ם
הפעיל , הי א נטל־שו א בשבי ל חיל־המילואי ם התעשייתי . ייצור ה כלו ל בייצור ו ש ל
עודף־האוכלוסיי ה היחסי , הכרחיות ה כלול ה בהכרחיותו , ויח ד את ו משמש ת הי א
תנאי־קיו ם לייצו ר הקאפיטאליסט י ולהתפתחו ת העושר . הי א נמני ת ע ל ההוצאות ־
לבטל ה [ 18 ^ 311x ^ ] ש ל הייצו ר הקאפיטאליטטי , אל א שההו ן יוד ע לפרו ק מע ל
עצמ ו עו ל ז ה ברוב ו הגדו ל ולהעמיס ו ע ל כתפי ו ש ל מעמד־הפועלי ם וש ל המעמד ־
הבינונ י הזעיר .

ככ ל שיגדל ו העוש ר החברתי , ההו ן המתפקד , ההיק ף והמר ץ שבגידולו ,
וממיל א ג ם גדל ו המוחל ט ש ל הפרולטאריו ן וכוח־הייצו ר ש ל עבודת ו — כ ן יגד ל
חיל־המילואי ם התעשייתי . כוח־העבוד ת העומד־לשימו ש מתפת ח על־יד י אות ן סיבו ת
עצמן , שעל־יד ן מתפת ח כוח־התפשטות ו ש ל ההון . הוו ה אומר : הגוד ל היחס י ש ל
חיל־המילואי ם התעשיית י עול ה ע ם עליי ת כוחו ת העושר . ואולם , ככ ל שיגד ל חיל ־
מילואי ם ז ה ביח ס לחיל־העובדי ם הפעיל , כ ן יגד ל גידו ל המוני־יות ר עודף ־
האוכלוסיי ה המגובש , שמצוקת ו עומד ת ביח ס הפו ך א ל יסוד י עבודתו . ולאחרונה :
ככ ל שתגד ל שכבת־העניי ם ן 6 ; 11 {ל) 1 ב 231- 1188 0 1 ^ 1 ] 1 ט וככ ל שיגד ל חיל־ ד,מילואי ם
התעשיית י — כ ן תגד ל הדלו ת הרשמית . זה ו החו ק המוחלט , הכללי ,
ש ל ההצב ר הקאפיטאליסטי . ככ ל שא ר החוקי ם א ף חו ק ז ה משתנ ה
והול ך ע ם התגשמות ו על־יד י נסיבו ת שונות־ומרובות , של א כא ן המקו ם לעמו ד
ע ל ניתוחן .

תובן , איפוא , איולת ה ש ל החכמ ה הכלכלית , בבוא ה להטי ף לפועלים , שיהי ו
מתאימי ם א ת מספר ם א ל צרכי־השיערו ך ש ל ההון . המכאניז ם ש ל הייצו ר הקאפי ־
טאליסט י וש ל ה ד,צב ר הקאפיטאליסט י הו א המתאי ם בתמידו ת א ת המספ ר הז ה לאות ם
צרבי־השיערוך . דבר ה ראשונ ה ש ל התאמ ה ז ו — יצירת ו ש ל עודף־אוכלוסיי ה יחס י
א ו ש ל חיל־מילואי ם תעשייתי ; דבר ה אחרונ ה — מצוקת ן ש ל שכבו ת גדלות ־
והולכו ת בחיל־העבוד ה הפעי ל ונטל־שו א ש ל הדלות .

החוק , כ י תודו ת להתקדמו ת הפרודוקטיביו ת ש ל העבוד ה החברתית , אפש ר
להבי א ליד י תנוע ה כמו ת גדלה־והולכ ת יות ר ויות ר ש ל אמצעי־ייצו ר על־יד י הפחת ה
מתמדת־והולכ ת בהשקע ת כו ח האד ם — ע ל בסי ם קאפיטאליסטי , שכא ן אי ן הפוע ל
משתמ ש באמצעי־העבודה , אל א אמצעי־העבוד ה ה ם המשתמשי ם בפועל , מתבט א
חו ק ז ה כלהלן : ככ ל שיעל ה כוח־הייצו ר יש ל העבודה , כ ן יגב ר לחצמ ם ש ל הפועלי ם
ע ל אמצעי־עיסוקם , וממיל א יחמי ר תנאי־קיומם : מכיר ת כוח ם ש ל עצמ ם לריבו י
עושר ם ש ל אחרי ם א ו להשתערכות ו ש ל ההון . ובכן : העובד ה כ י אמצעי־הייצו ר
ופרודוקטיביות־העבוד ה גדלי ם במהירו ת יתיר ה משגדל ה האוכלוסיי ה הפרודוקטי ־
בי ת — עובד ה ז ו מתבטא ת ביטו י קאפיטאליסט י בהיפוכה , היינו , שאוכלוסיי ת
העובדי ם גדל ה תמי ד במהירו ת יתיר ה משגד ל צורך־השיערו ך ש ל ההון .

בפרש ה הרביעית , ע ם ניתו ח הייצו ר ש ל עודף־הער ך היחסי , ראינו : כ ל
המתודי ם להעלא ת כוח־הייצו ר החברת י ש ל העבוד ה מתגשמי ם בתחומ י השיט ה

531

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

הקאפיטאליסטי ת ע ל חשבונ ו ש ל הפוע ל היחיד ; 'כ ל האמצעי ם לפיתוח ו ש ל הייצו ר
הופכי ם לאמצעי ם ש ל השתלטות ' ע ל המייצ ר וש ל ניצול ו ; מטילי ם ה ם מו ם בפוע ל
בעשות ם ממנו י קטע־אדם , משפילי ם אות ו לדרג ה ש ל ספיח ' המכונה , ובהרבות ם א ת
יסוד י עבודתו ־ הורסי ם ה ם א ת תוכנה ; מרחיקי ם ה ם א ת הפוע ל מ ן הכוחו ת הרוחניי ם
אש ר בתהליך־העבודה , ב ה במיד ה שמתמז ג בתוכ ו המד ע ככודדעצמאי ; מנוולי ם
ה ם א ת תיאי־עבודתו , משעבדי ם אות ו במש ך תהליד־העבוד ה תח ת עול ' ש ל עריצו ת
שנוא ה מחמ ת קטנוניותה , הופכי ם א ת ימ י חיי ו לימ י עבודה , משליכי ם ה ם א ת אשת ו
וילדי ו אל י תח ת גלגל־ג׳אגרנאו ט כ ב ש ל ההון . אול ם כ ל המתודי ם לייצור ו ש ל עודף *
הער ך משמשי ם ברבזמ ן מתורי ם להצבר , ולהיפ ך : כ ל הרחב ת ההצב ר נעשי ת
אמצע י לפיתוח ם ש ל אות ם המתודים . יוצא . מכא ן : במיד ה שההו ן נצבר־והולך , מ ן
ההכר ח שיור ע מצב ו ש ל הפוע ל — ויהי ה תשלומ ו מ ה שיהיה , גבו ה א ו נמוך .
ולאחרונ ה : אות ו חוק , שלפי ו עודף־האוכלוסיי ה היחסי , א ו חיל־המילואי ם התעשייתי ,
מוחז ק תמי ד בשיווי־משק ל כנג ד היקפ ו ומרצ ו ש ל ההצב ר — הו א שמרת ק א ת הפוע ל
א ל ההו ן ריתו ק הדוק־יות ר משריתק ו יתדותי ו ש ל הפסטו ם א ת פרומיתיאוססא ,
א ל הסלע . חו ק ז ה מחיי ב הצב ר ש ל עוני , שקו ל כנג ד הצב ת ש ל הון . הוו ה אומ ר :
הצב ר ש ל עוש ר ע ל הקוט ב האח ד משמ ש בו־בזמ ן הצב ר ש ל עוני , יסורי־עבודה ,
עבדות , בורות , התאכזרו ת וניוו ן מוסר י ע ל הקוט ב הנגדי , כלומר , אצ ל אות ו מעמד ,
המייצ ר תוצרתו־של ו בחזק ת הון .

אות ו אופ י מנוג ד נאנטאגוניסטי ] אש ר להצב ר הקאפיטאליסטי 88 , הביאוה ו ליד י
ביטו י בצורו ת שונו ת כלכלני ם מדיניים , א ף ע ל פ י שה ם מערבבי ם בכ ך תופעו ת
ש ל אופני־ייצו ר טרום־קאפיטאליסטיי ם — תופעו ת שא ם אמנ ם אנאלוגיו ת ה ן
בקצתן , הר י שונו ת ה ן במהותן .

הנזי ר א ו ר ט ם מוונציה , אח ד מגדול י הסופרי ם הכלכליי ם במא ה ה־ 18 , רוא ה
ניגודיו ת ז ו שבייצו ר הקאפיטאליסט י כחוק־טב ע כלל י ש ל העוש ר החברתי .
״לעול ם מאזני ם ז ה א ת ז ה הטו ב הכלכל י והר ע הכלכל י באומה ; 11 611 116116 11 )

,( 1013111:3 181:6883 ׳ 311 6 ־ 1 ק 86111 113210116 , 11113 111 66011001100 111316 שפ ע ש ל
נכסי ם ביד י מועטי ם שקו ל לעול ם כנג ד מחסור ם ביד י אחרים . 6111 ( 161 1 > 13 (! 60 13 )
.( 1 * 3141 111 6881 11 ) 111311031123 3113 6£11316 6 * 1 (!מ 861 31011111 111 עוש ר מופל ג

אצ ל מועטי ם — לעול ם תופעת־לז י לכ ך : אחרים , מרובי ם פ י כמה , ניט ל מה ם
לחלוטי ן אפיל ו ההכרחי־ביותר . עושר ה ש ל אומ ה מתאי ם לאוכלוסייתה , ומצוקת ה
מתאמ ת לעושרה . חריצות ם ש ל מועטי ם מחייבת , בהכרח , אבטלת ם ש ל אחרים .

88 "הר י שמוחור־והול ך מיו ם ליום , כ י יחסי־הייצור , בה ם חל ה תנוע ת הבורגנות , אי ן
לה ם אופ י אחיד , פשוט , אל א אופ י דו־פרצופ י ; כ י באות ם היחסים , שמיוצ ר בה ם העושר ,
■מיוצר ת ג ם המצוקה ; כ י אות ם היחסי ם בה ם מתפתחי ם כוחות־הייצור , מצו י בה ם ג ם כו ח
פרודוקטיב י ש ל הלחץ־שכנג ד ; כ י אי ן יחסי ם אל ו יכולי ם להביא־לעול ם א ת העוש ר האזרחי ,
היינו , א ת העוש ר ש ל המעמ ד הבורגני , אל א א ם כ ן הורסי ם ה ם בו־בזמ ן א ת עושר ם ש ל
הברי ם מ ן המעמ ד הז ה ומביאים־לעיל ם פרולטאריו ן הגדל־והול ד בתמידות. " ( ק א ר ל
מ א ר ק ם : ״דלות ה ש ל הפילוסופיה״ , עם , 116 . )

532

23 . החו ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

העניי ם והמובטלי ם — תולדה־הכר ח ה ם ש ל העשירי ם והפעילים, ״ וכד 89 . 10 שני ם
בער ך אחר י אורט ם עמ ד כוה ן מכנסיית־המדינה , אנגליקני־פרוטסטאנטי , ט א ו נ ם נ ד ,
והאדי ר באופ ן ג ס לחלוטי ן א ת העונ י כתנא י הכרח י בשבי ל העושר . "כפיי ה חוקי ת
(לעבודה ) כרוכ ה בשיעו ר רב־מד י ש ל עמל ׳ אלימו ת והמולה.. . ואל ו"הרע ב ל א ז ה
בלב ד שהו א משמ ש לח ץ שליו , חשאי , מתמיד , אל א בהיות ו הגור ם הטבעי־ביות ר
לשקיד ה ולעבודה , הריה ו מעור ר א ת המאמצי ם הכביריברביותר " ובכן : הכ ל תלו י
בכך , שצרי ך לקיי ם א ת הרע ב בהתמד ה בקר ב מעמ ד הפועלי ם — ולדב ר זד . דואג ,
לדבר י ט א ו נ ס נ ד , עקרון־האוכלוסייה , הפעי ל ביחו ד בקר ב העניים . "דומה , חו ק
טב ע הוא , שהעניי ם יהי ו קלי־דע ת (; 6111 ^ 0¥1 עעמ 11 ) במיד ה מסוימ ה (היינן , קלי ־
דע ת ע ד כד י כך , שבאי ם ה ם לעול ם בל י כף־זה ב בפיהם) , כד י שיימצא ו לעול ם כאלה ,
( 6 !מ 80 6 נ 1 78 ; ¥8 \ 81 ס״וטי{ !; 18.1 ־ 1:1 ) שיעש ו א ת העבודו ת הנקלות , המסואבו ת

והשפלו ת ביות ר בתו ך החברה . וע ם ז ה מתרב ה מאו ד האוצ ר ש ל האוש ר האנוש י
( 111688 (ןנן 01 1111018.11 118 ! 81061 1116 ) בעו ד שהענוגים־יות ר ( 16110816 ) 6 י 101 ז 1116 1 )
ל א בלב ד שה ם פטורי ם מעבודת־יגיעה.. . אל א בני־הורי ן ה ם להקדי ש עצמ ם באי ן
מפרי ע לתפקידים , שחולמי ם א ת כשרונותיה ם השונים.. . דב ר ז ה (חוק־העניים )
עתי ד להרו ס א ת ההרמוני ה והיופי , הסימטרי ח והסד ר ש ל שיט ה זו , שקבעו ה בעול ם
אלוהי ם וטבע" 90 . א ם הכומ ר מוונצי ה רא ה בגזר־דינו־של־הגורל , המנצי ח א ת העניות ,
זכו ת לקיומ ה ש ל הצדק ה הנוצרית , ש ל נזירות־הכהונה , ש ל המנזרי ם ובתי־ההקד ש —
הר י בעל־הקיצב ה הפרוטסטאנטי , להיפך , מוצ א כא ן אמתל ה כד י לדו ן.לגנא י א ת
החוקים , שע ל יסוד ם תב ע לעצמ ו הענ י זכו ת ש ל תמיכ ה עלוב ה מקופ ת הציבור . —
״התקדמות ו ש ל העוש ר החברתי ״ — אומ ר שטור ך — "מביא ה לעול ם אות ו
מעמ ד חברת י מועיל.. . המבצ ע עיסוקי ם משעממים , שפלי ם ומתועבי ם ביותר ,
בקיצור : כ ל מ ה שעכו ר ומשעב ד בחיים , מטי ל אות ו מעמ ד ע ל שכמו , ודוק א בכ ך
מספ ק הו א למעמדו ת האחרי ם א ת הפנאי , חדנת־הרו ח ואצילות־האופ י המוסכמ ת
(! 11 סנ 0311 ' ס — [ז ה מצוין!] ) וכד״ 91 . שטור ך שוא ל עצמ ו : אות ה ציביליזאצי ה קאפי ־

89 ג . אורטס : ״ע ל הכלכל ה המדינית , שש ה ספרים , 1777 ״ , אצ ל קוסטודי , החל ק
המודרני , כר ד עשרי ם ואחד , עמ י 6 , 9 , 22 , 25 וכד . כאן , בעמ י 32 , אומ ר אורט ם : "במקו ם
להד ש שיטו ת בלתי־יעילו ת בשבי ל אוש ר העמים , אצמצ ם עצמ י ואסתפ ק בכך , שאחקו ר
לסיבו ת אסונם. "

90 "מחק ר ע ל חוק י העניים , מא ת דור ש טוב ת האנושו ת (הכוה ן מ ר י . ט א ו נ ם נ ד) ,
1786 ״ , הוצא ה חדשה , לונדו ן 1817 , עמ ׳ 15 , 41 ,39 . אות ו כומ ר "עדין" , שמתו ך חיבור ו הנזכ ר
ז ה עכשיו , וכ ן מתו ך ספר ו ״מס ע באר ץ ספרד״ , מעתי ק מאלתו ם לפעמי ם עמודי ם שלמי ם —
שא ל א ת רו ב תורת ו מא ת ס ר ג / ס ט י ו א ר ט , אל א שהו א מסל ף א ת דבריו . למשל , א ם
סטיואר ט אומר : "כאן , בעבדות , מצו י הי ה מתוד־של־אלימו ת לכפו ת ע ל האנושו ת חריצו ת
(בשבי ל הלא־עובדים).. . א ז הי ו כ 1 פי ן א ת האנשי ם שיעבד ו (כלומ ד : שיעבד ו עבודת־חנ ם
בשבי ל אחרים) , משו ם שהי ו עבדי ם לאחרים ; כיו ם כ 1 פי ן א ת האנשי ם שיעבד ו (כלומר :
שיעבד ו עבודת־חנ ם בשבי ל הלא־עובדים) , משו ם שה ם עבדי ם לצרכי־עצנזם, " — הר י אי ן
הו א מסי ק מתו ך כך , כפ י שמסי ק אות ו בעל־קצב ה כרסן , כ י הפועלים־השכירי ם מצווי ם
לסבו ל עולמי ת חדפת־רעב . אדרב ה : רוצ ת הו א בריבו י צרכיהם , וע ם ז ה רוצ ה הוא , שגידו ל
צרכיה ם במניי ן ישמ ש לה ם דורב ן לעבודת ם בשבי ל "העדינים־יותר" .

91 שטורך : ״קור ם בכלכל ה מדינית״ , הוצ . פטרסבורג , 1815 , כר ך ן!ן , עט ׳ 223 .

533

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

טאליסטית , ע ל מצוק ת המוני ם וניוונ ם — במ ה בעצ ם יתרונ ה ע ל הבארבאריות ?
ואי ן בפי ו אל א תשוב ה אח ת : הבטחו ן ! — "על־יד י התקדמו ת התעשיי ה והמדע ״ —
אומ ר ס י ם מ ו נ ד י — "יכו ל כ ל פוע ל לייצ ר בכ ל יו ם הרב ה יות ר משדרו ש ל ו
לתצרכתו . א ך באות ו זמ ן שעבודת ו מייצר ת א ת העושר , הר י אילמל י הי ה מיוע ד
הפוע ל עצמ ו לצרו ך אות ו עושר , הי ה דב ר ז ה מפהי ת א ת כשר ו לעבודה. " לפי ו
"קרו ב לודא י שהבריו ת (כלומר , הלא־עובדים ) הי ו מנתרי ם ע ל כ ל שכלולי־האמנויו ת
וע ל כ ל התענוגות , שהתעשיי ה מספק ת לנו , איל ו הי ו צריכי ם לקנות ם במחי ר עבוד ה
ממושכ ת כז ו ש ל הפועל.. . בימינ ו נפרדי ם המאמצי ם ושכרם ; ואי ן ז ה אות ו אד ם
עצמו , שתחיל ה הו א עוב ד ואחר־כ ך הו א נ ח מעבודת ו ; להיפ ך : דוק א משו ם שאח ד
עובד , צרי ך השנ י לנוח.. . ובכ ן : הגבר ת כוחות־הייצו ר ש ל העבודה , הגבר ה מתמד ת
לאין־שיעור , א י אפש ר שתגרו ר אחרי ה תוצא ה אחר ת אל א עליי ה במ(תול ת
ובתענוגיה ם ש ל העשירי ם הבטלים״ 92 . — ולאחרונה , דטי ו ד ד.־טרא ם י ,
הדוקטרינ ר הבורגני , בע ל מז ג ק ר כד ג — הו א מבט א זא ת בכ ל הגסות־האכזריו ת :
״אל ו ה ן האומו ת העניו ת י — כ ל שהמוניה ן חיי ם בטוב ; ואל ו ה ן האומו ת
העשירו ת י — כ ל שהמוגיה ן עניי ם ע ל הרוב" 93 .

5 . הדגמ ה החו ק הכלל י ש ל ההצכ ר הקא&יטאליסט י

א . אנגלי ה בשני ם 1846 ע ד 1866

אי ן ל ך תקופ ה ש ל החבר ה המודרנית , שתה א יפ ה כ ל כ ך לחק ר ההצב ד הקאפי ־
טאליסטי , כתקופ ה ז ו ש ל 20 השני ם האחרונות . דומ ה עליך , כאיל ו ז ו מציא ה מצא ה :
ארנק ו ש ל פורטונאטוססב . ומכ ל הארצו ת שו ב אנגלי ה הי א המשמש ת דוגמ ה
קלאסית , משו ם שהי א מחזיקה־ומקיימ ת א ת המקו ם הראשו ן בשו ק העולמי ; משו ם
שר ק כא ן מפות ח אופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י התפתחו ת שלימ ה ; ולאחרונה , משו ם
שע ם התקנ ת ממלכ ת אלף־השני ם ש ל חופש־המסח ר משנ ת 1846 , שו ב קיפח ה
הכלכל ה הוולגארי ת א ת מפלט ה האחרון . ההתקדמו ת העצומ ה ש ל הייצו ר — ע ד
שהמחצי ת האחרונ ה ש ל תקופ ת עשרי ם השני ם שו ב עבר ה בשיא ה פ י כמ ה ע ל
מחצית ה הראשונ ה — כב ר רמזנ ו ע ל כ ך במיד ה מספיק ה בפרש ה הרביעית .

יא ף ע ל פ י שעל ה מאו ד הגידו ל המוחל ט ש ל האוכלוסיי ה האנגלי ת במחצי ת
המא ה האחרונה , הר י פח ת בהתמד ה הגידו ל היחסי , א ו פח ת שע ר הגידול , כפ י
שמעיד ה הטבל ה הבאה, " הלקוח ה מתו ך המיפק ד הרשמי .

גידו ל האוכלוסיי ה באנגלי ה ובוולס , באחוזי ם לשנ ה (במספרי ם טשרוניים )

1/533%

1821

ע ד

1811

1/446%

1831

ע ד

1821

1/326%

1841

ע ד

1831

1,216%

1851

ע ד

1841

1,141%

1861

ע ד

1851

92 ס י ם מ ו נ ד י : ״עיקרי ם חדשי ם וכר״ , כר ך ן , עם ׳ [ 78 ] , 79 , 80 , [ 81 ] , 95 .
93 דטי ו דה־טראסי : ״מסכ ת בדב ר הרצו ן וכר , עם ׳ 231 . 10118 ; 1 םז 1 1168 "

534

23 . החו ק הכלל י ש ל ההצב ד הקאפיטאליסט י

נסתכל , מ ן הצ ד השני , בגידול ו ש ל העושר . נקודת״אחיז ה בטוח ה ביות ר משמש ת
כא ן תנוע ת הרןחים , הרנטו ת הקרקעיו ת וכו , שחל ה עליה ם חוב ת מכרההכנסה .
העליי ה ברןחים , החייבי ם במ ס (ל א נכלל ו כא ן חוכרי ם וכמ ה סעיפי ם אחרים )
בבריטני ה הגדול ה הית ה בשני ם 1853 ע ד 1864 50,47% (א ו ! 4,58% בממוצ ע שנתי) 94 ,
ואל ו עליי ת האוכלוסיי ה באות ה תקופ ה גופ ה הית ה ! 12% בערך . העליי ה ברנטו ת
מקרק ע (לרבו ת בתים , מסילות־ברזל , מכרות , מפעלי־דד ג וכו׳ ) החייבו ת במ ם משנ ת
1853 ע ד 1864 , היתד . , 38% , א ו ! 3 5 /12% לשנה ; החל ק המרוב ה ביות ר בעליי ה ז ו
נטל ו הסעיפי ם הבאים :

העלי ה לשנ ה

עוד ף ההכנס ה השנתי ת
משנ ת 1853 ע ד 1864

3,50%

38,60%

בתי ם

7,70%

84,76%

מחצבו ת

6,26%

68,85%

מכרו ת

3,63%

39,92%

מפעל י יציק ת ברז ל

5,21%

57,37%

מפעל י די ג

11,45%

126,02%

מפעל י גא ז

7,57%

83,29%

מסילות־ברז ל

א ם נשוו ה כ ל ארב ע שני ם ש ל אות ה תקופ ה 1853 ע ד 1864 נמצא , כ י גדל ה
בהתמד ה הדרג ה ש ל עליי ת ההכנסות . הנה , למשל , בשבי ל ההכנסו ת הבאו ת מ ן
הרנחי ס היתד . עליי ה זו : בשני ם 1853 ע ד 1857 — , 1,73% לשנה ! בשני ם 1857
ע ד 1861 — 2,74% לשנ ה ; ובשני ם 1861 ע ד 1864 — ; 9,30% לשנ ה סג . הסכו ם
הכול ל ש ל ההכנסו ת החייבו ת במס־ההכנס ה בממלכ ה המאוחד ת היה : בשנ ת 1856 —
307.068.898 לי״ ש ; בשנ ת 1859 — 328.127.416 לי״ ש ; בשנ ת 1862 — 351.745.241
לי״ש ; בשנ ת 1863 — 359.142.897 לי״ש ; בשנ ת 1864 — 362.462.279 לי״ ש <
ובשנ ת 1865 — 385.530.020 לי״ ש 96 .

יח ד ע ם הצבר־ההו ן באו , כנלווי ם עליו , ריכוז־ההו ן והרפזו . וא ף ע ל פ י שאי ן
באנגלי ה (אב ל י ש באירלאנד ) סטאטיסטיק ה רשמי ת בדב ר החקלאות , הנ ה בא ו 10

, 101168 ־ 1 113110218 168 61 , 3186 8011 3 681 16 ק 611 < ן 16 011 £ [ 681 ' 0 , 68 ־ 1 ע־ 311 < 1

". £311111:6 61116111 ־ 1111311 ) 01 681 11 011 13 681 ' 0

94 "הדו״ ח העשיר י ש ל חבר י הועד ה ע ל ההכנסות-בתוך־האר ץ ש ל ממשל ת ה . מ."־ ,
לונדו ן 1866 , עמ ׳ 38 .

95 שם ,

96 מספרי ם אל ה מספיקי ם לצרכ י ההשנאה , א ד א ם תסתכ ל בה ם הסתכלו ת מוחלטת , אינ ם
אל א מוטעים ; שכ ן שנודשנ ה ״מעלימים ״ אול י הכנסו ת ש ל 100 מיליוני ם לי״ש . קובלנת ם
ש ל חבר י הנעד ה בדב ר הכנסוודבתודהאר ץ ע ל זיו ף שיטתי , ביהו ד בחוג י הסוחרי ם
והחרשתני ם — חוזר ת ונשני ת בכ ל דד ה שלהם . הנ ה נאמר , למש ל : "חבר ה בעל ת הון ־
משות ף מציינ ת א ת מחיה , שחל ה עליה ם חוב ת המם , בס ך 6000 לי״ש ! מעריך־המ ם מעל ה
א ת הסכו ם ע ד ל* 88.000 לי״ש , ומאות ו סכו ם משלמי ם א ת המ ס בסופ ו ש ל דבר . חבר ה אחרת ,
המציינ ת א ת רוהי ה בס ך 190.000 לי״ש , נאלצ ת סוף־סו ף להודות , שהסכו ם הנכו ן ש ל הרנחי ם
צרי ד להיו ת 250.000 לי״ש. ״ (שם , עמ ׳ 42 . )

535

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

מחוזו ת וסיפק ו לנ ו סטאטיסטיק ה כזא ת ע ל דעת־עצמם . ז ו גילת ה כא ן א ת התוצאה ,
כ י החכורו ת ע ל שטחי ם למט ה מ־ 100 אקרי ם פחתו , משנ ת 1851 ע ד 1861 , מ־ 31.583
ע ד 26.597 ; הוו ה אומר : 5.016 מה ן נתמזג ו ע ם חכורו ת גדולות־יותר 97 . משנ ת
1815 ע ד 1825 אי ן שו ם רכו ש בנכסי־דנייד י למעל ה מ־ 1 מיליו ן לי״ש , שח ל עלי ו
מס־הירושה ; ואל ו משנ ת 1825 ע ד 1855 הי ו 8 מקרי ם כאלה , ומשנ ת 1856 ע ד
יונ י 1859 , כלומר , במש ך 2 /! 4 שנה״- ׳ — הי ו 4 מקרים 98 . א ך נוכ ל ללמו ד א ת דב ר
ההרכ ז . ע ל הצ ד הטו ב ביות ר מתו ך שננת ח ניתו ח קצ ר א ת מס־ההכנס ה בסעי ף ד ׳
(תווים , חו ץ מ ן החוכרי ם וכד ) בשני ם 1864 ו־ 1865 . על י להקדי ם ולהעיר , כ י
ההכנסו ת ממקו ר זח , החייבו ת במכרההכנס ה [ 111001116 1^x6 ] , מתחילו ת במינימו ם
ש ל 60 לי״ש . הכנסו ת אל ו החייבו ת במ ס הי ו באנגליה , בוול ם וסקוטי ה : בשנ ת
1864 - 95.844.222 לי״ש ; ובשנ ת 1865 — 105.435.579 לי״ש" . החייבי ם במסי ם

היו : בשנ ת 1864 — 308.416 נפ ש לגב י אוכלוסייה־כולל ת ש ל 23.891.009 נפש ;
בשנ ת 1865 — 332.431 נפ ש לגב י אוכלוסיי ה כולל ת ש ל 24.127.003 נפש . ע ל
התחלקות ן ש ל הכנסו ת אל ה בשת י השני ם נעמו ד מתו ך הטבל ה הבא ה :

השנ ה המסתיימ ת ב־ 5 באפרי ל 1864 השנ ה המסתיימ ת ב־ 5 באפרי ל 1865

ההכנס ה מרוחי ם בעל ' ההכנס ה ההכנס ה מרוחי ם בעל י ההכנס ה

לי״ ש

לי # ש

332.431

105.435.738

308.416

95.844.222

ההכנס ה הכולל ת . . .

24.265

64.554.297

23.334

57.028.289

בכל ל ז ה .. .

4.021

42.535.576

3.619

36.415.225

...

973

27.555.313

832

22.809.781 .

// #

107

11.077.238

91

8.744.762 .

' ׳ ״ . , .

בשוו י

1855 — 61.453.079 טובו ת פחמים ,

יוצרו : בשנ ת

בממלכ ה המאוחד ת

ש ל 16.113.167 לי״ש ; בשנ ת 1864 — 92,787.873 טונו ת פחמים , בשוו י ש ל
23.197.968 לי״ש . בשנ ת 1855 הפיק ו 3.218.154 טונו ת ברז ל גלמ י בשוו י ש ל 8.045.385
לי״ש ; בשנ ת 1864 — 4.767.951 טונו ת בשוו י ש ל 11.919.877 לי״ש . אורכ ן
ש ל מסילות־הברז ל הפעילו ת אש ר בממלכ ה המאוחד ת היה : בשנ ת 1854 8054
מילין , וההו ן המשול ם שהושק ע בה ן 286.068.794 לי״ ש ; בשנ ת 1864 — אור ך המילי ן
12.789 וההו ן המשול ם שהושק ע 425.719.613 לי״ש . בשנ ת 1854 על ה הסכום־הכול ל
ש ל היצו א והיבו א בממלכ ה המאוחד ת 268.210.145 לי״ ש ; בשנ ת 1865 — 489.923.285
לי״ש . הטבל ה הבא ה מרא ה א ת תנוע ת היצוא :

97 ״מיפק ד וכי׳״ , שם , עט ׳ 29 . טענת ו ש ל ג׳ו ן ברייט , ב י 150 אדוני־קרק ע מחזיקי ם
במחצי ת הקרקעו ת שבאנגליה , ד 21 אדוני־קרק ע מחזיקי ם במחצי ת הקרקעו ת שכסקוטי ה —
ל א הוכחשה .

98 ״הדו״ ח הרביע י וכ ר בדב ר ההכנסות־בתוך־הארץ״ , לונדו ן 1860 , עט ׳ 17 .

99 אל ו ה ן ההכנסו ת הנקיות , היינו , אחר י ניכויי ם מסוימי ם המותרי ם לפ י החוק .

536

23 . החו ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

השנ ה

1846 58.842.377 לי״ ש

1849 63.596.052 "

1856 115.826.948 "

1860 135.842.817 "

1865 165.862.402 "

1866 88.917.563 ! ״ 100

אחר י מת ן הידיעו ת המועטו ת הלל ו נבי ן א ת קו ל התרוע ה שפרצ ה מפ י הדפתר ן
הראש י ש ל הע ם האנגל י : "ע ם כ ל מהירות ו ש ל גידו ל האוכלוסיי ה הר י פיג ר אחר י
צעד י ההתקדמו ת ש ל התעשיי ה והעושר" 101 . ועכשי ו נפנ ה א ל עסקני ה הישירי ם ש ל
אות ה תעשייה , היינו , א ל מייצרי ו ש ל אות ו עוש ר — א ל מעמ ד הפועלים . "אח ד
מקווי״האופ י העצוביכרביות ר [ 016130011017 ; 01081 ] בשבי ל המצ ב החברת י במדינ ה
זר ׳ — כ ד אומ ר ג ל א ד ם ט ו ן — "הוא , כ י בו־בזמ ן שחל ה יריד ת כוחות־הצדיכ ה
ש ל העם , וברבזמ ן שחל ה עליי ת צרותי ו וסבלותי ו ש ל מעמד־הפועלי ם וש ל
האומני ם — נתקיי ם בלא־ספ ק הצב ר העוש ר בקר ב המעמדו ת העליוני ם וח ל גידו ל
מתמי ד ש ל ההון" 102 . כ ך נא ם אות ו מיניסט ר נוטף־אפרסמו ן בבית־הנבחרי ם התחתו ן
נד 13 בפברוא ר 1843 . ב־ 16 באפרי ל 1863 , עשרי ם שנ ה לאחר־מכן , ע ם נאום ־
הפתיח ה של ו לתקצי ב שהו א מציע , אמר : ״משנ ת 1842 וע ד 1852 גדל ה ההכנס ה
שחייבת־במ ם ש ל המדינ ה ב ־, 6% .. . בשמונ ה השני ם 1853 ע ד 1861 גדל ה ההכנס ה —
לפ י הבסי ס משנ ת 1853 — ב ־, 20% ! עובד ה ז ו מפליא ה כ ל כך , ע ד שכמע ט אי ן
להאמי ן בכך.. . ריבו י ז ה ש ל עוש ר ועוצמה , ע ד כד י לשכר.. . מוגב ל כול ו בשבי ל
מעמדות־הרכו ש בלבד.. . מ ן ההכר ח שיבי א ברכ ה בעקיפי ן לאוכלוסיי ה העובדת ,
'משו ם שמוזי ל הו א א ת הסחורו ת ש ל הצריכ ה הכללית . בעו ד שהעשירי ם נתעשר ו
עו ד יותר , הר י העניי ם נעש ו עניי ם פחות . ע ל כ ל פנים , הא ם נתמעט ה הקיצוניו ת ש ל
העונ י — ל א ארחי ב לומר" 103 . מ ה צולע ת יריד ה ז ו מ ן הפסגה ! א ם מעמד־הפועלי ם

100 ברג ע זה , מאר ם 1867 , שו ב נתמלא־ונתגד ש כול ו השו ק בהוד ו ובסין , מחמ ת
.המשלוחי ם ש ל חרשתני־הבותנ ה הבריטים . בשנ ת 1866 התחיל ה הורדת־השכ ר ב־ 5% בי ן
׳פועלי־הכותנ ה ! בשנ ת 1867 פרצה , מחמ ת פעול ה מעין־זו , שבית ה ש ל 20.000 פועלי ם
בפרסטון . (ז ו הית ה פתיח ה למשבר , שפרץ־ועל ה מי ד לאחר־מכן . — פ . א. )

101 ״מיפק ד ובו׳״ , שם ׳ עמ ׳ 11 .

102 גלאדסטו ן בבי ת התחתון , 13 בפברוא ר 1843 : ; 01081 1116 01 006 11: 18 "

6 ־\ \ 11131 7 ־ 0011 1111 11118 01 81316 800131 1116 10 68 * 16310 016130011017
11118 31 18 6 * 1116 1711116 11131 , 1160131 01 11117 ( £08811 1116 1 ) 6700 ( 1 , 866

30 , 6 ! £60£ 1116 ! 01 8 * £0176 000800110£ 1116 10 6386 ־ 1601 ) 3 01001601

31 18 6 ־ 11161 ; 11811688 ) 1 ) 30 17311008 * £ 01 6 ־ 68801 ־ 1 ( 1 1116 01 6386 ־ 1001
* 0££6 1116 ס ! 17631111 01 3000010131100 00081301 3 11016 83016 1116
־ 111611 01 1 ) 30 , 118 ( 1131 : 111611 01 10080688 ־ 6386 10 1116 10X01 ־ 1001 30 , 0138868
". 60:10701601 01 016308 (״סיימם׳ / 14 בפברוא ר 1843 . — האנזארד , 13 בפברואר. )

103 - 111 7 ־ 000011 1116 01 1000016 16 ( 001 1842 10 1852 1116 13x31 *?[ "

1 ) 113 11 , 1861 10 1853 001 ־ 11 8 ־ 7681 8 1116 10 ... 0601 * £8 6 7 ( 1 1 ) 6386 ־ 01
13 1301 7116 ! 0601 * 6 ( 1 20 1853 ס ! 60 ) 131 3818 ( 1 1116 001 * 1 1 ) 6386 * 100

537

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

נשא ר "עבי " אל א שהו א "פחו ת עני " לעומ ת "הריבו י ש ל עוש ר ועוצמה , ע ד כד י
לשכר״ , שהו א ייצ ר בשבי ל מעמד־הרכו ש — הר י במיד ה היחסי ת נשא ר ענ י כשהיה .
א ם ל א נתמעט ה הקיצוניו ת ש ל העתי , הר י הי א עלת ה למעשה , משו ם שעלת ה
הקיצוניו ת ש ל העושר . ואש ר להוזלת ם ש ל אמצעי־המחיה , הר י מעיד ה תסטאטיס ־
טיק ה הרשמית , למשל , לפ י הנתוני ם ש ל ביודהיתוחי ם בלונדו ן 113.11 ק• ! 1011 0 ) 1,011 ]
[ 1 מגי 871 ^ , ב י חל ה התייקרו ת ש ל 20% , בממוצ ע ש ל שלו ש השני ם 1860 ע ד 1862 ,
לעומ ת 1851 ע ד 1853 . בשלו ש השני ם הבאות , 1863 ע ד 1865 , חל ה התייקרו ת
מתקדמת־והולכ ת ש ל בשר , חמאה , חלב , סוכר , מלח , פחם , וש ל המו ן אמצעי־מחי ה
אחרים , מ ן ההכרחיי ם ביותר 104 . נאום־התקצי ב הב א ש ל גלאדסטון , מ־ 7 באפרי ל
1864 , שיר־תהיל ה הוא , — נוס ח פינדא ר — להתקדמו ת בעשייודוץחי ם ולאושר ־
הע ם הממוז ג על־יד י "עוני" . מדב ר הו א ע ל המוני ם העומדי ם "ע ל תהו ם הדלות" , ע ל
ענפי־המסח ר ש״ל א על ה בה ם השכר" , ובסופ ו ש ל דב ר הו א מסכ ם א ת אושר ו ש ל
מעמד־הפועלי ם בדברי ם אל ה : "חיי ו ש ל אדם , בתשע ה מעשרה , אינ ם אל א מלחמ ה
למע ן הקיו ם בלבד" 105 . פרופסו ר פוסט , שאינ ו מוגב ל הגבלו ת רשמיו ת כגלאדסטון ,
מצהי ר בפירו ש : "כמובן , אינ י כופ ר בכך , שע ם גידו ל ז ה ש ל ההו ן(בעשרו ת השני ם
האחרונות ) הועל ו שיעורי־השכ ר בממון , אול ם ריו ח מדומ ה ז ה ברוב ו הגדו ל אינ ו

־ 109119£ ^ 19 11118 ... 16 ( 111 ) 6 * 11101 ; 91111081 6 ( 1 1:0 98 98109181119£ 80

0198868 10 1 ) 00911116 617 * 691:11 . . . 767 ! £0 1 ) 911 ¥6911:11 ! 01 1969191109 § 99 .
- £0£919 ־ 097192 ( 191 1116 10 696111 ( 1 601 * 19311 01 6 ( 1 91981 • • • 17 * 61 ( 01 * £1 01
. 0098919£1109 91 * 6961 § 01 0019910311168 1116 8 מ 01169£6 11 609986 ( 1 , 1109
719£ ! £70 669 ( 1 11976 * £001 1116 ,* 101161 * 1 79 ! £70 669 ( 1 11976 1011 * 1 1116 ¥11116 ^
, 1688 976 17 ־ 761 ו £0 01 69168 * 916, !711611161• 1116 6x11 ־ 1 997 91 !־ £091 1688
״. 897 £7689916 16 901 1 30 ג ל א ד ס טו ן בבי ת התחתו ן [ 01 009119098 110986 ] ,
16 באפרי ל 1863 . "מורנינ ג סטאר" , 17 באפריל .

104 עיי ן הנתוני ם הרשמיי ם בספר״הכחול : "מספרי ם סטאטיסטיי ם שוני ם בממלכ ה
המאוחדת . חל ק רביעי. ״ לונדו ן 1866 , עמ ' 266 ע ד 273 ואילך . במקו ם הסטאטיסטיק ה בדב ר
מוסדו ת ש ל יתומי ם וכר , יבולי ם לשמ ש הוכח ה ג ם הדיקלומי ם בבתבי־הע ת ש ל המיניסטרים ,
שה ם ממליצי ם ע ל מת ן נדוניו ת לילד י ביתיהמלוכה . כא ן ל א יקד ה לעולם , שתישכ ח התיקרות ם
ש ל אמצעי־המחיה .

105 - £99 ) 76£109 11191 01 07367 ( 1 1116 09 6 * 91 7110 ! 111086 * 01 1£ מ 7111 "

19 , 91 ( 1 18 11£0 1199199 . . . 190769863 901 0111678 19 . . . 79£68 ! " ,״( £671891
״. 9196 09868 091 01 169, 9 8179£§16 107 6X1816906 ( ג ל א ד ס ט ו ן , הבי ת

התחתון , 7 באפרי ל 1864 . ) הנוס ח בהאמאר ד הוא : 91 91076 1 ^ 7 993 ; 919 § ^

16 §§ 8179 9 , 09868 01 919307117 1116 19 , 91 ( 1 1116 1191999 18 71191 ! , 6 § 197
״ 107 6x1816906 [ובמלי ם כלליו ת יותר : מ ה ה ם חי י אדם , א ם ל א ברו ב המקרי ם מאב ק
לקיום. ] ״ ־ א ת הסתירו ת החותכות , הרצופות , בנאומייהתקצי ב ש ל גלאדסטו ן משנ ת 1863
ומשנ ת 1864 — מאפיי ן סופ ר אנגל י עלייד י הציטאט ה הבא ה מתו ך מוליי ר :

"הנ ה כ ך האדם . נקל ע מלב ן לשהוד .

יכחי ש ע ם חשיכ ה אש ר הרגי ש ע ם אור ,

טור ח לזולת , קש ח מנשו א לעצמו ,

דוגמ ת האופנ ה ימי ר רוח ו ועולמו. "

(״תיאוריי ת החליפי ן וכר״ , לונדו ן 1864 , עמ ׳ 135 ) .

538

23 . החו ק הכלל י ש ל ה ד,צב ר הקאפיטאליסט י

אל א הפסד , משו ם שרבי ם ממצרכי־המחי ה מתייקרי ם והולכי ם (והו א סבו ר — מחמ ת
יריד ת ערכ ן ש ל המתכו ת היקרות).. . העשירי ם מתעשרי ם עו ד יות ר במהירו ת רב ה
( 101161 • ! ׳ 9 11011 81-0% * 1 ),א ד אי־את ה מרגי ש כ ל התקדמו ת באות ה נוחיו ת

שזכ ו ב ה המעמדו ת העובדים.. . ה ם (הפועלים ) נעשי ם כמע ט עבדיה ם ש ל החניננים ,
שה ם חבי ם לה ם ממוך 106 .

בפרשיו ת ע ל יום־העבוד ה וע ל מנגנון־המכונו ת נחשפ ו לפנינ ו הנסיבות , כיצ ד
ייצ ר מעמד־הפועלי ם הבריט י א ת "הריבו י ש ל עוש ר ועוצמ ה ע ד כד י לשכר " בשבי ל
מעמדות־הרכוש . אב ל א ז העסיקנ ו הפוע ל בעיק ר בשע ת תיפקוד ו החברתי . כד י
להפי ץ או ר מל א ע ל חוק י ההצבר , חוב ה עלינ ו לעיי ן תו ך נתינת־דע ת ג ם במצב ו
מחו ץ לסדנה , במצ ב מזונותי ו ושיכונו . תחומ י ספרנ ו ז ה מחייבי ם אותנו , שנהי ה
נותני ם א ת דעתנ ו קודם־כ ל ע ל אות ו חל ק ש ל הפרולטאריו ן התעשיית י וש ל הפועלי ם
החקלאיים , ששכר ו גדו ע ביות ר — כלומד , ע ל דוב־רוב ו ש ל מעמד־הפועלים .

ואול ם קוד ם לכ ך ייאמר ו עו ד דברי ם אחדי ם ע ל הדלו ת הרשמית , כלומר , ע ל
אות ו חל ק במעמד־הפועלים , שקיפ ח א ת תנאי־קיומ ו — הו א ממכ ר כוח־עבודת ו —
והר י הו א מתקיי ם קיו ם עלו ב ע ל נדבות־הציבור . רשימ ת העניי ם הרשמיי ם מונ ה
באנגליה 107 : בשנ ת 1855 — 851.369 אנשים ; ב־ 1856 — 877.767 ; ב־ 1865 —
971.433 . בעטי ה ש ל מצוק ת הכותנ ה גאה־ועל ה מספ ר ז ה בשני ם 1863 ר 1864 ע ד
כד י 1.079.382 ו־ 1.014.978 אנשים . המשב ר ש ל שנ ת 1866 , שפג ע קשו ת ביחו ד
בלונדון , העמי ד במרכ ז זד , ש ל השו ק העולמ י — שמספ ר אוכלוסיית ו עול ה ע ל
•ממלכ ת סקוטי ה — תוספ ת ש ל דלי ם לשנ ת 1866 בשיעו ר 19,3% לעומ ת שנ ת
1865 , ובשיעו ר , 24,4% לעומ ת 1864 , ותוספ ת גדול ה מז ו בחדשי ם הראשוני ם ש ל
שנ ת 1867 לעומ ת 1866 . ע ם ניתו ח הסטאטיסטיק ה ש ל הדלו ת י ש להבלי ט שנ י
דברים . בתנוע ת העליי ה והיריד ה ש ל המונ י הדלי ם משתקפות , מצ ד אחד , התמורו ת
ד,פריודיו ת ש ל המעג ל התעשייתי . מצ ד השני , הסטאטיסטיק ה הרשמי ת בדב ר היקפ ה
האמית י ש ל הדלו ת מטע ה יות ר ויותר , במיד ה שמתפתחת־והולכ ת מלזזמת־המטמדווז ,
ומכא ן ג ם התודע ה העצמי ת ש ל הפועלים , ע ם גידול ו ש ל הצבר־ההון . למשל ,
האכזריו ת הבארבארי ת בהתנהגו ת ע ם הדלים , שעלי ה קבל ה בקול י קולו ת העתונו ת
האנגלי ת (״טיימס״ , ״פ ל מ ל גאזט ״ וכו׳ ) במש ך שת י השני ם האחרונו ת — אי ן ב ה
-משו ם חידו ש כל־עיקר . בשנ ת 1844 קוב ע פ . אנגל ם אות ם מעשי־זוע ה ממ ש
•ואות ה צריח ה חולפ ת — צביעות , הנמני ת ע ל "הספרו ת הסנסאציונית" . אול ם הריבו י
■האיו ם ש ל מזי־הרע ב ( !, 11011 י 3 ז! , 3181 0,7 11 ; 11 ־ 16 ) " ) בלונדו ן במש ך העשו ר האחרו ן
מעיד , לל א כ ל ספק , כ י קצ ה נפש ם ש ל הפועלי ם יות ר ויות ר בעבדו ת שבכית ־
העבוד ה נ 186 ן ±110 ! 0 < | 5 י 10 " י — מוסד־עונשי ן ז ה ש ל המצוקה .

106 ה . פוסט : ״עמדת ו הכלכלי ת וכו״ / עט ׳ 67 , 82 . מ ה שנוג ע לתלות ם — ההולכת ־
וגדל ה — ש ל הפועלי ם בחנוני , הר י ז ו תוצא ה ש ל תנודו ת מתגברו ת וש ל הפסקו ת בעיסוקם .

107 אנגלי ה — משמ ע תמיד : לרבו ת תלם ; בריטני ה הגדול ה — אנגליה , תלם , סקוטיה ;
הממלכ ה המאוחד ת — אות ן שלו ש ארצו ת וא ף אידלאנד .

108 או ר מיוח ד זרו ע ע ל ד,קידמה , שהושג ה מימי ו ש ל א . סמי ת וע ד כא ן — מתו ך כך ,

539

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

ב . שכבו ת ש ל מקבל י שכ ר גרו ע בתו ך מעמד־הפועלי ם התעשיית י בבריטני ה

בוא ו ונפנ ה עכשי ו א ל השכבו ת ש ל מקבל י שכ ר גרו ע בתו ך מעמד־זזפועלי ם
התעשייתי . בע ת מצוק ת הכותנה , בשנ ת 1862 , הוט ל ע ל ה ד " ר סמי ת מטעם ,
נזועצת־הסתרי ם [ 001111011 ■עע 1 ז? ] לבצ ע חקיר ה ע ל מצ ב התזונ ה ש ל פועלי ־
הכותנ ה הירודי ם בלאנקשיי ר ובצ׳שייר . הסתכלויותי ו במש ך שני ם רבו ת קודם־לכ ן
הביאוה ו לכל ל מסקנה , כ י ״כד י למנו ע בע ד מזזלו ת רעב ״ ( 11863868 ) £11:1011 זר 8131 )
צריכ ה התזונ ה היומי ת ש ל אשד . בינוני ת להכיל , לפחו ת 3900 גריי ן פחמ ן ו־ 180 גריי ן
חנקן , ואל ו התזונ ה היומי ת ש ל גב ר בינונ י צריכ ה להכיל , לפחו ת 3400 גריי ן פחמ ן
ו־ 200 גריי ן חנקן . לאמו ר : בשבי ל נשי ם — אות ו שיעו ר ש ל חומ ר מזי ן שישנ ו
בער ך בשנ י פונטי ם ש ל לחם־חיטי ם טו ב ! ובשבי ל גברי ם — ב־ 9 / י יות ר ! הממוצ ע
לשבו ע בשבי ל בוגרים , נשי ם וגברים , הו א לפחו ת 28.600 גריי ן פחמ ן ו־ 1330 גריי ן
חנקן . חישוב ו נתאמ ת למעש ה באופ ן מפתיע , לפ י שהתאי ם א ל כמות־המזונות .
העלובה , א ל הרמ ה שאלי ה נדחק ה תצרכת ם ש ל עובדי־הכותנ ה מחמ ת מצ ב מצוקתם .
ואמנ ם בדצמב ר 1862 הי ו מקבלי ם לשבו ע 29.211 גריי ן פחמ ן ו־ 1295 גריי ן חנקן <

בשנ ת 1863 פקד ה מועצת־הסתרינ ו [ 001111011 לערו ך חקיר ה ע ל מצ ב

המצוק ה בקר ב אות ו חל ק ממעמד־הפועלי ם האנגלי , שמזונותי ו גרועים־ביותר .
ד " ר סיימון , הפקי ד הרפוא י ש ל מועצת־הסתרים , בח ר לעבוד ה ז ו א ת הד " ר
ם מ י ת הנזכ ר למעלה . חקירת ו כוללת , מצ ד אחד , א ת הפועלי ם החקלאיים ! ומצ ד
השנ י — אורגי־משי , תופרות , עוש י כפפות־עור , סורגי־גרביים , אורגי־כפפות .
וסנדלרים . הסוגי ם האחרוני ם — פר ט לסורגי־גרביי ם — כול ם עירוניי ם הם . וכל ל
נקב ע בחקיר ה : לבחו ר בכ ל סו ג א ת המשפחו ת הבריאות־ביות ר והאמירו ת ביותר ■
מבחינ ה יחסית .

הועל ה כתוצא ה כללית , כ י ״ר ק בסו ג אח ד מ ן הסוגי ם הנבדקי ם — פועלי ם
העובדי ם בבתיה ם — עלת ה בקוש י אספק ת החנק ן הממוצע ת ע ל השיעו ר הנחש ב
במספי ק בצמצו ם (כלומר , מספי ק כד י למנו ע מחלוה־רעב) , בסו ג אח ר הוש ג שיעו ר
ז ה בקירוב ! ואל ו בשנ י סוגי ם שר ר מחסו ר — באח ד מה ם מחסו ר ר ב מאו ד — ה ן
בפחמ ן וה ן בחנקן . ית ר ע ל כן : לגב י המשפחו ת הנבדקו ת בקר ב האוכלוסיי ה
החקלאי ת נתברר , כ י יות ר מחמישי ת שביניה ן קיבל ו פחו ת מ ן השיעו ר הנחש ב
כמספי ק במזונוודשל־פחמ ן ! כ י יות ר משלי ש קיבל ו פחו ת מ ן השיעו ר הנחש ב
כמספי ק במזונוודשל־חנק ן ! וכ י בשלוש ה מחוזו ת (ברקשייר , אוקספודדשיי ר
וסומרסטשייר ) התזונ ה הממוצע ת המקובל ת הכיל ה שיעו ר בלתי־מספי ק ממזונות ־
של־חנקן 109 . בי ן הפועלי ם החקלאיי ם הי ו ניזוני ם פועל י אנגלי ה — החל ק העשי ר
ביות ר בממלכ ה המאוחד ת — בתזונ ה הגרועה־ביותר 110 . ובכל ל בי ן הפועלי ם

שהמונ ח ׳׳ 1£1101136 ־ 01 ז 1 ע " [ביח־עבוד ה לעניים ] עו ד משמ ש אצל ו פד , וש ם שם־נדד ף למונח :
י 'ז 3 ־ 301:01 ? : 111311 11 " [בית־החרושת] . ראה , למשל , בפתיח ת הפר ק ע ל חלוק ת העבוד ה : "מ י
שעסוקי ם בכ ל אח ד מענפי־העבוד ה השוני ם — לעתי ם תכופו ת אפש ר שיהי ו מקובצי ם באות ו
בית־עבוד ה ( 1£1101186 ע 0 ז!ד ). "

109 ״בריאו ת הציבור , דו״ ח ששי , לשנ ת 1863 ״ , לונדו ן 1864 , עט ׳ 13 .

1 . 19 ,שם , עני ' 17 ,

540

23 . הה 1 ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

החקלאיי ם נפל ה ההזנ ה הלקוי ה בעיק ר בחלק ם ש ל האש ה והילד , שכ ן "הגב ר מוכר ח
.לאכו ל כד י שיעש ה א ת מלאכתו" . מצוק ה חמור ה עו ד יות ר השתולל ה בקר ב הסוגי ם
ש ל הפועלי ם העירוניי ם שנבדקו . "הזנת ם גרוע ה כ ל כך , שמ ן ההכר ח הוא , לל א
כ ל ספק , כ י יחול ו מקרי ם רבי ם ש ל סיגו ף אכזר י ומסוכן. ״ (כ ל ז ה — "סיגוף " מצ ד
הקאפיטאליסט ! כלומר , סיגו ף ש ל פרישו ת מלשל ם בע ד אמצעי־המחי ה ההכרחיים ־
ביות ר לקיו ם העלו ב בלב ד ש ל עובדיו־״ידיו"!) 111

הטבל ה הבא ה מציינ ת א ת היח ס ש ל מצ ב התזונ ה בקר ב סוג י הפועלי ם העירוניי ם
לחלוטין , כפ י שנזכר ו למעלה , א ל מיד ת המינימו ם — לפ י הנחת ו ש ל ד״ ר סמי ת —
וא ל מידת־תזונת ם ש ל פועלי־הכותנ ה בימ י מצוקת ם הקש ה ביותר 112 :

הממוצ ע ש ל פחמ ן הממוצ ע ש ל חנק ן

שנ י הסיני ם לשבו ע לשבו ע

גיי ס גריי ן

חמיש ה מקצועו ת ש ל עבוד ה ביתי ת 28.876 1.192

פועל י חרוש ת מובטלי ם בלאנקשיי ר 28.211 1,295

הכמו ת המינימאלי ת שהוצע ה בשבי ל פועל י לאנקשייר ,

גברי ם ונשי ם במספ ר ש וו ה 28.600 1.330

מחציתם , ־ 6 % 2 , מ ן הנבדקי ם בסוגי־הפועלי ם התעשייתיים , ל א שת ו ביד ה כלל ,

28% ל א שת ו חלב . הממוצ ע ש ל מזונו ת נוזלי ם בשבי ל משפח ה לשבו ע הי ה נתו ן
בתנוד ה בי ן 7 אונקיו ת אצ ל התופרו ת ע ד ל־ 243/ 4 אונקיו ת אצ ל סורגי־הגרביים .
רוב ן ש ל אל ה של א קיבל ו חל ב כל ל הי ו התופרו ת בלונדון . כמו ת חומרי־הלח ם
שהגיע ו ליד י צריכ ה בשבו ע הית ה 7% פונ ט אצ ל התופרו ת ר 4 /! 11 פונ ט אצ ל
הסנדלרים , והשיעו ר הממוצ ע עמ ד ע ל 9,9 פ ׳ לשבו ע לכ ל בוגר . סוכ ר (צו ף וכר )
התנוד ד בי ן 4 אונקיו ת לשבו ע בשבי ל עושי־כפפו ת ש ל עו ר ע ד 11 אונקיו ת לסורגי ־
גרביי ם ; הממוצע־הכול ל לשבו ע בשבי ל כ ל הסוגי ם — 8 אונקיו ת לבוגר . הממוצע ־
הכול ל ש ל חמא ה (שמני ם וכד ) לשבו ע 5 אונקיו ת למבוגר . הממוצ ע ש ל בש ר
(חזי ר וכד ) לבוג ר התנוד ד בי ו 71/4 אונקיו ת לשבו ע אצ ל אורגי־המש י ובי ן
183/4 אונקיו ת אצ ל עושי־כפפו ת ש ל עור : הממוצע־הכול ל לסוגי ם השוני ם —
13,6 אונקיות . הוצאות־השבו ע לתזונת־הבוג ר העל ו ממוצעי ם כלליי ם אל ה : בשבי ל
אורגי־מש י 2 שיל . 2% פנסים : בשבי ל תופרו ת 2 שיל . 7 פנסים ! בשבי ל עושי ־
כפפות ־ ש ל עו ר 2 שיל . ^ 9 פ. : בשבי ל סנדלרי ם 2 שיל . 7% פ. : בשבי ל סורגי ־
גרביי ם 2 שיל . 4 /! 6 פנסים . בשבי ל אורגי־המש י במקלספיל ד על ה הממוצ ע ר ק 1 שיל .
2 ץ 8 פנסי ם לשבוע . הסוגים , שתזונת ם היתד , הגרועה־ביותר , היו : תופרו ת , אורגי ־
מש י ועושי־כפפו ת ש ל עור 113 .

ד " ר סיימון , בדין־וחשבו ן הכלל י של ו ע ל ענייני־בריאות , אומ ר ע ל מצ ב
תזונת י ז ה : "שמרובי ם המקרי ם לאין־שיעו ר בה ם תזונ ה לקוי ה מביא ה ליד י מחל ה
א ו מחריפ ה אות ה — יכו ל לאש ר כ ל מ י שמצו י אצ ל שירו ת רפוא י בקר ב העניים.. .

111 שם , עמ ׳ 13 .

112 שם , נספחות , עם ׳ 232 .

113 שם , עם ׳ 232 , 233 .

541

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

א ו אצ ל השירו ת בבתי־החולי ם ובמרפאות.. . ואולם , מנקוד ת השקפ ה ז ו י ש להוסי ף
לדעת י עו ד גור ם אח ד חשו ב מאו ד מבחינ ת הבריאות . מ ן הראו י לזכור , ב י אי ן
לשא ת מחסו ר במזו ן אל א מתו ך אי־רצו ן רב , וכ י בדי ד כל ל קיצו ץ גדו ל בתזונ ה
ל א יבו א אל א לאח ר שיקדמוה ו מחסורי ם אחרים . זמ ן ר ב לפנ י שתזונ ה בלתי ־
מספיק ה נעשי ת גור ם לעור ר דאג ה מבחינ ה היגיינית , זמ ן ר ב לפנ י שהפיזיולו ג
יחלי ט למנו ת א ת מספ ר הגרייגי ם ש ל חנק ן ופחמן , החוצצי ם בי ן החיי ם לבי ן מיתה ־
מרע ב — הר י משק־הבי ת כב ר נתרוק ן לחלוטי ן מכ ל נוחיו ת חומרי ת : הלבש ה
והסק ה — ודא י ששר ר בה ן מחסו ר יות ר גדו ל מששר ר במזונות ! וודא י ל א הי ה
כב ר מחס ה מתאי ם מפנ י תלאו ת האקלי ם ! שטח־הדיו ר ודא י נצטמצ ם ע ד ליד י
כ ך שהצפיפו ת עורר ה מחלו ת א ו החמירתן ! כמע ט של א נמצא ו כ ל כלי־בי ת
'ורהיטים ! אפיל ו הנקיו ן נעש ה דב ר יק ר א ו קש ה ! וא ם עו ד הי ו נסיונות , מתו ך כבו ד
עצמי , לקיי ם א ת הנקיון , חד י כ ל נסיו ן כז ה הי ה ב ו בד י לגרו ם יסוד י רע ב נוספים .
הדיר ה עצמ ה נמצא ה במקו ם שאפש ר לקנו ת קורת־ג ג בזי ל הזו ל — בשכונו ת
שהפיקו ח הסאנימאר י השי ג בדר ך כל ל תוצאו ת זעומו ת ביותר , במקו ם שהית ה
מיד ה פחות ה ביות ר ש ל ביוב , ש ל ניקוי־רחובות , ש ל הרחק ת טרדות־הציבור , במקו ם
שי ש הספק ת מי ם זעומ ה ביות ר א ו גרוע ה ביות ר ! וא ם בערי ם — במקו ם שי ש
שיעו ר זעו ם ביות ר ש ל או ר ואויר . כאל ה ה ן הסכנו ת הסאניטאריו ת שהעניו ת צפוי ה
לה ן כמע ט בודאו ת גמור ה — א ם מדוב ר בעניו ת מנוול ת הגורר ת אחרי ה חוס ר ש ל
מזוגות . ובעו ד שכ ל הדעו ת האל ה מסתכמו ת לשיעו ר איו ם ש ל סבנת־נפשו ת — הר י
חוס ר מזון , הו א כשלעצמו , משמ ש גור ם רצינ י ביותר.. . אל ה ה ם הרהור י צע ר וכאב ,
ביחו ד כשמעלי ם ע ל לב , כ י עניו ת ז ו הנדונ ה כאן , ל א הפועלי ם עצמ ם אשמי ם ב ה
מחמ ת עצלותם . בכ ל המקרי ם מדוב ר בעניות ה ש ל האוכלוסיי ה העובדת . גדול ה מכ ן :
אש ר לפועלי ם העובדי ם בביתם , הר י ע ל הרו ב מוארכ ת ע ד לאי ן שיעו ר עבודתם ,
שבשכר ה נקנ ה לח ם צ ר זה . והר י ברור , כ י ר ק במוב ן מוגב ל נית ן לומ ר שהעבוד ה
1 הזאת ] מקיימ ת א ת בעליה.. . אב ל בהיק ף יות ר רח ב אי ן בו , בקיו ם עצמ י ז ה מבחינ ה
נומינאלית , אל א משו ם דרך־עקיפין , ארוכ ה א ו קצר ה יותר , א ל הדלות" 114 .

הקש ר הפנימ י שבי ן יסוד י הרע ב בקר ב שכבו ת הפועלי ם החרוצים־ביות ר
במלאכת ם ובי ן הצריבה־הבזבזנות , א ם גס ה וא ם מעודנת , ש ל העשירי ם — בזבזנו ת
המיוסד ת ע ל ההצב ר הקאפיטאליסט י — קש ר ז ה אינ ו מתגל ה לפני ך אל א תו ך ידיע ת
חוקי־הכלכלה . מ ה שאי ן כ ן לגב י מצ ב הדיור . כ ל מסתכ ל לל א משוא־פני ם רואה , כ י
ככ ל שגדל ה שפע ת הרכזנ ו ש ל אמצעי־הייצור , כ ן תגד ל בהתא ם לכ ך הצטופפות ם
ש ל הפועלי ם במקו ם אח ד ; ומכא ן : ככ ל שתגד ל מהירו ת ההצב ר הקאפיטאליסטי ,
כ ן תגד ל מצוק ת הדיו ר ש ל הפועלים . תופע ה ז ו המלוו ה א ת קידמת־העושר , "שיפורן "
( 8 א 1 נ 16 מ 6 ^ 1-0 ק 1 מ 2 ) ש ל הערי ם תו ך שמקרקרי ם שכונו ת שנבנ ו בניי ה גרוע ה
ומקימי ם ארמונו ת בשבי ל בנקים , חנויות־״כל־בר ׳ וכר ! תו ך שסוללי ם רחובו ת
בשבי ל תחבור ה מסחרי ת ובשבי ל כרכרות־של־מותרו ת ; תו ך שמתקיני ם טראמי ם
עירוניי ם וכ ר — הכ ל רואי ם כ י תופע ה ז ו מבריח ה א ת העניי ם לתו ך מאורו ת גרועו ת

114 שם , עט ׳ 14 , 15 .

542

23 . הח 1 ק הכלל י ש ל דזהצב ר ד׳קאפיטאליסט י

ומצופפו ת יות ר ויותר . מצ ד שנ י הכ ל יודעים , שיוק ר הדירו ת עומ ד ביח ס הפו ך א ל
טי ב הדירות , ושמכרות־העוג י מנוצלי ם ביד י ספסר י הבתי ם בית ר מחי ם ובפחו ת
הוצאו ת משנוצל ו פע ם מכרו ת פוטוזי ס ג 5 . אופי ו המנוג ד ש ל ההצב ר הקאפיטאליסטי ,
וממיל א ג ם ש ל יחסי־הקניי ן הקאפיטאליסטיי ם בכלל 115 נעש ה כא ן מובל ט ע ד כד י
מוחשיות , שאפיל ו הדינינדוהחשבונו ת הרשמיי ם שבאנגליה , הדני ם בעניי ו וה ,
שופעי ם התקפו ת אפיקורסיו ת ע ל "הקניי ן וזכויותיו" . תקל ה ז ו מתקדמ ת וצועד ת יח ד
ע ם התפתחות ה ש ל התעשייה , ע ם הצב ר ההון , ע ם גידו ל הערי ם ו״השתפרות ך —
ע ד כד י כך , שעצ ם הפח ד מפנ י מחלו ת מידבקות , שאינ ן פוסחו ת ג ם ע ל "נכבדות" ,
הבי א לעול ם בשני ם 1847 ע ד 1864 ל א פחו ת מ־ 10 חוקי־פארלאמנ ט ש ל פיקו ח
סאגיטארי ; והבורגנו ת המבוהל ת בכמ ה ערים , כגו ן ליוורפול , ג לא זגו ׳ וכו , נ ק טד 1
פעול ה באמצעו ת העיריות . וא ף ע ל פ י כן , מכרי ז ד״ ר ס י י מ ו ן בקול , בדי ך
וחשבו ן של ו משנ ת 1865 , לאמור : "א ם לדב ר בדר ך כלל , נית ן לומ ר שתקלו ת
אל ו אי ן עליה ן פיקו ח באנגליה. ״ בפקוד ת מועצת־הסתרי ם נתקיימ ה בשנ ת 1864
חקיר ה ע ל תנא י הדיו ר ש ל הפועלי ם החקלאיים , ובשנ ת 1865 נתקיימ ה חקיר ה ע ל
תנאי־הדיו ר ש ל המעמדו ת העניי ם בערים . א ת עבודותי ו המצוינו ת ש ל ,ד " ר
יוליא ן הא ג ט ר [בעניי ן זה ] אנ ו מוצאי ם בדינים־וחשבונו ת השביע י והשמינ י
ע ל ״בריאות־הציבור ״ [״ 3:0811:11 116110 ?״] . לפועלי ם החקלאיי ם אשו ב אחר־־כך .
לגב י מצ ב הדיו ר בערי ם הרינ י מבי א כאן , כהקדמה , הער ה כללי ת מש ל ד " ר
סיימון : ״א ף ע ל פ י שמבחינ ה רשמית ״ — אומ ר הו א — "נקודת־השקפת י הי א
רפואי ת בלבד , הר י הומאניו ת פשוט ה דורשת , של א לעבו ר בשתיק ה ע ל ההשקפ ה
האחר ת לגב י תקל ה זו.. . ז ו [כלומר , הצטופפו ת יתירה] , משהי א מגע ת לשיאה , הר י
הי א מביאה , כמע ט בהכרח , ליד י שליל ה ש ל כ ל עדינות , ליד י אנדרלמוסי ה מסואב ת
ש ל גופי ם ותיפקודי ם גופניים , ליד י גילו י מערומי־הגו ף הסקסואליי ם — ע ד כד י
כך , שאי ן ז ה כב ר בגד ר האנושי י אל א בגד ר הבהמיי . להיו ת פרו ץ להשפעו ת אל ה —
הר י ז ה ניוון , ומ ן ההכר ח שהו א יעמי ק וישתר ש יות ר ויות ר בתו ך לב ם ש ל אלה ,
שעליה ם הו א ממשי ך לפעול . הילדי ם הנולדי ם בקלל ת הניוו ן הזה , מ ן ההכר ח שז ה
יהי ה להם , לעתי ם תכופות , טביל ה לבוש ת(זגנמ^ן! ! 0 ;)מ 1 .מזפודנן&מ ) . וכמ ה נטולת ־
תקוח , מעב ר לכ ל גבו ל ותכלית , הי א המשאל ה כ י בני־אדם , השרויי ם בתנאי־חיי ם
כאלה , ישאפ ו באח ד הימי ם להגי ע משא ר הבחינו ת לאות ה אויר ה ש ל ציביליזאציה ,
שמהות ה עומד ת ע ל טהר ת הגו ף והנפש" 6 " .

ראשונה־במעל ה למגורי ם מצופפי ם ואפיל ו פסולי ם לחלוטי ן לדיו ר האד ם —
לונדון . ״בשב י דברי ם בטו ח הו א כל־צרבו ״ — אומ ר ד״רהאגט ר — "ראשית ,
שי ש בלונדו ן בער ך עשרי ם שכונו ת גדולות , כ ל אח ת ב ת 10.000 תושבי ם בערך ,
שתנאיה ם האיומי ם עולי ם כמע ט ע ל כ ל מ ה שרא ה באנגלי ה במקומו ת אחרים ,

115 "בשו ם בתיב ת ל א נתרב ו כ ל כ ך זכויו ת האד ם למע ן זכויו ת הקניין , לעי ן השמ ש
וללא־בושה , כמ ו שנחרב ו לגב י תנאי־הדיו ר ש ל מעמד־העובדים . בכ ל עי ר גדול ה רשא י
את ה לראו ת מקום , שמקריבי ם ב ו קרבנו ת אד ם — מזבח , שאלפי ם עולי ם ב ו ע ל המוק ד
שנה־שנה , כקרב ן למול ך הבצע. ״ (ס . ל י י נ ג : ״אסו ן לאומי״ , עמ ׳ 150 . )

116 ״בריאו ת הציבור . דו״ ח שמיני״ . לונדו ן 1866 , עט ׳ 14 , העדה .

543

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

ותנאי ם אל ה ה ם כמע ט כול ם תוצא ה ש ל מצב־מדיו ר הגרועים ! ושנית , אות ו מצ ב
ש ל צפיפו ת ורעיעו ת הבתי ם בשכונו ת אל ה — הו א עת ה גרו ע הרב ה יות ר משהי ה
לפנ י עשרי ם שנים" 117 , "אי ו בכ ך הגזמ ה א ם אומרים , כ י החיי ם בבמ ה מחוזו ת
בלונדו ן ובניוקאס ל דומי ם לגיהנום" 118 .

וא ף אות ו חל ק ממעמ ד הפועלי ם השרו י במצ ב משומדיותר , וכ ן החנוני ם
הזעירי ם ושא ר היסודו ת במעמד־הבינונ י הזעיר , מתגלגלי ם יות ר ויות ר ונופלי ם לתו ך
השפעת ה ש ל קלל ה זו , ש ל תנאי־דיו ר נתעבי ם אלה , ככ ל שמתקד ם "שיפורך ׳
ש ל הערים , ואת ו מתקדמ ת הריסת ם ש ל רחובו ת ובתי ם ישני ם ! ככ ל שמתרבי ם בתי ־
החרוש ת וגד ל הזר ם האנוש י הזור ם א ל המטרופולין ! ולאחרונ ה — ככ ל שעול ה
שכר־הדיר ה ע ם עליי ת הרנט ה הקרקעי ת בערים . "שכר־הדיר ה על ה במיד ה גבוה ה
כ ל כך , שר ק מועטי ם מבי ן הפועלי ם יכולי ם להרשו ת לעצמ ם לשכו ר יות ר מחד ר
אחד" 119 . כמע ט שאי ן ל ך קניין־בי ת בלונדון , של א תרב ץ עלי ו חבור ה ש ל סרסורי ם
נ״ 611 מ 1161 ) 1 > 011 ״ ] . שכ ן מחי ר הקרק ע בלונדו ן לעול ם גבו ה מאו ד ביח ס להכנסותיו ,
השנתיות , משו ם שכ ל קונ ה תקותו־ספסרות ו היא , שעתי ד הו א למכרו , במוקד ם א ו
במאוחר , במחי ר הנקב ע מטע ם מושבעי ם במקר ה ש ל הפקע ת הקרק ע ( 106 •! ? זגמגג^ ) ,
א ו שירמה־ויזכ ה בעליית־ער ך יוצאת־מן־הכלל , מחמ ת שכנות ה ש ל הקרק ע למפע ל
עסק י גדול . והתוצא ה מכ ך — מסח ר סדי ר בקניי ת חוזי־דידה , שמועד ם מסתיי ם
והולך . "חזק ה עליהם , ע ל הג׳נטלמני ם העסוקי ם בעס ק הזה , שיעש ו א ת אש ר ה ם
עושי ם עכשי ו — שיסחט ו כמ ה שאפש ר לסחו ט מ ן הדיירים , כ ל זמ ן שי ש לה ם
דיירים , ולהשאי ר פחו ת ככ ל האפש ר לבאי ם אחריהם" 120 . שכר־דיר ה נוטלי ם לשבוע ,
ואי ן לה ם לאדוני ם האל ה שו ם סכנ ת הפסד . כתוצא ה מסליל ת מסילות־ברז ל בתו ך
העי ד "נגל ה בזמ ן האחרו ן במזרח ה ש ל לונדו ן המחז ה הזה : במוצאי־שב ת הי ו
משוטטו ת כמ ה משפחות , כשמטלטליה ן העלובים , כ ל רכוש ם בעול ם הזה , ע ל כתפן ,
בל א למצו א לעצמ ן מקום־מנוח ה אח ר אל א בבית־העבודה" 121 ־ . ובתי־העבוד ה
[לעניים ] כב ר מלאי ם ע ד אפ ם מקום , וה״שיפורים " שכב ר הוחל ט עליה ם מטע ם
הפארלאמנ ט אינ ם עומדי ם אל א בתחיל ת ביצועם . וא ם נעקרי ם הפועלי ם מדירותיה ם
מחמ ת הריס ת הבתי ם הישנים , הר י אי ן ה ם עוזבי ם א ת קהילתם , א ו שלכ ל היות ר
ה ם משתכני ם בקהיל ה הסמוכ ה לתחומיה . "מובן , שה ם מנסי ם להישא ר קרו ב ככ ל
האפש ר לבתי־מלאכתם.. . תו ך שה ם מחלקי ם דיר ה ש ל שנ י חדרי ם לשת י דירו ת

117 שם , עמ ׳ 89 . בנוג ע לילדי ם אש ר באות ן השכונו ת אומ ר ד״ ר האנטר : "שו ב אינ ם
בהיי ם כיו ם אנשים , שיספר ו לנו , כיצ ד הי ו מגדלי ם ילדים , לפנ י שהתחיל ה תקופ ה ז ו ש ל
הצטופפו ת דחוס ה ש ל פועלי ם ! ויה א ז ה נבי א פזי ז מ י שירצ ה לומ ר לנו , מ ה התנהגו ת יכו ל
את ה לצפו ת לעתי ד מדור־הילדי ם הגד ל עכשיו , שה ם משלימי ם א ת חינוכ ם בנסיבות ׳ שאול י
ל א הי ו כדוגמת ן באר ץ הזאת , לקרא ת פעולת ם העתידה־לבו א כ,מממדו ת דסוכנים ׳ — ילדים ,
הנשארי ם מחצית־הליל ה בחבי ת אנשי ם מכ ל הגילים , ערומים־למחצה , שיכורים , מנבלי־פ ה
ומחרחרי־ריב. ״ (שם , עמ ׳ 56 . )

118 שם , עמ ׳ 62 .

119 ״דו״ ח ש ל קצי ן הבריאו ת לשכונ ת ,סט . מארטי ן בשדות' , 1865 . ״

120 ״בריאו ת הציבור . דד ה שמיני. ״ לונדו ן 1866 , עט ׳ 91 .

121 שם , עם ׳ 88 .

544

23 . הח 1 ק הכלל י ש ל התצב ר הקאפיטאליסט י

כ ל אח ת ב ת חד ר אח ד וממלאי ם אות ן ע ד כד י הצטופפות.. . ואפיל ו משלמי ם שכר ־
דיר ה גבוה , הר י האנשי ם שנעקר ו מדירת ם כמע ט של א יוכל ו למצו א מעו ן טו ב
כמעונ ם הגרו ע שנצטרכ ו לעזוב . מחצי ת הפועלים.. . תושב י סטרנד.. . הלכ ו שנ י
מילי ן למקו ם עבודתם. " אות ו סטרנד , שהרחו ב הראש י ב ו מעור ר בל ב התיי ר הז ר
רוש ם מפוא ר מעושר ה ש ל לונדון , עשו י לשמ ש דוגמ ה בשבי ל הצטופפות ם ש ל
תושב י לונדון ; בקהיל ה אח ת שבאות ה שבונ ה מנ ה קצי ן הבריאו ת 581 נפ ש לאקר ,
א ף ע ל פ י שמחצי ת התימז ה נכלל ה [בתו ך שט ח השכונה] , מוב ן מאליו , כ י כ ל תקנ ה
ש ל הפיקו ח הסאניטארי , המגרש ת פועלי ם מתו ך שכונ ה אחת , על־יד י קרקו ר בתי ם
בלת י ראויי ם לדיו ר — כפ י שהי ה נהו ג ע ד כא ן בלונדו ן — אי ן ב ה אל א כד י לדחו ק
א ת הפועלי ם בית ר צפיפו ת בתו ך שכונ ה אחרת . ״אח ת מ ן השתיי ם — אומ ר ד " ר
האנט ר — א ו שייפס ק בהכר ח כ ל אות ו מהלך־העניינים , מחמ ת אינלתו , א ו
שתתעור ר אהדת־הציבור(!) , תו ך פעילות , למילו י החוב ה הראוי ה להקר א בל א
הפרז ה כל־שהי א בש ם חוב ה לאומי ת — לספ ק מחס ה לכ ל אות ם האנשים , שמחמ ת
חמרון־כי ם אינ ם יכולי ם להשי ג בכו ח עצמם , א ף ע ל פ י שי ש ביד ם להחזי ר א ת
הממו ן בשיעורי ם למ י שיספק ו לה ם א ת המחסה" 122 . בוא ו והעריצ ו אות ו צד ק
קאפיטאליסטי ! בעל־הקרקע , בעל־הבית , בעל־העס ק — א ם מנשלי ם אות ו על־יד י
שיפורי ם ן , ׳ 8 ;) 1611 ו 61 ^ 0 ־נס 1 מ 1 ״ ] 1 כגו ן סליל ת מסילת־ברזל , פתיח ת רחובו ת חדשים ,
וכ ר — ל א בלב ד שמקב ל הו א פיצויי ם מלאים . גדול ה מכ ן : בע ד "פרישותו " זו ,
שכפ ו עליו , צרי ך הו א לקב ל עוד , ע ל דע ת המקו ם וע ל דע ת הקהל , דמי־ניחומי ם
בצור ת ריו ח הוגן . ואל ו הפוע ל מושל ך א ל הרחוב , הו א ואשת ו וילד ו וכ ל מטלטלי ו ;
וא ם נדח ק הו א בהמוני ם מרובי ם א ל תו ך שכונות , שהעיריי ה משגיח ה בה ן ע ל
נימוסי ם ודרך־אר ץ — הר י מביאי ם אות ו לדי ן מטע ם הפיקו ח הסאניסארי !

חו ץ מלונדון , ל א הית ה בתחיל ת המא ה ה־ 19 א ף עי ר אח ת באנגליה , שמנת ה
100.000 תושבים . ור ק חמ ש ערי ם מנ ו למעל ה מ־ 50.000 כ ל אחת . כע ת י ש באנגלי ה
28 ערים , שיושבי ם בה ן 50.000 נפ ש ומעלה . ״תוצא ת התמור ה הזא ת — ל א ר ק
ריבו י עצו ם ש ל האוכלוסיי ה העירונית , אל א הערי ם הקטנות , שהי ו צפופות־ומצופפו ת
ע ד כאן , נעש ו מעת ה מרכזי ם מוקפי ם מכ ל $ב ר בניינים , ואינ ם פתוחי ם משו ם
צ ד לאיי ר ; והואי ל ובתי ם אל ה שו ב אינ ם נוחי ם לעשירים , נעזב ו ע ל יד ם והוחלפ ו
בפרברי ם משעשעים־יותר . הבאי ם במקומ ם ש ל העשירי ם משתכני ם בבתי ם הגדולי ם
לפ י יח ם ש ל משפח ה לכ ל חד ר וחד ר [...ומספקי ם דיו ר ג ם לשניים־שלוש ה דיירי '
משגה...] . וכ ך נוצר ה כא ן אוכלוסיי ה בבתים , של א נועד ו בשביל ה ושאינ ם נוחי ם ל ה
כלל , והסביב ה כא ן מביש ה באמ ת לגדולי ם והרסני ת לגב י הקטנים" 128 . כ ל שתגד ל
מהירו ת ההצב ר ש ל ההו ן בעי ר תעשייתי ת א ו מסחרית , כ ן תגד ל מהירו ת הזר ם
ש ל החומ ר האנוש י העומד־ ל ניצול , וכ ן עלובי ם יות ר משכנות־הארע י ש ל הפועלים .
מכאן , שניוקאםטל־טל־הטיין , מרכ ז למחו ז שופע־והול ך בתפוק ת הפח ם ומכרות '
המתכות , תופס ת א ת המקו ם השנ י אחר י לונדו ן בתופת־הדירות . ל א פחו ת מ־ 34.000

122 ״בריאו ת הציבור , דו״ ח שמיני. ״ לונדו ן 1866 , עט ׳ 89 .

123 שם , עט ׳ 55 , 56 .

הקאפיטא ל 35

545

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

נפשו ת מתגוררו ת ש ם בחדרי ם יחידים . לפנ י זמ ן קצ ר נהרס ו בפקוד ת המשטר ה
בניוקאסט ל ובגייטסהד , מספ ר ניכ ר ש ל בתים , מחמ ת סכנת ם הגמור ה לבריאות ־
הציבור , בניי ן הבתי ם החדשי ם מתקד ם באטיו ת יתירה , והמסח ר — במהירו ת יתירה .
וכ ך היתד , עי ר ז ו מלא ה וגדוש ה בשנ ת 1865 יות ר מבכ ל זמ ן קודם־לכן . כמע ט של א
הי ה א ף חד ר אח ד להשכיר . ד " ר . א מ ב ל ט ו ן , רופ א בית־החולי ם למחלות־קדה ת
בניוקאסטל , אומר : "אי ן להטי ל ספ ק בכך , ב י הסיב ה העיקרי ת להתמדת ה
ולהתפשטות ה ש ל מחל ת הטיפו ס היתה : הצטופפות ם ש ל יצורי ם אנושיי ם וזוהמ ת
דירותיהם . החדרים , שבה ם שרויי ם פועלים , נמצאי ם תכופו ת במבואו ת ובחצרו ת
אטומי ם ובלתי־בריאים . ואש ר לשטח , לאור , לאוי ר ולנקיון , הר י משמשי ם ה ם
דוגמאות־למופ ת ש ל מחסו ר ואי־בריאות , חרפ ה לכ ל חבר ה מתוקנת . כא ן שוכבי ם
ה ם בלילות , גברי ם ונשי ם וילדי ם — כול ם מעורבלי ם ומגובבי ם יחד ; ואש ר
לגברי ם — משמר־ליל ה רוד ף משמר־יו ם ומשמר־יו ם רוד ף משמר־ליל ה במחזורי ם
בלתי־פוסקים , ולפעמי ם ג ם נתקלי ם יחד , ע ד שאי ן המיטו ת מספיקו ת אפיל ו לחצ ן
במקצת . בכ ל הבתי ם הספקת־המי ם גרוע ה מאוד , וגרו ע מכ ן מצ ב בתי־ ד,מהראו ת :
מזוהמי ם הם , בלתי־מאווררים , מפיצי־מגיפות" 124 . שכ ר דיר ה בע ד ח 1 רי ם כאל ה
עול ה 8 פנסי ם ע ד 3 שיל . לשבוע . ״העי ר ניוקאסטל־על־הטיי ך — אומ ר ד״ ר
האנט ר—"מכיל ה דוגמ ה ש ל שב ט נאה־ביות ר מבני־ארצנו , שמחמ ת תנאי ם חיצוניים ,
תנא י בי ת ורחוב , יר ד תכופו ת ושק ע כמע ט בניוו ן ש ל פראים" 125 .

ע ם תנוד ת ההו ן והעבוד ה לכא ן ולכא ן אפשר , שמצ ב הדיו ר בעי ר תעשייתי ת
היו ם יהי ה נוח , א ך מח ר שו ב יהי ה מחריד . א ו אפש ר ששלטונות־־הבניי ה בעי ר
יתעורר ו סוף־סו ף לעקו ר א ת התקלו ת הקשות־ביותר . א ך מח ר יפשו ט
כארב ה מחנ ה ש ל מהגרי ם אירי ם קרועים־ובלואי ם א ו ש ל פועלי ם ירודי ם מ ן
החקלאו ת האנגלית . והנ ה משכנים־אורזי ם אות ם במרתפי ם ובמזוות , א ו שנוטלי ם א ת
בית ו ש ל הפועל , בית־הוג ן ע ד כא ן—והופכי ם אות ו ל״הקדש" , שאורחי ו מתחלפים ־
והולכי ם במהירו ת יתירה , ממ ש כאיכסו ן הקלגסי ם בימ י מלחמ ת שלושים־השנה .
והנ ה דוגמה : ברדפורד . הקרת ן מ ן העיריי ה עו ד הי ה עסו ק כא ן בתיקונ י העיר .
ונוס ף לכ ך הי ו כאן , בשנ ת 1861 , עו ד 1751 בתי ם פנויים . והנ ה ב א פתאו ם שיגשו ג
העסקים , שע ל כ ך צו ח ככרוכי ה בח ן ר ב כל־ב ך לפנ י זמ ן מוע ט הליבראל י הענו ג
מ ר פורסטר , ידי ד הכושים . ע ם שיגשו ג העסקי ם ב א כמובן , זרם־שטפו ן ש ל נחשול י
"חיל־המילואים" , א ו "עודף־האוכלוסיי ה היחסי" , הגאי ם תמיד . הדירו ת המ ם ואבו ת
במרתפי ם ובדירי ם — נתונו ת ה ן ברשימ ה (הער ה 126 ) , שד״ ר האנט ר קיב ל אות ה

124 ״בריאו ת הציבור , דו״ ח שמיני. ״ לונדו ן 1866 ׳ עט , 149 .

125 שם , עט ׳ 50 .

126 הנד , רשימ ה מא ת סוכ ן חברת־ביטו ח לפועלי ם בברדפורד :

רהו ב וולקאן , מס ׳ 122 חד ר 1 , 16 נפ ש

״ לאמליי , מס 7 13 " 1 , 11 "

״ באואר , מס ׳ 41 ״ 1 , 11 "

״ פורטלאנד , מס ׳ 112 ... . ״ 1 , 10 "

״ הארדי , מם ׳ 17 ..... . ״ 1 , 10 "

״ נורת , מס ' 18 ..... . ״ 1 16 "

546

23 . הח 1 ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

מיד י סוכ ן חברת־ביטו ח — דר ו בה ן ע ל הרו ב פועלי ם שהי ו מקבלי ם שכ ר הוגן .
הלל ו הודיעו , שמוכני ם ה ם לשל ם ברצו ן בע ד דירו ת טובות־יותר , איל ו יכל ו להשיגן .
ה ם וב ל אש ר לה ם הולכי ם ומשתקעי ם בניוו ן ובמחלות , ובו־בזמ ן אות ו ליבראלי־ענו ג
פורסטר , חב ר הפארלאמנט , מתמוג ג בדמעו ת ע ל ברכותי ו ש ל חופש־המסח ר וע ל
רווחיה ם ש ל אישי־ברדפורד , בעלי־המוחי ן הגדולים , העושי ם בצמ ר סרו ק
[ 1 ) 81:6 ־ 001 . ד " ר בל , אח ד מרופאי־העניי ם ש ל ברדפורד , מסבי ר בדין־וחשבו ן
של ו מ־ 5 בספטמב ר 1865 , כ י התמות ה האיומ ה בקר ב חולי־בקדח ת אש ר במחו ז
עבודת ו נובע ת מתו ך תנא י דיורם . ״במרת ף קט ן אחד , שמידותי ו 1500 דג ל מעוקבות.. .
יושבי ם עשר ה אנשים.. . רחו ב וינצ׳נט , ככ ר גרין־איי ר וליי ם מכילי ם 223 בתים , ובה ם
1450 דיירים , 435 מיטו ת ו־ 36 בתי־מחראות.. . ע ל כ ל מיט ה — וכא ן אנ י כול ל כ ל
ערימ ה ש ל סמרטוטי ם מזוהמי ם וישני ם א ו ג ל ש ל נסור ת — 3,3 נפ ש בממוצע , כמ ה
מה ן משמשו ת משכ ב ל־ 5 א ו 6 אנשי ם ; כמ ה מ ן האנשי ם — כ ך מספדי ם ל י —
אי ן לה ם כ ל משכ ב לחלוטין , ישני ם ח ם בבגדיה ם הרגילי ם ע ל גב י לוחו ת קרשי ם —
צעירי ם וצעירו ת נשואי ם ובלתי־נשואים , כול ם ערימ ה אחת . ואי ן אנ י צרי ך להוסיף ,
כ י כמ ה מ ן המשכנו ת הלל ו ה ם מאורות־סרחו ן אפלות , טחובות , מסואבות , בלתי ־
ראויו ת לחלוטי ן לשמ ש דיר ה לבני־אדם ; הנ ה המרכזים , שמה ם יוצאו ת
המחל ה והמית ה ומתפשטו ת בקר ב התושבי ם הנתוני ם בתנאי ם טובים־יות ר
( 01111181:811068 ־ 1 011 > £00 * 0 ) — והר י ה ם שנתנ ו לה ן לשי ח ולרקו ב בתוכנו" 127 .

א ת המקו ם השליש י במצוקת־חדירות , אחר י לונדון , תופס ת בריסטול . "בריסטול ,

13 נפ ש

,1

חד ר

, . . .

רחו ב נורת , מס ׳ 17 . . .

8 מבוגרי ם

,1

//

+ 9

" וויימר , מס ׳ 19 . .

12 נפ ש

,1

//

. . .

״ גץבט , מס ׳ 56 . .

3 משפחו ת

,1

//

. . .

״ ג׳ורג׳ , מס ׳ 150 . .

11 נפשו ת

,1

//

מס ׳ 11

" רייפל־־קורט , מאריגייט ,

" 10

,1

11

. . *

״ מארשאל , מם ׳ 28 .

3 משפחו ת

,3

//

, . ,

״ מארשאל , מס ׳ 49 .

18 נפשו ת

,1

"

* . *

״ ג׳ורג / מם ׳ 128 . .

" 16

,1

//

4 *

״ ג׳ורג׳ , מם ׳ 130 . .

" 17

,1

//

4 4 *

״ אדוארד , מס ׳ 4 . .

2 משפחו ת

4

"

* 4 *

״ ג׳ורג ׳ מס ׳ 49 . .

" 2

4

//

9 4 9

״ יורק , מס ׳ 34 . . .

26 נפשו ת

4

//

מרתפי ם

״ סול ט פי י . . . .

8 נפשו ת

מרת ף 4

* 4 4

ריג׳נ ט סקוויי ד ... .

" 7

4

"

4 4 4

" 7

4

//

רחו ב ב ק פראט , משומ ש כסדנ ת

ך "

4

//

4 4 4 4

ש ל חרש־נחוש ת . .

" 6

4

//

4.44

רחו ב אבן־עזר , מס ׳ 27 ,

(״בריאו ת הציבור , דו״ ח שמיני. ״ לונדו ן 1866 , עט ׳ 111 . )
127 שם , עמ ׳ 114 .

547

התהלי ך ש ל הצבד~ההו ן

העי ר העשיר ה ביות ר באירופה , שופע ת עוב י ברלט־ביות ר (״^ 61 ^ 0 ( 1 ^ 131 ״ )
ומצוק ה ש ל דיור 128 .

ג . ע ם הגודי־ מ

— •י ־ ד

אנ ו פוני ם עכשי ו לשכבת־אוכלוסייה , שמוצא ה מ ן הכפ ר ועיסוק ה ברוב ה
הגדו ל — בתעשייה . משמש ת הי א חיל־הרגלי ם הק ל ש ל ההון , והו א מטי ל אותו , לפ י
הצורך , עתי ם לכא ן ועתי ם לכאן . חי ל זה , א ם אינ ו שרו י במסע , הר י הו א "חונה" .
עבוד ת הנןדי ם משתמשי ם ב ה לפעולו ת שונו ת ש ל בניי ה וניקוז , לליבו ן לבינים ,
במשרפו ת סיד , לסלו ל מסילות־ברזל , וכיוצ א באלה . מחנ ה זה , עמוד־מגיפ ה נודד ,
מכני ם לתו ך המקומות , שבקרבת ם הו א נוט ה א ת אהל ו — מחלת־אבעבועות , טיפוס ,
חולירע , אדמת , וכר 129 . במפעלי ם שי ש בה ם משו ם השקע ת סכומי ם ניכרים , כגו ן
בניי ת מסילת־ברז ל וכד , בעל־המפע ל עצמ ו הו א המספ ק ע ל הרו ב לגייס ו צריפי־ע ץ
וכיוצ א באל ה מעי ן כפרי ם ארעיים , לל א כ ל תקנו ת ש ל בריאות , מחו ץ להשגחת ם
ש ל השלטונו ת המקומיי ם — וי ש בכ ך משו ם ריו ח טו ב לאדו ן הקבלן , המנצ ל א ת
הפועלי ם ניצו ל כפול , כחיילי־התעשיי ה וכשוכרי־דירו ת כאחד . הדיי ר בצריף־העץ ,
הפוע ל החקלא י וכד , עלי ו לשל ם 3 ,1 , 4 , שילינגי ם לשבוע , הכ ל לפ י מספ ר החורי ם
בצריף , א ם 1 , 2 , א ו 3 חורים 130 . דיינ ו בדוגמ ה אחת . בספטמב ר 1864 — כ ך מודי ע
ד״ ר ם י י מ ו ן — הגיע ה ליד י המיניסט ר לענייני־פנים , ס ר ג׳ורג , גריי , הקובלנ ה
הבא ה מא ת יושב־רא ש הועד ה לחיסו ל טרדו ת [ 10¥31 0011111111:166 מ 6 מ 14111831106 ]
בקהיל ת סונאוקס : "ע ד לפנ י שניכרעש ר חוד ש ל א הי ו שומעי ם בקהילתנ ו אל א
לעתי ם נדירו ת מאו ד ע ל מקר י אבעבועות . ימי ם מועטי ם לפנ י הזמ ן ההו א התחיל ו
כא ן בעבודו ת ש ל סליל ת מסילת־ברז ל מלואישא ם לטאנבריג ׳ ; מלב ד מד , שהעבודו ת
העיקריו ת נעש ו בשכנו ת הסמוכה־ביות ר לעי ר הזאת , הר י התקינ ו כא ן א ת המחס ן
הראש י לכ ל המפע ל כולו , ועל־כ ן הי ו עסוקי ם כא ן בהכר ח הרב ה אנשים . והואי ל
ואי־אפש ר הי ה לאכס ן א ת כול ם בבתים , עמ ד הקבלן , מ ר ג ׳ י י , והתקי ן בנקודו ת
שונות , לאור ך קרהמפעל , צריפי ם למשכ ן הפועלים . בצריפי ם אל ה ל א הי ה ל א
איורו ר ול א תיעול , וחו ץ מז ה הי ו מלאי ם ומצופפי ם בהכרח , משו ם שכ ל דיי ר —
ותהי ה משפחת ו גדול ה כאש ר תהי ה — אנו ס הי ה לקח ת דיירי־משנה , א ף ע ל פ י
שבכ ל צרי ף ל א הי ו אל א שנ י חדרי ם בלבד . התוצאו ת הי ו — לפ י הדיך־וחשבו ן
הרפוא י שהגי ע לידינ ו — כ י בלילו ת אנוסי ם הי ו מסכני ם אל ה להתענו ת בכ ל עינוי י
חנק , ובלב ד של א יסבל ו מ ן הסרחונו ת מפיצי־המגיפות , שהי ו עולי ם ממקווי־המי ם
המזוהמי ם ומבת י המחראו ת אש ר ע ל י ד החלונו ת ממש . סוף־סו ף הוגש ה ל,ועד ה
לחיסו ל טרדות ׳ קובלנ ה כתוב ה ביד י רופא , שבא ה ליד ו ההזדמנו ת לבק ר בצריפי ם
האלה , והו א תיא ר בדברי ם חריפי ם ביות ר א ת מצב ם מבחינ ת הדיו ר וא ף הבי ע א ת
חששותי ו לתוצאו ת רציניוודביות ר — אל א א ם כ ן ינקט ו אמצעי ם סאניטאריי ם
מסוימים . לפנ י שנ ה אח ת בקירו ב הבטי ח מ ר ג ׳ י י להתקי ן צרי ף מיוחד , שאפש ר

128 שם , עמ ׳ 50 .

129 ״בריאו ת הציבור , דו״ ח שביעי. ״ לונדו ן 1865 , עם ׳ 18 .

130 שם , עמ ׳ 165 .

548

23 . הח 1 ק הכלל י ש ל ההצב ד הקאפיטאליסט י

יהי ה להרחי ק לש ם א ת האנשי ם המועסקי ם ע ל יד ה מי ד כשיפרצ ו ביניה ם מחלו ת
מידבקות . ע ל הבטחת ו ז ו חז ר ב־ 23 ביול י שנ ה ז ה אב ל א ם ב י מא ז ניתנ ה אות ה
הבטח ה נתרחש ו בצריפי ו כמ ה מקרי ם ש ל מחל ת אבעבועות , וא ף חל ו שנ י מקרי -
מוו ת מאות ה מחל ה — הר י ל א נק ט הל ה שו ם אמצעי ם לקיי ם הבטחת ה ב־ 9
בספטמב ר ש . ז . מס ר ל י הרופ א מ ר קלסו ן ע ל מקרי־־אבעבועו ת חדשי ם באות ם
צריפי ם עצמ ם ותיא ר א ת התנאי ם כא ן כמחפירי ם ביותר . לידיעת ך (המיניסט ר
לענייני־פנים ) על י להוסיף : בקהילתנ ו י ש בי ת מבודד , קרו י בית־המגיפה , הנוע ד
בשבי ל חברי־הקהיל ה א ם יחל ו במחלו ת מידבקות ! בי ת ז ה הי ה תפו ס ז ה כמ ה
חדשי ם ללא־הפס ק על־יד י חולי ם כאלה , וג ם עכשי ו הו א תפו ס על־ידם ! במשפח ה
אח ת מת ו חמיש ה ילדי ם מאבעבועו ת ומקדחת . בתקופ ה ש ל חמיש ה חדשי ם ש ל
השבה , מ־ 1 באפרי ל ע ד 1 בספטמבר , הי ו בקהילתנ ו ל א פחו ת מ־ 10 מקרי־מוו ת
מאבעבועות , ארבע ה מה ם בצריפי ם האמורי ם למעלה ; א י אפש ר לקבו ע א ת מספ ר
האנשי ם שהי ו חול י אות ה מחל ה — א ם כ י ידו ע שרבי ם ה ם — כיו ן שהמשפחו ת
שקודו ת ככ ל האפש ר להעלי ם א ת הדבר" 131 .

הפועלי ם במכרות־הפח ם ובשא ר המכרו ת נמני ם ע ל אות ם הסוגי ם ש ל הפרול ־
טאריו ן הבריטי , שמקבלי ם שכ ד טוב־ביותר . באיז ה מחי ר השיג ו שכ ר ז ה — צוי ן
כב ר במקו ם אחר 132 . כא ן אנ י סוק ר סקיר ה חטופ ה א ת תנאי־דיורם . כל ל הוא , שמנצ ל
המכרה , בי ן א ם הו א בע ל המכר ה ובי ן א ם הו א חוכר , מקי ם מספ ר צריפי ם בשבי ל
ידי ו [פועליו] . ה ם מקבלי ם צריפי ם ופחמי ם להסק ה "חנם" , כלומר , הלל ו ה ם זזל ק
משכרם , המשתל ם מגופ ו נ&מט^ ת ת!] . ומ י שאי ן להשכינ ם בדר ך ז ו מקבלי ם תמור ת
ז ה 4 לי״ ש . לשנה . אזורי־המכרו ת הלל ו מושכי ם אליה ם עד־מהר ה אוכלוסיי ה
מרובה , המורכב ת מפועלי־המכרו ת גופ ם ומאומני ם וחנוני ם וכיוצא־באלה , המתרכזי ם
מסבי ב לראשונים . כא ן גבוה ה הרנט ה הקרקעית , כבכ ל מקו ם שי ש ב ו אוכלוסיי ה
צפופה . וע ל כ ן מתאמ ץ קבלן־המכר ה להעמי ד ע ל שטח־בניי ן צ ר ככל־האפשר , ע ם
הכניס ה א ל המכרות , א ת מספ ר הצריפי ם הנדרשי ם לו , ול א יותר , כד י לכנס־לארו ז
א ת "ידיו " ע ל משפחותיהן . וא ם נפתחי ם בקרב ת מקו ם מכרו ת חדשי ם א ו מתחדש ת
תפוקת ם ש ל מכרו ת ישני ם — מתרב ה הדוחק . ע ם בניי ת הצריפי ם אי ן נותני ם א ת
הדע ת אל א ע ל בחינ ה אחת : "פריזשותו " ש ל בעל־ההו ן מכ ל הוצאוז־במןומנים ,
שאינ ה בגד ר ש ל בלתי־נמנ ע לחלוטין . "הדיו ר ש ל הכורי ם וש ל שא ר הפועלי ם

131 שם , עמ ׳ 18 , הערה . הממונ ה ע ל בתי־המחס ה לעניי ם ש ל האיגו ד צ׳אפל־ארלזדפרי ת

מודי ע לרש ם הכלל י [ 3,1 י 161 ז 6 ג ) לאמו ר : "בדובהול ס התקינ ו המ ה מערו ת

בתו ך גבע ה גדול ה ש ל אפר־הסי ד [הפסול ת ש ל כבשני־הסיד ] ; במערו ת אל ו משתמשי ם לצרב י
דיור , וה ן תפוסו ת על־יד י פועלי ם ואחרים , העסוקי ם בבניינ ה ש ל מסילת־ברז ל אש ר בסביב ה
זו . המפרו ת צרו ת ומחובות , לל א ביו ב ולל א בתי־כיסא , בל א שו ם סידו ר ש ל איורור , ור ק
בתקר ת המער ה נעש ה ה 1 ר , שמשתמשי ם ב ו כבארובה . מחמ ת אות ה תקל ה פשט ה כא ן ז ה זמ ן
ידו ע מחלת־האבעבועות , שגרמ ה לכמ ה מקרי־מוו ת (בקר ב הטדוגלודיטי ם [שוכנ י המערות]). "
(שם , הער ה 2 . )

132 הפרטי ם שהובא ו בעמ ׳ 408 ואיל ך מתייחסי ם בעיק ר לפועלי ם במכרות־הפהם . ע ל
המצב , הגרו ע עו ד יותר , במכרות־המתכו ת — השוו ה הדו״ ה ש ל הועד ה המלכותי ת משנ ת
1864 , שחוב ר בנאמנו ת רבה .

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

הקשורי ם במכרות , בנורתאמברלנ ד ודארוזם ״ — אומ ר ד״רג׳וליאןהאנט ר —
"אפש ר והוא , בדר ך כלל , הגרו ע והיקר־ביות ר מסו ג זה , שאפש ר למצא ו באנגלי ה
באמת־מיד ה רחב ה — פר ט לקהילו ת הדומו ת אש ר במונמאותשייר.. . הקש ה מכ ל :
הצטופפות ם ש ל בני־־אד ם הרב ה בחד ר אחד ? קטנ ו ש ל מגרש־הבניין , שנערמי ם
עלי ו בתי ם הרב ה ? חוס ר מי ם והיעד ר בתי־מחראו ת ? גיבו ב תכו ף ש ל בי ת אח ד ע ל
גג ו ש ל בי ת שנ י א ו חלוק ת הבתי ם לדיוטו ת ( 83,1:8 — באופ ן שהצריפי ם השוני ם
מהווי ם דיוטו ת בנויו ת באנ ך ז ו ע ל גב י זו). " החוכ ר מטפ ל בעניי ן זה , כאיל ו הית ה
השכונ ה כול ה מחנה־ארע י ול א מוש ב קבוע״ 133 . ״תו ך מילו י ההוראו ת שניתנ ו לי ״ —
אומ ר ד״רסטיוונ ם — "ביקרת י ברו ב הכפרי ם הגדולי ם ש ל המכרו ת שבדארהם.. .
מלב ד מקרי ם מועטינדביות ר היוצאי ם מ ן הכלל , הר י כל ל גדו ל הוא , של א נעש ו
שו ם צעדי ם להבטי ח א ת בריאו ת התושבי ם — וכל ל ז ה נכו ן יהי ה לגב י כ ל הכפרי ם
הללו.. . כ ל הכורי ם כפותי ם (כפותים - ״ 011118 ( 1 ״ , ביטו י הלקוח , כמוה ו כצמיתות =
1326 ) 011 ( 1 , מתקופ ת האנגריה ) למש ך שנים־עש ר חוד ש לחוכ ר(״ 168866 ״ ) של ־
המכר ה א ו לבע ל המכרה.. . א ם הכורי ם משמיעי ם תרעומות , א ו מקניטי ם איך־שהו א א ת
המשגי ח ("ע ¥6 \ ¥16 " ) , הר י מטי ל הו א סימ ן א ו ציו ן אח ר בצ ד שמותיהם , וע ם
ה׳התקשרות ׳ השנתי ת החדש ה נותני ם לה ם פיטורין.. . נדמ ה ל י כ י שו ם סו ג מ,שיטו ז
תשלום־השכ ר בסחורות ׳ [׳ 816111 ^ 8 *[סגז•!! , ] אינ ו עלו ל להיו ת גרו ע כ ל כ ך מז ה
השכי ח במחוזו ת אל ה צפופי־האוכלוסין . הכור ה אנו ס לקבל , בחל ק משכירותו , בי ת
בתו ך סביב ה ממאר ת ; אי ן ביד ו למצו א עזר ה לעצמו , ובעצ ם ספ ק גדו ל הוא , א ם
מישה ו אח ר יוכ ל לעזו ר ל ו — חו ץ מבעליו , (והר י צמי ת הו א מכ ל הבחינו ת
[ 861-1 3 086 גך 111 ק 1 ) 311 6111:8 ; 1 מ 311 1 116 18 10 ] ) , ובעלי ו ז ה נמל ך תחיל ה במאז ן
של ו — והתוצא ה בטוח ה כמע ט לל א ספק . לעתי ם תכופו ת מקב ל הכור ה מיד י בעלי ו
ג ם א ת אספקת־המי ם ; בי ן א ם טובי ם חמי ם ובי ן א ם רעים , הכור ה צרי ך לשל ם בעדם ,
א ו נכו ן יותר , אנו ס להסכי ם שינכ ו ל ו א ת תמורת ם משכרו" 134 .

תהו ! משהו א ב א בפולמוס , ע ם "דע ת הקהל " א ו ג ם ע ם משטר ת הבריאות , אינ ו
מתביי ש כ ל עיק ר "ללמ ד זכות " ע ל התנאים , שה ם קצת ם מסוכני ם וקצת ם מחפירים ,
בתוכ ם הו א חוב ש א ת תיפקוד ו ש ל הפוע ל ודיור ו — בטענה , שי ש צור ך בכ ך כד י
לנצ ל א ת הפוע ל ביתר־ריוח . כ ך הו א הדב ר כשההו ן פור ש מלנקו ט אמצע י הגנ ה
בפנ י מנגנון־מכונו ת מסוכ ן בבית־החרושת , מלהתקי ן אמצעי־־איודו ר ובטחו ן במכרו ת
וכר . וב ך ג ם כא ן לגב י דיור ם ש ל פועל י המכרות . ד " ר ס י י מ ו ן , הפקי ד הרפוא י
ש ל מועצודהסתרים , אומ ר בדין־והחשבו ן הרשמ י של ו : "כסניגורי ה ע ל תנאי־הדיו ר
המבישים" . טוענים , שמכרו ת מנוצלי ם כרגי ל בדר ך ש ל חכירה ? שהתקופ ה שי ש
ל ו לחוכ ר עניי ן בכ ך (במכרו ת הפח ם החכיר ה הי א כרגי ל ל־ 21 שנים ) איננ ה ארוכ ה
כ ל כך , שירא ה כדא י לעצמ ו ליצו ר תנאי־דיו ר טובי ם בשבי ל פועלי ו וכ ן בשבי ל
אנש י המקצו ע וכיוצא־באל ח הנמשכי ם אחר י המפעל ? שאפיל ו א ס לב ו הי ה נוט ה
לנהו ג בעניי ן ז ח בנדיבות , הר י בעליו , בע ל הקרקע , הי ה מסכ ל בדר ך כל ל א ת

133 ״בריאו ת הציבור , דו״ ח שביעי. ״ לונדו ן 1865 , עט ׳ 180 , 182 .

134 שם , עט ׳ 515 , 517 .

23 . הח 1 ק ד.כלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

מחשבת ו זו . שב ן דרכ ו ש ל ז ה להטי ל עלי ו [צ ל החובר] , בתור ת רנט ה קרקעית ,
תוספת־תשלו ם מופרז ת בע ד הרשו ת להקי ם כפ ר הוג ן ונ 1 ח ע ל פנ י האדמ ה לדיו ר
הפועלי ם העסוקי ם בקניינ ו שמתח ת האדמ ה * ואות ו מחי ר שי ש ב ו משו ם גזיר ה
(א ם אי ן ז ו גזיר ה ממש) , הו א המרחי ק ג ם אחרים , שאפש ר ויהי ו רוצי ם לבנות . ל א
יה א ז ה מתאי ם לתכלי ת הדין־וחשבו ן שלנו , א ם אכנ ס בויכו ח ע ל נכונות ה ש ל
סניגורי ה זו . וא ף אי ן מ ן הצור ך לעסו ק כא ן בשאל ה : א ם ידאג ו לדיו ר הגון , ע ל
מי" . יחול ו ההוצאות , ע ל בע ל הקרקע , ע ל החוכר , ע ל הפוע ל א ו ע ל הציבור . אול ם
בפג י עובדו ת מחפירו ת כאלה , שנחשפ ו בדיני ם והחשבונו ת המצורפי ם לכא ן (ש ל
ד״ ר האנטר , ד״ ר סטיוונ ס וכר) , הר י מות ר לדרו ש תיקו ן המעוות.. . באי ם ומשתמשי ם
בזכויו ת יש ל בעלות־הקרק ע כד י לעשו ת עוו ל ציבור י גדול . בע ל הקרקע , בחזק ת
בעל־המכוה , ב א ומזמי ן מושב ה תעשייתי ת לעבו ד באחוזתו ? ובחזק ת בע ל השט ח
העליו ן ש ל הקרק ע הו א מונ ע בע ד הפועלים , שהו א עצמ ו כינסם , למצו א לעצמ ם
דיר ה הוגנ ת במקו ם שמוט ל עליה ם לחיות . ואל ו חוכר־המכרו ת (הנצל ן הקאפיטא ־
ליסטי ) אי ן ל ו כ ל עניי ן מבחינ ה כספי ת להתנג ד לחלוק ה ז ו ש ל העסק ? יוד ע הו א
יפדדיפה , שא ם מופרזו ת תביעותי ו ש ל בעל־הקרקע , הר י התוצאו ת ל א יפגע ו בו ;
והפועלים , שעליה ם יחול ו התוצאות , נבערי ם מדע ת ה ם ול א יידע ו א ת עד ך זכויותיה ט
הסאניטאריות , ובתי־דיר ה מתועבים־מזוהמי ם ביות ר ומי־שתיי ה נרפשי ם ביות ר
לעול ם ל א ישמש ו גורמי ם ראויי ם ל,שביתה , " 135 .

ד . השפע ת המשברי ם ע ל אות ו חל ק במעמד־הפועלים , המקב ל תשלו ם טוב־ביות ר

לפנ י שאעבו ר א ל הפועלי ם החקלאיי ם ממש , יודג ם כא ן בדוגמ ה אחת , כיצ ד
משפיעי ם המשברי ם אפיל ו ע ל אות ו חל ק במעמד־הפועלי ם שמקב ל שכ ר טוב־ביותר ,
ע ל האריסטוקראטי ה שבו . ייזכ ר הדבר : שנ ת 1857 הביא ה עמ ה אח ד המשברי ם
הגדולים , שכ ל מעג ל תעשיית י מסתיי ם בכך . התארי ך הב א עמ ד לחו ל בשנ ת 1866 .
לאח ר שכב ר נסתמ ן המשב ר באזורי־התעשיי ה ממ ש על־יד י מצוק ת הכותנה ,
שהבדיח ה הרב ה הו ן מתו ך תחום־ההשקע ה הרגי ל ודחפ ה אות ו א ל המרכזי ם הגדולי ם
ש ל מוש ב השו ק הממונ י — קיב ל הפע ם המשב ר אופ י פינאנס י בעיקרו . המשב ר
פר ץ בחוד ש מא י 1866 — ואו ת לכ ך שימש ה התמוטטות ו ש ל אח ד הבנקי ם הענקיי ם
שבלונדון , שגרר ה אחרי ה התמוטטו ת מהיר ה ש ל כמ ה וכמ ה חברוודלרמאו ת
פינאנסיות . אח ד מענפי־העס ק הגדולי ם שבלונדו ן שפגע ה בה ם השואה , היד . הבניי ן
ש ל אניות־הברזל . שוע י העס ק הז ה ל א ר ק שהגדיש ו בתקופת־הרמאו ת א ת סא ת
הייצו ר לאין־שיעור , אל א נוס ף ע ל כ ך נתחייב ו ג ם בחוזי ם לקבלנויו ת עצומו ת מתו ך
השער ה ספסרית , שמקו ר האשרא י יתמי ד לזרו ם בשפע , כמקודם . עכשי ו חל ה ובא ה
נסיג ה איומה , הנמשכ ת ג ם בענפי־ייצו ר אחרי ם ש ל לונדו ן ע ד היו ם הזה , סו ף מאר ם
1867 " 13 . והרינ י להבי א כאן , לציו ן מצב ם ש ל הפועלים , א ת הקט ע הב א מתו ך

135 שם , עם ׳ 16 .

136 ״חרפת־רע ב בסיטונו ת בקר ב עני י לונדון ! 0£ ¥110168316 ]■" )

("!• 001 ? 1011 ) 1.011 116 * ...בימי ם האחרוני ם הודבק ו ע ל חומו ת לונדו ן פורעו ת גדולות ,
המביאו ת תוכ ן מוז ר זה : ,פרי ם שמנים ! בני־אד ם רעבים ! הפרי ם השמני ם עזב ו א ת
ארמנותיהם , ארמנות־הזכובית , כד י לפט ם א ת העשירי ם במשבנות־ ד,מותרו ת אש ר להם ? ואל ו

551

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

הסקיר ה המפורט ת ש ל כת ב ה״מורנינ ג סטאר" , שביק ר בתחיל ת 1867 במרכזי ־
הסבלו ת העיקריים . ״במחוזו ת ש ל איסט־אנ ד [מזר ח לונדון ] — פופלאר , מילוול ,
גרינויץ / דיטפורד , ליימהאוס , קאנינג־טאו ן — שרויי ם הי ו לפחו ת 15.000 פועלים ,
ה ם ומשפחותיהם , במצ ב ש ל דחקו ת מוחלטת ; ד 3000 מכונאי ם מומחי ם הי ד עסוקי ם
בפיצו ץ אבני ם בחצ ר ביודהעבוד ה (אחר י מצוק ה במש ך מחצי ת השנ ה ויותר).. .
ר ק בקוש י גדו ל יכולת י להגי ע א ל שע ר בית־העבודה , משו ם שצבא ו עלי ו המונ י
רעבים.. . הלל ו חיכ ו לקבל ת כרטיסיהם , א ך ל א הגיע ה עדיי ן השע ה לחלוקתם .
החצ ר — שט ח מרוב ע גדול , ומסבי ב ל ו סככ ה פתוחה , וערימות־ערימו ת גדולו ת ש ל
של ג כיס ו א ת אבנ י המרצפ ת בטבור ה ש ל החצר . כא ן ג ם הי ו שטחי ם קטני ם מגודרי ם
גדר י זרד , מעי ן דירי ם לצאן , בה ם הי ו עובדי ם האנשי ם בימי ם יפים ; א ך ביו ם
ביקור י הי ו הדירי ם מכוסי ם שלג , ושו ב ל א יכו ל אי ש לשב ת בהם . וא ף ע ל פ י כ ן
עסוקי ם הי ו האנשים , בתו ך הסככ ה הפתוחה , בניפו ץ אבני־ריצו ף לפ י שיט ת
מאק׳אדם . כ ל אח ד — מושב ו ע ל אב ן גדול ה — הי ה מקי ש בפטיש 1 הכב ד ע ל השח ם
המכוס ה כפור , ע ד אש ר פיצ ץ - צ א וחשו ב ! — 5 בושלי ם אבנים , וא ז סיי ם עבוד ת
יומ ו וקיב ל א ת שכרו : 3 פנסי ם [גרו ש ורבע ] ופת ק למזונות . במקו ם אח ר בחצ ר
עמ ד צרי ף ע ץ קטן , מוכ ה רככה , ומשפתחנ ו א ת דלת ו ראינ ו והנ ה הו א מל א אנשי ם
צפופי ם ומצופפי ם כת ף לכתף , כד י שיחמ ם אי ש א ת רעה ו בחום־גופ ו ובהב ל פיהו .
ה ם הי ו עסוקי ם בהפרד ת נעור ת ש ל פשתי ם והי ו מתוכחי ם בשעת־מעשה , מ י יוכ ל
לעבו ד זמ ן ר ב ביות ר כשיקב ל כמו ת מסוימ ת ש ל מזונו ת — משו ם שכו ח הסב ל
הו א שהי ה כא ן עניי ן ש ל כבו ד [•נג 1161 פ 110 ׳ 1 >; 1 ט 01 (!] . בבית־עבוד ה ז ה בלבד.. . הי ו
7000 .. . מקבל י תמיכה.. . הרב ה מאו ת ביניהם.. . עו ד לפנ י 6 א ו 8 חדשי ם הי ו מרויחי ם
שכ ר גבו ה ביות ר שמשלמי ם לאומנים.. . מספר ם הי ה גדו ל פ י שניי ם ויותר , איל ו
היינ ו מוני ם ג ם א ת אלה , שא ם כ י הוציא ו א ת חסכונותיה ם ע ד הפרוט ה האחרונה ,
עדיי ן מסרבי ם ה ם לפנו ת לעזר ת הקהיל ה — משו ם שעו ד נשאר ו תח ת יד ם מע ט
דברי ם לתת ם בעבוט . משיצאת י מבית־העבוד ה שוטטת י ברחובות , ע ל הרו ב בנויי ם
בתי ם קטני ם בנ י דיוט ה אחת , המרובי ם בסביב ה ז ו ש ל פופלאר . מורה־דר ך שימ ש
ל י חבר־הוע ד ש ל הפועלי ם המובטלים.. . ביקור י הראשו ן הי ה אצ ל פוע ל במפעלי ־
ברזל , שהי ה בט ל מעבודת ו ז ה עשרי ם ושבע ה שבועות . מצאת י א ת האי ש יוש ב ע ם
משפחת ו בחדר־אחור י קטן . החד ר ל א נתרוק ן עדיי ן מכ ל רהיטיו , והא ש בער ה
בתנור . והי ה צור ך בכך , כד י להג ן ע ל הרגליי ם היחפו ת ש ל הילדי ם הקטני ם מפנ י
חבורות־כפור , שכ ן שר ר בו־ביו ם קו ר ע ז ומר . ע ל גב י טס , מו ל אח־חאש , היתד ■

האנשי ם הרעבי ם נעזבו־לאנחו ת במאורותיהם , וש ם ירקב ו ויוציא ו א ת נשמתם. , אות ן מודעו ת
ע ל תכנ ן המבשר־רעו ת הולכות־ומודבקו ת בהפסקו ת מסוימות . נמחק ה מהדור ה אח ת מה ן
א ו הודבק ו עליה ן דפוסי ם אחרי ם — מי ד מדביקי ם מודעו ת חדשות , א ם במקו ם הקוד ם וא ם
במקו ם פומב י אה ר דומ ה לו.. . דב ר זה.. . מעל ה ע ל הזכרו ן א ת האגודו ת המהפכניו ת החשאיות ,
שהכינ ו א ת הע ם הצרפת י לקרא ת המאורעו ת ש ל שנ ת 1789 .. . בשע ה זו , בעו ד פועלי ם אנגלי ם
ע ל נשיה ם וטפ ם מתי ם מקו ר ומרעב , הר י מיליוני ם ש ל זה ב אנגל י — תוצר ת העבוד ה
האנגלי ת — מושקעי ם בעסקי ם שברוסיה , בספרד , באיטלי ה ובשא ר ארצות־חוץ. " ("ריינולדפ ׳
ניוזפייפר״ , 20 ביאנוא ד 1867 ) .

552

23 . הח 1 ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסטי ־

מוטל ת כמו ת ש ל נעורת־פשתן , שהאש ה והילדי ם הי ו עסוקי ם בצביטתד , תמור ת
הסיו ע שהי ו מקבלי ם מ ן הקהילה . הבע ל עב ד בחצר־האב ן שבבית־העבוד ה בע ד
מנ ה מסוימ ת ש ל מזונו ת ו־ 3 פנסי ם ליום . הו א חז ר ז ה עת ה הבית ה לארוחת־הערב ,
רע ב מאוד , בפ י שסיפ ר לנ ו — וחיו ך עצו ב ע ל שפתי ו — וסעודת ו עמד ה ע ל פרוסו ת
אחדו ת ש ל לח ם בשומ ן וספ ל טד , ללא־חלב.. . הדל ת השנייה , שדפקנ ו בה , נפתח ה
ביד י אש ה בשנות־־העמידה , שהכניס ה אותנו ׳ לל א אמיר ה כ ל שהיא , א ל חדר־אחור י
קט ן ; כא ן ישב ו כ ל בגי־משפחתה , דמומי ם ועיניה ם נעוצו ת בא ש הגוסס ת במהירו ת
יתירה . שממון־יאו ש כזה , חוסר־תקנ ה כז ה מרחפי ם הי ו מסבי ב לאנשי ם האל ה
ובתו ך חדר ם הקטן , של א היית י רוצ ה לשו ב ולחזו ת בכך . ,הלל ו ל א עש ו ול א כלום ,
אדוני ׳ — אמר ה האשד , והצביע ה ע ל ילדי ה — ,כלו ם ל א עש ו במש ך 26 שבועו ת ;
וכ ל כספנ ו אז ל — כ ל אות ן עשרי ם לי״ש , שחסכנו , אנ י ואביהם , בימי ם טובים ־
יותר , כשחשבנו , שז ה יספי ק קצ ת להבטי ח מעמדנו , א ם נגי ע לזמ ן של א נוכ ל עו ד
לעבוד . יבי ט אדוני! ׳ — קראה , כמע ט בפראות , והוציא ה פנקס־הבנק , שהכ ל נרש ם
ב ו בהלכ ה : ג ם חסכונו ת הממו ן שהוכנס ו וג ם משיכוודהממו ן ! וכ ך יכולנ ו לראות ,
מ ה הית ה תחילת ו ש ל רכו ש קט ן זה , ע ם התשלו ם הראשו ן ש ל 5 שילינגים , וכיצ ד
הל ך ועלה , מעט־מעט , ע ד שהגי ע לס ך 20 לי״ש , וכיצ ד חזר־וגמ ס אחר־כך , ע ד
שהסכו ם יר ד ויר ד מלירו ת לשילינגים , והנ ה ב א הרישו ם האחרו ן ונט ל מ ן הפנק ס כ ל
ערכו , ושו ב ל א הי ה ראו י אל א לצו ר ע ל פ י צלוחית . משפח ה ז ו הית ה מקבל ת סיו ע
מבית־העבוד ה — שהי ה מספ ק לה ם כד י ארוח ה זעומ ה אח ת ליום , ול א יותר.. . ביקורנ ו
הב א הי ה אצ ל אשת ו ש ל פוע ל במפעלי־ברז ל ; בעל ה הי ה עסו ק בשעת ו במספנות .
מצאנ ו אות ה חול ה מחמ ת מחסו ר בתזונה , שכוב ה בבגדי ה ע ל מזרו ן ומכוס ה בצמצו ם
בחתיכ ת שטיח , שכ ן כ ל כלי־המיט ה ניתנ ו לבית־העבוט . טיפל ו ב ה שנ י ילדי ם
מסכנים , שמרא ה פניה ם העי ד בהם , כ י ה ם עצמ ם זקוקי ם לטיפו ל רפואי , ממ ש כמ ו
האם . תשע ה עש ר שבועו ת ש ל בטל ו־,־מאונ ס הביא ו אות ם למצ ב ז ה ; והאם , שסח ה
א ת פרש ת עבר ה המר , הית ה גונח ת ונאנחת , כאיל ו אבד ה כ ל אמונת ה בעתי ד טו ב
יותר , שיבי א ניחו ם ושילום.. . ע ם צאתנ ו מ ן הבית , ר ץ וב א אחרנ ו צעי ר אח ד
וביקש , שניכנ ס א ל בית ו ונראה , שמ א י ש לעשו ת משה ו לטובתו . אש ה צעירה , שנ י
ילדי ם נאים , צרו ר ש ל תעודות־עבו ט וחד ר חשו ף ורי ק — הנ ה הכל , שהי ה ביד ו
להראו ת לנו. "

והנ ה קט ע מתו ך עתו ן טור י [שמרני ] ע ל שיירי־חבל י המשב ר משנ ת 1866 .

ואי ן לשכוח , שהקצ ה המזרח י ש ל לונדון , עלי ו מדוב ר כאן , משמ ש ל א ר ק מרכ ז
לבניי ת אניות־ברזל , המוזכר ת בטקס ט הפר ק הזה , אל א ג ם מרכז ה ש ל ז ו שקרוי ה
"עבוד ה ביתית" , שלעול ם משלמי ם בעד ה למט ה מ ן המינימום . "מחז ה מבהי ל נרא ה
אתמו ל בחל ק ש ל המטרופולין . וא ף ע ל פ י שאלפ י המובטלי ם מהקצ ה המזרח י ע ל
דגליה ם השחורי ם ל א הפגינ ו הפגנ ה המוני ת [ 6111113886 ] , א ף ע ל פ י כ ן הי ה הזר ם
האנוש י מרהי ב למדי . נזכור , כמ ה סובלי ם אנשי ם אלה . ה ם גוועי ם ברעב . ז ו העובדה ,
פשוט ה ואיומה . י ש 40.000 כאלה.. . בימינ ו באח ת השכונו ת ש ל אות ה מטרופולי ן
מופלא ה — דל ת לי ד דלת , בצ ד הצבר ו העצו ם והענק י ש ל עושר , שהעול ם ל א רא ה
כמות ו — ארוזים־דחוקים , לס ת לי ד לסת , 40.000 אנשי ם נטולי־יש ע ומזי־רעב .

553

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ו

אלפי ם אל ה פורצי ם ונדחקי ם עכשי ו לתו ך השכונו ת האחרו ת < הללו , שכ ל ימיה ם
ה ם דעבים־למחצה , צועקי ם א ת צעק ת מצוקת ם לתו ך אזנינו ! ה ם צועקי ם ע ד לב ־
השמי ם * ה ם מספרי ם לנ ו ע ל משכנותיה ם העלובי ם והרעועי ם ; ה ם מספרי ם לנו ,
שאי ן ה ם יכולי ם למצו א לעצמ ם עבודה , וא ף אי ן תועל ת שיפשט ו יד . משלמ י מסי ־
המקום , ה ם עצמ ם נדחקי ם א ל ס ף תהו ם חדלו ת מחמ ת תביעותיה ם ש ל כוהנ י
הקהילה. ״ ("סטאנדארד" , 5 באפרי ל 1866 . )

הואי ל ומנה ג מקוב ל הו א ע ל בעלי־ההו ן האנגלים , לתא ר א ת בלגי ה כגן־עד ן
ש ל הפועל , ע ל שו ם ש״דזופ ש העבודה ״ — או , וז ה היינדהך , ״חופ ש ההו ף — אינ ו
מקופ ח ב ה ל א על־יד י עריצות ן ש ל האגודות־המקצועיו ת ול א ע ל יד י חוקי־בתי ־
החרושת , עליכ ן ייאמר ו כא ן דברי ם אחדי ם ע ל "אושרו " ש ל הפוע ל הבלגי . ודא י
אי ן ל ך מומח ה מעמיק־יות ר במסתורי ן ש ל אוש ר ז ח מ ן המנו ח מ ר ד י ו ק פ ט י ו ,
מ י שהי ה מפק ח ראש י ע ל בתי־הכל א ומוסדות־הצדק ה בבלגיה , וכ ן חב ר הנעדר ■
המרכזי ת לסטאטיסטיק ה הבלגית . נפת ח א ת חיבורו : "התקציבי ם הכלכליי ם ש ל
מעמדו ת העובדי ם בבלגיה״ , בריס ל 1855 . כא ן אנ ו מוצאים , בי ן השאר , משפחת ־
עובדי ם תקינ ה בבלגיה , שהכנסותי ה והוצאותי ה מחושבו ת לפ י נתוני ם מדויקים ־
ביותר , ואחר־כ ך מושווי ם תנא י תזונת ה א ל תזונת ו ש ל החייל , ש ל ©לח־הצ י וש ל
האסיר . המשפח ה עומד ת ע ל "אב , א ם וארבע ה ילדים" . מש ש נפשו ת אל ה "יכולו ת
ארב ע למצו א תעסוק ה מועיל ה כ ל השנה " ז מניחים , ש״אי ן ביניה ם ל א חולי ם ול א
בלתי־כשרי ם לעבודה״ , שאי ן כא ן ״הוצאו ת למטרו ת דתיות , מוסריו ת ושכליו ת —
חו ץ מהוצא ה פעוטה־ביות ר בשבי ל כסאו ת בבית־היראה" , וא ף אי ן "תשלומי ם
לקופו ת ש ל חסכו ן א ו ש ל ביטו ח לע ת זיקנה" , וכ ן אי ן "הוצאו ת לדברי־מותרות ,
וכיוצ א באל ו מ ן ההוצאו ת המיותרות" . ואול ם ניתנ ה רשו ת לא ב ולב ן הבכו ר לעש ן
טאבא ק ולבק ר ביו ם א ׳ בבית־־המרז ח — ולש ם כ ך הוקצב ו לה ם 86 סנטימי ם
תמימי ם לשבוע . "מתו ך סיכום־כול ל ש ל השכ ר הנית ן לפועלי ם בענפי־עס ק שוני ם
יוצא , שהממוצ ע הגבו ה ביות ר ש ל שכר־יו ם הו א 1 פראנ ק 56 סנט . לגברים , 89
סנט . לנשים , 56 סנט . לנערי ם ו־ 55 סנט . לנערות . א ם נעש ה א ת החישו ב לפ י שע ר

זה , יעל ו הכנסותי ה ש ל המשפחה , לכ ל היותר , לס ך 1068 פראנקי ם לשנה.. . במשפח ה

זו. . . שחשבגו ה לטיפוסית , חישבנ ו א ת כ ל ההכנסו ת שיכולו ת לבו א בחשבון , אול ם
א ם נזקו ף שכר־עבוד ה ע ל חשבונ ה ש ל הא ם במשפחה , הרינ ו מעוררי ם א ת השאל ה
ש ל הנהל ת מש ק הבית . מ י ידא ג לכלכלת ו הפנימית ? מ י יטפ ל בילדי ם הקטני ם ו
מ י יכי ן א ת הארוחות , מ י יכבס , יטלי א ו הנ ה הדילמה , העומד ת בפנ י הפוע ל ואינ ה
מרפ ה ממנו. "

בהתא ם לכך , ז ה תקצי ב [ההכנסות ] ש ל המשפחה :

. . — 468 פד ׳

300 ימי־עבוד ה בשכ ר 1,56 פר ׳ ליו ם .

האב ,

" 267. — . .

״ 0,89 ״ ״ .

" "

האם ,

" 168— . .

״ 0,56 ״ ״ .

" "

הנער ,

" 165— . .

״ 0,55 ״ ״ .

" "

הנערה ,

בסך־הפ ל —. 1068 פר ,

554

23 . החו ק ד,כלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליטט י

הוצאו ת המשפח ה לשנ ה וגרעונ ה הי ו פגיעי ם לסכומי ם הבאים , איל ו היתו ן
תזונ ת הפוע ל כתזונת ד ש ל :

מל ח הצ י 1828 פר ' גדעו ן 760 פר '

חיי ל 1473 " ״ 405 "

אסי ר 1112 ״ ״ 44 "

״הנ ה רואים , כ י ד ק משפחות־עובדי ם מועטו ת יכולו ת להגיע , ל א נגי ד : לממוצ ע
ש ל המל ח א ו ש ל החיי ל — אל א אפיל ו לממוצ ע ש ל האסיר . בממוצ ע על ה כ ל
אסי ר בבלגי ה בשני ם 1847 ע ד 1849 63 סנטימים , ולעומ ת הוצאו ת החזקת ו ש ל
הפוע ל ליום , י ש כא ן הפר ש ב* 13 סנטימים . מ ן ההכר ח להעי ר עוד , כ י בבית־הכל א
י ש צור ך להבי א בחשבו ן הוצאו ת אדמיניסטראצי ה ושמירה , א ך מהצ ד השנ י אי ן
האסירי ם צריכי ם לשל ם בע ד שיכונם.. . כיצ ד ייתכן , איפוא , שמספ ר ר ב ש ל פועלי ם —
ואפש ר לומ ר : רוב ם המכרי ע — חיי ם בקימו ץ עו ד יותר־גדו ל מז ה 7 אי ן זאת.. .
אל א שמשתמשי ם ה ם בתחבולות , שסוד ן ידו ע ד ק לפוע ל לבדו ; תו ך שהו א מקטי ן
א ת מנותי ו היומיו ת ; תו ך שהו א מחלי ף לח ם חיטי ם בלח ם שיפו ן ? תו ך שהו א אופ ל
פחו ת בש ר א ו שהו א פוס ק בכל ל מלאכו ל בשר , וכ ן לגב י חמא ה ותבלין ? תו ך
שה ם מסתפקי ם בדיר ה ב ת חד ר אח ד א ו שנ י חדרים , . וכא ן דחוקי ם יח ד כ ל בנ י
המשפחה , נערי ם ונערו ת ישני ם אל ה בצ ד אלה , תכופו ת ע ל גב י מצע־תב ן אחד ?
תו ך שה ם חוסכי ם בהלבשה , ברחיצ ה ובעניינ י צניעות ? תו ך שה ם מותרי ם ע ל
שעשועי ם ביו ם א׳ ? בקיצור : תו ך שמטילי ם ע ל עצמ ם צמצומי ם מכאיבי ם ביותר .
משהגי ע פע ם הפוע ל לגבו ל קיצונ י זה , הר י עליי ה קטנ ה ביות ר במחי ר המזונות ,
הפסק ת העבודה , מחל ה — י ש בכ ך כד י להגבי ר א ת מצוקת ו ש ל הפוע ל ולהשלי ם
א ת כליונ ו הגמור ? מתרבי ם והולכי ם החובות , נפס ק האשראי , הבגדי ם והרהיטי ם
ההכרחיי ם ביות ר מועברי ם לבית־העבוט , וסופ ה ש ל משפח ה ז ו שהי א מבקש ת
להכני ס אות ה לרשימ ת הדלים" 137 . ואמנ ם כ ל שינו י ק ל ביות ר במחי ר אמצעי ־ ו ו מחי ה
ההכרחיי ם ביות ר גור ר אחריו , באות ו "גן־עד ן ש ל בע ל ההון" , שינו י במספר ם ש ל
מקר י המוו ת והפשעים ! (רא ה המאניפס ט ש ל החבר ה ננ 1 < 31 [, 80113 ; 24413,1 ] : "הפלמי ם
קדימ ה 1 ״ [״ ! 1111 ^ ¥00 ת 6 ^ת 11 מ ¥1£1 06 : ״ ] , בריס ל 1860 , עט ׳ 15 , 16 . ) כ ל בלגי ה
מונ ה 930.000 משפחות , וביניה ן י ש לפ י הסטאטיסטיק ה הרשמי ת : 90.000 משפחו ת
ש ל עשירי ם (בוחרים ) = 450.000 נפ ש ? 390.000 משפחו ת ש ל המעמד־הבינונ י
הזעיר , בעי ר ובכפר , שחל ק גדו ל ממנ ו שוק ע ויור ד לתו ך הפרולטאריו ן = 1.950.000
נפש . ובסו ף י ש 450.000 משפחו ת פועלי ם = 2.250.000 נפש , שביניה ן נהנו ת
המשפחות־למופ ת מ ן האוש ר שתוא ר ביד י דיוקפטיו . מבי ן 450.000 משפחו ת
העובדי ם — 200.000 ויות ר ברשימ ת הדלים !

ה . הפרולטאריו ן החקלא י הבריט י

האופ י המנוג ד ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י וש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י אינ ו
ב א בשו ם מקו ם ע ל גילוי ו האכזרי־יות ר מאש ר בהתקדמות ה ש ל החקלאו ת (לרבו ת
גידו ל בהמות ) האנגלי ת ובנסיגת ו יש ל הפוע ל החקלא י האנגלי . לפנ י שאדר ש א ל
מצב ו כיום , הר י סקיר ה חטופ ה ע ל עברו . החקלאו ת המודרני ת באנגלי ה תחילת ה
137 ד י ו ק ם ט יו : ״תקציבי ם כלכליי ם וכר״ , עמ ׳ 151 , 154 [ 156 ] .

555

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

באמצ ע המא ה ה־ 18 , א ף ע ל פ י שהמהפכ ה ביחסי־הקניי ן הקרקע י — והי א ששימשד .
בסי ם ונקודת־מוצ א לשינו י באופ ן הייצו ר — חל ה הרב ה זמ ן קודבדלכן .

א ם נק ה א ת הנתונים , שמבי א ארתו ר י א נ ג — סוק ר דייקן , א ם ג ם הוגה ־

דעו ת שטח י — בדב ר העוב ד החקלא י בשנ ת 1771 , הר י נמצא , כ י תפקיד ו ש ל ז ה
האחרו ן אינ ו אל א עלו ב ביותר , לעומ ת קודמ ו בסו ף הנזאו ז ה־ 14 , "כשהעובד. "
אפש ר הי ה ל ו לחיו ת חי י שפ ע ולצבו ר עושר" 138 , ול א כל־שכ ן לגב י המא ה ה־ 15 ,
"אות ו ת 1 ר הזה ב ש ל הפוע ל האנגל י בעי ר ובכפר" . א ך אי ן אנ ו צריכי ם להפלי ג
רחו ק כ ל כך . בחיבו ר מאל ף ביות ר משנ ת 1777 אנ ו קוראים : "החוכ ר הגדו ל על ה
והגי ע כמע ט לרמת ו ש ל ז ה (מ! ; 2611116111 1116 ) [בעל־הקרקע]) , ואל ו הפוע ל החקלא י
המסכ ן מדוכ א ע ד עפר . מצב ו העלו ב יתבל ט במילוא ו א ם נסקו ר ונשוו ה א ת מצב ו
ר ק מלפנ י 40 שנ ה ומצב ו כיום.. . אדוני־הקרק ע והחוכר.. . שניה ם פעל ו יד־אח ת
כד י להחזי ק א ת הפוע ל בדיכויו" 139 . אחר־כ ך מוכ ח בספ ר בפרטות , כ י שכר־העבוד ה
הממש י יר ד בחקלאות , משנ ת 1737 ע ד 1777 , כמע ט ב־ 4 /! , א ו ב־ 25% . "המדיניו ת
המודרנית ״ — מוסי ף ואומ ר ד ״ ר ריצ׳אד ד פריי ם — "באמ ת נוטדדחס ד
יות ר למעמדו ת העליונים ; והתוצאו ת יוכיח ו בזמ ן מ ן הזמנים , שבכ ל הממלכ ה
ימצא ו ר ק נשואי־פני ם וקבצנים , א ו רוזני ם ועבדים" 140 .

וא ף ע ל פ י כ ן משמ ש מצב ו ש ל הפוע ל החקלא י באנגלי ה משנ ת 1770 ע ד 1780 ,

ה ן מבחינ ת תנא י התזונ ה והדיו ר וה ן מבחינ ת התודע ה העצמית , שעשועי ם וכו ׳ —
אידיאל , ששו ב ל א הגי ע אלי ו לעולם . שכר־עבודת ו — א ם נבי ע אות ו בפינטי ם ש ל
חיטי ם — הי ה בממוצע : בשני ם 1770 — 1771 — 90 פינטים ; בימי ו ש ל איד ן
( 1797 ) — ר ק 65 פינטי ם בלבד ; ובשנ ת 1808 — שו ב 60 פינטים 41 ! .

אש ר למצב ם ש ל הפועלי ם החקלאיי ם בסו ף המלחמ ה האנטי־יעקוביני ת —
בימי ם אל ה נתעשר ו עוש ר עצו ם ג ם אצילי־המקרקעין , וג ם החוכרים , החרשתנים ,
הסוחרים , הבנקאים , אבירי־הבורסה , קבלני־הצבא , וכו ׳ — כב ר נרמ ז ע ל כ ך קודם ־

138 ג ׳ י י מ ס א . ת . ד ו ג י ר ס (פרופסו ר לכלכל ה מדיני ת באוניברסיט ה שבאוקספורד) :
״תולדו ת ההקלאו ת והמחירי ם באנגליה״ , אוקספור ד 1866 , כר ך ראשון , עמ י 690 . חיבו ר זה ,
שעוב ד בשקיד ה רבה , מקי ף בשנ י הכרכי ם הראשוני ם שנתפרסמ ו ע ד כא ן — א ת תקופ ת
השני ם 1259 ע ד 1400 בלבד . הכר ך השנ י אינ ו מכי ל אל א חומ ר סטאטיסטי . הנ ה כא ן ספר ־
ההיסטורי ה ש ל המחירי ם ['׳ 11068 ? ' 01 7 ־ 1118101 " ] המהימן , הראשון , שי ש בידינ ו ע ל
אות ו זמן .

139 "נימוקי ם בע ד העלא ת המ ס למע ן העניי ם שחל ה בזמ ן האחרון ; א ו סקירת־השנא ה
ע ל מחירי־העבוד ה ומחירי־המזונות״ , לונדו ן 1777 , עמ י 5 , 11 .

140 ד " ר ר י צ ׳ א ר ד פריים : "הרהורי ם ע ל תשלומי ם בע ד החזרת־קניין" , מהדור ה
ששית , ע״ י מ . מורגאן . לונדו ן 1803 , כר ך ב / עט ' 158 , 159 . בעט ׳ 159 מעי ר פריי ם : "המחי ר
הנומינאל י ש ל עבודה־ליו ם אינ ו כיו ם אל א פ י ארבע ה א ו לכל־היות ר פ י חמיש ה מ ן המחי ר
שהי ה בשנ ת 1514 . ואל ו מחי ר הדג ן על ה פ י שבעה , והמחי ר ש ל בש ר וש ל מלבו ש על ה פ י
חמישה־עש רבערך . משמע : כל־כ ך רחו ק מחיר־העבוד ה אפיל ו מהתקדמו ת פרופורציונאלי ת
בהשוא ה א ל גידו ל הוצאות־המחיה , ע ד שאי ן הו א מכי ל עכשיו , ככ ל הנראה , אפיל ו ל א מחצי ת
מאות ה הפרופורצי ה א ל ההוצאו ת חנ״ל , שהי ה מכי ל מקודם. "

141 בארטון : ״הרהורי ם וכר״ , עט ' 26 . אש ר לסו ף המא ה ה־ 18 השוו ה אידן :
"מצב ם ש ל העניים. "

556

23 . החו ק הכלל י ש ל ההצ 3 ר הקאפיטאליסט י

לכן . השכ ר הנומינאל י עלה , במקצ ת מחמ ת יריד ת ערכ ם ש ל שטרי־הממון ,
ובמקצ ת מחמ ת עליי ת מחיר ם ש ל אמצעי־מחי ה ראשוניי ם — ועליי ה ז ו בלתי *
תלוי ה היתד , באות ה ידידה . א ך אפש ר לעמו ד ע ל התנוע ה האמיתי ת ש ל שכר ־
העבוד ה בדר ך פשוט ה מאוד , בל א להזדק ק לפרטי ם שאינ ם הכרחיי ם כאן . חוק ־
העניי ם והשימו ש ב ו שווי ם הי ו ב־ 1795 וב־ 1814 . זכו ר לנו , כיצ ד הי ו משתמשי ם
בחו ק ז ה בכפרי ם : הקהיל ה משלימ ה הית ה א ת השכ ר הנומינאל י על־יד י מתן־צדק ה
ע ד לסכו ם הנומינאל י ההכרחי , כד י שיתקיי ם הפוע ל קיו ם עלו ב בלבד . היח ס בי ן
שכר־העבודה , שההוכ ר הי ה משלם , ובי ן הגרעון־בשכ ר המוחז ר על־יד י הקהיל ה —
י ש ב ו ללמדנ ו שנ י דברים : ראשית , יריד ת שכר־העבוד ה למט ה מ ן המינימום ;
שנית , דרג ת הרכב ו ש ל הפוע ל החקלאי , המורכ ב מפועל־שכי ר ומדל־אבל ן [•!©תגז&ק: ]
כאחד , א ו דרג ת הפיכת ו לצמי ת ש ל הקהילה . בוחרי ם אנ ו במחו ז אח ד שהו א מייצ ג
א ת היח ס הממוצ ע בשבי ל כ ל שא ר המחוזות . בשנ ת 1795 על ה השכ ר הממוצ ע
בנורתמפטונשיי ר 7 שיל . ר 6 פנסי ם לשבו ע ; הנזכום־הכול ל ש ל ההוצאו ת למשפח ה
ב ת 6 נפשו ת היה : 36 לי״ש , 12 שיל. , 5 פנסי ם לשנה ; הסמם־המל ל ש ל
הכנסותי ה — 29 לי״ש , 18 שיל. ; הגרעו ן המותז ר על־יד י הקהיל ה — 6 לי״ש , 14
שיל . 5 פנסים . באות ו מחו ז עצמ ו הי ה השכ ר בשנ ה 1814 12 שיל . 2 פנסי ם לשבוע ;
הסכום־הכול ל ש ל ההכנסו ת למשפח ה — 36 לי״ש , 2 שיל . ; הגרעו ן שהוחז ר על־יד י
הקהיל ה — 18 לי״ש , 6 שיל . 4 פנסים 142 . בשנ ת 1795 היד , הגרעו ן פחו ת מ־ 1/ 4 ש ל
שכר־העבודה , ואל ו בשנ ת 1814 — מחצ ה ויותר . מסתב ר מאליו , כ י בנסיבו ת אל ה
נעלמ ו מ ן העול ם בשנ ת 1814 אות ן נוחיו ת מועטות , ש א י ד ן עו ד מצא ן בצריפ ו
ש ל הפוע ל החקלאי 143 . בי ן כ ל הבהמות , שמחזי ק אות ן החוכר , נשא ר מעת ה הפוע ל —
אות ו מכשי ר בעידקו ל [ 00316 ^ 111311^111110111111x1 ] — הבהמ ה המעונ ה ביות ה
שכלכלת ה זעומה־ביות ר ורודי ם בד , באכזריו ת הגדולה־ביותר .

מצ ב ענייני ם ז ה נמשך־והל ך ואי ן פוצ ה פ ה — ע ד שבא ו "התמרדויות־סווינ ג
בשנ ת 1830 ופקח ו א ת עינינ ו (כלומר , א ת עינ י המעמדו ת השליטים ) לראות , לאו ר
השלהבו ת ש ל גדיש י התבואות , כ י הגחלו ת ש ל מצוק ה וש ל מורת־רו ח מרדנית '
שחור ה לוחשו ת בכ ל עוז ן במעמק י אנגלי ה החקלאי ת ממ ש כמ ו באנגלי ה
התעשייתית" 144 . בימי ם הה ם כינ ה סדל ר בבית־התחתו ן א ת העובדי ם החקלאיי ם
בש ם ״העבדי ם הלבנים ״ (״ 63 ^ 81 ©; 1111 ^-'* ) , והגמו ן אח ד חזר־ומילמ ל אות ו שכ ד
לו י ייית־ ד,עליון . הכלכל ן המדינ י החשוב־ביות ר באות ה תקופה , א . ג׳ . ו י י ק פ י ל ד ,
אומר : "האיכ ר בדרום־אנגליה.. . אינ ו ל א בךח 1 רי ן ול א עבד , קבצ ן הוא" 145 .

הימי ם הסמוכי ם לביטו ל חוקי־התבוא ה הפיצ ו או ר חד ש ע ל מצב ם ש ל העובדי ם
החקלאיים . מצ ד אח ד הי ה ז ה מעניינ ם ש ל התועמלני ם הבורגניי ם להוכיח , מ ה
מועט ה הגנת ם ש ל אות ם חוקי־הגנ ה בשבי ל מייצרי־התבוא ה באמת . מצ ד השנ י
רתח ה הבורגנו ת התעשייתית , בקצ ף ובחימה , כנג ד הלע ז שהוציא ו אצילי־הקרק ע

142 פארי : ״לחקיר ת השאל ה בדב ר ההכר ח בהוקייהדג ן הקיימים״ , עט ' 86 .

143 שם , עט ׳ 213 .

144 ס . ל י י נ ג : ״אסו ן לאומי״ , עט ׳ 62 .

145 ״אנגלי ה ואמריקה״ , לונדו ן 1833 , כי ד 1 , עט ' 47 .

557

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

ע ל המצ ב בבתי־החרושת , כנג ד אהדת ם העשוי ה ש ל אות ם עצלנים־בטלני ם מושחתים ,
חסרי־ל ב ונשואי־פני ם כאחד , כלפ י סבלותי ו ש ל הפוע ל התעשייתי , וכנג ד "קנאות ם
הדיפלומאטית ״ לתחוק ה תעשייתית . פתג ם אנגל י עתי ק אומד : רבי ם גנבי ם ביניה ם —
ישרי ם ישיג ו א ת המגי ע להם . ואמנם : אות ה מריב ה רועשת ! נסערת , שהי ו רבו ת
ביניה ן שת י הסיעו ת במעמ ד השלי ט ע ל השאלה : מ י משתיה ן מנצל ת א ת הפוע ל
ניצו ל מחפי ר יות ר — נמצא ה מסייע ת ללידת ה ש ל האמ ת מצ ד ימי ן ומצ ד שמאל .
הרוז ן שיפטסברי , אות ם ימי ם לור ד אשלי , הי ה חלו ץ ראשו ן בקרב ־
האציליברהפילאנטרופ י נג ד התעשייה , וע ל כ ן שימ ש הוא , משנ ת 1844 ע ד 1845 ,
נוש א חבי ב בגילוי י העתו ן "מורנינ ג כרוניקל " ע ל תנאי־חיי ם ש ל הפועלי ם
החקלאיים . עתו ן זה , שהי ה א ז כלי־ביטוי ם החשו ב ביות ר ש ל הליבראלים , הי ה
משג ר א ל המחוזו ת החקלאיי ם שליחי ם מיוחדים , והלל ו ל א הסתפק ו כל־עיק ר
בתיאורי ם כלליי ם ובמת ן סטאטיסטיקה , אל א הי ו מפרסמי ם א ת שמותיה ם ג ם ש ל
משפחו ת הפועלי ם שנחקר ו וג ם ש ל אדוני־הקרקע . בטבל ה הבא ה ניתני ם שיעור י
השכר , שהי ו משלמי ם בשלוש ה כפרים , בשכנות ם ש ל בלנפורד , וימברו ן ופול .
הכפרי ם האל ה ה ם קניינ ם ש ל מ ר ג / בנק ם וש ל הרוז ן שיפטסבורי . וי ש
להעיר , שאות ו אפיפיו ר ש ל ״הכנסיי ה התחתונןן״ס ד [" 011111-011 זו\ 10 " ] , אות ו רא ש
הפייטיסטי ם באנגלי ה — כמוה ו כהאדו ן האמו ר בנק ם — משלש ל שו ב לתו ך כיס ו
חל ק הגו ן משכר־הרע ב ש ל הפועלים , בטענה־אמתל ה ש ל שכר־דירה .

צ

! ב

ו ב

5 ז

ט

ס

3

ס

ז־ 1

י - ,׳ <

§ 1 1 !

^ צ 9

־ ־ הדיר ו

:ד ע

1?

3

3

י = 3

11

־ 11

3

צ

-1

3

ט

ט

ט

מ

3

3

4 ט

3

3 5

3 ** ד £

צ 3

17 <3 3

״ 4

4 * 3 י

ט ,

ס ג י

ע ט

ס

ו

ראש ו

כפ ר

ש . פ .

ש . פ .

פ *

ש .

פ -

ש .

פנ ס

שיל .

שיל .

1 ־ 6

— 6

-

2

—

8

—

—

8

4

2

3 1 / 3 1

6 6

6

1

-

8

—

-

8

5

3

נ , 9

- 7

—

1

-

8

-

—

8

4

2

9 1

- 7

—

1

-

8

-

8

4

2

' 1 1 * 1

00

—

2

6

10

6

1—1

7

8

6

1 : / 3 1

8 3

4

1

—

7

-

2—1

7

5

3

כפ ר שג י

ן 3 /4

6 8

6

6

- ־

10

6

1—1

7

8

6

8 1 / 3 —

8 1 / 3 5

3*/ 3

1

—

7

6

1 ־ 1

7

8

6

7 —

8 1 / 3 5

2 / ג 3

1

-

7

_

-

7

10

8

1 —

5 1 / 8 5

6 1 / 3

1

—

7

-

-

7

6

4

1 1

5 1 / 3 5

6 1 / 3

1

-

7

-

-

7

5

3

י

שלי ש

כפ ר

- 1

- 6

-

1

-

7

-

-

7

6

4

2 3 / ו 1

8 10

10

־ ־

6

11

־

2—1

7

5

3

- 116 2

— 4

—

1

—

5

6

2—1

5

2

0

״לונדו ן אקונומיסט. " 29 במאר ס 1845 , עמ ׳ 290 .

558

146

23 . ההד ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיסאליסט י

ביטו ל חוקי־התבוא ה דח ף א ת ההקלאו ת האנגלי ת דחיפ ה עצומה . מפעלי־ניקו ז
בקנח־מיד ח גדול 147 , שיט ה חדש ה לתזונה־ברפ ת ולגידו ל מלאכות י ש ל צמחי־מספוא ,
הכנס ת מכשירי ם מכאניי ם לזיבול , טיפו ל חד ש באדמת־חימר , שימו ש מוגב ר בזבלי ם
מינראליים , שימו ש במכונת״חקיטו ר ובכ ל סוג י מכונות־עבוד ה וכר , ובכל ל עיבו ד
אינטנסיבי־יות ר — כ ל אל ה ה ם מסימני ה האופייניי ם ש ל תקופ ה זו . מ ר פ יו ם י ,
נשי א החבר ה המלכותי ת לחקלאות , קובע , כי • ע ם הכנס ת המכונו ת החדשו ת פחת ו
הוצאות־המש ק (היחסיות ) כמע ט במחצית . מצ ד השנ י גדל־והלך , במהירו ת רבה ,
יבול־הקרק ע המוחלט . תנאי־יסו ד למתו ד החד ש היה : השקע ת הו ן גדול־יות ר לכ ל
אקר , וממיל א ג ם ריכו ז מוא ץ ש ל חו 1 ת־חכורות 148 . ברבזמ ן גד ל השט ח המעובד ,
משנ ת 1846 ע ד 1856 , ב־ 464.119 אקרי ם — בל א להזכי ר א ת השטחי ם העצומי ם
ש ל המחוזו ת המזרחיים , שנהפכ ו מגדרות־שפני ם ומקומות־מרע ה דלי ם בשבי ל
בהמות , מעשה־קסמים , לשדות־דג ן שופעי־תנובה . וכב ר אנ ו יודעים , כ י בזמ ן ז ה גופ ו
פח ת המספר־המל ל ש ל האנשי ם העסוקי ם בחקלאות . ואש ר לעובדי־האדמ ה ממ ש —
משנ י המיני ם ומכ ל הגילי ם—הר י יר ד מספר ם מ־ 1.241.269 ב־ 1851 ע ד 1.163.227
בשנ ת 149 1861 . ועל־כ ן א ם מעי ר הרש ם הכלל י באנגליה , ובצדק : "ריבוי ם ש ל
החוכרי ם והפועלי ם החקלאיי ם משנ ת 1801 ואיל ך אינ ו עומ ד בשו ם יח ם ופרופורציה.. .
לריבו י התנוב ה החקלאית״ 150 — ע ל אח ת כמ ה וכמ ה יפ ה כוח ה ש ל דיספרופורצי ה
ז ו לגב י התקופ ה האחרונ ה ; כא ן אנ ו רואי ם כיצ ד בד־בב ד ע ם התרחבות ו ש ל השט ח
המעובד , ע ם האינטנסיפיקאצי ה ש ל עבודת־האדמח , ע ם הצבר ו העצו ם ש ל ההו ן
המוחד ר לתו ך הקרק ע ומוקד ש לעיבודו , ע ם עליי ת תנובת־חאדמ ה של א הית ה
כדוגמת ה בתולדותי ה ש ל עבודת־האדמ ה באנגליה , ע ם השפ ע הכבי ר ש ל צרורות ־
הרנט ה בשבי ל בעלי־הקרקעו ת וע ם גאו ת עושר ם ש ל החוכרי ם הקאפיטאליסטיי ם —
חל ה הפחת ה מוחלט ת ש ל האוכלוסיית־העובד ת החקלאית . וא ם נצר ף לכ ך א ת
ההתרחבו ת המהירה , הבלתי־פוסקת , ש ל שוק־ההפצ ה העירונ י וש ל שלטו ן
חופש־המסח ר — הר י תאמר , כ י אחר י תנודו ת מרובו ת כ ל כ ך לכא ן ולכא ן
[מ 1 ט־ 61 י 101103, 1 ־ 1180:1 > 081 101 !!] , תועמ ד סוף־סו ף הפוע ל בתנאי ם כאלה , שלפ י
חוק י האמנו ת [ 11101 01-1601 ) 86000 ] הי ו צריכי ם להנחי ל ל ו אוש ר לרויה .

147 לש ם כ ך השיג ה לעצמ ה האריסטוקראטי ה הקרקעי ת מפרעו ת ש ל סכונזים , כמוב ן
עפ״ י החלט ת הפארלאמנט , מתו ך אוצר־הנזדינ ה ברבי ת נמוכ ה מאוד , והחונרי ם נצטרכ ו
להחזי ר לה ם א ת הרבי ת בשע ר כפול .

148 ע ל ירידת ם ש ל החוכרי ם הבינוניי ם את ה עומ ד ביהו ד מתו ך הטורי ם שב״מיפקד ״ :

״בנ ו ש ל החוכר , נכדו , אחיו , בן־אחיו , בתו , נכדתו , אחותו , בת־אחותד ׳ — בקיצו ר : בני ־
משפחת ו ש ל החוכ ר המועסקי ם ע ל ידו . בטורי ם אל ה נמנ ו : בשנ ת 1851 — 216.851 נפ ש !
בשנ ת 1861 — ר ק 176.151 נפ ש בלבד . חצרות־החכיר ה בשט ח ש ל פחו ת מ־ 20 אקרי ם נתמעט ו
משנ ת 1851 ע ד 1871 ביות ר מ־ 900 ; חצרות־החכיר ה בשט ח ש ל 50 ע ד 75 אקרי ם ירד ו
מ־ 8253 ל* 6370 ! והו א הדי ן לגב י כ ל שא ר החבורו ת בשט ח פחו ת מ־ 100 אקרים . ואל ו
מספ ר החכור 1 ת הגדולו ת נתרב ה באות ן 20 השני ם : חצרות־החכיר ה ש ל 300 ע ד 500 אקרי ם
על ו מ־ 7771 ל־ 8410 ; אל ה שלמעל ה מ־ 500 אקרי ם על ו מ־ 2755 ל־ 3914 ! ואל ה שלמעל ה
מ־ 1000 אקרי ם על ו מ־ 492 ל־ 582 .

149 מספר ם ש ל רועי־הצא ן על ה מ־ 12.517 ל־ 25.559 .

150 ״המיפק ד וכו״׳ , עט ' 36 .

559

התהלי ך ש ל הצבד־ההו ן

כנג ד ז ה מגי ע פרופסו ר ר ו ג ׳ ר ם ליד י מסקנה , כ י הור ע עד־מאו ד מצב ו ש ל
הפוע ל החקלא י באנגלי ה ש ל ימינו־אנ ו — ל א נאמ ר כב ר : לעומ ת קודמ ו במחצי ת
האחרונ ה ש ל המא ה ה* 14 ובמא ה ה־ 15 , אל א אפיל ו לעומ ת קודמ ו מתקופ ת השני ם
1770 ע ד 1780 ; כ י ״האיכ ר נעש ה שו ב צמית ״ — וצמית , שתזונת ו ודיור ו גרועי ם
ביותר 151 . ד " ר ג׳וליא ן ד. א נ ט ר , בדין־וחשבו ן של ו—שי ש ב ו כד י לפתו ח
תקופ ה — ע ל תנאי־הדיו ר ש ל הפועלי ם החקלאיים , אומר : "הוצאו ת מחיית ו ש ל
״היינד ״( 1 ) 11111 —כינו י לפוע ל החקלא י מתקופ ת הצמיתות ) נקבע ו בסכו ם מוע ט
שבמועט , ככ ל האפשר , שהו א יכו ל להתקיי ם בו.. . אספק ת שכר ו ודיור ו אינ ה מובא ת
כל ל בחשבו ן הריוח , שאומרי ם להפי ק ממנו . בחשבונותי ו ש ל החוכ ר — אי ן הו א
אל א אפם 152 , ...שכ ן ההנח ה הי א לעולם , כ י האמצעי ם (לקיומו ) ה ם גוד ל יציב" 153 .
״אש ר להפחת ה נוספ ת ש ל הכנסותיו , רשא י הו א לומ ר : אי ן ל י כלום , ואינ י דוא ג
לכלו ם [ 0 ־ 111111 0111 !, 1111111 11111160 ].הו א אינ ו חוש ש לעתידו , משו ם שעכשי ו אי ן
ל ו כלו ם — מלב ד האספק ה המועט ת הנדרש ת לקיומו . הו א הגי ע לנקוד ה ש ל אפם ,
שממנ ה מתחילי ם כ ל חשבונותי ו ש ל החוכר . יבו א מ ה שיבוא , א ם הצלח ה וא ם
כשלו ן — הו א אי ן ל ו חל ק בכך" 54 ! .

בשנ ת 1863 נעשת ה חקיר ה רשמי ת בתנא י התזונ ה והתעסוק ה ש ל העבריינים ,
שנידונ ו לגירו ש ולעבודת־כפיי ה ציבורית . תוצאו ת החקיר ה הזא ת כונס ו בשנ י
כרכי ם עבי ם ש ל ״ספרי ם כחולים״ . וכ ך נאמ ר שם , בי ן השא ר : "מתו ך השןא ה
מדויק ת ש ל תזונ ת העברייני ם אש ר בבתי־־הסוהר־לעברייני ם באנגליה , וכ ן ש ל
הקבצני ם בבתי־העבודה , וש ל הפועלי ם (החקלאיים ) החפשי ם אש ר במדינ ה ז ו
עצמה.. . ברור־ומוחנר , כ י הראשוני ם ניזוני ם תזונ ה הרב ה יות ר טוב ה משניזו ן כ ל
אח ד משנ י הסוגי ם האחרים" 155 , ואל ו "מכסת־העבודה , הנדרש ת מא ת אסי ר רגי ל
שנידו ן לעבודת־כפייה , הי א כמחצי ת בער ך מ ן העבוד ה הנעשי ת ביד י שכיר־יו ם
בינוני" 156 . והר י כמ ה אמירות־עדי ם אופייניות , ג׳ו ן סמית , מנה ל בית־הכל א
באדינבורג , נחקר־ומעיד . מס ׳ 5056 : "המזונו ת בבתי־הכל א האנגליי ם טובי ם

151 ר ו ג ׳ ר ם : ״תולדו ת החקלאו ת ובו׳" , עמ ׳ 693 . 3#310 113,3 ; £638301 1116 ״
י/£״ 863 3 136001116 שם , עט ' 10 . מ ר רוג׳ר ס במנ ה ע ל האסכול ה הליבראלית . הו א
ידיד ם האיש י ש ל קובד ן וברייט , משמ ע : אי ן הו א סת ם משבחיומפא ר זמני ם עבר ו

.[ 3011 18 " 0£01 נ £6 ־ 13£01 ) 130 ]

152 ״בריאו ת הציבור . דו״ ח שביעי״ . לונדו ן 1865 , עט ׳ 242 . 1116 0£ ; 0031 1116 ׳ ״

111X1(1 13 11X6(1 31; 1116 10^681 £08811)16 311100111; 011 \¥111011 116 03 11 11^6. . .

: 0111 "! £ 1116 011 1 )^ 03100131 001 6 ־ 31 ־ 811611:61 1 ) 30 ¥3£68 ג 0£ 80££1168 £116
'/ 03100131:1008 ־ 3010$ ־ £31 111 0 ־ 261 3 18 116 . 11130 010 ־ £1 1 > 6 ז\ 1 " 161 ) 6 ( 1 £0

ועליכ ן אי ן ז ה דב ר נדיר , שמשכיריהדירו ת מעל ה א ת שכריהדיר ה בשבי ל הפועל , משהגיע ה
לאזני ו השמועה , שהל ה מרוי ח קצ ת יות ר ; א ו ש ד,הוכ ר מפחי ת א ת שכר ו ש ל הפוע ל "משו ם
שאשת ו מצא ה עיסוק. " (שם. )

153 שם , עט ׳ 135 .

154 שם , עמ ׳ 134 .

155 דו״ ח ש ל חבר י הועדה.. . ביח ס לגירו ש ולעבודתיפרך״ , לונדו ן 1863 , עט ׳ 42 , 50 .

156 שם , עט ׳ 77 . "תזכי ר מא ת הלור ד השופט־העליון. "

23 . החו ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

ממזונותיה ם ש ל פועלי ם פשוטי ם באנגליה. ״ מס ׳ 5075 : "עובד ה היא.. . כ י הפועלי ם
החקלאיי ם הפשוטי ם בםק 1 טי ה בכל ל אינ ם מקבלי ם בש ר אל א לעתי ם רחוקו ת מאוד. "
מם ׳ 3047 : "שמ א יוד ע את ה טע ם כלשה ו לכ ה שמ ן ההכר ח לכלכ ל אות ם א ת
העברייני ם יות ר טו ב בהרב ה (• 1111611 1161:161 ! ) משמכלכלי ם פועלי ם רגילי ם ? —
לא , כמובן. ״ מס ׳ 3048 : "כלו ם סבו ר אתה , שמ ן הראו י לנסו ת עו ד נסיונו ת כד י
לקבוע , א ם אי ן למצו א תזונ ה בשבי ל אסי ר העסו ק בעבודו ת ציבוריות , שתה א קרוב ה
לתזונת ם ש ל פועלי ם חפשי ם ? 157 .. . ״הו א [הפוע ל החקלאי ] רשא י לומ ר : ,עמ ל אנ י
קש ה ואי ן מזונות י מספיקים ; ואל ו כשהיית י בבית־האסורי ם ל א עבדת י קש ה יותר ,
והי ה ל י אוכ ל בשפע , ולפיכ ך מוט ב שאחזו ר ואש ב בבית־האסורי ם מלעבו ד כא ן׳״ 58 נ .
והנ ה סיכום־של־השיאה , שחוב ר מתו ך הטבלאו ת הנספחו ת לכר ך הראשו ן ש ל הדין ־
וחשבון .

כמו ת המחנו ת לשבוע 158 א

הכמו ת

הכוליו ת

תלקי-יסו ד

מינראליי ם

חלקי־ימו ד
שאינ ם מכילי ם
חנק ן

חלק י-יסו ד
המכילי ם חנק ן

י ו ת

ב א ו נ ק

183/69

4/68

150/06

ש ל פורטלב ד . 28/95

עברייני ם בבית־הסוה ר

187/06

4/52

152/91

29/63

מל ה בצ י המלכות י .

143/98

3/94

114/49

25/55

חיי ל

190/82

423

162/06

24/53

מתקי ן כרכרו ת (פועל )

125/19

3/12

100/83

21/24 ......

הד ר

139/08

3/29

118/06

17/73

פוע ל חקלא י . . .

התוצא ה הכללי ת ש ל ועדת־החקיר ה הרפואי ת משנ ת 1863 בדב ר מצ ב תזונת ם
ש ל המוני־הע ם הניזוני ם הזנ ה גרוע ה — כב ר ידוע ה לקורא . זכור , כ י שיעור *
מזונותי ו ש ל חל ק גדו ל ממשפחו ת העובדי ם החקלאיי ם הו א למט ה מ ן המיד ה
המינימאלית , הדרוש ה "כד י למנו ע מחלוודרעב" . הדברי ם אמורי ם ביחו ד בכ ל
המחוזו ת החקלאייבדלחלוטי ן ש ל קורנוואל , דיוואון , סומרסט , וילטס , סטאפורד ,
אוקספורד , ברק ס והרטס . ״הכלכל ה שהפוע ל גופ ו מקבל ״ — אומ ר הד " ר
ס י י מ ו ן — מרוב ה מ ן הכמו ת הממוצע ת שצוינ ה למעלה , שכ ן הו א עצמ ו אוכ ל
מנ ה גדולה.. . — מ ה שדרוש , שיהי ה מסוג ל לעשו ת א ת עבודת ו — ...ממנת ם ש ל
כ ל שא ר בנ י משפחתו ; ובמחוזו ת העניי ם יות ר הו א לבד ו אוכ ל כמע ט א ת כ ל
הבש ר והחזיר.. . כמו ת המזונות , שמקבלי ם האש ה וכ ן הילדי ם העומדי ם בתקופ ת
גידול ם המהיר , אינ ה אל א זעומ ה במקרי ם רבים , כמע ט בכ ל המחוזו ת — ובעיק ר
חסר ה הי א חנקן״ 159 . העבדי ם והשפחו ת הדרי ם בבי ת החוכרי ם עצמ ם — ניזוני ם
בשפע . מספר ם יר ד מ־ 288.277 בשנ ת 1851 ע ד 204.962 בשנ ת 1861 . "עבודת ם ש ל
הנשי ם בשדות ״ אומ ר ד״ ר סמי ת — "ויהי ו הליקויי ם הכרוכי ם בכ ך מ ה שיהיו" •

157 שם , כר ך ! 1 . "גביית־עדות. "

153 שם , כי ד 1 , נספחות , עם ׳ 280 .

153 א שם , עמ ׳ 274 , 275 .

139 ״בריאו ת הציבור , דו״ ח ששי , 1863 . ״ עט ׳ 238 , 261 , 262 .

הקאפיטא ל 30

561

התהלי ך ש ל הצבריההו ן

בנסיבו ת הנוכחיו ת ברכ ה רב ה ב ה למשפחה , שכ ן מוסיפ ה הי א אות ו סכו ם בהכנסות., .
המספ ק צרכ י הנעל ה והלבשה , המשל ם שכ ר דירה , וכ ך הי א מאפשר ת לשפ ר א ת
כלכלתה״ 160 . אח ת התוצאו ת המפתיעות~ביות ר ש ל חקיר ה ז ו היתד , : באנגלי ה ניזו ן
הפוע ל החקלא י הזב ה גרוע ה ביות ר במיד ה ניכר ת (״ 1 ) 66 ^ ; 81 * 01 ^ ■ ' ? 13 ^*׳ 161 ) 81 מ 00 18 ** )
משהו א ניזו ן בכ ל שא ר חלק י הממלכ ה המאוחד ת — ומעיד ה ע ל כ ך הטבל ה הבאה .
תצרכת ו השבועי ת ש ל הפוע ל החקלא י הבינונ י בפחמ ן וחנק ן : 161

חבק ן פחמ ן

גרייני ם

אנגלי ה . 46.673 1594

וול ם 48.354 2031

סקוטי ה 48.980 2348

אירלאנ י 43.366 2434

1601 שם , עמ ׳ 262 .

161 שם , עט ׳ 17 . העובדיהחקלא י באנגלי ה מקב ל ר ק 1/ 4 מכמו ת החל ב מחומר־הלח ם
שמקב ל העובדיהחקלא י באירלאבד , עובד ה זו , שמצ ב התזונ ה ש ל האחרו ן טוב־יותר , כב ר
עמ ד עלי ה א . י א נ ג בספר ו "סיבוב־תיו ר באירלאנד " בראשי ת המא ה הזא ת [דד 19 ] . והטע ם
פשוט , שהחוכ ר האירי , העני , מחונ ן ביח ס הומאנ י יות ר מ ן החוכ ר האנגלי , העשיר . ואש ר
לוולס , הר י מ ה שנאמ ר בטבל ה ח ל ר ק ע ל חלק ה הדרומי~המערבי סד 1 .כ ל הרופאי ם כא ן דע ה
אח ת להם , כ י העליי ה בשער־התמות ה מחמ ת שחפת , סקרופול ה וכ ר מתגברת־ומתעצמ ת
משהולדור ע המצ ב הגופנ י ש ל האוכלוסיי ה * וכ ל הרופאי ם מייחסי ם תקל ה ז ו לעוני . "החזק ת
מחיית ו [ש ל הפוע ל החקלאי ] נחשב ת בחמיש ה פנסי ם ליום ? א ד בכמ ה מחוזו ת — כ ך
אומרי ם — עול ה מחי ה ז ו בהרב ה פחו ת לחוכ ר [שהו א עצמ ו ענייואביון].". " "פרוס ה ש ל
בש ד ממול ח א ו ש ל קותליחזיר.. . ממול ה ומיוב ש ע ד כד י קשיו ת ש ל מאהאג 1 נל , וכמע ט
שהתהלי ך הקש ה ש ל עיכו ל אינ ו כדא י עו ד לכך. " משתמשי ם ב ה כד י לתב ל כמו ת גדול ה
ש ל מד ק א ו דייסה , ש ל קמ ח ושמי ר ; ויו ם אח ר יו ם — זוה י סעודת־הצהדיי ם ש ל הפועל. "
התקדמות ה ש ל התעשיי ה גרמ ה בשבי ל הפוע ל לכך , שבאקלי ם זה , ג ס ורטוב , "עלי ו לות ר
ע ל מלבושי ו הטובים , מהארי ג שנטוד ה בבית , כד י לעבו ר לאל ה הקרויי ם סחורות־כותנ ה
זולות, " וכ ן עלי ו לות ד ע ל משקאו ת חריפי ם ולעבו ר למ ה שקרו י תה . "העוב ד החקלאי , לאח ד
שנתו ן הי ה מספ ד שעו ת לקו ר ולגשם , הריה ו מגי ע לבקתתו , כד י לשב ת לי ד אש , שדל ק
ל ה משמשי ם כבו ל א ו כדירי ם שטי ט ופסול ת ש ל פח ם בגבל ו בה ם יחד , ובהדליק ם משתפכי ם
מתוכ ם לוגי ן ש ל חומצו ת פח ם וגפרית . כתל י הבקת ה עשויי ם בו ץ ואבני ם ; הרצפ ה — אדמ ה
גסה , כפ י שהית ה לפנ י שהוקמ ה הבקת ה ; הג ג — ערימ ה ש ל תב ן פרו ץ ורטוב . כ ל סד ק
סתו ם כד י לשמו ר ע ל החו ם ; ובאויד ה ז ו ש ל סרחון־תופת , ע ל רצפודבוץ , כשבגדי ו היחידי ם
מתייבשי ם ע ל גב י עורדבשרו , הו א אוכל , ותכופו ת ג ס ישני ם כא ן הו א ואשת ו וילדיו .
מיילדים , שהי ו מבלי ם הל ק מ ן הליל ה בתאי ם כאלה , הי ו מתארים , כיצ ד רגליה ם טבע ו
בבו ץ אש ר ע ל הרצפה , וכיצ ד חי ו נאלצי ם [עבוד ה קל ה! ] לנקו ב חו ר בקי ר כד י להשי ג
מע ט בשימ ה לעצמם . עדי ם רבים , בעל י דרגוודהיי ם שונות , העידו , כ י האיכ ר הבלתי־ניזו ן
כהלכ ה ( 1 ) 6 ^ 161 ) 111 ! ) בהו ן הי ה לילדדליל ה להשפעו ת בלתי־סאניטאריו ת אל ו ולהשפעו ת
רבו ת אחרות ; ואש ר לתוצא ת הדב ר — אנשי ם תשושי ם ונגועי־סקרופול ה — ל א חי ה כ ל
צור ך בהוכחות". . הצהרותיה ם ש ל פקיד י העזר ה הסוציאלי ת בקארמארתנשיי ר ובקארדיגאב ־
שיי ר מציינו ת באור ח בול ט אות ו מצגדדברים . קיימ ת כאן , נוס ף ע ל כך , ,מגיפ ה נורא ה עו ד
יות ר — מספ ר גדו ל ש ל אידיוטים.׳ " ועו ד [כמ ה מלים ] ע ל התנאי ם האקלימיים . "נושב ת רו ח
דרומיתימערבי ת חזק ה בב ל האר ץ כול ה במש ך שמונ ה א ו תשע ה חדשי ם בשנה , והי א מביא ה

562

23 . החר ק הכלל י ש ל ההצ 3 ר הקאפיטאליסט י

ד״ ר סיימו ן אומ ד בדידוחשבו ן הרשמ י של ו ע ל הבריאות : "כ ל עמו ד ועמו ד
בדיךוחשבו ן ש ל הד״ ר האנט ר מעי ד ע ל הכמו ת הזעומ ה וע ל האיכו ת העלוב ה ש ל
תנאי־הדיו ר בכל ל בשבי ל הפועלי ם החקלאיי ם שלנו . ומז ה שני ם רבות , הל ד והוד ע
בהדרג ה מצב ו ש ל הפוע ל מבחינו ת אל ו ז קש ה ל ו הרב ה יות ר עכשי ו למצו א לעצמ ו
מקום־ידיור , וא ם כב ר נמצ א ל ו מקום־דיו ר הר י מתאי ם הו א פחו ת בהרב ה לצרכי ו
משהתאי ם אול י ז ה מאו ת שנים . ביחו ד גדל ה תקל ה ז ו במהירו ת רב ה בעשרי ם א ו
בשלושי ם השני ם האחרונות , ותנאי־הדיו ר ש ל העוב ד הגיע ו כיו ם למצ ב מחפי ר
במיד ה מרוב ה ביותר . הסר־יש ע הו א בעניי ן זה , ע ד כד י הפתע ה — חו ץ ממקרים ,
שאל ה שמתעשרי ם מעבודת ו מוצאי ם לנכו ן להתנה ג את ו בסליח ה ובחמלה . א ם ימצ א
מקום־דיו ר ע ל הקרק ע שהו א נות ן א ת חלק ו בעיבוד ו • , א ם מקו ם ז ה שישי ג יהי ה
משכ ן לבני־אד ם א ו די ר לחזירי ם ! א ם יקב ל ג ם שט ח קט ן לגינה , שי ש ב ה כד י
להמתי ק כ ל כ ך א ת לח ץ מצוקת ו — כ ל אל ה אינ ם תלויי ם בנכונות ו וביכלת ו לשל ם
שכר־דיר ה מתאי ם בע ד הדיו ר הצנו ע שהו א מבקש , אל א תלויי ם ה ם בשימוש ,
שאחרי ם רואי ם לנכו ן להשתמ ש בזכות ם לעשו ת בקניינ ם כרצונ ם הם . ותהי ה חות ־
החכיר ה גדול ה כאש ר תהיה , אי ן חו ק שיקב ע כ י י ש להקי ם מספ ר מסוי ם ש ל בתי ־
דיר ה (ול א כ ל שכ ן בתי־דיר ח נוחים ) לפועלי ם ן וא ף אי ן שו ם חו ק שישאי ר ל ו
לפוע ל זכו ת קטנה־שבקטנו ת ע ל אות ה אדמה , שהי א זקוק ה לחריצות ו ממ ש כש ם
שהי א זקוק ה לחמ ה ולגשם.. . ועו ד גור ם תפ ל מכרי ע בכוב ד משקל ו א ת כ ף המאזניי ם
נגדו.. . השפעת ו ש ל חו ק העניי ם ע ל תקנותי ו בדב ר זכות־הישיב ה וזכו ת הטלודהמ ס
[לטוב ת העניים] 162 . בהשפעת ו ש ל חו ק ז ח כ ל קהיל ה מעוניינ ת עניי ן כספ י בכך ,
שיופח ת מספ ר הפועלי ם הגרי ם בתחומי ה ע ד כד י מינימום . שכ ן ז ו רעד . חולה :
עבוד ה חקלאית , תח ת להקנו ת עצמאו ת בטוח ה ומתמד ת לפוע ל העוב ד בזיעת־אפ ו
ולבנ י ביתו , כולל ת בתוכ ה ע ל הרו ב סיבוב , ארו ך א ו קצר , המובי ל לדלו ת ; ודלו ת
ז ו העוב ד קרו ב אלי ה כ ל כ ך במש ך כ ל אות ו סיבוב , ע ד שכ ל מחלה , וכ ל אבטל ה
ארעי ת בתעסוקה , כופ ה אות ו להזק ק מי ד לעזר ת הקהיל ה — וכ ך כ ל התיישבו ת ש ל

בעקבותי ה זרמ י גשמי ם שוטפים , שמתפרקי ם בעיק ר ע ל פנ י מורדות־ההרים . עצי ם נדירי ם
כאן , פר ט למקומו ת מוגנים ; ובמקומו ת שאי ן העצי ם מוגנים , הר י סערת־ ד,דוחו ת נוטל ת
מה ם כ ל צורה . הבקתו ת בדר ך כל ל חוסו ת בצ ל מדרגת־ה ר כלשהי , א ו לעתי ם תכופו ת בתו ך
בק ע א ו מחצב ה ! וע ל פנ י שדות־המרע ה אינ ן יכולו ת להתקיי ם אל א הצא ן הזעירה־ביות ר
והבהמו ת המקומיות.. . הצעירי ם נודדי ם ועוברי ם א ל מחוזות־המכרו ת שבמזרח , א ל גלאמורגא ן
ומונמאות.. . קארמארתנשיי ר הו א מקו ם רביית ה ש ל אוכלוסיית־הכורים , והי א ג ם בית־החולי ם
שלה . מכא ן שאי ן האוכלוסיי ה יכול ה לקיי ם א ת מספר ה אל א בקושי. ״ הנה , בקארדיגאנשיי ד :

1861

1851

44.446

45.155 . .

זכרי ם . .

52.955

52.459 . .

נקבו ת . .

97.401

97.614

(הדין־וחשבו ן ש ל ד ״ ר ה א נט ר ב״בריאו ת הציבור . דו״ ח שביע י 1864 ״ , לונדו ן 1865 ,
עט ׳ 498 — 502 ואילך. )

102 בשנ ת 1865 שופ ר במקצ ת החוק . עוד־מע ט יכיר ו ויידע ו מתו ך הנסיון , כ י תיקוני ־
טלא י כאל ה ל א יועילו .

563

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

אוכלוסיי ה חקלאי ת בקהיל ה משמש ת תוספ ת בולט ת בשבי ל נזסי־העניי ם שלה.. .
בעלי־האחוזו ת הגדולים 163 .. . צריכי ם ר ק להחליט , שע ל אדמ ת אחוזת ם ל א יהי ו בתי ־
דיר ה לעובדים , ואחוזותיה ם נמצאו ת פטורו ת למעש ה ממחצי ת האחריו ת לעניים .
באיז ו מיד ה הי ה ז ה מבןנת ם ש ל החוק ה האנגלי ת וש ל המשפ ט האנגלי , שיוכ ל
אד ם לרכו ש בעלו ת ע ל הקרק ע מסו ג ז ה לל א סיי ג כל־שהו א ; שאדונ י הקרקע ,
תו ך "שהו א עוש ה בקניינ ו כרצונו" , תה א ל ו הרשו ת לנהו ג בעובד י האדמ ה כדר ך
שנוהגי ם בנכרים , ויוכ ל לגרש ם מע ל אדמת ו — ז ו שאלה , שאי ו אנ י מוכ ן להתוכ ח
עליה.. . ואמנ ם (תוקף ) ז ה ש ל גירושים.. . שו ב אינ ו קיי ם להלכ ה בלבד . הו א נוה ג
למעש ה בקנה־מיד ה גדול־ביותר , — הו א שורר.. . כגור ם עיקר י המכרי ע בתנא י
הדיו ר ש ל העבוד ה החקלאית.. . ואש ר להיקפ ה ש ל תקל ה זו , הר י ד י להסתמ ך ע ל
החומר , שסיכ ם ד״ ר האנט ר מתו ך המיפק ד האחרון ! (הו א מעלה) , כ י במש ך עש ר
השני ם האחרונות , נתרבת ה בהתמד ה הריס ת הבתי ם — ע ל א ף הדרישו ת המרובו ת
לבתי ם במקומו ת הנדוני ם — ב־ 821 קהילו ת א ו עיירו ת שונו ת שבאנגליה ! ונמצא ,
שמלב ד האנשי ם שהוכרח ו להיו ת לא־תושבי ם (היינו , לא־תושבי ם בקהילו ת שבה ן
ה ם עובדים) , קלט ו אות ן קהילו ת א ו עיירו ת בשנ ת 1861 ב~ 5 1 / 3 % יות ר אוכלוסייה ,
לעומ ת שנ ת 1851 , בתו ך שטח־מגורי ם שפח ת ב ־ , 41/2% .. . משמגי ע תהלי ך ז ה ש ל
דלדול־האוכלוסיי ה לסיומו , הר י התוצא ה הי א — כ ך אומ ר ד״ ר האנט ר — כפר ־
לראנ ה ( 1113£6 ע-זוו 8110 ) ,שפחת ו ב ו הצריפי ם ול א נשאר ו מה ם אל א מועטים , ואי ן
רשו ת לדו ר בה ם אל א לאנשי ם הדרושי ם כרועים , כגננים , א ו כשומרי־ציד , — שמשי ם
תקיני ם אלה , הנהני ם מהתנהגו ת טובה , כמקוב ל כלפ י מעמדם 164 . א ך האדמ ה לעיבו ד
הי א זקוקה ! והנ ה נמצא , כ י הפועלי ם העסוקי ם בכ ך אינ ם דיירי ו ש ל בעל־הקרקע ,
אל א באי ם ה ם מאח ד הכפרי ם הפתוחי ם שבסביבה , אול י ממרח ק ש ל 3 מילין , מקו ם
שנקלט ו על־יד י בעלי־בתי ם זעירי ם לאין־מספד , לאח ר שנהרס ו צריפיה ם בכפרי ם
הסגורי ם אש ד בסביבה . כ ל מקו ם שהענייני ם פוני ם לקרא ת תוצא ה זו , מעידי ם
תכופו ת הצריפי ם שנשאר ו עומדים , במצב ם העלו ב לל א תיקון , ע ל הניוו ן
המזומ ן להם . הנ ה ה ם עומדי ם וכב ר ניכרו ת בה ם דרגו ת שונו ת ש ל הר ם טבעי . כ ל
זמ ן שקורת־הג ג קיימודועומדת , מרשי ם ל ו לפוע ל לשכר ה לעצמו , ותכופו ת למד י
ישמ ח לכך , ואפיל ו יצטר ך לשל ם מחי ר כמ ו בע ד דיר ה הגונה . אול ם ל א יקב ל אות ו

163 לש ם הבנ ת הדברי ם שיבואו : כפרי ם סגורי ם ( 68 ^ 7111 ■ 01086 ) הם , א ם בעלי ־
הקרקעו ת שבה ם — אדון־קרקע י גדו ל אח ד א ו אחדים ; כפרי ם פתוחי ם ( 68 ^, ¥1113 611 ק 0 )
הם , שאדמת ם נתונ ה ביד י בעלי ם זעירי ם הרבה . וכאן , במקומו ת האחרונים , יכולי ם ספסרי '
בניי ן להקי ם צריפי ם ובתי־דיור .

164 כפר־לראן ה מסו ג ז ה — מראה ו גא ה ויאה , אב ל אי ן ב ו כ ל ממשוח , בדומ ה לכפרי ם
שראת ם קאתארינ ה השניי ה בע ת מסעד , א ל קרים . בזמ ן האחרו ן אפיל ו דועה־הצא ן —
מגרשי ם אות ו מכפריס־לראו ה [ 113£68 ! ע עז 8110 ] אלו . למשל , לי ד מארקט־הארבורא ו מצו י
משק־לגידול־צא ן ש ל 500 אקרי ם לערך , שאינ ו זקו ק אל א לעבודת ו ש ל אד ם אח ד בלבד .
כד י של א יצטר ד ליל ד מהלכי ם ארוכי ם ע ל פנ י שטחי ם נרחבי ם אל ה — נאות־המרע ה הנא־ ם
ש ל לייסט ר ונורתמפטו ן — הי ה הרוע ה מקב ל צרי ף בתו ך המש ק גופו . עכשי ו הוסיפ ו ל ו
ע ל שכר ו עו ד שילינ ג — השלושה־עש ר — בשבי ל דיור , שעלי ו לחפ ש לעצמ ו הרח ק מ ן
המשק , בתו ד הכפ ר הפתוח .

564

23 . החו ק הכלל י ש ל ה ד,צב ר הקאפיטאליסט י

מחסד , שו ם בדק־חבית , שו ם תיקו ן - חו ץ ממד , שיכו ל לעשו ת הדיי ר עצמו , זד ,
שאי ן פרוט ה בכיסו . ומשנעש ה סוף־סו ף בלתי־ראו י לדיו ר לחלוטי ן — כלתי־ראו י
לדיו ר אפיל ו בשבי ל צמי ת מ ן המדרג ה הנמוכ ד,־העלוב ה ביות ר —הר י אי ן כא ן אל א
עו ד צרי ף הרו ס אחד , ובעתי ד תבו א הקלה־פורת א בתשלומ י המס־לעניים . ובעו ד
שבעלי־הרכו ש הגדולי ם נמצאי ם משתמטי ם בדר ך ז ו ממסי־ ד,עניי ם , על־יד י דלדו ל
האוכלוסיי ה ע ל המקרקעי ן הנתוני ם לפיקוח ם — העייר ה א ו הכפ ר הקרובים־ביות ר
קולטי ם א ת הפועלי ם המגורשים ; אמרת י ,הקרובים־ביותר / ואול ם משמעות ו ש ל
ביטו י ז ה לפעמי ם מרח ק ש ל 3 א ו 4 מילי ן מ ן המשק , שהפוע ל עוש ה ב ו א ת עבוד ת
יומו . וכ ך יצטר ך הפוע ל להוסי ף ע ל עבודת־היו ם א ת ההכר ח ליל ך יום־יו ם מהל ך
6 א ו 8 מילי ן — כאיל ו אי ן בהליכ ה ז ו ול א כלו ם נו ן העבוד ה — ובלב ד שירד ת
א ת לח ם חוקו . וכ ל עבודת־מש ק הנעשי ת ביד י אשת ו וילדיו , נעשי ת א ף הי א באות ה
ריעותא . ואי ן ז ו עדיי ן כ ל הרעה , שמטי ל עלי ו אות ו ריחוק־מקום . ספסרי־הבניי ן
קוני ם בכפ ר הפתו ח אמו ת קרקע , ועליה ן ה ם מקימים , בצפיפו ת יתיר ה ככ ל האפשר ,
מאורו ת זולו ת ככל־האפש ר מכ ל בניי ה אחרת . ובתו ך דירים־דיורי ם נתעבי ם אל ה
(הללו , אפיל ו סמוכי ם לנו ף הפתוח , הר י את ה מוצ א בה ם כמ ה מ ן הסימני ם הגרועים ־
ביות ר אש ר בנזשמות־הערי ס הגרועי ם ביותר ) — מצטופפי ם הפועלי ם החקלאיי ם
ש ל אנגליה 165 .. . ומצ ד השנ י אי ן את ה צרי ך להניח , כ י אפיל ו א ם הפוע ל מתגור ר
ע ל האדמו ת המעובדו ת ע ל ידו , יהי ו תנאי־דיור ו הגוני ם בדר ך כלל , כפ י שידמ ה
לך , שהו א ראו י לכ ך בחייו , חיי ם ש ל חריצו ת ועבוד ה פרודוקטיבית . אפיל ו
באחוזו ת ש ל נסיכי ם ורוזנים.. . יכו ל שצריפ ו ש ל הפועל.. . יהי ה מ ן הסו ג הגרוע ־
ביות ר שאפש ר לתאר . י ש שועי־קרקעו ת הסבורים , כ י רפ ת כל־שהי א יפ ה למד י
בשבי ל פועלי ם ומשפחתו ; וא ף ע ל פ י כ ן אי ן ה ם מוצאי ם בזיו ן בכך , שינהל ו את ו

163 "בת י הפועלי ם (בתו ך הכפרי ם הפתוחים , שה ם במוב ן צפופינדוגדושי ם תמיד ) בנויי ם
שורות־שורות , ואחורי־הבתי ם עומדי ם לי ד השפ ה הקיצוני ת ש ל כבדת־הקרקע , שבעל־ ד,בניי ן
רשא י לראות ה בקניינ ו ; ומטע ם ז ה אי ן לה ם לבתי ם אל ה ל א או ר ול א אוי ר — אל א מצ ד
החזית. ״ (הדו״ ח ש ל ד ״ ד ה א נ ט ר , ש ם עט , 135 . ) לעתי ם תכופו ת מוזג־הביר ה בכפר , א ו
ד,חנוני , משמ ש ג ם משביר־דירות . במקר ה כז ה הפוע ל החקלא י מוצ א ב ו אדו ן שנ י לעצמו ,
בצ ד החוכר . חיי ב הו א להיו ת ג ם לקוחו . ״הפוע ל החקלאי , המשתכ ר 10 שילינ ג לשבוע ,
שמנכי ם ל ו 4 לי״ ש שכר־דיר ה לשנה.. . נאל ץ לקנו ת לפ י תנאי ו ש ל החנונ י : מנת ו הזעיר ה
ש ל תה , סוכר , קמח , סבון , נרות , שיכר. ״ (שם , עמ ׳ 134 . ) ואמנם , אות ם כפרי ם פתוחי ם
משמשי ם "מושבות־עונשין " בשבי ל הפרולטאריו ן החקלא י באנגליה . כמ ה מ ן הבקתו ת
משמשו ת בתי־אכסני ה ממש , שעוב ר דרכ ם כ ל האספסו ף ש ל אורחי־פרח י מ ן הסביבה . העוב ד
החקלא י ומשפחתו , שג ם בתנאי ם המזוהמים־ביות ר ידע ו לשמו ר לעצמ ם שלימו ת הרו ח וטהר ת
האופ י — לעתי ם קרובות : מעשה־נסי ם ממ ש — כא ן ה ם מתנווני ם והולכי ם לטמיון , פשוט ו
כמשמעו . ודא י : מנהג־שבאופנ ה הו א בי ן השיילוקים־ ד,אצילי ם לשרב ב כתפיים , בצביעות ,
ולגנו ת א ת ספסרי־הבניי ן ובעלי־הבתי ם הזעירי ם והכפרי ם הפתוחים . הלל ו יודעי ם יפה־יפה ,
כ י "הכפרי ם הסגורים " ו״הכפרים־לדאןה " שלהם , ה ם המביאינדלעול ם א ת "הכפרי ם הפתוחים" ,
ובלעד י האחרוני ם ל א יוכל ו הראשוני ם להתקיים . "איל ו ל א הי ו בעול ם בעלי־הבתי ם הזעירים ,
הי ו צריכי ם הפועלי ם החקלאיים , ברוב ם הגדול , ללו ן תח ת העצי ם בתו ך החוו ת בה ן ה ם
עובדים. ״ (שם , עט ׳ 135 . ) שיט ה ז ו — ש ל כפרי ם ״פתוחים ״ ו״סגורים ״ — קיימ ת בכ ל
המחוזו ת שבאנגלי ה התיכונ ה [ 18 ) 113,11 ) 1 ^ 1 ] ובכ ל מזרח ה ש ל אנגליה .

565

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

משא־ומת ן עסק י קש ה ככ ל האפש ר בעניי ן שכר־הדירה 166 . ואפש ר שאי ן ז ו אל א
בקת ה רעועה , שאי ן ב ה אל א קיטו ן אחד , לל א א ח בשבי ל אש , לל א בית־כיסא ,
לל א חלו ן נפתח , לל א אספקת־מים , חו ץ ממ י הבור , לל א ג ן יר ק ; א ך הפוע ל חסר־יש ע
הו א מו ל תקל ה זו.. . והחוקי ם לחיסו ל טירדו ת( £018 1£11 י 10 מ 111883.1100 116 זי 6 1 ! 1 יל).. ,
אינם.. . אל א אותיו ת מתו ת בלבד" . שמילוא ם תלו י בבעלי־צריפי ם מאות ו סוג , שעלי ו
נמנ ה ז ה המשכי ר ל ו (לפועל ) א ת דירתו.. . חוב ה עלינ ו להיפר ד מ ן התמונו ת
המרהיבות־יות ר — שאינ ן אל א יוצאו ת מ ן הכל ל — למע ן הצד ק והיושר , ולהפנו ת
שו ב א ת תשומת־לבנ ו לעובדו ת המכריעו ת בכוב ד משקלן , שה ן חרפה־וכלימ ה
לציביליזאצי ה האנגלית . ואמנ ם מצב־הדברי ם מעור ר זוע ה באמת , א ם — ע ל א ף כ ל
ההוכחו ת בדב ר איכות ( ש ל הדיו ר כיו ם — מסקנת ם המשותפ ת ש ל מסתכלים ־
מומחי ם היא , כ י אפיל ו אות ה גריעו ת כללי ת ש ל בתי־הדירו ת אינ ה אל א תקל ה
פחות־דחופ ה לאין־ערו ך מז ו ש ל מחסו ר בדירו ת מבחינ ת הכמות . הנ ה ז ה שני ם
היתד . ההצטופפו ת היתיר ה בדירו ת הפועלי ם הכפריי ם נוש א לדאג ה מעמיק ה ל א
ר ק בשבי ל אישי ם המעונייני ם בטוב ת הכל ל מבחינ ה סאגיטארית , אל א בשבי ל בני ־
אד ם הדואגי ם לחיי ם ש ל הגינו ת ומוסר . שהר י כ ל מ י שהודיע ו ע ל התפשטות ן ש ל
המחלו ת המידבקו ת במחוזו ת הכפריים , עמד ו והדגישו , חזור־והדג ש — בדברי ם
חדגוניי ם ע ד בד י כך , שה ם מצלצלי ם כסטראוטיפי ם — א ת החשיבו ת המכרעת ,
הנודע ת להצטופפו ת היתירה , שבהשפעת ה כ ל נסיו ן שמנסי ם לעצו ר בע ד איז ו מחל ה
מידבק ת אינ ו אל א תפקי ד נטו ל כ ל סיכו י לחלוטין . וא ף הוכח , כמ ה וכמ ה פעמים ,
כ י ע ל א ף ההשפעו ת המרובות , היפו ת לבריאות , שה ן נובעו ת מתו ך חיי־הכפר , הר י
ההצטופפו ת היתיר ה ל א בלב ד שהי א מסייע ת כ ל כ ך להתפשטות ה ש ל המחל ה
המידבקת , אל א ג ם מסייע ת להתהוות ה ש ל מחל ה שאינ ה מידבקת . ואל ה שהאשימ ו
מצ ב ז ה ש ל הצטופפו ת יתיר ה בקר ב האוכלוסיי ה הכפרית , ל א עבר ו בשתיק ה ע ל
רעה־חול ה נוספת . ג ם במקרי ם שעיק ר עניינ ם [ש ל המסתכלים ] נתו ן הי ה מתחילת ו
ר ק לנזקי־היריאות , הר י תכופו ת נדרשו , כמע ט מתו ך הכרח , לשא ר צדדיו־יחסי ו ש ל
העניין . משהרא ו ע ל כך , כיצ ד מתרח ש תכופות , כ י מבוגרי ם משנ י המינים , נשואי ם
ופנויים , נמצאי ם צפופים־ומצופפי ם ( 11611 > 1 >ג 111 ) יח ד בקיטונו ת צרי ם — הר י העל ו
הרצאותיה ם א ת המסקנה , כ י בתנאי ם המתוארי ם ע ל יד ם מ ן ההכר ח שתה א נפגע ת

166 "המעסי ק (החוכ ר א ו אדוני־הקדקע).. . מבטי ח לעצמו , במישרי ן א ו בעקיפין , א ת
מחי ו מ ן הפוע ל ! הו א מעמי ק אות ו פוע ל מסכ ן בשב ר ש ל 10 שילינ ג לשבו ע ומקב ל ממנ ו
שכר־דיר ה ש ל 4 א ו 5 לי״ ש לשנ ה בע ד בתים , ששוויי ם בשו ק החפש י באמ ת אינ ו מגי ע
אפיל ו כד י 20 לי״ ש ! א ך ערכ ם המלאכות י מתקיי ם בכוח ו ש ל בעל־הבית , שיכו ל הו א לומ ר
[לפועל ] : ,עלי ך להשתמ ש בבית י ; ול א — ל ך וחפ ש לעצמ ך שכירו ת אחרת , בל א שתקב ל
ממנ י תעודת־יושד.. . רוצ ה אד ם לשפ ר מצב ו — ליל ך לעבו ד בהנח ת פסי ם בשבי ל מסילת ־
הברזל , א ו להתחי ל בעבוד ה במחצב ה — הר י מוכ ן ועומ ד שו ב אות ו כו ח בהכרזת ו : ,עלי ך
לעבו ד בשביל י בשער־שכ ר נמו ד זה ! ול א — לד־לד ׳ בהודע ה מוקדמ ת ש ל שבו ע אחד ;
ק ח את ך א ת חזיי ד (א ם י ש לד) , והשתד ל להשי ג מ ה שתוכ ל בפ ד תפוהי־האדמד , הגדלי ם
בגנד. , וא ם טובת־ענייני ו ש ל בעל־הבי ת (א ו ש ל החוכר ) דורש ת זאת , הר י הו א מעדי ף
לפעמי ם לתבו ע שכר־דיר ה מוגד ל כעונ ש ע ל שהפוע ל עז ב א ת השירות. " ( ד" ר האנטר :
״בריאו ת הציבור . דז״ ח שביעי . 1864 ״ , עמ ׳ 132 . )

566

23 . החו ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

תמי ד הצניעות , וא ף המוסריו ת כמע ט שאינ ה יכול ה אל א להתערע ר קשות■ 7 ". *
למשל , בנספ ח לדין־וחשבו ן האחרו ן של י מזכי ר ד״ ר אור ד — בהרצאת ו ע ל
התפרצו ת הקדח ת בווינ ג אש ר במחו ז בוקינגהאמשיי ד — היא ך ב א לש ם מוויינגרייו ו
צעי ר אח ד חול ה בקדחת , ובימי ם הראשוני ם למחלת ו יש ן הי ה בחד ר אח ד ע ם עו ד
תשע ה אנשים . במש ך שנ י שבועו ת התקיפ ה מתל ה ז ו כמ ה אנשי ם מהם , ובמש ך
שבועו ת מועטי ם חל ו בקדח ת חמיש ה מ ן התשעה , ואי ש אח ד מת/. . ד״ ר הארוו י
מבי ת החולי ם ע״ ש מדג , , שביק ר בווינ ג בימ י המגיפה , בעסקי־הרפוא ה הפרטיי ם
שלו , מט ר ל י ידיע ה בדיו ק ברו ח אות ו דירוחשבון : ,אש ה צעירה , נגוע ה בקדחת ,
ישנ ה הית ה בליל ה בחדר , שישנ ו ב ו ג ם אבי ה ואמה , וג ם ילד ה הממזר , וג ם שג י
צעירי ם (אהיה ) וג ם שת י אחיותיה , כ ל אח ת וילדה־ממזר ה עמ ה — בם ך הכ ל 10
נפשות . שבועו ת מועטי ם לפנ י כ ן ישנ ו באות ו חד ר גופ ו 3 ! נפשות ,״ 168 ,

ד ״ ר ה א נ ט ר חק ר ובד ק 5375 צריפי ם ש ל פועלי ם חקלאיים , ול א ר ק במחוזו ת
החקלאיים־לחלוטי ז בלב ד אל א בכ ל המחוזו ת שבאנגליה . בי ן אות ם 5375 צריפי ם
היו : 2195 בנ י קיטו ן אח ד (ז ה שימ ש תכופו ת ג ם חדר־מגורים) , 2930 בנ י 2 חדרי ם
בלבד , ר 250 בנ י 2 חדרי ם ויותר . והרינ י להבי א כא ן מבח ר קצ ר ש ל פרחי־חמ ר
בתריס ר מחוזות .

1 . בדפורדשייר .

רסטלינגוור ת : חדר־מיטו ת — כ־ 12 רג ל ארכ ו וכ* 10 רג ל רחב ו ; וי ש ג ם הרב ה
קטני ם מאלה . הבקת ה הקטנ ה ב ת ק 1 מ ה אח ת נחלק ת תכופות , על־יד י מחיצ ה ש ל
קרשים , לשנ י קיטוני ם ; תכופו ת עומד ת מיט ה אח ת במטבח , שגובה ו 5 רג ל ר־ 6
איגצ׳ים . שכר־דיר ה 3 לי״ ש לשנה . הדיירי ם חייבי ם לבנו ת לעצמ ם א ת בתי ־
המחראות , ואי ן בעל־הבי ת נות ן אל א א ת החו ר בלבד . משבנ ה אח ד בית־כיסא , מי ד
מתחילי ם משתמשי ם ב ו כ ל השכנים . בי ת אחד , שדר ה ב ו משפח ת ריצ׳ארדסו ן —
יפ ה הי ה מאי ן כמוהו . "קירותיו , קירות־סיד , מתנפחים־ומגובננים , ממ ש כשמלת ה
ש ל גבר ת ע ם קידתה . חל ק אח ד ש ל מזלג־הקי ר שקערורי , וחלק ו השנ י — גבנונ י ז
וכא ן דוק א — ביש־גד א ! — המעשנה , צינו ר עקו ם מטי ט ועץ , דומ ה לחד ק הפיל .
מו ט ארו ך שימ ש משען , שהמעשנ ה ל א תתערע ר ותפו ל חלילה . הדל ת והחלונו ת —
צורת־מעוי ן להם. " מ־ 17 בתים , שביק ר בה ם הבודק , ר ק בארבע ה מה ם נמצא ו יות ר
מחדר־מיטו ת אחד , והלל ו צפופים־ומצופפי ם היו . הצריפי ם ( 8 * 00 ) בנ י חדר־מיטו ת
אח ד — ישנ ו בה ם שלוש ה מבוגרי ם ושלוש ה ילדים , זו ג נשואי ם ע ם שש ה ילדים , וכר .

167 "זוגו ת ש ל נשואי ם צעירי ם אינ ם מהווי ם נוש א לםחקר־משכי ל בשבי ל אחי ם ואחיו ת
מבוגרי ם (הישני ם באות ו חדר־שינד. ) ; וא ף ע ל פ י שאסו ר לרשו ם ולציי ן דוגמאות , הר י
עולי ם ע ל הזכרו ן נתוני ם מספיקי ם כד י להצדי ק א ת ההערה , כ י יסודי ם רבי ם ולפעמי ם מוו ת —
הנ ה מנ ת חלק ן ש ל הנשי ם המשתתפו ת בעוו ן גילוי־עריות. ״( ד ״ ר ה א נ ט ר , שם , עמ ׳ 137 . )
חב ר המשטר ה הכפרית , ששימ ש שני ם רבו ת בל ש בשכונו ת הגרועות־ביות ר ש ל לונדון ,
מספ ר ע ל הבחורו ת שבכפרו , לאמו ר : ״חציפות ן והיעדר־הבוש ה אצל ן — מעול ם ל א ראית י
כדוגמת ם במש ך כמ ה שני ם ש ל עבודת י במשטר ה ותפקיד י כבל ש בחלקי־לונדו ן הגרועים ־
ביותר.. . חיי ם ח ם כחזירים , בני ם ובנו ת גדולים , אמהו ת ואבו ת — הכ ל ישני ם בחד ר אחד. "
(״הועד ה להעסק ת ילדים . דו״ ח ששי. ״ לונדו ן 1867 . נספ ח עמ ׳ 77 , מם ׳ 155 .) :

368 ״בריאו ת הציבור . דד׳ ח שביעי . 1864 ״ , עמ ׳ 9 — 14 ואיל ה

567

התהלי ך ש ל הצבד־ההו ן

דאנטון : שיעורי ם גבוהי ם ש ל שכר־דירה , 4 ע ד 5 לי״ ש ; שכר־עבוד ה ש ל
הגברי ם 10 שילינגי ם לשבוע . ה ם מקווי ם שיעל ה ביד ם לשל ם א ת שכר־הדיר ה בדמי *
עבודת ה ש ל המשפח ה בקליעודהקש . כ ל שגדו ל יות ר שכר־הדירה , כ ן יגד ל מספ ר
האנשי ם האנוסי ם להתחב ר יהד , שיוכל ו לעמו ד בתשלומו . שש ה בוגרים , היושבי ם
יח ד ע ם ארבע ה ילדי ם בקיטו ן אחד , משלמי ם בע ד ז ה 3 לי״ ש ו־ 10 שילינגים . הבי ת
הזו ל ביות ר בדאנטון , — 15 דג ל ארכ ו בחזי ת ו־ 10 רג ל רחב ו — נעכ ר בע ד 3
לי״ש . ר ק בי ת אחד , מבי ן 14 הבתי ם שנבדקו , הי ו ב ו שנ י חדרי־מיטות . בסמו ך
לכפ ר עומ ד בית , ש״דיירי ו הי ו עושי ם א ת צרכיה ם לצ ד הקי ר החיצוני ״ ; חמש ת
האינצ׳י ם התחתוני ם ש ל הדלתו ת נאכל ו מרו ב רקבו ן ! פתודהבית , חו ר אחד , נסג ר
בליל ה בלביני ם אחדות , הנערמו ת בזריזו ת יתיר ה מבפנים , לאח ר שסוגרי ם א ת
הפת ח ותולי ם עלי ו חתיכ ת מחצלת . מחצי ת החלון , ע ל שמשת ה ומסגרתה , הלכ ה
בדרן ■ כ ל בשר . בבי ת זה , בל א רהיטים , מצופפי ם 3 מבוגרי ם ו* 5 ילדים . אי ן דאנטו ן
גרוע ה מכ ל שא ר היישובי ם ש ל "איגו ד ביגלסווייד" .

2 . ברקשייר .

בינה ם : ביונ י 1864 הי ו יושבי ם ב״קוט ״ ( 001 — צרי ף בע ל קומ ה אחת )

אי ש ואשת ו וארבע ה ילדים . והנ ה חזר ה הב ת ממקום־עבודת ה חול ה במחל ת אדמת .
הי א מתה . יל ד אח ד חל ה ומת . הא ם ויל ד אח ד חולי ם הי ו בטיפוס , כשנקר א אליה ם
הד״ ר האנטר . הא ב ויל ד אח ד הי ו ישני ם מחו ץ לבי ת ; אול ם כא ן אפש ר הי ה לראו ת
א ת כ ל הקוש י ש ל הדאג ה לבידוד : בשו ק המצופ ף ש ל הכפ ר העלו ב מוטלי ם הי ו
הלבני ם ש ל הבי ת נגוע־הקדח ת והמתינ ו לכביסתם . — השכ ר בע ד בית ו ש ל ה . —
שילינ ג לשבוע ; חדר־מיטו ת יחיד י בשבי ל בע ל ואשת ו ושש ה ילדים . בי ת אח ד
מושכ ר בע ד 8 פנסי ם (לשבוע ) — 14 רג ל ו* 6 אינצ׳י ם ארכו , 7 רג ל רחב 1 !
המטב ח— 6 רג ל גובהו ; חדר־המיטו ת בל א חלונו ת ובל א דל ת א ו פתח , מלב ד
הפת ח א ל המסדרון , בל א גינה . לפנ י זמ ן קצ ר ג ר כא ן אי ש אח ד ע ם שת י בנותי י
הגדולו ת וע ם בנ ו הבוג ר ! הא ב ובנ ו ישנ ו במיטה , הבחורו ת — במסדרון . כ ל אח ת
מה ן ע ם יל ד משלה , כ ל זמ ן שהמשפח ה הית ה דר ה כא ן ; אחר־כ ך הלכ ה בחור ה
אח ת לבית־העבוד ה ללד ת שם , ושו ב חזר ה הביתה .

3 . באקינגהנזשייר .

30 צריפי ם — ע ל שטח־אדמ ה ש ל 1000 אקרי ם — מאכסני ם הי ו כא ן 130 ע ד
140 נפשות . קהיל ת בריידנה ם כולל ת אל ף אקרים ; בשנ ת 1851 הי ו ב ה 36 בי ת
ואוכלוסיי ה ש ל 84 גברי ם ו־ 54 נשים . אי־שוויו ן ז ה בי ן המיני ם הושוו ה במקצ ת
בשנ ת 1861 , כשהי ו ב ה 98 גברי ם ר 87 נשים . במש ל 10 שני ם גד ל מספ ר הגברי ם
ב־ 14 ומספ ר הנשי ם ב־ 33 . א ך בינתיי ם פח ת מספ ר הבתי ם גד 1 .

וינסלאו : חל ק גדו ל הימנ ה נבנ ה מחד ש ובסגנו ן נאה ; הדריש ה לבתי ם מרובה ,
כנראה , שכ ן צריפי ם עלובים־מאו ד מושכרי ם בשילינ ג אח ד ע ד שילינ ג ו־ 3 פנסי ם
לשבוע .

וואוטר־איטן . כא ן עמד ו אדוני־הקרקע , ע ם ריבו י האוכלוסייה , והרס ו 20% מ ן
הבתי ם הקיימים . פוע ל ■מסכן , האנו ס ללכ ת 4 מילי ן בער ך למקו ם עבודתו , נשאל :

568

23 . ההו ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

כלו ם אינ ו יכו ל למצו א *ס ס בקירו ב מקום * הו א ענ ה ואמר : "לא , ה ם ייזהר ו
מאוד־־מאו ד מלהכני ס לתו ך הבי ת אי ש כמונ י ע ם משפחת י הגדולה. "

טינקרם־אנד , לי ד וינסלאו : חדר־מיטו ת אחד , ב ו דרי ם 4 מבוגרי ם ו־ 4
ילדי ם — ארכ ו 11 רגל , רחב ו 9 רגל , וגובה ו בנקוד ה העליונ ה 6 רג ל ד 5 אינצ׳ים .
קיטו ן אח ר 11 רג ל ו־ 3 אינצ׳י ם ארכו , 9 רג ל רחבו , 5 רג ל ו־ 10 אינצ׳י ם גובה ו —
מאכס ן הי ה ש ש נפשות . כ ל אח ת מ ן המשפחו ת האל ה הי ה ל ה שט ח פחו ת משדרו ש
לעבריי ן אסיר־פרך . בשו ם בי ת ל א הי ה יות ר מקיטו ן אחד , בשו ם בי ת ל א הית ה
דל ת אחורי ת * אספק ת המי ם — יקרת־המציאו ת * שכר־דיר ה — שילינ ג אח ד ו־ 4
פנסי ם ע ד 2 שיל . לשבוע . ב־ 16 הבתי ם שנבדק ו הי ה ר ק אי ש אח ה שהרוי ח 10
שילינ ג לשבוע . מלאי־האוי ר שהוענ ק לכ ל אד ם במקרי ם המוזכרי ם למעלה , מתאי ם
לכמות־האוי ר שהית ה ניתנ ת לאדם , אילמל י נסג ר ליל ה אח ד בארג ז ש ל 4 רג ל
מעוקבות . א ך מובן , שהמאורו ת הישנו ת מעניקו ת איורו ר טבעי־עצמ י בשפע .

4 . קנזברידג׳שייר .

גמבלינגי י שייכ ת לבעלי ם שונים . י ש בד . צריפים־דירי ם נתעבי ם ביותר , שאי ן
כמות ם בשו ם מקום . רבי ם עסוקי ם בקליעת־קש . "עייפות־מוות , כגיעודיאו ש
לזוהמה ״ — השתרר ו בגמבלינגיי . העזוב ה שבמרכ ז הופכ ת לעינויי־שאו ל בשבי ל
קצוו י המקום , צפו ן ודרום , מקו ם שהבתי ם נחרבים־והולכי ם קטעינדקטעים . אדוני -
הקרקעות , שאינ ם יושבי ם במקום , מקיזי ם ד ם יפה־יפ ה מק ן עלו ב זה . השיעורי ם
ש ל שכר־־הדיר ה גבוהי ם מאוד * 8 ע ד 9 נפשו ת מצופפו ת בקיטו ן אח ה ובשנ י מקרי ם
דרי ם הי ו בקיטו ן אח ה 6 מבוגרי ם ולכ ל אח ד יל ד אח ד א ו שניים .

5 . אסקס .

בהרב ה קהילו ת שבמחו ז ז ה הולכ ת התמעטו ת האוכלוסי ן והתמעטו ת הצריפי ם
יד־בי ה א ך ב־ 22 קהילו ת ל א שימש ה הריסת־הבתי ם תרי ס בפנ י התרבו ת האוכלוסים ,
א ו של א גרמ ה לאות ם שילוחים , השכיחי ם עת ה בכ ל מקו ם בש ם "נדיד ה א ל הערים" .
קהיל ת פינגרינגהו , ששטח ה 3443 אקדי ם — עו ד בשנ ת 1851 עמד ו ב ה 145 בתים ,
ואל ו ב־ 1861 ר ק 110 , אול ם האוכלוסי ן ל א רצ ו לצא ת משם , ול א עו ד אל א שהצליח ו
להרבו ת מספר ם ג ם בתנאי ם אלה . ברנזסדן־קרג ם בשנ ת 1851 ישב ו 252 נפ ש ב־ 61
בתים , ואל ו בשנ ת 1861 הצטופפ ו 262 נפ ש ב־ 49 בית . בבאסילד ן — בשנ ת 1851
ישב ו 157 נפ ש ב־ 35 בתי ם ע ל 1827 אקרים , ומק ץ עש 1 ר השנים , ישב ו 180 נפ ש
ב־ 27 בית . בקהילו ת פינגרינגהו , סאות־פארנברידג / וידפורד , באסילדן , רמסדן ,
רמסדן־קרג ס — בשנ ת 1851 , ישב ו 1392 נפ ש ע ל 8449 אקרי ם ב־ 316 בתים , ובשנ ת
1861 ישב ו ע ל אות ו שט ח עצמ ו 1473 נפ ש ב־ 249 בתים .

6 . הירפורדשייר .

מחו ז קט ן ז ה נפג ע יות ר מכ ל שא ר המחוזו ת שבאנגלי ה מאות ו "רו ח השי לוחין" .
בקהיל ת נדבי י שייכי ם הצריפי ם המצופפי ם ביותר , ע ל הרו ב בנ י שנ י קיטונות ,
ברוב ם הגדו ל לאריסים . הלל ו משכירי ם אות ם בקלו ת בע ד 3 א ו 4 לי״ ש לשנה , וה ם
משלמי ם לפועלי ם שכ ר ש ל 9 שילינגי ם לשבו ע !

7 . האטינגדון .

בדואדטפור ד הי ו בשנ ת 1851 87 בתים , זמ ן קצ ר לאחר־מכ ן נהרס ו 19 צריפי ם

569

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ז

בקהיל ה קטנ ה ז ו ב ת 1720 אקרי ם * האוכלוסי ן — בשנ ת 1831 : 452 נפ ש ! בשנ ת
1852 : 832 נפ ש ; בשנ ת 1861 : 341 נפש . נבדק ו ארבע ה עש ר צריפי ם [ 0018 ]
בנ י קיטו ן אחד . באח ד יש ב זו ג נשואים , 3 בחורים , בחור ה אחת , 4 ילדים , וביח ד
10 ! בשנ י — 3 מבוגרים , 6 ילדים . אח ד החדרי ם האלח , שישנ ו ב ו 8 נפשות ,
חי ה ארכ ו 12 רג ל ר 10 אינצ׳ים , רחב ו 12 רג ל ר 2 אינצ׳ים , גובה ו 6 רג ל ו־ 9
אינצ׳י ם ! המיד ה הממוצע ת — וא ף שטח י הזיזי ם בכלל ה — העלת ה בער ך 130 רג ל
מעוקבו ת לנפש . ב* 14 הקיטונו ת דר ו 34 גדולי ם ו־ 33 ילדים . מסבי ב לצריפי ם אל ה —
ר ק לעתי ם רחוקו ת גינות , א ך כמ ה דיירי ם יכל ו לחכו ר לעצמ ם חלקות־אדמ ה
קטנות , רבע־האק ר [ 0011 ־ 1 ע 6 ק ] ב־ 10 א ו ב־ 12 שילינגי ם ; חלקו ת [ 31101016111:8 ]
אל ה רחוקו ת מ ן הבתים , שאי ן בה ם בתי־מחראות ! בנ י המשפח ה "א ו שמוכרחי ם
ה ם ללכ ת א ל החלק ה ולהטי ל ש ם א ת צואתם , / א ו — כ ך נהו ג כאן , במחיל ה
מכבודכ ם — "משתמשי ם ה ם בקוב ה ע ם מושב־ערבה , מעי ן מגר ה שבארון ! בכ ל
שבו ע מוציאי ם א ת הקובה , מביאי ם אות ה א ל החלק ה ומריקי ם א ת תכנ ה במקו ם
שי ש צור ך בו , / ביאפא ן עוב ר מחזו ר ז ה ש ל צרבי־החיי ם יית ר נקיון .

8 . לינקולנשייר .

לאנגטופ ט : בבי ת וריי ט דר ו כא ן אי ש ואשתו , ע ם חותנת ו ו־ 5 ילדים ! בבי ת —
מטבח־בחזית , חדר־שטיפה , קיטו ן מע ל למטב ח ! מטב ח ז ה שבחזי ת יח ד ע ם הקיטו ן :
12 רג ל ר 2 אינצ׳י ם ארכם , 9 רג ל ו־ 5 אינצ׳י ם רחבם . כ ל שטח־הוסוד : ארכ ו 21
רג ל ו־ 2 אינצ׳ים , :רחב ו 9 רג ל ר 5 אינצ׳ים . הקיטו ן — עליי ת הקיר ! הקירו ת
מתכווצים־והולכי ם כלפ י התקרה , מעי ן קונו ס ש ל סוכר ! חלוך־ארוב ה נפת ח בחזית .
"מפנ י מ ה הו א ד ר כא ן ל בשבי ל הגינ ה ל מיצער ה היא . שכר־דיר ה ל גבו ה הוא :
1 שיל . 3 פנסי ם לשבוע . שמ א קרו ב למקו ם עבודת ו ל — לא , רחו ק הו א כד י 6
מילין , ועלי ו להל ך יום־יו ם מהל ך ש ל 12 מילי ן הלו ך ושוב . — ד ר הו א כא ן משו ם
שצרי ף [ 001 ] ז ה עמ ד לשכירה, " ומשו ם שרצ ה לדו ר בצרי ף בפנ י עצמו , בכ ל
מקו ם שהוא , בכ ל מחי ר שהוא , ובכ ל מצ ב שהוא . והנ ה הסטאטיסטיק ה ש ל 12 בתי ם
בלאנגטופ ט ע ל 12 קיטוניהם , שדר ו בה ם 38 בוגרי ם ד 36 ילדים .

12 בתי ם בלאנגטופ ט

בפשר ת

ילדי ם

מבונדי ם

חדר־מיטו ת

בי ת

נפשו ת

ילדי ם

חדד־מיטו ת מבוגרי ם

בי ת

6

3

3

1

מס ׳ 7

8

׳ 5

3

1

מם ׳ 1

5

2

3

1

מם ׳ 8

7

3

4

1

מם ׳ 2

2

0

2

1

מם ׳ 9

8

4

4

1

מם ׳ 3

5

3

2

1

מם ׳ 10

9

4

5

1

מס ׳ 4

6

3

3

1

מם ׳ 11

4

2

2

1

מס ׳ 5

6

4

2

1

מם ׳ 12

8

3

5

1

מס ׳ 6

9 . קנט .

בקנינגטו ן שרר ה הצטופפו ת מעציבה־מאו ד בשנ ת 1859 , כשפרצ ה ב ה האסכרה ,
ורופ א הקהיל ה ער ך ב ה בדיק ה רשמי ת ע ל מצב ם ש ל המעמדו ת העניי ם באוכלוסייה .
הו א העלה , כ י במקו ם זה , שמרוב ה ב ו העבודה , נהרס ו הרב ה צריפי ם ול א נבנ ו

570

23 . ההו ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

חדשי ם במקומם . במחו ז אח ד עמד ו 4 בתים , המכוני ם "כלנבי־ציפרים " ( 68 ^ 10 )י 11 נ 1 ) ,
ובכ ל בי ת ארבעה־ארבע ה חדרי ם לפ י הממדי ם הבאים , ברגליי ם ויאינצ׳ים .

מטב ח 9,5 * 8,11 * 6,6

חדר־לשטיפ ה • .. . 8,6 א 4,6 א 6,6

חדר־מיטו ת ■ 8,5 א 5,10 א 6,3

הדר־מיטו ת 8,3 א 8,4 א 6,3

10 . נור ת מפטונשייר .

ברינוואורת , פיקפורד , פלור : בימוודהגשמי ם מתהלכים־בט ל ברחובו ת הכפרי ם
האל ה 20 — 30 אי ש מחמ ת חוסר־עבודח . החוכרי ם ל א תמי ד הי ו מעבדי ם כל־צרכ ם
א ת שדו ת התבוא ה והירקות , ואדוני־־הקרקעו ת רא ה טו ב לעצמ ו לכרו ך א ת כ ל משק* ו
ביח ד בתו ך 2 א ו 3 חוות־חכורות . מכא ן חוס ר התעסוקה . יעו ד מצ ד אח ד ש ל תעלת ־
הכבי ש כמי ה הקרק ע לעבודה , עומדי ם מצ ד השב י הפועלי ם המרומי ם ותולי ם ב ו א ת
עיניה ם העורגות . בימו ת החמ ה מתפרכי ם ה ם בעבוד ה קדחתני ת ובימו ת הגשמי ם
רעבי ם ה ם למחצ ה — ושו ב אי ן תימה , א ם רגי ל בפיהם , בדיאלק ט שלהם , הפתג ם :

. 168 א ״ 1116111 31 163,111 > 10 ; 11 ־ £1 866111 8 ) £6111161011 1 ) £111 8011 * 31 < £ 1116 "

בפלו ר מוצ א את ה דוגמאו ת ש ל זוגו ת ע ם 4 , 5 , 6 ילדי ם בקיטו ן אח ד זעיר ־

בזעירים , א ו 3 מבוגרי ם ע ם 5 ילדים , א ו בע ל ואשת ו וסב א ו־ 6 ילדי ם חולי־שגית ,
וכד ; בשנ י בתי ם ע ל שג י קיטוניה ם — שת י משפחות , ובכ ל משפח ה 8 א ו 9 מבוגרים .

11 . וילטשייר .

סטראט ן : נעש ו ביקורי ם ב־ 31 בתים , 8 מה ם בנ י קיטו ן אח ד בלבד . פנטי ל
באות ה קהיל ה : צרי ף [ 001 ] אח ד מושכ ר בשילינ ג אח ד ר־ 3 פנסי ם לשבו ע למשפח ה
ש ל 4 מבוגרי ם 1 ־ 4 ילדי ם — מלב ד קירותי ו הטובים , ל א הי ה ב ו מ ן הטו ב ול א כלום ,
הח ל ברצפת ו הרצופ ה אבני ם בלת י מהוקצעו ת וגמו ר בג ג התב ן הרקוב .

12 . ואורסיסטרשייר .

הריס ת הבתי ם ל א הית ה כא ן גרוע ה כ ל כך ; א ך משנ ת 1851 ע ד 1861 נתרב ה
מספ ר הדיירי ם מ־ 4,2 נפ ש ל־ 4,6 נפ ש לבית .

בדסיי : מרובי ם כא ן הצריפי ם וגינו ת ע ל ידם . כמ ה חוכרי ם טוענים , כ י
הצריפי ם משמשי ם ״טירד ה יתיר ה משו ם שה ם מושכי ם לכא ן עניים ״ 631 * £1 3 " )

(".* 1001 [ 1116 111£ * 1 ג ן ^ 1116 6631186 ( 1 , 6 * 1161 11111831166 ג׳נטלמ ן אח ד מצהי ר :
״העניי ם ל א יוט ב מצב ם על־יד י כ ך ; א ם תבנ ה 500 צריפי ם [ 0018 ] , תוכ ל להשכיר ם
עד־מהר ה ; ואמנ ם ככ ל שתרב ה לבנות , כ ן תרב ה הדרישה. ״ — ונמצא , שלפ י דברי ו
הבתי ם מביאי ם לעול ם א ת הדיירים , והלל ו לפ י חו ק הטב ע לוחצי ם ע ל "אמצעי ־
הדיור״ . וע ל כ ן מעי ר ד״ ר האנט ר לאמו ר : "והנ ה הכר ח הו א שעניי ם אל ה בא ו
מאיז ה מקו ם שהוא , והואי ל ואי ן בבדסי י דב ר מיוח ד שימשכ ם לכאן , כגו ן קיצבות ,
הר י צרי ך שתהי ה דחיי ה באיז ה מקו ם אח ר בלתי־נוח , והי א הדוחפ ת אות ם לכאן .
איל ו יכו ל הי ח כ ל אח ד למצו א חלק ת אדמ ה בסמו ך למקום־עבודתו , ודא י של א הי ה
מעדי ף עלי ה א ת בדסיי , שכא ן הו א משל ם בע ד זר ת אדמת ו פ י שניי ם משמשל ם
החוכ ר בע ד קרקעו־הוא. "

165 א ,׳הכומ ר והאצי ל כאיל ו עש ו שניה ם י ד אח ת לכלות ם מ ן העולם. "

571

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

ההגיר ה המתמד ת א ל הערים , ההתהוו ת המתמד ת ש ל "מיותרים " בכפרים ,
על־יד י ריכוז ן ש ל חכורות , על־יד י הפיכת ה ש ל אדמת־ני ר לאדמת־מרעה , על־יד י
מנגנוךהמכונות , וכ ר — הולכו ת י ד בי ד ע ם גירו ש מתמי ד ש ל האוכלוסיי ה הכפרי ת
על־יד י הריס ת הצריפים . ככ ל שמתרוק ן המחו ז מתושביו , כ ן יגד ל ב ו "עודף ־
האוכלוסיי ה היחסי׳ / כ ן יגד ל לחצ ו ע ל אמצעי־התעסוקה , כ ן יגד ל העוד ף המוחל ט
ש ל הע ם הכפר י ע ל אמצעי־הדיו ד למענו , הוו ה אומר : כ ן יגד ל בכפרי ם "יתור ־
האוכלוסין " המקומי , וכ ן תגד ל הצפיפו ת הרת־המגיפו ת ש ל האנשים . הצטופפות ן
ש ל פקעות־אנשי ם בכפרי ם קטני ם ובעיירו ת קטנו ת המפוזרי ם בארץ , אי ן בכ ך אל א
התאמ ה להתרוקנות־מאונ ס ש ל האוכלוסי ן מעל־פנ י האר ץ כולה . התהוו ת ©תמד ת
ז ו ש ל "מיותרים " בקר ב הפועלי ם החקלאיים , א ף ע ל פ י שמספר ם פוחודוהול ך
וכמוודתוצרת ם מתרבה־והולכ ת — משמש ת ער ש ש ל דלותם . אות ה דלות , שה ם
פרוצי ם לה , הי א המשמש ת גור ם לגירוש ם והי א המקו ר הראש י ש ל מצוקת ם הדיורית ,
ז ו מצוק ה השובר ת סוף־סו ף א ת כוח־התנגדות ם האחרו ן והופכת ם ממ ש לעבדיה ם
ש ל אדוני־הקרקע 169 וש ל החוכרי ם — ע ד שמינימו ם ש ל שכר־עבוד ה נעש ה לגביה ם
קב ע ש ל חוק־טבע . ומצ ד השני , א ף ע ל פ י שי ש בכפ ר בתמידו ת "עודף־אוכלוסי ן
יחסי" , הר י בו־בזמ ן הו א מאוכל ס למט ה מ ן חמידה . דב ר ז ה ב א ליד י גילו י ל א ר ק
בצור ה מקומי ת בלבד , היינו , באות ם מקומות , שהאוכלוסי ם זורמי ם מה ם במהירו ת
יתיר ה א ל הערים , א ל המכרות , א ל מפעלי־הבניי ה ש ל מסילות־הברזל , וכיוצא ־
באל ה ; הו א ב א ע ל גילוי ו בכ ל מקום , בעונ ת הקצי ר וכ ן באבי ב ובקיץ , באות ם
פרקי־זמ ן מרובים , שהחקלאו ת האנגלית , הדייקני ת מאו ד והאינטנסיבי ת מאוד ,
זקוק ה לידיי ם נוספות . לעול ם מרובים־מד י הפועלי ם החקלאיי ם בשבי ל הצרכי ם
הבינוניי ם ש ל עבודת־האדמה , ולעול ם ה ם מועטים־מד י בשבי ל הצרכי ם היוצאים ־
מן־הכלל , א ו הארעיים 170 . מכא ן את ה מוצא , כ י בתעודו ת הרשמיו ת רשומו ת קובלנו ת

169 ״תעסוק ה ז ה בתיהשמי ם ( 11 ־ 01 ( 1163,7611-1 ) , ש ל הפועל־החקלא י [ 1113101 ] מקנ ה
כבו ד ג ם לעמדת ו זו . אי ן הו א עבד , אל א חייידהשלו ם וראו י הו א למקומ ו במשכנו ת ש ל גברי ם
נשואים , שחיי ב לספ ק ל ו אדוני־הקרקע , ז ה שתב ע לעצמ ו תוק ף ש ל הטל ת עבודת־כפיי ה -
בדומ ה לתוק ף שהמדינ ה נוהג ת לגב י החייל . הוא , הפוע ל החקלאי , אינ ו מקב ל עו ד א ת
מחיר~השו ק בע ד עבודת ה כש ם שאי ן החיי ל מקב ל מהי ר ז ה בע ד שירות ה בדומ ה לחיי ל א ף
הו א נתפ ס לעבוד ה בהיות ו צעיר , בער , ול א ייד ע אל א א ת מקצועדשל ו וא ת מקום־מגורי ה
נישואי ם קודמיזמנ ם והשימו ש בחוקי־השיכו ן השוני ם מטביעי ם א ת חותמ ם ע ל הראשי ן
[הפוע ל החקלאי] , כש ם שהגיו ס וחוק־ההתמרדו ת מטביעי ם א ת חותמ ם ע ל השנ י [החייל].׳ '
( ד ״ ד ה א נ ט ר , שם , עמ ׳ 132 . ) וי ש לפעמים , שאיז ה אדונייקרקע , שלב ו ר ך עלי ו ביוצא *
מן־הכלל , ייכמר ו רחמי ו ע ל הבדידו ת שהו א עצמ ו יצר ה : "מצ ב ש ל עצבו ת הוא , שיעמו ד
אד ם בוד ד בארצ ו הוא, ״ — אמ ר לור ד לייסטר , כשברכוה ו לסיו ם הבניי ן ש ל הולקהא ם —
"מבי ט אנ י סביב י ואינ י רוא ה שו ם בי ת אח ר אל א ביתי־שלי . הרינ י ענ ק בטיררדהענקים ,
,וא ת כ ל שכנ י אכלת י וכילית י "

170 תנוע ה דומ ה חל ה בעשרו ת השני ם האחרונו ת בצרפת , במיד ה שג ם ש ם השתל ט
הייצו ר הקאפיטאליסט י ע ל החקלאו ת ודוח ף א ת האוכלוסיי ה הכפרי ת "המיותרת־במניי ך א ל
הערים . וא ף כא ן תנא י הדיו ר ותנאי ם אחרי ם הולכמדונעשי ם גרועי ם יות ר ויות ר במקור ־
התהוות ם ש ל "המיותרים" . ע ל "הפרולטאריו ן הכפרי " [״־ £0110161 ; 181 ע 3 ; 0161 ע?" ] המיוחד *
במינו , שהביאתדלעול ם השיט ה ש ל פיצו ל הקרק ע לחלקו ת — עיין , בי ן השאר , בחיבו ר

572

23 . הדוו ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

סותרו ת אל ה א ת אל ה מאות ם המקומו ת עצמ ם : קובלנו ת ע ל חוסר־עובדי ם וע ל
עודף־עובדי ם כאחד . המחסו ר בעובדים , ארע י א ו מקומי , אינ ו גור ר אחרי ו עליית ־
השכר , אל א גור ר הו א אחרי ו דחיקת ם ש ל נשי ם וילדי ם לתו ך העבוד ה בשדות ,
והורד ה מתמד ת ש ל דרגות־הגילי ם [בשבי ל העבודה] . משכב ש לעצמ ו ניצו ל הנשי ם
והילדי ם קנה־מיד ה מרוב ה יותר , א ף הו א נעש ה שו ב אמצע י חד ש להפו ץ א ת הפועל ־
הגב ר החקלא י למיות ר ולקיי ם א ת הפחת ת שכרו . במזרח ה ש ל אנגלי ה הבשי ל אות ו
מעגל־כוז ב ן^ 0101 !ז \ 061-016 ] פרי־חמ ד — ז ו הקרוי ה שיסת־החבורו ת א ו הכנופיו ת
(!מפ^דג^מט^) , שעלי ה נחזור־ונעמו ד כא ן בקיצור 171 .

שיטת־החבורו ת שלט ת כמע ט שלטון־יחי ד במחוזו ת לינקולנשייר , האנטינגדון ,
קיימברידג / נורפולק , לאפולק , ונוטינגהם , ולעתי ם מזומנו ת ג ם במחוזו ת השכני ם
ש ל נורתהמפטן , בדפור ד וראטלנד . כדוגמ ה תשמ ש לנ ו כא ן לינקולנשייר . חל ק
גדו ל מאדמו ת המחו ז הז ה הי א אדמ ה חדש ה — מקוד ם אדמת־רק ק (־ 111001 ) א ו גם ,
כמ ו בשא ר המחוזו ת המזרחיי ם שנזכר ו למעלה , אדמ ה שכבשו ה לפנ י זמ ן קצ ר
מ ן הים . מכובודהקיטו ר עשת ה כא ן נפלאו ת בייבוש־האדמה . אדמת־בצו ת ואדמת ־
חו ל מקודם , מעל ה עכשי ו ים־דג ן שופ ע ורנטות־קרק ע גבוהות־ביותר . דברי ם אל ה
אמורי ם ג ם באדמת־שרטו ן(ן 18118110 ז\ 1 ג 11 ^ ) שנכבש ה ביד י אדם , כגו ן בא י אקסהול ם
ובשא ר הקהילו ת אש ר ע ל נה ר טרנט . במיד ה שנתהו ו משקי־החכיר ה החדשים , ל א
בלב ד של א נבנ ו צריפי ם חדשים , אל א ג ם נהרס ו צריפי ם ישנים , ואל ו הפועלי ם
הובא ו מתו ך הכפרי ם הפתוחים , הרחוקי ם כמ ה מילין , אש ר לאור ך הכבישי ם הכפריים ,
המתפתלי ם במורדי־הגבעות . ש ם מצא ו לה ם ע ד כא ן האוכלוסי ן מפל ט יחי ד מפנ י
השטפונו ת הממושכי ם בימו ת הגשמים . העובדים , היושבי ם בחכורו ת ש ל 400 ע ד 1000
אקרי ם כ ל אח ד (ה ם נקראי ם כא ן ״עובדי ם שכירים ״ — נ׳׳ 8 ־ 61 ־ 1 ט 0 נן^ 1 1 ) 00118116 ]) ,
משתמשי ם בה ם ר ק לעבודות־השד ה הקבועות , הקשות , שמבצעי ם אות ן בעזרת ם
ש ל סוסים . צרי ף אח ד בממוצ ע ח ל בצמצו ם ע ל כ ל 100 אקרי ם ( 1 אקר= 40, 49 ארים) .
חוכ ר אח ד ש ל אדמת־בצות , למשל , העי ד בפנ י ועדת־החקיר ה : ״חוכ ר אנ י 320
אקרי ם — הכ ל אדמת־ניר . אי ן ל י א ף צרי ף אח ד במשקי . עכשי ו ד ר במשק י ר ק
פוע ל אחד . מעסי ק אנ י ארבע ה סייסי ם שה ם גרי ם בסביבה . א ת העבוד ה הקלה ,

שצוט ט לעי ל פא ת קו ל י ן : ["הכלכל ה המדינית" ] וכ ן אצ ל קאר ל מאר ק ס : "וד 18
בברומיי ר ש ל לוא י בונאפארט" , מהדור ה שנייה , האמבור ג 1869 , עמ ׳ 91 ואילך . [עברי ת —
בהוצ ׳ הקבו ץ המאוחד. ] בשנ ת 1846 הגיע ה האוכלוסיי ה העירוני ת בצרפ ת כד י 24,42 אחוזים ,
והאוכלוסיי ה הכפרי ת — כד י 75,58 אחוזי ם ! בשנ ת 1861 הי ו האחוזי ם : ש ל האוכלוסיי ה
העירוני ת 28,86% , וש ל האוכלוסיי ה הכפרי ת 71,14% . בהמ ש השני ם האחרונו ת גדול ה עו ד
יות ר היריד ה במכסת־האחוזי ם ש ל האוכלוסיי ה הכפרית . עו ד בשנ ת 1846 הי ה ש ר פיי "
ד י פ ו ן ב ־ " 8 ־ 161 ־ 1 זגט 0 " [״פועלים״ ] :

"המלבו ש גרוע , הדיר ה מאורה ,

עליות־גג , שפד־אבנים ,

חיינ ו ע ם האוח , ע ם גנבים ,

ידיד י האפלה. "

171 הדו״ ח השש י והאחרו ן ש ל ״הועד ה להעסק ת ילדים״ , שנתפרס ם בסו ף מאר ם 1867 ,

מטפ ל ר ק בשיטת־החבורו ת [ומ 1£87816 ז 03 ] החקלאית . -

573

התהלי ך ש ל הצבר״ההו ן

[הדורש ת ידיי ם מרובות] , אנ ו מבצעי ם על־יד י חבורות" 172 . הקרק ע טעו ן כמ ה וכמ ה
עבודות־שד ה קלות , כגו ן ניכו ש וביעו ר הקוצים , עידור , פעולות־זיבו ל מסוימות ,
סיקו ל האבנים , וכר . ה ן נעשו ת על־יד י ההבורו ת א ו הכנופיו ת המאורגנות , שמקו ם
מושב ו בכפרי ם הפתוחים .

החבור ה הי א ב ת 10 ע ד 40 א ו 50 נפ ש : בעיק ר נשים , נערי ם וגערו ת (בגי ל
13 ע ד 18 שנים ) — א ף ע ל פ י שהנערי ם פורשים , כרגיל , מ ן החבור ה בהגיע ם
לגי ל 13 , — ולאחרונה , ילדי ם וילדו ת (בנ י 6 — 13 ) . בראש ם עומ ד "רא ש תזזבורה "
(י 1 מ 1881 מ 8 מ. 8 ז 8 ) , והו א תמי ד פוע ל כפר י פשוט , על־הרו ב מ י שמכונ ה "פגע־רע" ,
לא־יוצלח , פוחז , שתיין , א ך נחו ן ביזמ ה ובזריזו ת מיוחד ת [•! 131 ■ 8£1¥011 ] . הו א
השוכ ר א ת אנשי־החבורה , ובפקודת ו ה ם עובדי ם ול א בפקוד ת החוכר . ע ם החוכ ר
הו א ב א ליד י הסכם , ע ל הרוב , לפ י עבודה־ליחידה , והכנסת ו — שבממוצ ע אינ ה
עול ה בחרב ח ע ל שכר ו ש ל פוע ל חקלא י פשוט 173 — תלוי ה כמע ט כול ה בחריצותו ,
א ם יצלי ח להוצי א מיד י חבורת ו בזמ ן מוע ט עבוד ה מרוב ה ככ ל האפשר . החוכרי ם
גיל ו ומצאו , שאי ן הנשי ם עובדו ת כהלכ ה אל א תח ת דיקטאטור ה ש ל הגב ר ? אולם ,
מצ ד השני , נשי ם וילדי ם משפתח ו פע ם בעבודה , שו ב ה ם מבזבזי ם א ת כוח־חייה ם
חו ד התפרצו ת ממ ש — ודב ר ז ה ידו ע הי ה כב ר לפוריי ה — ואל ו הפועל־הגב ר
המבוג ר ערמומ י הו א ע ד כד י כ ך שהו א נוה ג מידת־חסכו ן בכוחותיו . ראש־החבור ה
עוב ר מאחוז ה לאחוזה , וכ ך הו א מעסי ק א ת כנופיית ו 6 — 8 חדשי ם בשנה . ולפיכ ך
התעסוק ה אצל ו מכניס ה יות ר ובטוח ה יות ר בחרב ה בשבי ל משפחו ת הפועלי ם מ ן
התעסוק ה אצ ל החוכ ר היחיד , שאינ ו מעסי ק ילדי ם אל א באקראי . דב ר ז ה מחז ק
א ת השפעת ו [ש ל ראש־החבורה ] במקומו ת הפתוחים , ע ד כד י כך , שע ל הרו ב אי ן
לשכו ר ילדי ם אל א בתיווכו . סחר־מכ ר בילדים , ביחידות , מחו ץ לחבורה , משמ ש ל ו
עס ק צדדי .

ד,״צללים ״ שבשיט ה ה ם : יתר־עבוד ה ש ל הילדי ם והצעירי ם ! המהלכי ם העצומי ם
שעליה ם להל ך יום־יום , הלוד־וחזור , כד י להגי ע לאחוזו ת הרחוקו ת 5 , 6 , ולפעמי ם
7 מילין ; ולאחרונה , היריד ה המוסרי ת בקר ב ״הכנופיה״ . ראש־החבור ה — בכמ ה
מקומו ת קרו י הו א ״ממריץ ״ ("זנ 6 ע 1 -נ 1 ) 1116 ״ ) — מזוי ן במק ל ארוך , וא ף ע ל פ י כ ן
אי ן הו א משתמ ש ב ו אל א לעתי ם נדירות , וקובלנו ת ע ל התנהגו ת אכזרי ת מצד ו
אינ ן אל א יוצאו ת מ ן הכלל . הו א קיס ר דמוקראט י א ו מעי ן צייד־העכברושי ס

מהאמלן םר י • מכא ן שצרי ך הו א לרכו ש לעצמ ו אהד ת נתיניו , והר י הו א מרתק ם א ל

•/ :

עצמ ו בכבל י הצועניו ת העול ה כפורח ת תח ת חסותו . חירו ת פרועה , שובבו ת עליז ה
וחוצפנו ת מנובל ת ביות ר מקנו ת לחבור ה כוח־משיכה . ע ל הרו ב משל ם ראש־החבור ה
א ת השכ ר לאנשי ו בביודמרז ח ; ואח ר כ ך חוז ר חו א חבית ה ברא ש התהלוכ ה מתנוד ד
בשיכרותו , נשע ן מימינ ו ומשמאל ו ע ל נשי ם גברתניות ? ילדי ם וצעירי ם משתוללי ם
במאס ף ושרי ם שיר י לגלו ג וניבול־פה . בדר ך חזר ה — מעש ה בכ ל יו ם הו א מ ה

172 ״הנעד ה להעסק ת ילדים , דו״ ח ששי״ , גביית־עדות , עט ׳ 37 , מס ׳ 173 .

173 א ך במ ה מראשי־ ד,חבורו ת טיפסו־ועל ו לדרג ת חוכרי־משקי ם בשט ח ש ל 500 אקרי ם
א ו נעש ו בעלי ם ש ל שורות־בתי ם שלמות .

574

23 . החלל ! הכלל י ש ל המצב ר ה?ןאפיטאליסט י

שקרו י אצ ל פוריי ה ״הזנוני ם בפומבי ״ [" 116 ז 0£81 ־ 1181161 י 1 ׳׳] . חזו ן נפר ץ הוא ,
שנערו ת בנו ת 13 ו־ 14 מתעברו ת על־יד י נערי ם בנ י גילן . הכפרי ם הפתוחים , המספקי ם
א ת גייסו ת החבורה , נהפכי ם לסדו ם ועמורד, 174 וה ם מביאי ם לעול ם ילדי ם ממזרי ם
פ י שניי ם מבשא ר הממלכה . בחורו ת שנתגדל ו בבית־ספ ר זה , מ ה התנהגות ן המוסרי ת
כנשי ם נשואות , ע ל כ ך עמדנ ו כב ר למעלה . ילדיה ן — ע ד כמ ה שאופיו ם ל א הבי א
כלי ה עליה ם — הר י טירונים־מליד ה ה ם בשבי ל החבורה .

החבור ה בצורת ה הקלאסית , כפ י שתואר ה ז ה עתה , קרוי ה חבור ה ציבורית ,
רגילה , א ו נודד ת ( 8118 ^^ 111 ( 1011 01- 11 , 31111 ת 51111110 , 00111 ) . שכ ן י ש ג ם חבורו ת
פרטיו ת ( 1£8 נ 6£3 ; 81 ׳\ 1 ־! 5 ) . הרכב ן ש ל אל ו בהרכב ה ש ל החבור ה הרגילה , אל א
שהלל ו מונו ת פחו ת גולגלו ת ועובדו ת ה ן — ל א בפיקוד ו ש ל רא ש החבור ה — אל א
בפיקוד ו ש ל משרודאיכרי ם זקן , שהחוכ ר אינ ו מוצ א עיסו ק אח ר בשבילו . כא ן נעלמ ת
עליזות־הצוענים , אב ל התשלו ם וכ ן ההתנהגו ת כלפ י ילדי ם נעשי ם גרועי ם יות ר
לפ י כ ל העדויות .

שיטת־החבורות , שהולכודומתפשט ת יות ר ויות ר בשני ם האחרונות 175 — ברור ,

שאי ן הי א קיימ ת לטוב ת ראש־החבורה . הי א קיימ ת למע ן התעשרות ם ש ל החוכרי ם
הגדולים 176 , א ו ש ל אדוני־הקרקעות 177 . אי ן ל ו לחוכ ר שיט ה מחוכמ ת מזו , כד י לקיי ם
א ת הבר־העובדי ם עמוק־עמו ק למט ה מ ן הרמ ה התקינה , וע ם ז ה להחזי ק תמי ד
תוספ ת ש ל י ד עובד ת מוכנ ה לרשות ו לכ ל עבוד ה נוספת ; כד י להוצי א בממו ן מוע ט
ככל־האפש ר עבוד ה מרוב ה ככל־האפשר 178 ולעשו ת א ת הפועל־הגב ר המבוג ר
ל״מיותר" . אחר י כ ל מ ה שנאמ ר מקוד ם מסתב ר לנו , מפנ י מ ה מודים , מצ ד אחד ,
שקיימ ת אבטל ה פחות ה א ו יתיר ה בהעסקות ו ש ל הפוע ל החקלאי : ומצ ד השנ י
מכריזים , כ י שיטת־החבורו ת "הכרחית" , מחמ ת מחסו ר בפועלים־גברי ם ומחמ ת
נדידת ם א ל הערים , 7 , . שד ה שנוכ ש מעשבי־בר , מכאן ; ואספסוף־ב ר ש ל בני־אד ם

174 "מחצי ת הבהורו ת ש ל לודפור ד נתנוונ ו על־יד י הגנ ג [החבורות]. " ("הועד ה להעסק ת
ילדים , דו״ ח ששי״ , נספ ח עמ ׳ 6 , מם ׳ 32 . )

173 "הלל ו(החבורות ) נתרב ו מאו ד בשני ם האחרונות . אומרים , ב י בכפ ה מקומו ת הונהג ו
ר ק בזמ ן מאוחר , ביח ס ; במקומו ת אחרים , שהחבורות.. . הי ו ידועו ת בה ם ז ה שני ם רבות.. .
מעסיקי ם כא ן יות ר ילדי ם וה ם צעידים־יותר. ״ (שם , עמ , 79 , מם ׳ 174 . )

176 "חוכרי ם זעירי ם לעול ם אינ ם מעסיקי ם חבורות. " "ל א ע ל אדמ ה כחושה , אל א ע ל
אדמ ה הנושא ת רנט ה ש ל 40 ע ד 50 שיל . [לאקר ] — כא ן מועסקי ם נשי ם וילדי ם במניי ן
ר ב מאוד. ״(״הועד ה להעסק ת ילדים , דו״ ח ששי״ , עט ' 17 ו־ 14 . )

177 אח ד מ ן האדוני ם הלל ו ערב ו עלי ו הרנטו ת ע ד כד י בך , שטע ן בזע ם לפנ י ועדת ־
החקיר ה : כ ל אות ה צעק ה אינ ה בא ה אל א מחמ ת שמ ה ש ל השיטה . איל ו הי ו מכני ם אותה ,
ל א ״חבורה״ , אל א ״אגוד ה שיתופית־תעשייתית־חקלאי ת לכלכלה־עצמי ת ש ל הנוער ״ — הי ה
ב א הכ ל ע ל מקומ ו בשלו ם [; 18:111 ־ 811 1 ] .

178 ״עבוד ה על־יד י חבור ה זולה־יות ר מעבוד ה אחר ת ; וז ה הטעם , שמשתמשי ם בה, ״ —

כ ך אומ ר מ י שהי ה ראש־חבורה . (״הועד ה להעסק ת ילדים , דו״ ח ששי״ , עט ׳ 17 , סעי ף 14 . )
"שיטת־החבור ה הי א הזולה־ביות ר לחלוטי ן בשבי ל החוכר , והגרועה־ביות ר לחלוטי ן בשבי ל
הילדים, ״ — אומ ר חוכ ר אחד . (שם , עט ׳ 16 ׳ מס ׳ 3 . )

179 "אי ן כ ל ספק , ב י הרב ה מ ן העבודה , המבוצע ת עת ה ביד י ילדי ם בתו ך חבורות , הי ו
רנילי ם לבצע ה קוד ם ביד י גברי ם ונשים . במקו ם שמעסיקי ם נשי ם וילדים , מובטלי ם עכשי ו

575

"תהלי ך ש ל הצבד־ההו ן

בלינקולנשיי ר וכו / מכא ן — אל ה ה ם הקוט ב וד״קוטב־המנוג ד ש ל הייצו ר
הקאפיטאליסטי 180 .

ו . אירלאנ ד

ע ם חתימ ת פרש ה ז ד עלינ ו לגדו ד עו ד לשע ה קל ה לא׳־רלאנד . והר י תחיל ה
העובדו ת הנוגעו ת לענייננו .

האוכלוסיי ה באירלאנ ד גדל ה בשנ ת 1841 ע ד כד י 8.222.664 נפש ; ב ״ 1651

יות ר גברי ם ( 6 * 01 ^ 0111 01 6 י 6 111611 31 ־ 11101 ) משהי ו מובטלי ם קודבדלכן. " ("הועד ה
להעסק ת ילדים , דו״ ח ששי' / עמ ׳ 43 , מם ׳ 202 . ) מ ן הצ ד השני , [נאמ ר שם ] בי ן השאר :
"שאלת־העבוד ה( 06811011 ! > ״ 18,60111 ) בכמ ה מחוזו ת חקלאיים , ביהו ד במחוזו ת ש ל שתת י
ניר , נעשי ת רציני ת יות ר ויותר , מחמ ת ההגיר ה והקלו ת להגי ע ברכב ת לכרכי ם גדולי ם —
ע ד כד י כך , שאנ י (אות ו "אני " מתייח ם לסוכנ ו הכפר י ש ל אדו ן גדול ) רוא ה א ת שירו ת
הילדי ם כבלתי־נמנ ע במיד ה יתירה. ״ (שם , עמ ׳ 80 , מם ׳ 180 . ) שכ ן שאלת־העבוד ה
( 3116811011 > * 1.360111 1:116 ) פירוש ה במחוזו ת החקלאיי ם באנגליה , להבדי ל משא ר
העול ם התרבות י — שאלת ם ש ל אדוני־הקרק ע והחוכרי ם , 8 ע 16 ^^־^ 1 13 > 2 נ 3 י 18 )* 11 01 ) 1311 166 )
( 306811011 ) : כיצ ד אפש ר — ע ל א ף יציאת ם ש ל הכפריי ם במיד ה גדלודוהולכ ת בהתמד ה —
להנצי ח בכפ ר "עודף־אוכלוסי ן יחסי " במיד ה מספיקה , ועל־יד י כ ך א ת "המינימו ם ש ל שכר ־
העבודה " בשבי ל העוב ד החקלאי ? י

1801 אות ו ״דו״ ח ע ל בריאו ת הציבור ״ — ציטטת י אות ו מקוד ם — ששיטודהחבור ה
[ 1 ז £873161 מ 03 ] נדונ ה ב ל בדרך־אגב , ע ם שהו א עומ ד ע ל תמותת־הילדים , נשא ר בלתי '
ידו ע לעתובות , וממיל א ג ם לציבו ר האנגלי . ואל ו הדו״ ח האחרו ן ש ל "הועד ה להעסק ת ילדים "
שימ ש חומ ר ״סנסאציוני ״ [ 8611831101131 ] ורצו י לעתונות . העתונו ת הליבראלי ת העמיד ה
שאלות : כיצ ד הרש ו האדוני ם העדיני ם והגברו ת העדינו ת ומקבלי־קצבו ת מא ת הכנסייד ד
המדינה , שתפארת ה ש ל לינקולבשיי ר עליהם , כיצ ד הרשו , ששיט ה כזא ת תצמ ח ותפר ח לנג ד
עיניה ם בתו ך אחוזותיהם , — הם , האישי ם הנכבדים , המארגני ם "משלחות " מיוחדו ת לאנטי '
פודי ם ״לתיקו ן מידותיה ם ש ל הפראי ם בי ם הדרומי ״ ; ואל ו העתובו ת העדיבה־יות ר הסתפק ה
בהבע ת הרהורי ם ע ל שחיתות ם הגס ה ש ל אנשי־הכפר , שה ם מסוגלי ם למכו ר א ת ילדיה ם
לתו ך עבדו ת מסו ג זה ! בתנאי ם הארורים , ש״העדינים " גירש ו והדחיק ו לתוכ ם א ת העוב ד
הכפר י — ל א הית ה כ ל תימ ה איל ו הי ה אוכ ל א ת ילדדשלו . אדרב ה : פל א מופל א הו א
באמת , שיד ע לשמו ר לעצמו , ע ל הרוב , א ת שלימו ת א 1 פיו . המודיעי ם הרשמיי ם מביאי ם
ראי 1 ת לכך , שג ם במחוזות־של־החבורו ת שונאי ם ההורי ם ומגני ם א ת שיטודהחבורו ת :
"הרב ה חומ ר נמצ א בגביית־העדות , שי ש ב ו כד י להוכיח , כ י הור י הילדי ם הי ו שמחי ם
בהרב ה מקרים , איל ו הי ו מוצאי ם סע ד בתקנו ת ש ל חוק־חובוז , שיוכל ו לעמו ד בפנ י לחץ ־

הפיתויים , שה ם נתוני ם ל ו לעתי ם קרובות . צפויי ם ה ם (הילדים ) לכך , שיהי ו לוקחי ם אות ם

לעבוד ה בלח ץ — עתי ם על־יד י פקיד י הקהילה , עתי ם על־יד י המעבידי ם שמאיימי ם בפיטורי ם
ע ל ההורי ם עצמ ם — בגי ל כזה.. . כשבדו ר לכל , כ י ביקו ר בבית־הספר.. . עשו י להבי א לה ם
; יות ר ברכה.. . כ ל אות ו ביזבו ז ש ל זמ ן וכו ח ; כ ל אות ם יסורי ם ש ל תשישות , מיותר ת ובלתי '
מועילה , הנגרמ ת ל ו לפוע ל החקלא י ולילדי ו ; כ ל מקרה , שיכו ל הא ב לגלו ת א ת מקו ר ההר ס
המוסד י ש ל ילדו : א ם בעירעו ר עדינות ו עלייד י ההצטופפו ת בבקתות , א ו בהשפעודיהטומא ה
ש ל שיטת־החבור ה — כ ל הזדמנו ת כזא ת משמשת , בודאי , דחיפ ה לעור ר בל ב העובדי ם
המסכני ם רגשות , שהכ ל יבינו ם על־נקל ה ושאי ן צור ך לעמו ד עליה ם בפרטות . יודעי ם הם ,
בהכרח , כ י בדר ך ז ו נגרמ ו לה ם הרב ה יסורים , גופניי ם ורוחניים , על־יד י נסיבו ת שאי ן ה ם
אחראיי ם לה ן בשומיפנים ; ואיל ו הי ו יכולים , ל א הי ו מסכימי ם לכ ך כל־עיקר ; אל א שאי ן

לה ם הכו ח להיאב ק אתן. ״(״הועד ה להעסק ת ילדים , דו״ ח ששי״ , עמ ׳ £מ , מס ׳ 82 , ועט ׳ וו 1 ]מ ,

מס ׳ 96 . )

576

23 . החו ק הכלל י ש ל ההצב ד הקאפיטאליסט י

פחת ה ע ד כד י 6.623.985 נפש ; ב־ 1861 — ע ד ל־ 5.850.309 נפש ; ב־ 1866 הגיע ה
ל־ 1/ 2 ' 5 מיליוני ם — בקירו ב המניי ן משנ ת 1801 . היריד ה התחיל ה בשנת־הרע ב 1846 ,
וכ ך קיפח ה אירלאנ ד במש ך ש ל פחו ת מ־ 20 שני ם יות ר מ־ 5 /16 ש ל המוני־תושביה 181 .
המספ ר הכול ל ש ל המהגרים , מחוד ש מא י 1851 ע ד יול י 1865 , הי ה 1.591.487 נפ ש ;
מספ ר המהגרי ם במש ך 5 שני ם האחרונות , 1861 ע ד 1865 , מנ ה יות ר ממחצית -
המיליון . מספ ר הבתי ם הנושבי ם פח ת בשני ם 1851 ע ד 1861 ב־ 52.990 . בשני ם 1851
ע ד 1861 גד ל מספר ן ש ל החכורות , בנו ת 15 ע ד 30 אקרי ם כ״ א—ב־ 61.000 ;
מספר ן ש ל החכורו ת בנו ת 30 אקדי ם ומעל ה — גד ל ב־ 109.000 ; ואל ו המספר ־
הכול ל ש ל כ ל החכורו ת פח ת ב־ 120.000 — הפחתה , שנגרמה , איפוא , ר ק ע ל יד י
הריס ת החכורו ת ש ל פחו ת מ־ 5 ו אקרים , ובלשו ן אחר : על־יד י הרכזן .

מוב ן מאליו , שהפחת ת המוני־האוכלוסי ן כרוכ ה היתה , בדר ך כלל , בהפחת ת
כמות־התוצרת . לצור ך ענייננ ו יספי ק לעמו ד ע ל 5 השני ם 1851 ע ד 1865 , שהיגר ו
בה ן יות ר ממחצית־מיליו ן נפש , והמספ ר המוחל ט ש ל האוכלוסי ן יר ד ביות ר

א

טבל ה

מיליון .

מ־ב/ 1

הח י

האיבוונטא ר

עלי ה

ק ר

יריד ה

ב

מספ ד ־כול ל

י ם

יריד ה

ס ו ס

מספר־כול ל

השנ ה

3.606.374

619.811

1860

138.316

3.471.688

5.993

614.232

1861

216.798

3.254.890

11.338

602.894

1862

110.695

3.144.231

22.916

579.978

1863

118.063

3.262.294

17.820

562.158

1864

231.120

3.493.414

14.291

547.867

1865

ירי ם

ח ז

צ א ן

השנ ה

עלי ה

יריד ה

מספר־כול ל

יריד ה עלי ה

מספר־כול ל

1.271.072

3.542.080

1860

׳ 169.030

1,102.042

13.970

3.556.050

1861

52.282

1.154.324

99.918

3.456.132

1862

86.866

1.067.458

147.982

3.308.204

1863

8.978

1.058.480

58.737

3.366.941

1864

241.413

1.299.8 93

321.801

3.688.742

1865

מתו ך הטבל ה שלמעל ה יוצ א :

ם

חזיר י

צ א ן

ב ק י

ו ם י ם

ם

עלי ה מוחלט ת

עלי ה מוחלט ת

יריד ה מוחלט ת

יד ה מוחלט ת

י ר

152 28.819

146.608

116.626

72.358

131 האוכלוסיי ה באירלאנד : בשנ ת 1801 — 5,319.867 נפש ; בשנ ת 1811 — 6.084.996
נפש ; בשנ ת 1821 — 6.869.544 נפש ; בשנ ת 1831 — 7.828.347 נפש ? בשנ ת 1841 —
8.222,684 נפש .

182 התוצא ה היתד . גרועה־יותד , איל ו התרחקנ ו יות ר בתקופ ת השני ם הקודמות . הנה :

577

יד.ת 68 יט 58 37

התהלי ך ש ל הצבריההו ן

נפנ ה עכשי ו א ל הפלחה , ז ו המספק ת אמצעי־מחי ה לבהמ ה ולאדם . בטבל ה
הבא ה [ב ] מחושב ת ההפחתה , א ו העלייה , לכ ל שג ה לעומ ת השנ ה שקדמ ה לה .
'■בול־התבוא ה מכיל : חיטים , שבולת־שועל , שעורים , שיפון , שעועי ת ואפונים ;
יסל-הידקו ת מכיל : תפוחי־אדמה , לפ ת צנודמאנגולד , סלק , כרוב ,

גזר , בטטו ת [ 3 ע 31-8111 ? ] , קטניו ת וכר .

טבל ה ב

עליי ה א ו יריד ה בשט ח הקרק ע (באקרים) , שהשתמש ו ב ו לגידו ל תבואו ת ומספו א (א ו מרעה )

כ ל האדמו ת
לפלח ה

ולגידו ל ־בתנזו ת

פשת ן

חצי ר דתלת ן

ירקי ת

תבואו ת

~ ־)־ *

+ -

+ —

+ ~

—

השנ ה

81.873

19.271

47.969

36.974

15.701

1861

138.841

2.055

6.623

74.785

72,734

1862

92.431

62.922

7.724

19.358

144.7 19

1863

10.493

87.761 50.159

47.486

2,317

122.437

1864

00

ס !

00

68.970

25.241

72.450

1865

330.860 ס ה 1

122.850

82.834

107,984

428.041

1861/5

בשנ ת 1865 נוספ ו בטו ר ״אדמת־חציר ״ 127.470 אקרים , בעיק ר מחמ ת הפחת ת
השט ח בטו ר "אדמת־שממ ה בלוזי־נזשונזשו ז ואדמת־כבו ל (־ 11001 * 101 ) ״ ב־ 101,543
אקרים . א ם נשוו ה שנ ת 1865 א ל שנ ת 1864 , נעלה : יריד ה ביבלל־תבוא ה כד י 246.667
קוארטר , מה ם 48.999 ק . חיטים , 166.605 שבולת־שועל , 29.892 ק . שעורים , וכף ;
יריד ה בתפחזי־אדמה , א ף ע ל פ י ששטח־עיבוד ם גד ל בשנ ת 1865 , ב־ 446.398 טונו ת
וכ ד (רא ה טבל ה ג) .

מתנוע ת האוכלוסיי ה והתוצר ת החקלאי ת ש ל אירלאנ ד אנ ו עוברי ם א ל התנוע ה
בכיס ם ש ל אדוני־הקרקעו ת שלה , ש ל החוכרי ם הגדולי ם ובעלי־ההו ן התעשייתיים .
תנוע ה ז ו משתקפ ת בעליית ו ובירידת ו ש ל מם־ההכנסה . לש ם הבנת ה ש ל הטבל ה
הבאה , טבל ה ד , י ש להעיר , כ י הטו ר ד (דוחים , חו ץ מרווחי״החוכרים ) כול ל ג ם א ת
הדוחי ם הקרויי ם "מקצועיים" , כלומר , א ת ההכנסו ת ש ל עורכי־דין , רופאים , וכיוצא ־
בה ם ; וכ י הטורי ם ג , ה , — של א פורט ו כא ן במפור ש — כוללי ם א ת ההכנסו ת ש ל
פקידים , קצינים , מקבל י קיצב ה ממלכתית , בעל י שטרות־מילוו ה ש ל המדינ ה וכד .

ט ב ל ד , ד

ההכנסות , שחייבי ם עליה ן מם־הכנס ה בלי״ש 184
מו ר א — רנט ה קרקעית ; טו ר ב — רווזוי־דוזזוכרי ס ; טו ר ד — רזחזי־התעשיי ה ;

א ע ד ה — כ ל הטורי ם ביחד .

טו ר 1860 1861 1862 1863 1854 1865

א 13.893.829 13.003.534 13.398.938 1 3.494.091 13.470.700 13.801.616

ב 2.765.387 2.773.644 2.937.899 2.938.823 2.930.874 2.946.072

ד 4.891.652 4.836.203 4.858.800 4.846.497 4.546.147 4.830.199

א ע ד ה 22.962.885 22.998.394 23.597.574 23.638.631 23.236.298 23.930.340

צא ן ,בשנ ת 1865 — 3.688,742 ; א ך בשנ ת 1856 — 3.694.294 ; חזירי ם בשנ ת 1865 —
1.299.893 ; א ך בש 1 ת 1858 — 1.409.883 .

'־ ' ..הדו״ ח העשיר י ש ל חבר י הועד ה להכנסות־בחיד־הארץ״ . לונדו ן 1866 .

578

579

האחרוגו ת שלבייידיד ה אל ה : 1868 — 285.000 אקרי ם ; 1869 — סס 0 .יס 28 אקרי ם ; 1870 — 259.000 אקרי ם ; 1871 ״ ״ 244.000 אקרי ם *

1872 י - 228.000 אקרים . בשנ ת 1872 אנ ו מוצאי ם יריד ה — במספרי ם מעוגלי ם — ש ל 2600 סוסים , 80.000 בקר ׳ 68.609 צא ן ד 236.000 חזירים .
* בסטוני ם ש ל 14 פונטים .

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

בטו ר ד הית ה העליידדבהכנסו ת בממוצ ע השנת י לשני ם 1853 ע ד 1864 ר ק
0,93 , ואל ו באות ה תקופ ה עצמ ה הית ה העליי ה בבריטני ה הגדול ה 4,58 . הטבל ה
הבא ה [ה ] נותנ ת א ת חלוק ת התחי ם (חו ץ מרווח י החוכרים ) לשני ם 1864 ו־ 1865 :

טבל ה ד .

טו ר ד . הכנסו ת מרוחי ם (למעל ה מ־ 60 לי״ש ) באירלאנד 185
1864 1865

מחול ק
בי ן בעל י

לי״ ש

טחול ק
בי ן בעל י

לי״ ש

הכנס ה

18.031

4,669.979

הכנס ה

17.467

4.368.610

הכנס ה כולל ת לשנ ה

4.703

222.575

5.015

238.626

הכנס ת שבתי ת ש ל יות ר מ־ 60
ופחו ת בד 100 לי ״ ש . . .

12.184

2.028.471

11.321

1.979.066

מתל ד ההכנס ה הכולל ת לשנה ם ר .

1.194

2.418.933

1.131

818 .י 2.150

העוד ר ש ל ההכנס ה הכולל ת לשב ה

1.044

1.097.937

910

1.083.906

186

1.320.996

121

1.066.912

ו '

122

584.458

105

430.535

כתו ך ז ה . ^

28

736.448

26

646.377

!

)

3

264.528

3

262.610

אנגליה , אר ץ ש ל ייצו ר קאפיטאליסט י מפותח , וביחו ד אר ץ תעשייתית , ודא י
שהית ה מוציא ה נשמת ה מהקזת״ד ם כז ו ש ל אוכלוסייתה , כפ י שסבל ה אירלאנד .
אול ם אירלאנ ד אינ ה כע ת אל א אזו ר חקלא י ש ל אנגלי ה — ור ק תעלודמי ם
רחב ה מפריד ה בי ן שתיה ן — והי א משביר ה ל ה תבואה , צמר , בהמות , טירוני ם
לתעשיי ה ולצבא .

הההדוקנות־מךהאופלוסי ן הביא ה ליד י כך , שהרב ה קרקעו ת נעזב ו לל א עיבוד ,
שפחת ה בהרב ה תוצרת־האדמד. 136 ! וא ם ג ם גד ל שטח־המרע ה לגידול־בהמות , הר י
בכמ ה מענפי ו נתהוות ה יריד ה מוחלטת , ובענפי ם אחדי ם חל ה התקדמו ת כמע ט בלתי *
ניכרת , שנפסק ה על־יד י פיגורי ם מתמידים . וא ף ע ל פ י כן , ע ם שפחת ו המוני ־
האוכלוסין , על ו בתמידו ת רנטות־הקרק ע ורווחי־החוכרים , א ם ג ם הרןחי ם האחרוני ם
ל א הי ו קבועי ם כ ל כ ך כראשונות . וטעמ 1 ש ל דב ר נית ן להבי ן על־נקלה . מצ ד אחד ,
ע ם ריכוז ן ש ל החבורו ת וגלגו ל שדה־ני ר באדמת־מרעד . לבהמו ת — ה׳וך־והפ ך
חל ק גדול־יות ר מ ן התוצרת־הכולל ת לעודף ־תוצרת . גדל־והל ך :עודף־התוצרת , א ף
ע ל פ י שהתוצרת־הכולל ת — שהראשו ן אינ ו אל א אח ד מחלקי־חלקי ה ש ל האחרונ ה —
פחתה־והלכה . מצ ד השני , עלה־וגד ל הער ך הממונ י ש ל עודף־התוצר ת במהירו ת

185 בהכנסה־הכולל ת השנתי ת אש ד בטו ר ד חל ה סטי ה לגב י הטבל ה הקודמת , מחמ ת
ניכויי ם מסוימי ם המותרי ם לפ י החוק .

186 א ם ג ם היבו ל פוח ת הפחת ה יחסי ת לפ י האקר , אי ן לשכוח , שאנגלי ה קיינו ה בעקיפי ן
יצו א ש ל אדנזח־אירלאנ ד ז ה מאת־שני ם ומחצ ה — בל א שהעניק ה למעב ד האדמ ה הזא ת
אפיל ו ל א א ת האמצעי ם להשלי ם א ת חלקי־היסו ד ש ל האדמה .

580

23 . החו ק הכלל י ש ל ההצב ר הק^פיטאליסט י

יתיר ה משגדל ה במותו , תו ך שהולכים־וגדלי ם באנגלי ה מחירי־השו ק ש ל בשד ,
צמר , וכר , מא ז 20 השני ם האחרונות , וביחו ד בעשו ר האחרון .

אמצעי״ייצו ר מפוזרים־מפורדים , המשמשי ם אמצעי ם לעיסוק ו ולמחיית ו ש ל
המייצ ר עצמו , בל א שישתערב ו על־יד י בליע ת עבודת ם ש ל אחרי ם — אינ ם בחינ ת
הון , כש ם שהתוצר ת הנאכל ת על־יד י המייצ ר עצמ ו אינ ה בחינ ת סחורה . וא ם ראינו ,
שע ם יריד ת המוני־האוכלוסי ן פחת ה ג ם כמות ם ש ל אנזצעי־הייצו ר העומדי ם לשימו ש
בחקלאות , הר י עלת ה שו ב כמו ת ההו ן שב א ב ה ליד י שינוו ש - משו ם שאמצעי ־
הייצור , שהי ו קודם־לכ ן מפוזריכדומפורדים , נהפכ ו במקצת ם להון .

ההון־הכול ל ש ל אירלאנ ד — מחו ץ לחקלאו ת — שהושק ע בתעשיי ה ובמסחר ,
נצטב ר והלן ־ בשת י עשרות־השני ם האחרונו ת מעט־מע ט ובתנודו ת גדולו ת במש ך
כ ל הזמן . כנג ד ז ה נתפת ח במהירו ת יתיר ה בהרב ה ריכוז ם ש ל גופי־חלקי ו הפרטיים .
ולאחרונה : א ם ג ם גידול ו המוחל ט זעי ר הי ה כשהיה , הר י גאדדועל ה ההו ן נובחינ ה
יחסית , כלומר , ביח ס א ל האוכלוסיי ה שנידלדלה .

ובכ ן : כא ן מתגול ל לעינינו , בקנודמיד ה גדול , תהליך , שהכלכל ה האורתודוקסי ת
ל א יכל ה לשאו ל לעצמ ה נא ה הימנו : הוכח ה לדוגמ ה שלד , כ י המצוק ה נובע ת מתו ך
עודף־אוכלוסי ן מוחל ט ואי ן שיווי־המשק ל יכו ל לחזו ר לקדמות ו אל א על־יד י
התמעטות־האוכלוסין . והר י כא ן ניסו י חשוב , השונ ה לגמר י ממגיפת־הדב ר באמצ ע
המא ה ה־ 14 , שתלמידי ו ש ל מאלתו ס הירב ו כ ל כ ך להאדירה . דר ך אג ב : א ם עצ ם
השימו ש באמת־המיד ה ש ל המא ה ד,־ 14 בשבי ל יחסי־ ד,ייצו ר ש ל המא ה ה־ 19 , ובשבי ל
יחסי־ ד,אוכלוסיי ה המתאימי ם לכך , הי ה ב ו משו ם תמימו ת — תמימו ת ש ל מלמדי ם —
הר י נוס ף ע ל כך , הוסח ה הדע ת בתמימו ת .ז ו מ ן העובדה , שא ם בעקבו ת מגיפו ד
הדב ר ההי א ודילדול־האוכלוסי ן שהי ה כרו ך בה , בא ו מעב ר מז ה ש ל התעלה , באנגליה ,
שחרור ה והתעשרות ה ש ל האוכלוסיי ה הכפרית , הנ ה מעבר ה השנ י ש ל התעלה ,
בצרפת , גב ר השיעבו ד וגדל ה המצוקה 180 א

מצוקת־הרע ב באירלאנ ד משנ ת 1846 קיפח ה א ת חייה ם ש ל יות ר ממיליו ן נפש ,

א ך הלל ו ל א הי ו אל א עניי ם מסכני ם בלבד . עושר ה ש ל האר ץ ל א נפג ע על־יד י כ ך
ול א כלום . היציאה־מן־הארץ , שהתחיל ה אחר־כ ך ונמשכ ה ז ה עשרי ם שנים , ועדיי ן
הי א גוברת־והולכת , ל א דילדל ה ע ם האנשי ם ג ם א ת אמצעי־הייצור , כדר ך שדילדלה ,
למשל , מלחמת־שלושים־השנים . הגאוניו ת האירלאנדי ת המציא ה מת 1 ד חד ש בכולו ,
כד י להעביר , כבמקל־קוסמים , ע ם ענ י א ל מרח ק ש ל אלפי־מילי ן ממקו ם מצוקתו .
המהגרים , ש ד,גר ו ונתיישב ו בארצות־הברית , שולחי ם שנ ד,־שנ ה לבית ם סכומי ־
ממו ן—דמי־נסיע ה לאל ה שנשאר ו במולדת . כ ל חבור ה המהגר ת בשנ ה ז ו מושכ ת
אחרי ה בשנ ה הבא ה חבור ה אחרת . ונמצא , שההגיר ה ל א ר ק . שאינ ה עול ה בכלו ם
לאירלאנד , אל א משמש ת הי א אח ד הענפי ם המכניסים־ביות ר בעסק י היצו א שלה .

8136 מתו ך שאירלאנ ד נחשב ת לאר ץ היעוד ה בשבי ל "עקרוךהאוכלוסיך , הר י פירס ם
ת . ס א ד ל ר — לפנ י שהופי ע חיבור ו ע ל אוכלוסיי ה — א ת ספד ו המפורס ם : "אירלאנד ,
תקלותי ה ותרופתן׳ / מהדור ה ב / לונדו ן 1829 . כא ן מוכי ח הו א — תו ך השוא ת הסטאטיסטיקד ,
בגלילו ת השונים , ובכ ל גלי ל לפ י מחוזותי ו השוני ם — כ י שורר ת ש ם מצוק ה לא , כפ י
שמאלתו ס אומר , לפ י היח ס א ל מספ ר האוכלוסין , אל א ביח ס הפו ך לכך .

581

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

ולאחרונ ה : ההגיר ה הי א תהלי ך שיטת י ; וא ל תאמר , שהו א מנק ב ב 1 ר בתו ך המוני -
הע ם בדר ך ארעית , אל א הול ך הו א ודול ה מתו ך האוכלוסיי ה שנה־שנ ה יות ר אגשי ם
משמשלי ם הריבו י הטבע י — וכ ך פוחתת־והולכ ת משנ ה לשנ ה רי 5 ת מניינ ה המוחל ט
ש ל האוכלוסייה 3186 •

מ ה הי ו התוצאו ת לגב י אל ה שנשאר ו במולדת , לגב י הפועלי ם האיריי ם שנפטר ו
מעודף־האוכלוסיי ה ן התוצאו ת הן , כ י השיעו ר ש ל עודף־האוכלוסי ן היחס י גדו ל
היו ם כשהי ה לפנ י 1846 ; כ י שכר־העבוד ה נמו ך כשהי ה וגבר ה עבודודהפר ך 1 כ י
המצוק ה בכפרי ם דוחק ת שו ב לקרא ת משב ר חדש . והסיבו ת פשוטו ת הן . המהפכ ה
בחקלאו ת הלכ ה צעד־בצע ד ע ם ההגירה . התהוות ו ש ל עודף־האוכלוסי ן היחס י עבר ה
אפיל ו ע ל התמעטות־האוכלוסי ן המוחלטת . די ה הצצ ה קל ה בטבל ה ג כד י ללמדך ,
כיצ ד גלגול ה ש ל אדמת־ני ר באדמת־מרע ה מוכר ח להשפי ע באירלאנ ד ביתר־חריפו ת
מבאנגליה . כא ן [באנגליה ] חלה , ע ם העליי ה בגידול־בהמות , ג ם עליי ה בגידו ל
מספו א ירוק ; ואל ו ש ם [באירלאגד ] הו א פוחת־והולך . בעו ד שטחי־ני ר עצומים ,
שהי ו מעובדי ם קודם־לכן , נעזבי ם כאדמת־בו ר א ו נהפכי ם לאדמת־מספו א קבוע ה —
הר י מצ ד שנ י חל ק גדו ל מאדמו ת שממ ה וכבול , שהי ו בלתי־מעובדו ת קודם־לכן ,
משמשו ת עת ה לצרכ י ההתפשטו ת ש ל גידול־הבהמות . החוכרי ם הזעירי ם והבינוני ם —
לסו ג ז ה אנ י מכני ס א ת כ ל החוכרי ם המעבדי ם ל א יות ר מ־ 100 אקרי ם—מהווי ם
ג ם כיו ם © 8 /1 בער ך מ ן המספר־הבולל 188 ; . ה ם נחנקים־־והולכי ם יות ר ויותר , ובדרג ה
אחר ת לחלוטי ן שונ ה מז ו ש ל התקופ ה הקודמת , על-יד י ההתחרו ת ש ל החקלאו ת
הפועל ת בשיט ה הקאפיטאליסטית , והר י ה ם מספקי ם ל ו למעמ ד הפועלים־השכירי ם
טירוני ם חדשי ם לבקרים . התעשיי ה הגדול ה היחיד ה באירלאנד , תעשיי ת הבד , אינ ה
זקוק ה אל א למספ ר מוע ט — יחסי ת — ש ל גברי ם מבוגרי ם ; וע ל א ף התרחבותה ,
ע ם התייקרות ה ש ל הכותנ ה בשני ם 1861 ע ד 1866 , אי ן הי א מעסיק ה בכל ל אל א חל ק
בלתי־ניכר , בערך , ש ל האוכלוסין . וככ ל תעשיי ה גדול ה מגדל ת א ף הי א בתמידות ,
על־יד י תנודו ת מתמידו ת בתו ך תחומה־היא , עודף־אוכלוסי ן יחס י — ואפיל ו א ם
הל ה עליי ה מוחלט ת במספ ר האנשי ם הנקלטי ם ע ל ידה . מצוקת ם ש ל האוכלוסי ן
הכפריי ם משמש ת הדו ם בשבי ל הבנייני ם הענקיי ם ש ל בתי־החדוש ת לכותנו ת וכד ,
שצבא-עובדיה ם ברוב ו הגדו ל מפוז ר ע ל פנ י הכפרים . כא ן אנ ו נפגשי ם שו ב בשיט ה
ש ל העבודה־הביתי ת כפ י שתיארנו ה למעלה , ז ו המקיימ ת בידיה , על־יד י שכ ר למטה ־
■מן־המיד ה ויתויר־עבודה , אמצעי ם בדוקים־מתודיי ם כד י להגדי ל א ת מספ ר
ה״מיותרים" . ולאחרונה : אמנ ם דילדול־האוכלוסיי ה אי ן ל ו כא ן תוצאו ת הרסניו ת
בל־כ ך כמ ו באר ץ ש ל ייצו ר קאפיטאליסט י מפותח , א ך ג ם כא ן אי ן תהלי ך ז ה עוב ר
•בל א להשפי ע בתמידו ת השפעה־חוזר ת ע ל השו ק . הפנימי . אות ה פירצ ה המתהנ ה
בא ן על־יד י ההגירה , ל א בלב ד שהי א מצמצמ ת א ת הדרישה־לעבוד ה במקום , אל א
ג ם מצמצמ ת א ת הכנסותיה ם ש ל החעני ם הזעירים , ש ל בעלי־המלאכה , וש ל אנשי -

3186 המספר־הכול ל ש ל המהגרי ם לתקופ ת השני ם 1851 ע ד 1874 מגי ע ע ד כד י 2.325.922 .

186 ג הער ה למהדור ה ב׳ . לפ י טבל ה בספר ו ש ל מאופי : "אירלאנד , מבחינ ה תעשייתית ,
מדיני ת וחברתית״ , 1870 [עמ ׳ 103 ] — הר י החבורו ת ע ד ל־ 100 אקרי ם מהוו ת 94,6% ש ל
המקרקעין , והחכורו ת למעל ה מ־ 100 אקדי ם מהוו ת 5,4 אחוזים .

582

23 . החו ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

העס ק הזעירי ם בכלל . מכא ן היריד ה בהכנסו ת שבי ן 60 ר 100 לי״ש , לפ י טבל ה ה .

מוצ א את ה תיאו ר בהי ר ש ל מצ ב שכידי־היו ם הכפריי ם באירלאנ ד בדיגים ־
וחשבונו ת ש ל המפקחי ם ע ל מוסדות־העניי ם האיריי ם ( 1870 ) 36 !ד . כפקידי ם ש ל
ממשלה , המתקיימ ת ר ק בכו ח ש ל כידוני ם ותו ך מצב־של־מצו ר עתי ם גלו י ועתי ם
סמוי , חייבי ם ה ם לנהו ג בדיבור ם כ ל אות ם סייגי־הזהירות , שחבריה ם באנגלי ה
מזלזלי ם בהם ! וא ף ע ל פ י כ ן אי ן ה ם מרשי ם לה , לממשלתם , שתשעש ע א ת נפש ה
באשליות . לדבריהם , שער־השכ ר בכפר , — עו ד כיו ם נמו ך מאו ד — על ה בכ ל
זא ת ב* 20 השני ם האחרונו ת בשיעו ר ש ל 50% ע ד 60% . ועומ ד הו א עכשי ו ע ל
ממוצ ע ש ל 6 ע ד 9 שילינגי ם לשבוע . ואול ם מאחור י עליי ה מדומ ה ז ו מסתתר ת
יריד ה ממשי ת ש ל השכר , שכ ן אי ן עליי ה ז ו שקול ה אפיל ו כנג ד העליי ה שחל ה
בינתיי ם במחיר ם ש ל אמצעי־המחי ה ההכרחיי ם ; וראי ה לכ ך — הסיכו ם הב א מתו ך
החשבונו ת הרשמיי ם ש ל בית־עבוד ה אירי .

הממוצ ע השבוע י ש ל הוצאות־הקיו ם לגולגול ת

מזוגו ת הלבש ה סך־הכ ל

השנ ה שיל . פג ם שיל . פג ם שיל . פנ ס

29.9.1848 ע ד 29.9.1849 . . . 1 374 0 3 1 4 /* 6

29.9.1868 ע ד 29.9.1869 . . . 2 */ 1 ל 0 6 3 4 / ג 1

הוו ה אומר : מחיר ם ש ל אמצעי־המחי ה ההכרחיי ם על ה במע ט פ י שניים , ומחי ר
ההלבש ה על ה פ י שניי ם בדיו ק — משהי ה לפנ י עשרי ם שנה .

ואפיל ו א ם נסי ח דעתנ ו מדיספרופורצי ה זו , הר י ההשוא ה בלב ד ש ל שער ־
השכר , כפ י שהו א מתבט א בממון , רחוק ה מאו ד מ ן ההוצא ה האמיתית . לפנ י מצוקת *
הרע ב הי ו משלמי ם א ת שיעורי־השכ ר בכפ ר ברוב ם הגדו ל — מגופ ו( £1 י 111 ;ז 213 מ!) ,
ור ק חל ק קט ן נית ן בממון ; עכשי ו הכל ל הוא : תשלו ם השכ ר בממון . וכב ר מכא ן
יוצ א : תהי ה תנוע ת השכ ר הממש י מ ה שתהי ה — שער־הממו ן של ו בודא י שמוכר ח
הי ה לעלות . "לפנ י מצוקת־הרע ב נהנ ה הי ה הפוע ל מסוכת ו יח ד ע ם רביעית־האקר ,
מהציודהאק ר א ו אק ר שלם , ומהקלות.. . בשבי ל גידו ל תפוחי־אדמה . יכו ל היד ,
לגד ל חזיר , להחזי ק לו ל ש ל עופות.. . א ך כיו ם הז ה ה ם [הפועלים ] צריכי ם לקנו ת
א ת לחמם , אי ן לה ם שו ם הכנס ה צדדית , שיוכל ו לכלכ ל ב ה חזי ר א ו עופות , ומתו ך
כ ך אי ן לה ם ג ם כ ל אפשרו ת ליהנו ת ממכיר ת חזירים , עופו ת א ו ביצים" 7 " 1 . ואמנ ם
קוד ם נתמזג ו הפועלי ם החקלאיי ם יח ד ע ם האריסי ם הזעירי ם והי ו משמשי ם מעי ן
מאס ף לחבורו ת הבינוניו ת והגדולות , שכא ן הי ו מוצאי ם א ת עיסוקם . ר ק מ ן השוא ה
ש ל שב ת 1846 ואיל ך מתחילי ם ה ם מהווי ם חל ק ממעמ ד ש ל פועלי ם חקלאיי ם ממש ,

7186 "דינים־וחשבונו ת מא ת המפק ח ע ל חוק־העניי ם בדב ר שכר ם ש ל העובדי ם החקלאיי ם
בדובליך , 1870 . — השוו ה גם : ״עובדי ם חקלאיי ם (אירלאנד) , סקיר ה וכד״ , 8 במאר ס
1862 , לונדו ן 1862 .

187 "דינים־וחשבונו ת מא ת המפק ח ע ל חוק־העניי ם בדב ר שכר ם ש ל העובדי ם החקלאיי ם
בדובליך , עמ ׳ 29 , 1 .

583

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

מעמ ד מיוח ד לעצמו , שאינ ו קשו ר א ל בעלי ו משלם־השכ ר אל א בזיק ה ממוני ת
בלבד .

וכב ר למדנו , מ ה הי ה מצ ב דיור ם בשנ ת 1846 . ומא ז הל ך מצ ב ז ה והור ע עו ד
יותר . חל ק משכירי־היו ם החקלאיי ם—אגב : ה ם פוחתים־והולכי ם מיו ם ליו ם —
עדיי ן דרי ם ע ל אדמו ת החוכרי ם בבקתו ת מצופפות , שתועבותיה ן עולו ת בהרב ה
ע ל כ ל הגרוע־שבגרו ע מסו ג זה , שהרא ו לנ ו המחוזו ת החקלאיי ם באנגליה . ודב ר
ז ה י ש ל ו תוק ף כלל י — פר ט למקומו ת אחדי ם באולסט ר : בדרו ם — בנסיכויו ת
קורק , לימריק , קילקני , וכד ; במזר ח—בוויקלאו , בווקספורד , וכד ; במרכ ז —
בנסיכויו ת ש ל המל ך והמלכה , בדובלין , וכ ד ; בצפו ן — בדואון , באנטרים , בטיירון ,
וכ ד ; במער ב — בסליגאו , ברוסקומון , במאיו , בגאלוויי , וכד . "הבקתו ת ש ל הפועלי ם
החקלאיים ״ — עומ ד וצוע ק אח ד המפקחי ם — "קלו ן ה ן לד ת הנוצרי ת ולציבילי ־
זאצי ה במדינ ה זו" 187 א . כד י להמתי ק עו ד יות ר א ת תנאי־דיור ם ש ל הפועלי ם
במאורו ת אלו , באי ם ומפקיעי ם מה ם בפעול ה שיטתי ת א ת חלקות־האדמד , הזעירו ת
שז ה מזמני ם מופלגי ם הי ו שייכו ת א ל אות ן המאורות . "עצ ם התחושה , כ י נתוני ם
ה ם לנידו י זה , שהוט ל עליה ם על־יד י אדוני־הקרקעו ת וסוכניהם.. . עורר ה בל ב
הפועלי ם רגשו ת מתאימי ם ש ל התנגדו ת ותרעומ ת לכ ל אלה ׳ שהרגיל ו אות ם בדר ך
ז ו לראו ת עצמ ם מקופחים , שהנ ה נוהגי ם בהם.. . כדר ך שנוהגי ם בגז ע מוחרם ־
ומנודה" 7 -ב .

המעש ה הראשו ן ש ל המהפכ ה החקלאי ת היה , שהתחיל ו הורסי ם ומטאטאים ,
בקנה־מיד ה גדו ל ביות ר וכאיל ו ע ל פ י צרסיסמ ה מגבוה , א ת הבקתו ת שעמד ו
בשדות־העבודה . וכ ך הוכרח ו רבי ם מ ן הפועלי ם למצו א לעצמ ם מחס ה בכפרי ם
ובערים . ש ם דחק ו אותם , כדר ך שדוחקי ם בלויי־סחבות , בעליות־הגגות , במאורות ,
במרתפי ם ובמחבואי ם ש ל הרובעי ם הגרועי ם ביותר . אלפ י משפחו ת ש ל אירי ם —
אפיל ו לפ י עדות ם ש ל האנגלים , הנתפסי ם לאמונות־קדומו ת מבחינ ה לאומית ,
מצטייני ם האירי ם בדבקות ם הבלתי־מצוי ה א ל דירתם־כירתם , בעליזות ם השלמ ה
ובטהרת ם המוסרי ת בחי י המשפח ה — נתעורר ו פתאו ם והנ ה נקלע ו א ל בי ן בתי ־
הרביי ה ש ל הזנות . הגברי ם אנוסי ם עכשי ו לבק ש עבוד ה אצ ל חןאים־חוכרי ם
שבסביב ה ונשכרי ם ה ם ר ק ליו ם — והי א הצור ה הגרוע ה ביות ר ש ל שכירות . ול א
עו ד אל א "שעתי ם צריכי ם ה ם להל ך מרחקי ם גדולי ם א ל מקו ם העבודה , הלו ך
ושוב , ע ל הרו ב נרטבי ם ה ם בדר ך ופרוצי ם לכ ל מינ י סבלות , המסתיימי ם תכופו ת
בתשישות , במחל ה ובעוני" 157 י -

"שנה־שנ ה צריכו ת הי ו הערי ם לקלו ט אות ם פועלים , שנחשב ו למיותרי ם
באזורי ם הכפריים" 7 *!! - ; ולאח ר כ ל ז ה עומדי ם ותמהים , "כ י בערי ם ובכפרי ם מוצאי ם
עוד ף ש ל פועלים , ואל ו באזורי ם החקלאיי ם קיי ם מחסו ר א ו מאיי ם לבו א מחסו ר

187 א שם , עט ׳ 12 .

187 ב שם , עמ ׳ 12 .

187 ג שם , עט ׳ 25 .

187 ד שם , עט ' 27 .

584

23 . החו ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליטט י

בפןעלים ,״ 187 ת האמ ת היא . כ י אי ו מחסו ר ז ה מורג ש אל א "בעונו ת הקצי ר והאבי ב
א ו בזמ ן שהעבודו ת החקלאיו ת מוגשמו ת בפעילו ת רב ה — ואל ו בשא ר תקופות ־
השנ ה הרב ה ידיי ם בטלות" 187 ׳ . כ י "מא ז חופרים־ואוספי ם א ת היבו ל העיקר י ש ל
תפוחי־אדמה , באוקטובר , וע ד לימי־האבי ב המוקדמים.. . אי ן בשביל ם עבודה" 7187 ־
ועוד , כ י א ף בימי ם שה ם עסוקי ם "נועדי ם לה ם ימי־בטל ה וכ ל מינ י הפסקו ת
בעבודה״ 87 י ח .

תוצאו ת אל ה ש ל המהפכ ה החקלאי ת — בלומר , ש ל גלגו ל אדמת־ני ר באדמת ־
מרעה , ש ל שימו ש במכונות , ש ל חסכו ן קפדני־עד־מאו ד בעבודה , וכיוצ א באל ה —
עו ד מחמירו ת והולכו ת על־יד י אות ם אדוני־קרקעו ת למופת , שתח ת לאכו ל מ ן הרנט ה
שלה ם בחוץ־לארץ , ה ם מואילי ם בחסד ם לשב ת באירלאנד , באחוזותיהם , כד י של א
להטי ל חליל ה שמ ץ ש ל פג ם בח 1 ק ש ל ביקו ש והיצע , הר י מוצאי ם האדוני ם האל ה
א ת ״אספקת־העבוד ה — למענם.. . בעיק ר אצ ל אריסיה ם הזעירים ! הלל ו אנוסי ם
להיענו ת בכ ל ע ת שיידרש ו לעבודת ו ש ל אדון־הקרקעות , ושער־השכ ד הנית ן לה ם
ירו ד בכמ ה מקרי ם בהרב ה מ ן השע ר השכי ח ש ל השכ ר שמשלמי ם לפועלי ם רגילי ם —
ואי ן מתחשבי ם כל ל באי־נוחיו ת א ו בהפס ד הנגר ם לארי ס על־יד י כך , שהו א אנו ס
בעונו ת הקשו ת ש ל זר ע וקצי ר להזני ח א ת עבודתו־הוא" 187 " .

הנ ה כ י כן : חוסר־הבטחו ן וחוס ר הסדירו ת בתעסוקה , האבטלה־מן־העבוד ה ע ל
חזרותי ה התכופו ת ואור ך קיומ ה — כ ל אל ה סימני ו ש ל עודף־אוכלוס ץ יחס י —
עולי ם בדינים־וחשבונו ת ש ל מפקח י המוסדות־לעניים , בחינ ת קובלנותי ו ש ל הפרו ־
לטארין־החקלא י האירי . זכו ר לנו , כ י נתקלנ ו בתופעו ת דומו ת ג ם בקר ב הפרולטאריון ־
הכפר י באנגליה . א ך ההבד ל הוא , שבאנגליה , כאר ץ תעשייתית , מתגיים־וב א חיל ־
המילואי ם התעשיית י מ ן הכפר , ואל ו באירלאנד , אר ץ חקלאית , מתגיים־וב א חיל ־
המילואי ם החקלא י מ ן הערים , ממקום־מפלט ם ש ל הפועלי ם שנתלש ו מכפריהם . ש ם
[באנגליה ] מיותרי־החקלאו ת נהפכי ם פועלי ם בבתי־החרוש ת ! כא ן [באירלאנד ]
הפועלי ם המגורשי ם א ל הערי ם — בעו ד שה ם נמצאי ם לוחצי ם בו־בזמ ן ע ל שכר ־
העבוד ה שבעי ר — נשארי ם פועלי ם חקלאיי ם ותמי ד ה ם חוזרים־ונשלחי ם א ל
הכפרים , לחפ ש עבודה .

מחבר י הדינים־וחשבונו ת הרשמיי ם מסכמי ם א ת המצ ב החומר י ש ל שכיר־היו ם
החקלא י לאמו ר : "אף־על־פ י שהו א ח י תו ך צמצו ם קפדנ י ביותר , אי ן שכר ו מספי ק
אל א בקוש י למזונותי ה ש ל משפח ה רגיל ה ולתשלו ם שכר־הדירה ! והו א זקו ק
למקורו ת אחרי ם כד י לדאו ג להלבש ה לעצמו , לאשתו , לילדיו.. . האויר ה בסוכוו ד
מאורו ת אלו , יח ד ע ם שא ר המחסו ר והדוח ק שה ם סובלים , עש ו א ת המעמ ד הז ח
רגשני־ביות ר למחלו ת הקדח ת והשחפת״ 187 ׳ . ואחר י כ ל אל ה אי ן תימ ה בכך , כ י —

71187 שם , עם ׳ 25 .

1187 שם , עם ׳ 1 .

7187 שם , עם , 31 , 32 .

17187 שם , עט ' 25 .

187 ( 7 שם , עט , 30 .

87 ג ' שם , עט ׳ 21 , 13 .

585

התהלי ך ש ל הצגר־ההו ן

.כפ י שמעידי ם פח־אח ד מחבר י הדיגים־וחשבונו ת — ריטו ן עכו ר חוד ר לתו ך מערכותי ו
ש ל אות ו מעמד ! כ י משוו ע הו א לעבר , מקל ל א ת חהווה , מתייא ש בעתיד , מוס ר
;עצמ ו ״להשפעת ם המזיק ה ש ל דמאגוגים" , ואי ן בלב ו אל א רעיו ן יצי ב אח ד —
לנו ד לאמריקה . הנ ה : לאר ץ זבת־חלב־ודב ש כזא ת נהפכ ה ארי ן [אירלאנד ] הירוקה ,
בעטי ה ש ל התמעטות־האוכלוסי ן — אות ה תרופ ה גדול ה בשבי ל עלמ א כול א בנוסח ־
מאלתו ס !

וע ל חיי־התענוגו ת ש ל פועלי־החרוש ת האיריי ם — דיינ ו בדוגמ ה אח ת :

״בשע ת ביקור י האחרו ן בצפון־אירלאנד " — אומ ר המפק ח ע ל התעשיי ה
באנגליה , רובר ט ב י י ק ר — "קיבלת י א ת העדו ת הבא ה ע ל מאמצי ו ש ל פוע ל
איר י מומח ה להקנו ת חינו ך לילדו . הרינ י מבי א א ת עדות ו כלשונה , כמ ו שקיבלתי ה
מפי ו ממש . שאמנ ם הי ה ז ה פוע ל תעשיית י נזונ׳ודזו ז — יוב ן מי ד א ם אומר , שהעסיק ו
אות ו בעשיי ת סחורו ת בשבי ל השו ק ש ל מאנצ׳סטד . ג ׳ ו נ ס ו ן : הרינ י חובט־כבסי ם
[• 161 ; 661 נ 1 ] ועוב ד אנ י מ־ 6 בבוק ר ע ד 11 בלילה , מיו ם ב ׳ ע ד יו ם ר . בשב ת אנ ו
מסיימי ם א ת העבוד ה ב־ 6 בערב ! י ש לנ ו מאות ו זמ ן 3 שעו ת (לסעוד ה ולנופש) .
בסך־הכ ל י ש ל י 5 ילדים . בע ד עבודת י אנ י מקב ל 10 שילינ ג ד 6 פנסי ם לשבו ע <
א ף אשת י עובד ת כא ן ומרויח ה 5 ■שיל . לשבוע . הילד ה הבכירה , ב ת 12 , דואג ת
לבית . הי א המבשל ת שלנ ו והעוזר ת היחידה . הי א מטפל ת בקטנים , שיהי ו מוכני ם
ליל ד לבית־הספר . צעיר ה העובר ת לי ד ביתנו , מעורר ת אות י בחמ ש וחצ י בבוקר .
אשת י קמ ה ויוצא ת מ ן הבי ת יח ד אתי . אי ן אנ ו מקבלי ם מאומ ה [לאכול ] לפנ י
לכתנ ו לעבודה . הילד ה ב ת 12 מטפל ת כ ל היו ם בילדי ם הקטנים ! אי ן אנ ו אוכלי ם
ע ד ארוחת־הבוק ר בד 8 , וא ז אב ו הולכי ם הביתה . אח ת לשבו ע אנ ו שותי ם תה , בשא ר
הימי ם אוכלי ם דייס ה (; 3.13011-1 ־ 31:11 ) , עתי ם מקמ ח שיפון , עתי ם מקמ ח תיר ם —
א ם נוכ ל להשיג( . בחור ף אנ ו מתבלי ם א ת קמ ח התיר ם במע ט סוכ ר ומים . בימו ת
הקי ץ אנ ו אוכלי ם קצ ת תפוחי־אדמה , מתו ך הגינ ה שאנ ו שותלי ם בעצמנ ו ע ל זרת ־
הקרק ע שלנ ו ! אזל ו הללו , אנ ו חוזרי ם א ל הדייסה . לפעמים , א ם אפשר , אנ ו משיגי ם
מע ט הלב . כ ך אנ ו ממשיכי ם מיוברליו ם בשבתו ת ובימות־החו ל בכ ל יו ם תמי ד כ ל
השנ ה כולה . בערבי ם אנ י עיי ף תמי ד לאח ר יום־העבודה . אפש ר ולפעמי ם תבו א א ל
פינ ו חתיכ ת בשר , א ך לעתי ם רחוקו ת מאוד . שלוש ה מילדינ ו מבקרי ם א ת בית־הספר ,
ואנ ו משלמי ם בע ד כ ל גולגול ת פנ ס אח ד לשבוע . שכ ר דירתנ ו — 9 פנסי ם לשבוע .
כבו ל לדל ק עול ה שילינ ג ו־ 6 פנסי ם לכ ל שבועיי ם במחי ר הזול־ביותר" 188 . כאל ה
ה ם שיעורי־השכ ר באירלאנ ה כאל ה ה ם החיי ם באירלאנד !

ואמנ ם מצוקת ה ש ל אירלאנ ד משמש ת שו ב נוש א ש ל סדר־היו ם באנגליה . בסו ף
שנ ת 1866 ובתחיל ת 1867 ב א אה ד משועי״הקרקעו ת האירלאנדיים , הו א לור ד
דאפרין , ומנס ה מע ל דפ י ה״טיימס " למצו א פתרון . 80111:011 מ 6 מ ! ¥16 \י "
־ י! 11 ־!־! 36 נ 0886111 •! £ י 1 ן 8010 מ 0 ז \ (כמ ה אנוש י הדב ר מצ ד אדו ן חשו ב כזהו") .

הנ ה ראינ ו בטבל ה ה , כ י בעו ד שבשנ ת 1864 שילשל ו 3 עושי־רנחי ם לתו ך כיס ם
ר ק ס ך 262.610 לי״ ש מתו ך הריוח־הכול ל ש ל 4.368.610 לי״ ש — הר י בשנ ת 1865

183 ״דו״חו ח ש ל מפקח י בתהח״ר , 31 באוקטוב ר 1866 ״ , עמ ׳ 96 .

586

23 . החו ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

הספיק ו אות ם 3 אמנ י ה״פרישות ״ לשלש ל לתו ך כיס ם ס ך 264.528 לי״ש ש מ ן הריו ח
הכול ל ש ל 4.669.979 לי״ש . ב־ 1864 שילשל ו לתו ך כיס ם 26 עושי־מחי ם 646.377
לי״ ש ; ב־ 1865 : 28 עושי־רוחי ם — 736.448 לי״ש . 1864 : 121 עושי־רוחי ם —

1.066.912 לי״ש ; 1865 : 186 עושי־רוחי ם — 1.320.996 לי״ש . 1864 : 1131 עושי ־
דוחי ם — 2,150.818 לי״ש , כמע ט המחצי ת מ ן הריוח־הכול ל ש ל השנה ; 1865 :
1194 עושי־רוהי ם — 2.418.933 לי״ש , יות ר ממחצי ת הריוח־הכול ל ש ל השנה . אול ם
חלק־האר י מ ן ההכנס ה [ 1 ^מ 6 מ ] השנתי ת ש ל האומה , הנבל ע על־יד י מספ ר קט ן
לאין־שיעו ר ש ל אילי־הקרקעו ת באנגליה , בםק 1 טיה , ובאירלאנ ד — עצו ם בזוזת ן
ע ד כד י כך , שחכמ ת המדינאו ת האנגלי ת מצא ה לנכוי ן של א לפרס ם בדב ר חלוק ת
הרנט ה הקרקעי ת אות ו חומ ר סטאטיסטי , שהי א מפרסמ ת לגב י חלוק ת התחים .
לור ד דאפרי ן הו א אח ד משועי״הקרקעו ת האלה . הרעיון , שצרורו ת הרנט ה
והדוחי ם עשויי ם פע ם להיו ת "מיותרים / א ו ששפעת ם ש ל אל ה אפש ר שתהי ה כרוכ ה
איך־שהו א בשפע ת העונ י ש ל הע ם — זה ו כמוב ן רעיו ן "בלתי־הגון " ו״בלת י בריא "
( 1 >מ 1 ז 180 !ג 1 ) כאחד . הו א אי ן ל ו אל א מ ה שעיני ו רואו ת — העובדות . העובד ה היא ,
כ י ככ ל שפ 1 ח ת מספר־האוכלוסי ן ש ל אירלאנד , כ ן גאים־ועולי ם צרורוודהרנט ה
האיריים ; העובד ה היא , שהתמעטות־האוכלוסי ן "מביא ה ברכה " לבעל־הקרקע ,
וממיל א ג ם למקרקעין , וממיל א ג ם לע ם שאינ ו אל א ספי ח הקרקע . ולפיכ ך עומ ד
הו א [הלור ד דאפרין ] ופוסק , שאירלאנ ד עדיי ן צפופת־אוכלוסי ן היא , וזר ם המהגרי ם
עדיי ן נרפ ה בזרימתן . בד י שברכ ת אשר ה ש ל אירלאג ד תהי ה שלימ ה כל־צרכה ,
עלי ה לפלו ט מתוכ ה לפחו ת עו ד % המיליו ן ש ל אנשי־עבודה . וא ל יחשב ו החושבים ,
כ י לור ד זה , שנוס ף ע ל הכ ל הו א ג ם פייטן , משו ל לאות ו רופ א מביודמדרש ן ש ל
סאנגראדו ס סח , שכ ל פע ם שהי ה ב א לחול ה ול א מצ א אצל ו הטבה , הי ה מצוו ה להקי ז
דם , תמי ד להקי ז ד ם מחד ש — ע ד שהחול ה איב ד יח ד ע ם דמ ו ג ם א ת מחלתו . לור ד
דאפרי ן דור ש הקזת־ד ם חדש ה ש ל 3 ץ המיליו ן בלבד , במקו ם 2 מיליוני ם בער ך —
והר י בל י אות ה הקז ה אי ן להחזי ר באמ ת למדינ ת ארי ן א ת מלכו ת אלף־השנים . ול א
קש ה להבי א ראי ה לכך .

החבורו ת באירלאנד , מספר ן והיקפ ן בשנ ת 1864

1 . חבורו ת ששטח ן 2 . חכורו ת ששטח ן 3 . חכורו ת ששטח ן 4 . חבורו ת ששטח ן

אינ ו עול ה ע ל אק ר אח ד מ־ 1 ע ד 5 אקרי ם מ־ 5 ע ד 15 אקרי ם מ~ 15 ע ד 30 אקרי ם

מספ ר אקרי ם מספ ד אקרי ם מספ ד אקרי ם מספ ד אקרי ם

48,653 25.394 82.037 288.916 176.368 836.310 • ! 136.578 51.343 ( 31

5 . חכורו ת ששטח ן 6 . חכורו ת ששטח ן 7 . חכורו ת ששטח ן 8 השט ח הכול ל

פ־ 30 ע ד 50 אקרי ם מ״ 50 ע ד 100 אקרי ם עול ה ע ל 100 אקרי ם

מספ ד אקרי ם מספ ר אקרי ם מספ ר אקרי ם אקרי ם

71.961 906.274 * 2 54.247 983.880 * 3 31.927 227.807 * 8 20.319.924 185 א

18$ א השטח־הפול ל מקי ף ג ם "אדמת־כבו ל ואדמ ה שוממה" .

587

התהלי ך ש ל הצבר־־ההו ן

ההרכ ז החרי ב בעיקר , במש ך השני ם 1851 ע ד 1861 , א ת החכורו ת ש ל שלוש ת
הסוגי ם הראשונים , למט ה מ־ 1 ול א למעל ה מ־ 15 אקרים . קוד ם כ ל צריכי ם אל ה
להתחסל . הריס ה ז ו מעל ה 307.058 אריסי ם "מיותרים׳• / א ו — א ם נחשו ב לכ ל משפח ה
א ת הממוצ ע הנמו ך ש ל 4 נפשו ת — 1 .228.232 נפש . וא ם נני ח א ת ההנח ה המוגזמת ,
כ י ע ם סיומ ח ש ל המהפכ ה החקלאי ת הזא ת נית ן לקלו ט שו ב 4 / ! מהם , הר י יצטרכ ו
להג ר 921.174 נפש . ואש ר לסוגי ם 4 5 , 6 — למעל ה מ־ 15 אקרי ם ול א למעל ה
מ־ 100 אקרי ם — הר י באנגלי ה יודעי ם כב ר מזמן , כ י הלל ו קטנים־מד י בשבי ל
גידול־התבוא ה הקאפיטאליסט י וכאץ־וכאפ ס בשבי ל גידול־הצאן . וא ם ננקו ט אות ן
הנחו ת כמקודם , יצ א כ י עו ד 788.761 נפ ש צריכי ם להגר . בס ך הכ ל : 1.709.532 . והנה ,
הואי ל והתיאבו ן מתגב ר ע ם האכיל ה [; 1311£6£111 מ 611 ; 1€111 זן; 61:11 ( 1 ( 31 ' 161 ממז 00 ] ,
הר י עיניה ם ש ל [בעלי ] צרורו ת הרנט ה תפקחנ ה לראות , כ י אירלאנד , הג ם שהי א
מונ ה ר ק 3% מיליונו ת נפש , עדיי ן אר ץ מדולדל ת היא , ומדולדל ת הי א משו ם
שצפופת־אוכלוסי ן היא , הוו ה אומר , התמעטות־אוכלוסיית ה צריכ ה להרחיק־לכ ת
עו ד יות ר בהרבה , ע ד שתקיי ם אירלאנ ד א ת שליחות ה שליחות־אמ ת — לשמ ש
בשבי ל אנגלי ה נאות־מדב ץ לצא ן ושדות־מרע ה לבקר 188 ב .

כבכ ל הטו ב שבעולמנ ו זה , את ה מוצ א ג ם באות ו מת 1 ד מלא־ברכ ה — מקצ ת
מ ן הצל . צעד־בצע ד ע ם ההצב ר ש ל הרנט ה הקרקעי ת הול ך וצוע ד ההצב ר ש ל
האירי ם — באמריקה . האירי , שחיסלוה ו כא ן בעזר ת הש ה והשור , קם־לתחיי ה מעבר ו

185 ב כיצ ד מצוקת־הרע ב והתנאי ם הבאי ם בעקבותי ה מנוצלי ם ניצו ל שיטתי , ג ם על־יד י
בעלי־הקרק ע היחידי ם וג ם על־יד י התהוק ה האנגלית , כד י להעבי ד באלימו ת א ת מהפכת ־
החקלאו ת ולדלד ל א ת האוכלוסיי ה ש ל אירלאנ ד ולעשות ה קלוש ה במיד ה הדרוש ה לטובת ם
ש ל אדוני־הקרק ע — אוכי ח זא ת בפרוטרו ט בכר ך השליש י ש ל חיבור י זה , בפרש ה שתדו ן
בקניין־הקדקע . ש ם אשו ב ג ם לדו ן בתנאיה ם ש ל החוכרי ם הזעירי ם וש ל העובדים־ההקלאיים .
כא ן אבי א ר ק ציטאט ה אחת . נאסא ו וו . סניור , בספר ו שהשאי ר אחר י מות ו "יומנים ,
שיחו ת ומסו ת ע ל אירלאגד״ , 2 כרכים , לונדו ן 1868 , כר ף ב / עם ׳ 282 — אומר , בי ן השא ר :
״יפ ה מאוד ״ — העי ר ד״ ר ג . — "השגנ ו א ת חוק־העניי ם שלנ ו והו א משמ ש מכשי ר טו ב
להבטי ח א ת הנצחו ן לאדוני־־הקרקע . מכשי ר אחר , ותקי ף עו ד יותר , משמש ת ההגירה.. . שו ם
איש , א ם ידי ד הו א לאירלאנד , ל א יוכ ל לרצו ת בהארכ ת המלחמ ה (ב ץ אדוני־הקרק ע
לבי ן החוכרי ם הזעירי ם מ ן הקלטים ) — ■ ועו ד פחו ת יוכ ל לרצות , שהמלחמ ה תסתיי ם
בנצחונ ם ש ל האריסים , כ ל שתמה ר המלחמ ה לחלוף , כ ן תמה ר אירלאנ ד להיו ת אר ץ מרע ה
סרנוזמטס ס 3,2111£ ־נ£ ) בעל ת אוכלוסיי ה קלושה , ביחס , כפ י שדורש ת ארץ־מרע ה — כ ן
יה א טו ב יות ר בשבי ל כ ל המעמדות. ״ הוקי־הדג ן האנגליי ם משנ ת 1815 הבטיח ו ל ה לאירלאנ ד
א ת המונופולי ן ש ל יבוא־דג ן חפש י א ל בריטני ה הגדולה . משמ ע : חוקי ם אל ה סייע ו בדר ך
מלאכותי ת לגידול־הדגן . ע ם ביטו ל הוקי־הדג ן בשנ ת 1846 , חוס ל פתאו ם אות ו מונופולין .
וא ף א ם ל א נדב ר בשא ר הנסיבות , הר י מאור ע ז ה בלב ד די ו לית ן תנופ ה עצומ ה להפיכ ת
אדמת־גי ר אירלאנדי ת למקום־מרע ה בשבי ל בהמות , לריכוז ן ש ל החוות־החכורו ת ולגירו ש
האיכרים־הזעידים . לאח ר שהי ו משבחי ם במש ך השני ם 1815 ע ד 1846 א ת פוריו ת הקרק ע
באירלאנ ד והי ו מכריזי ם בקולי־קולות : אות ו קרק ע הו א המיוע ד ביד י הטב ע עצמ ו לגידו ל
חיטי ם — הר י מכא ן ואיל ך בא ו האגרונומים , הכלכלנים , המדינאי ם באנגלי ה וגיל ו פתאום ,
כ י אי ן הקרק ע כש ר אל א לייצו ר מספו א ! מ ר ליאונ ס דה־לאוורן , מעבר ה השנ י ש ל התעלה ,
מיה ר וחז ר ע ל תגלי ת זו . צרי ך שיהי ה אד ם "רציני " מסוג ו ש ל לאוורן , שיה א נתפ ם לדברי ־
ילדו ת כאלה .

588

23 . החו ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י

השנ י ש ל האוקיינו ס - כחב ר ברי ת הפניים . ולעומ ת מלכת־הימי ם העתיק ה
מתרוממת־ועולה , מאיימ ת ומטילה־אימי ם רפובליקת־הענקי ם דןצעירה <

* 3£311 08 מ 13 ז 01 מ 3 * £3 3 ( 1 ־ 4061 .

. 06618 1136 * 61 * 3 * £1 106 ) 806138

[סבלו ת הגור ל ע ל רומ י תקפ ו
וא ף פש ע ש ל רצח־אחים .

(הוראציוס ) אפודן , 7 . ]

פר ק עשרי ם וארבע ה

ההצב ר המתקר א ראשונ י

1 . סוד - ההצב ר הראשונ י

ראינ ו כיצ ד ממו ן נהפ ך לדיון , כיצ ד עושי ם בעזר ה הו ן עודף־ערך , ומעודף־ער ך
שו ב עושי ם הו ן נוסף . ואולם , הנח ה קודמ ת להצבר־ההו ן — עודף־ער ך ; הנח ה
קודמ ת לעודף־ער ך — ייצו ר קאפיטאליסט י ; והנח ה קודמ ת לייצו ר הקאפיטאליסט י —
שיהי ו בידיה ם ש ל יצרני־סחורו ת כמויו ת גדולו ת ש ל הו ן וש ל כוח־עבודה .
ובכ ן : דומ ה שכ ל אות ה תנוע ה מסתובב ת במעגל־מבוך , ול א נוכ ל לצא ת
הימנ ו אל א א ם כ ן נני ח הצב ר "ראשוני " (אצ ל אד ם ס מ י ת : "הצב ר קודם "
[׳׳ 1011 * 3000111013 8 ס 10 ע 6 עס ״ ] ) הקוד ם להצב ר הקאפיטאליסט י — הצב ר שאינ ו
הוצאת ו ש ל אופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי , אלא . נקודת־מוצאו .

אות ו הצב ר ראשונ י ממל א בכלכל ה המדיני ת אות ו תפקי ד בער ך שממל א החט א
הקדמו ן בתיאולוגיה . אד ם הראשו ן תק ע שיני ו בתפוח , ובכ ך יר ד החט א ע ל המי ן
האנושי . ראשית ו ש ל ההצב ר מוסבר ת ל ך בכך , שבאי ם ומספרי ם ל ך עלי ה סיפו ר
מ ן העבר . בימי ם קדומי ם רחוקי ם מצויי ם הי ו : הבור ה ש ל אישי־סגול ה [ 6 * 011 ] ,
חרוצים , נבוני ם וע ל הכ ל חסכוניים , מכאן , ופרחחי ם עצלנים , המבזבזי ם כ ל אש ד
לה ם ויותר , מכאן . אל א שהאגד ה ע ל החטא־הקדמו ן התיאולוג י מספר ת לנו , כיצ ד
יצ א דינ ו ש ל האד ם שיה א אוכ ל לחמ ו בזיע ת אפיו , ואל ו סיפו ר המעש ה ע ל החטא־ ■
הקדמו ן הכלכל י מגל ה לנו , כיצ ד י ש בעול ם בנ י אדם , שאינ ם זקוקי ם לכ ך כל־עיקר .
אך , היינו־הך . וכ ך נתגלגל ו הדברים , שהראשוני ם צבר ו עושר , והאחרוני ם ל א נשתיי ר
לה ם אל א למכו ר א ת עור ם ובשרם . ומכאן , מאות ו חט א קדמון , אנ ו מוני ם עניות ם
ש ל המונ י ההמונים , שע ד היום , ע ל א ף כ ל עבודתם , שו ב אי ן לה ם מ ה למכו ר אל א
א ת עצמם ; ומכא ן אנ ו מוני ם עשירות ם ש ל מועטים , הגדלה־ומתמדת , א ף ע ל פ י
שאות ם מועטי ם כב ר מזמ ן חדל ו מלעבוד . דברי־תיפלו ת כאלה , סיפורי ם לילדים ,
עודנ ו לוע ס ומלעי ס מ ר ת י י ר , למשל , לפנ י הצרפתי ם — שהי ו פע ם מצויני ם כל -
ב ך בשאר־רוח ם — והו א עוש ה זא ת ברצינו ת הגיגי ת ש ל אי ש המדינ ה הב א להג ן
ע ל הקניי ן [ 6 * 16 ־ 1 ( 01 ־ 1 !! ].אולם , משנוגעי ם בשאלת־הקניין , שו ב אי ן ז ו אל א חוב ה
קדוש ה לקיי ם א ת העמדה , הלקוח ה מתו ך ספר־האגדו ת לילדים , ולראו ת ב ה א ת

589

התהלי ך ש ל הצבריזזהו ן

העמד ה היחיד ה הנכונ ה בשבי ל כ ל התקופו ת וכ ל דרגות־ההתפתחות . והר י בהיסטורי ה
האמיתית , כידוע , נוד ע תפקי ד גדו ל לכיבוש , להכנעה , לגזל־ורצח , בקיצו ר : לאלימות .
בכלכל ה המדיני ת השליוד , שרר ה מתמי ד — האידיליה . חוק־ומשפ ט ו״עבודה " הי ו
משמשי ם מתמי ד האמצעי ם היחידי ם להתעשרו ת — פרט , כמובן , בכ ל פע ם ל״שנ ת ז ו
שאנ ו עומדי ם בה" . לאמית ו ש ל דבר , תוכ ל לומ ר ע ל המתודי ם ש ל ד,הצב ר הראשונ י
מ ה שתאמ ר — א ד אידילי ה ל א הי ו הלל ו מעולם .

ממו ן וסחור ה אינ ם הו ן מלכתחילה , כש ם שאמצעי־ייצו ר ואמצעי־מחי ה אינ ם
כן . צריכי ם ה ם להתגלג ל בהון . אול ם גלגו ל זד , א ף הו א אינ ו יכו ל לחו ל אל א
בנסיבו ת מסוימות , שסיכומ ן הו א בכך : מ ן ההכר ח כ י שנ י סוגי ם שוני ם עד־מאו ד
ש ל בעלי־סחורו ת יופיע ו אל ה מו ל אל ה ויבוא ו ליד י מגע־ומש א ביניהם , וה ם —
בעלי־קניי ן ש ל ממון , אמצעי־ייצו ר ואמצעי־מזזיה , שמעניינ ם הו א לשער ך א ת סכום ־
הערכי ם שבקניינ ם ש ל עצמם , על־יד י קניי ת עבודת־אחרים , מכאן ! ופועלי ם בני ־
חורין , מוכר י כוח־עבודתם , וע ל כ ן מוכר י עבודה , מכאן . פועלי ם בני־חורי ן במשמעו ת
כפול ה : אי ן ה ם שייכי ם במישרי ן לאמצעי־ ח,ייצו ר , כגו ן עבדים , צמיתי ם וכ ד ! וא ף
אי ן אמצעי־ ד,ייצו ר שייכי ם להם , כגו ן אצ ל האיכ ר המנה ל א ת משקו־שלו ! אדרבה :
ה ם חפשי ם פנויי ם וריקי ם מקניי ן זה . ע ם התהוות ה ש ל קוטביו ת ז ו בשו ק הסחורו ת
נתוני ם תנאי־היסו ד ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי . יחס־ההו ן — הנח ה קודמ ת לו ,
שתה א הפרד ה בי ן הפועלי ם ובי ן הקניי ן בתנא י הגשמת־העבודה . משהספי ק הייצור ־
הקאפיטאליסט י לעמו ד ע ל רגלידהוא , ל א בלב ד שהו א מקיי ם הפרד ה זו , אל א הו א
ג ם חוזר־ומייצר ה בקנה־מיד ה גדל־והולך . נמצאנ ו למדים : תהלי ך זה , המבי א לעול ם
א ת יחס־ההון , מ ן ההכר ח שהו א יהי ה תהליך־הפרדה , המפרי ד בי ן הפוע ל ובי ן הקניי ן
בתנאי־עבודת ו — תהליך , ההופ ך א ת אמצע י המחי ה והייצו ר ש ל החבר ה להון ,
מכאן , וא ת היצרני ם הישירי ם לפועלי ם שכירים , מכאן . הר י שז ה המתקר א הצב ר
ראשונ י שו ב אינ ו אל א תהליך־ההפרד ה ההיסטורי , המפרי ד בי ן יצרני ם ובי ן אמצעי ־
ייצור . הו א נרא ה כ״ראשוני׳ / משו ם שהו א מכי ל בתוכ ו א ת הטרומהיסטורי ה ש ל
ההו ן וש ל אופן־־הייצו ר ההול ם אותו .

המבנ ה הכלכל י ש ל החבר ה הקאפיטאליסטי ת צמח־ועל ה מתו ך המבנ ה הכלכל י
ש ל החבר ה הפיאודאלית . התפוררות ה ש ל ז ו האחרונ ה שיחרר ה א ת היסודו ת בשבי ל
הראשונה .

המייצ ר הישיר , הפועל , ר ק א ז נית ן ל ו לעשו ת באישיות ו כרצונו , משחד ל
להיו ת כבו ל א ל האדמ ה ומשחד ל להיו ת צמי ת א ו כפו ף בגופ ו לאחר . ועוד : כד י
שיהי ה מוכ ר חפש י ש ל כוח־עבודה , הנוש א א ת סחורת ו לכ ל מקו ם שהו א מוצ א
קופצי ם עלי ה — מ ן ההכר ח הו א שישתחר ר משלטונ ן ש ל אגודות־האומנים , מסדריה ן
בדב ר שוליו ת ועוזרים , ומשא ר הסייגי ם שבתקנות־העבוד ה שלהן . מצ ד אח ד נגלית ,
מבחינ ה זו , התנוע ה ההיסטורית , ז ו ההופכ ת א ת היצרני ם לפועלים־שכירים , כתנוע ת
שחרור ם מ ן הצמיתו ת [הפיאודאלית ] ומ ן הכפיפו ת לאגודות־האומני ם — ור ק צ ד
ז ה בלב ד קיי ם בשבי ל ההיסטוריוני ם הבורגניי ם שלנו . אול ם מ ן הצ ד השנ י אי ן
משוחררים־חדשי ם אל ה נעשי ם מוכרי ם א ת עצמ ם אל א לאח ר שנגזל ו מה ם כ ל
אמצעי־הייצו ר שהי ו ביד ם ונגזל ו כ ל הערובו ת לקיומם , שהמוסדו ת הפיאודאליי ם

590

24 . ההגב ר המתקר א ראשונ י

הישני ם הי ו מבטיחי ם להם . ותולדותי ו ש ל נישול ם ז ה הל א ה ן כתובו ת בד ם וא ש
בספ ר דבר י הימי ם ש ל האנושות .

בעלי־ההו ן התעשייתיים , אל ה השליטי ם החדשים , צריכי ם הי ו ל א ר ק להרחי ק
א ת ראשי־האומני ם ש ל האיגודים , אל א ג ם א ת האדוני ם הפיאודאליי ם שמקורו ת
העוש ר נמצא ו בקניינם . מבחינ ה ז ו מתבטא ת עליית ם כפרי־נצחו ן בהיאבקו ת
נג ד השרר ה הפיאודאלי ת ע ל זכויותיה־יתרונותי ה השנואים , וכ ן נג ד אגודות־האומני ם
והכבלים , ששמ ו הלל ו ע ל התפתחות ו הזזפשי ת ש ל הייצו ר וע ל הניצו ל החפש י ש ל
אד ם ביד י אדם . ואול ם ל א הצליח ו אביר י התעשיי ה להרחי ק א ת אבירי־החר ב אל א
מתו ך שניצל ו יפה־יפ ה א ת המאורעות , שה ם עצמ ם ל א גרמ ו להם . ה ם טיפסו־על ו
למעל ה בעזר ת אמצעי ם מגוני ם כאלה , שהשתמ ש בה ם העבד־המשוחר ר ברומ י כד י
להשתל ט ע ל אדונידפטרונ ו [ 18 ן 011 י 811 ע ] .

נקודת־מוצ א להתפתחו ת זו , שהביאה־לעול ם ג ם א ת הפועל־השכי ר וג ם א ת
בעל־ההון , שימש ה עבדות ו ש ל הפועל . וההתקדמו ת אינ ה אל א בשינוי־צורת ה ש ל
העבדו ת הזאת , בהפיכת ו ש ל הניצו ל הפיאודאל י לניצו ל קאפיטאליסטי . כד י להבי ן
א ת מהל ך ההתפתחות , שו ב אי ן אנ ו צריכי ם להפלי ג כ ל כ ך למרחקים . א ף ע ל פ י
שנתקלי ם אנ ו בניצני ו הראשוני ם ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י פ ה וש ם כב ר במא ה
ה־ 14 וה־ 15 בעדי ם אחדו ת שע ל חופ י י ם התיכון , הר י אנ ו מוני ם א ת העיד ן הקאפי ־
טאליסט י ר ק מ ן המא ה ה־ 6 ו . בכ ל מקו ם שהתחילה , ש ם נתגש ם כב ר מזמ ן ביטול ה
ש ל צמיתות־הגזף , והישג־הזוה ר ש ל ימי־הביניי ם — קיומ ן ש ל ערי ם ריבוניו ת —
כב ר פנ ה זיד ר ז ה ימי ם רבים .

בתולדו ת ההצב ר הראשונ י חולל ו תקופ ה היסטורי ת כ ל אות ן המהפכות ,
המשמשו ת מנו ף בשבי ל המעמ ד המתהוו ה ש ל בעלי־ההו ן ; א ך ע ל הכ ל חשובו ת
אות ן שעות , כשהמוני ם גדולי ם ש ל בני־אד ם נתלשים , פתאו ם ובתוקף , מאמצעי־קיומ ם
ומושלכי ם לתו ך שוק־העבוד ה בחזק ת פרולטארי ם שה ם הפק ר נ״חפשים" ] כעוף *
השמי םסם . נישול ו ש ל היצר ן החקלאי , הו א האיכר , מע ל האדמ ה — הנ ה היסו ד לכ ל
התהלי ך כולו . הולדו ת הנישו ל הז ה גוני ם שוגי ם לה ן בארצו ת השונו ת ; השתלשלות ן
עובר ת שלבי ם שוני ם ובסד ר שונ ה ובתקופו ת היסטוריו ת שונות . ר ק באנגלי ה
נקנת ה להשתלשלו ת ז ו צור ה קלאסית ; ועל־כ ן בחרנוד . לנ ו לדוגמה 180 .

185 באיטליה , שהייצו ר הקאפיטאליסט י מתחי ל להתפת ח כא ן בזמ ן מוקד ם ביותר , א ף
התפוררות ם ש ל יחס י הצמיתו ת חל ה בד , בזמ ן מוקד ם ביותר . כא ן משתחר ר ד,צמית , לפנ י
שהצלי ח להבטי ח לעצמ ו זכות־חזק ה כל־שהי א בקרקע . משמ ע : שחרור ו הופ ך אות ו מי ד
לפרולטאר י "חפשי״־כעוף־השמים , ונוס ף ע ל כ ך מוצ א הו א א ת אדוני ו החדשים , מוכנים ־
ומזומני ם לפניו , בערי ם שע ל הרו ב נמסרו־ועבר ו מתקופ ת הרומאים . משבא ה מהפכ ת השו ק
העולמי , מסו ף המא ה ה־ 15 ואילך , והרס ה א ת ריבונות ה המסחרי ת ש ל איטליה . נתהוות ה
ב ה תנוע ה בכיוו ן הפוך . פועל י הערי ם גורש ו בהמוני ם א ל הכפר , וכא ן הביא ו א ת עבודת ־
האדמ ה הזעיר ה — שהי ו נוהגי ם ב ה כדוגמ ת עבודת־הגני ם — ליד י שיגשו ג של א נוד ע כמוהו .

התהלי ך ש ל ו?צבריז?ן?ו ן

2 . נישו ל האוכלוסיי ה החקלאי ת מע ל אדמת ה
באנגלי ה חלפה־ונעלמ ה למעש ה צמיתות־הגו ף בחלק ה האחרו ן ש ל המא ה ד־ 14 .
אות ם ימים , ויות ר מכ ן במא ה ה־ 15 , הי ו האוכלוסי ן ברוב ם העצום 190 איכרי ם בני ־
חורין , בעלי־משקי ם משלה ם — ויה א שקנייג ם נסתתר , כאש ר נסתתר , מתח ת לשל ט
פיאודאל י כלפי־חוץ . באחוזות־האדוני ם הגדולות־יות ר נדח ק ראש־העובדי ם
— 03,11111 שהו א עצמ ו הי ה צמי ת בשעתו , מפנ י החוכ ר החפשי . הפועלים ־
השכירי ם בחקלאו ת מקצת ם הי ו איכרים , שניצל ו א ת שעו ת הפנא י שלה ם כד י לעבו ד
אצ ל בעלי־האחוזו ת הגדולים , ומקצת ם הי ו בנ י מעמ ד עצמא י ש ל פועלי ם שכירי ם
ממש , מעמ ד מוע ט במספרו , ה ן ביח ס וה ן במוחלט . א ף אל ה האחרוני ם הי ו למעש ה
בו־בזמ ן איכרי ם עצמאיים , שכ ן מלב ד שכר ם הי ו מקציבי ם לה ם אדמת־ניר , בשיעו ר
ש ל 4 אקרי ם רותר , לרבו ת צריפים . מלב ד ז ה הי ו נהני ם — יח ד ע ם האיכרי ם
ממ ש — מזכו ת השימו ש באדמות ־ תעד ה ; כא ן הי ו רועי ם א ת בהמת ם ומכא ן ג ם הי ו
מספקי ם לעצמ ם אמצעי־דלק , כגו ן עצים , כבו ל וכר 191 . סימ ן אופיינ י לייצו ר
הפיאודאל י בכ ל ארצו ת אירופ ה כול ה משמש ת חלוקת־האדמ ה בקר ב מספ ר ר ב ככ ל
האפש ר ש ל איכרים־אריסים . שדרת ו ש ל האדו ן הפיאודאלי , כשררת ו ש ל כ ל שלי ט
ריבוני , תלוי ה היתד . ל א באורכ ה ש ל רשימת־הרנטה , אל א במספ ר נתיניו , ומספ ר ז ה
תלו י הי ה במספ ר האיכרי ם בעל י משקי ם עצמאיים 192 . מכאן , שא ם ג ם נחלק ה אדמ ת
אנגליה , לאח ר כיבוש ה ביד י הנורמאנים , לבארוניורדבארוניו ת עצומות , ע ד שתכופו ת
כלל ה באדוני ה יחיד ה ע ד 900 לורדיו ת עתיקו ת מימ י האנגלדסאכסי ם — א ף ע ל
פ י כ ן זרוע ה היתד . האדמ ה משקי־איכרי ם זעירים , ור ק פ ה וש ם חייצ ו ביניה ם

190 "בעלי־הקרק ע הזעירים , שהי ו מעבדי ם א ת שדותיה ם בעצ ם ידיהם־ה ם והי ו מתענגי ם
ע ל מחי ה צנועה.. . הי ו מהווי ם א ז חל ק הרב ה יות ר חשו ב ש ל האומ ה משה ם מהווי ם כיום.. .
ל א פחו ת מ־ 160.000 בעלי־קרק ע — וע ם משפחותיה ם הי ו מהווים , בודאי , יות ר משביעי ת
ש ל האוכלוסיי ה כול ה — הי ו מוציאי ם א ת מחיית ם מאחוזות ־ 66110111 ? ? הזעירו ת אש ר לה ם
( 06110111 ־ 1 ? — קניי ן חפשי־לחלוטין) . ההכנס ה הממוצע ת ש ל אות ם אדוגי־קרק ע זעירים.. .
נערכ ה בט ל 60 ע ד 70 לי״ ש לשנה . חישבו , כ י גדו ל הי ה מספ ר האנשי ם שעבד ו א ת אדמתם ־
ה ם ממספ ר האנשי ם שחכר ו אדמ ה מש ל אחרים. ״ ( מ א ק ו ל י י : "היסטורי ה ש ל אנגליה" ,
מהדור ה עשירית , לונדו ן 1854 , כר ך א / עט ׳ 333 — 334 . ) — עו ד בשלי ש האחרו ן למא ה ה־ 17
הי ו % מהמון־הע ם באנגלי ה — חקלאי ם (ש ם עם , 413 .) . — הרינ י מצט ט א ת מאקוליי ,
משו ם שהוא , בחזק ת זייפ ן שיטת י ש ל ההיסטוריה , רגי ל "להקטין־ולהפחית " עובדו ת
כאל ו ככ ל האפשר .

191 חליל ה לנ ו לשכו ח לעולם , כ י אפיל ו הצמי ת ל א בלב ד שהי ה בעל־קניין , א ם ג ם
חיי ב באנגריה , ש ל הלקות־האדמ ה הנמנו ת ע ל ביתו , אל א ג ם שותף־בבעלו ת ע ר
אדנזת־העדה . "ש ם (בשלזיה ) האיכ ר הו א צמית. " וא ף ע ל פ י כ ן מחזיקי ם אות ם צמיתי ם
( 8 ^־ 361 ) בנכסי־העדה . "ע ד כ ה ל א יכל ו להני ע א ת תושבי־שלזי ה שיחלק ו ביניה ם א ת
נכסי־העדה , ואל ו בנוימאר ק כמע ט של א תמצ א א ף כפ ר אחד , של א בוצע ה ב ו חלוק ה ז ו
בהצלח ה יתירה. ״ ( מ י ר א ב ו : ״ע ל ממלכת־פדוסיה" . לונדו ן 1788 , כר ד ב / עט ׳ 125 , 126 . )

192 יא 9 אן , שקיי ם ב ה ארגו ן פיאודאלי־למופ ת ש ל קניין־הקרק ע ומפות ח ב ה מש ק
האיכרו ת הזעיר ה — מקנ ה תמונ ה נאמנ ה הרב ה יות ר ש ל תקופ ת ימי־הביניי ם באירופה ,
משמקני ם כ ל ספרי־ההיסטורי ה שלנו , שע ל הרו ב חובר ו ברו ח ש ל משפטים־קדומי ם בורגניים .
ואמנם , כמ ה נו ח להיו ת "ליבראלי " ע ל חשבו ן ימי־הביניים .

592

24 , ההצב ר המתקר א ראשונ י

אחוזו ת גדולו ת ש ל האדונים . נסיבו ת כאל ה לרבו ת פריחת ה ש ל מעדכת־הערי ם —
ובכ ל נצטיינ ה המא ה וד 15 — ה ן שנתנ ו א ת האפשרו ת לעושר־העם , שנשיא -
הממשל ה פור ט ם ק י ו מתא ר אות ו בדברי ם נמלצי ם כ ל כ ך בחיבור ו "בשבח י
החוקי ם שבאנגליה ״ [" 41121136 . 6211111 ! ! 118 נ 1 } 1 >גז 1,3 " ] ; א ך ה ן הוציא ו א ת האפשרו ת
ש ל עושר־ווהון .

הפתיח ה לאות ה מהפכה , שהניח ה א ת היסו ד לאופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי , חל ה
בשלי ש האחרו ן ש ל המא ה ה־ 15 ובעשרו ת השני ם הראשונו ת ש ל המא ה ה־ 16 . המו ן
ר ב ש ל פרולטארי ם הפקר־כעוף־השמי ם הושל ך א ל שוק־העבוד ה ע ם התפוררות ן ש ל
החבורו ת הפיאודאליות , שעליה ן אמ ר ס ר ג׳יימ ס סטיואר ט בצדק , כ י "בכ ל מקו ם
הי ו ממלאות , לל א תועלת , בי ת וטירה" . וא ף ע ל פ י שהשדר ה המלכותית , א ף הי א
פרי ה ש ל ההתפתחו ת הבורגנית , החיש ה באמצעי־כפיי ה א ת התפוררות ן ש ל חבורו ת
אלה , מתו ך ששאפ ה להגי ע ליד י ריבוניו ת מוחלט ת — הר י ל א שימש ה הי א בשו ם
פני ם הסיב ה היחיד ה לכך . אדרבה : תו ך התנגדו ת מרדנית־ביות ר לביורהמלכו ת
ולבית־הנבחרי ם יצ ר האדון־הפיאודאל י הגדו ל פרולטאריו ן מרוב ה יות ר לאין־ערו ך —
בגרש ו באונ ם א ת האיכרי ם מ ן האדמה , שזכות־בעלות ם החוקית־הפיאודאלי ת עלי ה
ל א הית ח פחות ה מש ל האדו ן הפיאודאל י גופו , ובהוציא ו מה ם בגזיל ה א ת אדמת־העדה .
דחיפ ה ישיר ה לכ ך שימש ה באנגליה , ביחוד , פריחת ה ש ל חמאנופאקטורדדלצמ ר הפלאנ ־
דרית , ומ ה שכרו ך בכ ך — עליי ת מחיר י הצמר . א ת האצולה־הפיאודאלי ת הקודמ ת בלע ו
המלחמו ת הפיאודאליו ת הגדולות , והאצול ה החדש ה היתד . בת־זמנה , שלגבי ה הי ה
הממו ן כו ח כ ל הכוחות . סיסמת ה היתד ״ איפו א : להפו ך אדמת־ני ר לאדמת־מרעדדלצאן .
הריסון , בחיבור ו "תיאו ר ש ל אנגליה , נית ן כהקדמ ה לכרוניק ה ש ל הולינשד "
[״ 03110165 ־ 0111 1101 10 ^ 66x6 ־ 1 ? 0£ 1011 ^ 1 ־ 6801 פ ״ ] ; —

מתא ר כיצ ד נישו ל ז ה ש ל האיכרי ם הזעירי ם החרי ב א ת הארץ . "הנשלי ם הגדולי ם
שלנ ו — מ ה איכפ ת לה ם ? ״ (״? 8 י 0301161 ־ 11101 ; 031 ־ 21 ־ 0111 6 ־ 031 ; 11 *.בתיה ם ש ל
האיכרי ם וצריפיה ם ש ל הפועלי ם נהרס ו בכו ח א ו הופקר ו לחורבן־הזמן . "א ם
לחפש ״ — אומ ר הריסו ן — "ברשימו ת העתיקו ת ש ל כ ל אחוזת־אבירים.. . יתבר ר
מיד , כ י בכמ ה אחוזו ת שקערונהרס ו שבעה־עש ר א ו עשרי ם בתים.. . כ י אנגלי ה
ל א היתד , א ף פע ם דלת־אוכלוסי ן במיד ה כזא ת כמ ו עכשיו.. . ע ל ערי ם ועיירות ,
שה ן חרבו ת לחלוטי ן א ו נתקטנ ו ביות ר מרב ע א ו מחצי ת — א ף ע ל פ י שפ ה וש ם
גדל ה במקצ ת עי ר ז ו א ו אחר ת ; ע ל ערי ם ועיירות , שנותצ ו כד י להקי ם נאות־מרע ה
לצאן , ועכשי ו שו ב אי ן מצויו ת בה ן אל א טירו ת האדוני ם בלבד.. . — ע ל כ ך היית י
יכו ל לספ ר ל א מעט. " הקובלנו ת באות ן הכרוניקו ת העתיקו ת לעול ם מוגזמו ת הן ,
אב ל רשו ם בה ן בדיו ק הרוש ם שנתרשמ ו בג י הדו ר עצמ ם מ ן המהפכ ה שחל ה ביחסי '
הייצור . השוא ת חיבוריה ם ש ל נשיאי־הממשל ה פורט ם ק י ו ותומא ס מורו ס
י ש ב ה כד י להדגי ם א ת התהו ם שבי ן המא ה ה־ 15 ובי ן המא ה ה־ 16 . מעמ ד הפועלי ם
האנגל י — כ ך אומ ר תורנטון , ובצד ק — יר ד ונפ ל לל א כ ל מעבר־ביגיים ,
מתור־הזה ב שלו , לתו ר הברזל .

תחוק ת האר ץ נבהל ה מפנ י מהפכ ה זו . עדיי ן ל א עמד ה ז ו ע ל אות ו גוב ה
ציביליזאציוני , כש״עושר־האומה ״ ן״מ 3110 ^ 6 ו 11 * 631111 0 ^״] — כלומר , יציר ת

593

החאפימא ? 38

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

הו ן וניצו ל המוני־הע ם לל א ריתו י ע ד כד י דלדול ם — נחש ב לתכלי ת העליונ ה
[ 111111113 1111116 ] ש ל כל ■ חכמת־מדינח . בק ו אומ ר בחיבור ו ההיסטור י ע ל הגר י
השביעי : ״בימי ם הה ם ( 1489 ) התחיל ו לחו ל גידורי ם תכופי ם יותר , ועל־יד י כ ך
נהפכ ה אדמודני ר (שאי־אפש ר הי ה לזבל ה באי ן פועלי ם ומשפהותיהם ) לאדמת ־
מרעה , שאפש ר הי ה להשגי ח עלי ה בנק ל על־יד י רועי ם מועטי ם ; וכמ ה אריסויו ת —
מוחכרו ת למספ ר שנים , א ו לכ ל ימ י חיי ו ש ל הארי ס א ו ע ל פ י הסכם ״ — וע ל כ ך
היתד . מתקיימ ת רוב ה ש ל האיכרוודהעצמאי ת [י מ! ¥600131 ] ) — נהפכ ו לאחוזות ־
האדוני ם [ 6111681168 ( 1 ] .והו א שהבי א ליד י חורב ן העם , (ומכאן ) ליד י חורב ן ש ל
ערים , ש ל כנסיות , ש ל מ ס העשו ר ועוד.. . בתיקו ן התקל ה הזא ת מופלא ה היתד . חכמת ו
ש ל המל ך וכ ן ש ל הפארלאמנ ט באות ו זמן.. . ה ם נקט ו אמצעי ם כד י להרחי ק
אות ם גידורי ם [ש ל אדמות־העדה ] ומשקי־מרעה , שגרמ ו ליד י דלדו ל האוכלוסי ן
( 386 ' 38£111 < 1 1112 * 1113 נ 01 כ[ 16 ) 1 ) 311 1110108111-68 1113£1118 נ 1 ; 0 ס 16 )). " חו ק ש ל הנר י
השביעי , 1489 , סעי ף 19 , אס ר א ת הריסת ם ש ל כ ל "הבתי ם במשקי־איכרים" ,
שמשתייכי ם לה ם לפחו ת 20 אקרי ם אדמה . בחו ק מם ׳ 25 ש ל הנר י השמיני , חוד ש
אות ו איסור . נאמ ר כא ן בי ן השאר , כ י הרב ה משקי ם ועדרי ם גדולים , וביחו ד עדרי ־
צאן , נערמ ו ונצטבר ו בידיי ם מועטות ; ועל־יד י כ ך עלת ה מאו ד הרנט ה הקרקעית ,
וחקלאות־הפלח ה ( 1111386 ) ירד ה פלאים , נותצ ו כנסיו ת ובתים , והמוני־ע ם מצויני ם
שו ב אי ן ביכלת ם להחיו ת א ת נפש ם וא ת בנ י משפחתם . ולפיכ ך מצוו ה החו ק לקומ ם
א ת חצרו ת המשקי ם החרבים ; וכ ן קוב ע החו ק א ת היח ס שבי ן אדמודני ר ואדמת '
מרעה , וכר . חו ק משנ ת 1533 קוב ל ע ל כך , שכמ ה בעלי ם מחזיקי ם ב' 24.000 צאן ,
והר י הו א מגבי ל א ת מספר ן ל־ 2000 בלבד 193 . ג ם קובלנותי ו ש ל הע ם וג ם תחוק ת
המדינה , שנמשכ ה מא ה וחמישי ם שני ם בער ך מימ י חנר י השביעי , נג ד נישול ם ש ל
האריסי ם הזעירי ם והאיכרי ם — כול ן ל א נשא ו פרי . סו ד הכשלו ן הז ה גיל ה לנ ו
של א במתכוו ן בקו . ״תכנית ו ש ל המל ך הנר י השביעי ״ — כ ך הו א אומ ר בספר ו
״מסות , אזרחיו ת ומוסריות״ , מס ה 20 — "עמוק ה הית ה ומופלאה , כשהקי ם משקי ם
חקלאיי ם ובתי־איכרי ם לפ י תק ן נ 1 >־ 131 > 31311 ] אחיד ; כלומר , העמי ד בשביל ם
מכסות־אדמ ה כאלה , שיה א בה ן לקיי ם נתין , שיוכ ל לחיו ת בשפ ע ש ל נוחיו ת ול א
במצ ב ש ל עבדות , ושיה א בה ן לקיי ם א ת המחרש ה בידיה ם ש ל בעלי ם ול א
בידיה ם ש ל שכירי ם בלבד.״ 193 א 01 1116 1 ) 11311 £116 1011211 111 ( 1 1116 ע 66 ! 1 10 " )
(׳'. 1111-6111128 1616 מ 0£ ס 31111 161-8 !^- 0 א ך השיט ה הקאפיטאליסטי ת דרשה ,

193 ת ו מא ם מודו ס בספר ו "אוטופיה" , מדב ר ע ל האר ץ המיחזדת־במינה , ב ה
״הכבשי ם אוכלי ם א ת האנשים. ״ (״אוטופיה״ , תירג ם רובינזון , ד,וצ . אדבר , לונדו ן 1869 , עם ׳
41 . [עברי ת — תירג ם א . שמואלי , הוצ . ספרי ת פועלים]. )

8193 בק ו עומ ד בפרוטרו ט ע ל הקש ר בי ן איכת ת חפשי ת מתפרנסת־בריו ח ובי ן
חיל־רגלי ם טוב . "דב ר ז ה השפי ע השפע ה נפלא ה ע ל עוצמת ה ואורח־חיי ה ש ל הממלכה , שכ ן
הי ו ב ה חוו ת כאיל ו לפ י תק ן אח ד ובמיד ה מספיקה , כד י לקיי ם גו ף מוכש ר ולחלצ ו
ממחסו ר ; ולמעש ה הועבר ו על־יד י כ ך חל ק גדו ל מקרקעו ת הממלכה , שיחזיק ו וייאחז ו
בה ם איכרים־עצמאיי ם א ו אנשי ם בינונים , שעמדת ם הי א בי ן האדוני ם ובי ן פועלי ם דרי־צריפי ם
( 8 ־ 60££3261 ) ואיכרים־משרתים.. . שכ ן מוחז ק הדב ר לפ י הדע ה הכללי ת ש ל אנשים ׳ בעל י

594

24 . ההצב ר המתקר א ראשונ י

להיפך , שהמוני־הע ם יהי ו נתוני ם במצ ב שפ ל ש ל שיעבוד , שהלל ו ייהפכ ו לשכירי ם
ואמצעי־עבודת ם ייהפכ ו להון . במש ך תקופת־מעב ר ז ו שקד ה התחוק ה לקיי ם ג ם
א ת הלקת־האדמ ה ב ת 4 אקדי ם שלי ד צריפ ו ש ל הפועל־השכי ר החקלאי , ואסר ה
עלי ו להכני ס דיירי ם לתו ך צריפו . עו ד בשנ ת 1627 , בימ י המל ך ג׳יימ ם הראשון ,
יצ א רוג׳ ר קרוק ר בפרונט־מי ל חיי ב בדינ ו ע ל שבנ ה *צרי ף באחו זת־האדו ן [- 001 ^ 1 ]
בל א שיהי ו מוקצי ם לכ ך לצמיתו ת 4 אקרי ם אדמ ה ז עו ד בשנ ת 1658 , בימ י
המל ך צ׳ארל ם הראשון , נתמנת ה ועד ה מלכותי ת כד י להגשים־בכו ח א ת החוקי ם
הישנים , וביהו ד א ת החו ק בדב ר 4 אקרי ם אדמ ה ; עו ד קרומוו ל קבע , שבתחו ם
ש ל פחו ת מארב ע מילי ן מלונדו ן אסו ר להקי ם בי ת בל א שיהי ו מוקצי ם ל ו 4 אקרי ם
אדמה . עו ד במחצי ת הראשונ ה ש ל המא ה ה־ 18 הי ו מגישי ם קובלנות , א ם אי ן
נספחי ם לצריפ ו ש ל הפוע ל החקלא י אק ר אח ד א ו שניי ם ש ל אדמה . ביו ם מאוש ר
הפועל , א ם לי ד הצרי ף י ש גינ ה קטנ ה א ו א ם י ש ביד ו לחכו ר אמו ת אחדו ת ש ל
קרק ע במרח ק ר ב מ ן הצריף . "בעלי־האחוזו ת והחנאים־החוכרים " אומ ר הד " ר
ה א נ ט ר — עש ו כא ן י ד אחת . אקרי ם אחדי ם לי ד הצרי ף הי ו עושי ם א ת הפוע ל
בלתי־תלו י יתך־על־המיז־ה" 94 ! .

תהלי ך הנישו ל האלי ם ש ל המוני־הע ם קיב ל דחיפ ה איומ ה חדש ה במא ה וד 16
ע ם הרפורמאציה , ובעקבותי ה ש ל ז ו — ע ם מעשי־הגז ל העצומי ם ש ל נכסי־הכנסייה .
בתקופ ת הרפורמאצי ה הית ה הכנסיי ה הקאתולי ת בעלת־הקניי ן ש ל חל ק גדו ל מאדמ ת
אנגליה . דיכו י המנזרי ם וכ ד דח ק א ת יושביה ם לתו ך שורו ת הפדולטאריון . נכסי ־
הכנסיי ה עצמ ם ברוב ם הגדו ל ניתנו־במתנ ה לשואפי־בצ ע מאנשי־חסד ו ש ל המל ך
א ו שנמכר ו בחצי־חנ ם לחוכרי ם ולעירוניי ם מספסריכדבקרקעות , שהי ו מגרשי ם
בהמוני ם א ת חוכרי־־המשנ ה שבירוש ה והי ו מאחדי ם א ת משקיה ם לחטיב ה אחת .
הוחר ם בשתיק ה קניינ ם ש ל עובד י אדמ ה ירודי ם בחל ק ממעשרו ת הכנסייה , א ף
ע ל פ י שזכות ם ז ו הית ה מובטח ת לה ם מטע ם החוק 195 . "*סס& נ 16 !ן) 1 ( 1 ג 1 ■ 61 קג £11 ? "

שיפו ט טוב־ביות ר בעניינ י מלחמה.. . כ י כוחרמזק ו העיקר י ש ל צב א הו א באינפאנטריה ,
היינו , בחיילים־רגלי ם ; ונד י לקב ל חיל־רגלי ם טו ב צרי ד שהאנשי ם יגדלו , ל א באור ח ש ל
עבדו ת ומסכנות , אל א באור ה מסוי ם ש ל חירו ת ושפע . ועל־כ ן : א ם מדינ ה מתנהל ת בעיק ר
לטובת ם ש ל אצילי ם ואדונים , באופ ן שאנשי־המש ק והמחרש ה אינ ם אל א אנש י העמ ל והעבוד ה
בשבי ל הראשונים , א ו אפיל ו פועלי ם דרי־צריפי ם שאינ ם אל א אביוני ם מדוירי ם — במדינ ה
כזא ת אפש ר שתמצא ו חיל־רוכבי ם טוב , א ך לעול ם ל א מחנו ת טובים , יציבים , ש ל חיל '
רגלים.. . ודב ר ז ה נית ן לראו ת בצרפ ת ובאיטלי ה ובכמ ה ארצו ת אחרו ת בעולם , שלאמית ו
ש ל דב ר הכ ל בה ן אצול ה ואיכרו ת (דלה).. . ע ד כד י כך , שה ן נאלצו ת להעסי ק מחנו ת ש ל
חיילים־שכירים , מבנ י שוויי ץ וכדומה , בשבי ל גייסי־הרגלי ם שלהן ; ומכא ן ג ם נובע ת
העובדה , שאות ן האומו ת י ש לה ן הרב ה אוכלוסי ן ומע ט חיילים. " ("מלכות ו ש ל הגר י
השביעי״ , נדפ ס מלה־במל ה מתו ך ״אנגליה ״ לקנט , הוצ . 1719 , לונדו ן 1870 , עמ ׳ 308 . )

194 ד, ״ ר ה א נטר : ״בריאו ת הציבור , דו״ ח שביעי , 1864 ״ , עמ ׳ 134 . — "שיעור ־
הקרק ע שהוקצ ב (בחוקי ם הישנים ) הי ה נחש ב היו ם כגדול־מד י בשבי ל פועלים ; אדרבה :
הי ו רואי ם בשיעו ר ז ה אפשרו ת להפכ ם לחוכרי ם ( 8 ע 16 מע 3 } ) זעירים. " (ג ׳ ו ר ג ׳
ר ו ב ר ט ס : "ההיסטורי ה החברתי ת ש ל האוכלוסיי ה במחוזו ת הדרומיי ם ש ל אנגלי ה במאו ת
הקודמות. ״ לונדו ן 1856 , עמ ׳ 184 , 185 . )

195 "זכות ם ש ל העניי ם ע ל חל ק מ ן המעש ר (ש ל הכנסייה ) קבועודועומד ת לפ י פתשגן *

595

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

[בכ ל מקו ם את ה מוצ א דלים־קבצנים ] — קרא ה המלכ ה אלישבע ת אחר י מס ע סיו ר
באנגליה . בשנ ת ה־ 43 למלכות ה הי ה הכר ח סוף־סו ף להכי ר רשמי ת בקיומ ה ש ל
הדלות , מש ר,ונה ג מם־העניים . "מחוקק י החו ק הז ה נתביישו , כנראה , לציי ן א ת
הנימוקי ם לכך , שכ ן [בניגו ד לנוה ג המקובל ] אי ן ל ו לחו ק ז ה הקדמ ה מסביר ה
[ 16 ( 631111 •!? ] כ ל שהיא״ 196 . על־־יד י חו ק ״ 16 צ׳ארל ס 1 , 4 ״ " א נית ן לחו ק ההו א
תוק ף ,מתמיד , ובאמ ת ר ק בשנ ת 1834 קיב ל צור ה חדש ה קפדני ת יותר 197 . תוצאו ת
ישירו ת אל ו ש ל הרפורמאצי ה ל א הי ו מתוצאותי ה המכריעו ת ביותר . קניין־הכנסיי ה

הכת ב ש ל ספרי־חוקי ם עתיקים. " (טאקט : "תולדו ת מצב ה ש ל האוכלוסיי ה העובדת , בעב ר
ובהווה״ , כר ד ב / עט ׳ 804 , 805 . )

196 ו י ל י א ם ק 1 ב ט : ״תולדו ת הרפורמאצי ה הפרוטסטאנטית , / סעי ף 471 .

197 ע ל "הרוה " הפדוטסטאנט י אפש ר לעמוד , בי ן השאר , מתו ך הדברי ם הבאים . בדרומ ה
ש ל אנגלי ה נועדדיח ד בעלי־קרק ע שוני ם וחוכרי ם אמידי ם להמתיקיסוד , כיצ ד לפר ש על ־
נכונ ה א ת חוקיהעניי ם ש ל אלישבע ת המלכ ה * והנ ה ניסה ו 10 שאלו ת והגישו ן לפנ י יוד ע
דודודי ן מפורס ם בזמ ן ההוא , סארג׳נ ט סניג ה (אחר־כ ך שופ ט בימ י ג׳יימ ס הראשון) , לתו ת דעה .
״השאל ה התשיעי ת : אחדי ם מ ן החוכרי ם האמידיכדיות ר שבקהיל ה המציא ו תכני ת מחוכמה ,
שאפש ר יהי ה להס ל עלייד י ב ך א ת כ ל הצרו ת הברוכו ת בהגשמ ת החו ק הז ה (חו ק 43 ש ל
אלישבעת) . ה ם הציעו , שנקי ם בית־סוה ר בקהילה ; ואהר־כ ך יודיע ו בסביבה , כ י בא ם י ש
אנשי ם הרוצי ם לחכו ר א ת העניי ם מקהילתנו , יגיש ו ע ד ליו ם מסוי ם הצעו ת סגורו ת בחותם ,
מ ה המהי ר הנמוך־ביות ר שה ם רוצי ם בשבי ל לקיח ת העניי ם מידינ ו ; ותה א לה ם הדשו ת
לסר ב ול א לקח ת ענ י — אל א א ם כ ן נכל א בבית־הסוה ר האמור . מציע י התכני ת הזא ת
סבורים , כ י אפש ר למצו א במחוזו ת הסמוכי ם אנשים , שאינ ם רוצי ם לעבוד , וא ף אי ן
לה ם ל א אמצעי ם ול א אשרא י כד י לרכו ש הכור ה א ו אנייה , שיוכל ו להתקיי ם בל א עבוד ה
(״־ 1130111 * 1 ; 10111 [; 11 ע \ 6 זת 38 10 1 $0 ״ ) — והלל ו יהי ו נוטי ם להצי ע לקהילתנ ו הצע ה
מועיל ה מאוד . א ם אח ד העניי ם ייספ ה בעוד ו תח ת פיקוח ו ש ל הקבל ן — לפתח ו ירב ץ החטא ,
שהר י הקהיל ה עשת ה למענ ם א ת המוט ל עליה . א ך אנ ו יודעי ם יפה , כ י החו ק הנדו ן ( 43 ש ל
אלישבעת ) ל א ירש ה אמצע י נבו ן ( 6 ע 1£111116£811 ;} 1611 >גןע$ ) מסו ג זה ; אב ל עלי ך לדעת ,
כ י ג ם שא ר האיכרי ם [ 8 * 161 ) 661101 * £1 ],אש ר במחו ז ז ה ואש ר במחו ז ב ׳ הסמוך , יתאחד ו
בכ ל לב ם וידרש ו מא ת שליח ם(בפארלאמבט ) להצי ע חו ק שייפ ה א ת כוח ה ש ל הקהיל ה לבו א ליד י
הסכ ם ע ם קבלן , שיוכ ל לכלו א א ת העניי ם ולהעביד ם ; וחו ק ז ה יקבע , שא ם אי ש יסר ב ליל ד לכל א
ולעבודה , הר י יאב ד א ת זכות ו לקבל ת סיוע . מקווים , כ י בדר ך ז ו יימנע ו אנשי ם אש ר במצוק ה
מלתבו ע סיו ע ( " £: 6116 ע ^ $61:30113 111 (1131x638 1x01x1 ^^111:1x1

וליהפ ך למכשי ר המדלד ל א ת הקהילות. ״ (ד . ב ל י י ק י : "תולדו ת הספרו ת המדיני ת מ ן
הימי ם הקדלמיכדביותר״ . לונדו ן 1850 , כר ך ב / ענ ד 84 , 85 . ) — בסקוטי ה ח ל ביטו ל הצמיתו ת
במאוחר , מאוהדשני ם אחר י הביטו ל באנגליה . עו ד בשנ ת 1698 הצהי ר פלטש ר איש־סאלטו ן
בפארלאמנ ט הסקוט י לאמור : "מספר ם ש ל פושטי־י ד בסקוטי ח נאמ ד ב~ 200.000 ולא "פחות .
התקנ ה היחיד ה שאבי , רפובליקנ י עקרוני , יכו ל להציע : להחזי ר א ת מצב־הצמיתו ת הקודם ,
למע ן ייהפכ ו לעבדי ם כ ל מ י שאינ ם יכולי ם לדאו ג לעצמ ם לקיומם. " הנ ה איד ן בספר ו
״מצ ב העניים״ , ספ ר ראשון , פר ק א / עם ׳ 60 , 61 — אומ ר : "דומה , כ י שחרור ה ש ל האיכרו ת
שימ ש תארי ך לראשי ת התהוות ם ש ל העניים . מאנופאקטור ה ומסח ר — הנ ה אבותי ה ש ל
הדלו ת בארצנו. " אידן , כאות ו סקוט י רפובליקני־עקרוני , אינ ו אל א טוע ה בדב ר אחד : ל א
ביטול ה ש ל הצמיתות , אל א ביטו ל קניינ 1 ש ל האיכ ר בקרק ע — הו א שהפכ ו לפרולטארי ,
היינו , לדל־ואביון . — כנג ד חוקי־העניי ם באנגלי ה שקולי ם בצרפ ת — כא ן נתגש ם הנישו ל
בצור ה אהד ת — הפקוד ה ש ל מולי ן משנ ת 1571 והצ ו משנ ת 1656 .

596

24 . ההצב ר המתקר א ראשונ י

הי ה משמ ש מצוד ה דתי ת בשבי ל היחסי ם העתיקי ם ש ל הקנייךהקרקעי . משנפל ה
מצוד ה ז ד ג ם היחסי ם הה ם ל א יכל ו להתקיי ם עוד 198 .

עו ד בעשרו ת השני ם האחרונו ת ש ל המא ה ה־ 17 הי ה מעמדיהאיכרי ם העצמא י
[׳׳ 13113:3 * ¥601 ] מרוב ה יות ר ממעמ ד האריסים . מעמ ד איכרי ם ז ה שימ ש בשעת ו
^הכו ח העיקר י ש ל קרומוול , ואפיל ו מאקולי י עצמ ו הוד ה ביתרונ ו ש ל מעמ ד זה ,
בניגו ד לאדונ י הקרק ע המטונפים , השותינדלשכרה , ולמשרתיה ם — הכמרי ם
הכפריי ם — שהי ו מצווי ם להכני ס לחופ ה א ת "השפחותיהאהובות " ש ל אדוניהם .
אפיל ו הפועלי ם השכירי ם שבכפ ר עו ד הי ו שותפי ם בקנייךהעדה . בשנ ת 1750
בער ך נעל ם אות ו מעמד־איכרי ם עצמאי 199 , ובעשרו ת האחרונו ת ש ל המא ה דד 18
נעלמ ו ג ם העקבו ת האחרוני ם מקבייךהעד ה ש ל החקלאים . אנ ו מסיחי ם כא ן א ת
הדע ת מ ן הגורמי ם הכלכליים־לחלוטי ן ש ל המהפכ ה החקלאית . אנ ו שואלי ם לממפיה ,
מנופ י האלימות .

בתקופ ה ש ל החזר ת ■בית־סטיואר ט הגשימ ו בעלי־־הקרק ע בדרך־החו ק תפיסו ד
בזרו ע [מס^&קיגטפס] , שביבש ת אירופ ה נתבצע ה בכ ל מקו ם ג ם בל א להזדק ק
לדרך־יהעקיפי ן ש ל החוק . ה ם חיסל ו א ת המשט ר הפיאודאל י ש ל הקרקע , כלומר , ה ם
פירק ו מע ל עצמ ם א ת חובות־השירותי ם לגב י המדינ ה שהי ו כרזכי ם במשט ר זה ;
"פיצו " א ת המדינ ה עלייד י הטל ת מסי ם ע ל האיכרו ת ושא ר המונ י העם ; העניק ו
לעצמ ם קנייךפרט י מודרנ י בנכסים , שמקוד ם ל א הי ד לה ם אל א זכויו ת פיאודאליו ת
עליהם ; ובסו ף כפ ו אות ם חוק י ההתיישבו ת (נ 1 ג 61 מ 161 ד 8 0£ 861 ^ 1 ) , שהשפיע ו ע ל
החקלאי ם האנגליי ם — בשינוי י תנאי ם [ 113 )מ 3 נ 1 גו 1 מ 13 ; 81 ; 11 ו 1 מ ] — כמ ו שהשפיע ה
גזירת ו ש ל בורי ס גודונו ב הטאסאדי י ע ל האיכרו ת הרוסית .

המהפכ ה המפואר ת ( " 1011 ; 1 ג 011 עי £103:10118 116 ״ ) הביא ה לשלטון , יח ד ע ם
וילהל ם השליש י מאודאניה 200 , א ת עושי־המדדם : אדוני־הקרק ע ואדוני״ההץ . ה ם

198 מ ר ר ו ג ׳ ד ס , א ם כ י שימ ש א ז פרופסו ר לכלכל ה מדיני ת באוניברסיט ה
שבאוקספור ד — מקוכרמדשב ה ש ל האדיקו ת הפרוטסטאנטי ת — הריה ו מדגי ש במבו א לספר ו
"תולדו ת החקלאות׳ / כ י הרפורמאצי ה הביא ה ליד י הידלדלות ו ש ל המוךהעם .

199 ״מכת ב א ל ס ר ט , ס . באנברי , בארט . : ע ל מסי־העניי ם והמהי ר הגבו ה ש ל אמצעי י
המחיה . מא ת ג׳נטלמ ן מסופולק. " איפסודץ ׳ 1795 , עמ ׳ 4 . אפיל ו הסניגו ר הקנאי־ביות ר ש ל
מערכ ת ההכורו ת הגדולות , מחב ר הספ ר "מהק ר בדב ר הקש ר שבי ן המהי ר ש ל אמצעי־המחי ה
כיו ם ובי ן גוד ל החכורות׳ / לונדו ן 1773 , עה ׳ 139 , אומ ר : "אינ י יכו ל אל א לבכו ת א ת אבד ן
האיכרו ת העצמאי ת [^ ¥601113311 ] שלנ ו — אות ה חבור ת אנשי ם שה ם אש ר שמד ו באמ ת
ע ל עצמאות ה ש ל האומה ; והרינ י מצטע ר בראות י א ת קרקעותיה ם נתוני ם עכשי ו ביד י
לורדי ם בעלי־־נןומפולין , שה ם מוסרי ם אות ם באריסו ת לחוכרי ם זעירים , והלל ו מהזיקי ם
בחכורותיה ם בתנאי ם כאלה , שאי ן מצב ם טו ב יות ר אל א במע ט ממצב ם ש ל כפופי ם (ואסאלים) ,
ועשויי ם ה ם להיו ת נתבעי ם לבית־די ן בכ ל הזדמנו ת ש ל עוו ן קל״שבקלים. "

200 ע ל המוס ר האיש י ש ל אות ו גיבו ר אזרח י — ראה , בי ן השא ר : ,,מת ן הקרקעו ת
הנרחבי ם באירלאב ד ליד י הגבר ת א 1 דקניי , בשנ ת 1695 ׳ משמ ש דוגמ ה פומבי ת לרגשותי ו ש ל
המל ך ולהשפעת ה ש ל אות ה גברת.. . משערים , כ י שירותי ה החביבי ם ש ל הגבר ת אורקני י הי ו —
■. 1111111 8161:13 בתגועס !. 13 ) £06 (שידותי־שפתיי ם טמאים). " (באוס ף כתבי־י ד ש ל סלוא ן
אש ר בבית״הנכד ת הבריטי , מם ׳ 4224 . כתב־יהי ד קרו י : "א 1 פי 1 והתנהגות ו ש ל המל ך ויליאם ,

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

חנכ ו א ת העיד ן החדש , משהתחיל ו מבצעי ם בקנה־מיד ה עצו ם ביות ר א ת מעשי ־
הגניב ה ש ל אדמות־המדינה , שע ד עכשי ו ל א הי ו נהוגי ם אל א בקנה־מיד ה צנוע .
הקרקעו ת הלל ו ניתנ ו במתנה , נמכר ו בפרוטות , א ו נספח ו במעשה־גז ל ממ ש א ל
האחוזו ת הפרטיות 201 . וכ ל ז ה בוצ ע לל א נתינת־דע ת כל־שהי א ע ל הנימוסיו ת
החוקית . אות ם נכסי־המדינה , שנוכס ו בדר ך ז ו בעושק־ובמרמה , יח ד ע ם הגז ל ש ל
קניין־הכנסיי ה — כ ל של א הל ך לטמיו ן בימ י המהפכ ה הרפובליקני ת — ה ם
המשמשי ם יסו ד לאחוזות־הנסיכויו ת אש ר ביד י האוליגארכי ה האנגלי ת שבימינו 202 .
בעלי־ההו ן הבורגניי ם הי ו מסייעי ם בפעול ה זו , בי ן השאר , ג ם כד י לחפו ר א ת
הקרק ע לסחורה־שבפרקמטי ה בלבד , להרחי ב א ת תחו ם המפע ל הגדו ל בחקלאות ,
להגדי ל למענבדה ם א ת אספק ת הכפריי ם הפרולטארי ם "החפשים״־כעוף־השמים ,
וכר . מלב ד זה , הד י האריסטוקראטי ד,* ד,קרקעי ת החדש ה היתד , מטבע ה בת־ברי ת
לבנקוקראטיד , החדשה , לאצול ה ד,פינאנסי ת שז ה עת ה נתבקע ה מביצת ה ויצא ה
לאוי ר העולם , ולבעלי־המאנופאקטור ה הגדול ה שנסתייע ו א ז במכסי־המגן . הבורגנו ת
האנגלי ת עשת ה כ ן לטוב ת ענייניה־היא , באות ה מיד ה ש ל נכונות , שנהג ו האזרחי ם
העירוניי ם •ש ל שוודיה ; הלל ו להיפך , עש ו י ד אח ת ע ם מצודת ם הכלכלית , ע ם
האיכרים , כד י לסיי ע ביד י המלכי ם לקחת־חזר ה בזרו ע א ת אדמות־הכת ר מיד י
האוליגארכיד , (משנ ת 1604 ואילך , ואחר־כ ך בימיה ם ש ל קאר ל x וקאר ל 0x1
קניין־העד ה — שונ ה לחלוטי ן מקנייךהמדינה , שעמדנ ו ב ו ז ה עת ה — היד ,
מוס ד גרמנ י עתיק , שהמשי ך להתקיי ם תח ת מעט ה הפיאודאליות . ראינו , כיצ ד
התחי ל ניכוס ו בדר ך ש ל גז ל ואלימו ת בסו ף המא ה ד,* 15 ונמש ך במא ה ה* 16 , ע ל
הרו ב ביח ד ע ם הפיכ ת אדמת־ני ר לאדמת־מרעה . אול ם אות ם ימי ם בוצ ע תהלי ך
ז ה בחינ ת נוטשה־אלינווו ז אינדיווידואלי , שהתחוק ה נלחמ ה ב ו לשו א במש ך 150
שנה . ההתקדמו ת ש ל המא ה ה־ 18 בא ח ליד י גילוי ה בכך , שעכשי ו החו ק גופ ו געש ה
כלי־שר ת לגזו ל באדמת־העם , א ף ע ל פ י שהחוכרי ם הגדולי ם משתמשים , דר ך אגב ,
ג ם במתודים־פרטיי ם קטני ם ועצמאיי ם משלהם 203 . הצור ה הפארלאמנטארי ת ש ל החמ ס

סאנדרלנ ד וכד , כפ י שה ם משתקפי ם במכתבי ם מקוריי ם א ל הדוכ ס משרובר י מא ת סומרס ,
האליפאקס , אוקספורד , המזכי ר ודרבו ן וכר. " הו א מל א וגדו ש זרויות. )

201 "מסירת ן חבלתי־חוקיו ז ש ל אהוזות־הכתר , מקצת ן על־יד י מכיר ה ומקצת ן על־יד י
מתנה , משמש ת פר ק מחפי ר בתולדו ת אנגליה.. . מע ל ומרמ ה בנכס י האומ ה בקנה־מיד ה עצו ם
( 1116 1161:1011 מ ס 1 )ג 3.1 ע 16 £ ; 2186111 ). " (פ . וו . נ יו ם ן : "הרצאו ת ע ל כלכל ה מדינית" ,
לונדו ן 1851 , עמ ׳ 129 , • 130 . ) — (כיצ ד בעלי־האחוזו ת הגדולי ם באנגלי ה כיו ם הגיע ו
לרכושם , אפש ר לראו ת בפרוטרו ט בספר : "אצולתנ ו העתיקה . ע״ י ,אצילו ת מחייבת ׳
[ 6 ^ 11 ( 01 16886 כ 01 זי 1 ]. " לונדו ן 1789 . — 8 . א. )

202 יקר א אדם , למשל , בקונטרס ו ש ל א . באר ק ע ל בי ת הדוכ ס מבדפודד , שאח ד
מצאצאי ו הו א לור ד ג ׳ ו ן ר א ס ל , אות ו ״ירגז י ש ל הליבראליזם ״ } ס 1:116 " ]

. [" 1 ז 3,1181 ' 61 נו 11

203 ״החוכרי ם אוסרי ם ע ל דרי־חצריפי ם [ 3 ת 3£6 ; 1 ; 001 ] להחזי ק בצרי ף בעלי־תיי ם —

חו ץ מעצמ ם וילדיה ם — באמתלה , שא ם יחזיק ו בעלי־חיי ם א ו עופות , הד י יגנב ו ממחסנ י
החוכרי ם צרכ י מספו א לקיומם ; ה ם (החוכרים ) ג ם אומרים : קיי ם א ת דרי־ ד,צריפי ם
בעניות ם — ותקיי ם א ת חריצותם , וכוי ׳ ; אול ם סבורני , כ י העובד ה הנכונ ה היא , שהחוכדי ם

598

חי א ז ו ש ל "הצעות־חוקי ם בדב ר גידו ר אדמת־העדה" , £01- 1110108111-68 21118 ״ )
(" 18 !ס 1 מבתס 01 0 , לשו ן אחר : פקודות , שלפיה ן בעלי־הקרקעו ת מעניקי ם לעצמ ם
.מאדמת־הע ם מתנו ת בחזק ת קניי ן פרט י : פקודו ת לבישול ו ש ל חעם . ס ר פ . מ . א י ד ן
מתאמ ץ ללמ ד ע ל כ ך סניגורי ה ערמומי ת ש ל מליץ־יוש ר מפולפל , שאדמת־העד ה
אינ ה אל א קניינ ם הפרט י ש ל בעלי־האחוזו ת הגדולים , שבא ו במקומ ם ש ל הפיא ר
דאלי ם ; והנ ה הו א עצמ ו סות ר א ת דבריו , שכ ן הו א דור ש "זזו ק כלל י ש ל הפארלא ־
מנ ט בדב ר גידוד ן ש ל אדמות־העדה ״ ; הוו ה אומר : מוד ה הוא , שדרוש ה הפיכה ־
.מדיני ת פארלאמנטארית , כד י להפכ ן.לקניי ן פרטי , ואול ם מצ ד השנ י הו א דור ש
מא ת המוסדו ת המחוקקי ם "פיצויים " בשב 1 ל העניי פ הנשל ל, ם 204 .

בעו ד שבמקומ ם ש ל האיכרים־העצמאיי ם הבלתי־תלויי ם ( ¥60111611 ) בא ו
אריסי ם ע ל פ י חסכ ם [ 111 זהי- 8-31 ; 8111 מ 16 ] , ערב־ר ב ש ל מושפלים , הנתוני ם
לשרירות־לב ם ש ל אדוני־הקרק ע — הר י גז ל שיטת י ז ה ש ל אדמת־העדה , בצ ד החמ ס
.שחמס ו א ת אחוזות־המדינה , סיי ע ביחו ד לריבוי ם העצו ם ש ל אות ן החכורו ת
הגדולו ת—שבמא ה זד 18 כינ ו אות ן בש ם חכורחז־הוף 20 א ו חכורות־נווחר 6 " 2 —
.ול״שחרורח " ש ל האוכלוסיי ה הכפרי ת כפרולטאריו ן לצרכ י התעשייה .

ואול ם המא ה ה־ 18 עדיי ן ל א תפס ה כהלכ ה א ת זהות ם ש ל עושר־האומ ה ועוני ־

הע ם באות ה מיד ה שעמד ה ע ל כ ך המא ה דד 19 . מכא ן הפולמו ס החרי ף בספרות *
הכלכל ה מהזמ ן ההו א בדב ר ״גידור ה ש ל אדמת־העדה " [׳׳ 0118 מ 601111 0£ 6 * 11010811 1 !" ] .
מתו ך החומ ר המרוב ה שמתח ת יד י הרינ י מבי א קטעי ם מועטי ם במספרם , משו ם
שעל־יד י כ ך יודג ם מצ ב הדברי ם הדגמ ה חיה .

״בכמ ה קהילו ת ש ל הרטפורדשייר ״ — כות ב אח ד בל ב רג ז — ״ 24 חכורו ת
בשט ח ממוצ ע ש ל 50 — 150 אקרים , הותכ ו ונתמזג ו בשלו ש חכורות" 202 . "בנורת *
המפטונשיי ר ובלייסטרשיי ר בוצע ו בקנודמיד ה רח ב מעשי ם ש ל גידו ר אדמות ־
העד ה ; ורוב ן ש ל אחוזו ת הלורדי ם החדשות , שנתהו ו כתוצא ה מגידו ר זה , נהפכ ו
לכר י מרעה ; ועל־יד י כ ך בכמ ה אחוזות־לורדי ם אי ן עכשי ו אפיל ו 50 אקרי ם ש ל
אדמת־חרי ש לשנה , בעו ד שקודם־לכ ן נחרש ו 1500 אקרים . חרבו ת ש ל בתי־דיר ה
לפנים , ש ל ממגורות , אורוו ת וכר " ה ם העקבו ת היחידי ם ש ל התושבי ם הראשונים .
״מאד , בתי ם ומא ה משפחו ת הלכ ו ונצטמק ו ע ד כד י 8 א ו 10 .. . ברו ב הקהילות , שהי ו
גדורו ת ר ק במש ך 15 א ו 20 שנים , בעלי־הקרקעו ת אינ ם אל א מועטי ם מאוד , לעומ ת
מספר ם ש ל אל ה שהי ו מעבדי ם א ת האדמ ה בזמ ן שהשדו ת הי ו פתוחי ם עדיין . אי ן
ז ח מקר ה נדי ר כלל , ש־ 4 א ו 5 בעלי־בק ר עשירי ם מנכסי ם לעצמ ם אחוז ה גדולה ,

רוצי ם לקיי ם בידיה ם א ח כ ל הבעלו ת ע ל האדמו ת המשותפות. " ("חקיר ה מדיני ת בתוצאו ת
הבאו ת מגידו ר קרקעו ת שוממים. ״ לונדו ן 1785 , עט ׳ 75 , )

204 אידן ; "מצב ם ש ל העניים׳ / הקדמ ה [עט ׳ ווז 0 ד א וא] .

205 "הכורותיהון. " ("שנ י מכתבי ם ע ל סחר־הקמז ז וע ל יוקריהדגן : מא ת איש־׳עסקים. "
לונדו ן 1767 , עמ ׳ 19 , 20 . )

206 "הכורותיםוחרים. " ״חקיר ה ע ל המחי ר הגבו ה כיו ם ש ל אמצעי־מחיה. ״ לונדו ן 1767 ,

עט ׳ 11 , הערה . קונטר ס זה , שהופי ע בעילוברשם , חיבד 1 הכוה ן נתנא ל פו ר ס ט ר .

207 ת ו מ א ס ר י י ט : "גילוי־דע ת קצ ר א ל הקה ל ע ל המונופולי ן ש ל חכורו ת גדולות. "

1779 , עט׳ . 2 , 3 .

599

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

מ ן הגדורות , שקודם־לכ ן היתד . נמצא ת בידיה ם ש ל 20 — 30 חוכרי ם וש ל אריסי ם
ובעלי־קרק ע זעירי ם כמניי ן הזה , כ ל אל ה נעקרי ם על־יד י כ ך ממזזייתם , ה ם
ומשפחותיהם , ואת ם הרג ה משפחו ת אחרות , שפרנסתן , שעיסוק ן וקיומ ן הי ו תלויי ם
בעיק ר בראשונים״ 203 . ול א היתד . ז ו אדמת־בו ר בלבד , אל א תכופו ת אדמ ה מעובדת —
א ם שהמעבדי ם הי ו נותני ם תשלו ם מסוי ם לעדה , א ו שהי ו מעבדי ם במשות ף —
שאדוני־הקרק ע הסמו ך הי ה תופ ס אות ה לעצמ ו באמתל ה ש ל גידור . "אנ י מתכוו ן
כא ן לגידורי ם ש ל שדו ת פתוחי ם וקרקעו ת מפותחים . אפיל ו הסופרי ם המגיני ם
ע ל הגידורי ם מודי ם בכר , שאות ם הכפרי ם המוקטני ם מגדילי ם א ת המונופולי ן ש ל
החכורות , מעלי ם א ת המחירי ם ש ל אמצעי־מחי ה ומביאי ם ליד י דלדול־האוכלוסין.. .
ואפיל ו גידו ר ש ל אדמות־שממ ה (כפ י שהו א מבוצ ע עכשיו) , מצי ק מאו ד לעניים ,
שב ן נוט ל הו א מה ם חל ק מאמצעי־קיומם , ואינ ו אל א מגדי ל עו ד יות ר א ת החכורות ,
שג ם בלעדי־כ ן הי ו נרחבו ת עד־מאוד״ 209 . ״א ם נופל ת האדמה ״ — כות ב ד " ר
פריי ם — "לידיה ם ש ל מועטי ם מ ן החואים־ ד,חוכרי ם הגדולים , הר י התוצא ה
ההכרחי ת היא , כ י האריסי ם הזעירי ם (הלל ו תואר ו ע ל יד ו קודם־לכ ן כ ך : "ערב־ר ב
ש ל בעלי ם ואריסי ם זעירים , המפרנסי ם א ת עצמ ם וא ת משפחת ם בתוצר ת האדמ ה
המעובד ת ע ל ידיהם , בצא ן שה ם מגדלי ם ע ל אדמ ת העדה , בעופות , בחזירי ם וכ ד —
ועל־כ ן אי ן ה ם צריכי ם לקנו ת אל א מע ט מאו ד מאמצעי־המחיה" ) ייהפכ ו לחב ר
אנשים , המוצאי ם א ת קיומ ם בעבוד ה למע ן אחרים , וא ף יהי ו אנוסי ם ללכ ת א ל השנ ק
להשי ג ש ם א ת מצרכיהם.. . אפש ר ותה א מצוי ה יות ר עבוד ה משו ם שירב ה הלח ץ
הדוח ף לכד.. . יגדל ו ערי ם ומאנופאקטורות , משו ם שיידחפ ו לש ם יות ר אנשי ם
בבקש ם לה ם מקומות־שיכו ן ותעסוקה . זוה י דר ך פעולתה , בהכרח , ש ל שיט ת ריכו ז
החכורות . והי א הדרך , שב ה היתד . פועל ת שיט ה ז ו למעש ה בממלכ ה ז ו במש ך שנ ו ם ״ 210 .
וכ ך הו א מסכ ם א ת התוצאה־הכולל ת ש ל הגידורי ם [ 68 ' 0103111 מ 1 ] : "בדר ך כל ל
נשתנ ו לרע ה תנאי־החיי ם ש ל השדרו ת הנמוכו ת בע ם מכ ל הבחינות ; ממעמ ד ש ל
בעלי־קרק ע זעירי ם נדחק ו וירד ו למעמ ד ש ל עובדי־יו ם ושכירי ם ; ובדבזמ ן נעש ה
קיומ ם במעמ ד ו ה קש ה יות ר ויותר" 211 . ואמנ ם הגזיל ה ש ל אדמות־העדה , ומ ה

208 הכוה ן אדינגטון : "חקיר ה ע ל הטעמי ם בע ד וכנג ד גידו ר שדו ת פתוחים. "
לונדו ן 1772 . עט ׳ 37 — 43 ואילך .

. 209 ד״ ד פרייס : ״הרהורי ם ע ל תשלומי ם בע ד החזרת־קניין" , כר ך שני , עט ' 155 .
יקר א אד ם אצ ל פורסטר , אדינגטון , קנט , פריי ם וג׳יימ ס אנדרסו ן — וישוו ה לכ ד א ת פטפוט ו
השפ ל ש ל מלחך־הפינכ ה מאק־קולו ך בקאטאלו ג שלו : "הספרו ת ש ל כלכל ה מדינית. "
לונדו ן 1845 .

210 ד ״ ר ר . פריים : ״הרהורי ם וכר״ , כר ך ב׳ , עט ׳ 147 [ 148 ] .

211 ״הרהורי ם וכר״ , עמ , 159 . נזכ ר אד ם א ת רומ י העתיקה . "העשירי ם נשתלט ו ע ל
החל ק הגדול־ביות ר ש ל הקרקעו ת הבלתי־מחולקים . ה ם שמ ו מבטח ם בנסיבות־הזמן , כ י שו ב
ל א ייצא ו קרקעו ת אל ו מידיה ם ; ועל־כ ן הי ו קוני ם א ת חלקות־האדמ ה אש ר בסביב ה מיד י
העניים , מקצת ן ברצונ ם ש ל העניי ם ומקצת ן הי ו לוקחי ם לעצמ ם באלימו ת ; וכ ך הי ו מעבדי ם
עכשיו , ל א שדו ת בודדים , אל א אחוזו ת נרחבו ת במרח ב רב . לש ם כ ד הי ו משתמשי ם בעבדי ם
לעבודת״האדמ ה ולגידו ל מקנה , שכ ן איל ו הי ו משתמשי ם באנשי ם בני־חורין , הי ו הלל ו
נתפסי ם מ ן העבוד ה לשירות־המלחמתי . הקניידבעבדי ם הבי א לה ם מחי ם גדולי ם ג ם משו ם

600

24 . ההצב ר המתקר א ראשונ י

שכרו ך בכך , המהפכ ה החקלאי ת — השפיע ו השפע ה חריפ ה כ ל ל ד ע ל הפועלי ם
החקלאים , שלפ י דבר י איד ן עצמו , התחי ל בשני ם 1765 ע ד 1780 יור ד שכר־עבודת ם
למט ה מ ן המינימו ם והי ה צור ך למל א א ת החס ר על־־יד י סיו ע רשמ י לעניים . שכר ם —
אומ ר איד ן — "ל א הי ה מספי ק אל א בשבי ל צרכי־החיי ם ההכרחייברביותר. "

בוא ו ונשמ ע עו 1 שע ה קל ה מ ה בפי ו ש ל אח ד המלמ ד סניגורי ה ע ל הגידורי ם
[ 68 ■ ! 111010811 ] ומתנג ד לדעת ו ש ל ד״ ר פריים : "וא ף אי ן ז ו מסקנ ה כל־עיקר , כ י
מ ן ההכר ח שתהי ה התמעטו ת האוכלוסין , משו ם שאי ן רואי ם אנשי ם מבזבזי ם עבודת ם
בשד ה פתוח.. . א ם מתו ך שאיכרי ם זעירי ם נהפכי ם לחבר־אנשי ם ׳שמוכרחי ם לעבו ד
בשבי ל אחרים , נגרמ ת יות ר עבוד ה — הר י זוה י ברכה , שהאומ ה (עלי ה אינ ם נמנים ,
כמובן , אל ה שנהפכו ) צריכ ה לשאו ף לה.. . משתרב ה התוצר ת מתו ך שישתמש ו
בעבוד ה מצורפ ת בחכור ה אחת , יישא ר עוד ף בשבי ל המאנופאקטור ה 5 ובדר ך ז ו
ירב ו המאנופאקטורו ת — אח ד ממכרות־הזה ב ש ל האומ ה — ב ו ביח ס שתגד ל כמו ת
התוצר ת ש ל התבואה" 212 .

ע ל שלות־הנפ ש הסטואית , ב ה ד ן הכלכל ן המדינ י בפש ע המחוצ ף ביות ר ש ל
חילו ל "החו ק הקדו ש ש ל הקניין " ובמעשי ם ש ל אלימו ת גסה־ביות ר כלפ י אגשים ,
משהלל ו דרושי ם כד י להני ח א ת היסו ד בשבי ל אופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י — מעי ד
בי ן השא ר ס ר פ . מ . אידן , שנוס ף ע ל הכ ל מגוו ן הו א גו ן טוריסט י וגו ן ש ל
"פילאנטרופיה" . כ ל אות ה שרשר ת ש ל מעש י גזל , תועבו ת וסבלו ת העם , המלווי ם
א ת נישו ל הע ם בזרו ע הח ל בשלי ש האחרו ן ש ל המא ה ה־ 15 וע ד סופ ה ש ל המא ה
זד 18 — אינ ה מביא ה אות ו אל א ליד י הרהו ר "נוח " ז ה בסו ף דבריו : "והר י צרי ך
הי ה לכונ ן א ת הפרופורצי ה הנכונ ה ( 1116 ! ) בי ן אדמת־ני ר ובי ן אדמת־מרעה .
בכ ל המא ה ה־ 14 וברוב ה הגדו ל ש ל המא ה ה־ 15 הי ה היח ס : אק ר אח ד אדמת ־
מרע ה ע ל 2 , 3 ד 4 אקרי ם ש ל אדמת־ניר . בער ך באמצ ע המא ה וד 16 נשתנת ה
הפרופורצי ה ועמד ה ע ל 2 אקרי ם אדמת־מרע ה כנג ד 2 אקרי ם אדמת־ניר , ואח ר כ ך
ע ל 2 אקרי ם אדמת־מרע ה כנג ד אק ר אח ד אדמת־ני ר — ע ד שהושג ה סוף־סו ף
הפרופורצי ה הצודק ת ש ל 3 אקרי ם אדמת־מרע ה כנג ד אק ר אח ד אדמת־ניר. "

במא ה ה־ 19 נשכ ח כמוב ן אפיל ו זכר ו ש ל אות ו קש ר שבי ן הפל ח וקניי ן העדה .

כך , שהעבדי ם שהי ו פטורי ם משירות־של־מלחמ ה יכל ו להתרבו ת לל א סכנ ה והעמיד ו ולד 1 ת
הרבה . וכ ד הי ו התקיפי ם מושכי ם לעצמ ם א ת כ ל העושר , וכ ל אות ה סביב ה שרצ ה עבדי ם
לרוב . ואל ו האיטלקי ם הלכ ו ופחת ו יות ר ויותר , הלכו־ונכחד ו על־יד י עניות , מסי ם ושירות ־
של־מלחמה . וא ף א ם הגיע ו ימי ם ש ל שלום , הי ו הלל ו נידוני ם לאבטל ה גמורה , שכ ן העשירי ם
הי ו מחזיקי ם באדמ ה והי ו משתמשי ם לחקלאו ת בעבדים , ול א נבני־חורין. " ( א פ י א ן :
״מלחמות־אזדחי ם ש ל רומי״ , ן , 7 . ) קט ע ז ה מתייח ס לזמ ן שלפנ י החו ק ש ל ליציניוס . השירות ־
של־מלחמה , שהחי ש כל־כ ד א ת חורבנ ם ש ל הפלב-־י ם הרומאים , שימ ש האמצע י העיקרי ,
ב ו השתמ ש ג ם קאר ל הגדול , כד י להמריץ , מעשה־הממה , א ת הפיכת ם ש ל איכרי ם זעירי ם
בגרמני ה לצמיתי ם ולהפופים .

212 ״הקיד ה ע ל הקש ר שבי ן המחי ר ש ל אמצעי־המהי ה כיו ם וכר״ , עט ׳ 124 , 129 . מסקנ ה
דומה , א ד במגמ ה הפוכה , את ה מוצ א [בקט ע הבא ] : "פועלי ם מגורשי ם מצדיפיה ם ונאלצי ם
להג ר א ל הערי ם לחפ ש ש ם תעסוק ה ; — א ך בדר ך ז ו מקיימי ם עוד ף גדול־יות ר וכ ך מתרב ה
חהוץ. ״ (״סכנו ת האומה, ״ מהדור ה ב / לונדו ן 1843 , עט ׳ ץוג. )

601

התהלי ך ש ל הצכר־ההו ן

וא ם ג ם ל א נדב ר ע ל זמ ן מאוח ר יות ר — כלו ם קיב ל פע ם הע ם הכפר י פרוט ה ש ל
פיצויי ם בע ד 3.511.770 אקרי ם מאדמות־העדה , שנגזל ו ממנ ו בשני ם 1801 ע ד 1831
ובדר ך פארלאמנטארי ת הוגש ו ש י מא ת אדונ י הקרק ע לאדונ י הקרקע ?

השל ב האחרון , הגדול , בתהלי ך נישול ם ש ל הפלחי ם מע ל אדמת ם משמ ש סוף ־

סו ף מ ה שקרו י £813168 01 108 ־ 01631 (פינו י האחוזות , למעשר , : ביעו ר האנשי ם
מ ן האחוזות) . כ ל המתודי ם האנגליים , שעמדנ ו עליה ם ע ד כאן , מגיעי ם ליד י שיא ם
ב״פינוי" . בפרש ה הקודמת , ע ם התיאו ר ש ל המצ ב בימינו , ראינו , כיצ ד עכשיו ,
כשאי ן עו ד איכרי ם בלתי־תלויי ם שצרי ך לבערם , שו ב מתקד ם ומגי ע ה״פינוי" ■
ע ד לצריפי ם — ונמצא , שהפועלי ם החקלאיי ם אינ ם מוצאי ם אפיל ו א ת השט ח הדרו ש
לשיכונם־ה ם ע ל אות ה האדמ ה שה ם מעבדי ם אות ה במ ו ידיהם . א ך מ ה פירוש ו ש ל
״פינו י האחוזות ״ [״ £813168 01 • 1118 ־ 01631 ״ ] לפ י עצ ם משמעות ו — זא ת נוכ ל
ללמו ד בארץ־הבחיר ה ש ל ספרו ת הרומני ם המודרנית , בסקוטי ה ההררית . כא ן מצטיי ן
תהלי ך ז ה באופי ו השיטתי , בקנה־המיד ה הגדו ל ב ו מתבצ ע התהלי ך במחי־י ד אח ד
(באירלאנ ד הגיע ו בעלי־הקרק ע ליד י כ ך שהי ו מבערי ם כמ ה כפרי ם בבת־אחת !
בסקוטי ה ההררי ת הדברי ם אמורי ם בשטח י קרק ע שגודל ם מגי ע לגוד ל ש ל נסיכויו ת
גרמניות ) — ובסוף , בצורת ו המיוחד ת ש ל קניי ן הקרק ע הנגזל .

היןלטי ם בסקוטי ה ההררי ת הי ו מאורגני ם בבתי־אב , שכ ל אח ד מה ם הי ה בעלי ה
של . האדמ ה המיושב ת ע ל יד ו נציג ו ש ל בית־האב , ז ה שעמ ד בראשו , א ו "האי ש
הגדול" , ל א הי ה אל א בעל־הקניי ן הרשמ י ש ל אות ו קרקע , ממ ש כש ם שהמלכ ה
באנגלי ה הי א בעלת־הקניי ן הרשמי ת ש ל כ ל אדמו ת האומה . משהצליח ה הממשל ה
האנגלי ת לדכ א א ת המלחמו ת הפנימיו ת ש ל אות ם "האנשי ם הגדולים " ופשיטותיה ם
המתמידו ת לתו ך המישורי ם אש ר בסקוטי ה התחתית , שו ב ל א עזב ו ראש י בתי־הא ב
בשו ם פני ם א ת אומנות ם הישנה , אומנו ת ש ל ליסטים ! ה ם ל א שינ ו אל א א ת הצורה .
בלבד . ע ל דע ת עצמ ם הפכ ו א ת זכו ת קניינ ם הנומינאלי ת לזכו ת ש ל קניי ן פרטי .
ומכיו ן שנתקל ו בהתנגדות ם ש ל אנש י בתי־האב , החליט ו לגרש ם באלימו ת גלויה .
"ממ ש כ ך הי ה יכו ל מל ך אנגל י לתבו ע לעצמ ו א ת הזכו ת לגר ש א ת נתיני ו א ל תו ך
הים, ״ — אומ ר פרופסו ר ניומן 213 . מהפכ ה ז ו שהתחיל ה בסקוטי ה אחר י ההתקוממו ת
האחרונ ה ש ל תומכ י הטוען־לכת ר [הפרטגדנט ] — יכולי ם לעקו ב אחר י שלבי ה
הראשוני ם אצ ל ס ר ג׳יימ ם סטיוארט 214 וג׳יימ ס אנדרסוף 21 . במא ה ה־ 18 נאסר ה ג ם

213 1118 311 6 ז \ 1 ' 11 ) 10 013101 611 ע ג 38 0118111 1 ) £081311 01 £108
". 863 1116 1010 6018 נג 8111 (פ . וו . ביומן : ״הרצאו ת ע ל כלכל ה מדינית״ , עט ' 132 . )

214 ם ט יואר ט אומר : "א ם תשוו ה א ת הרנט ה ש ל קרקעו ת אל ה (הו א מכני ס בטעו ת
לתו ך קאטגורי ה כלכלי ת ז ו א ת המם , שמעלי ם אנשי־ ו,מלאכ ה [ 138110160 ] לרא ש השבט )
א ל היקפם , הר י אי ן הי א אל א זעומה . א ם תשוו ה אות ה א ל מספ ר התושבי ם הניזוני ם באות ה
חוה , תמצא , שאחוז ה באדמת־הרמי ם (בסקוטיה ) מפרנס ת אול י פ י עשר ה תושבים , שמפרנס ת
אחוז ה באות ו ער ד בגלי ל טו ב ופורה. ״(״כתבים״ , כר ך א / פר ק ¥1 צ , עט ׳ 104 . )

215 ג׳יימ ם א נ ד ד 0 ו ן : "הרהורי ם ע ל האמצעי ם כד י לעוד ד א ת הרו ח ש ל תעשיי ה
לאומי ת וכר״ , אדינבור ג 1777 .

602

24 . ההצג ד המתקר א ראשונ י

ההגיר ה ע ל הגאלי ם שגורש ו מע ל אדמתם , כד י לדחו ף אות ם בכו ח לגלאזג ו ולערי ־
חרוש ת אחרות 216 . .כדוגמ ה למתו ד ששל ט במא ה ה־ 211 1 9 יספיק ו כא ן ה״פינויים" ,
שנעש ו על־יד י הדוכסי ת מסאתרלנד . אשד , זו , בקיא ה בכלכלה , גמר ה אומר , מי ד
ע ם עליית ה לשלטון , לנקו ט ריפו י כלכל י ראדיקאל י ולהפו ך א ת כ ל הנסיכו ת -
אוכלוסיית ה ש ל ז ו כב ר נתמעט ה על־יד י תהליכי ם דומי ם מקוד ם ועמד ה ע ל 15.000
נפ ש — לנאות־מרע ה בשבי ל הצאן . אות ם 15.000 תושבים , שלוש ת אלפי ם משפחו ת
בערך , גורש ו גירו ש שיטת י בשני ם 1814 ע ד 1820 ונכחד ו מ ן העולם . כ ל כפריה ם
נחרב ו ונשרפו , כ ל שדותיה ם נהפכ ו למרעה . חיילי ם בריטיי ם נשלח ו להוצי א א ת
הדב ר לפועל , והגיע ו הדברי ם ליד י תגרות־ידיי ם ע ם התושבים . אשד , זקנ ה אח ת
נשרפ ה בלהבו ת ש ל בקתתה , לאח ר שסירב ה לעזו ב א ת ביתה . וכ ך ניכס ה לעצמ ה
הגבר ת ההי א 794.000 אקרי ם אדמה , שהי ו שייכי ם מימי ם מופלגי ם לבית־האב .
לילידי ם המגורשי ם הקצת ה כ־ 6000 אקרי ם אדמ ה ע ל חו ף הים , שנ י אקרי ם לכ ל
משפחה . אות ם 6000 אקרי ם נשאר ו ע ד כא ן בשממונ ם ול א הכניס ו לבעליה ם שו ם
הכנסה . הנסיכה , בנדיבוודלב ה הגדולה , הרחיקח־לכ ת ע ד כד י פך , שחחכיר ה כ ל
אק ר בממוצ ע בע ד שנ י שילינגי ם ר 6 פנסי ם — לאות ם בני־השבט , שמאו ת שני ם
הי ו שופכי ם א ת דמ ם בע ד משפחתה . א ת כ ל האדמו ת שגזל ה מא ת בית־הא ב חילק ה
ל־ 29 חכורות־מרע ה גדולות , ובכ ל חכור ה הושיב ה משפח ה אח ת בלבד ׳ ע ל הרו ב
משפחו ת ש ל משרתים־אריסי ם אנגליים . במקומ ם ש ל 15.000 הגאלי ם המגורשי ם
כב ד הי ו בשנ ת 1825 — 131.000 רא ש צאן . אות ו חל ק מאוכלוסיית־הילידי ם
[ 1811168 י 01 נ 1 <] , שנשתלח ו א ל חו ף הים , ניס ו להתפרנ ס מ ן הדיג . ה ם נתגלגל ו

216 בשנ ת ׳ 1860 הוצא ו המנושלי ם בכפיי ה ונשלח ו לקאנאדה , אגב־ז ה שהובטח ו לה ם
הבטחות־שוא . אחדי ם מה ם ברח ו א ל ההרי ם וא ל האיי ם השכנים . שוטרי ם רדפ ו אחריהם ,
והבורחי ם נכנס ו בתגרות־ידיי ם את ם ונמלטו .

217 "באדמת־הרמי ם ש ל סקוטיה " — אומ ד ב י ו ק א נ א ן , הפרש ן ש ל א . סמית , בשנ ת
1814 — ״חל ה יום־יו ם הפיכת ו ש ל מצב־הקניי ן העתי ק ; ...בל א לשי ם ל ב לארים־שבירוש ה
(א ף כא ן השימו ש בקאטגורי ה ז ו אינ ו אל א מוטעה) , מוס ר אדוני־הקרק ע א ת האדמ ה למ י
שמצי ע דמי־חכיר ה גבוהים־ביותר , וז ה — א ם הו א נוטזדלשכלולי ם (■ 61 ז\ 0 ענ[.מ 11 ) , הריה ו
מכני ם מי ד שיט ה חדש ה ש ל עיבוד־הקרקע . הקרקע , שקוד ם הי ו נחיתי ם ב ו אריסי ם זעירי ם
לרו ב א ו פועלי ם לדוב , הי ה מאוכל ס ביח ס ליבול ו ! אך , לפ י השיט ה החדש ה ש ל עיבו ד
משוכל ל וש ל רנטו ת מוגדלות , משיגי ם א ת היבו ל הגדו ל ככ ל האפש ר בהוצאו ת מוקטנו ת
ככ ל האפשר ! והידיי ם הבלתי־משומשו ת מודחקו ת מטע ם.זה , וכ ך מופחת ת האוכלוסיי ה ע ד
לשיעו ר שהקרק ע יכו ל להעסיק , ול א שהו א יכו ל לקיים . האריסי ם המנושלי ם א ו שה ם מחפשי ם
׳פרנס ה בערי ם הסמוכו ת וכו/ "(דו ד ביוקאנאן : "הרהורי ם ע ל ,עוש ר האומה ׳ וכ ר לא .
סמית״ ׳ אדינבור ג 1814 , כר ך ד׳ , עמ ׳ 144 . ) "הגדולי ם בסקוטי ה מנשלי ם משפחות , ממ ש
כאיל ו הי ו עוקרי ם עצי ם בחורש ה ! ה ם מתנהגי ם כלפי־כפרי ם ותושביה ם כמ ו שנוהגי ם
אינדיאני ם בנקמת ם — לאח ר שחיו ת רעו ת מציקו ת לה ם — בנמרי ם אש ר ביערות־בראשית.. .
נמכ ר אד ם הל ף גז־הצא ן א ו בש ר הצאן , ואפיל ו יות ר בזול.. . הוי , כמ ה גרו ע כא ן המצ ב
משאיפת ם ש ל המונגולי ם בשעתו , שהללו , משפרצ ו לגלילו ת הצפוניי ם ש ל סין , הציע ו
במועצת ם י להשמי ד א ת התושבי ם ולהפו ך א ת האדמ ה לשדות־מרעה . הצע ה ז ־ — בעלי ־
רכו ש רבי ם בארץ־הדמי ם הגשימו ה בארצם־ה ם נג ד בני־ארצ ם הם. " (ג ׳ ו ר ג ׳ א נסור :
״הקיד ה בדב ר האוכלוסיי ה ש ל האומות. ״ לונדו ן 1818 , עמ ׳ 215 , 216 . )

603

התהלי ך ש ל הצבריההו ן

באמפיבו ת והי ו חיים , לפ י דברי ו ש ל סופ ר אנגל י אחד , במחצ ה ע ל היבש ה ובמחצ ה
ע ל הי ם — ומשניה ם ג ם יח ד ל א הי ו מתפרנסי ם אל א למחצה 218 .

אול ם הגאלי ם האמיצי ם הלל ו עתידי ם הי ו למר ק בעונשי ו קשי ם עו ד יות ר א ת
עוו ן הערצת־האלילי ם הרומאנטית־ההדרית , שהי ו רוחשי ם ל״אנשי ם הגדולים " ש ל
שבטם . רי ח הדגי ם על ה באפ ם ש ל האנשי ם הגדולים . ה ם הריח ו כא ן רי ח ש ל מחי ם
והחכיר ו א ת חוף־הי ם לסוחרי־הדגי ם הגדולי ם מלונדון . והגאלי ם — גלו ת שניי ה
נגזר ה עליהם 219 .

א ד בסופ ו ש ל דבר , חל ק מנאות־המרע ה ש ל צא ן חוזר־ונהפ ך לתחוס־של־ציד .
כידוע , אי ן באנגלי ה יערו ת ממש . חיות־הב ר אש ר בפארקי ם ש ל הגדולי ם אינ ן אל א
חיות־בי ת מתורבתו ת כדי ן וכחוק , שמנו ת כזקנ י לונדון . ולפיכ ך משמש ת סקוטי ה
המקל ט האחרו ן ל״תאות־האבירים " [״ 33881011 ! 16 <ן 10 !" ],״במחוזו ת ההרריים ״ —
כ ך י כות ב ם ומ ר ס בשנ ת 1848 — "צומחיכרועולי ם יערו ת ככמהי ן וכפטריות .
לפניכ ם כאן , מעבר ו האח ד ש ל גאיק , היע ר החד ש ש ל גלנפש י ; ושם , מעבר ו השנ י —
היע ר החדש ■ ש ל ארדווריקי . בק ו ז ה גופ ו נמצ א ,הה ר השחור ׳ — שט ח עצו ם ש ל
מדב ר שממה , שהותק ן ג ם הו א לפנ י זמ ן קצר . ממזר ח למער ב—מסביבו ת אברדי ן
ע ד הטרשי ם ש ל אובא ן — נמת ח לפניכ ם ק ו אח ד כול ו רצו ף יערו ת : ואל ו בחלקי ה
האחרי ם ש ל ארץ־ההרי ם נמצאי ם היערו ת החדשי ם : לוך־ארכאיג , גלנגארי , גלנמו ־
ריסטו ן וכד . [תחילה ] עמד ו והכניס ו צא ן לתו ך גיאיות , שהי ו מקונדמוש ב לעדו ת
של • איכרי ם זעירי ם ; והלל ו גורש ו למצו א לעצמ ם מחי ה בכברוודאדמ ה בלתי ־
מפותחו ת ופחות־פוריות . א ך עכשי ו באו ת חיות־צי ד למל א א ת מקו ם הצאן ; והלל ו
שו ב מנשלו ת א ת האיכרי ם הזעירים , שיגורש ו בהכר ח לאדמ ה קש ה עו ד יות ר
וליד י עניו ת טוחנ ת א ת פניה ם עו ד יותר . יערות־־ציד 219 * והע ם אינ ם יכולי ם להתקיי ם
בכפיפ ה אחת . האח ד מ ן השניי ם צרי ך לעזו ב א ת המערכה . תנ ו לה ם ליערו ת
לגדו ל במניי ן ובהיק ף במש ך רבע־המא ה הבא , כדר ך שגדל ו ברבע־המא ה
הקוד ם — והגאלי ם ייכחד ו מע ל אדמת־מולדתם.. . תנוע ה ז ו בקר ב בעלי־האחוזו ת
בחב ל ההררי , אצ ל אחדי ם זה ו עניי ן ש ל כבוד.. . אצ ל אחרי ם הר י זד . ב א מתו ך חיב ת

- י 218 כאש ר הדוכסית־מסאתרלנד־כיו ם ערכ ה קבלת־פגי ם בלונדון , ברו ב תפארת , לגב ,
ביצ׳ר״סטאו , ממחבר ת ש ל ״אוה ל הדו ד תם ״ ['' 0313111 פיבמס'! , 1111016 "] , כד י להצי ג
לראן ה א ת אהדת ה לכושינדהעבדי ם ברפובליק ה האמריקני ת — אהד ה ז ו ל א גילו , הי א
וחברותי ה האצילות , ברו ב חכמה , בע ת מלהמת־האזדחי ם ; א ז דפ ק כ ל ל ב "אציל " באנגלי ה
למע ן מחזיקי־העבדי ם — תיארת י אנ י ב״ניריור ק טריביו ך א ת התנאי ם ש ל עבדי־סאתרלנד ,
(קטעי ם מתו ד מאמ ר ז ה הוצי א קארי י בספר ו ״מסחר־העבדים״ , לונדו ן 1852 , עט ' 202 ,
203 . ) מאמר י חזר־ונדפ ס בעתו ן סקוט י ועור ר פולמו ס נא ה בי ן אות ו עתו ן לבי ן מלחכי ־
פינכ ה ש ל משפחת־סאתרלנד .

219 פרטי ם מענייני ם ע ל אות ו סהר־הדגי ם אפש ר למצו א בספר ו ש ל דו ד אורקארט :
״תיק־של־־תעודות , סדר ה חדשה״ . — נאסא ו ו . סניור , בחיבור! ׳ שבעזבונו , שציטטת י לעיל ,
מציי ן א ת ״הפרוצדור ה בסאתרלנדשיי ר כאח ד הביעורי ם ( 8 ^ 111 ־ 01631 ) המוצלחים־ביותר ,
שנשאר ו בזכרו ן הבריות. ״ (״יומני ם , שיחו ת ומסו ת בנוג ע לאירלאנד. ״ לונדו ן 1868 . )

219 א ״יערות־הציד ״ ('' £01-681:8 • 11661 " ) בסקוטי ה אי ן בה ם א ף ע ץ אחד . מגרשי ם
א ת הכבשי ם מ ן ההרי ם החשופי ם ודוחפי ם א ת הצבאי ם לש ם — ודב ר ז ה מכונ ה
" 681 ־ £01 • 1661 >" . ובכן : אי ן כא ן אפיל ו עבודת־יעו ר !

604

התמ^י ך ש ל הצבדיההו ן

זזאספורט.. . בעו ד שאחרים , שה ם בעלי״נטיי ה מעשי ת יותר , עוסקי ם במקצו ע הציד ,
כשעינ ם אינ ה נתונ ה אל א לבצע . שכ ן . עובד ה היא , כ י שט ח הרר י מוקצ ה ליער -
של~צי ד יה א בכמ ה מקרי ם עס ק מכני ס יות ר בשבי ל הבעלי ם מהחכר ת השט ח בשבי ל
נאות״מרע ה לצאן.. . חוב ב הצי ד המבק ש לעצמ ו יער~של~צי ד — אי ן חישו ב אח ר
שיגבי ל א ת מיד ת הבצ ע של ו בלת י א ם שיעו ר הממו ן שבכיסו.. . בגרמ ו לחב ל ההרר י
סבלות , שקש ה לומ ר שה ם פחו ת אכזריי ם מ ן הסבלו ת שבא ו ע ם מדיניות ם ש ל
המלכי ם הנורמאנדיים . חיו ת הצי ד השיג ו שטחי ם נרחבים , ואל ו בנייאד ם נרדפ ו
ונדחק ו לתו ך מעג ל צ ר יות ר ויותר.. . עמד ו וגזל ו מ ן הע ם חירו ת אח ר חירות.. .
והדיכו י גד ל והול ד מיו ם ליום.. . פינו י האוכלוסיי ה ופיזור ה — בעל י הקרק ע ממשיכי ם
לעסו ק בכך , כאיל ו מתו ך עקרו ן קבוע , כאיל ו מתו ך הבר ח חקלאי , ממ ש כש ם שמפני ם
ומבערי ם עצי ם וסבכיישיחי ם מתו ך המדבריו ת שבאמריק ה א ו באוסטראלי ה ן וכ ל
הפעול ה הזא ת נמשכ ת והולכ ת בדי ד שקטה , עסקי ת וכד" 220 .

220 ר דב ר ט ס ו מר ס : ״מכתבי ם מאדמוודחדמי ם, * . א ו הרע ב ש ל שנ ת 1847 ״ , עמ ׳
12 — 28 ואילך . אות ם מכתבי ם הופיע ו תחיל ה ב״סיינזס" . הכלכלני ם האנגליי ם הסבירו , במובן ,
א ת מצוקודהרע ב ש ל הגאלי ם בשנ ת 1847 מתו ך — "עודף־אובלו־סייתם" . ע ל כ ל פני ם "לחצר ׳
ע ל אספקת־המזונות . — ״ביעו ר האחוזות ״ [״ £813,168 0£ 111£ ת 163 ס " ] — א ו כפ י שקוראי ם
לכ ך בגרמני ה ״גירו ש איכרים ״ ["מ 1686 גד 61 גן £3 " ] — נתבל ט כא ן בית ר תוק ף ביחו ד אחר י
מלחמ ת שלושי ם השבים , ועו ד בשנ ת 1790 עור ר בסאכסובי ה מרידות״איהרים . ביעו ר ז ה
השתר ר ביהו ד בגרמני ה המזרהית . ברו ב גלילותי ה ש ל פרוסי ה הבטי ח תחיל ה פרידרי ך חשב י
א ת זכוהדהקגיי ן לאיכרים . אחר י כיבוש ה ש ל שלזי ה הכרי ח א ת בעלי״הקרקע , שישוב ו
ויקימ ו א ת הבקתות , הגרנו ת וכד , ושיצייד ו א ת אהוזוודהאיכרל ם במקנ ה ובכלי־עבודה . בצטד ד
לחיילי ם בשבי ל גייסותי ו ולהייבי־מ ס בשבי ל אוצר־המדינ ה שלו . אגב , מ ה חיי ם נעימי ם
הי ו ל ו לאיב ר לפ י שיטזדלא־שיט ח ש ל הפיגאנסי ם ובליל־הממשל ה ש ל עריצות , ביורוקראטי ה
ופיאודאליז ם אש ר בימ י פרידרי ך — בית ן לראו ת מתו ך הקט ע הב א מפ י מעריצ ו מ י ר א ב 1 :
"הפשת ה מהוה , איפוא , אח ד ממקודות״העוש ר הגדולי ם ביות ר ש ל האיכרי ם בצפוךגרמניה .
א ך לאסונ ו ש ל הגז ע האנושי , אי ן כא ן אל א אמצעי-עז ר כבג ד המצוק ה ואי ן בכ ך משו ם דר ך
לאמידות . המסי ם הישירים , שירותי״אנגרי ה ושא ר השירותי ם מחריבי ם א ת האיכ ר הגרמני ?
ויתיר ה מזו , נוס ף ע ל כ ך עלי ו לשל ם מסי־עקיפי ן ע ל כ ל מ ה שהו א קונה,. . ולהשלי ם א ת
חורבנו , אסו ר ל ו למכו ר א ת תוצרי ו ל א במקו ם שהו א רוצ ה ול א בדר ך שהו א רוצ ה ? וא ף
אי ן הו א מעי ז לקנו ת אש ר הו א צרי ך אצ ל סוהרים , שהי ו יכולי ם לספ ק ל ו במחי ר זולייותד .
כ ל אות ן הסיבו ת מוסיפו ת להחריב ו בלא־ימשים , ולול א הטוויי ה ל א הי ה לאל-יד ו לשל ם א ת
המסי ם הישירי ם במועד״הפרער ן ; טוויי ה ז ו משמש ת ל ו מקוד־של־סיוע , שכ ן מעסיק ה הי א
ביעילו ת א ת אשתו , ילדיו , משרתותיו , משרתי ו ואותדגופד . אך , ע ל א ף אות ו מקור־־שליסיו ע
מ ה קשי ם חיייעמ ל של ו י בקי ץ עוב ד הוא , כפוש ע החיי ב בעונשין , בחרי ש ובקצי ר * עול ה
הו א ע ל משכב ו ב־ 9 בערב , וב־ 2 עלי ו לקו ם שיוכ ל לסיי ם א ת עבודותי ו ? בחור ף הי ה חיי ב
להשלי ם כוחותי ו על'יד י מנוהתינופ ש ארוכדריותר * אל א שיהס ר ל ו הדג ן ללח ם ולזרעים ,
משהו א נאל ץ למסו ר א ת תוצריו , למכרם , שיוכ ל לשל ם א ת מסי ג ובכ ן : רוצ ה הו א לסתו ם
פירצ ה זו , הריה ו חיי ב לטו 1 ת.. . ובהתמד ה יתירה , וכ ך הול ך האיכ ר לישו ן בחור ף בחצות '
הליל ה א ו בשע ה אחת , ע ל מנ ת לקו ם 2 ד 5 א ו 2 ד 6 ; א ו שהו א שוכבילישו ן בשע ה 9 ומתעור ר
משנת ו בשע ה 2 ; וכ ך הו א נוה ג כ ל ימ י חיי ג פר ט ליו ם א / אות ו היעדדישיב ה ועבוד ה יתר ־
על־המיד ח מכלי ם א ת כוחותי ו ש ל האד ם ; ומכאן , שבכפ ר מזקיני ם גברי ם ונשל ם במוקד ם
יות ר מבעיר. ״ ( מ יר א ב ו : ״ע ל מלכו ת פרוסיה״ , כר ך ג / עמ ׳ 212 ואילך. )

תוספ ת למהדור ה ב / באפרי ל 1866 , 18 שבי ם אחרי ■ שנתפרס ם חיבור ו ש ל רובר ט מומר ס —

605

התהלי ך שלהצבדיההו ן

מעש ה הגז ל בנכס י הכנסיי ה ; העברודמרמ ה ש ל אחוזו ת המדינ ה ; גניב ת קניי ן
העדה ; הפיכ ת קניי ן פיאודאל י וקניי ן ש ל בתייא ב לקניי ן פרט י מ 1 דרני , הפיכ ה
שנתגשמ ה עלייד י תפיסודבזרו ע [אוזודפאציה ] ואימתבו ת לל א ריתי י — הב ה
הסתודי ם האידיליי ם ש ל ההצב ר הראשוני . ה ם שכבש ו א ת הקרק ע בשבי ל החקלאו ת
הקאפיטאליסטית , ה ם שצרפ ו א ת הקרק ע א ל ההו ן ויצר ו בשבי ל התעשיי ה העירוני ת
א ת האספק ה הדרוש ה ש ל פרולטאריו ן הפקריכעוף־השמים .

3 . מחוקתיידמי ם מ ד המנושלים , הה ל מסיומ ה ש ל המא ה ה- 15 ♦
חוקי ם להורד ת שכר-העסוד ה

אל ה שגורש ו מאדמתם , ע ם התפוררות ן ש ל החבורו ת הפיאודאליו ת ועל״יד י
נישול־באלימו ת גלים־גלי ם — אות ו פרולטאריו ן הפקר־כע 1 ף~השמי ם — אי־אפש ר
הי ה שיבוא ו ליד י קליט ה במאבופאקטור ה העולה , באות ה מהירו ת כפ י שבאדלעולם .

שצוט ט לעי ל — הרצ ה פרופסו ר ליאונ ה לו י בחבר ת האמנויו ת [ 18 * 1 ^ 01 ^ 800161 ] ע ל הפיכ ת
נאות־צאו ן ליערותיציד , ובדברי ו תיא ר א ת התקדמו ת החורב ן באדמות־הרמי ם אש ר בסקוטיה ,
הו א אומר , בי ן השא ר : "דלדוליהאובלוסי ן והפיכ ת שדו ת למרבצי־צא ן הי ו אמצעי ם גוהיב ד
ביות ר להגי ע ליד י הכנסו ת בל א הוצאות.. . יער־צי ד [ 681 ־ 01 ? ־ £661 ] במקו ם מרב־דצא ן הי ה
חילו ף שכי ה באדמות־הרמים . בעלי־הקדק ע גרש ו א ת הצאן , כש ם שלפני ם הי ו מגרשי ם א ת
האנשי ם מאחוזותיהם , וקיבל ו בברכ ה א ת פניה ם ש ל התושבי ם החדשי ם — היו ת השד ה
ועוףיהשמים.. . יכו ל אד ם לטיי ל מ ן האחוזו ת ש ל הבסי ד דאלהוס י אש ר בפורפארשיי ר ע ד לג׳ו ן
או־־גרוטס , בל א לעזו ב א ף פע ם אדמת־יערות.. . בכמ ה מ ן היערו ת הלל ו מצויי ם ושכיחים :
השועל , חתול־הבד , הנמיה , החולדה , החולד , וארנבת־האלפי ם ; בעו ד שהארנבת , הסנא י
והעכב ר התחיל ו חודרי ם בזמ ן האחרו ן לתי ד הארץ . הנ ה כ י כ ן : אזורי־אדמ ה נרחבים , שכמ ה
מה ם מתוארי ם בדיניכדוחשבובו ת הסטאטיסטיי ם ש ל סקוטי ה כמצטייני ם בנאוודמרע ה פוריי ם
ורחבייידיי ם לעיל א מכ ל שב ח — עכשי ו הוצא ו מכ ל עיבו ד ושיפור , וה ם נועדי ם כול ם
לצרכי־האספור ט ש ל אנשי ם מועטי ם בתקופ ה קצרדדביות ר ש ל השנה. "

ה״אקונומלסט ״ הלונדונ י כד 2 ביונ י 1866 אומ ר : "בי ן סעיפ י החדשו ת אש ר בעתו ן סקוט י
מ ן השבו ע האחרו ן אנ ו קוראי ם : ...,אח ת החוות^לצא ן הנאות־ביות ר אש ר בסאתרלנדשייר ,
שהוצ ע בעד ה לפנ י זמן , משנסתיי ם מוע ד החכיר ה בשנ ה זו , רנט ה ש ל 1200 לי״ ש לשנה.. .
עומד ת עת ה ליהפ ד ליער־ציד׳ . כא ן אנ ו רואי ם א ת היצרי ם המודרניי ם ש ל הפיאודאליזם.. .
כשה ם פועלי ם בהיק ף רח ב למד י כמ ו שנהג ו לפעו ל בימ י הכובשי ם הנורמאניים.. . שהחריב ו
36 כפרי ם ע ל מנ ת ליצו ר א ת ה ־ ;} 68 מ 0 י> ! [היע ד החדש].. . שנ י מיליוני ם אקרים.. .
שכוללי ם בתו ך שטח ם מ ן האדמו ת הפוריותיביות ר שבסקוטיה , עת ה נהפכ ו שממ ה גמורה .
היר ק הטבע י ש ל גלדטיל ט הי ה נחש ב ע ל הירקו ת המזינים־ביות ר אש ר במחו ז פרת . יער ־
הצי ד ש ל בן־יאולד ר הי ה אדמתימרע ה המצוינת־ביות ר במחו ז הנרח ב ש ל באדנו ק ; חל ק מ ן
היע ר בה ר השחו ר [; 681 ־ 01 ? ; £011111 ! ^ 0 ^ 61 ] הי ה המרע ה הטובדביות ר בשבי ל הכבשי ם
שהודייהפני ם אש ר בסקוטיה . מושג־מ ה מגוד ל הקרק ע בסקוטי ה שנהפ ך שממ ה בשבי ל
מטרוודאספור ט בלבד , אפש ר לקב ל מתו ך העובדה , שהקי ף שט ח גדול־יות ר מאש ר כ ל המחו ז
ש ל פרת . מקותרדהעוש ר ש ל היע ר ש ל בךאולד ר יכולי ם לית ן מושג־מ ה ע ל גוד ל האביד ה
שנגרמ ה על־ייד י החורבנו ת האלימים : האדמו ת יכל ו לית ן מרע ה ל־ 15.000 כבשים ׳ ואי ן
בךאולד ר אל א החל ק השלושי ם מ ן האדמו ת ש ל היערו ת הקדומי ם בסקוטיה.. . כ ל אות ם
קדקעות־היערו ת בלתי־פדודוקטיביי ם ה ם לחלוטין.. . ובכ ן : הר י ז ה ממ ש כאיל ו טבע ו במימ י
האוקיינו ס הגרמני.. . הפיכות־פת ע אל ו לאדמות־ישימו ן א ו למדבריו ת — מ ן הראוי , שתבו א
התערבו ת נמרצ ת מטע ם התחוק ה ותשי ם ק ץ לכך. "

606

24 . ההצב ר המתקר א ראשונ י

מצ ד השנ י ל א יכל ו האנשים , שנזרק ו פת ע מתו ך מעג ל חייה ם הרגיל , לסג ל עצמ ם _
ושו ב בפת ע — א ל המשמע ת ש ל המצ ב החדש . ה ם נהפכ ו בהמוני ם לאכיונים ,
לשודדים , לאורחים־פורחים , — במקצ ת מתו ך נטייה , א ך ברו ב המקרי ם מתו ך לח ץ
הנסיבות . מביא ו אות ה תחוקת־דנוי ם נג ד אותזים־פוחזי־ם , שאנ ו מוצאי ם בכ ל אירופ ה
המערבי ת בסו ף המא ה ה־ 15 ובמש ך כ ל המא ה ה־ 16 . אבו ת מעמד־הפועלי ם ש ל
ימינ ו נענש ו ונתייסר ו קודם־כ ל ע ל שו ם שנאנסדונהפכ ו לאודחים־פורחי ם ולדלים ־
קבצנים . התחוק ה היתד . נוהג ת בה ם כבעברייני ם ב״זדו ך והניחה , כ י א ץ ז ה תלו י
אל א ברצונ ם הטו ב שישוברויעבד ו בתנאי ם הישני ם שאינ ם קיימי ם עוד .

באנגלי ה התחיל ה אות ה תחוק ה בימי ו ש ל הנר י השביעי .

ד. נ ר י וווע , 1530 : אביוני ם זקני ם ובלתי־מוכשרי ם לעבוד ה מקבלי ם רשיו ן
לקב ץ נדבות . כנג ד ז ה מלקו ת ומאס ר לאורחים־פורחי ם חסונים . י ש לקשר ם מאחור י
עגל ה ולייסד ם בשוטי ם ע ד שגופ ם ז ב דם , ואח ר כ ך עליה ם להשב ע שבועה , כ י
יחזר ו למקו ם מולדת ם א ו למקו ם שישב ו ב ו בשלו ש השני ם האחרונו ת ו״ליש ב
ולעבוד ״ (ע 011 ג 1 ^ 861£ ±0 1 מ 1111 !ט ע 1:0 ) .איז ו אירוני ה אכזרית ! החו ק ״ 27 , הנר י
1 !וע" * חוז ר ע ל החוקי ם שלמעל ה ומוסי ף חומרו ת ע ל חומרותיהם . נתפ ס אד ם בשני ת
כאורח־פורח , י ש לחזו ר ע ל עונ ש המלקו ת ולכרו ת ל ו מחצי ת האוזן , וא ם הו א
נתפ ס בשלישית , י ש להמית ו כפוש ע חמו ר וכאוי ב החברה .

אד ו אר ד 1 / ו : חו ק משנ ת 1547 , הי א השג ה הראשונ ה למלכותו , קובע , כ י כ ל
המסר ב לעבו ד יימס ר כעב ד למ י שהלשי ן ע ל בטלתו . ע ל הבעלי ם לכלכ ל א ת עבד ו
בלח ם ובמים , במשקאו ת קלי ם ובפסול ת ש ל בשר , כפ י שימצ א לנכון . הרשו ת ביד ו
לכפו ת עלי ו כ ל דב ר עבודה , ותהי ה ז ו המשוקצ ה ביותר , בשו ט ושרשרת . פר ש העב ד
מעבודת ו למש ך 14 ימים , יה א נידו ן לעבדו ת עול ם ותיטב ע בלחי ו א ו במצח ו אות ־
קלו ן "ע " [עבד] ! וא ם בר ח בפע ם השלישית , יה א חיי ב מית ה כדי ן מור ד במלכות .
הרשו ת ביד י בעלי ו למכרו , להורישו , להשכיר ו כעבד , כדר ך שהו א נוה ג בנכסי ־
דנייד י ובבהמה . עבדי ם המנסי ם למרו ד באדוניהם , חייבי ם מית ה א ף הם . ושופטי ־
השלום , שקיבל ו ידיע ה ע ל כך , חייבי ם לרדו ף אחר י העבדי ם ע ד שישיגום . א ם
יקרה , שהאורדרפור ח שוט ט שלוש ה ימי ם בבטלה , י ש להביא ו למקום־מולדתו , לטבו ע
בחזה ו בברז ל מלוב ן א ת אות־הקלו ן "א " [אורח־פורח ] ולהשתמ ש בו , כשהו א נתו ן
בשרשראות , לעבוד ה ברחו ב א ו לשירותי ם אחרים . הערי ם האורח־פור ח וסיל ף א ת
מקו ם מולדתו , ייענ ש לשמ ש עבד־לצמיתו ת לאות ו "מקום , לתושבי ו א ו לאיגודים ־
של־תושבים , ובבשר ו תיטב ע אות־קלו ן "ע" . הרשו ת ביד י כ ל אד ם לקח ת מ ן האורח ־
פור ח א ה ילדי ו ולהחזיק ם אצל ו כשוליו ת — בחורי ם ע ד גי ל 24 , בחורו ת ע ד גי ל
20 . ברחו , ייהפכ ו לעבדי ם — ע ד גי ל האמו ר למעל ה — לבעליהם־מחנכיהם ,
והלל ו רשאי ם לשי ם אות ם באזיקים , להלקות ם וכד , לפ י ראו ת עיניהם . כ ל בעלי ם

* המוב ן : ההו ק משנת^מלכות ו זד 27 ש ל הנר י השמיני , הסיפרו ת אש ר במקו ם השב י
(בנתוני ם שיבוא ו אחר־כך ) מסמנו ת א ת המספרי ם הסידוריי ם ש ל החוקי ם שיצא ו בשנת *
המלכו ת הנדונה . (הע ׳ המערכ ת ש ל הוצ . מכו ן גז . א . ל. )

607

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

רשא י לשי ם קול ר ש ל ברז ל בצלארו , בידי ו א ו ברגלי ו ש ל עבדו , כד י להכיר ו על ־
נקל ה ולהיו ת בטו ח יות ר שיישאר 221 . החל ק האחרו ן ש ל חו ק ז ה קובע , כ י עניי ם
מסו ג מסוים , אפש ר שיהי ו מועסקי ם על־יד י המקו ם א ו על־יד י האנשים , שיסכימ ו
להאכיל ם ולהשקות ם ולמצו א עבוד ה למענם . סו ג ז ה ש ל עבדי־ ד,קהיל ה נשתמ ר
באנגלי ה ע ד לתו ך המא ה ד,־ 19 בש ם ״הולכים־וסובבים ״ ( 1811:1011 ) 01111 ־ 1 ) .

אלישבעת , 1572 : אביוני ם בל א רשיון , שה ם מגי ל 14 ולמעלה , י ש לייסר ם
קשו ת בשוטי ם ולהטי ל אות־קלו ן ע ל תנו ך אזנ ם השמאלי ת — בא ם ל א נמצ א מ י
שירצ ה לקבל ם לעבוד ה לשנתיינז ; נשנ ה הדב ר — והקבצני ם ה ם למעל ה מגי ל
18 — י ש לחייב ם מיתה , בא ם ל א נמצ א מ י שירצ ה לקבל ם לעבוד ה לשנתיים ; אב ל
א ם חז ר הדב ר בשלישי ת — י ש להמית ם ללא־רחמי ם כבוגדים־במלכות . חוקי ם
דומים : ״ 18 , אלישבעת , 13.0 ״ ! וכ ן " 1597 " 221 א .

ג ׳ יימ ס 1 . כ ל נוד ד וחוז ר ע ל הפתחי ם נקר א נוכ ל ואורה־פורח . שופטי -

221 המחב ר ש ל ״מס ה ע ל תעסוק ה וכד״ , 1770 , מעיר : "דומה , כ י בימ י מלכות ו ש ל
אדואר ד השש י החליט ו האנגלים , בכ ל הרצינות , לעוד ד א ת המאנופאקטורו ת וא ת התעסוק ה
ש ל עניים . ע ל כ ד אנ ו למדי ם מתו ר חו ק מיוחד־במינו , הקוב ע א ת התקנ ה הבא ה : ,כ ל
האורחים־פורחי ם — יינת ן בה ם אות־קלון ׳ וכד. ״ (שם , עט ׳ 8 . )

8221 תומא ם מודו ס אומ ר בספר ו "אוטופיה " לאמור : "כד י שיה א לא ל יד ו ש ל
זולל־וסוב א אחד , הלוע ט ואינ ו יוד ע שבעה , והו א דומ ה לנג ף בארצו , להקי ף בגד ר אח ת כמ ה
אלפ י אקרים , מנושלי ם האריסי ם מחלקותיה ם ומבתיהם . בתחבולות־עורמ ה א ו בחזקת־הי ד
שוברי ם א ת רוחם , ובעלבונו ת וקיפוחי ם מייגעי ם אותם , ע ד שיהי ו אנוסי ם למכו ר א ת שלהם .
בי ן באמצע י ז ה ובי ן באמצע י ז ה כופי ם נדודי ם ע ל עלובי ם אלה , ע ל גב ר ואשד " ע ל בעלי ם
ונשיהם , ע ל יתומי ם ואלמנות , ע ל אמהו ת וילדיה ן הרכים , ע ל משפחו ת מרובות־נפשו ת
ומעוטות־נכסים , כ י עבוד ת האיכ ר צריכ ה ידיי ם מרובות . ע ל כול ם נגזר ת גזיר ת גלו ת מבתיה ם
היקרי ם להם , שבה ם גדלו , ואליה ם נקשר ה נפשם . והלל ו שו ב א ץ מוצאי ם מקו ם להני ח ב ו
א ת ראשיהם . א ת כל י ביתם , שאי ן מחיר ם מרובה , לו א ג ם נית ן לה ם לחכו ת לקונה , ה ם
אנוסי ם למכו ר בזיל־הזול , כ י שעת ם דחוק ה עליהם . לאח ר שהוציא ו א ת מע ט הכס ף בימ י
נדודיהם , סד , יעש ו ול א יגנב ו ול א ייתל ו על־פ י הדי ן 1 שמ א תאמ ר : יפשט ו י ד ויהי ו
אורחים־פורחים , משוטטי ם איל ד ואיל ה קה ל קבצני ם נודדים . הר י יחבש ו אות ם בבית ־
האסורים , ע ל שו ם שה ם עוברי־דרכי ם הבאי ם לחס ר א ת הבריות . זא ת ועו ד : אי ן אי ש רוצ ה
להעסי ק אות ם בעבוד ה כל־שהיא , א ף ע ל פ י שה ם מבקשי ם בלב־ונפ ש לעשו ת מלאכה. "
[לפ י התרגו ם העבר י מא ת אפרי ם שסואלי , הוצ ׳ ספרי ת פועלים , עט ׳ 82 , 83 . ] מבי ן אות ם
נודדי ם מסכנים , שעליה ם אופ ר תומא ם מורום , כ י הי ו כופי ן אות ם לעסו ק בגניב ה —
״נידונ ו למוו ת 72.000 גנבים , גדולי ם וקטנים ״ בימ י מלכות ו ש ל הנר י השמיני . ( ה ו ל י נ ש ד: '
״תיאו ר ש ל אנגליה״ , כר ך א / עט ׳ 186 . ) בימי ה ש ל אלישבע ת "הי ו תולי ם עד־מהרד . א ת
הנוכלים ! ואף־על־פי־כ ן ל א חלפ ה שנה , בדר ך כלל , של א הי ו טורפי ם ב ה ׳ 300 א ו 400
מביניה ם ומוסרי ם אות ם לתלייה. ״( ס ט ר י י פ : "כרוניק ה ע ל הרפורמאצי ה וביסוס ה ש ל הדת ,
וע ל מאורעו ת אחרי ם ושוני ם בכנסיי ה ש ל אנגלי ה בימ י מלכות־האוש ר ש ל המלכ ה אלישבעת. "
מהדור ה שנייה , 1725 , כר ד ב/ ) לפ י אות ו סטרייפ , הומת ו במש ך שנ ה אח ת בסומרסטשיי ר
40 אנשים , 35 נחת ם בבשר ם אות־קלון , 37 חולק ו בשוט , ו־ 183 נשתחרר ו כ״אורחים־פורחי ם
שאי ן לה ם תקנה. " ואף־על־פי־כ ן סבו ר הוא , שאות ו מספ ר ר ב ש ל נענשי ם אינ ו מקי ף אפיל ו
ל א חמישי ת ש ל העברייני ם הממשיי ם — וז ה מחמ ת רשלנות ם ש ל שופטי־השלו ם ומחמ ת
חמלת ו האוילי ת ש ל העם . הו א מוסיף־ואומר , כ י המחוזו ת האחרי ם ש ל אנגלי ה ל א הי ה
מצב ם טו ב יות ר מז ה שבסומרסטשייר , ובאחדי ם הי ה המצ ב אפיל ו גרו ע יותר .

608

24 . ה ד,צב ר המתקר א ראשונ י

השלו ם בבתי־הדי ן המקומיי ם [ 568810118 ^ 6 ? ] מיופי־כו ח ה ם להלקו ת אות ם
לעינ י הקהל , לכלו א אות ם בכל א ל־ 6 הרשי ם משתפסו ם בראשונה ! ל־ 2 שני ם
משתפסו ם בשנייה . במש ך ימ י מאסר ם י ש לייסר ם בשוטים ! מניי ן המלקו ת
ותכיפות ן מסורי ם לראו ת עיניה ם ש ל שופטי־השלום.. . אורחים־פורחי ם שאי ן לה ם
תקנ ה והמסוכני ם שבה ם — י ש לטבו ע בכתפ ם השמאלי ת א ת אות־הקלו ן (נ ) [נוכל ]
ולהייב ם בעבוד ת כפייה ! וא ם נתפס ו שו ב במעש ה קבצנות , י ש להמית ם ללא־רחם ;
תקנו ת אלו , שעמד ו בתקפ ן ע ד לתחיל ת המא ה דד 18 , ל א בטל ו אל א בחו ק ״ 12 אנ ה ם . 23 ״ .

חוקי ם ׳דומי ם הוצא ו ג ם ׳בצרפת : כא ן נוסד ה בפארי ס באמצ ע המא ה וד 18
״ממלכ ת האורחים־פורחים ״ ( 18 ) 168 11-110,11 ) 16 מגו 0 עסע ) . עו ד ■ בתחיל ת מלכות ו ש ל
לוא י דר 16 י ניתנ ה פקוד ה (מ־ 13 ביול י 1777 ) , כ י כ ל אי ש בריא , מב ן 16 ע ד ב ן 60 ,
שאי ן ל ו אמצעי־קיו ם ואי ן אומנו ת מסוימ ת ביד ו — י ש לשלח ו לאניית־האסירים .
בדומ ה לכ ך הו א החו ק מאוקטוב ר 1537 ש ל קאר ל דד 5 בשבי ל ארצות־השפל ה : הצ ו
הראשו ן ש ל המדינו ת והערי ם בהולאנ ד מ־ 19 במאר ס 1614 ; הכרו ז [;) 10110 ? ]
ש ל החבלי ם המאוחדי ם מ־ 25 ביונ י 1649 , והו' .

הנ ה כ י כ ן : עם־הארץ , לאח ר שנושל ו מ ן האדמה , הוגל ו ונהפכ ו לאורחים ־
פורחי ם י — בא ו עת ה חוקי ם אימתנים־גרוטסקיי ם ודחק ו אותם , בשוטי ם ובאותות ־
קלו ן ובעינויי ם גדולים , לתוךיהמשמע ת הדרוש ה לשיט ת העבודה־ ה שכירה .

ול א ד י בכך , שתנא י העבוד ה מופיעי ם בקוט ב אח ד בחזק ת הו ן ובקוט ב השנ י
בחזק ת אגשים , שאי ן לה ם מ ה למכו ר אל א כוודעבודה ם בלבד . וא ף ל א ד י בכך ,
שכופי ן אות ם ע ך שיאמר ו רוצי ם אנ ו ,למכו ר עצמנו . ע ם התקדמות ו ש ל הייצו ר
הקאפיטאליסט י מתפת ח מעמ ד ש ל פועלים , שמקבלי ם ע ל עצמ ם — בהשפע ת החינוך ,
המסורת , ההרג ל — א ת דרישותי ו ש ל אות ו אופן־ייצו ר בחינ ת חוקי־טב ע מובנים ־
מאליהם . האירגו ן ש ל תהליך־הייצו ר הקאפיטאליסט י בשכלול ו שוב ר כ ל התנגדו ת !
הרבי ה המתמד ת ש ל עודף־אוכלוסי ן יחס י משמר ת א ת החו ק בדב ר אספקת־העבוד ה
וביקוש־העבודה , וממיל א ג ם א ת שכר־העבוד ה עצמו , בתו ך שיגר ה המתאמ ת לצרכי ם
ש ל שיערוך־ההו ן ! הלח ץ הדומ ם ש ל היחסי ם הכלכליי ם חותם־ומשלי ם א ת שלטונ ו
ש ל בעל־ההון.ע ל הפועל . אמנ ם ג ם עת ה משתמשי ם עו ד באלימו ת אל־כלכלי ת
ישירה , א ך אי ן עושי ם כ ן אל א לעתי ם יוצאי ם מ ן הכלל . בשבי ל מהל ך הדברי ם
כתיקונ ם אפש ר להשאי ר א ת הפוע ל ביד י ,,חוקי־הטב ע ש ל הייצור" , כלומר , ביד י
תלות ( בהו ן — תלות , הנובע ת מתו ך תנאי־־הייצו ר עצמם , העריבי ם ל ה ומנציחי ם
אותה. , מ ה שאי ן כ ן בימי־בראשי ת ההיסטוריי ם ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי . הבורגנו ת
הצומחת־ועול ה זקוק ה לשלטו ן המדינה , וא ף משתמש ת בו , כד י "להסדיר " א ת שכר ־
העבודה , כלומר , ללחוץ־ולדחו ק אות ו לתו ך הסייגי ם הנוחי ם לעשייודהמחים , בד י
להארי ך א ת יום־העבוד ה ולהחזי ק א ת הפוע ל עצמ ו בדרגת־התלו ת התקינה . זה ו גור ם
מהות י בשבי ל המתקר א הצב ר ראשוני .

מעמ ד הפועלינדהשכירים , שק ם .במחצי ת השניי ה ש ל המא ה דד 14 , ל א העד י
באות ם ימי ם וא ף ל א במא ה שבא ה אחרי ה אל א חל ק זעי ר מאו ד ש ל העם , אל א
שנתבצ ר יפ ה בעמדת ו והי ה מוג ן ע ל יד י המשק־האיכר י העצמא י בכפ ר ואירגו ן

609

חקאפיהא ? 39

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

אגודות־האומני ם בעיר . הבעלי ם והפוע ל סמוכי ם הי ו ז ח לז ח מבחינ ת חברתית , ג ם
בעי ר וג ם בכפר . ל א היתד , כפיפות ה ש ל העבוד ה לח ת אל א כפיפו ת פורמאלי ת בלבך ,
כלומר , אופן־הייצו ר עצמ ו עדיי ן ל א הי ה ל ו אופ י קאפיטאליסט י סגולי . היסו ד
המשתנ ה ש ל ההו ן הכרי ע הרב ה במשקל ו ע ל היסו ד הקבוע . הדדיש ה לעבודה ־
שכיר ה מיהרה , איפוא , לגדו ל ע ם כ ל הצב ר חד ש ש ל ההון , ואל ו אספק ת העבודה ־
השביר ה ל א נמשכ ה אחרי ו אל א מעט־מעט . חל ק גדו ל מ ן התוצר ת הלאומית , ז ה
שנהפ ך אח ר כ ך לקרן־ההצב ר ש ל ההון , עדיי ן הי ה נכנ ם א ז לקרן־הצריכ ה ש ל הפועל .

תחוק ת העבודה־השכיר ה — שמעצ ם תחילת ה ל א חוקקו ה אל א לש ם ניצול ו
ש ל הפועל , וע ם התקדמות ה עמד ה באות ו יחם־איב ה לגביו 228 — נפתח ה באנגלי ה
ע ם חוק־הפועלי ם [^[©•וטסנוט, ! 01 81311116 ] ש ל אדוארדווו , 1349 . כיוצ א ב ו
בצרפ ת — הפקוד ה משנ ת 1350 , שניחנ ה בש ם המל ו י ׳ א ן . התחוקו ת באנגלי ה
ובצרפ ת מקבילו ת אח ת לשנייה , ומזדהו ת לפ י תכנן . כ ל שחוקי־הפועלי ם שקודי ם
לכפו ת ע ל הפועלי ם הארכת ו ש ל יום־העבודה , שו ב ל א אחזו ר לטפ ל בהם , שכ ן
כב ר נדו ן עניי ן ז ה קודם־לכ ן (פר ק שמיני , סעי ף 5 ) .

חוק־ ד,פועלי ם [©■!©• 1 ט 0 < 31 ע 01 6 * 813111 ] , נקב ע לפ י דרישת ו התקיפ ה ש ל ביו ד
הנבחרים . טור י [שמרני ] אח ד אומ ר בתמימותו : "קודם־לכ ן הי ו העניי ם [הפועלים ]
דורשי ם שכ ר גבו ה כ ל כ ך ע ד כד י להעמי ד בסכנ ה א ת התעשיי ה והעושר ; עכשי ו
שכר ם נמו ך כ ל כ ך שא ף הו א מעמי ד בסכנ ה א ת התעשיי ה והעוש ר במיד ה שנ ה
ואול י יות ר מכן , א ם ג ם בצור ה אחרת" 223 . נקב ע תערי ף חוק י לשכר־עבוד ה בעי ר
ובכפר , בשבי ל עבודה־ליחיד ה ובשבי ל עבודה־ליום . הפועלי ם הכפריי ם צריכי ם
להשכי ר עצמ ם לשנה , והפועלי ם בעי ר — לפ י ״השו ק הפתוח״ . אסו ר — העוב ר
צפו י לעונ ש ש ל מאס ר — לשל ם שכ ר גבו ה מ ן הקבו ע לפ י החוק , אול ם המקב ל
א ת השכ ר נענ ש עונ ש חמו ר יות ר משגענ ש הנותן . וכ ן מוצ א את ה עו ד בסעיפי ם
18 ד 19 ש ל חוק־השוליו ת — חו ק ש ל אלישבע ת המלכד , — שעונ ש ש ל מאס ר
לעשר ה ימי ם צפו י למ י שמשל ם שכ ר גבו ה יותר , ועונ ש ש ל מאס ר לעשרי ם ואח ד יו ם
צפו י למ י שמקב ל אותו . חו ק משנ ת 1360 מחמי ר א ת מיד ת העונשים , ול א עו ד אל א
שנות ן תוק ף לבעלי ם לכפו ת א ת הפועלי ם כפיי ה גופנית , שיהי ו עובדי ם לפ י השכ ר
שבתערי ף החוקי . כ ל הצירופי ם — חוזים , שבועו ת וכו ׳ — שהטיל ו התחייבויות ־
גומל ץ ע ל הבנאי ם והנגדים , הוכרז ו כבטלי ם ומבוטלים . קואליצי ה [ברית ] ש ל פועלי ם
נחשב ת כעביר ה חמור ה — מ ן המא ה ד,־ 14 וע ד 1825 , השנ ה שבוטל ו החוקי ם נג ד
הקואליציה . הרו ח המתבט א בחוק־הפועלי ם משנ ת 1349 ובתולדותי ו מתבל ט בכ ל
הבהירו ת מתו ך כך , שאמנ ם נקב ע בפקוד ה מטע ם המדינ ה — מאקסימו ם לשכר ־
העבודה , א ך בשו ם פני ם ל א נקב ע ל ו מינימום .

222 "כל־אימ ת שמנס ה התחוק ה להסדי ר א ת הסכסוכי ם בי ן האדוני ם ( 8 ־ 11138161 )

ובי ן פועליהם , הר י היועצי ם [ש ל התחוקה ] ה ם תמי ד האדונים, ״ — אומ ר א . ם מ י ת . "הרו ה
אש ר בחוקי ם — הו א הקניין. ״ — אומ ר לינגה .

223 ״סופיזמי ם ש ל חופש־המסחר . ע״ י עורך־דין. ״ לונדו ן 1850 , פמ ׳ 206 . הו א מוסיף ־
ואומ ר בהתמרמרות : "היינ ו מובנים־ומזומני ם למד י להתער ב לטוב ת המעסיק ; וכ י אי ן
אפשרו ת לעשו ת משה ו לטוב ת המועס ק ז "

610

24 . חהצב ר המתקר א ראשונ י

כידוע , הור ע מאו ד מצ ב הפועלי ם במא ה ה־ 16 . על ה השכ ר בממון ׳ א ד עליי ה
ז ו ל א הית ה שקול ה כנג ד יריד ת ערכ ו ש ל הממו ן ול א כנג ד העליי ה הפתאמ ת
במחירי־הסחורות , הוו ה אומר ; למעש ה יר ד שכר־העבודה . וא ף ע ל פ י כ ן עמד ר
בעינ ם החוקי ם למע ן הורד ת שכר־העבודה , לרבו ת כריתת־האזניי ם וטביע ת אותות ־
קלו ן לכ ל מ י ״שאי ש ל א רצ ה לקבל ם לעבודה״ . חוק־השוליו ת ״ 5 אלישבעת , סעי ף 3 ״
מייפ ה א ת כוח ם ש ל שופטי־השלו ם לקבו ע שיעורי־שכ ר מסוימי ם ולשנות ם לפ י
עונוודחשנ ה ולפ י מחירי־הסחורות . ג׳יימ ס 1 הרחי ב הסד ר ז ה ש ל העבוד ה והטיל ו
ג ם ע ל אורגים , טווי ם וכ ל סוג י עובדי ם אחרים 224 ? ג ׳ ו ר ג ׳ 11 הטי ל א ת החוקי ם
נג ד הקואליצי ה ש ל הפועלי ם ע ל כ ל סוגי־המאנופאקטורה ,

בתקופ ת המאנופאקטוררדממ ש נתחז ק אופךהייצו ר הקאפיטאליסט י למדי , ע ד
שההסד ר החוק י ש ל שכר־העבוד ה נעש ה ג ם בלתי־נית ן להגשמ ה וג ם מיות ר —
אל א שע ל כ ל צר ה ל א רצ ו לשלו ל מעצמ ם כלי־זי ן אל ה מתו ך ביודהנש ק הישן .
עו ד החו ק ״ 6 ג׳ורג ׳ 11 ״ אס ר לשל ם לשוליות־של־חייטי ם בלונדו ן וסביבת ה יות ר
מ ן השכ ר ש ל 2 שילינגי ם ר^ 7 פנסי ם ליו ם — חו ץ מבמקרי ם ש ל אב ל ציבור י ?
עו ד החו ק ״ 13 ג׳ורג ' ווו , נ ד 68 ״ מוס ר ליד י שופטי־השלו ם א ת הסד ר שכר *
העבוד ה לאורגי־מש י ? עו ד בשנ ת 1796 נדרש ו שנ י פסקי־די ן ש ל בית־הדי ן העליו ן
בד י להכריע , א ם פקודותיה ם ש ל שופטי־השלו ם בעניי ן שכר־העבוד ה כוח ן יפ ה
ג ם לגב י פועלים־לא־זזקלאיים ; עו ד בשנ ת 1799 איש ר חו ק פארלאמנטארי , כ י
שכר ם ש ל פועלי־המכרו ת בסקוטי ה מוסד ר על־יד י חו ק ש ל המלכ ה אלישבע ת ועל '
יד י שנ י חוקי ם סקוטיי ם משנו ת 1661 ו־ 1671 . מ ה גדול ה ההפיכ ה שחל ה בינתיי ם
בתנאי ם אל ה — ב א ללמ ד מאור ע בבית־הנבחרי ם האנגלי , של א נשמ ע עו ד כמותו :
בבי ת הזה , שבמש ך 400 שנ ה ויות ר חי ו מייצרי ם חוקי ם בדב ר המאקמינווס , ששכר *
העבוד ה אינ ו יכו ל בשו ם פני ם לעבו ר עלי ו — עמ ד ו י י ט בר ד והצי ע בשנ ת
1796 מינימו ם חוק י לשכר־העבוד ה בשבי ל שכירי־יו ם חקלאיים . פי ט התנג ד להצע ה

224 מתו ך סעי ף בהו ק 2 ש ל ג׳יימ ס הראשון , פד ק 6 , נית ן לדאות , כ י הרשתנים־כובעני ם
מסוימי ם נתחצפו , בחזק ת שופסי ־שלום , לכפו ת אתתעריף־השכ ר רשמי ת בסדנאותיהכדהם . —
חוקי ם מיוחדי ם לקיי ם בתוק ף שכד־עבוד ה נמו ד חי ו שכיחי ם בגרמניח , ביחו ד אחר י מלחמ ת
שלושי ם השנים . "המחסו ר במשרתי ם וכפועלי ם הי ה מטרי ד מאו ד א ת אדוני־חאחחה , שכ ן
נתרוק ן הקרק ע מתושביו . כ ל תושב י הכפ ר נאס ר עליה ם להשכי ר חדרי ם לגברי ם א ו לנשי ם
פנויי ם ; ע ל קיו ם האחרוני ם י ש להודי ע לרשות , וה ם ייכלא ו בבית־הסוהר , בא ם ל א יירצ ו
להיו ת משרתינ ו — ג ם א ם מתקיימי ם ה ם מעבוד ה אחרת , כגו ן שה ם עוסקי ם בזריע ה אצ ל
האיכרי ם ומקבלי ם שכרם , א ו שה ם סוחרי ם אפיל ו בממו ן ובסחורה . (פריבילגיו ת וסאנקציו ת
מא ת הקיס ר בשבי ל שלזיה , ן , 125 . ) במש ך מאת־שני ם תמימ ה את ה קור א וחוז ר וקור א
בפקודותיה ם ש ל אדוני־האר ץ קובלנו ת ע ל אספסו ף הרשעי ם והחצופים , שאינ ם רוצי ם להשלי ם
ע ם התנאי ם הקשי ם ואינ ם רוצי ם להסתפ ק בשכ ר ההוקי ; נאס ר עלי ו ע ל בעל־האחוז ה
היחי ד לשל ם יות ר משקבע ה המדינ ה חוקית . ואף־על״פי־כ ן את ה מוצא , כ י תנא י השירו ת
אחר י המלחמ ה טובי ם יות ר משהי ו 100 שנ ה לאחר־מכן ; עו ד בשנ ת 1652 חי ו המשרתי ם
מקבלי ם בשלזי ה פעמיי ם בשבו ע בש ר ! ובמא ה שלנ ו [המא ה ה״ 19 ] עו ד הי ו ש ם שכבות ,
של א הי ו מקבלי ם בש ר אל א שלו ש פעמי ם בשנה . ג ם השכר־היונז י הי ה אחר י המלחמ ה גבו ה
יות ר משהי ה במאות־השני ם שלאחר־מבן. " (ג . פרייטאג. )

611

התהלין * ש ל הצבר־ההו ן

זו , א ך הודה , כ י ״מצ ב העניי ם הו א איו ם ( 011161 )" . סוף־סו ף בוטל ו בשנ ת 1813
החוקי ם בדב ר המדר־השכר . ל א הי ו חוקי ם אל ה אל א אנומאלי ה מגוחכת , מאח ר
שבעל־ההו ן הי ה מסדי ר א ת ביודהחרוש ת בכו ח התחוק ה הפרטי ת משלו , ובעזרת ו
ש ל המם־לעניי ם נת ן להשלי ם א ת שכר ו ש ל הפוע ל החקלא י כד י להעמיד ו ע ל
המינימו ם ההכרחי־ביותר . אב ל ע ד ימינ ו אל ה נשתמר ו ועומדו ת במלו א פריחת ן
התקנו ת ש ל חוקי־ ד,פועלי ם בדב ר חוזי ם שבי ן הבעלי ם והפועלים־ ך,שכירים , בדב ר
התאריכי ם לפיטורים , וכיוצ א באל ה — ותקנו ת אל ו קובעות , שא ם הבע ל מפי ר א ת
החוזה , אי ן להגי ש נגד ו אל א תביע ה אזרחית , ואל ו פוע ל שמפי ר א ת ההוזה , מגישי ם
נגד ו תביע ה פלילית . ,

החוקי ם האכזריי ם נג ד הקואליציו ת בטל ו בשנ ת 1825 מחמ ת עמדת ו המאיימ ת
ש ל הפרולטאריון . וא ף ע ל פ י כ ן ל א בטל ו אל א בחלקם . כמ ה מ ן השיורי ם הנאי ם
ש ל החוקי ם הישני ם ל א נעלמ ו אל א בשנ ת 1859 . סוף־סו ף התיימ ר חוק־הפארלאמנ ט
מ- 29 ביונ י 1871 לחס ל א ת העקבו ת האחרוני ם ש ל אות ה תחוק ה מעמדית , משהוכר ו
חוקי ת האגודו ת המקצועיו ת [ 111008 ( 1 י 3 ; 1-246 ז] . והנ ה ב א חוק־של־הפארלאמנ ט
מאות ו יו ם , 06 מ 1016 ע 10 : 8 מ 61211 ע זיו 13 01111111121 1116 1 > 201611 10 201 מ^ )
01681311011 מ 1 31111 6318 ־ 11 [חוק , שיתק ן א ת התחוק ה הפלילי ת בדב ר אלימות ,
איומי ם והטרדה] ) ומחזי ר למעש ה א ת המצ ב הקוד ם ליושנו , א ך בצור ה חדשה .
והנ ה כ ל אות ם אמצעים , שהפועלי ם יכולי ם להשתמ ש בה ם בשע ת שבית ה א ו השבת ה
( 10014-0111 — שבית ת החרשתני ם המאוחדים , הסוגרי ם בזמ ן אח ד א ת בתי־החרוש ת
שלהם) , הוצא ו — על־יד י אות ו מעש ד,־לחטי ם ש ל הפארלאמנ ט — מסמכות ו ש ל
המשפ ט הכלל י וניתנ ו למרות ה ש ל תחוק ד,־פלילי ת לשע ת חירום ! ולחרשתני ם
עצמם , בתפקיד ם כשופטי־שלום , נמס ר לפר ש אות ה תחוק ה כרצונם . אות ו בית ־
הנבחרי ם ,ואות ו , מ ר גלאדסטו ן הכניס ו שנתיי ם קודם־לכן , ע ל דר ך היוש ר הידוע ,
הצעודחו ק בדב ר ביטול ם ש ל כ ל חוקי־עונשי ן לשעת־חירו ם כנג ד מעמד־הפועלים .
אול ם ל א נתנ ו לחו ק ז ה להגי ע אל א ע ד כד י קריא ה שנייה , וכ ך הוארך־ונדח ה כ ל
העניין , ע ד שקמ ה סוף־סו ף רו ח ב״מפלג ה הליבראלי ת הגדולה ״ — משנכנס ה בברי ת
ע ם הטורי ם — לפנו ת ולעמו ד בגלו י נג ד אות ו פרולטאריון , שהבי א אות ה לשלטון .
ול א נתקרר ה דעת ה ש ל "המפלג ה הליבראלי ת הגדולה " בבגיד ה זו , אל א התיר ה לה ם
לשופטי ם האנגלים , — מלחכי־פינכ ה אל ה מא ז ומתמי ד ש ל המעמדו ת השליטי ם —
לחפו ר ולהוצי א שו ב לאו ר העול ם א ת החוקי ם הישני ם ע ל "פעולו ת מחתרת "
ולהשתמ ש בה ם כנג ד הקואליציו ת ש ל הפועלים . אנ ו רואים , כ י בית־המחוקקי ם
האנגל י ר ק בעל־כרחו , ובלחצ ם ש ל ההמונים , וית ר ע ל החוקי ם כנג ד השביתו ת
והאגודות־ !־,מקצועיו ת — לאח ר שאות ו פארלאמנ ט עצמ ו הגן , תו ך אנוכיו ת מחפירה ,
במש ך 500 שנ ה ע ל עמדת ה ש ל אגודה־מקצועי ת [ 11111011 ׳ 168 > 3 ־ 11 ] נזתנזד ת.לקאפי ־
טאליסטי ם נג ד הפועלים .

מי ד בתחיל ת הסער ה ש ל המהפכ ה העיז ה הבורגנו ת הצרפתי ת לחזו ר ולהוצי א
מיד י הפועלי ם א ת זכות־ההתאגדו ת שר ק ז ה עת ה כבשו ה לעצמם . בצ ו מ־ 14 ביונ י
שנ ת 1791 עמד ה ז ו והכריזה , כ י כ ל קואליצי ה ש ל פועלי ם הי א "התנקשו ת בחופ ש
ובהכרז ת זכויו ת האדם״ , שמוט ל עלי ה עונ ש ש ל 500 ליוורי ם יח ד ע ם נטיל ת הזכו ת
612

24 . ההצב ר המתקר א ראשונ י

ש ל אזר ח פעי ל לשנ ה אחת 225 . חו ק זה , הלוחץ־ודוח ק בכו ח משטרת־המדינ ה א ת
מלחמודההתחרו ת שבי ן הו ן ועבוד ה לתו ך סייגי ם נוחי ם בשבי ל ההו ן — הארי ך
ימי ם מכ ל המהפכו ת ומחילופ י שושלות . אפיל ו ממשל ת האימתנו ת ל א פגע ה בו . ר ק
לפנ י זמ ן קצ ר מאו ד נמח ק אות ו חו ק מתו ך ספ ר חוקי־העונשי ן [ 61131 ? 0046 ] .
אי ן ל ך דב ר אופיינ י יות ר מ ן האמתל ה שניתנ ה להפיכ ה מדיגית־בורגני ת ז ו [הצ ו
הג״ ל מ־ 14 ביוני] . ״א ף א ם נודה ״ - אמ ר לה־־שאפליה , המרצ ה [לאות ו
חוק ] — "כ י שיעור י השכ ר צריכי ם להיו ת גבוהי ם יות ר במקצ ת משה ם עכשיו.. .
שהשכ ר צרי ך להיו ת גבו ה למד י בשבי ל מ י שמקב ל אותו , כד י שיהי ה חפש י ממצ ב
ש ל תלו ת מוחלט ת הנובע ת מ ן המחסו ר במצרכי־החיי ם — ושהי א כמע ט תלו ת ש ל
עבדות" , א ף ע ל פ י כ ן אסו ר לה ם לפועלי ם לבו א ביניה ם ליד י הסכ ם בענייגיהם־הם ,
אסו ר לה ם לפעו ל בשותפו ת ועל־יד י כ ך להקטי ן א ת "תלות ם המוחלט ת שהי א כמע ט
תלו ת ש ל עבדות ״ : משו ם שדוק א על־יד י כ ך ה ם מקפחי ם "א ת חירות ם ש ל בעליה ם
הקודמי ם ( 68 ־ 1 ; 111311 ; 11 ו: 3 ע 16 >- 01 ) , היינו , ש ל בעל י המפעלי ם כיום " (ז ו חירו ת
להחזי ק א ת הפועלי ם בעבדו ת! ) : ומשו ם שקואליצי ה נג ד עריצות ם ש ל מ י שהי ו
ראש י האיגודי ם משמש ת — נהש ו מה ! — החזר ת האיגודי ם נ £11:10118 ־ 01 <ך 001 ] ,
שבוטל ו על־יד י הקונסטיטוצי ה הצרפתי ת ! 226

4 . הותהוחת ס ש ל דזחוכרי ם הקאפיטאליסטיי ם

לאח ר שעסקנ ו באות ה יצירת־אלימות , שיצר ה א ת הפרולטארי ם "החפשים " כעו ף
השמים ! באות ה משמע ת הדמים , שהופכ ת אות ם לפועליכרשכירי ם ! באות ו מעש ה
ממלכתי־מדינ י מתועב , המעל ה א ת דרגת־הניצו ל ש ל העבוד ה בכו ח המשטר ה , ועל ־
יד י כ ך מגבי ר הו א א ת הצבר־ההו ן — שו ב את ה שוא ל : מהיכ ן בא ו בעלי־ההו ן
בראשיתם ? שהר י נישול ( ש ל עם־האר ץ שו ב אינ ו י(צ רבמישרי ן אל א בעלי־קרקעו ת
גדולים . אש ר להתהוות ( ש ל החוכר , הר י יכולי ם אגו , כביכול , למש ש אות ה בידיים ,
שכ ן משמש ת הי א תהלי ך אטי , הנמשך־והול ך מאו ת רבו ת בשנים . הצמיתי ם עצמם ,
ובצד ם ג ם בעלי־קרק ע זעירים , חפשיים , הי ו נתוני ם ביחסי־קניי ן שונים־ביותר ,
ולפיכ ך ג ם נשתחררדוהלכ ו בתנאי ם כלכליי ם שוני ם מאוד .

צור ה ראשונ ה ש ל חוכ ר באנגלי ה הי א צור ת הסוכן־המפק ח( 231113 ) , שג ם הו א
צמי ת היה . מעמד ו דומ ה הי ה לז ה ש ל סוכן־המש ק ( ¥1111038 ) ברומ א העתיקה ,
אל א שתחו ם פעולת ו [ש ל הראשון ] יות ר מצומצ ם היה . במחצי ת השניי ה ש ל המא ה

225 פר ק ראשו ן שבחו ק ז ה אומר : "כיו ן שאה ד היסודו ת ש ל החוק ה הצרפתי ת הו א
ביטו ל כ ל מינ י התאגדויו ת ש ל אזרחי ם מאות ו מעמ ד ומשלח־י ד — שו ב מוט ל איסו ר ע ל
חידוש ן מטע ם איזה־שהו א ובצור ה כל־שהיא. " פר ק רביע י אומר : "אזרחים , מאות ו מקצוע ,
משלח־יד , אומנו ת — א ם ה ם ממתיקים־סו ד יח ד ומחליטי ם ע ל הסכמים , כד י לסר ב במשות ף
מלבצ ע א ת הפעולו ת ש ל משלה־יד ם א ו ש ל עבודתם , א ו כד י לבצע ם במחי ר מסוי ם בלבד ,
הר י אות ם התיעצויו ת א ו הסכמים.. . יוכרז ו כמתנגדי ם לחוק ה וכהתנקשו ת בחופ ש ובהכרז ת
זכויו ת האד ם וכר״ , לאמו ר : הלל ו ה ם פשעי ם פליליי ם נג ד המדינה , ממ ש כמ ו בחוקי ־
העבוד ה העתיקים . (״המהפכו ת בפאריס. ״ פארי ס 1791 , כר ך שמיני , עמ ׳ 523 . )

228 ב י ש ה ו ר ו : ״ההיסטורי ה הפארלאמנטארית״ , כר ך עשירי , עמ ׳ [ 193 ואילך ] 195 .

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

דד 14 ב א במקומ ו ש ל המשגי ח — ארים , שאדוני־הקרק ע מציי ד אות ו בזרעים ,
בבהמו ת ובכלי־עבודר , חקלאיים . מצב ו אינ ו נבד ל בהרב ה ממצב ו ש ל האיכר . אל א
שהו א מנצ ל יות ר עבודה־שכירה . ע ד מתר ה הו א נהפ ך לחוכר־למחצ ה (ז 6 ז ג £1 ;ז 16 ג) .
הו א נות ן חל ק אח ד מ ן ההו ן החקלאי , וא ת החל ק השנ י נות ן אדוני־האחוזה . ז ה וז ה
מחלקי ם ביניה ם א ת התוצרת־הכולל ת לפ י פרופורצי ה הנקבע ת בחוזה . צור ה ז ו
נעלמ ת עד־מהר ה באנגליה , והי א מפנ ה א ת מקומ ה לחוכר־ממש ; ז ה משער ך א ת
הוג ן ש ל עצמו , תו ך שהו א משתמ ש בפועלים־שכירים , וחל ק מעודף־התוצרת , או ם
בממו ן וא ם בעין , הו א משל ם בתור ת רנט ה קרקעי ת לאדוני־־הקרקע .

כ ל זמ ן שהאיכ ר העצמא י וכ ן המשרת־החקלאי , ז ה שבצ ד עבודת ו כשכי ר הי ה
מטפ ל ג ם במשק ו של ו — במא ה ה־ 15 — מעשירי ם עצמ ם בעבודתם־הם , הר י ג ם
נסיבותי ו ש ל החוכ ר וג ם שדה־־ייצור ו אינ ם נשארי ם אל א בינוני ם בלבד . המהפכ ה
החקלאי ת בשלי ש האחרו ן ש ל המא ה ד.־ 15 , הנמשכ ת כמע ט כ ל המא ה ה־ 16 (פר ט
לעשירי ם האחרוני ם ש ל מא ה זו ) — מעשיר ה א ת החוכ ר באות ה מהירו ת שהי א
מדלדל ת א ת הע ם הכפרי 227 . תפיסת־הגז ל ש ל כרי־המרע ה אש ר לעד ה וכ ר נותנ ת
ל ו לחוכ ר א ת האפשרו ת להרבו ת במיד ה יתיר ה א ת מקנהו , כמע ט לל א הוצאות , בעו ד
שהבהמו ת מספקו ת ל ו כמו ת גדול ה יות ר ש ל אמצעי־זיבו ל בשבי ל עיבו ד הקרקעות .

במא ה ה־ 16 נוס ף לכ ך גור ם חשו ב ע ד כד י הכרעה . אות ם ימי ם נעש ו חוזי ־
החכיר ה לזמני ם ארוכים , תכופו ת ל־ 99 שנה . היריד ה הממושכ ת בערכ ן ש ל המתכו ת
היקרות , וממיל א בערכ ו ש ל הממון , הביא ה לחוכרי ם פירות־זהב . יריד ה ז ו הוריד ה
קוד ם כ ל א ת שכר־העבוד ה — א ם להסי ח א ת הדע ת מכ ל שא ר הנסיבות , שעמדנ ו
עליה ן למעלה . חל ק משכר־העבוד ה נצטר ף א ל ריוח־החכירה . העליי ה המתמד ת
במחירי ם ש ל הדגן , הצמר , הבש ר — בקיצו ר : ש ל כ ל התוצרו ת החקלאיו ת —
הגדילה־והרבת ה א ת ההוןהממונ י ש ל החוכר , של א מעשייתו * ואל ו הרנט ההקרקעית ,
שחיי ב הי ה לשלם , היה ה 7 מחושב ת בש־ך־הממו ן שנתיישן 228 . וכ ך נמצ א החוכ ר

227 וכ ך אומ ד ה א ריסו ן בספר ו "תיאו ר ש ל אנגליה" : "הוכדי ם שקש ה הי ה לה ם
קודם־לכ ן לשל ם רנט ה ש ל 4 לי״ש , משלמי ם עכשי ו 50 ,40 , 100 לי״ ש ; ואף־על־פי־כ ן העס ק
נחש ב בעיניה ם רע , א ם ל א יחסכ ו לעצמ ם ע ם סיו ם חוזה־החכיר ה רנט ה ש ל 6 — 7 שנים. "

. 228 בדב ר ההשפע ה ש ל יריד ת ער ך הממו ן במא ה ה־ 16 ע ל שכבו ת שונו ת בחבר ה — 1

עיי ן : "חקיר ה תמציתי ת א ו קצר ה בקובלנו ת רגילו ת ומסוימו ת ש ל חוגי ם שוני ם מבנ י
ארצנ ו בימינ ו אלה . מא ת וו . ם. , ג׳נטלמך , לונדו ן 1581 . צור ת הדדשי ח בספ ר ז ה גרמה ,
שזמ ן ר ב הי ו מייחסי ם אות ו לשקספיר , ועו ד בשנ ת 1751 פירסמ ו מהדור ה הדש ה ש ל הספ ר
בשמ ו ש ל שקספיר . מחב ר הספ ר הו א וי ל י א ם ם מ א פ ו ר ד . במקו ם אח ד טוע ן האבי ר
(; 1£111£111 ) לאמו ד :

האביר : "אתה , שכני , איש־האדמה ; אתה , האדו ן הסוחר ! וג ם אתה , האדו ן חרש *
הנחושת , וא ף שא ר האומני ם — יודעי ם את ם להסתד ר יפ ה למדי . שהר י במיד ה שכ ל הדברי ם
מתייקרינדוהולכי ם ע ל מ ה שעל ו קודם־לכן , בה־במיד ה מעלי ם את ם א ת מחי ר סחורותיכ ם
ומשלחי־ידכם , שאת ם מוכרי ם לאחרים . אב ל אנ ו אי ן לנ ו מ ה למכור , שנוכ ל להעלו ת א ת
המהיר , כד י לאז ן א ת הדברי ם שעלינ ו לקנו ת מא ת אחרים. " במקו ם אה ר שוא ל האבי ר א ת
הדוקטו ר : "במטות א ממך , מ ה ה ם אות ם סוגי ם (ש ל אנשים) , שאת ה מתכוו ן לה ם ז ומ ה
הסו ג הראשון , שהנמני ם עליו , לדעתך , ל א יה א לה ם הפס ד בכ ך ? ״ — הדוקטו ר : "הרינ י
מתכוו ן לכ ל מ י שפרנסתם -מיק ח וממכר , שכן , ככ ל שה ם קוני ם ביוקר , כ ך ה ם מוכרי ם

614

24 . ההצב ר המתקר א ראשונ י

מתעשר־והול ד ג ם ע ל חשבונ ם ש ל פועליו־השכירי ם וג ם ע ל חשבונ ו ש ל אדוגי *
הקרקע . אי ן פלא , איפוא , שקיי ם הי ה באנגלי ה בסו ף חמא ה וד 16 מעמ ד ש ל "חוכרי ם
קאפיטאליסטיים ״ עשירי ם — עשירי ם לפ י התנאי ם בימי ם ההם 289 .

5 . השפעדדחוזר ת ש ל המהפכ ה הח?!לאי ת ע ל התעשייה .

הקמ ת השו ק הפנימ י כשכי ל ההו ן התעשיית י

נישול ו ש ל הע ם הכפר י וגירושו , שנתחולל ו גלים־גלי ם ונתחדש ו תמי ד —

הי ו מספקים , כפ י שראינו , לתעשיי ה העירוני ת המוגים־המוני ם ש ל פרולטארים ,
העומדי ם לחלוטי ן מחו ץ ליחסי ם ש ל אגודות־האומני ם ; ז ה הי ה גור ם מוצלח־ונבון ,
ע ד שא . אנדרס ן הזק ן(ל א להחליפ ו בג׳יימ ם אנדרסן ) בספר ו "תולדו ת המסחר " רא ה
בכ ך התערבו ת ישיר ה ש ל ההשגח ה העליונה . עלינ ו לעמו ד עו ד קצ ת ע ל יסו ד ז ה

לאהר־מכך . — האבי ר : ״ומ ה הסו ג הבא , שלדעת ך ירוי ה בכ ך ? ״ — הדוקטו ר : "ברי . כ ל
מ י שמחזיקי ם בחכורו ת ברשו ת עצמ ם לפ י הרנט ה (: 6111 ־ 1 ) הישגה . שכן , משלמי ם ה ם לפ י
הרנט ה הישנ ה ומוכרי ם לפ י ההדש ה — כלומר , בע ד אדמת ם משלמי ם ה ם בזו ל מאוד , וכ ל
הדברי ם שגדלי ם עלי ה מוכרי ם ה ם ביוקר... ״ — האביר : "ומ ה הו א הסוג , שעלי ו אמדת ,
שהנמני ם עלי ו יפסיד ו בכ ך יות ר משירויח ו הלל ו [הנמני ם ע ל הסוגי ם הקודמים]? ״ —
הדוקטו ר : ״אל ה ה ם כ ל האצילים , האדוני ם המכובדי ם ( 6111:16111611 ־ £ , 1101116211611 )
והאחרי ם כיוצ א בהם , שה ם מתקיימי ם א ם ע ל רנט ה קבוע ה א ו ע ל קיצבה , א ו שאינ ם מעבדי ם
א ת האדמה , א ו שאינ ם מתעסקי ם ל א במיק ח ול א בממכר. "

229 בצרפ ת דד , 1 גו 6£1886 ־ 1 , היינו , סוכךהמש ק וגוב ה המסי ם בשבי ל האדוךהפיאודאל י
בתקופ ה הקדומ ה ש ל ימי״הביניים , הו א שנהפ ך מי ד לאי ש העסקי ם [ 68 ־ 11 ^^ 1 ) 6 גממ 1101 ]
שבמעש י עורמה , סחיטה , רמאו ת וכ ד הו א מטפ ס ועול ה לדרג ת קאפיטאליסט . אות ם סוכני ם
[ 8 ־ 1 ג 6£18861 ־ 1 ] הם־גופ ם הי ו לפעמי ם אדוני ם מכובדים . למשל : "חשבו ן ז ה מגי ש מ ר
ז׳א ק דדדתורס , אבי ר ושומר־הטיר ה ש ל בסאנקון , לאות ו אדון , היוש ב בדיז׳ו ן ומנה ל חשבו ן
בשבי ל הדונ ם והרוז ן ש ל בורגונ ד — בדב ר הדנטו ת ששולמ ו למיד ה הנ״ ל מיו ם דד 25
בדצמב ר 1359 ע ד ליו ם דד 28 בדצמב ר 1360 . ״ ( א ל ק ס י ס מ ו נ ט י י : "משנ ה בדב ר
החומ ר בכתבייהי ד וכד״ , כר ך א / עמ ׳ 234 ואילך. ) וכב ר כא ן רואים , כ י בכ ל תחומ י החיי ם
ש ל החבר ה נופ ל הלק־האר י ליד ו ש ל המתווך . בתחו ם הכלכלי , למשל , באי ם אישי~הממונ 1 ת ,
אבשי־הבורסה , סוחרים , הבוני ם זעירים , וה ם הנוטלי ם לעצמ ם א ת השמנ ת מ ן העסקים *
בעסק י החו ק האזרח י — ב א עורךיהדי ן וגוז ז א ת לקוחותי ו * בפוליטיק ה יפ ה כוח ו ש ל
הנצי ג מכוח ם ש ל הכוחרים , ויפ ה כוח ו ש ל המיניסט ר מכוח ו ש ל השלי ט העליו ן * בד ת —
אלו ה נדחק~הצד ה מפנ י ה ,,שליח , / והל ה שו ב נדח ק מפנ י הכמרים , אות ם המתווכי ם ההכרחיי ם
בי ן הרוע ה הטו ב ובי ן צאךמרעיתו . כמ ו באנגלי ה כ ן ג ם בצרפת , מחולקו ת הי ו הטריטוריו ת
הפיאודאליו ת הגדולו ת להרב ה והרב ה משקי ם קטבים , אל א שהתנאי ם הי ו גרועי ם יות ר לאי ך
השוא ה בשבי ל עם־האדץ . במא ה וד 14 צצו־ועל ו החבורו ת £6111168 א ו 8 י 161 ־ 1 * 161 . מספר ן
הלדוגד ל בהתמד ה ע ד כד י 100.000 והרב ה יות ר מכך . הי ו משלמי ם רנט ה קרקעית , מחל ק
וד 12 ע ד ההל ק דד 5 מ ן היבו ל — א ם בממו ן וא ם בעי ן [ 3 ־ 1:111 ^ 11111 ] •ד 1 ־ 8 * 161 ' 1 ע 6 נ 1 הי ו הפקדי ם
א ו הפקדיימשנה( 66£8 -י 6 * 161 ־ 1 * 31 , 116£8 ),הכ ל לפ י ערכ ן והיקפ ן ש ל האחוזות , שאהרו ת מה ן
ל א הי ו מונו ת אל א אקרי ם [ 3 ; 6111 קע 3 ] מועטים . כ ל אות ן דד 8 ־ 161 י 1 * 161 הית ה לה ן זכות '
שיפוט , במיד ה ז ו א ו אחרת , לגב י תושבי־האדמו ת * בשיפו ט ז ה הי ו ארב ע דרגות , דע ת
לנבו ן נקל , מ ה הי ה לחצ ם ש ל כ ל אות ם העריצי ם הקטני ם ע ל עם־האדץ . מונטי י אומר , כ י
הי ו מצויי ם א ז בצרפ ת 160.000 בתי״דין , בעו ד שכיו ם מספיקי ם 4000 טריבונאלי ם (במניי ן
ז ה ג ם בתיימשפ ט השלום) .

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

שבהצב י הראשוני . קלישו ת ז ו ש ל הע ם הכפרי , העצמאי , העוב ד במשק ו ש ל עצמו —
ל א ז ה בלב ד שהית ה מתאמ ת ל ה הצטופפות ו ש ל הפרולטארי ת התעשייתי , כדר ך
שמסבי ר ג ׳ ו פר י ס ט.־ה י ל ר א ת הצטופפות ו ש ל החומר־העולמ י כא ן על־יד *
קלישות ו שם" 23 . א ף ע ל פ י שנתמע ט מספר ם ש ל עובד י האדמה , המשיכ ה ז ו לית ן
תוצר ת באות ה מיד ה כמקוד ם א ו יות ר מכ ן — משו ס שבעקבו ת המהפכה^-ביחס י
הקניי ן הקרקע י באו : מתודי ם משוכללי ם ש ל עיבר ה שיתוף־עבוד ה מרובה , ריכוז ם
ש ל אמצעי־הייצור , וכר ? ומשו ם שהפועלים־השכירי ם החקלאיי ם ל א בלב ד שנדרש ו
להתאמצו ת אינטנסיבית־יות ר בעבודתם 231 , אל א ג ט נצטמצם־והל ך יות ר תות ר
שדדדהייצו ר ש ל העבוד ה שעבד ו לטוב ת עצמם . ובכ ן : תו ך שפוט ר חל ק מ ן הע ם
הכפרי , : פוטר ו ג ם אמצעי־מחיית ו הקודמים . הלל ו נהפכי ם עכשי ו ליסו ד חומר י ש ל
ההו ן המ שח :ה . האיכר , שגורש־והושל ך לל א קיום , אנו ס עכשי ו לרכו ש לעצמו , בצור ת
שכר־עבודה , א ת ער ך אמצעי־המחי ה מיד י בעלי ו החדשים , מיד י בעל־ההו ן
התעשייתי . ומ ה באמצעי־המחיה , א ף בחומר־הגל ם החקלאי , מ ן התוצר ת המקומית ,
בשבי ל התעשיי ה כן . א ף הו א נהפ ך ליסו ד ש ל ההו ן הקבוע .

נניח , למשל , שחל ק מאיכר י וסטפאלי ה — בימי ו ש ל פרידרי ך השנ י עסק ו הלל ו
כול ם בטוויי ת פשת ן א ך'ל א מש י — נושל ו בזרו ע וגורש ו מאדמתם , ואל ה שנשאר ו
נהפכ ו לשכירי־יו ם אצ ל החוכרי ם הגדולים . בו־בזמ ן קמים־ועולי ם מפעלי ם גדולי ם
לטוויית־פשת ן ולאריגתו , ובה ם עובדי ם כשכירי־יו ם ה״משוחרדים" . מדא ה הפשת ן
עת ה כמראה ו מקודם . ל א נשתנת ה ב ו א ף נימ ה אחת , אב ל נשמ ה חברתי ת חדש ה
נכנס ה לתו ך גופו . הו א משמ ש עכשי ו חל ק מ ן ההו ! הקבו ע ש ל אדוני־המא־ופאקטורה .
מתחיל ה הי ה הפשת ן מחול ק בי ן המו ן ר ב ש ל יצרני ם זעירים , שהי ו מגדלי ם אותו .
בידיה ם וטווי ם שיעורים־שיעורי ם קטני ם יח ד ע ם בנ י משפחת ם ; ואל ו עכשי ו הו א
מרוכ ז בידי ו ש ל בעל־הו ן אחד , המעסי ק אחרי ם בטוויי ה ובאריג ה למענו . העבוד ה
הנוספ ת המושקע ת בטוויית־הפשתן , נתממש ה תחיל ה בהכנס ה נוספ ת ש ל משפחות ־
איכרי ם לאין־מפפר , א ו ג ם — בימי ו ש ל פרידרי ך השנ י — בתשלו ם מסי ם למל ך
פרוסי ה [ 11836 •! ? ©ג > 0 1 ע 6 ! ־!טסה ] "ב . עכשי ו הי א מתממש ת בחודזיח ם ש ל בעלי ־
הו ן מועטים . הפלכי ם והגולים , שקודם־לכ ן מחולקי ם הי ו ע ל פנ י הארץ , עכשי ו ה ם
מכונסי ם ומצופפי ם בכמ ה קסרקטיני־עבוד ה גדולי ם — כמ ו הפועלים, ■ כמו : החומ ר
הגלמי . ופלכי ם תולי ם וחומר־גלם , שהי ו קוד ם אמצעי ם לקיומ ם העצמא י ש ל טווי ם
ואורגי ם — מכא ן ואיל ך ה ם נהפכי ם לאמצעי ם כד י לפק ד עליהם 232 ולסחו ט מה ם
עבוד ה שלא־בתשלום . אי־את ה מכי ר בה ם במפעלי־המאנופאקטור ה הגדולים , כש ם
שאי־את ה מכי ר בחבורו ת הגדולות , כ י נתהו ו תו ך מיזוג ם ש ל הרב ה מקומות־ייצו ר
קטני ם ונישול ם ש ל הרב ה יצרנים־זעירי ם עצמאיים . א ך אי ן להטעו ת א ת מ י שמסתכ ל
לל א משוא־פנים . בימי ו ש ל מיראבו , ארי־המהפכה , עדיי ן קרויו ת הי ו המאנופאק ־

239 בספר ד ״מושגי ם ש ל הפילוסופי ה הטבעית״ , פארי ס 1838 .

231 נקוד ה ז י מדגי ש ס ר ג׳יימ ס סטיוארט .

232 .,;הרינ י מוכ ן להרשות ״ — אומ ד הקאפיטאליס ט — "שיה א לכ ם הכבו ד לשרתני ,
בתנא י שתתנ ו ל י — חל ף עמלי , שאנ י עמ ל לפק ד עליכ ם — א ת ׳המע ט שנשא ר בידיכם, "
(ז / ז ׳ . רוסו : ״מס ה ע ל הכלכל ה המדינית ״ [ג׳יניבד , 1760 , עט ׳ 70 }) .

24 . ההצב ר המתקר א ראשונ י

טורו ת הגדולו ת "מאנזפאקטורו ת מאוחדות " < 168 ת 1-6 11 301:111-68 ^ן 1 מ. 13 מ ) בתי־מלאכ ה
שנתחברו־יחד , כש ם שאנ ו מדברי ם בשדות־ני ר מאוחדים . ״אי ו הבריו ת רואים ״
■אומ ר..מ י דאב ו — "אל א א ת המאנופאקטורו ת הגדולות , בה ן עובדי ם מאו ת
אנשי ם בפיקוח ו ש ל מנה ל אחד , וה ן קרויו ת כרגי ל מאנופאקטורו ת מאוחדו ת
; 1-61111168 א 6 ־ 301:111 יו 0 מ 13 מ) . כנג ד ז ה כמע ט שאי ן שמים־ל ב לאות ם מפעלים , בה ם
עובדי ם מספ ר גדו ל ש ל פועלי ם במפור ד וכ ל אח ד ע ל חשבונ ו הוא! . מפעלי ם אל ה
נדחקי ם לגמר י לקרן־זוי ת מפג י הראשונים . ז ו הי א טעו ת גדולה , שכ ן ר ק האחרוני ם
מהווי ם גור ם חשו ב באמ ת בשבי ל עושר־האומה.. . המאנופאקטור ה המאוחד ת
( 10 מג 61 ע אפש ר ותעשי ר עוש ר עצו ם אח ד א ו שניי ם מבעלי *

העסקי ם אב ל הפועלי ם ל א יהי ו אל א שכירי־יום , שמשלמי ם

לה ם הרב ה א ו מעט , א ך לא . יטל ו חל ק בהצלחת ו ש ל העסק . כנג ד ז ה בביודהמלאכ ה
הנפר ד ( 66 ־ 31 <ן 86 6 ־ 1 גז: 1111£3,01 ^מ 1 ) אי ש ל א יתעשר , אב ל רבי ם מ ן הפועלים . יחי ו
היי־רןח ה ! החסכני ם והחרוצי ם יוכל ו לאגו ר קצ ת הון , שישמ ש רזרב ה בשבי ל הולד ת
יל ד חדש , בשבי ל מחלה , לעצמ ם ולבנ י משפחתם . .ומספ ר הפועלי ם המסכני ם
והחרוצי ם ילך־ויגדל , משו ם שמ ם ירא ו בהתנהגו ת טובה , בפעילות , .אמצע י:לשפ ר
בהרב ה א ת מצבם , ול א אמצע י להשי ג עליי ה קטנ ה בשכרם , שבשו ם פני ם אי ן ב ה
משו ם חשיבו ת בשבי ל העתי ד ושכ ל תוצאת ה הי א שהאנשי ם באי ם ליד י מעמ ה כד י
לחיו ת קצ ת טו ב יותר , אב ל ר ק מיו ם ליום.. . מאנופאקטורו ת נבדלות־אינדיווידואליו ת
( 11801-61:6 ) ) , ע ל הרו ב כרוכו ת בעיבו ד משקי ם זעירי ם — ר ק ה ן מאנופאקטורו ת
חפשיות" 233 . הנישו ל והגירו ש ש ל חל ק מהאוכלוסיי ה הכפרי ת ל א בלבד : שה ם
משחררי ם א ת הפועלים , ועמ ם א ת אמצעי ־ מחיית ם וחומר־עבודתם , לצרכ י ההו ן
התעשיית י — ה ם ג ם יוצרי ם א ת השו ק הפנימי .

- ואמנם : אות ם מאורעו ת שהופכי ם א ת האיכרי ם הזעירי ם לפועלי ם שכירי ם
והופכי ם א ת אמצעי־המחי ה והעבוד ה אש ר בידיה ם ליסודו ת חומריי ם ש ל ההו ן —
ה ם יוצרי ם בו־בזמ ן א ת השו ק הפנימ י בשבי ל ההון . קודם־לכ ן הית ה משפח ת האיכ ר
מייצר ת ומעבד ת א ת אמצעי־המחי ה וא ת חומרי־־הגלם , שאחר־כ ך הי א עצמ ה הית ה
צורכ ת אות ם ברוב ם הגדול . חומרי־הגל ם ואמצעי־המחי ה הלל ו נעש ו עכשי ו סחורו ת ;
החוכ ר הגדו ל הו א שמוכרם , וא ת השו ק לכ ך הו א מוצ א במאנופאקטורות . חטים ,
בד , אריגי־צמ ר גסים , — דברי ם שחומרי־הגל ם בשביל ם הי ו מצויי ם ברשות ה ש ל
כ ל משפח ת איכרי ם וה ם ג ם נטו ו ונארג ו ע ל יד ה בשבי ל תצרכת ה העצמי ת ■ —
נהפכים : עכשי ו לסחורו ת ש ל המאנופאקטורה , וא ת השו ק לתפוצת ן מהווי ם דוק א
המחוזו ת הכפריים . הלקוחו ת המרובי ם המפוזרים , שע ד כא ן הי ו משמשי ם אות ם
יצרני ם זעירי ם לאין־שיעו ר שעבד ו ע ל חשבו ן עצמ ם — מתרכזי ם עכשי ו ונעשי ם

233 מ י ר א ב ו : ״ע ל ממלכ ת פרוסיה״ , כר ך ג׳ , עמ ׳ 20 — 109 ואילך . א ם מיראב ו סבור ,

נ י,הסדנאו ת המפוזרו ת ה ן משקיות־יות ר ופרודוקטיביות־יות ר מ ן הסדנאו ת "המאוחדות" ,
ואי ן.הו א רוא ה בהן , באחרונות , אל א צמחי־חממ ה מלאכותיי ם הגדלי ם תח ת פיקוח ה ש ל
ממשלת־המדינ ה — הר י מסתב ר דב ר ז ה מתו ך המצב , שחל ק גדו ל מ ן המאנופאקטורו ת
ביבש ת אירופ ה הי ו נתונו ת ב ו באות ם ימים .

התהלי ד ש ל הצבד־ההו ן

לשו ק גדול , שהה ס התעשיית י עוס ק באספקוזו 234 , הנ ה כי־כן : יד־בי ד ע ם נישו ל
האיכרים , שהי ו מנהלי ם קודם־לכ ן משקי ם עצמאיים , וע ם הפרדת ם מאמצעי־ ד■!ייצו ר
שלה ם — ב א חורבנ ה ש ל תעשיית־העז ר הכפרית , ב א תהלי ך התפרדות ן ש ל המאג ד
פאקטור ה והחקלאות . ור ק חורבנ ה ש ל תעשיית־הבי ת הכפרי ת יכו ל להקנו ת לשו ק
הפנימ י אש ר במדינ ה אות ה התפשטו ת ואות ו מעמ ד איתן , שאופן־הייצו ר הקאפיטא ־
ליטט י זקו ק להם .

וא ף ע ל פ י כן , התקופ ה ש ל המאנופאקטורה־ממ ש עדיי ן אינ ה מביא ה ליד י
מהפכ ה ראדיקאלית . זכו ר לנו , כ י המאנופאקטור ה אינ ה משתלט ת ע ל הייצו ר ש ל
האומ ה אל א שלטו ן מקוטע־ביותר , וכ י נשענ ת הי א תמי ד ע ל האומנו ת העירוני ת
וע ל תעשיית־העז ר הביתית־הכפרית , שה ן משמשו ת ל ה רק ע נרחב . א ם באיז ו צורה ,
בענפי־עס ק מיוחדים , בנקודו ת מסוימות , הורס ת אות ן המאנופאקטור ה — הר י
בנקודו ת אחרו ת הי א מעורר ת אות ן לתחייה , משו ם שהי א זקוק ה לה ן לש ם עיבו ד
החומ ר הגלמ י ע ד לדרג ה ידועה . ובכ ן : המאנופאקטור ח מייצר ת נזעמ ד חד ש ש ל
כפריי ם זעירים , שה ם עוסקי ם בעבודת־האדמה , כבענ ף צדדי , ובעבוד ה התעשייתי ת
לש ם ממכ ר התוצר ת למאנופאקטור ה — א ם במישרי ן וא ם בעקיפי ן בתיווכ ו ש ל
הסוח ר — ה ם רואי ם א ת עיסוק ם העיקרי . הנ ה טע ם אחד , — א ם כ י ל א הטע ם
היסודי , — לתופעה , שברג ע הראשו ן הי א מעורר ת מבוכ ה אצ ל חוק ר ההיסטורי ה
האנגלית . מ ן השלי ש האחרו ן ש ל המא ה ד,־ 15 ואיל ך מוצ א החוק ר קובלנ ה מתמדת ,
שאינ ה נפסק ת אל א במחי ם מסוימים , ע ל גידול ו ש ל המש ק הקאפיטאליסט י בכפ ר
וע ל החורב ן המתקד ם ש ל האיכרות . מ ן הצ ד השנ י נתק ל הו א תמי ד מחד ש בקיומ ה
ש ל אות ה איכרות , א ם ג ם מספר ה פוחת־והול ך וצורת־קיומ ה נעשי ת גרוע ה יות ר
ויותר 235 . הטע ם העיקר י לכ ך הו א : אנגלי ה פע ם הי א בעיק ר מגדל ת תבואו ת ופע ם
הי א מגדל ת בהמות , והתקופו ת .מתחלפו ת והולכות , וע ם ז ה עול ה ויור ד ג ם היק ף
מפעל ו.ש ל האיכר . ר ק משבא ה התעשיי ה הגדולה , הר י ע ם אספק ת המכונו ת יוצר ת
הי א א ת היסו ד הקבו ע ש ל החקלאו ת הקאפיטאליסטית , מנשל ת הי א נישו ל ראדיקאל י
א ת רוב ה המכרי ע ש ל האוכלוסיי ה הכפרי ת ומשלימ ה א ת ההפרד ה שבי ן עבודת ־
אדמ ה ובי ן מקצו ע ביתי־כפרי , ע ם שהי א עוקר ת א ת יסודותי ו ש ל ז ה — טוויי ה
ואריגה 236 . ובכן : ר ק הי א הכובש ת לראשונ ה בשבי ל ההו ן התעשיית י א ת השו ק
תפנימ י בשלימותו 237 .

234 "עשרי ם פונ ט צמר , כשה ם נהפכי ם בלי־משי ם לצרני־ההלבשד . השנתיי ם ש ל משפח ת
הפועל , בחריצו ת פעילות ם הם , שה ם עוסקי ם ב ה בע ת ההפסק ה בי ן שא ר עבודותיה ם — אי ן
בכ ך כד י לעור ר תשומת־לב . אך , ל ו והב א א ת הצמ ר לשוק , של ח אות ו לבית־החרושת , ואחר ־
כ ך לסרסור , ואחר־כ ך לסוח ר — ומי ד י ש לפניכ ם פעולות־־סח ר גדולו ת והו ן נומינאל י המושק ע
בסכו ם העול ה פ י עשרי ם ע ל ערכו.. . בדר ך ז ו מנוצ ל מעמד־העמלים , כד י לקיי ם אוכלוסיי ה
מנוונ ת ש ל פועל י בתי־החרושת , וא ף מעמ ד ש ל טפילי ם בעלי־חנויות , ושיטודפיקצי ה מסחרית ,
ממוני ת ופינאנסית " (דו ד אורקארט : ״דברי ם פשוטים״ , עמ ׳ 120 . )

236 יוצאת־מן־הכל ל מבחינ ה ז ו תקופ ת קרומוול . כל־זמ ן שהרפובליק ה הית ה קיימת ,
התרומ ם המון־הע ם האנגלי , ע ל כ ל שכבותיו , מ ן הניוידוהירידה , ששק ע בה ם בימ י הטוד־ורים .

236 יוד ע טאקט , כ י חעשיית־הצנו ר הגדול ה צומחת־ועול ה מתו ך המאנופאקטורות־ממ ש
ומתו ך חורבנ ה ש ל הנזאנופאקטור ה הכפרי ת א ו הביתית , לאח ר שהותק ן מנגנון־המכוגות .

618

24 . ה ד,צב ר המתקר א ראשונ י

6 . התהוות ו ש ל כעל־ההו ן התעשיית י

התהוות ו ש ל בעל־ההו ן התעשייתי 238 ל א עבר ה אותי ׳ די ר ש ל דרגה־אחר *
דרגה , שעבר ה התהוות ו ש ל החוכר . אי ן ספ ק : ל א אח ד מרבי־אומני ם זעירי ם מ ן
האיגודים , ויות ר מה ם אומני ם זעירי ם עצמאיים , א ו ג ם פועלים־שכירי ם — נהפכ ו
לבעלי־הו ן זעירי ם ; וע ם הרחבת ו המתמד ת ש ל ניצו ל העבודה־חשכיר ה וע ם ההצג ר
הכרו ך בכ ך נהפכ ו לבעלי־הו ן ממש , כפשוט ם [©^•! 11 ע 8 מ 83 ] . בתקופ ת ילדות ו
ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י נתרחשדובא ו הדברי ם תכופות , כמ ו שנתרחש ו בתקופת ־
הילדו ת ש ל הערי ם בימי־הביניי ם : ג ם כא ן נתעורר ה השאלה : מ י מ ן הצמיתים *
שעקר ו יהי ה רב ן ומ י משרת ? והי א הוכרע ה ע ל הדו ב על־יד י זמנ ה ש ל הבריחה ,
א ם במוקד ם וא ם במאוחר . א ך;מהלכ ו ש ל מתו ד זה , מהל ך ש ל צב , ל א התאי ם בשו ם
פני ם לצרכי־המסח ר ש ל השו ק העולמ י החדש , ז ה שנוצ ר ע ם התגליו ת הגדולו ת
בסו ף המא ה ה־ 15 . אול ם ימי־הביניי ם הנחיל ו שת י צורו ת שתו ת ש ל ההון , שה ן
גדלות־ובשלו ת בתצורוודהחבר ה הכלכליו ת השונות־ביותר , ולפנ י תקופת ו [ארה ]
ש ל אופך־הייצו ר הקאפימאליסט י הי ו מקובלו ת כהו ן בכל ל [ 1161116 ! 1 >מ 3 גזן> ] — הון ־
הנש ך וההוךהמסחרי . "בימינ ו עוב ר כ ל העוש ר ש ל החבר ה תחיל ה לקניינ ו ש ל בעל ־
ההון.. . הו א משלם : לבעל־הקרק ע א ת הרנט ה ! לפוע ל א ת שכרו ! לגוב י המסי ם
והמעש ר א ת המגי ע להם : והריה ו משאי ר לעצמ ו חל ק גדו ל — למעש ה החל ק
הגדו ל ביותר , שהולך־וגד ל בהתמד ה — מתוצרת־העבוד ה השנתית . כיו ם נית ן לומר ,
שבעל־ההו ן הו א בעל־הקניי ן הראשו ן מכ ל העוש ר ש ל החברה , א ך ע ל פ י ששו ם
חו ק ל א העני ק ל ו א ת הזכו ת לקניי ן זה.. . שינו י ז ה יצא־לפוע ל ע ם נטיל ת רבי ת ע ל

(טאקט : "היסטורי ה וכר״ , הר ד א׳ , עם ׳ [ 139 — 143 ] 144 ) . "המחרשה , העו ל הי ו ,אמצא ת
האלי ם ועיסוק ם ש ל גיבורים ׳ ! כלו ם המגו ר והפל ד והנישו ר ממוצ א נאצ ל פחו ת יצאו ?
מפרידי ם את ם א ת הכישו ר מ ן המהדשה , א ת הפל ד מ ן העו ל — והנכ ם מקבלי ם בתי־הרוש ת
ובתי־עניים , אשרא י ומהומה־מבוכה , שת י אומו ת עוינות , אומ ה חקלאי ת ואומ ה מסחרית. "
(דו ד אורקארט : ״דברי ם פשוטים״ , עט , 122 . ) והנ ה ב א ק א ר י י וקוב ל ע ל אנגליה ,
ודא י ל א באין־הצדקה , שז ו מתאמצ ת להפו ך כ ל אר ץ אחר ת לע ם חקלא י בלבד , כד י שאנגלי ה
תשמ ש ל ה חרשתן . הו א טוען , כ י בדר ך ז ו נהרס ה תורכיה , משו ם ש״בעלי־הקרק ע ומחזיקי '
הקרק ע [בתורכיה ] — אנגלי ה ל א הרשת ה לה ם לעול ם לחז ק עצמ ם על״יד י כרית ת הברי ת
הטבעי ת בי ן המחרש ה והמנור , בי ן הפטי ש והמשדדה. ״ (״המסח ר בעבדים" , עמ ׳ 125 . ) לדעת ו
משמ ש א ו ר ק א ר ט גופ ו אח ד העסקני ם העיקריי ם בחורבנ ה ש ל תורכיה , שהו א ניה ל ב ה
תעמול ה בע ד הסח ר החפש י — לטובת ה ש ל אנגליה . והדב ר המצויךביות ר : קארי י — אגב ,
עב ד נרצ ע לרוסי ם — רוצ ה לעכ ב אות ו תהלי ך ש ל הפרד ה על־יד י שיטת־מכסי־המגן , ז ו שאינ ה
אל א מחיש ה תהלי ך זה .

287 הכלכלני ם הפילאנטרופיי ם באנגליה , כגו ן מיל , רוג׳רם , גולדווי ן סמית , פוס ט וכד :

וכ ן החרשתני ם הליבראליים , כגו ן ג׳ו ן בריי ט ושות ׳ — שואלי ם א ת אצי ל הקרק ע האנגלי ,
כדוגמ ת השאל ה ששא ל אלוהי ם א ת קי ן להב ל אחיו : אי ה אלפ י איכרינ ו העצמאיי ם
[ 61 , 8 ג) 661101 עיע] . ולהיכ ן נעלמו ? א ך מהיכ ן צמחתם־ועלית ם אתם ? מתו ך הריסת ם ש ל
אות ם האיכרי ם העצמאיים . ולמ ה ז ה אינכ ם מוסיפים־ושואלי ם : להיכ ן נעלמ ו האורגי ם הבלתי '
תלויים , הטווי ם הבלתי־תלויים , האומני ם הבלתי־תלויי ם ? [ההער ה — לעמו ד הקודם. ]

238 תעשיית י — כא ן בניגו ד לחקלאי . במוב ן ה״קאטגורי " ג ם החוכ ר הו א קאפיטאדיס ט
תעשייתי , ממ ש כמ ו החרשתן .

619

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

הון.. . ומופל א הדב ר ל א מעט , שכ ל המחוקקי ם באירופ ה ניס ו לעכ ב דב ר ז ה על־יד י
איסורי ם — היינו , איסורי ם נג ד נשך־ותרבית.. . מדלת 1 ש ל בעל־ההו ן ע ל כ ל ע 1 שר ה
ש ל המדינ ה הי א מהפכ ה גמור ה בזכות־הקניין ; וע ל סמ ך איז ה חוק , א ו שור ה ש ל
חוקים , נתגשמ ה מהפכ ה ז ו ?" 239 . צרי ך הי ה המחב ר לומ ר לעצמו , שאי ן מהפכו ת
נעשו ת בכוח ם ש ל חוקים .

ההו ן הממוני , שנתהו ה מ ן הבש ר ומ ן המסחר , הועמד ו ל ו סייגים , של א ייהפ ך
להו ן תעשיית י — במשט ר הפיאודאל י אש ר בכפ ר ובמשט ר ש ל אגודוודהאומני ם
בעיר 240 . סייגי ם אל ה נפל ו ע ם התפוררות ן ש ל החבורו ת הפיאודאליות , ע ם בישול ה
ש ל האוכלוסיי ה הכפרי ת וגירוש ה החלק י מע ל אדמתה . המאנופאקטור ה החדש ה
נבנת ה בנמלי ם בשבי ל יצוא־הי ם א ו בנקודו ת שונו ת אש ר בכפרים , שנמצא ו מחו ץ
לפיקוח ה ש ל שיטת־הערי ם הישנ ה ותחוקודהאגודו ת אש ר לה . מכא ן המלחמ ה
החריפ ה ש ל הערי ם המאוגדו ת [ 18 *^ 10 שבאנגלי ה נג ד משתלו ת

חדשו ת אל ה ש ל התעשייה .

גילו י ארצו ת הזה ב והכס ף באמריק ה ? השמדת ם ש ל הילידים , שיעבוד ם וקבורתב ד
חיי ם בתו ך המכרות ? התחל ת כיבוש ה ושדידת ה ש ל הוד ו המזרחית ? הפיכת ה ש ל
אפריק ה לתחו ם צי ד מסחר י ע ל שחורייעו ר — הב ה דמדדמי~השה ר ש ל תקופ ת
הייצו ר הקאפיטאליסטי . תהליכי ם אידיליי ם אל ה גורמי־יסו ד ה ם בשבי ל ההצב ר
הראשוני . בעקבותיה ם בא ה מלחמת־הסח ר ש ל אדמו ת אירופה , וזיר ת המלחמ ה —
כדוהיהאר ץ כולו . המלחמ ה פותח ת בהתפרדות ן ש ל ארצדת־השפל ה מע ל ספר ה
מגע ת הי א ליד י ממדי ם עניןיי ם במלחמ ת אנגלי ה נג ד היעקובינים , ועדיי ן הי א
נמשכודוהדלכ ת במלחמוהדהאופי־ו ם נג ד סין , וכד .

גורמי ו השוני ם ש ל ההצב ר הראשונ י מתחלקי ם מעכשיו , לפ י סד ר כרונולוגי ,
פחו ת א ו יות ר — בעיק ר בי ן ספד ה פורטוגאל , הולאנ ה צדפ ת ואנגליה . באנגלי ה
מסתכמי ם גורמי ם אל ה בסו ף המא ה דד 17 סיכו ם שיטתי : שיט ת המושבות , שיט ה
ש ל חובו ת המדינה , שיטת־המסי ם המודרני ת ושיט ת מכםי־המגן . מתודי ם אל ה
מבוססי ם בחלק ם ע ל אלימו ת גס ה ביותר , כגו ן שיט ת המושבות . אב ל כול ם משתמשי ם
בשלטו ן המדינה , הו א הכו ה המרוכ ז והמאורג ן ש ל החברה , כד י להחי ש — מעשד־ ד
הממ ה — א ת תהלי ך הפיכת ו ש ל אופךהייצו ר הפיאודאל י לאופךהייצו ר הקאפיטא -
ליסט י ולקצ ר א ת תקופוודהמעבו . האלימו ת הי א המיילד ת בשבי ל כ ל חבר ה ישנה ,
הנושא ת בחוב ה חבר ה חדשה . האלימו ת עצמ ה כו ח כלכל י היא .

ע ל שיטת־המושבו ת הנוצרי ת אומ ד איש , שהנצרו ת שימש ה ל ו מקצוע ,

ו . האואיט : "הבארבאדיל ת דמעשייהזןע ה המתועבי ם ש ל מ ה שמתקר א הגז ע
הנוצר י בכ ל אזו ר מאזור י העולם , כנג ד כ ל עם , שבנ י הגז ע הז ה יכל ו להכני ע —
אי״את ה מוצ א דוגמת ם אצ ל שו ם גז ע אחד , ויה א פר א ביותר , הסר־דע ת ביותר ,

239 "זבויות־הקניי ן הטבעיו ת והמלאכותיות , מוצגו ת אל ת לעומ ת אלד, ״ לונדו ן 1832 ,

עט ׳ 98 , 99 . המחב ר ש ל אות ו ספ ד שנתפרס ם בעילום־ש ם : ת . ה ו ד ד ם ק י ן .

240 עו ד בשנ ת 1794 נתעורר ו אפיל ו עושי־הארי ג הזעירי ם שבלידס , ושלח ו משלח ת
לפארלאמב ט והגיש ו כתביבקשה , שייצ א חו ק ויאסו ר ע ל ב ל סוח ר ליהפ ך לחרשוזן . (ד״ ר
אייקין : "תיאו ר וכו"/ )

620

24 . ההצב ר המתקר א ראשונ י

אכזר״ביות ר לל א רחמי ם ולל א בושה , בשו ם תקופ ה בתולדו ת העולם" 41 * , תולדו ת
האדמיניסטראצי ה הקולוניאלי ת ההולאנדי ת — והולאנ ד הית ה האומ ה הקאפיטא *
לי 0 טית־למ 1 פ ת במא ה ה־ 17 — "מגוללו ת תמונ ה שאי ן כמות ה לבגידה , לשוחד ,
לרצדרסתרי ם ולמעשדדתועבה" 242 . ואי ן ל ד דב ר אופיינ י יות ר משיטת ה ש ל גזילו ד
אגשי ם בא י צלב ס כד י להשי ג א ת העבדי ם בשבי ל יאנה . גונבי־האד ם נתאמנ ו במיוח ד
לתכלי ת זו . הגנב , המתורגמ ן והמוכ ר הי ו הסוכני ם הראשיי ם במסח ר זה , וגסיכ י
הילידי ם הי ו ראש י המוכרים . בני־הנוע ר הגנובי ם הושלכ ו לבתי־כל א נסתרי ם
בצלנס , ע ד שגדל ו והי ו ראויי ם לשילוח ק באגיות־העבדים . דין־וחשבו ן רשמ י אומ ר :
"עי ר ז ו בלבד , העי ר מאקאסא ר למשל , מלא ה בתי־כל א נסתרים , אח ד איו ם מחברו ,
וה ם גדושי ם מסכני ם אלה , קרבנותי ה ש ל תאנ ת הבצ ע והעריצות , כבולי ם
בשלשלאות , נגזלי ם באלימו ת ממשפחתם. " כד י להשתל ט ע ל מאלאק ה עמד ו
ההולאנדי ם ושיחד ו א ת המוש ל הפורטוגיזי . הו א פת ח לפניה ם א ת שער י העי ר בשנ ת
1641 . מי ד מיהר ו א ל בית ו ורצח ו אות ו נפש , כד י שיוכל ו ל״פחש " מלסל ק א ת
השלמוני ם בס ד 21.875 לי״ש . כ ל מקו ם שדרכ ה כף־רגל ם בא ה השממ ה ואת ה
התרוקנו ת האר ץ מיושביה . באניובאנגי , אח ד מחבל י הא י יאנה , הית ה מאוכלס ת
בשנ ת 1750 ב־ 80.000 נפ ש ומעלה , וב־ 1811 ל א נותר ו אל א 8.000 נפש . הנ ה המסח ר
השלי ו [ 0 6 * 301^ 001X11110 1 ] !

החבר ה האנגלי ת להודרהנלזרחי ת קיבלה , כידו ע — מלב ד השלטו ן המדעי *
בהוד ו המזדהי ת — א ת המונופולי ן לסחר־הת ה ולמסח ר ע ם סי ן בכל ל ולמשלוח ־
סחורו ת מאירופ ה ולאירופה . אול ם שירות־ ד,אניו ת ש ל חופ י הי ם בהוד ו וכ ן בי ן
האיים , וא ף המסח ר בתו ך הוד ו גופ ה — הי ו מונופולי ן ביד י הפקידי ם הגבוהי ם ש ל
החברה . המונופולי ן ש ל מלח , אופיום , תבו ל וסחורו ת אחרו ת הי ו מכרות־עוש ר שאינ ם
נדלי ם לעולם . הפקידי ם גופ ם קבע ו א ת המחירי ם ופשט ו א ת עור ו ש ל ההינד ו
המסכן . המוש ל הכלל י הי ה נוט ל חל ק במסח ר פרט י זה . אנשי־חסד ו קיבל ו חוזי ם
בתנאי ם כאלה , שיכל ו לעשו ת וה ב מאי ן — ובכ ך עלת ה חכמת ם ע ל חכמ ת
האלכימיסטים . בדליל ה צצ ו נכסי ם גדולי ם ככמהי ן וכפטריות , ח ל ההצב ר הראשוני ,
בל א שנפר ע קוד ם א ף שילינ ג אחד . מהלך־המשפ ט נג ד ו ו ר ן ד , א ם ט י נ ג ס מל א
וגדו ש דוגמאו ת כאלה . והר י מש ל אחד . חוז ה לאופיו ם נמס ר לאח ד סולינא ן ברג ע
שהו א יוצ א — בשליחו ת רשמי ת — לאח ד מחלק י הודו , המרוח ק מאו ד מאזור י
האופיום . סולינא ן מוכ ר א ת החוז ה ב־ 40.000 לי״ ש לאד ם ששמ ו בי ן ; בי ן מוכ ר אות ו
בדביו ם ב־ 60.000 לי״ש , וז ה שקנ ה א ת החוז ה קניי ה אחרונ ה והגשימו , הודי ע אחר ־
כך , שסופ ו כ י הרוי ח עו ד ריו ח עצום . לפ י רשימ ה אחת , שהובא ה לפנ י הפארלאמנט ,
הכריח ו החבר ה ופקידי ה א ת ההודי ם בשני ם 1757 ע ד 1766 שיתנ ו לה ם מתנו ת

241 ו י ל י א ס האואיט : ,,קולוניזאצי ה ונצרות . היסט • די ה פופולארי ת ע ל התנהגו ת
האירופי ם בכ ל מושבותיה ם לגב י הילידים. ״ לונדו ן 1838 , עט ' 9 , ע ל ההתנהגו ת בעבדי ם רא ה
הקוב ץ הטו ב ל ש א ר ל קונם : ״משנ ה ע ל התהוקה. ״ מהדור ה שלישית , בריס ל 1837 . חיי ב
אד ם ללמו ד חומ ר זד , ע ל פרטיו , ויינכ ח ויראה , מ ה מסוג ל הבורגנ י לעשו ת מעצמ ו ופפועליו ,
א ם ניתנ ת ל ו האפשרו ת לעצ ב א ת העולם , בל א הפרעה , כדפותדוכצלפו .

242 ת 1 מא ם סטאמפור ד רא פלס , לשעב ר מושל־הלל י ש ל יאנה : "יאנ ה
והמדינו ת הכפופו ת לה. ״ לונדו ן 1817 .

621

מתהלי ד ש ל הצבר־ההי ז

בשיעו ר ש ל 6 מיליוני ם לי״ ש ! בי ן 1769 ד 1770 חולל ו האנגלי ם בדר ך מלאכותי ת
רע ב בהודו , בקנות ם א ת כ ל האור ז שבמדינ ה ובסרב ם לחזו ר ולמכר ו — בלת י א ם
במחירי ם מופלגים 243 .

מובן , שההתנהגו ת האיומ ה ביות ר כלפ י הילידי ם נוהג ת היתד , באות ם מטעים ,
שנועד ו לסחר־היצוא . כגו ן בהוד ו המערבית , וכ ן בארצו ת העשירו ת וצפופות ־
האוכלוסין , כגו ן מקסיק ו והוד ו המזרחית , שניתנ ו לבז־ולרצח . א ך אופי ו הנוצר י
ש ל ההצב ר הראשונ י ל א נסתל ף ג ם במושבו ת ממש . הפוריטאני ם באנגליזדהחדש ה —
אות ם וירטואוזי ם מיושבי־דע ת ש ל הפרוטסטאנטיו ת — קבע ו בהחלטו ת ש ל אסיפת ם
[ע 1 < 11 מ 886 .ןג] : בשנ ת 1703 — פר ם ש ל 40 לי״ ש לכ ל קרקפ ת אינדיאני ת א ו לב ל
שבו י מאדומי־העו ר ; בשנ ת 1720 — פר ם ש ל 100 לי״ ש לכ ל קרקפ ת ; בשנ ת 1744 ,
לאח ר שמפרץ־מאסאצ׳וזט ס הכרי ז ע ל שב ט אח ד כע ל מורדים , נקבע ו פרסי ם אל ה :
בע ד קרקפ ת ש ל גב ר ב ן 12 שני ם ומעל ה — 100 לי״ ש בשער־הכס ף החדש ; בע ד
שבויי ם גברי ם 105 לי״ ש ; בע ד נשי ם וילדי ם שבויי ם 55 לי״ ש ; בע ד קרקפו ת ש ל
נשי ם וילדי ם — 50 לי״ ש ! כמ ה עשרות־שני ם לאחר־מכ ן נתנקמ ה אות ה שיטת *
המושבו ת בצאצאיה ם ש ל הןתיקיך" • [ 8 ־ 1161 * 3 ? 1 מ 11£1-1 ע ] החסודים , שבינתיי ם נעש ו
א ף ה ם מורדים־במלכות . בהסתת ם ש ל האנגלי ם — הסת ת דברי ם והסת ת שלמוני ם —
נערפ ו ראשיה ם בגרזני ם [ 1 ) 6 ^ 01113113 *] . הפארלאמנ ט הבריט י הכריז , כ י שיסו י
כלבי ם טורפי ם ופשיט ת עו ר הקרקפ ת ה ם "אמצעים , שהפקיד ו בידי ו אלוהי ם והטבע" .

שיטת^מושבו ת הבשיל ה — מעשה־חממ ה — א ת המסח ר ותנועת־האניות .
"חברות־מונופוליה "(ביטוי ו ש ל לותר ) שימש ו מנופי ם כבירי ם לריכוז־ההון . המושב ה
הבטיח ה למאנופאקטורו ת הצומחות־ועולו ת שו ק להפצ ה וכ ן הצבר , שנתגב ר עו ד
על־יד י המונופולי ן ע ל שו ק זה , האוצר , שנתפ ס מחו ץ לתחומ י אירופ ה במעשי־שו ד
ממש , בשיעבוד , בגזל־וברצח , חזר־וזר ם לארץ־ ד,מטרופולי ן ונתגלג ל כא ן בהון .
הולאנד ׳ ז ו שהית ה ראשונ ה לפיתו ח מל א ש ל שיטודהמושבות , עמד ה כב ר בשנ ת
1649 בגקודת־המוק ד ש ל עוז ה המסחרי . הי א "הית ה מחזקת , כמע ט יחידה , במסח ר
ש ל הוד ו המזרחי ת ובתחבור ה שבי ן מערב ה הדרומ י ש ל אירופ ה ובי ן מזרח ה הצפוני .
במפעלי־הדי ג שלה , בעסקי־הים , במאנופאקטורו ת — עלת ה ע ל כ ל אר ץ אחרת .
ההונו ת ש ל רפובליק ה ז ו אפש ר והי ו מכריעי ם יות ר מהונ ה ש ל כ ל שא ר אירופ ה
כולה. ״ גילי ד שוכ ח להוסיף : המוני־הע ם בהולאנ ד כב ר בשנ ת 1648 הי ו מפורכי ם
יותר , מדולדלי ם ומשועבדי ם באכזריו ת יתיר ה משהי ו ההמוני ם בכ ל שא ר אירופ ה כולה .

בימינ ו ריבונו ת תעשייתי ת גורר ת אחרי ה ריבונו ת מסחרית , כנג ד זה , בתקופת *
המאנופאקטורה־ממ ש הריבונו ת המסחרי ת הי א המקנ ה שלטו ן עליו ן בתעשייה , מכא ן
החשיבו ת המכריעה־ביותר , שנועד ה לשיט ה הקולוניאלי ת בימי ם ההם . הנ ה "אל־הנכר" ,
שעל ה ע ל הדוכ ן וניצ ב לי ד האלילי ם הישני ם ש ל אירופה , ובוק ר לא־עבו ת אח ד
השלי ך א ת כול ם בהדיפה־בעיט ה אח ת וזרק ם לאשפתות . הו א הכרי ז : עשיית *
תחי ם — ז ו תכלית ה האחרונ ה והיחיד ה ש ל האנושות .

243 באיפרבי ה אח ת בלבד , באוריסה , מת ו בשנ ת 1866 יות ר ממיליו ן הודי ם ברעב . ואף *
על־פי־כ ן חי ו שוקדי ם להעשי ר א ת קופת־המדינ ה בהוד ו על־יד י המחירי ם ש ל אמצעי־המחיה ,
שהי ו מוכרי ם לרעבים .

622

24 . ההצב ר המתקר א ראשונ י

השיט ה ש ל האשרא י הציבור י — בלומר , ש ל חובות־המדינ ה — שא ת מקורותי ה
אנ ו מגלי ם בגנוא ה ובוונצי ה עו ד בימי־הביניים , כבש ה א ת אירופ ה בול ה בתקופ ת
המאנופאקטורה . שיטת־המושבו ת ע ל סחר־הימי ם ומלחמוודהמסח ר של ה שימש ה
לה , לשיטת־האשראי , ביודגידול . וכ ך קנת ה שבית ה תחיל ה בהולאנד . חובדהמדינה ,
כלומר , ההפקע ה מטע ם המדינ ה — א ם מדינת־עריצים , א ו מדינ ה קונסטיטוציוני ת
א ו רפובליק ה — טוב ע א ת חותמ ו ע ל התקופ ה הקאפיטאליסטית . אות ו חל ק יחיד י
ש ל מד . שמתקר א עוש ר האומה , שעוב ר באמ ת לקניינ ם הכול ל ש ל העמי ם
המודרניים , — הו א חו ב המדינ ה שלהם 243 *• . מכא ן אות ה משנ ה מודרנית , עקיב ה
לחלוטין , כ י אומ ה מתעשר ת יות ר ויותר , ככ ל שהי א שוקע ת יות ר בחובות . האשרא י
הציבור י נעש ה ל״אנ י מאמין " ש ל ההון . ומשק ם העניי ן ש ל השתקעו ת המדינ ה
בחובות , הר י כ ל סטי ת מ ן האמונ ה בחוב־המדינ ה תופס ת עכשי ו א ת מקומ ה ש ל
כפירודבעיק ר — עביר ה שאי ן ל ה כפרה .

החו ב הציבור י נהפ ך לאח ד המנופי ם הנמרצי ם ביות ר ש ל ההצב ר הראשוני .
כאיל ו במטה־קסמי ם מעני ק הו א כו ח פרי ה לממו ן הלא־פרודוקטיב י ובכ ך הו א הופ ך
אות ו להון , בל א שהממו ן יצטר ך לש ם כ ך להיו ת צפו י לטירד ה ולסכנה , הקשורו ת
קש ר בלת י נפר ד בכ ל השקע ה תעשייתית , ואפיל ו בהשקעת־נשך . בעלי־החו ב
המלוי ם למדינ ה אינ ם נותני ם בעצ ם בלום , שכ ן סכו ם המילנ ה נהפ ך לאגרות־הו ב
ציבוריו ת שאפש ר להעבירדלסוח ד על־נקלה , והלל ו משמשו ת בידיה ם ש ל המלוי ם
ממ ש באיל ו הי ו ממו ן במזומ ן באות ו סכום . אול ם א ם ג ם נסי ח א ת הדע ת מכך ,
שבדר ך ז ו נוצ ר מעמ ד ש ל בעלי־רגט ה הולכי־בט ל ; מ ן העוש ר שנוצ ר מיגידדובי ה
ביד י אישי־הפינאגסים , והמשמשי ם מתווכי ם בי ן הממשל ה והאומ ה ; וכ ן מ ן העוש ר
ש ל חוכרי־המסים , הסוחרים , החרשתני ם הפרטיים , שחל ק הגו ן מכ ל מילג ה ש ל
המדינ ה מבי א לה ם ברכ ה ש ל הון־מ ן הנופ ל מ ן השמי ם — הר י חו ב המדינ ה הבי א
לעול ם א ת חברו ת המניות , א ת המסח ר בניירוודער ך עוברים־לסוח ר מכ ל הסוגים ,
א ת הספסרוודבמהירי ם [ 101:326 ^ ] , בקיצו ר א ת משח ק הבורס ה וא ת הבנקוקראטי ה
המודרנית .

הבנקי ם הגדולי ם שנתקשט ו בעיטורי־שמו ת לאומיים , ל א הי ו מתחיל ת בריאת ם
אל א הברו ת ש ל ספסרי ם פרטיים , שנתייצב ו לצ ד הממשלות , ותודו ת לזכויות־הית ר
שקיבל ו הי ה ביד ן לית ן לה ן מפרעו ת ש ל ממון . ולפיכ ך אי ן ל ך אמת־מיד ה נכונה ־
יות ר בשבי ל ההצב ר ש ל חוב־המדינ ה מ ן העליי ה המתמד ת ש ל המניו ת באות ם
בנקים , שהתפתחות ם המלא ה מתחיל ה ע ם יסו ד הבנ ק ש ל אנגלי ה ( 1694 ) . הבנ ק
ש ל אנגלי ה התחי ל א ת פעולת ו בכך , שהי ה מלוו ה א ת ממונ ו לממשל ה ברבי ת ש ל
8% ; ברבזמ ן ייפ ה הפארלאמנ ט א ת כוח ו לטבו ע מהו ן ז ה מטבעות־ממו ן תו ך
שהבנ ק הי ה מלוו ה שו ב לציבו ר אות ו הו ן בצור ת שטרי־ממון . ניתנ ה ל ו הרשו ת
לעשו ת בשטרי־ממו ן אל ה דיסקונט ו לשטרות , לית ן מילוו ת ע ל סחורו ת ולרכו ש
בה ם מתכו ת יקרות . ל א עבר ו ימי ם מרובי ם ושטרי־ממו ן אלה , שהותקנ ו ביד י

243 א ו י ל י א ם ק ו ב ט מעיר , כ י באנגלי ה כ ל המוסדו ת הציבוריי ם מכוני ם
״מלכותיים״ ; כפיצו י לכ ד את ה מוצא : חו ב ״לאומי ״ (; 1 ( 161 ) 1131:101131 ) .

623

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

הפנ ק עצמו , נהפכ ו לשמ ש המטבע , ב ה השתמ ש הבנ ק ש ל אנגלי ה למת ן
מילו 1 ת למדינ ה ולתשלו ם הרבי ת בע ד החו ב הציבור י ע ל חשבו ן המדינה . ול א
ד י בכך , שהי ה נות ן בי ד אח ת כד י לחזור־ולקב ל יות ר בי ד"השניי ה < ג ם
פשע ה שהי ה מקבל , נשא ר עולמי ת המלוו ה ש ל האומ ה ע ד הפרוט ה האחרונ ה
שנת ן לה . מעט־מע ט נהפ ך לכלי־קיבו ל — שאי־אפש ר בלעדי ו — בשבי ל אוצרות ־
המתכ ת ש ל המדינ ה ולמרכז־המשיכ ה ש ל כ ל האשרא י המסחרי . באות ו זמן , שפסק ו
באנגלי ה לדו ן א ת המכשפו ת לשריפה , התחיל ו לדו ן לתליי ה א ת זייפנ י שטרות ־
הממון . מ ה רוש ם נתעור ר בלב ם של־בני־הדור , משהופיע ה פתאו ם אות ה תרבו ת
ש ל בנקוקראטים , בעלי־ממונות , בעלי־רנטה , סרסורים , ספסרי־מניות , וזאבי ־
בורס ה — ע ל כ ך מעידי ם החיבורי ם ש ל אות ם ימים , כגו ן חיבורי ו ש ל ב .
בולינגברוקס״־נ .

יח ד ע ם חובות־המדינ ה באה־לעול ם שיט ת אשרא י בינלאומי , המסתי ר תכופו ת
א ת אח ד המקורו ת ש ל ההצבר־הראשונ י אצ ל ע ם ז ה א ו אחר . תועבותי ה ש ל שיטת ־
הגז ל הוונציאנית , למשל , שימש ו בסי ם מוצנ ע כז ה בשבי ל העוש ר הקאפיטאליסט י
ש ל הולאנד , אש ר וונצי ה ע ם ירידת ה הית ה מלוו ה ל ה סכומי־ממו ן גדולים . כיוצא ־
בכ ך היח ס שבי ן הולאנ ד ואנגליה . כב ר בתחיל ת המא ה ה־ 18 נדחק ו בהרב ה המאנו ־
פאקטורו ת שבהולאנד , ואר ץ ז ו פסק ה להיו ת אומ ה שלט ת במסח ר ובתעשייה . ולפיכ ך :
אח ד העסקי ם העיקריי ם ש ל הולאנ ד בשני ם ■ 1701 — 1776 הו א — מת ן מילוו ת ש ל
הונו ת עצומים , ביחו ד לאנגליה , המתחר ה הכבי ר שלה . כיוצא־בכ ך אמורי ם הדברי ם
עכשי ו לגב י אנגלי ה וארצות־הברית . ל א הו ן אחד , שמופי ע היו ם בארצות־הברי ת
לל א תעודת־לידה , אינ ו אל א דם־ילדי ם שר ק אתמו ל באנגלי ה נהפך־להון .
■־■ ־ הואי ל וחוב־ ר,מדינ ה מוצ א סעד־וערוב ה לעצמ ו בהכנסות־המדינה , שמתוכ ן י ש
לשל ם א ת הרבי ת השנתי ת וא ת כ ל שא ר הפרעונות , שו ב נעשת ה שיטת־המסי ם
המודרני ת השלמת־הכר ח לשיט ה ש ל מילו 1 ת־האומה . המילו 1 ת נותנו ת ל ה לממשל ה
א ת האפשרו ת לכסו ת הוצאו ת היוצאוודמן־הכלל , בל א שמשלם־המסי ם ירגי ש בכ ך
מיד , א ך סופ ן ש ל מילוו ת אל ה שיחייב ו עליי ת המסים . מצ ד השני , הר י העלאת ־
המסים , הנגרמ ת על־יד י הצטברות ן ש ל מילוות , שהמדינ ה נתחייב ה עליה ן בז ה אח ר
זה ; כופ ה א ת הממשל ה להטי ל ע ל עצמ ה בכ ל פע ם מילוו ת חדשות , ע ם כ ל הוצא ה
יוצאת־מן־הכלל . מכאן , שהפיסקאליו ת המודרנית , שציר־הסיבו ב של ה משמש ת
הטל ת מסי ם ע ל אמצעי־המחי ה ההכרחיי ם ביות ר (כלומר , משמש ת התייקרות ם
ש ל אלה ) — הי א עצמ ה נושא ת בחוב ה א ת הנב ט להתקדמות־מתמד ת אוטומאטית .
הטלודמסי ם ית ר ע ל המיד ה אינ ה מאור ע ארעי , אל א — עיק ר גדו ל הוא . ועל־כ ן
עמ ד בהולאנד , שכא ן נתחדש ה שיט ה ז ו תחילה , הפאטריו ט הגדו ל דה־וי ט וגמ ר א ת
ההל ל עלי ה ב״כללים ״ [ 113 x 11118 ] של ו כע ל השיט ה המעול ה ביותר , כד י לעשו ת
א ת הפועל־השכי ר צייתן , חסכני , חרוץ , ו...עמום־עבוד ה למעל ה מ ן המידה . ואול ם
אות ה השפע ה הרסני ת שהי א משפיע ה ע ל מצב ם ש ל הפועלים־השכירים , מעניינ ת

243 ב ״איל ו הי ו הטאטארי ם מציפי ם א ת אירופ ה כיו ם — הי ה קש ה להסבי ר להם , מ ה
משמ ע אצלנו : ,איש־הממון׳. ״ מונטסקייה : ״רו ח החוקים״ , כר ך ד / עם ׳ 33 , הוצאו ז
לונדו ן 1767 .

624

24 . י המצב ר המתקר א ראשונ י

אותנ ו כא ן פחו ת מ ן התוצאו ת האחרו ת שהי א מחייב ת אותן : מנישו ל בזר 1 ע ש ל
האיכר , ש ל בעל־המלאכ ה — בקיצור , ש ל המעמד־הבינוג י הזעי ר ע ל כ ל חלקיו .
בעניי ן ז ה אי ן חילוקי־דעות , אפיל ו ל א בקר ב הכלכלני ם הבורגנים . השפעת ה
הנשלני ת ש ל שיט ה ז ו — ניתנ ה ל ה עו ד תוספת־חיזו ק על־יד י שיט ת מכסי־המג ן
[שיט ת הפרוטקצלניזם] , שהי א אח ד מחלקי ה האינטגראליים .

תפקי ד ר ב זה , שממלאי ם החו ב הציבורי , ובהתא ם לכ ך השיט ה הפיסקאלית ,
בהפיכ ת העוש ר להו ן [קאפיטאליזאציה ] ובנישול ם ש ל ההמוני ם — הבי א כמ ה וכמ ה
מ ן המחברים , כגו ן ק 1 בט , דאבלדי י ואחרים , ליד י כ ך שרא ו בעובד ה זו , ובטעות ,
א ת הסיב ה העיקרי ת למצוקת ם ש ל העמי ם המודרניים .

שיט ת מכסי־המג ן שימש ה אמצע י מלאכותי : כד י לייצ ר יצרניס־חרשתנינו ,
לנש ל פועלי ם עצמאיים , להטך־להו ן א ת אמצעי־הייצו ר ואמצעי־המזזי ה ש ל האומה ,
לקצ ר בכו ח א ת זמ ן המעב ר מאופן־הייצו ר הישן־נוש ן א ל אופן־הייצו ר המודרני .
המדינו ת באירופ ה התנגח ו ביניה ן ע ל זכו ת האמצא ה הזאת , ומשנעשת ה כלי־שר ת
ביד י עושי־הרנחים , שו ב ל א הסתפק ו בהטל ת קנסו ת לתכלי ת ז ו ע ל עמם־הם :
בעקיפי ן על־יד י מכסי־מג ן ובמישרי ן על־יד י פרסים־ליצוא , וכד . עמד ו ועקרדבכו ח
כ ל .תעשיי ה בארצו ת השכנו ת הכפופו ת להן , כגו ן המאנופאקטורה־לצמ ר האירי ת
שנעקר ה ביד י אנגליה . תהלי ך ז ה . ניתנ ה ל ו יתר־פשטו ת ביבש ת אירופה , אחר י
הדוגמ ה ש ל קולבר . ההו ן הראשונ י ש ל התעשיית ן זור ם כא ן קצת ו מתו ך אוצר ־
המדינ ה במישרין . ״מפנ י מד. ״ — קור א מיראב ו — "מפנ י מ ה י ש להפלי ג מהל ך ר ב
כ ל כ ך כד י לחפ ש א ת סיבודהזוה ר במאנופאקטור ה ש ל סאכסוניה , — לפנ י.מלחמת ־
שבע־השגי ם ז 180 מיליוני ם ש ל חובות־המדינה ״ , 44 ־

. שיט ה קולוניאלית , חובוודמדינה , עומס־מסים , מכסי־מגן , מלחמות־סחר , וכ ד —
אל ה גידולי ה ש ל תקופת־המאנופאקטורה־ממש , גאים־ותופחי ם בשיעור י ענ ק בתקופ ת
ילדות ה ש ל התעשיי ה הגדולה , כד י לחוג ג א ת לידת ה ש ל ז ו ב א גזל־הילדי ם הכביר ,
מעש ה הורדום . כצ י המלכות י כ ן בתי־החרוש ת מגייסי ם א ת טירוניה ם על־יד י לח ץ
ש ל נוגשים . ויהא , ■שס ר פ . מ . איד ן שבע־תענוגו ת הו א מתועבו ת הנישו ל ש ל
הע ם הכפר י מע ל אדמתו , מא ז השלי ש האחרו ן ש ל המא ה ה־ 15 וע ד לימירהוא ,
היינו , ע ד סופ ה ש ל המא ה ה־ 18 ! ויהא , שהו א גומ ר א ת ההלל , תו ך סיפו ק עצמי ,
ע ל תהלי ך זה , שהו א "הכרחי " כד י לקיי ם א ת החקלאו ת הקאפיטאליסטי ת וא ת "היח ס
האמית י ש ל אדמת־ני ר ואדמת־מדעה" ; — כנג ד ז ה אי ן הו א מגל ה אות ה השג ה
כלכלית , כד י לעמו ד ע ל ההכר ח ש ל גזל־ילדי ם ועבדווז־ילדי ם לש ם הפיכ ת מפעל ־
המאנופאקטור ה למפעל־התעשיי ה ולש ם קיו ם היח ס האמית י ש ל הו ן וכוח־עבודה .
הו א אומר : ״אפש ר ומ ן הראו י הו א שהציבו ר ית ן א ת דעת ו ע ל השאל ה : מאנ ר
פאקטור ה כל־שהיא , הדורש ת לש ם הנהל ת עסקי ה בהצלחה , שיהפכ ו ע ל פיה ם צריפי ם
ובתי־עבוד ה כד י למצו א ילדי ם מסכנים ? הדורש ת שהלל ו יהי ו מועסקי ם במשמרו ת

244 - 0131111 ;} 6613 ' 1 16 ) 63086 13 1010 81 ' 61161 י 1161 : ) • 31161 1101 |) י 0111 < 1 "

16 ) 011111008 : 1 ^ 10 ע- 1 , 6 ; 031 ן ) : 06111 ! 6 ־ 1 ־ £061 13 : 363111 £36{;01 , 161■ (16 13 83X6
״! 3108 ־ 661 ־ 800 168 ע 3 ע £31468 08 ^ 161 ) מ י ר א ב ו : "ע ל ממלכ ת פרוסיה. " כר ך
ד / עט ׳ 101 .

חתאפיטא ל 40

625

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

ברוב ו הגדו ל ש ל הליל ה ושתה א נגזל ת מה ם אות ה מנוח ה שהי א אמנ ם צור ך לכל ,
א ך הכר ח גדו ל ב ה בשבי ל הצעירי ם * והדורש ת שהמוגי ם משנ י המינים , בנ י גילי ם
שוני ם ובעל י נטיו ת שונות ׳ יהי ו מכונסי ם יח ד בצור ה כזא ת שהשפע ת הדוגמ ה אינ ה
יכול ה אל א להבי א ליד י פריצו ת ושחיתות־המידו ת ! — כלו ם תוסי ף מאנופאקטור ה
כז ו לשיעו ר האוש ר ש ל היחי ד וש ל האומ ה ד׳ 245 "במחוזו ת דרבי׳שייר , נוטינגהמשיי ר
וביחו ד בלאנקשייר ״ — אומ ר פי ל ד ן — "מנגנון־המכונו ת שהומצ א לפנ י זמ ן
קצר , ב א ליד י שימו ש בבתי־חרוש ת גדולים , שהוקמ ו ע ל חופ י נהרות , שזרמיה ם
יכולי ם להני ע א ת גלג ל המיס . פתאו ם נדרש ו במקומו ת האל ה הרחוקי ם מ ן הערי ם
אלפ י ידיי ם ! וביחו ד לאנקשייר , שע ד א ז היתד . דליל ת אוכלוסי ן באופן־יחס י ואדמת ה
היתד . בלת י פורייה , זקוק ה היתד . קוד ם כ ל לאוכלוסייה . ומכינ ן שבמיד ה מרוב ה
ביות ר לאין־השנא ה נדרש ו האצבעו ת הזעירו ת והזריזו ת ש ל ילדי ם קטנים , הר י
צמ ח תל ה מי ד המנה ג לספ ק שוליות(! ) מתו ך בתי־העבוד ה השוני ם ש ל הקהילו ת
נ 1£11011863 -! ¥0 ! 311811 <* ] בלונדון , בבירמינגהא ם ובמקומו ת אחרים . וכ ך נשלח ו
לצפו ן כמ ה וכמ ה אלפי ם ש ל אות ן בריו ת קטנו ת וחסרות־ישע , מגי ל 7 וע ד 13 א ו 14
שנים . המנה ג המקוב ל היה ׳ שהבעלי ם (כלומר , גונב י הילדים ) חייבי ם הי ו להלבי ש
א ת שוליותיהם , לכלכל ם ולעזכג ם ב״בית־שוליות" , סמו ך לבית־החרושת . משגיחי ם
התמד ו עליה ם להשגי ח ע ל העבודה ! והי ה ז ה מעניינ ם להעבי ד א ת הילדי ם ע ד
קצ ה יכולתם , שכ ן שכר ם [ש ל המשגיחים] , עמ ד בפרופורצי ה א ל כמו ת העבוד ה
שיכל ו להוציא . כמוב ן שהתוצא ה היתד , : אכזריות. ״ בהרב ה מחוזו ת תעשייתיי ם —
וחוששני , כ י ביחו ד גבר ה אשמת ו ש ל אות ו מחו ז שאנ י משתיי ך אלי ו [לאנקשייר ! —
בוצע ו מעשי־אכזריות ׳ קורעי 'ל ב עד־מאו ד כלפ י אות ם בריות , נעלבי ם ואינ ם עולבים ,
בודדי ם וגלמודים , שהופקד ו לפיקוח ם ש ל אדונ י התעשייה . על־יד י עבוד ה מופרז ת
דחפ ו אות ם א ל עבר י התהו ם ש ל המוות" . הלק ו אות ם בשוטים , אסר ו אות ם בכבלים ,
ועינ ו אות ם לפ י שיטו ת משוכללו ת ביות ר ש ל אכזריו ת ! ".בכמ ה מקרי ם הי ו מרעיבי ם
אות ם ע ד כד י כיחו ש עצמו ת בעו ד שהביאו ם בשוטי ם לעבודה ! ...ובכמ ה מקרים.. .
אפיל ו הביא ו אות ם ע ד ליד י איבו ד עצמ ם לדעת.. . העמקי ם היפי ם ו ד,רומאנטיי ם ש ל
דרבישייר , נוטינגהמשיי ר ולאנקשייר , המוצנעי ם מעי ן הבריות , נהפכ ו למקומות ־
שממ ה קודרי ם ש ל עינויי ם וש ל מעש י רצ ח ל א מעטים(!) . דימחי ם ש ל מפעל י
המאנופאקטור ה הי ו עצומי ם ! א ך ז ה עו ד הגבי ר א ת תיאבונם.. . ה ם התחיל ו להשתמ ש
בנוה ג המתקר א "עבודודלילה" , כלומר , לאח ר שהי ו מייגעי ם קבוצ ה אח ת ש ל ידיי ם
על־יד י עבוד ה ביום , הכינ ו לעצמ ם קבוצ ה אחר ת מוכנ ה לעבו ד במש ך הלילה !
קבוצת־היו ם הלכ ה לישו ן באות ן המיטות , שז ה עכשי ו פרש ה מה ם קבוצת־הלילה ,
וחוזר־חלילה : קבוצודהליל ה נכנס ה לתו ך המיטות , שקבוצת־היו ם עזב ה אות ן
בבוקר . והי ה הדב ר למסור ת מקובל ת בלאנקשייר , שהמיטו ת ל א נתקרר ו לעולם" 248 .

245 אידן : ״מצב ם ש ל העניים״ , כר ך ב׳ , פר ק ראשון , עט ׳ [ 420 ] , 421 [ 422 ] .

246 ג ׳ ו ן פ י ל ד ן : ״קלילת ה ש ל שיט ת בתי־החרושח״ , עמ ׳ 5 , 6 . ע ל השערוריו ת
הראשונו ת שבשיט ת בתי־החרוש ת השוו ה : ד ״ ר א י י ק י ן ( 1795 ) "תיאו ר האר ץ בסביב ת
מאנצ׳סטר , בקוט ר ש ל 30 ע ד 40 מילין* , עט , 219 ! וכ ן ג ׳ י ם ב ו ר ן : "חקיר ה ע ל חובו ת
האדם״ , 1795 , כר ך ב / — משבא ה מכונת־הקיטו ר ועקר ה א ת בתי־החרוש ת מאצ ל מפלי־המי ם

626

24 . ההצב ר המתקר א ראשונ י

ע ם התפתחות ו ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י בתקופ ת המאנופאקטור ח קיפח ה
דעת־הקה ל באירופ ה א ת השארי ת האחרונ ה ש ל רגש־בוש ה ומצפון . האומו ת התפאר ו
תו ך ציניו ת גלוי ה בכ ל תועבה , ששימש ה אמצע י להצב ר הון . יעיי ן אדם , למשל ,
בספ ר הנאיב י "דבר י ימ י המסחר " ש ל האי ש המכוב ד א . א נ ד רסן . כא ן מכריזי ם
בתרוע ה ע ל היש ג נפל א ז ה ש ל חכמודהמדיניו ת האנגלית , שהנ ה בשלו ם אוטרכ ט
הוציא ה אנגלי ה מיד י הספרדי ם א ת זכות־היתרון , לפ י החוז ה ש ל אסינטו , שרשאי ת
הי א.לעסו ק בסח ר העבדיכרהכושים , ג ם בי ן אפריק ה ואמריק ה הספרדית , ז ה מסח ר
שע ד כא ן ל א עסק ה ב ו אל א בי ן אפריק ה והודו־המערבי ת ש ל אנגליה . אנגלי ה קיבל ה
א ת הזכו ת להשבי ר לאמריק ה הספרדי ת בכ ל שנ ה 4800 כושי ם ע ד שנ ת 1743 . בכ ך
ביתנ ה ברבזמ ן כסות־עיניי ם רשמי ת לעס ק ההברח ה הבריטי . ליוורפו ל עלת ה לגדול ה
ע ל הבסי ס ש ל סחר־העבדים . אות ו מסח ר הו א המתו ד ש ל ז ו להצב ר הראשוני . וע ד
היו ם נשאר ה ״הנכבדות ״ ש ל ליוורפו ל בחזק ת פינדא ר ש ל סחר־העבדי ם — השוו ה
א ת חיבור ו ( 1795 ) ש ל הד״ ר אייקין , שקטעי ם הימנ ו הבאנ ו למעל ה — "ז ה שהתאי ם
לאות ו רו ח ש ל העפל ה מעיזה , שהיתר . אופייני ת בשבי ל סחר ה ש ל ליוורפו ל והביא ה
אות ה מה ר למצ ב הגיאו ת ש ל עכשיו ! הספיק ה תעסוק ה רב ה לספני ם ולמלחים ,
והגביר ה א ת הביקו ש למאנופאקטורו ת באר ץ הזאת. " ליוורפו ל העסיקה : בשנ ת
1730 . — 15 אניו ת בסחר־עבדים ! בשנ ת 1751 : 53 אניות ! בשנ ת 1760 : 74 ! בשנ ת
1770 : 96 אניו ת ! ובשנ ת 1792 — 132 אניות .

תעשיית־הכותנה , משהכניס ה לתו ך אנגלי ה א ת עבדות־הילדים , נתנ ה ג ם א ת
הדחיפ ה להפו ך א ת משק־העבדו ת הפאטריארכאלי , א ם בהרב ה וא ם בפחות , ש ל
ארצות־הברי ת לשיטת־ניצו ל מסחרית . ובדר ך כל ל העבדות־שבכיסו י ש ל הפועלים ־
השכירי ם באירופ ה זקוק ה היתה , כהדו ם לרגליה , לעבדות־גלוי ה ממ ש [ 386 ע 11 ע 83118 ]
בעול ם החדש 247 .

; 6131 36 1110118 ; 11 ! 3 ?[עמ ל ר ב כ ל כ ך דרו ש היה] , כד י להולי ד א ת "זזוקי־הטב ע

הכפריי ם ושתל ה אות ם בתו ך הערי ם — הר י אות ו עושזדרןחי ם "שש־לפרישות " מצ א עת ה
א ת חומר־הילדי ם מוכ ן לפניו , בל א שיצטר ך לאספקת־עבדי ם מתו ך בתי־העניי ם בדר ך ש ל
אלימות . — משהכני ם ס ר ד . פי ל (אבי ו ש ל "המיניסט ר בע ל דעו ת המתקבלו ת ע ל
הדעת״) , בשנ ת 1815 , א ת הצעת־ההו ק להגנ ת הילדי ם — הצהי ר פ . הו ד נ ר (המאו ר [ 111111611 ]
בנעדודלמטילי־הזה ב וידידו , ידיד־נפש , ש ל ריקארדו ) בנאומ ו בבי ת התחתו ן לאמו ר : "ידו ע
ברבים , שיח ד ע ם חפצי ו ש ל פושט־רג ל הוצע ה למכיר ה פומבית , והוכרז ה ברבי ם כחל ק מ ן
הרכו ש — כנופיה , א ם מות ר ל י לומ ר כך , ש ל ילדי ם כאלה . דוגמ ה ש ל אכזריו ת יתיר ה
הובא ה שנתיי ם קודם־לכ ן ( 1813 ) לפנ י בית־הדי ן העליו ן [ 8611011 [ 8 י£מ 1£1 ] ; כמ ה מאות ם
הנערי ם נמסר ו כשוליו ת על־יד י קהיל ה לחרשת ן אחד , הל ה העביר ם לחרשת ן אחר ׳ ע ד
שכמ ה אנשי ם גומלי־יחס ד מצא ו אות ם במצ ב ש ל רעבו ן נווחל ט ( 6 1:31111116 ; 801111 נ 31 ) .
מקר ה אחר ׳ מבהי ל עו ד יותר , הגי ע לידיעת י בע ת שהיית י חב ר ש ל ועד ה (פארלאמנטארית).. .
כ י לפנ י שני ם ל א מרובו ת נעש ה הסכ ם בי ן קהיל ה בלונדו ן וחרשת ן בלאגקשייר , והותנ ה ב ו
בפירוש , כ י ע ל כ ל עשרי ם ילדי ם בריאי ם צרי ך לקב ל ג ם אח ד חסר־דעה. "

247 בשנ ת 1790 חל ו ע ל בן־חורי ן אחד : בהודו־המערבי ת אש ר לאנגלי ה — 10 עבדים !
בהודו־המערבי ת אש ר לצרפ ת — 14 עבדי ם ! בהודדהמערבי ת אש ר להולאנ ד — 23 עבדים .
( ה נ ר י ב ר א ו ה א ם : "חקיר ה בדב ר המדיניו ת הקולוניאלי ת ש ל מעצמות־אירופה" ,
אדינבור ג 1803 , כר ד ב׳ , עמ ׳ 74 . )

6 27

התהלי ך ש ל הצבד־ההו ן

הנצחיים " ש ל אופך־הייצו ר הקאפיטאליסט י < להגשי ם א ת תד׳ליך־ההפרד ה ב ץ
הפועלי ם ותנאי-העבוד ה < להפו ך בקוט ב האח ד א ת אמצ*יי~ד.ייצו ר ואמצעי־המחי ה
החברתיי ם להון , ובקוט ב השנ י להפו ך א ת המוני־הע ם *לפועלים ־ שכירי ם — "לעניי ם
עובדים " חפשים , ז ו תוצא ה מלאכותי ת ש ל ההיסטורי ה המודרנית 248 . א ם הנזנזון ,
לפ י דבר י א וג י י ה , "בא־לעול ם וכתמיידמי ם טבעיי ם ע ל לחי ו האחת" 249 , הר י
ההו ן סדלעול ם שות ת ד ם וזוהמ ה מכ ל תאיו , מכ ף רגל ו וע ד ראשו 250 .

7 , המגמ ה ההיסטורי ת ש ל ההצפ ר הל!אפיפאליפט י

ובכן , מה ו ההצב ר הראשונ י ש ל ההון , כלומר , מה י התהוות ו ההיסטורי ת ל
כ ל שאות ו הצב ר איב ו הפיכ ה ישיר ה ש ל עבדי ם וצמיתי ם לפועליבדשכירים , כלומר ,
שינוי־צור ה בלב ד — הר י משמעות ו ר ק : נישול ם ש ל המייצרי ם הישירים , כלומר ,
התפוררות ו ש ל הקניי ן הפרט י המיוס ד ע ל עבוד ה עצמית .

248 הביטו י "העניי ם העובדיס " ["תססג ן £ג 11 ־ 0111 נ 131 " ] מצו י בחוקי ם האנגלי ם מאות ו
רגע , שמעמ ד הפועלימיהשכירי ם התחי ל מוש ך אלי ו תשומת־־לב . ה״עביי ם העובדים " מנוגדים ,
מצ ד אחד , ל״עביי ם הבטלים״[״ת 00 ע 116 >!״ ] ,לפושטי-י ד וכף , ומצ ד שנ י מנוגדי ם הי ו
לפועלים , שעדיי ן ל א הי ו עופו ת מרוטים , אל א בעלייקניי ן לאמצעי־עבוד ה משלהם . מ ן החו ק
עב ר הביטו י "עניי ם עובדים " לתו ך הכלכל ה המדינית , הח ל בקאלפפר , י , צ׳ייל ד וכ ף ע ד לא ,
סמי ת ואידן . לפ י ז ה בוא ו והוציא ו משפ ט ע ל אמונת י הכנ ה [ £01 00x1116 ( ] ש ל אות ו "תגר ~
בצביעו ת פוליטי , נבזה ״ [":נ 1£6 ז 1110 ; 03111 1031 ;( 011 ע 016 ( 3 ־ 6x601 ״] , א ד מ ונ ד
בארק , א ם הו א מכב ה א ת הביטו י "העניי ם העובדים " כ״צביעו ת פוליטי ת נבזה "
[״; 1031 03111 ; 0111 ע 31316 * 6x601 ״] . אות ו מלחך־פיבכה , שהי ה משמ ש חייליבשכ ד ש ל
האוליגארבי ה האנגלי ת ובכ ך הי ה ממל א תפקי ד ש ל רימאנטיק ן לעומ ת המהפכ ה הצרפתית ,
ממ ש כש ם שהי ה משמ ש הייל־בשכ ד ש ל המושבו ת הצפוךאמדיקניות , ע ם תחיל ת המהומו ת
באמריקה , ובכ ר הי ה ממל א תפקי ד ש ל ליברא ל לעומ ת האוליגאדכי ה האנגלי ת — הו א היה ,
ע ל עוד ו ובשרו , בורגנ י פשונדשבפשוטים . הו א אוג? ר : "חוק י המסח ר חוק י הטב ע הם , ועל -
כ ן — חוקי-אלוה. "(א , ב א ר ק : ״הרהורי ם ופרטי ם בדב ר המחסור״ , עט ׳ 31 , 32 . ) אי ן תימה ,
שהוא , בנאמנות ו לחוק י אלו ה והטבע , הי ה מוכ ר עצמ ו תמי ד בשו ק הטוב־ביות ר 1 בכתבי ו
ש ל ד . כ ו ה ן ט א ק ר — טאק ר היד . כומ ר וט 1 רי , א ך ע ם ז ה הי ה אי ש יש ר וכלכל ן מדינ י
מובה ק — מוצאי ם כאראקטריסטיק ה טוב ה מאו ד ש ל אות ו אדמוג ד באר ק בתקופת ו הליברא *
לית , בימי ם ששורדי ם היעדד־אופ י בקל ה וא ף אמונת־חסידו ת ב״הוק י המסחר" , כבימינו , חוב ה
הי א להטי ל ולחזו ר ולהטי ל או ת קלו ן במצח ם ש ל אות ם בארקים , שאינ ם נבדלי ם מ ן הבאי ם
אחריה ם אל א בדב ר אח ד — בכשרו ן !

249 מארי ה אוגייר , : ״ע ל האשרא י הציבורי ״ [פארי ס 1842 , ענ ף 265 . ]

250 "לדעת ו ש ל מחב ר סקירו ת רבע־שנתיות , בור ח ההו ן מפנ י מהומ ה ומריב ה והו א
הססני , — ודא י אמ ת לאמית ה * א ך בדר ך ז ו מעמידי ם א ת השאל ה בצור ה בלת י שלימ ה
לחלוטין . הו ן מאו ס עלי ו היעדר~ריות , א ו ריו ח מעוט־ביותר , ממ ש כש ם שהי ו אומרי ם קודם ,
שהטב ע מאוס ה עלי ו הריקנות . א ך א ם ריו ה מתאי ם י ש כאן , שו ב ההו ן חצו ף מאוד . הקצ ב
ל 1 10 אחוזים , ותוכ ל להבטי ח השקעת ו בכ ל מקו ם ; הקצ ב ׳ 20 אחוזי ם — ותעור ר התלהבו ת ;
50 אחוזי ם — העז ה וראי ת ; 100 אחוזי ם — והר י יהי ה מוכ ן לדר 1 ס־ולהר 1 ס כ ל חוק י
האנושות ? 300 אחוזי ם — ושו ב אי ן ל ך פש ע פלילי , שיהס ס ויירת ע מפניו , ואי ן ל ד סכנ ה
של א יסתכ ן בה , אפיל ו ע ד כד י אפשרו ת להבי א א ת בעלי ו לתלייה . א ם מהומ ה ומריב ה י ש
בה ן כד י להבי א ריו ה — ההו ן יעוד ד א ת שתיה ן בפרהסיה . הברהת-סהורו ת וסהר״העבדי ם
הוכיח ו וחיזק ו למד י א ת אש ר נאמ ד כאן. ״ (ס . ג / ד א נ י נ ג : "האגודו ת המקצועיו ת וכף" ,
עט ׳ 36 . )

628

24 . ההצב ר המתקר א ראשונ י

קניי ן פרט י — בניגו ד לקניי ן החברתי , הקיבוצ י — אינ ו קיי ם אל א כמקו ם
שאמצעייהעבוד ה והתנאי ם החיצוניי ם ש ל העבוד ה שייכי ם לאנשים־פרטיים . א ך
שונ ה אופי ו ש ל הקניי ן הפרט י בהתא ם לכך , א ם האנשים־הפרטיי ם האל ה נמני ם ע ל
הפועלי ם א ו ע ל הלא־פועלים . הגנני ם המרובי ם לאין־מספר , שאת ה מוצ א ב ו ע ם
ראיי ה ראשונה , אינ ם אל א משקפי ם א ת מצבי־הביניים , המצויי ם בי ן שנ י קצוו ת אלה .

קניינ ו הפרט י ש ל הפוע ל באמצעי־ייצור ו משמ ש יסו ד למפע ל הזעיר , והמפע ל
הזעי ר הו א תנאי־הכד ח להתפתחות ו ש ל הייצו ר החברת י ואישיות ו החפשי ת ש ל
הפוע ל גופו . אמנ ם קיי ם אות ו אופן־ייצו ר ג ם בתחומ י העבדות , הצמיתו ת ובשא ר
יחסי־התלות . אול ם אי ן הו א ב א ליד י פריחה , אי ן הו א מפת ח א ת כ ל מרצו , אי ן
הו א כוב ש א ת צורת ו הקלאסי ת ההולמ ת אות ו כל־צרכ ה — אל א במקו ם שהפוע ל
הו א בע ל הקניי ן הפרטי־החפש י ש ל תנאי־עבודתו , שהו א עצמ ו מביא ם ליד י פעול ה :
ביד י האיכ ר הקניי ן בניר , שאות ו הו א מעב ד ; ביד י האומ ן הקניי ן בכלי , ב ו הו א מנג ן
כאמן־וירטואוז .

הנחת־קוד ם לאופן־ייצו ר זה , שיה א קיי ם פיצו ל הקרק ע ושא ר אמצעי־הייצור .
מוצי א הו א מכל ל אפשרו ת ל א ד ק א ת ריכוז ם ש ל אלה , אל א ג ם א ת שיתוף~הפעולה ,
א ת חלוקת־העבוד ה בתו ך אות ם תהליכי־עבוד ה גופם , א ת שלטו ן החבר ה בטב ע
והסדד ו ע ל ידה , א ת ההתפתחו ת ההפשי ת ש ל כוחות־הייצו ד החברתיים . אי ן הו א
עול ה בקנה־אה ד אל א ע ם סייגי ם צרים , טבעיים־מק 1 ריים , ש ל הייצו ר וש ל החברה .
להנצי ח אות ו משמ ע — כ ך אומ ר פקיר , ובצד ק — "לגזו ר גזירת־בינוניו ת ע ל
הכל" . משהגי ע לרמ ה מסוימת , הר י הו א מבי א לעול ם א ת האמצעי ם החומריי ם
לחורבנ ו ש ל עצמו . משע ה ז ו ואיל ך רוחשי ם בחי ק החבר ה כוחו ת ויצרים , המרגישי ם
א ת עצמ ם כבולי ם ע ל ידיו . מ ן ההכר ח שייחדב , והו א נחרב . חורבנו , היינו , גלגול ם
ש ל אמצעי־הייצור , האינדיווידואליי ם והמפוצלים , באמצעי־ייצו ר מרוכזי ם ריכו ז
חברת י ; ומכא ן גלגו ל קניינ ם הננס י ש ל מרובי ם בקניי ן המשופע־הר ב ש ל מועטי ם <
וממיל א נישול ם ש ל המוני־הע ם הגדולי ם מ ן האדמ ה ומאמצעי־המחי ה ומאמצעי ־
העבוד ה — נישו ל נור א והמו ר ז ה ש ל המון־הע ם הו א המשמ ש פתיח ה להיסטורי ה
ש ל הקאפיטאל . פתיח ה ז ו כולל ת סדר ה שלימ ה ש ל מתודי־אלימות , שמה ם ל א
סקרנ ו אל א א ת אל ה המחוללי ם תקופ ה בחזק ת מתודי ם ש ל ההצב ר הראשונ י ש ל
ההון . נישול ם ש ל המייצרי ם הישירי ם מבוצ ע בואנדאליו ת לא־תדע־רחמי ם מאיו ־
כמוה , ומתו ך יצ ר התאוו ת המתועבות־ביותר , המזוהמות־ביותר , הקטנוניות־ביות ר
באר ס משטמתן . הקניין־הפרטי , פר י עמל ו ש ל בעליו , הקניי ן המבוס ס כביכו ל ע ל
התמזגות ו ש ל היחיד־העובד , הבלתי־תלוי , ע ם תנאי־עבודת ו — נדח ק על־יד י הקניין ־
הפרט י הקאפיטאליסטי , המיוס ד ע ל ניצול ה ש ל עבודת־אחרים , אב ל חפשי ת מבחינ ה
פורמאלית 261 .

משפור ר תהליך־הפיכ ה ז ה א ת החבר ה הישנ ה כל־צרכה , בעומ ק ובהיקף (
משנתגלגל ו הפועלי ם לפרולטארי ם ותנאי־עבודת ס נתגלגל ו בהון ; משעמ ד אופ ך

251 "נתוני ם אנ ו במצב , שהו א הד ש לגמרי , בשבי ל החברה.. . שואפי ם אנ ו לכך , שפי ו סו ג
ש ל קניי ן יה א נפר ד מכ ל סו ג ש ל עבודה. ״ ( ם י ס מ ו נ ד י : "עיקרי ם חדשי ם ש ל הכלכל ה
המדינית. ״ כר ך ב׳ , עט ׳ 434 . )

629

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

הייצו ר הקאפיטאליסט י ע ל רגליו־הו א — שו ב נקני ת צור ה חדש ה להחבר ה הנוספ ת
ש ל העבוד ה ולהפיכ ה הנוספ ת ש ל האדמ ה ושא ר אמצעי־הייצו ר לאמצעי־ייצו ר
מנוצלי ם ניצו ל חברתי , כלומר , ל א מצעי ־ ייצו ר שיתופיים , וממיל א ניתנ ת צור ה הדש ה
לנישו ל הנוס ף ש ל בעל י הקניין־הפרטי . מעת ה ל א הפוע ל העוב ד במשקדשל ו הו א
שעומ ד לנישו ל — אל א בעל־ההו ן המנצ ל פועלי ם מרובים .

נישו ל ז ה מתגש ם על־יד י משח ק החוקי ם האימאננטיים , הטבועי ם ב ו בייצו ר
הקאפיטאליסט י גופו , על־יד י הרכו ס ש ל ההונות . כ ל אח ד מבעלי־ההו ן ק 1 ט ל בעלי ־
הו ן מרובים . י ד בי ד ע ם הרכ ז זה , א ו ע ם נישול ם ש ל בעלי־הו ן מרובי ם ביד י מועטים ,
עולים־ומתפתחי ם : הצור ה השיתופי ת ש ל תהליך־העבוד ה בקנה־מיד ה הולד־וגד ל
בתדירות, • השימו ש הטכני , שימוש־מדעת , במדע, • ניצול ה המתוכ ן ש ל האדמ ה ז
גלגול ם ש ל אמצעי־העבוד ה באמצעי־עבוד ה שאי ן להשתמ ש בה ם אל א שימו ש
משותף ? הנהג ת מידת־החסכו ן בכ ל אמצעי־הייצור , משמשתמשי ם בה ם כבאמצעי ־
ייצו ר ש ל עבוד ה מצוותת , חברתית ? שיזורם־שילוב ם ש ל כ ל העמי ם בתו ך הרש ת
ש ל השו ק העולמ י — ובכ ך מתפת ח ג ם האופ י הבינלאומ י ש ל המשט ר הקאפיטא ־
ליסטי . משפוחת־והול ך בתמידו ת מספר ם ש ל אילי־ההון , הנוטלים־בזרו ע א ת כ ל
היתרונו ת ש ל אות ו תהליך־הפיכד , ועושי ם אות ם מונופולי ן לעצמ ם — גדלה־והולכ ת
שפע ת המצוקה , הלחץ , השיעבוד , הניוון , הניצול , א ך גד ל ג ם מרי ו ש ל מעמ ד
הפועלים , הגוא ה בתמידו ת והו א מאומ ן ומאוח ד ומאורג ן על־יד י המנגנו ן ש ל תהליך ־
הייצו ר הקאפיטאליסט י עצמו . מונופולין־ההו ן נהפ ך לכבלי ם בשבי ל אופן־הייצור ,
שעל ה יופר ה יח ד עמ ו ותח ת שלטונו . הרפז ם ש ל אמצעי־הייצו ר והחברת ה ש ל
העבוד ה מגיעי ם לנקודה , שאי ן להשלי ם עו ד בינ ם לבי ן קליפת ם הקאפיטאליסטית .
קליפ ה ז ו תנופץ . בא ת שעת ו האחרונ ה ש ל הקניין־הפרט י הקאפיטאליסטי . המנשלי ם
ינושלו .

אופ ן הניכו ם הקאפיטאליסטי , הנוב ע מתו ך אופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי , משמ ע :
הקניין־הפרט י הקאפיטאליסטי , משמ ש שלילת ו הראשונ ה ש ל הקניין־הפרט י האינדי -
ווידואלי , המיוס ד ע ל עבוד ה עצמית . אול ם הייצו ר הקאפיטאליסט י מוליד , לפ י כ 1 ר ח
ש ל תהליך־טבע , א ת שליל ת עצמו . זוה י שליל ת השלילה . ז ו אינ ה מחזיר ה א ת
הקניי ן הפרט י ליושנ ו אל א מחזיר ה הי א א ת הקניי ן האינדיווידואלי , ע ל יסו ד
ההיש ג ש ל התקופ ה הקאפיטאליסטי ת : ש ל שיתוף־הפעול ה והקניי ן המשות ף באדמ ה
ובאמצטי־הייצו ר שיוצר ו ביד י העבוד ה עצמה .

מאלי ו יובן , כ י הפיכ ת הקניין־הפרט י המפוצל , המיוס ד ע ל עבוד ה עצמי ת ש ל
היחידים , לקניי ן קאפיטאליסט י — מהוו ה תהלי ך ממוש ך יותר , קש ה וחמו ר יות ר
לאין־השואד " מחפיכת ו ש ל הקניי ן הקאפיטאליסטי , שהו א מבוס ס כב ר למעש ה ע ל
מפעל־ייצו ר חברתי , לקניי ן חברתי . ש ם הי ה מדוב ר בנישו ל המון־הע ם על־־יד י
אוזורפאטורי ם [חמסנים ] מועטי ם ? כא ן מדוב ר בנישול ם ש ל אוזורפאטורי ם מועטי ם
על־יד י המונ י העם 252 .

252 ״התקדמו ת התעשייה , שהבורגנו ת הי א נישאה , נוש א נטול־רצו ן ונטול־התנגדו ת —

הי א שמקימה , במקו ם התבדלו ת הפועלי ם מתו ך ההתחרות , א ת התלכדות ם המהפכני ת מתו ך
ההתאגדות . ע ם התפתחו ת התעשיי ה הגדול ה נשפט , איפוא , מתח ת רגל י הבורגנו ת עצ ם

630

25 . התיאורי ה המודרני ת בדב ר הקולוניזאצי ה

פר ק עשרי ם וחמיש ה

התיאורי ה המודרני ת בדב ר הקולוניזאצי ה 288

הכלכל ה המדיני ת מערבב ת עירבוב־עקרונ י שנ י סוגי ם שוני ם ביות ר ש ל קניי ן
פרטי , שאח ד מה ם מיוס ד ע ל עבודת ו העצמי ת ש ל המייצר , והשנ י — ע ל ניצו ל
עבוד ת אחרים . שוכח ת היא , כ י האחרו ן ל א בלב ד שהו א ניגוד ו הישי ר ש ל הראשון ,
אל א שאי ן האחרו ן נבנ ה אל א מחורבנ ו ש ל הראשון .

במערב ה ש ל אירופה , ארץ־־מולדת ה ש ל הכלכל ה המדינית , הגי ע התהלי ך ש ל
ההצב ר הראשוני , א ם הרב ה וא ם מעט , ליד י סיומ 1 . א ו שהמשט ר הקאפיטאליסט י
הכני ע כא ן במישרי ן א ת כ ל הייצו ר ש ל האומ ה תח ת מרות ו ; או , במקו ם שהתנאי ם
עדיי ן פחות־מפותחי ם הם , הר י מפק ח הו א לפחו ת בעקיפי ן ע ל שכבו ת החבר ה
הממשיכו ת להתקיי ם בצדו , המתנוונו ת והולכות , והמשתייכו ת לאופן־הייצו ר שעב ר
זמנו . והנ ה ב א הכלכל ן המדינ י ומשתמ ש בשבי ל עול ם מוגמ ר ז ה ש ל ההו ן בדימוי י
המשפ ט והקניי ן מ ן העול ם הטרום־קאפיטאליסט י ; ובעשות ו כ ן תגד ל קנאתו־מרדות ו
ותגב ר התלהבות ו החלק ה כשמן , ככ ל שתגד ל צעקת ן ש ל העובדו ת הבאו ת וטופחו ת
ע ל פנ י האידיאולוגי ה שלו .

מ ה שאי ן כ ן במושבות . ש ם נתק ל המשט ר הקאפיטאליסט י ע ל כ ל צע ד ושע ל
בהתנגדות ו ש ל המייצר , שבהיות ו בע ל הקניי ן ש ל תנא י עבודת ו מעשי ר הו א
בעבודת ו א ת עצמו , ול א א ת בעל־ההון . הסתיר ה בי ן שת י השיטו ת הכלכליו ת הללו ,
שה ן מנוגדו ת ז ו לז ו מ ן הקצ ה א ל הקצ ה — מגע ת כא ן למעש ה ליד י פעול ה
במאב ק שביניהן . במקו ם שמאחור י גב ו ש ל בעל־ההו ן עומד ת ©עצמ ת המטרופולין ,
שקו ד הו א לסל ק מדרכ ו באלימו ת א ת אופן־הייצו ר והניכו ס המיוס ד ע ל עבוד ה
עצמית . אות ו אינטרס , המני ע א ת הכלכל ן המדיני , מלחך־פינכ ה ז ה ש ל ההון , להכרי ז
במטרופולין , כ י מבחינ ה עיוני ת אופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י וניגוד ו ממ ש
היינרה ך ה ם — אות ו אינטר ס מביא ו כאן , במושבות , "להודו ת ולהתןדות "
[״;ז ! 0£ :) 63,8 ־ 1 נ ן 3 . 016311 13£6 מ 0 *" ] ולהכרי ז בגלו י ע ל הניגו ד שבי ן שנ י אופני ־
הייצור . לתכלי ת ז ו ב א הו א להוכיח , כ י ההתפתחו ת בכוח־הייצו ר החברת י ש ל

הבסיס , שעלי ו הי א מייצר ת ומנכס ת לעצמ ה א ת התוצרים . וקודם־כ ל הי א מייצר ת א ת קברני ה
ש ל עצמה . כליונ ה ש ל ז ו ונצחונ ו ש ל הפרולטארי ת — הכר ח אח ד ה ם ללא־הימנע.. . מכ ל
המעמדו ת העומדי ם כיו ם מו ל הבורגנו ת — ר ק הפרולטאריו ן בלב ד הו א מעמ ד מהפכנ י באמת ,
שא ר המעמדו ת מתנווני ם וכלי ם ע ם התעשיי ה הגדול ה ־ < הפרולטארי ת עצם־תוצר ה הוא .
שכבות־הביניי ם — החרשת ן הזעיר , הסוח ר הזעיר , האומן , האיכ ר — הכ ל אוסרי ם מלחמ ה
ע ל הבורגנות , כד י לקיי ם עצמ ם כשכבות־ביניי ם ולשמו ר ע ל קיומ ם מפנ י הכליון.. . ריאקציוני ם
הם , מפנ י שרוצי ם ה ם להחזי ר א ת גלגל־ההיסטורי ה אחורנית. " (קאר ל מאר ק ם ופ .
א נ ג ל ם : ״מאניפס ט המפלג ה הקומוניסטית. ״ לונדו ן 1848 , עט ׳ 11 ,9 . [ר ׳ ״ מ א ר ק 0 ־
אנג לם , כתבי ם נבחרים , א׳״ , הוצ ׳ ספרי ת פועלים , עט ׳ 313 , 310 , 311 ]. )

258 מדוב ר כא ן במושבו ת ממש , בקרקע־בתולה , שמגי ע לכל ל התיישבו ת ביד י מהגרי ם
בני־חורין . ארצות־הברי ת [ש ל אמריקה ] עדיי ן הן , מבחינ ה כלכלית , אדמת־התיישבו ת בשבי ל
אירופה . אגב , נמני ם לכא ן ג ם אות ם מטעי ם ישנים , שחל ה בתנאיה ם הפיכ ה גמור ה ע ם
ביטו ל העבדות .

631

התהלי ך ש ל הצבר־הה ץ

העבודה , שיתוף־פעולה , חלוקת־עבודה , שימו ש במנגנון־מכונו ת בקנה־מיד ה גדול ,
וכ ד — כ ל אל ה ייתכנ ו בל א שיבו א נישול ם ש ל הפועלי ם ובהתא ם לכ ך הפיכ ת
אמצעי־הייצו ר אש ר בידיהנ ז להון . לטובת ו ש ל מ ה שמתקר א עוש ר האומ ה מחפ ש
הו א אחר י אמצעי ם מלאכותיים , כד י לקיי ם א ת עויו ת העם . כא ן מתפור ר והול ך
מג ן הסניגודי ה של ו פירורים־פירורים , כאות ה נעור ת פריכ ה להצתה .

זכות ו הגדול ה הי א ש ל א . ג , . ו ו י י ק פ י ל ד , שאמנ ם ל א גיל ה חידו ש כל־שהו א
בדב ר המושבות 254 , אל א בתו ך המושבו ת עצמ ן גיל ה א ת האמ ת בדב ר היחסי ם
הקאפיטאליסטיי ם שבמטרופולין . כש ם ששיט ת מכסי־המג ן [הפרוטקציוניזם ]
בראשיתה 255 שאפ ה לייצ ר בעלי־הו ן במטרופולין , כ ך שואפ ת התיאורי ה ש ל
ווייקפיל ד ע ל הקולוניזאצי ה — ובמש ך זמ ן ידו ע שקד ה אנגלי ה להגשי ם תיאורי ה
ז ו בדר ך חוקי ת — לייצ ר פועלים־שכירי ם במושבות . ודב ר ז ה הו א מכנ ה "קולוני ־
זאציו ו שיטתית " (" 1011 ; 1 ^ 12 מ 0010 10 ;*ת 1 ס 6 ;! 8 ז 83 ") .

קודם־כ ל גיל ה ו ו י י ק פ י ל ד במושבות , כ י קניי ן בממון , באמצעי־מחיה ,
במכונו ת ובשא ר אמצעי־ייצו ר — עדיי ן אינ ו מטבי ע ע ל אד ם חות ם ש ל בעל־הו ן
כ ל זמ ן שחסר ה ההשלמ ה : הפוע ל השכיר , האד ם השני , שאנו ס למכו ר עצמ ו מרצונ ו
הטוב . הו א גילה , שההו ן איננ ו חפץ , כ י א ם יח ס חברת י בי ן אישים , יח ם שתיווכוה ו
חפצים 256 . מ ר פי ל —מקונ ן הו א לפנינ ו — לק ת את ו מאנגלי ה לסוון־ריוור ,
בהולאנ ד החדשה , אמצעי־מחי ה ואמצעי־ייצו ר בסכו ם ש ל 50.000 לי״ש . מ ר פי ל הי ה
זהי ר למד י להבי א אתו , נוס ף ע ל כך , 3000 נפ ש ממעמ ד העובדי ם : גברים , נשי ם
וילדים . א ך משהגי ע למחו ז חפצו , "נשא ר מ ד פי ל לל א משרת , שיצי ע ל ו א ת מיטת ו
א ו שיבי א ל ו מי ם מ ן הנהר" 257 . מ ר פי ל המסכן ! לכ ל דב ר דאג , ר ק ל א ליצו א
ש ל יחסי־הייצו ר מאנגלי ה לסוון־ריוור !

להסבר ת תגליותי ו הבאו ת ש ל ווייקפילד , שת י הערו ת קודמות . בידוע , שאמצעי ־
ייצו ר ואמצעי ־מחי־ה , בהיות ם קניינ ו ש ל מ י שמייצ ר אות ם במישרין , אינ ם הון .
נעשי ם ה ם הו ן ר ק באות ם תנאים , בה ם משמשי ם הלל ו ברבזמ ן אמצע י ניצו ל
והשתלטו ת ע ל הפועל . אב ל במוח ו ש ל הכלכל ן המדינ י נזדווג ה אות ה נשמ ה קאפי ־
טאליסטי ת שלה ם הזדווגו ת אמיצ ה כל־כ ך ע ם העצמו ת החומרי ת שבהם , ע ד שהל ה
מקדש ם בש ם הו ן בכ ל הנסיבות , ג ם כשה ם משמשי ם ממ ש ההיפ ך מכן . וכ ך הדב ר

254 נצנוציימחשב ה מועטים , שאת ה מוצ א אצ ל ווייקפיל ד ע ל מהו ת המושבו ת עצמן ,
מצויי ם בול ם קוד ם אצ ל מ י ד א ב ו ־ ה א ב , הפיזיוקראט , ועו ד קודכדלכ ן בהרב ה אצ ל
הכלכלני ם האנגלים .

255 לאחר־מכ ן נעשי ת שיטת־מצסי־המג ן הכר ח ארע י במלחמת־ההתזזרו ת הבינלאומית .

אך , יהי ה הגור ם לכ ך אש ר יהיה , התוצאו ת בעינ ן עומדות .

61 ־ 2 "כוש י הו א כושי . ור ק ביחסי ם מסוימי ם הו א נעש ה טבד . מכונה־לטוויית־כותנ ה הי א
מכונ ה לטוו ת כותנה . ור ק ביחסי ם מסוימי ם הי א נהפכ ת להון . משתולשי ם אות ה מתו ך היחסי ם
הללו , אי ן בינ ה ובי ן הו ן ולא־כלום , כש ם שזה ב הו א כשלעצמ ו אינ ו מנוון , א ו כש ם שסוכ ר
אינ ו מחיר־הסוכר.. . ההו ן הו א יחס־ייצו ר חברתי . הו א יחט־ייצו ר היסטורי, ״ ( ק א ר ל מ א ר ק ם :
״עבודזדשכיר ה והון. ״ ״עתון־הריי ז החדש״ , מם ׳ 266 , מ־ 7 באפרי ל 1849 . [התרגו ם העבר י מתו ך
״כתבי ם נבחרים , א׳״ , הוצא ת ספרי ת פועלים , עמ ׳ 87 ואילך]. )

257 א . ג׳ . ווייקפילד : ״אנגלי ה ואמריקה״ , כר ך ב׳ , עט ׳ 33 .

632

25 . התיאורי ה המודרני ת בדב ר הקולוניזאציד ,

אצל ו ו י י ק פ י ל ד . ועוד : פיצול ם ש ל אמצעייהייצו ר כקניינ ם האיש י ש ל פועלי ם
מרובי ם בלתי־תלויי ם ז ה בזה , העובדי ם במשק י עצמ ם — לכ ך קור א הו א חלוק ה
ש ש ש ל ההון , דרכ ו ש ל הכלכל ן המדינ י כדרכ ו ש ל חכברהמשפטי ם הפיאודאלי . הר י
האחרו ן ב א והדבי ק א ת פתקיו , פתק י המשפ ט הפיאודאלי , ג ם ע ל יחסי ם ממוניי ם
לחלוטין .

ו וי י ק פ יל ד אומר : "אילמל י הי ה ההו ן מחול ק מנו ת שוו ת בי ן כ ל החברי ם
בחברה.. . שו ב ל א הי ה ל ו לשו ם אד ם עניי ן בכך , שיצבו ר הו ן יות ר משיכו ל הו א
להשתמ ש בידי ו ממש . וכ ן הדבר , במיד ה מסוימת , במושבו ת החדשו ת שבאמריקה ,
מקו ם שתאו ת הקניי ן בקרק ע גודר ת בפנ י קיומ ו ש ל מעמ ד פועליס-שכיךים" 258 .
נמצא ת אומ ר : כ ל זמ ן שיכו ל הפוע ל לצבו ר לעצמ ו — ויכו ל הו א לעשו ת כ ן כ ל
זמ ן שהו א בעל־הקניי ן ש ל אמצעי־הייצו ר אש ר ביד ו — ל א ייתכנ ו ל א ההצב ר
הקאפיטאליסט י ול א אופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי . חס ר מעמ ד הפועלים־השכירים ,
של א ייתכ ן בלעדיו . כיצד , איפוא , הוש ג באירופ ה הישנ ה נישול ו ש ל הפוע ל מע ל
תנא י עבודתו , כלומר , כיצ ד הושג ו הו ן ועבוד ה שכירה ? — על־יד י חוז ה חברת י
[ 800181 ;!^!*מסס ] מסו ג מקור י עד־מאוד . "האנושו ת סיגל ה לעצמה.. . תחבול ה
פשוט ה מאו ד לקד ם א ת הצב ר ההון ״ — וכמובן , שתחבול ה ז ו ריחפ ה לעיני ה מימו ת
אד ם ראשון , כתכלי ת אחרונ ה ויחיד ה לקיומ ה : "הי א נחלק ה לבעלי־הו ן ולבעלי ־
עבודה" . וחלוק ה ז ו הית ה תוצא ה ש ל הסכ ם וצירוף" 259 . קיצור ו ש ל דבר : המונ י
האנושו ת נישל ו א ת עצמ ם להגדיל־ולהאדי ר א ת "הצבר ו ש ל ההון" , א ם כן , תבוא ו
ותחשבו , שהיצ ר ש ל אות ה קנאו ת לפרישו ת בדי ן שיתפר ץ לל א סיי ג ביהו ד במושבות ,
בה ן ודוק א בה ן מצויי ם בני־אד ם ונסיבות , שהי ו עשויי ם להוצי א א ת החוז ה החברת י
מעולם־הדמיו ן ולהעביר ו לעול ם העשייה . אבל , א ם כן , איפוא , למ ה לנ ו בכל ל
׳"קולוניזאצי ה שיטתית " בניגו ד לקולוניזאצי ה טבעית ־מקורית ? אבל , אבל : "רשא י
את ה להטי ל ספק , א ם במדינו ת הצפוניו ת ש ל הברי ת האמריקני ת אפיל ו החל ק
העשיר י ש ל האוכלוסיי ה נמנ ה ע ל הסוג , שאפש ר לתאר ו כסו ג ש ל פועלים־שכירים.. .
ואל ו באנגליה.. . מעמ ד העובדי ם מכי ל רו ב רוב ו ש ל העם" 260 . וגדול ה מכן : הנטייה ־
לנישול־העצמ י ש ל האנושו ת העובד ת לטוב ת ההו ן ולכבוד ו אינ ה אל א זעומ ה ע ד
כד י כך , שאפיל ו לדעת ו ש ל ווייקפיל ד משמש ת העבדו ת בסי ם טבעי־מקור י יחיד י
לעוש ר המושבות . ואל ו הקולוניזאצי ה השיטתי ת של ו אינ ה אל א אמצע י ש ל
עזרה־בצ ר [ 18 8,1161 ע],שכ ן לרו ע מזל ו י ש ל ו עס ק ע ם בני־חורין , ול א ע ם עבדים .
"המתיישבי ם הספרדי ם הראשוני ם בסאנט ו דומינג ו ל א השיג ו עובדי ם •מספרד ,.אב ל
בל י עובדי ם (כלומר , בלי ; עבדות ) הי ה הונ ם הולך־לטמיון , א ו לפחו ת הי ה מצטמצ ם
וחול ל ע ד לאות ו סכו ם מועט , שכ ל,פר ט ופר ט יכו ל להשתמ ש ב ו בעזר ת.ידי ו בלבד .

ואמנ ם כדב ר,הז ה איר ע,.במושב ה האחרונ ה שנוסד ה ביד י האנגלי ם — מושב ת

סוון־ריוו ר — ב ה ירד ה לטמיו ן..כמו ת גדול ה ש ל הון , ש ל זרעים , ש ל מכשירים ,

258

259

260

שם , כר ד א / עמ < 17 ,
שם , עם ׳ 18 .
שם , עט ׳ 42 , 43 , 44 .

. 1 $

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

ש ל בהמות , משו ם שחסר ו פועלי ם להשתמ ש בכ ל אל ה : וכא ן ג ם ל א השאי ר לעצמ ו
כ ל מתייש ב הרב ה יות ר הון , משיכו ל הו א להשתמ ש ב ו בידידהוא" 201 .

ראינו : נישול ו ש ל המון־הע ם מ ן האדמ ה משמ ש היסו ד לאופן־הייצו ר הקאפי ־
מאליסטי . ואל ו מהות ה ש ל מושב ה חפשי ת היא , אדרבה , שרוב ו ש ל הקרק ע עדיי ן
קניי ן הע ם הוא , ומשו ם כ ך רשא י כ ל אח ד מ ן המתיישבי ם להפו ך חל ק מ ן הקרק ע
לקניין־פרט י של ו ולאמצעי־ייצו ר אישי , בל א שיגדו ר בפנ י המתייש ב הב א אחרי ו
של א יעש ה כמעשהו 262 . הב ה הסו ד ג ם ש ל פריח ת המושבו ת וג ם ש ל מחלת־הסרט ן
אש ר בתוכ ן — התנגדות ן להתיישבות ו ש ל ההון . "במקו ם שהקרק ע זול ה ביותר ,
וכ ל בנייאד ס בני־חורי ן הם ; במקו ם שכ ל אחד , א ם רוצ ה הו א בכך , יכו ל לקב ל
על־נקל ה כברת־אר ץ לעצמ ו — ש ם ל א בלב ד שהעבוד ה יקר ה מאו ד ביח ס לחל ק .
שמקב ל הפוע ל מ ן התוצרת , אל א הקוש י הו א בכל ל : כיצ ד להשי ג עבוד ה מצוות ת
בכ ל מחי ר שהוא" 263 .

מתו ך שבמושבו ת עדיי ן ל א נתגשמ ה הפרדת ו ש ל העוב ד מתנאי־העבוד ה
ומשורשם , הי א האדמה , א ו שהי א נתגשמ ה ר ק במפוזר , א ו ר ק בשט ח מצומצם ־
ביות ר — הר י ג ם ל א נתגשמ ה ש ם עדיי ן תלישות ה יש ל החקלאו ת מ ן התעשייה , וא ף
ל א נתגשמ ה עדיי ן הריסת ה ש ל תעשיית־הבי ת הכפרית , וא ם כן , מהיכ ן יבו א השו ק
הפנימ י בשבי ל ההו ן ו "באמריק ה אי ן ל ך חל ק מ ן האוכלוסיי ה שיהי ה חקלא י בלב ד
ול א יות ר — חו ץ מ ן העבדי ם ומבעליהם , שה ם מצרפי ם הו ן ועבוד ה בשבי ל מפעלי ם
מיוחדים . אמריקני ם חפשים , העובדי ם בעצמ ם א ת אדמתם , עוסקי ם ג ם בכמ ה
מקצועו ת אחרים . חל ק מסוי ם מ ן הרהיטי ם ומכלי־העבודה , שה ם משתמשי ם בהם ,
נעשי ם כרגי ל בידיהם־גופם . תכופו ת ה ם עצמ ם בוני ם א ת בתיהם , ומביאי ם לשו ק
א ת תוצר ת חריצותם־ה ם — ויהי ה השו ק רחו ק כאש ר יהיה . טווי ם ה ם ואורגים ,
עושי ם סבו ן ונרות , ובכמ ה מקרי ם ג ם מתקיני ם נעליי ם ובגדי ם לצרכ י עצמם .
באמריק ה משמש ת עבודת־האדמ ה תכופו ת עס ק שני־במעל ה בשבי ל הנפח , הטוח ן א ו
התמני״ 264 . בתו ך קה ל ש ל תמהוני ם כאל ה — היכ ן כא ן "תחו ם ש ל פרישות " בשבי ל
בעל־ההו ן ?

כל־־עיק ר תפארת ו ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י הי א בכך , של א ר ק חוז ר הו א
ומייצ ר בתדירו ת א ת הפועל־השכי ר להיות ו פועל־שכיר , אל א ג ם מייצ ר הו א תמי ד
עודף־אוכלוסיי ה יחס י ש ל פועלים־שכירי ם — יחס י לעומ ת הצב ר ההון . בדר ך ז ו
מקיימי ם א ת החו ק בדב ר ביקו ש העבוד ה ואספקת ה בשיגרת ו הנכונ ה ! דוחקי ם א ת
תנודותי ו ש ל שכר־העבוד ה לתו ך סייגי ם הנוחי ם בשבי ל הניצו ל הקאפיטאליסט י !
ובסו ף מקני ם א ת הערוב ה לתלות ו החברתי ת ש ל הפוע ל בבעל־ההון , שאי־אפש ר
בלעדי ה — יח ס ש ל תלו ת מוחלטת , שבתו ך ביתו , במטרופולין , יכו ל הכלכל ן המדיני ,

261 א . ג , . ו ו י י ק ם י ל ד : ״אנגלי ה ואפריקה״ , כר ך ב ׳ , עם ׳ 3

262 ״כד י שהקרק ע יוכ ל להיו ת יסו ד להתיישבות , ל א בלב ד צרי ך שיהי ה אדפת־שפמ ה —

אל א ג ם קניידהכלל , שאפש ר להפכ ו לקני י דםרטי.״־(שם , כר ך ב / 09 ' 125 . )
"י ־ שם , כר ך א , , 09 ' 247 .

שם , עם ׳ 21 , 22 .

634

264

25 . התיאורי ה המודרני ת כדב ר הקולוניזאצי ה

פ ה ממלמל־רברבן , לסלפו׳־ולהפכ ו ליח ס ש ל חוז ה חפש י בי ן קונ ה ומוכר , בי ן שנ י
בעלי־נחזור ה שווי ם בעצמאותם , בי ן שנ י בעלי ם ש ל סחודודהו ן מכאן ׳ וש ל סחורוז ־
עבוד ה מכאן . אב ל במושבו ת נקדע־לגזרי ם מיקס ם יפ ה זה . האוכלוסיי ה המוחלט ת
גדל ה כא ן במהירו ת יתיר ה בהרב ה מבמטרופולין , שכ ן פועלי ם מרובי ם באי ם כא ן
לעול ם בוגריברומוכני ם כבר , וא ף ע ל פ י כ ן שוק־העבוד ה תמי ד בלתי־צפוף . נשב ר
כא ן לרסיסי ם החו ק בדב ר ביקו ש העבוד ה ואספקתו . מצ ד אח ד מטי ל העול ם היש ן
לכאן , לל א הפוגות , הו ן שש־לניצול , צמא־לפרישות ; ומצ ד השני , הייצור־החוז ר
הסדי ר ש ל פועלים ־ שכירי ם להיות ם פועלים־שכירי ם נתק ל במכשולי ם בלתי־נוחי ם
ביותר , ובחלק ם בלתי־מנוצחים . ול א כל־שכ ן — ייצור ם ש ל פועלים־שכירי ם
מיותרים־למניין , מיותרי ם ביח ס א ל הצבר־ההון ! הפועל־השכי ר ש ל היו ם נעש ה
מח ר איכ ר א ו אומן , בלתי־תלו י ועוב ד במש ק ש ל עצמו . נעל ם הו א משו ק העבודה ,
אב ל —ל א כד י ליל ך לבית־העבוד ה [ספטס&ןשסס . גלגו ל מתמי ד ז ה ש ל פועלים ־
שכירי ם בייצרני ם בלתי־תלויים , שתח ת לעבו ד למע ן ההו ן עובדי ם ה ם למע ן עצמם ,
ותח ת להעשי ר א ת האדו ן הקאפיטאליסט , מעשירי ם ה ם א ת עצמ ם — א ף הו א חוזר *
ומשפי ע השפעת־הר ם לחלוטי ן ע ל התנאי ם בשוק־העבודה . ול א זד , בלבד , שדרגת ־
ניצול ו ש ל הפועל־השכי ר נמוכ ה ע ד כד י פריצות־הנימוסין . נוס ף ע ל כ ך מאב ד
הפועל , יח ד ע ם יחס־התלות , ג ם א ת רגש־התלו ת בבעל־ההו ן הפרוש . מכא ן כ ל
אות ן תקלות , שאיש־שלומנו , א . ג׳ . וו י י ק פ י ל ד , מתאר ן תיאו ר כ ל כ ך אמיץ ,
כ ל כ ך נמל ץ וכ ל כ ך נוג ע ע ד הלב .

אספק ת העבודה־השכיר ה — כ ך הו א קוב ל — אינ ה מתמד ת ואינ ה סדיר ה
ואינ ה מספיקה . "אספקת־העבוד ה ל א בלב ד שזעומ ה הי א עולמית , אל א ג ם בלת י
בטוחה" 265 . "א ף ע ל פ י שמרוב ה התוצרת , שבעל־ההו ן והפוע ל מחלקי ם אות ה
ביניהם , הר י הפוע ל נוט ל חל ק גדו ל כ ל כך , שע ד מהר ה הו א גופ ו נעש ה בעל־הון.. .
ר ק מועטים , ואפיל ו יאריכ ו ימי ם ע ד זקנ ה מופלגת , של א כרגיל , יכולי ם לצבו ר כמויות *
עוש ר גדולות" 266 . בשו ם פני ם ואופ ן אי ן הפועלי ם מרשי ם ל ו לבעל־ההון , שינה ג
פרישו ת לגב י התשלו ם בע ד החל ק הגדול־ביות ר ש ל עבודתם . וא ף ל א תעמו ד ל ו
ערמת ו שהו א מבי א את 1 מאירופ ה יח ד ע ם הונ ו ג ם א ת פועליו . עד־מהר ה
ה ם ״פוסקים.. . להיו ת פועלי ם שכירי ם ! נעשי ם הם.. . בעלי־קרק ע בלתי־תלויים , א ם
ל א מתחרי ם בריבוניה ם הקודמי ם בשוק־העבודח" 267 . הל א תבינ ו לגוד ל התועבה !
בעל־ההון , הטו ב והישר , הו א גופ ו הבי א מאירופה , בטבין־ותקילי ן משלו , א ת מתחרי ו
בנפשו ! הקי ץ הקץ ! שו ב אי ן תימה , שווייקפיל ד קוב ל ע ל היעד ר י־חם־התלו ת
והיעד ר רגש־התלז ת אצ ל הפועלים־השכירי ם במושבות . ותלמיד ו מ ר י ו ו ל אומר ,
כ י מחמ ת השכ ר הגבו ה קיימ ת במושבו ת "דריש ה דחופ ה לעובדי ם זולים־יוה ר
וצייתנים־יות ר — דריש ה למעמ ד כזה , שבעל־ההו ן יוכ ל להטי ל עלי ו תנאים , ול א
שהתנאי ם יוטל ו ע ל בעל־ההו ן מא ת הפועלים.. . בארצו ת ש ל ציביליזאצי ה עתיק ה

285 א . ג / ווייקפילד : ״אנגלי ה ואמריקה״ , כר ך ב / עמ ׳ 116 .
266 שם , כר ד א / עם ׳ 131 .
287 שם , כר ד ב׳ , עט ׳ 5 .

635

התהלי ך ש ל הציר־ההי ן

הפועל , א ס ג ם חפש י הוא , תלו י בבעל־ההו ן על־יד י חוק־מבע ; במושבו ת מוכרחי ם
ליצו ר תלו ת ז ו באמצעי ם מלאכותיים" 268 .

מה , איפוא , לדעת ו ש ל ווייקפילד , תוצאת ה ש ל תקל ה ז ו במושבות ? "נטיי ה
בארבארי ת לפיזור " היצרני ם ורכוש־חאומח 269 . פיצול ם ש ל אמצעי־חייצו ר בי ן בעלי ־
קניי ן מרובי ם לאין־מספר , העובדי ם במשקי־עצמם , מחריב , יח ד ע ם הרכז ו ש ל ההון ,
כ ל בסי ס לעבוד ה מצוותת . ב ל עס ק שארוב ה נשימתו , המתפש ט לשני ם מרובו ת
ודור ש השקעו ת ש ל הו ן יציב , נתק ל בקשיי־הגשמה . באירופ ה אי ן ההו ן מהס ס א ף
רגע , משו ם שמעמד־העובדי ם משמ ש ל ו ספי ח חי , מצו י תמי ד בשפע , עומ ד תמי ד
לרשותו . ואל ו בארצו ת הקולוניאליו ת 5 ווייקפיל ד מוס ד לנ ו סיפו ר מל א עצ ב ותוגה .
מסי ח הי ה ע ם כמ ה בעלי״הון,.מקאנאד ה וממדינ ת ניו־יורק ! וזא ת לדעת , כ י ש ם
נחשול י ההגיר ה נעצרי ם תכופו ת ומשאירי ם אחריה ם מישק ע ש ל פועלי ם "מיותרים" .
נאנ ח אח ד האישי ם הפועלי ם במלודראמ ה ז ד ואומר : "ההו ן שלנ ו מוכ ן ומזומ ן
הי ה בשבי ל כמ ה פעולוודעסק , הדורשו ת תקופת־זמ ן הגונ ה ע ד להשלמת ן ; אב ל ל א
יכולנ ו להתחי ל בפעולו ת אל ו באמצעות ה ש ל עבודה , שידענ ו יפה , כ י עתיד ה הי א
לעזבנ ו במהרה . אילמל י בטוחי ם היינו , שנוכ ל להחזי ק בעבודת ם ש ל מהגרי ם כאלה ,
היינ ו שמחי ם להזמינ ם בשבילנ ו מיד , ובמחירי ם גבוהי ם ן גדול ה מכ ן : היינ ו מזמיני ם
אותם , אפיל ו א ם היינ ו יודעי ם בטוחו ת שיעזבונ ו — בתנא י שהיינ ו בטוחי ם באספק ה

חלש ה בכ ל ע ת שת י דר ש ל[ן״ 270 .

לאח ר שהשןה־והצי ג ווייקפיל ד ז ה מו ל זה , ברו ב פאר , א ת החקלאו ת האנגלי ת
הקאפיטאליסטי ת ועבודת ה "המצוותת " מכאן , והמשקי ם המפוזרי ם ש ל האיכרי ם

268 מריוול : ״הרצאו ת ע ל התיישבו ת ובו״ / כר ד ב׳ , ענ ד 235 — 314 ואילד . אפיל ו
מולינאר י הצנוע , הכלכל ן הוולגארי , חסי ד חופש־המסחר , אומר : "המושבות , שבוטל ה
בה ן העבדות , בל א שיחליפ ו סבודת־הבפיי ה על־יד י כמו ת מתאימ ה ש ל עבוד ת חפשי ת —
ראינו , כ י ח ל בה ן ההיפ ר ממ ה שנעש ה יוס־יו ס לנג ד עינינו . ראינו , כ י הפועלי ם הפשוטי ם
ה ם שהי ו מנצלי ם א ת בעלי־העס ק התעשייתיים , תי ד שהי ו דורשי ם מה ם שכר , בל א כ ל יח ס
לחל ק החוק י ( 6 מזב) 16£1 ;!ז&ק ) המגי ע לה ם מ ן התוצרת . מכיו ן שבעלי־המטעי ם ל א הי ה
לאל־יד ם לקב ל בע ד הסוכ ר שלה ם מחי ר מספיק , שיוכ ל לאז ן א ת עליית־השכ ר — שו ב הי ו
נאלצי ם ליטו ל א ת עודף־הסכו ם הנדרש , תחיל ה מתו ך רווחיהס , ואחר־כ ך מתו ך עצ ם החונו ת
אש ר בידיהם . בדר ך ז ו נהרס ו בעלי־מטעי ם לרוב , ואל ו אחרי ם מה ם ביטל ו א ת עסקיהם , כד י
להמנ ע מ ן ההר ס העתי ד לבו א עליהם.. . ודא י שמוט ב יותר , שנרא ה כיצ ד כליבדוהולכי ם
ציבורי־הונות , משנרא ה דורו ת ש ל בני־אד ם בכליונ ם (מ ה רב ה נדיבות ו ש ל מ ר מולינאר י! ) ז
א ד כלו ם ל א הי ה מוט ב יותר , שג ם אל ה וג ם אל ה ל א ילכו־ויכל ו ? ״ ( מ ו ל י נ א ר י : "מהקרי ם
כלכליים״ , ענ ד 52 ,51 . ) מ ד מולינארי , מ ר מולינאר י ! ומ ה יה א עליהם , ע ל עשר ת הדברות , ע ל
מש ה והנביאים , ע ל חו ק הביקו ש והאספק ה — א ם באירופ ה בעל־העס ק [ " עו 61161 ע( 61 ע: 1 מ 6 " ]
י ש לאל־יד ו לקצ ר ל ו לפועל , ובהודדהמערבי ת שו ב יכו ל הפוע ל לקצ ר ל ו לבעל־העסק , א ת
הלק ו החוק י [ 4 1681111116 ־נ 3 נן ] ! ובמטות א ממעל ת כבוד ו : מה ו אותו . "חל ק חוקי" , שלפ י
הודאת ד של ד בעל־ההו ן באירופ ה אינ ו משל ם יום־יום ? וגדו ל הדיגדוג , שמדגד ג ל ו למ ר
מולינאר י : צרי ך לבו א לשם , למושבות , שהפועלי ם כ ל כ ד "פשוטים " בה ן ע ד שה ם "מנצלים "
א ת בעל־הה ץ — כד י להסדי ר כראוי , מטע ם המשטרה , א ת הו ק הביקו ש והאספקה , שבכ ל
מקו ם הו א פוע ל פעול ה אוטומאטית .

289 ווייקפילד : ״אנגלי ה ואמריקה״ , כר ד ב׳ , ענ ד 32

279 שם , עט ׳ 191 , 192 .

636

25 . התיאורי ה המודרני ת בדב ר הקולוניזאצי ה

באמריק ה מכא ן — נפלט ה מפי ו הודא ה ג ם בצ ד השנ י ש ל המטבע . הו א מתא ר א ת
המון־הע ם באמריקה , שהו א אמיד , בלתי־תלוי , בעל־יזמה , ונאו ר במיד ה יחסית *
וכנג ד ז ה "הפוע ל החקלא י הו א יחפ ן עלו ב ( 611 ; 1 , 61 זמ- 16 נ 81 ע 136 מ 81 ),קבצן.. . באיז ו
מדינ ה אחרת , חו ץ מצפונ ה ש ל אמריק ה ומושבו ת חדשו ת אחדות , השכ ר בע ד העבוד ה
החפשי ת העסוק ה בחקלאו ת עול ה בהרב ה ע ל קיומ ו המצומצ ם ש ל הפועל?.. , אי ן
ספ ק שסוסי ם באחוז ה אנגלי ת מזונותיה ם יפי ם ממזונותיה ם ש ל איכר י אנגליה , שכ ן
נכסי ם יקרי ם ה ם הסוסים״ 271 . אב ל אי ן דב ר [ 1 > 1111 ט • 61 ^ 116 ] , גזירת־טב ע היא ,
שיהי ו מזדהי ם עושר־לאומ י ועוני־העם .

כיצד , איפוא , צרי ך לרפ א א ת מחלת־הסרט ן האנטי־קאפיטאליסטי ת אש ר
במושבו ת ? א למל י הי ו הופכי ם במחי־י ד אח ד א ת כ ל הקרקעו ת מקניידהע ם לקניין ־
הפרט , הי ו משמידי ם אמנ ם א ת שור ש הרע , א ך יח ד ע ם ז ה ג ם — א ת המושבה .
והר י הרבות א היא : לצו ד שנ י זבובי ם במחי־אחד . יבוא ו ויקבע ו מטע ם הממשל ה
בע ד קרקע־בתול ה מחיר , שאינ ו תלו י בחו ק ש ל ביקו ש ואספקה , מחי ר מלאכותי• ;
הו א שיכפ ה א ת המתייש ב לעבו ד זמ ן ממוש ך כשכי ר ע ד שיה א סיפ ק ביד ו להרוי ח
ד י ממו ן לקניי ת אדמ ה לעצמו 272 וליעשו ת איכ ר בלתי־תלוי . קר ן זו , הנצבר ת מתו ך
מכיר ת האדמ ה במחי ר שי ש ב ו משו ם איסו ר יחס י [לקניי ת קרקע ] בשבי ל הפועל ־
השכיר ; כלומר , קרן־של־ממו ן זו , הנסחט ת מתו ך שכר־העבודה , תו ך שפוגעי ם בחו ק
הקדו ש בדב ר ביקו ש ואספק ה — ע ל הממשל ה להשתמ ש בה , מצ ד השני , במיד ה
שקר ן ז ו תל ך ותגדל , כד י להעבי ר לתו ך המושבו ת חסרי־כ ל מאירופה ,
ובכ ך תבטי ח בשבי ל מר ן הקאפיטאליס ט שו ק גדו ש ש ל העבודת־השכיר ה
שלו . א ם כ ן ייעשה , יבו א הכ ל ע ל מקומ ו בשלו ם בעולמנ ו ז ה הטו ב שבעולמו ת

[ 088111168 ( ! 168 > 111011 168 > ' 11161116111 16 18118 > £עז 116 מ 16 ע £011 , 3 * 86 ( 10111 ] .

הנ ה התעלומ ה הגדול ה ש ל ״הקולוניואצי ה השיטתית״ . לפ י תכני ת ז ו — כ ך קור א
ווייקפיל ד בתרועת־נצחו ן — "מ ן ההכרח , שאספק ת העבוד ה תה א קבוע ה וסדירה ;
שכן , ראשית , הואי ל ול א יוכ ל שו ם פוע ל להשי ג קרק ע לעצמו , אל א אם־כ ן עב ד
קודם־לכ ן לש ם ממון , הר י כ ל הפועלי ם המהגרים , שיעבד ו זמ ן ידו ע בשכ ר ובמצורף ,
יהי ו מייצרי ם הו ן להעסק ת יות ר פועלים ; ושנית , משו ם שכ ל פוע ל הפור ש מ ן
העבודה־השכיר ה ונעש ה בעל־קרקע , יה א מבטיח , בעצ ם קניי ת הקרקע , א ת הקר ן
בשבי ל להבי א כוחות־עבוד ה חדשי ם לתו ך המושבות" 273 . מחי ר הקרק ע הכפו י מטע ם
המדינ ה צריך , כמובן , שיהי ה ״מחי ר מספיק ״ ( 106 :!< ! ; 81191616111 ) , כלומר , גבו ה ע ד

271 א . ג׳ . וו י י ק פ י לד : ״אנגלי ה ואמריקה״ , כר ך א , , עט ׳ 47 , 246 .

272 "את ם מוסיפים־ואומרים , כ י י ש להודו ת לניכו ם האדמ ה וההונו ת ע ל כך , שהאדם ,
שאי ן ל ו אל א ידיו , מוצ א תעסוק ה ויוצ ר לעצמ ו הכנסה.. . להיפך , מתו ך הניכו ס האינדיווידואל י
ש ל האדמ ה נוב ע הדבר , שמצויי ם אנשי ם שאי ן לה ם דב ר בלתי־א ס ידיהם.. . א ם תושיב ו אד ם
בתו ך חל ל נטדל־אויר , הר י את ם נוטלי ם ממנ ו אוי ר לנשימה . וכ ך את ם עושים , כשאת ם
משתלטי ם ע ל הקרקע.. . פירו ש הדבר , שאת ם מושיבי ם אות ו בריקנו ת נטול ה כ ל עושר , כד י
של א יוכ ל לחיו ת אל א לפ י רצונכם. ״ ( ק ו ל י נ ס : ״כלכל ה מדיני ת וכר״ , כר ך ג׳ , עס ׳ [ 267 ] ,
268 — 271 ואילך. )

273 ווייקפילד : ״אנגלי ה ואמריקה״ , כר ך ב / עט ׳ 192 .

637

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ן

כד י כך , "שיה א גוד ר בפנ י הפועלי ם להיעשו ת בעלי־קרק ע בלתי־תלויים , לפנ י
שיבוא ו אחרי ם למל א א ת מקומ ם [בשו ק העבוד ה השכירה]" 274 . אות ו "מזזיו־קרק ע
מספיק " אינ ו אל א נוסח־עקיטי ן ( 11611118110 עט 6 ) לדנד־תכופר , שהפוע ל משל ם ל ו
לבעל־ההו ן בע ד הרשו ת לפר 1 ש משו ק העבוחדזזשכיר ה ע ל מנ ת ליל ך א ל הכפר .
תחיל ה חיי ב הו א ליצו ר "הון " בשבי ל מר ן הקאפיטאליסט , שיוכ ל ז ה לנצ ל יות ר
פועלים ; ואחר־כ ך חיי ב הו א להעמי ד בשו ק העבוד ה "ממלא ־מקום / שהממשל ה
תביאה ו ע ל חשבונ ו מעבר־לי ם בשבי ל מ י שהי ה אדונ ו הקאפיטאליסט .

ואופיינ י הדב ר במיד ה מרובה , שהממשל ה האנגלי ת קיימ ה למעש ה במש ך שני ם
מרובו ת מתו ד ז ה ש ל "ההצב ר הראשוני / שהוצ ע על־יד י ווייקפיל ד במיוח ד בשבי ל
השימו ש בארצו ת הקולוניאליות . והכשלו ן מחפי ר היה , כמובן , ממ ש ככשלונ ו
ש ל חוק־הבנקי ם לפ י פיל . ול א הי ה סופ ו ש ל דב ר אל א שזר ם ההגיר ה סט ה מ ן
המושבו ת הבריטיו ת ופנ ה א ל ארצות־הברית . בינתיי ם באד . התקדמות ו ש ל הייצו ר
הקאפיטאליסט י באירופה , שכרוכ ה הית ה בלחצ ה הגוב ר ש ל הממשל ה — ותרופת ו
ש ל ווייקפיל ד נעשת ה מיותר ת לחלוטין . מצ ד אחד , הזר ם האנוש י הכבי ר והמתמיד ,
השוט ף שנה־שנ ה לארצו ת הברית , משאי ר מישקעי ם יציבי ם .במזרח ן ש ל ארצו ת
הברית , שכ ן נחשו ל ההגיר ה מאירופ ה פול ט כא ן בני־אד ם בשבי ל שוק־העבוד ה
במהירו ת מדובה , משיוכ ל נחשול־ההגיר ה השנ י לגרו ף אות ם א ל המער ב [ש ל ארצו ת
הברית] . מצ ד השני , בעקבותי ה ש ל מלחמת־האזרחי ם באמריק ה ב א חו ב לאומ י עצום ,
וממיל א לח ץ ש ל מסי ם * נולד ה אריסטוקראטי ה פינאנסי ת שפלדדשבשפלו ת ! נמס ר
במתנ ה ליד י חברות־ספסרו ת חל ק עצו ם מ ן הקרקעו ת הציבוריי ם כד י לנצל ם בשבי ל
מסילות־ברזל , מכרות , וכיוצ א באל ה — בקיצו ר : ח ל ההרכ ז המהי ר ביות ר ש ל
ההון . וכ ך פסק ה הרפובליק ה הגדול ה לשמ ש ארץ־היעו ד בשבי ל פועלים־מהגרים .
הייצו ר הקאפיטאליסט י פוס ע ש ם קדימ ה בפסיעות־ענק , א ם ג ם הורד ת שכר־העבוד ה
ותלוה ו ש ל הפועל־השכי ר רחוקו ת עדיי ן מליר ד לרמ ה התקינ ה באירופה . אות ה
חלוקודבזבו ז מחפיר ה ש ל אדמות־בו ר במושבות , שהממשל ה האנגלי ת חילק ה
לאצילי ם ולקאפיטאליסטי ם ! אות ה חלוקת־בזבו ז שאפיל ו ווייקפיל ד מגנ ה אות ה
בהטעמ ה יתיר ה כל־כך , - הי א שיצר ה "עודף־אוכלוסיי ה יחסי " במיד ה מספיקה ,
ביחו ד באוסטראליה 275 , שכא ן ג ם ב א זר ם האנשים , הנוהרי ם א ל מכרות־הזה ב
( 28 ם 1821 ג > 1 ) 001 ) , וכא ן ג ם חל ה התחרות , שמתחר ה יבוא־הסחורו ת מאנגלי ה אפיל ו
באומ ן הזעי ר ביותר . והגיע ו הדברי ם ליד י כך , שכמע ט כ ל אניית־קיטו ר
נושאת־דוא ר מביא ה את ה בשורת־איו ב ע ל גוד ש בשוק־העבוד ה שבאוסטראלי ה —
״ 61 } 11131-1 -־ 011 1 ( 131 311311 ־ 11311 1110 81111: 0£ ״ — ובכמ ה מקומו ת פורח ת ש ם הזנו ת

באות ה פריצות , השכיח ה בהיימארק ט שבלונדון .

274 , ש ם עט ׳ 45 .

275 משנעשת ה אוסטראלי ה מחוקק ת לעצמה , שו ב הוציאה , כמובן , חוקי ם נוחי ם
למתיישבים ! א ך עיכ ב בעד ם ביזבוז־האדמה , שבוצ ע כב ר על־יד י האנגלי ם ללא־שוב .
״המטר ה הראשונ ה והחשובה־ביותר , שחוק־הקרק ע החד ש משנ ת 1862 שוא ף אליה , היא :
ליצו ר הקלו ת יתירו ת להתיישבו ת העם. " ("הוק־הקרק ע מויקטוריה , מא ת המכוב ד ג / ד א פ י ,
מיניסט ר לקרקעו ת ציבוריים. ״ לונדו ן 1862 , [עט ׳ 3 ]. )

638

25 . התיאורי ה המודרני ת בדב ר הקולוניזאצי ה

ואולם , הר י אי ן אנ ו עוסקי ם כא ן במצב ן ש ל המושבות . המעניי ן אותנ ו ביהו ד
הוא , שהכלכל ה המדיני ת מ ן העול ם היש ן גילת ה בעול ם החד ש א ת התעלומ ה —
והכריז ה ע ל כ ך בקולי־קולו ת — לאמור : אופן־ייצו ר קאפיטאליסט י ואופן־הצב ר
קאפיטאליסטי , ובכ ן ג ם קניין־פרט י קאפיטאליסטי , תנאי־קוד ם לה ם הו א חורבנ ו
ש ל הקניין־הפרט י המיוס ד ע ל עבוד ה עצמית , כלומר , נישול ו ש ל הפועל .

תוספו ת

פרידיי ד אגגל ס

"הקאפיטאל" *

1

כ ל ימ י היו ת קאפיטאליסטי ם ופועלי ם בעול ם ל א יצא־לאו ר ספר , שתה א נודע ת
ל ו חשיבו ת בשבי ל הפועלי ם כז ו הנודע ת לספ ר שלפנינו . היח ס שבי ן ההו ן והעבודה —
אות ו ציר , שעלי ו סובב ת כ ל שיטת־החבר ה שלנ ו כיו ם — כא ן נות ח בפע ם הראשונ ה
ניתו ח מדעי , ונעש ה הדב ר בדייקנו ת ובחריפות , שר ק אצ ל גרמנ י בלב ד תמצאן .
ודאי , שהחיבורי ם ש ל אואן , סן־סימון , פוריי ה יקרי־ער ך ה ם ויקרי־ער ך יישאר ו —
אך , אי ש גרמנ י הו א שנועד ה ל ו הזכו ת להעפיל״ולהגי ע א ל הפסגה , שממנ ה את ה
רוא ה א ת התחו ם ש ל יחסי־החבר ה המודרניי ם פתו ח לפני ך בשלימותו , בכ ל בהירות ו
ושקיפותו , . כמ ו שפתוחי ם מראות־חנו ף במורדות־ההרי ם לפנ י המסתכל , שרגלי ו
עומדו ת ע ל הכ ף הרם־ביותד .

הכלכל ה המדיני ת ע ד כא ן מלמדתנו : העבוד ה הי א מקו ר כ ל עוש ר ומיד ה לכ ל
הערכים , ומכא ן — שנ י חפצים , שייצור ם על ה באות ו זמן־עבודה , נוד ע לה ם ג ם
אות ו ער ך ! ומכיו ן שבממוצ ע ר ק ערכי ם שווי ם ניתני ם לחליפין , הר י הכר ח הוא ,
שאות ם שנ י חפצי ם יהי ו ג ם מתחלפי ם אהדדי . א ך ע ם ז ה מלמדתג ו הכלכל ה המדינית ,
כ י קיי ם סו ג אח ד ש ל עבוד ה מוצברת , שהי א מכנ ה אות ו בש ם הוו ; כ י אות ו הון ,
בכו ח מקורוודהעז ר הכלולי ם בו , מגבי ר א ת הפרודוקטיביו ת ש ל העבוד ה החי ה פ י
מא ה ופ י אלף , ובגל ל כ ן תוב ע הו א לעצמ ו שילו ם מסוים , המכונ ה ריו ח א ו שבח .
כולנ ו יודעים , כ י מצ ב הדברי ם במציאו ת הו א כלהל ן : הרנחי ם ש ל העבוד ה המתה ,
המוצברת , עולי ם יות ר ויות ר בכמותם , החונו ת ש ל הקאפיטאליסטי ם מתעצמים *
וגוברי ם יותר־ויות ר ; ואל ו שכ ר העבוד ה החי ה הול ך ופוח ת בהתמדה , המו ן הפועלי ם
החיי ם ע ל שכ ר העבוד ה בלב ד הול ך ור ב במניינו , הול ך ומידלד ל יות ר ויותר , כיצ ד
לייש ב סתיר ה ז ו י כיצ ד אפש ר הדבר , שבידי ו ש ל בעל־ההו ן יישא ר ריוח , א ם
הפוע ל מקב ל תמור ה בע ד מלו א ערכ ה ש ל העבודה , שאות ו הו א מוסי ף ע ל התוצר ת ?
והר י צרי ך שכ ך יהי ה הדין , מפנ י שר ק ערכי ם שווי ם מגיעי ם ליד י חליפין . מ ן הצ ד
השני : כיצ ד אפשר , שיתחלפ ו ערכי ם שווים ; כיצ ד אפש ר שהפוע ל יקב ל א ת מלו א
ערכ ה ש ל תוצרת ו — א ם אות ה תוצרת , כפ י שמודי ם כלכלני ם רבים , מתחלק ת
בינ ו ובי ן בעל־ההו ן ? הכלכל ה עד־כא ן עומד ת לפג י סתיר ה ז ו והי א אובדת־עצו ת !
הי א כותבת , א ו מגמגמת , אמרו ת נבוכו ת שאינ ן אומרו ת ול א כלום . ואפיל ו מבקרי '

* מאמר , שהופי ע ב״שבועו ן רדמוקראטי "(לייפציג ) מ* 21 וי 28 במאר ס 1868 . (המערכ ת ש ל
המכו ן ע״ ש נו . ,א . ל. )

תוספו ת

הכלכל ה הסוציאליסטי ם עד־כא ן ל א הי ה לאל־יד ם לעשו ת יות ר מלהבלי ט א ת עצ ם
הסתירה ; א ך לפתר ה ל א יד ע שו ם איש , ע ד שב א מארק ם עכשיו , וסוף־סו ף עק ב
אח ר תהלי ך התהוות ו ש ל הריו ח ע ד למקום־לידתו , ובכ ך חש ף והבהי ר הכל .

משב א מארק ם לפת ח א ת מוש ג ההון , משמש ת ל ו נקודת־מוצ א העובד ה הפשוטה ,
הידוע ה והמתבלטת , שבעלי־ההו ן משערכי ם א ת הונ ם על־יד י חליפין : בע ד ממונ ם
קוני ם ה ם סחורות , ואח ר כ ך ה ם מוכרי ם אות ן ביות ר ממו ן משעל ו להם . למש ל :
בעל־הו ן קונ ה כותנ ה ב־ 1000 טאלר , והו א חוז ר ומוכר ה ב־ 1100 טאלר , ובכ ן
״מרוויח ״ הו א 100 טאלר . אות ה תוספת , בשיעו ר ש ל 100 טאלר , ע ל ההו ן הקוד ם —
קרוי ה בפ י מארק ם עודף־ערך . מהיכ ן נוב ע אות ו עודף־ער ך ן לפ י הנחת־הכלכלני ם
אינ ם באי ם ליד י חליפי ן אל א ערכי ם שווים , וז ו ג ם הלכ ה נכונ ה בתחו ם התיאורי ה
המופשטת . אי־אפשר , איפוא , שמיק ה ש ל כותנ ה וממכר ה שו ב יה א בה ם כד י אספק ת
עודף־הערך , כש ם שאי ן כך , א ם תבו א ותפרו ט טאלר־כס ף לשלושי ם גרוש־כסף ,
ושו ב תחלי ף מטבעות־פר ט אל ה בטאלר־הכס ף ; על־יד י פעולו ת אל ו ל א ייעש ר אד ם
ול א ייעני . א ך באות ה מיד ה אי־אפשר , שעודף־הער ך יה א נוב ע מתו ך כך , שמוכרי ־
הסחורו ת ימכר ו אות ן למעל ה מערכן , א ו שקוני־הסחורו ת יקנ ו אות ן למט ה מערכ ן —
משו ם שכ ל אח ד משמ ש חליפו ת פע ם קונ ה ופע ם מוכר , ובכ ן יגיע ו הדברי ם ליד י
איזון . וא ף ל א ייתכן , שיה א ב א עודף־הער ך מתו ך שהקוני ם והמוכרי ם יונ ו אל ה
א ת אל ה — משו ם שאי ן בכ ך כד י ליצו ר ער ך חד ש א ו עודף־ערך , אל א כד י לחל ק
א ת ההו ן הקיי ם חלוק ה אחר ת בי ן בעליו . ואף־על־פי־כן : למרו ת מ ה שבעל־ההו ן
קונ ה א ת הסחורו ת לפ י ערכ ן ומוכר ן לפ י עדכ ן — הר י הו א שוא ב מכא ן יות ר ער ך
משהשקיע . כיצ ד יתרח ש הדבר ן

בתנאי־החבר ה ש ל ימינ ו מוצ א בעל־ההו ן בשוק־הסחורו ת סחור ה אחוז , שנוד ע
ל ה טי ב מיוחד־במינו , שצריכת ה משמש ת מקו ר לער ך חדש , משמש ת יציר ת ער ן
חד ש ; ואות ה סחור ה הי א — כוח־העבודה .

מה ו ערכ ו ש ל כודדהעבודה ו ערכ ה ש ל כ ל סחור ה נמד ד על־יד י העבוד ה
הדרוש ה להתקנתה . כוודהעבוד ה מתקיי ם בדמות ו ש ל הפוע ל החי , שלקיומ ו וכ ן
להחזק ת משפחתו , שתבטי ח א ת התמדת ו ש ל כודדהעבוד ה ג ם אחר י מות ו — זקו ק
הו א לכמו ת מסוימ ת ש ל אמצעי־מחיה . משמ ע : זמך־העבוד ה הדרו ש לייצור ם ש ל
אות ם אמצעי־מחי ה — הו א המייצ ג א ת ערכ ו ש ל כודדהעבודה . בעל־ההו ן משל ם
ער ך ז ה בכ ל שבוע , ותמור ת כ ן הו א קונ ה א ת השימו ש בעבוד ת הפוע ל לשבוע . ע ד
כא ן יסכימו , בערך , האדוני ם הכלכלני ם לדברינ ו בנוג ע לערכ ו ש ל כוח־העבודה .

עכשי ו ב א בעל־ההו ן ומעמי ד א ת פועל ו לעבודה . יעבו ר זמ ן מסוי ם והפוע ל
יספ ק אות ו שיעו ר ש ל עבודה , שהי ה מיוצ ג בשכר ו השבועי . נניח , כ י השכ ר השבוע י
ש ל פוע ל אח ד מייצ ג שלוש ה ימי־עבודה ; א ם כן , הפוע ל שהתחי ל בעבודת ו ביו ם ב׳ ,
הספי ק ביו ם ד ׳ בער ב להחזי ר ל ו לבעל־־ההו ן א ת מלו א ערכ ו ש ל תשלו ם השכר .
כלו ם יה א פוס ק עכשי ו מלעבוד ? בשו ם פני ם לא . בעל־ההו ן קנ ה א ת עבודת ו
לשבוע , והפוע ל חיי ב להוסי ף ולעבו ד ג ם בשלוש ת ימות־השבו ע האחרונים . אות ו
עודף־עבוד ה,,שעוב ד הפוע ל למעל ה מ ן הזמ ן הדרו ש להחזר ת שכר ה הו א שמשמ ש
מקו ר לעודף־הערן , לריוח , לתפיח ת ההו ן במיד ה גוברת־והולכ ת בהתמדה .

644

פר . אנגל ס : "הקאפיטאל "

וא ל יאמרו : א ץ כא ן אל א שדירו ת בהנח ה זו , שהפוע ל מחזי ר שו ב בעכוז־ד . ש ל
שלוש ת ימי ם א ת השכ ר שקיבל , ושהו א עוב ד שלוש ת הימי ם הנותרי ם למע ן בעל ־
ההון . ודאי : א ם הו א צרי ך דוק א לשלוש ה ימים , כד י להחזי ר א ת השכר , א ו לשנ י
ימי ם א ו לארבע ה — היינרה ך כאן , וזמ ן ז ה משתנ ה לפ י הנסיבות . א ך העיק ר הוא ,
שבעל־ההו ן ם 1 ח ט ל א ר ק עבוד ה בתשלום , אל א ג ם עבוד ה ללא־תשלום ; ודב ר ז ה
אינ ו הנחדדשל־שרירות , שהר י ביו ם שבעל־ההו ן ל א יוכ ל לסחו ט מ ן הפועל , לזמ ן
ארוך , אל א אות ו שיעו ר ש ל עבוד ה בלבד , שבעד ה הו א משל ם ל ו בתשלו ם השכ ר —
כו־ביו ם יה א צרי ך לסגו ר א ת סדנתו , משו ם שכ ל הריו ח של ו יתקפ ה ויל ך לעזאזל .

הנ ה הפתרו ן לכ ל אות ן סתירות . התהוות ( ש ל עודף־הער ך (שרווח ו ש ל בעל ־

ההו ן מהוו ה חל ק חשו ב הימנו ) — עת ה ברור ה הי א לפנינ ו וא ף טבעי ת כל־צרכה .
ודאי : משלמי ם א ת ערכ ו ש ל כוודהעבודה , אב ל ער ך ז ה פחו ת הו א בהרב ה ממ ה
שיוד ע בעל־ההו ן לסחו ט מתו ך כוח־העבודה ! וההפר ש שביניה ם — העבוד ה ללא ־
תשלו ם — הו א שמהוו ה א ת חלק ו ש ל הקאפיטאליסט , או , בית ר דיו ק : ש ל מעמ ד
הקאפיטאליסטים . שכן , אפיל ו אות ו ריוח , שבדוגמ ה הנ״ ל סחט ו סוחר־הכותנ ה מתו ך
כותנת ו — א ם ל א על ו בינתיי ם מחירי־הכותנ ה — מ ן ההכר ח שיה א מורכ ב מעבוד ה
ללא־תשלום . מ ן ההכרח , שאות ו סוח ר ימכו ר [א ת סחורתו ] לחרשתן־ ד,כותנ ה , שי ש
לאל־יד ו לסחו ט מתו ך תוצרו , ל א ר ק אות ם 100 טאלר , אל א ג ם שב ח לעצמו ! הוו ה
אומר : החרשת ן מתחל ק ע ם הסוח ר בעבוד ה ללא־תשלום , ששילש ל לתו ך כיסו .
ובכלל , אות ה עבוד ה ללא־תשלו ם הי א שמקיימ ת א ת כ ל החברי ם הלא־עובדי ם
שבחברה . מתו ך אות ה עבוד ה משלמי ם א ת המסי ם למדינ ה ולקהיל ה — ע ד כמ ה
שהלל ו פוגעי ם ב ו במעמד־הקאפיטאליסטי ם ! משלמי ם א ת הרנטו ת הקרקעיו ת ליד י
בעלי־הקרק ע וכר . עלי ה מתבס ס כ ל המצ ב החברת י הקיים .

מ ן הצ ד השנ י : תה א ז ו הנח ה תפלה , א ם נרצ ה להניח , כ י העבוד ה ללא־תשלו ם
ל א נתהוות ה אל א בתנאי ם הקיימים , כשעוסקי ם בייצו ר — בעלי־הו ן מכא ן ופועלים '
שכירי ם מכאן . אדרבה . בכ ל הזמני ם חיי ב הי ה המעמ ד המדוכ א לבצ ע עבוד ה ללא ־
תשלום . בכ ל אות ה תקופ ה ארוכה , שהעבדו ת היתד . הצור ה השלט ת באירגון־העבודה ,
נאלצ ו העבדי ם לעבו ד הרב ה יות ר משהוחז ר לה ם בצור ת אמצעי־מחיה . והו א הדי ן
במשט ר ש ל צמיתות , ע ד לביטו ל עבודת־האנגרי ה ש ל האיכרות ! ול א עו ד אל א
שכא ן מזדק ר ומתבלט , ע ד כד י מוחשיות , ההפר ש שבי ן הזמן , שעוב ד האיכ ר בשבי ל
מחייתדהוא , לבי ן עודף־העבוד ה בשבי ל בעל־האחוז ה — שהר י עבוד ה זו , האחרונה ,
מבוצע ת בנפר ד מ ן הראשונה . עכשי ו נשתנת ה הצורה , א ך מהות ו ש ל הדב ר נשארה !
וכל־זמ ן "שחל ק מ ן החבר ה מחזי ק ביד ו מונופולי ן ע ל אמצעי־הייצור , אנו ס הפועל ,
א ם בן־חורי ן וא ם משועבד , להוסי ף ע ל זמן־העבוד ה הדרו ש לקיומרשל ו ולית ן עוד ף
ש ל זמן־עבוד ה כד י לייצ ר אמצעי־מחי ה בשבי ל מ י שמחזי ק ביד ו א ת אמצעי־הייצור. "
(מארקס , עמ ׳ 188 . )

11

במאמ ר הקוד ם ראינו , כ י כ ל פוע ל המועס ק על־יד י בעל־ההו ן מבצ ע עבוד ה
כפול ה : בחל ק מזמךעבודת ו מחזי ר הו א א ת השכ ר שבעל־ההו ן נת ן ל ו במפרעה ,
וחל ק ז ה ש ל העבוד ה קרו י בפ י מאדק ס העבוד ה ההכרחית . א ך אחד־כ ך עלי ו להוסיף ־

תוספו ת

ולעבוד , ובזמ ן ז ה מייצ ר הו א בשבי ל בעל־ההו ן א ת עודף ־ ר ו ע רך , שהריו ח מהרו ח חל ק
חשו ב ממנו . חל ק ז ה ש ל העבוד ה נקר א עודף־העבודה .

מניחי ם אנו , כ י הפוע ל עוב ד שלוש ה ימי ם בשבו ע לש ם החזר ת שכרו , ושלוש ה
ימי ם לש ם ייצו ר עודף־הער ך בשבי ל בעל־ההון . לשון־אה ר : א ם העבוד ה הי א שתים ־
עשר ה שעו ת ליום , הריה ו עוב ד ש ש שעו ת ביו ם בשבי ל שכרו , וש ש שעו ת הו א
עוב ד כד י לייצ ר עודף־ערך . מ ן השבו ע ל א תוכ ל לסחו ט אל א שש ה ימים , ואפיל ו
א ם תצר ף ג ם יו ם א ׳ — שבע ה ימי ם ! אב ל מכ ל יו ם ויו ם אפש ר לסחו ט שש , שמונה ,
עשר , שתים־עשרה , חמש־עשר ה שעוודעבודה , ואפיל ו יות ר מכך . הפוע ל מכ ר ל ו
לבעל־ההון , תמור ת.שכר ו היומי , יום־עבוד ה שלם . אך , יום־עבוד ה מהו ? שמונ ה
שעות , -א ו שמונה־עשר ה ך

עניי ן ל ו לבעל־ההו ן בכך , שיאריכ ו א ת יום־העבוד ה ע ד קצ ה האפשרות . ככ ל
שהו א ארו ך יותר , כ ן הו א מייצ ר יות ר עודף־ערך . מרגי ש הפוע ל ברג ש נכון , כ י
כ ל שעודעבוד ה שהו א מוסיף־לעבוד , למעל ה מ ן הדרו ש להחזר ת שכר־העבודה ,
נגזל ת הימנ ו שלא־כדין ! בגופו־ובבשר ו עלי ו להזות , מ ה משמ ע — לעבו ד זמ ן ארו ך
מדי . בעל־ההו ן נלח ם למע ן בצעו , הפוע ל — למע ן בריאותו , לשעו ת אחדו ת ש ל
מנוח ה ביום , שיוכ ל לקיי ם פעילות ו כאד ם ג ם בדר ך אחר ת — מחו ץ לעבוד ה ושינ ה
ואכילה . אגב , נעיר : אי ן ז ה ■תלו י כל־עיק ר ;ברצונ ם הטו ב ש ל הקאפיטאליסטי ם
היחידים , א ם ירצ ו לשת ף עצמ ם במאב ק ז ה א ו לאו , שכ ן ההתחרו ת תה א כופ ה
אפיל ו א ת הפילאנטרופי־ביות ר שביניהם , שיצטר ף להברי ו וינהי ג ג ם אצל ו זמן ־
עבוד ה כזמן־העבוד ה אצלם .

המאב ק לקביע ת יום־העבוד ה נמש ך משע ה שהופי ע הפוע ל החפש י הופע ה
היסטורי ת וע ד ימינ ו אלה . במקצועו ת שוני ם שולטי ם ימי־עבוד ה שוני ם לפ י המסורת !
א ך למעש ה אי ן מקיימי ם אות ם אל א לעתי ם נדירות . ר ק במקום , שהחו ק קוב ע יום ־
עבוד ה ומפק ח ע ל קיומ ו — ר ק ש ם נית ן לומ ר באמת , שקיי ם יום־עבוד ה תקין . כז ה
המצב , ע ד כאן , כמע ט ר ק במחוזו ת התעשייתיי ם שבאנגלי ה בלבד . נקב ע כא ן יום ־
עבוד ה -ש ל עש ר שעו ת ( 4 ן 10 שעו ת בחמש ת ימות־השבוע , %/ 1 1 שעו ת בער ב שבת )
בשבי ל נשי ם מכ ל הגילי ם ובשבי ל נערי ם מגי ל 13 ע ד 18 ! וכיו ן שאי ן הגברי ם
יכולי ם לעבו ד בל א עזרת ם ש ל הנ״ל , הר י שג ם עליה ם ח ל יום־העבוד ה ש ל עש ר
שעות . חו ק ז ה כבש ו לעצמ ם פועלי־ההרוש ת האנגלי ם על־יד י התמדת ם במש ך
שני ם רבו ת במאב ק עז־ביותר , עקשני־ביותר , ע ם החרשתנים ! על־יד י חופ ש
העתונות , הזכו ת לקואליצי ה ולאסיפה , וכ ן על־יד י ניצו ל זרי ז ש ל הפילוגי ם אש ר
בתו ך המעמ ד השול ט גופו . הו א נעש ה מגן־של־קדוש ה [ 1111111 ) 3113 ? ] בשבי ל פועל י
אנגליה ! הו א הל ך ונתפש ט יות ר ויות ר בכ ל ענפי־התעשיי ה הגדולים , ובשנ ה
שעבר ה — כמע ט בכ ל המקצועות , לפחו ת בכ ל אל ה שמועסקי ם בה ם נשי ם וילדים .
ע ל תולדו ת ההסד ר החוק י הז ה ש ל יום־העבוד ה באנגלי ה — מכי ל החיבו ר שלפנינ ו
חומ ר מפורט־ביותר . "הרייכסטא ג הצפון־גרמני " העתיד־לבו א יצטר ך ג ם הו א לדו ן
בהסד ר המקצועי , וממיל א ג ם בוויסו ת העבוד ה בבתי־החרושת . מובטחנו , כ י שו ם
צי ר מ ן הצירים , שהפועלי ם הגרמני ם הצליח ו להבטי ח א ת בחירתם , ל א יג ש לדיו ן
באות ו חוק , בל א שיקנ ה לעצמ ו תחיל ה בקיאו ת שלימ ה בספר ו ש ל מארקס , .וי ש

646

פר . אנגל ם ! "ד׳קאפיטאל ׳

אפשרו ת להשי ג הרב ה והרבה . הפילוגי ם שבתו ך המעמדו ת השליטי ם נוחי ם כא ן
יות ר בשבי ל הפועלי ם משהי ו פע ם באנגליה , משו ם שזכו ת הבחיר ה הכללי ת כופ ה
א ת המעמדו ת השליטים , שיהי ו מחזרי ם אחר י חסד ם ש ל הפועלים . בנסיבו ת כאל ו
הר י ארבע ה א ו חמיש ה נציגי ם ש ל הפרולטאדיו ן מהווי ם מעצמ ה — א ם יידע ו
להשתמ ש בעמדתם , א ם יידע ו בראש־ובראשוג ה ויבינ ו במ ה הדברי ם אמורי ם — מ ה
שאי ן הבורגני ם יודעים . וא ת החומ ר לכ ך מבי א לה ם ספר ו ש ל מארק ם מוכן־ומזומ ן
לשימוש .

פוסחי ם אנ ו ע ל סדר ת מחקרי ם נוספים , נאי ם מאוד , שנוד ע לה ם יות ר עניי ן
תיאורטי , ע ל מנ ת לעמו ד ר ק ע ל הפרק־שבסיום , העוס ק בהצבד , א ו בצבירת ו ש ל
ההון . פר ק ז ה ב א ללמדנו , ז ו הפע ם הראשונה , כ י אופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי ,
ג א . ז ה המבוצ ע על־יד י בעלי־הו ן מכא ן ופועליכרשכירי ם מכאן , ל א ר ק שהו א
חוזר־ומייצ ר בהתמד ה א ת הונ ו ש ל הקאפיטאליסט , אל א הו א ג ם חוזר־ומייצ ר בו ־
בזמ ן א ת עניות ם ש ל הפועלי ם ! בדר ך ז ו הובט ח מראש , שיהי ו קיימים , ותמי ד
מחדש , בעלי־הו ן שה ם בעלי־קניי ן ש ל כ ל אמצעי־המחיה , ש ל כ ל תוצרי־הגל ם וש ל
כ ל מכשירי־העבודה , מכא ן ; ומצ ד השנ י — יהי ו קיימי ם המוני ם גדולי ם ש ל
פועלים , שה ם אנוסי ם למכו ר א ת כוזדעבודת ם לבעלי־הו ן אל ה בע ד כמו ת ש ל
אמצעי־מחיה , שבמקר ה הטו ב ביות ר אי ן הי א מספיק ה אל א בקוש י לקיימ ם במצ ב
כשר־לעבוד ה ולגד ל דו ר חד ש ש ל פרולטארי ם כשרים־לעבודה . א ך ההו ן ל א בלב ד
שהו א חוזר־ומייצ ר עצמו : הו א מתרב ה ומתעצ ם בהתמד ה — ובכ ך ג ם מתרב ה
ומתעצ ם שלטונ ו ע ל המעמ ד ש ל פועלי ם מחוסרי־קניין . וכש ם שהו א גופ ו חוזר ־
ומתייצ ר בקנה־מיד ה מוגד ל יות ר ויותר , כ ן חוזר־ומייצ ר אופן־הייצו ר הקאפיטאליסט י
המודרנ י א ת המעמ ד ש ל פועלי ם מחוסרי־קניי ן — וא ף הפע ם בקנה־מיד ה מוגד ל
בהתמדה , במניי ן הולך־וגד ל בתמידות . "ווהצב ר [ש ל ההון ] חוזר־ומייצ ר א ת יחס ־
ההו ן בקנה־מיד ה מורחב : יות ר בעלי־הון , א ו בעלי־הו ן גדולים־יותר , ע ל הקוט ב
האח ד ; יות ר פועלים־שכידי ם ע ל הקוט ב השני.. . מכא ן : תצבו־ההו ן הו א גידול ו ש ל
הפרולטאויון ״ (עט ׳ 504 , 505 ) . אך , מכיו ן שע ם התקדמות ו ש ל מנגנון־המכונות ,
ע ם שיפור ה ש ל החקלאו ת ובו׳ , נדרשי ם תמי ד פחו ת ופחו ת פועלים , כד י להתקי ן
כמו ת של ה ש ל תוצרי ם ; מכיו ן שאות ו שיפור , ז . א . אות ה הפיכ ת פועלי ם למיותרים ,
גד ל מה ר יות ר אפיל ו מ ן ההו ן הגד ל — מ ה נעשה , איפוא , בהם , באות ם פועלי ם
שמניינ ם גדל־והול ך בתמידות ? ה ם מהווי ם חיל־מילואי ם תעשייתי , ובעתי ם ש ל
עסקי ם רעי ם ובינוני ם משלמי ם לה ם בע ד עבודת ם למט ה מערכה , וה ם מועסקי ם
עיסו ק בלתי־מוסדר , א ו שה ם נופלי ם למעמס ה ע ל [שירות ] הטיפו ל הציבור י בעניי ם ז
א ך בעתי ם ש ל התעוררו ת מיוחד ת בעסקי ם אי ן מעמ ד הקאפיטאליסטי ם יכו ל לות ד
עליהם , כפ י שהוכ ח הדב ר באנגלי ה ע ד כד י מוחשיו ת ; — ואול ם בכ ל הנסיבו ת נוע ד
אות ו חיל־־מילואי ם לכך , שישבו ר א ת כו ח התנגדות ם ש ל הפועלי ם המועסקי ם עיסו ק
תקי ן ושיתמיד־ויקיי ם א ת השיעו ר הנמו ך ש ל שכר־עבודתם . "ככ ל שיגדל ו העוש ר
החברתי.. . כ ן יגד ל חיל־המילואי ם התעשייתי.. . הגוד ל היחס י ש ל חיל־המילואי ם
התעשיית י עול ה ע ם עליי ת כוחו ת העושר . ואול ם ככ ל שיגד ל חיל־מילואי ם ז ה ביח ס
לחיל־העובדי ם הפעיל , כ ן יגד ל גידו ל המוני־יות ר עודף־האוכלוסיי ה המגובש ,

מוספו ת

שמצוקת ו עומד ת ביח ס הפו ר א ל יסוד י עבודתו . ולאחרונה : ככ ל שתגד ל שכב ת
העניים״ , וככ ל שיגד ל חי ל המילואי ם התעשיית י — כ ן תגד ל הדלו ת הרשמית . זה ו
החו ק המוחלט , הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסטי. ״ (עט ׳ 531 . )

הנ ה אחדי ם מהוקי־היסו ד ש ל שיטת־החבר ה הקאפיטאליסטית , המודרנית ,
שהוכח ו הוכח ה מדעי ת קפדני ת — והכלכלני ם הרשמיי ם יישמר ו לנפשותיה ם ול א
יעיז ו אפיל ו לנסו ת לסתו ר א ת הדברים . אד , כלו ם בכ ד נאמ ר הכ ל ז בשו ם פני ם
לא . כש ם שמדגי ש מארק ס בחריפו ת א ת התקלו ת הרעו ת ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי ,
ממ ש כ ך הו א מלמדנ ו בבהירות , כ י אות ה צור ה חברתי ת הכר ח הי ה בה , כד י לפת ח
א ת הכוחו ת הפרודוקטיביי ם ש ל החבר ה ולהעלות ם לשלב־עליו ן — של ב שי ש ב ו
מ ן האפשרו ת ש ל התפתחו ת ראויה־ל ו לאדם , התפתחו ת שנ ה בשבי ל כ ל בנ י החברה .
כ ל צורות־החבר ה הקודמו ת הי ו דלו ת מדי , שיוכל ו להגי ע לכך . ר ק הייצו ר הקאפי ־
טאליסט י הו א שיוצ ר א ת מקורות־העוש ר ואת , הכוחו ת הפרודוקטיביים , הנדרשי ם
לכך ! א ך בו־בזמ ן הו א יוצ ר גם , בדמו ת המונ י הפועלי ם המדוכאים , אות ו מעמ ד
חברתי , שיה א אנו ס יות ר ויות ר לתבוע , כ י השימו ש במקורות־העוש ר ובכוחו ת
הפרודוקטיביי ם הלל ו יה א מובט ח לחבר ה כול ה — ולא , כנהו ג כיום , למעמ ד ש ל
בעלי־מונופולי ן בלבד .

648

קאר ל מארק ס ופרידרי ף אנגל ם

אגרו ת בדב ר "הקאפיטאל "

מארק ס א ל אנגל ם

22 ביונ י 1867

פר ד חביבי ,

[... ] אנ י תקלה , כ י 4 הגליוגו ת הניח ו דעתך . נחת־רוח ך [ 1011 ^ 18131 * 83 ]

ע ד כ ה חשוב ה ל י יות ר מכ ל דב ר [ 11£ נג 1 ^ 5 מ 3 ] , שהעול ם עלו ל לומ ר ע ל כ ך
[* ! 0£ 837 ■׳ 0133 ] . בכ ל אופן , אקוו ה שהבורגנו ת תזכו ר א ת גחליות י [ 1100168 ( 031:1 ]
כ ל ימ י חייה . צ א וראה , מ ה גדול ה חזירות ם ! הג ה דוגמ ה הדש ה : הר י ידו ע לך , כ י
הלעד ה להעסק ת ילדי ם [ 1881011 מ 10111 001111 ת ז \ס 1 ק 1 ת 111 0111111 ] המשיכ ה א ת

פעולת ה 5 שנים . משהופי ע הדין־וחשבו ן שלה , הראשון , בשנ ת 1863 , מי ד "נענשו "
הענפי ם הנאשמים . המיניסטריו ן ש ל הטורי ם הכני ם בתחיל ת העונ ה הפארלאמנטא ־
רי ת — על~יד י [ל 61 ק ] וולפול , אות ו אלוךבכו ת [׳\\ 1110 ׳ ^ 111£ < 1 © 6 :י ז 1116 ] ־
הצעת־חו ק [ 8111 ] , שלפי ה נתקבל ו כ ל הצעותי ה ש ל הועדה , א ם ג ם בקנה־מיד ה
מוקט ן מאוד . אות ם פוחזים־ריקים , שצפויי ם הי ו לעונשין , ביניה ם חרשתני־המתכ ת
הגדולים , וביחו ד ג ם העלוקו ת ש ל ״העבוד ה הביתית ״ — כול ם ישב ו מטונפי ם ושחקו .
עכשי ו מגישי ם ה ם כתב־בקש ה לפארלאמנ ט ותובעי ם — חקיר ה חדש ה ! הקודמ ת —
הי ה ב ה משו ם משוא־פני ם ! כ ל עיק ר חשבונ ם הוא , שהצע ת חוק־התיקוני ם תה א בולע ת
א ת כ ל תשומת־לב ו ש ל הקהל , וכ ך אפש ר יהי ה להעביר־ולהברי ח א ת הדב ר [א ת
בקשתם ] בנעימו ת ובצנע ה [^!^^!•!ע ] ואי ן פוצ ה פה , בעו ד שבו־בזמ ן מנשב ת
רו ח רע ה נג ד האגודו ת המקצועיו ת [ 111110118 ׳ 168 ) 3 ־ 11 ] . הגרוע־ביות ר שבדינים ־
וחשבונו ת נ״ 8 ; 1 ־ 01 <ן 6 מ " ] — ה ן העדויות . שמעידי ם אות ם פוחזי ם גופם . משמע :
יודעי ם הללו , שחקיר ה חדש ה אי ן ל ה אל א פירו ש אחד * אב ל דוק א זהו , "שאבו ,
הבורגנים , רוצי ם בו ״ — מוע ד חד ש להמשך־הניצול , בעו ד 5 שני ם ! לאשרבו ,
ניתנ ת ל י האפשרות , ע ם .עמדת י ב״איבטרנאציונאל" , לסכ ל א ת מזימת ם הענוג ה ש ל
הנ י כלב י דחציפין . ונודע ת ל ו לעניי ן ז ה חשיבו ת יוצאת־מן־הכלל . מדוב ר בביטו ל
מקור־היסורי ם ש ל , 4 * 1 מיליונ י בני־אד ם — ול א נכלל ו בכל ל ז ה הפועלי ם הגברי ם
המבלגלי מ [ 611 מ 1£111£1 ־ 01 ז\ \ 3 16 מ 11111: 1 ), 3 ] !

מ ה שנוג ע לניתו ח ש ל צוות־הערך , הר י הלכת י אח ר עצת ך וא ף ל א הלכת י —

וכ ך נהגת י מנה ג ש ל דיאלקטיק ה ג ם מבחינ ה זו . כלומ ר : 1 . חיברת י נספח , ב ו וע י
מרצ ה ע ל אות ו עניי ן בפשטו ת ככ ל האפש ר ובנוס ח ש ל מלמד־דרדק י ככ ל האפשר !
2 . ע ם התקדמו ת הדברי ם חילקת י כ ל משפט , בהתא ם לעצתך , לפ י סעיפי ם וכר ,

649

תוספו ת

ובכתובו ת מיוחדו ת משלהן* . ואל ו בהקדמ ה אומ ר אנ י לקור א "הלא־דיאלקטי , / שעלי ו
לפסו ח ע ל עמ ׳ צ — 7 , ובמקומ ם יקרא־נ א א ת הנספח . ואי ן הדברי ם אמורי ם כא ן
בקרתני ם [פיליסטרים] , אל א בנוע ר שוחר־דע ת וכו׳ . ומלב ד זה , הר י אות ו עניי ן
נוד ע ל ו משק ל ש ל הכרע ה יתיר ה בשבי ל כ ל הספ ר כולו . האדוני ם הכלכלני ם ע ד
כא ן — נעל ם מה ם הדב ר הפשוט־בתכלית , כ י הצור ה : 20 אמו ת ב ד = מעי ל אח ד
אינ ה אל א הבסי ס הבלתי־מפות ח בשבי ל הצור ה : 20 אמו ת ב ד = 2 לירו ת שטרלינ ג ;
היינו , כ י צורת־הסחור ה הפשוטה־ביותר , שערכ ה ש ל אות ה סחור ה עדיי ן אינ ו מוב ע
ב ה בחזק ת יח ם א ל כ ל שא ר הסחורות , אל א ר ק כמשה ו הנבד ל מצורת ה הטבעי ת
ש ל עצמ ה — הי א שמכיל ה בתוכ ה א ת כ ל הסו ד כול ו ש ל צורת־הממון , וממיל א
מכיל ה היא , בחזק ת גרעי ן [ 111111106 ] , א ת כ ל הסו ד כול ו ש ל כ ל הצורו ת הבורעיו ת
אש ר לתוצרת־העבודה . א ת קשי י הניתו ח אש ר בהוצא ה הראשונ ה (דונקר ) סילקת י
על־יד י כך , שאינ י נות ן א ת הניתו ה העיקר י ש ל ביטוי־הערך , אל א לאח ר שהו א
מופי ע בצורת ו המפותח ת — בחזק ת ביטוי־הממון . [... ]

של ך ק . מ .

אנגל ם א ל מארק ם

מאנצ׳סטר , 26 ביונ י 1867

כוש י חביבי"!•׳ .

!... ] ע ל התהוות ו ש ל עודף־הער ך עו ד הער ה זו : החרשת ן ואת 1 הכלכל ן
הוולגאר י יבוא ו מי ד ויטענ ו נגדך : א ם בעל־חהו ן אינ ו משל ם ל ו לפוע ל בע ד 12
שעו ת ש ל זמן־עבודת ו אל א א ת המחי ר ש ל 6 שעות־עבוד ה — שו ב אי־אפש ר
שיתהוו ה מכא ן עודף־ער ך ! שהר י בדר ך ז ו אי ן מוני ם כ ל שעת־עבוד ה ש ל הפוע ל
בבי ת החרוש ת אל א = % שעת־עבוד ה — כלומר , = מ ה ששילמ ו בעד ה — ור ק
בערכ ה ז ו הי א מוחדר ת לתו ך הער ך ש ל תוצרת־העבודה . ובעקבותי ה ש ל אות ה
טענ ה תבו א אחר־כך , כדוגמה , נוסחת־הקאלקולאצי ה (החישוב ) המקובלת : כ ך
וכ ך ע״ ח תוצרי־גלם , כ ך וכ ך ע״ ח בלאי , כ ך וכ ך ע״ ח שכ ר (שכ ר שהושק ע באמ ת
בתוצרת־השע ה הממשית ) וכד . ויהא , שזה ו נימו ק שטח י ותפ ל ע ד כד י תועב ה !
ויהא , שהו א מזהה־ומערב ב ערך־חליפי ן ומחיר , ערך־העבוד ה ושכר־עבוד ה ; ויהא ,
שאי ן כא ן אל א הנח ה ש ל בוקי־סריקי , כ י שעת־עבוד ה אח ת נכנס ת לתו ך הער ך ר ק
כ־ ^ שעה , משו ם של א שילמ ו בעד ה אל א תמור ת 2 / ג שע ה — אף־על־פי־כ ן מתפל א
אני , של א נת ת דעת ך ע ל כ ך מראש ! שהר י בטוחני־ומובטחני , שטענ ה ז ו תה א
מובא ת לפני ך ! ומוט ב הי ה לחסל ה מלכתחילה . ואול י תשו ב לדו ן בכ ך בגלי 1 ן
הבא . [ . .. ]

של ך פ . א .

* מדוב ר כא ן בנספ ח למהדור ה הראשונ ה ש ל הכר ך הראשון : "צורת־הערך" . (הער ת
הנוכ ח ס . א . ל. )

650

ק . מארק ם ופר . אגגל ט : אגרו ת בדב ר "הקאפיטאל "

מארק ס א ל אנגל ס

27 ביונ י 1867

פר ד חביבי !

[... ] מ ה שנוג ע לטענת־הקושי ה שהזכרת , הטענ ה הבלתי־נמנע ת ש ל הקדת ן
והכלכל ן הוולגאר י (אגב , חלל ו שוכחים , כמובן , כ י ע ם שה ם מחשבי ם א ת העבודה -
בתשלו ם בכינו י שכר־עבודה , הר י ה ם מחשבי ם א ת העבוד ה ללא ־ תשלו ם בכינו י
ריו ח וכר ) — שו ב נעמדי ם הדברים , א ם לנסח ם ניסו ח מדעי , ע ל השאל ה הבאה :

כיצ ד נהפ ך ערכ ה ש ל הסחור ה למזזיר־ייצורה ,

1 . שכ ל העבוד ה מופיע ה ב ו כעבודה־בתשלום , בצור ת שכר־עבודה ;

1 1 . ואל ו עודף־העבודה , א ו עודף־הערך , מקב ל ב ו צור ה ש ל תוספת־המחי ר —
בכינו י ש ל רבית , ריוו ז וב ר — ית ר ע ל מחיר־ההשקע ה (=המחי ר ש ל חלק־ההו ן
הקבו ע+שכר־עבודה) .

חתשוב ה ע ל שאל ח ז ו מחייבת , כחנחת־קודם :

I , לתא ר א ת הפיכ ת ערכו־תיומי , למשל , ש ל כוח־העבוד ה לשכ ר א ו למחי ר
ש ל העבוד ה היומית . היאו ר ז ה נית ן בפר ק החמיש י שבכר ך זה .

II . לתא ר א ת הפיכת ו ש ל עודף־הער ך לריוח , והפיכת ו ש ל הריו ח לריוח ־
ממוצ ע וכר . דב ר ז ה מצריך , שנתא ר קודם־לכ ן א ת תוזליך־המחזו ר ש ל ההון , שהר י
בכא ן ממל א תפקי ד סיבוב ( ש ל ההו ן וכר . מכאן , שעניי ן ז ה ל א יה א ניתן־לתיאו ר
אל א בספ ר השליש י (הכר ך השנ י מכי ל ספ ר שנ י וספ ר שלישי) . כא ן ירא ה הקורא ,
מהיכ ן נוב ע אופן־הדימו י ש ל הקרת ן והכלכל ן הוולגארי , היינו , מתו ך כך , שבמוח ם
חוזרת־ומשתקפ ת תמי ד ר ק צורח־התופע ה הבלתי־אמצעי ת ש ל היחסים , ול א קשר ם
הפנימי . אגב , איל ו חי ה משתק ף הקש ר הפנימ י — לש ם מד , הי ו הבריו ת נדרשי ם
למד ע בכל ל ?

איל ו היית י ב א לגדו ר מלכתחיל ה בע ד כ ל מינ י חששו ת כאלו , הר י היית י מקלק ל
א ת כ ל המתו ד הדיאלקט י ש ל הניתוח . אדרבה . מיתרונותי ו ש ל אות ו מת 1 ד , שהו א
מתמי ד לטמו ן לח ם לאות ם ריקי ם פחי ־מוקשים , שמגרי ם אות ם לגלו ת א ת כ ל איולת ם
שלא ־ בזמן .

אגב , מי ד אחר י הסעי ף 3 . * ״שע ר פודף־הערך ׳ — הנמצ א עכשי ו תח ת יד ך —

ב א הסעיף : "יום־תעבודה " (מאב ק בדב ר אור ך זמן־העבודה) , והדיו ן בעניי ן ז ה
מדגי ם לעי ן כ ל [ 00111118 ן>. 3 ] , שאמנ ם למעש ה ברורי ם ל ו למד ן הבורגנ י יפה־מאו ד
המקו ר והעצמו ת ש ל מחיו . דב ר ז ה מתבל ט ג ם במקר ה [ 02,86 ] ש ל סניור : כא ן
טוען־ומצהי ר הבורגני , כ י כ ל עיק ר רווחו־נשכ ו אינ ו נוב ע אל א משעת־העבוד ת
האחרונ ה שלא־בתשלום . [... ]

של ך ק . נז .

מארק ס א ל אנגל ם

2 אחרי־חצות , 16 באוגוס ט 1867

פר ד חביבי ,

ז ה עת ה סיימתי־וחגהת י א ת הגליו ן האחרו ן ( 49 ) ש ל הספר . הנספ ח — צורת י
הער ך — הנדפס־בפטיט , מכי ל 4 /! 1 גליון .

651

תוספו ת

וכ ן החזרת י אתמו ל א ת ההקדמ ה המוגהית . ובכ ן : כר ך ז ה ת ם ונשלם . שדב ר זד .
נתאפש ר — ע ל כ ך אנ י חיי ב תוד ה ר ק לך ! בל א התמסרותך־נאמנות ך אלי , ל א
היית י יכו ל בשום־פני ם לבצ ע א ת העבודו ת העצומו ת בחיבו ר שלוש ת הכרכים .
הרינ י מחב ק אותך , בלב ב של ם ומל א תודו ת [ ! 113 מ 2 ג £1111 01 1:1 , 7011 1-206 נ! 1 מ 1 6 ] !

במצור ף 2 גליונו ת העתקי־דפוס .

א ת 15 הלי״ ש קיבלת י בתודה .

ושלו ם לך , ידיד י הטוב , היקר !

של ך ק . מ .

א ת העתקי־הדפו ס אינ ך צרי ך להחזי ר ל י אל א לאח ר שייצא־לאו ר הספ ר כולו .

אנגלסא ל מארק ם

מאנצ׳סטר , 23 באוגוס ט 1867

כוש י חביב י ן

ע ד עכשי ו עברתי , תו ך עיון־לימוד , ע ל 36 גליונו ת בערך ! ייש ר כוח ך ע ל
האופ ן המושל ם שאת ה נוקט , כד י שהבעיו ת הכלכליו ת המסובכוודביות ר — ע ם
עצ ם הזזתדהסדרת ן והעמדת ן בתו ך צירופ ן הנכו ן — ייהפכ ו פשוטו ת וברורות ,
כמע ט ע ד כד י מוחשות . וכ ן תבור ך ע ל התיאו ר לעצ ם העניין , התיאו ר המצוי ן לעילא ־
ולעילא , ש ל היח ס בי ן עבוד ה והו ן — שנית ן כא ן הפע ם הראשונה , ברציפו ת מלא ה
ובשלימות . וא ף נהנית י הנא ה מרוב ה בראותי , כיצ ד הצלח ת להעמיק־חדו ר לתו ך
הלשו ן הטכנולוגית , מ ה שגר ם לך , ודאי , הרב ה קשיי ם ן ומבחינ ה ז ו הי ו ל י חששו ת
שוני ם נ 111£8 זו 1821 מ 61-86 1 -\ 11 ) ] . כמ ה פליטוורקולמו ם [מ 6 ע £116 0£ 8 <! 811 ] תיקנת י
בעפרו ן בשול י הגליון , וא ף העזת י לית ן כמ ה השערות . אב ל כיצ ד יכול ת להשאי ר
א ת החלוק ה החיצוני ת ש ל הספ ר כפ י שהשארת ! הפר ק הרביע י מכי ל כמע ט 200 עט /
ואי ן ב ו אל א 4 סעיפים , המסומני ם על־יד י כותרו ת בדפום־דק , שכמע ט אי־את ה
יכו ל לחזור־ולמצאן . ונוס ף ע ל כ ך נפס ק מד י פע ם בפע ם מהלך־הרעיונו ת על־יד י
הדגמה , והעניי ן שעמ ד להדגמ ה אינ ו מסוכ ם לעול ם בסו ף ההדגמ ה ! וכ ך קופצים ־
ונופלי ם מפע ם בפע ם מתו ך הדגמת ו ש ל עניי ן אח ד במישרי ן לתו ך הסברת ו ש ל
עניי ן שני . הר י ז ה מעיי ף ע ד כד י אימה , וא ף ©תע ה — א ם אי ן אד ם מקדי ש לכ ך
תשומת־ל ב חריפ ה ביותר . דרו ש הי ה כא ן לחלוטי ן לדאו ג לחלוקת־משנ ה תכופה ־
יות ר ולהבלט ה יתיר ה ש ל הסעיפי ם העיקריים , ומ ן ההכר ח להכי ן זא ת בשבי ל עיבו ד
ההוצא ה האנגלית* . ובכלל , בתיאו ר ז ה (וביחו ד ע ל שיתוף־הפעול ה והמאנופאקטורה )
עדיי ן אי ן מוהןרי ם ל י כמ ה עניינים , ואי ן אג י יכו ל לגלוודולמצו א א ת העובדות ,
שעליה ן מסתמ ך התיאו ר הנית ן ר ק בצור ה כללי ת בלבד . לפ י צורת־ההרצאד .
החיצוני ת דומה , שאות ו פר ק רביע י נכת ב ג ם במהירו ת יתירה , ול א עוב ד אל א מעט ־
שבמעט . א ך כ ל אל ה אינ ם השובי ם ול א כלום ; עיקר־העיקרי ם הוא , שהאדוני ם

* ע ם העיבו ד החד ש ש ל הספ ר בשבי ל המהדור ה השניי ה הל ך מארק ם אח ר עצ ה זו .
הפר ק הרביע י במהדור ה א ׳ — מתאימ ה ל ו הפרש ה הרביעי ת במהדור ה ב ׳ ובז ו אש ר לפנינו .
(הער ת המכו ן ע״ ש ט . א . ל. )

652

ק . מארק ם ופר . אנגל ס : אגרו ת בדג ר "הקאפיטאל ׳

הכלכלני ם ל א ימצא ו שו ם נקוד ה חלשה , שיוכל ו לפרו ץ ב ה פירצה ! ואמנ ם סקר ן
אנ י לשמ 1 ע , מ ה יאמר ו האדוני ם הללו , שהר י ל א נשא ר לה ם שו ם דב ר להתגד ר
בו . אנשי ם מסוג ו ש ל רושר , ודא י יידע ו לנח ם עצמ ם ; א ך הבריו ת כא ן באנגליה ,
שאינ ם נוהגי ם לכתו ב בשבי ל תינוקו ת בנ י שלו ש — בשביל ם העניי ן שונ ה לחלוטין .

א ם תוכ ל שו ב לשלו ח ל י גליונו ת אחדים , תגרו ם ל י הנא ה רבה . היית י רוצ ה
לקרו א א ת ההצב ר בצירוף־הדברים .

של ך פ . א .

מארק ס א ל אנגל ם

24 באוגוס ט 1867

פר ד יקירי ,

מא ז שלחת י ל ך 2 העתקי־הדפו ם האחרונים , שו ב ל א קיבלת י יותר . כוע ס אנ י
ע ל מייסנ ר כע ם רב . כנרא ה שהחזיק־ועיכ ב א ת אש ד נשל ח ל ו על־יד י וויגאנד , כד י
שיוכ ל להמצי א הכ ל בבת־אח ת — וכ ך יחסו ך 4 פנסי ם דמי־משלוח ! [... ]

א ך בדר ך ז ו הולך־לאיבו ד זנון־הרבה !

הטוב־ביות ר שבספר י הו א : 1 . (וע ל כ ך מבוסס ת כ ל התפיס ה ש ל העובדו ת
[ £3018 ]) , דב ר זה , שהובל ט מי ד בפר ק הראשו ן — אופי ה הכפו ל ש ל העבודה , לפ י
ביטויי ה שהי א מתבטאת : א ם כערך־שימו ש וא ם כערך־חליפין ! 2 . הדיו ן בעודף ־
הער ך לל א תלו ת בצורותי ו המיוחדו ת : ריוח , רבית , רנט ה קרקעי ת וכר . ביחו ד יוחן ר
דב ר ז ה בכר ך השני . אות ו דיו ן בצורו ת המיוחדו ת הנהו ג אצ ל הכלכל ה הקלאסית ,
שהי א מערבבת ן בתמידו ת בצור ה הכללי ת — אינ ו אל א בלי ל ש ל דייסו ת

.[ 8 ^ 1 *נ 01 ? 0113 ]

משאלותי ך [ 161:31:3 ) 0681 ] , קובלנותיך , קושיותי ו [ 11161-168 > ] וכ ר — הרינ י
מבק ש ממ ך להכניס ן לתו ך [גליונות ] הגהוודהדפוס . דב ר ז ה חשו ב ביות ר בשבילי ,
שכ ן מצפ ה אנ י למהדור ה שניי ה שתבוא , א ם במוקד ם וא ם במאוחר . מ ה שנוג ע לפר ק
(- 62 ;>נ 31 ! 01 ) הרביעי , הר י על ה הדב ר בהרב ה זיעה , ע ד שאפש ר הי ה למצו א א ת
הענייני ם גופם , כלומר , א ת הקש ר שביניהם . אחר־כך , משנתקיי ם דב ר זה , הר י בעצ ם
העיבו ד האחרו ן נפלו־ובא ו בז ה אחר־ז ה ספרי ם כחולי ם [) 131116 5001 ],ואנ י נתלהבת י
בראותי , שמסקנות י העיוניו ת מתאשרו ת בשלימות ן על־יד י העובדות . ובסוף , כתבת י
בזמ ן שנתייסדת י בגחליו ת [ 031-131100168 ] ובעיטו ת יום־יו ם ש ל הנושים ! [... ]

של ך ק . נו .

מארק ם א ל קוגלמא ן

לונדון , 30 בנובמב ר 1867

קוגלמא ן החביב !

עיכו ב תשובת י ל א ב א אל א מחמ ת מיחו ש בלבד , ז ה שבועו ת שאנ י נמצ א
שו ב בשפל .

קוד ם כל , נתונ ה ל ך תודת י הנאמנ ה בע ד מאמציך . א ל ליבקנכ ט כת ב אנגל ס
(א ו יכתוב) . אגב , עמ ד ליבקנכ ט (ביח ד ע ם ג ץ ועוד ) לדרו ש ברייכסטא ג חקיר ה

653

תוספו ת

[ 1911117 !£■ ] במצב־הפנעלים . ברו ח ז ה כת ב לי , ולפ י בקשת ו שלוזת י ל ו כמ ה תעודו ת
פארלאמנטאריות , הנוגעו ת לעניי ן זה . תכני ת ז ו סוכלה , משו ם שלפ י סד ר הדיוני ם
שו ב ל א נמצ א הזמ ן הדרו ש לכך . ע ל עניי ן אח ד מסוג ל את ה לכתו ב ל ו לליבקנכ ט
טוב־יות ר משמסוג ל אנגל ס א ו אני . היינו , שחובת ו היא , באמת , להפנו ת א ת הדע ת
ע ל ספר י באסיפו ת ש ל פועלים . שא ם ל א יעש ה כן , יבוא ו אנשי־לאסא ל וישתלט ו
ע ל עניי ן ז ה — ושלא־כהלכה .

קונצ ן (מרצודפרט י בלייפציג , תלמיד ו וחסיד ו ש ל רושר ) ביק ש ממני , על־יד י
[ 710 ] ליבקנכט , טופ ס ש ל הספר , ותמור ת כ ן הבטי ח סקיר ה מפורט ת ע ל הספ ר
מנקוד ת השקפתו־הוא . א ם כן , נשל ח ל ו הספ ר על־יד י מייסנר . י ש בכ ך משו ם
התחל ה טובה . — חביב ה על י שגיאת־הדפוס , שנשתרבב ח בסקירת ך : "זנ 0116 ט 8 י 1 "
[אמודאי ] במקו ם "■!סגנסנן&י! " [נ 1 שם־ומפיח] . פאוכ ר נמנ ה ע ל "המטיפים־הסוכנים "
בעניינ י כלכלה . בי ן הכלכלני ם הגרמני ם "המלומדים" , כגו ן רושר , ראו , מוהל . וכף —
ל א תמצ א אות ו ריקא . מזכי ר אד ם א ת שמ ו — הריה ו חול ק ל ו כבו ד ר ב ית ר ע ל
המידה . וע ל כ ן ל א הרשיתי , שיה א מופי ע [בספר ] בחזק ת שם־עצ ם — אל א ר ק
בצור ה ש ל שם־פועליט .

הואיל ה לסמ ן א ת הנית ן לקריא ה בשבי ל רעייתו : קוד ם כל , הפרשיו ת ע ל
"יום־העבודה" , ע ל "שיתוף־פעולה , חלוקת־עבוד ה ומנגנון־המכונות" , ובסו ף ע ל
" ד,הצב ר הראשוני" . א ת הטרמינולוגי ה הבלתי־מובנ ת תצטר ך את ה להסבי ר לה . וא ם
יהי ו פקפוקי ם נוספי ם הרינ י עומ ד לרשותכם .

קיי ם סיכו י טו ב מאו ד בצרפ ת (פאריס ) בשבי ל מאמר־ביקור ת מפור ט ע ל הספ ר
(ב״קוויי ה פראנסה" , עתו ן פרודוניסטי , לצערי!) , ואפיל ו בשבי ל תרגו ם הספר .

כשארגי ש עצמ י בטוב , אכתו ב יותר . בינתיי ם מצפ ה אני , שאת ה תכתו ב לעתי ם
תכופות . מכתבי ך משפיעי ם על י תמי ד לעודדני .

של ך ק . מ .

מארק ם א ל קוגלמא ן

לונדון , 17 במאר ס 1868

[... ] מכתב ו ש ל מ . גר ם ל י שמח ה רבה . אך , בחל ק מהרצאת י ל א עמ ד ע ל
דעתי . אילול א כן , הי ה צרי ך לראות , שאנ י מתא ר א ת התעשיי ה הגדול ה ל א בלב ד
כאמו״יולדת ו ש ל הניגו ד [ 118 מ 011181 ^; 11 !.^] , אל א ג ם במחולל ת התנאי ם החומריי ם
והרוחניים , שי ש בה ם משו ם פתרו ן אות ם הניגודי ם — אל א שאות ו פתרו ן אינ ו יכו ל
להתבצ ע בשו ם פני ם בנעימים .

מ ה שנוג ע לחו ק בתי־החרוש ת — והו א התנא י הראשו ן לכך , שמעמ ד העובדי ם
ישי ג חופש־המרפקי ם [ 1 מ 1-00 ׳\\ 0 נ 6111 ] להתפתחות ו ולתנועת ו — הרינ י דור ש חו ק
ז ה מטע ם המדינה , כחוק־של־כפייה , ל א ר ק נג ד החרשתני ם אל א ג ם נג ד הפועלי ם
גופם . (בעט ׳ 542 * , הער ה 52 , הרינ י מרמ ז ע ל התנגדות ן ש ל הפועלות־הנשי ם
לצימצו ם זמ ן [העבודה]. ) אגב , א ם מ ר מ . יקדי ש אות ו מאמ ץ שהקדי ש אלאן , יהא -

* עט ׳ ׳ 455 בהוצא ה שלפנינו .

654

ק . מארק ס ופר . אנגל ס : אגרו ת בדב ר "הקאפיטאל "

בכוח ו לשב ר אות ה התנגדות . שהחרשת ן היחי ד (פר ט אם , וע ד כמה , שמתאמ ץ הו א
להשפי ע ע ל התחוקה ) אי ו לאל־יד ו לעשו ת הרב ה בעניי ו ז ה — א ף זא ת הרינ י אומ ר
בעמ ׳ 243 * : "ואול ם בכלל ו ש ל דבר , אי ן ז ה ג ם תלו י ברצונ ו הטו ב א ו הר ע ש ל
בעל־ההו ן היחי ד וכו׳״ , וכ ן שם , הער ה 114 . שעל־אף־הכ ל יכו ל היחי ד להיו ת פעי ל —
זא ת הוכיח ו די־והות ר חרשתני ם כמ ו פילדן , אוא ן וכר . ברור , שפעולת ם העיקרי ת
צריכ ה להיו ת פומבית־ציבורית . — מ ה שנוג ע לדולפוסי ם באלזאס , הר י הלל ו רמאי ם
הם , שיודעים , על־יד י תנאי־החוזי ם שלהם , לקיי ם יח ם ש ל צמיתו ת א ל פועליה ם —
יח ס נוח־ונעי ם וע ם ז ה מכני ם מחי ם הרבה . בעתוני־פארי ס הוקע ו כראוי , ודוק א משו ם
כ ך הצי ע אח ד מאות ם הדולפוסים , לפנ י זמ ן קצר , בגו ף המחוק ק 1:1-1 ^ 8 168131 ( 001:1 ]
להוסי ף לחוק־העתונו ת אח ד הסעיפי ם השפלינרביותר , והצעת ו ז ו נתקבל ה
[ 1 ) 16 ־ 1 ־ 081 ] — היינו , "להקיף־חומ ה א ת החיי ם הפרטיים ״ 6 ־ 1011: 611 ) 60 ( 11 • ! 5 16 ז \" ]

,[" 66 ־ 111111

ברכו ת נלבבו ת לאשת ך החביבה .

מארק ס א ל אנגל ס

של ך ק . מ .

לונדון , 30 באפרי ל 1868

פר ד יקירי ,

[... ] א ך מךהנכו ן הוא , שתכי ר א ת מתוד־הניתו ח ש ל שער־הריוח . ועל־כ ן
הרינ י נות ן ל ך א ת מהלך־הדברי ם בקווי ם כללייס־ביותר , הל א תדע , כ י בספ ר השנ י
יבו א ליד י דיו ן תהליך־המתזו ר ש ל ההון , לפ י ההנחו ת שנקבע ו בספ ר הראשון . וכ ן
יבוא ו ליד י דיו ן הגדרוודהצורד . החדשות , שנובעו ת מתו ך תהליך־המחזור , כגו ן
הו ן יצי ב והו ן חוזר , סיבוב ו ש ל ההו ן וכר . ובסוף , בספ ר הראשו ן הננ ו מסתפקי ם
בהנחה , שא ם בתהליך־השיערו ך מתהוו ת מתו ך 100 לי״ ש 110 לי״ש , הר י הלל ו
מוצאו ת לעצמ ן בשו ק א ת היסודו ת בשבי ל השקעת ן מחדש . אב ל עכשי ו הרינ ו בוחנים ־
ובודקי ם א ת תנא י המציאו ת הזאת , משמע : א ת השילו ב החברת י ש ל ההונו ת השונים ,
ש ל חלקי־ההונו ת וש ל ההכנס ה (=ע ) ביחד .

בספ ר השליש י נגי ע אחר־כ ך לנושא : הפיכ ת עודף־הער ך לצורותי ו השונו ת
ולחלקי ו הנבדלי ם ז ה מזה .

1 . ריו ח משמ ש לנו , לעת־עתה , ר ק ש ם אחר , א ו קאטגורי ה אחרת , ש ל עודף ׳
הערך . ומכיו ן שנדמה , על־יד י הצור ה ש ל שכר־העבודה , כ י כ ל העבוד ה.כול ה בא ה
ע ל תשלומה , הד י אות ו חל ק ב ה שאינ ו בתשלום , דומה , בהכרח , כאיל ו נב ע ל א מתו ך
העבודה , אל א מתו ך ההון , ול א מתו ך חלק ו המשתנ ה אל א מתו ך ההון־הכולל . על־יד י
כ ך לוב ש עודף־הער ך צור ה ש ל ריוח , בל א שיה א הבד ל כמות י בי ן הראשו ן לבי ן
האחרון . ואי ן האחרו ן אל א צורת־התופע ה המוטעי ת ש ל הראשון .

ועוד : חלק־־ההון , שצורכי ם אות ו בייצור ה ש ל הסחור ה (ההו ן שניתך־במפרע ה
לש ם ייצורה , הו ן קבו ע והו ן משתנ ה ג ם יחד , פחו ת אות ו חל ק מ ן ההו ן היציב , שאמנ ם
ב א ליד י שימו ש אב ל ל א ב א ליד י צריכה) , נרא ה עכשי ו כמחיר־הקר ן ש ל הסחורה ?

* עמ ׳ 218 בהוצא ה שלפנינו .

655

תוספו ת

שכן , בשבי ל בעל־ההו ן מחיר־הקר ן ש ל הסחור ה הו א אות ו חל ק ש ל ערך־הסחוח ז
שהו א השקיע , ואל ו העבוד ה ללא־תשלו ם הכלול ה בסחור ה אינ ה נכנס ת , מנקודת ־
השקפתו־הוא , לתו ך מחיר־הקר ן שלה . עודף־הער ך = ריו ח נרא ה עכשי ו כעוד ף
בסחיר־ממכר ה ש ל הסחור ה ע ל מחיר־הקר ן שלה . ובכ ן : א ם נכנ ה א ת ער ד הסחור ה
ע״ ם ומחיר־הקר ן של ה מ״ק , הר י יהי ה ע״ס=מ״ק+ע , ומכא ן ע״ם-מ״ק=ע , ובכ ן
ע״ ס גדו ל מ־מ״ק . הקאטגורי ה החדש ה ש ל מחיר־הקר ן הכרחי ת מאו ד בשבי ל הפירו ט
בניתו ח הבא . יוצ א מכאן , מלכתחילה , שבעל־ההו ן יכו ל למכו ר בתועלת־שב ח א ת
הסחור ה למט ה מערכ ה (א ם ר ק למעל ה ממחיר־הקר ן שלה) , וזה ו חוק־היסו ד בשבי ל
הבנ ת האיזוני ם הנגרמי ם על־יד י ההתחרות .

ובכן : א ם הריו ח אינ ו נבדל , לפ י שעה , מעודף־הער ך אל א הבד ל פורמאל י
בלבד , הר י כנג ד ז ה שער־הריו ח נבד ל מי ד הבד ל ממש י משע ר עודף־הערך ,
שכ ן האחרו ן הו א - ׳ ואל ו הראשו ן הו א — ; ומכא ן יוצ א מלכתחילה , כ י - גדו ל

מ קד ט מ

מ ן -ב - , כ י שער־הריו ח קט ן משע ר עודף־הערך , אל א א ם כ ן ק= 0 .

ק־ן־ מ

אך , בשי ם ל ב למ ה שיימס ר בספ ר ב / יוצא , כ י אי ן אנ ו צריכי ם לסש ב א ת
שער־הריו ח לגב י תוצרת־סחורו ת איז ו שהיא , כגו ן תוצר ת שבועית ; אל א ~

קיז־ מ

פירוש ו כאן : עודף־הער ך שיוצ ר במש ך השנ ה ביח ס א ל ההו ן שניתן־במפרע ה במש ך
השנ ה (ניתן־במפרעה , להבדי ל מ ן ההו ן המקי ף [משלי ם סיבובו]) . ובכ ן " כא ן

ק־ד־ מ

פירושו : שער־הריו ח השנתי .

אחר־כ ך אנ ו בודקים , קוד ם כל , כיצ ד הקפ ה שונ ה ש ל ההו ן (דב ר ז ה תלו י
במקצ ת ביח ס ש ל חלק י ההון־ההוז ר א ל חלקי־ההו ן היציבים , ובמקצ ת במספ ר
ההקפו ת ש ל ההו ן החוז ר במש ך השנ ה וכ ד וכד ) משנ ה א ת שער־הריוח , בא ם
שע ר עודף־הער ך בעינ ו עומד .

אך , א ם ההקפ ה נתונ ה כהנחה־מראש , וא ם נת ת ־ 4 כשער־הריו ח השנתי ,

ק־ז״ ט

שו ב אנ ו בודקים , כיצ ד עלו ל להשתנו ת שע ר זה , בל א תלו ת בשינויי ם אש ר בשע ר
עודף־הער ד ואפיל ו ל א בכמות ו ש ל זה .

מכיו ן שהכמו ת ש ל עודף־הערך , היינ ו ע,=למכפל ה ש ל שע ר עודף־הער ך וש ל
ההו ן המשתנה , הרי , א ם נכנ ה א ת שע ר עודף־הער ך ש ושער־הריו ה ר / יהא :

ר׳ = ^ . כא ן לפנינ ו 4 שיעורי ם : ר / ש , מ , ק ; ושו ב אנ ו יכולי ם לכלכ ל א ת

ק־ז־ מ

חשבוננ ו בשלוש ה שיעורים , ע ם שנחפ ש א ת השיעו ר הרביעי , הלא־ידוע . מכא ן
יוצאי ם כ ל מינ י מקרי ם ש ל תנועו ת בשער־הריוח , ע ד כמ ה שה ם שוני ם מ ן התנוע ה
בשע ר עודף־הערך , ובמיד ה ידוע ה [ 3 0611:3111 6x1631 ס* ] שוני ם אפיל ו מ ן התנוע ה
בכמות ו ש ל זה . מוב ן מאליו , כ י בשבי ל קודמי , בשבי ל כולם , הי ה ז ה עניי ן סתום ,
ללא־הסבר .

החוקים , שנתגל ו בדר ך ז ו — וה ם חשובי ם מאוד , למשל , כד י להבי ן א ת השפע ת
המחי ר ש ל החומ ר הגלמ י ע ל שער־הריו ח — עומדי ם בתקפם , ג ם א ם יחול ק אחר־כ ך
עודף־הער ך בי ן היצר ן ואחרי ם כאש ר יחולק . אי ן בכ ך אל א כד י לשנו ת א ת צורת ־

656

ק . מארק ם ופר . אנגל ס : אגרו ת בדב ר "הקאפיטאל ׳

התופעה . ועוד : אות ם חוקי ם ניתני ם לשימו ש במישרין , א ם — נדו ן כיח ס ש ל
עודף־הערך , המיוצ ר ייצו ר חברתי , א ל ההו ן החברתי . ק מ

11 . מ ה שנחש ב בדיו ן ב־ו . כתנועות , א ם כתנועו ת ההו ן בענף־ייצו ר מסוים ,

וא ם כתנועו ת ההו ן החברת י — תנועות , שע ל ידיה ן משתנ ה הרכב ו ש ל ההו ן
וכ ר — נתפ ס עכשי ו כהבדלי ם בכמויות־המושקעו ת בענפי־הייצו ר השונים .

וכ ך יוצא : בהנחה , שהשע ר ש ל עודף־הער ך שווה , ז .א . ניצול־העבוד ה
שוו ה — הר י שונ ה תוצרת־הערבים , וממיל א שונ ה הייצו ר ש ל עודף־הערך , וממיל א
שונ ה שער־הריו ח בענפי־הייצו ר השונים . א ך מאות ם שערי־ריו ח שוני ם יוצר ת
ההתחרו ת שער־ריו ח בינונ י א ו כללי . זה , משמעמידי ם אות ו ע ל ביטוי ו המוחלט ,
אינ ו יכו ל להיו ת אל א עודף־הער ך (השנתי) , המיוצ ר ביד י מעמד־בעלי־ההון , ביח ס
א ל ההו ן הניתן־במפרע ה בהיקפ ו החברתי . למשל , א ם ההו ן החברת י == 400 ק+ 100 מ ,
וא ם עודף־הער ך המיוצ ר הימנ ו בשנ ה = 100 ע , הר י הרכב ו ש ל ההו ן החברת י
(באחוזים ) = 80 ק+ 20 מ , והרכב ה ש ל התוצרת= 80 ק+ 20 מ+ 20 ע > היינו , שער ־
הריוח=, 20% . זה ו שער־הריו ח הכללי .

התכלית , שאלי ה שואפ ת ההתחרו ת בי ן כמויות־ההון , השוכנו ת בתחומי־הייצו ר ,
השונים , והמורכבו ת הרכ ב שונ ה — הי א הקומוניז ם הקאפיטאליסטי , כלומ ר : כמות ־
ההון , המשתייכ ת לכ ל תחום־של־ייצור , תחטו ף לעצמ ה חל ק מסוי ם בעודף־הערך ־
הכולל , באות ה פרופורציה , שהי א [כמות־ההון ] מחנ ה חל ק מ ן ההון־הכול ל החברתי .

ואי ן משיגי ם תכלי ת זו , אל א א ם כ ן (בהנח ה הנ״ל , שההו ן הכול ל= 80 ק+ 20 מ ,

וששער־הריו ח החברתי = — —)נמכר ת תוצרת־הסחורו ת השנתי ת בכ ל תחום ־

80 ק + 20 מ \

של־ייצו ר במחיר־הקרן+ 20% ריו ח מערך־ההו ן הניתן־במפרע ה (ואי ן הבד ל בדבר ,
כמ ה מ ן ההו ן היציב , הניתן־במפרעה , נכנ ם א ו אינ ו נכנ ם לתו ך מחיר־הקר ן השנתי) .
אך , לש ם כ ך צריך , שקביעת־המחי ר ש ל הסחורו ת תה א סוט ה מערכ י הסחורות . ר ק
באות ם ענפי־ייצור , שהרכ ב ההו ן באחוזי ם הו א ס 8 ק+ 20 מ , מזדה ה המחי ר מ״ ק
(מחיד־הקרן ) + 20% מ ן ההו ן שניתן־במפרע ה ע ם ער ך הסחורה . במקו ם שההרכ ב
גבודדיות ר (כגו ן 90 ק+ 10 מ) , הר י אות ו מחי ר עול ה ע ל ערכה < במקו ם שההרכ ב
גמוך־יות ר (כגו ן 70 ק+ 30 מ) , המחי ר יור ד למט ה מערכה .

המחי ר המאוז ן בדר ך זו , שהו א מחל ק א ת עודף־הער ך החברת י חלוק ה שן ה
בי ן כמויות־ההון , ביח ס לשיעור ן — הו א מחיר־הייצו ר ש ל הסחורות , הצי ר המרכזי ,
שמסביב ו מתנועע ת התנוד ה במחירי־השוק .

ענפי־הייצור , שמצו י בה ם מונופולי ן טבעי , יוצאי ם מכל ל אות ו תהליך־האייזון ,

ג ם א ם שער־הריו ח בה ם עול ה ע ל שער־הדיו ח החברתי . דב ר ז ה תה א נודע ת ל ו
חשיבו ת אחר־כ ך ע ם הניתו ח ש ל הרנט ה הקרקעית .

באות ו פר ק י ש להוסי ף ולנת ח א ת הסיבו ת השונו ת לאיזו ן השקעות־ההו ן
השונו ת — סיבות , ש,עם־הארץ ׳ (הוולגארי ) רוא ה בהן , בו־במספר , סיבו ת
להתהוו ת הריוח .

ועו ד [י ש לנתח] : א ת השינויי ם בצורת־התופעה , שהחוקי ם ע ל ער ך ועודן* "

657

הגןא 0 יט 8 ? 42

תוספו ת

ער ך — שניתחנ ו קוד ם ושמתמידי ם לעמו ד בתקפ ם — לובשי ם עתה , לאח ר ישהערכי ם
נהפכ ו לנווזירי *הייצור .

ווו . ע ם התקדמו ת החבר ה נוט ה שעו־הריו ח לירד־ולילך . דב ר ז ה יוצ א כב ר
מתו ך מ ה שנאמ ר בספ ר א ׳ ע ל השינויי ם בהרכב ו ש ל ההו ן ע ם התפתחו ת הכוח ־
הפרודוקטיב י החברתי . זה ו אח ד הנצחונו ת הגדולים־ביות ר ע ל גשר־החמורי ם
[ 1 מג 01-1 מנ 88 8 מ 0 ע ] ע ד המצו י בכ ל הכלכל ה הקודמ ת ע ד כה .

ווו . ע ד כא ן הי ה מדוב ר ר ק בהו ן הפרודוקטיבי . עכשי ו חל ה השתנו ת ע ם הופע ת
הון־הםוחר .

ע ד כא ן היתד . ההנחה : ההו ן הפרודוקטיב י ש ל החברה= 500 (מיליוני ם א ו
מיליארדים , ל א נפקא־מיני ה [©:!•!סעבמגיע]) . היינו : 400 ק+ 100 מ| | + 100 ע !
ר ׳ , שער־הריו ח הבללי=, 20% . נני ח עכשיו , כ י הוךהסוחר= 100 .

הר י שי ש לחש ב 100 ע מ־ 600 , ול א מ־ 500 . ובכ ן : שער־הריו ח הכלל י מופח ת
ועומד , ל א ע ל 20% , אל א ע ל 1673% . נזחיר־הייצו ר (למע ן הפשטו ת נני ח כאן , כ י
400 ק כולם , היינו , ההו ן היצי ב בשלימותו , נכנסי ם לתו ך מחיר־הקר ן ש ל כמות ־
הסחורו ת המיוצר ת שנה־־שנה ) הו א עכשיו= 5837 3 . הסוח ר מוכ ר בע ד 600 , וא ם
נסי ח דע ת מ ן החל ק היצי ב ש ל הונו , הר י הו א מממ ש 16 2 / 3 % מ־ 100 שלו , באות ו
שיעו ר כמ ו בעלי־ההו ן הפרודוקטיביים , א ו לשו ן אחר : הו א מנכ ס לעצמ ו * 7
מעודף־הער ך החברתי . הסחורות־בהמוגי ם [ 886 ^ 1 מ מ 6 ] ובקנה־מיד ה חברת י —
נמכר ו לפ י ערכן . 100 לי״ ש של ו (א ם נסי ח דע ת מ ן החל ק היציב ) אינ ן משמשו ת
ל ו אל א הון־של־ממו ן חוזר . מ ה שהסוח ר בול ע יותר , הר י זד . נעש ה פשו ט בדר ך
ש ל רמאו ת א ו ספסרו ת ע ל התנוד ה במחירי־הסחורות , או , אצ ל הקמעונ י ממש , זה ו
שכר־עבוד ה — א ם ג ם בע ד עבוד ה מפושפש ת בלתי־פרודוקטיבי ת — בצור ת ריוח .

ע . עת ה העמדנ ו א ת הריו ח ע ל הצורה , שב ה הו א מתגל ה למעשה , העמדנוה ו
לפ י הנחותינ ו ע ל 16 73% . ועכשי ו בא ת התפלגות ו ש ל אות ו ריו ח לבצע ו ש ל בעל ־
העס ק ולרבית . ההו ן הנוש א רבית . מערכ ת האשראי .

וו\ . הפיכת ו ש ל עודף־ריו ח לרנט ה קרקעית .

ןןץ , סוף־סו ף הגענ ו אצ ל צורות־התופעה , שה ן משמשו ת בשבי ל ענדהאר ץ
[הוולגארי ] נקודת ־מוצא : רנט ה קרקעי ת הנובע ת מ ן האדמה , ריו ח (רבית ) הנוב ע
מ ן ההון , שכר־עבוד ה הנוב ע מ ן העבודה . א ך מנקוד ת השקפתנו־אנ ו פג י הדברי ם
אחרי ם לגמרי . וכ ך מוסבר ת התנוע ה המדומה . וכ ן נשבד־לרסיסי ם [דבר ] השטו ת
מש ל א . סמית , שנעש ה אבן־הפינ ה בשבי ל כ ל הכלכל ה ע ד כא ן — כ י מחי ר
הסחורו ת מורכ ב מאות ן 3 הכנסות , היינו , ר ק מהו ן משתנ ה (שכר־עבודד. ) ומעודף ־
הער ך (רנט ה קרקעית , ריוח , רב ית ) עי י . כ ל התנועה־הכולל ת ניתנ ת באות ה צורת ־
התופעה . ובסוף , מכיו ן שאות ן 3 (שכר־עבודה , רנט ה קרקעית , ריו ח (רבית) )
משמשו ת מקורות־הכנס ה ש ל 3 המעמדו ת — בעלי־הקרקע , בעלי־ההו ן והפועלים ־
השכירי ם — הר י מגיעים , בסופ ו ש ל דבר , למלחמת־המעמדות , וב ה מסתיימ ת כ ל
התנוע ה ומתפרד ת כ ל הטינופ ת כולה . — [... ]

שלו ם !

שלך , ק . מארק ס

658

ין . מארק ם ופר . אנגל ם : אגרו ת בדב ר "הקאפיטאל "

מארק ם א ל קוגלמא ן

לונדון , 11 ביול י 1868

ידיד י היקר !

[... ] תודו ת נאמנו ת ל ך בע ד המשלוחים . אנא ׳ אל ־ נ א תכתו ב לפאוכר .
שאילמלא־בן , עלו ל אות ו צלם־משתי ן [ 183 ע 111 ג 11 > 6 ממ^ 1 ] להתגד ר ית ר ע ל המידה .
דב ר אח ד השיג : א ם תבו א מהדור ה שנייה , הר י בקט ע המתאי ם ע ל שיעור ־
הער ך את ן ל ו לבאסטי א כמ ה סטירו ת כראוי־לו . ל א עשית י כ ן קודם־לכן , מפנ י
שהכר ד השליש י יכי ל פר ק מיוח ד ומפור ט ע ל האדוני ם מ ן "הכלכל ה הוולגארית" .
אגב , ל א יה א ז ה בעיני ד אל א טבעי , כ י פאוכ ר ושותפי ו מפיקי ם א ת "ערך ־
החליפין " ש ל טינופיהם־ה ם ל א מתו ך הכמו ת ש ל כוח־העבוד ה המושקע , אל א
דוק א מתו ך היעדר ה ש ל אות ה השקעה , היינו , מתו ך "עבוד ה חסוכה" . ויתיר ה מזו ,
באסטי א המכוב ד ל א הו א עצמ ו גיל ה אות ה "תגלית" , שהאדוני ם הלל ו כל־כ ך שמח ו
עליה , אל א לפ י מנהג ו "העתיק " אות ה מספר י מחברי ם קודמים־ל ו בהרבה . מקורותי ו
ל א נודעו , כמובן , לפאוכ ר ושותפיו .

ומ ה שנוג ע ל״צנטראל־בלאט" , הר י אות ו אי ש וית ר ויתו ר גדול־ביות ר משהו א
מודה , כ י בא ם אד ם חוש ב בכל ל משה ו באמר ו "ערד" , מוכר ה הו א להסכי ם למסקנותי .
ול א ירא ה אות ו מסכן , שג ם אילמל א הי ה בספר י שו ם פר ק ע ל ה״ערך" , הר י
הניתוח , שאנ י מנת ח א ת היחסי ם הממשיים , מכי ל א ת ההוכחה־והראי ה ליחס־הער ד
האמיתי . הפטפו ט בדב ר ההכר ח להוכי ח א ת מושג־הער ך — מקור ו אינ ו אל א בורו ת
גמורה , ג ם בדב ר העניי ן שב ו דני ם וג ם בדב ר המתו ד המדעי . שכ ל אומ ה עתיד ה
להוצי א א ת נשמתה , איל ו היתד , מפסיק ה א ת עבודתה , ל א אומ ר לשנה , אל א לשבועו ת
אחדי ם — יוד ע כ ל ילד־דרדקי . וכ ן הו א יודע , כ י המונות־התוצרים , המתאימי ם
לצרכי ם השונים , זקוקי ם להמונו ת שוגי ם ומסוימי ם מבחינ ה כמותי ת ש ל העבודה ־
הכולל ת החברתית . שאות ו הכר ח בחלוק ת העבוד ה החברתי ת לפרופורציו ת מסוימו ת
אינ ו מתבט ל בשו ם פני ם על־יד י הצור ה המסוימ ת ש ל הייצו ר החברתי , אל א הו א ר ק
עשו י לשנו ת א ת אופך־תתופעו ז ש ל צור ה ז ו — הר י ז ה דב ר המוב ן מאלי ו
נ; 1 מ 16 )!זג 6 * 861 ] . ובכלל , חוקי־טב ע אי ן לבטלם . מ ה שעשו י להשתנו ת במצבי ם
שוני ם מבחינ ה היסטורי ת — הר י ז ו הצור ה בלבד , שב ה מגיעי ם ■אות ם חוקי ם ליד י
תוקף . והצורה , ב ה מגיע ה ליד י תוק ף אות ה חלוק ה פרופורציונאלי ת ש ל העבוד ה —
והדברי ם אמורי ם במצ ב חברתי , שקשר־הגומלי ן ש ל העבוד ה החברתי ת מתבל ט ב ו
כחליפין־פרנויי ם ש ל תוצרי־העבוד ה האינדיווידואליי ם — הר י הי א דוק א טו־ך ־
החליפי ן ש ל אות ם תוצרים .

אכן , זוה י תעודת ו ש ל המד ע : לנתח , כיצ ד חוק־הער ך מגי ע ליד י תקפו . ובכ ן :

איל ו רצ ה אד ם "להסביר " מלכתחיל ה א ת כ ל התופעות , שלמראית־עי ן ה ן מנוגדו ת
לחו ק — כי־עת ה הי ה צרי ך להבי א לעול ם א ת המד ע לפנ י שב א המדע . והר י זוה י
דוק א שגיאת ו ש ל ריקארדו , שבפר ק הראשו ן ש ל ספרו , בפר ק ע ל הערך , הו א מני ח
כעומדות־ונתונו ת כ ל מינ י קאטגוריות , שצרי ך עו ד לפתח ן אחר־כ ך — ע ל מנ ת
להוכי ח א ת התאמת ן מתו ך חוק־הערך .

659

תוססו ת

ודא י : מצ ד שני , כפ י שהנח ת על־נכונה , מוכיחו ת תולדו ת התיאוריה , כ י תפיס ת
יחנדהער ך מית ה תמי ד אזזת־ויוזידה , א ם מוחוורודיות ר וא ם לא־מוחוורת , א ם
מעוטרת־אשליו ת וא ם מדויקת־יות ר מבחינ ה מדעית . מכיו ן שתהליך־המחש ב גופ ו
עולדדוצומ ח מתו ך התנאים , הו א גופ ו תהליך־טב ע הוא , הר י שהמחש ב המושפ ל
באמ ת אי־אפש ר ל ו אל א שיהי ה תמי ד אחד־ויחידי , ואי ן הו א נבד ל אל א הבדל ־
שבדרג ה לפ י שלימות ה ש ל ההתפתחות , ומכא ן ג ם לפ י שלימות ו ש ל האיב ר המיוע ד
למחשב . וכ ל השא ר — דברי־הבלותא .

הכלכל ן הוולגאר י אי ן במוח ו א ף שמ ץ ש ל השער ה ע ל כך , שיחסי־החליפי ן
האמיתיי ם ש ל יום־יו ם ושיעורי־הער ך א י אפש ר שיהי ו מזדהי ם במישרי ן אל ה ע ם
אלה . והר י זה ו דוק א סו ד חכמת ה ש ל החבר ה הבורגנית , שאינ ו ח ל ב ה מלכתחיל ה
(מסמע* ) הסד ר מודע , חברתי , ש ל הייצור . המושכל , ההכרח י מךהטבע , אינ ו מגי ע
ליד י תוק ף אל א כממוצע , שפעולת ו פעול ה עיוור ת היא . והנ ה סבו ר אות ו עם־הארץ ,
שהו א מגל ה תגלי ת גדולה , א ם לעומ ת החשיפ ה ש ל הקש ר הפנימ י הו א מכרי ז
בתופים , כ י אחרי ם ה ם הדברי ם בתופעתם . ולאמית ו ש ל דבר , עומ ד הו א ומכ ה
בתופ ו ומכרי ז ע ל כך , כ י מחזי ק הו א במראית־העי ן וז ו מוחלט ת בעיני ו כל־צרכה .
לשנדמה , איפוא , צריכי ם למד ע בכל ל ?

א ך י ש ל ו לענייננ ו כא ן עו ד רק ע אחד . מסתכל־חוד ר אד ם לתו ך קשר־הדברים ,

שו ב נהרסת־ונופל ת בעיני ו — עו ד לפנ י התמוטה־בפוע ל — כ ל אמונ ה עיוני ת
בהכרחיות־עול ם ש ל המצבי ם הקיימים . משמע : עניינ ם ש ל המעמדו ת השליטי ם
הוא , לחלוטין , להנצי ח א ת המבוכ ה נטולת־המחשבה . שא ם ל א כן , בע ד מ ה משלמי ם
להם , לאות ם פטפטני ם מלחכי־פינכה , שאינ ם יודעי ם להוצי א מתח ת יד ם שו ם קלף ־
נצמו ן מדע י אל א ז ה — שבכלכל ה המדיני ת אסו ר ל ו לאד ם לחשו ב בכל ל ז

אבל , ד י והות ר [ 6 גן!>*- 1 < 8111 118 * 8 ] . ע ל כ ל פני ם צ א וראה , כיצ ד נסתאב ו אות ם
כומרי ם ש ל הבורגנו ת : פועלי ם ואפיל ו חרשתני ם וסוחרי ם הבינ ו א ת ספר י ומצא ו
ב ו א ת ידיה ם וא ת רגליהם , ואל ו אות ם "מלומדי־מפר"(! ) קובלים , שמעמי ד אנ י א ת
שכל ם בפנ י משימ ה שאינ ה הולמתם .

ל א היית י מייע ץ לשוב־ולהדפי ס א ת מאמר ו ש ל שווייצר , אף־על־פ י שבשבי ל
עתוג ו נת ן דב ר טו ב

של ך ק . מ .

דר ך אג ב נ ! 08 ע 0 מ ע קיבלת י מא ת דיטצג ן מאמ ר ע ל ספרי ; והרינ י שול ח
אות ו ליד י ליבקנכט .

660

ביאורי ם ומפתחו ת

הארו ת וביאורי ם

ביאור י השמו ת מ ן המיתולוגי ה והספרו ת היפ ה מותקני ם עפ״ י הוצא ת
מכו ן מארקסיאנגלם־לניף . אות ם מקומו ת בטקסט , שהותקנ ו בהוצאו ת שונו ת
לפ י ניס ה שונ ה — הסבר ם נית ן במדו ד הב א : "שינוי י גירסה" . ביאור י
שמו ת ומונחי ם כלליי ם ניתנ ו במדורי ם מיוחדי ם להם .

א — לעמו ד * 42 . — בדיק ה שנבד ק כת ב הי ד ש ל מארק ס הוכיחה , כ י צורתיהפיעבו ה
ש ל התיב ה כפ י שקבע ה מהרינג , וכפ י שהי ו מצטטי ם לאחר י

מכ ן — מוטעי ת היא . מחריב ג כת ב "נזאבקי־התפתחות " וצ״ל : "שלבי־הוזפתחות " (עפ״ י
הערות־המילואי ם ש ל מכו ן מ . ל. , שניתנ ו בשול י הספ ר השליש י ש ל "הקאפיטאל", )

ב — לעמו ד 4 . — פרסאוס , גיבו ר מ ן המיתולוגי ה העניה . בנ ו ש ל זיאוס .

ב 1 — לעמו ד 9 . — "לכלכל ה המדעי ת הבורגנית" . כנראה , כננת 1 ש ל מארק ס לכלכל ה
המדיני ת השימושית .

ג — לעמו ד 37 . — "שצמצו ם זה..." : צמצומ ה ש ל העבוד ה המורכב ת והעמדת ה ע ל
העבוד ה הפשוטה .

ד — לעמו ד 39 . — ג ם בלשו ן העברי ת נית ן להבדי ל בי ן שנ י מושגי ם אל ה : "עמל "
ו״עבודה" , ומכאן : "עמלים " ו״עובדים "

ה — לעמו ד 39 . — האלמנ ה קויקלי , ידידת ו ש ל פאלסטאף , במהז ה "נש י וינדזו ד
העליזות " לשקספיר .

ו — לעמו ד 43 . — ״פאריס , באמת , שור ה מס ה ן ״ מס ה — תפיל ה קאתולית . מימרת ו
ש ל המל ך הצרפת י הנר י הרביעי , שע ם עלות ו לכיס א המלוכ ה המי ר דת 1 מפרוטסטאנטי ת
לקאתולית .

ז — לעמו ד 49 . — בנוסח ה ״ביטוי־הער ך ש ל הכר ״ הכונ ה למשוא ה :״ 5 כרים=בי ת אהד" .

ה — לעמו ד 59 . — מקבי ל ל״ראשית" , "שבית " ו״בסוף " שבפיסק ה הקודמת .

ט — לעמו ד 62 . — רובינזו ן קרחו , גיבור ו ש ל הרומא ן באות ו ש ם מא ת דפו .

י — לעמו ד 67 . — דו ן קיכו ט "האבי ר בן־דמוודהיגון" , מתו ך הרומא ן ש ל סרנאנט ס
"דו ן קיכוט "

י א — לעמו ד 69 . — דוגברי , שוט ר במהז ה ש ל שקספי ר "מהומ ה ע ל מאומה" , כינו י
גנא י לפקי ד נמוך , מוגב ל מטבע ו ומעמי ד פנ י שקדן .

י ב ״־ ־ לעמו ד 70 . — נזאריטוונה , משרת ת ב״דו ן קיכוט " לטרואגטס , אש ה מנוול ת
ומכוערתילמופת .

י ג — לעמו ד 71 . — פאוסט , הדמו ת הראשי ת במחז ה ש ל גט ה באות ו שם .

י ד — לעמו ד 84 . — מתו ך "התופת " לדאנטה .

ט ו — לעמו ד 88 . — "...הר י הזה ב בידי ו ש ל כ ל בעליסחור ה איב ו אל א חילוףידמו ת
ש ל סחורת ו המועברתיהמוחלפת" , היינו , א ם בעליהסהור ה מוכ ר א ת סחורת ו ומקב ל תמורת ה
זהב , הר י ז ה כאיל ו החזי ק שו ב בסחורת ו אל א שז ו לבש ה דמו ת חדשה , דמו ת ש ל זהב . במקו ר :
". 3,76 ^ 1611 ־ 3,118861 ־ 61 ^ ־ 161 ) : 0681311 16 ' 61113118861 116 )...: 181 1 ) 001 38 ( 1 ״

הנוס ח ברוסי ת :

0 ת 6990 *] ) }*<ץ 074 ... 6996 * 809/1011 699 06 * 0 *<ץ 074 30/1070 60X8 ״

"■ 8 ק 7083

* שא ר הביאורים , וכ ן ההערו ת לשיבושי ם שבמקור " הותקנ ו במיוח ד למהדור ה העברית * רוב ם ביד י ד״ ר י * מן .

663

ביאורי ם ומפתחו ת

הנוס ח באנגלית :

1 ) 110 ; 111011 ; 1117 ) 0001010 80016 ' 01 י;( ן 1 3 ־ 8 1 1 ) 3,08:1: 00106 ־ 41 4116 18 ... 1 ) £01 "

׳'.׳!סתיוג ס 48 < ׳? 133

ט ז — לעמו ד 107 . — פלוטוס , אלוה י העוש ר במיתולוגי ה הענית .

י ז — לעמו ד 109 . — ״הדליים ״ ; הכננ ה לבתי־המלאכ ה ש ל יציק ת המטבעות .

י ה — לעמו ד 175 . — 378 (ק ) + 52 (מ ) = 430 .

אגב , בראשי ת הפיסק ה הנדונה , כשמדוב ר בפסול ת הכותנ ה בשיעו ר 6% , נעש ה כנרא ה
החשבו ן מלגו ! ואל ו א ם ייעש ה החשבו ן מלבר , היינו , א ם נחש ב 6% מ ן הכמו ת הנתונ ה
ש ל 10.600 פונ ט כותנה , הר י תהי ה הפסול ת 636 פונט .

י ט — לעמו ד 192 . — "להפיח.. . סיפורי־בדיות" . במקו ר "!!©!!סט&ותסע" , רמ ז לשמ ו
ש ל יוליו ם פאוכ ר [־ 3061161 ?[] , מ ן "הסוכנים־המטיפי ם שבכלכלה" , שמארק ם התייח ס אלי ו
בביטו ל גמור . ר ׳ מכתב ו ש ל מארק ם א ל קוגלמאן , בעט ׳ 654 . ש ם ז ה נזכ ר גם , בצור ה דומה ,
בעמ ׳ 384 (במקו ר : 108604311011 " ) .

יט 1 — לעמו ד 198 . — 01811111118 010 ־ 1461 [ושו ב אות ו קריספינוס ] : דמו ת הנזכר ת
לגנא י כמ ה פעמי ם בסאטירו ת ש ל הפייט ן הרומ י הוראציוס .

יט 2 — לעמו ד 204 . — אודיסאוס , מ ן האגד ה היונית , ערו ם וזריז , דמו ת ראשי ת
באפופיא ה להומרום .

כ — לעמו ד 220 . — ״חו ק הפועלים״.. .( 23 . אדואר ד 1 1 ן , 1349 ) , היינו ׳ החו ק משנ ת זד 23
למלכות ו ש ל אדואר ד השלישי . (הע ׳ מ . א . ל. )

כ א — לעמו ד 222 . — פולוניזס , דמו ת מ״האמלט " לשקספיר , חצרונ י זקן , פטפט ן
ומרב ה להג .

כ ב — לעמו ד 228 . — ג׳אגרנאו ט : גלג ל בעגלת ו ש ל האלי ל ההוד י וישנו ! חסידיו ,

בע ת תהלוכ ה לכבודו , מקריבי ם עצמ ם לריסוק־איברי ם ע״ י העגל ה הזאת . (ג ם בעמ ׳ 532 . )

כ ג — לעמו ד 233 . — מתו ך דבר י שיילו ק ב״הסוח ר מוונציה " לשקספיר . התרגו ם העבר י
מא ת ש . הלקין .

כ ד — לעמו ד 251 . — "זמנ ה הכלכל י [ש ל החברה] ! מארק ם מסבי ר ומוסי ף בתו ך
הציטאטה : "הזמן , שהחבר ה מוציא ה ע ל הכלכלה. "

כ ה — לעמו ד 252 . — הסב ר מפור ט להערת ו ש ל מארק ס ולעניי ן הטורי ם ההומולוגיי ם
נת ן פ . א . — פרידרי ך אנגל ם — בספר ו "הפיכ ת המד ע ביד י מ ר אויג ן דיתרינג " ("אנטי ־
דיהרינג״) , פרש ה ראשונ ה : פילוסופיה , פר ק 12 : דיאלקטיקה , כמו ת ואיכות . עברי ת :
בהוצ ׳ ספרי ת פועלים , עמ ׳ 162 — 163 .

כ ו — לעמו ד 260 . — במקו ר 7 % (- 2 % , א ך ברור , לפ י כ ל החישובים , שנשתרבב ה כא ן
טעות . עמ ד ע ל כ ך קור ש בה 1 צ ׳ ״הקאפיטאל ״ של ו — ותיק ן א ת השגיאה .

כ ז — לעמו ד 290 . — כא ן — בתלוקת־העבוד ה בתו ך המאנופאקטור ה ! ש ם — בחלוקת ־
העבוד ה בתו ך החברה .

כ ח — לעמו ד 294 . — ב״כפולות ״ ש ל הפרופורציו ת בכ ל חבורות־הפועלי ם ! ר ׳ סעי ף
3 בפר ק זה .

כ ט — לעמו ד 298 . — יופיטר , רא ש לאל י רומי , אלוה י הרעם .

ל — לעמו ד 301 . — בוזיריס , עפ״ י האגד ה היוני ת — מל ך ערי ץ במצרי ם ! איזוקראט ס
מתא ר אות ו כבע ל מידו ת טובות , יחיד־סגולה .

ל א — לעמו ד 311 . — "פרד " ( 10016 ) , כ ך קרוי ה מסגר ת המנו ר בבתי־חרוש ת לאריגה .

ל ב — לעמו ד 314 . — מוב ן מאליו : לפנ י כתיב ת החיבו ר הז ה ( 1867 ) .

ל ג — לעמו ד 315 . — תור , אלי ל הרע ם הגרמני , מתוא ר כשהו א מזוי ן בפטיש־ענקים .

לג 1 — לעמו ד 316 . — "ח ל הפר ש גדו ל בי ן המכונ ה כיסו ד לעיצוב־ער ך ובי ן המכונה !
כיסו ד לעיצוב־תוצרת. ״ במקור : 343.14 0886 1)111616x12 ע 8 6106 164 ) £8 11x1 "

1601 ) 1 60 ) 11 ( 41 ) 101 > 0 ־!נ ן 018 1 >ס 0 1601 ) 1611 > 11 נ 6111 ־ר \ 018 1108011106 [ • 161 ) ס 180116 עע 2

664

הארו ת וביאורי ם

״.: £1161116111 (המשפ ט הושמ ט בהוצ ׳ האנגלית. ) בהתא ם לכך , ש״המכונה.. . אינ ה מייצר ת
ער ך חדש , כש ם שכ ל חלק״מרכי ב אה ר ש ל ההו ן הקבו ע אינ ו עוש ה כ ך (הש ׳ הער ה 110
להלן , וכ ן ר ׳ דברי ו ש ל מארק ס לגב י י . ב . סי י בהע ׳ 109 להלן) , — במס ר הביטו י 1611 ) 11 ( 1
ע״ י ״עיצוב״ , להבדי ל מ״ליצור " ( 611 ^ 8011 ) א ו ״להוליד ״ ( 611 ^ 2611 * 61 ) .

ל ד — לעמו ד 319 . — במקו ר כתו ב ״המכונות״ , א ך ברו ד שצ״ ל : "המכובה׳ /

ל ה — לעמו ד 320 . — ״לשבוע ״ — אינ ו במקו ר א ך כ ך יוצ א מתו ד החישו ב הבא .

ל ו — לעמו ד 320 . — והנ ה החישובי ם : בכ ל פל ך נטווי ם 13 אונקיו ת חוטי ם בשבו ע .
ב~ 450 פלחי ם נטווים , איפוא , 450 5850=13 x אונקיות , א ו (כ ל פונ ט מכי ל 16 אונקיות )

■—- 18 * 365 פונט . הספ ק ז ה נותני ם בשבו ע !/ 1 ב פועלי ם העובדי ם 10 שעו ת ליו ם ; כ ל

ס !

פוע ל עוב ד בשבו ע ( 6 ימ י עבודה ) 60 שעות , הד י 2 % פועלי ם — 150 שעות . — פועל ,
העוב ד בכישו ר פשוט , טוו ה 13 אונקיו ת כותנ ה ב־ 60 שעו ת ן הד י בשבי ל טוויי ת 365 5 /8
פונ ט כותב ה (שה ם 13x450 אונקיות , כנ״ל ) יצטר ך 27.000=60x450 שעו ת עבודה , א ו
2700 ימ י עבוד ה בנ י 10 שעו ת כ״א .

ל ז — לעמו ד 334 . — דדאלוס , אמ ן מ ן המיתולוגי ה הענית , שייחס ו ל ד א ת המצא ת
הברז , המקדח , מאזבייבדי ל וביו״ב . אמר ו עליו , שהו א הראשון , שתיא ר דמוירת־אד ם ועיניה ם
פקוחות , רגליה ם צועדו ת וידיה ם מונעות .

ל ח — לעמו ד 334 . — הפסטונז , אל 1 ה י הא ש והמפח ה אצ ל היננים .

ל ט — לעמו ד 347 . — סיזיפוס , עפ״ י האגד ה היוני ת הוט ל עליו , בעול ם התחתון , לגלג ל
במעל ה הה ד גו ש סלע , וז ה הי ה חוז ר ומידרד ר למטה . "עבוד ת סיזיפוס " פירוש ה עבוד ה
מפרכ ת ללא־תוצאות , שי ש להתחי ל ב ה תמי ד מחדש .

מ — לעמו ד 348 . — הרקולס , גיבו ר מ ן האגד ה היונית ; מקוב ל כסמ ל ש ל כד ה והתמדה .

מ 1 ״ ־ לעמו ד 363 . — מייק ס ביל , רוצ ח ושודד . דמו ת מתו ך הרומ ן "אוליב ד טוויסט "
לצ׳ארל ם דיקנס .

מ א — לעמו ד 373 . — 216.218 ; המספ ר נית ן עפ״ י ההוצ ׳ האנגלית . במקו ר 216.318 .
בהוצ ׳ הרוסי ת (והוצ ׳ קאוטסקי ) : 216.318 , א ך המספ ר הב א : 16.241.022 .

מ ב — לעמו ד 419 . — בטקס ט : ; 11126111 ) 0 * 1 ? , א ך הבונ ה כא ן לעובד , היינו , ל״יצר ן

הישיר׳ / כפ י שהו א קרו י בפ י מארקס . ע״ כ נית ן כא ן "המייצר" , להבדי ל מ ן ה״יצרך , שמקוב ל

להשתמ ש ב ו בשבי ל הקאפיטאליסט .

מ ג — לעמו ד 427 . — חךצרוז־הערכים=(מ־דע) , היינו , אות ו חל ק חד ש ש ל התוצר ת
הכוללת , שנוצ ר באמ ת בתהלידהייצו ר ; להבדי ל מערדהתוצרת־=(ק+מ+ע) , היינו , התוצר ת
כולה , הכולל ת בתוכ ה ג ם א ת החל ק הקבו ע (ק) , שאינ ו אל א חוז ר ומתגל ה בתוצר ת בגמ ד
התהליך . (הנוס ח באנגלי ת ורוסי ת ר ׳ "שינויי־גירסה " בהער ה לעמ ׳ 170 , שור ה 10 מלמטה .
הש ׳ ההגדר ה בטקס ט בעמ ׳ הג״ל. )

מ ד — לעמו ד 435 . — המנ ה לנוסחאו ת ! ! בלבד . וכ ך בפירו ש בהוצ ׳ האנגלית .

מ ה — לעמו ד 437 . — ״י־חס־וזוזו ך פירוש ו : הלח ם (ש ל תלו ת וכפייה) , שבי ן בעל-ההו ן

ובי ן הפוע ל השכיר , בתו ך תהלי ך הייצו ר הקאפיטאליסטי . עיי ן למעל ה פר ק 4 (עם ׳ 135 — 136 )
ע ל יחס־התלו ת שבי ן הפוע ל ״החפשי ״ ובי ן בעל־ההון , מבחינ ה היסטורי ת ; פר ק 9 (עמ ׳ 253 )
ע ל יהס־משפט י ז ה מבחינ ת היות ו כפו י ע ל הפועל , וכ ן להלן , פר ק 23 (ענ ד 504 ) ופר ק 24
(עמ ׳ 590 ) ע ל יח ם ז ה מבחינ ת הצבר־ההון .

מ ו — לעמו ד 449 . — בטקס ט כתו ב " £118 ; 1 * 111101 מ 1 " — בנוודיאלמוות . א ך יקש ה
להבי ן טעמ ו ש ל הביטו י בצירו ף זה . דומה , שהל ה כא ן טעותידפו ם וצ״ ל :
וכ ך תורגם .

665

ביאורי ם ומפתחו ת

מ ז — לעמו ד 451 . — החישו ב ע״ י פרופורצי ה ;

3 פנסי ם — % / 1 שע ת עבוד ה

4 פנסי ם — ץ שע ת עבוד ה

2 ^ 4 4,1/8 - ץ

3 7 3 ~ ~ ~

חביכו ס הוא : במקד ח ראשו ן 1/2 = 1/2 — 1

במקר ה שב ל 1/3 - 2/ 3 — 1

מ ח — לעמו ד 473 . —קאלב , אבי ה ש ל שארלוט ה קאלב , אהובת ו הראשונ ה ש ל שילר .
טיפו ס ש ל חצרונ י ריק א ומתגנדר , מ ן המא ה 1 ד 18 .

מ ט — לעמו ד 484 . — גובס ק : נושועשך , כיל י ברומ ן "גובסק " מא ת באלזאק .

נ — לעמו ד 485 . — פונטיו ס פילאטו ס — נצי ב רומ י ביהוד ה % עפ״ י המסור ה — הו א
שהוצי א לצליב ה א ת יש ו ורח ץ בנקיו ן כפיו . ״ל ך מפוגטיו ס לפילאטוס׳ / היינ ו : מ י שדוהי ן
אות ו בלך־ושוב .

נ א — לעמו ד 487 . — קאקוט , אליל־מפלצ ת יור ק אש , בנ ו ש ל וולקא ן ; גריון , ענ ק בע ל
שלוש ה ראשי ם ן אנטיאוס , ענ ק היונ ק וחוזר־ויוב ק כוחו ת חדשים , כל־אימ ת שנוג ע באדמה .
כ ל שלו ש הדמויו ת לקוחו ת מ ן המיתולוגי ה היונית .

נ ב — לעמו ד 488 . — מתו ך "פאוסט " לגטה , חל ק ן . עברי ת — יעק ב כהן .

נ ג — לעמו ד 492 . — "בית־חאולפב א ההודי־מזרח י ש ל היילברי״ , נוס ד בשנ ת 1809

בשבי ל חינו ך פקידי ם לשירו ת ב״הבר ה ש ל הוד ו המזרחית ״ ; נתקיי ם ע ד שנ ת 1862 וא ז
נהפ ך ל״פאבליק־סקול" .

ג ד — לעמו ד 495 . — ״זיו ף סחורו ת — הכונ ה לזיו ף מזונות ! ול ד בפירו ש בתרגו ם
האנגלי .

נד . — לעמו ד 496 . ״ ־ במקו ר כתוב : פר ק חמישה־עשר , 8 , ג ׳ — והי א טעות־דפוס .

נ ו ־ ־ לעמו ד : 510 . — ״ 8011001 07 מ 6 * 1 * 0111 " : אסכולת־המזחור , היינו , מחזו ר א ו

סיבו ב הנזנזון . א ך י ש ומשתמשי ם בלשו ן אנגלי ת בי 07 מ 6 ־!־ 1 ג 01 ג ם בשבי ל מחזו ר הסחורות .

בעניי ן ז ה אנ ו מוצאי ם בחוצ ׳ האנגלי ת (פרש ה ן , פר ק 3 , קט ע שני , בהתחל ת סעי ף ב׳) "
א ת ההער ה הבא ה : "תיב ה ז ו (^סמס״נתגןס ) אב ו משתמשי ם ב ה כא ן עפ״ י מובנ ה המקורי ,
היינו ׳ טהל ך א ו דר ך הממון , כשהו א מתחלף״ועוב ר מי ד א ל י ד ; ומהל ך ז ה נבד ל הבד ל
שבמהו ת מ ן המחזו ר ( 1:1011 ^ 0111 * 011 ) ר ׳ ב״לו ח המונחי ם הכלליים "

נ ז — לעמו ד 527 . — ״משחרר ת הון , בשבי ל הפועל״ . חש ' למעל ה : "תיאוריי ת שידוי י
המשקל״ , פר ק 13 , סימ ן 6 .

נ ח ־־ ־ לעמו ד 528 . — סאנכ ו פאנשה , נוש א הכלי ם ש ל האבי ר דו ן קיכו ט ברומ ן ש ל
סרוואגטס .

נח 1 — לעמו ד 529 . — מתו ך סד ר השני ם ברור , כ י הערר , ז ו ד,י א תוספ ת למחר ׳ ג׳ .

ב ט — לעמו ד 531 — י י 6 ; 11 [ 110 [ 1830 ר 3231 ו 1 " : שכב ת העניים . 18 — אלעזר ,
דמו ת מ ן הברי ת החדש ה (לוקאס) , ענ י ואיש־תהלואים .

ם — לעמו ד 531 . — "לחצם" , הבננ ה ללח ץ ההצ ע ש ל כוחות־ ד,עבודה .

ס א — לעמו ד 532 . — פרומיתיאוס , גיבו ר באגד ה היןנית ! הו א גז ל א ת הא ש מיד י
זיאו ס וכעונ ש ע ל מעשה ו רות ק בנחושתיי ם א ל צו ק הסלע .

ס ב — לעמו ד 534 . — פורטונאטו ס — דמו ת מתו ך ספר־ע ם גדמג י מהתחל ת המא ה וד 16 .

הי ה ל ו ארנקיממו ן של א נתרוק ן לעולם .

ס ג — לעמו ד 535 . — פרקי־הזמ ן הנדוני ם צ״ ל : 1853 ע ד 1856 ! 1857 ע ד 1860 ! 1861
ע ד 1864 .

סג 1 — לעמו ד 536 . כתו ב בטעו ת 4 * 4 שנה , וצ״ ל 4 * 3 שנה .

סג 2 — לעמו ד 543 . — פוטח י : עי ר בבוליביה , מפורסמ ת במכרודדהכס ף שלה .

666

הארו ת וביאורי ם

ס ד — לעמו ד 558 . — ״הכנסיי ה העליונה ״ ו״הכנסיי ה התחתונה ״ — כינויי ם לשת י פלגו ת
בכנסיית־המדינ ה האנגלית .

סד 1 — לעמו ד 562 . — "ואש ר לוול ס הר י מ ה שנאמ ר בטבל ה ה ל ר ק ע ל הלק ה הדרומי ־
מערבי. ״ בטקס ט כתוב : ״ 1110114 . ..; 2111 " א ך מתו ך הציטאט ה הבא ה בסמו ך למשפ ט-ז ה
מסתב ר שנשתרבב ה כא ץ טעות . ואמנם , האנגל י מתרג ם משפ ט זה : ״.. . 10 17 ת 0 18 ) 1101 " .

ס ה — לעמו ד 574 . — "ציי ד העכברושי ם מהאמלן. " מעש ה בציי ד עכברושי ם המוש ך
אחרי ו א ל מימ י הנה ר בחליל־קסמי ם א ת מחנו ת העכברושי ם שפש ו בעי ר * איתר ע מזל ה ש ל
האמל ן ופגע ו בכבודו , ק ם ומש ך לתו ך המי ם ילדי ם שבעיר .

סה 1 — לעמו ד 578 . — בטבל ה ב ׳ נשתרבב ו כנרא ה שת י שגיאו ת במקו ר : בטו ר "ירקות "
הסיכו ם צ״ ל 93 ו . 08 ו ; ובטו ר האחרו ן צ״ ל 530.870 .

ס ו — לעמו ד 580 . — ״מתו ך ההכנס ה הכולל ת לשנה ״ — הבונ ה להכנס ה שנתי ת בינונית ,
למעל ה נד 100 לי״ש .

בטבל ה כול ה — ה ן במקו ר וה ן בד,וצ ׳ הדוסי ת והאנגלי ת — חל ו שיבושי ם מרובי■ ;

להל ן נסיו ן לתיקו ן הטבל ה ולהסברתה :

ס 3 ? ה 1 .

טו ר ד . הכנסו ת מרווחי ם תעשייתיי ס (למעל ה נד 60 לי 'ש ) באירלאנ ד

18 6 5

1

**

00

מס ׳ געלי ־

לי־ ש

מם ׳ בעלי -

ליי ש

ההכנס ה

ההכנס ה

18.081

4.669.979

17.467

4.368,610 . .

בכל ל זה :

4.703

222.575

5.015

לי״ ש 238.726

ן הכנס ה שנתי ת מ־ 60 לי״ ש ע ד 100

12.184

2.028.471

11.321

1 1 הכנס ה שנתי ת בינוני ת למעל ה מ־ 100 לי״ ש 1.979.066

1.194

2.418.933

1.131

לי״ ש 2.150.818

וו ו הכבס ה שבתי ת גבוה ה למעל ה מ*ס 10

1.008

1.097.937

1.010

1.083.906 . .

ההכנס ה וו ו מתחלקת : 1 ) . . . .

186

1.320.996

121

1.066.912 . .

.... (2

158

584.548

95

420.535 . .

חחכבס ח 2 ) מתחלק ת : א ) ... .

28

736.448

26

646.377 . .

ב ) ... .

3

264.528

3

262.610 . .

5 תו ך חהכנס ח ג ) :

הטבל ה תוקנ ה עפ״ י הנתוני ם שבעט ׳ 586 — 587 (בסיו ע הה ׳ מ . ג.) .

ס ז — לעמו ד 587 . — 264.528 . בטקס ט כתו ב בטעו ת 274.448 . עיי ן טבל ה ה למעלה .

ס ח — לעמו ד 587 . — סאנגראדו ס — רופ א ברומ ן "ג׳י ל בלאס " מא ת ליסאג /

ס ט — לעמו ד 591 . — "פרולטארי ם שה ם הפקר.. . כעוף־השמים. " במקו ר
ע@ 1 ע. 1013 ס- 1 ? 016 י £61£1 ס יכונת ו — הפקר , מחו ץ לחוק . ובתנ״ ו (הושע , ז , 12 ) :
"כאש ר ילב ו אפרו ש עליה ם רשתם , כעו ף השמי ם אורידם" . בהוצ ׳ הרוסי ת מתורג ם ביטו י
זה : ״פרולטארי ם שהועמד ו מחו ץ לחוק״ . האנגל י כות ב " 66 ע£ ״ במרכאו ת ולפעמי ם —

. 1 ) 011413176

ע — לעמו ד 594 . — "אריסויו ת על־פ י הסכם" . במקו ר האנגל י ש ל הציטאט ה כתוב :

01: 17111 עסמהמס! , היינו , אריסות , שכ ל אח ד מ ן הצדדי ם רשא י לבטל ה בכ ל שעה . א ך
בטקס ט הגרמנ י כתוב : ".?נת 0 זן 11 )תג)> 1 0 ^ 1 ־ 1 ח 3 [ מ 61 ^ 311 ״

ע א — לעמו ד 596 . — ״חו ק , 16 צ׳ארל ם ן , 4 ׳״ ; הבונה : החו ק הרביע י מ ן השנ ה
ה־ 16 למלכות ו ש ל צ׳ארל ם הראשון . ובדומ ה לכ ך ג ם בעט ׳ הבאים . (עפ״ י הע ׳ מכו ן מ . א . ל. )

ע ב — לעמו ד 616 . — באיל ה מהדורו ת נית ן במקו ם ז ה ההסב ר הב א : "לעבו ד בשבי ל
מל ך פרוסיה ״ — " 11880 ס־ 1 , 1 10 ) !ס ע 16 עגזסנן " — פירוש ו בפ י העם : לעבו ד חנ ם
לבעלי ם הולכי־בטל .

ביאורי ם ומפתחו ת

ע ג — ןתיקי ן ( 8 י 1161 ; 81 י ) : 1 ז 11£1-11 נן) , פוריטאני ם אנגלי ם שהיגר ו בשנ ת 1620 לאמריק ה
וייסד ו כא ן א ת המדינו ת ש ל אנגלי ה החדשה .

עג 1 — לעמו ד 650 . — במקו ר ■ 110111 — כושי , שחו ר ! שם־חיב ה שכינ ה אנגל ס
למארק ס ידידו .

ע ד — לעמו ד 658 . — " 1 מט־ 01 מ 381 8 מ 0 גן " נקר א סעי ף 5 בספ ר הראשו ן ש ל אבקליד ס
ע ל הגיאומטריה ׳ בש ל הציו ר הנדו ן ב ו והחומר ה היתיר ה אש ר בסעי ף זה .

ע ה — לעמו ד 658 . — ע ל שגיאת ו ו ו ש ל א . ממי ת (וש ל ריקארדו ) מרמ ז מארק ס כב ר
בבר ד שלפנינו . הש / למשל , פר ק 13 , הער ה 109 . וכ ן ר ׳ עט ׳ 484 — 485 ועט ׳ 505 .

668

שינוי י גירס ה

הרשימ ה כולל ת מבח ר ש ל הפרשי ם עיקריים , שבי ו התרגו ם העבר י והטקס ט
הגרמנ י שהונ ה ביסודו , ובי ן נוס ה ההוצא ה האנגלי ת (בעריכת ו ש ל פ . אנגלם )

ונוס ח ההוצא ה הרוסי ת(בעריכת ו ש ל א . סטפ אנו ב , פארטאיזדא ט 1935 ) , שהותק ן
ע ל פ י ההוצא ה הגרמני ת ש ל ק . קאוטסקי . — שינוי י גירס ה שהובא ו כב ד
למעל ה ב״הארו ת וביאורים״ , צוינ ו כא ן — מבל י לחזו ר ולהבי א א ת
הנוסחאו ת השונו ת במילוא ן — ע ל פ י סימנ י א״ב . שא ר המקומו ת צוינ ו לפ י
מספר י העמו ד והשור ה המתאימי ם ש ל ההוצא ה שלפנינו .

להקדמו ת

עמו ד 5 , שור ה 17 מלמטה . — *האחריו ת בע ד יחסי ם ... " במקו ר :

". 11314111886 • ! ¥6 • 4111 411011 ־ 01 עע 4 מ 3 ־נ 6 ׳\ . .. ״

נית ן לפ י הנוס ח האנגלי : " 1:613410118 " .

עט ׳ 8 , ש ׳ 18 מלמעלה . — *הסרי ס היו.. . התנאי ם הכלכליי ם המודרניים." " במקור :
". 1131401886 ־ ¥61 81501100118011611 161:11611 ) 1110 16 ( 1 ... ״

נית ן לפ י הנוס ח האנגל י : " 000411410118 " . בנוס ח הרוס י : "ו 15 ! 8 ©ש 0 ז!? 0 "

עט ׳ 11 , ש ׳ 3 מלמטה . — "הכרחיות ו ש ל סד ר אחר , שי ש לעבו ר אלי ו ללא־הימנע. " במקו ר ג
846 ־ 61 116 ) 10 ־ 01 ^ . . .£תג 1111 )' 01 11611 ) 311 • 61 ם 61 ; 611 ^ 1 ^ מ 6 ע׳\; 01 א ! 116 )... ״

״. 011188 11601-2011011 [ 5 ם 11 ם 1 )ע 0 ]

מכיו ן שהדברי ם לקוחי ם מתו ך ציטאט ה רוסית , ניתנ ו כאן , ובעו ד כמ ה מקומו ת שבקט ע זה ,
ע ל פ י ההוצא ה הרוסית .

עט ׳ 12 , ש ׳ 15 מלמעלה . — "אי ן קיימי ם חוקי ם כלליי ם (מופשטים ) כאלה. " התיב ה
"מופשטים " חסר ה בטקס ט הרוס י ונוספ ה כנרא ה ע״ י מארקם .

עמ ׳ 12 , ש ׳ 20 מלמעלה . — "ל א תיתכ ן כל ל השקפת ם ש ל הכלכלני ם הןתיקי ם ע ל טבע ו
ש ל החו ק הכלכלי , שלפי ה חו ק ז ה שוו ד,־בסוג ו לחוק י הפיזיק ה והכימיה... " •לפ י הנוס ח
הרוס י : "ניתו ח קפדנ י ש ל המבנ ה הפנימ י וש ל התכונו ת אש ר לתופע ה (כלכלית ) ז ו במצב ה
הפעלתני , שיכנ ע לא־פע ם חוקרי ם מרובים , עו ד משנו ת ה־ 40 ואילך , כ י ל א תיתכ ן כל ל
השקפת ם ש ל הכלכלני ם הןתיקים , וכר... "

עמ ׳ 12 , ש ׳ 8 מלמטה . — "מטרת ו המדעי ת ש ל מחק ר זה... " בנוס ח הגרמני : "ערכ ו
המדע י ש ל מהק ר מעי ן זה... "

לפרש ה ראשונה : "סחור ה וממו ך

עמ ׳ 30 , ש ' 17 מלמטה . — ״אי ן ערך־החליפי ן יכו ל לשמ ש בכל ל אל א אופן־הביטו י —
״צור ת התופעה ״ — לתוכ ן הנבד ל ממנו. " בטקס ט הרוסי : "צרי ך שערך־החליפי ן יה א ל ו
תוכ ן כלשהו , השונ ה מאופני־ביטו י אלה. " כ ל הקט ע קוצ ר בהוצא ה הרוסי ת וחל ו ב ו
שינויי ם ניכרים .

עט ׳ 33 , ש ׳ 14 מלמעלה . — ״האירגו ן החברת י ש ל תהלי ך הייצור. ״ במקו ר :
״. 0268868 ־ 1 ( 111114161181 ) 0 ־ 1 ? 168 ) 34103 מ 1 ( 4 ת 01 > 1 2686118011344110116 16 ס "

נית ן ע ל פ י הנוס ח האנגל י והרוסי .

669

ביאורי ם ומפתחו ת

עט ׳ 36 , ש ׳ 9 מלמטה . הער ח 13 . — "אינ ן נותנו ת בעצ ם מ 1 ש ג ש ל יצירו ת ממשיות". "

בית ן ע ל פ י המקו ר האיטלק י ש ל הציטאטה , המוב א בהוצא ה האנגלית . במקו ר : "אינ ן
יצירו ת חדשו ת ממש. "

עמ ׳ 37 , ש 7 10 מלמעלה . — "...יע ל כ ן נרא ה להם , ליצרנים , כ י היחסי ם הלל ו נתוני ם
בעצכדמוצאם. " במקור :

" . . . 1111(1 80116111611 (131167 (107011 (13,8 11671501111X1611 £6£6!)611."

התרגו ם נית ן ע ל פ י ההוצא ה העברי ת ש ל "אנטי־דיהרינג " עמ ׳ 236 . בטקס ט הרוס י והאנגל י :
"כ י היחסי ם נקבע ו ע ל פ י הרגל־שבמסורת. "

עט ׳ 41 , ש ׳ 17 למעלה . — ״ביטויי ם ה ם ש ל אות ה יחיד ה גופה... ״ במקו ר :

״.; £11111611 86119611 ־ 161 ) 17110156 ) 08 ^ ״

בטקס ט הרוסי : "מבוטאי ם ה ם באות ן יחידו ת עצמן. "

עט ׳ 59 , ש ' 7 מלמעלה . — "השוויו ן ש ל עבודו ת האד ם לוב ש צורת־ביטו י אובייקטיבי ת
בכך , שישות־העד ד שו ה בכ ל תוצר י העבוד ה ן המיד ה למ 1 ד ב ה השקעו ת ש ל כוה-עבוד ה
אנוש י עלייד י מש ך זמנ ה — לובש ת צוררדביטו י בשיעור־הער ך ש ל תוצרי־העבוד ה * לבסוף ,
יחס י היצרנים , שבתוכ ם מתגשמו ת אות ן ההגדרו ת החברתיו ת ש ל עבודותיהם , לובשי ם
צור ה ש ל יח ס הברת י בי ן תוצדייהעבוד ה. ״ במקו ר :

83011110116 116 > ; 11311 ־ 61 611611 ( 71 ^ 1611 [ 1110 [ 11161180 * 161 ) ( 161 011 11 6 11 ־ 0 16 ( 1 ״
138 > , 6 ; 0311121 ״ 11 6 1 18 £ 3 ־ 1 ^ 167 ) 11101115611 > 671£6£61181311 ^ \ 161011611 * £ ־ 161 ) 111 * £01
6 * 1111 011 * 1111 ) 6118157311 ( 471 . * 161 [ 6118011110 מ 1 011£ ( 67308£31 ע * 161 ) 1388 \ 1

, 101516 > £170 6118 ( 71 4 . 167 ) 1¥671£76886 * 161 ) 111 ־ £01 116 ) ; 11311 * 61 • 131161 ) 2611
־ £68611801131:1 6 ג? 6 ' 3 ¥07111 ! , 1026111611 ) 70 ? 167 > ¥6711311111886 116 ) 111011 ) 611
116 ) 471)611611 1)61311£1 !¥67(1611, 67113116X1 . ־ 61 ־ 1111 11111£611 מ 1 ו £68113 11011611
״. 1 01516 ) 0 * 1 ([ 6118 ( 4.71 ־ 161 ) ¥67113111118868 £686 118 011 31111011 611 611168 111 ־ £01
הנוס ח הרוסי :

367 ד 6 ק 1406 ק ת ז־ 360 ק ^>ם 46 * 086 ת 46 ^< 144141 ת 33 ק 0 פ־ד 40 * 386 ק "

-מתפ 3 ז 680 ק ח א 3 > ) ,פתץק־ ד 3x ־ד> 1 ץ 08 ק ת פ ץ* 1 ק 0 נן > ס 1 ץ 4 < 4 * 86 ד 60 ג 611 פ
37 ק 337 16 *א 6 ק 16 מ 43 * ; 00714 )״ 41 * 070 1410 ) 40 * 65:73 ^ 0 6 >ן < ץ־ ד 4 *ץ 0£9

!©פ^ץל/ס ת , 14007810 ב 1476/11 >מ 0£0/1 ק ח ^ 014/181 3604614 ק 4 * 0 >) 46/1086460
76 , #3 : (43150X464 ץק 7 £708 ץ 0£ ק ח 400714 ? 07014 481 * 86/114 1 414 ץ 1 ״ 1 ק 0 ל 4

070$1 ן 51 ו/ 8 מ 0 ק ח ^ 3 ק 070 א 8 , 4 < 1 ה 476/151 ן 0143808 ק* ז * 614145 ע 401 * 07

ץו״!ק 0 ג{ 5 7 ס 481 יץת 0 ח , 3607 ק \ 4 ו מ 61414 ן/ ££6 קת 0 4148/6 ) 60786 ) 0618 3714

. י ׳ #3 ץק 7 £708 ץ 0£ ק 0 07140111614148 607861414070 ) 0618

הנוס ח האנגלי :

3 6011¥617 ( 01 1 ) 6886 * 1 ( 31117 01 311 8071:8 01 1111X11311 131)007 18 6X1 גן!> 6 116 ? "
1116 01 7 111611* $70(10 018 311 1>6111£ £<!03117 ¥311168; 1116 1X16381176 < !
, 1111176 > 611 ( 6X1)611(1111176 01 131)0117 $0!¥67 1)7 1116 (11173110X1 01 11131 6X1
; 0117 ( 131 01 111018 ) 910 [ 1116 01 ¥31116 01 11381117 ! ) 1116 01 131563 1116 1071X1
7/111011 ¥1111111 ! , 1110678 ), 570 [ 1116 01 7613110118 311(1 11X13117, 1116 1X11111131
1116 800131 0113730167 01 111617 131)0117 311171X163 118611, 13156 1116 1071X1

״. 10018 ) $70 1116 מ 611¥66 ( 1 761311011 800131 3 01
עט ׳ 62 , ש ׳ 17 מלמעלה . — ״צור ת הממו ן — הי א שמסתירה , לאמית ו ש ל דבר , א ת
האופ י החברת י ש ל העבודו ת הפרטיות... " במקור :

- 0113 £6861180113111101168 1611 ) ¥610116 !.. . (116 061(11071X1 £8 181... ״

״. ¥678011161671 8301111011 611611 ( 71¥31371 ? 167 ) 7315167
נית ן ע ל פ י הנוס ח האנגל י : ״ . . . 001106318 301113117 . .

670

שינוי י גירסד ,

הנוס ח הרוס י : "...פת 3 ץ 8 כאץא 69 פ 607 ג! 861 67 פפ 1 נ 30 ק 136 ־ 1 "

עמ ׳ 65 , ש ׳ 8 למעלה . — "עול ם הד ת אינ ו אל א בבוא ה ש ל העול ם הממשי. " המשפ ט
חס ר במקו ר וגיי ס ע ל ה י י־-הוצאו ת הרוסי ת והאנגלית .

עט ׳ 71 , ש ׳ 9 מלמטה . — "נכפל ה הסחור ה והית ה לסחור ה וממון. " במקור :

״. 1 ) 061 1 ) 1111 376 ? ¥ 111 7376 \ 167 ) 1002 (*ע 1 0 ) ¥67 116 ) . . . ״

הנוס ח האנגלי : "... 111:168 ) 001111110 04 311467601131100 16 [;!... " ובדומ ה לכ ך
הנוס ח הרוסי .

עט ׳ 75 , ש ׳ 3 למעלה . — "...נמצאי ם מכריזי ם ב ו בזמן , שאי ן תכונו ת אל ו אל א פר י
מחשבת ו השרירותי ת ש ל האדם. " בטקס ט האנגל י והרוס י בא ה כא ן תוספת : "...והר י ז ה
כאיל ו בא ו ע ל אישור ן ע ל פ י הסכמ ה כללי ת ש ל האנושות. "

עמ ׳ 81 , ש ׳ 15 מלמטה . — "ש ל אמת־המיד ה בזהב. " כ ך במקו ר וכ ן בהוצ ׳ האנגלית .
בטקס ט הרוסי : "ש ל אמת־המיד ה הממונית. "

עמ ׳ 87 , ש ׳ 13 מלמטה . — "ואי־תלו ת ז ו ש ל האישי ם ז ה בז ה בא ה ע ל השלמת ה בשיט ה
ש ל תלו ת כל־צדדי ת ע ל יד י חפצים. ״ המשפ ט נית ן ע ל פ י הנוס ח האנגלי . במקו ר :

111 81011 6111311367 700 673011611 ? 367 ;} 11311£181£61 נ 1131 ס 116 ) 1388 )

". 1121 ^ 672 ; 11611 ^ 131121 [(!. ^ 830111101167 31136111267 87346111 61116111

עט ' 88 , ש ׳ 15 מלמטה . — "חילו ף דמו ת ש ל סחורת ו המועברת־המוחלפת. " ר ׳ ב״הארו ת
וביאורים" , סימ ן ט״ו .

עמ ' 92 , ש ׳ 2 מלמעלה . — "אומ ד אתה , כ י שנ י התהליכי ם העומדי ם ז ה מו ל ז ה עמיד ה
עצמאי ת מהווי ם אחדו ת פנימי ת — הר י כאיל ו אמרת , כ י אחדות ם הפנימי ת מתגשמ ת בתנוע ה
ש ל ניגודי ם חיצוניים . התעצמאו ת חיצוני ת ז ו ש ל נטולי־עצמאו ת מבפני ם — שכ ן משלימי ם
ה ם אהדד י — משהי א מתקדמ ת ע ד לנקוד ה מסוימת , הר י אות ה אחדו ת בא ה ע ל ביטויה ־
התפרצות ה — במשבר. " במקור :

61116 7026886 ? 60 3 2626001067476460 6111311367 8130312 ( 8611 316 0383 ״
; £11111611 11111676 11176 3388 , 6113086117 ( 61 ; 1161881 , 1111363 ; £11111611 11111676
- ¥67 3118867110116 316 : 06111 .: 677621 ( 1 06260334260 3118867611 111 81011
- 67 610311367 17611 , 84311312611 ( 1108611 111116711011 367 861108130312002
316 81011 0130111 80 , 1071 00111 ? 261718:360 610601 20 188 ( 1 , 230260360
". £7186 — 6106 307011 2611603 26773118301 £1011611
הנוס ח האנגל י : "."הר י כאיל ו אמרת , כ י אחדו ת פנימי ת ז ו מבטא ת עצמ ה כאנטיתז ה
חיצונית . א ם גדל ה ית ר ע ל המיד ה ההפסקה־בזמ ן בי ן שנ י השלבי ם המשלימי ם ז ה א ת ז ה
ש ל הגלגו ל חשל ם אש ר לסחור ה מ ן הסחורות , א ם הקר ע ( 0114 ן 8 ) בי ן ממכ ר למק ח מודג ש
ביותר , הר י קשר ם הפנימי , היינו , אחדותם , מתגל ה תו ך שהו א מבי א — משבר. "

עמ ׳ 93 , ש , 19 מלמטה . — ״הר י שהמשכ ה ש ל התנוע ה נופ ל כול ו ע ל צד ו ש ל הממו ן < ״
במקו ר :

86116 316 304 2002 330111 43111 267762002 367 £0011001131 £16 ״

״ . . . 061368 368

הנוס ח הרוסי : "הר י שאי ן התנוע ה רצופ ה אל א מנקודת־הראיי ה ש ל הממון... "

עט ׳ 105 , ש ׳ 5 מלמעלה . — כ ל הקט ע "מטון" , נית ן בהוצ ׳ הרוסי ת (=הוצ ׳ קאוטסקי )

בנוס ח מורח ב בהרבה .

עט ׳ 106 , ש ׳ 8 מלמעלה . — ״עצ ב הדברים ״ ( 767001 067708 ) . באנגל י :
" 767001 06 x 08 ״ , היינ ו : קש ר (דבק ) הדברים .

עט , 109 , ש ׳ 3 מלמטה . — ״את ה כופ ל ל י א ת נוש ך הנשך... ״ המשפ ט ש ל לות ר בטקס ט :

671

ביאורי ם ומפתחו ת

1116 1011 13-88 ) , ¥3061 )י 16 ) 8063 66111 3118 £מ ¥1111 \ 2 מ 61116 117 מ 1306681 ^ 1 ״
״. 31111 * 1 611 ^ 11 ^ : 1110111 1011 ) 1 ) 1111 662361611 : 1110111

עט ׳ 110 , ש ׳ 12 מלמטה . — "הקונ ה חוז ר וממי ר ממו ן בסחורה... " הקט ע הושמ ט בהוצא ה
הרוסי ת ובמקומ ו בא ו 17 שורו ת המוקדשו ת לדוגמ ה בשבי ל העניי ן הנדון .

עט ׳ 115 , ש ׳ 2 מלמעלה . — "ביח ס ישר" . בהוצא ה הרוסי ת והאנגלית : "ביח ס הפוך" .

עם ׳ 115 , ש ׳ 18 מלמטה . הער ה 107 . — "איל ו ניתנ ה ההזדמנות. " מתורג ם ע ל פ י
המקו ר האנגלי . בטקס ט הגרמני : "איל ו ק ם הצורך " באות ה ההערה : "במחזורי ם קטני ם
( 0168 * 011 : 1 * 81101 811011 111 ). " בטקס ט הגרמני : ״במועדי ם ( 1111116 ־ 161 ׳ ) קצרים. "

לפרש ה שנייה : "הפיכת ו ש ל ממו ן לד״ו ך

עט ׳ 125 , ש ׳ 15 מלמעלה . — "...ב ו הו א מפרי ש א ת עצמ ו כעודףיעד ך מע ם עצמ ו כער ך
מקור י < ב ו הו א משער ך א ת עצמו. ״ במקו ר :

- 111£11 ן 7 <! 78 ג ן 318 : 81 ( 3611 31011 מסז ץ 1 ע 6 ז 667¥ ]/ 2 3-13 3106 ... 67 1 ז 1 ע 70 ע... "

". ¥67161 ו ¥67 : 861681 81011 ,: 81:6881 ( 31 671 ^ 011611
בנוס ה הרוס י מוב א הביטו י 36816881 ע״ י "דוח ה א ת עצמו״...מ 066 118361 >*וז. 9 ז 07 | |
(כעודף־ער ך מע ם עצמ ו וכד). ״ ואל ו באנגל י — ע״ י ״מתפצל ״ (״ 1186111 1 1116 761111 3168 > " ) .
ההוצא ה ביידי ש (ש ל ד״ ר י . מריסון , ניריורק ) גורסת : "וואדפ ט א פ א מעהרווער ט פו ן
זי ך אליי ן אל ס לכתחילה׳דיק ן וועדט. "

עט ׳ 125 , ש ׳ 11 מלמטה . — "כאיל ו נולד ו נמולים. " במקור : "יהודי ם נטולים. "

לפרש ה שלישית : "ייצור ו ש ל עודףיהער ך המוחלט "

עט ׳ 144 , ש ׳ 10 מלמעלה . — "משא״העבודה. " בכמ ה הוצאו ת מנוס ח הביטוי : "הדב ר
(החפץ , החימר) , שעלי ו פועל ת העבודה. ״ נוס ח אנגלי : ". ¥076 ר ; 1631 : 01 : 81163601 66 ? 1 "
הביטו י במובנ ו ז ה חוז ר להל ן וכ ן בפרש ה חמישית .

עט ׳ 148 , ש ׳ 17 מלמעלה . — ״כוזדעבודת ו הפעי ל ש ל הפרט. ״ (בעמו ד 167 : "כוד ד
העבוד ה בפעילותו.״ ) במקו ר : ״. 7311 * £7661181 . 6116611 ^ 661311 8106 ־ 8611161 . . . "

הנוס ח הרוס י : ״כוח־עבדדת ו המתגל ה בפעולה. ״ הנוס ח האנגל י : "כוודעבודת ו ש ל הפר ט החי. "

עט , 149 , ש ׳ 1 מלמעלה . — בנוס ה הרוס י (־־נוס ה קאוטסקי ) מתחי ל כא ן הפר ק : ״ 2 .
תהליך־השיערוך ׳ ("תהלי ך ריבו י הערך , א ו ייצו ר עודף־הערך.") .

עט ' 149 , ש ׳ 3 מלמעלה . ~ ־ "הגורמיכדההפצים " במוב ן הגורמי ם החומריי ם שלמעלה .

וכ ך בהוצא ה הרוסית . נוס ח אנגלי : "הגורמי ם האובייקטיביים. "

עט ׳ 156 , ש ׳ 5 מלמעלה . — מכא ן : "ערכ ו ש ל כודדהעבוד ה ושיערוכ ו ע ם תהליך ־
העבוד ה — שנ י שיעורי ם שוני ם הם. " במקור :

702688 ( 7661181 .£ . 1111 ¥6711111£ ר ¥67 1676 1 ) 1111 76611867311 ^ . ־ 661 ¥671 \ ־ 61 ( 1 ״

״. 07638611 16116 ) ¥6780616 ¥61 )י 2 3180 1 ) 8111
הנוס ח האנגלי : "מכאן : ערכ ו ש ל כורדהעבודה , והער ך שכוודהעבוד ה יוצר ו בתהלי ך
העבודה , ופד... " הנוס ח הרוסי : "מכאן : ערכ ו ש ל כדדדהעבוד ה ותפוקחרהשימו ש ב ו
בתהלי ך העבודה , וכד... "

עט ' 157 , ש ׳ 11 מלמעלה . — ״וג ם הסחורות. ״ בהוצא ה הרוסי ת : "וג ם אמצעייהייצור. "

עט ׳ 160 , ש ׳ 11 מלמטה . — הקט ע חס ר במקו ר ובהוצא ה האנגלית . בית ן ע ל פ י ההוצ ׳
הדוסי ת (והוצ ׳ קאוטסקי) .

672

שינוי י גייס ה

עט ׳ 164 , ש ׳ 1 מלמטה . — "".ביהו ד בקש י לערך , לביקו ש ולאספקה. " בהוצ ׳ האנגלי ת
חסרו ת התיבו ת "לביקו ש ולאספקה" .

עם ' 170 , ש ׳ 10 מלמטה . — ״משמ ע : תוצרת־הערכי ם החדשה , ז ו המיוצר ת באמ ת
בתהליך , שונ ה נזערך־התוצרת , שאב ו מקבלי ם מתו ך התהליך; " במקור :
־ ¥67 3180 : 181 1 1151 > 70 ? ¥671 \ 67260£16 11611 1165 ) ¥473 02688 ־ 1 ? 101 038 ״
99 . . . ¥671 ז 111151611 ) 70 ? 675311060 02688 ־ 1 ? 1601 ) 3118 16111 ) ¥011 1611 ) 803116
נוס ח רוסי :

-!! 070 011,6006 ?! ! 8 33 8 ^ 0 1438 606 ק 0 88088 , 0 * 01680837601 ״

070141400714 8060 6003 ; 01 ? ח 113 461411011 ^ 000 07 070144113 10078 *

' י .,. 73 > 1 ץ 0 סק ת

נוס ח אנגלי :

. 1 ) 1006 ) 70 ? ¥3106 1316 , 700688 ? 316 ( 1 10 1 ) €7631:6 ^ 3013311 ¥31116 ¥! 06 156 ׳ "
316 ( 1 01 ¥3106 316 ( 1 38 83016 116 ( 1 : 001 156761076 18 ,( 1 1101 > 70 ?- 16 ן ¥31 07

״;: 1001 ) 0 * 1 ?

עמ ׳ 179 , ש ׳ 14 למטה . — "כ ל מחצי ת שעודהעבוד ה מ~ 23 המחציו ת מייצר ת 5 /115 א ו
1 /23 מאות ן 115.000 לי״ש . מ~ 23 /23 אלה , המהווי ם א ת כ ל 115.000 לי״ש , הד י 2 %3 , כלומר ,

100.000 לי״ ש מתו ך 115.000 לי״ש , באו ת ר ק להחזי ר א ת ההון ; 1 /23 , א ו 5000 לי״ ש

מתו ך 115.000 לי״ש , באו ת כתמור ה בע ד הבלא י ש ל בית־ההרוש ת ומנגנו ן המכונות. ״ במקו ר ;
- 7 \ 2 31331060 23 167 ) 6 !) 6 נ ( 1021671 ) 70 ? . 1. 81 ) 1 ? 115.000 116860 ) ¥011 ״
138 ) 116 ) , , 23 /23 116860 ) 0 ס¥ י . 1 /23 167 ) 0 5 /115 11011 ^ 13 160 ) 561188100

¥00 1.31.100.000 ) , , 20 /23 0 6786126 , 160 ) 1.81.511 )£ ? 115.000 ־ 161 ) 03026

15.000 160 ) ¥00 . 81 . 1 ) 1 ? 5000 * 161 ) 0 . 1 /23 ; 1131 ? 3£3 138 ) 007 , 115.000 160 )
- 13 \ נ 1 ) 00 35715 ? 167 ) 5001200£ ^ 116 ) 67861260 ( ! ) ¥100 \ 6 ס־ס 111 ד 1 ?
״. 865106716 הציטאט ה נמסר ה על־פ י החוצ ׳ האנגלית .

עמ ׳ 182 , ש ׳ 11 מלמטה . — המדכאו ת שבמקור , לפנ י התיבו ת ״האויר ה בבתי־הטווייה. ״ —
הושמט ו כא ן ע ל פ י הד,וצ ׳ האנגלית .

עמ ׳ 184 , ש ׳ 4 מלמטה . — "כמבי א ברכ ה למעמ ד העובד... " נית ן ע ל פ י הנוס ח האנגלי .
במקו ר נמש ך המשפ ט לאמו ר : "".מכיו ן שהו א (העוש ר העודף ) מספ ק לו , למעמ ד העובדים ,
אפשרויו ת ש ל עבודה. "

עט ׳ 190 , ש ׳ 4 מלמטה . — ״ל־ 56 ימים. ״ במקור , וכ ן בהוצ ׳ הרוסי ת : 54 . צ״ ל 56 , ופ ך
ג ם בהוצא ה האנגלית .

עמ ׳ 192 , ש ׳ 19 מלמטה . — "תוספת־יעבוד ה בי 5 דקו ת ליו ם וכד. " נית ן ע ל פ י המס ה
האנגל י ש ל הציטאטה . במקו ר : "מאריכי ם א ת יונד ד,עבוד ה ב־ 5 דקו ת למעל ה ממשכ ו
התקין , שו ב מקבלי ם 2 % ימי־ייצו ד בשנה. "

עמ ׳ 193 , שור ה 1 מלמעלה . — ,"תוספ ת ש ל שע ה ליום , שזוכי ם ב ה בשיעורי ם קטנים..." ׳

בית ן ע ל פ י נוס ח הציטאט ה באנגלית . במקו ר :

1 ) 533 1388 ) , 0060 ס¥! £6 107611 ) 13 ) , 11611 ^ 13 16 ) 8100 208312116116 £106 * ״
־ 81005 1768 ) 30 610 1071 ) 1 ) 531 , 1 ) ¥17 ! 6711386111 2611 810656560 610 11167

״*... 6560

עט , 195 , ש ׳ 12 מלמעלה . — "מ ר בדאוט ן צ׳ארלטון. " בטקס ט כתוב : "בראוטוך ,
והושמ ט ש ם המשפח ה צ׳אדלטון .

עמ 7 201 , ש ' 7 מלמעלה . — "אחר י הצהריים, " ע ל פ י הציטאט ה האנגלית . במקו ר ד

673

הקאפיטא ל 43

ביאורי ם ומפתחו ת

״.״מאוחר , אח ר חצות. ״ — וכ ן י ש הבדלי ם קלי ם בהמש ך הציטאטו ת שנמסר ו א ף ה ן ע ל
פ י ההוצ ׳ האנגלית .

עב ד 206 , ש ׳ 17 מלמעלה . — "."ולהוסי ף בסדהכ ל יוכריו ם רב ע ע ל הספק־דזייו. "
במקור : י, 6 ( 638338£31 ( 61 ?" . ואל ו בתרגו ם הרוסי : "תפקי ד חייו. " וכנרא ה שנתחלפ ה
ל ו למתרג ם התיב ה 6 { 8£31 גן 6383 < 61 ! 1 ב־י 6 ( £31 : 63333:1 < 61 * 1 .
נוס ח אנגלי : ". 111:6 1118 0£ 111 * £0111 3 * 611161 ^ 10 33(1 10 130X6386 . .

עמ ׳ 215 , ש ׳ 16 מלמעלה . — ״לפ י השיט ה הטבעית ״ — הס ר בטקס ט ונית ן ע ל פ י הנוס ח
האנגל י ש ל הציטאטה . וכ ן המש ך המשפ ט:.."...משניתנ ה אפשרו ת למל א א ת מקומ ו (ש ל
העבד ) מי ד ע ל יד י יבוא... " מתורג ם בטקסט :

.מ 6 ' 5 י 61 ע\ ; :) י 11 ־ 6£11 ^ 3118 . . . י 211£11111 801)31(1 86111 ?1312 611111131 <13X011 ... ״

״. 15:31111

ואל ו בנוס ח האנגל י ש ל הציטאטה :

" . . . 11601 (!ק 83 6 ( 1 01106 31 0311 1366 ( ! 1118 11611 ^׳ 1 . .

עב ד 215 , ש ׳ 7 מלמטה . — "...לחורב ן גמו ר ש ל חל ק מ ן העבדים. " בטקס ט נמש ך
המשפ ט (בהדגשה ) "...תו ך עינויי ם מתמידי ם על״יד י יתוריעבוד ה וחוס ר שינ ה ונופש. " קט ע
ז ה חס ר בנוס ח האנגלי , וכ ן י ש הפרשי ם קלי ם בהמש ך הציטאטות ,

עמ ׳ 222 , ש ׳ 15 מלמעלה . — ״״.א ם רוצי ם לכפו ת ע ל כך... ״ בטקס ט : "א ם כופי ם ע ל
שמירת ה ש ל חצוו ן אלוהי ת זב.. "

עב ד 224 , ש ׳ 8 מלמעלה . — "לעקיר ת העצלות , השחיתו ת והקיצוניות. " בטקסט :
"לעקיר ת העצלות , השחיתו ת דהזיוודיחחופ ש הרומאנטיות. "

עמ ׳ 241 , ש ׳ 7 מלמעלה . — "והצבועי ם ש ל ,הכלכל ה המדינית׳ " במקור :

״\ 116 מ 0110 ז 061 01111301163 <! , ־ 161 ) * 13361 * 1131 ? 16 ס "

עפ ד 248 . — בכ ל הסוגי ה המסביר ה א ת הנוסח ה והחוקי ם ע ל השע ר ש ל עודף־הער ך
וכמותו , חל ו שינויי ם מרובי ם — ע ל יד י שינוי י טקסט , השמטו ת ותוספ ת הדגמו ת — בתו ך
הנוס ח הרוס י (=הנום ח הגרמנ י מש ל קאוטסקי) . וכ ן נוספ ה כא ן הנוסחה :

״ 50 סל ע = 00 ' סל ע ^ ^ = 50 סלע. "

עב ד 250 , ש ׳ 7 מלמטה . — "תור ת הכלכל ה הוולגאדית.. . מסתמכ ת א ף כאן ׳ כבכ ל מקום ,

ע ל ההופע ה בביגו ד לחו ק ש ל התופעה. " במקור :

86116111 1611 ) 331 , 311 ־ 61 ( 111 716 \ ,* 11161 ; 00111 (! . . , 011011116 ^ 01 ־ 31 ^ ¥111 16 ( 1 ״

י י .^ 801161111111 * £ 5 * 161 ) 068612 138 ) £6£63

וכ ך ג ם בנוס ח הרוסי . הבופ ה האנגל י ;

ע\ 13 1116 10 0811103 עגן 0 13 311 068 * 031 ע( ! 3 10 81101£8 . . * ^ 6003031 ־ ¥111831 "

״. 111631 13138 ( 111011 1*6^313163 33(1 6X1 ^

עט ׳ 252 , ש ׳ 20 מלמעלה . — ״״.התפתחו ת יעודי ו הנוספי ם ש ל ההו ן גופו. ״ במקו ר :
״. 81 ( 8611 11318 (! £3 168 ) 63 ^ 6311313133 ( 11 ^ 0 ? 163 *¥611x83 > .. . "

־המשפ ט כול ו חס ר בהוצ ׳ האנגלית . נוס ח רוסי : "ניתו ח נוס ף ש ל הגדרו ת חהו ן גופו. "

פרשה . רביעי ת : "ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחסי "

עמ ׳ 260 , ש ׳ 20 מלמעלה . — ״, 21/2 שעות. ״ במקור : ״ 2% . ״ ר ׳ "הארו ת וביאורים "

סימ ן כ״ו .

674

שינוי י גייס ה

עמ ׳ 269 , ש ׳ 9 מלמטה . — ה״תוספ ת במהדור ה הצרפתית" , שניתנ ה כא ן (עפ״ י הד,וצ ׳
הרוסית) , חסד ה במקור .

עמ ׳ 272 , שור ה 9 מלמטה . — "א ת כ ל פר י עמלו. " במקור : .א ת כ ל פר י אדמתו" .
וכנרא ה שנתהלפ ה כא ן התיב ה (שבטקס ט האנגלי ) : £011 = עמל , יגיע ה , בתיב ה 8011 =
אדמה .

עט ׳ 274 , ש ׳ 12 מלמעלה . — "גקודת־מוצ א ז ו ועצ ם ד׳ניית ו ש ל ההו ן כרוכי ם יחד. "
במקו ר :

; 81 ( 8611 1£318 (ן £3 [ 168 > 886111 ( 1 16111 ) : 11111 : £8111 (: 11111£1 ק 28 מ^: 1188 .^ ) ־ 16861 ( 1 ״

". 21183111111611

נוס ח רוסי : "בל י תנא י ז ה ל א ייתכ ן עצ ם קיומ ו ש ל ההון. " נוס ח אנגלי : "נקוד ה ז ו
כרוכ ה בהתהוות ו ש ל ההו ן עצמו. "

עט ׳ 274 , ש ׳ 12 מלמטה . — "שיתוף־הפעול ה נשא ר צורת־יסו ד ש ל אופ ן הייצו ר הקאפי ־
טאליסטי , א ף ע ל פ י שצורת ו הפשוט ה גופ ה אינ ה מופיע ה אל א כצור ה מיוחד ת בי ן שא ר
צורותיה , שהוסיפ ו להתפת ח יותר. " נוס ח אנגלי : "שיתוף־הפעול ה הו א תמי ד צורת־היסוז ־
ש ל אופ ן הייצו ר הקאפיטאליסט י ; א ף ע ל פ י כ ן ממשיכ ה הצור ה הפשוט ה ש ל שיתוף ־
הפעול ה להתקיי ם בחזק ת צור ח מיוחד ת ש ל ייצו ר קאפיטאליסטי , בצ ד הצורו ת המפותחו ת
יות ר ש ל אופ ן ייצו ר זה. "

עט ׳ 286 , ש ׳ 5 מלמטה . — הנוס ח במקור :

138 > : 161 ) 11 ( 1 3£1011 ־ 61 נ[ 0 ע 16 >מ 80 16 > 6 ' נ 311 ־ 61£61 ( 1 ־ 1 . £ ־ 161 > £116121111112 16 ( 1 ״

". 3611611 [ : 1 £ : 101 > £ 6111111 £ ' 61 ז \ 161 ) 768611 \

בהוצ ׳ האנגלית :

¥81110 13£6 ' 1 ו[ 0 ־ 1 ( 1 <ן 3 ' 01 311 3 מ 1 [' ¥01 \ 3 , 63011 £0 .. . 1011 ,! 18 ' 31 ן 0 ' 1 (}( 31 1118 י 1 "
11¥131011 > 0£ 68861106 ^־ ¥61 £116 1118 ־ £01 , 3881211601 3117 ' ! 113111 ¥¥38 008£ 31101

(?)".• 0111 ( 131 0£

עמ ׳ 290 , ש ׳ 1 מלמעלה . — "הומ ר עשי ר בעניי ן חלוק ת העבוד ה בתו ך החבר ה מספקו ת
ל ה בתקופ ת המאנופאקטור ה התרחבות ו ש ל השו ק העולמ י והשיט ה הקולוניאלי ת — והר י
שתיה ן משתייכו ת להיק ף תנאי־הקיו ם הכלכליי ם ש ל אות ה תקופה. " נית ן ע ל פ י הנוס ח
האנגלי . נוס ח רוס י : "והר י ז ו א ף ז ו נכנסו ת להיק ף התנאי ם הכלליי ם ש ל חלוקת־העבוד ה
החברתית. "

עמ ׳ 290 , ש ׳ 6 מלמעלה . — "".לאות ה השתלשלו ת ש ל שיטת־ ד,מקצועות , ש ל התמחויות ,
ולאות ה התפלגות־התפצלו ת ש ל האדם. " במקור :

1 ) 1111 , 621311£3£611 <! 8 ־ 161 > , 686118 זמ- 3011 י 15 0168 111112 ) 11 ( 1181 .£ . ע 6 מ 6 ' נ 211 ... ״

".. . 16118011611 ( 1 168 > 11 112 ■ 2611161 ־ 31 ? 1 ־ 611161
נוס ח אנגל י : "לאות ה שיט ה כל־מקיפ ה לייהוד ם ומיונ ם ש ל בני־אדם , לאות ה התפתחו ת
שמפתחי ם באד ם סגול ה אח ת ויחיד ה ע ל חשבו ן שא ר כ ל הסגולות... " נוס ח רוסי : "לאות ו
פרופסיונאליז ס צר.. . לאות ה התפוררו ת ש ל האדם... "

עמ ׳ 306 , ש ׳ 14 מלמטה . — ״מש ה הי ה אומר,.. ״ ■במקו ר :

״ . 83,2£ ב £61 נ[ £62¥ מסז ו 10868 ( 1 ״

נוס ח רוסי : "מש ה המצר י אומר... "

עט ׳ 316 , ש ׳ 8 מלמטה . — "...המכונ ה כיסו ד לעיצוב־ערך..." , ובדומ ה לתרגו ם ז ה ג ם
הנוס ח הרוסי . ר ׳ סימ ן לג 1 ב״הארו ת וביאורים. "

עמ ׳ 317 , ש ׳ 12 מלמטה . — "ריקארדו.. . שוכ ח אות ו חלק־חערך , שהמכונו ת מפרישו ת

675

ביאורי ם ומפתחו ת

ומוסרו ת לתוצר , והר י הו א מערב ב לחלוטי ן א ת המכונו ת וא ת כוחות־הטבע, " נוס ח רוס י :
"והריה ו מזה ה לחלוטי ן אות ו (א ת חל ק הערך? ) ע ם כוחו ת הטבע. "

עם ׳ 331 , ש ׳ 7 מלמעלה . — "בילו י המכונ ה וכו/ " בשול י טופס־הי ד של ו מ ן ההוצ ׳
הראשונ ה ציי ן מארק ם בסו ף משפ ט ז ה א ת ההער ה הבאה : "דב ר ז ה כוח ו יפ ה ג ם לגב י
ההוצאו ת הנדרשו ת ע ל יד י המכונות . למש ל : ,כ ל בע ל בית״חרוש ת יודע , כ י משצרי ך להסי ק
א ת מכונ ת הקיטו ר אי ן הבד ל בהוצאו ת שצרי ך להוצי א כד י לייצ ר קיטו ר למש ך שלו ש
שעו ת א ו למש ד 4 שעות" . מכא ן נוב ע (בשבי ל מסה״ב ) קימו ץ קט ן בחומרי־ההסק ה
כשעוברי ם מרחקי ם גדולים. ״ (,הועד ה המלכותי ת למסה״ב . לונדו ן 1867 . ״ מיסמ ך מס ׳ 175 .) ״ —
ע ל פ י ד,וצ ׳ קאוטסק י וההוצ ׳ הרוסית .

עמ ׳ 335 . לכותרת . — "אינטנסיפיקאצי ה ש ל העבודה" . מתו ך ההער ה שבהוצא ה הרוסי ת
יוצא , כ י מארק ס הוסי ף כאן , בהוצ ׳ הצרפתית , א ת המשפ ט הב א : "בביטו י ,אינטנסיפיקאצי ה
ש ל העבודה ׳ מבי ן אנ י שיט ה להשג ת התאמצו ת גדול ה יות ר ש ל כוחיהעבודה. "

עמ ׳ 336 , ש ׳ 19 מלמטה . — ״בצ ד המידה.. . זמ ן העבודה , שהו א ,גוד ל ש ל התפשטות ' —

בא ה עכשי ו המיד ה : דרגתידחיסות ה ש ל העבודה. ״ נוס ח רוס י : "...שהו א גוד ל אקסטנסיבי. "
נוס ח אנגלי : "נוס ף ע ל המיד ה ש ל התפשטותה , ר״ ל ש ל משכודבזמן , מקבל ת העבוד ה
א ת מיד ת אינטנסיביות ה א ו א ת המיד ה ש ל דרג ת צפיפות ה א ו דחיסותה. "

עט ׳ 336 , ש ׳ 6 מלמטה . — ״דרגת־ביצוע ו ש ל הכוח. ״ במקו ר :

נוס ח אנגל י : ״.־ 61 ^ 0 < ! ־ 30111 (^ 1 61181011 0£ ; ! £116 ״ נוס ח רוס י : "באינטנסיביות ה ש ל
העבודה. "

עמ ׳ 338 , ש ׳ 17 מלמטה . ״ ״ ״בשנ ת 1833 . ״ בהוצ ׳ האנגלי ת 1832 .

עמ ׳ 340 , ש ׳ 12 מלמעלה . — "העליי ה הנוספ ת הי א במקר ה ראשו ן ^/ 1 , ובמקר ה השנ י
ס/ 1 . " במקור : ס!/ 1 1 —פ/ 1 ; תוק ן עלפ י לו ח התיקוני ם שצור ף ע״ י מכו ן מ .א .ל . לכר ך
השלישי . ש ם ג ם ניתנ ה ההער ה הבא ה : "הדו״ ח מחש ב א ת העליי ה ע ל יסו ד המהירו ת
שבשנ ת 1862 . ואל ו א ם המספ ר משב ת 1839 ישמ ש בקודת־מוצ א לחישו ב שו ב נקב ל עליי ה
ש ל מ/ 1 דפ/ 1 . "

עמ ׳ 341 , ש ׳ 18 מלמעלה . — "...הגידו ל השנת י הממוצ ע ש ל בתייהחרוש ת האנגליי ם
לצמ ר וכו ׳ חי ה בשני ם מ~ 1838 ע ד 1850 — 32 , ואל ו בשני ם מ״ 1850 ע ד 1856 — 86 . ״
במקור : ״הגידו ל חפרופורציונאל י הממוצ ע חיה.. . 32% ד 86% . " תוק ן ע ל פ י ההער ה ש ל
מכו ן מ . א . ל. , שניתנ ה בשול י הכר ך השלישי , לאמו ר : "כא ן נשתרבב ה טעות . אי ן המספרי ם
32 ד 86 מצייני ם א ת שע ר הגידו ל באחוזים , כ י א ם א ת המספ ר המוחל ט ש ל בתי *
החרוש ת החדשי ם שהוקמ ו בכ ל שנ ה ושנה . נתוני ם אלה , מארק ס שאל ם מ ן ,חרד ה ש ל
מפקח י בתהה״ ר ל־ 31 באוקט . 1856 ׳ (עמ ׳ 12 ) וציט ט אות ם במאמר ו ,שאל ת התעשיי ה
האנגלית / שפירס ם ביו ם 10 באפרי ל 1857 ב,נידיור ק דייל י טדיביון / כדלקמ ן :

,להל ן נבי א א ת המספרי ם ש ל בתהה״ר , ע ל פ י הנתוני ם ש ל 3 הדו״הו ת האחרוני ם :

1838 1850 1856

בתי־חרוש ת לכותב ה .... . 1819 1932 2210

לצמ ר 1322 1497 1505

״ לצמ ר סרו ק . .. . 416 501 525

״ לפשת ה 392 393 417

למש י 268 277 460

4217 4600 5117

נמצא , שהגידו ל הממוצ ע ש ל בתי־החרוש ת שבשני ם 1838 — 1850 על ה כד י 32 לשבה , גד ל
כמע ט פי־שלושד , והגי ע כד י 86 לשבה .

676

שינוי י גידס ה

בסקיר ה הבא ה מוב א ניתו ח ש ל הגידו ל הכול ל לפ י כ ל אח ת מ ן התקופו ת האלד ו :

הגידו ל הכול ל בשני ם 1838 ע ד 1850 הגידו ל הכול ל 13 ־ 1850 ע ד 1856

14,2

6 .

לכותנ ת . . .

בתי־החרוש ת

0,5

13 .

לצמ ר . . .

//

4,0

20 .

לצמ ר סרו ק . .

//

6,0

— . ,

לפשת ה . . . .

//

66,0 . ׳

— . .

למש י . . . .

//

(,נידיור ק דייל י טריביון ׳ 28 באפרי ל 1857 , עט ׳ 6 . ) הערת ־ מכו ן מ . א . ל. "

עט ׳ 344 , ש ׳ 14 מלמטה . — "משרתיזדמרצוך , ע ל פ י נוס ת הציטאט ה שבאנגלי ת :

במקו ר חסר ה התיב ה "מרצון" .

עט ' 346 . — להער ה 185 ע ל פרודון , י ש המש ך בטקס ט הרוס י : "נוס ף ע ל כ ד הר י הו א
מגל ה תגלי ת היסטורי ת ויקרת־ימציאות , כ י ,תקופ ת המכונו ת מצטיינ ת בציו ן מיוחד , חייגו ,
בעבוד ה שכירה.׳ "

עט ׳ 359 . — ״...לעול ם מכרי ע (ההון ) א ת הי ד הסורר ת ש ל העבוד ה וכ 1 פ ה עלי ה ציות. ״ —
המרכאו ת הושמט ו כא ן בהתא ם להוצ ׳ האנגלית .

עט ׳ 373 , ש ׳ 5 מלמעלה , בטבלה . — ״ 216.218 . ״ ר ׳ "הארו ת וביאורים " סימ ן מא .

עט ׳ 377 , ש ' 12 מלמעלה . — ״...מששול ם בע ד עצ ם החוטים... ״ במקו ר ;

״. 9£6£ 0 ^ 1 11 * 031 6111:11311:6116 11111611 111 110111111611 8 ־ 13 ) 8,18 . . . "

בטקס ט האנגל י ש ל הציטאט ה : ״ . . . 6 *ז 16 ת £116 * £01 1 ) 31 ע 116 1:11 311 "

עט , 392 , ש ׳ 3 למטה . — "אח ד המפקחי ם סבו ר וכד. " י ש הבד ל ניכ ר בי ן ניסו ח
ההער ה שבטקס ט האנגל י ובי ן ז ה שבמקור . עליכ ן הושמט ו כא ן המדכאות .

עט ׳ 396 , ש ׳ 12 מלמעלה . — ״ע ל יד י פיקו ח יעיל. ״ במקו ר : "ע ל יד י פיקו ח ממלכת י
יעיל. " בטקס ט האנגלי : " . 181011 זגי 61 ע 1 ן 8 ת 0£6 ת £

עט ׳ 401 , ש ׳ 2 מלמעלה . — "ראינ ו כיצ ד סתיר ה מוחלט ת ז ו עוקר ת מימ י חיי ו ש ל
הפוע ל כ ל מנוחה , יציבו ת ובטחו ן 1 כיצ ד הי א מאיימ ת תמיד.. . לעשות ו מיותר , אות ו וא ת
תיפקוד ו החלק י * ״ בהוצ ׳ הרוסי ת והאנגלי ת נוס ף כא ן המשפ ט : "(ראינו ) כיצ ד סתיר ה ז ו
מביא ה ליד י העובד ה המחריד ה ש ל התהוו ת חיל־מילואים־תעשייתי , שעלי ו להתקיי ם בעוניו ,
בד י שיהי ה מוכ ן תמי ד לשירות ו ש ל הביקו ש הקאפיטאליסטי. "

עט ׳ 408 , ש ׳ 6 מלמעלה . — ״(מם ׳ 83,452,6 .) ״ מספרי ם אל ה והמספרי ם הבאי ם שבכ ל
הקט ע וכ ן הבדלי ם שבניסו ח ניתנ ו ע ל פ י הטקס ט ש ל התעודו ת המוב א בד,וצ ׳ האנגלית .

עט ׳ 416 , ש ׳ 19 מלמטה . — ״והזרמ ה יתיר ה ש ל עבודה. ״ במקו ר :

״ , 61£ ( 1 ־ 1 . ^ ־ 161 ) £ מ 011 11 £131 3 ! 8 1 11 8 ? ! 6 ־ 08861 ־ £1 ... ״

נוס ח אנגלי : ". 1 נ 10£10 מ 111 86£ ־ 0111 ( 131 01 ^: 113111:11 ^ 1 ) 6386 ־ 11161
נוס ח רוסי : "הגדל ת האינטנסיביו ת ש ל העבודה. "

פרש ה חמישית : "הייצו ר ש ל עודף־הער ך המוחל ט ועודף־הער ך היחסי "

עט ' 421 , ש ׳ 16 מלמעלה . — ״יח ס ההון. ״ במקו ר : '' 1 18 ־ 1 ) 11 ? ו{י!: 0 ־\ 1 ח: 1 נת £1 ) 1 ,, . נוס ח רוס י :
"ההון , בחזק ת יח ס חברתי. " נוס ח אנגלי : "ההון , והיחסי ם המתלווי ם אליו. " ר ׳ סימ ן מ ה
ב״הארו ת וביאורים" .

עמ ׳ 426 , ש ׳ 12 מלמעלה . — "...הר י אפש ר לראות ו כמ י שנותן־במפרע ה למעסיק ו א ת
ההפרש(? ) ומקבל ו הזר ה בצירו ף רבי ת ובו׳. ״ הקט ע : "ומקב ל חזרה " ע ד "ובו׳ " הס ר במקור .
נית ן ע ל 8 י ההוצא ה האנגלית .

677

ביאורי ם ומפתזזו ת

עט ׳ 429 . ש ׳ 16 מלמעלה . — "שגבול ה המאקסינזאלי. " במקור : "שגבול ה המינימאלי. "

תוק ן ע ל פ י לו ה התיקוני ם המצור ף ע ל יד י מכו ן מ . א . ל . בשול י הבר ד השלישי . ההער ה
מציינת , כ י מארק ם תיק ן שגיא ה ז ו בטופס־הי ד של ו מ ן ההוצ ׳ השנייה .

עמ ׳ 429 , ש ׳ 14 מלמטה . — ״ר ק ז ה יחו ל : כ ל אח ד מה ם יתבט א בכמו ת כפול ה
ש ל ערכי־שימוש... " במקו ר :

- 10118 ז 3 ומ 61 ז € 7161611 ■ 80 011 עע 10 ) 111 611 < 8611 ע 016 ׳ 101 ) 0 [ . 81011 31:0110 עגזז? "

׳' . . .־ 131 ) 1 נ 6 ; 1 ' 761 \

נוס ח רוסי : "...עת ה נניח , שכ ל אח ד מה ם יתבט א בכמו ת כפול ה ש ל ערכי־שימוש. " נוס ח
אנגל י : "התוצא ה היחיד ה תה א זו , שכ ל אח ד מה ם יתבטא.. . וכו/ "

עם ׳ 431 , ש ׳ 14 מלמטה . — בר,וצ ׳ הרוסי ת נוספ ו במקו ם ז ה 24 שורו ת הכוללו ת בי ן
השא ר א ת ההגדרו ת הבאו ת :

"יו ם העבוד ה יכו ל שישתנ ה בשנ י כיוונים . יכו ל שיקוצ ר ויכו ל שיוארך . בתנאי ם
החדשי ם [היינו , בהנח ה שקבועי ם הכו ח הפרודוקטיב י ואינטנסיביו ת העבודה , ואל ו יום ־
העבוד ה משתנה] , אנ ו מעלי ם א ת החוקי ם הבאים :

1 . יום־העבוד ה מתגל ם בערך , ששיעווץ ; משתנ ה באותו ' כיוו ן שמשתנה : יום־העבודה :

גד ל הו א א ו קט ן יח ד ע ם יום־העבוד ה והר י הו א שיעו ר משתנ ה ול א שיעו ר קבוע .

2 . כ ל שינו י ביח ס שבי ן שיעו ר עודף־הער ך ובי ן שיעו ר ערכ ו ש ל כוה־העבודה , נוב ע
מתו ך שינו י שח ל בשיעו ר המוחל ט ש ל עודף־העבוד ה ובהתא ם לכ ך • - בשיעור ו ש ל
עודף־הערך .

3 . אי ן הער ך המוחל ט ש ל כוח־חעבוד ח יכו ל להשתנו ת אל א ע ל יד י ההשפעה־החוזר ת
שמשפיע ה הארכת ו ש ל עודף־העבוד ה ע ל בילוי ! ש ל כוה־העבודה . משמ ע : כ ל שינו י בער ך
מוחל ט ז ה [ש ל כוח־העבודה ] הו א תוצא ה — ולעול ם ל א סיב ה — ש ל השינו י שח ל בשיעור ו
ש ל עודף־הערך. "

ענ ד 431 , ש ׳ 1 מלמטה . — "יום־חעבודה. " במקור : "שעת־העבודה. " א ך ברו ר
שנשתרבב ה כא ן טעות . בהוצ ׳ האנגלית : יוכדהעבודה .

עט ' 433 , ש ׳ 9 מלמטה . — בהוצ ׳ הרוסי ת נוס ף כא ן משפט , לאמור : "אות ה תוצא ה
עול ה במהירו ת עו ד יות ר גדולה , כשהארכ ת יום־העבוד ה חל ה כאח ת ע ם עליי ת האינטנסיביו ת
ש ל העבודה. "

פרש ה ששית : "שכר־העבודה "

עמ ׳ 448 , ש ׳ 2 מלמטה . — ״לפנ י ש ש בערב. ״ במקור : ״לפנ י 8 בערב. " הציטאט ה ניתנ ה
ע ל פ י הד.וצ ׳ האנגלית .

עט ׳ 449 , ש ׳ 17 מלמטה . — "הפרוצו ת הצעירות. " במקור : " . 318 ו 1 ע 0 מ 11 ט 1 1£ זגו 0 ז 3 "

ר ׳ "הארו ת וביאורים " סימ ן מו .

פרש ה שביעית : "התהלי ך ש ל הצב ר ההו ף
עט ׳ 478 , ש , 17 מלמעלה . — "שמותאמ ת לחוקי ם ש ל ייצור־הסחורות" . בהוצ ׳ הרוסי ת
בא ה כא ן תוספת : "...אש ר לפיה ם מחליפים , בסופ ו ש ל דבר , אקויואלנ ט באקויואלנ ט ואי ן
אד ם יכו ל לקנו ת סחור ה אל א בסחורה. "

עט ׳ 480 — 482 חסרי ם בהוצ ׳ האנגלית .

עט ׳ 484 , ש ׳ 7 מלמטה . — "הצב ר ש ל חומרים... " באנגלי ת יי . 8 ן 81:001 " במקור :

עמ ׳ 484 , ש ׳ 5 מלמטה . — ההער ה 29 א חסר ה במקור , ונוספ ה כא ן ע ל פ י הד,וצ ׳ האנגלית .

שינוי י נירס ה

עמ ׳ 486 , ש ׳ 12 מלמעלה . — לאה ר המשפ ט המסתיי ם בטלים . "הו א הקוב ע א ת שיעו ר
ההצבר. " בא ה בהוצ ׳ הרוסי ת ובהוצ ׳ קאוטסק י הגרמני ת תוספ ת ש ל 22 שורות . (ובכל ל
החל ק המרוב ה ש ל ההפרשי ם שבהוצ ' הנ״ ל ה ל בפרש ה השביעית) .

עמ ׳ 488 , ש ׳ 1 מלמטה . — "עו ד בעשרו ת השנים. " הסוגריי ם ש ל הציטאט ה שבא ה
לפנ י קט ע ז ה הושמט ו ע ל פ י הד!וצ ׳ האנגלית .

עט ׳ 490 , ש ׳ 11 מלמטה . — "א ץ ז ה ההון... " במקור : "אי ן ז ו הפרישות... "

עט ׳ 494 , ש ' 20 מלמטה . — הקט ע המתחי ל במלים : ״שנקלע ו לתוכו. ״ ומסתיי ם , בתיב ה
״בסין. ״ — חס ר במקו ר א ך נית ן בטקס ט הצרפתי . (עפ״ י ההע ׳ לכר ך ג ׳ ש ל מכו ן גז . א . ל. )

עט ׳ 494 , ש ׳ 8 מלמטה . — "...מתקיימי ם חודשי ם תמימים.. . ע ל קמ ח ש ל שיבול ת שוע ל
ושעורים... ״ בטקס ט המקור י — תוספ ת : "...תח ת שיתקיימ ו ע ל בשר , חיטי ם ושיפון. "

עט ׳ 496 , ש ׳ 2 מלמעלה . — "פר ק שלושדדעשר. " ר ׳ סימ ן נד , ב״הארו ת וביאורים. "

עט ׳ 501 . — בהתחל ת פרק־המשנ ה ״מ ה שמתקר א קדךהעבודה. " נוספ ו בהוצ ׳ , הרוסי ת
14 שורו ת ובי ן השא ר נוספ ה כא ן ציטאט ה מש ל סיסמונד י ועו ד הער ה ש ל מארק ס (בהוצ ׳
הרוסי ת : הער ה מס ׳ 62 ) . וכ ן חל ו שינויי ם ניכרי ם ג ם לגב י ההוצ ׳ האנגלי ת (בעט ׳ 517 . )

עט ' 502 , ש ׳ 19 מלמעלה . — ״ההו ן החוזר 66 ... ״ מעצ ם תוכנ ן ש ל ההערו ת 66 ו־ 67
יוצא , כ י בהוצ ׳ המקורי ת נתחל ף מקומן .

עט ׳ 502 , ש ׳ 14 מלמטה . — ההער ה מם ׳ 65 ניתנ ה על־פ י הטקס ט האנגלי .

עט ׳ 510 , ש ׳ 16 מלמטה . — "...כ י בא ם המחירי ם גבוהי ם שו ב נמצ א במחזו ר יות ר מד י
ממון , ובא ם המחירי ם ירודי ם — פחו ת מדי. ״ במקו ר : "נמצ א במחזו ר פחו ת מדי.. . יות ר מדי." ,
ופליטודקולמו ס היא . (ע ל פ י העדו ת המילואי ם בשול י כר ך ג ׳ ש ל מכו ן מ . א . ל. )

עט ׳ 514 , ש ׳ 13 מלמטה . — לאח ר התיבו ת "לאופךהייצו ר הקאפיטאליסט י הסגולי "
מובא ת בהוצ ׳ הרוסי ת הער ה (סימ ן 77 ה) , לאמור : "כד י שיחו ל אות ו ריבו י עצו ם ש ל
כוחות־הייצו ר אש ר לעבודה , מ ן ההכר ח שיקדי ם ל ו בהחל ט הצבריהון. " (אד ם סמית . "עוש ר
העמים" . ספ ר שני . מבוא. )

עמ 7 522 , ש ׳ 1 מלמעלה . — כ ל הקט ע המתחי ל במלי ם "אב ל ר ק מש ד,יפתה..." • ומסתיי ם
בתיב ה ״בהדרגה. ״ — הו א תוספ ת שמארק ם הוסי ף לר,וצ ׳ הצרפתית . — (ע ל פ י הערו ת
המילואי ם לכר ך ג ׳ ש ל מכו ן מ . א . ל. )

עמ ׳ 529 ; ש ׳ 9 מלמטה . — ״( 1883 .) ״ ר ׳ סימ ן נח 1 ב״הארו ת וביאורים" .

עט ׳ 532 , ש ׳ 6 מלמטה . — "כ י באות ם יחסי ם שמיוצ ר בה ם העושר... " נית ן ע ל פ י
הנוס ח הצרפת י ש ל ״דלו ת הפילוסופיה״ , כפ י שהועת ק בהוצ ׳ האנגלי ת :

״. 0118 (ןע&י ! 11161116 168 12118 ) .. . "

נוס ח רוס י : "כ י באות ו יח ס גופ ו שמיוצ ר העושר , בדביחס... "

עמ 7 535 , ש ׳ 20 מלמעלה . — "לשנה" . ר ׳ "הארו ת וביאורים " סימ ן סג .

עמ ׳ 536 , ש ׳ 6 מלמעלה . — ״במש ך ^ 4 שנה. " ר ׳ "הארו ת וביאורים" , סימ ן םג 1 .

עט ׳ 537 , ש ׳ 18 מלמטה . "הא ם נתמעט ה הקיצוניו ת ש ל ההון... " במקור : "הא ם
נשתנתה..." , וטעוודדפו ס היא , שמארק ם תיקנ ה בטופ ס השימוש י של ו מ ן הד,וצ ׳ הראשונה .
(ע ל פ י הערו ת המילואי ם לכר ך ג ׳ ש ל מכו ן מ . א . ל. )

עט ׳ 541 , ש ׳ 12 מלמעלה . — "חמיש ה מקצועו ת ש ל עבוד ה ביתית. " במקו ר ובהוצ ׳
הרוסי ת : ״ש ל עבוד ה עירונית. ״ א ך בהוצ ׳ האנגלי ת כתו ב :

? 300 -!ך ! 6 זתי* 1 "וכ ן חוז ר הביטו י בעמ ׳ 542 , ש ׳ 16 מלמטה .

679

ביאורי ם ומפתחו ת

עמ ' 542 , ש ׳ 2 מלמטה . — "טראמי ם עירוניים ״ במקו ר : ". 8,1111611 ( 161 ) £61 ? "
בהוא ׳ האנגלית : ׳' 177373 מ 3 זו 1 " .

ענ ד 547 , ש ׳ 19 מלמעלה . — "בריסטול , העי ר העשיר ה ביות ר באירופה." " וכ ד ג ם בטקס ט
האנגל י ש ל הציטאטה . בהוצ ׳ הרוסית : "כא ן (בבריסטול) , באח ת הערי ם העשירו ת ביות ר
באירופה. "

ענ ד 562 , ש ׳ 17 מלמעלה . "ר ק ע ל הלק ה הדרומי־מערבי. " ר ׳ "הארו ת וביאורים "

סימ ן םד 1 .

ענ ד 578 , טבל ה ב / — ר ׳ "הארו ת וביאורים " סימ ן סה 1 .

עט ׳ 580 , טבל ה ה / — ד ׳ "הארו ת וביאורים " סימ ן סו .

עם , 583 , ש ׳ 18 מלמעלה . — ״כמע ט פ י שניים. ״ בהוצא ה האנגלי ת : ". 06 !^ £ £11117 "

עט ׳ 584 , ש ׳ 2 מלמטה . — הטר ה 1187 . — במקו ר חוזר ת פעמיי ם ההער ה 187 ב וכ ן
צוי ן ב ה ענ ד 12 במקו ם עם ׳ 25 . תוק ן ע ל פ י ההוצ ׳ האנגלית .

עם ׳ 587 , ש ׳ 1 מלמעלה . — ״ 264.528 ״ ר , "הארו ת וביאורים " סימ ן סז .

ענ ד 588 , ש ׳ 17 מלמטה . — "העי ר דוקטו ר ג׳. " הקט ע במקו ר מוב א בתו ך המדכאות .

נית ן כא ן ע ל פ י ההוצ ׳ האנגלית .

עמ ׳ 590 , ש ׳ 1 מלמעלה . — אחר י התיבות : "דרגות־ההתפתחות " בא ה בד.וצ ׳ הרוסי ת
הער ה 188 ג כלהלן : "גטה , נרג ז מדברי־לצ 1 ן אלה , עוש ה אות ם להוכ א ואיטלול א ב״שאלו ת
ותשובות ״ :

המור ה : צ א וחשוב , יל ד טו ב : מהיכ ן המת 1 ת שבידי ך ?

ה ן אי ו ל ד דב ר מש ל עצמ ך ו
היל ד : אכן , הכ ל ב א ל י מא ת אבא .

המור ה : והל ה — מהיכ ן קיב ל אבי ך 1
היל ד : מיד י אביו . הו א הסבא .

המור ה : נא ה וטו ב ! ומהיכ ן הסב א שא ל 1
. היל ד : הו א נטל. "

עם ׳ 594 , ש ׳ 6 מלמעלה . — "אריסויות.. . ע ל פ י הסכם. " ר ׳ סימ ן ע ב״הארו ת וביאורים" .

עמ ׳ 594 , ש ׳ 15 מלמטה . — ״מס ה 20 . ״ (בספר ו ש ל בקץ) . בהוצ ׳ האנגלי ת : מס ה 29 .

ענ ד 604 , ש ׳ 16 מלמטה . — "מתו ד חיבת־האספורט. " נית ן ע ל פ י נוס ח הציטאט ה
באנגלית . במקור :

"... 1 @ע 6 ( 1181 < 11161 ) 138 , , 1511281 ת 116 :) 3£13 י 1 ז 181:01 '( 3 ,! ס 1 ) ! £8801111 10 ) 10 ( 1 ׳ 161 )... ״

ענ ד 628 , ש ׳ 11 מלמטה . — "לדעת ו ש ל מחב ר סקירו ת רבע־שנתיות... " במקור :
"ע 76 ו 6716 , מ 17 מ 16 ע 18 ן 3 ) • 161 ) . . . ״ בטקס ט האנגל י :

״ .ע 76 ו 16 ע 6 ? ■ 3 7 * 1 8813 18 . .. "

עט ׳ 635 , ש ׳ 6 מלמטה . — "דריש ה דחופ ה וכר " המדכאו ת חסרו ת בטקס ט ונוספ ו ע ל פ י
ההוצ ׳ האנגלית .

ענ ד 636 , ש ׳ 3 מלמעלה . — "נטיי ה בארבארי ת לפיזור... " נית ן ע ל פ י הנוס ח האנגלי .
במקו ר : "שיט ה בארבארי ת ש ל פיזור" .

עט ׳ 637 , ש ׳ 13 מלמטה . — "יהי ו מייצרי ם הו ן להעסק ת יות ר פועלים* " נית ן ע ל פ י
הד,וצ ׳ האנגלית . ואל ו במקו ר : "יהי ו מייצרי ם הו ן למעסיקיהם , שהלל ו יעסיק ו יות ר פועלים. "

680

מלו ז עברי־גרמני־אנגל י

איגו ד אומני ם גי 11 ג 1 ^ ;; 21111:0

— אומ ן איגוד י ; : 763:1463 \ 1 > 233£11133

* 133:13 11 062 ) 31 3 ^ £

אדובי־הקרק ע (בע ל קרקעו ת

קאפיטאליסט י באנגלית ) 1 ): 1103 ) 133

16 ) 330 ; 6186 ^

איכ ר חפש י(עובד־אדמ ה עצמא י
באנגלי ה הפיאודאלית , של א הי ה צמית ) :נ 16 > 661101 ע £
אלימו ת 710131103 ; 611 ) 731183331 ו 06

(© 01161 * ±01 )

אמו ד (שום ) 681113316 ; 80113,12011

אמצעי־מחזו ר ; 14013110381311161 * 211

336338 0£ 013X11 1211:1011

£3:0331 אנגרי ה (ר ׳ צמיתות ) 766 * 002 ; 611 < 1 י
13,110111*

?32*63£61<1; 1)011103 אסימון , מטילי ם

2 !!£11111 אספק ה 17 ?? 80 ;־
^6(101731631, ' אקויואלנט , שוהדער ך

6(11117316311:

81)03*3^18011 ; 8?01*3<110 אקרא י

?30111:61:; 16113111: ( ארי ם (ר ׳ חוכר

136£62*03£63 ארנונו ת

11*11)111: (* אשכ ר (מס

31)1x16; 8?0016 ( אשו ח (ש ל חוטים

?61^, ^1^62*80116131 במא ה

¥ 63:1) 1*311 011, 761 בילו י (מבלה ) ; 31 01263 ־

13.8683 [ 11 ־

¥63:801116188; 17631* 331(1 1:631* בלא י

2701161* (-£01 ביניי ם לצורות ) ;( 311631 ־
1311:6 2*3116 (11 31:6 £03:1318

1 ביקו ש 1 ) 16111331 > ; 6 ^ 3011£3:3 ]א

1131131111:611)31 במישרי ן באופ ן בלתי ~ ;: 614:1 * 111 > ;־

13X11116(11 31:6 אמצע י

^013 ( בפוע ל (בממש , במציאות

(?016111:13 בניגוד : בכו ח )

01188618631 ; 0381 12*03 *( בצק ת (ברז ל יצוק

עפ״ י "מלו ן למונח י מתכת " ש ל מ . פ . ת״א . *

בצ ר למתכת ) 03:6 ; £3:2

ברז ל ח י מסע ! #! ע ; 01161863 ?

בר ה (הברח) , אפו ל ; 61863 ? 8 * 762 , 26123:631 * 761

00318113116

גיאו ת 63:117 ( 081 * 2 ?

$ז 1 ר 17316 ־ 161 ) ; 161163 ( 31

גילו ם חומר י : 13 ן 31 !ע 1316 ג

גלגו ל 1100£ >מ 73 \* ¥62 ; 11086 ( 1 * 6131002 ^ [

גלגול־עצמו ת 81301131100 ( 308801 * 11 ׳

גרעיתעסוק ה 680113£11£00£ נן* 170162

גשמ י (גופני ) 303163:131 ; 11011 ע 6 ?ע 6 :! 1

התגשמו ת ■ ; £מס 11011 * 61 ?״נ 146 י ¥62

1133631 ) 0 ( 6311 ; 031100 * 131432
התגש ם ב". , התגש ם בחפץ ׳ לב 1 ש דמו ת
חפ ץ(ר ׳ חפץ ) ; 101263 [!) 6£638133 ־ 8 * 761 ( 81011 )

1 ) 631126 * 1

דב ר (ר ׳ עצם , חפץ ) 1111113 ;^מ 1 ס

דבריער ך 1 ) 116 ) 0 ( 6131 73136 ; 13£ !> 1 * ¥61 \

דחיית~גומלין , דחיק ה 03 ! 318 ע 6 ?

דח ף 318 ( 1311

דימו י (ר ׳ תיאור ) ; 1 (! 00306 • 3£ ס 81611 * ¥02

3011038

0110 ( 87231 ;* 123331032

דמיונ י ( מ מראית־עין )

דלו ת

ד&תר ן

דרג ה

1831 ־ 30£61 ( * ; 181338 ע 6 ע 33 ?
* 32 * 631812 * 2 ;* 3101 * 631812 ?

66 * 1632 ) ; 1 ) 3 * 02

חבד ל ט^ל י 6011103 ? 8 63113 ע 111£6 )

הגדר ה (גדר , קביעה ) ׳ 118 ט 1 סט 86381

301031100 ־ £6161 ; ( 68113110111611 ? )

הגיונות , הרהורי ם ;ם 111126 ;> 011 פ־ג 861

31:1038 * 161 ) 00381

הו ן (עי ' "לו ח המונחי ם 1131 ? 03 ; 1131 ? 3 ?

הכלליים׳ / ערכי ם : קבוע , משתנה )
ח ץ גופ ף ; 1131 ( 2083121431

131 מ! 03 11110331 ) 1 ) 3

681

ביאורי ם ומפתחו ת

העבר ה (־החלפה , ר ׳
חילוף־צורה )
העמ ד על. " (צמצם )
הפיכ ה (חילוף־דמות )

הוצאה , השקע ה (ש ל

^118£31)6; 6X1)611(1x11116 ^ בוןן - עבןךה

¥ 61*^68611 80113,111x11^ ; החבר ה

... 111 001X11X10X1 י י "

761 החז ק (״.ברשותו ) ... 01 086 ( 1181 ) ; £11£611 ־
^1 החזרת -ק ניי ן 81011 * 6761 ־ 1 ; 180113£1 ־ 731 ת
£]1*83,12:; 1 החלפה , החזר ה(תחליף ) ; 1306 (! 6 ־

00 316 6118 1£ מ

מי ק ף 16 ע 1£116 ־ 61 ? ; 618 עלמ 1 ס
הכנס ד (ד,כנ 0 ת־קב ע — 67611116 ־ 1 ; 1611 מ 0111 ^ננ 1 נ £

ר ׳ "לו ח המונחי ם הכלליים" )
£31 הכר ה (להבדיל : תודעה ) 156111111118 ־

£.118 המחאי , 1116 ) 0116 ; 76181111£ ז

1 * 1 ^ (! 8111 ־ 16 1 ) 1 63 ; 011 3-11 8 ' 61 ' 11111 י £

?6111111£; (111 הבהל ה 01 * 001111 ; 6011011 ־
הספק־ליו ם(עבודרדליום ) אלעסזמ י 8 * 137 > ;:) 1 ־ 61 ^ 13 ׳
0116(161 הסתעפו ת (התפלגות ) ;^ 1111 ־

(11^6161111311011 ־

¥61*3118 861*1111^;

311611311011

111106 ) 6 ־ 1 10 ; 611 * 1 112161 ) 6 ־

¥6111 1111£ ) 11 ^ 7 ־ ;

181011 * 0011761 ,מ 13110 מי 3118£01 ע
153!>113118161*611 ; 03!>1131186 הפ^ו־לה ץ

1 , 61111 ; 161 הפק ד £6£8 ; 168 ־ 1 ־
150111182161*611; 00111180316 (*> הפק ע (ר ׳ נש

31)811*311161 ד,פש ט ; 611 ־

16376 0X11 0£ 00311011 ע 16 ) 81 מ
.41)311 הפש ט 3011011 * 811 ( 31 ; 511011 [ 3 ־

(111 31)811*3010 ; 111 1116 31)811*301 שבמופש ט )
^1515111x1111311011; ( הצב ר (ד ׳ ״לו ח המונחים״

300X1111X11311011

17111801113^ ( הקפ ה(חשלמודסיבוב

211 8 3111 ,^(!!!!ס^ [ x116318612 ־ x1 ; ( הרכ ב(מורכב

00111 !)^ ; 001 X 1!) 08 111011

הרכ ז (ר ׳ ריכו ז וכ ן ר ׳ ; מ 31183110 ־ 11 מ 26

״לו ח המונחים״ ) 3118311011 * 06x111

התהוו ת (־ראשית ) 06116818
התהוו ת (יצירדד)ער ך ;^ 11111 ) 11 ( 11 ־ ¥61 \
731116 01 63110x1 ־ 01

התחייבו ת 311011 ^ 11 ( 01

התחלפו ת 16 ( 631 ^ 611; 6x011311 ^־ 31 ( 11813x180111 . ^
התכווצו ת 31511011 * £01111 [
התמחו ת (התאמנות ) 815111 ; 0680111015

התנכרו ת (זרות ) 311611311011 ;^ 11111 ) 6x11 ־ £3x1111
התעצמאו ת £ג 11£111 )מ 81813 ב 8611 ? ¥6

682

1^!)31181011

התפשטו ת

1 11£ ן־ ¥11161 ג־ ¥6 1

חתרווחו ת

6£111316 ע ; 613 ^ 6 * 1

וס ת (הסדר )

1(16X1118011

זה ה

11 x 1881 ^; 11 x 16111

זור ם

613110X1 ־ 1 ; 621611 1111£ < £

זיקד , (ר ׳ יחס )

£3X1^

חבור ה (כנופיה )

06861180£3£1 ; 8001617

חבר ה (ר ׳ ציבור )

?3011161 £31 ;־ X1161*

חוכ ר

8107£; 1X13161131 ־

חומ ר

16 > 3 ־ 11 ׳ 66 ־ 1 ?

חופש־המסח ר

068612; 301

חו ק

?0<^; 00(16

ספ ד חוקי ם

הנבחרים ) 111 ( 1

הצע ת חו ק (בבי ת

תחףןך ) 068 612£61) 11 11£ ; 16^1813110X1

]?016112

חזק ה

עבוד ה בחזק ה מו גבר ת ; 611 ( £11 01:61121611:6 ( 1

6 1116 * 731 ־ 1168 61

חיל־מילואי ם

חילוני , רגי ל(לא־קדוש ) 0£311 ־ 1 ( !

¥76011861 ; \¥311<111111£;

חילון *

11*3118111X11311011

6X113X1886116 0681311;

חילוף־צור ה

0113X1^6 0£ 81131)6, 1 1*3X1 8 £01*111 31 10 11

80111X116(16; £0168 ^־

חישו ל

חבור ה (משק־חכירה ,

?30111 ־ X111^; £31111 ־

חנ ת חבירה )

1111 011 ( 1611X111^ ; (11 81x11 ־ ¥61

חלוק ה

חליפי ן * 161 ע 3 ( ן , 6 ^ 11813118011; 6X011311 ^

חלק־יסו ד 1 ־ 131 ! 1101 !) 311 ; 1611 ׳ 111016 ) 311

?6813X1(11611 ;

חלק־מדכי ב (חלק )

00X18111X16X11 !)31*1

£111683 ; 116112 ־ £011£1

חפיפו ת

06^6X1813X1(1; 830116

חפ ץ (ד ׳ עצם )

^6^6X1813X1(111011, 8301111011 ;

."ש ל חפץ , חומר י

1X13161*131, 07)3*601176

אובייקטיבי , עניינ י

(ר ׳ גשמי , מוחשי , ממשי )

17111618 ־ X1011X111^; 1x1(1X111*7

חקיר ה

315X11; 30X116

חרי ף

טבוע , פנימ י (ת 1 כי ) 11111113116111

טבעי־מקור י , 317 ־ 1131111 ;^ 71101181 ג־ 1131111

(ספונטאני ) 1 ) 6 (! 16¥610 > 8 !)011131160x1817

טר ד (פלכי־ ) ( 11 68 ) 11111 (! 8 ־ ) 08116 ־ 111 !

מלו ן

1310 01*1;

¥6*11311318, 1*613,11011

313 ־ 1 0 * 1 ( ן
; 11311318 * 30113176 ?

61311011 ־ 1 ס 311811 ;} €301

80621311831103
04301103 * 0 ; 043151103 * ?

1 1115:11 011 ) 0 * 1 ( 61 ?

;( 161 * 61 ( 1151 *( 31 ?

8781631 ׳? 5 * 130101

16316111 ?

; 1631631 ? 16 8 ) 63 ־ 15:0381113 161
, 0031003631 688631131
61631631 00381113631
(־לעיצוב ) 861631631 ^ 133 ) 11 ?

68631 * 60 * ; 8161163 ־ 131 )

1 *ס X0 ?

יצי ב (ר ׳ קבוע , וכן ; 11x5 £1x6

הו ן יציב , ב״לוח , המונחים" )
יצר ן(בעל־ההון) , מייצ ר (העובד ) 132631 ) 0 ־ 1 ?
ישות , הניח , גרפיו ת , 06£63813341101115611

38613 ( 1

ישות־ער ך < £6£63813341101115611 ; 1 * ¥6 \ י

73136 1116 01 ׳? 631115 ־ 1 1116 ; 18613 * 776

יבו א

יח ס (ר ׳ נסיבות )
לפ י היח ס
יחס־ההו ן

יחו ד

ייצו ר (יצר )
ייצור־חוז ר (רפרודוקציה )
ייצו ר חרשת י

יסו ד

י 10 ד*מרכי ב

יסוד־להתהוו ת
יצג * (גלם )

יצו א

.. 0138 ־ 831 ;...• 136111

.

יתור.. .

]4611*3*1)611;

*עבוד ה

יתו ר לעודף )

־ 031 ( 0138131 * 83

ישיר , בלתי־אמצע י 11313641316 ;* 3 ( 3331111611

83140; 83*0138

יתר ה (ר ׳ סלק )

?*0431511715*3:1:1;

כוח־ייצור , פרודוקטיביו ת

0*043011763688

^£631

כוח־פועל , גור ם (סוכן )

10131

כול ל

?01632

כוש ר

131631

כמו ם

<53331313, 143836;

מסה )

כמו ת (שפעה ,

31388, 3310331

0683311313886; 10131

כמות־פילל ת

00310318103 ; 733£ ו 2

כפיי ה

71611301168 ; 31311101331

כפול ה

116*1£6 ; 1)03483133,

63813764

כפו ף

14312; 3131113£

לת ת (בירה )

]43126*

לותתי ם

מאז ן (סיכו ם החשבו ן בעסק ) 313306 ( 1 ; 11332 ?
מאז ן הסה ר 11332 ( 16181 ) 33 ?

מב י ד 131 ^ 5 ( 31 ?

..,מגופ ו 31 * 33131 ; 3 ־ 33131 13

מדומה , בלתי־ממשי / בלתי־מציאות י
(במאתימטיק ה : גוד ל בלתייממשי , שאי ן
לייצג ו במספרים , כגו ן השור ש המרוב ע
ש ל 1 — ) * 1313£133

מהוה , מהל ך 688 *£ס* 0 ; £33£ * ¥0

מוחל ט 801316 ( 31 ; 80131 ( 31

מוחש י ; 61 * 150315 , 813311011

616 ־ 00301 ,־? 15 ־ 01631

מועד־פרעו ן ; 3113 ־ 8161 ־^ 2311133 £3111£68
136 ) £31113£ 311038 ^ 11 ( 01
מוסכמו ת 037631103 ?

מוצנ ע (כמום ) 131631

מוש א 6151 {;כ 01

מושג , קאטגורי ה ; 16 * 316£0 ? , 1££ * 6£ ?

168 ־ 01 ^ 0316

מותא ם (הולם ) 1331 ) 16 * 3 ; 1331 ) 13 ) 3

מזיגה , סינתז ה (צירו ף דברי ם א ו
מושגים , בניגו ד לאנאליזה , ניתוח ) 111686 מ 87
מחזו ר (ר ׳ סיבוב ) 03131103 ־ 011 ; 15:3131103 ־ 211
מחי ר 106 * 0 ; 618 ־ 1 ?

מחיר*הקר ו 618 * 8115081630 ( 8611 , 618 ־ 1 ( 0811 ?
מיו ן 138811115:31103 ?

מיתו ח (ש ל כוח־עבודה ) 1638103 ; 38033333£ ^
מכ 1 נ ה 313011136 ; 13801113 6 ^

מכונת־חכלי ם (מכונ ה , 15263£83138011136 * ¥6 ו
ש ל כלייעבודח , מכן - ; 61183138011136 ( 1 * 1 . ^
נודהעבודה ) 313011136 1513£ * 770 1001
על־דרך־המכונ ה ^ 13380111363313881

מכל ל 568331111611 >

1 כ ןל ל £683311

מכסי־מג ן (שיט ה של~ ) 01615:1103181338 ־ 1 ?

מכס ה 631 ^ 00311 ; 631 ^ 0311 ?

מלאכ ה (אומנות ) ביתי ת ; 15 * 33 811 33 4176 ?

3:1:1 * 1133410 403168110
מלחךיפנכ ה (בוגד ׳ מלשין ) 0011331 ^ 87

ממו ן ׳? 130365 ; 0614

ממון־פדיו ן 0614 £6108168

ממ ש ־? 631115 ־ 1 3 600316 ( 1 ; 63 * 6311816 *

ממ ש * 006 * 0 ; 011 ! 61£6311

מנגנוךייצו ר ; מ £33181 * 04315110380 * ?

04301103 * 0 0£ £331831 * 0
מנגנוךמכונו ת , 3130111368 ; 16 * 1438011136

'? 3130111363:5

מנ ח 6 ־ 81131 ; 1103 ־ 01 ? , 31611 ^

* עפ״ י ״מלו ן למונח י מתימטיקה ״ ש ל וע ד הלשון . (וכ ן * להלן) .

683

ביאורי ם ומפתחו ת

13883,7; 1>18861 מ ^ 103 ; 31 ;}י

£^)1133(1133£; 11*631:186 מ[םב ״

13(1381 מעג ל תעשיית י (ר ׳ ל ו ח ; 138 ^ 27 • 161161 ע
111 (1381; 1*131 07016 ( המונחים

1*1101X11)38 מע ך ץ

8781:61x1 ( מערכ ת (ף ׳ שיטה

^31)11^6863 מערכ ת הרשתי ת

3331^68611 ( מערכ ת הבנקי ם (בנקאות

]\13801113631¥6863 מעוכת־מכונו ת

16 ) ;^מ x303631;) מעדי ה אינדק ס

מעש ה

0632631 ( מפעי ל (במדע י תטבע

מפ ען * 3 * 003061 ;^* 61 ^ ,( 161 * 0611

מפעל־מכונות , מפע ל מכ רנת י ( 1 61 * 611 ( 3801113 631 ] !

מפע ל אומנות י ( 161 *][^ 6 כן 8 ^* 61 זמי 1133€1

נ£פרע ה 8011388 * ¥01

לתתיבמפרע ה 30173306 13 .. . ; 80111€8863 * 01 ז ץ
ניתךכמפרע ה 1 ) ¥3306 *) 3 ; 6801108863 ^* ¥01

מציאות , הד ה
מצע , בסי ס

1)38613

831)81*31, 0*33(11326; 1)3818

מיקדמה , תנא י קוד ם ; 338861:2332 * ¥0

^ 0 ^ 1 ) 033 *! ^ סגולי , מיוחד־במיב ו 83601116 ; 83621118011

מקובל ! בעליתוק ף , 1 ) ¥311 ; סדירו ת 117 * 62313 * ;; 06261133881210611

(די גו״ . כדין ) ^ ^.. 38 8 ^ 33 * 1 סדנ ה ע 10 [ 8 ^י ¥01 ר ;; 31 ; 1581 * ¥6 \

מק 1 ר 13 ^ 1 * 01 ; 33£ **ק 8 ־* ^ 0 ^ : 1 * 801 ; 16 * 01 ^ 31:6 ^ 1 ,£*. £

מקר ש (קפוא־ועומד ) - 03 * 1681:26 ״. ) סוגי ה 86 * 118003 ) ; 11332 ) 1133 <!. £

003261131103 ; ( 363 םך כ ן 2631 . £

מדות , סמכו ת סיבו ב 6307 * 1 * 031 ; 0311331

מראיודעי ן(הופעה , ר ׳ תופעד^ 3306 ע 6 עמ 3 סיבובימעג ל 1631 ס 30¥6 ז * 0013 * 01 ; 6131331 * 0

משא־ומת ן ^ *![ 156 * 6 ^ סייג , ג^ ל : 111311 ; 6326 * 01 , 30156 * 8011

£.*1>611:82626081;30(1 ; נוש א העבוד ה

801)3601 01 131)031 ־

1108812; ...13 3101:103 נזי ל

(138 1:01:6 06^10111:; (163(1 \¥612111 נסלישו א

06263831:2, 331:3^031813 ( ניגו ד (מנוגד

0x1)61*131631: ניסו י

0x1)1011:31:103 ניצו ל

0X3*03*13000 נישן! ל

.£.331786 ; 33317818 ניתו ח

ניתדלקיצו ר 16 < 31£01 *; 1 סס ס
3361^ נכ ס ; 63 * 161 * 1 (} 0 * 1 (!(ן 3 , 363 ־

36 ; 1 , 131 (ן 0 י 1 < 1 מ

יעד , במוב ן ש ל קשיר ת הפועלי ם —
30612060 א ל תיפקוד ם החלק י בעבוד ה

3 ביכו ס 131:103 * 1 ע 0 * 1 ג!מ —

¥61*1131131886; 003(1111038 (1 ^ 3 (ר ׳ י ןזם

110111111611 1 ^ 3 . נימיבאל י

נקבובים , סדקי ם וחללי ם קטני ם
?0 אש ר בגופי ם מוצקי ם מ 6 מ

¥^00116*; 3831*7 נש ך

8 סגולי , מיוחד־במיב ו 836011:10 ; 6211:18011 מ
06261103881210611: ; *62013*117 סדירו ת

\¥61 סדנ ה 103 [ 158 * ¥0 \ ; 8131 אלי
£.1*1, 0316^01*16; 801*1 ^0

£.!>1130(11002; (118000*86 סוגי ה

£.^631 ס 1 כ ן

11311331; 031*1*6307 סיבו ב

משאיומת ן
משןאד ,
משותף־מיד ה
משט ר
משיכ ה
מש ך
משנ ה
משפ ט
משתב ה
מת 1 ד (דרך )
מתכו ן
מתמי ד
מיתק ן

¥6*15611*

0161011302; 63331103

16 ( 31 ־ £0133163831 [

0621016

3151100 * £11

31103 * 10 > ;* 03361
6 * 0611
0106 * 01160
16 ( 131 * ¥31
16 ) 61110 ] !

06261 ) 1 ; 1 * 60611)1
!)61*1X133631:

333 31*3138

1¥311¥6 ע 16 ) ; 6161161 ^( 31
01013 * 10 ; 1361 * 001
* 326 * 0 ; 6151 |;( 831

סייג , גבו ל ^

סךיהכל , סכו ם כול ל

סל ק

ספ ח

"־סיפו ח (לגב י הפוע ל
הקשו ר א ל כלי־עבודתו : ריתוק )

06833118331X36 ; 8331

10131

63 ־ 1161 ) 831

3336X161*63

£.336X103

עד ה 00313133117 ; ¥6863 \' 0613613

עוד ף (ר ׳ יתור ) ;.,.* 31361 , 8011088 * 6 ( 061

6X0688, (831*1)138)

עודף־אוכלוסי ן יח ם י ־ ¥01156 * 6 כ 061 61311¥6 * 1

033131103 ( ! 3108 * 80 61311¥6 * 1 ־, 002 *
עודף*ייצו ר 10151100 ) 0 * 3 * 6 ( 061

עודף־ער ד ¥3136 3138 * 80 ; : 1 * ¥6 ג* 1611 !

עודף־תוצד ת 13 * 31 * 831 ; 51 [ 10 > 0 * 3 * 1611 !

1001 ) 0 * 3

684

מלו ן

ע 1 צמה , אינטנסיביו ת 11116118117 ; 1 1116 11 8 113-1
עוזמ ה 0037326

עיד ן (תקופה ) 3 ־ 61 ; 3 ע 6 ^

עמוד~לשימו ש ללרשות )

פנויילשי־מוש , מזך מ ן 16 ( 01111 ( 1181 ) ; 618£031671
עסק / פעול ה 17338361103 ׳

-העסקה , תעסוק ה ; 680631112332 ?

613£ 10^X3631
£132; 16132
8111)813112: ; 8111)8131106
^¥667183681332; 1116
8X1138131106 01 731116
£0386(^0632
¥^671; 731116

73136 ־ 386 ; 7671 \' 066733068
ערך־הליפי ן 73136 ־ 1 ; 6X063326 ־ 61 ^ 7 3X18011
עידיומי , הערךיליו ם 731116 13117 > ; 1 ־ 761 ^ 68 ^ 13 ׳
ער ך נומינאלי , נקוב , — ער ד לפ י הש ם בלב ד
(למשל , ש ל מטבע , בניגו ד לער ך הממשי ,
היינו , לערב ה בשער־הכספים ) £01313367671
עריצו ת 68£011813 < 1

עתודו ת (מילואים ) 76 ־ 116861

עצם , דב ר
עצמו ת
עצמוודהעד ך

עקיבו ת

ער ד

ערךישימו ש

פארמ ת 61 ; (17688X336132 ־ 3011 61 312X3 ?

פט ם (פוע ל המגי ש

למכונו ת פחם , שמן , משח ה וכף ) ־ 161 ) 166
פיקו ה 01 ־ 001111 ; 0116 ־ £01111

פלוגת ה 86 ־ 0761 ־ £0x111

פל ך 116 ) 11111 ( 81 ; 161 ) 111 ( 81

— פלכ י 0 ר ך 1168 ) 11111 ( 81 ־ 1X1X116

פסק־די ן(ש ל בית־המשפע , ^ ןזב ר מושבעיב ) 1 ל 11 >־ 761
פעול ה 0£6731103 , 3011011 ; 461103 *

פעיל , עסק ן (ג 1 רם ) £631 • ^

פתוחי ם (כפרים ) 63 71113268 ע 0 ; 67167 ( 01136 1
פקדו ן 0811 (! 16 ) ; £131326

פרטי , אינדיווידואל י 17316 ־ £1 ; 111611 ) 1171 ) 111
פדולטאריוךשל־אספסו ף ; £313£63£7016137131
0138868 " 8 גן 0 ־ 61 ^ 1311 ) "

ציבן ף 110 ( 31 ? ; 611611111011 , 36116313 ?
צד־בחוזד , £031736631

צוו ת (לגב י צירו ף ש ל עובדים ,
" הפוע ל המצינת ) 601361316763

צ 3 ת 6780331 ?

ציו 7 ף ־ 0013613 ; £01x161331103

^ 0013£ , 31103

— מצור ף (לגב י אמצעייהעבודה ) 60136131671

60X183X316763, 767266 אכ 1 ל ) ־ )

763; 10 00383X36

£0383X3631; 00383X361 צרכ ן ־

¥6761 צריכ ה מ 0038313£110 ; 3306 ־
£6166126367; 8671 צמי ת

צמיתו ת (שיעבוד־הגוף )

£616612631313;

86716.0X3

— עבודת־צמיתות , אנגרי ה (עבודת י
כפיי ה ש ל האיכ ר בשבי ל אדונ י
הקרק ע : אח ד מיסודותי ה ש ל שיט ת
הפיאודאליזם ) 136037 007766 ; 703376611 ?
צמצם , העמד ■על״ . 766306 10 ; 7663216763

קבו ע

קהיל ה

קיצ 1 ו

קלוט , ספו ג
קליטה , ספיג ה
קמא י
קמעונ י

60381331; 00381331
06X3613^76863 ; 8001617
1^17613

36807616763 ; 10 3680766

מ ס 468 07£11
37311
61311 ( 1

(הפוע ל הקמעוני , המתקי ן חל ק
ש ל עבוד ה בלבד ) ( £6131147661167 )

קנודמיד ה (סול ם דרגות ) 80316 ; 813163161167
קניי ן £70£6717 ; £631313 ! £

קפאון , שיתו ק 8132331103 ; 81006332

קך ן 10368 ; £336

קרדלהחלפה , מלא י ש ל ממון , כד י
להחלי ף שטרי־ממו ן מד, ב ; £03787810381036
0037678103 107 1336
קדת ן 61118167 ?

קש ר (קשר־גומלין ) ; 23831313636332

0033601103

ראשוני , מקור י , 378£73321106

071213611; £7671038, £71X311176

ראשי * פר ק י ם 03111368 ; £1371886

רב־אומ ן 1161338167 ^ 2 ; 2331113618167

רבן> ב ל 807676123 ; 80376733

רבי ת 13167681 ; 2138

ריח ו ; 11 * 0 *? ־

ריכו ז(ר ׳ לו ח המונחים ) ; 1-31:1011 ; 1 מ 26 ם £0

0030631731103

רכו ש ; £681121313 , ¥67130263

1071336 , 1763116

רכ 1 ש , סג ל 611 ( 61-1 ^ 61

רמ ה 6811 ,ו 1 ז *

רציפו ת 00111:111 1111:7 ; 81 ; 11 ט 111 ; 1 מ £0

685

ביאורי ם ומפתחו ת

06^1 שבח , בצ ע ממ
שבט , בית־א ב (באירלאנ ד
8*3 ובסקוטיה ) 01311 ; 6 ( 11 ־ 11 ; 1 ת 1 ת

;11)811 שבמופש ט 811301 ( 31 1116 111 ; 1 ;? 3.1 י
?1610118612611; 10 6 <!11 £11186 שוה * <קב 1 ע בשוו ה

מבחינ ת האיכות , להבדי ל מ־השוה ) "
016101186121111?; ( שיוו י(להבדי ל מ־חשנאה

8011 שטליהו ג ; ; 11£11£31 ־ 1261 > 1 ס
1)03(1, 0611:8 ( 161 ) 0£ 11£10316 ־

2^31*3 01611; 1) 33103 016 8 שטלי־יממד ן

^61110(16 שיטד ״ מת ^ ך

^1>16803£8878*6 שיטודמשמלו ת ; גמ

161378781613 ־

0^6886; שיעור , גוד ל (ר ׳ שע ר ) 6 !) 13£3110 מ

^61*1:^1 שיעודזמר ר ; 0886 ־ ■

313£3110(16 0£ ¥3106
200£61*3110 שיתוף~פעול ה (ל ׳ לו ח המונחים ) ;מ
00-0|)618,1:1011 ־ *
£6316138331, שיתופ י 00313100 ; 311¥ ־ 00£61 א ל
261110113 ; 11316- שכל~לזמ ן ¥3£68 ץ

81:110^101111, ^.^01 שכריליחידד * (שכ ר ; מ 11011 )־
1)1606-^^68 ( בקבלנות

?113,86 ; 11101116111;

אבו ת 01:681:38 ( ^ 13 י 31:1 ק
1131:6 שע ר

2\^311^8^1 שעריחוגם , שעל~כפיי ה ; 8 עג

0031£0180161107 ־ 1 ־ 031 ( 1 ) 06 * £01 ) 7 ־

^¥6X6 1150 1 6 0£ 86 * 0031 ; 8 ־ X01133^6 שעל^טלו ת

^61 שער ך (הרמודערך , 1006 ) 0 ־ £1 ; 163 ־ 61 ^־
801 יצ ל ; עודף־עלך ) ; ¥3106 - £108 ־

6X5)33(1 ¥3136

שיערו ך (ליבוי~עלד , 13 01:1011 ) 0 ־ £1 ; 103£ י ¥61 ל ¥61
. ייצו ל ש ל עודךעלך ) ¥3136 ־ £138 ע 83 0£
- השתעלכו ת(שיע רו ך עצמו ) £מ 10 ־ ¥61 ל 81¥61 ( 8611

שת ק (חס 1 ם < גד 1 ר ) 611 ־ 3118161 ־ 031 [

תבן< ג 61:61 ( 1 ; 261:61

תבני ת , 161 ) 10 \ [

הוספ ת 138 ( 1 ־ 831 ;; 631631 * 1301

תועל ת 311111:7 ; 611 ז 012110111 א ; 01260 א ;
תולע ת 0038010383688 ; 08813613 .^ 26

תוצאדדמועיל ה 6££601 3861:01 ; 1 :) 0126££61 ז £
תופעה , חזיו ן ; 113303163 ? ,^ 801161333 ־ 21

301£68131100 מ 1

תוצ ל (תוצלת , תוצאה ,

תולדה , יצירת ) : 1301 ) 0 ־ £1 ;; 1 * 11 ) 0 ־ 1 ?

ת 1 צ ל (מוגמר ) : 1301 ) 0 ־ £1 1 ) £1318116 ;^־ 61 ז 13011¥ \ [
תוצרי^ת צא ץ 11€31 ־ 1 ( £31 ( 11311

תוצלת־ינטו , עוד ף תוצל ת (אות ו הל ק
בתוצל ת שלפ י אופךהייצו ל הקאפי י
טאליסט י מכי ל הו א בתוכ ו א ת עודף ־
הערל ) : 361 1006 ) 0 ? £ ; 1 * 1 1 ) 0 ־ £1 ; 3611 <

תחו ם 6 ע 8£116 ; 6 ־ 8£1131

תחוסיהייצו ר (בביגו ד לתחונדהמחזו ר

תיאוליה , משב ה

ולתהום־הצריכה ) 6 ע 13111:1038-8£113 ) 0 ע ?

תחלי ף (כש ם עצם ) ; 0£31 * 1 ? 80 < 2 ; 831 ־! 2

81 : 11 : 01 : 6 ( 801

תכלי ת ; 1 ^ 2££6

תיאו ל 8161100£ ? 3 ס

תיאוליה , משב ה 16 * 11601 ? ׳

תבוד ה £1001031:103 ; 08211131:103

תעשייודתפוק ה (כגו ן מכלות , מחצבים ,
צי ד ודי ג וכו , ) 16 ע 081 ^ 11¥6 13 ^ 31 ־ 6x11

תס ס (גול ם ש ל תסיסה ) 6331631 ?

תפוצ ה 601 ^ ; 3312 ( 1 ^

תפוק ה 1006 ) 0 ־ £1 ; 6016 ( 081 ^

לפק ד 0££101316 ; 60 * £00£161 , 63 ע £031111031 6

תפקו ד

תפקוד י(מתפקד , ר ׳ הו ן מתפק ד
ב״לו ח המונחים" )
תצול ה ... 0£ 6

?03101103

תקופתי , פליוד י
תקי ו
ת? ז

תקנו ן (תקבות )
תלכוב ת

׳ ) 1103611 ^ £03

... 0£ 81316 ; 1331103 ־ 01 ?

2038031

110 ) 10 ־ £61 ; 118011 ) 10 ־ £61
3131 ־ 301
1 )־ 131 ) 8133
8131016

1331103 ( 00311 ;^ 1113 ) 13 ( 1 ־ ¥61

686

לו ח המונחי ם הכלליי ם

(וז)איברי ם המפוזרי ם — עפ״ י אובידיו ס ; תמצ א א ת איברי ו ש ל הפייט ן ג ם א ם ה ם מפוזרי ם ;
כלומר , ג ם א ם תפז ר א ת הדברי ם בחיבוריו .

אגנוסטיציז ם — תור ת האגבוסטיקים , היינו , הפילוסופים , "הכופרי ם באפשרו ת שנית ן להכי ר
א ת העולם , א ו שנית ן להגי ע ליד י הכר ה ממצה . עליה ם נמני ם בי ן הפילוסופי ם החדשי ם :

יום , קאבט. " (אנגלם) .

אג׳י ו — תוספ ת ; העלא ת ערכ ה ש ל מטב ע אה ת לעומ ת הברתה , אעפ״ י שמבחינ ה נומינאלי ת
שווי ם ערכיה ן ז ה לזה .

אג׳יוטאג ׳ — ספסרו ת בשע ר המהירי ם ; ניצו ל ההפרשי ם אש ר במחירי ם א ו בשע ר הכספים .

אוטופי ה — תכני ת א ו הצע ה בלתי־מציאותית , שא ץ להגשימ ן (לפ י ספר ו ש ל הקאנצל ר
תומא ם מודוס , 1515 , שמתא ר א ת הסדרי ם הסוציאליי ם ב ,,א י אוטופיה") .

אוטוקרא ט — עריץ , שלי ט שלטו ן בלתיימוגבל .

אופטימיז ם — ביטו י המפא ר א ת המציאות , לתפאר ת המליצה .

אולטימ ה טהול ה — הגבו ל הקיצוני , התכלי ת הקיצונית .( 1111116 ׳ ־־ ■ א י אגדת י בצפון. )

אוליגארכי ה — שלטו ן ש ל משפחוודאצילי ם מעטות .

אוסטרופילי ה — ידידו ת לאוסטרי ה בשנו ת דד 60 ש ל המא ה זד 19 , וביהו ד עמדת ם ש ל הדמו ־
קראטי ם וג ם ש ל כמ ה סוציאליסטי ם (וו . ליבקנכט ) בגרמני ה הדרומי ת למע ן אוסטריה ,
כשהתנה ל המאב ק בינ ה לבי ן פרוסי ה בדב ר ההגמוני ה בגרמניה .

אטרופי ה — התכחשו ת הגוף , ניוון , חדלון־הצמיחה .

אטרוסק י — מתקופ ת התרבו ת והשלטו ן ש ל האטרוסקי ם באיטלי ה (המא ה וד ד ע ד המא ה ה־ 5
לפנ י הספיר ה המקובלת. )

איגוד־הפועלי ם הבינלאומ י — האינטדנאציונא ל הראשו ן מיסוד ו ש ל מארק ס ובהנהלת ו
( 1864 ע ד 1872 . )

אידיאליז ם — אח ד משנ י הכיווני ם היסודיי ם שבפילוסופיה . בניגו ד למאטריאליז ם ולעובדות ,
הר י האיד . רוא ה א ת ראשי ת העול ם וא ת הממש י היחיד י באידיאה , בחשיבה .

אידיאולוגי ה — במוב ן הרהב : שיט ה רעיונית , עול ם הרעיונות . במוב ן הצר : עולנדרעיונו ת
הנתל ש מ ן המציאות , "עיסו ק במחשבו ת כאיל ו הי ו עצמי ם עצמאיים , שמתפתחי ם ללא ־
תלות , ושאינ ם כפופי ם אל א להוקיהם־שלהם. " (אבגלם) .

אינדיקאטו ר — מכשי ר לרישו ם להץ־הקיטו ר במכונלודהקיטור .

איראציונאל י — בניגו ד להגיון , בלתי״משק י ; במתימטיק ה : מספ ר מעשי , א ך בלת י נית ן
לייצו ג על־יד י שב ר במספרי ם שלמי ם (למשל , השור ש המרוב ע ש ל 2 . )

אי ש השילינגי ם הקטני ם — חסידי ו ש ל הבנקא י תומא ס אטוואוד , אי ש בירמינגהאם ; בפולמו ס
בדב ר פרעו ן חובוודהמדיב ה באנגלי ה שנצטבר ו בתקופ ת האינפלאצי ה ( 1797 ע ד 1819 )
נלח ם אטוואו ד נג ד רובר ט פי ל משנ ת 1819 בער ך ע ד שנו ת ה־ 40 ; הו א הי ה בצ ע
התיאורי ה בדב ר .יהידת־מיד ה אידיאלי ת ש ל הממון , ועליכ ן הציע , שי ש להחזי ר למלווי ם
אות ו מספ ר שילינגי ם שהלוו , אל א שי ש להקטי ן את ■ הזה ב שה ם מכילי ם מ־ 1 /78 ש ל
אובקי ה ולהעמיד ו ע ל סס/ 1 אונקי ה בלבד .

אלטרנאטיב ה — אח ת מ ן השתיים , ברירת־כפייה ,

687

ביאורי ם ומפתחו ת

אלכינוי ה — מעשדדלהטי ם א ו מעשדדמסתורי ן נד י להפו ך מתכ ת זולד , לזהב . ראשית ו ש ל
מדע־הכימי ה בימ י הביניים .

אליאטי ס — אסכול ה ש ל פילוסופי־יו ן מ ן המא ה ה־ 5 לפנ י הספיר ה המקובלת , שמושב ה הי ה
באלי ה (באיטלי ה התחתית) . אסכול ה ז ו הבריזה , בניגו ד לדעת ו ש ל הראקליטוס , ע ל
אחדו ת ההויה . ע ל אסכול ה ז ו נמנ ה זנון , שהי ה קרו י אב י הדיאלקטיקה .

אנזברי ו — נב ט ש ל בעל־ח י א ו אדם , עוב ר בבט ן אמי .

אמנ ת חברתי ת — חוז ה ש ל החברה . לפ י תורת ו ש ל רוס ו צרי ך שהיחי ד ינת ר בחוז ה החברתי ,
מרצונ ו הטוב , ע ל זכויותי ו לטוב ת הכל ל ! א ך ע ם ז ה צריך , שימצ א א ת רצונו־הו א
מבוט א ב״רצון־הכלל" , בריבונות־האומה . תיאורי ה ז ו הושמע ה בתחילת ה בתו ך המאב ק
נג ד העריצות , א ך האידיאולוגי ה הבורגני ת התחיל ה מי ד משתמש ת ב ה לש ם מלחמ ה
בפרולטאריון .

אמפיר י — מיוס ד ע ל הנסיו ן בלבד , ע ל העובדו ת הבלתי־אמצעיות .

אספיביו ת (זואול. ) — בעלי־חיי ם שיכולי ם להתקיי ם ג ם במי ם וג ם ביבשה .

אנאכרוניז ס — דב ר של־טעו ת ביח ס ללו ח הזמני ם (למשל , א ם נותבי ם : בבית ו ש ל יוליו ס
קיס ר צילצ ל השעון. )

אנאלוגי ה — היק ש ע ל פ י הדמיון , שוויו ן מכמ ה בחינות .

אנאליז ה (ניתוח ) — מחק ר הנוש א על־יד י פירו ד כ ל פרט י פרטיו .

אנארכי ה — ערבוביה , תוהרובוהו .

אנומאלי ה — אי־תקינות , דב ר יוצ א מךהנלל .

אנטאגוניז ם — ניגו ד שאי ן לגשו ר עליו . למש ל : לדעת ו ש ל מארק ם מייצר ת התעשיי ה
הגדולה , חקאפיטאליסטית , אגטאגוניז ם בי ן המעמדות , וע ם ז ה א ת התנאי ם לפתרונ ו ש ל
אנטאגוניז ם ז ה על־יד י המהפכ ה הפרולטארית .

אנטינומי ה — סתיר ה בי ן שנ י החלקים , שאי ן ל ה פתרון .

אנתרופולוגי ה — תור ת האדם , תור ת העמים .

אסיגנאטי ס — שטרי־ממון ׳ שהממשל ה בצרפ ת ( 1780 — 1796 ) הטיל ה אות ם בכפיי ה ע ל הציבור ,
תו ך שהוציא ה שוברות־המחא ה ע ל סכומי־הפדיו ן ממכיר ת נכסי־המדינה . "א ך למעש ה
מסתוב ב הי ה במחזו ר שטר־הפראנ ק ש ל האסיגנאטי ם כסמל־של־ער ד לממון־של־כסף ,

ולפ י אות ה אמת־המיד ח בכס ף הית ה נמדד ת יריד ת ערכ ו ש ל שע ר הפדאנק. " (מארקס) .

א־פוסטריור י — לאחד־מכן , בדיעבד .

אפוקאליפס ה (גילוי ) — פרש ה בברי ת החדשה , המתאר ת "גילוי־שכינה " ליוחנן .

אפיגוני ם — יורשים , ס&קים .

א־פריור י — מראש , מלכתחילה .

אפותיאוז ה — הערצה , הפארה .

אקלקטיציז ס — ליקוט , איסו ף מתורו ת שונות . "א ם נק ח הגדרו ת שונות , שתיי ם א ו הרבה ,
ואחר־ב ך נאחד ן איחו ד ארעי , הר י נקב ל הגדר ה אקלקטית , שרומז ת ע ל צדדי ם שוני ם
ש ל העצ ם — ול א יותר . (לנין) .

אקסטנסיב י — לפ י התפשטות , בהיק ף (הניגוד : אינטנסיבי. )

בנקוקראטי ה — שלטו ן הבנקים , כ ת הבורגנות , המורכב ת בנקאי ם ואישי־הכספים .

בויא ר — אדוני־קרקעו ת פיאודאל י ברוסי ה ובמדינו ת הבאלקאן .

בית־די ן פאטרנזוניאל י — בית־דין־שבירוש ה ש ל אדוני־הקרקע .

גאגא ט (תכשיטי ) (גאגאם , נה ר בליקיה ) — תכשיטי ם מענב ר שחור .

גואנ ו — צוא ה ש ל ציפרי־ימים , הצבור ה ע ל האיי ם שלי ד החו ף ש ל פר ו ! מא ז שנ ת 1840
נשלח ת גואנ ו באניו ת לצרכ י זיבול , לאירופה .

גוטפרצ׳ו ז — גומ י הב א מסומאטרה .
688

מונחי ם כלליי ם

גילו י הדע ת הראשו ן — החוז ר הפרוגראמאטי־ההגיג י שחיב ר מארקם :

מטע ם איגוד־הפועלי ם הבינלאומ י ( 1864 ) .

גירו ש האיכרי ם מתו ך האחוזו ת — במאו ת דד 16 ודד 17 .

גאלי ם — שב ט קלטי , בעד י סקוטיה . ובאירלאנד .

דיאיז ם — אמונ ה בא ל מופשט , ד ת שכלי ת .אצ ל חל ק מאישי־ההשכל ה במא ה ה~ 18 .

דדוקצי ה שיט ה מסוימ ת בתור ת ההגיו ן ; מסקנ ה הלומד ת ע ל המיוחד , הממשי , מתו ך
משפטי ם כלליי ם (מופשטים . הניגו ד לכך : אינדוקציה) . "אינדוקצי ה ודדוקצי ה כרוכו ת
יהד , בהכרה , ממ ש כמ ו סינתז ה ואנאליזה. " (אנגלס) .

דתמתכתיו ת — תיאורי ה בדב ר שת י מתכות , דורש ת שער־ממו ן ש ל כס ף וזה ב ג ם יחד . (רא ה
"תור ת המטבע " לי . גלפט , "ספרי ת פועלים". )

דוגמ ה — עיקר־שבאמונה , משפ ט מוצק .

דוקטרינ ה — תורה .

דוקסרינ ר — אי ש שעומ ד בקפדנו ת יתיר ה ע ל תור ה מסוימת .

דיאלקטיק ה — "המד ע בדב ר חוקי־התנוע ה הכלליים " ג ם ש ל העול ם החיצונ י וג ם ש ל המחש ב
האנושי. " (אנגלס) . הדיאלקטיק ה המאטריאליסטי ת דורש ת רב־צדדלות , ממשות , חקיר ת
הדברי ם בהתפתחות ם ז "הי א צריכ ה להקי ף א ת כ ל עולבדהמעשד . ש ל האדם. " (לנין) .

דילמ ה — הכר ה לבחו ר באח ת משת י הכרעות .

ריסקונט ו — קניי ת נייר~ערך , ביהו ד שטר , לפנ י מועדיפרעונו , בניכו י רבי ת מתאימה .

דיסרטאצי ה — מהק ר מדעי , שמגישי ם כד י לקב ל תוא ר דוקטור .

דמיורגו ם — אדריכל , יוצר .

דספוטיז ם — שלטוךכפיי ה בלתי־מוגבל .

הומוגנ י — מסו ג אהד , שווה .

הו ן תעשיית י — הו ן פעי ל בייצור , הסופ ג לתוכ ו במישרי ן א ת עורף־הער ך < הו ן פרודוקטיבי ,
הו ן ש ל סחורו ת וממו ן הנמצ א בידי ו ש ל בעל־ההו ן התעשיית י (להבדי ל מהוךהמסח ר
ומהו ן הנוש א רבית) .

הו ן יצי ב — ההו ן המושק ע באמצעי־העבודה , והו ן ז ה אינ ו אל א מעבי ר קמעדדקמע ה א ת

ערכ ו ע ל התוצר ת (הניגו ד : הו ן שבמחזור) .

הו ן מתפק ד — הו ן פעי ל בתפקידו , הו ן תעשייתי / להבדי ל מהו ן ש ל המלוו ה ברבית . וכ ן
בעל־הו ן מתפקד , להבדי ל מבעליההו ן המלוו ה ברבלת .

הטרוגנ י — מסוגי ם שונים .

הידראול י (מכבש ) — מכבש , הפוע ל על״יד י החדר ת מי ם מתח ת לגליל־של־לח ץ * הומצ א
בשנ ת 1795 על־יד י האנגל י י . בראמה .

היפותז ה — הנח ה מדעית , מיקומה , השערה .

היפרטרופי ה — הזנ ה יתיר ה (הניגו ד : אטרופיה) .

הירארכי ה — מבנ ה ש ל דרגות־דרגות , סד ר ש ל דרגו ת ושלבים .

הכנסת־קב ע ( 6 ג 1 בנ 6 עי 116 ) — מארק ם משתמ ש בביטו י ז ה שימו ש כפו ל : ״ 1 . כד י לציי ן
א ת עודף־הער ך כפי י היוצ א באופ ן פריוד י מתו ך ההו ן ; 2 . כד י לציי ן אות ו חל ק מהפר י
הזה , שבעליההו ן צור ך צריכ ה פריודית , א ו שהו א מוסיפ ו א ל קרךצריבת ו "

הלוטי ם — עבדי ם באשפרת א העתיקה .

הסכ ם ש ל פשר ה (קומפרומיס ) — בפוליטיקה , משמע : "הורדת ן ש ל כמ ה תביעות , ויתו ר
ע ל הל ק מ ן הדרישות , כד י להשי ג הסכ ם ע ם מפלג ת המתנגדים. " (לנין) .

הצבר־הו ן (אקומולאציד , ש ל הון ) — "שימו ש בעודף־העד ך בחזק ת הון , א ו הפיכודחוזר ת ש ל
עודף~הער ך להון. " (מארקס) .

הרכ ב אורגאנ י ש ל ההו ן — "הרכב־הערכי ם ש ל ההו ן (ערך־ההו ן הקבו ע וערך~ההו ן המשתנה) ,
ע ד כמ ה שהו א נקב ע על-יד י הרכב ו הטכנ י בלבד. " (מארקם) .

הקאפיטא ? 44

689

ביאורי ם ומפתחו ת

הרכ ז ההו ן (צנטראליזאצי ה ש ל ההון ) — "הרכז ם ש ל החונו ת שכב ר נתהוו.. . נישול ו ש ל
בעל־ההו ן עלייד י בעל־הון , הפיכת ם ש ל הרב ה הונו ת קטני ם למע ט הומ ת גדולים. "
(מארק ס . — הש ׳ ריכוז , קונצנטראצי ה ש ל הון. )
התחרו ת — "ל א ייתכ ן ניתו ח מדע י ש ל ההתחרות , אל א א ם כ ן יוב ן טבע ו הפנימ י ש ל ההון ,
ממ ש כש ם שתנועת״גרמי־השמים , תנוע ה למראית־עי ן — יביננ ה ר ק מ י שעמ ד ע ל
תנועת ם האמיתי ת א ך בלתי״בתפס ת תפיס ת חושים. ״ (מארקם , הקאפיטאל , עמ ' 258 . )
״מלחמ ת ההתחרו ת מתנהל ת על־יד י הוזל ת הסחורות . זו ל הסחורו ת — א ם שא ר התנאי ם
שווים.. . תלו י בפרודוקטיביו ת ש ל העבודה , וז ו תלוי ה שו ב בקנזדמידת 1 ש ל הייצור .
ועל־כ ן מביבדומנצחי ם החובו ת הגדולי ם א ת הקטבים . וייזכ ר עוד , ב י ע ם התפתחות ו ש ל
אופ ן הייצו ר הקאפיטאליסט י גד ל היקפ ו המינימאל י ש ל ההוךהיחיד , הדרו ש להנהל ת
עס ק בתנאי ו התקינים . ולפיכ ך נדחקי ם ההונו ת הקטניכדיות ר לתו ך תחומי-ייצור ,
שהתעשיי ה הגדול ה שו ב ל א נשתלט ה עליה ם אל א בארעיו ת א ו שלאיבשלימות . ההתחרו ת
משתולל ת כא ן ביח ס יש ר א ל מספ ר החונו ת הנאבקי ם ז ה ע ם ז ה וביח ס הפו ך א ל גדלם .

הי א מסתיימ ת תמי ד בחורבנ ם ש ל הרב ה בעלייהו ן קטני ם בערך , שהונותיה ם קצת ם
עוברי ם ליד ו ש ל המנצח , וקצת ם כלים־והולכים. ״ (מארקס , הקאפיטאל , עמ ׳ 516 . )

ואלאכי ה — תחו ם נסיכו ת בבאלקא ן בי ן הקארפאטי ם והדאנוב ה (כיו ם חל ק ש ל רומניה) .
ואסא ל — איש־ההפק ד (המורש ה * — מטע ם המלכות ) הפיאודאלי , שתמור ת זכויותי ו חיי ב
הי ה לבצ ע שירותי־מלחמה .

וויגי ם — מפלג ת הבורגנו ת התעשייתי ת באנגליה , שקמ ה בזמ ן אח ד ע ם מפלג ת הטורים ?
אחר״כ ך מפלג ת הליבראלים .

חומ ר — "כ ל דב ר שע״ י השפעת ו ע ל איברי־חושינו , מבי א ליד י תחושה.. . הממשו ת האובייק -
טיבית , הנתונ ה ע ם תחושתנו. " (לגין) .

ח 1 ק ש ל ליציניו ס — החו ק שהוכנ ס לסנא ט הרומ י בשנ ת 376 לפנ י הספיר ה המקובלת , על־יד י
טדיבוךהע ם ק . ליציניו ס סטולו , חלו ץ המאב ק למע ן הפלביי ם ; החו ק נתקב ל בשנ ת
367 לפנ י הספיר ה המקובלת , והו א פת ח לפנ י הפלביי ם א ת הדר ך לכהונת־הקונסולים .

טאוטולוגי ה — חזר ה ע ל מ ה שנאמ ר כבר .

טורי ם — מפלג ת בעלייהאחוזות , גדולי ם ובינונים , שנוסד ה לע ת הרסטאוודאצי ה ש ל
ביודסטיואר ט (בער ך ב~ 1660 ) . הח ל פד 1830 בער ך קיבל ה מפלג ה ז ו א ת הש ם : מפלג ת
הקונסרואטיבי ם (בזמ ן החד ש קיפח ה א ת אפי ה האגראר י המובהק) .
טכנולוגי ה — תור ת המקצועות , תור ת העיבו ד ש ל חומר י הטב ע לחפצי־שימוש .
טתדנולתי ה — מכלו ל ב ל הביטויי ם המקצועיי ם ש ל מד ע מסוים .

יאונז ן ( 7 ע 11 ^ת ¥601 ,מ^ 1 מ ¥60 ) , איכרים־זעירי ם חפשי ם באנגלי ה הפיאודאלית , השכב ה
הנמוכ ה בקר ב האיכרי ם ההפשים ; דרגת ו ש ל מעמ ד ז ה — בי ן האצול ה הנמוכ ה ובי ן
הצמיתים .

כלכל ה וולגארי ת (עם-אדצית ) — "אות ה כלכל ה מדיני ת בורגנית , שבניגו ד לכלכל ה הקלאסי ת
אינ ה חוקרת־ודודש ת ביחםי~הייצו ר הבורגניים , אל א מצטמצמ ת הי א בכך , שהי א לוקח ת
א ת המושגי ם הנדושי ם והמוצאים־ח ן בעינ י סוכנייהייצו ר הבורגניי ם ומסכמי ם אות ם
לשיטה , בקפדנו ת פדאנטית , ואחר-כ ך ה ם מכריזי ם עליה ם כע ל אמיתו ת נצחיות. "
(מארקס) .

כרמאטיסטיק ה (אצ ל אריסטו ) — תור ת הממון .

כ ת — אירגו ן שנפר ד מתנוע ת מעמ ד הפועלים , ומסבי ר א ת פרישת ו "ל א במ ה שמשות ף
ל ו ע ם התנוע ה המעמדית , אל א בהבד ל המיוח ד ("שב 1 לת") , שבינ ו ובי ן אות ה תנועה. "
(מארקס) .

690

מתווי ם כלליי ם

לודיטי ס (תנועות.״ ) — תנועות־ ד,מוני ם בקר ב הפרולטאריו ן האנגל י בשנ י העשורי ם
הראשוני ם ש ל המא ה ה־ 19 , שנלחמ ו כנג ד ההו ן ע״ י הריס ת המכונות .

לונזבאר ד (רחוב ) — הבנקי ם והעסקי ם בלונדון .

ליבראליז ם - מפלג ה פוליטי ת באנגליה , מפלג ת הבורגנו ת התעשייתית , הדוגל ת בחופש ־
המסחר .

ליג ה נג ד חוקי־הדג ן ( 06 ^ 1,6 ■ ^ 111 ־ 11-001 ^ ) — איגו ד החרשתני ם האנגלי ם לש ם
מלחמ ה לביטו ל מכסי־התבואה ! נוסד ה במאנצ׳סט ר בשנ ת 1838 , ע״ י קובדן , בריי ט
וויליידם ? נתפרק ה בשנ ת 1846 — 1849 .

מאנופאקטורו ז (התקנ ה ביד ) — צור ה מסוימ ת ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי , וסימנה ; מפעל -
מורחב ׳ א ד בל א שימו ש מכרי ע במכונו ת ; "אורגאניזכדלייצור , שאיברי ו בני־אד ס
הם " (מארקס) .

(תקופת ) (וז)נזאכופאקטור ה — התקופ ה שקדמ ה לתעשיי ה הגדולה , בהתפתחות ו ש ל אופ ך
הייצו ר הקאפיטאליסט י (בער ך 1500 ע ד 1780 ) .

מאטר״אליז ם — אח ד משב י הכיווני ם העיקריי ם בפילוסופיה ? מעמידנ ו (בביגו ד לאידיאליז ם
ותו ך התאמ ה ע ם העובדות ) ע ל כך , כ י ל א הרו ה אל א החומ ר הו א הקדמון , היסוד י ?

כ י העול ם י ש ל ו ממשו ת אובייקטיבי ת ואל ו הרעיונו ת אינ ם.אל א בבואו ת ש ל המציאות .

מדה ה — לפ י האגד ה היונית , מפלצ ת שכ ל המבי ט ב ה בהפ ך לאבן .

מדינ ת נציגים , מדינ ה רפרזבטאטיבי ת — מדינ ח אזרחית , ב ה מתמני ת ממשלה , בעקיפי ן א ו
במישרין , מתו ך חבר־הנציגל ם (בפארלאמנטים) .

מדינו ת מאוחדו ת — המדינו ת הדרומיו ת בארצו ת הברית , שנלחמ ו במלחמודהאזרחי ם
שבאמריק ה ( 1861 — 1865 ) בע ד קיו ם העבדות .

מדעי ם קאמרליי ס — מדע י המדינ ה והכספים .

מהפכ ה תעשייתי ת — המהפכ ה שהל ה באופךהייצו ר הקאפיטאליסט י באנגליה , בסו ף המא ה
ה~ 18 . מעב ר מ ן המאבופאקטור ה א ל התעשיי ה הגדולה .

מהפכת־יול י — המהפכ ה בצרפ ת בימי ם 27 ע ד 29 ביול י 1830 ? על־יד י המהפכ ה הזא ת הוד ח
האבסולוטיז ם ש ל הבורבונים , שהוחז ר בשב ת 1815 , והגיע ה לשלטו ן מפלג ת הבורגנים ,
הפינאנסיירים , ובראש ם "המלך־האזרהי " לוא י פיליפ .

מהפכ ת פברוא ר — המהפכ ה הבורגגיחרהדמוקראטי ת בצרפ ת בימי ם 23 ד 24 בפברוא ר
1848 . הפועלי ם שבפארי ס נלחמ ו והביאו ה ליד י סיומה , ע ם הורד ת "המל ך האזרחי "

לוא י פילי פ מכיסאו , ז ה שהי ה נציג ם ש ל אילי״ההון .

מונופולי ן — זכו ת יחיד ה ע ל המסחר , זכוודקניי ן יחיד ה (בניגו ד להתחרו ת הפשית) .

מטאפיזיק ה — כיוו ן בפילוסופי ה א ו מת 1 ד־השיב ה — בניגו ד לדיאלקטיק ה (ד ׳ למעלה ) —
המסתכ ל "בעצמי ם ובדימוייהכדבמהשבה , היינו , במושגים , כשהלל ו מבודדים , בז ה אח ר
ז ה וז ה נפר ד מזה " ורוא ה בה ם "דברי־חקיר ה מוצקים , נוקשים , קבועים־ועומדי ם לעולם "
המטאפיזיק ן "איב ו חוש ב אל א ע ל פ י הניגודי ם שאי ן כ ל פשר ה ביניהם. " (אבגלס , אנטי *
דיהדינג) .

מטאלורגי ה — התקנ ת המתכות , בתי־ייצו ק למתכות .

(שיטת ) (ה)מטבעו ת — תוד ה כלכלי ת במא ה זד 16 ודד 17 . "כש ם שתאי ת הזה ב דחפ ה במא ה
ה־ 16 וזד 17 , בתקופ ת הולדת ה ש ל החבר ה הבורגני ת המודרנית , עמי ם ונסיכי ם א ל
מסעי־צל ב מעבר־לימי ם בחיפו ש אחר י גראל־הזהב ; כ ך בא ו המתורגמני ם הראשוני ם
ש ל העול ם המודרני , מייסד י השיטה־המטבעית , שהמרקאנטיליז ם אינ ו אל א שיבוי־צור ה
שלה , והכריז ו : זה ב וכסף , היינ ו ממון , הנ ו העוש ר היחידי . בעצ ם קבע ו בכך , כ י
תעודת ה המקצועי ת ש ל ההבר ה הבורגני ת הי א לחול ל ממון, " אל א שה ם "ההליפ ד ממו ן
בהון. " (מארקם) .

מלחמ ת הפלפונ ז — המאב ק בי ן אנשי־אתונ ה ובי ן אנשי־אשפרת א בדב ר ההגמוני ה בע ן

( 431 ע ד 404 לפנ י הספיר ה המקובלת) .

691

ביאורי ם ומפתחו ת

״מספר ־ רבי ם חפארת " ( 8 !; 31 ; 681 {; 3 ב מ 3118 ־ 1111 <! ) — מנה ג הנסיכי ם והשליטי ם ן כשהי ו
מדברי ם ע ל עצמם , הי ו משתמשי ם במספר״רבים .

מעגל־כוז ב — מעג ל ש ל סיבו ת ותוצאו ת שאי־אחד ! יפו ל לצא ת ממנו* - מבוך .

מעג ל (ציקלוס ) — תעשייתי , ע ם בו א התעשיי ה הגדול ה מיוחד ת ל ו לאופך ר,ליצו ר הקאפי ־
טאליסט י "סדרחדתקופו ת ש ל התעוררו ת בינונית , גיאות , ייצור־עודף , משב ר ושיתוק. "
(מארקס) .

(הון ) משתנ ה — אות ו חל ק ש ל ההו ן הפרודוקטיבי , המושק ע בכוח־עבודה , היינו , המוצ א ע ל
שכר־העבוד ה ; בתהלי ך הייצו ר הו א משנ ה א ת ערכו , ומייצ ר מלבד ו ג ם עודף־ערך .

מרד־יונ י ; — מר ד הפרולטאריו ן הצרפת י בי 23 ביונ י ■ 1848 ; המד ד נתעור ר ע״ י הבורגנו ת
. ■ בנסיבו ת בלתי־בוחו ת לפרולטאריון , ואחר י קר ב ע ל המיתדסי ם שבמש ך חמיש ה ימי ם
דוכ א המר ד בשפיכת־דמי ם ע״ י הגנרא ל הרפובליקנ י קאווניאק .

סדקאנטיליזם,. . שיט ת המרקאנטלליז ם — תור ה כלכלית , שנתפתח ה בעיק ר בצרפת . ובאנגלי ה
במא ה דד 17 . שיט ת המטבעו ת "היתד , מבשרת , כ י הייצו ר בשבי ל השו ק העולמ י והפיכ ת
: התוצ ר לסהורה , ומכא ן לממו ן - ־ משמשי ם א ל נכו ן מיקדמ ה ותנא י בשבי ל הייצו ר
חקאפיטאליסטי . בהמשכ ה ש ל שיט ה זו , בשיט ת המרקאנטיליזם , שו ב ל א הפיכ ת ערך ~
הסחור ה לממו ן הי א המכרעת , אל א מכרי ע ייצו ר ש ל עודף־ער ך ; ואול ם ז ה נתפ ס מנקוד ת
ראיי ה אי־ראציונאלי ת ש ל תחוכדהמחזור , וכך , שעודף־הער ך מתבט א בעודף־ממון ,
ביתר ה ש ל המאז ן המסחרי " (מארקס. ) המרקאנטיליז ם מבא ר א ת עודף־הער ך מתו ך
המסחר , הו א בעצ ם הכלכל ה הוולגארי ת ש ל התקופ ה ההיא . "באמתלה , שה ם עוסקי ם
ר ק בעוש ר האומ ה ובמקורוודהעז ר ש ל המדינה , הר י ה ם (המרקאנטיליסטים ) מסבירי ם
בעצ ם א ת האינטרסי ם ש ל מעמ ד הקאפיטאליסטים , ובכל ל א ת ההתעשרו ת כתכלית ה
העיקרי ת ש ל המדינה. " (מארקס) .

נזעזווה־הכ ל (הלילרים ) — מפלג ה ועירבורגנית~ראדיקאלי ת במהפכ ה האנגלי ת ש ל 1648
ע ד 1650

נגד־היעקוביני ם (מלחמות ) — מלחמו ת אנגלי ה נג ד המהפכ ה הצרפתי ת : 1793 — 1815 .

נישו ל הנונשלי ם — נישו ל זה , לפ י מארקס , "עתי ד להחזי ר שוב . א ת הקניי ן האישי , אב ל
ע ל יסו ד הקניי ן החברת י באדמ ה ובאמצעי״הייצו ר שיוצר ו על־יד י העבוד ה עצמה. "
פירו ש הדברי ם האל ה — אומ ר אבגל ס — "שקניי ן החבר ה יקי ף א ת האדמ ה ושא ר
י אמצעי־הייצו ר ואל ו הקניי ן האיש י יקי ף א ת התוצרים , א ת חפצייהשימוש. "

סופייו ם — ביוו ן פילוסופ י בעול ם העתי ק (א ו מ י שמשתמ ש במתוד־המחש ב ש ל הסופיסטיקה) .
הסופיס ט מחק ה חיקו י חיצונ י א ת הדיאלקטיקה , א ך למעש ה מסל ף הוא , תו ך מישה ק
בסתירו ת שבמושגים , א ת האמ ת וכ ך "מוכיח " הו א א ת אש ר הו א רוצ ה א ו א ת אש ר
רוצ ה מ י שהטי ל עלי ו א ת המשימ ה הזאת . "כב ר הג ל חצהיר , ובצדק , שאפש ר לחלוטי ן
למצו א ,ראיות ׳ לכ ל דב ר בעולם.. . וכ ך הי ה המתו ד ש ל כ ל הסופיסטי ם בכ ל הזמנים :

ה ם בוחרי ם בדוגמאות , המתייחסו ת בפירו ש למקרי ם הנבדלי ם הבד ל פרינציפיוני. " (לנין) .

סטואיק ן — דוג ל באסכול ה פילוסופי ת ש ל יו ן העתיקה , שהכריז ה ע ל קור־רו ח בכ ל נסיבו ת
שהן , וביחו ד לגב י מכאובים .

סיט י או ף לונדו ן — העי ר הפנימית , מרכ ז העסקי ם ותנוע ת המסח ר והפיגאנסי ם בלונדון .

סן־סימוניז ם — כ ת סוציאליסטי ת בצרפת , מיוסד ת ע ל משנת 1 ש ל האוטופיס ט הגדול , ס ך
סימון . אחר י מות ו ש ל ז ה ( 1825 ) , הטיפ ה ל״שיט ה סוציאליסטי ת בודגניתילמחצ ה ופרול י
טארית־למחצה " (מארקם) , כגו ן רפורמ ה בנקאי ת ואשרא י כמנופי ם עיקריי ם לרפורמ ה
: חברתית . כ ת ז ו פעל ה בעיק ר בשנו ת דד 30 , וחברי ה השתתפ ו במרידו ת המהפכניות .
בער ך בשנ ת 1850 נעלמ ה לחלוטין .

ספסרו ת — ספקולאצי ה מבחינ ה כלכלי ת ; עס ק מומ ם ומנופח , בשו ק הסחורו ת א ו בבורסה ,
כד י "לעשו ת ממון , מבל י לייצר. " (מארקס) .

ספסרי־בורמו ז — עוסקי ם במסח ר ש ל מניות .

692

מונחי ם כלליי ם

ספ ר כחו ל — תזכי ר הממשל ה האנגלית , דין־וחשבו ן רשמי .

סתיר ה נדיניה־ובי ה (סתיר ה ממבודובתוכ ה — 6010 נ 1 ) 8 111 — סתיר ה

אש ר בשם־־י ד,מצור ף (למש ל : בשכדהתוא ר לעומ ת שכדהעצם) , דברייהבאי .

עונת־לונדו ן — פרק־זמ ן בשנה , שאנש י האצול ה האנגלי ת והבורגני ת העשיר ה מתאספי ם
בעיר־הניר ה לש ם שעשועים .

עקרון־הנוחזו ר (עקרוךאמצעי~ ד,סיבו ב — 16 ( 01£ בנ 1 ענ 1 ־ 07 בנ 6 עעם 0 ) — ־ "אסכולה׳ / שיצרו ה
תיאורטיקני־הבנקי ם באנגלי ה באמצ ע המא ה ה~ 19 (לור ד אדברסטון , קול . טורנס , נורמא ץ
וכו׳) . ע ל יסו ד התיאורי ה המוטעי ת ש ל ריקארד ו בדב ר הממון , שז ה אינ ו אל א אמצעי ־
הסיבו ב וערכ ו נקב ע על־יד י כמות־הממו ן המצוי ה במחזו ר (תיאודיית־הכמות ) — יצר ו
ה ם א ת תחוק ת הבנקי ם באנגלי ה משנו ת 1848 — 1845 , ה ם חוקי־הבנקי ם ש ל פיל . חוקי ם
אל ה הי ו מסדירי ם א ת הוצא ת שטדי־הממו ן לפ י היצו א והיבו א ש ל המתכו ת היקרות ,

א ו לפ י שער~ ד,כספים . חוקי ם אל ה נחל ו כשלו ן ובוטל ו ■עלייד י הממשל ה בתקופ ת
המשברי ם ש ל 1847 ד 1857 . מתנגדי ה ש ל תיאורי ה ז ו הי ו : טוק , פולארטון , וכו /

הי א אסכולת־הבנקים . מארק ס מות ח ביקור ת ע ל שת י האסכולו ת גם־יח ד בספ ר השליש י
ש ל הקאפיטא ל (פר ק 28 ופר ק 34 ) .

עמוני ם — תנוע ה מהפכני ת ברוסיה , שקמ ה בשנו ת וד 70 ש ל המא ה דד 19 . הי ה ל ה ׳אופ י
זעירבורגני־דמוקראטי . לש ם הפצ ת רעיונותי ה "הלכ ה לתו ך העם" . א ת נקודת־השי א
השיג ה במאב ק הטרוריסט י ש ל "נארו־דנאי ה ווליה " (חירו ת העם) . בשנו ת ה־ 80 .

ערי ם מאוחדו ת — ערי ם בנו ת זכויותיית ר בימי־הביניי ם באנגליה .

פאופריז ס — דלו ת ההמונים , מצוקודה ד,מונים , תוצא ה הכרחי ת ש ל הצב ר ההון .

פיאודאליז ם — אופךייצו ר טרום־קאפיטאליסט י $ צור ת ניצו ל שהיתר , שלט ת באירופ ה בימ י
הביניים . "בתקופ ה הפיאודאלי ת הי ה הקניי ן העיקר י מורכ ב קניין־קרקע , לרבו ת עבודת ־
הצמיתי ם שחלת ה מרותק ת אליו , מכאן , ועבוד ה עצמי ת בעזר ת הו ן קט ן שהשתל ט ע ל
. עבוד ת המשרתי ם מכאן. " (מארקס) .

פורייריז ס — כ ת סוציאליסטי ת בצרפת , בשנו ת ה־ 20 וה־ 30 ש ל המא ה ה־ 19 , שבקודת־מוצ א
שימש ה ל ה תורת ו ש ל ד,אוטופיס ט הגדו ל פורייה . תו ך שדחת ה א ת מלחמודהמעמדות ,

הר י נאלצה , לש ם הגשמ ת תכניותי ה (יסו ד ש ל פאלאנסטר 1 .ת , יישובי ם סוציאליסטיים '
למחצה ) "לבק ש עזר ה מא ת הפילאנטרופיה־של־הלבבו ת וארנקי־הממו ן הבורגניים. "
("המאניפס ט הקומוניסטי") .

פדריטאניז ם — כיוו ן אדו ק אזרח י בפרוטסטאנטיז ם האנגלי ׳ שנפר ד מ ן הכנסיי ה הרפורמי ת
בער ך בשנ ת 1600 .

פטישיז ם — עבוד ת אלילים . בעול ם הדת י ״נראי ם יציר י מוח ו ש ל אד ם — כדמויו ת עצמאיות.. .
מחוננ י חיי ם עצמאיים . וכ ך נראי ם בעולם־ ד,סחורו ת תוצר י יד ו ש ל אדם. " (מארקס) .

פי־אונאג ׳ — צור ה ש ל ניצו ל הפועלי ם החקלאיים , השכיח ה קודבדכ ל במקסיקו . "פיאונאג ׳
משמ ע : מפרע ה ש ל ממו ן ע ל חשבו ן העבוד ה העתידה . אחריכ ך נוהגי ם באות ן מפרעו ת
כדי ן שנוהגי ם בנש ך רגיל . ל א בלב ד שהפוע ל נשא ר בעל־חו ב לכ ל ימ י חייו , וממיל א
ג ם פוע ל צמי ת למלווה , אל א שיח ם ז ה עוב ר בירוש ה למשפח ה ולדו ר הבא , ע ד שג ם
הו א יישתיי ך בעצ ם למלווה. " (מארקם )

פיזיוקראטי ם — תלמיד י האסכול ה ש ל הכלכל ה המדינית , שקמ ה בצרפ ת במא ה ה־ 18
(פר . קניי , מרסיי ה ד ה ל ה ריווייה , ל ה טר 1 ן , טורג ו וכד) , שבניגו ד למרקאנטיליז ם "הי ו
מוציאי ם א ת המחק ר ע ל ראשית ו ש ל עודף־הער ך מתו ך תחום־המחזו ר ומכניסי ם לתו ך
התחו ם ש ל הייצו ר הבלתי־אמצע י עצמו , ובכ ך הניח ו יסו ד לניתו ח הייצו ר הקאפיטאליס ־

טי. " (מארקס) . אמנ ם סבורי ם הי ו כ י הרנט ה הקרקעי ת הי א הצור ה היחיד ה ש ל עודף ־
הערך , ומכא ן — שהעבוד ה החקלאי ת הי א העבוד ה הפרודוקטיבי ת היחידה . א ד "אות ה
הערצה , כביכול , ש ל הקניי ן הקרקע י נהפכ ה לשליל ת הקניי ן הז ה מבחינ ה כלכלית , וכ ן

693

ביאורי ם ומפתחו ת

נהפכ ה הי א לאישור ו ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי " (מארקס) , תו ך שהפיזיוקראטי ם הציע ו
להטי ל א ת כ ל המסי ם ע ל הרנט ה הקרקעית , דרש ו א ת שחרור ה ש ל התעשיי ה מאופוטרופ ־

סו ת ממשלתי ת והכריז ו ע ל התחרו ת חפשית .

פיזיולוגי ה — תור ת המר ע ע ל מבנה ו וחיי ו ש ל הגוף : אצ ל בעלי־חיים , צמחים , וביחו ד
אצ ל האדם .

פיקצי ה משפטי ת — הנח ה יוריסטי ת שאינ ה מתאימ ה למציאות .

פלביי ם — המוני־הע ם (איכרי ם זעירי ם ואומנים) , שנוצל ו ודוכא ו על־יד י הפאטריציי ם ברומ י
העתיקה ! במש ך המא ה ה־ 5 ודד 4 לפנ י הספיר ה המקובל ת כבש ו לעצמ ם שיווי־זכויו ת
פוליט י מבחינ ה פורמאלית , א ך מבחינ ה כלכלי ת נתנוונו , ובמקומ ם ב א משק־העבדות .
המונ י הפלביי ם ירד ו ושקע ו בתו ך ה״פרולטאריו ך העתיק , ואל ו השכב ה העליונ ה שבה ם
נתמזג ה ע ם הפאטריציי ם לאצול ה חדש ה בתקופ ת הקיסרים .

פרוגרמי ה — טו ר מתקדם .

פרוטסטאנטיז ס — צורו ת הד ת הנוצרית , שקמ ו בתהיל ת המא ה ה־ 16 ע ם הרפורמאצי ה
באירופה .

פריוד י — הב א תקופות־תקופות , חוזר־וב א בסדירות .

פריפרי ה — היק ף המעגל .

פרפטאו ס מוביל ה — נ ע לעול ם ! מכאניזם , הנ ע תנועת־נצח , ע״ י דחיפ ה חד־פעמית .

צ׳ארט ר — תעודה , המכיל ה שש ה סעיפי ם ש ל הפועלי ם המהפכני ם באנגלי ה בשנ ת 1837
(זכו ת הבהיר ה הכללי ת וכר ) ! "התכני ת הפוליטי ת ש ל הצ׳ארטיזס , ש ל תנועת־ההמוני ם
האמיתי ת הראשונ ה בהיק ף רחב , ש ל תנוע ה פרולטארית־מהפכני ת המיוסד ת ע ל מצ ע
פוליטי. " (לנין )

צנזו ר — פקי ד ממשלתי , נבחר , ברומ י העתיקה ! תפקידי ו הי ו לאמו ד א ת שוו י הרכו ש
ולהשגי ח ע ל מנהג י האזרחים .

קארט ל — איגו ד בעלי־ההו ן ש ל ענ ף תעשיית י אחד , כד י למנו ע התחרות . משתל ט ע ל השו ק
י ' שלטון־מונופולין , קוד ם כ ל על־יד י קביע ת מחירי־ממכ ר אחידים .

(הון ) קבו ע — "אות ו חלק־ההון , שמושק ע באמצעי־הייצו ר (חומרי־גלם , חומרי־עז ר ואמצעי ־
עבודה ) ושאינ ו משנ ה בתהליך־הייצו ר א ת שיעור־ערכו. " (מארקס )

קלאס י — מעולה־למופ ת ! כלכל ה מדיני ת קלאסי ת : הכלכל ה האזרחי ת באירופ ה המערבי ת
מאמצ ע המא ה ה־ 17 וע ד ראשי ת המא ה ה־ 9 ו , ש״חוקרת־ודורש ת בצירו ף הפנימ י ש ל
יחסי־הייצו ר הבורגניים , בניגו ד לכלכל ה הוולגארית. " (מארקס) .

רובימונאדו ת — סיפורי ם ע ל ניצולי ם בודדי ם מספינו ת שנטרפו . בדיו ת דמיוניו ת ע ל אד ם
בוד ד ויחיד , המופי ע מחו ץ לחבר ה (לפ י סיפור ו המפורס ם ש ל דניא ל דפ ו "רובינזו ן
קרוזו״ , 1719 ) .

ריב ה ההו ן — "מבוס ם במישרי ן ע ל ה ד,צבר , א ו גדול ה מכן , מזדה ה עמו.. . אות ו ריכו ז גדל ־
והולד , שאמצע י הייצו ר החברתיי ם מתרכזי ם בידיה ם ש ל בעלי־הו ן יחידים , מוגבל.. .
על־יד י דרגת־גידול ו ש ל העוש ר החברתי. ״ (מארק ס — ד,ש ׳ הרכז. )

רסטאווראצי ה (החזר ת דב ר ליושנו ) — תקופו ת ש ל הריאקציה , שבא ו אחר י המהפכ ה באנגלי ה
ובצרפת , משהוחזרו־למלכו ת שושלות־המושלי ם שהודח ו וגורש ו על־יד י המהפכה .

רפורמאצי ה — הפיכת ה ש ל הכנסיי ה הנוצרי ת הפיאודאלי ת ל״כנסייודהאחוזו ת הרפורמית. "
(אנגלס ) במחצי ת הראשונ ה ש ל המא ה ה־ 16 ! הפיכ ת היחסי ם המדיניי ם והחברתיי ם
שבאות ה תקופה .

שוכני־המערו ת — !!^!)סג^סמיל .

שופט י המחו ז — על־הרו ב בעל י האחוזו ת הגדולות .

694

מונחי ם כלליי ם

"שיתוף־פעול ה (קואופראציה ) קאפיטאליסט י — "פעולת ם ש ל מספר~פועלי ם ר ב בדבזמן ,
ברבמקום , לש ם ייצור ו ש ל אות ו סוג־סחודות , תח ת פיקוד ו ש ל אות ו בעל־הו ן. ״ (מאדקס) .

שליל ת השליל ה — ביטו י הגליאני . "חוק־התפתחו ת הפוע ל בהיק ף רח ב ביותר , חשו ב ע ד מאו ד
בטב ע בהיסטורי ה ובמחשב" . לשלו ל אי ן פירוש ו לומ ר לא , בעלמא , א ו להצהי ר שאיז ה
עצ ם אינ ו קיים , א ו להרס ו באיז ה אופ ן שהוא.. . אופ ן השליל ה מותנ ה כא ן : א ) עלייד י
מהות ו הכללי ת ש ל התהליך , רב ) עלייד י מהות ו המיוחדת.. . כ ל סו ג ש ל עצמי ם י ש ל ו
תכונ ה מיוחד ת משלו , שיה א נשל ל באופ ן שתצמ ח מכא ן התפתחות. ״ (אנגל ס — אנטי ־
דיהרינג) .

תיאוקראטי ה — שלטו ן הכוהנים .

תיאולוגי ה — תור ת הדת .

״(ה)תעוד ה הגדולה ״ (^, 0118 113 ^ 14 ) — תעוד ה שנחתמ ה בא 1 נ ם בשנ ת 1215 על־יד י
המל ך ג׳ו ן ("ג׳ו ן חסר־מולדת") , וקבע ה א ת זכויו ת המעמדות . הי ה בכ ך משו ם ראשי ת
החוק ה באנגליה .

ש^לן- ס בסחןךך ת ( 87816111 11012 זניד ) — שיט ת תשלו ם ש ל שכר־העבוד ה בסחורות .

מפת ח פיגליוגראפ י

- המפת ה מקי ף א ת הספרו ת שנזכר ה (א ו צוט ט מתוכה ) בספ ר הראשו ן
1 ש ל "הקאפיטאל " ובהקדמו ת ש ל מארק ס ואנגלס . במדו ר הראשו ן ■ (לצירו ת
מחברי ם שפורש ו בשמותיהם ) בכלל ו ג ם חיבורי ם שיצא ו בעילובדש ם אל א
שמארק ס הזכי ר א ת שמו ת מחבריהם . הלל ו ביתני ם כא ן בסוגריי ם עגולים .
במקרי ם שמארק ס ל א ציי ן א ת הפרטי ם בדב ר ההוצא ה (השבה , המקו ר וכר ) —
אב ו מביאי ם א ת אל ה בתו ך סוגריי ם מרובעים . תרגו ם עברי " ש ל שמו ת
החיבורי ם תמצ א בגו ף הספר . (פ ה וש ם ל א נשמר ה אחידו ת התרגו ם ש ל שמו ת
החיבורי ם והכתי ב ש ל שמו ת המחברים. )

1 . יצירו ת מחברי ם שפ 1 רש ו בשמותיהם ;

- 1 ^ 34 001 * 21111001 " ־ 181016168 * 41 .

״. 160610 ) 1 ע 1113 00103011001
(ספ ר 1 , הוצ ׳ בקרי . ברלי ן 1831 . ) — עט 7 48 .

״., 1103 ( 111 ( 1161 6 ( 1 "

(ספ ר 1 , הוצ . בקרי . ברלי ן 1831 . ) —
עמ ׳ 70 124 133 .

- 301 ? [ '^סס! [ 60 ? " . 4 * 201 , 4811167
4 * 01201 06011 ( 81 1116 ׳ — . 2111 7 * 01
״. 1844 15131 013 * 31 ^ 1 . 4811167 .

לונדו ן 1844 . — עמ ׳ 330 338 .

411161136118

— 0.11111 1 * 11131 010 * 1118131 ( 00801 ( 2611 "
״. 160101 )

ספ ר 4 . ד,וצ . שווייגהייזר . שטראסבור ג
1802 . — עמ , 82 107 .
1113110 ? 111 ) 6 ־ 01 11 ( 1 " . 16 מ 13 \ 1 ,* 161 ^ 411
168 1118 ( 161 ) 6 * 31181011 800 36 ) 61
008 3 3001608 3 ( 16011

פארי ס 1842 . — עמ ׳ 628 . ", 3 ע 3011

- 200 1116 00 " . 168 ־ 03131 , 3£6 < 8361
- 1300 ^ 1 £04 61 , 7 ס 130111 \ 1 0£ 00017
״. 68 ־ 1301111

הוצ ׳ 1 . לונדו ן 1832 . — עט ׳ 283 286 307
320 331 .

. 33000 רא ה . 5300

. 01301 ־ 61 ^ 4 * 201 . 30018 * 1 ? , 53000

-? 6 ^ . 11 ^ 7 * 11601 01 61£0 ? 116 י! "
8 ' 61 סמ 20 11001 101 * 1 ^ 6 * 1 1331101
״. 1719 . 64 ' 20£1304 '

לונדו ן 1870 . — עמ ׳ 594 ואי׳ .

696

444131^1011, 8161)11611. "40 10(11111*7
1010 1116 ?638008 101* 304 ££31081

״. 16148 ?־ס 6 (! 0 20010810£

מהדור ה ב ׳ לונדו ן 1772 . — עמ ׳ ׳ 600 .

1116 : 01 1100 ( 11 * 6301 ( 1 " . 40110 , 4115:111
011168 40 10 30 001 * 11 7 * 000011
".*!^^{סס ^ 0004 * 1
לונדו ן 1795 . — עמ ׳ 489 620 .

1031 * 1318101 40 " . 44301 , 8011 * 411401
01 64001100 ( 1 00010£1031 ־ 0111 304
0011116 * 31 06 * 00010161 01 ס 1£1 * 01 1116
68601 * 1 ? 1116 10 40000018 11681 * 631
לונדו ן 1764 . — עמ ׳ 615 627 . ״. 11016 ׳

008 ! 31 ז\־ 861 ( 01 " . 430168 , 8011 ־ 40461

3 ־^ 1116 016308 01[ 6X01110 ס ס
? 7 ־ 1040811 23110031 0£ 11 * 311 [ 8

1116 001016 * 1 ( ! 10 10160464 03116117
- 4300 \ 1 , 06 ־ 00010161 , 6 ־ 1001101 * 1 ^ 4
- 8001 0£ 168 * 181161 ? 304 , 68 ־ 130101

, 8 ־ 161161 01 168 * 861 ג 111 י . 1304

* 7031 1116 ס ! 11160 * 1 ^ 1604 * 11 3 10
אדיגבור ג 1777 . — עמ ׳ 460 615 י ״. 1775

״. 66 ? 1116 ׳ " —

18 כרכים . אדינבור ג 1791 — 93 . כר ד 3 . —
עמ ׳ 508 .

מאלכסנדרי ה 1311 קע 4
(מתורג ם ע״ י ל . י . דילביום ׳ שטוטגארט ,
1830 . ) מצוט ט בתו ר "מלחמו ת האזרחי ם
ברומי. ״ — עט ׳ 601 .

מפת ח ביבליוגראפ י

". 7 ־ 41 מ 3 ( 11081 1 ) 311 168 ) 3 * 11
לונדו ן 1696 . — עט ׳ 112 118 266 402 505 .
( 61117 ־ 161 * ) . 3111138 ־ 161 * , 1 ת 860£113

168 ) ; 61 611168 ? 168 ) 16 ע 1160 ?* *

״. 60 0010 608 68 ?

מתורג ם ע״ י אט . ■ליומון , כר ך 1 , מהד ׳ 3 .
פארי ס 1836 . — עמ 7 501 .
". 18£ ־ 3061 > 116 ?* * . 6 ־ 2 * 0301 , 7 © 61 :} 1 מ 86
לונדו ן 1750 . — עט ׳ 274 290 .
!גג! ) 16 סג!ס 0 ס$ [ 0 ( 1 " .^ 1 . 4 ,; 13111 ) 61
- 111 £8 * 31 168 13118 ) 11£ < 8 , 6£31

311 , 06 ־ 0011111161 16 ; 61 1618 * 1 ; 11181 )

16 ) 6118 * 31 ( 1 ^ 3 18 ) 30 ־ 1 ^ 168 ) 0107611
. 31800 ־ 1171 060X16016 .מ 103£10 * 1 ( £31
מ 103£10 * 1 ( £31 13 16 ) 1 6 ס(!ס 0 ס 1$ 130
". 760£6 13 16 ) ; 61
פארי ס 1828 . — עט ׳ 262 .
1116 ( 11110801 ? 1316 ״ . 302 ־ 1 ? , 131686

0 * 10061 601 * 1111 10 18£0£6168 ־ 1 .£ . 168 )
- 16 ) 6800 ( 1 ; 0111 , 2083010160113026
- 11110 ( ! 168 ) £12002 ג 1 ס 81 ^ס 0 * 861 * 61 * 1
, 300118 ־ 301126131 * 80 1 1160 ס 1118 (!ס 8

- 601 1:60 ^ 1 ־ 80111 168860 ) 308

״.? 6 ^ 7710

כר ך 2 ברלי ן 1842 . — עט ׳ 334 .
0£ 7 ־ 1118£01 116 ?* * ,; 1 * 61 ( 01 ? , 131167 ?
116 ( 1 001 * £1 6 * 3£01 * 1£61 ? 0111:1031 ?

״. 10168 ? ; 11681 * 631
כר ך 2 , לונדו ן 1855 . ״ ״ עט ׳ 596 .
8 * 0001 * * . 116 ( 1011 ).£ . 6016 * 161 , 1111 ). 130 ?
0066 .£ , . 1081:1:16116 ) 10 ©!!מסמס©? , ! )

״. 1837/38

אס ף אד . בליים . פארי ס 1838/39 . — עט ׳ 275 .

60 68 * 161 * 0071 0138568 1368 "

״. 1848 066 30 ? ; 1301 ) 60 ( ! 3006 * 1 ?
כר ך 1 ־ 2 , פארי ס 1849 . — עט ׳ 225 .

1608 ס 1 :נס 116 ? 1168 * * . 106 * $301 [ ,) 81001
״. 116013206 .£ . 60 80013118106 10 )

2x1:^311: <10 4001*031 (168 ?000001-
18168, ]011161; 61; 3001; 1872.

פארי ס 1872 . — עט ׳ 11 .
* 801 62160160£8 ?* * . 116006 ? , 8011630
, 3118 ? 16 ) 8 * 0161161 61 £8 * 31 168

1 ) 30 01711 , 00000118 * 01 88378 ?* *

לונדו ן 1597 . — עט ׳ 594 . ״. 31 * 0101

- 18 פ 1031 ; 11 * 01 .( 8301061 , 831167 )

, 6 * 01 ( 31 " ^ £116 00 0 ס £3£1 * 1 © 8

, ¥3106 0£ 030868 1 ) 30 , 6 * $63801 [

- 1£ * 71 \ £116 £0 06 מ 6£61 , 6 י 1 10 01116117
1118 1 ) 30 10 )* 1031 ? .מ$ נ 0£ 1023
0£ י 1 סג 30£1 £116 87 . 8 * £01107761

1 ) 30 מס 013£1 * 1 ס £ £116 00 88378 ?

". 6£0 08 ס 101 ע ס 0£ מס 3£1 ס 11 ( 01 ( |
לונדו ן 1825 . — עט ׳ 52 69 439 .

1£8 1 ) 30 10067 ^* * . 8301061 , 831167
£1167 38 ; ¥3106 10 ¥161381£0468
304 7 * 408£1 מ 1 31 מ 3£10 זא נ 31£60£
3 771£11 : £8 ס 3 ע 0£ ס ס 7 * 6000131 ( 1

8£0010 10£ ס 4 00 £(!ג־ 08£801 ?

לונדו ן 1837 . — עט ׳ 41 502 . ״ 8 * 8301

86 * 180001 ? . 100138 זא [ , 00 ( 1 * 831

7 ג 06 £116 0010102 0102 * 000061

£0 * 3087761 10 ,ע 11£6 ^ 11 $0067 [

08 ס 3£1 * 081481 ס ס 8 י 6 ^ 00 ? .*!$ [

0£ 73106 £116 ־ 318102 * 1 0£ ס< 3£

״• 100067

לונדו ן 1696 . — עט ׳ 29 30 31 104 116

00 8 מ 73£10 *! 86 ( 0£ * * . 40110 , 8314011
- 10 77111011 68 ס 0018£30 ס* 11 ס £116

£116 0£ 0 ס 41£1 מס ס £116 406006
" 80016£7 0£ 0138868 102 * 001 ( 31 ?
לונדו ן 1817 . — עט ׳ 520 556 .

41 160160£1 ?* * . 6 * 06831 , 86003103

מתו ך ״. 131103 ( 01 ? 00000113 ?

41 1£311301 01388101 1 ־ 1 ££ 01 * 801

- $0 [ £6 * 31 ? . 011£103 ? 00000113 ?

. 03 * 461

כד ך 11 . יצ א ע״ י קוסטדדי , מילאנ ו 1804 . —
עט ׳ 299 .

£116 0£ ס 313 88378 ?* * . 40110 , 8 ־ 861161
, 346 * 1 ? , 68 * £01 ס $300£3 [ ,*בסס ?

״* 31 1£7 * 101010 1 304 3 מ £3£10 מ 13 ?
לונדו ן 1699 . — עט ' 106 112 394 .

־ 001 3 318102 ־ 1 ־ £01 08318 (! 0 י 1 ? ״ —
086£01 311 0£ 7 ־ 408£1 מ 1 0£ 16426

697

ביאורי ם ומפתחו ת

1116 301186 01 201 1116 27 , 18 )־

1)026 01 26 ( 1101(1 3 , 11(1 1116 33 , 1*1

01 23 11 (16 !*(131 6. ״

.598 לונדו ן 1796 . — עמ ׳

"? 200§218 31101 1)613118 0118031 ־ -

0117 , 01 1116 10 1 ) 1686016 ? 1113117 ^ 1 ־
21, 3011 . 77 . ?111 111 1116 !10012
01 ; ״. 1795 ע 0763126 א

.628 264 188 166 לונדו ן 1800 . — עט ׳
€311 י 761 ג 0 ? 81376 26 ? " . 2 2 , 1168 י ."

.272 215 158 לונדו ן 1862 . — עמ ׳
031111)1)011, 0601*£6. "!10(161113 ) 111 0 ־ .
£ 8261011 01 1116 87816111 01 01711
§0761 לונדו ן 1852 . — עט ׳ 293 . ״. 001601 ־

03111111011, ?10231 13 * 8111 28831 " . 01 ־
331111 06 611 06 ־ 00310161 111 ) 6 ־ -
061 אמסטרדא ם 1756 . — עט ׳ 456 . ״. 31 ־

0031 , 16 ) 3 ־ 11 ׳ 01 £0317818 1116 ׳ " — -
11161*06, 00111, ?11111011, ?31128 311(1
?01*61£0 2x^230£68. ״

.456 ' לונדו ן 1759 . — עט
031 ע 03 30 1 >* 0031 ? רא ה ,!)־ <!.

031 011 28837 " . 163 ־ 0231 7 ־ 1 מ 36 , 67 ־
1:26 ?31:6 0£ \73§68: 311 7112 ו

2X3111133303 03 316 033868 01

111103 ) 003 126 13 63068 ־ #61 ]: ? 126
3131103 ( 01 ? 13£ ־ 132031 126 0£

״. 13 * 7701 126 2031 ^ 03 ־ 121
פילאדלפי ה 1835 . — עט ׳ 462 .
03168110 ? , 16 ) 3 ־ 1 ? 81376 26 ? " —

333 , 33(1 201*61^3 : 7727 11 6x1818
״. 318263 ^ 2017 !£ !3^7 26 6x113
פילאדלפי ה 1853 . — עט ׳ 604 619 .

, 1 ־ 1 * 761 . ? 23 210163 . 2 . 0 , 11 * 031
200303113 83113 6311321031 ]! "

״. 0111103 ?

מתו ך 01388101 11311331 31 !• 11101 * 801
- 10 ! 3316 ? . 0111103 ? 200303113

. 33 ־ 361

הר ך 15 , יצ א צ״ י קוסטודי , מילאנ ו 1804 . —
עט ׳ 269 .

- 103 * £3161 11138 " . 203138 ? , 1716 * 031

698

־ 003 61 816016 1316316 33 631£68 ־ 1
368 6 * 171 ? 33 3031 16 8038 338
״. 8 ־ 161161 !

פורס ם ע״ י ג . ב . דפין , פארי ס 1837 . —
עט ׳ 400 .

־ 18 ? " . 36 16 * 161 ? , 31116261:1 ^ 018 ?

368 6 ־ 33131 13 ע 83 131103 * 861

368 61 £631 * 31 ? 36 , 10268868 ־ 1
״. 12313 * 11

מתו ך 13^1^>33x ־ 1 ( ^ 368 0011601103
200303118168 כר ך 1 . . 600303118168
, 816016 16316 ^^^ 8 33 X7 ־ 13330161 ?
יצ א ע״ י דייר , פארי ס 1843 . — עט ׳ 114 .

? 0 x 201 * 3 , ! 1 . 8 . "1381113110368

לייד ן 1663 . — עט ׳ 352 , ״. 01111036 ?
- 01 ? 03 631186 ־ 1 ? " .ז * , 81 * 033231 * 1 ?

״. 20030317 ' 111031
לונדו ן 1842 . — עט ׳ 45 .
7 * 1311 ) 13 £3 ״ • 7 ־ 2631 , 2313 ^ 1 : 011 ?

126 0£ 01107 ? 00103131 126 1310
". 8 ־ 761 ג 0 ? 633 ע 0 ־ 231
כר ך 2 , אדינבור ג 1803 . — עט ' 627 .
87810316 33 16 ־ 2601 ? " ? ־ ,* 1 : 1102361 ?
לייד ן 1767 . — עט ׳ 507 , ״. 3313131

1310 7 ־ 011 !) 13 " . 3713 ? , 11023333 ?

126 ?3X31103 33(1 00313161*0131

״. 11313 ־ 1 ? 631 ־ 01 0£ 01107 ?
אדיבבור ג 1844 . — עט ׳ 102 .
- 3 * 1 0£ 7763112 " 831112 £3301 —
־ 1 ) 3 33 1 ) 33 , 30168 77112 ״. 11038
. 3023333 ? . ? 27 7013016 31110031
כד ך 1 — 4 , אדיגבור ג 1814 . — עט ׳ 458 603 .
־*נ 376 ?<מז 0 ? 61 , 6 ( 1 ( 21111 ? , 30262 ?
־ 16 * 31 ? 6 * 2181011 " . 6 * 1 * 161 ? , 36 §

670131103 ? 13 16 ) 6 * 31631311

־ 38 168 ) 331 ־ 1031 ־ 03 3353186 * 1 ?
1789 318 ( 161 ) 3311033168 863121668
״. 1815 63 * 3833 ! ;

לי ד 10 , פארי ס 1834 . — עט ' 613 .
£1013 * 161161 £ " . 1 ) 13133 ) 2 , 26 * 111 ?
3 10 26 ־ 01 ? . 1 ) 2 . 03 ? . 1 ? 126
16 ) 133 3113028 126 03 , 01 ־ 01 ? 30216
13 638103 < ! 218 3301 2131 03 ע 3

מפת ח ביבליוגראפ י

יצ א ע״ י דיי ר ומוליבארי , פארי ס 1847 . —
עט ' 129 .

1:116 1310 1333177 3 ^ " . 11 י ! ,: 61 ( 1 * 001
1:116 01 168 ) 10 \ 1 1 ) 311 03,11868

1116 ־ 01 ; 13318 ) 1171 ) 13 01 ¥631111 !
- 8£6031 1 ) 33 16 ) 73 ! 01 168 ( 13011 ־ 1 ?

״, 1 ) 13136 (^ 31103 6X

לדבדו ן 1841 , — עמ ; 122 484 .
נ 3631631 ^ 1 , 63861 6 ? " , 00 ( 1 * 001

״. £701688103361
הוצ . 2 פארי ס 1860 . — עט ׳ 401 .

311:6 ־ 11 ׳ " . 11 ..ז * , 06116-8606011 * 0001

־ 63 168 ) 136 ) 31:1 ־ £1 61 136 ) 1116071
-• 00133161 , 161168 ־ 1381:1 ) 13 176£71868
133361 \ 1 03 3100168 " § 3 ; 61 013168
״. 31131768 168 )

חוצ . 2 , פארי ס 1857 . — עט ׳ 186 491 .
168 833 1800338 ( 1 " . 6 § 0607 , 037167
13 ) 8371306 13 16 ) 76701311038

״. 6 ( 101 §

ערו ך ע״ י פון־הפר , פארי ס 1863 . — עט ' 423 .
־ 00 17133 ? " . 111671 §!! ^ 301:6 ( 1

עט ׳ 84 . ״. 113 ) 136

13 § 071 1316 03 " . 01133168 י 713 \ 37 ?
313731 ^ 1 01 316338 7 ( 1 8£60168 01
לונדו ן 1859 . — עט ׳ 279 , ״. 861601:103
10 § 0 ? 1116 " . 11103138 ׳ , £$010067 6 ( 1
״• £0030317 0111:1031 ? : 01
לונדו ן 1844 . — עט ׳ 323 .

13 16 > 1800338 ? " . 636 ? , 680331: 68 ( 1
83 13136 ) 003 13163 £033 16 ) 110 ; 161 \ [
פארי ס 1668 . — עט ' 319 . ״. 331803

- 16 >!? > £1631631:8 " - 13307 ׳ 16 ) : 681011 ?
73116 ! : 331168 ? . ¥ 61 . 1¥ . 16 § 010
״. 611:618 868 168 ) 61 ¥010316 13 16 )
פארי ס 1826 . — עט ׳ 127 132 266 267 534 .

. £3£1131 38 ? ״ . 10861 , 63 § 1612 מ

- 0614:0110 £01111801163 163 ) £711110
מאמ ר ב ״ ״. 610 3116

.״ 1311 ( ¥0011631 ! 6310107311801163 ? "

ערו ד ע״ י ו . ליבקנכט . 1 , 22 , 29 אוגוס ט
1863 (טס ׳ 31 , 34 ) . — עט ׳ 10 .

״. 31106 13 33
ט^ ל ," 32136 § 13 \ 1 1303111133 , 8 \[ "
אוגוס ט 1863 . — עט ' 206 .

הערו ת למהדור ה של ו : . 10113 * , 03263076
־ 0111 ? 13 6113111038 ? " 13111138 \ [
״• £0030317 1031
לונדו ן 1853 . — עט ׳ 467 471 490 .

0111:1031 ? 03 " . 1103138 ' ! , 8 * 01311361
1116 71111 ו 0033601103 13 £0030317
- 708 ? 10731 \ 1 1 ) 33 81316 31 ־ 101 \ [
״• 8001617 01 £6018
הוצ . 2 , 1832 . — עט ׳ 124 .

31 8£66011 " . 086£11 ז > , 1 313 * 61 ( 01 3311
-§ 173113 ? , 7688 § 003 7 ־ 8331131

״טייטס ״ 1875.1.15 . — עט ׳ 529 . ״. 11331

03 10116 ? " . £ ? 7 , 111162 ( 0161:1

". 6 ־ 3371 ?

מארק ס מצט ט עפ״ י ההוצ . החדשה :

״. 616 * 3371 ? 03 10116886 ? "

פארי ס 1841 . — עט ׳ 147 480 .
01 181077 ? . ¥1111313 ! , 611 ( 1 ( 001

13 ׳ 61073131103 ? * 01681331 ־ 1 ? 1116
713£ ג 8110 . 1 ) 6133 ־ 11 1 ) 33 1 ) 133 § £3
- 1 811 ־ 131£ 07 6 1 1138 67631 11131 11017
17 ) 0 ( 1 31313 1116 1 ) 16 ) 73 § 16 ) 1 ) 33 1 ) 6
- 00331 111086 13 £60£16 1116 01
- 1 ) 3 , 8 ־ 61161 ? 01 168 ־ 861 3 13 . 168 * 1
381 * ^ 1 ) 33 16 ( 863811 311 10 1 ) 6886 * 11 )
דובלי ן 1863 .- ״עט ׳ 265 , ". 118113163 § £3

. 136 ) 01111 ? £00303116 ׳? " . 11 , 001138
168 ) 61 6701311038 ? 168 ) 06 ־ 8031
״. 80013118168 1368 ) £76163 1110£168
כר ד 3 , פארי ס 1857 . — עט ' 505 573 637 .

. 38 < 11 מ 13 ס 0

מכת ב מיאמייקה , 1503 . — עט ' 106 .

- 6 ? 13 16 ) 73116 ! " . 01137168 , 003116
״. 18131103 §

פר ק 3 , 4 מהד . בריס ל 1837 . —עט ׳ 621 .
0031316706 6 ? " , 16 ) . ? . £ , 111130 ) 003
׳״. 003767331631 16 61
מתו ך 0011601103 0168 £713^1£33x
־ 516133 : . £1¥ . ¥01 . 600303118168
. 136 ) 01111 ? £00301316 ? > 68 §

699

ביאורי ם ומפתתו ת

£11801', <06 ־ 0011 7 ־ 11111 ) 111 £11 " . 7£6 ס
067010£ 166 £0£0131103 ] < 01 .מ -
110113, 000131010£ 3 7610131100
01! ]\1 7. 1^311603*8 £3837 011 ?0-

?111^1011. לרנז־ר ן 1818 . - עמ ׳ 603 . ״

£3^0011, £6X11*7. £0011011110 1116 ״
£08111011 01 1116 £711186 £31) ־
0111*61*. ״

502 458 ' קיימברידג ׳ ולונדו ן 1865 . —עט
* .539 503

£67£118011, £3310. 00 £8337 £0 ״
1:116 £18101*7 01 01^11 800161:7. ״
.297 296 290 אדינבור ג 1767 . — עמ ׳
£61*1*161*, £. £. £. 6766 ^ 000 1 ו( 1 ״ -

1X16X11; 000813676 (13X18 868 1*3!)-
£01*1:8 3\ 001 16 60 ז X11X161*06. ״

.50 פארי ס 1805 . — עט ׳
£ 161 .( 1611 , *10113. 1116 01 86 * 0111 166 ״

£3010 86071 3 ,* 01 : 8781:6111 7 ע
300011111 01 1116 071£111 01 130107 ע
01*11611168, 610. ״

.626 338 330 לונדו ן 1836 . — עט ׳
£1661^003, ^111131x1. 067001000 ״

£1 01 £000001 311 ,* 01 : 6010811111 ־
£0£1186 001(1 311(1 811 10 \ 1 67 זג -
1167• לונדו ן 1707 , מהד ׳ 2 . — עם ׳ 220 . ״

£ 0111 : 61 * 61 , £. £. 1116 ) £11781 £ 721606 ״

61 11 101 168 13118 ) • 161 ־ £01171 16 ) 316 ־

£1*311(168 711168 611 £606731, 61

(13X18 13 71116 (16 £70X1 611 £31*11-

פארי ס 1858 . — עט ׳ 298 . ״. 0111167

־ 16 ׳£ ״ . 16 > £67011 . £7 , 01111318 ( £ 071
״. 1X16X118 (111 001X11116706
כי ד 2 , מהד . חדשה . לייד ן 1766 . — עט ׳ 74 .
־ £3 11 .£ ״ (. 31630161 ] < , £078167 )

(!11177 1X11:0 1116 0311868 01 1116

־ £70 ! 01 £7106 £1£11 £7686111

״. 71810118

לונדו ן 1767 , — עט ׳ 222 351 599 .
118 ( 111 ) 1311 6 ( 1 ״ . 101111 , 10 וס £071€8

״. £021136 £62001
נכת ב בעד ך בד 1470 . מהד . 1 1537 . —
עט ' 593 .

- £113 £18107180116 . 810111118 1$ ד 1 ס 103 < 1

.:) 11011161

מתורג ם ע״ י י . פד . ואורם . כר ך 1 ו־ 3 .
שטוטגאר ט 1828/9 . — עט ׳ 188 278 422 .

- £032618 600X10 ״ . 1 ) £ ,^ 61:13 ה 110 < 1
1X11(11168 (168 0138868 0117716768 6X1
, 83131768 , 1(1116, 8111381813X1068 ־^ £61
". 1311011 גן £0£

בריס ל 1855 . — עט ׳ 554 555 .

01 £317 £303 166 ״ . 1)011*7, 0373X1
לונדו ן 1862 . — עט ׳ 638 . ״. 71010713

173(168* 111110X18 ״ . 1 . 1 , 011111112 ( 1

611030£67 ? 111617 : 68 ) 81711 1 ) 3X1
״. 311(1 1X116X1110X1
לונדו ן ■ 1860 . — עט ' 452 455 628 .

־ 0117 168 ) 0113X11 ״ . 16776 ? , 0111 עס< 1

״. 71678

( 1846 ) ב״כ ל כתבי׳/ . פארי ס 1854 . — עט ׳ 573 .
81316 1118 ״ י 1071011 \ 1 16710 ) £76 , 1611 ) £

01 1116 £007: 07 3X1 £181077 01

־ £02 111 0138868 £36007102 1116

1116 10 111681 ) 13X1(1, 1701X1 1116 00X1
״. 1 ) £6710 £7686X11
כר ד 1 — 3 . לונדו ן 1797 . — עט ׳ 494 507

556 601 599 625 .

211 £1X171886 ״ . 371011 ) £716 , £02618

- 0 ) 3110113161 ] < 167 ) ) £71111 61X167
מתי ר ״. 1101X116

- 6 ( 131171 * 1730263180116 ־ 61118011 ( 1 ״

.״ 01167

בהוצ ׳ ארב . רוג ה וק . מארקה , הוצ ׳ 1 ד 2 .
פארי ס 1844 . — עט ׳ 62 123 133 523 .

1611 ) 10 £326 667 371)6116X1 ם ״ ־ —
612067 3011 ] < . £13886 1X1 £11^13X16
301116011801160 1 ) 00 £080630002
״. 306116X1 >

לייפצי ג 1848 . — עט ׳ 192 196 204 217 246
327 347 349 366 498

־ 261108100660 1180116 ^ 60 16 ( 1 ״ —

״. 6111

בתו ך . 606 1111610180116 26110x12 ]< ״

". 6¥06 ? £01111806 01(000X018066

חוברת־אפדיל , האמבור ג 1850 . — עט ׳ 237 .

700

מפת ח ביבליוגראפ י

06011x07 83X11121131 ־ X6, £11611116.

1 ־ 11181:01 , 368 !> 873111611 011033 [< ״ -
0,1168 61 111 ? 16 ) 1 0.116 8 ^ 3 101 0 ^ 11 ע -
1080^)1116 2313X6116• ״

.616 פארי ס 1838 . — עט ׳

0131)01*116, 1 431 ) 13 ״ . 138 נ 1101 י X7 1310
1116 1)111:168 01 1463 111 1116 111 £11 61 ־
?31111 311(1 1414416 0138868 01

8001617 13 01 ״. 2111:3111 : 631 ־

.626 כר ך 2 , 1795 . — עם ׳

(0x6^, ?. 2.) '^116 £301:01368 { £ 7 ־ -
11011, 001181(1616131:10 ־ 1 111 1 ) 6 ־ X1 10
118 6116018 011 1116 1103,11:11 334
1X101*318 01 131086 6X111)1076(1 111
£30101*168. ^11(1 1116 203 1611 ׳ X8
2111. לונדו ן 1837 . — עט ׳ 237 . ״

0?6£01 ־ 16 ) 1168 ע 3 ־ 0£1 ע 77 £68 ״ . 2 ,ז
7331 16 1^1£3331 0016 011 0 * 1 ־ X1 61 (16
210 ־ x61168. בריס ל 1865 . — עט ׳ 456 . ״

0x076, \¥. ?. 61311011 ־ 1 ־ 001 1116 03 ״
01 ?11781031 £01 ״. 063 ־

.432 לונדו ן 1846 . — עט ׳

01113011, 038137 7. 06801110111110116 ״

* 161 ) , 1618 ) 2311 168 ) 1)3X31611332
338 ( 1(1 (168 ^0116x1 ־ 111 6 ( 067^6x1

־ 61 ־ 16111 ) 11311 181611 ) 1631611 ) 6 ( 1 ־ 161 )
״. 2611 ^ע 3386 81:331611 163 ) 611 ( 1
בר ך 1 — 2 , יינ ה 1830 . — עט ׳ 8 .

־ 3 ־ 6813111 ? ״ . 7 £04742 1 ־ 031 ,* 231161
, 813318748863801131163 ־ 161 ) 11011
- 26 ־ 16 (168 3313x11011 ־ 111601 ׳ * 61 ^ 0
־ 01111113 ־ 161 ) , 168 ) 2381311 86111263

1101160 * 261 * 01 ( £0381110£- 1 168 ) 6 * 1

״. 2626331)8X26816111

בר ן 1816 — 1834 . — עט ׳ 319 .

- 1)16 133474x1 ״ . ¥41116113 , 113 ( 1131
־ 143 1 ) 33 316 * 061 80113111101163

־ 2334 £13 . £3213348 80111363

133474x180113111101163 ־ 461 133011
, 14330111363113346 334 14801133111
- 1 ־ 1 ( 1 ־ 461 80111140X332 ־ 61361 3111
״.* 11131131 ־ £1 ^ 11801163
מהד . 2 , בראונשוויל ג 1856 . — עט ׳ 415 .

״. 116 ¥0x118 ? ״ . 33113 [ 263 , 31111113 ־ £1
הוצ.םפארקס , בוסטו ן 1836 . — עט ׳ 42 133 .
- 6£313 ? 1116 03 ״ . 40113 , 1011 * £111131
־ 630168, 1)6132 33 6X ^־ 031 01 1103
03 103 ( 13011 * 1 ( 1 1116 01 3131331103

7411011 11: 15 ^)1:01)0864 10 1101 ־ 6811 ־
7411113 061 11 1313 ־ X64 1131118 1116
13131*6 183368 03 0X6411 01 1116
23311 01 £321334 334 01 1116
011^ 1)3311132 68131)11811316318

111X03211031 1116 00331x7, ״

.117 114 104 מהד ׳ 2 , לונדו ן 1845 . — עט ׳
0311331 , £6x4133340. ־ 120 6113 ( 1 ״
3613 . מתו ך ״

80X1110x1 01388101 11311331 41

£00303113 ?0111103, ?3x16 120-
46X33.

כר ך 3 , יצ א ע״ י קוסטודי . מילאנ ו 1803 . —
עט ׳ 61 73 ראי ׳ 81 125 257 530 .
46 £3 11160X16 ״ . 0331111 , 0113x168

״. 36 ) 011110 ? £0030x316 ?

פארי ס 1815 . — עט ׳ 145 .
- 30 [ £00301316 ׳ 4 1)68 87816X368 ״ —
- 3 * 31 (ץ 0013 1111(136, 46 13 73163X ,
46 61 , 1176 46 183X3 4001x1368
״^ 131 138 < £ 13 06116 <131 !)3X311
״. 10116886 ? 13 46 31)18 33X !1X02X68
כר ך 1 י 2 . מהר ׳ פארי ס 1821 . — עמ ׳ 140 368 .
- 616 11X626 ^ ״ . 03x11161:, 06X13313
- 600 ? 46 68 (! 14301 ( £ 468 1363131x6
״. 36 !) 01111 ע 30X316
פארי ס 1796 . — עט ' 453 .

— הערו ת לתירגו ם הצרפת י ש ל "עוש ר
העמים ״ לא . סטית . פארי ס 1802 . — עט ׳ 297 .
£ 116 14 30013010X13 ?׳ ״ . ? , 03811611
33 74111 £321334 0£ 3131103 ק 0 ?
״.* 031 ( 131 131331 01 6X3131331103
לונדו ן 1833 . — עמ ׳ 358 365 .
41 £621031 ״ . 310010 ^ , 06X107:681

מתו ן ״. 017116 £00301313

80X1110X1 01388101 11311331 41

£00301313 ?0111103. ?3x16 140-
46X33.

כר ך 8 , יצ א ע״ י קוסטודל , מילאנ ו 1803 . —
עט ׳ 124 .

ביאורי ם ומפתחו ת

110(1£81 ־ 011 ? 3137 ? 0 ? " . 111011138 ׳ ,תס
11 031 ?0030317. ״

.440 289 277 ללבדו ן 1827 . — עמ ׳
11011118110(1, ?3?11361. * 011 י X0111 0168
01! ?32133(1, 8001:1311(1, 311(1 1x6-

133(1. ״

— .1578 יצ א ע״ י פ . האריסון , לונדו ן
.608 593 עט ׳

עט ׳ 299 . . 178366 ) 0 . 0167 ס ?

?0?1 0£ : 6111 ? 03 " . 11103138 , 8 מם
?33(1 311(1 11:8 111111161106 011 8111) ־
8181:61106 311(1 ?0?3131;103: 1711:31
03)86x731:1038 בנ 1 ; 31 ע 6 ע 0 1116 בנ ס £
033868 0£ 1116 0011(111:1011 0£ ±11©
?31)03X132 0138868 13 73X1038
00331x168. לונדו ן 1828 . — עט ׳ 8 4 ! . ״

(110x36, 060x26.) 10 ת 1:6 ; 61 > 1 4 ״
4(1331 8131111, ?. 1,. 0. 03 1116
?116, 1)63111, 33(1 ?111 10 80?317 01

036 7 ? . 113136 1 ) 371 ? 1 ) 163 ת ? 1118
״. 8 מ 13113 ^ ס 1 ) 03116 16 ? 60 ? 1116 01
מהד . 4 , אוקספור ד 1784 . — עט ׳ 508 .

10 מ 6116 ״ 1 4 ״ . 1 )ת 603113 ) 1 י ^ 1 ת 110
״. 610 ^ 863 .ת 1 \ 1
לונדו ן 1837 . — עט ׳ 180 .
1116 1132 ) 33163 £07 832£0811033 ״

?3010X7 4018 10 6331316 1116 13-
81)6010X8 10 170 1116231 6¥631 ת ע x1(;-
132, 76 1360031132 7 ץ 0 ב נ X7 ?16 ־ -
731631. מתו ך ״

?3010X168 ?623131103 .4018,. 07(1-
6X6(1 137 1316 110386 01 003131038
10 136 13x1316(1. 9 . 4112• 1859 .

עט ׳ 192 240 .

1 ) 33 11381333(1x7 ״ . 410113 , 11011211103
״. 1 ) 076 ע? 131 16 ) 1x3
כר ד 1 — 4 , לונדו ן 1727 . — עט ׳ 351 .
001031231103 ״ . ¥¥1111331 , 11017111

33(1 011X181133117: 4 ?0?3^

111810x7 0 £ 1116 1x63131631 01
1116 ]^311768 137 1116 ?370?6338

״. 00103168 111617 311 13
לונדו ן 1838 . — עט ׳ 621 .

702

11338863, 060X2. "1)16 4311161)332

116 > 1 ) 33 612638011311 ( 611 ? ע 6 ! )

11312681311332 2318]16xx11^11-

13336x1101163 ¥6x1131131886 31^-
1133?! 13 (163 116X202111136X3

״. 110181613 1 ) 33 80111681712
פטרסבור ג 1861 . — עט ׳ 189 .

- 003 1310236 ? ״ . 4133168 , 18 ממ 3 ] 1

06X3132 ?3??13688."

לונדו ן 1741 . נדפ ס מהד ש בתוך :

״. 610 111X66 1x6311868 ״

מהד . 3 , לונדו ן 1772 . — עט ׳ 299 .
-? 1)680X1 ״ . 410113 ¥¥1111331 , 37X1803 ?
10 1 ) 6 ^ 6 ע ? . 1 ) 32133 ? 01 1103

״.' 01!38]16(?8 *011X0310168 ?

לונדו ן 1578 . — עט ' 593 614 .
- 6 ? 4(13116X311038 ״ . ? . 4 , 388311 ?
£07 16016(1 0 x ?1313 1381x3011038
1 ) 100 13 18 ) 1116 (1180076X7 01 1x33

״. 110136 ) 316 1 ) 33
מהד . 2 , לונדו ן 1886 . — עט ׳ 141 199 .

?62^1, 060x2 ¥¥11116131 ?716*1x1011.

־ 11 [? 1111080 ? 167 ) 116 ) 3 ? 10 ) 3271 ? "
: 1611 . 1 ״. 63 ; 3£1 ג ¥¥18863801 801163
״.) 0211 ? 16 ¥¥1886380113^1; (16x ? ״
ברלי ן 1840 . — עט ׳ 144 212 252 .

116 [? 1111080 ? 167 > 1113163 ) 0x33 ״

״. 60111:8 ? 168 )

ברלי ן 1840 . — עט ׳ 36 74 136 .
671313133 ; 0X ? ״ . 11101338 , 68 ( 1 ( 01 ?
01767 ? 1 ) 33 1:116 1?31;1;67, ?0X31
-: 001681381 ? , 11 ? 003131031763 3 0£

״. 01711 1 ) 33 1031
מתו ך "כתבים " בהוצ . ויל . מולסוורת ,
לונדו ן 1839/44 . — עט ׳ 138 .

־ 16 ) 037 ( 31 ? ״ (. 11103138 , 13 ) 1281 ) 0 ? )

0£ 0131318 1116 : 3231381 ] 166 ) £63
- 03^)11:31; 07 1116 33^x001301176
׳ 3 7 ? . 1 ) 3688 0£ 03?11:31 !1X076

לונדו ן 1825 . — עט ׳ 291 472 ״. 33)03x67 ?

1116 ^31:3X31 33(1 3x11110131 ״

"?> 6 ; 7381 ; 0031 7 ;! 70£67 ? 0£ 12111:8 ?
לונדו ן 1832 . — עט ׳ 620 .

מפת ח ביבליוגראפ י

- 18 ( 1 31 בנ 3£10 א! " , 3111£, 331X1X161 ?

״'. 1168 ) £1*688 ; 1£8 03,11868 3X1(1 1161X16
לונדו ן 1844 . — עמ ׳ 160 520 543 557 .
1:311011:1 ־ £31 * * . 10 ) 360011 , 1.3X1061101:11
״. 101 * 11181:01 11110111 ^ 11 ^ 16 )

ונצי ה 1636 . — עט ׳ 352 .

מ 1 110 ב[ 6£ ־ 1118 ' £1 0 ־ 0761 , 11 ) 1 ^ 1/11 0 —
[עט ׳ 457 . ] ". £3883£1 ' 3 1 * 101 ־ £61 מ 1

מתו ך

?>110££1<11 0 "761*0 11 1X1011(10 31011
£6££101 03131 £111 * 116 6 ־ X111:080 (161
£38831:0 61:0. ?31*1:6 860011(13.

.352 כר ך 2 , ונצי ה 1658 . — עט ׳
1111 3 )* ! 6 ? , 113383116 ׳ X1(1. 11110 ? 16 ( 1 ״ -
80£1116 116131 ־ x1611:08 (168 011111x1611
70X1 ££116808. 1^3011 61x161 1161 ־ X611
831X11X11 11 11£ 86111611 * 1 ? ־ X01181:1101x6
1X11(1 (161 261 ־ X^X11886 461* 41£611
(131*£63£611£."

.85 כר ך 1 , ברלי ן 1858 . — עט ׳

"1181 1 33£13£-8011 ? ־ 1 ־ x126 70X1 ?6-

11£28011, (161* 61X0X101X1180116 *11x11311,
0661 11 £3£1£31 ־ X1(1 .41*1)611:. ״

.3 ברלי ן 1864 . — עט ׳

?377, 101111. **001181(19 81 3 בנ 10 ;} 3 ע X1 16 ־
11 11 1X16 1*311*6 6£ 16 001X11X161*06. ״

מתו ך

0011601:1011 (168 £1 ־ 600 ^ 11101£31 ־

110111181:68. ¥01. 1: £001101X1131:68
. 816016 8 מ^ 16 ^^^¥ 8 (111 X ־ £1113110161
יצ א ע״ י דייר , פארי ס 1843 . — עט ׳ 74 .

״. 800131 6£ ־ 11£61 ג ? 1 6 ( 1 * * .©!נ^ס־גי ! 1.6
- 600 ^ 11101£31 ־ £1 168 ) 0011601:10X1
. 3£68 ־ 11781001 ? : 11 . ¥01 . 110111181:68

יצ א ע״ י דייר , פארי ס 1846 . — עם ׳ 30 33
74 82 90 93 96 117 128 1 אי ׳ 130 132 169 .

£116 ׳ 6 ־ 61:01 < £ 6 ־ 671, ?60116. ?601:1X1 ?

. £8 ־ 41 0£ 8001617
אפרי ל 1866 . — עט ׳ 606 .

16 ־ 111601 ׳ ־ 61 ( 01 * ״ . 7 8£118 ג 1 ^ ,^ 1 ( 161 ?
־£־ 711 \י 1 > 311 ? ־ 161 ) 111 3X18 ־ 1 ? 1 ) 1X11

בראונשוויי ג 1856 . — עט ' 268 . ", 80113££

- 61• 4.11X7611 י 1111 111 1)16 0116x1116 ״

011 דיני ם וחשבונות . . 7 1111311 > ז ־ £61 .מ

השוו ה :

1 ? ״ x 1)110 0631£11 8£11 , 7£11 , 6£11 ,״
?6£01 1865 , 1864 1011 ) 011 ? .£־ ,
1866.

/* עט ׳ 326 543 — 545 550 ואי ׳ 560 וא
001 * * . 168 ־ 01131 ,ת 11££0 מ x113 \ 1 0£ 86 ־ -
£11 61113£10 8. ״

— .1841/43 כר ך 1 — 2 , מהד . 12 , לונדו ן

.303 עט ׳

1801( 1 ?* * , 3 י 3£6 ל ג X811 ״ 18 ־ .

**01 מתו ך ." 18£0136 <ן £ 6£ 3£101168 ־

.301 עט ׳

13001), ^¥11113111. **41031 ־ 18£01 ? ת
111(11111 3 1 11 0£10 11 ) 0 ־ 1 ? £116 111£0 7 ־ X1(1
001181X1X11)1:1011 0£ £116 ?16010 ־ X18

לונדו ן 1831 . — עט ׳ 33 4175 ". 16£318 ג

£116 1 0X163, ?101131* (1. **411 £8837 0X1 *
11£1 011 0£ \¥631£11, 3X1(1 0X1 ג 1 1 ־ 1 8 £1 ( 1
״. 3£1011 ^ 1 ז 01 068 ־ £116 801X1
לונדו ן 1831 . — עט ׳ 268 520 .

6 0X1 ־ 60£111 ? 7 ־ 10£01 ן 1 ) 0 י 111£1 411 * *

״* 011£1031 £001X01X17 ?

לונדו ן 1833 . — עט ׳ 483 ׳ 520 .

£116 68 0X1 ־ 1 ג 60£1 ? 01 )[ 00 (££ X6x * *

״. 3£10118 ^ £ 04 0111:1031 £00X101X17 ?
הרטפור ד 1852 . — עט ׳ 252 262 273 467
492 .

״נקודת־הראיי ה ש ל הביקור ת הכל י ?
כליית־המדיני ת אצ ל קאר ל מארקם. " מאמ ר
ב״ווסטני ק ייברופי " (י . י . קאופמן) , מא י
1872 . — עט ' 11 ואי /

- 0116 ־ 161 ) ■£.נ 1 11 1 ) £11 1:771 01 * * ,( 1 ([ £0

״. 261£ 11 ־ 1161X61 ־ 161 ) 111 1X116

מינכ ן 1871/4

(0 68011 1011£6 (161* \¥1 88 6X18011 3£-

(כר ך 12 . .ג>ן 1131 [ £80 גן 6 ( 1 111 £611

עט ׳ 252 .

״ 68 * 1 £6 * * . 10 > 6 * 11 ) 31)0^6, 416X311 ?
168 £1*1£ <?4880013£10!1 <13118 £01X8
״. 111£61*6£3 (16 13 001X11X1X1 11 311 £6
פארי ס 1818 . — עט ׳ 438 .

703

ביאורי ם ומפתחו ת

־ 6 * 01 , 1063 ־ 1 ? * 61107 ^־ 0111 0£ 168 ק 1
״. 111: 99(1 0X011911068 )

כי ד 4 לונדו ן 1855 . — עמ ׳ 125 .

08897 * * .: 1 * 61 ( 01 ? 11011198 ? , 18 ן £91£11 [
". 1119£1011 ע 0 ? 01 16 ע 11101 י 1 ? 1116 011
לונדו ן 1798 . [יצ א בעילונדשם. ] — עט ׳
288 523 .

6 ^ 9£1 ? 1116 £0 מ 1 1113111 x 7 בנ^ 7 ** ■ —
1116 1 ) 911 6111 ? 0£ 688 * 1 ־^ 0 * 1 ? 1 ) 911
- 111 ^ 6 ־ 1 18 11 111011 ^ 7 ( 1 168 ( 111011 ־ 1 ?
לונדו ן 1815 . — עם ׳ 257 434 457 . ״. 1 ) 916

- 000 01111091 ? 01 11101£168 * 1 ? ״

1£11 9 716X7 ^ ו 1 ) 6 ־ 161 ) 001181 1101117
". 11 0911 011 ע 9£ 9011091 ־ 1 ( ! 1116 10
מהד ׳ 2 , לונדו ן 1836 . — עט ׳ 170 476 483
467 471 483 .

- 000 01111091 ? 111 1£10113 מ 611 ?* * —

י . 7 מ 1101

יצ א ע״ י קייזנובד. / לונדו ן 1853 . — עט ,
471 467 483 .

116 ?* * . 16 ) !)־ 191 ת 6 ? , 1€71116 } £911 [

916 ^ 1 * 1 ? * 01 , 668 ? 1116 01 16 ( 091
״. 61161118 ? ¥ 1068 , ?1x13110
מהד . 1 בל י הערו ת 1706 ; ע ם ההערו ת
1714 . מהד ׳ 5 . לונדו ן 1728 . — עט ׳ 290

506 .

־ £91101168 [ ^ 7 * * . 161 ־ 1 * 1191 ,' £9x11116911 [
מתז־ ך ״. 916 ? 71 , 11£6 ? 81 ־ 16 1

- 00011 01111091 ? 01 9110118 ־ 11111811
מס ׳ 1 הו , לונדו ן 1832 . — עט ׳ 523 . . 17 מ 0

־ 11110 ? 19 16 > 19^, ?9x1. **^1186x6 ^
- 1111080 ? 19 9 86 מ 0 ע 6 ? . 1116 ([ 80
־!> 011 ע ? .£ [ ע 9 ק 1)1116 (16 19 ])£186x6

״. 11011

פארי ס ובריס ל 1847 . — עט ׳ 67 292 295
345 441 532 .

- £9111 [ ״ . 1 [ס 1 מ 1 ) 16 ע 0 , 0110618 1 ) 1111

011611 18£18 מ 0011111111 מ 16 ) £681

לונדו ן 1848 . — עט ׳ 400 631 . ״. 9x1:61 ?

״. 11:91 ([ 9 ? 1 ) 1111 : 611 ( 011119x1 ?* *

מתו ך "נויי ה רייניש ה צייטונג׳ / אפרי ל
4849 קלן . — עט ' 475 505 632 .

704

־ 117 ? 1 ) 1111 £111£111 [ 1 ^^ 7 ? 91 111110 )
״. 31010016

כר ך 4 מהד . 7 , בראונש . 1862 . — עמ ׳ 191

416 471 .

018 ? 168 ) 1110116 £, **? 1160 x 16 ?

- 1 נ 16 ת 19 ) £011 68 (^ 1 ^ב x13 ? ג 01 0171168
״. 800161:6 19 16 ) ^ £91
בר ך 2 , לונדו ן 1767 . — עט ׳ 186 273 .

- 00116, 401111. **801116 001181(16X9 ?
0£ 01186311611068 ^ ) £116 011 110118
1 ) 911 6X1110 0£ ^^1£6X68£ ־ 077 ? £116
״. 11101167 0£ 791116 £116 £מ X9181
(. 1691 ) מתו ך ״כתבים׳ / כר ך 2 , מהד ׳ 8 ,
לונדו ן 1777 . — עמ ׳ 29 ואי ׳ 100 .

-ע? £9 ? 116 ) 11 ^ 7 ״ . £111 ע £9 [ ,? 11116 ו ?

- 6 * 1 ע 211 ^ 101 ן^ ¥ 1611 ) ^) 771 1 ^ 116xx
״. 10611. ¥6X11191111110 ! )

ויטנבר ג ׳ 1540 . — עמ ׳ 109 155 487 .

. 11 ס 1110£ ( 91 ? 11011198 ? , £9011197 [

£116 1 מ 0 ? £ 1 ) 01101911 0£ 7 ^) 18 ?* *
״. 1 ) 860011 £116 4911168 0£ 006881011 ^ 7
מהד . 40 לונדו ן 1854 . — עט ׳ 221 592 .

116 ?* * , 9111897 ? 401111 , £90011110011 !
־ 00011 011£1091 ? 0£ 168 (!! 0 מ 1 ? ?
186 ? £116 0£ 6£011 > 81 9 71£11 ו : 01117
״. 80161106 £116 0£ 0X688 ס 911(1 ?X
מהד . 2 , לונדו ן 1830 . — עמ ׳ 124 363 .
011£1091 ? 01 x6 גן 116 ?1£6x9£ ?* * —
0116 ס 9£91 ס 1 ) 019881116 9 , 0001101117
£116 מ ! 1109£10118 ([ 11 ג ! 86160£ 0£
£119£ 0£ £111611£8 ^ן 16 ) ; £6X6111 !? )

לונדו ן 1847 . — עמ ׳ 122 . ״. 80161106

- £116 , 90£1091 ע( 1 , 7 מ 10£10119 ס ^ 7 **— ־
- €0111 0£ 1091 מ 1118£0 1 ) 911 , 91 ^ 0X6£1
־ 97109 ^ 1 1116X06 911(! 001111116X0191
לונדו ן 1847 . — עמ ׳ 122 . "י 011 * *

]£9019X6!!, 4911163. **7^ 81^6£011 0£ £116
?1810X7 0£ £116 01^61107. ״

.79 לונדו ן 1858 . — עמ ׳

]£9016001, ?611X7 ?1111111110. ?116

?1160X7 £11(1 ?9111 ? 0£ 90£106 מ (:-
1110: 0 בב 1 ע ? 7 ע 611£9 מ 6161 116 ? 71£11 ג -

מפת ה ביבליוגראפ י

1 ) 1111 0£63 ? ־ 061 ״ . 3£381 .£ . , 316112611
-־ ¥61 11101163 :): 180113 ־ ¥11 *י 133£ 116 >

6118318011611 * 1 ? £68 11 8-11111886

- 0661618313 16111 ) 118011 88163 ; ! 8
״. 1866 ¥011 133£6

אטלאם . ברלי ו 1871 . — עט ׳ 189 .
11 , 6 )־ 01 , ׳ 1 ״ . 6 * 6¥161 ? 18 £6 : 3161:0161
800161:68 168 ) 688 6111:161 61 31 ־ 33131
מתו ך ״. 11168 ) 0111:1 ( 1

- 600 :>מ 81 ( 111011 ־ 1 £ 168 ) 0011601:1011
. 81:63 ^ 1178100 ? : 11 ¥01 . 110111181:68
יצ א ע״ י דייר , פארי ס 1846 . — עט ׳ 88 ואי ׳
105 120 122 128 131 154 .

011 68 ־ 601:111 >! ״ . 111311 ־ 61 ] £ ,© 1¥31 * 61 ? 1
״. 0010X11831:1011 311(1 0010X1168
כר ך 1 — 2 , למדו ן 1841/42 . — עט ׳ 522 636 .
- 011 ? 01 161X10111:8 [! ״ . £311168 , 31111
״• 11031 !100X101X17
לונדו ן 1821 . — עט ׳ 125 150 289 . —
תרגו ם צרפת י ש ל פאריסו , פארי ס 1825 . —
עט ׳ 466 469 471 .

מתו ך ״. 0010117 ״ —

- 1107010 ! 1116 10 161116111 ( 1 (| 811
1831 . — עט ׳ 160 . £00(113 ?1*113x1x1103

! 0 878161x1 ״ . 1 ־ 81331 £01111 , 31111
לונדו ן 1843 . — עט ׳ 485 . ״. 10 ^ 0 ?

1 ) 88378 0X1 801X16 11X1861116 ? ״

־ 00 ? 01111031 ? 01 31168110118 >

לונדו ן 1844 . — עט ׳ 100 493 . ״. 1101x17

- 00 ? 01111031 ? 01 168 ( 111011 ־ 1 ? ״

- 3£ *!!ס!! ! ! 0 1101X17 ¥!£111 801X16
״. 17 [ £1111080£ 800131 10 £1103110X18
לונדו ן 1848 . — עט ׳ 100 . לונדו ן 1868 . —
עט ׳ 424 ואי /

. 81 . £ , 018 ^- 18 0 X 1 ? 3 X 115 ־ 01 6 £ ? "

1857 . — עט ׳ 209 י ״, 161106 ) ¥1 ? 8 ? 3111

13 6 ? ״ . 16 ) . ? ־ ¥10101 , 6311 ( 31 ־ 3111
8033 118816X1X16 ־ 1 ? 01116 ־ 310X131

״. 1 ) 6(161*10 16 01*3X1 ־ 1 ?

כר ך 2 — 4 , לונדו ן 1788 . — עט ׳ 592 605

617 625 .

168 ) 111 ? ״ . 66 03813¥6 !־ 31011X131

״. 1363 ) 00X101X11 ?

פארי ס 1846 . — עט ׳ 347 491 636 .

168 ) 6 ־ 3111311 * 1 ? 30111:2611111:6 ־ 61 ? ״

". 16 ע 033£3 ? 0318 ?

מהד . 2 , האמבור ג 1869 . — עט ׳ 21 573 ,

£01111801163 ־ 161 ) :! 1 ־ 11 ־ 1 ? : 2113 ״ —

״. 06150301X116
ברלי ן 1859 . — עט ׳ 3 7 11 29 33 63 ואי ׳
67 71 73 77 ואי ׳ 82 92 99 ואי ׳ 111 112
115 116 155 442 510 .

- 33 ־ 131:61 161 ) 6886 ־ 313£1 ־ 1333£31 -
38802131103 ־ 61161 ( 1 ־ 1 ^ 11033163

- 0¥1810 * 1 ? 1 ) 33 688 * ££1 .^ ״ .( 1864 )
33110331 * 13161 1116 ! 0 3168 ? 331
, 8800131103 ^ 8 * 63 ? [

, 1864 , 28 * 61 ( 86£16131 1 ) 118116 ( 68131
31 1 ) 1161 466113£ \ נ 110 ( £31 3 31
, 6 ־ 01 ^ 03£ ? ! 31 ? 113 , 8 ע 13 ג . 81
״. 103 ) 03 ?

לונדו ן 1864 . — עט ׳ 23 ואי ׳ 25 ואי׳ .

- £011 * £61 :! 111 ־ 1 ? ! 3£113 ? 38 ( 1 ״

״. 11801163 0615030X316
הספ ר בכללו : 7 10 ואי ׳ 14 ואי ׳ 16 20
22 25 87 425 .
ספ ר 1 . — עט ׳ 3 16 20 .
ספ ל 2 . — עט ׳ 6 16 17 20 405 464 485 .
ספ ל 3 . — עט ׳ 6 16 17 20 172 334 464
486 588 .

ספ ר 4 . — עט ׳ 6 250 .

03 8837 ? 3 ^ ״ (. £036£11 , 38816 ?[ )
1116 ! 0 033868 313£ *! 00¥6 1116
״. 681 * 13161 01 316 ? 31 * 3131 ^

למדו ן 1750 . — עט ׳ 423 .

־ 13161 ? ״ . ¥ ¥1£ \ 3£ ? £־ 0601 ,־ 331:61 ? [
,- 15 * 31 ? [ * £61 068011101116 ־ 231 133£
- 138 * 813£1¥61 33£ ,-!* 01 ? ,-! 0 ?
- 06 63 ב[ 0£:631110 ־ £61 33£ 833£
מינכ ן 1854 . — עט ׳ 59 . ". ¥311 ז

־ £61 , 0311616 * 1 ? * £61 068011101116 ״

- 01¥61:138 ? ־ £61 33£ 31161:6 * 3361 ?

״. 6318 011133£ ? 13 333£

כר ך 4 , ארלאנג ן 1864 . — עט ׳ 189 .

- 3 ־ 1 ? 8021316 16 ? ״ , 81£1333£ ,* 343761
-* 1 ^ , 61368 813£16 . 163 ^ ¥ 13 £6
וינ ה 1871 . — עט ׳ 7 . ״. , 8 :[ 6 ( 61 ^ 6118 ^ ן

הקאפיט 8 ? 45

705

ביאורי ם ומפתחו ת

- 60 ? ״ . 1111331 ^ 33018 ־ 1 ? , ¥111 311 \ 6 ״\ [
.״. 001101117 ? 0111:1031 ? 011 68 ־ 1111
לונדו ן 1851 . — עם ׳ 598 602 .

־ 16 ? ״ . 111£8 ! 11 ? 831111161 , 13311 ¥\ 6 ^ [
״• 0030137 ? 0111:1031 ? 01 1116111:8
אנדוב ר ונידיור ק 1835 . — עט ׳ 129 167 .

. 111 ׳ , 6 ? 00 ? י א ל ו , 011 ־ €¥¥3131 ^

01 ¥ג 6¥16 ? £ ״ . ? . 0 , 11113111 ^ 6 ^ [

־: 0011111 1116 6 * 6101 ( 1 ¥166306 ? 1116
-־ 32 ? 01 011868 ? 1170 1116 01 1:668
". ¥8 \ 113 ת 00 1116 011 ; 1131116111
לונדו ן 1815 . — עט ׳ 495 .
- 61111 ? ״ .£־ 0601 1 ) 11101 ־ 61 ? ,: 11 !נמן© 1 ^
״. 680111 01116 ־ 0 80116
ברלי ן 1863 . — עט ׳ 188 .
363 ־ 180031 ( 1 ״ (. 1107 ) 11 ? ־ 811 , 111 * 01 '\ 1 )
- 601 ־ 111 ) 3117 <ן 1301 ע £ ; 16 ) 3 ־ 1 ? 3£03
, 681 ־ 111161 1116 01 03868 1116 1:0 1 ) 6
01 6386 ־ 11101 , 011££13£ , 3£6 ננ 007

לונדו ן 1691 . — עט ׳ 98 101 09 ״. 130367

-־ 6031 .£ ״ י 31¥ ? 10 ־ 161 ) 6 ־ 1 ? , 1 ) 0101810
813168 813¥6 6 ־ 863501 1116 מ 1 1167
״• 60030137 • 111611 011 5 ?־ 61331 ־ 1 ¥1111 !
ניריור ק 1856 . — עט ׳ 158 .
011 1631186 ? .£ ״ . £6 ־ 0601 , 6 ^ 17 )(! 0
״• 0030317 ? 0111:1031 ?

ניו־יור ק 1851 . ״־ * עט ׳ 133 .
־ 00110 ? 6113 ? ״ . 13 * 01311111131 , 168 * 01
״. 861 1 :נ 15 ? . 32103316 ^ 1 11113

מתו ך

11 ) 11:311331 01388101 1 ־ 11:1:01 ־ 801

- 0 ? 1 16 ־ 31 ? . 0111103 ? 003011113 ?

. 33 ־ 661

יצ א ע״ י קוסטודי , מילאנ ו 1804 . — עט ׳ 533 .

.־ 111 [ 01 636£831631 " . ? . 6 , ¥3¥ ? 0
7 * 1131 ? 611381 ? , ¥37 \ 01 . ? . 6
״. 131 ־ £311 003317 , 86881038
1860 . — עט ׳ 225 .

03 ¥311038 ־ג 0586 " . 1 ־ 61 ( 01 ? , 63 ז^ 0
-־ 1333130131 ^ 1116 01 6018 * 11 ? 1116
״. 8781631 3£ !

מהד ׳ 2 , לונדו ן 1817 . — עט ׳ 330 .

706

031180116 ? ״ .־ 101 ) 1160 ? , 013318611 ? [

״. 068011101116
כר ד 1 — 3 , מחד . 2 , ברלי ן 1856/57 . —
עט ׳ 135 138 .

3116 ־ 11 ׳ ״ . 031611, .£,31338 £.16X13 ? [

16 ) 118 * 31333801 ^^־ 313161 16 )

״. 6 * 81011 !!!? ) 68 ־ £631 8 ־ ¥61 ? >

מהד . חדשה , כר ך 1 ׳ פארי ס 1836 . —
עט ׳ 615 .

- 68 ? 6 ? ״ . 16 ) 168 ־ 01131 , 316:11 ^ 03168 ? [
״.. 01$ ? 168 ) 11 ־ 1 ע
מתד ל . 68 ־׳ 063¥1
לונדו ן 1767 . — עט ׳ 74 100 624 .

״.• 61 * 001 ( 31 ? ״ . 0 , 10113 > , 03 ;?ס? [

מתו ך

, 6 * 031131 ?£. £ 01 113 ) 07010£36 £
. 801631160 1 ) 33 3011031 ־ £1
לונדו ן 1855 . — עט ׳ 455 .

ע ל הכוחו ת המשמשי ם בחקלאו ת —

הרצא ה ב־ ״. 18 ־ 1 . £ 01 8001617 ״

יאנוא ר 1861 . — עט ׳ 307 .

- 1£10 ־ 01 ". 1110£13 " . 1103138 ? , 6 * 01 ? [
. 1516 , 3113 ? 13 1 ) 1316 ־ £1 3117

? 31£ ? 7 ( 1 3£11$11 ? 1310 . 3381 ־ 1 ?

. 13803 ( 01 ?

יצ א ע״ י אד . ארב 1 ר , לונדו ן 1869 . — עם ׳
593 — 594 608 .

- 16 ? 16 ? ״ , 1011 * 631 ? 1331 ). £ ,* 31161 ? [
״.! 338 ? 3318 ! 8 * 161 ) 316316
כר ך 2 , ברלי ן 1809 . — עט ׳ 101 .

- 11:63 ׳ 8 ?> 3£133 ? ״ . 03138 ? ? , 33 ? [
1116 ־ 01 . 16 ) 3 ־ 1 ? 61£3 ־ 02 ? 7 ? 6 ־ 831
366 ־ 1 ? £3 ! 6 ־ 01 ? ־ 031 01 313306 ?

״. 6 * 63831 ־ 1 ? ־ 031 01 316 ? 1116 18
לונדו ן 1669 . — עט ׳ 422 .

61336 ־ 11 ״ . 0133 ? 0 !ז ^ 60113 , 7 ?ק* 31 ? [
- 80 336 , 01111031 ? , 131 ־ 1363811
1870 . — עט ׳ 582 . ״. 0131

. 610 , 633168 , 11803 ^ , £11 ג 01 , 37 ־ 1 ־ 31 !? [
- £0 £11¥6 ? 6680 336 1031 ־ 18101 ? ״
״. 610 13613 111811 ־ 1 ? 01 00331
כר ך 2 , אדינבור ג 1832 . — עט ׳ 278 .

מפת ח ביבליוגראפ י

011 08 ס ¥811 :נ 86 ( 1 ס " .!):[. 1110118 , 106 ־ 1 ?

" . 8 ; 11 ז 6 מ 871 ? 7 * 810001 ־ 62 ^ 6 ?

כר ך 2 , מחד . 6 , לונדו ן 1803 . — עם ׳

.600 556

011-68X1£068 ס 181 ? " . 18 ס £0£ * 2 ? ^ 3 ־

811}: 16 002032161*06 6100 זג 8 * 1 ? 168 נ X

(!68 712*118808. מןןן* ך ״
€011601:1011 (168 600 ^ 31 כ[ 11101 * 31 ן -
110111181:63. ¥01. 11. ?117 81002*0168.
88 יצ א ע״ י דייר , פארי ס 1846 . — עט ׳

.262—261

— ■ 0 ]$ ״ x11068 £6061 £00 10 ) 0168 ־ ^-

610 ־ 1 !נ!! , ! ) 1116 ) 6001101111 ; 1161116111 ־ -
7*10106 8£1 מתו ך ". 10016 ־

0011601)1011 (!68 £1 600 £ט 81 ( 111011 ־ -
11011118168. ¥01. 11: ?11781001:81:68.

.88 כנ״ ל 1846 . — עם ׳

11811168, ?11011188 8101010 2*4. 116 ? ״
?13102 40¥0 01 7 ־ ."

.621 293 כר ך 1 , למדו ן 1817 . — עמ ׳

?81118221111, ?81 י 11101 6 ? ״ י 1101 >* 082 ־ -
1)18 81 .( 1713 ) ״. 0 ( 11 * 11811 ) 1:16.011111 ־

תורג ם צרפתי ת ב~ 1781 וחז ר ונדפ ס בתו ך :
?11076101)6(116 (168 801611068 $[ 6 ־
(1108168. 7161116 1)1800010 ^ 7 . 8 ־ -
16111 עט ׳ 297 . . 1841 . 71168 ) 018881 8 ־

?8111887, ( 08 3887 ? 0 .^ 7 " . £6 * 601 זנ
1116 1)1811*11)111:1011 01! \$6011 [ 1 ־ ."

421 258 134 131 אדינבדר ג 1836 . — עט ׳

.520 466 ׳

?81^ 61181:0116, ?163:07. "?11 00 118 [ 0£ ס
1116 ?00(110£ 878^6111 811(1 118
?!¥6018. לונדו ן 1824 . — עט ' 353 421 . ״

? 68 ( 1 , 0601 01 7 ־ 18101 ? 116 ? ״ . £ 6 ־ !
?81$:10£." .202 לונדו ן 1848 . — עט ׳

?6<1§16 . ^ , 8¥6 ־נ X831(161*. "?67)02*1 01
8 1601111:6 (161 1^62*6(! 81 $[6011-

״.!)• 1£01 ) 1:8 ? 131 11181111116 8 * 83310
מתו ד 8001617 1116 01 1181 ־ 40111 ״

״. 18 * 712 ! 01

לונדו ן 15 ביאנוא ר 1872 . — עט ׳ 375 .

?3£0111!, 010 . ?3:81106800. "88££10
80!) 3:8 11 £10810 1)1:6810 (16116 0086,

111011618 16118 ) 81818 ז ג £10810 18
161 ) 8 11 001X10161:010 ־ 1 ק 80 61

מתו ף .( 1751 ) ״. 3:001801

11 ) 11811801 01888101 1 ־ 11101 * 802
- $10 16 * 81 ? . 0111108 ? 00003018 ?
בר ך 2 , יצ א ע״ י קוסטודי , . 163:08 >

מילאנ ו 1803 . — עט ׳ 75 .

?41X7, 01181*168 ?602*7■ "?116 <31168-
1100 01 1116 1^60688117 01 1116

, 1 ) 6 ־ 161 ) 00081 8 ^ 02 ? 0 * 001 8110£ !^ נ

- 11 סס 1 ־ 0£2 116 ! 10 6181100 ״ ! : 111613 10
1116 , 7 ־ 1608012 1116 , 003:61 ( 181 81 ־ 02
״. 7 * 000011 1116 1 ) 80 * 162 ) 11101 ) 180
לונדו ן 1816 . — עט ׳ 494 ואי ' 557 .

01 13:601186 ׳ 71 ״ . 1111801 ^ , 6117 ?

״. 011008 ( 11 ־ 00012 1 ) 00 8X68 ?

לונדו ן 1667 . — עמ ׳ 75 99 507 — 508 .

״. 1 ) 6100 ־ 01 12 0810107 ^ 7 01111081 ? ״ ■ —

.( 1672 )

לונדו ן 1691 . — עט ' 115 118 221 256 .

010£ ־ 61 ס 0 ס ס 706 ) 3000101020000 > ״

-י 01 ] $ !)* 01 ? 1116 0 ? . 1682 , 10067 ( 1
".^ 0171 ? 01 00688
לונדו ן 1695 . — עט ׳ 82 118 .

־ 001 * 011 18 16 ) 8116 * 2 ? ״ . 18800 , 12110 ?
״. 111 ) 6 * 02 10 ) 61 01100
אמסטרדא ם 1771 . — עט ׳ 122 .

״. 1108 ( 01 ( 1161 6 ? ״ . 1810 ?

מתו ך . 010018 0 * 62 ( 07 1010018 ?

יצ א ע״ י י . ג . בייט ר ושות / 21 כרך , צירי ך
1839/41 . — עט ׳ 300 .

81 ־ 11 ? " * 3180117 ] $ , 871 ^\ 116111 § 0 ?

8180 , 86 ־ 180001 ( 1 7 * 61 1101002 ־ 2 ?

- 10 ( 1 801 * 61 ^ 01 ? 10 1610601 ( 7 ( 807
- 0010 1 ) 80 16 ) 0 * 1 ? 7 ־ 110001
למדו ן 1751 . — עט ' 222 ואי / ״. 06 * 1062

681 * 10161 0181 * 0010161 0 8 * 11810 ־ 1 ? ״ —
״. 1 ) 6 ז\ 0 * 1 ( 1207 1 ) 00 1 ) 18106 ( 6X7
לונדו ן 1757 . — עט ׳ 222 .

707

ביאורי ם ומפתחו ת

- 0 ? 6 ! 003031 [£' 4 8 * 0031 ״ . ? , 110881
בריס ל 1842 . — עט ׳ 140 . ". 1111336

16 ? , 018 §מ 3 * 1 י £ , 4 ־ 031 0111 4 ־ 01131 ?
168 ) £318111031103 , 18 6 <! ״ . 16 * £31 ^
״ . 81116111:81 68 * 8 801 8133068 ( 831
פארי ס 1856 . — עט , 200 .

- 8 !<[ ״ . 11168 ) 180 ! 16811 ! , 11336311 ) 0 ?

־ 0111:1 ? £10011011116 ? * 8111 8 * 0031

". 36 ! )

(מהד . חדשה , ג׳נב ה 1760 . ) — עט ׳ 616 .
. 0 £ : 0011111 63331313 ? , 4 * 031701 ?

- £18 ״ .( 803 ? 711031 מ 3311 ן; 63 ? )

1 ) 811 6001101111081 , 01111081 ? , 8378
". 111031 ? 1111080 ?

כי ד 1 — 3 , לונדו ן 1796 — 1802 . — עמ ׳ 494 .
, 61334 * 11 ״ . 711011188 11011861 ^ [ ,: 1161 ) 88
". 63164168 ? * 111611 1 ) 811 118 זג ? 118
מהד ׳ 2 , לונדו ן 1892 . — עם ׳ 581 .

-סס[! , ! ) 73:3116 ״ . 11816 ? 3 ? 16811 > ,^ 88
-^ £ 16 ? 8131 011 , 1116 ) 01111 ? 11011116
86 1081 ) 6 ־ 133161 ^ 1 18 16 ) 08111011 ?
86 ; 61 ,; 116111 ( 11 * 11311 > 86 ,: 1011116111
". 101168868 ? 168 ; 00880181116111
מהד . 3 , כר ך 1 , 3 , פארי ס 1817 . — עט ׳
125 132 165 .

- 41£ ־ 831 13111138 \ 1 . 1 ג 8 68 * 1/61:1:1 ״ • —
- 011 ? , 6 ! 031 מ £300 ' 4 811361:8 6318 ־ £61
0811868 168 * 831 3013333631 , 136 ) 11
111 ) 316 * £6361 813£331103 18 16 )
פארי ס 1820 . — עמ ׳ 499 . '/ 06 ־ 001111X161

1 ) 311 186 ? 7116 ״ , 1 ־ 031 ,* 16X011161 ־ 801101
- 0116 0 !מ £3 * 01 0£ 31 31 6 ? 6 10 ^ 6 ( 1

לונדו ן 1879 . - עט ׳ 252 . ". 17 ; 1131 מ

16 ( 1 ״ .> 11 * 6461 עי £ 4031£131 ,^ 8011011

* 161 ) 334 £13112611 ? 116 ) , 46 ־ £31

". 1116118011

מתורג ם מדני ת ע״ י ה . צייסה , מהד . 2 ,
לייפצי ג 1854 . — עט , 424 .

6£03£ ^ג 6 ? 16 ס ״ . ¥11116131 ! , 80111112
- £6801110111 £31116 . 1103 > 0431 * 1 ? * 161 )
4133£ מ 113 ( £4 81:31:181:180116 ־ 11011

1161160 ־ 611161 33416£33£ * 01 * 2111

708

- 01111 ? 6 * 11181 : 011 ״ . £11138 ,: 111 ) ££ 118 ?
331:6 8 ? ! 1110 ־ 1 ? 468 8001316 ; 61 116 ! )
פארי ס 1855 . — עט ׳ 191 . ". 1611368 ( 311 0.1 ( 1

-־ £33131 416 : 63 ( 171 ״ . 4 * 41131 [ £ , 61011 ?

". 163801163 \ 1 468 133£

ארלאנג ן 1868 . — עט ׳ 298 .

־? 11101 * 1 ? 1116 011 ״ . 14 זג 3 ס , 40 ־ 1031 ?

168 0£ ?0111:1031 ?00301117 3114
73X311011."

מהד ׳ 3 , לונדו ן 1821 . — עט ' 66 135 151
184 317 321 322 354 ואי ׳ 360 471 484 520

334 :) 1 * ¥ 01 ! ״ .¥ ! , ? , 48011 ־ 101131 ?

".^ 1 * 01 ¥ץע 6 זג 0
מתו ך ". 7 \ 16 ע 6 ? 8016306 800131 ״
18 ביול י 1863 , לונדון . — עט ׳ 205 206 .
- 18 ? 800131 7116 ״ . £6 ־ 0601 , 1:8 ־ 61 ( 01 ?
- 803111 1116 0£ 16 ? 60 ? 6 * 11 0£ 7 ־ 1:01
381 ? 13 £33£1334 0£ 00331:168 3 * 61
לונדו ן 1856 . - עמ ׳ 5 95 . ״. 168 * 0631:31

- 80 ״ . 314 ? ,?\ 13£6120 ־ 1118 ־ 61 ( 041 ?

. 01131333 * 11 ? 33 16£6 ־ 1 ? 21316

16£33£ * ¥1461 ! י : 16£ * 1 ? * 11161 * 1 ?

־ 461 03 ^ 6 * 1/6111 40801163 * 1031 ? * 461
33433£ ־ 6£1 ? 334 6316 * 3341 ־ 01

".' 16 * 63163111601 ? 36363 : 61361
ברלי ן 1851 . — עמ ׳ 436 .

80116 ! 0111 ? 802131 334 16£6 ־ 1 ? "

". 3183126 ^

יצ א ע״ י רודול ף מייאר , כר ך 1 ׳ ברלי ן
1881 . — עמ ׳ 436 — 437 .

- 18 ? .^ ״ . 71101014 . £3 733168 > , 8 ״| 0£6 ?
1068 * 1 ? 334 6 ־ 1031131 ־ £1 ^ 0£ 7 * 101
* 3£161 * 7631 1116 031 * £1 £33£1334 13
( 1259 ) 11331631 * 31 ? 4 ־! £0 ^ ) 1116
1116 0£ 003131630631631 1116 10
". 1793 — ־ 31 ^ ג 00311363131
כר ך 4 אוקספור ד 1866 . — עט ׳ 556 560 597 .

- 33413 * 01 16 ( 1 ״ . ¥11116131 ! ,* 0801161 ?

". 0303116 ^ 31103310 ? * 461 £63
מתו ך

". 180113£1 * 11 ^ו 8 > ¥011 * 461 8781631 ״
כר ך 4 מהד . 3 , שטוטגאר ט ואוגסבור ג
1853 . — עט ׳ 75 129 166 173 .

מפת ח ביבליוגראפ י

- 00 ? ? 16 > 68 (! 1301 ? ? ^ג 6 ^ג 1 ג> , ^ ״ —
". 36 !) 01111 ? 11011116

כר ד 1 , 2 , פארי ס 1819 . — עט ׳ 126 140
466 475 478 481 534 628 .

- 0111:1 ? 00303116 ? ? ? 83 168 ) 13 ? ״ —

״. 116 ! )

מחד . חדשה , כר ך 1 , בריס ל 1836 . —
עט ׳ 257 489 .

168 ) 16 ? 71160 " . 10 ־ 161 ) 6 * 1 ? , 61£ ( 1 ? 3 * 81
״. 80018168 101168868 ?

כר ך 1 , מהד ׳ 2 , פארי ס 1840 . — עט ׳ 267 287 .

1111:0 7 ? 31 ^ 13 411 . " . 1313 >^ - , 81111111
1116 01 0311868 1 ) 3,11 6 ? 313 * £ 1116
*״. 311038 * 1 01 631111 ^

עט ׳ 38 99 288 290 297 467 489 509 511
530 .

חוצ . א . ג׳ . ווייקפילד , לונדו ן 1835/39 . —
עט ׳ 440 .

ד.וצ . דו ד ביוקאנאן , אדינבור ג 1814 . —
עט ׳ 459 603 .

031 1116 ? £ 8 ? 6116 ? " .: 1 * 61 ( 01 ? , 8 ? 6 מ 801
01 31111116 ? 1116 ? 0 , 18 ) 111311 ^ 31
לונדו ן 1848 . — עט ׳ 605 . ״. 1847

. 0116 ^ 1111 ^ י 168 אל 110 ע 80
(מתורג ם ע״ י י . או . הארטונג , לייפצי ג
1850 . ) — עט ׳ 107 .

(813^01*(!, \?111 13111) . 001111)611-

(110118 01 * 1)1161 3x31X111131:1011 0 £
061*1:3^116 0?(1133?7 0013!)131318
01 01^61*8 01 0111* 00 11 111: 1*7111 6 11 111

־ 06111:16 . 8 7 ? . 378 ? * 0111 1:11686

לונדו ן 1581 . — עט ׳ 614 . ״. 111311

131:0 7 * 11111 ) 111 43 . ״ . 11 311163 ,: 1 * 81:61131
- 300 01111031 ? 01 168 (! 1301 ? ? 1116
1116 03 38837 33 613£ ? . 301117
13 01107 ? 03168110 ( 1 01 8016306
״. 311038 * 1 66 ? ?

כד ך 1 , לונדו ן 1767 * מחד . 2 , דובלי ן
1770 . — עט ׳ 144 272 353 .

. 128 ? ¥ 0 \ —

יצ א ע״ י ס ר ג׳ . סטיואדט , לונדו ן 1810 . —
עט ׳ 121 602 .

1 ) 33 813318 168 ) 188638011311 ^ 1

״. 1 ^ 06861180113 ? 16 )

צירי ך וכ ר 1843 . — עט ׳ 303 .

״. 30030137 01111031 ? ״ . ? . 0 , 6 ק 0 ? 80
יצ א ע״ י א ׳ פוטר , נידיור ק 1841 . — עט '
491 .

66 ? 111 ׳ " . 38833 * £ 331 ! 11 ר\ \ ,? 86310
״. 68 ^ 3 ^ 01 316 ? 1116 03 68 ? 36013
לונדו ן 1830 . — עט ׳ 447 450 .

- 30030 01111031 ? 01 03111368 ״ —
לונדו ן 1836 . — עט ׳ 183 . ״. 137

16 ) 13011)68 ?03(1 313 63133X ?? ״ י —
״. 136 ) 01111 ? 00303116 ? ?

מתורג ם ביד י י . אריוובן , פארי ס 1836 . —
עט ׳ 183 490 ואי׳ .

, 401 7 ? 3010 ? 1116 03 8 ? 36116 ״ —
- 1333 ^ 1 001103 1116 313:6018 11 38
". 6 ? £3013

לונדו ן 1837 . — עט ׳ 179 ואי ׳ 182 332 .

הרצא ה בקונגר ס השביע י ש ל —

1116 ? £0 48800131103 3110331 *£ ״
״. 8016306 800131 0£ 01301103 ? ?
מתו ך . 8 ^ 113 ) 0066 ? ? 0£ 18 ? 0 <! 6 ?
לונדו ן 1863 , — עט ׳ 397 ואי ׳ 405 .

1 ) 33 , 8311038 ? 6 ע 003 , 3318 ? 03 ז> ״

". 1 ) 6133 ? 1 10 613113£ ? 88378 ?
לונדו ן 1868 . — עט ׳ 588 604 .
״. 4111638 01 711303 ' ״ : 6 ? 63 ק 131£68 ! 8
(מתורג ם ביד י שלגליטיק , ברלי ן 1832 . ) —
עט ׳ 107 .

3 363300x3 מ 3 ק 700 " . 71 . 1 ־ 1 ק 60 מ 3

י י 0 ^ק 3 ) 31 ? ^ 3113X3.713 ^

קיו ב 1871 . — עט ׳ 10 .

. 16 ) 16 ) 813103 . 7 . 011 . 1 , 11 ) 8183103
03 01316 ? 0013316 10116886 ? 13 6 ( 1 ״
, 136 ) 01111 ? 00303116 ?? ) 68 (! 1301 ? ?
13 ) 18131103 ־ 168 13 1368 ) 11 ( 1 <! 3

". 06 ? 3316 ז 00

כר ך 1 , ג׳נב ה 1803 . — עט ׳ 440 .

* במקו ם שמארק ס ל א ציי ן א ת המהדור ה המתאימה , נוספ ו בתו ך הטקסט , בסוגריי ם
מרובעים , מספר י העמודי ם ש ל הציטאטות , עפ״ י הוצ ׳ ווייקפילד . (הג ד מכו ן מ . א . ל. )

709

ביאורי ם למפתחו ת

• 61 ( 1 ״ . 7 1011 ־ 1161111 £1111 3011 > , 1111111611 ׳
£31 62161133£ ? 111 81331 116 ־ 1801161
- £110331 ^ [ 336 18011£11 * 11 ז £367 ?
רושטו ק 1863 . — עם ׳ 511 . ". 01£0303116

. 7 \ , 11 ס: 31 מ 71 \ 0 ז < , 1103138 ? , 0015:6 ?

1:116 01 1 ) £11 1068 ־ 1 ? 01 7 ־ 8:181:01
031 * 11 03131103 * 011 1116 01 ©: 813,1
״. 1856 10 1793
לונדו ן 1838 — 1857 . — עמ ׳ 241 .

03 8837 ? 3 .^ " . 1 ־ 61 ( 1101 , 6118 * 1 * 01 '! ׳
״. 366 ־ 1 ? 3 ־ 001 331 ־ 1116 6x161
לונדו ן 1815 . — עט ׳ 139 .

111011011 ) 0 * 1 ? 1116 011 8837 ? 3 ^ *

,^ 4££636 . £11 171111 ; 631111 ^ 1 0£
- 011 ? 01 168 (^ 11101 * 1 ? 1116 7611011 111
10 1 ) £££116 6 * £1 £001101117 11031
01 11118 03318133068 * 011 £011131 1116
לונדו ן 1821 . — עט ׳ 148 131 . ןי * 7 ־ 0011 1111

״. £11 011 111 ( 001111 1 ) £11 ¥3£68 \ 03 "

לונדו ן 1834 . — עט ׳ 332 .

(?071X8636, 4086£11.) 1)18861:13-

£ 7 ? . 78 ^ 3 ? • 001 ? 1116 מ ס 11011
". 6 מ 43310 \ נ 01 * 181161 ^- ¥61 1 \

לונדו ן 1786 . מחד . חדש ח לונדו ן 1817 . —
עט ׳ 533 .

- 167 * 01 116 ? " . 8 . 11 , 6 * 111661 נ€מ 61 *|י !
1116 7 ( 1 01 0031£131366 068 מ £
- 011 ? ״. 610 8 ־ £61 [£ ? 3673163 * 7031 >
- 61 ־ 1 . 610 1 י 6£01 ? " דא ^ . 1862 מס! )
״. 610 16733068 * £1 1116 10 3.1176

^ 1<:3 30)13x1 סש* 0 " . 14 13 ׳ש;> 68 ש 33 כן 6 ?
״. 031.310 ^ 1 £0 03 :> 3£01

פטרסבור ג 1865 . — עט ׳ 9 .

7 * 11 8101 ! . ס . 7 ־ , 1101£611 ?

1116 01 81316 686111 * 1 ? 1 ) £11 £81 ?
1-1 ) 1110111 , 0£3131103 ? 13£ * 031 ( 31 ?

- 1031 * £1 ^ 01 688 ־ 1 ^ 0 * 1 ? 1116 13£

- 0031 1 )ת 3 6 8 ־ 01 11 1 11 13 מ£!\ ! , 6 * 1111

68 מ 61 ־ 11 ^ 1 1116 £מ 71 ג 8110 , 06 ־ 3161
6811131103 < ! 1 ) £11 06 מ 0£1116 01

, 0138868 31176 ־ 61 0£ 1116 33103£

710

מ ס 63 ־ 60131 ? " . 3£316 < 1 , 1 * 31 ׳ 8107

״׳ 0030317 ? 01111031 ?

מתו ך

3£316 < 1 01 1£8 ־ ¥01 \ י 1 ) 00116016 116 ?

. 1 ־ 31 7 ג 816

כר ד 8 , הוצ . ס ר ו . חאמילטון , אדינבור ג
1855 . — עט ׳ 262 282 295 399 .
־ 06 ״ . 211 31 ־ 01 0111:181133 ,^* 61 ( 81011
1 6 0111801163 * 01 1 מ 16 ) 338 1101116 )

האמבור ג 1782 . — עט ׳ 335 . ". 86121 ־ 61 ( 111

00303116 ?' 6 8 ־ 0031 " .* 1 ? . 11 , 011 ־ 8101
168 ) מ £081110 ^ 011 ; 1116 ) 01111 ?

13 3113631 ־ 16161 ) £11 ) 01£68 מ 1 ־ 1 ?

״. 3311038 0168 114 ־ £008£61
פר ך 2 , 3 , פטרסבור ג 1815 . — עט ׳ 141
296 485 533 .

פארי ס 1823 . — עט ׳ 287 295 .

. 1864 06833611611 , 6 ^ 311 ־ 811

עט ׳ 207 .

- 6 ? 1116 01 33318 ^ " . 101111 , 0 מ 7 * 811
1181131631 ( 8131 ? . 336 3131103 ־ 101

1038 ־ 731 * 011161 £36 611£103 ? 01
01 01131:011 1116 13 00031:63068
- 1123 ? 03663 13£ * 631 3£1336 ?

". 61£3 ? 3££7 ? 6111 , 8 ( 1
מחד . 2 , 1725 . — עט ׳ 608 <
״. 1 610 * 0 £ 1 * 1 ? 13 6 ? " . 601 £ 116 ^ , 8 * 11161 ?
(פארי ס 1848 . ) — עט ׳ 363 .
11110 7 * 311 !) 13 ״ . 1111331 ^ , 8 011 ([ 11 0111 ?
- 3 ( 11 * 1811 ( 1 1116 01 1301£168 ע ? 1116
0036301176 13081 , 7631111 ? 01 1103
£££1166 , £££13688 ? 33133 ? 10
01 8781601 0£0866 ־ £1 361717 1116 10
". 7631111 ? 01 63331117 7 * 70133131
לונדון . 1824 . — עט ' 296 .
. 6 * 331101 ?רא ה. 633 £3113 ? , 11 013£8 011 ?

-־ 0761 " . £8 ן 1103 ? 71111331 ? ,מ 10 מ* 1101 ?

״׳ 631667 ? 118 £36 מ 0£313110 ?
לונדו ן 1848 . — עט ׳ 138 218 .

־ 6 ? 668 068011101116 ״ . 168 >?> 11111£7 ?

". 16£68 * 1 ? מ 368180116 10£03
[מתורג ם ביד י א . וארמונד , שטוטגאר ט
1864 . ] — עט ' 300 .

מפת ח ביבליוגראפ י

!ץ&־ ע * 001 ( 1131141 ״ . 8 , 11£ מ© ¥183

0X31*1180116 8133181111181101141*1111-

אמסטרדא ם 1860 — 1865 . — עט ׳ 414 . "• 6 ^
1116 01 01810x7 ״ (. 4 01111 , ¥346 ! )
0138868 ^ 111 ^ ¥114416 311(1 ^0X

״. 610

מחד . 3 , לונדו ן 1835 . — עט ׳ 195 220 509 .

־ 011£ " . 011 ( 1 ( 011 ¥31*611614, 04^3x4 !
- 1311(1 311(1 ,¥1X16X103. .¥ 001111)3X1
£0111:1031 1 ) 311 800131 1116 01 8011

״. 113110118 0111 ( 1 01 81316

לונדו ן 1 833 . — עט ׳ 217 479 557 632
633 — 637 .

הערו ת למהדורת ו : —

״. 01 03110118 ¥631111 ! ״

רא ה 81111111 .

־ 00101112 01 1 ^ . 1116 01 ז*\י ¥16 ¥. ״ ■ —

לונדו ן 1849 . — עט ׳ 266 . ״. 311011

- £0 1116 01 01810x7 ״ . 101111 ־ , ¥3x4 !

״. 6111 תיר- 1 [ 6-11£0 * 8101 01 11 ^ 011 ע

לונדו ן 1843 . — עט ׳ 216 .

1116 63(1 1)610X6 ת . ¥318011 !

". 18 ^ ¥ 01 8001617
17 באפרי ל ׳ 1860 . — עט ׳ 320 .

010110118 1 ) 311 ■ 03013 ״ . 401111 , ¥311:8 !
£בנ 61 נ 1 , 01111818 בנ ס 130 01111031 ? 01
0£ 1£168 ^בנ 01 1116 £X1 ע\ 16 זג 3 X6
״. 80161106 1116
מאנצ׳סט ר 1842 . — עט ' 452 .

, 68 * 1x3(16 800161168 311(1 81x11 ' ״

0£6X311¥6 ־ 0 ^ 1 ) 311 30111116X7 ] ¥

מאנצ׳סט ר 1865 . — עט ׳ 452 . ״. 800161168

01 01611161118 116 ? ״ . 0 , ¥3713X14 !

״. 01111031 0001101 x 17 ?

בוסטו ן 1853 . — עט ׳ 132 167 .
1116 בנ ס 08837 ״ (. ¥681, 041773x4 ! )
. 1 ) 0311 10 03£1131 01 ¥££110311011 .
- 001 0 £ 1111x76x8117 ¥גס 0611 3 7 ?
לונדו ן 1815 . — עט ׳ 446 . ״. 16£6 0x10x4

01 ¥3£68 ! 1 ) 311 0X106 01 00X11 ״

מ £0 ג ג 311 0118 7 יע 6 3 < 01 1111 ^ י ,עגןס(! 03
1 ) 311 1^3x40 , 8 ? .ת 1 \ 1 , 8 י 11111 בנ 8

\¥1111 £X3^11^31 1363118 10X 11161 ע
6 111111 1 ) 311 16111 מ £107 במ X6 £X0-

8£6117 ע . "

619 596 296 לונדו ן 1846 . — עט ׳

011 ׳ X^04, £ .0. 4. 6116 ? ״ X10118 811 ת
13 00x03311011 61 13 0181x11)1111011

״. 101168868 ? 168 )

מתו ך . 06117x68
יצ א ע״ י דייר , כר ך 1 , פארי ס 1844 . — עט /

.438 257 145

11x6, ¥.114x6^7. 01 7 ב 1111080£1 ? 116 ? ״

, 1^31111130111X68: 0X 3 0 בנ X£ 08111011

01 1116 80161111110, ¥10X31, 311(1
003X11116X0131 0001101117 01 1116

03010x7 87816111 01 0x631

0x113111. ״

302 286 מהד . 2 , לונדו ן 1835 . — עט ׳
.458 454 311 331 344 ואי ׳ 348 356 359 ואי ׳

31111130111 ] ¥ 168 ) 1111080£1116 ? ״ x68

0X1 00011011116 111(1x181x16116 (16 13
0 313X10 311011 0111 001011, (16 13

131116, (1x1 11X1 61 (16 13 8016, 3^60
13 (168011 ) 168 ) בנ 1£110 ת X76 ־ X868 1113-
01111168 61X11)107668 (13118 168 ¥16 ־
.116x8 311^1318. פארי ס 1836 . — עט ׳ 244 . ״

11x^1111310 ? " . 3714 ( 1 ,: 1 ־ x110110. ס !£-
101x13110 ?671677. 0677 86x168. ״

.604 ' לונדו ן 1843 . — עט

— 031¥0 ! ^ 11 בנ x418 38 311601111^
011^1311(1 311(1 1116 011^11811. ״

לונדו ן 1855 . — עט ׳ 81 298 416 618 ואי׳ .

¥3X146x11X11, 3118 ¥ 101167 ״ .( 13001 ־ -
^76x8 311 1111 ״. £8 בנ

222 117 106 100! לונדו ן 1734 . — עט ׳
256 270 ואי' .

¥6xx!, ?161x0. 8 1113210111 ) 6 ]¥ ״ X1113
00011011113 ?0111103. ״

80x111:0x1 01388101 113113111 41 טתו ד
000110x1113 ?0111103, ?3x16 ¥[0-
46X113.

כר ך 15 , מילאנ ו 1804 . — עט ׳ 36 74 108
269 .

711

ביאורי ם ומפתחו ת

X6^^07 ״ .מס^ 01 ס X0086318. עמ , 3 01 י ״
¥0082, ^11101111 ־ 1 ^ 01111081 ? ״ .ע -

1116110, 0081818182 01)86X^811088
0 1116 מ ס x68681 81816 0£ 01681 ־
3x11818, 883 1116 ?1 0£ 168 (! 01 מ 1 ־

1161* ?01105?6 ^( 8 ־ 1 מס ס מ 6 1116 18 ׳ -

1100110 * 21 ^ 01 1 מ 6 מ x6. ״

.184 99 לונדו ן 1774 . — עם ׳

— ¥0111* ! 1 מ x61883, 1111 ז* ו

2686x81 01)86x^811088 1116 מ ס
0X68681 81816 01 11181 21823618,

1777 , 1776 8 ע 8 ^ 7 1116 מ 1 81836
10 סז\ג 30 883 1778 883 6x002111
״. 1779 01 683 1116
מחד . 2 , לונדו ן 1780 . — עמ , 562 .

0008 8 3001x1868 י 18111108 \ 1 .*!$ [
״. 610 56018 ( 8111 111086
לונדו ן 1862 . — עט ׳ 446 .

3156101168 1081 * 1118101 ״ , ¥1115:3, ^8x15 !
1116 £10111 18318 01 8011111 1116 01
־ 0x1210 0£ 1116 218300 00^6x8
- 1 0£ 11181 81816 10 1116 6x מ 6 מ 1
1 811 081816388 \ 1 1116 0£ 11801108

״. 1799 111 708817 < ?

לונדו ן 1817 . — עט , 293 .

. 87 * 1 * 101 ^ 1 רא ה . 780168 > , ¥113011 !

- 3 . £ 1 ־ 81101 . 1100188 ? , 1£111 ?¥ \
- 10 \ 1 1116 מ ס 110 ( 01 ? 1116 10 688 ־ 11 )

״. 000017 0£ 18x26 28x018

לונדו ן 1799 . — עמ ׳ 599 .

11 . יצירו ת בעילום־שם *

־ 815 ? 0088136x811088 00806x8182 ״
00x8 6x- מ ס 300017 1116 0 11 182
לונדו ן 1753 . — עט ' 261 . ״. 00x163

11167 88 8x68 ? מ ס 0088136x811008 ״
8x6 80000863 10 81£601 1116 0x106

".עס 0 ( 181 0£

(ג׳ . קנינגהאם ) לונדו ן 1765 . — עט ' 222 .

1116 מ ס 03*111081 1)1886x181100

0£ 080868 1 ) 88 , 2810X6, ]^6880X6

• 81167 ? רא ה ״. 610 ¥8106

; 1 ) 6 זמי 16 ז 65 ? 7 ־ 11601 ? 6007 * 1 ־ 001 116 ? ״
800111811 1116 10 * 61161 ? 8 מ 1

־ 202 18 ־ 38014:61 ס 7 ? . 60016 ?
אדינבור ג 1845 . — עט 7 113 . ״. 1 ) 180

0616806 0£ 1116 28830^06x8
״. 11818 ־ 31 681 ־ 01 0£ 88(1 ?8X016X8
לונדו ן 1814 . — עט ׳ 457 .
836 ע ? 1)18000X86 00006X0182
1116 0£ • 1100181 ־ 081 18 11181 1 ) 88
לונדו ן 1689 . — עמ ׳ 4 ״. 1168 ) 18 2881

- 2881 1116 0£ £1018£68 ז\ 1 ) ^ 116 ? ״
״. 1 ) 202188 10 16 ) 8 ע?- 118 ) 18

(סט . אדינגטון ) לונדו ן 1720 . — עט ' 260
281 282 285 299 351 421 .

״. ¥001 ! 28211811 * 001 0£ 0886 116 ? ״
לונדו ן 1685 . — עט ׳ 202 .
0£ * 1001 ׳ 7 \ 36118 1 ) 88 * 80161 ־ 01181 116 ? ״

2182 !¥1111881, 311836x1803 610.
88 160 ־ X686816(1 18 0x121881 261-
16X8 10 1116 2014:6 0£ 311X6^81)0X7
1 x 081 30816 x 8 , 2811 £ 8 ^ 0x^x3,
360X618X7 ¥6X808 610. ״

מאמ ר ב ־

310886 1^88080X101 0011601108

3x11. 3\108. 21 עט ׳ 597 . . 4224 .־

0£ 1881108 ( 00181 08 ״ ?X8368.11 ) ״ .
1. 0011188).

מהד . חדשה , לונדו ן 1834 . — עט ׳ 459 .

0081068(11008 0X 11x16 £ 2x88118-

81108 610.3183:0 ^ * ״ x3, !¥1111881.

* שמו ת המחברי ם שנודע ו בפירו ש א ו ע ל דר ך ההשער ה נוספ ו בסוגריי ם עגולים .

712

מפת ח ביבליוגראפ י

661:1011 ממ 00 £116 1111:0 0 10(101x7 ^* *
01 106 ־ 1 ? 6860£ ^ 1 £116 מ ¥66 \ 6£ ( 1
1 810118 30(1 ^116 8126 01 1:3X018 ז\" 0 *ג ?

״.י 161 זד 21 ? 3 7 ? . 6£0
(ג׳ . ארבתנוט ) לונדו ן 1773 . — עט ׳ 251

.601 597 266

**10(101x7 10£0 £11086 ?011011)168 1*6-

81 ) 60130 ? 01 6 * 3£111 זא [ £116 £מ 60£1 ע
011(1 £116 ק 1 סס 8 מ 00 ׳ 01 606881£7 ]א נ -
£1011, 131617 3(1¥003£6(1 1)7
]\131£1108."

.499 490 362 131 לונדו ן 1821 . — עט ׳

**?16 1£1 ¥0 610116 זמ י , £1161£611 [מ 3 י *-

801116(1611611 8£311601 ^ ,מ 16 >מ

0111:111 ־^ 01 1 ס 06801116011£6 1 >מ מ x111011
8111(1. 6 כרכים , אול ם 1860 . — עט ׳ 298 . ״

" 1(31)011 £116 3£3108£ 1 ) 16 ) 161:611 ) ע
01311118 01 03!)1£31. מ
רא ה . 11 ,ת 1 ^ 8 ^ 0 מ

**£ 1^6££6 6£0 8011£11 1301 ) ^ £0 מ ."
1101 060 , 116 ־ x86. רא ה

**^ 17 * 111 ( 11111 ? . 0 . ? ז 81 £0 ע 6££6 ז ,
?3 £116 1 ) 30 3£68 ? ^סס ת £116 011 .£ת
?1^11 ?006 0£ ?7 ? — . 1810118 זג 0 ע
3 8011:011( 06 מ 13 ס £16 ס ."

.597 אייפםוויץ ׳ 1795 . — עם ׳

**111£8 ^ 1 ? £1£0131 ע 3 1 ) 311 31 ע 3£11 א ! 116 י
01 ? ״. 1 ) 38£6 ע 0011£ £7 ע 6 ק 0 ע
110(1^8^111, רא ה . 111 ׳

" 0 1)8 6 ¥6 מ £31 * 061 מ ס 8 מ ס ¥3£1 מ x1)31
(118 , 0000017 ? 011£1031 ? מ 1 11£68 (ן
17 ת 13 ס £10 ^ ן x613£10£ £0 ¥31116
3 ״. 17 ( 1 ( 8111 1 )מ 3 1 )מ 13 מ 16 ) £0 !)מ
.493 439 164 69 לונדו ן 1821 . — עט ׳

01(1 !16886 ( 01 ^ 2 7 ? . 111£7 ( 01 א
01)11^6.¥308 ? £^ 110¥ .זא 1 ) ״ ).

.598 לונדו ן 1879 . — עמ ׳

**00000017 ? 011£1031 ? 01 68 מ £11 ס
6£0." .429 260 160 לונדו ן 1832 . — עט ׳

6 ? 1116 ׳* * x118 01 £116 2^3£10 מ ^ . 8 מ

־ 0 ^ 2 £116 0606X31 מ 0 18000X86 ? \צ* *
- 1 ?x >מ 3 ^)^נ ? , 67 מ 10 \ 1 מ ס £1008
- x613 ס ! 1 )מ 8£3 £1167 38 , 01130£6
- 161 ^ 3 7 ? .״ 0£1161 63011 £0 £10118
לונדו ן 1695 . — עט , 74 , ".£מ 0113

0 £ 6068$1£7 ז 2 £116 מ ס 180011x86 ? ^* *
־ 108 ) 10 10 מ 160113 \ [ 3£10£ ? 000 מ ?
לונדו ן 1689 . — עט ׳ 221 . "•־עלי *

108 £ מ 3 16 ) 1x3 ׳ 113 ) 10 38£ ? 1116 ׳* *
״. 16 ) 1x3 ׳ 16 ^ X0£1£31 ?

(תומא ם פפילון ) לונדו ן 1677 . — עט , 74 .
0£ 31103£100 ןע 4 . £116 מ ס 8837 ?* *

, ¥68£ \ רא ה ״. 1 ) 311 ) 1 £0 1£31 (ן 03
. 1 )^מי 1 ) ?

£116 1 )מ 3 11£ ) x6 ^ מ ס 8837 ? מ£* *
". 0£ ^ £^ג 1 ^מ 3 ?

לונדו ן 1707 . — עט ׳ 97 .
-מסס ? 011£1031 ? £116 מ ס 8837 ? מ^* *
". 8 מ 3£10 ^ 2 01 17 מ 0
לונדו ן 1821 . — עט ׳ 161 251 .
מ ! 7 מז 0 מ 00 ? 011£1031 ? מ ס 88378 ?* *
-^ ¥111011 3x6 111118£x3£6^[ £116 ?x10 ג
- 3 ^ 2 £מ 1!)31 0311868 01 £116 ?X686
״. 31 ?18£x688 מ £10
לונדו ן 1830 . — עט ׳ 434 .

״.£!!) 111)110 ^x6 ? מס?! ! 8837 ? 40 .* *
מהד . 3 , לונדו ן 1710 . — עט ׳ 114 .
- 0001 1 )מ 3 16 ) 1x3 ׳ מ ס 8837 ? 40 * *
8 מ 01)86X¥3£10 £מ 1 מ £31 מ 00 1116X06
״. 6£0 מ 3£10 ^ 1 ׳ מ ס
(ג׳ . קנינגהאם ) לונדו ן 1770 . — עט ׳ 185 ואי ,
222 223 302 446 493 506 525 608 .

£116 0£ 168 (^ 1 ^ £131 ?x10 מ 886 ? 116 ?* *
״. 8 מ 3£10 ז < 01 ¥631£11 \

(ג׳וה ן גריי ) לונדו ן 1797 . — עט ' 130 .

״. 6£0 מ 68£10 ס 3 > 1116 ?30^x7 ׳* *

רא ה .: ע . ? ,^ 0x6

-) 1118^7 01 £116 211(1(116 30(1 ^¥0x1 * *

110110 * , 16 ) ¥3 \יראה״. 6£0 0138868 £מ .

**?116 13 ? . 8 מ 3£10 ^ 2 01 7 ^ 11 )מ x£ 11.
4 8 מ x¥67 0£ £116 6x18£1 8£3£6 £מ
0£ 3x£8, 0130111068 30(1 013001:30-
£0x68. לונדו ן 1855 . — עט ׳ 282 , 315 . ״

713

ביאורי ם ומפתחו ת

״. 640 181008 ז\ 0 * 1 ? 1 ) 911 * 0111 ( 9-1 ) 1
לונדו ן 1777 . עם , 469 556 .

0191 * 8 0X1 1116 00X01X161 ^־ 61091 ? "

״. 14910 ? ? : 691 ־ 01 04 01107 ?

לונדו ן 1815 . — עמ ׳ 457 .

"801)11181X18 01 ??66-?1*9<16 90(1 £0-
£019? ?0111:1091 ?00110107 ^x-

91X1106(1 1)7 9 ?918461 ?ע *." (? ?.

? 7168 ).

מחד . 5 , לונדו ן 1850 . מארק ס מצט ט עפ״ י
חמחד . דד 7 . — עמ ׳ 220 610 .
. 68 ^ 7 4116 !83x01190 ע 1160 ? 116 ? "

״. 01 1844 01 ^ * 461 ' 01191 -?ס 9 ? 116 ?
לונדו ן 1864 . — עט ׳ 112 538 .
681 * 10461 1116 ס ס 1100£1148 ? 80X06 "
- 4 * 91 ( ! . 90 6 , 91 ־ £6061 ס ! 10067 ^ 1 04
18 ) 110 ? 110 ( 111 ? 4116 111 17 ־ 1011191

״. 640

לונדו ן 1739/40 . [קאטאלו ג חמוז . חבריט י
מם ׳ 1750 . ] — עמ ׳ 33 39 .

- 160 ז מ^ 000 > 31 ־ 0 > 1111 ^^ 110 601151 ק 3 £> 001 !

. 03 > 1 קג 1 ^ 1 ץ 0 ס> 1

(.ז ־.ז^־? )

16 ) 9 * 1 ? * 10111 ? 4116 ס ס 8 ־ 64461 ) 1 ¥0 ג? "

, 0 * 001 04 0688 * 691 ( 1 4116 1 ) 90

״. 11810688 ? 10 800 * 61 ? ^ 7 ?

לונדו ן 1767 . — עט ׳ 599 .

״. 640 6 * 6£1519401 ? 4116 40 ££691 ^
.( 866167 . ? .? )

מחד . 2 , לונדו ן 1843 . — עט ׳ 601 .

- 000 4116 1040 7 * 1011 ) 10 £01141091
9846 ^ \ 0010810£ ? 04 060068 ^) 86
4116 04 090868 4116 1 ) 90 18 ) 90 ?
8 * 0401161 ( 4 04 £1106 111£11 68604 ־ £1
לונדו ן 1785 . — עט ' 599 . ״. 10694

04 ¥9£68 ג 1 ) 90 0 ־ 001 04 106 * 1 ? "

?)־ 91 ^ 1 ) ? , ¥684 ! רא ח ״. 640 ־ 001 ( 94 ?

-* 0010£91 4116 ס ס 8897 ? 129 * 1 ?
1 ) 90 0010£6414100 04 148 ־ 161 \ 1 6 ז\ 941
".ס 9410 ־ 00-0£61
לונדו ן 1834 . — עט ׳ 261 355 .

, 1 ) 946 ־ 00006041 0000107 ? 110 ( 04 ? "

, 6 0 07 ־ 1 * 0 0 1 04 ^ 16 ^ 1 ) 06046 000 9 ־ 01
. 8 6 ־ 1090 049 040 1 1 ) 90 6 * 1 ס 14 ס 10 ־ 9£1
־ 100 * £1 84 ־ 111 1040 * 61 * 1011 ) 60 7 ?

1833 . — עם ' 324 . ״. £168 !

"?698008 401* 9 1110146(1 ?X£0^*49-

״ 001 ^ \ 04 4100
לונדו ן 1677 . — עט ' 469 .

04 6986 * 1001 1946 4116 * 401 698008 ? "
-* 0010£91 9 * 01 : 9468 ? * 001 ? 4116
04 1068 * 1 ? 4116 04 ז\\ 16 ז ץ ©ז\ 941

ווו . כתבי־ע ת ועתוני ם

. 191 — . 1862 191 ^ 1 . 9 . 261400£ 180116 ־ 9761 ?

. 22 . 3 חמי 6 א ! 04 7 ־׳ 80010191 1 ) 190 ־ 61 ^ 0 41117 מ 10 \[־ 1 ? . 0 * £9 1 [* ! ס 11 60£91 ?

. 268 — . 1861 1017
. 216 — . 1860 191 \ 1 . 12 .ס 119 )־ 91 ס 0 7 ־ 01 ?

. 23 — . 1872 2 ? 9 ]^ ! . 7 . 9£6 ? 4 ? 6146 < 4 ? ^ 116 ) ? 40 144 ־ 261480111 , 119 )* 000001
. 24 — . 1872 4011 . 11 . 24 — . 1872 4011 . 4
. 195 — . 1860 * 490091 . 17 . 9£11 ־ 618£1 ? 9117 ?

.מ 1642£6 ס דא ח . 1868 ,£! £2 ! 6 ? . 1944 ( 0011601 ^ 941801168 ־ 1 ? 6100 ס
. 123 62 — . 1-2 .* 001161 ( 1 ־ 49111 90268180116 ־ 1 ?־ 8048011 ס
. 558 — . 1845 2 ? 19 \ 1 . 29 , 100 ) 00 ? . 000010184 ?

. 183 — . 1848 11 * £1 ^ . 15 —

. 483 — . 1859 4011 . 19 —

. 526 — . 1860 * 490091 . 21 ־ —

. 606 — . 1866 4001 . 2 —

714

מפת ח ביבליוגראפ י

X116 £111^111661 512 — . 1874 111111 > . 12 ,^ 111 ־ .

?76 . 1886 י 61 ( 11 מ 0¥6 ^ . 1 , 1011 ) 011 ׳ ! !>^>מ 813 £מ!מ 20 .

0!38£0\7 1)3117 2431! 25. ^]3x11 1849. — 253.

11 3 1116 011 6 מ 0134810 .* 1 ^ 01 66011 (* 8 " . 6133168 ! ^' 1131116111:31 ־ 31 ? 1 >י !. 1183 ׳
3114361;, ?61). 14111. 1843. 372 — . 1843 1011 ) 011 ! ״ .

— "81)66611 01 213 [ £ ,: 61 ^ 3114 1116 מ ס 1810116 ) 013 .ע x11 16111 1863, ! מס -
(10 26 — 24 — . 1863 מ .

— "81)66611 01 14>. ?61*1*3 1863 מ 10 )מ 0 ! ״. 1863 , 27111 11 * 1 (! ^ ,!> מ . —
216 342 472.

— "8!)66611 01: !64?. 013(18103 [ ^ , 6 מ x11 7111, 1864." !0 1864 מ 40 מ . —
26 538.

40111 . 342 — ■ . 1872 * 31 ממ 3 ז > . 5 ,מ 40 מ 0 ! . 18 * 1 ^ 01 8061617 1116 01 31 מ־

206 — , 1863 1181 ^ 11 . ^ . 6 מ 213£321 8 , מ 1113 מ 1361 ג .

]\1013 [ ^ . 17 ,מ 10 )מ 0 ! .• 11861 * 61 ^ 1 ) ^ £מ 1 מ־ x11 1863. — 24.

558 — י 1636 מ 0 ־ 0111 £מ 1 מ* 101 ג .

140x3132 8131 443 — . 1865 — 1861 ,מ 10 >מ 0 ! .־ .

140x3132 8131 443 — . 1864 —• 1861 , 03403 ! .־ .

— 17. 1*11 1863. — 24 538.

— 23. 4331 1863. — 205.

— 7. < 552 — . 1867 י 31 ג 1 מ 3 ז .

23636 1111613180116 2611:332. 01*^33 [ ^ . 7 , 13 ( 10 . 311 6 * 1 ! 6111 0 ( 1 * 161 ) מ X11
1849. — 632.

! 11331133 . 6736 ? 1180116 ת 030 ! 011118011-6 ? • 2611332 1111613180116 636 א X2*
£]3x11 1850. — 237.

236*7. ¥0x12 !3117 71*11)11 604 — . 1853 ע 113 * 6131 ? . 9 . 6 מ .

7116 01)861*\ 112 — . 1864 311 ק ^ . 24 03403 ! י * 61 ז .

?311 24311 0326116. — 539.

0. 100 * 8640 . ח x3 20. ^]3x11 1872. — 10.

?!110801)1116 ?0811:176. ?31*18 2307./1)62;. 1863. — 11.

. 613 — . 101 .* 234 . 1791 18 ־ 31 ? , 18 * 31 ? 16 ) 670131:1038 ?

. 30811:176 [ 116 [ע 11080 ! ? רא ה . 1816 ^ 08111 ? 6706 ?

. 204 — . 1866 ע 3 ממ 3 ' נ .־ 61 ( 31 ( ¥81 \ 6 ז £ 18 ) 3871101

— 4. ?613x1131* 1866. — 204.

. 552 — . 1867 י 131 ןמ 3 ! > . 20 —

831:0x437 ?6716*7. 10.

800131 8016306 36716*7. 18. 41111 1863. — 206.

. 271 — . 1866 4031 . 3 .* 3101 ! 60 ק 8

81311(13x4. — 205.

— 26. 0!10!6 458 — . 1861 מ .

— 5. ^ 554 — . 1867 1 מע .

X1^ 537 — . 1843 ^ 113 ע 3 ! 6 ? . 14 . 03403 ! . 68 מ .

— 5. £ 218 — . 1861 ע 1136 מ 076 ז .

— 26. 23076 331 166 — . 1862 .מ 6 ( 4 מ .

— 24. 1)43x011 1863. — 241 472 474.

— 17, .^5x11 1863. — 23 25.

. 205 — . 1863 4311 . 2 י —

715

ביאורי ם ומפתחו ת

. 388 — , 1864 ־ 1131 ־ 1 ( 61 ? ! . 25 —

. 586 493 — . 1866 (סוף ) —

. 586 493 — . 1867 (התחלה ) —

. 413 — . 1867 ־ 1311031 ־ . 26 —

. 494 — ■ . 1873 867 ב 86£160 . 3 —

. 25 — . 1883 0¥601567 א ! . 29 —

. 25 — . 1884 687037 ? , 37 ( 70-1

.[ 612£60 !( 1 ] . 10 . 61£21£ ? . ¥018881331

. 23 — . 1872 0£081 ^ . 7 . 23 — . 1872 40111 . 1

. 11 — . 1872 1431 1 לח 0 ק £8 ) 8667001
. 203 — . 1886 ־ 430031 . 13 . ¥00316 י 4 ^ 8 י ס 3 סם 071 ? ¥
. 52 . 6¥1 677 ? ¥68101108167

יו . דו״חו ת מ ן הפארלאמנט , פרסומי ם מא ת שלטונו ת ואגודו ת /

, '.^£:1*101 01 113.1:6 0 ^ 1 !ז 4¥0 . 4116 0£ 1 ! ץ 3111 > מ . ( 1 זוו 018 יו 1 ) 3 ' 01 ־גס 1 זי 1 ף״ 1 3.1 י 111 ; 11 ג
¥66817 ?37010£8 01 ^£7100110731 113800767$ 10 176130(!. 1862 ״ . —
583.

1860 08110 ( 1 ״. 88173018 ^ 0606731 . 1 ) 176130 , 8131181168 £7100110731 ^ ״ .—
579.

811103164 ? 186 ¥ 10£ \ 880 138168 . 1 ) 176130 , 8131181168 £7100110731 ^ ״
^¥673£6 ?70(1006 01 186 070£8 107 186 7637 1866. 1867 06110 ( 1 ״ .—
579.

11867 6810 £ ? 20 11868311 ) 06830 088186860 ? 318671108 ? 167 ) 7861160 .^ ״
08103, 8610 ¥018, 86106 ?611£100, 86106 1081110110060, 80213160
¥67831101886 087¥." ?4. 1. ?67110 1858. . — 103.

?680810886 (167 ^7861167 20 1)008178, 81331 ¥078, 1866. — 246.

0606731 : 3 . ¥01 . 1861 7637 186 107 3168 ? ¥ 304 0£1304 ? 01 060808 ״
?6^071. . 564 559 537 535 529 519 379 364 — . 1863 00400 ? ״

0010 186 ^ 0 6 — 1 071 6£ ? , 000101138100 10701601 ( 011 ? 8 * 08114760 ״ X018-
8100678 107 ( 6011 186 ס ס X0601 01 08114760 304 7000 £ £678008 10
173468 304 01300130111768 001 3176347 76£013164 87 13^. 141 — ״
192 196 243 324 350 366 649.

— 181 ?6 649 455 448 386 219 199 196 — . 1863 00400 ? . 071 כן .

— 204 ?6£071. ?00400 1864. — 380 384—387 390 392 402 448 454.

— 374 ?6£071. ?00400 1864. — 142 207 385 393 404 450 454.

— 418 ?6 393 358 286 214 213 210 207 — . 1865 00400 ? . 071 כן .

— 518 ?6£071. ?00400 1866. — 209 356 372 381 382 395 397 398.
402 — 405 449.

— 618 ?6£ 071. ?00400 1867. — 567 573—576.

141 — ״. 7634 ? 0£ 401167311008 ^ 186 ס ס 1855 01 00100111166 ״ .

00 20 00£768868 ? 8131131180860 101670311003160 468 0040 ? 16 ע 1 ס
?371$ 1864. — 244.

"007768£0046006 76£37410£ < 87034 ^ 141881008 8 י 1336817 ג 1167 ¥118 ג
10411817131 <306811008 304 773468* 5 — . 1867 ". 01008 ס־־ .

:מפת ח ביבליוגראפ י

0 * 203 31 * 06311 1116 01 1 * 01 ( 265 81 * £11 . 003131188103 7 * 311 ^ 13 163 * £30101 ״
01 1113 00313118810361*3 011 1116 £315)10731631 01021101*63

111 £30101*168. ¥^112 12133168 01 £¥106306. 1833 1011 ) 1.011 ״ . —
180 232.

10 001111110118 01 1101186 1116 27 60 * 061 ־ 01 . 018 ^ 26£3131103 168 * £30101 ״
1)6 5)1*11116(1 9. ^3£381 1859." — 192 240.

81316 1116 11110 , 0011111111166 08 ־ 201 1116 031 ־ £1 1 * 01 ע 26 1 > 860011 330 81 * £11 ״
02126 01*0^111, 001111116106, 311(1 00383315)1103 01 01*3111, 33(1 311
23\¥8 1*6131138 11161610. . 457 - — . 1814/15 ״

. 220 — ״. 1238 3 3011 3 86118 01 81313168 31 * 0636 ״

. 103 — . 1848 ״. 00311311166 08 * 20 01 110386 ״

320 ־ — . 1863 ״. 8863 ( 5 23 * 33113 61 ;) ! 161 8 ) 11 3 3 * 161 ) 10111 * 61 ( 681 ־ 13111 ״ .
!513311681 (161* 5133180113 3116 101 181 * 06 ! 1 ־ 31 * ¥001 ¥133113863 26 13 ( 5 ע
(16 ¥ 001*8133(161*8 ¥03 (16 66*11326 63 1*6^121331^6 311^061*13^ (161*
261^180116 ¥33 633 * 0038 3110331 א ! 1161 * 1001 ) 1 ) 681631 ^ , ¥61 \ 30 ס* ס
1830. 21*38861 1860. — 555.

5 1116 ׳ ״ X38161* 85>13361*81 * 26£0 . 1 ) 233 6306 ^ 26 ׳ 8 * 6 1 * 51 33 313013 1 330 י
01 1116 00313111166. . 348 — . 1854 ,* 1233026816 ״

5 ״ X180611336038 8131181108 01 1116 113116(1 £1380031.103 ) 203 . ¥1 1 * 31 ? ״

1866. — 538.

. 340 — . 1862 , 1856 , 1850 , 1839 ״. 3 * 26131 7 * 113316313 * 3 ? ״

0¥7 ? 1116 01 * 001061 12601031 1116 01 1 * 0 ( 265 . 2631111 110 ( 231 ״

. 550 383 327 324 298 — ״. 0033011

— 31*0 265)011, 1860. 203003 1861. — 196.

— 4111 265)0x1, 1861. 203003 1863. — 383.

— 6111 265)01*1, 1863. 203003 1864. — 141 218 326—327 383 449
540—541 561.

— 7111 261)01*1, 1864. 203003 1865. — 543 547 548 560 563 566 567
572 595.

— 8111 265)01*1, 1865, 203003 1866. — 381 543—547.

1116 10 813113£ * 61111038 ? 03 00311311166 861601 1116 031 * 11 1 * 01 ( 265 ״
01 12133168 126 ¥012 * 1086126 ; £1380031 1218 01 ¥8 \י 13 3 * 001
. 456 — . 1813/14 ״. 30003318 01 ^ 611 0 < 5 < 5 ^ £3 £3 0 £¥106306
- 031 ^ 126 03 00311311166 861601 126 031 * 11 1 ־ 01 ( 265 860030 330 81 * £11

. 141 — . 1855 ״. 610 , £000 01 311038 * 161
— ■ . 1858 1311 ־ ״. 3323018 ? 126 03 00313111166 861601 126 031 * 11 1 * 01 ( 265 ״

. 113

. 407 192 — . 1866 ״. 121368 03 00313111166 ! 86160 126 031 * 11 1 * 01 ( 265 ״
330 131103 * 0 ע 338 * 2 10 6131138 * . . . 8 * 0031311881036 126 01 1 * 01 ( 265 ״
. 560 — . 1863 203003 ״. ¥11306 ־ 861 11 * 63 ?

* 101 61330 * 11 13 306 * 21 32138 ? 126 03 00313111166 126 01 1 * 01 ( 265 ״

. 202 — ״. 1861

״* 1031 126 27 01 313 60 [ענ 003 068 מ 1 6¥3 * 0 126 10 61311¥6 * . 610 1 * 01 ( 265 ״

. 1862 203003 ״. £¥106306 01 ^ 630 עי 5 ^ ¥012 ; 8 * 23261 3673163

. 451 202 — 200 141

717

ביאורי ם רמפתדוו ת

״. 18 ) 161 ? 1116 111 5 ימ 11 * 1 ^ 1 \ 1 . 81 01 1111 ^ 116 01 126 * 0 1 ^* 116 ^

1865. — 544.

" ?6 0636 ־ 1 ^ 181 ^ 116 1116 01 ^נ 0 ע x^1 01 1)1x111, (163128 33(1 111 13£68 ע^ב נ
?3£133(1 101 001026 . 218 — ״. 1861 ע
0 ( 1161 ״ x1 01 1116 800131 80161106 003^X688 31 . 322 — . 1863 ״ י 1 [^ 111 ( 11111 ) 0 נ
2011 ״ x111 261)0x1 01 1116 0011111118810116X8 01 ^^6X 113;) 6817*8 11113,11(1
?6 . 1860 1011 ) 2011 ". 6336 זץ . 536

0 ^ 26 1611111 ׳ ״ x1 0 * 1116 0011111113810116x8 01 1166 זו £6 1 ) 13133 3 י 6317 *נ 13 ג מ -
11116. . 578 535 — . 1866 1011 ) 2011 ״

26100 ״ x18 1)7 11 6X 113;1 6317*8 860X613X168 01 21111)3887 ^3(1 26£31103 011
126 1\4 311 11130111X68, 001X11X16X06 610. 01 126 0011111x168, 111 ^2102

1267 ?681(16. . 281 — . 1863 . 6 ״

0 ( 261 ״ x18 1x0111 126 ? 00 X 231¥ 11181)6010X8 01 ¥3£68 ^ 126 בנ ס
0111111x31 23203x6x8 111 1)32113. . 586 583 — ■ . 1870 ״

0 (^ 26 ״ x18 01 126 1381)6010X8 01 ?3010X168 610. 141 — ״ .

— 101 : 126 2311 76^? 63(1138 1842 103 ) 203 ״. 1841 ע 26063126 3181 ־ . —
225.

— 1033 ^ 126 1 ) 33 1844 ע x16x 63(113£ 3012 ^103 ) 203 ״. 1845 11 ' 1 ע
1845. — 229—230 238—239 337 340.

— 10 182 — , 1848 103 ) 203 ״. 1848 3012 113£ ) 63 ?׳ 8 © 7 2311 126 ע
232 234 449.

— 101026 ^ 0 3181 ע x 1848.233 — 230 228 183 — 182 — . 1849 103 ) 203 ״
237 243 246 450.

■ — *0? 181 ^)6^6326 ב x 1848. 432 236 — . 1849 103 ) 203 ״ .

— 10 253 236 — 234 — . 1849 103 ) 203 ״. 1849 11 ע< £4 3012 ע .

— 10x 3181 00101^ 1849. . 235 228 — . 1850 103 ) 203 ״

246 237 — . 1850 103 ) 203 ״. 1850 11 ^ 3012 "נס * — .

— *01 3112 0^1026x 1850, 233 — . 1851 103 ) 203 ״ .

— 107 : 3012 1852. 238 — . 1852 103 ) 203 ״ .

— 107 : 3012 1853. . 240 — . 1853 103 ) 203 ״

. 217 141 — . 1854 103 ) 203 ״. 1853 0010261 3181 עס * —

1 ! ^ 3012 עס * — x11 1855. 182 — . 1855 103 ) 203 ״ .

— *011026 ^ 0 3112 ־ x 1855. 431 328 351 217 — . 1856 103 ) 203 ״ .

— 107 : 3181 0^1026x 1856. 340 328 310 224 194 193 — . 1856 103 ) 203 ״
355 369 370.

— *01 327 — . 1857 103 ) 203 ״. 1857 4336 3012 ־ .

— 3181 0^1026x 1857. . 328 241 — . 1857/58 103 ) 203 ״

5 ^ 3012 עס * — x11 1858. . 457 455 193 — . 1858 103 ) 203 ״

355 328 324 322 — . 1859 103 ) 203 ״. 1858 ? 001026 3181 עס * — .

— *0? 3012 ^.]3x11 1859. 453 — . 1859 103 ) 203 ״ .

— *011026 ^ 0 3181 ־ x 1859.247 — 246 228 — . 1860 103 ) 203 ״ .

— 101 : 3012 1860. 450 341 240 226 217 194 — . 1860 103 ) 203 ״ .

— *01• 3181 0<3101>6? 1860. 453 193 — . 1861 103 ) 203 ״ .

— *0? 3012 1861. 193 — . 1861 103 ) 203 ״ .

— *01 245 239 — . 1862 103 ) 203 ״. 1861 ע 001026 3181 ־ .

718

מפת ח ביבליוגראפ י

327 245 242 — 241 193 — . 1863 1011 ) 1,011 ״. 1862 י 62 < 00101 ; 3181 • £01 —

. 375 394 369 344 342 340 333

. 449 378 246 242 — . 1863 1011 ) 1,011 ״. 1863 11 ־ 31 [ ^ 30111 י £01 —

397 376 357 350 193 — . 1864 1011 ) 1,011 ״. 1863 ־ 61 ( 00101 ; 3181 * £01 —

. 524 449

. 377 — . 1864 1011 ) 1,011 ״. 1864 30111 ־ £01 —

244 — 243 — . 1865 1011 ) 1,011 ״. 1864 (־ 61 ( 606011 ( 1 ) ־ 61 ( 001:01 ; 3181 ־ £01 —

. 246

379 376 368 346 338 — . 1866 1011 ) 1,011 ״. 1865 ־ 61 ( 00101 ; 3181 ־ £01 —

. 403 396 392 — 391 390

. 308 — . 1866 1011 ) 1,011 ״. 1866 11 ־ 1 ( 1 ^ 30141 * £01 —

351 346 — . 1867 1011 ) 1,011 ״. 1866 (־ 61 ( 06061111 ) ־ 61 ( 00101 3181 * £01 —

. 586 529 460

. 220 — . 1857 ״. 1813,04 16 ) 11110 0£ 8£3£6 £116 0£ 8£3£0£68 1 ) 36 ( 11671 "

. 549 — דו״ ח ע ל מחצבי־מתבת . ״. 1864 0001111188100 110731 "

6 ־ 6£01 ( 1 £314:60 £7146006 0£ 24100£68 . 378 עע 11311 00 000101188100 110731 "
— . 1867 1,00400 ״. 1866 1437 £0 1865 011 ־ 131 \ 1 8 ־ 00100118810061 £116

. 460 356

״. 610 ־ 001 ( 131 0£ 8 ־ 11001 £116 11011£ £0 30£ 0 ^ . 867 ע 46 7 ג 6 ^ 1 0£ 8£3£6 "

. 220 — . 855 !

מס ׳ 8 . מ־ 1846 ע ד ״. 01 ס 4 ־ £10£ £64 ! 110 £116 יב £0 30£ ־ 8£1 כן ^ 8£3£18£1031 "

1860 . לונדו ן 1861 ן מס ׳ 13 . כר 1857 ע ד 1865 . לונדו ן 1866 . — 343 .

719

מפת ח השמו ת

הו ץ משמות־האישי ם המובאי ם בגו ף הספר , נוספ ה במפת ח ז ה שור ת
שמו ת הנזכרי ם ב״תוספות " וב״מבוא " ש ל לנין . ל א הובא ו כא ן שמו ת
אישי ם הנזכרי ם בדינים־וחשבונות , תעודו ת ועתונות . השמו ת מ ן המיתולוגי ה
והספרו ת היפ ה צוינ ו ב״הארו ת וביאורים" .

אבל , קארל . עתונאי , סופ ת הברלינא י ש ל ״דייל י טלגראף״ , הסיר ו ש ל ק . פונט . — עט ׳ 103 .

אדואר ד השליש י ״או ף ווינדזור ״ ( 1312 — 1377 ) . מל ך אנגלי ה משנ ת 1327 ע ד 1377 . —
עט ׳ 78 220 610 .

אדואר ד השש י ( 1537 — 1553 ) . מל ך אנגלי ה ואירלאנ ד מ־ 1547 ע ד 1553 . — עמ ׳ 607 608 .

אדינגטון , סטיפ ן ( 1729 — 1796 ) . תיאולו ג אנגלי , מיניסט ר ממפלג ת הקונסרואטיבים , היב ר
כמ ה ספרי־לימוד . — עט ' 600 .

אואן , רובר ט ( 1771 — 1858 ) . סוציאליסט־אוטופיס ט אנגלי ! תהיל ה חרשת ן — הגיע , ע ל
יסו ד נסיונותי ו המעשיי ם בבתי־ההרוש ת שלו , לתורת ו הקומוניסטית . הי ה דוח ה כ ל שימו ש
בכוח . א ת תכניתרלעתי ד עיב ד תו ך ידיעת־העניינים , שקנ ה לעצמ ו בעבודת ו המעשית .
בגל ל הודיית ו בקומוניז ם הוציאה ו ההבר ה הרשמי ת מתו ך שורותיה . נסיונותיו , שניס ה
לייס ד באמריק ה מושבו ת קומוניסטיות , על ו בתוהו . א ז "הו א פונ ה במישרי ן א ל מעמד ־
הפועלים , ובתוכ ו הו א מוסי ף לפעו ל עו ד שלושי ם שנה . כ ל התנועו ת החברתיות , כ ל
ההישגי ם הממשיי ם שהשיג ו באנגלי ה למע ן הפועלי ם — כול ם קשורי ם בשמ ו ש ל אואן. "
(אנגלס ) [מתו ך ״אנטי־דיהדינג״ , תרגו ם עבר י בהוצ ׳ ספרי ת פועלים , עט ׳ 1305 . —

עמ , 63 77 244 330 414 490 643 655 .

אוברסטון , שמוא ל ג׳ונ ס ( 1796 — 1883 ) . בנקא י אנגלי , נצי ג עקרו ן מחזור־הממו ן

( 16 (ן 01 ת 1 י 1 (ן־ ז , 61103 ע• ! 011 ) , אב י חוק־הבנקי ם משנ ת 1844 המיוס ד ע ל עקרו ן זה . —

עט ׳ 100 117 .

אוניי ה (ע 6 ! 8 ט^) , מאריה , עתונא י צרפתי . — עט ' 628 .

אוור ם (במא ה זד 18 ) . ממצי א אנגלי . — עט ׳ 352 .

אולנוסטד , פרידרי ק ל ו( 1822 — 1903 ) . חקלא י מעש י באמריקה , ער ך מסעו ת באנגלי ה ובארצו ת
הברי ת וכת ב ע ל מצ ב החקלאו ת באות ן הארצות . — עט ׳ 158 .

אופדייק , ג׳ורג ׳ ( 1805 — 1880 ) . כלכל ן אמריקני , בנקא י בניו־יורק , אחר־כ ך רא ש עיריי ת
ניו־יורק , רפובליקני . — עט ׳ 133 .

אורטס , ג׳אמארי ה ( 1713 — 1799 ) . כומר־נזי ר בוונציה , מ ן הכלכלני ם המובהקים־ביות ר באיטליה ,
מתנגד ם ש ל המרקאנטיליסטים , חלו ץ הכלכל ה הקלאסית . — עם ׳ 507 533 .

אורקניי , אלישבע ת ווילייה , לייד י ( 1657 — 1733 ) . אהובת ו ש ל המל ך ווילהל ם מאוראני ה
(ווילהל ם השלישי) . — עט ' 597 .

אידן , ס ר פרידרי ק מורט ן ( 1766 — 1809 ) . כלכל ן בורגנ י אנגלי ׳ תלמיד ו המובה ק ש ל סמית .
ייס ד וניה ל חברודביטו ח בינלאומית . — עט ׳ 195 494 507 508 556 599 601 625 626 .

איזוקראט ס ( 436 — 338 לפנה״ס) . רב ן הרטוריק ה בינן . — עט ׳ 31

אייוולינג , אדוואר ד ( 1851 — 1898 ) . סוציאליס ט אנגלי , רופא . בעל ה ש ל אליאנור , בת ו הצעיר ה
ש ל מארקס . דארוויניס ט ואתיאיסט . בהשפעת ו ש ל אנגל ם נתקר ב למארקסיזם , השתת ף
בפעולו ת הפדראצי ה הסוציאלדמוקראטי ת והליג ה הסוציאליסטית . השתת ף בעבוד ת התירגו ם
ש ל הכר ד הראשו ן ש ל ״הקאפיטאל * לאנגלית . — עט ׳ 18 .

אייקי ן ( 111 ^ 1 .^ ) ג׳ו ן ( 1747 — 1822 ) . רופ א אנגלי , סופ ר מ ן הראדיקאלים . — עמ ׳ 489
620 626 .

720

מפת ח השמו ת

אלישבע ת ( 1533 — 1603 ) . מלכ ת אנגלי ה ואירלאנ ד משנ ת 1558 ע ד 1603 . — עט ׳ 596 608 610 .

אמרי , צ׳ארל ס אדמאר ד (נול ד 1838 ) . ממצי א אמריקני , הכני ס שיפו ר במכונ ת קוטונג׳י ן
(מכונ ה לניקו י גרעינ י הכותנה) . — עמ ' 313 .

אנאכארסי ס (ה י בער ך במא ה הששי ת לפנה״ס) . פילוסו ף סקיתי . — עט ׳ 82 .

אעלם , פרידרי ך ( 1820 — 1895 ) — עט ׳ * 17 ואי ׳ 17 21 ואי ׳ 26 34 39 62 123 133 173 189
192 196 204 217 237 246 252 276 288 318 325 327 347 349 354 366 400 415 426 437
492 498 516 523 539 631 643 649 — 653 655 .

אנדרסון , אד ם ( 1692 — 1765 ) . כלכל ן סקוטי . חיב ר ספ ר בדב ר מסחר , שיצא ו ל ו מוניטי ן
בשעתו . — עמ ׳ 615 627 .

אנדרסון , ג׳יימ ס ( 1739 — 1808 ) . כלכל ן אנגלי , קודמ ו ש ל ריקארד ו בתיאוריי ת הרנטה . —
עט ׳ 417 ׳ 460 508 600 602 615 .

.אנטיפאטרוס , פייט ן יונ י (ח י במחצי ת השניי ה ש ל המא ה ה־ 2 לפנה״ם) . חיב ר מכתמי ם מלא י
תבונה . — עט ׳ 334 .

אננ ה ( 1665 — 1714 ) . מלכ ת אנגלי ה משנ ת 1701 ע ד 1714 . — עמ ׳ 32 ! 609 .

אנסור , ג׳ורג ׳ ( 1769 — 1843 ) . סופ ר אנגלי , נלח ם נג ד דיכויי ה ש ל אירלאנ ד ביד י אנגליה . —
עט ׳ 603 .

אפיא ן מאלכסנדרי ה (במא ה הי 2 לפנה״ס) . היסטוריו ן רומי . הי ה ידו ע בדעותי ו האנטי״יהודיות ,
ומשו ם כ ך יצ א נגד ו בפולמו ס חרי ף פילו ן האלכסנדרוני . — עמ ׳ 601 .

אפיקו ר ( 341 -^ 270 לפנה״ס) . פילוסו ף ענ י מובהק . תפיסת־עולמ ו המאטריאליסטי ת מבוסס ת
ע ל תיאלרייודהאטל ם ש ל דמוקריטום . — עט ׳ * 17 .

אפלאטו ן — ר ׳ פלאטון .

אריסטוטל ם ( 384 — 322 לפנ י הסה״ט) . "המו ח האונילורסאלי־ביות ר בי ן פילוסופי־ע ן העתיקים" ,
מ י ״שחק ר כב ר א ת הצורו ת החשובות־ביות ר ש ל המחש ב הדיאלקטי. ״ (אנגלס) . —

עט ׳ 48 לאי ׳ ׳ 70 123 לאי ׳ 133 266 334 .

ארכילוכו ס (בער ד 650 לפנה״ם) . פייט ן עני . — עט ׳ 299 .

ארכימד ם ( 287 — 212 לפנה״ס) . מתימטיק ן יוני . — עט ׳ 248 .

ארלידג / י . ט . ( 1822 — 1899 ) . רופ א ראש י בבית־החולי ם נורתסטאפורדשיי ר בלונדון . — עם ׳ 197 .

ארקוזאר ט (:וי 111181 ^ 11 ),דו ד ( 1805 — 1877 ) . דיפלומא ט וסופ ר אנגלי , יצ א בע ד תורכי ה
כנג ד הפוליטיק ה המזרחי ת — האוהד ת א ת הצארי ם — ש ל הממשל ה האנגלי ת (לור ד
פאלמרסטון) . גילויי ו שימש ו חומ ר למארק ס ולאנגל ם בשבי ל מאמריה ם ע ל שאלו ת
הפוליטיק ה הבינלאומית . — עט ׳ 81 298 416 604 618 619 .

ארקריי ט (; %111 ־ 1 ^־ 1 ^ ) ס ר ריצ׳אר ד ( 1732 — 1792 ) . איש־עסקי ם אנגלי , שמייחסי ם ל ו
הרב ה אמצאו ת ש ל מכונות־טווייה . — עט ׳ 302 308 312 348 352 402 .

א שווגה , ווילהל ם לודווי ג ( 1777 — 1855 ) . גיאולו ג גרמני , מנה ל מפעלי־חמכרו ת בפורטוגאל . —
עט ׳ 33 .

אשוודת , האנר י ( 1794 — 1880 ) . חרשת ן ש ל כותבה , מחסידי ו ש ל קובדן , מ ן המייסדי ם ש ל
הליג ה בג ד חוק י הדגן . — עט ׳ 234 332 .

אשלי , א . ס. , הנסי ך לבי ת שפטסבר י( 1801 — 1885 ) . מדינא י אנגלי , שמרני , לוח ם פילאנטרופי *
אריסטוקראט י למע ן חו ק עש ר השעות . — עט ׳ 330 338 ואי ׳ 558 .

אתיניאו ם אי ש נאוקראטי ם (בתחיל ת המא ה ה~ 3 ) , רטוריק ן יוני . — עט ׳ 82 107 .

באבאג / צ׳אדל ס ( 1792 — 1871 ) . מתימטיק ן למכאניק ן אנגלי , בנ ה הראשו ן מכונרדחישוב ,
חיב ר ספ י ע ל מבגנון־חמכובות , וב ו "הו א תופ ס בעצ ם א ת התעשיי ה הגדול ה ר ק מנקודת ־
ההשקפ ה ש ל תקופודהמאנופאקטודה, ״ (מאדקס) . — עט ׳ 283 286 307 320 331 .

באואר , ברונ ו ( 1809 — 1882 ) . מנהי ג ההגליאנים־הצעירי ם בברלין , ידיד 1 ש ל קאר ל מארק ם
בתקופ ת לימודי ו באוניברסיטה . בביקרת ו ע ל הג ל ל א יצ א מתחו ם האידיאליזם , שנהפ ך

721

היןאפיסא ל 46

ביאורי ם ומפתחו ת

- אצל ו לאידיאליז ם סובייקטיבי . מארק ם ואנגל ס הי ו מותחי ם ביקור ת ע ל תפיסותי ו —
ב״ ד,משפח ה הקדושה ״ וב״ ד,אידיאולוגי ה הגרמנית״ . — עט ׳ * 17 .

באטלר , סמוא ל ( 1612 — 1680 ) . פייט ן סאטיר י באנגליה . מחב ר האפו ס "הודיבראס " — סאטיר ה
בג ד הפוריטאנים . — עט ׳ 30 .

באלארד , אדלואר ד ( 1818 — 1897 ) . רופ א פיזיולוג . — עמ 7 386 .

באלזאק , אונור ה דד , ( 1799 — 1850 ) . מספ ר צרפתי , ריאליסט . "מפעל ו הגדו ל כול ו אלגי ה
ע ל כליונ ה ש ל החבר ה הטוב ה — כליו ן שאי ן לבטל ו עו ד ; רגשי־אהדת ו נתוני ם לאות ו
מעמ ה הנידו ן לכליה . א ך ע ם ז ה ל א הית ה הסאטיר ה של ו גועזתייותר , ל א הית ה האירוני ה
של ו מר ד,*יות ר מבאות ה שע ה דוקא , כשהו א מפעי ל א ת האנשי ם והנשים , שלה ם ניתנ ה
אהדת ו המעמיק ה ביות ר — א ת האצולה. ״ (אנגלס) . — עט ׳ 484 .

באסדוב , יוהא ן ברנאר ד ( 1723 — 1790 ) . בורגנ י טוע ן לתיקו ן החינו ך בגרמניה . — עט ׳ 402 .

באסטיא , פרדרי ק ( 1801 — 1850 ) . כלכלךוולגאר י בצרפת , ד 1 ג ל בחופש־המסחר . — עט ׳ 10
50 67 155 335 659 .

באקונין , מיכא ל ( 1814 — 1876 ) . מהפכ ן רוסי , "הגליאב י צעיר׳ / אבארכיסט . "תכנית ו ל א היתד ,
אל א לקכדתערובת , שנלקט־ונחט ף בשטחיו ת מימי ן ומשמא ל — שוויו ן לכ ל המעמדות(!) ,
ביטו ל זכות־הירוש ה בחזק ת נקודודמוצ א לתנוע ה הסוציאלי ת (שטו ת בנוס ח סךסימון) ,
אתיאיז ם כדוגמ ה שהוטל ה ע ל החברי ם בתור ת פקודדדשל־כפייה , וכדוגמת־יסו ד (בנוס ה
פרלדון ) פרישו ת מכ ל תנוע ה פוליטית. " (מאדקם) . המועצ ה הכללי ת ש ל חברוד ד,פועלי ם
הבינלאומי ת נלחמה , בהנהגת ו ש ל מארקם , כנג ד באקוני ן ; ובקונגר ס שבהאג , בשנ ת
1872 , החליט ה להוצי א מתו ך האינטרבאציובא ל א ת הבאקוביסטים , שהי ו ממלאי ם תפקי ד
אבטי״מהפכני . — עם ׳ * 19 .

ב אובון , ניקולא ס ( 1640 — 1698 ) , כלכל ן אנגלי , מתנג ד למרקאנטיליזם , לוח ם למע ן חופ ש
המסחר . — עט ׳ 29 30 ואי ׳ 104 116 507 .

ב א רטו ב ג׳ון . (כת ב ספרי ו בסו ף המא ה זד 18 ) . כלכל ן אנגלי . — עמ ׳ 520 556 .

בארק , אדמונ ד ( 1729 — 1797 ) . מדינא י ליבראל י וסופ ר כלכל י באנגליה . — עט ׳ 1 66 188
264 598 628 .

בואגייב ר (;)י 61 ( 3018£1111161 ) י פיי ר ל ה פסאן , סיי ד ד ה ( 1646 — 1714 ) , כלכל ן צרפתי ,
חלו ץ הפיזיוקראטים . את ו מתחיל ה הכלכל ה הקלאסי ת בצרפת . — עמ ׳ 114 .

בואלו , אטיי ן (בער ד 1200 — 1269 ) . שופ ט עליו ן בפאריס . חיב ר א ת הספ ד המפורס ם

״ 8 * 168 11161:161 ) 6 ־ 1 עב! " (״ספ ר המקצועות״ ) — אוס ף ש ל כללי ם חוקיי ם ותקבוודהמשטר ה

מתקופתו . — עמ ' 400 .

בואלדדפרא , ניקול ה ( 1636 — 1711 ) . סופ ד צרפתי , סאטיריק ן מתקופ ת לוא י ה־ 14 . חיב ר א ת
החרו ז — שמייחסי ם אות ו למוליי ר — המוב א בעט ׳ 538 . — עט ׳ 538 .

בזלטון ,מאתי ו ( 1728 — 1809 ) . חרשת ן אנגלי , מהנדס . — עט ׳ 308 318 .

בו־לינגברוק , ד,נר י סנ ט ג׳ו ן ( 1678 — 1751 ) . מדינא י אנגלי , סופר , מתומכ י הטורים . — עט ׳ 624 .

בוקסוזורן , מארקו ם סווריו ם ( 1602 — 1653 ) . מלומ ד הומאניסט י ופייט ן בהולאנד . — עט ׳ 352 .

ביד ו (: 13,111 ) 81 ) . י . נ . — עמ 7 262 .

ביוקאנין , דוי ד ( 1779 — 1848 ) . כלכל ן אנגלי , "מגדול י ד,מתנגדי ם ש ל חפלזיוקראטים, "
(מארקס) . — עט ׳ 102 459 603 .

ביזה , פראנ ץ ( 1803 — 1895 ) . סופ ר גרמנ י בעניינ י פילוסופיה , אידיאליסט . — עט ׳ 334 .

ביילי , סמוא ל ( 1791 — 1870 ) . פילוסו ף וכלכל ן אנגלי , ניה ל פולמו ס בג ד ריקארדו . בפ י מארק ם
קרו י הו א ״מבק ר תפל , שטחי , חכמ-בעיני ו לכ ל דבר. ״ — עט ׳ 41 46 52 69 439 502 , ׳

ביינס , אדוואר ד ( 1800 — 1890 ) , פובליציס ט וכלכל ן אנגלי , דוג ל בחופ ש המסחר . — עט ׳
317 320 .

בייקר , רוברט . מפק ח ע ל בתי״חרושת , קודם־לכ ן רופא . — עט ׳ 245 327 350 368 586 .

בי בנר , לודדוי ג ( 1824 — 1899 ) . חוק ר גרמנ י במדעי־הטבע , דאדודיניסט , מאטריאליסטמולגארי .

722

מפת ח השמו ת

אנגל ס מדב ר ע ל "הדמו ת השטחי ת ע ד כד י בורות , ב ה מתמי ד להתקיי ם היו ם המאטריאליז ם
ש ל המא ה דד 18 במוחותיה ם ש ל חוקרי־הטב ע ורופאים , וב ה חוט ף בשנו ת החמישי ם אות ו
מאטריאליזם , הטפודסוכנים , ע״ י ביכנר , פוג ט ומולשוט. ״ — עט ׳ * 22 .

בינט , א . חוכ ר אחוזו ת גדולות , שופט־השלום , סוכ ן ע ל בית־העניי ם ומסדי ר ענייני־השכר . —
עט ׳ 495 .

ביסמארק , אוט ו פו ן ( 1815 — 1898 ) . ראש־המיניסטרי ם בפרוסי ה וקאנצל ר ראשו ן בקיסרו ת
הגרמנית . יונק ר ממזרח־אלבה . הצליח , מחמ ת חולשת ה ש ל התנוע ה המהפכנית , להגשי ם
א ת איחוד ה ש ל גרמני ה "מלמעלה" . גיסה , בשנו ת ה־ 60 , לנצ ל א ת תנועת־הפועלי ם
בגרמני ה למטרותי ו הריאקציוניו ת (משא־ומת ן ע ם לאסאל) . אב י חוק־הסוציאליסטי ם
( 1878 ) . בעזרת ו דוכא ה הקומונ ה ש ל פאריס . — עט , * 18 * 41 .

ביצ׳ר־סטאו , האריי ט ( 1812 — 1896 ) . סופר ת אמריקנית , חיבר ה א ת הסיפו ר המפורס ם נג ד
העבדו ת בש ם ״אוה ל הדו ד תם ״ (בוסטו ן 1852 ) . — עם ׳ 604 .

ביש ה ( £1101162 ),פילי פ ( 1796 — 1865 ) . היסטוריק ן צרפתי , רפובליקני״בורגנ י ! הו א יוצ א
מתור ת סן־סימו ן ומכרי ז ע ל ״סוציאליז ם קאתולי־חדש. ״ — עמ ׳ 613 .

בל , ס ר צ׳ארל ס ( 1774 — 1842 ) . חוק ר סקוט י בתור ת האנאטומיה . — עמ ׳ 227 .

בל אנקי , ג׳רו ם אדול ף ( 1798 — 1854 ) . כלכל ן צרפתי . אחי ו ש ל המהפכ ן אוגיוס ט בלאנקי ,
חקר־ולמ ד א ת מצ ב הפועלי ם בכמ ה ארצות , לפ י השקפותי ו הכלכליו ת משתיי ך הו א
לאסכול ת סיי . — עט ׳ 225 275 .

בלוק , מורי ם ( 1816 — 1901 ) . כלכל ן וסטאטיסטיק ן צרפת י 1 כת ב מאמר־הערכ ה ע ל "הקאפיטאל "
ב״רוו י ד ה ד י מונד״ . — עט ׳ 11 .

בלייק י ( £1015:67 !£) , רובר ט ( 1795 — 1878 ) . סופ ר ליבראל י באנגליה , פילוסוף . — עמ ׳ 596 .

בלום , ג׳ו ן ( 1654 — 1725 ) . סוציאליס ט וכלכל ן אנגלי . סיסמת ו היתד , : "מ י שאינ ו עובד , א ל
יאכל. " דר ש בי ן השאר , לשל ב בבית־הספ ר הורא ה ועבוד ה יח ד ולנהו ג ביטו ח סוציאל י
בשבי ל הפועלים . — עט ׳ 106 112 118 266 285 351 394 402 505 .

בנתאם , ג׳רמ י ( 1748 — 1832 ) . סופ ר אנגל י בעניינ י חו ק ומשפט , מייס ד פילוסופיית־התועל ת
(אוטיליטאריזם) , ״גאו ן בפתיו ת בורגניות, ״ (מארקס) . — עט ׳ 142 501 503 .

בקאריא , צ׳סאר ה בונסאנ ה ד ה ( 1738 — 1794 ) . מתימטיק ן וכלכל ן איטלקי , מפורס ם ע ל שו ם
חיבור ו ״פש ע ועונשו״ , שפנ ה נג ד עונש־מוות . — עט ' 299 .

בקר ן (ג ם בק 1 ) , פראנסי ס ( 1561 — 1626 ) . פילוסו ף ומדינא י אנגלי . "אבידמחולל ו האמית י ש ל
חמאטריאליז ם האנגלי. ״ ״בו , באישיות ו ש ל בקון , יוצר ו הראשו ן ש ל המאטריאליז ם —
עודנ ו טומ ן ז ה בחובו , בדר ך ש ל תמימות , נבטי ם ש ל התפתחו ת כל״צדדית. " "ואל ו עצ ם
תורתו , שניתנ ה אפוריזמים־אפוריזמים , עדיי ן מלא ה הי א כרימו ן מסקנות־לא־מסקנו ת
תיאולוגיות. " (מארקס) . הו א שפנ ה עור ף לאסכולאסטיק ה וייס ר א ת הלוגיק ה האינדוק -
טיבית . — עט ׳ 319 594 .

ברודהארסט , ג / כלכלן־וולגאר י אנגלי . — עט ' 45 .

בדודי , ס ר בנימי ן קולינ ס ( 1783 — 1862 ) . פיזיולו ג ורופ א אנגלי . — עט ׳ 227 .

ברוהאם , הנר י פיט ר ( 1778 — 1868 ) . מדינא י אנגלי , חוק ר בתור ת החוקים . מתומכ י הוויגים ,
נלח ם תחיל ה בע ד העבדות , ואחר־כ ך כנגדה . ממייסדי ו ומעורכיו־עוזרי ו ש ל כתב־הע ת
הוויג י רב״חחשפע ה ״אדינבורג־רוויו״ . — עט ׳ 627 .

ברונר , — עט ׳ 397 .

ברו קנר , ג׳ו ן ( 1726 — 1804 ) . כומ ר .אנגלי , שמאלתו ם העתי ק הרב ה מתו ך כתבי ו ע ל תור ת
האוכלוסין . — עט ׳ 507 .

בריי , ג׳ו ן פראנסי ס ( 1809 — 1895 ) . סוציאליס ט אנגלי , אוטופיסט , צ׳ארטיסט . — עט ׳ 56 .

ברייט , ג׳ו ן ( 1811 — 1889 ) . חרשת ן אנגלי , מדינאי , מנהי ג הליג ה נג ד מכסי־הדגן . — עמ ׳ 9
205 230 458 536 560 619 .

ברינדליי , גיימ ס ( 1716 — 1772 ) . אנגל י מפורס ם באמצאותי ו במכונוודהמים . — עט ׳ 285 .

723

ביאורי ם ומפתחו ת

ברנטאנו , לוג׳ ו ( 1844 — 1931 ) . כלכל ן גרמני , מראש י הסוציאליסטים־של־קתדרה . מתנגד ו ש ל
המארקסיזם . תב ע תיקוני ם אזרחיי ם בג ד תנועודהפועלי ם המארקסיסטית . ביחו ד דר ש
תנוע ה מקצועי ת כדוגמ ת האגודו ת המקצועיו ת שבאנגליה . — עמ ׳ 25 ואי /

ברקליי , ג׳ורג ׳ ( 1685 — 1753 ) . הגמו ן אירי , פילוסוף , איש״הריאקציה , מייס ד ש ל אידיאליז ם
סובייקטיבי , הרוא ה א ת העול ם תלו י בסובייקט , המחזי ר ומעמי ד הכ ל ע ל האבי . הו א
כופ ר ב״מציאו ת המוחלט ת ש ל אובייקטי ם הנתפסי ם תפיס ה מוחשי ת לכשעצמ ם א ו מחו ץ
לתחומ י הנפש. ״ — עמ , 274 290 .

גאליאני , פרדינאנד ו ( 1728 — 1787 ) . כומ ר איטלקי , דיפלומאט , כלכלךמרקאנטיליסט , כת ב
בג ד הפיזיוקראטים . — עט ׳ 61 73 ואי ׳ 81 125 128 257 530 .

ג׳א ן השנ י ( 1319 — 1364 ) . מל ך אנגלי ה משנ ת 1350 ע ד 1364 . — עמ ׳ 610 .

גאניל , שאר ל ( 1758 — 1836 ) . פוליטיקא י צרפתי , כלכלן , מרקאנטיליסט־וזדש . ספר ו "שיט ת
הכלכל ה המדיני ת — מארק ס מכנ ה אות ו "עשיי ה גרוע ה מאו ד ושטהיחרביותר׳ / השווה :
פדייה . — עט ׳ 50 66 76 140 145 368 .

גאסקאל , פיטר . רופ א ליבראל י במאבצ׳סטר . חיב ר "האוכלוסיי ה התעשייתי ת באנגליה "
( 1833 ) . — עט ׳ 358 365 .

גארניה , ז׳רמיין , קדנ ט ( 1754 — 1821 ) . סנאטו ר נונאפארטלסטי , "הכלכל ן ש ל הדירקטודיו ם
והקובסולאט, ״ (מארקס) . מתרגמ ו ש ל א . סמי ת ופרשנו , — עט ׳ 297 453 .

ג׳וארץ , בניט ו (פאבלו ) ( 1806 — 1872 ) . — פוליטיקא י מקסיקני , בשי א הרפובליק ה במקסיק ו
משב ת 1861 ע ד 1872 . — עט ' 136 .

גדדרכרב , בורי ם פיודורוביץ ׳(בער ך 1552 — 1605 ) . צא ר רוס י משנ ת 1598 ע ד 1605 . — עט ׳ 597 .

גוטשד , יוהא ן קריסטו ף ( 1700 — 1766 ) . אסתטיק ן גרמני , חוק ר בתולדו ת הספרות , טיפו ס
ש ל חטטן־קפדן . — עט ׳ 173 .

ג׳ונס , ריצ׳אר ד ( 1790 — 1855 ) . כלכל ן אנגלי , מצטיי ן ב״חוש ו בשבי ל ההבד ל ההיסטור י בי ן
אופבי-הייצור. " (מארקס) . מתו ך הניגו ד שבי ן "בעלי־הקניי ן ש ל העוש ר המוצבר " לבי ן
״העובדי ם ממש ״ מסי ק הוא , כ י צפוי ה כליה , בהכרח , לקאפיטאליזם . — עט ' 23 252 262
268 273 467 483 492 520 .

ג׳ופר י ס ן היל ה אטיי ן ( 1772 — 1844 ) . חוק ר צרפת י במדעי־הטבע . — עט ׳ 616 .

ג׳ורג ׳ השנ י ( 1683 ־^ 1760 ) . מל ך באנגלי ה משנ ת 1727 ע ד 1760 . — עט ׳ 78 611 .

ג׳ורג ׳ השליש י ( 1738 — 1820 ) . מל ך באנגלי ה משנ ת 1760 ע ד 1820 . — עט ' 611 .

מרדן , ס ד ג׳ו ן וויליא ם ( 1814 — 1870 ) . גברא ל אנגלי . — עט ׳ 141 .

גיז ו ( 0111201 ) , פראנסו א פיי ר גואייו ם ( 1787 — 1874 ) . מדינא י ריאקציונ י בצרפת , ראש י
המיניסטרי ם משנ ת 1840 ע ד 1848 . חיב ר חיבורי ם היסטוריי ם ע ל צרפ ת ואנגליה . — עט ׳ * 26 .

ג׳ילוט , יוס ף ( 1799 — 1873 ) . חרשת ן ש ל ציפרני־פלד ה באנגליה . — עט ׳ 379 .

ג׳יסבו־ה / תומא ס ( 1758 — 1846 ) . תיאולו ג צרפתי . — עט ׳ 626 .

גיליך , גוסטא ב פו ן ( 1791 — 1847 ) . בעל־עס ק והיסטוריו ן כלכל י בגרמניה . — עט ׳ 8 622 .

גלאדסטון , וויליא ם אוואר ט ( 1809 — 1898 ) . מדינא י אנגלי , תחיל ה קובסרואטיבי , אחריכ ך
מנהי ג הליבראלים . כמיביסטר־הכספי ם הי ה עוס ק במי ן ״אלכימי ה פינאנסית״ . — עט ׳ 23 —

26 372 537 612 .

ג׳נובזי , אנטוגי ו ( 1712 — 1769 ) . תיאולו ג איטלקי , פילוסוף , תלמיד ו ש ל לוק , שימ ש פרופסו ר
איטלק י ראשו ן בקתדר ה לכלכל ה מדינית , מרקאנטיליסט . — עט ׳ 124 .

גרגוא ר ה . — עט ' 456 .

ג׳רהארט , שאר ל פרידרי ק ( 1816 — 1856 ) . כימיק ן צרפת י מובהק . — עכ ד 252 .

גרי , / ג׳ו ן ( 1798 — 1850 ) . סוציאליסט־אוטופיסט , תלמיד ו ש ל א ו,אן , רצ ה לפתו ר א ת השאל ה
הסוציאלי ת ע״ י ״אוטופידדשל־חליפייממוךלפועלים. ״ (אנגלס) . — עט ׳ 56 .

גריי , ס ר ג׳ורג ׳ ( 1799 — 1882 ) . מדינא י ליבראל י באנגליה , "נתפרס ם לגנא י בכך , שבחזק ת

724

מפת ה השמו ת

מיניסטרי ד,מושבו ת דה ף א ת כ ל המושבו ת האנגליו ת ע ד גבו ל ההתמרדות. " (מארקס) . י -
עט ׳ 234 548 .

גרינהא ו ( 1814 — 1888 ) . רופ א אנגל י ועוס ק בהיגיינ ה סוציאלית . — עט ׳ 196 239 342 .

גרג , רובר ט חיי ד ( 1795 — 1875 ) . חרשת ן וכלכל ו אנגלי , תומ ך וולגאר י בהופש־המסחר . י ־
עמ ׳ 237 .

גראו ב( 6 ע 0 * 01 ) , וויליא ם הבר ט ( 1811 — 1896 ) . שופ ט אנגל י וחוק ר בשד ה הכימי ה
החשמלית . — עמ ׳ 432 .

דאבלדי י (^ 1 ) 16 ( 1 ט 0 ס),תופא ם ( 1790 — 1870 ) . פובליציס ט אנגלי , פוליטיקא י ליבראל י
וכלכלן , מתנג ד לתיאורי ה ש ל מאלתום . — עט ׳ 625 .

דאומר , ג׳ורג ׳ פרידרי ד ( 1801 — 1875 ) . משור ר גרמנ י ופילוסוף־הדת , תחיל ה שונ א הד ת
ואחהכ ך אולטרודמוגטאני . — עט ׳ 234 .

דאנטה , אליגייר י ( 1265 — 1321 ) . משורר ה הדגו ל ביות ר ש ל איטלי ה ע ם מוצאי־ימייהביניים ,
חיב ר א ת "הקומדי ה האלוהית" . בחיבורי ו משתקפו ת הסתירו ת ש ל תקופת־המעב ר מ ן
הפיאודאליז ם א ל החבר ה הבורגנית , שהתפתחות ה התחיל ה באיטליה . — עט ׳ 6 84 198 .

דאנינג , ט . י . ( 1799 — 1873 ) . תיאורטיק ן ש ל התנוע ה המקצועי ת באנגליה . נציג ה ש ל מדיניות ־
הפועלי ם הבורגנית . יושב־רא ש איגוד־הכורכים . — עט ׳ 452 455 628 .

דאפי , ס ר צ׳ארל ס גאווא ן ( 1816 — 1903 ) . מנהי ג הפנירים , האג ף המהפכנ י בתנועת־החירו ת
האירית . היג ר לאוסטראלי ה ונעש ה ש ם חב ר הממשלה . — עט ׳ 638 .

דאפרי ן אנ ד אווה , פרידרי ק מארקי ז או ף ( 1826 — 1902 ) . דיפלומא ט אנגלי , בע ל אחוזו ת
גדולו ת באירלאנד . — עט ׳ 586 .

דארווין , צ׳אדל ס רובר ט ( 1809 — 1882 ) . חוק ר אנגל י במדעייהטבע . מייס ד תורת־ההתפתחות ,
הדוגל ת בהשתנו ת המיני ם ובמלצא ו הטבע י ש ל האדם . "חיבור ו ש ל דארלוין.. . היסו ד
שבמדעי־הטב ע בשבי ל מלהמת־המעמדו ת ההיסטורית. " (מאדקם) . "דארווי ן היכ ה א ת
תפיסודהטב ע המטאפיזי ת מכ ה תקיפודביותר. " "בתור ת דארווי ן מקב ל אנ י א ת תיאוריי ת
ההתפתחות , א ך במתוד־החוכח ה ש ל דארווי ן (מלחמת־הקיום , בחיר ה טבעית ) אינ י רוא ה
אל א ביטו י ראשון , ארעי , בלתי־מושלם , לעובד ה הדש ה שנגלתה.. . השפערדגומלי ן ש ל
גופי־הטב ע — כדוממי ם כחיי ם — מכיל ה בתוכ ה ג ם הרמוני ה וג ם התנגשות , ג ם מלחמ ה
וג ם שיתוף־פעולה. " אי ן דארווי ן מבי א בחשבון , "כ י כ ל קידמ ה בהתפתחו ת האורגאני ת
משמש ת בדיבזמ ן ג ם נסיגזדלאחור , שכ ן מייצב ת הי א התפתחו ת הד־צדדית , ומוציא ה
מכל ל אפשרו ת התפתחו ת בכיווני ם אחרי ם הרבה. " דארווי ן מעבי ר "א ת [התורה ] הבורגני ת
הכלכלית , וכ ן א ת תיאוריית־האוכלוסי ו ש ל מאלתום , מתו ך החבר ה א ל תו ך הטב ע אש ר
רודדחיי ם בו. ״ (אנגלס) . — עמ ׳ 279 304 .

דריידן , ג׳ו ן ( 1631 — 1700 ) . פייטךההצ ר באנגליה . — עמ ׳ 194 .

ד ה קווינסיי , תומא ס ( 1785 — 1890 ) . סופ ר אנגל י וכלכלן , מחסיד י ריקאדדו . — עט ' 323 .

דולפום , דא ן ( 1808 — 1884 ) . חרשת ן באלזאם . הי ה משכי ר דירוודעבוד ה לפועלי ם שבבית '
הרשת 1 . — עט ׳ 655 .

דטי ו דה־טראס י (^ס&־׳גי ר 16 ) ; 1111:1 ־ 68 ( 1 ) , אנטוא ן ( 1754 — 1836 ) . סופ ר פילוסופ י צרפתי ,
פוליטיקא י ליבראל י וכלכלן . בתהו ם הפילוסופי ה משתיי ך הו א לאסכול ת הסנסואליז ם
(עיי ן קונדייאק) . מג ן ע ל טובת־ענייני ה ש ל הבורגנו ת נג ד מעמד־הפועלים . — עט ׳ 66
127 132 266 267 534 .

דידרו , דנ י ( 1713 — 1784 ) . פילוסוף־ההשכל ה המצוע־ביות ר בצרפת , רא ש האנציקלופדיסטים ,
מאטריאליס ט ואתלאיס ט לוחם . קודמ ו ש ל דארווי ן בתורתיההתפתחות . א ת סיפור ו
המפורס ם "בךאחי ו ש ל ראמד ׳ [תירג ם עברי ת מנש ה לוין , בהוצא ת "ספרי ת פועלים" ]
מכנ ה אנגל ס ״חיבור־למופ ת ש ל הדיאלקטיקה״ . — עט ׳ 108 .

דיזדוח ס סיקולו ס (המחצי ת השניי ה ש ל המא ה זד 1 לפנה״ס) . היסטוריו ן עני . — עט ' 116
188 278 301 422 .

ביאורי ם ומפתחו ת

ד־-טצגן , יוס ף ( 1828 — 1888 ) , סופריפוע ל גרמני , לפ י מקצוע ו בורסקי , הי ה ח י ברוסי ת
ובאמריק ה הצפונית . "באות ו פילוסוף־פועל , שגיל ה בדדכדהו א א ת המאטריאליז ם
הדיאלקטי , טמו ן הרב ה מ ן הגרלות. ״ "בתשעדרלעשר ה הו א מאטדיאליס ט ״ (לנין) . — עמ ׳

10 660 .

דיהרינג , קאר ל אויג ן ( 1833 — 1921 ) . פילוסו ף זעירבורגנ י וכלכלן , דוצננדפרט י בברלין , פוט ר
בשנ ת 1877 מחמ ת סכסו ך ע ם שלטונותיהאוניברסיטה , נציג ו ש ל מאטריאליז ם בלתי" .
עקיב , שנשתרב ב ב ד אידיאליוו ס הרבה . מתנג ד הרי ף ש ל הדיאלקטיק ה והמארקסיזם .
אנטישמי . נג ד השקפותי ו המדעיות , שמצא ו לה ן כמ ה חסידי ם בתו ך הסוציאלדמוקראטי ה
הגרמנית , כת ב אנגל ס א ת ספר ו "אנטיידיהריגג " [תירג ם לעברי ת י . אבירפי , בהוצא ת
ספרי ת פועלים] . — עט ׳ * 21 ואי ׳ 38 .

דיוקפטי ו (■^! 10 ; 61 סס 1 !ס),אדואר ד ( 1804 — 1868 ) . פובליציס ט בלג י וכלכלן , מפק ח ראש י ע ל
בתי־הסוה ר ומוסדוודהצדק ה בבלגיה . מתחס ד למדאיודעי ן בתיקוני ם סוציאליי ם ובאהדח ר
פועלים . — עט 7 554 555 .

דיינווט , הלנ ה ( 1823 -^ 1890 ) . עוזרת־בי ת וידיד ה נאמנ ה למשפח ת מארקס . — עט ׳ * 20 .

דיי ה אויג ץ ( 1798 — 1847 ) . גובודמסי ם צרפתי , אחריכ ך כלכלךמדיב י ומד ל ש ל "עיקרי ם
כלכליים״ . — עט ׳ 30 88 114 129 .

דיפון , פיי ר ( 1821 — 1870 ) . משור ר צרפתי , כת ב בי ן השא ר שירי ם ע ל חי י הפועלים , ובגל ל
כ ך נרד ף מפע ם לפע ם ע״ י נאפוליאו ן השלישי . — עט ׳ 573 .

דניאלסון , נ . פ . (פסבדוניום ; ביקולאייאון ) ( 1844 — 1918 ) . כלכל ן רוסי , בשנו ת הי 80 ודד 90
מנציגי ה העיקריי ם העיוניי ם ש ל תנועת־העמוביים . לאח ר שנאס ר לופאטין , המשי ך הו א
בתרגו ם הרוס י ש ל ״הקאפיטאל׳ / כר ד א / — עמ ׳ 87 425 .

ד פו , דניא ל ( 1661 — 1731 ) , מספ ר אנגל י ופובליציס ט ראדיקאלי , מחב ר הספ ר המפורס ם
,,רדבינזו ן קרוזו״ . — עמ ׳ 507 .

דקארט , רנ ה ( 1596 ^ 1650 ) . פילוסו ף צדפת י מצוי ן ומתימטיק ן סולל־נתיבות . מייס ד הגיאו -
מטרי ה האנאליטית . בתחומ י המטאפיזיק ה של ו הל א מפת ח א ת התחלותי ו ש ל המאטריאליז ם
המכאני . מפרי ד הו א "לחלוטי ן א ת הפיזיק ה של ו מ ן המטאפיזיק ה שלו . במסגר ת הפיזיק ה
של ו משמ ש החומ ר העצמו ת היחידה , הסיב ה היחיד ה להני ח ולהכרה. " (אנגלס) . תפיסת ו
המכאני ת א ת העול ם האורגאני , לרבו ת האדם , הי א הפילוסופי ה האופייני ת ש ל תקופת *
המאנופאקטורה . — עמ ׳ 319 .

דרבי , אדוואר ד ה . סטאנלי , לור ד ( 1826 — 1893 ) . מדינא י אנגל י ריאקציוני . — עט ׳ 375 .

האואי ט (: 11:1 ^־ 110 ) ,ויליא ם ( 1791 — 1879 ) . סופ ר אנגלי / חיב ר עבודות־מחק ר ע ל התושבי ם
הקמאי ם באוסטראליה . — עט ׳ 621 .

האךטן( 011 ; 8111 גו 0 ] 1 ) , ג׳ו ן (מ ת 1705 ) . כלכל ן אנגלי , רוק ח וסוחר . — עט ׳ 351 .

האוול . מפק ח ע ל בתי־ההרוש ת באנגלית . — עט ׳ 182 193 235 237 .

האטון , צ׳ארל ס ( 1737 — 1823 ) . מאתימטיק ן אנגלי . — עט ׳ 303 .

הא לר , קאד ל לודווי ג פו ן ( 1768 — 1854 ) . פובליציס ט ריאקציונ י וכלכל ן שווייצי . מנהי ג
אידיאולוג י ש ל החוגי ם הפיאודאליים־המונארכיסטיי ם בגרמני ה לפנ י המהפכ ה [ 1848 ] . —
עמ ׳ 319 .

ה!£ם , ווילהל ם פו ן ( 1820 — 1880 ) . סופ ר חקלא י ובעל-עס ק בגרמניה . — עמ ׳ 415 .

האמילטון , ס ר וויליא ם ( 1788 — 1856 ) . אה ד הפילוסופי ם הסקוטיי ם מאסכול ת רליד , אש ר
באיצטל ה ש ל "השכ ל הבריא " הי ו מייצגי ם א ת תפיסת־העול ם האידיאליסטית . מחסיד י
קאנט . — עמ ׳ 262 282 295 .

האנטר , חבר י ג׳וליאן . רופ א אנגלי . — עט ׳ 326 543 545 550 551 ׳ 560 563 564 — 568 571 595 ,

האנסן , גיאור ג ה . ( 1809 — 1894 ) . סטאטיסטיק ן והיסטוריוךכלכל י בגרמניה . — עט ׳ 189 .

האסאל , א . ה . רופ א והיגייניק ן אנגלי . — עט ׳ 141 199 .

726

מפת ח השמו ת

האסטינגס , מר ן ( 1732 — 1818 ) . מושל~פלל י ראשו ן ש ל הודדהבריטית , בדבזמ ן עמ ר בשירות ה
ש ל החבר ה להוד ו המזדהית . דיכ א א ת האר ץ ובוזזה . בשנ ת 1786 נאש ם על־יד י הפארלאמנ ט
האנגל י בגל ל שלטונ ו השרירות י בהודדהמזדחי ת ; אח ר 9 שבי ם יצ א זכא י בדינ ו ונתפצ ה
ע״ י ה״חברה ״ במשכור ת ש ל ! 80.000 מאר ק ( 4000 לי״ש ) לשנה . — עמ ׳ 621 .

האקסליי , ת 1 מא ס ד,אבר י ( 1825 — 1895 ) . חוק ר אנגל י במדע י הטבע , ביולוג , חוק ר בתהומ י
הזואולוגי ה והאבטרופולוגיה . פופולאריזאטו ר מובה ק ש ל מדעי-הטבע . הי ה מגי ן ע ל תורת -
ההתפתחו ת ש ל דארווין . מחסידי ו ש ל יו ם והאבגוסטיציז ם שלו . ע ל תורת ו אמ ר אבגלס ,

כ י במקד ה הטו ב ביות ר אינ ה אל א מתו ר קרתנ י להגני ב א ת המאטדיאליזם . — עט ׳ * 22 397 .

הארדויק , ויליאם . רופ א והיגייניק ן אנגלי . — עמ ' 405 .

הריס , ג׳יימ ם אד ל או ף מאלמסבר י ( 1746 — 1820 ) . דיפלומא ט אנגלי . — עט ' 299 .

הרימון , ויליא ם ג / ( 1534 — 1593 ) . היסטוריו ן אנגלי . — עט ׳ 593 614 .

הגל , גיאור ג ווילהל ם פרידרי ך ( 1770 — 1831 ) . הנצי ג המובהקיביות ר ש ל הפילוסופי ה הקלאסי ת
הגרמנית , בא־כוח ו ש ל האידיאליז ם האובייקטיבי , העמי ק חק ר גאונ י בחוק י הדיאלקטיקה ,
והראשו ן שהשתמ ש ב ה שימו ש מודע . אמנם , הדיאלקטיק ה עדיי ן אצל ו אידיאליסטית ;
עומד ת היא , כפ י שאומ ר מארקם , וראש ה למטה . ,,הפילוסופי ה הגרמני ת החדש ה מצא ה
א ת סיומ ה בשיטודהגל , ב ה תוא ר בפע ם הראשונ ה — וז ו זכו ת גדול ה — העול ם הטבע י
כולו , ההיסטור י והרוחני , כתהליך.. . הג ל שיהד ר א ת התפיס ה ההיסטורי ת מ ן המטאפיזיקה ,

הו א עש ה אות ה לדיאלקטית. "(אנגלס) . — עט ' * 17 ואי ׳ * 20 —* 24 13 36 74 136 144 187
212 252 278 483 .

הובהאוס , ג׳ו ן ק ם ( 1786 — 1869 ) . מדינא י אנגלי , ליבראלי . — עט ׳ 235 .

הובס , תומא ס ( 1588 — 1679 ) . פילוסו ף אנגלי , "מכני ס שיט ה במאטריאליז ם נוסחיבקו ן (ראה :
בקון) . ...התנוע ה הפיזי ת — מותרי ם עלי ה לטוב ת התנוע ה המכאני ת א ו המתימטית.. .
המאטריאליז ם נהפ ך לאוינדהאדם.".. . "הוב ס הוד ם א ת המשפטיבדהקדומי ם התיאיסטיי ם
אש ר במאטדיאליז ם נוסזדבקו ן " (מארקס) . מתומכ י המונארכי ה האבסולוטית . — עט ׳

138 319 507 .

הוג׳סקי ן(הודג׳סקין) , תומא ם ( 1787 — 1869 ) , כלכל ן אנגל י שחיבורי ו — כפ י שכת ב מארק ם —
נמני ם ע ל היצירו ת ההשובות־יביות ד ש ל הכלכל ה האנגלית . מנציג י הניגו ד הפרולטאר י
לכלכל ה הקלאסית , ואף־על־פי־כ ן הו א בשא ר תפו ס לתיאוריו ת ש ל ריקארדו ; מקב ל הו א
"א ת כ ל ההנחו ת הכלכליו ת ש ל הייצו ר הקאפיטאליסט י להיות ן צור ה נצחית , ואי ן הו א
רוצ ה אל א ליטו ל מכא ן א ת ההו ן — שהו א הבסי ס ש ל הייצו ר ובדבזמ ן המסקנ ה ההכרחית. "
(מארקס) . — עט ׳ 277 289 291 440 472 620 .

הוליאו ק ( 6 ^ 0 ^ 1101 ) , ג׳ורג ׳ יעק ב ( 1817 — 1906 ) . עתונא י סוציאליסט י באנגליה , דוג ל
בתנוע ה השיתופית , רפורמיסט . — עט ׳ * 40 .

הולמש ד (מ ת בשנ ת 1580 ?) . היסטוריו ן אנגל י מוגארכיסטי . — עט ׳ 593 608 .

הוטרוס . משור ר יוני , לפ י האגדה , שמייחסי ם ל ו א ת יצירודיהאפו ס "איליאס " ו״אודיסיאה "
(חובר ו בער ך במא ה זד 10 לפנה״ס) . — עט ׳ 51 .

הופקינס , תומא ס (חיבורי ו הופיע ו בשני ם 1810 ע ד 1860 ) . כלכל ן אנגלי . רוא ה ברנט ה
הקרקעי ת תוצא ה ש ל המונופולי ן ע ל הקרקע . — עמ ' 184 .

הוראציוס , קוויבטו ם פלאקו ס ( 65 — 8 לפנה״ם) . משור ר רומי , חיב ר אודו ת וסאטירות . —
עט ׳ 589 .

הורן , ג׳ורג ׳( 1730 — 1792 ) . הגמו ן ש ל נורוויץ׳ . חיב ר פאמפלטי ם נג ד ניוטון , יום , א . סמית . —
עט ׳ 508 .

ה 1 רנר , פראנסי ס ( 1778 — 1817 ) . כלכל ן אנגלי . בשנ ת 1815 דר ש הפסק ת כ ל הוצא ה נוספ ת ש ל
שטרי־ממון . — עט ׳ 627 .

הותר , ליאונר ד ( 1785 — 1864 ) . גיאולו ג אנגלי , השתת ף בפעילו ת ביסו ד האוניברסיט ה ש ל
לונדון ; בשמש ו מפק ח מטע ם המדינ ה ע ל בתי~החרוש ת הצטיי ן כסניגו ר מסור , בלתי ־

727

ביאורי ם ומפתדוו ת

משוה ד ש ל עניינ י הפועלים . — עט ׳ 180 192 225 229 231 234 236 240 327 339 351
453 627 .

היינה , היינרי ד ( 1797 א ו 1799 ע ד 1856 ) . המשור ר הפוליט י המובהק־ביות ר ש ל גרמני ה
בתקופ ה שלפנ י מאר ם [ 1848 ] , נלח ם נג ד האבסולוטיז ם והקרתנו ת הגרמנית . היב ר —
ביהו ד בשנ ת 1844 , בהשפע ת ידידות ( ע ם מארק ם — חרוזי־מלחמ ה ש ל המדוכאי ם נג ד
מדכאיהם . מארק ס הי ה מחב ב ומערי ץ אות ו "בחו ר מצוין" , א ד מת ח ביקור ת ע ל תנודותי ו
וחולשותי ו הפוליטיות . — עמ ׳ 501

הירונינזו ס (נול ד 340 — 380 , מ ת 420 ) . מאבו ת הכנסיי ה הלאטינית . — עמ ׳ 84 .

הלווציוס , קלו ד אדריא ן ( 1715 — 1771 ) . פילוסו ף צרפתי , אנציקלופדיסט . "באישיות ו ש ל
הלווציו ס מקב ל המאטריאליז ם א ת אופי ו הצרפת י האמיתי . הו א תופ ס אות ו מי ד ביחס ו
א ל הדניי ם החברתיים. ״ (מארקס) . — עמ ׳ 501 .

הנר י השליש י ( 1551 — 1589 ) . מל ך צרפ ת משנ ת 1574 ע ד 1589 . — עט , 106 .

הנר י השביע י ( 1457 — 1509 ) . מל ך אנגלי ה משנ ת 1485 ע ד 1509 . — עמ ׳ 220 594 607 .

הנר י השמינ י ( 1491 — 1547 ) . מל ך אנגלי ה משנ ת 1509 ע ד 1547 . — עמ ׳ 594 507

הראקליטו ס איש־אפסו ם (בער ך ! 540 — 475 לפנה״ס) . פילוסו ף עני , מגדול י הדיאלקטיקני ם
בעול ם העתיק . השתיי ך למפלג ת האצילים . — עמ ׳ 85 .

הרנשוואנד , יוהא ן (קרו י ז׳אן ) ( 1728 — 1811 ) . כלכל ן שווייצי , כת ב ספרי ו בצרפתית ,
אקלקטיקן . — עט ׳ 98 .

וואוטס , ג׳ו ן ( 1818 — 1887 ) . סוציאליס ט אנגלי , חסיד ו ש ל ר . אואן . — עם ׳ 452 .

ואט , ג׳יימ ס ( 1736 — 1819 ) . מהנד ס סקוטי , המצי א א ת מכונת־הקיטור . — עט ׳ 306 308 312
315 318 402 .

ואוטס ן( £113011 ג׳ו ן פורב ס ( 1827 — 1892 ) . חוק ר רפוא י בסקוטיה , חיב ר כמ ה ספרי ם
ע ל הודו . — עמ ׳ 320 .

ואורד , ג׳ון . — עט ׳ 216 .

ואלאס , רובר ט ( 1697 — 1771 ) . כומ ר אנגלי , חיב ר חיבורי ם אחדי ם בשאלת־האוכלוסין . —
עט ׳ 288 507 .

ואלנטין , גבריא ל גוסטאו ו ( 1810 — 1883 ) . פיזיולו ג גרמני . — עמ ׳ 397 .

ואנדרלינט , יעק ב (מ ת 1740 ) . כלכל ן אנגלי . דור ש שיפורי ם בחלוק ת הקניי ן וכ ן הרמ ת
המעמדו ת התחתוני ם והבינונים . הג ן ע ל הפועלים . — עט ׳ 100 106 117 222 224 256 270
285 507 .

ואובאן , סבאסטיא ן ל ה פרסט ר ד ה ( 1633 — 1707 ) . מהנדס־צבא י סולל־נתיב ה בצרפת . יצ א
כנג ד הקולברטיזם . — עמ ׳ 114 .

נאוקאנזון , דא ק ד ה ( 1709 — 1782 ) . מכאניק ן צרפתי , המצי א מכונת־אריגה . — עם ׳ 312 .

וודג׳וואוד , יאשי ה ( 1730 — 1795 ) . המצי א א ת הקדרו ת המודרנית , ייס ד א ת הייצו ר התעשיית י
ש ל סחורות־חרסינ ה באנגליה . — עמ ׳ 216 218 .

וויגאנד , אוט ו ( 1805 — 1870 ) . מו״ ל ליבראל י בלייפציג . בבית־הוצאת ו הופיע ו הכתבי ם ש ל
ההגליאנים־הצעירים , ספר ו ש ל אנגל ם ״למצב ו ש ל המעמ ד העוב ד באנגליה״ , וכר . —

עט ׳ 653 .

ויידמייאר , יוס ף ( 1818 — 1866 ) . סוציאליס ט בווסטפאלן , חב ר לאיגוד־הקומוניסטים , השתת ף
במהפכ ה ש ל 1848 , חב ר המערכ ת ש ל "נ 1 י ה דויטש ה צייטונג " שבפראנקפור ט ע״ נ מאין ,
מש ׳ 1851 ח י כמהג ר באמריקה . בש ׳ 1852 הוציא־לאו ר א ת "המהפכה " (" 1011 ; 1 ג 011 ז\ 116 " )
בנידיור ק ! בש ׳ 1860 הוצי א לאו ר א ת ״קול־העם ״ (" 011163 ^ 383 ! 16 מ 1 מ 1 ; 81 " )
בצ׳יקאגו . במלהמת־האזרחי ם האמריקני ת השתת ף כמפקד־גדוד . ידי ד אמי ץ למארק ם
ואנגלס . — עמ י * 42 .

ויטניי , אל י ( 1765 — 1825 ) . אמריקני , המצי א א ת המכונ ה להפרד ת גרעינ י הכותנה . — עט ׳
313 320 .

728

מפת ח השמו ת

■ווי־י־לאנד , פראנסי ס ( 1796 — 1865 ) . פרופסו ר אוניברסיטא י באמריקה , חיב ר ספר־שימו ש
בכלכלה . — עט ׳ 132 167 .

וולדן , האואר ד דה . נצי ג אנגל י בבריס ל בשנ ת 1812 . — עמ ׳ 225 .

וולינגטון , ארתו ד וולסל י ( 1769 — 1852 ) . גנרא ל אנגל י "אנגל י עיקש , נוקשה.. . כ ל פעולותי ו
פעולורדלדוגמ ה הן , אב ל אפיל ו אח ת מה ן אינ ה דוגמודלמופת. ״ (אנגלם) . — עמ ׳ 100 .

וייאט , ג׳ו ן ( 1700 — 1766 ) . אנגלי , המצי א מכונת־טווייה . — עמ ׳ 304 .

וייד , בנימי ן פראנקלי ן( 1800 — 1878 ) . מדינא י אמריקני , סגךנשי א בארצות־הברי ת ש ל אמריק ה
הצפונית . — עם ׳ 6 .

וייד , ג׳ו ן ( 1818 — 1875 ) . סופ ר אנגלי . — עמ 7 195 220 509 .

ווירט , מאק ס ( 1822 — 1900 ) . כלכלן־וולגאר י גרמני ׳ דוג ל מתו ן במכסי־מגן , חסיד ו ש ל קאריי . —
עט ׳ 63 .

וויט , יוהא ן ד ה ( 1625 — 1672 ) . מדינא י הולאנדי , מנהי ג הבורגנו ת ההולאנדית . — עט ׳ 507 .

ווייקפילד , אדוואר ד ג׳בו ן( 1796 — 1862 ) . כלכל ן אנגלי , חוק ר במדיניוו׳דהמושבות . — עפ ד 217
266 440 479 557 632 638 .

וויקו , ג׳ובאנ י באטיסט א ( 1668 — 1744 ) . פילוסו ף איטלקי , אנטי־ראציונאליסט , מיוצר י פילר ׳
סופיית־ההיסטוריה . — עמ ׳ 304 .

וילהל ס השליש י (וילהל ם לבי ת אוראניי ן — 1650 — 1702 ) . מל ך אנגלי ה משנ ת 1680 ע ד
1702 . — עמ ׳ 597 .

וילהל ם הרביע י ( 1765 — 1837 ) . מל ך אנגלי ה משנ ת 1830 ע ד 1837 . — עט , 235 .

ויליאטס , ס ר וו . פרנווי ק בארונ ט או ף קאר ס ( 1803 — 1882 ) . גנרא ל אנגל י ; בשנ ת 1856 ,
במלחמ ת אירופ ה המזרחית , הג ן ע ל מצודודההרי ם קאר ם נג ד צבאות־הצאר . — עמ ׳ 100 .

ויליירס , צ׳ארל ם פלהא ם ( 1802 — 1898 ) . פוליטיקא י ליבראל י אנגלי , נשי א המועצ ה לחוק ר
העניים . — עמ ׳ 216 .

וויליך , אוגוס ט פ .( 1810 — 1878 ) . קצי ן פרוסי , חב ר איגוד־הקומוניסטים . מ ן המנהיגי ם הצבאיי ם
ש ל המר ד בבאד ן בשנ ת 1849 . ע ם פילו ג האיגו ד נעשה , יה ד ע ם שאפר , מנהי ג הפראקצי ה
"השמאלית" . אנגל ס מכנ ה אותו , א ת ודליל , בש ם "קומוניס ט לפ י הרגשתו. " אחר־כ ך
היג ר ווילי ך לאמריקה , ו״במלחמודהאזרחי ם האמריקני ת הוכיח , שהנה ו יות ר מבעל י
דמיו ן בלבד. ״ (מארקס) . לבסו ף שימ ש פקי ד גבו ה באדמיניסטראציה . — עמ ׳ * 41 .

וילסון , ג׳יימ ס ( 1805 — 1860 ) . כלכל ן אנגלי . חסי ד חופש־המסחר , ייס ד א ת כתב־הע ת "אקונ ד
מיסט״ . — עט ׳ 183 278 .

וולף , וילהל ם ( 180 9 — 1864 ) . קומוניס ט גרמני . בנ ו ש ל שכירייו ם בשלזיה . למ ד בתנאי ם
חמורים , יש ב שני ם במאס ר לשנדחקיד ה ובמצודות , משנ ת 1846 הי ה אח ד הידידי ם
האמיצימיביות ר והשותפימילפעול ה ש ל מארק ס ואגגלס . תועמל ן מזהי ר ועתונאי , השתת ף
בתנוע ה המהפכני ת בשני ם 1848 — 1849 , תמי ד עמ ד ברא ש הטור . היג ר לאנגלי ה ועב ד
במאנצ׳סט ר כמורה . "דוחו , רודדההשכל ה העדין , שנתפת ח באסכול ה הקלאסי ת העתיק ה ן
ההומו ר השופ ע שלו ; הבנת ו הבהיר ה לגב י שאלו ת תיאורטיו ת חמורות ; אופי ו הנמר ץ
והשקט.. . עו ז נפש י שאי ן לערער ו ; נאמנות ו המוחלט ת שאינ ה יודע ת היסו ם מה ו ; רגש ־
החוב ה של ו הבלתי־גרתע , הקפדנ י במיד ה שו ה כלפ י אוי ב ואוה ב וכלפ י עצמו, ״ — כ ך
משבה ו אנגל ס בהקדמת ו לסדרת־מאמרי ו ש ל וול ף בש ם "המיליאר ד השלזי" . ל ו הקדי ש
מארק ם א ת הכר ך הראשו ן ש ל ״הקאפיטאל״ . — רא ה בשע ר הספר .

וולף , קריסטיא ן ( 1679 — 1754 ) . פילוסו ף ומתימטיק ן גרמני , הנצי ג המובהק־ביות ר ש ל פילו ־
סופיירדההשכל ה בגרמניה . — עט ׳ 501 .

חילקם , מאר ק (בער ך 1760 — 1831 ) . קצי ן ודיפלומא ט אנגלי , שימ ש במשרות־צב א גבוהו ת

בהוד ו בפיקוד ו ש ל לור ד קלייב . — עמ 7 293 .

ווסט , ס ר אדוואד ד ( 1728 — 1828 ) . כלכל ן אנגלי . מ ן התיאורטלקני ם הראשוני ם ש ל הרנט ה
הקרקעית . — עם ׳ 417 433 446 447 .

729

ביאורי ם ומפתחו ת

וומטפאלן , פרדינאנ ד פ .( 1799 — 1876 ) . מינלסטדיפני ם פרוס י בתקופ ת הריאקצי ה ( 1850 — 1858 ) .
אודח 1 ר ג לג׳נ י מארקס . — עט , * 18 .

ווסטפאלן , ג׳נ י פ . — דא ה מאדקס , ג׳ני .

ורי , פייטר ו ( 1728 — 1797 ) . כלכל ן איטלקי , תומ ך בחופש־המסהר , עומ ד בי ן הפיזיוקראטי ם
ובי ן א . סמית . — עט ׳ 36 74 108 269 .

זווגה , פ . א . ( 1828 — 1906 ) . קומוניס ט גרמני , השתת ף במרדיבאד ן בשנ ת 1849 . בהיות ו
מהג ר בארצות־הברי ת מיל א תפקי ד מצוי ן בתנועת־הפועלי ם ש ל גרמני ה וש ל צפוךאמריקה .
קיי ם חליפ ת מכתבי ם קבוע ה ע ם מארק ם ואנגלס , ובסקציו ת ש ל האינטרנאציונא ל אש ר
בצפוךאמריק ה נאב ק לק ו ש ל המועצ ה הכללית . משעבר ה המועצ ה הכללי ת לנידיור ק
( 1872 ) , שימ ש מזביר־כליל י ש ל האינטרנאציונא ל (ע ד 1874 ) . — עט ׳ * 42 19 .

זיבר , ניקולא י איואנוביץ ׳ ( 1844 — 1888 ) . כלכל ן רוסי , מ ן הפופולאריזאטורי ם הראשוני ם ש ל
התורו ת הכלכליו ת למארק ס ברוסיה . — עמ ' ' 10 11 .

טאונסנד , יוס ף ( 1739 — 1816 ) . כומ ר אנגלי , "הו א מפאר־ומרומ ם א ת העניו ת כתנא י הכרח י
לעשירות, ״ (מאדקם) . — עמ ׳ 288 507 533 .

טאלבוט , צ׳אדלם , דוכ ס ש ל שרוסבר י( 1860 — 1718 ) . מדינא י אנגלי , טורי . — עמ ׳ 598 .

טוק , תומא ם ( 1774 — 1858 ) . כלכל ן אנגלי . חיב ר א ת הספ ר החשו ב "תולדו ת המהירי ם מ־ 1792
ע ד 1856 ״ . הי ה מתנג ד לתיאורטיקני ם ש ל "עקרו ן מהזוד־הממוך . בפ י מארק ס קרו י הו א
״מאחרונ י הכלכלני ם האנגלי ם בעל י ער ך מסוים. ״ — עמ ' 241 .

טאפר , מארטי ן פארקווא ר ( 1810 — 1889 ) . סופ ר ומשור ר אנגלי , דוגמ ה של־שטחיות . — עט ׳ 501 .

טאקר , יאשי ה ( 1712 — 1799 ) . כלכל ן אנגלי , קודמ ו ש ל א . סמית , דוג ל בתור ת חופש־המסחר ,
תמ ך ,בהפרד ת המושבו ת האמריקניו ת מ ן המטרופולין . — עט ׳ 222 507 628 .

טאקט , מ . ד . — עמ ׳ 296 596 619 .

טוקידיד ס ( 471 א ו 460 ע ד 339 לפנה״ס) . ההיסטוריו ן היונ י המובהק־ביותר . — עמ ׳ 300 .

מורגו , א ן ר . ( 1727 — 1781 ) . מדינא י וכלכל ן צרפתי , פיזיוקראט , תלמיד ו המובהק־ביות ד ש ל
קניי . ״אצ ל טורג ו מוצאי ם אנ ו א ת התור ה הפיזיוקראטי ת כשהי א ■ מפותחודביותר "
(מארקס) . — עט ׳ 145 257 438 .

טורנס , רובר ט ( 1780 — 1864 ) . קצי ן וכלכל ן אנגלי , הסי ד הופש־המסחר , מ ן הנציגי ם העיקריי ם
ש ל המתקר א ״עקרו ן מוזזוד־זזממון" . — עט ׳ 131 139 148 332 .

טיטו ס ( 40 — 81 ) . קיס ר רומ י משנ ת 79 ע ד 81 . — עט ׳ 324 .

טיילור , סדליי . סופ ר אנגלי , כות ב בעניינ י מוסדו ת שותפיים , מאשי ם א ת מארק ם בזיו ף
ציטאטות . — עט ׳ 25 .

תינן , יוהא ן היינרי ך פו ן ( 1783 ^ 1850 ) . כלכל ן גרמני , בעל־קרקעו ת במקלנבורג . — עט ׳ 511 .

טנזפל , ס ר ויליא ם ברט . ( 1628 — 1699 ) . מדינא י וסופ ר אנגלי . — עמ ׳ 507 .

טרינזנהיר , הי ו סיימו ר ( 1804 — 1893 ) . סופ ר אנגלי . — עט ׳ 141 200 213 .

יאנ ג (יונג) , ארתו ד ( 1741 — 1820 ) . סופ ר וסטאטיסטיק ן אנגלי . — עט ׳ 99 184 222 556 562 .

יאראנסון , אנדרי ל ( 1616 —בער ך 1684 ) . טכניקא י ואגרונו ם אנגלי , מתקופ ת המאנדפאק ־
טורה . — עט ׳ 285 .

יזם , דו ד ( 1711 — 1776 ) . פילוסו ף אנגלי , אגנוסטיקן . יו ם כ 1 פ ר באפשרו ת להכי ר א ת העולם ,
מתו ך שהו א טוען , כ י ל א ניתנ ו לנ ו אל א תחושו ת בלבד . "עמד ת האגנוסטיציז ם דנ ה
א ת דוגלי ה להיו ת פוסחי ם תמי ד ע ל שת י הסעיפי ם : מאטריאליז ם מכאן , ואידיאליז ם
מכאן. " (לנין) . יו ם ככלכל ן הי ה מתנגד ם ש ל המדקאבטיליססים , הי ה דוג ל בל א עקיבו ת
בהופש־המסחר . במא ה ה~ 18 הי ה יו ם נציג ה החשוביביות ר ש ל התיאוריה , כ י מחירי ־
הסחורו ת תלויי ם בכמו ת הממוךשבמחזו ר(תיאוריית־הכמות) . — עט ׳ * 22 99 423 456 507 508 .

יור , אנדר ו( 1778 — 1875 ) . כימיק ן אנגלי , כלכלן . הג ן ע ל ההו ן והתעשיי ה הגדולה . — עט ׳ 182
213 221 244 262 285 286 302 316 331 344 348 355 460 .

730

מפת ה השמו ת

יעקו ב (יעקב) , ויליא ם ( 1762 — 1851 ) . סטאטיסטיק ן אנגלי . — עמ ׳ 33 175 .

יעקו ב (ג׳יימס ) סטיואר ט ( 1566 — 1625 ) . מל ד אנגלי ה משנ ת 1603 ע ד 1625 . — עט ׳ 595 608 611 .

לאבורד , אלכסנד ר ( 1774 — 1842 ) . ארכיאולו ג צרפתי , סופר־מסעות , נלח ם בצד ה ש ל אוסטרי ה
נג ד המהפכ ה הצרפתי ת הגדולה . אחר י הרסטאווראצי ה שיר ת בתפקידי ם מדיניי ם שונים .
הי ה מהב ר ספרי ם בשד ה הכלכל ה המדינית . — עט ' 438 .

לאודרדיי ל (בטקס ט — בטעו ת לאודרדלס) , ג׳יימ ס אר ל או ף ( 1759 — 1839 ) . פוליטיקא י ריאק -
'ציונ י וכלכל ן אנגל י ; בספח/^חקיר ה ע ל טבע ו ומקור ו ש ל העוש ר הציבורי" , שהופי ע
בשנ ת 1804 , יצ א בפולמו ס נג ד אדסמי ת ובי ן השא ר נג ד תורת ו ע ל חלוקת־העבודה . מסבי ר
א ת הרןהי ם הסב ר אפולוגטי . — עט ׳ 285 .

לאורנט , אוגוס ט ( 1807 — 1853 ) . כימיק ן צרפתי . — עט ׳ 252 .

לאוות , לוא י( 1809 — 1880 ) , פוליטיקא י ריאקציונ י וכלכל ן צרפתי . — עמ ׳ 415 437 588 .

לאנסלוטי , סקונד ו ( 1575 — 1643 ) . כומ ר איטלקי , היסטוריון . — עמ , 352 .

לאסאל , פרדינאנ ד ( 1825 — 1864 ) . מייס ד "האיגו ד הכלל י ש ל הפועלי ם הגרמנים" . אחר י מות ו
כת ב אנגלם : ״אח ד האישי ם החשובים־ביות ר בגרמניה . בשבילנ ו היה : בהוו ה — ידי ד
בלתי־בטו ח ביות ר * בעתי ד — אוי ב בטו ח למדי. " משנודע ו יות ר יחסי ו א ל ביסמארק ,
החמי ר מארק ס במשפט ו עליו : "למעש ה בג ד לאסא ל במפלגה . הו א כר ת חוז ה פורמאל י
ע ם ביסמארק. " אנגל ס כות ב : "כ ל גדלות ו ש ל לאסא ל מיוסד ת היתד . ע ל כך , שמארק ם
הרש ה ל ו להתגד ר שני ם רבו ת בתוצאו ת חקירותי ו ש ל מארקס , כאיל ו הי ו משלו , להתגד ר
בהן.. . ולסלפן.. . א ת לאסא ל הסוציאליס ט מלוו ה הי ה ע ל כ ל צע ד ושע ל — לאסא ל
הדמאגוג. ״ — * 20 * 41 3 85 654 .

לאסקר , אדואר ד ( 1829 — 1884 ) . פוליטיקא י גרמני , מנהי ג הבורגנו ת הליבראלי ת אחר י 1866 . —
עמ ׳ 24 .

ל ח שאטר , מורי ם ( 1814 — 1900 ) . היסטוריו ן צרפתי , מלוחמ י הקומונ ה של־פארים . הוציא־לאו ר
א ת המהדור ה הראשונ ה ש ל ״הקאפיטאל ״ בצרפתית . — עם ׳ 14 16 .

ל ה שאפליה , רנ ה גוא י ( 1754 — 1794 ) . פוליטיקא י צרפתי . אוהד , כביכול , א ת המהפכ ה
הגדול ה ; כד י לקיי ם א ת רכוש ו בר ח לאנגליה , וע ם שוב ו מש ם נידו ן למוו ת בגילוטינה . —

עמ ׳ 613 .

לה־טוו ן ( 08116 ־ 11 ׳ 1,6 ) , ג . פראנסו א ( 1728 — 1780 ) . כלכל ן צרפתי , פיזיוקרא ט מובהק ,
סניגו ר מלכותי . — עמ ׳ 30 33 74 82 90 93 96 117 128 130 132 169 .

לו , ג׳ו ן ( 1671 — 1729 ) . פינאנסיס ט וכלכל ן סק 1 טי . בשנ ת 1716 ייס ד בפארי ס באנק־של־מניו ת
בע ל זכויות־ית ר מא ת המדינ ה ! והו א שהוצי א שטרי־ממו ן — של א הי ו לה ם אל א כיסו י
מוע ט ש ל מתכ ת — כד י לפרו ע א ת חובות־המדינ ה ש ל צרפת . מפק ח כלל י ע ל הפינאנסים .
בשנ ת 1720 כ ל מוסדותי ו פשט ו א ת הרגל . — עט ׳ 96 .

לוא י בונאפארט ח (נאפוליאו ן השליש י — 1808 — 1873 ) . קיס ר הצרפתי ם משנ ת 1851 ע ד 1870 .
״הרפתקן , קאריקאטור ה ש ל נאפוליאו ן הותיק ״ (מארקם) . — עמ ׳ * 27 224 .

לוא י פילי פ ( 1773 — 1850 ) . ״המלך־האזרחי״ , משנ ת 1830 ע ד 1848 מל ך צרפת , הי ה מייצ ג
א ת האינטרסי ם ש ל אילי־הממון . — עט ׳ 226 .

לוא י ה־ 14 ( 1638 — 1715 ) . מל ך צרפ ת מ־ 1643 ע ד 1715 . — עמ ׳ 114 .

לוא י ה־ 16 ( 1754 — 1793 ) . מל ו צרפ ת מ־ 1774 ע ד 1793 . — עט ׳ 609 .

לו י ( 1 עי 6 * 1 ) , ליאו ן ( 1821 — 1888 ) . סטאטיסטיק ן אנגלי . — עמ ׳ 606 .

לוק , ג׳ו ן ( 1632 — 1704 ) . פילוסו ף אנגלי , נלח ם נג ד תור ת דקאר ט ע ל האידיאו ת 'הטבועות ־
מלידה , והו א מחזי ר ומעמי ד א ת ההכר ה ע ל הנסיון . הסנסואליז ם המטאפיזי , שלו ק הי ה
מייסדו , שימ ש נקודת־מוצ א לפילוסופי ה האידיאליסטי ת ש ל ברקליי , מכאן , ולמאטריא *
ליז ם מכאן . לוק , בחזק ת כלכל ן ״הי ה מייצ ג א ת הבורגנו ת החדש ה ע ל כ ל צורותי ה : א ת
התעשייני ם כנג ד מעמד־הפועלי ם והקבצנים , א ת העוסקי ם במסח ר כנג ד נושכי־הנש ך

731

ביאורי ם ומפתחו ת

העתיקים־הותיקים , א ת העוסקי ם בפינאנסי ם כנג ד הדוגלי ם בחובות־המדינ ה ! ול א עו ד
אל א שבחיבו ר מיוח ד הבי א ראיו ת לכך , כ י השכ ל הבורגנ י הו א השכ ל האנוש י התקין. "
(מארקס) . — עמ ׳ 29 74 82 100 122 319 507 .

לוקרצעס , קארו ס (טיטום , — 98 — 55 לפנה״ס) . משור ר רומאי , ידו ע בשיר ו הלימוד י "ע ל
טב ע הדברים ״ ( £1 ־ 111 ; 31 מ גממעס ע 6 ( 1 ) , שב ו הו א מרצ ה בצור ה פיוטי ת א ת הפילוסופי ה
ש ל אפיקור . — עט ׳ 172 .

לוקיא ן (בער ך 125 — 180 ) . משור ר יוני , סאטיריקן . — עמ , 508 .

לותר , מארטי ן ( 1483 — 1546 ) . מנהי ג הרפורמאצי ה הגרמנית , נצי ג המחנ ה חפרוטסטאנט י ש ל
הרפורמ ה האזרחי ת המתונ ה (ש ל האזרחו ת העירונית , ש ל האצול ה הנמוכ ה וש ל חל ק מ ן
הנסיכים) . במלחמת־ ד,איכרי ם בגרמני ה הו א מתחב ר ע ם המחנ ה הקאתולי , הנגד־מהפכנ י
(שלטונו ת המדינה , הנסיכי ם מ ן הכמור ה וחל ק מ ן הנסיכי ם החילוניים , האצול ה העשיר ה
והפאטריציי ם העירוניים) , נג ד המחנ ה המהפכני , שייצג ו תומא ס מינצ ר (האיכרים , והפלביי ם
שבערים) . — עמ ׳ 109 155 252 487 622 .

ליביג , יוסטו ס פו ן ( 1803 — 1873 ) . חוק ר גרמנ י סולל־דר ך במדעי־הטבע , כימיקן . — עט , 191
268 316 416 471 .

ליבקנכט , וילהל ם ( 1826 — 1900 ) . ממייסד י הסוציאלדמוקראטי ה הגרמנית . השתת ף במרד ־
באדן , ח י במהג ר באנגליה , ומש ם חז ר בשנו ת זד 60 לגרמני ה ; מאז " מילא , יח ד ע ם בבל ,
תפקי ד ש ל מנהיגו ת בתנועודהפועלי ם שבגרמניה . "חסרונותי ו אינ ם אל א הצ ד השנ י ש ל
תכונו ת יקרות־ער ך עד־מאו ד < בל א חולשותי ו אל ה ל א הי ה יכו ל לבצ ע א ת אש ר הו א
מבצ ע באמת . אמנם , כ ל זמ ן שעומ ד ע ל יד ו בבל , ודא י שיגרו ם הרב ה הפרעו ת מטרידו ת
ללא־צורך . ומשיגיע ו הדברי ם ליד י פירו ד מ ן הקרתנים , הר י יעמו ד ויג ן עליה ם ע ד
לרג ע האחרו ן ! א ך ברג ע ש ל הכרע ה יעמו ד ע ל מקומ ו הנכון. ״ (אנגלס) . — עט ׳ * 38
654 660 .

ליינג , סמוא ל ( 1780 — 1868 ) . סופ ר ונוס ע אנגלי . חיב ר ספרי ם ע ל המצ ב המדיני , הסוציאל י
והכלכל י במדינות־אירופה . — עם ׳ 160 530 .

ליכמבסקי , הנסי ך פליק ם מארי ה ( 1814 — 1884 ) . בע ל אחוזו ת גדולו ת בשלזיה , סופר , חב ר
האסיפ ה הלאומי ת בפראנקפורט . — עט ׳ 486 .

לעגה , סימו ן ניקול א הנר י ( 1736 — 1794 ) . סופ ר צרפתי , עמ ד בפולמו ס "נג ד האידיאלי ם
האזרחיי ם הליבראליי ם ש ל בני־דור ו מתקופת־ההשכלה , נג ד ראשי ת שלטונ ה ש ל הבור -
גנות. " (מארקס) . — עט ׳ 186 234 273 506 610 .

ליקורגו ס (המחצי ת השניי ה ש ל המא ה ה־ 9 לפנה״ס) . מחוק ק אגדת י באשפרת א ; לפ י המסורה ,
הסדי ר א ת חלוק ת עומ ס המלחמ ה לגב י שכבו ת האוכלוסי ן השונו ת והשתתפות ן בשירו ת
הצבא , לפ י מצב ן החומרי . — עמ ׳ 348 .

למונטיי , פיי ר אדואר ד ( 1762 — 1826 ) . כלכל ן צרפתי , מתנגד ם ש ל היעקובינים , ומשעל ו
הלל ו לשלטו ן בר ח מצרפת . — עמ ׳ 297 .

לסינג , גוטהול ד אפרי ם ( 1729 — 1781 ) . סופ ר מתקופת־ ד,השכל ה בגרמניה , משורר־דראמאטור ג
ומבק ר מובהק־ביות ר בתקופתו . חלו ץ בשדה־־ספדו ת למלחמ ת הבורגנו ת הגרמני ת נג ד
האבסולוטיזם . — עט ׳ 13 .

לתבי , ד,נר י ( 1816 — 1876 ) . כימיק ן אנגלי . — עט ׳ 205 .

מ . (גוסטא ב מייאר) . חרשת ן אי ש בילפל ד ; במכתב ו א ל קוגלמא ן מ־ 10 במאר ס 1868 הבי ע
א ת הערצת ו למארקם . — עם ׳ 654 .
מאייר , זיגמונד , חרשת ן בווינה . — עט ׳ 7 .

מאורר , גיאור ג לודווי ג פו ן ( 1790 — 1872 ) . חוק ר בתולדו ת החוק ׳ יועץ־המדינד , בבאוואריה ,
הוכי ח בפרוטרוט , כ י הקניי ן הפרט י בקרק ע ל א נתהן ה אל א במרו ץ ההיסטוריה . "לספרי ו

732

מפת ח השמד ת

נודע ת חשיבו ת מובהק ת ביותר, "(מאדקס) . כב ד ב״מאניפס ט הקומוניסטי " מצייני ם מארק ס
ואבגל ס א ת חשיבו ת הספרי ם האלה . - — עמ ׳ 59 189 .

נזאיר , דודול ף ( 1838 — 1899 ) . המוצי א לאו ר א ת כתב י רודברטוס , סוציאליס ט פיאודאלי ,
מתנגד ו ש ל ביסמאדק , מכר 1 ש ל אנגלס . — עם ׳ 436 .

מאלתוס , תומא ס רובר ט ( 1766 — 1834 ) . כומר , כלכל ן אנגלי , "זרי ז במלאפתיהפלאגיאטים" .
זכות ו האמיתי ת "הי א בכך , שהו א ש ם א ת הדג ש ע ל החליפי ן הבלתי־שוד ם בי ן הו ן
ועבודה-שכירה. " אך , עוש ה הו א כ ן "מצ ד אהד , כד י להוכי ח א ת המצוק ה ש ל מעמדות *
העובדי ם כהכרחית... , ומצ ד שנ י כד י להוכי ח לבעלי-ההון , כ י אי־אפש ר בל א קיו ם כמור ה
מפוטמ ת — כמור ת המדינ ה והכנסיי ה כאחת. " התיאורי ה של ו "בדב ר ההכר ח בצריכ ה
בלתי־פדודוקטיבי ת גדלדדוהולכ ת בהתמדה.. . התאימ ה — מעשדדפל א — למטרתו , לאפולו -
גטיק ה ש ל התנאי ם הקיימי ם באנגליה : אילי־הקרקע , בעלי-קצב ה ש ל ,מדינ ה וכנסייה /
גובי'מםלמ , מעשרות , חובדהמדינה , ספסרי-בורסה , שוסרים־ינוגשים , כמרי ם ושמשים. "
(מארקס) . לפדולטאריו ן יע ץ לנהו ג צמצום־בילוד ה — כתרופ ה נג ד המצוק ה הקאפיטא *
ליסטית . — עמ ׳ 131 170 257 288 417 457 467 471 476 483 489 492 499 502 507 523
533 581 .

מאנדוויל , ברנאר ד ד ה ( 1670 — 1733 ) . רופ א אנגלי , סאטיריקן . הי ה שופ ך לע ג ובו ז ע ל
הצבועי ם הבורגניים , המעמידי ם פני ם ש ל נזירו ת ומוסד . "עדיות ד וישר־יות ר לאיךערו ך
מאות ם האפולוגטי ם הקרתביי ם ש ל ההבר ה הבורגנית. ״ (מארקס) . — עמ ׳ 290 506 507 .

מאן , ג׳ון . בנ ו ש ל תומא ס מא ן (דא ה להלן ) ומוציא-לאו ר א ת כתביו . — עט ׳ 422 .

מאן , תומא ם ( 1571 — 1641 ) . כלכל ן אנגלי , מרקאנטיליסט , חב ר ההנהל ה ש ל חברת־המסח ר
לחודד ד,מזרחית , מ ן הסוחרי ם העשיריכדביות ר ש ל תקופתו . — יעמ ׳ 422 .

מאסי , יוס ף (מ ת 1784 ) . סטאטיסטיק ן אנגלי , כלכלן . "מאס ל מתאר , בית ר החלטיו ת משעש ה
כ ן יום , א ת חרבי ת כחל ק ש ל הריו ח בלבד. ״ (מארקס) . — עמ ׳ 423 .

מאציני , ג׳וספ ה ( 1805 — 1872 ) . מהפכ ן בורגנ י איטלקי . בימ י גלות ו בצרפ ת ייס ד א ת האגוד ה
"איטלי ה הצעירה" . בלח ם למע ן עצמאות ה ואיחוד ה ש ל איטלי ה ולמע ן הרפובליק ה הדמו -
קדאטית , א ך נשע ן בכך , ל א ע ל תנועודהפועלי ם והאיכרים , אל א ע ל האצול ה הליבראלי ת
וע ל הבורגנו ת הנאורה . — עמ ' * 19 .

נזאק־קולוך , ג׳ו ן ראמזי י ( 1789 — 1864 ) . כלהל ן אנגלי , "א ת הכלכל ה מאסכולודריקאדד ו הפ ך
לכלכל ה וולגארית , ובדבזמ ן שימ ש תמונ ה עלובדדביזת ר ש ל התפדדותה. " "אפולוגטיק ן
ש ל הקיים . חדב ר היחי ד שגור ם ל ו חרדה , ע ד ליד י גיחוך , הריה י הנטיי ה ש ל חרותי ם
לירד־ולילו ; ממצב ם ש ל הפועלי ם מרוצ ה הו א כל-צרכ 1 , ובכל ל מרוצ ה הו א מכ ל
סתירותי ה ש ל הכלכל ה הבורגנית , הדובצות־ומעיקו ת ע ל מעמד־הפועלים. " "חיבורי ו
האחרוני ם ע ל ממון , מסל ם והו ׳ — כול ם אינ ם אל א באומי-סביגורי ה ע ל מיביסטריוךהוויגי ם
אש ר באות ו זמן . משו ם כ ך הגי ע האי ש למשרו ת שי ש עמה ן הכנסה ״ (מארקס) . — עט ׳ 116
122 124 154 222 262 335 360 363 428 500 502 600 .

מאקולי / תומא ס ( 1800 — 1859 ) , היסטוריו ן אנגלי , ליבראלי . — עט ׳ 221 225 592 597 .

מאק ־גרגור , ג׳ו ן ( 1797 — 1757 ) . סטאטיסטלק ן והיסטוריו ן סק 1 טי . — עט ׳ 222 .

מאק־לארן , ג׳יימם . כלכל ן םק 1 טי . — עט ׳ 79 .

מאק-ליאוד , הנר י דאניג ג ( 1821 — 1902 ) . כלכל ן סקוטי . — עט ׳ 50 125 .

מאקמעזי־ליא ן פו ן האבסבור ג ( 1832 — 1867 ) . קיס ר מקסיק ו משנ ת 1864 ע ד 1867 . — עט ׳ 136 .

מארטינו , הארי ט ( 1802 — 1876 ) . סופר ת אנגלית , הית ה מפיצ ה א ת התורו ת הכלכליות־הוולגא *
דיו ת ש ל מאלתו ס ובנתאם . — עט , 523 .

מארקס־אייוולינג , אליאבו ר (טוס י — 1856 — 1898 ) . בת ו הצעיר ה ש ל מארקם , אשת ו ש ל
אד . אייווליבג . לקח ה הל ק פעי ל בתנועת־הפועלי ם האנגלי ת והבינלאומית . אירגנ ה א ת
האגוד ה המקצועי ת ש ל פועלי־הגא ז וא ת תנועחרחפועלו ת בלונדון . תירגמ ה לאנגלי ת
הרב ה חיבורי ם סוציאליסטיים , — עט ׳ 18 22 26 .

ביאורי ם ומפתחו ת

מארקם , היינרי ך ( 1782 — 1838 ) . יועץימשפטים . אי ש טרייר , אבי ו ש ל קאר ל מארקם . —
עט ׳ * 18 .

מארקם , ג׳נ י( 1814 — 1881 ) . אשת ו ש ל קאר ל מארק ס וחברת ו במאבקו . בת ו ש ל יועץ״ ד,סתרי ם
המדינא י לודווי ג פו ן ווסטפאלן . ע ל א ה מוצא ה הלכ ה אחר י מארקס . נשא ה בעו ז א ת
סבלו ת חי י הגול ה ותמכ ה במארק ס בעבודותי ו הספרותיות . — עם ׳ * 18 .

3 זאתןם , קאר ל ( 1818 — 1883 ) . — עם ׳ 26 29 33 62 67 71 73 77 82 87 92 99 111 112 115
116 123 155 252 276 292 295 345 400 425 436 441 475 565 510 518 532 .

מו־דסליי . הנר י ( 1771 — 1831 ) . מהנד ס אנגלי . בעל״עס ק וממציא . — עט ׳ 314 .

מולי־יר . ג׳א ן באפטיס ט פוקל ן ( 1622 — 1673 ) . םופר~דראמאטור ג צרפת י גדול . חלו ץ מלחמ ת
הבורגנו ת העול ה כנג ד הפיאודאליזם . (החרו ז המצוט ט הו א למעש ה מא ת בואלדדפרא .
דא ה שם) . — עמ ׳ 538 .

מולינארי . גוסטא ב ד ה ( 1819 — 1911 ) . כלכל ן בלגי . עמ ד לצ ד הבורגנו ת הליבראלית . —
עמ ׳ 347 491 636 .

נזולשוט . יעק ב ( 1822 — 1893 ) . חוק ר גרמנ י במדעי״הטבע , רופא . מאטריאליסטמולגארי .
ד ׳ ביכנ ר לודביג . — עמ ׳ * 22 .

מומזן . תיאודו ר ( 1817 — 1903 ) . היסטוריו ן גרמני . חוק ר ימייקדם . — עמ ׳ 135 138 .

מונטאלמבר , שאר ל רנ ה ד ה ( 1810 — 1870 ) . מדינא י וסופ ר צרפתי . חלו ץ אדו ק במלחמ ה למע ן
שלטו ן הקאתוליו ת ולמע ן זכודדההורא ה ש ל הישועים . — עמ ׳ 386 .

מונטיי , אמא ן אלקסי ס ( 1769 — 1850 ) . היסטוריו ן צרפתי . הג ן ע ל האידיאו ת ש ל המהפכ ה
הצרפתי ת הגדולה . — עמ ' 615 .

מונטסקייה . שאר ל לוא י ד ה ( 1689 — 1755 ) . סופ ר פוליט י בצרפת . אבידמהולל ו ש ל הליבראליז ם
האירופי . נציג ה ש ל ז ו המתקרא ה תיאוריית־הכמו ת ש ל הממון . — עמ ׳ 74 100 506 624 .

טוסט . יוהא ן ( 1846 — 1906 ) . סוציאלדמדקרא ט גרמני . כור ד לפ י מקצוע ו ; אהריכ ד אנארכיס ט ן
הוצי א לאו ר א ת העתו ן "פרייהליט " בלונדון . — עמ ׳ * 39 * 42 .

נזוד . סמואל . שופ ט אנגלי , ידיד ם ש ל מארק ם ואנגלם . תירג ם לאנגלי ת א ת הכי ר הראשו ן ש ל
..הקאפיטאל" . — עמ ' 18 .

מו ר (מוחם) . ס ר תומא ס ( 1478 —׳ 1535 ) . מדינא י אנגלי , אוטופיסט . — עם ׳ 507 608,593 .

נזורטון . ג׳ו ן צ׳אלמד ס ( 1821 — 1888 ) . אגרונו ם אנגלי . — עמ 7 307 455 .

מוריי . י ו ( 1779 — 1846 ) . גיאוגרא ף אנגלי . — עט ׳ 278 .

מייסנר . אוט ו ( 1850 — 1930 ) . מוציא~לאו ר בהאמבורג . בהוצאת ו הופי ע "הקאפיטאל" . —
עמ ׳ 653 654 .

מיל . ג׳יימ ם ( 1773 — 1836 ) . היסטוריו ן אנגלי ׳ פילוסו ף וכלכלן . "הראשו ן שתיא ר א ת התיאורי ה
ש ל ריקארד ו בצור ה שיטתית. " בנסיובותיו . שביס ה ..להסביר־ולהעבי ר מ ן העולם " א ת
הסתירו ת שבתיאורי ה ש ל ריקארדו . ״הריה ו מסתבך . הואיגופו . בסתירו ת ! ונסיונ ו למצו א
לה ן פתרו ן משמ ש בדבזמ ן ראשי ת התפדדות ה ש ל אות ה תיאוריה . שהו א נציג ה הדוגמאטי. "
(מארקם) . — צמ ׳ 92 100 125 150 160 289 360 417 424 466 469 471 502 619 .

מיל . ג׳ו ן סטיואר ט ( 1806 — 1873 ) . בנ ו ש ל הנ״ל . פילוסו ף וכלכל ן אנגלי , דוג ל בחדפש״המסחר ,
אקלקטיקן . אפיגו ן ש ל הכלכל ה הקלאסית . ב ו בא ה התפרדות ה ש ל אסכולחרריקארד ו
.ליד י סיומה . הו א התאמ ץ לפש ר בי ן תורותי ה ש ל ז ו לבי ן התביעו ת הסוציאליסטיו ת ש ל
הפרילטאריון . — עט ׳ 9 100 109 303 360 417 424 485 490 493 502 .

מילד . אד ם ( 1779 — 1829 ) . מדינא י גרמנ י וכלכלן . רומאנטיק ן כלכלי . ש״עומידרוהו.. . מהות ו
בבד . שרוא ה הו א א ת תמרוודהאב ק שע ל פנ י השטח . ואות ו אבלרפור ח הו א מציין , ברו ב
העזה . כמשה ו מסתור י ומובהק. ״ (מארקס) . — עב ר 101 .

מילד . אנטו ן אישידאנצי ג (בער ך בשנ ת 1579 ) , ממצי א טכני . — עמ ׳ 352 .

סינייו ז (;} £1£116 י 1 ),פראבסו א ( 1796 — 1884 ) . היסטוריו ן צרפת י ופובליציס ט ליבראל י לפנ י

734

מפת ה השמו ת

1830 . אהר־יכ ך נעש ה הסי ד המלכו ת הבורגני ת וידיד ו ש ל תיי ר הריאקציוני . חיב ר כתבי ם
היסטוריי ם ע ל המהפכ ה הצרפתי ת הגדולה . — עט ׳ * 26 .

:;יצן , אוגוס ט ( 1822 — 1910 ) . סטאטיסטיק ן וכלכלן ׳ כת ב ע ל חקלאות . — עט ׳ 189 .

מי־ראבו , אונ 1 ר ה ( 1749 — 1791 ) . מדינא י צרפתי . ע ל א ף מוצא ו מ ן האצול ה נצטר ף א ל הבורגנו ת
והעל ה עצמ ו לדרג ת מנהיגה . נוא ם מפורסם . בסו ף נת ן לשח ד עצמ ו ע״ י החצר ׳ אל א שז ה
ל א בט ח בו . הי ה נצי ג התביע ה למונארכי ה חוקתית . — עט ׳ 392 592 605 616 625 .

מיראבו , ויקטור , ר . ד ה ( 1715 — 1789 ) . אבי ו ש ל הנ״ל , כלכל ן צרפתי ׳ פיזיוקראט . "האופ י
הפיאודאלי , למראיודעץ , אש ד בשיט ה הפיזיוקראטית , שלמעש ה הי א מאזרח ת א ת הפיא ד
דאליז ם — הו א שעשה ו לחסיד ה הנלה ב ולמפיצ ה ש ל שיט ה זו. " (מארקס) . קרו י הו א
״מילאנ ו האב״ ׳ להבדיל ו מבנ ו (רא ה למעלה) . — עט ׳ 507 132 .

מנדלסזון , מש ה ( 1729 — 1786 ) . מאבו ת ההשכל ה היהודית־גרמבית , בע ל "הביאור " לתנ״ך ;
פילוסו ף זעירבורגני . — עט ' 13 .

מנניום , אגדיפ א (מ ת 493 לפנה״ס) . קונסו ל רומאי . פעם , בסבסו ד בי ן הפאטריציי ם לבי ן
הפלביי ם — פ ך מספר ת האגד ה — עזב ו האחרוני ם א ת העיר . והנ ה מ . א . — כ ך נאמ ר —
הני ע אות ם שיחזר ו א ל העיר , בספר ו לה ם ע ל הקיב ה ושא ר איברי־הגו ף וע ל תלות^הגומלי ן
שביניהם , ובכ ך הדגי ם לה ם א ת תלוו־דהגומל ץ ״הטבעית ״ שבי ן הפאטדיציי ם והפלביים . —

עט ׳ 295 .

נזקלנבורג , י . א . (בטקס ט — בטעו ת פ . א.) . מורדדראש י ברוסיה . — עט ׳ 103 .

מריוול , הרמא ן ( 1806 — 1874 ) . מדינא י וכלכל ן אנגלי , תיאורטיק ן ש ל ההתיישבות . — עט ׳
522 636 .

מרסיי־ ה ד ה ל ה ריו־ייה , פו ל פיי ד ( 1720 — 1794 ) . כלכל ן צרפתי , פיזיוקראט . עלת ה במוח ו
״ההשערה , כ י עודף־הערך , לפחו ת בתעשייה.. . — קיי ם איז ה קש ר בינ ו לבי ן פועלי -
התעשיי ה עצמם. ״ (מארקס) . — עם ׳ 88 105 120 122 128 131 154 .

1130 ( 1 * ¥111 ), ^ ניקולאם . סופ ר אנגלי . — עט ׳ 582 .

נורת , ס ד דאדל י( 1641 — 1691 ) . כלכל ן אנגלי , הל ך בעקבו ת פטי . הו א עצמ ו הי ה אח ד הסוהרי ם
המובהקים־ניות ר במזר ח התיכון ; מייצ ג מבחינ ה עיוני ת א ת עניינ י ההו ן התעשיית י
והמסחרי , נג ד הרכו ש הקרקעי . אצלו , אח ד הראשונים , מצוי ה הדריש ה לחופש־המסחר . —

עם ׳ 82 98 101 109 319 507 .

ניבור , ברתול ד גיאור ג ( 1776 — 1831 ) . חוק ר גרמנ י במדע־ההיסטורי ה ומדינא י בורגני . חיבר ,
ע ל יסו ד מחקרי ם ביקרתיי ם ש ל המקורות , היסטורי ה ש ל התהוו ת הקיסרו ת הרומית . —

עט ׳ 188 .

ניונזארץ / ויליא ם ( 1820 — 1882 ) . דירקטו ר ש ל באנק , כלכל ן אנגל י מפורסם , סטאטיסטיקן ,
חיב ר שג י כדכי־המש ך לתולדו ת המחירי ם מא ת טוק . חסיד ו ש ל ריקארדו , דוג ל אדו ק
בחופשיהמסהר . — עט ׳ 241 .

ניונהאם , ג / ב . עורך־די ן אנגל י (מצוט ט ספר ו משנ ת 1815 ) . — עט ׳ 495 .

נתחן , סמוא ל פ . ( 1796 — 1842 ) . כלכל ן אמריקני , פרופסו ר לרטוריקה . — עט ׳ 129 167 .

ני־ונון , פראנסי ם ויליא ם ( 1805 — 1897 ) . סופ ר אנגלי , כומר , פרופסו ר ללשונו ת עתיקות . —
עט ׳ 598 602 .

נסמית , ג׳יימ ס ( 1808 — 1890 ) . מהנד ס אנגלי . המצי א א ת קורנכדהקיטור . — עט ׳ 315 358 .

סאדלר , מייק ל תלמא ם ( 1780 — 1835 ) . אנגלי ׳ דוג ל בתיקוני ם סוציאליים , צי ר בית־הנבחרים ,
התנג ד למאלתו ם ולחופש־המסזזד . — עט ׳ 557 581 .

סאונדרס , ר ׳ ג׳ . מפק ח ע ל בתל־ההרוש ת — עט ׳ 237 246 330 ,

סאתרלאנד , רוזנ ת ש ל ( 1806 — 1868 ) . — עט ׳ 604 .

735

ביאורי ם ומפתחו ת

סו ל ( 811117 ) ,מאקסימיליא ן דד . בת ן ( 1560 — 1641 ) . מדינא י וכלכל ן צרפתי . — עט ׳ 507 .

סונזרם , רובר ט ( 1822 — 1891 ) . עתונא י אנגלי , מר׳ ל עתונים ; עוס ק היד , בשאלו ת ממו ן
ובנקים . — עם ׳ 604 .

סופוקל ם ( 495 — 406 לפנה״ם) . מחבר־טראגדיו ת מפורס ם ביון . — עמ ׳ 107 .

סטאפורד , ויליא ם ( 1554 — 1612 ) . סופ ר אנגלי , חצרוני . — עמ ׳ 614 .

סטביי ר (• 13661 * 806 ) , גיאור ג אדול ף ( 1814 — 1892 ) . כלכל ן גרמני , סטאטיסטיק ן בעניינ י
ממו ן ושער־הכספים . — עמ ׳ 17 .

סטיוארט , ס ר ג׳יימ ם ד . ( 1712 — 1780 ) . כלכל ן אנגלי . תורת ו "משמש ת ביטו י ראציונאל י ש ל
חמרקאנטיליזם. " (מארקם) . "זכות ו בתפיס ת ההו ן הי א בהוכחה , שהוכי ח ביצ ד מתחי ל
תהליך־ההפרד ה בי ן תנאי־הייצור , כקניינ ם ש ל מעמדו ת מסוימים , לבי ן כוח־העבודח. "
(מארקם) . מסבי ר א ת הריוח , שנוב ע הו א מיתר ת המחי ר ע ל הערר . — עט ׳ 99 117 121
144 272 288 353 507 533 593 602 616 .

סטיואוט , דיוגאל ד ( 1753 — 1828 ) . פילוסו ף סקוט י וכלכל ן מדיני . וולגאריזאטו ר ש ל א .
סמית . — עמ ׳ 262 282 295 399 .

סטיוארט . שושל ת המלכי ם בסקוטיה , משנ ת 1603 ע ד 1714 . — עט ' 527 .

סטיוארט , ג , . מפק ח ע ל בתי־ ד,חרושת . — עט ' 235 254 .

סטפלטון . צי ר קונסרואטיב י בפארלאמנ ט האנגלי . — עט ׳ 494 .

סטראוסברג , בת ל ד,נר י (אצ ל מארק ם : שטראוססבר ג — 1823 — 1884 ) . ספסר־פינאנס י גרמנ י
בקנה־מיד ה גדול , ביחו ד בבניי ת מסילות־ברזל . סיי ם בפשיטת־רגל . — עמ ׳ 187 .

סטראהאן , ויליא ם ( 1715 — 1785 ) . מדפי ס אנגלי . הי ה מוציא־לאו ר א ת החיבורי ם ש ל דו ד
יום , אד ם סמי ת ושא ר חסידי־הוויגים . — עם ׳ 508 .

סטרייפ , ג׳ו ן ( 1643 — 1737 ) . חיסטוריודהכנסיי ה באנגליה . — עם ׳ 608 .

סידנואות , הנר י אדינגטו ן ( 1757 — 1844 ) . מדינא י ריאקציונ י בריטי . — עמ ׳ 352 .

סי•־ , ז׳א ן באפטיס ט ( 1767 — 1832 ) . כלכלן־וולגאר י צרפתי . סיי , "אות ו ברנש־בכיין, " "שמנס ה
להסתי ר א ת שטהיות ו התפל ה על־יד י כך , שלוק ח הו א א ת חצאי־דברי ו וא ת שגגותי ו ש ל
א . סמי ת וממיס ם בתו ר אמרו ת כלליות־מותלטות, " "שעש ה עסקי ם בסחורת ו ש ל סמית ,
אל א שנודע ת ל ו לפחו ת זכו ת זו , שהבני ם סד ר פורמאל י מסוי ם לתו ך [מחשבותי ו ש ל
זה]. " נבד ל הו א מ ן הכלכלנים־הוולגאריי ם שבא ו אחרי ו בכך , שהו א "מוצ א א ת החומ ר
בלתי־מעוב ד עדיי ן כל־צרכו , כלומר , הו א גופ ו משתף־עבודה , א ם בהרב ה וא ם במעט ,
בפתרו ן הבעיו ת הכלכליו ת מנקודת־ ד,השקפ ה ש ל הכלכלה. ״ (מארקס) . — עט ׳ 66 92
125 132 155 165 297 317 362 428 441 489 499 .

סייטון , ס ר ג׳ו ן( 1816 — 1904 ) . רופ א אנגל י מפורסם , כחב ר מועצת־הסתרי ם ש ל המדינ ה ביצ ע
שור ה ש ל מחקרי ם ע ל תנאי־הבריאו ת ומצב ה ש ל אוכלוסיית־הפועלי ם באנגליה . —

עט ׳ 327 382 540 543 548 550 561 563 .

סיסנוונדי , י׳א ן שאר ל סימונ ד ד ה ( 1773 — 1842 ) . כלכל ן והיסטוריו ן שווייצי . מות ח ביקור ת
ע ל הכלכל ה הקלאסי ת מנקודת־ההשקפ ה ש ל הרומאנטיק ה הכלכלית . "ביחו ד הרגי ש
בסתיר ה היסודית : התפתחו ת ללא־מעצו ר ש ל כוח־ ד,ייצו ר וריבו י העושר , ז ה שמורכ ב
בו־בומ ן סחורו ת ומ ן הצור ך להפכו־לכסף , מכא ן ; ומכאן , ביסוד ו ש ל דבר , הגבל ת המונ י
המייצרי ם [העובדים , של א יסתפק ו אלא ] באמצעי־המחי ה ההכרחיים, " (מארקם) . "בכ ל
הסעיפי ם נבד ל הו א מ ן הקלאסיקני ם בכך , שמציי ן הו א א ת הסתירו ת שבקאפיטאליזם .

זה ו צ ד אחד . מצ ד השנ י אי ן הו א יכו ל בשום־פני ם (וא ף אינ ו רוצ ה בכך ) להמשי ך
בניתו ח מש ל הקלאסיקנים , ועל־כ ן הו א מסתפ ק במיתו ח ביקור ת סנטימנטאלי ת ע ל הקא ־
פיטאליז ם מנקודת־השקפת ו ש ל הבורגני־הזעיר. ״ (לנין) . — עמ ׳ 8 126 140 188 257
440 466 475 478 481 489 523 534 628 .

סטית , אד ם ( 1723 — 1790 ) . כלכל ן ופילוסו ף אנגלי . הו א שנת ן לכלכל ה הקלאסי ת א ת דמות ה
המפותחת . בפ י מארק ם מתקר א הו א כלכל ן ש ל תקופ ת המאנופאקטורה . חשיבו ת רב ה

736

מפת ה השמו ת

נודע ת לתיאוריו ת של ו ע ל הלוקתיהעבודה , ע ל העבוד ה הפרודוקטיבי ת וע ל עודף־הערך .
לפ י תורתו , העוש ר האמית י ש ל האומו ת מקור ו ל א בממו ן — כפ י שסבו ר המרקאנטי ־
ליס ט — אל א בעבוד ה המועילה , היוצר ת עדכי־חליפין . לדעת ו ש ל ם . יוצר ת העבוד ה
התעשייתי ת עודףיעד ך — ול א ר ק העבוד ה החקלאי ת יוצרתו , כפ י שסבורי ם הפיזיוקרא *
טים . "סתירותי ו ש ל א . סמי ת נודע ת לה ן החשיבות , שמכילו ת ה ן בעיות , ואמנ ם אי ן הו א
פות ר אותן , א ך הו א מביא ן ליד י ביטו י בכ ך שסות ר א ת עצמו. " (מארקס) . השגיא ה
היסודי ת בתיאורי ה של ו ע ל הרפרודוקצי ה — שגיא ה שמארק ס הוקי ע אות ה — היא :
השמט ת ההו ן הקבו ע והעמדת ו ש ל עדך־הסחורו ת ע ל שכריעבוד ה ועודף*ערך . — עט ׳ 38
66 99 100 134 221 285 ׳ 290 297 299 318 336 378 428 438 440 442 444 448 456 459 467
484 489 502 505 507 508 511 530 540 589 610 628 658 ,

סמית , אדוואר ד (בער ך 1818 — 1874 ) . רופ א אנגלי , סופ ר בעניינ י מדיצינה , יועצ ה המקצוע י
ש ל הממשל ה האנגלי ת בנוג ע לתחוקודהעניים . — עט ׳ 323 561 .

ססית , גולדווי ן ( 1823 — 1910 ) . היסטוריו ן ומדינא י אנגלי , במלחמת־האזרחי ם ש ל אמריק ה הג ן
ע ל מלחמת ו ש ל הצפו ן נג ד הדרו ם המהזיק־עבדים . — עט ׳ 619 .

םן־סינזון , קלוד , אנרי , קונ ט ד ה ( 1760 — 1825 ) . סוציאליסט־אוטופיס ט צרפתי . "משלוש ת
האוטופיסטי ם הגדולי ם [סן־סימון , פורייה , א 1 אן] , שהופיע ו כנציג י הענייני ם ש ל הפועלים.. .
הצטיי ן במב ט מרחיק־דאו ת גאוני , ובגלל־כ ן.מצויי ם אצל ו כמע ט כ ל נבט י הרעיונו ת —
של א מאופ י כלכלי־מובה ק — ש ל הסוציאליסטים־שלאחרי ו, ״ (אנגלם) . — עט ׳ 490 643 .

סניגה . יוריס ט ושופ ט אנגל י בימ י ג׳יימ ס הראשון . — עמ , 596 .

סניור , ויליא ם נאסא ו ( 1790 — 1864 ) . כלכל ן אנגלי , "אפולוגטיקן־בלב ד ש ל הקיים , ועל־כ ן
כלכלן־וולגאדי, " ״דבר ו ש ל הבורגנ י המשכיל, ״ (מארקס) . — עט ׳ 179 182 213 262
332 360 397 405 447 450 490 500 588 604 .

סקארבק , פרדרי ק ( 1828 — 1866 ) . כלכל ן פולני . — עט , 267 287 .

סקסטונ ו אמפיריקוס . פילוסו ף רומא י — עט ׳ 299 .

סקרופ , ג׳ורג ׳ פ . ( 1797 — 1876 ) . גיאולו ג וכלכל ן אנגלי , דוג ל בחופש־הטסחר , מג ן ע ל חוקי ־
בתי־החרושת . — עט ׳ 491 .

סקורלמד , קאד ל ( 1834 — 1892 ) . כימיקן . ידיד ם ואיש־סוד ם ש ל מארק ס ואנגלס . "בצד ו ש ל
מארקם , בל א ספק , האי ש המובהקיביות ר ש ל המפלג ה הסוציאליסטי ת באירופה . כאשר.. .
בתודעת י אליו , כב ר הי ה קומוניסט . א ז היה ־ אסיסטנט־פרט י ענ י ש ל פרופסורי ם
אנגלים , ועכשי ו הו א חב ר ,החבר ה המלכותית ׳ (האקאדמי ה למדעים) , ובר־סמכ א ראשו ן
בעול ם לגב י מקצוע ו המיוהד , כימי ה ש ל חומרי־הפהמךוהמימ ן הפשוטים . עמד ה ז ו רכ ש
לעצמ ו בארץ־גלותו , תו ך מאב ק ע ם אנשים , שהי ו מנצלי ם אות ו כ ל זמ ן שיכל ו — ר ק
בעבודותי ו המדעיו ת באמת.. . וע ם ז ה אי ן הו א נרת ע בשו ם מקו ם מלהופי ע כסוציאליסט. "
(אנגלס) . — עם ׳ 252 .

פ אוכר , יוליו ס ( 1820 — 1878 ) . כלכלן־וולגאר י גרמני , "ממ ש איש־מינכהאה ן בכזביו, " "דוג ל
בחופש־המסחר , ואינ ו יוד ע אפל ו בורגנו ת מהי. ״ (מארקס) . — עט ׳ 192 384 654 659 .

פאלכזרססון , לור ד הגר י ג׳ו ן טמפ ל ( 1784 — 1865 ) . מדינא י אנגלי . בתו ר ראש־המיניסטרי ם
בימ י מלחמודקדי ם הי ה מייצ ג מדיניורדחו ץ ריאקציונית , שהית ה מסייע ת ביד י הצאריז ם ;
מארק ס קר ע א ת הלו ט מע ל פניו . "המדכאי ם תמי ד יכל ו להסתיי ע בעזרת ו (ש ל פאל י
מרסטון ) א ך כלפ י המדוכאי ם הי ה מחל ק בשפ ע א ת מאמצ ו הר ב — נדיבות־ל ב דברנית, "
(מארקס) . — עט ׳ 375 .

פ אניני , ג׳ובאנ י פדאנצסק ו (מ ת ב־ 1789 ) . כלכל ן איטלקי , חיב ר ספרי ם הרב ה ע ל התפתחו ת
המהירים . — עט ׳ 75 .

פאר ה ( 1804 — 1886 ) . רופ א מצוי ן בלונדון . — עט ׳ 227 .

הקאפיטא ל 47

737

ביאורי ם ומפתחו ת

פארי , צ׳ארל ס הנר י ( 1779 ^ 1860 ) . רופ א אנגלי , סופ ה חיב ר ספ ר בדב י השפע ת מכסי־הדג ן
ע ל המעמדו ת השוני ם ש ל האוכלוסיי ה הכפרית . — עט ׳ 77 494 557 .

פארסון , צ׳ארלס . רופ א אנגלי . — עט ׳ 197 .

פוגט , קאר ל ( 1817 — 1895 ) . חוק ר גרמנ י במדעי-הטבע , מאטריאליסט־וולגארי . דמוקרא ט זעיר '
בורגני , שונא־בנפ ש ש ל הקומוניסטים . הי ה מדב ר בגנות ו ש ל מאדק ם ופעולת ו הפוליטית .
מארק ס גילה , שהו א מלשי ן וסוכן־בשכ ר ש ל נאפוליאו ן השלישי . — עט ׳ * 19 * 22 .

פוטר , אדמונד . חרשת ן אנגלי . — ־עט ׳ 241 472 474 491 .

פויארבאך , לודבי ג ( 1804 — 1872 ) . פילוסו ף גרמני . "מהל ך התפתחות ו ש ל פויארבא ך הו א
י דרכ ו ש ל הגליאנ י — אמנם , מעול ם ל א הי ה הגליאנ י אדו ק לחלוטי ן — א ל המאטריא '
ליזם. ״ (אנגלס) . בנוג ע ליסו ד הפילוסופ י — כלומר , שהחומ ר אינ ו יצירת ו ש ל הרוח ,
אל א הרו ח עצמ ו הו א יצירת ו ש ל החומ ר — הר י פויארבא ך מאטריאליסט־מובה ק הוא , •

א ם ג ם נרת ע הו א מפנ י הש ם מאטריאליזם . ואל ו בפילוסופי ה הדתי ת והאתיק ה מתבל ט
האידיאליז ם ש ל פויארבאך . שהר י "אי ן הו א רוצ ה בחיסול ה ש ל הדת , רוצ ה הו א
בהשלמתה. ״ ״ג ם בחזק ת פילוסו ף נשא ר תקו ע במחצי ת הדר ך * מאטריאליס ט מלמט ה
ואידיאליסט־מלמעלה . (אנגלס) . — עט ׳ * 18 * 20 .

פולהאבר , יוהא ן ( 1580 — 1635 ) . מתימטיק ן גרמני . — עט ׳ 308 .

פולטון , רובר ט ( 1765 — 1815 ) . מהנד ס אמריקני , תחיל ה פועל־צורף , אחר~כ ך ציי ר פורטרטי ם
ותמונוודגוף , המצי א א ת אנייודהקיטור . — עט ׳ 402 .

פולארטון , ג׳ו ן ( 1780 — 1849 ) . כלכל ן אנגלי , משתיי ך לאסכול ה המכונ ה אסכולתיהבנקי ם
שמתח ה ביקור ת ע ל תיאודיית־מחזור-הממון . — עט ׳ 104 114 117 .

פונטרה , א . ל . (מחב ר ספרי ו בער ך ב״ 1850 ) . רופ א צרפתי , חוק ר בהיגיינה . — עט ׳ 298 .

פוס ט (; 061:1 עג^י 1 ),הנר י ( 1833 — 1884 ) . כלכל ן פילאנטרופ י אנגלי , מדינא י ליבראלי ,
מתומכי ו ש ל ג / סט . מיל . — עט ׳ 458 502 503 538 539 619 .

פוסטלתווייט , מלאכ י (בער ך 1707 — 1767 ) . כלכל ן אנגלי , הוציאילאו ר לקסיקון־למסח ר גדו ל
וחיב ר הרב ה כתבי ם ע ל מדיניוודהמסח ר הבריטית . — עט ׳ 222 223 .

פורבס . מ י שהמצי א א ת ה״חורקה ״ — מכונ ה להפרד ת זיפ י הכותנ ה מ ן הגרעין . — עט ׳ 320 .

פורבונה , פראנסו א וו . ד ה ( 1722 — 1800 ) . מאנשי־הכספים , כלכלן , מתומכ י המרקאנטיליסטי ם
ודוג ל במכסייהמגן , מתנגד ם ש ל הפיזיוקראטים . — עט ׳ 74 .

פורסטר , ויליא ם אדוואר ד ( 1818 — 1886 ) . מדינא י ליבראל י באנגלי ה מאסכולת ו ש ל קובדן . —
עט ' 546 547 .

פורסטר , נתנא ל (בער ך 1726 — 1790 ) . מטי ף אנגל י וכלכלן . — עט ׳ 222 351 599 600 .

פורטסקיו , ס ר ג׳ו ן (בער ך 1394 ע ד 1476 ) . חוקר־משפ ט אנגלי , שופ ט עליון . — עט ׳ 593 .

פורייה , פראנסוא ה שאר ל ( 1772 — 1837 ) . סוציאליסט־אוטופיס ט צרפתי . "אצ ל פוריי ה אנ ו
מוצאי ם ביקור ת ש ל יפדדנפ ש צרפת י ראויילשמ 1 , א ך ג ם ל א פחו ת ביקור ת חודר ת ש ל
מצבי־החבר ה הקיימים . הו א חוש ף ללא־רח ם א ת המצוקה , החומרי ת והמוסדית , ש ל העול ם
האזרחי. ״ (אנגלס) . — עט ׳ 314 351 490 574 643 .

פטר , ס ר סמוא ל מודטו ן ( 1809 — 1889 ) . קבלדלבניי ן גדו ל באנגליה . — עט ׳ 187 .

פטי , ס ר ויליא ם ( 1623 — 1687 ) . כלכל ן אנגלי , סטאטיסטיקן , "מייסד ה ש ל הכלכל ה המדיני ת
המודרנית , מ ן החוקרי ם הכלכליי ם הגאלניים־ביות ר והמקוריים־ביותר. " (מארקס) . —
עם ׳ 36 42 67 75 82 99 115 118 138 221 256 280 285 299 353 456 507 .

פיוסי , פילי פ ( 1799 — 1855 ) . אגרונו ם אנגלי , צי ר ליבראלי . — עמ 7 559 .

פיט , ויליא ם ( 1759 — 1806 ) . מ ן המדינאי ם האנגליי ם הריאקציונייכדביותר , ראש־המיניסטרי ם
בתקופ ת המהפכ ה הצרפתית . הו א שאירג ן א ת האינטרבנצי ה נג ד המהפכ ה וכ ל המלחמו ת
נג ד נאפוליאו ן הראשון , דיכ א בשנ ת 1798 א ת המר ד האיר י והגשי ם כמ ה אמצעי ם ריאקציו -
ניי ם נג ד תנועת״הפועלים . — עט ׳ 166 611 .

פיל , ס ר רובד ט ( 1750 — 1830 ) . חרשת ן אנגלי . — עט ׳ 627 .

מפת ח השמד ת

פי ל 0 ר רובר ט (בנ ו ש ל הקוד ם — 1788 —^ 1850 ) . מדינא י אנגלי , טורי . ע ל שמ ד מתקר א חוק ־
הבנקי ם משנ ת 1844 . "אות ו חוטר־בורגני ם שטיפ ס ועל ה למעל ת מנהי ג האצול ה הקרקעית. "
הי ה משתמש.. . בהנהגתו.. . כד י לכפו ת עלי ה ולהוצי א ממנ ה בהתמד ה ויתורי ם בשבי ל
הבורגנו ת (ביטו ל מכסי־הדגן) . נאומי ו המפודסמיבדביות ר מכילי ם הצטברו ת המוני ת ש ל
דברי ם נדושים , שביניה ם מוסדרי ם בזריזו ת כמ ה נתוני ם סטאטיסטיים. " (מארקם) .
עט ׳ 9 115 186 638 .

פילדן , ג׳ו ן ( 1784 — 1849 ) . תעשיית ן אנגל י גדו ל ומדינאי . תלמיד ו ש ל קובט . הי ה ; תדמ ך
בחו ק עש ר השעות . — עט ׳ 330 338 626 655 .

פילי פ הששי ׳ לבי ת נאלו א ( 1298 — 1350 ) . מל ך צרפ ת משנ ת 1328 ע ד 1350 . — עט ׳ 75 .

פינדארו ם ( 522 —בעד ך 443 לפנה״ס) . ליריק ן יוני . — עט ׳ 344 627 .

פינטו , יצח ק ( 1715 — 1787 ) . יהוד י עשי ר בהולאנד , יועצ ה ש ל מדיב ת הולאנ ד ועוס ק בשמ ה
בעסקי־ממון . חיב ר כמ ה חיבורי ם כלכליים . — עט ׳ 122 .

פייסרינג , סימו ן( 1818 — 1888 ) . כלכל ן הולאנדי , משתיי ך לאסכולת־באסטיא . — עט ׳ 414 .

פיכטה , ידהא ן גוטלי ב ( 1762 — 1814 ) . פילוסו ף גרמני , "הנצי ג הקלאס י ש ל האידיאליז ם
הסובייקטיבי, ״ (לנין) . בהתפתחות ה ש ל הדיאלקטיק ה הי ה קודמ ו ש ל הגל . — עט ׳ 43 .

פלטו ן (בער ך 428 —ובער ך 348 לפבה״ס) . פילוסו ף עני , האידיאולו ג ש ל מעמד־בעלי־העבדים .
מייסד ו ש ל האידיאליז ם האובייקטיבי . לפ י תודת ו קיימו ת האידיאו ת ש ל העצמי ם קיו ם
נצח י ובלתי־משתנה , מחו ץ לחל ל ולזמן . הו א מעמידן , בחזק ת הי ש האמיתי , לעומ ת
הדברי ם החושיי ם החולפים . בשיחותי ו(דיאלוגים ) מפת ח הו א א ת היסודו ת ש ל הדיאלקטיק ה
האידיאליסטית . מבחינ ה פוליטי ת הי ה מתנג ד לדמוקראטיה , ובספר ו ע ל המדינ ה שירט ט
אוטופי ה ריאקציוני ת ש ל קומוניז ם צרכנ י בשבי ל מעמד״האצילי ם השליט , מעמ ד "השומרים "
(כלומר , שליטים , פילוסופים , וחיילים) , ולת ם כפופי ם האומני ם והאיכרים . המסח ר והחליפי ן
יבוטלו . — עט ׳ 300 .

פלטשר , אנדרי ו ( 1635 — 1716 ) . פאטריו ט סקוטי . חב ר הפארלאמב ט הסקוטי . — עט ׳ 596 .

פליטוואוד , ויליא ם ( 1656 — 1723 ) . הגמו ן אנגלי , סופ ר ותומ ך בוויגים . — עט ׳ 220 .

פקייר . (עג 11€1 !> 60 ?) , קונסטאנטי ן ( 1801 — 1887 ) . כלכל ן צרפתי , סוציאליסט , שהצי ע
הלאמ ת אמצעי״הייצו ד ע״ י המדינ ה הבורגני ת — כאמצע י לחיסו ל החלוק ה ■הבלתי־שנד !

ש ל אמצעי־הייצור . — עט ׳ 505 629 .

פראנקלין , בנימי ן ( 1706 — 1790 ) . מדינא י בצפוךאמריקה , כלכלן / מיל א תפקי ד גדו ל בתנוע ת
העצמאו ת האמריקנית , הנצי ג החשוב־ביות ר ש ל ההשכל ה באמריקה . מצו י אצלו , בשנ ת
1719 , "הניתו ח הראשו ן המוד ע ש ל ערך־החליפי ן וזמךהעבודה.. . וכ ך ניס ח א ת החו ק
היסוד י ש ל הכלכלה־המדיני ת המודרנית; ״ (מאדקם) . — עט ׳ 42 133 267 507 .

פראנד . צי ר בית־חנבחרי ם באנגליה . — עט ׳ 216 342 472 .

פרבר ן (בתז&כןת!^[) , ס ר ויליא ם ( 1789 — 1874 ) . בעידעס ק סקוטי , מהנד ס וממציא . הי ה
בונה , אח ד מ ן הראשונים , אניו ת ש ל ברזל . — עט , 358 .

פרגוסון , אד ם ( 1723 — 1816 ) . פילוסו ף סקוטי , היסטוריון , מתומכי ו ש ל יום , רב 1 ש ל אד ם
סמית . — עט ׳ 99 290 296 297 .

פרורון , פיי ר ג׳וס ף ( 1809 — 1865 ) . סוציאליס ט זעירבורגנ י בצרפת , מ ן המייסדי ם העיוניי ם
ש ל האנארכיזם . פרודו ן "הופ ך בלהג ו א ת הקאטגוריו ת הכלכליות.. . לאידיאו ת נצחיות ,
ובדרך־עקיפי ן ז ו הו א חוז ר ומגי ע לנקודתיההשקפ ה ש ל הכלכל ה הבורגנית. " הסוציאליז ם
של ו "אינ ו אל א ציו ר ש ל אוטופייתיהקרתנים. " "מתו ך של א הבל ן מעול ם דיאלקטיק ה
מדעי ת לאמיתה , ל א הגי ע אל א ליד י סופיסטיקה. " (מארקס) . התיאוריו ת הפרודוניות ,
שכנגד ן חיב ר מארק ם א ת ספר ו "דלו ת הפילוסופיה׳ / נודע ה לה ן בצרפ ת השפע ה גדול ה
במש ך זמ ן רב . — עט ׳ * 19 56 67 69 346 423 441 482 .

פרוטאגורא ס (בער ך 481 — 411 לפנה״ס) . פילוסו ף עני , סופיסטן , העמי ד א ת האד ם במרכ ז

739

ביאורי ם ומפתחו ת

תורת ו ("האד ם הו א קנה־המיד ה לכ ל הדברים") ׳ נאש ם ע ל שהכריז , כ י קיו ם האלי ם אינ ו
ודאי . — עם ׳ 200 .

פרידרי ך השנ י (״הגדול ״ — 1712 — 1786 ) . מל ך פרוסי ה משנ ת 1740 ע ד 1766 . "בכ ל שלב י
פעולת ו כשלי ט עמ ד לחלוטי ן בצ ד הריאקצי ה ההיסטורית. ״ (מהרינג) . — עט ׳ 605 616 .

פרייסאג , גוסטא ב ( 1816 — 1895 ) . מספ ר גרמני , ריאליסט , משב ח ומפא ר א ת הבורגנו ת
ומעמד־האומנים , תומ ך בליבראליזם . — עמ ׳ 611 .

פדיי ה (־ 161 * 1 * 61 ^ ),פר . לואי , אוגוס ט ( 1777 — 1861 ) . מפקודמשנ ה צרפת י בעניינ י מכם ,
כלכלן . בפ י מארק ם מתקר א הו א "נוא ם מקל ס את . שיטת־מכסי־המג ן הבונאפארטית. " הו א
וגאני ל מכוני ם בפי ו "הכלכלני ם ש ל הקיסרות" , כלומר , ש ל הקיסרו ת הצרפתי ת
הראשונה . — עכ ד 50 .

פריים , ריצ׳אר ד ( 1723 — 1791 ) . תיאולו ג ליבראל י באנגליה , מתומכ י תנועודהעצמאו ת
באמריקה . ידיד ו ש ל פראבקלין . כת ב ע ל ענייני־ממו ן ש ל המדינה , — עט ׳ 222 600 556 .

פריקל ס (בער ך 490 — 429 לפנה״ס) . מנהי ג הדמוקראטי ה באתונ ה לע ת שיאה , מבחינ ה כלכלי ת

. ותרבותי ת כאחת . הו א שחיס ל א ת זכויותיהית ר החשובו ת ביות ר ש ל האצולה , ובמקומ ן
קב ע דירו ג קפדנ י ש ל תנא י הרכו ש בקר ב המעמ ד השליט . בהנהלת ו פיתח ה מדינת י
אתונ ה פעול ה גדול ה בשד ה המסח ר וההתיישבות . ניה ל א ת מלחמודפלופונ ז נג ד
אשפרתא . — עמ ׳ 300 .

צינצינאטום , לוציו ם קולינקטיו ם (נול ד בער ך 519 לפנה״ס) . מצבי א רומאי . לע ת זקנת ו חז ר
לעבודתיהשדה . — עט ׳ 148 .

ציצרו , מארקו ס טוליו ס ( 106 — 43 לפנה״ס) . עורךידי ן ברומי , אחר־כ ך קווסטו ר וקונסול . —
עמ ׳ 335 .

צ׳ארל ס הראשו ן ( 1600 — 1649 ) . מל ך אנגלי ה משנ ת 1625 ע ד 1649 . — עט ׳ 595 .

צ׳ארל ס השנ י ( 1630 — 1685 ) . מל ך אנגלי ה משנ ת 1660 ע ד 1685 . — עמ ׳ 101 .

צ׳יילד , ס ר ( 1630 — 1699 ) . סוח ר וכלכל ן אנגלי , מרקאנטיליסט , "חלו ץ הלוחמי ם למע ן ההו ן
התעשיית י והמסחרי, ״ (מארקם) . — עמ ׳ 628 .

צ׳מברליין , יוס ף ( 1836 — 1914 ) . מדינא י אנגלי . מחלוצי~הלוחמי ם לאימפריאליז ם הבריטי . —
עמ ׳ 529 .

צ׳לטרם , תומא ם ( 1780 — 1847 ) . תיאולו ג סקוט י וכלכלן , ״מחסידי ו הקנאים־ביות ר ש ל מאלתו ם ;
לדעתו , אי ן ל ך בשבי ל כ ל התקלו ת הסוציאליו ת אל א תרופ ה אחת : חינו ך דת י ש ל
המעמדו ת העובדים , ובכ ך הו א מבי ן — לתפוף־ולתופ ף א ת תיאוריית־האוכלוס ץ למאלתוס ,
מעוטר ת עטר ה נוצרי ת ומטיפודמוס ר בנוסדדכמרים, ״ (מארקס) . — עט ׳ 124 131 507 508 .

צ׳רנישבסקי , ניקולא י גברילוביץ ׳ ( 1828 — 1889 ) . "הו א הסופ ר הרוס י היחידי , הגדו ל באמת ,
שהשכי ל לעמוד , משנו ת החמישי ם וע ד שנ ת 1888 , ע ל הרמ ה ש ל מאטריאליז ם פילוסופ י
מוחלט.. . אל א של א השכי ל — או , יות ר נכו ן : ל א יכו ל היה , מחמ ת הנחשלו ת שבחי י
רוסי ה — להתרומ ם ע ד ליד י המאטריאליז ם הדיאלקט י ש ל מאדק ס ואנגלס. ״ (לנין) . -
עט ׳ 9 .

קאלפפר , ס ר תומא ס ( 1578 — 1662 ) . כלכל ן אנגלי , נלח ם למע ן ההו ן התעשיית י כנג ד הודהנשך ,
המלי ץ ע ל הורד ת שע ר הרבי ת לממון . — עט ׳ 628 .
קאנט , עמנוא ל ( 1724 — 1804 ) . פילוסוףיאידיאליס ט גרמני , פרופסו ר בקניגסברג . בפילוסופי ה
של ו משתקפי ם — כפ י שאומ ר מארק ם — "חוסר־אונים , דיכוי ו ומצוקת ו ש ל האזר ח
הגרמני. " בקבע ו א ת התיאורי ה של ו ע ל "העצ ם כשלעצמו" , שאירלהשיג ו בשכלנו , הריה ו
כופ ר — כמוה ו כיום — "באפשרו ת להגי ע ליד י הכר ת העולם , א ו לפחו ת ליד י הכר ה
ממצה. ״ (אנגלס) , הו א גוש ר בי ן הפילוסופי ה והכמורה . — עט ׳ * 22 .

מפת ח השמו ת

קאנטילון , ריצ׳אר ד (נול ד בסו ף המא ה ה~ 17 , מ ת 1734 ) . כלכל ן אנגלי , מנציגי ה החשובי ם ש ל
הכלכל ה הקלאסית . חלו ץ הפיזיוקראטים . — עט ׳ 456 507 .

קאסטלרי ף ( 1 [£, 63 ע 16 ; 03,81 ) , רובר ט סטיואר ט ( 1769 — 1822 ) . מדינא י אנגלי , ריאקציוני . —
עם ׳ 352 .

קמפבל , ס ר ג׳ורג ׳ ( 1824 — 1892 ) . פקי ד אנגל י בהודו . — עט , 293 .

קאריי , ה . צ׳ארל ס ( 1793 — 1879 ) . כלכל ן אמריקני , מתנגד ה ש ל תורת־הדנט ה לריקארדו ;
תחיל ה הי ה דוג ל בחופש־המסחר , אחר־כ ך — במכסי־המגן . — עט ׳ 174 462 604 619 .

קארלי , ג׳ובאנ י רינאלד ו ( 1720 — 1795 ) . אסטרונו ם וכלכל ן איטלקי . הי ה כות ב נג ד המרקאב ־
טיליסטים . — עט ׳ 269 .

קארלייל , תומא ס ( 1785 — 1881 ) . היסטוריו ן ופילוסו ף אנגלי . מארק ס מציי ן א ח זכית ו הראשונה ,
"שיצ א נג ד הבורגנו ת בזמן , שהשפעותיה.. . הי ו מדכאו ת לחלוטי ן א ת כ ל הספרו ת האנגלי ת
הרשמית, " אך , ע ם זה , גינ ה א ת עמדת ו הריאקציוני ת נג ד מעמד־הפועלים , א ת "האפותיאוז ה
לימי־הביניים ״ וא ת ״עבודחדהגיבורים ״ שלו . — עט ׳ 206 .

קארלייל , ס ר א . ( 1720 — 1795 ) . כירור ג ורופ א צבא י אנגל י מפורסם . — עט ׳ 227 .

קאר ל הראשו ן (הגדו ל — 742 — 814 ) . מל ך הפראנקי ם וקיס ר רומ י משנ ת 768 ע ד 814 . —
עט ׳ 601 .

קאר ל החמיש י ( 1500 — 1558 ) . מל ך ספר ד וקיס ר גרמנ י משנ ת 1519 ע ד 1556 . — עט ׳ 609 .

קאר ל השש י ( 1685 — 1740 ) . קיס ר גרמנ י משנ ת 1711 ע ד 1740 . — עט ׳ 352 .

קאר ל העשיר י ( 1622 — 1660 ) . מל ך שבדי ה משנ ת 1654 ע ד 1660 . — עם ׳ 598 .

קאר ל האחד־עש ר ( 1655 — 1697 ) . מל ך שבדי ה בד 1660 ע ד 1697 . — עט ' 598 .

קאר ם או ף קארם , ויליאמס . רא ה ויליאמם , ס ר וו . פנוויק .

קאתרינ ה השניי ה ( 1729 — 1796 ) . קיסרי ת רוסי ה משנ ת 1762 ע ד 1796 . — עט ׳ 564 .

קובט ,ויליא ם ( 1763 — 1835 ) . פובליציס ט אנגלי , קודמ ם ש ל הצ׳ארטיסטי ם במלחמ ה לזכות י
הבחיר ה הכללי ת ולשיפו ר מצב ם ש ל העמלים , לגאליסט . "הסופ ר הפוליט י הגדול־ביות ר
ש ל אנגלי ה במא ה הזאת. ״ (מארקס) . — עט ׳ 235 596 623 625 .

קוברן , ריצ׳אר ד ( 1804 — 1865 ) . הרשת ן ש ל ארי ג הוד י באנגליה , פוליטיק ן וכלכל ן מאסכולת '
מאנצ׳סטר , מנהי ג הליג ה נג ד מכסי־הדגן . — עט ׳ 9 205 230 560 .

קוגלמאן , לודווי ג ( 1828 — 1902 ) . רופ א למחלוודינשי ם נוד ע בהאנובר , חב ר האינטרנאציונא ל
הראשון . "חסי ד נלהב " ש ל מארק ס ואנגל ס וש ל השקפותיהם . "יש ר ע ד היסוד , לל א
רתיע ה ומסוג ל להקרב ה עצמי ת — ומ ה שחשו ב בעיק ר : משוכנע. " העובד ה שבנוג ע
לדיאלקטיק ה לק ה בחס ר — וע ל כ ך מדב ר אנגל ס — מנע ה אות ו מלהבי ן א ת המארקסיז ם
בשלימות . הי ה מפת ה פעולודתעמול ה גדול ה למע ן הכר ך הראשו ן ש ל ״הקאפיטאל״ . —

עט ׳ * 42 7 21 653 654 .

קתה , אלכסנד ר יוהא ן הראשו ן( 1820 — 1873 ) . נסי ך רומני ה משנ ת 1850 ע ד 1866 . — עט ׳ 136 .

קולינס , י . ג . היפולי ט ( 1783 — 1859 ) . כלכל ן בלג י ודוג ל בתיקוני ם סוציאליים , מייס ד שיט ה
אוטופיסטי ת ש ל ״סוציאליז ם ראציונאלי״ . — עט ׳ 505 573 637 .

קולומבוס , פריסטל ף ( 1446 —א ו 1451 ע ד 1506 ) . איטלק י מלידה , מגל ה אמריקה . — עט ׳ 106 .

ק ולבר , ג׳א ן באפטיס ט ( 1619 — 1683 ) . מדינא י צרפתי , הנצי ג העקיב־ביות ר ש ל מדיניות '
הכלכל ה המרקאנטיליסטית , הקרוי ה ע ל שמ ו ״קולבריזם״ . — עט ' 252 .

קונ ט ( 001111:6 ) ,פראגסו א שאר ל( 1782 — 1837 ) . מדינא י ליבראל י וסופ ר צרפתי . — עם ׳ 621 .

קונ ט ( 001111:6 ),אוגוס ט ( 1798 — 1857 ) . פילוסו ף צרפתי , מייס ד הפוזיטיביזם , כיווךמחשב ה
אופיינ י בשבי ל הבורגנו ת הליבראלית־דמוקראטי ת ש ל המא ה דד 19 . סיסמת ו היתה : ל א
רסטאווראצי ה ול א רבולוציה ! — עט ׳ 272 .

קונדייאק , אטיי ן בונ ו ד ה ( 1715 — 1780 ) . פילוסו ף צרפתי , התקר ב במקצ ת למאטריאליזם .
שיטת ו הפילוסופית'הסנסואליסטית , שמסיק ה כ ל הכר ה מתו ך התחושה , כסיב ה אחרונה ,
הביאת ו א ל האידיאליזם . בכלכל ה הי ה דוג ל בשיט ה הפיזיוקראטית . — עט ׳ 129 .

741

ביאורי ם ומפתחו ת

קונדווסה , מאר י ג׳א ן ( 1743 — 1794 ) , פילוסו ף צרפתי , מתימטיקן , הי ה תומ ך בפיזיוקראטים ,
השמי ע א ת תורת ו ע ל אפשרויו ת התפתחו ת בלתי־מוגבל ת ש ל האנושות . ג׳ירונדיסט . —

עב ׳ 507 .

קום , סלומו ן ד ה ( 1576 — 1626 ) . בנא י ומהנדס . — עט ׳ 308 .

קוסטודי , פייטר ו ( 1771 — 1842 ) . הוצי א לאו ר א ת חיבורי־היסו ד ש ל הכלכלנים־הקלאסיקני ם
האיטלקים . — עמ ׳ 36 73 75 124 299 533 .

קופ , הרמא ן פראנ ץ מורי ץ ( 1817 — 1892 ) . כימיק ן גרמני . — עט ׳ 252 .

קורבט , תומאס . כלכל ן אנגל י (מצוט ט חיבור ו משנ ת 1841 ) . — עט ׳ 122 484 .

קורבון , קלוד־אנתי ם ( 1808 — 1891 ) . פועל , אחר־כ ך צי ר בית־הנבחרי ם ש ל צרפת . דר ש
חינו ך מקצוע י מקי ף בשבי ל הנוער . — עמ ' 401 .

קוו־סל־ סנ יי ל ( 11 ט 6 מ 06116-86 עט 00 ) < ג׳א ן גוסטאו ו ( 1813 — 1892 ) . סוחר , אחר־כ ך כלכלן -
־,מדינ י ופקי ד גבו ה בצרפת . — עפ ר 186 491 .

קטלה , לאמב ר א . ( 1796 — 1874 ) . מתימטיק ן בלגי , מייס ד הסטאטיסטיקה־הסוציאלי ת המודר -
נית . — עט ׳ 264 .

קיווייה , דורז ׳( 1769 — 1832 ) . חוק ר צרפת י במדעי־הטבע , הו א שהרי ם א ח האנאטומי ה לדרג ת
מדע , ממייסד י הפאליאונטולוגי ה (ההיסטורי ה הקמאי ת ש ל האדמה ) * א ת תורת ו מאפיי ן
אנגל ס כלהלן : "התיאורי ה ש ל קיוויי ה ע ל המהפכו ת ש ל האדמ ה הית ה מהפכני ת לפ י
מילול ה וריאקציוני ת לפ י מהותה . במקומ ה ש ל היציר ה האלוהי ת היחיד ה קובע ת אות ה
תיאורי ה מערכ ת ש ל מעשי־יציר ה תכופי ם * הי א שעשת ה א ת מעשה־הנ ס למנו ף מהות י
בטבע. ״ — עט ׳ 423 .

קיירנס , ג׳ו ן אליו ט ( 1823 — 1875 ) . כלכל ן אנגל י מאסכול ת ריקארדו . — עט ׳ 158 215 272 .

קייזנובה , ג׳ו ן (בער ך 1850 ) . כלכל ן אנגלי , חסיד ו ש ל מאלתוס . — עט ׳ 467 476 490 .

קינסייד , ס ר ג׳ו ן ( 1787 — 1862 ) . מפק ח ע ל בתי־החרוש ת ובתי־הסוה ר בסקוטיה . — עמ ׳ 328 .

קיסלב , פאו ל דימיטרוביץ ׳ ( 1788 — 1872 ) . מדינא י רוסי , הי ה דוג ל במ ה שקרו י שחרור ־
האיכרי ם — שהדור , שבעלי־האחוזות־הגדולו ת הי ו מעונייני ם בו . — עמ ׳ 190 .

קירמואן , יוליו ס הרמא ן פו ן ( 1802 — 1884 ) . מומח ה בעניינ י משפ ט בגרמניה , מדינא י ופילו -
סוף . — עם ׳ 436 .

קלאוסן . ממצי א מנור־האורגי ם העגול . — עט ׳ 304 .

קלורן . פסבדוני ם ש ל הסופ ר קאר ל הוי ן ( 1771 — 1854 ) . מנה ל העתו ן הרשמ י "אלגמיינ ה
פרויסיש ה שטאטם־צייטונג״ , חיב ר סיפורי ם סנטימנטאליים . — עט ׳ 179 .

קנ ט (; £611 1161 ) , וויי ט ( 1660 — 1728 ) . הגמו ן אנגל י והיסטוריון . — עט ׳ 595 .

קנ ס (; £6111 ) , נתנא ל ( 1737 — 1810 ) . אגרונו ם אנגלי . — עט ׳ 600 .

קני י ( 116311 117 ()),פראנסוא ה ( 1694 — 1774 ) . רופ א צרפתי , מייס ד התור ה הפיזיוקראטית ,
ב״טבל ה הכלכלית ״ ( 16 ןך> 11 מ 163,11 600110 ( 1 ^ 1 ) , המפורסמ ת של ו תיא ר ל א ר ק א ת תהליך -
הרפרודוקצי ה ש ל ההו ן היחיד , אל א ג ם ש ל ההו ן החברת י בשלימותו . דב ר ז ה "בשלי ש
הראשו ן ש ל המא ה דד 18 , בתקופ ת הילדו ת ש ל הכלכל ה המדינית.. . ,שימש , לל א ספק ,
האמצא ה הגאונית־ביותר , שהכלכל ה המדיני ת יכל ה ע ד כ ה לזקו ף ע ל חשבונה. ״(מארקס) . —

. עט ׳ 9 88 261 456 507 .

קסנופו ן (נול ד 430 לפנה״ ס ; שנ ת מות ו בלתי־ידועה) . מפק ד והיסטוריו ן יוני , תלמיד ו ש ל
סוקראטם , — עט ׳ 301 .

קהונווול , אוליב ר ( 1599 — 1658 ) . מדינא י אנגלי , מנהי ג המהפכ ה האזרחי ת באנגליה ! אחר -
כ ד ראש-המדינ ה ש ל הרפובליק ה האנגלי ת משנ ת 1653 ע ד 1658 . — עט ׳ 595 597 618 .

ראו , קאר ל היינרי ד ( 1792 — 1870 ) . כלכלן־מדינ י גרמני , ״סי י גרמני, ״ (מארקם) . — עמ ׳ 654 .

ראנואציני , ברנארדינ י( 1633 — 1714 ) . רופ א איטלקי , ביהו ד חקר־ולמ ד א ת מחלות-הפועלים . —
עט ׳ 297 .

742

מפת ה השמו ת

ואטזיי , ס ר ג׳ורג ׳ ( 1800 — 1871 ) . פילוסו ף וכלכל ן אנגלי . מבחינ ה היסטורי ת עימ ד הו א
באות ה נקודה , "ב ה הכלכל ה המדיני ת גופה , ע ל יסו ד הניתו ח שביצעה , עומד ת ומכריזה ,

כ י הצור ה הקאפיטאליסטי ת ש ל הייצור , ומכא ן ג ם ההו ן — אינ ס תנא י היסטור י מוחלט ,
אל א ר ק ,מקרי' , בשבי ל הייצור . אך , ראמזי י ל א התקד ם בניתו ח במיד ה מספיקה , שיוצי א
מכא ן א ת המסקנות. ״ (מארקס) . — עם , 131 134 258 421 466 520 .

ראנזפור ד — רא ה תומפסון , בנימין .

ראס־ל , לור ד ג׳ו ן ( 1792 — 1878 ) . מדינא י אנגל י ליבראלי . — עט ׳ 483 598 .

ואפלס , מ ר תומא ס סטאמפור ד ( 1781 — 1826 ) . פקיד־מושבו ת אנגלי , מוש ל יאוה . — עט ׳
293 621 .

רדגרייוו , אלכסנדר . מפק ח ע ל בתי-החרוש ת באנגליה . — עמ ׳ 217 308 324 329 243 369
375 460 .

רו־לאוורן , פיי ר סלסט ן ( 1802 — 1874 ) . היסטוריו ן ומדינאי . צרפתי , חסי ד הקאתוליות״החדש ה
נוסח־בישה . לסו ף חז ר בתשוב ה שלימ ה לקאתוליו ת נוסח־ישן . — ־ עט ׳ 613 .

רואר־די־קאר , פ י מארי . כומ ר קאתולי . — עמ ׳ 200 .

רובנס , פיט ר פאו ל ( 1577 — 1640 ) . ציי ר הולאנד י מפורסם . — עט ׳ 242 .

רוברטס , ס ר ג׳ורג ׳ ( 1803 — 1860 ) . היסטוריו ן אנגלי . — עט ' 595 .

רוגוז , ארנול ד ( 1802 — 1880 ) . סופ ר גרמני , מ ן ההגליאגיםיהצעירים , נרד ף בחזק ת דמאגוג .
יח ד ע ם מארק ם הוצי א א ת ,׳דויטש־פראנצזיש ה יאהדביכר ״ ( 1844 ) . ל א עב ר זמ ן ר ב
ומארק ס נפר ד ממנו . אות ו מהפכ ן זעירבורגנ י סיי ם א ת דרכ ו כחסיד ו ש ל ביסמארק . —

עט ׳ * 18 62 123 .

רוג׳רס , ג׳יימ ם ( 1823 — 1890 ) . כלכל ן אנגל י ליבראלי , מנציגי ה העיקריי ם ש ל האסכול ה
ההיסטורי ת ש ל הכלכלודהמדיני ת האנגלית . תיאורטיק ן ומדינאי־כלכל י ש ל מפלג ת חופש ־
המסחר . — עמ ׳ 556 560 597 619 .

דוג ׳ ך (־ 1 © 0£1 גנ),שאד ל לאטו ר ( 1800 — 1885 ) . מדינא י בלגי , ליבראל י מתון , הג ן ע ל
המובארכי ה החוקתית . — עט ׳ 225 .

רודברטוס־יאגצוב , קאר ל ( 1805 — 1875 ) . כלכל ן גרמני . סוציאליסט־של־הקאתדרה . התיאורי ה
של ו בדב ר הרנט ה הקרקעי ת משקפ ת א ת מצב ו הסוציאל י שלדגופ א כבעל־אחוז ה בפומרן .
רודברטו ס "משער , שנבד ל עודף־הער ך מצורותי ו הסגוליות.. . א ך הו א מחטי א א ת
המטרה , משו ם שמתחיל ה עסו ק הו א בהסבר ה ש ל תופע ה מסוימת , ש ל הרנט ה הקרקעית ,

ול א בגילוי ו ש ל החו ק הכלכלי. " (מארקס) . בתיאורי ה ש ל ההכנס ה הלאומי ת "חוז ר
רודבדטו ס בעצ ם ע ל תורת ו ש ל אד ם סמית , לרבו ת שגיאת ו היסודי ת [בדב ר התפרדות ו
ש ל הער ר לשכר־עבוד ה ולעודף־ערך]. " (לנין) . — עמ ׳ * 33 436 .

רוי , ד . תירג ם לצרפתי ת א ת הכר ך הראשו ן ש ל ״הקאפיטאל ״ — עמ ' 14 .

רוסו , ז׳א ן ז׳א ק ( 1712 — 1778 ) . סופ ר צרפתי , התיאורטיק ן המובהק־ביות ר ש ל הבורגנות ־
הזעיר ה המהפכני ת לפנ י המהפכ ה הצרפתי ת הגדולה . ע ם שהו א עצמ ו נתפ ס לאידיאו ת
ש ל ההשכלה , הר י ברבזמ ן הו א פונה , בכ ל זאת , נג ד הראציונאליז ם שבה . הו א מעריץ ־
ומפא ר א ת המצ ב הטבע י ש ל השוויו ן הראשוני . התפתחו ת הציביליזאצי ה מובילה , לדעת ו
ש ל ר . לדרג ה העליונ ה ש ל אי־השוויו ן — ליד י המונארכי ה האבסולוטית , ודוק א משו ם
כ ך מוביל ה הי א ליד י השוויו ן החד ש ש ל האמנ ה החברתי ת ; וז ו אינ ה משמש ת אצל ו
אל א ביטו י ליחסי ם ש ל ייצור־הסחורו ת הקאפיטאליסטי , שמבחינ ה פורמאלי ת ה ם יחסי ־
חוזה . הו א מבס ס א ת זכות ו ש ל הע ם לגר ש בכו ח א ת העריצים . כתבי ו הפדגוגיי ם
והפוליטיי ם השפיע ו השפע ה גדול ה ע ל בני־דורו . היעקובינים , כגו ן רובספייר , רא ו ב ו
א ת קודמם־חלוצ ם העיוני . — עמ 7 616 .

רוסי , פלגרינ י לואיג׳ י ( 1787 — 1848 ) . כלכל ן וולגאר י ומדינא י איטלקי . מל א "חכמזדעליונ ה
ופטפטנו ת מתרברבת. ״ (מארקס) . — עמ ׳ 140 470 .

רושר , וילהל ם ( 1817 — 1894 ) . כלכלן־וולגאר י גרמני . ב ו מקבל ת הכלכלה־הוולגארי ת "צור ה

743

ביאורי ם ומפתחו ת

פרופטוראלית , העוש ה מלאכת ה בדר ך היסטורית , ובמתינות־שבתבונ ה הי א מלקט ת בכ ל
מקו ם א ת הטוב־והמעול ה ! סתירו ת אינ ן מעלו ת ואינ ן מורידות , ובלב ד שתה א כא ן
שלימות.. . ומכיר ן שעבודו ת מסו ג ז ה אינ ן מופיעו ת אל א לאח ר שמעג ל הכלכל ה המדינית ,
בחזק ת מדע , הגי ע לסופ ו — הר י שה ן משמשו ת בדבזמ ן מצבת־קב ר לאות ו מדע. "
(מארקס) . — עט ׳ 75 129 166 173 183 213 264 298 505 653 654 .

ויד , ג׳ורג / — עט , 202 .

ריידר . חרשת ן בבולטון , המצי א א ת מכונת־החישול . — עמ ׳ 318 .

רייוונטטון , פירס י (כת ב בער ך בשנ ת 1825 ) . כלכלן־מדינ י אנגלי , שמודה־ומאש ר באמ ת א ת
אופי ו ש ל ההון , שהו א נקב ע קביע ה היסטורית ; וכ ן הו א מוכיח , כ י העלא ת הפרודוקטי -
ביו ת ש ל העבוד ה מרב ה א ת ההון , כלומר , א ת עושר ם ש ל אחרים . — עט ׳ 353 421 .

רייט , תומא ם ( 1711 — 1786 ) . חוקר־טב ע אנגלי . — עט ׳ 599 .

רייך , אדואר ד ( 1836 — 1815 ) . רופ א גרמנ י וסופ ר פופולאר י במדעי־הטבע . — עט ׳ 298 .

רנ ו (; 113,011 ^ 116 ),אלי ה ( 1801 — 1868 ) . פובליציס ט והיסטוריו ן צרפתי , ראש־הפקידי ם
במיניסטריונ י הפני ם והכספי ם אחר י המהפכ ה ש ל שנ ת 1848 . — עמ ׳ 191 .

ריצ׳ארדסון , ס ר בנימי ן וואור ד ( 1828 — 1896 ) . היגייניק ן אנגלי . — עט ׳ 205 206 .

ריקארדו , דו ד ( 1772 — 1823 ) . כלכל ן אנגלי , הנצי ג הגדו ל האחרו ן ש ל הכלכל ה הקלאסית .

' ריקארד ו יוצ א מקביע ת הער ך על־יד י זמן־העבודה , והנ ה "הו א מכרי ח א ת המדע.. . לית ן
לעצמ ו דין־וחשבון.. . ע ד כמ ה המדע , ז ה שחוזר־ומשק ף ר ק א ת צורות־התופע ה ש ל
התהליך , וכ ן ג ם אות ן תופעו ת גופ ן — מתאימי ם בכל ל לאות ו בסים , שעלי ו מיוס ד
הקש ר הפנימי , מיוסד ת הפיזיולוגי ה האמיתי ת ש ל החבר ה הבורגנית.. . כאן , איפוא ,
חשיבות ו ההיסטורי ת הגדול ה ש ל ריקארד ו בשבי ל המדע. " ובקש ר לכ ך "הר י ריקארד ו
הו א שחוש ף א ת הניגו ד הכלכל י ש ל המעמדו ת — כפ י שהו א מתגל ה בניגו ד הפנימ י
שביניה ם — ומביא ו ליד י ביטו י ; ומכאן , איפוא , נתפסי ם י ונחשפי ם בכלכל ה המאב ק
ההיסטור י ותהליך־ההתפתחו ת בשרש י יסודותיהם. " (מארקס) . אך , ל א הבי ן ריקארד ו א ת
האופ י ההיסטור י ש ל אופן־הייצו ר הקאפיטאליסטי , והו א תופ ס אות ו אופן־ייצו ר כנצחי . —

עמ ׳ 8 10 45 52 63 65 69 100 116 135 151 164 184 250 317 321 334 354 360 417 424
428 430 433 439 463 471 484 493 499 505 520 627 659 .

שאפר , קאר ל ( 1813 —׳ 1870 ) . מ ן הקומוניסטי ם הפרולטארי ם הראשונים . מנהי ג ש ל "איגו ד
הישרים" , ואחר־כ ך ש ל "איגו ד הקומוניסטים" . "הי ה הדמות־למופ ת ש ל מהפכ ן מקצועי ,

ז ה שמיל א תפקי ד בשנו ת השלושים.. . תמי ד הי ה מכי ר אחר־כ ך בשגגותי ו והוד ה ע ל כ ך
בפומבי . הי ה אישיו ת שלימה , ומ ה שעש ה לביסוס ה ש ל תנועת־הפועלי ם הגרמני ת —
יישא ר ול א יישכח. " (אנגלס) . ע ם התפלגות ו ש ל איגוד־הקומוניסטי ם הו א עומד , יה ד ע ם
וויליך , ברא ש הפראקצי ה "השמאלית " נג ד הרו ב ש ל השלטו ן המרכז י בהנהל ת מארק ם
ואנגל ם ; "מי ד ע ם סיו ם משפ ט [הקומוניסטים ] בקל ן עמ ד ע ל טעות ו הארעית.. . והוד ה
ע ל כך. ״ (מארקם) . — עמ ׳ * 41 .

שוא ו (^■ 8011011 ) , יואקי ם ( 1787 — 1853 ) . בוטאניק ן דני . — עמ ׳ 424 ,

שרבוליה , אנטונ י אליז ה ( 1797 — 1869 ) . מדינא י שווייצ י וכלכלן . תלמיד ו ש ל סיסמונדי . —
עמ ׳ 147 150 480 .

שווייצר , יוהא ן באפטיס ט פו ן ( 1833 — 1875 ) . מנהי ג "האגוד ה הכללי ת ש ל פועל י גרמניה "
אחר י מות ו ש ל לאסאל . מ ן התנוע ה המעמדי ת ש ל פועל י גרמני ה רצ ה לעשו ת תנוע ה
כיתתית . נציג ה ש ל מדיניו ת ביסמארק , ״סוציאלדמוקרא ט פרוס י מלכותי, ״ (מארקם) , —

עט ׳ 660 .

שוואלייה , ג׳א ן באפטיס ט אלפונ ם ( 1793 — 1879 ) . כימיק ן צרפתי . — עמ ׳ 200 .

שול ץ וילהל ם ( 1797 — 1860 ) . פובליציס ט גרמני , דמוקרא ט ראדיקאלי , שנרד ף ע״ י הריאקצי ה
בהס ן ובווירטמברג , ע ד שנשתק ע כדוצנ ט פרט י בציריך . — עט ׳ 303 .

744

מפת ח השמו ת

שולצה־דליטש , פראנ ץ הרמא ן ( 1808 — 1883 ) . כלכל ן בורגני , דוג ל במוסדו ת שיתופיים ,
ליברא ל מתון . מזועז ע על־יד י פעולותי ו ש ל הפרולטאריו ן בשב ת 1848 . רצ ה בעזר ת
מוסדותי ו השיתופיי ם למנו ע בע ד הפיכת ם ש ל האומני ם לפדולטארים , ובדר ך ז ה — ליצו ר
משע ן סוציאל י לבורגנו ת נג ד הפרולטאריון . נודע ה ל ו הצלה ה מרוב ה בתקופו־דהריאקצי ה
אחר י 1848 . בשבו ת ה־ 60 יצ א נגד ו לאסאל . — עמ ׳ 3 .

שטולברג , קריסטיאן , רוז ן ( 1748 — 1821 ) . משור ר גרמני . — עמ ׳ 335 .

שטורך , הייברי ד ( 1766 — 1835 ) . כלכל ן רוסי , מנה ל פולמו ס בג ד א . סמית . — עט ׳ 141 147
287 295 485 533 .

שטיין , לורנ ץ פו ן ( 1815 — 1890 ) . היסטוריו ן וכלכל ו גרמני , פרופסו ר בקיל , אחר־כ ך בווינה .
"בטריכוטומיו ת [משפטי ם בנויי ם שלו ש חוליות ] בלתי־גמישו ת כעץ , מעוטפו ת כמ ה
קאטגוריו ת בוסזדהג ל [עורך ] שטיי ן ללא־מחשב ה א ת הדברי ם הנדושיכדביות ר "
(מארקם) . — עמ ׳ * 24 .

שייפטסברי , רוז ן — רא ה אשלי .

שפינתה , ברו ך (בנדיקטו ס ד ה — 1632 — 1677 ) . אבגל ס מציי ן אות ו כנצי ג מזהי ר ש ל הדיא ־
לקטיק ה בפילוסופי ה החדשה . פאנתיאיסט . הי ה כופ ר בחופש־הבחיר ה האישי . ממבקרי י
התנ״ ך הראשונים . — עמ ׳ 13 490 .

שקספיר , ויליא ם ( 1564 — 1616 ) . גדו ל המשוררי ם והדראמאטורגי ם ש ל אנגליה . כת ב א ת
חיבורי ו בתקופ ת המאבופאקטור ה העולה , ע ם הפיכ ת הקניי ן הקרקע י הפיאודאל י לקניי ן
בורגני , לע ת ראשי ת גדולת ה המסחרי ת ש ל אנגליה . מארק ם ואנגל ס העריכוה ו הערכ ה
מעולדדביותר . — עמ ׳ 107 401 .

תונזפסון , ס ר בנימי ן(קאוב ט או ף ראמפור ד — 1753 — 1814 ) . סופ ר אנגלי , אחר י גמ ר המלחמ ה
בי ן אנגלי ה ואמריק ה עב ר לשירו ת המדינ ה בבאוואריה . נוד ע ביסו ד "בתי־העניים" . —

עט ׳ 494 .

תומפסון , ויליא ם (בער ך 1785 — 1833 ) . כלכל ן אנגלי , חסיד ו ש ל א 1 אן , הנצי ג המדע י המובהק ־
ביות ר ש ל הקומוניז ם נוסח־א 1 אן . — עמ ׳ 296 .

תיי ר ( 8 י 161 בו 1 ׳),לוא י אדול ף ( 1797 — 1877 ) . מדינא י והיסטוריו ן צרפתי , נצי ג ללא־רתיע ה
לענייני ם המעמדיי ם ש ל הבורגנות , מתלייב י הקומונ ה ש ל פאריס . "גאו ן ש ל בבלו ת
קטנ ה בעסק י מדינה , ווירטואו ז בשבועודשק ר ובבגידה, " "עקי ב ר ק בתאות ו לעוש ר
ובשנאת ו לאל ה המייצרי ם אותו, ״ (מארקס) . — עמ ׳ * 26 363 589 .

תיירי י ( 7 ' 1 ־ 1161 [ ז 1 ) , אוגוסט ן ( 1795 — 1856 ) . סופר־היסטוריו ן צרפתי ; חיבור ו הנוד ע —
עש ר "אגרו ת ע ל תולדו ת צרפת" . מארק ס ציי ן כ י לימו ד החיבורי ם ש ל אות ו כיוו ן הכרח י
להכר ת חוקי־התנוע ה ש ל החבר ה הבורגנית . — עמ ׳ * 26 .

תור ם ( 1886 ^* 11101 ׳) , דא ק דה . ראש־החצ ר בבסאנסון , אצ ל הנסיכי ם והרוזני ם ש ל
בורגונד . — עט ׳ 615 .

תורנטון , ויליא ם תומא ם ( 1813 — 1880 ) . כלכל ן אנגלי , מחסיד י ג׳ו ן סטיואר ט מיל . — עמ ׳
138 218 .

745

מפת ח הענייני ם

המפת ח כול ל ר ק א ת הערכי ם החשובים־ביותר . מפתח־ענייני ם מקי ף נית ן
בשול י כר ד ג ׳ ש ל ההוצא ה המקורית . מספר י עמודי ם בסימ ן * מתייחסי ם
למבו א מא ת לנין . מספרי ם שלמעל ה מ־ 639 — לתוספות .

אבטל ה — ר ׳ היל־מילואי ם תעשייתי .
אגודו ת מקצועיו ת — עט ׳ * 39 459 528 612 ואילך .
אדמת־העדה , נזיל ת — עט ׳ 599 ואי׳ .
אומנו ת (מלאכה ) — עם ׳ 263 275 285 301 378 ואי׳ .
אופי־כפו ל ש ל העבוד ה המיוצג ת בסחורו ת — עט ׳ 34 ואי ׳ 159 161 ואי ' 653 .
אופן־ייצו ר קאפיטאליסט י — עט ׳ 4 ואי ׳ 29 135 ואי ׳ 158 ואי ׳ 273 419 422 475 ואי ,
590 ואי ׳ 620 .

איגודי־אומני ם — ר ׳ שיט ת איגודי־האומנים .
איטלי ה — עט ׳ 591 .

איכרו ת (איכרים ) — עט ׳ * 34 ואי ׳ * 38 114 ואי ׳ 415 ואי ׳ 592 ואי ׳ 618 ואי׳ .
אינטנסיביו ת העבוד ה — עם ׳ 427 430 ואי ׳ 434 ואי׳ .
אינטנסיפיקאצי ה ש ל העבוד ה — עט ' 335 ואי ׳ 455 ואי׳ .
איגוד־הפועלי ם הבינלאומ י (אינטרנאציונא ל ראשון ) — עט ׳ * 19 246 649 .
אירלאנ ד — עט ׳ 576 — 588 .
אלימות , תפקיד ה ש ל — עט ׳ 187 590 — 591 620 .
אמצאו ת — עם ׳ 285 304 358 ואי ׳ 402 .
אמצעי־עבוד ה — עט ׳ 145 ואי ׳ 162 ואי ׳ 257 .
אמצע י מלחמת ו ש ל ההו ן בפועלי ם — עט ׳ 358 .
אמצעי־ייצו ר — עט ׳ 145 ואי ׳ 165 .
אמצעי־מהזו ר — עמ ׳ 84 ואי ׳ 96 .
אמצעי־תשלו ם — עט ׳ 109 ואי׳ .
אמת־מיד ה למהירי ם — עם ׳ 79 ואי /
אנגרי ה — ר ׳ עבודת־צמיתים .
אנגלי ה — עט ׳ 534 ואי׳ .
אפולוגטיק ה כלכלי ת — עם ׳ 92 .

אפיי ה (עבודת־ ) — עט ׳ 141 ואי ׳ 199 — 203 216 242 ואי ׳ 451 .
אקויואלנ ט — ר ׳ צור ת אקויואלנט .
אקספרופריאצי ה — ר ׳ נישול .
אריסטוקראטי ה פועלי ת — עט ׳ * 40 551 ואי׳ .
אשרא י — עט ׳ 113 ואי ׳ 516 ואי ׳ 623 ואי׳ .

בורגנות , תפקיד ה ש ל — עט ' 486 ואי׳ .
בית־חרוש ח — עמ ׳ 309 344 ואי , 390 .
בית־הנבחרי ם — עם ׳ 226 ואי ׳ 229 392 406 613 .
בנקי ם ״לאומיים ״ — עט ׳ 624 .
בנקאו ת — עט ׳ 67 624 ואי׳ .

746

מפת ח הענייני ם

בעל־הו ן — עט ׳ 44 124 ואי ׳ 148 186 218 ואי ׳ 229 233 252 619 .
בעל־הו ן תעשיית י — עם ׳ 619 .

בריאות , סעיפי־בריאו ת בחוק י בתי־החרוש ת — עם ׳ 395 ואי׳ .
גלגו ל הסחור ה — עט ׳ 84 93 .

דיאלקטיק ה — עט ׳ * 22 ואי ׳ ״ 37 - 42 13 ואי ׳ 39 — 58 252 480 ואי ׳ 482 628 ואי ׳ 649 ואי׳ .
דיור , תנא י הדיו ר ש ל הפועלי ם — עם ׳ 204 542 ואי ׳ 549 ואי ׳ 559 ואי ׳ 563 ואי /
דיקטאטור ה ש ל הפרולטאריו ן — עט ׳ * 37 —* 43 401 629 ואי׳ .
דלו ת — עט ׳ 354 ואי ׳ 521 ואי׳ .
דרג ת הניצו ל (ר ׳ ג ם שע ר עודף־הערך ) — עם ׳ 493 .
ד ת — עט ׳ 65 ואי ׳ 304 511 .

הארב ת יום־העבוד ה — עט ׳ 214 330 448 .
הגיר ה (אמיגראציה ) — עט ׳ 472 — 474 581 ואי ׳ 587 636 ואי׳ .
הו ן — עט ׳ * 30 11 ואי ׳ 125 ואי ׳ 135 251 ואי ׳ 269 ואי ׳ 397 464 ואי ׳ 632 .
הו ן יצי ב — עט ׳ 502 658 .

הו ן קבו ע — עט ׳ * 30 160 ואי ׳ 168 169 ואי ׳ 257 269 ואי ׳ 503 ואי ׳ 512 ואי ׳ 519 .
הו ן משתנ ה — עט ׳ * 30 160 ואי ׳ 167 247 249 ואי ׳ 503 ואי ׳ 513 519 .
הון־חוז ר — עט ׳ 502 656 ואי׳ .
הו ן נושא־רןחי ם (הו ן נושא־רבית ) — עט ׳ 658 .
הו ן סוחרי ם — עט ׳ 119 126 293 421 619 657 .
הו ן פרודוקטיב י — עט ׳ 658 .
הון־נש ך — עט ׳ 104 ואי ׳ 119 126 133 ואי ׳ 420 619 .
הורסי־מכונו ת — ר ׳ לודיטים .
ההבר ה — עט ׳ 630 .
הידלדלו ת — עט ׳ 531 ואי׳ .
הכנס ה (הכנסת־קבע ) — עט ׳ 466 483 486 ואי׳ .

הצבר־ההו ן — עט ׳ * 31 ואי ׳ 466 476 ואי ׳ 485 ואי ׳ 489 ואי ׳ 493 ואי ׳ 503 ואי ׳ 646 .
הצב ר ראשונ י — עט ' 513 531 ואי ׳ 589 ואי׳ .
הקפ ה (השלמת־הסיבוב ) ש ל ההו ן — עט ׳ 656 .
הרכ ב אורגאנ י ש ל ההו ן — עט ׳ 504 512 ואי ׳ 518 ואי׳ .
הרכב־הערכי ם ש ל ההו ן — עט ׳ 503 .
הרכ ב טכנ י ש ל ההו ן — עט ׳ 503 ואי ׳ 511 ואי׳ .
הרכ ז ההו ן — עט ׳ 575 ואי ׳ 519 ואי ׳ 629 .
התחלו ת — עט ׳ 258 403 450 494 514 516 656 ואי׳ .

זה ב — עט ׳ 57 73 77 ואי ׳ 79 ואי ׳ 101 ואי ׳ 106 ואי׳ .

(ה)זמ ן העתי ק (אופן־הייצו ר ומלחמת־המעמדו ת בעול ם העתיק ) ■ עט ׳ 67 ואי ׳ 109 135 188
273 299 ואי ׳ 374 .

זמן־עבודה , ההכרח י מבחינ ה חברתי ת — עט ׳ 32 ואי ׳ 151 ואי ׳ 7 ־ 156 ואי ׳ 173 259 .
זנו ת — עם ׳ 530 .

חבר ה קמאי ת — עט ׳ 64 71 ואי ׳ 143 ואי׳ .
חברות־של־מניו ת — עט ׳ 252 273 516 ואי׳ .

חוקי־הפועלי ם (תקנו ת העובדים ) — עט ׳ 219 ואי ׳ 456 ואי ׳ 607 — 612 .
חוזה־עבוד ה — עט ׳ 135 ואי ׳ 142 325 532 ואי׳ .

747

ביאורי ם ומפתחו ת

חוכרי ם — עט ׳ 587 614 .
חומר־גל ם — עט ׳ 144 147 ואי ׳ 657 .
חוסר־עבוד ה י — ר ׳ חיל־מילואי ם תעשייתי .
חופ ש — עט ׳ * 22 142 4 * 443 .
הופש־המסח ר — עם ׳ 50 91 142 228 230 .
חדקי־השוליו ת — עט ׳ 301 .

הוק־השכ ר הקאפיטאליסט י — עמ ׳ 503 ואי ׳ 506 ואי ׳ 523 ואי ׳ 526 ואי /
חוק־הער ך — עט ׳ 659 — 660 .

חוק־האובלוסי ן הקאפיטאליסט י — עמ ׳ 12 520 ואי ׳ 530 ואי /
חיל־מילואי ם תעשיית י — עמ ׳ * 31 ואי ' 401 518 526 ואי ׳ 528 ואי ׳ 531 ואי /
חינו ך לעתי ד — עמ ׳ * 33 398 402 .
חינוך , סעיפי * — בחוקי־בתי־החרוש ת — עמ ׳ 327 ואי׳ .
חלוקת־העבוד ה — עמ ׳ 34 ואי ׳ 86 ואי ׳ 275 ואי ' 287 290 ואי /
חליפי ן של־תוצרי ם — עמ ׳ 91 71 ואי ׳ 287 ואי׳ .
חסכונו ת לגב י השימו ש באמצעי־הייצור - — עט ' 266 317 336 380 .
חקלאו ת — עט ׳ * 34 145 146 ואי ' 307 ואי ' 415 ואי ׳ 421 ואי ׳ 496 556 ואי ׳ 559 572 614 ואי /

טבע , תנאי־הטב ע — עט ׳ 143 ואי ' 146 316 418 421 422 ואי ' 498 ואי ׳ 511 — 512 659 — 660 .
טכנולוגי ה — עט ׳ 304 392 399 ואי ׳ 431 ואי ׳ 401 ואי ' 489 .
טרוס ט — עט ׳ 516 .

טקסטיל , תעשיית ־ — עט ׳ 216 דאי ׳ 275 374 ואי ׳ 387 ואי׳ .

יבול־הקרקע , ״חוק ״ ש ל יבול־האדמ ה הפוח ת והול ד — עט ׳ * 33 416 .
יום־עבוד ה — עט ׳ 184 ואי ׳ 214 ואי ׳ 225 דאי ׳ 330 דאי ׳ 426 — 435 448 646 ואי׳ .
יום־עבוד ה ב ן 10 שעו ת — עט ׳ 230 ואי ׳ 646 .
ידם־עבוד ה ב ן 8 שעד ת — עט ׳ 245 ואי' .
יום־עבוד ה תקי ן — עט ׳ 187 ואי ׳ 218 — 246 .
יחסי ם משפטיי ם ש ל ייצור־הסהורו ת — עט ' 69 325 442 .
ייצור־של־מותרו ת — עט ׳ 366 .
ייצור־חוז ר — ר ׳ רפרודוקציה .
ייצור־סחורו ת פשו ט — עט ' 34 62 ואי ׳ 92 137 475 .
ימי־הביביי ם — עט ׳ 63 דאי ׳ 68 109 273 420 588 ואי׳ .
יסודלודהמחירי ם — עט ׳ 485 658 .
יתור־זמ ן (שעו ת נוספות ) — עט ' 448 451 .

כוה־עבוד ה — עט ׳ * 28 * 30 42 135 138 ואי ׳ 149 155 ואי ׳ 169 ואי ׳ 256 287 8 ־ 427 ואי ׳
431 ואי ׳ 644 .

כו ח פרודוקטיב י (יצרני ) ש ל עבוד ה — עט ׳ 33 ואי ׳ 257 ואי ׳ 424 427 430 ואי ' 432 478
479 ואי׳ .

כורי ם — עט ׳ 364 412 549 ואי׳ .

כלכל ה קלאסי ת — עם' ־ 8 ואי ׳ 250 419 441 445 483 489 498 ואי ' 501 ואי ' 505 ואי ' 520 .
כלכל ה מדיני ת — ר ' ג ם קאטגודיו ת — עט ׳ 65 ואי ׳ 67 299 630 643 .
כלכל ה וולגארי ת (עם־הארצית ) — עט ׳ 10 67 250 ואי ' 440 3 ־ 442 490 ואי ' 533 .
כמו ת עודף־הער ד — עט ׳ 247 ואי /

לודיטים , תנועות ־ — עט ' 352 .
ליבו ן — עט ׳ 241 .

748

מפת ח הענייני ם

מאטדיאליז ם דיאלקט י — עט , * 20 * 42 .

מאטריאליז ם היסטור י — עמ ׳ * 24 לאי ׳ 243:67 304 423 דאי ׳ 625 דאי /
מאטריאליז ם מדפש ט שבמדעי־הטב ע — עם ׳ 304 .
מאנופאקטור ח — עט ׳ 241 274 ואי ׳ 295 ואי ׳ 383 ואי ׳ 386 .
מאנופאקטור ח אורגאני ת — עט ׳ 279 .
מאנופאקטור ה הטרוגני ת — עט ׳ 279 .
מדינ ה בורגני ת — עט ׳ * 37 דאי ׳ 471 .
מדעי־הטב ע — עט ׳ 279 292 304 497 .
מהפכ ה אנגלי ת — עט ׳ 598 .
(ה)מהפכ ה (ה)חקלאי ת — עט ׳ 592 — 606 615 ואי׳ .
מהפכתייול י (־ 1830 ) — עט ׳ 490 .
מהפכ ת פברוא ר ( 1848 ) — עט ׳ * 40 245 .

מהפכ ה פרולטארי ת — עט ׳ * 38 * 41 10 21 231 401 414 629:490 ואי׳ .
מהפכ ה צרפתי ת ( 1789/94 ) — עט ׳ * 26 ואי ׳ 73 613 .ואי׳ .
מהפכ ה תעשייתי ת — עט ׳ 304 ואי /
מהירו ת הסיבו ב ש ל הממו ן — עט ׳ 95 ואי' ,
מונופולי ן — עט ׳ 333 516 622 ואי /
מושבו ת — ר ׳ שיט ת המושבות .
מחז:ר~ 0 חורו ת — עט ׳ 76 90 ואי ' 92 128 .

מחי ר (צור ת המחיר . סטיי ת המחי ר מ ן הערך ) — עט ׳ 58 77 79 ואי ׳ 82 ואי ׳ 134 ואי ' 657 .
מחידיהייצל ר — עט ׳ * 32 55 176 488 ואי ׳ 651 657 .

(ה)מחי ר ש ל כוח־העבוד ה (הורדת ו מתח ת לערכו ) — עט ׳ 140 432 448 493 ואי /
מחיר־העבוד ה — עט ׳ 441 ואי ׳ 445 ואי ' 447 ואי ' 651 .
מחיד־הקר ן — עט ׳ 651 655 ואי ׳ 657 .
מחלו ת מקצועיו ת — עט ׳ 239 383 .
מטאמדרפלז ה — ר ׳ גלגו ל הסחורה .
מטב ע — עט ' 101 ואי /
מטבע־יפרוט ה — עט ׳ 102 ואי /
מטילי ם (ש ל זה ב א ו כסף ) — עט ׳ 101 115 .
מידת־הערכי ם — עט ' 76 .
מכוינודהתפיר ה — עמ ׳ 388 .
מכונו ת — ר ' מנגנוךמכובות .
מכרו ת — עט ׳ 146 407 — 413 495 ואי ׳ 519 .
מלאכ ה — ר ׳ אומנות .

מלחמודהאזרחי ם'האמריקני ת — עט ' 246 374 ואי /
מלחמודהאיכרי ם — עט ׳ * 41 .

מלחמת־האזרחי ם בי ן מעמד־הקאפיטאליסטי ם ומעמדיהפועלי ם — עט ׳ 244 .
מלחמתיהמעמדו ת — עט ׳ * 26 ואי ׳ * 38 ואי ׳ 8 ואי ׳ 110 219 230 539 .
ממו ן — עט ׳ * 28 ואי ' 40 56 ואי ' 62 72 ואי ׳ 76 92 ואי ׳ 101 ואי ' 109 ואי׳ .
ממוךניי ר — עט ׳ 103 ואי׳ .
ממוךלאשרא י — עט ' 113 .
ממודלחישו ב — עט ׳ 81 ואי /
ממון־עולמ י — עט ׳ 115 ואי /

מנגבוךמכונו ת — עט ׳ 284 ואי ׳ 302 ואי ׳ 309 ואי ' 316 ואי ׳ 320 ואי ׳ 333 ואי ׳ 335 ואי ׳
344 לאי ׳ 351 — 360 360 ואי ׳ 367 ואי ׳ 370 — 374 379 ואי׳ .
מסי ם — עט ׳ 114 ואי ׳ 291 428 624 .
מסילוחרברז ל — עט ׳ 203 ואי ׳ 314 461 548 .

749

ביאורי ם רמפתדוו ת

מערכתרהבנקי ם — ר ׳ בנקאות .
מפקח י בתייהחדוש ת — עמ ׳ 191 ואי ׳ 227 407 412 ואי /
מדדייונ י ( 1848 ) — עט ׳ 221 .
מרקאנטיליז ם — ד ׳ ( ד,)שיט ה (ה)מרקאנטיליסטית .
משברי ם — עמ ׳ 91 112 193 372 447 510 521 ואי ׳ 528 ואי ' 551 ואי /
משב ר ממונ י — עט ׳ 111 דאי /
משק-איכרי מ פאטריארכאל י — עט ׳ 64 ואי /
משמר ת — ר ׳ שיט ת המשמרות .
משפח ה — עט ׳ * 36 —* 37 64 287 402 ואי ׳ 530 .
מת 1 ד מהפכנ י — עט ' 245 .

מתכו ת יקרו ת (ר ׳ ג ם זהב ) — עט ' 73 ואי ׳ 101 ואי ׳ 107 614 .

נושא־יהעבדד ה (הומר־העבודה ) — עט ׳ 144 .
ניצו ל — עט ׳ 169 ואי ׳ 195 ואי ׳ 628 .
נישו ל המנשלי ם — עט ׳ * 32 629 — 630 .
ניתו ה כלכל י — עט ׳ * 27 3 12 258 266 442 464 .
נפחו ת — עט ׳ 205 .

סוציאליז ם — עט ׳ * 36 ואי ׳ 65 414 434 — 435 525 629 .
סוציאליז ם זעירבורגנ י — עמ > 56 71 482 .
סחור ה — עט ׳ 29 33 34 51 58 ואי ׳ 85 86 ואי /
סטאטיסטיק ה — עט ׳ 5 289 .
סיבוב־הממו ן — עט ׳ 101 .
מפסדו ת — עט ׳ 154 168 .
סקוטי ה — עט ׳ 602 ואי׳ .

עבדי־בי ת מודרניי ם — עט ׳ 367 .
עביו ת — עט ׳ 73 173 210 215 234 273 365 444 .
עבוד ה מופשט ת — עט ׳ 31 ואי ׳ 34 דאי ׳ 41 ואי ' 60 161 .
עבוד ה ממשי ת — עט ׳ 34 ואי ׳ 143 ואי ׳ 148 161 ואי /
עבוד ה ממוצע ת — עט ׳ 37 263 .
עבוד ת נשי ם — עט ' 204 דאי ׳ 322 .
עבוד ת צמיתי ם — עט ׳ 188 ואי ' 443 .

עבודודביתי ת (עבודת־בית ) — עט ׳ 379 382 דאי ׳ 386 402 617 .
עבוד ת ילדי ם — עט ׳ 194 ואי ׳ 220 ואי ׳ 233 323 330 402 — 406 459 625 649 .
עבודדדליל ה — עט ' 206 ואי ׳ 626 .
עבוהדהכרחי ת — עט ׳ 173 דאי /
עבוד ה פרודוקטיבי ת (יצרנית ) — עט ' 146 .
עבדדת-מומחי ם — עט ׳ 37 159 ואי /
עבוד ה עונתי ת — עט ׳ 205 דאי ׳ 393 548 דאי /

עודףיער ד — עט ׳ * 29 —* 31 123 128 130 ואי ׳ 150 247 ואי ׳ 270 419 426 464 ואי ׳ 644
650 ואי ' 652 .

עודף־ער ך יחס י — עט ' 255 דאי ׳ 261 ואי ׳ 418 420 ואי /
עודף־ער ך מוחלט■ ■ — עט ׳ * 30 143 257 418 419 ואי /
עודף־עבוד ה — עט ׳ 173 ואי ׳ 188 ואי ׳ 198 435 ואי ׳ 651 .
עוף״ייצו ר — עט ׳ 484 523 ואי /
עודף~תוצר ת — עט ' 183 ואי ׳ 435 ואי ׳ 646 .

750

מפת ח הענייני ם

עודף*יאוכלדסי ן — עמ ׳ 218 ואי ׳ 334 ואי ׳ 354 ואי ׳ 518 528 ואי ׳ 610 634 .
עונשי ן (ניכויי־שכר ) — עמ ׳ 349 454 .
עי ר וכפר , הפרדתם ־ — עט ׳ * 36 288 416 .
עריצות ו ש ל ההו ן — עט ׳ 292 348 ואי /

ער ל — עט ׳ * 27 32 41 60 לאי ׳ 69 77 לאי ׳ 127 138 140 151 . 156 162 168 יאי ׳ 185 257 258
ואי ׳ 263 437 440 — 441 659 .

ערך־הליפי ן — עט ׳ 30 39 67 ואי ׳ 121 ואי ׳ 261 ואי ׳ 486 659 .
ערך־ ד,תוצר ת — עט ׳ 160 167 169 ואי ׳ 176 ואי׳ .

ער ך כודד ד',עבוד ה — עט ׳ 138 ואי ׳ 155 ואי ׳ 184 ואי ׳ 256 ואי ׳ 287 323 439 — 445 509 ואי ׳ 645 .
ער ך ממונ י — עט ׳ 80 510 614 .

ערך־שיטו ש — עט ׳ * 27 ואי ׳ 29 ואי ׳ 36 39 69 152 156 165 498 ואי /

פיאלדאליז ם — עט ׳ 119 273 590 592 לאי ׳ 597 615 620 .
פארלאמנ ט — ר ׳ בית־נבחרים .
פלעלי־מכדו ת - ד ־ כורים .
פועלים־ננדי ם — עט ׳ 548 ואי ׳ 573 ואי/ .
פועלי־הנמ ל — עט ׳ 551 .
( ר,)פוע ל ה״זזפשי ״ ״ ־ עט ׳ 136 ואי ׳ 590 .
פיזיוקראטל ם — ע ט -■כ 1 419 485 .
פטישיז ם הסחורו ת — עט ׳ 60 ואי ׳ 68 ואי ׳ 77 .
פיצול ו ש ל עודף־הער ך — עט ׳ 465 .
פרוטקציוניז ם — ר ׳ שיט ת מכסי־המגן .
פרוטסטאגטיז ם — . עט ׳ 65 223 596 .

פרולטאריו ן — עט ׳ * 37 10 244 504 ואי ׳ 531 ואי ׳ 555 ואי /

פרולטאריו ן חקלא י (פועלי ם חקלאיים ) — עט ׳ * 34 ואי ׳ 203 218 365 405 414 416 ואי ׳ 437
457 529 556 575 583 — 585 .

פרולטאריו ן ש ל אספסו ף ("לומפנפרולטאריאט" ) — עט ׳ 530 ואי /
פרישו ת — עט ׳ 154 ואי ׳ 490 ואי /

צבעו ת — עט ׳ 241 .

צורת־אקויואלנ ט — עט ׳ 40 ואי ׳ 45 ואי ׳ 52 55 ואי׳.- ־
צודתיחממו ן — עט ׳ 57 ואי /
צורת־חער ך — עט ׳ * 28 ואי ׳ 39 ואי ' 650 .
צורת־חער ך היחסי ת — עט ׳ 40 ואי ׳ 51 56 ,
צמיתו ת — עט ' 189 590 ואי /
צמצום־העבוד ח — עט ' 447 .
צריכ ה — עט ׳ 93 123 469 ואי ׳ 471 .
צ׳ארטיז ם — עט ׳ * 40 228 230 231 .

קאטגוריו ת ש ל הכלכל ה המדיני ת — עט ׳ 62 . ואי ׳ 67 137 .
קאפיטאליס ט — ר ׳ בעל־הון .
קואופדאצי ה (בעבודה ) — ר ׳ שיתוף־פעולה .
קארטלי ם — עט ׳ 515 ואי /
קבצנו ת — ר ׳ דלות ,
קדרו ת — עט ׳ 196 216 .
קומוניז ם — עט ׳ 321 398 402 416 .
קליעת־ק ש — עט ׳ 385 .

751

ביאורי ם ומפתדזו ת

קניי ן פרט י (קאפיטאליסט י וקניי ן פרט י המיוס ד ע ל עבוד ה עצמית ) — עט ׳ * 31 629 ואי /
קניי ן קרקע י — עמ ׳ * 34 73 119 592 ואי /

קניי ן העד ה (קניי ן משותף , קניי ן קיבוצי ) — עט ׳ 64 189 ואי ׳ 273 292 ואי ׳ 630 .
קשטנו ת (כובענות ) — עמ ׳ 204 .
קדך־־עבוד ה — עט ׳ 466 ואי ׳ 501 ואי׳ .

רבי ת — עט ׳ * 32 318 ואי ' 464 483 .
ריו ח — ר ׳ שע ר הריוח .
ריכו ז ההו ן — עט ׳ 511 515 דאי /
רנט ה דיפרנציאלי ת — עט ' * 33 ואי /
רנט ה מוחלט ת — עט ' * 33 ואי /

רנט ה קרקעי ת — עט ׳ * 33 דאי ׳ 417 578 587 653 657 ואי׳ .
רפורמאצי ה — עט ׳ 595 .

רפרודוקצי ה (ייצוד־חדזר ) פשוט ה — עט ׳ 465 ואי ׳ 481 ואי /
רפרודוקצי ה מורחב ת (ר ׳ גם : הצבר ) — 476 ואי ׳ 483 .

שביתו ת — עט ' 187 350 358 ואי ' 456 493 612 .
שוויו ן — עט ' 48 ואי ׳ 142 403 .
שו ק פנימ י — עט ׳ 615 ואי /
שד ק עולמ י — עט ׳ 116 119 290 ואי ׳ 372 619 ואי /
שטרי־ממו ן — עט ׳ 112 ואי /

שיט ת איגודי־האומני ם — עט ׳ 252 263 278 293 ואי ׳ 590 ואי ' 610 620 .
שיט ת ההוזע ה — עט ׳ 454 .

שיטת־המושבו ת (השיט ה הקולוניאלית ) — עט ׳ 620 ואי ' 630 ואי ' 634 ואי /
שיט ת המטבעו ת — עט ' 67 .

שיט ת המשמרו ת — עט ׳ 203 ואי ׳ 226 ואי ׳ 235 ואי ׳ 345 .
(ה)שיט ה המרקאנטיליסטי ת — עט ׳ 116 126 .
שיט ת חובות־המדינ ה — עט ' 575 .
שיטת־״טדאק " (תשלו ם שכ ר בסחורה ) — עט ׳ 141 386 .
שלט ת מכסי־טג ן — עט ׳ 238 דאי ׳ 624 ואי ' 632 .
שיט ת החבורו ת — עט ' 326 573 ואי /
שיעור־הער ך — עט ׳ 32 ואי ' 38 59 83 .
שיערו ך (ריבדי־ערך ) — ר ׳ תהליך־השיערוך .
שיפדט־טעמד י — עט ׳ 218 ואי ׳ 234 ואי ׳ 349 ואי ׳ 607 — 613 .
שירותי ם ״פרודוקטיביים ״ — עט ' 155 165 498 .
שיתוף־פעול ה — עט ' 263 ואי ׳ 273 .
שכר־לזמ ן — עט ׳ 445 446 ואי ' 449 .
שכר־ליחיד ה (שכ ד בקבלנות ) — עט ׳ 452 453 ואי׳ .
שכר־לשע ה — עט ׳ 446 ואי׳ .
שכ ד נומינאל י ושכ ר ממש י — עט ׳ 432 524 557 .

שכר־עבדד ה (ר ׳ גם : שכר־ליחידה , שכר־לזמן , חוק־השכר ) — עט ׳ 439 ואי ׳ 442 ואי ׳
458 ואי ׳ 493 דאי ׳ 651 .

שכר־עבודה , הבדלי ם לאומיי ם לגבי ־ — עט ׳ 458 — 463 .
שעו ת נוספו ת — ר ׳ יתו ר זמן .
שעד־השטרו ת — עט ' 117 .

שע ר הריו ח — עט ׳ * 32 ואי ' 173 174 250 265 ואי ׳ 332 425 429 ואי ׳ 657 ואי׳ .
שע ר עודף־הער ך — עט ׳ 169 ואי ' 174 ואי ׳ 184 248 260 429 435 — 438 656 .

752

מפת ח הענייני ם

תאונו ת — עט ׳ 350 .

תחליד־ ד,חליפי ן — עט ׳ 69 וא׳ " 72 ואי ׳ 84 ואי , .
תהליד־המחזו ר — עמ ׳ 464 502 651 655 .
תהליך־העבוד ה — עמ ׳ 143 ואי , 164 ואי , .
תהלי ך השיערו ך — עם ׳ 122 ואי ׳ 157 .
תהלי ך יצירת־הער ך — עט ׳ 150 ואי , .
תוצר ת (תוצר ) — עט ׳ 146 ואי , .
תוצרת־הערהי ם — עט ׳ 167 177 .
תחוק ה מעמדי ת — ר , שיפו ט מעמדי .

תחוק ת בתי־החרוש ת — עט , 219 225 — 242 243 — 247 395 ואי , 406 ואי , 645 .
תיאוריי ת שיווי־הטשק ל — עט , 360 ואי , .
תמות ה — עט ׳ 239 325 ואי , 530 547 562 .
תנא י התזונ ה ש ל הפועלי ם — עט , 540 .
תנא י,טב ע — ר ׳ טבע .

תנועודהמחירי ם — עט ׳ * 32 80 94 98 134 510 657 .
תעשיית־ ד,כותנה , האנגלי ת — עט ׳ 373 — 378 .
תעשיי ה כימי ת — עט , 147 381 .

תעשיי ה גדול ה — עט ׳ 225 303 322 ואי ׳ 378 415 615 ואי ׳ 654 .
תעשיי ה ש ל מתכו ת — עט ׳ 167 ואי , 207 ואי ׳ 368 406 .
תעשיי ת ד,תחרי ם — עט ׳ 195 .
תעשיי ת טאפיטי ן — עט ׳ 198 .
תעשיי ת מש י — עט , 226 238 ואי , .
תעשיי ת גפרורי ם — עט , 197 .
תקנות־העובדי ם — עט , 219 ואי , 456 ואי , 607 — 612 .

הקא&יטא ? 48

753

רשימ ת המשקלות , המידו ת והמטבעו ת

משקלו ת

משקלות־ממזז ר

טונ ה = 20 משקלי־מא ה 1016,0475 ק״ ג

קנטאר , משקל־מא ה = 4 קוארט ר 50,802 ק״ ג

פונ ט = 16 אונקיו ת 453,5924 ג ׳

אונקי ה = 16 דרא ם 28,349 ג ׳

דרא ם 1,772 ג ׳

םט 1 ן = 14 פונ ט 6,350 ק״ ג

משקלו ת בשבי ל רפואות , מתכו ת יקרות , אבני ם יקרות :

פונ ט = 12 אונקיו ת 372,242 ג ׳

אונקי ה = 22 משקלי־פנ י 31,0135 ג ׳

משקל־פנ י = 12 גריי ן 1,5552 ג ׳

גריי ן 0,0648 ג ׳

מידו ת

מידות־האור ך ;

יאר ד = 3 רג ל 91,44 ם״ מ

רג ל = 12 אינצ׳י ם 30,48 ס״ מ

אינץ ׳ = 12 ליי ב 2,54 ם״ מ

מי ל [אנגלי ] 1609 מ ׳

אמ ה [גרמנית ] 2 /3 מ ,

מידות־השטח :

אק ר = 4840 יאר ד מרוב ע 40,467 א ר

רו ד = 4 / ! אק ר 10,117 !א ר

מידות־הנפ ח :

רג ל מעוקב ת = 28,3 ד״ מ מעוק ב 28,3 ליט ר

קוארט ר = 8 בושלי ם 290,79 ליט ר

בוש ל = 8 גאלוני ם 36,35 ליט ר

גאלו ן = 10 ליי ב 4,543 ליט ר

פינ ט 0,567 ליט ר

דל י [פרוסי ] 44,96 ליט ר

כוח־סו ס (ק 5 )

אנגל י : הכוה , שי ש ב ו כד י להרי ם 33.000 פונ ט בדק ה אח ה לגוב ה ש ל רג ל את ת
[אנגלית] , א ו כד י להרי ם פונ ט אח ד לגוב ה ש ל 33.000 רג ל (רא ה הער ה
109 א ׳ שבעם ׳ 317 ) .

מטר י : הכוח , שי ש ב ו כד י להרי ם 75 ק״ ג בשניי ה אח ת לגוב ה ש ל מט ר ארזי , א ו
כד י להרי ם ק״ ג אח ד לגוב ה ש ל 75 פטר .

754

משקלו ת ומידו ת

נזידודהטנזפראטור ה :

1 0 פארבהיי ט = 5 /9 0 ( 32 —* ) צלסיוס . למש ל :

ס 100 פ . ־ ־ 5 /9 ( 32 — 100 ) = 5 /9 א 68 — 38 צ .

מטבעו ת

ליטר ה שטרלינ ג (לי״ש ) = ׳ 20 שילינג .

שילינ ג (ש. ) ־ = 12 פנ ס (פני) .

פארתינ ג (מטמדהנחוש ת הפעוטה־ביותר ) = 4 / ! פני .

סאוור ן (מטבע־זהב ) = לי״ ש אחת .

גיני י (לפני ם מטבע־זה ב באנגליה ) ־ = 24 שיל .

פרוטה , איב ה אל א מטמדלחשבו ן = ־ 4 פנס .

פראנ ק = 100 סאנטלם .

ליוו ר (צרפתית ) = פראנ ק אחד .
מאראווד י — מטמדינחוש ת עתיק ה בספרד .

ריי ם — מטב ע פורטוגיזית .

דוקא ט — מטבע־זה ב בכמ ה ארצוודאירופ ה בימי־הבלניי ם המאוחרי ם
טאל ר — מטבע־כס ף עתיקה , בערכי ם שונים , ובכינויי ם שונים .

דולא ר = 100 סנט .

תיקונ י טעויו ת

*" ל

מודפ ס

שור ה

עמו ד

דאיפנוסופיסטא י

דאיפוסדפיטא י

1 מלמט ה

107

חסר ה האו ת %

ביוני ת

11 מלמעלה ,

124

"הר י

הר י

6 מלמט ה

141

היסודו ת הדוממי ם להתהוות ה

היסודו ת המתים , להתהוות ה

9 מלמט ה

149

.1855

.1865

20 מלמט ה

182

יט 1 .

סימ ן טי ג .

16 מלמט ה

198

' 5 ־׳ 61 > 31 כ !

5 ״[ 6 >! 3 כ 1

8 מלמט ה

199

' 3016$ ־ 1 !

30165 ־] !

9 מלמט ה

203

הער ך השבוע י

הער ך השבו ע

2 מלמעל ה

222

בג׳נב ה

בגנ ף

1 מלמעל ה

246

־ 01-1

1 ־ 021

5 מלמט ה

252

הפרוצו ת

הפריצו ת

17 מלמט ה

449

טבוע ה ב ו

טבוע ה ב ה

5 מלמט ה

478

667 בטבלה : ההכנס ה 2 ) מתחלק ת . . . - בחל ק קט ן מ ן הטפסי ם נתחל ף מקומ ם
ש ל הסימני ם א ) ו־ב) .

756

תוכ ן הענייני ם

א ל הקור א העבר י * 7

ל * אי * לני ן : קאר ל מארקס . מבו א למאדקסיז ם * 15

ק . מארק ס : פתזדדב ר למהדור ה ראשונ ה . 3

ק . מארק ם : סוף־דב ר למהדור ה השניי ה 7

ק . מארק ס : פתחידב ר וסוף־דב ד להוצא ה הצרפתי ת 14

פ . אנגל ם : למהדור ה השלישי ת 16

פ . אננל ם : הקדמ ה להוצא ה האנגלי ת 18

פ . אנגל ס : למהדור ה הרביעי ת .. . 22

פפ ד ראשו ן

תהליך־הייצו ר ש ל ההו ן

פרש ה ראשונ ה

סחור ה וממו ן

פר ק ראשון . הסחור ה 29

1 . שנ י גורמ י הסחור ה : ערךישימו ש וער ך (עצמוהדהעיך , שיעו ר הערך ) . . . 29

2 . אופי ה הכפו ל ש ל העבוד ה המיוצג ת במהורו ת . . . . 34

3 . צורת־הער ד א ו ערך־החליפי ן 39

א . צורת־ער ך פשוטה , יחיד ה א ו מקרי ת 40

1 . שנ י הקטבי ם ש ל ביטוי-הער ך : צורת^ער ך יחסי ת וצור ת אקויואלנ ט . 40

2 . צורתיהער ך היחסי ת . .. . 41

א . תוכנ ה ש ל צורודהער ד היחסי ת . ־ 41

ב . ההגדר ה הכמותי ת שבצורת-הער ך היחסי ת 43

3 . הצור ה האקויואלגטי ת 45

4 . צורודיחער ד הפשוט ה בשלימות ה 49

ב . צורודער ך כולל ת א ו מורחב ת 51

1 . צורודהער ך היחסי ת המורחב ת . . 51

2 . הצור ה האקויואלנטי ת המיוחד ת 52

3 . הליקויי ם שבצורתיהער ך הכולל ת א ו המורחב ת 52

ג . צורת־ער ך כללי ת 53

1 . נשתנ ה א 1 פיד ; ש ל צלררדהער ך . 53

2 . יחסיההתפתחו ת בי ן צורת־ער ך יחסי ת ובי ן צור ה אקויואלנטי ת . . 55

3 . מעב ר מצורת־הער ך הכללי ת לצורת״הממו ן 57

757

תוכ ן הענייני ם

ד . צורת־הנזנזו ן 57

4 . האופ י ד,פטישיסט י ש ל הסחור ה וסוד ו . 58

פר ק שני . תהליך־החליפי ן 69

פר ק שלישי . הממו ן א ו מחזור־הסהורו ת 76

1 . מידת־הערכי ם 76

(המחי ר עט ' 77 . — אמת־המיד ה ש ל המהירי ם עמ ׳ 79 . — עליי ה כללי ת א ו
יריד ה כללי ת ש ל המחירי ם עמ ׳ 80 . — כינויי־הממון , ממו ן הישו ב עט ׳ 81 — 82 . —
אי־חפיפו ת כמותי ת בי ן שיעור־הער ך ובי ן המחי ר עט ׳ 83 . — אי־חפיפו ת
איכותי ת שביניה ם עט ׳ 83 . — המהי ר — צורת־ער ך אידיאלי ת בלב ד ש ל
הסחור ה עט ׳ 83 — 84 . )

2 . אמצעי־מחזו ר 84

א . גלגול ן ש ל הסחורו ת 84

(סיבוב־המעג ל : ם — מ — ם עט ׳ 85 — 86 . — ממכ ר : ם — מ עט ׳ 86 . —

מיק ח : מ — ם עמ ׳ 89 . — גלגול ה הכול ל ש ל סחור ה עט ׳ 90 . — מחזו ר

הסחורו ת עט ׳ 90 . — הבד ל בי ן מחזור־־הסחורו ת ובי ן הליפי־תוצרי ם
עט ׳ 91 . )

ב . סיבו ב הממו ן 92

(גלגו ל הסחור ה וסיבו ב הממו ן עט ׳ 93 . — חילוף־מקו ם כפו ל ש ל הממו ן
עם ׳ 93 — 94 . — כמו ת הממו ן שבמחזו ר עט ׳ 94 — 95 . — תנודו ת במחירי ם
עט ׳ 95 . — מהירו ת סיבוב־הממו ן עט ׳ 96 . — זרימ ה וקפאו ן בסיבוב ־

הממו ן עט ׳ 97 . — גורמי ם הקובעי ם א ת כמו ת הממו ן שבמחזו ר
עמ ׳ 99-98 . )

ג . המטבע . סמל־הערך . 101

(מטב ע ומטילים , שחיק ת המטב ע עט ' 101 . — סימני־ער ך עט ׳ 102 . —

סימנ י כס ף ונחושת , ממון־ניי ר עט ׳ 102 . — שער־חוב ה מטע ם החו ק לממון ־

הניי ר שבמחזו ר עמ ׳ 104 . )

3 . ממו ן . 105

א . צביר ת אוצ ר 105

ב . אמצעי־תשלו ם 109

ג . ממו ן עולמ י 115

פרש ה שניי ה

הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן

פר ק רביעי . הפיכת ו ש ל ממו ן להו ן 119

1 . הנוסח ה הכללי ת ש ל ההו ן 119

2 . סתירו ת בנוסח ה הכללי ת 126

3 . מיק ח וממכ ר ש ל כוודהעבוד ה 135

(״הפוע ל החופשי ״ עם ׳ 135 . — ערכ ו ש ל כוח־העבוד ה עמ ׳ 138 . — הטב ע
המיוחד־במינ ו ש ל הסחור ה "כוח־העבודה " עמ ׳ 140 . )

758

תוכ ן הענייני ם

פרש ה שלישי ת

ייצור ו ש ל עודף־הער ך המוחל ט

פר ק המישי . תהליך־העבוד ה ותהלי ך דדטיערו ך . . 43 !

1 . תהלי ך העבוד ה י / 143

(תהלי ך העבוד ה עמ ׳ 143 . — נושא־העבודה , חומר־גלם , אמצעי־העבוד ה
עט ׳ 144 . — אמצעי־ייצו ר עט ׳ 146 . — צריכ ה יצרני ת עט ׳ 148 . — תהליך ־

העבוד ה כתהלידהצריכ ה ש ל כוח־העבוד ה ביד י בעל־ההו ן עט ׳ 149 . )

2 . תהלי ך השיערו ך . 150

(תהלי ך ש ל יצירת־ער ך עט ׳ 150 . — ערכ ו ש ל בודדהעבוד ה ושיערוכ ו ע ם
תהלי ך העבוד ה — שנ י שיעורי ם שוגי ם ה ם עט ׳ 156 . — תהליך־השיערו ך
עט ׳ 157 . — ראשית ו ש ל ההו ן עט ׳ 157 . )

פר ק ששי . הו ן קבו ע והו ן משתנ ה . . 160

פר ק שביעי . השע ר ש ל עודך־הער ך 169

1 . דרגת־הניצו ל ש ל כו ה העבוד ה 169

2 . ביטוי ו ש ל עודף־ ד,תוצר ת בחלקי ם פרופורציונאליי ם ש ל התוצר ת . . . . 176

3 . ״השע ה האחרונה ״ ש ל סניו ר 179

4 . עודף־התוצד ת 183

פר ק שמיני . יום־העבוד ה . 184

1 . גבולו ת יום־העבוד ה . ... . 184

2 . הרעבו ן לעודף־עבודה . חרשת ן ובויא ד 188

3 . עבפי־תעשיי ה אנגליי ם לל א סיי ג חוק י בפנ י ניצו ל 195

(תעשיי ת המלמל ה עט ׳ 195 . — חרוש ת הקדרו ת עט ׳ 196 . — תעשיי ת
הגפרורי ם עט ׳ 197 . — תעשיי ת הטפיטי ן עט ׳ 198 . — אפיי ה עט ׳ 199 . —

פועל י רכב ת עט ׳ 203 . — תופרוחדכובעניו ת עט ׳ 204 . — נפחי ם עט ׳ 204 . )

4 . עבוד ת יו ם ועבוד ת לילה . שיט ת המשמרו ת 206

(מכרו ת ומפעל י מתכ ת עט ׳ 207 . )

5 . המאב ק ע ל יובדעבוד ה תקין . חוקייכפיי ה להארכ ת יום־העבוד ה מאמצ ע המא ה

זד 14 ע ד סו ף המא ה ד,־ 17 213

(פגיעת ו ש ל ההו ן בבריאות ו ש ל העוב ד ובאריכו ת ימי ו עט ' 214 . —

תקבות־לעובדי ם באנגלי ה עט ׳ 219 . — גבולו ת לזמך־העבוד ה במא ה ה־ 17
ע ד לתקופ ת התעשיי ה הגדול ה עט ' 221 ואי׳. )

6 . המאב ק ע ל יום־חעבוד ח התקין . חוקי־כפיי ה להגבל ת זמךהעבודה . התחוקד ,

החרשתי ת באנגלי ה משנו ת 1833 — 1864 225

(החו ק משנ ת 1833 עט ׳ 226 . — החו ק משנ ת 1844 עט ׳ 229 . — החו ק משנ ת
1847 עט ׳ 230 . — החו ק משנ ת 1850 עט ׳ 238 . — תעשיי ת המש י עט ׳ 238 . —
בתי־דפו ס עט ׳ 240 . — בת י הצביע ה והליבו ן עט ׳ 241 . )

7 . המאב ק ע ל ידבדהעבוד ה התקין . השפע ה חמד ת ש ל התחוק ח החדשתי ת האנגלי ת

ע ל ארצו ת אחרו ת . 243

פר ק תשיעי , השע ר ש ל עודןש־הער ך וכמות ו 247

759

תוה ו הע 2 ייגי ם

פרש ת רביעי ת

ייצור ו ש ל עודף־הער ך היחס י

פר ק עשירי . המוש ג ש ל עודןז־הער ך היחס י 255

פר ק אחד-עשר . שיתוןז-פעול ה [קואופראציה ] 263

(נקודודמוצא ו ש ל הייצו ר הקאפיטאליסטי , הבד ל כמות י בינ ו ובי ן התעשיי ה
ש ל אגודודהאומני ם עמ ׳ 263 . — עבוד ה חברתי ת ממוצע ת עט ׳ 264 . —
חסכו ן באמצעי״הייצו ר עמ ׳ 265 . — כוחות־ייצו ר חברתיי ם ש ל העבוד ה
השיתופי ת עט ׳ 266 . — צורו ת קדומו ת ש ל שיתוף־פעול ה עט ׳ 273 . —
צורת ו הקאפיטאליסטי ת עט ׳ 274 . )

פר ק שנים־עשר . חלוק ת העבוד ה והמאנו&אקטורד ז 275

1 . מקור ה הכפו ל ש ל המאנופאקטור ה 275

2 . הפועליהחלק י וכלי־יעבודת ו 277

3 . שת י צורות־יסו ד ש ל המאנופאקטור ה — מאנופאקטור ה הטרוגני ת ומאנופאקטור ה

אורגאני ת . 280

* 4 . חלוקתיהעבוד ה בתחומ י המאנופאקטור ה וחלוקודהעבוד ה בתחומ י ההבר ה . . 287

5 . האופ י הקאפיטאליסט י ש ל המאנופאקטור ה 294

פר ק שלושדדעשר . מנגנו ן המכונו ת והתעשיי ה הגדול ה 303

1 . התפתחות ו ש ל מנגנו ן המכונו ת 303

2 . מנגנו ן המכונו ת מפרי ש מערכ ו לתוצר ת 316

3 . השפעו ת ראשונו ת ש ל המפעל~בשיטודמכונו ת ע ל הפוע ל 322

א . גיבו ם כוחות־עבוד ה מוספי ם ביד י ההון , עבוד ת נשי ם וילדי ם . .. . 323

ב . הארכ ת יוכדהעבוד ה 330

ג . אינטנסיפיקאצי ה ש ל העבוד ה 335

4 . ביודהחרוש ת 344

5 . מאב ק בי ן פוע ל ומכונ ה 351

6 . תיאוריי ת שיווי־המשק ל לגב י הפועלי ם שנדחק ו על־יד י מבגנוךהמכונו ת . . 360

1 * דחיק ת פועלי ם למשיכת ם ע ם התפתחות ו ש ל המפע ל המכונתי . משברי ם

בתעשיי ת חכותנ ה 367

8 . המהפכה , שהתעשיי ה הגדול ה מחולל ת בתו ך מאבופאקטורה , אומנו ת ועבודה '
ביתי ת 378

א . ביטו ל שיתוף~הפעול ה העומ ד ע ל אומנו ת וחלוקתיהעבוד ה . .. . 378

ב . השפע ה חוזר ת ש ל המערכ ת ההרשתי ת ע ל המאנופאקטור ה והעבוד ה הביתי ת 379

ג . המאגופאקטור ה המודרני ת 380

ד . עבודהיביתי ת מודרני ת 383

(עשיי ת תחרי ם עמ ׳ 384 . — קליע ת ק ש עכ ד 385 . )

ה . המעב ר מ ן המאנופאקטור ה ומ ן העבודה־הביתי ת המודרני ת א ל התעשיי ה

הגדולה . חחשת ה ש ל מהפכ ה ז ו על־יד י שימו ש בהוק י בתי־ההרוש ת לגב י
אות ם אופני״מפע ל . .. . 386

(מכונ ת התפיר ה עט ׳ 388 . )

760

תוכ ן הענייני ם

9 . תחוק ת בתי־החרוש ת (סעיפי ם ע ל בריאו ת וחינוך) . התפשטות ה הכללי ת באנגלי ה 395

(תעשיי ת המכרו ת עט ׳ 407 . )

10 . תעשיי ה גדול ה וחקלאו ת 415

פרש ה חמישי ת

הייצו ר ש ל עודף־הער ך המוחל ט ועודף־דער ר היחס י

פר ק ארבעה־עשר . עודןק־הער ך המוחל ט ועודןז־הער ך היחס י . .. . 418

פר ק חמישה־עשר . שינויי־שיעורי ם במחיר ו ש ל כוה־העבוד ה ובעודף־הערך . 426
1 . קבועי ם (נתונים ) גודל ו ש ל יום־העבלד ה ואינטנסיביות־העבלדה , משמנ ה הכו ח
הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה 427

) 1 . קבו ע יוכדהעבודה , קבו ע הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבודה . שונ ה אינטנסיביו ת
העבוד ה . 430

111 . קבועי ם הכו ח הפרודוקטיב י ש ל העבוד ה ואינטנסיביו ת העבודה , משתנ ה

יוכדהעבוד ה 431

1¥ , חלי ם שינויי ם בויבזמ ן במשך־העבודה , בכוח ה הפרודוקטיב י ובאינטנסיביות ה 432

פר ק ששה־עשר . נוסחאו ת שונו ת בשבי ל שע ר עוח*־הער ך 435

פרש ה ששי ת

שכר־העבוד ה

פר ק שבעה־עשר . גלגו ל ערכ ו — א ו מחיר ו — ש ל כוח־העבוד ה בשכר־עבוד ה 439

פר ק שמונהיעשר . שכר־לזמ ן .. . 445

פר ק תשעדדעשר . שכר־ליחיד ה 452

פר ק עשרים . הבדלי ם לאומיי ם בשכר־העבוד ה 359

פרש ה שביעי ת

התהלי ך ש ל הצבר־ההו ז

[הער ה מקדימה ] . , 464

פר ק עשרי ם יאחד . רפרודוקצי ה פשוט ה 465

(מעמ ד הפועלי ם בחזק ת אבזר ו ש ל ההו ן עכ ד 471 . — תהליד־הייצו ד הקא ־

פיטאליסט י חחר־ומייצ ר א ת היח ס בי ן קאפיטאליס ט ופוע ל עמ ׳ 475 . )

פר ק עשרי ם ושניים . הפיכת ו ש ל עודף־ער ך להו ן 476

1 . תהליך־ייצו ר קאפיטאליסט י בקנה~מיד ה מורחב , גלגול ם ש ל חוקי־הקגיי ן אש ר

לייצור־הסחורו ת בחוקי ם ש ל הביכל ס הקאפיטאליסט י . . . . . . . 476

2 . תפיס ה מוטעי ת אצ ל הכלכל ה המדיני ת ע ל הייצור־החוז ר בקבה־מיד ה מורח ב . 483

761

תוכ ן ■הענייני ם

3 . חלוקת ו ש ל עודף־הער ך להו ן והכנסה . תיאוריי ת הפרישו ת . . . . . 486

4 . נסיבו ת — וה ן בלתייתלויו ת בחלוק ה הפרופורציונאלי ת ש ל עודף־הער ך להו ן

ולהכנס ה — הקובעו ת א ת היקפ ו ש ל ההצב ר : דרג ת ניצול ו ש ל כוודהעבוד ה

(עם ׳ 492 ) . — דרג ת הפרודוקטיביו ת ש ל העבוד ה (עט ׳ 497 ) . — הפר ש גדל ־

והול ך בי ן ההו ן הנתוךבשימו ש לבי ן ההו ן הנתו ן לצריכ ה (עט ׳ 500 ) . — שיעור ו

ש ל ההו ן הניתךבמפרע ה (עט ׳ ׳ 500 ) 492

5 . מ ה שמתקר א קרן־העבוד ה 501

פר ק עשרי ם ושלושה . החו ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י . .. . 503

1 . ע ם ההצב ר עול ה הביקו ש אחר י כודדעבודה , בעו ד הרכב ו ש ל ההו ן בעינ ו עומ ד . 503

2 . חלק־ההו ן המשתנ ה פוח ת הפחת ה יחסי ת ע ם התקדמו ת ההצב ר והריכו ז שב א

בעקבותי י .... . 511

3 . ייצו ר מתקדם־וגד ל ש ל עודף־אוכלוסי ן יחס י א ו ש ל חיל־מילואי ם תעשיית י . . 518

4 . צורהדקיו ם שונו ת לעודף־האוכלוסי ן היחסי . החו ק הכלל י ש ל ההצב ר

הקאפיטאליסט י 528

5 . הדגמ ת החו ק הכלל י ש ל ההצב ר הקאפיטאליסט י . 534

א . אנגלי ה בשני ם 1846 ע ד 1866 534

ב . שכבו ת ש ל מקבל י שכ ר גרו ע בתו ר מעמד־הפועלי ם התעשיית י בבריטני ה . 540
(תנא י תזונ ה עט , - 540 . — מצ ב הדיו ר עמ ׳ 542 . — לונדו ן עט ׳ 543 . —
ניוקאסטל־על־הטיי ן עט ׳ 545 . — ברדפור ד עם ׳ 546 . — בריסטו ל עט ׳ 547 . )

ג . ע ם הנודי ם 548

(תנאי־הדיו ר עט ׳ 548 . — עובד י מסילו ת הברז ל עט ׳ 549 . — הפועלי ם
במכרותיהפח ם ובשא ר מכרו ת עט ' 549 . )

ד . השפע ת המשב ר ע ל אות ו חל ק במעמ ד הפועלי ם המקב ל תשלו ם טוב־ביות ר . 551
(בונ י אניות־ברז ל עט ׳ 551 . )

ה . הפרולטאריו ן החקלא י הבריט י . . 555

(חבורו ת ש ל פועלי ם נודדי ם עט ׳ 573 . )

ו . אירלאנ ד 576

פר ק עשרי ם וארבעה , ההצב ר המתקר א ראשונ י 589

1 . סו ד ההצב ר הראשונ י 589

2 . נישו ל האוכלוסיי ה החקלאי ת מע ל אדמת ה 592

(הפיכ ת אדמתיני ר לאדמת־מרעזדלצא ן בשלי ש האחרו ן ש ל המא ה דד 15
ובעש 1 רי ם הראשוני ם ש ל המא ה דד 16 עט ׳ 593 . — הרפורמאצי ה ומעשו ד
הגז ל בנכס י הכנסיי ה עט ׳ 595 . — הפיכת ו ש ל הקניי ן הפיאודאל י לקניי ן

בורגנ י עט ׳ 597 . — הרסטאווראצי ה ו״המהפכד . המפוארת ״ עט ׳ 597 — 598 . —

גניב ת אדמוודהמדיג ה עט ׳ 598 . — קנייךהעד ה וגזילת ו עט ׳ 599 . —

פינו י האחוזות , הפיכ ת אדמת־ני ר לאדמת־מרעדדלצא ן והפיכת ה ש ל ז ו
ליערוודצי ד ברמו ת ש ל סקוטי ה עט ׳ 602 . )

3 . תחוקודדמי ם נג ד המנושלים , הח ל מסיומ ה ש ל המא ה ה~ 15 . חוקי ם להורד ת

שכר־העבוד ה . 606

4 . התהוות ם ש ל החוכרי ם הקאפיטאליסטיי ם 613

5 . השפע ה חוזר ת ש ל המהפכ ה החקלאי ת ע ל התעשייה . הקמ ת השו ק הפנימ י בשבי ל

ההו ן התעשיית י 615

762

תוכ ן הענייני ם

6 . התהוות ו ש ל בעל־ההו ן התעשיית י , ... . 619

(השיט ה הקולוניאלי ת ענ ד 620 . — שיט ת חובו ת המדינ ה ענ ד 623 . —

שיט ת המסי ם המודרני ת ושיט ת מכסי־המג ן עט ' 625 . — גזל־הילדי ם
בתחילת ה ש ל התעשיי ה הגדול ה עט ׳ 625 . )

7 . המגמ ה ההיסטורי ת ש ל המצב ר הקאפיטאליסט י 628

פר ק עשרי ם וחמישה . התיאורי ה המודרני ת בדב ר הקולוניזאצי ה . . . 631

תוספו ת

פ . אנגל ם : "הקאפיטאל " . 643

ק . מארק ם ופ . אנגל ם : אגרו ת גדב ר "הקאפיטאל " 649

ביאורי ם ומפתחו ת

הארו ת וביאורי ם 663

שינוי י גירס ה 669

מלו ן עברי־גדמני־אנגל י 681

לו ח המונחי ם הכלליי ם 687

מפת ח ביבליוגראפ י . 696

מפת ח השמו ת .. . 720

מפת ח הענייני ם 746

משקלות , מידו ת ומטבעו ת . . . . . . . . . . . . . .. . 754

תיקונ י טעויו ת .... . . . . . . . 756

763

אנ ו מודי ם לכ ל החברי ם המרובים , אנש י מד ע וספרות ,
אנש י עבוד ה וקיבוץ , ובמיוח ד לעובד י דפו ס השומ ר
הצעיר , מרחביה , - ע ל עזרת ם החברי ת והנאמנ ה
בעיצוב ה ש ל ההוצא ה העברי ת והתקנתה .

מערכ ת ההוצ ׳ העברית .